פרוטוקול הועדה לקידום מעמד הילד - 5

40 מתוך 1 עמוד

ישיבה מיום

הועדה לקידום מעמד הילד

בראשות חברת המועצה אופירה יוחנן וולק

שהתקיימה ביום רביעי ב

כ' אדר ב' תשע"ו

שוש בלו מנהלת לשכה של חברת המועצה אופירה יוחנן וולק סטנוגרמה ורד מועלם

בניין העירייה, קומה

40 מתוך 2 עמוד

ישיבה מיום

חברי הוועדה

מוזמנים ה"ה:

אופירה יוחנן וולק - יו"ר

טלי גוזלדני רכזת פרויקטים - חינוך

אחז אגם יו"ר פורום "הגנים"

ענת הוכנר יו"ר ועדת הורי ת"א-יפו

ד"ר חיים נחמה מנהל אגף בריאות הציבור

מיכל חרל"פ - קציר רכזת תחום גנ"י שפ"ח

משה אלון מנהל השפ"ח

אורית מוסל מנהלת תחום ילד נוער ומשפחה

שרית צרפתי מרכזת עירונית לנושא ילד ונוער

אילנה הר מרכזת נושא הטיפול החוץ ביתי

חגית גנן מנהלת מחלקת לב העיר למשפחה

רוחה דרור מבקר מועצת הנוער העירונית תל-אביב יפו

40 מתוך 3 עמוד

ישיבה מיום

עמית ניסן מועצת הנוער העירונית

חבצלי רעות

נועה שלום מ. אגף מזרח

בלהה קורן מ. אגף מרכז-צפון

מירב אלמוג אגף מזרח/מחלקת אפיקים

אפרת מרקם עו"ס לחוק נוער

מירב בן יהודה מרכזת נושא ילד ונוער אגף צפון

ורדה זקהיים יו"ר לילך התנדבות מכל הלב

אנזל רותימנהלת האגף לחינוך על יסודי

ולקידום ילדים ונוער

לאה זיידה מנהלת המחלקה לחינוך יסודי

תמי הורביץ רשת חברתית

זיידיתי יוסף סרי רשת חברתית - מדריכה

איריס פאר כלף מרכזת ילד ונוער - אגף מזרח

נרי מנור מרכזת נושא ילד ונוער - אגף דרום

מורן אסולין חוק נוער - אחווה

ורד גליקמן עו"ס חוק הנוער שער יפו

40 מתוך 4 עמוד

ישיבה מיום

דורית היינס מנהלת היחידה הטיפולית - 'אכפת'

מושקו כץ

זיידיתי יוסף ספי רשת חברתית

על סדר היום:

אופירה יוחנן וולק-היו"ר:

* * * * *

סיכום ועדכונים - אופירה יוחנן וולק, יו"ר הוועדה x

שינויים אחרונים בחוק הנוער - מושיקו בלס, מנהל מדור תנועות וארגוני נוער חוק הנוער - שרית צרפתי, מרכזת נושא חוק הנוער. x מיכל קציר, פסיכולוגית מומחית o

משה אלון, מנהל השירות הפסיכולוגי o

הערכות פסיכולוגית בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים x

נפתח בנושא הראשון שעל סדר היום - אנחנו נתחיל עם משה אלון, בבקשה אחר צהריים טובים, אני שמחה לפתוח את הישיבה.

הערכות פסיכולוגיות בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים

מר משה אלון:

לדון דיון מקדמי, או שיח מקדמי על זה, ולהכין אותו לקראת כאן.

רוצה להגיד שכבר היה לנו דיון מוקדם אצל אופירה, עם נציגים של מחלקות שונות של החינוך אנחנו נתבקשנו לדבר על הנושא של הערכות פסיכולוגיות לילדים בגני הילדים ובבתי הספר. אני

40 מתוך 5 עמוד

ישיבה מיום

כי יש כבר מידע על הילדים האלה בטווח של שלוש השנים. אבל צריך לשים לב לכמות הגדולה של מי שכבר יושב בחינוך המיוחד, צריך להידון מחדש. ואז לגבי רובם אנחנו כבר מספקים הערכות ההשמה, שחלקם זה ילדים שבאים להשמות חוזרות שעל פי חוק החינוך המיוחד כל שלוש שנים שנה אנחנו דנים רק בוועדות ההשמה בקרוב ל

הספר היסודיים, אנחנו עושים להם את האבחונים. אני רוצה להגיד שבסך הכול צריך לדעת שמדי לעבור אבחון מקיף ואז אנחנו בהחלט עומדים במשימה הזו, אם זה מדובר בגני ילדים או בבתי

החלטה בסופו של דבר, בסופה של דרך שמגיעים, וצריך להגיש אותם לוועדות השמה. הם חייבים

יש תחום מסוים, או קבוצת ילדים מסוימת, שאבחונים חייבים לעשות להם. זה ילדים שיש שהצלחנו בכלים נוספים ובדרכים נוספות יחד עם בעלי תפקידים בתוך המערכת לטפל בילדים.

התערבותית קודמת ולא להגיע אליו. וככה גם כמה שיגיעו אלינו פחות לאבחונים זה סימן שמגיעים פחות לאבחונים לרופא זה סימן טוב יותר שהוא עושה עבודה מניעתית, עבודה ולפתח תוכניות התערבות כתוצאה מזה. הייתי אפילו ממשיל את זה לעולם הרפואה הסיני, שכמה הדרך הטיפולית או על הדרך שצריך לעבור עם הילד שחלק מזה זה ההערכה ולאו דווקא אבחון, במהלך הגנתי מסוים שיכול לשים 'אוקי, קשה לנו כי יש כאלה וכאלה', ולא לשים את הדגש על איזושהי כמות גדולה של ילדים שיש להם לכאורה בעיות בבית הספר, ואז זה יכול לשמש משהו כי באיזשהו מקום החשש הוא שיגידו 'יש לנו

יעלה או יבקש הרבה אבחונים, או גן ילדים, זה יכול להיות דווקא מהלך מחליש ולא מהלך מחזק.

אבחונים כי לרוב לא צריך, לרוב יש דרכים אחרות. גם יש לנו איזשהו חשש מסוים שאם בית ספר שפעם היה נהוג עם נושא האבחון. אני רוצה להגיד שבשאיפה, אנחנו לא שואפים להגיע להרבה שהמילה הערכות היום היא מילה רחבה מאוד, והיא בהחלט לא חד ממדית כמו המילה, כמו האישיותי. וכל מיני הרכבים כאלה ואחרים שעל פי השאלה שנשאלת או מוצגת לפסיכולוג. אז כך החלק או האינטליגנציה של בתחום והדידקטיקה, האינטליגנציה בתחוםהאינטליגנציה, הערכה דרך אבחון שהוא יכול להיות אבחון בכלים שונים. יכול להיות אבחון שיתמקד בתחום סמך הדיווחים בכתב או בע"פ לאורך זמן אפשר גם כן להפיק את ההערכה. ואפשר גם להפיק תפקידים נוספים, ילדים שנמצאים בטיפולים לאורך זמן אצל מטפלים שונים בבית הספר, ועל על ילד, וכתוצאה מזה להפיק הערכה. זה יכול להיעשות דרך שיח עם מחנכת, עם הורים, עם בעלי בתוכם. כי הערכות יכולות להיעשות בדרכים שונות ובכלים שונים. זה יכול להיעשות דרך תצפית היום אנחנו מדברים על מילה רחבה יותר שנקראת הערכות, שהיא מכילה גם את האבחונים אני אגיד כמה מילים כלליות על הנושא של ההערכות. פעם היה מדובר על אבחונים פסיכולוגיים,

40 מתוך 6 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

נמצאים בהם, ולא נמצאים.

3 -בעבודה, לפחות של השירות הפסיכולוגי. דהיינו ילדים בגילאי את ההתערבויות הראשוניות המקדימות. זיהינו שבגיל הרך אנחנו נמצאים בעיר בחסר רב צעירים יותר, או כמה שיותר מוקדם מבחינת הופעת התופעה אצלם שמחייבת התערבות ולעשות אלא העבודה המניעתית היא הדבר המרכזי. איך אנחנו נגיע לילדים כמה שיותר מוקדם, בגילאים בשיח המקדים שהיה לנו אצלך אופירה, בעצם עלה הצורך להגיד שהערכות זה לא תפקיד מרכזי, לעמוד בדבר הזה.

ילדים, שרק לצרכי החינוך המיוחד וועדות ההשמה, איזה היקף השקעה נדרשת ואנחנו צריכים

מר משה אלון:

אנחנו מדברים על הטרום- טרום.

גב' ענת הוכנר:

אלא רק במקרים מאוד דחופים.

3 -עובדים איתם כן בגילאים האלה של

שירות. מדובר על משרה ייעודית שקיבלנו לעבודה בגני מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, שאנחנו קרוב ל

על ילדים באמת במצב נוראי. אמרתי להם שאני בא לישיבה הזו ואני אעלה את זה. אנחנו מזהים אותם בשנתיים האלה. או בגלל שהיה איתור אבל המשפחות לא מספיק יכולות להתגייס. ודיברו הייתה ישיבה אצלנו על ילדים ביפו שמגיעים לגני טרום חובה או חובה מעורבים, ובעצם לא ראו אדיר, אלא גם העובדה שאין מרכזים טיפוליים מספיק לילדים האלה, בגילאים האלה. ולא מזמן 3 -לפני כמה שנים. בכל אופן בגילאי

ולא נתייחס לחלק מהילדים. זה העמים עלינו המון, אבל בכל זאת קיבלנו את ההחלטה הזאת נמצאים, וקיבלנו החלטה למרות שלא קיבלנו תוספת תקינה, לא ליצור מצב שיש גנים מעורבים טרום- טרום, וטרום חובה. אנחנו לא מדברים על טרום- חובה מעורב עם חובה שם אנחנו כן

אז איך בחרו דווקא כיתת גן אחת מתוך כל ה

40 מתוך 7 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

מר משה אלון:

מתוך ה

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

טרום- חובה, חובה מעורבים. ואז לפעמים כבר מאוחר בהרבה מובנים.

רגשית, או תחומים נוספים דידקטיים. והילדים האלה בעצם מגיעים לא מוכנים חלקם לגני אלא את ההתעסקות בגילאים האלה סביב הצרכים של ילדים בהיבט ההתפתחותי מבחינה אפשר. אבל נראה לנו שהנושא המרכזי הוא הגיל הרך, והחסר הגדול שלנו שהוא מייצג לא אותנו, חשבנו שזה המקום לציין את זה, כי שוב, אם רוצים לשאול שאלות על הערכות ואבחונים אז השכונה הייתה שותפה לזה, וזה בעיקר בשכונת התקווה. ככה נבחרו שמונה הכיתות.

כיתות גן, בואו נעשה בחירה של הכיתות'. ונעשתה בחירה, עשינו סיורים מוקדמים. גם מנהלת נעשתה עבודה ביחד עם הפיקוח. אמרנו להם 'תשמעו, בחצי המשרה שקיבלנו אפשר לעבוד עם

מר משה אלון:

שאלה פרקטית- אתה אומר שיש קרוב ל

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

ב

מר משה אלון:

מה אתה צריך? מה כמות התקנים שאתה צריך?

מיליון ₪. אם אנחנו מדברים על תוכנית קטנה, דהיינו במודל שאני לא כל כך אוהב אותו לגילאים שמלווה. על התוכנית הגדולה הזו, על

מערבת את ההורים כמה שניתן, מערבת אולי גופים נוספים כמו מכונים להתפתחות הילד, ויש יד לו הערכה. כתוצאה מזה לפתח תוכנית התערבות כזו או אחרת שמתמקדת בצרכים של הילד, התפתחותי, פעם הצגנו את זה כאן בוועדה, שמסוגלת להסתגל יחד עם הגננת על ילד- ילד, לעשות יש מה שנקרא אצלנו 'התוכנית הגדולה', בסדר? התוכנית הגדולה נקראת אצלנו מה שנקרא ליווי

40 מתוך 8 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

₪ בתקינה שלנו.

המתקשים ובהיבטים מערכתיים של הגן, זה גודל של

צעירים, לא אוהב אותו, של לבוא לגן אחת לשבועיים ולשבת עם הגננת, להתמקד בעיקר בילדים

מר משה אלון:

ולעזרה. מתוך ה

בגנים בדרום מזרח העיר יש את תוכניות מעגן, נכון? יש כמה וכמה תוכניות שקשורות גם לאיתור

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

זה לא אמרתי, אבל אנחנו לא נמצאים שם, את זה צריך לדעת.

מר משה אלון:

בכלל?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

לא.

גב' אורית טופרברג:

אבל הן מקבלות משהו אחר?

בנושא תחושתי, בנושא קוגניטיבי ובנושא רגשי.

זה לא שילד מקבל את כל המענה שהוא צריך, אבל הוא מקבל חיזוק בנושא של מיומנויות היסוד.

אנחנו בערך בכמה שעות

המסומנים הקשים ביותר או הזקוקים ביותר, ואליהם ניתן איזשהו טיפול פרטני או קבוצתי.

הילדים שבאמת יש תמימות דעים בין אנשי המקצוע והגננת לגבי מי הילדים שאנחנו בחרנו, הם קבוצות ממחצית הגן, לפעמים אנחנו מגיעים לכל הגן במקרים בודדים. אבל אנחנו בוחרים את 3-זה לא נושא של איתור, זה עוסק בפיתוח מיומנויות היסוד של הילדים. גם בגילאים

40 מתוך 9 עמוד

ישיבה מיום

מר משה אלון:

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

לפחות שנתיים אם לא שלוש שנים עד שהוא מגיע לבית הספר.

לעבוד קודם כל עם הגננת על הנושא הזה, לערב את ההורים שלהם בדבר הזה, וללוות אותו שפתית, בעיית מוטוריקה, בעיה רגשית, בעיה התנהגותית מסוימת, יש ממש התמקדות ויכולת צריך לדעת שהתוכנית של הליווי ההתפתחותי זה ממש לראות ילד- ילד, ואם ילד יש לו בעיה

מר משה אלון:

זו התוכנית שאז אמרתם שאתם עם הגננות?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

עובדים. זה נקרא ליווי התפתחותי שעושה מיפוי של כל ילדי הגן. ממש לוקח אותם ומושיב.

כן. יש תוכנית אחרת של התקשרות, היא קשורה לילדים עם בעיות של ויסות רגשי שאיתם אנחנו

מר משה אלון:

המיפוי נעשה על ידי הגננות, זו ההכשרה של הגננות כדי שהן יעשו את זה?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

ביחד, כן.

מר משה אלון:

היום אין את זה בכלל, גם לא כפיילוט?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

יש את זה בחלק מכיתות הגן.

זה

40 מתוך 10 עמוד

ישיבה מיום

מר משה אלון:

גב' אורית טופרברג:

משאבים אדירים ואם יתנו לתוכנית הגדולה נלך על זה. יתנו לתוכנית הקטנה, גם טוב.

לא. יש בחלק קטן מאוד מהגנים בעיר, שזה לא ממוקד דווקא בדרום. אני אומר שוב, זה דורש

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

שהוא זקוק אליו. האיתור הוא קריטי.

מול ההורים זה כבר נותן איזושהי מעטפת הרבה יותר רחבה, וסיכוי שהילד הזה יקבל את הטיפול או

בתהליך בשלבי האיתור המוקדמים. יש גם חשיבות מאוד גדולה להורים, הורים בגיל זה, בגיל הלימודי ובאמת הבשלות שלהם לכיתה א'. ואין שום תמיכה, ואין מסגרת שבאמת עוסקת הילדים והפערים הם עצומים. ובעיקר בעניין הרגשי וההתנהגותי. נגזרת של זה זה כבר המצב עדיין אנחנו מגיעים למצב שבגיל

אני רוצה רגע להתייחס לעניין של המניעה פה, כי מה שקורה היום גם עם התוכניות שקיימות,

גב' אורית מוסל:

אין לנו וויכוח בנושא איתור ומניעה כמה שיותר מוקדם.

גב' מיכל חרל"פ-רכזת תחום גנ"י שפ"ח:

קשור לנושא של מרכזים לגיל הרך.

רפואיים. הוצאנו אותם למרכזים טיפוליים ואנחנו רואים בדרום העיר גם ירידה, הישנה מעגן עבדו עם הילדים, היום הם יותר עובדים עם הצוותים. חסר לנו עדיין טיפולים פארא-

הטיפולים המשלימים. ותוכניות כמו מעגן שנכנסות לגן במתכונת הישנה שלה, כי במתכונת זיהינו בעיקר בדרום מזרח לעומת הצפון, זה בעצם שההורים באמת קשה להם לתת את תוכנית ההתערבות בתוך הגן, ויש את הנושא של הטיפולים המשלימים. שאחד הדברים שגם יש את נושא האיתור שעל זה מדבר הליווי ההתפתחותי והכניסה לגנים. יש את הנושא של בניית אני רוצה להגיד עוד משהו שזיהינו. בעצם הנושא, אנחנו יכולים לחלק את המניעה לכמה שלבים.

40 מתוך 11 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

גב' מיכל חרל"פ:

כמו מה? כמו מרכז אביב?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

כמו מרכז אביב, כן.

גב' מיכל חרל"פ:

בעצם את חושבת שהיית צריכה להחזיר חזרה?

לאה:

צריך גם וגם.

גב' מיכל:

מרכז אביב זה לגיל

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

גילאי

גב' מיכל חרל"פ:

מזרח העיר.

קופות החולים והמכונים להתפתחות הילד, יש לנו באיכילוב, יש לנו בבבלי, אבל אין לנו בדרום כי לצורך העניין אחת הבעיות שיש לנו בדרום מזרח העיר, שמבחינת, אתם תעזרו לי כאן. מבחינת

הכלכלית, החינוכית והערכית.

אז זה עוד נתון שאם מסתכלים על מניעה, וכולנו יודעים על המניעה בגיל הרך מה משמעותה הם לא זמינים להם, זה לא נגיש והם לא הולכים. כן, זה ברור.

40 מתוך 12 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

גב' מיכל:

עוד משהו?

שני המיליון קודם, ואז נראה מה נוכל לעשות מזה.

תשלחו לי את התוכנית, בואו נלך על בנושא הזה אנחנו צריכים לטפל בצורה קצת יותר רחבה.

גב' אורית מוסל:

טרום וטרום, אורית?

אני רוצה להגיד שאנחנו מדברים על דרום מזרח, דיברנו על

גב' מיכל:

בדרום או בכלל?

גב' אורית מוסל:

בכלל בעיר.

מר משה אלון:

בערך

גב' מיכל:

בואו נתחיל עם הדרום.

מר משה אלון:

קריטי, זה שהכי חסר.

נכון, אבל צריך לזכור שיש עוד ילדים, יש עוד הרבה ילדים בעיר. אנחנו חושבים שהמקום הכי לעשות הערכות ללא מעט ילדים. חלקם גם עוברים אבחונים, ושוב, בעיקרון אנחנו לא מגבילים הראשון. זה המעברים מגן ל-א', וכל הנושא של הבשלויות. גם שם על פי חוק אנחנו נדרשים אני יכול לזהות עוד אוכלוסייה מסוימת שאנחנו עושים לה הרבה הערכות, אם אני חוזר לנושא

40 מתוך 13 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

הספר נערכים לקלוט ילדים כאלה ואחרים, וזה מכוון אותנו.

על סמך שיתוף העבודה עם הגננות שיש להן ניסיון ויודעות לעשות את זה. וגם לראות איך בתי מנסים כמה שיותר לא לעשות אבחונים אלא הערכות של ילדים, גם על סמך הניסיון שיש לנו וגם את עצמנו לכמות מסוימת כי זה על פי חוק. וכמה שעולים אנחנו עושים את זה. אבל גם פה אנחנו

גב' אורית מוסל:

חשיבה.

יש איזשהו שיתוף פעולה בין גני הילדים, שפ"ח, לבין החוגים האלה? אולי צריך לעשות איזושהי לצורך העניין אורית, יש במרכזים הקהילתיים הכנה לכיתה א', אתם מכירים את הסיפור הזה?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

במתנ"סים יש את החוגים.

מר משה אלון:

משאבים. ואם אתה אומר שיש בעיה בהכנה של הילדים לכיתות א', לחלק את גני הילדים, משהו שקשור לעירייה. אלה מרכזים עירוניים, אולי צריך לעשות איזושהי חשיבה על עיגום במרכזים הקהילתיים העירוניים, מתנ"ס זה לא משהו שקיים בעיריית תל אביב יפו. וזה לא

קריאה:

לא אמרתי שיש בעיה.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

הגנים מכינים אותם יפה לכתה א', זה לא העניין.

מעגנים משאבים ואולי מוצאים איזשהו פתרון.

אני מתכוונת בקטע החיובי. הרעיון הוא, תנסו לחשוב קצת מחוץ לקופסא, ולראות איך אנחנו

40 מתוך 14 עמוד

ישיבה מיום

גב' לאה זיידה:

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אומרת איפה שיש רצפים שעובדים יפה, להרחיב אותם.

השני ויתנסו קצת בחוויה של בית ספר. אבל נראה לי שצריך להרחיב את מה שכבר קיים. זאת בשבועיים להכין לכיתה א'. זה איזושהי מסגרת של אוריינטציה, שיכירו וילמדו, ויכירו אחד את שמכינים מסגרות בקיץ, זה ממש לא הכנה לכיתה א'. קוראים לזה הכנה לכיתה א', אבל אי אפשר הצוותים החינוכיים, יכירו אחד את השני ורואים איך עושים את הגשר הזה. יש בתי ספר בין בתי הספר לגן, לאורך השנה. ושהגנים יגיעו לבתי ספר, בית הספר יגיע אל הגן. ידברו שם סדירה של שנים שעושים בגן. במקומות שבהם יש קשר אנחנו מנסים לבנות את הקשרים האלה אני רוצה לומר שכל הנושא של הרצף מהגן ל-א' הוא לא התכנס בקיץ להכנה לכיתה א', זו עבודה

גב' לאה זיידה:

זאת אומרת שלצורך העניין מה שאת אומרת לי, שזה לא בכל העיר שיש רצפים?

גב' ערגת:

איפה שפחות אז פחות.

מנהלות וגננות. בחלק מהמקומות זה עובד. איפה שיש שיתוף פעולה טוב בין מנהל וגננות זה עובד, מנהלת, ואת מספר המפגשים שקבעו בבית הספר והגן. היום זה יותר נתון לשיקול דעת מקומי של יש רמות שונות של רצף, אנחנו עובדים על זה כמה שנים. בעבר זה היה מנוהל ומתוקצב מאותה

מר משה אלון:

אפשר אולי לעשות שיתופי פעולה, זה שני דברים שונים.

ולומדים אותיות ומתחילים את שלבי הקריאה. זה סיפור אחר לגמרי, אין קשר בין השניים.

חוג שמתקיים אחר הצהריים, שהמטרה שלו היא בעצם לעזור בקטע של למידה. יושבים בחוג זה סיפור אחר לגמרי, יש את המקום של גני הילדים אבל אני באה מהמרכזים הקהילתיים. זה

. אני אשאל את המרכזים הקהילתיים איפה יש כזה דבראני מוכן לבדוק את הנושא.

40 מתוך 15 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

מר משה אלון:

אחרים, כי הפלטפורמה כבר קיימת.

בואו נבדוק את הנושא, אולי אפשר להכניס להם עוד מרכיב קטן שיכול לעזור לנו בדברים

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אני אשאל איפה יש פעילות ואני אבדוק את זה.

גב' ערגת:

מקום- מוזמן.

אני יכולה להגיד לך שבמרכז ברבור בטוח יש, ולדעתי גם בבית דני. אם יש מישהו שיודע על עוד

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

כי אנחנו לא מצליחים לגייס.

אחר ייקח את הילדים שלו, לבין האוכלוסייה שמאוד נצרכת והיא תבוא יש הבדל. ואז השאלה, הילדים שלהם, באמת יבואו לעניין הזה. כי בין להגיד שיש זה נהדר, ואולי את או אני או מישהו יש גם הבדל, אני חושבת, בין להגיד שיש הכנות לכיתה א', לבין זה שהורים שחשוב לנו שיבואו עם

קריאה:

, ולשכנע את ההורים במחלקת גני ילדים. reaching out מבחינת הנגשה אנחנו תמיד מדברים על זה, על כל נושא שהוא, שאנחנו צריכים לעשות את ה

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

זו עבודה מאוד קשה.

שנעשה בדרום מזרח העיר קרטע קצת, ועבדו קשה מאוד על זה.

פרויקט 'להיות הורים זה לא משחק ילדים' הוא פרויקט מדהים בעיניי. ובאמת בפיילוט הראשון

40 מתוך 16 עמוד

ישיבה מיום

קריאה:

מר משה אלון:

דווקא שם הייתה הצלחה.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

זה עבר לכל העיר.

קריאה:

בסדר, אבל בהתחלה זה קרטע. הייתי ואפילו ישבתי בתוך הקבוצות, לצורך העניין.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

השאלה איך מביאים את האוכלוסיות שאנחנו הכי צריכים.

מר אחז אגם:

שיותר. צריך להמשיך ולעשות את זה, אסור להתייאש.

שיתוף ציבור לצורך העניין, ברמה הזו שבאמת לוקחים את האוכלוסייה ומנסים לגייס אותה כמה לדבר איתו ולשאול אותו 'מה יביא אותך?'. ואני חושבת שבאמת בשנים האחרונות יש הרבה יותר אומרת דבר אחד, כדי להביא את האוכלוסייה צריך לקחת תמיד חלק מהאוכלוסייה, לשבת איתו, זה משהו שאני חושבת שאנחנו מתמודדים איתו כבר כל כך הרבה זמן, וזה כל הזמן. אני תמיד

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

שאנחנו נוכל להגיע באופן ישיר ולקדם, בשביל זה אנחנו פה, גם בשביל זה אנחנו פה.

ולעזור, לקדם, לשתף אותם. הורים צמאים לפעילויות כאלה ואחרות. אז בכל מקום שיש דרך אני יו"ר ועד הורי הגנים, אנחנו נשמח לעזור בכל דרך שבה יהיה אפשר להגיע להורים באופן ישיר

אין הערות נוספות.

בסדר גמור. עוד מישהו רוצה לומר משהו על הנושא הזה?

40 מתוך 17 עמוד

ישיבה מיום

נעבור לנושא הבא שעל סדר היום -

חוק הנוער

גב' שרית צרפתי:

לתת לכם טעימה קלה מההתפתחויות ההיסטוריות שהיו בתחום.

כאן מסביב לשולחן מאוד הגיוני וטריוויאלי, אבל האמת היא שזה לא תמיד היה ככה. ואני רוצה הבריאות, גורמי החינוך, וכמובן גם גורמי הרווחה. אז בפועל אני מניחה שזה נשמע לכל מי שיושב הגורמים במדינת ישראל, שיש להם חלק בהתפתחותם, מוגנותם ושלומם של ילדים. למשל גורמי של אותו קטין. האחריות הזו והחובה הזו בעצם מוטלים לא רק על שירותי הרווחה, אלא על כלל המוסרית הזו היא גם חוקקה חוקים. היא רואה את עצמה מחויבת ואחראית להתערב לטובתו החובה שלהם, המדינה היא זו שרואה את עצמה מחויבת גם מוסרית ולמעשה בשל המחויבות שהם מתייחסים לטובתו של הילד. וגם את הזכויות שלהם ביחס לילדיהם. כשהורים מקפחים את שלהם. האפוטרופסות הזו כוללת גם את החובה של ההורים לדאוג לכל צרכי הילדים שלהם, תוך והאפוטרופסות, לא חוק הנוער, למעשה קובע שהורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הילדים אז קודם כל אני רוצה קצת לדבר ברמה רחבה יותר וכללית יותר. חוק הכשרות המשפטית טיפול והשגחה.

שלה ומתי בעצם אנחנו נכנסות לתמונה. וקצת לדבר על דרכי הטיפול וההגנה לפי חוק הנוער, הילד. קצת להסביר מי זו העובדת הסוציאלית לחוק נוער, מה התפקידים שלה, מה הסמכויות אז ככה, מה שאני רוצה שאנחנו נדבר היום זה על הקשר בין משפחה, מדינה, טובת הילד וזכויות מגלמת את הקונפליקט הטמון בעצם התפקיד והעיסוק שלנו, ואני תיכף אכנס טיפה יותר לעומק.

הקודשים של המשפחה', כי למעשה זה מהות התפקיד שלנו. ואני חושבת שהכותרת הזאת גם יותר רחב, כדי להסביר את המקום שלנו. קראנו למצגת או להרצאה הזו 'להיכנס לקודש בדימוס או בפועל. אז אני אנסה גם להכניס את זה טיפה לקונטקסט קצת היסטורי אפילו, קצת השירותים החברתיים. הרבה ממי שיושבות פה היום הן גם עובדות סוציאליות לחוק הנוער הסוציאלית לחוק נוער. אני מזה כמעט שנה וחצי, קצת פחות, מרכזת את נושא חוק הנוער במנהל אני אדבר היום על חוק הנוער, ואנסה קצת להביא באופן חלקי את העבודה של העובדת אני אתנצל בשמו של דניאל סימון שלא הצליח להגיע.

40 מתוך 18 עמוד

ישיבה מיום

שאוסר על התעללות בבעלי חיים. הטיעון שלה היה שבעצם ילדים משתייכים למשפחת בעלי לא התייאשה, ובעצם פנתה לבית המשפט והגישה תביעה פלילית כנגד ההורים במסגרת החוק סעדים לילדונת הזאת, היא בעצם גילתה שאין לה שום אפשרות חוקית להתערב כאן. אבל היא היא הייתה חשופה להזנחה והתעללות מצד ההורים שלה. ואותה עובדת כשבאה ורצתה להגיש שמעתם על זה, אני אספר לכם. מרי הלן היא בעצם ילדה שעובדת רווחה נזעקה כדי להגן עליה, המעניינים שהיוו נקודת מפנה בתהליכים האלה, היה בשנת אקטיבי כדי להגן עליו. ואז המדינה מתחילה לקחת על עצמה תפקיד הורי. אחד הסיפורים יאזנו את עצמם, לכזו שרואה לנגד עיניה בעצם את רווחת הילד וסבורה שצריך להתערב באופן אנחנו רואים בעיקר במערב איזושהי תנועה ממקום של, מעין תנועה של שוק חופשי והדברים ועדיין ההתערבות כאן של המדינה היא מאוד במשורה. בסוף המאה ה שלהם להגן על תנאי עבודה של ילדים שעבדו במפעלים האלה, ועל שילוב ילדים במערכת החינוך.

לבנות בתי ספר לילדים. למעשה התחילו להיחקק, ככה 'בקטנה' מה שנקרא, חוקים שהמטרה התעשייתית הוקמו מפעלים מאוד גדולים, פחות היה צריך את כוח העבודה של הילדים, והתחילו הצריכה שלה עצמה, וילדים נחשבו כחלק ממי שתורמים ליצירת התוצרת הזו. בזמן המהפכה במהפכה התעשייתית, אם בעבר משקי הבית היו היחידה שמייצרת תוצרת החוצה לשוק, ואת תיעוש ועיור, והתפיסה היא שצריך להתמקד בחינוך של הילד כאמצעי לתרום לחברה. למעשה לאיזושהי הגנה. מתחילים לבחון את מצבם של הילדים על רקע כל מיני שינויים כמו הגירה, להבחין בין ילד לבין מבוגר, ולהכיר בילדים כאוכלוסייה עדינה יותר, רגישה יותר, שזקוקה אנחנו מתחילים לראות שינוי במאה ה

פי חוק, המדינה לא מתערבת בתא המשפחתי. וכאמור יחסי הורה- ילד הם מאוד פורמליים.

במאה ה

שהוא בר תחליף. והמעמד שלו בעצם היה תלוי בכמה הוא תורם לפרנסת המשפחה.

של הילד נאכף באופן ברוטאלי, והוא בעצם היה רכוש של, בדרך כלל האב, שטר מכר וקנייה, דבר או מגנים, או מטפחים כמו שאנחנו מכירים היום או בתקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה. הציות מאוד עגומה. יחסי הורה- ילד היו מאוד פורמליים, מאוד נצלניים וסמכותיים, לא יחסים חמים, מצד שני כשקוראים כתבים מהתקופה הזו, תקופת הילדות שם בעצם מתוארת כמאוד מסויטת, לזה גם הרבה מאוד חסרונות. מצד אחד זה זיכה את הילדים בכל מיני הטבות שיש גם למבוגרים, בכלל לא היה קיים. ילדים נחשבו מבוגרים לכל דבר ועניין. היה לזה יתרונות, אבל כמובן שהיה אז קודם כל לפני המאה ה

40 מתוך 19 עמוד

ישיבה מיום

היא מכלול הסיכויים כפי שהם נתפשים ומוערכים על פי שיקולי בית המשפט, לאור מכלול ובדברי מחמאה ושפת חלקות'. פרופסור שאקי מרחיב את זה טיפה ומדבר על זה ש'טובת הילד אין פירושה שפע של מותרות, ריבוי תענוגות, תפנוקים לאין שיעור ואין היא מצטמצמת ביד רכה החומריים, מלבוש נקי, מזון בריא, קורת גג, כלי מיטה, פירושה יחס אבהי ואימהי, מילה טובה.

מה זה המושג הזה. כבוד השופט בדימוס שרון מדבר על 'טובת הקטין פירושה דאגה לצרכיו שתי הגדרות שדיי אהבתי ואמרתי שאני אציג לכן, מנסות לעשות איזושהי מטריה רחבה יותר של הכללי'. לטובת הילד הכללי, מהי טובתם של ילדים בדרך כלל, ולא רק הילד הספציפי הזה.

אנחנו מדברים, אלא הרבה פעמים גם מתייחס, יש מושג שנקרא 'טובת הילד הפרטי' ו'טובת הילד לילד. כשבית המשפט קובע מהי טובת הילד מתייחס לא רק לטובת הילד, אותו ילד ספציפי שעליו הקביעה של מהי טובת אותו ילד נתונה לשיקול הדעת של בית המשפט ויכולה להשתנות מילד זמן, באותה חברה, באותה תרבות. שינויים שחלים בידע, שינויים שחלים ממקום למקום, ובעצם מה זה טובת הילד. יותר מזה, זה בכלל מושג שמשתנה עם הזמן בהתאם לתפיסת הילדות באותו את בית המשפט לפעול בהתאם לטובת הילד. יחד עם זאת, בשום מקום אין הגדרה חד משמעית יחפש בגוגל על זה, יגיע להרבה מאוד חוקים שהמילים 'טובת הילד' נמצאות שם ובעצם מנחות קודם כל, המונח טובת הילד מופיע בהרבה מאוד חוקים. מי שיפתח את ספר החוקים או קצת בהתאם לנסיבות הנושא. תיכף אני קצת ארחיב על זה יותר, אחר כך נגיע לזה.

זה, כי זה בעצם מונח מאוד רחב, מאוד ערטילאי, שגם החוק והמשפט מפרש אותו בכל פעם ולילדיהם, במטרה לשמור על הילדים. אני רוצה להתעכב על עיקרון טובת הילד וקצת להסביר מה ומתחילה התפתחות מאוד ענפה של שירותים וסוכנויות שנותנות כל מיני שירותים להורים הנושא של עיקרון טובת הילד מתחיל לקרום עור וגידים. הילד מתחיל להיתפס כאדם בפני עצמו, אינטנסיבית בתחום כל מה שקשור לטובתו של הילד, כשבמחצית השנייה של המאה ה חקיקה מתחילה בתחומה. שנמצאים הילדים כל כלפי הוריות, סמכויות הורית,אחריות ילדים, מה ילדים צריכים, מה מערכת היחסים הרצויה בין הורה לילד. והמדינה בעצם לוקחת באוטונומיה שלו. הרבה מאוד אנשי מקצוע מתחילים לפרסם מאמרים ביחס לאיך נכון לגדל להתערב להגן על ילדים, גם אם זה אומר להיכנס לתא המשפחתי ולאוטונומיה שלו, ולפגוע נזקקים. בסוף המאה ה

פרשה שעוררה הרבה מאוד סערה ציבורית, ונתנה דחיפה נוספת לשינויים תחיקתיים שהיו בבעלי חיים היה עוד לפני שהיה חוק לפגיעה בקטינים או בילדים. בית המשפט נעתר לבקשתה, זו החיים, ולכן הם זכאים להגנה מתוקף החוק הזה. תבינו רק שלמעשה החוק שמגן מפני התעללות

40 מתוך 20 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

המשפט.

ע"י מדינת ישראל. אגב, אין לה מעמד של חוק בארץ אלא יותר כמקור הרשאה פרשני לבית ולמעשה בשנת

של טובת הילד, זה כבר אחרי עידן טובת הילד. והיום אנחנו כבר מדברים על עידן זכויות הילד, וסביבתו'. אבל זה לא מסתיים בזה, וזה מסתבך עוד יותר. כי היום אנחנו נמצאים לא רק בעידן תחושת קרבה, אהבה, חום, רגש, ביטחון ואמון, ומעל הכול את ההרגשה שהוא רצוי על ידי הוריו כשירות גופנית ונפשית של ההורה לטיפול בילד. נכונות ויכולת נפשית ומעשית של הורה להעניק נאותים, תנאי כלכלה סבירים, אווירה חינוכית, תרבותית וחברתית הולמת, טיפול מסור ונכון, הילד, בהתחשב בגילו ובצרכיו המיוחדים. צרכים אלה מורכבים מתערובת של תנאי מגורים ממצאיו ובנסיבות כל מקרה, להבטיח את מירב הדאגה לצרכם הגופניים, החומריים והנפשיים של

גב' שרית צרפתי:

היא מצוינת ב

כל עיקרון טובת הילד רואה את הילד כאיזשהו גורם סביל, שמי שקובע מה טובתו זו החברה, אז מה בעצם ההבדל בין עיקרון טובת הילד ועיקרון זכויות הילד, ואיך מאזנים אותם? אז קודם זכאי בכל זכויותיו של איש גדול'. זה בתמצות על מה מדבר עיקרון זכויות הילד.

הבא: 'קטן הוא אדם, הוא בן אדם, הוא איש, גם אם הוא איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, אם אנחנו רוצים לסכם מה זה עיקרון טובת הילד במשפט, אז כבוד השופט חשין טבע את המשפט עיקרון ההישרדות וההתפתחות. x

עיקרון השוויון והחיים x

עיקרון יכולותיו המתפתחות של הילד x

עיקרון טובת הילד, שימו לב שגם פה זה מופיע x

עקרונות בסיסיים מרכזיים

ומאוויים, ושהם ראויים לכבוד והתייחסות כשל כל יחיד אחר בחברה. האמנה מושתת על ארבעה הילד. המסר המרכזי של האמנה הזאת היא שילד הוא בראש ובראשונה אדם בעל רצונות של הילד עצמו כאדם עצמאי בפני עצמו, ויוצר מחויבות גם של המדינה וגם של המשפחה כלפי נכון. זה בעצם המסמך הבינלאומי הראשון שמוקדש כל כולו לילדים, ובעצם שם דגש על הזכויות

40 מתוך 21 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

את הדברים ולהגן על אותו ילד.

שאדם נפגע, הוא צריך לדווח או למשטרה או לרווחה, ואז אנחנו נכנסים לתמונה על מנת לבדוק זה כשיש לאדם ידיעה יותר על חוק הנוער טיפול והשגחה. זה בעצם החוק האזרחי. חובת הדיווח חוקים. אחד חוק הנוער טיפול והשגחה, והשני זה חוק העונשין חובת הדיווח. היום אני אדבר מועסקת ברשות המקומית, והיא זו שאמונה על הגנה על שלומם ורווחתם של קטינים בתוקף שני מתי בעצם עובדת סוציאלית לחוק נוער נכנסת לתמונה? בעצם עובדת סוציאלית לחוק נוער הסכמה בין ההורה לבין נותן השירות לקבל אותו שירות אין שום בעיה והכול בסדר.

הסוציאליות שעוסקות בטיפול במשפחות בין היתר עוסקות גם בטיפול בילדים בסיכון. כל עוד יש אז איך כל זה בעצם קשור אלינו? בואו נדבר קצת על זה. מחלקות הרווחה, כל העובדות בית המשפט, להכריע לפי טובת הילד'.

בשלום הילד, בהתפתחותו ובאושרו, הרשות נתונה לבית המשפט ובעצם החובה מוטלת עליו, על שעשויה להיות בצורה מאוד יפה, ואמר 'אם המבחן של זכויות הילד יוביל לתוצאה שפוגעת מוגדרת של זכויות וסייגים. אני חושבת שהשופט זמיר יישב את הסתירה הזו, או את הסתירה ספציפי בעוד שמבחן זכויות הילד הוא הרבה יותר רחב וכללי, והאמנה ממש מפרטת רשימה מאוד לרצון הילד, אבל רק אם זה משרת גם את טובתו. עיקרון טובת הילד בדרך כלל מתמקד בילד רוצה, אבל זה חלק מהתהליך וגם את זה נביא בפני בית המשפט. בכל מקרה אנחנו ניתן משקל את הילדים, מדברות איתן, שומעות מה הם רוצים. זה לא תמיד מה שנמליץ בהתאם למה שהילד להביא בפני בית המשפט את ההמלצות הטיפוליות כחלק מתהליך האבחון והטיפול שלנו פוגשות בחוק הנוער טיפול והשגחה, ועל פי חוק הסעד סדרי דין, אנחנו העובדות הסוציאליות שאמורות עצמם. אני רק אתן לכם דוגמא, בכל ההליכים המשפטיים שנעשים בעניינים של ילדים, בוודאי מבחן זכויות הילד מעניק משקל כבד לרצון של הילד עצמו, לבחירה שלו ושם אותם כערכים בפני בנוגע לילדים. טובת הילד נקבעת על פי הבנת המבוגר, ומקפלת בתוכה עיקרון פטרנליסטי, אבל להגנה חוקתית. שני העקרונות האלה בימינו מהווים עקרונות יסוד בכל הכרעה שיפוטית שהיא משל עצמו, עם זכויות משל עצמו, שהם נפרדים הרבה פעמים מאלה של ההורים שלו וראויים זכויות הילד נותן לילד מקום משל עצמו, ורואה אותו כאיזשהו יצור אוטונומי, עם אינטרסים ההורים שלו, בית המשפט, המטפלים. הם קובעים מה טובת הילד ופועלים בהתאם לזה. עיקרון חובת הדיווח חלה גם על קטינים?

40 מתוך 22 עמוד

ישיבה מיום

גב' שרית צרפתי:

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

והצעותיהם בצורה מאוד שקופה בפני חברי הוועדה.

יושב בחוץ ולא נמצא בוועדה, ולא שומע חלק מהדברים. ולכן ההורים יכולים להביא את עמדתם הם חלק מרכזי בוועדה, הוועדה מתנהלת בשקיפות מלאה, הכול על השולחן. אין מצב שהורה הם מגיעים עם באי כוחם, זה יכול להיות עו"ד, זה יכול להיות בני משפחה, זה יכול להיות גם וגם.

לוועדת תכנון טיפול שמתקיימת במחלקות הרווחה, שההורים שותפים מלאים בוועדות האלה.

כשאני אומרת 'אני' זה בכלל המערכת, מחלקת הרווחה. במידה וזה לא צולח אנחנו מתכנסות לא הפעלתי את החוק, אבל אני כבר נפגשת עם ההורים ועם הקטין, ומגייסת כל מיני אנשי טיפול.

טיפולית בקהילה, נעשים הרבה ניסיונות שהם עוד בכלל לא בתוקף החוק, הם לאור החוק. עוד לפני שמגיעים למצב הזה, א' לפני שבכלל פונים לבית המשפט, גם אם ממליצים על תוכנית נעשה בגחמה של עובדת סוציאלית שהתפנתה לה שעה ביומן ואמרה 'אני אקפוץ לבית המשפט'.

חשוב לי להגיד כאן בפורום הזה, שכל מצב שבו נדרש להביא עניין בפני בית המשפט לנוער, לא בגלל שאין הבנה לחלוטין של התהליך שמוביל להוצאתו של ילד, או להתערבות שלנו מלכתחילה.

והפרוע שנעשה לעובדות סוציאליות, בעיקר עובדות סוציאליות שעובדות על פי חוק. בין היתר חשוב לי להגיד, וזה ההתמודדויות הכי מרכזיות שלנו בימים אלה, זה סוגיית השיימינג הקשה נמצאים. היינו העיר תל אביב על כל השירותים שלה, לתת שירותים גם להורים וגם לילדים.

ננסה מאוד לפני שמדברים על תוכנית טיפולית מחוץ לקהילה, לטפל בקטינים בקהילה שבה הם מרכזיות. האחת זה טיפול במסגרת הקהילה, והשני זה טיפול מחוץ לקהילה. בדרך כלל אנחנו מפרט את דרכי הטיפול שאנחנו יכולים להמליץ עליהם לבית המשפט. בגדול יש שתי דרכי טיפול המשפחתית על מנת שאותו קטין יוכל לגדול בבטחה בתוך הבית, בתוך המשפחה שלו. החוק הזה הקטין ולתת לו את מה שהוא צריך, ומהכיוון השני המטרה שלו היא בעצם לשקם את היחידה אכן יתקיימו. זה בעצם חוק טיפולי, שיקומי. המטרה שלו בסופו של דבר זה קודם כל להגן על לנוער כדי להגן על קטין, כדי לעגן תוכניות טיפול בצו של בית המשפט, על מנת שנוכל לדאוג שהן חוק הנוער טיפול והשגחה הוא החוק האזרחי שאיתו יש לנו סמכות ליזום הליכים בבית המשפט לא, חובת הדיווח לא חלה על קטין, אבל כל אדם מעל גיל קורה גם שילדים נמצאים?

40 מתוך 23 עמוד

ישיבה מיום

גב' שרית צרפתי:

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

כן, כן, בטח. בהחלט, נגיד מגילאי

גב' שרית צרפתי:

זאת אומרת שהמשפחה יכולה להביא את מי שהיא רוצה.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

להמלצות הטיפוליות, אנחנו נביא את המחלקות לפתחו של בית המשפט.

לא ייושמו הקטין הזה, מצבו ילך וידרדר והוא נמצא בסיכון מאוד גבוה והוריו מתנגדים בעצם מגבשת המלצות טיפוליות. במצבים שבהם יש לנו חשש שאם ההמלצות הטיפוליות האלה הוועדה שיושבת ומגבשת תוכנית טיפולית, בין אם היא בקהילה או בין אם היא מחוץ לקהילה וכמובן קיבלו אחר כך פידבק מה הוועדה המליצה. קולם נשמע.

פעמים הצעתי לילד אם הוא רוצה לכתוב לוועדה ואנחנו נקריא את זה. והיו ילדים שלקחו את זה, להם אולי, א' אנחנו נפגשות איתם ומביאות כמובן את עמדתם ורצונותיהם. מעבר לזה הרבה שבאמת הם יכולים לבוא. גם קטנטנים יותר, הרבה פעמים הם יודעים שיש וועדה, אנחנו מציעים לפעמים רב. זאת אומרת אנחנו משאירים את זה מאוד פתוח. קטינים משתתפים בוועדות בגיל לפעמים מביאים בני משפחה, לפעמים זה חבר טוב, לפעמים זה עו"ד שמייצג את המשפחה,

גב' שרית צרפתי:

מנהל חינוך נמצא בוועדה?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

מנהל חינוך נמצא בוועדה, בהחלט. הם שותפים קבועים וטובים שלנו.

מה הפורום של הוועדה?

40 מתוך 24 עמוד

ישיבה מיום

גב' שרית צרפתי:

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אחות טיפת חלב. זאת אומרת זה תלוי במקרה, בגורמים הרלוונטיים והמעורבים.

בתוך בית הספר, אז הצטרפה המטפלת שהיא בעצם ממתי"ה. הייתה לי וועדה בעבר שישבה גם יועצת, מורה, לפעמים מנהלות גם מגיעות. היו לנו וועדות שילד מטופל בטיפול פסיכולוגי או רגשי מהשירות הפסיכולוגי, יכולה להיות פסיכולוגית בית ספר שאולי מאוד מעורבת. צוות בית הספר, מי שבד"כ יושב בוועדה מעבר לאנשי הטיפול והרווחה שהם רלוונטיים לעניין, אנשים רלוונטיים

גב' שרית צרפתי:

מי מחליט את מי מזמנים?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

הוועדה עצמה.

מי שמזמן את המשתתפים בוועדה זו העובדת הסוציאלית של המשפחה, שהיא מזמינה את

גב' שרית צרפתי:

העובדת הסוציאלית הפרטנית של המשפחה?

קריאה:

כן.

גב' אפרת מרקם:

כשיש ילדים קטנים יש גורמים של השירות למען הילד.

והמשפחה תתנגד, אנחנו בהחלט נשקול לא לזמן אותו אם צריך, וגם הם שותפים לזימון מוזמן לוועדה. אם יש איזו כוונה להזמין איזה גורם שאנחנו חושבים שהוא מאוד רלוונטי כן, גם נושא הזמנת המשתתפים נקבע עם המשפחה. זאת אומרת המשפחה תדע, ההורים ידעו מי כל הגורמים שיש להם איזשהו עניין, מכירים את הילד ויכולים לתרום לקבלת ההמלצות. אנחנו יש משתתפים קבועים בוועדה, ויש משתתפים שאינם קבועים, כל מקרה לגופו. המטרה לזמן את

40 מתוך 25 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

כן להשמיע.

איתו, ינסו קצת לשמוע. לא תמיד מקבלים דווקא את דעתו, כי יש הבדל בין רצונו לטובתו, אבל שתשב עם הילד, יועצת שתדבר עם הילד. הוא יודע שיש וועדה, ברמה שלו לפי הגיל שלו, ידברו להיות על ידי פגישה של העובדת הסוציאלית עם הילד, זה יכול להיות על ידי עו"ס בפנימייה מהוועדה. ואם הם לא יכולים או לא רוצים אז לא תתקיים וועדה אם קולם לא יובא. זה יכול המגמה היא שילדים יהיו בכל גיל בהתאם כמובן גם לרמה שלהם, לפעמים הם יושבים רק בחלק המשתתפים. לגבי זה, כל מי ששותף ויכול לסייע בקבלת ההמלצות. גם לגבי השתתפות של ילדים,

גב' אפרת מרקם:

זה בעינייך,

אבל לצורך העניין גם הגורמים הפורמאליים וגם לצורך העניין הגורמים הבלתי-פורמאליים שפה

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

זה יכול להיות רופאה, זה יכול להיות פסיכיאטר, זה יכול להיות יועצת, קב"ס,

גב' שרית צרפתי:

לא, אני דווקא מדברת על תוכנית בצופים,

גב' אפרת מרקם:

זו יכולה להיות מדריכה במועדונית גם.

גב' שרית צרפתי:

כבר היה לנו מדריך בצופים, כבר היה לנו חבר מועצה שהוא ידיד משפחה, אליהם שיכול להצטרף לוועדה, ולתרום את תרומתו.

גורם לא פורמאלי, בין אם זה משפחה ובין אם זה מי מהגורמים הנוספים בעיר שאנחנו חוברים השורה התחתונה היא שזה באמת יכול להיות כל גורם פורמאלי לצורך העניין שהוא רלוונטי, וכל זה יכול להיות גם נציג על"ם שמעורב במקרה, ו'אכפת' כמובן.

40 מתוך 26 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

הראיות.

אומרת מדובר בתהליכים שיפוטיים מאוד ברורים ומסודרים, על פי כל סדרי הדין והבאת המערערים הם המשפחות. למעשה לכל אדם ניתן יומו בבית המשפט, וגם במובן הזה. זאת מצב של ערעור בבתי משפט מחוזיים, וגם בעליון היה לנו כבר כמה וכמה ערעורים. בדרך כלל את כל העדים של כל אחד מהצדדים על מנת לקבל החלטה. לא מעט מצבים היום מגיעים לכדי או פחות עלינו או על המשפחה, ויש מצבים שבהם בית המשפט מבקש להוכיח את הדברים ולפגוש שלא. יש מצבים שבהם אנחנו יוצאים בסיום הדיון עם איזושהי החלטה שיפוטית שמקובלת יותר את העמדה שלו, את ההצעות שלו. יש מצבים שבהם בית המשפט מקבל את עמדתנו ויש מצבים מהדברים. כמובן מגיעים גם לבית המשפט. מדובר בהליך משפטי שבו כל צד מביא את הקול שלו, כוחם של ההורים. במצבים מסוימים שמדובר בנוער אז גם הילדים חשופים, לפחות לחלק לבית המשפט ניתנים למשפחה והרבה פעמים יש עורך דין או עורכי דין בתמונה. ניתנים גם לבאי השופט רואה אותי ואומר לי 'צאו לדרך'. אנחנו מגישות בקשה, כל החומרים שאנחנו מגישות חשוב לי נורא להדגיש, מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין. זה לא שאני מגיעה לבית המשפט, הקטין, הדינמיקה המשפחתית וההמלצות של אותה וועדה בפני בית המשפט.

הסוציאלית לחוק הנוער כי לה יש את הסמכות משר הרווחה. היא תביא את כל תמונת הסיכון של מחלוקת לפתחו של בית המשפט. מי שיוזמת את ההליך של פנייה לבית המשפט זו העובדת להעמיד קטין בסיכון הרבה יותר גבוה, או להמשיך את הסיכון שהוא נמצא בו כרגע, נביא את מסכים'. במצבים שבהם חוסר ההסכמה של ההורה ואי יישומה של התוכנית הטיפולית עשויה המלצה. הורה יכול להגיד 'אני מסכים ואני רוצה בזה', הורה גם יכול להגיד 'עם זה אני לא הוועדה הזו בסופו של דבר מגבשת תוכנית טיפולית. תוכנית הטיפול הזו כמו שאמרתי היא

גב' שרית צרפתי:

לצורך העניין פה דיברת על ילדים בסיכון. מה קורה כשהם בסכנה?

כשהם בסכנה וצריך לפעול עכשיו, פועלים עכשיו. גם בית המשפט יפעל עכשיו.

40 מתוך 27 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

גב' שרית צרפתי:

בבית.

אני אחדד, מכיוון שאמרת שיש ערעורים וכו'. אז מן הסתם כאשר ההליך הזה מתנהל, הילד נשאר

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

מאפשר לי איזושהי התערבות מיידית בשביל הילד הזה.

הראשונה זה בעצם לפנות לבית המשפט ולבקש צו ביניים, שכשמו כן הוא. הוא צו זמני אבל הוא במצב שבו ילד לא יכול לחכות את הזמן הזה, המחוקק נתן לנו שתי אופציות לפעול בהמרצה.

גבוהים, אנחנו ניתן להליך המשפטי להתנהל ולהסתיים, ונקבל החלטה מסודרת של בית המשפט.

כרגע באיזושהי סכנה מיידית שאם עכשיו אני לא אעשה משהו הוא יכול לשלם מחירים מאוד וזה שיש ילד שאנחנו יודעים שכבר תקופה ארוכה יש איזושהי מצוקה וקשיים, אבל הוא לא נמצא אני אענה על זה. אם מדובר במצב, יש מונח בחוק נוער, בעגה של חוק נוער שנקרא סיכון מתמשך.

גב' שרית צרפתי:

צו ביניים זו הוצאה מהבית?

גב' בלהה קורן:

לא תמיד. לפעמים זה יכול להיות לאבחון מאוד דחוף.

גב' שרית צרפתי:

הסכימה.

צריך אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. הלכו עם זה בהליך המרצה לבית המשפט, כי המשפחה לא אתמול פנינו בהליך המרצה לגבי נער שהיה צריך לעשות לו, הוא עבר הערכה פסיכיאטרית והיה

גב' בלהה קורן:

זו הייתה דרמה שלמה אתמול ב

הוא כרגע כבר בבית החולים, אבל המשפחה העלימה אותו אחרי שהתקבל צו.

40 מתוך 28 עמוד

ישיבה מיום

קריאה:

גב' בלהה קורן:

הוא היה בסכנה לעצמו?

גב' שרית צרפתי:

הילד מסכן את עצמו.

שהילד מסכן את עצמו. כמו הסיפור שקרה רק אתמול. או יש מצב שגם ההורים מסכנים, וגם הערכות כמו שמשה דיבר על הערכות. את מתארת מצב שמסכן את הילד, או שההורים, יש מצב אמרה שזה מצב מתמשך. גם במצב מתמשך את בעצם מביאה הוכחות ואבחונים, או איזשהן ברור. כדי להוציא צו כזה את צריכה להוכיח את הסכנה. את לא יכולה לבוא ולהגיד, כמו ששרית

הסיכון? מה חומרת הסיכון?

למחרת בבוקר. למעשה בכל דיווח שמגיע אלינו שתי שאלות שכל הזמן מנחות אותנו: מה אופי דברה בפני בית המשפט, וגם ההורים שלה יגידו מה הם חושבים ורוצים, זה יקרה בהליך ביניים מסודרת נגיע לבית המשפט, והיא תגיע לפסיכיאטר בצורה מסודרת ואולי גם תוכל להגיד את לעבור, לקבל את אישורו של הפיקוח לצורך העניין. אם אני יכולה לחכות שמחר בבוקר בצורה המחוזית, בהתאם לנסיבות העניין. היא לא יכולה להוציא את זה על דעת עצמה, היא צריכה מוצא ע"י עו"סית לחוק הנוער שקיבלה את אישור או העו"סית העירונית, שזאת אני, או העו"סית איש מקצוע. במצב כזה שאי אפשר לחכות עד מחר בבוקר, למעשה יוצא צו חירום. צו חירום קצת יותר מתקדמות לאורך היום. בוודאי שאין בית משפט, אבל צריך לקבל איזושהי הערכה של שעכשיו היא תגיע לראות פסיכיאטר וב

פסיכיאטרית, וצריך לגבש איזושהי החלטה מה רמת הסיכון. האם אני פועלת עכשיו, ודואגת תוכניותיה או את אמירותיה, וצריך להחליט. היא בוודאי צריכה לראות איש מקצוע, הערכה שביטאה אמירות אובדניות ונראה שיש שם סיכון מאוד גבוה שהיא גם עשויה לממש את חירום. לדוגמא, וזו דוגמא דיי שכיחה לצורך העניין, מתקשרים אלינו מבית הספר על נערה בת בבוקר אני אפנה לבית המשפט ואבקש צו ביניים, לבין מצב שבו עכשיו בזה הרגע אני אוציא צו אני אתן דוגמא מהתחום הפסיכיאטרי, אבל אני אתן דוגמא למה ההבדל בין מצב שבו מחר

40 מתוך 29 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

גב' שרית צרפתי:

מודיעה למי?

הכיתתי שמתעסקת בקטע אובדני. ברור לי לחלוטין שמנהלת או מורה שרואה את זה, היא לדעת מה התהליך. בהנחה ואנחנו מדברים על ילדה בבית ספר יסודי שהריצה סרטון בוואטסאפ לצורך העניין אם אנחנו כבר בתחום הפסיכיאטרי, אז אני אתן לך איזשהו מקרה ומעניין אותי

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אבא ואמא.

גב' שרית צרפתי:

היא אומרת להם שהיא צריכה ללכת מן הסתם להערכה פסיכיאטרית?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

קודם כל היא צריכה לפנות כמובן להורים.

גב' שרית צרפתי:

בהנחה ואמרו להורים שהילדה,

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אם ההורים משתפים פעולה, מקבלים את ההמלצה הזו, עושים מה שהורים סביר היה עושה,

גב' אפרת:

מצוין.

אז יש לנו שיתוף פעולה עם ההורים וזה מצב לא לוקחים אני מתכוונת. כי אם לוקחיםכאשר

יש חובת דיווח.

40 מתוך 30 עמוד

ישיבה מיום

גב' שרית צרפתי:

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

בהחלט. בית הספר יפנה לעובדת הסוציאלית לחוק נוער במחלקה הרלוונטית.

שם. ואי אפשר להביא אותה לאיש מקצוע שיראה ויעריך מה המצב, אז אנחנו ניכנס לתמונה, אם ההורים לא משתפים פעולה, לפעמים ההורים מוכנים אבל הנערה לא מוכנה וצריך לעזור להם זו לא חובת דיווח ואני בכוונה לא הולכת לשם, זה מקרה פנטסטי.

גב' שרית צרפתי:

להמשיך הלאה בתהליך של להודיע?

הם צריכים להביא לה פתק שהיא הייתה במיון פסיכיאטרי. לא הביאה, המנהלת מחויבת אבל לצורך העניין, פרקטית, המנהלת אמרה להורים 'תיקחו את הילדה למיון', למחרת בבוקר

קריאה:

הלאה, בהחלט, היא תופנה אלינו. מנהלות עושות את זה גם.

מקדמים את הטיפול או לפחות טיפול ראשוני כדי לראות מה מצבה ולראות איך אנחנו עוזרים לה בהחלט. אם המנהלת אכן מתרשמת שיש כאן ילדה שנמצאת במצוקה, וההורים כרגע לא

גב' שרית צרפתי:

באותו יום, לא תחכה למחרת.

קריאה:

הורים יכולים להגיד 'אני אקח', ומנהלת יכולה להתרשם שהם אכן שומרים וזה בסדר.

גב' שרית צרפתי:

ואם ההתרשמות לא נכונה?

השירות הפסיכולוגי והן עושות עבודה נהדרת. השלב הבא כשההמלצות המקצועיות של אותו בבית הספר, הקו הראשון שמטפל בזה זה בית הספר עם המפקחים שלו, עם היועצות שלו, עם הקו הראשון של ההערכה כשילד או נער, לא משנה, יש לו אמירות אובדניות או התנהגות אובדנית

40 מתוך 31 עמוד

ישיבה מיום

גב' בלהה קורן:

מה מקומי. כאן אנחנו יותר עם גב של הייעוץ המשפטי.

בכלל, והרבה מאוד ניסיון. יחד עם זאת אני לא עורכת דין, ואני גם, בצניעות מקצועית גם יודעת של עצמי במצבים האלה. וזו סיטואציה מאוד לא פשוטה. יש לי הכשרה לתפקיד והכשרה לא רעה שמלווה אותנו בכל צעד ושעל. אני עבדתי בהרבה מקומות אחרים לפני כן, ואני הייתי עורכת הדין הליכים משפטיים של ממש. אני חייבת להגיד שבעיריית תל אביב יש לנו בעצם ייעוץ משפטי טיפולי, מוצאות את עצמן יותר ויותר בזירות משפטיות, נדרשות לעמוד בבית המשפט ולנהל וגם אנחנו בסופו של דבר נשים שהתחילו את דרכן ועדיין, עובדות סוציאליות הלכו ללמוד מקצוע היום יותר ויותר משפטית, ה'משפטיזציה' מקיפה את כולם בכל התחומים, לא רק בתחום הזה.

חשוב לי מאוד להדגיש, דיברתי על המורכבות של ההליך המשפטי. כל הזירה הציבורית נהיית זאת אומרת זה יכול להיות גם מאוד מגוון, כרגע דיברנו על הערכה פסיכיאטרית.

גורם מפנה, בטח כשזה גורם מקצועי, שצריך כאן הערכה פסיכיאטרית או טיפול פסיכולוגי וכו'.

אנחנו נכנסות לתמונה. כשהמקרה מובא לפתחנו הוא כבר מובא עם המלצה מקצועית של אותו צוות לא נענות על ידי ההורים, או שההורים מסכימים אבל הילד מתנגד ואז צריך לעזור להם שם,

גב' שרית צרפתי:

התנהגות באי הכוח של הצד השני לצורך העניין היא מאוד אגרסיבית, מאוד מתנשאת.

הוועדות האלה.

תכנון טיפול, הם מגיעים לכל הוועדות, לפעמים גם להתייעצויות מקצועיות. חברים מלאים בתוך הילד באופן ספציפי. אגב, זו אחת ההתפתחויות מהאמנה הבינלאומית. והם שותפים, אגב, וועדות לדין. שזה עורך דין שמייצג את הילד עצמו, בנפרד מההורים שלו. זה עו"ד שמייצג ממש את טובת יותר ויותר, כמעט ברוב רובם המכריע של התיקים, בית המשפט ממנה מה שנקרא אפוטרופוס בהרבה התנגדות טיפה מתרכך. לא אומרת לגמרי, אבל טיפה מתרכך. כן בתי המשפט היום ממנים לפעמים בהמתנה בכניסה לדיון יש איזשהו תהליך של דיבור ודיאלוג. ולפעמים מה שמתחיל יש עורכי דין אחרים שמבינים עניין וגם לא רוצים לתת יד לאיזשהו משהו שידרדר את הילד, ואז לפעמים קצת מלבה את המחלוקת בהתנהגות שהיא תוקפנית. אני כן יכולה להגיד שמהצד השני

40 מתוך 32 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

גב' אורית מוסל:

כמה מקרים כאלה יש לכם בשנה? הערכה גסה?

מר משה אלון:

ילד אחד יש

יש כ

קריאה:

זאת אומרת שבכל רגע נתון יש

גב' אורית מוסל:

איך זה מתחלק בעיר?

גב' שרית צרפתי:

אחד, אבל כשאני אומרת בו זמנית, אני מתכוונת שבו זמנית יש כ הדיון יכול להיות פעם או פעמיים בשנה, אבל עכשיו ניתן לכל השנה. הדיון יכול היה להיות דיון באוכלוסייה מסוג זה. ושם אנחנו רואים באמת מקרים מאוד לא פשוטים. דיברנו על נערות התמקצעות בעבודה עם אוכלוסייה של מהגרי עבודה וחסרי מעמד, כי מטבע הדברים האזור מוצף האוכלוסייה המרכזית שאיתה הם עובדים. למשל במחלקת אחווה ובמחלקת שפירים יש ממש שאנחנו רואים הם אחרים. לכן גם כל מחלקה כבר דיי פיתחה מיומנות בהתייחס לקבוצת של ההתערבות שם והעבודה עם המשפחה היא אחרת. הבעיות שאנחנו רואים, או הקשיים אחרת כי זו אוכלוסייה הרבה פעמים הרבה יותר מתוחכמת. הרבה יותר מתעתעת, והמורכבות הנוער שקט. אני חייבת להגיד שהן עובדות פול-גז והמקרים הם קשים, אבל הם קשים בצורה הירקון שיושבת ברחוב אלדד הדני, זה ליד רמת החייל, שאולי אנחנו נוטות לחשוב ששם חוק חוק הנוער שם עובד במלוא עוזו. באמת מצבי סיכון מאוד קיצוניים. מצד שני, מחלקת עבר הרבה יותר גדול. אם אני אקח את מחלקת שפירים, את מחלקת אפיקים ואת מחלקת אחווה, לגבי החלוקה, באופן טבעי יש אזורים מסוימים בעיר שבהם הריכוז וגם הצורך בהתערבות שלנו

40 מתוך 33 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

להתפנות עד הסוף לילדים שלהם, ועוד ועוד.

שיש ברקע והורים סוחבים איתם. בשל ההתמודדות עם הטראומות האלה לא תמיד מצליחים מסוגלים לקבל עזרה שנותנים להם. מורכבויות אישיותיות כאלה ואחרות. הרבה מאוד טראומות הרבה פעמים זה הורים שנסיבות החיים שלהם מאוד קשות, לפעמים עד כדי מצב שבו הם גם לא במצוקה יש גם הורה במצוקה נורא גדולה. אני לא פגשתי עוד את ההורה שבכוונה פוגע בילד שלו.

להכיל את הכאב ואת הקושי והמצוקה. חשוב תמיד לזכור ולעשות איזון, שאיפה שיש ילד נעול. במצבים שאני חייבת להגיד, שגם אני שכבר ראיתי כמה וכמה מקרים, לפעמים מתקשה משוטטים להם ברחובות בתחנה המרכזית ובגנים בשכונת התקווה. ילדים שנשארים בבית לבד, קטנים מאוד שנמצאים במצבי סיכון קיצוניים. קטנטנים בני שנתיים וחצי ושלוש, שפשוט והערכות פסיכיאטריות, אבל רוב רובם של המקרים שאנחנו נכנסות לתמונה, מדובר על ילדים

גב' בלהה קורן:

אחרי שהוחלט על העבודה בקהילה, כמה העבודה המשותפת טובה ומוצלחת?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

לי משפחה לדוגמא שהיה לי צו השגחה,

אורית יושבת פה איתי, אנחנו כאן הוותיקות יותר. אנחנו עובדות סוציאליות לחוק הנוער, אז יש

גב' שרית צרפתי:

מה זה?

גב' בלהה קורן:

הילד נשאר בקהילה.

לבית הספר בבוקר. הייתי מגיעה לקחת את הילד מבית הספר לטיפול בדיבור, אבל זה אופי של שירותי הרווחה. אז הייתה לי משפחה שהייתי מגיעה על בסיס יומיומי לקחת את הילדים וזה הוצאה מהבית. צו השגחה זה שהילד נשאר בבית, בקהילה, תחת השגחה מה שקראו פעם.

כשהילד מוצא מהבית זה צו משמורת, כשמוציאים אותו ממשמורת הוריו למשמורת רשות הסעד,

40 מתוך 34 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

לעשות בריחות מה שנקרא, את עלולה לסכן אותו עוד יותר.

בהתנגדות כזאת קשה, הוא גם יתחיל לברוח. תוציאי אותו למסגרת חוץ ביתית והוא יתחיל ההתערבות שלך יכולה לסכן את הילד יותר מאשר לעזור לו. כי אם תוציאי ילד, כשהילד עצמו דיבר, כשאת עושה הערכת ילד, הערכת מצב והערכת משפחה, את לוקחת בחשבון שלפעמים לצאת מהבית, אבל עם התנגדות כזאת קשה. ועוד דבר שאנחנו מאוד שוקלים, את מה שמשה העבודה שהייתה, כי האמא הייתה יותר פאסיבית לצורך העניין. אלה ילדים שבעצם היו צריכים

גב' מירב:

יש מתחללים לצורך העניין?

באמת מצליח להיות אפקטיבי? כמה כל שאר הגורמים נרתמים? מי אחראי שכולם יעבדו ביחד?

וההערכה כדי ללמוד מה עושים עם הילד בקהילה. מה קורה אחר כך? כמה שיתוף הפעולה הזה אני מבינה שיש שיתוף פעולה מאוד טוב ומאוד הדוק שצריך להביא את העניין הזה של הוועדה

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אחראי שכל אחד מהגורמים יעשה את מה שצריך.

, הוא מנהל הטיפול והוא case managerמנהל התיק, העובד הסוציאלי של המשפחה, הוא ה

גב' מירב:

יש אחרי זה גם מעקבים כל הזמן?

גב' שרית צרפתי:

בוודאי.

לילדים ולהורים האלה. ישנם מצבים שבהם עם כל הניסיונות שאנחנו עושים, בקהילה, מחוץ אשתמש במילה שליחות כי לפחות בשבילי זה כן גם נמצא שם. והרצון הטוב באמת להיות שם לחוק נוער. המצבים שהכי קשים לנו שעם כל הסמכויות שהמחוקק נתן לנו, ועם כל, אני כן חשוב לי מאד להגיד שהמצבים שהכי קשים לכולנו, רוב מי שיושבות פה מהרווחה הן עו"סיות

40 מתוך 35 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

זה באמת להבין את השפות זה של זו.

מלעשות פעולות, אבל בעיקר לעשות. אחד הדברים שאנחנו עובדים עליו, יש איזה דיאלוג מתאים, מאוד פעמים מנסים בלחץ לא מתון לגרום לנו לעשות כל מיני פעולות שאנחנו סבורות, או להימנע אלינו ואנחנו נכנסים אליהם. יש איזשהו שילוב ידיים מאוד טוב אני חושבת. יחד עם זאת הרבה עם החינוך, בריאות גם, כדי לחשוב. אנחנו גם יושבים בוועדות בינמקצועיות בחינוך, הם נכנסים חווה לפחות ממקום מושבי שלי, איזושהי חבירה מאוד אינטנסיבית של מאוד חשיבה משותפת על חובת ההורה וזכויות ההורה על הילד. אם דיברת על שותפי התפקיד, אני חייבת להגיד שאני אוקי, עשינו מה שאנחנו יכולים וזהו אין לנו יותר מה לעשות. קצת דיברתי קודם, ממש בנגיעה, קודם כל את עצמך שלא הצלחת פה להועיל. ואחר כך גם את שותפי התפקיד והקולגות שלך ש-, נושאים עיניים אלינו וזה מה שקורה, כולם נושאים עיניים אלינו. קשה מאוד לעמוד ולאכזב, שעוד יותר מסכנות את הילד וכו'. אלו הם אחד המצבים שהכי קשה לנו לעמוד בהם, כי כולם כשיש התנגדויות מאוד קיצוניות עד כדי הפרה של צווי בית משפט, ובריחות כמו שבלהה אמרה לקהילה, עם כל הגורמים שאנחנו מערבים, אנחנו לא מצליחים לסייע. זה קורה הרבה פעמים

גב' שרית צרפתי:

ייצרו שפה משותפת, ואז רמת התסכול של כל אחד מהצדדים תרד.

אני יכולה להגיד לך שלקחתי על עצמי לייצר מצב שבו מנהל חינוך ומנהל השירותים החברתיים

גב' מירב:

כאלה ואז הדיאלוג שלי הוא באמת עם מקבילותיי בחינוך.

כל אחד מאיתנו. אני חושבת שזה נעשה ביום-יום ולא מעט, אלי מגיעים הרבה מאוד מקרים זה גם השפה, ואני חושבת שזו גם ההבנה של באמת המגבלות של כל אחד מאיתנו והסמכויות של

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אני חושבת שבמשך השנים כבר למדנו.

לא יזיק לשכלל את זה.

40 מתוך 36 עמוד

ישיבה מיום

גב' שרית צרפתי:

קריאה:

זו עבודה מתמדת, הדיאלוג הזה. פשוט עבודה מתמדת.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

גם צריך לדעתי פעם בתקופה לעשות מפגש בבתי הספר של האזור עם אותה מחלקה.

קריאה:

לגמרי.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אצלנו באזור יש קשר מתמיד.

מר מושיקו:

להגיד עוד איזשהו משהו?

אם יש עוד משהו שאת רוצה? מישהו רוצה לשאול עוד משהו על חוק הנוער? או אולי את רוצה

גב' שרית צרפתי:

הזיהוי.

זה תחום שמאוד חשוב להכשיר אותו לזהות בכלל. זאת אומרת, מה זה אומר ואיפה נקודות בין החינוך הפורמאלי לרווחה ואיך זה עובד. ואני דווקא חושב שתחום החינוך הבלתי פורמאלי בדברים האלה על הפורמאלי וברור לנו, או ברור לפחות לי כיושב ומסתכל מהצד, שברור הקשר אני מושיקו מהמחלקה לנוער וצעירים, תנועות הנוער. אולי אני אגיד משהו. אנחנו תמיד מדברים

מר מושקו:

הייתי אצלכם לפני התוכנית של החופים, ב'אכפת'.

אכפת זה קידום נוער

40 מתוך 37 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

מר מושקו:

מנהל חינוך הוא מאוד גדול.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

לעובדים שלנו, שהם לא מעט.

פגישה סביב שומרי הסף כדי לזהות, שוב סביב בני נוער, אבל בעיניי חשוב רגע לעשות גם הכשרה הזכות שלי להגיד שמה שאני רואה, או מה שאני חושב שאני רואה הוא זה. עשינו שנה שעברה את הצעד. כי עכשיו אני צריך להתמודד, אני בחור צעיר בן יודע להגיד שמה שאני רואה זה מה שאני חושב. ואפילו את המקום הזה של האומץ לפעול ולעשות דברים. ואני חושב שדווקא במקום הזה לא תמיד ברור א' אם אני קורא נכון את המפה, ואם אני רכזים שנמצאים בשטח. הם חווים את הילדים לפעמים בטיולים כל מיני סיפורים של נוער, חלקם קשים. אנחנו מפיצים אותם. אבל אני אומר, יש לנו לא מעט במחלקה לנוער וצעירים אנחנו יוצאים גם עם פרויקטים לצורך העניין בקיץ, ששם אנחנו פוגשים

גב' שרית צרפתי:

יש אפשרות? ממי מבקשים? מנרי?

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

רציתי להציע את עצמי.

גב' שרית צרפתי:

מעולה, את לוקחת את זה תחת אחריותך?

גב' מירב:

אנחנו נדבר אחרי זה.

העביר, אבל אתה מבין שמישהו צעיר יותר העביר את הדיווח.

קיבלנו דיווחים ופניות מצופים בבני דן, אני יכולה להגיד שאתה רואה שהמדריך המבוגר יותר

40 מתוך 38 עמוד

ישיבה מיום

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

גב' מירב:

אבל לעשות את זה בצורה מסודרת, אני חושבת שזה דבר מאוד חכם.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

איך שזה עבר, זה דווקא עבר מצוין מהשבט אלינו.

תודה רבה לך, שרית.

מכיוון שאנחנו עוסקים בדיני נפשות זה צריך להיות מסודר.

סיכום ועדכונים

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

קריאה:

בנושא טיפות החלב.

שתוספת המזכירות שיפרה את רמת המענה בתחנות ורואים את זה. וזה מורגש מה שנקרא. זה התקנים של מזכירות בטיפות החלב. אכן אוישו, וקיבלתי מפניות הציבור הודעה על כך שכמובן לייעול מערך זימון וניהול תורים. בוועדה הקודמת דיברנו על זה שבראשון לדצמבר יאוישו כל טיפות חלב ברחבי העיר. חוץ מזה יש בדיקות בנושא טכנולוגיה מול אגף המחשוב בכל מה שקשור וירטואליות עם לקוחות לצורך איסוף צרכים ולמידה על חווית השירות שלהם בין היתר במספר מיקוד קבוצות יתקיימו בקרוב לכרגע נכון החלב. בטיפות אפיון נעשה בדצמבר החלב.

סטטוס טיפות החלב, כרגע כמו שאתם יודעים אנחנו כבר עוסקים זמן ב בשיפור השירות בטיפות אנחנו כבר מסיימים, אני רק רוצה מספר עדכונים.

מה זה קבוצת מיקוד וירטואלית?

40 מתוך 39 עמוד

ישיבה מיום

ד"ר חיים נחמה:

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

זה טכניקה של קבלת פידבק מלקוחות.

קריאה:

זה באמצעות המחשב.

ד"ר חיים נחמה:

מה הטכניקה?

קריאה:

שאחר כך גם אפשר לענות על שאלות.

אני לא בקיא בטכניקה, בונים שאלון. יש קבוצת שאלות שישאלו אותם, כמו חדרי צ'ט או מה,

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

אני יודעת שעשו קבוצות לא וירטואליות.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

עושים גם וגם.

המדריכה של הרשת החברתית ביפו. מתי התחלתם?

בפעם הקודמת דיברנו על זה שרשת החונכות החברתית תיכנס ליפו, יש לנו את זיהודיתוש', שהיא עג'מי ומקומות נוספים. אנחנו נמשיך ונדאג.

נוספים שהיו חשובים. ישנה תוספת של

תקציב למרות שאנחנו באמצע שנה לתגבר את מועדוני הנוער בכל התחום של ההזנה ובתחומים שיח שלי גם עם ראש העיר וגם עם המנכ"ל לגבי דברים מסוימים ב'אכפת', אז א' המנכ"ל אישר הנושא הבא זה 'אכפת'. אני שמחה לבשר לוועדה שב

40 מתוך 40 עמוד

ישיבה מיום

זיידיתי יוסף סרי:

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

בנובמבר.

אופירה יוחנן וולק- היו"ר:

הם התחילו בנובמבר ואנחנו מאחלים לכם בהצלחה.

הישיבה ננעלה * * ** * *

תודה רבה לכולם.

זהו, אם יש למישהו משהו להגיד ואם לא אנחנו נתפזר.