פרוטוקול ישיבת הנהלה 36

עיריית תל-אביב - יפו

פרוטוקול מס' 63 מישיבת הנהלת העירייה

פרוטוקול מס' 36 מישיבת הנהלת העירייה שהתקיימה ב- 011/910/93

השתתפו: מר רון חולדאי ראש העירייה

וה"ה:

א. זמיר ד. להט א. סולר ס. אבו שחאדה

ש. מזרחי

וה"ה:

מ. לייבה, ר. זלוף, ע. אברהמי, א. פרץ, ע. סלמן, ג. שמרלינג, ד"ר גלין, י. ירדני, א. לוי ,

ז. סוסנקו, א. כהן, א. סראג', מ. בנימיני, ג. בן חורין

רשמה: ישראלה אגמון

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 2 -

על סדר היום:

9. רשתות חברתיות.

0. הקצאת מקרקעין.

3. פינה לאימוץ כלבים חסרי בית לכל העמותות בעיר.

4. שיקולים בהקצאת הזמן הירוק במעברי החצייה.

******************************

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 6 -

13. רשתות חברתיות:

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

יש לנו 4 נושאים על סדר היום.

הראשון בהם הוא רשתות חברתיות. יציגו- גידי שמרלינג וזוהר סוסנקו.

מר סולר:

או רק זוהר סוסנקו.

מר זמיר:

לא. גידי אמור להגיע.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

מה זה אמור להגיע? למה הוא לא הגיע?

תתחיל בבקשה.

מר זוהר סוסנקו:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) הנושא הזה עלה בעקבות הצעה של שמוליק במועצת העיר, בדיון במועצה, הצעה של שמוליק להגביר את הפעילות שלנו ברשתות החברתיות, ורצינו לבוא ולהראות מה אנחנו עושים ואיפה אנחנו נמצאים.

מר גידי שמרלינג:

הייתי פה בזמן.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא היית פה בזמן.

מר גידי שמרלינג:

הייתי בזמן, לא היה פה אף אחד.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 4 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

האמירה הייתי בזמן אומרת שלא הבנת שלא היית בזמן, וחבל שאמרת אותה. אנחנו התחלנו ולא היית כאן.

תמשיך.

מר זוהר סוסנקו:

אנו ריכזנו את הדברים העיקריים שקרו בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה בכלל. קודם כל זה השינוי שגידי הכניס, של להקים יחידה בתוך לשכת הדובר שתעסוק רק בנושא של רשתות חברתיות ולהגביר את הנוכחות במדיה החדשה, מתוך הבנה שיש שם קהל שהעירייה לא יודעת כל כך לדבר אתו, שלא קורא מקומונים, לא רואה שילוט חוצות אלא צורך את המידע שלו בעיקר במדיה הזאת.

מר גידי שמרלינג:

אני רוצה רק ברמה הזאת, לפני שנכנסים לרזולוציה, לדבר ברמת המקרו.

בעצם הוחלט להקים את היחידה הזאת כדי לפנות לקהלים יותר ויותר, קהלים שאנו לרוב לא נוגעים בהם. מה שראינו גם מסקרים ומבדיקות שאנו עושים על ארועים, שהיום- חלק גדול מהקהל שומע על הארועים האלה דרך הרשתות החברתיות. זה הופך לאט לאט, ולדעתי בשנים הבאות זה יהיה גם כלי שיווק מרכזי, שהוא כלי מאוד מאוד זול, מאוד זול יחסית לעתונות הכתובה או לתקשורת האלקטרונית, שם עולה השיווק הרבה כסף, והוא מגיע לקהלים שבדרך כלל היה קשה יותר להגיע אליהם, והאימפקט שלו הוא מאוד מאוד גדול. עד כדי כך- שמה שראינו בארועים האחרונים, כמו בסובב אופניים וכו', שרוב הקהל שמע בכלל על הארועים האלה דרך הרשתות החברתיות ולא דרך הפרסום השיגרתי שלנו.

הבעיה העיקרית, יש שתי בעיות עיקריות בכלל במדיה הזאת:

האחת- שלעירייה ובכלל לגוף ציבורי מאוד מאוד קשה להתמודד עם מדיה שהיא פחות מובנית.

בעירייה- בדרך כלל, גם אם זה פנייה של עתונאי או דרך עבודה אחרת, יש פנייה, מתחילים לבדוק אותה, מתחילים לראות ימינה, שמאלה, ואחרי כמה זמן יש לך את התשובה המסודרת והמנוטרת. פה התגובות צריכות להיות סה"כ בפעולה הרבה יותר מהירה, אתה צריך כל הזמן לחוש מה קורה מסביב ולענות מהר.

דבר שני-השפה היא אחרת. השפה, כפי שתראו פה, היא שונה לחלוטין מהשפה הרשמית-

הממסדית.

6. אתה צריך גם לעניין את הציבור. זאת אומרת, אתה צריך גם ליצור דברים שיעניינו את

האנשים להכנס פנימה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 5 -

ודבר אחרון-שהוא מאוד מאוד קריטי ומאוד חשוב ונותנים לזה הרבה דגש, זה גם בעצם לדבר עם הציבור. בעצם יש כאן איזהשהו דיאלוג. להבדיל ממודעה או ידיעה בעתון-שאתה לא יודע מה הפיד-בק, פה אתה מקבל תוך שנייה-עשרות או לא מאות תגובות, אתה צריך לענות להן, נותנים לך פיד-בק מאוד טוב על מה שאמרת, אבל אתה צריך גם לענות להם מיידית, לראות שמישהו משוחח ומדבר.

מר זוהר סוסנקו:

כמו שגידי אמר- הקמנו את היחידה הזאת.

מה שאנחנו עושים, זה קודם כל מפעילים את הזירות העיקריות, שזה ערוץ אינסטגרם של העירייה, ערוץ יוטיוב של העירייה, ערוף פייסבוק, טויטר, ואנחנו בתוך הלשכה מפעילים אותם, אבל בנוסף מלווים את היחידות האחרות, שזה מודל שלקחנו מעיריית ניו-יורק. אני נפגשתי עם מנהלת הניו-מדיה של עיריית ניו-יורק, שהראתה לי שיש להם הרבה מאוד אגפים קטנים שרוצים לעבוד בעצמם ורוצים לייצר, ואין שום סיבה לעצור את זה אלא בעצם להסביר להם איך להשתמש בפייסבוק, וזה המודל שניסינו לקחת. אנחנו יושבים עם קשרי חוץ או עם בת"ש, או עם כל יחידה שבאה עם איזהשהו רעיון או שיש לנו רעיון בשבילם, ומכשירים אותם ומלמדים אותם איך להשתמש, עם ליווי מתמיד. הפעילות הכי מורכבת בזה היא עם רבעים ושכונות,שאני אגיע אליה בהמשך.

מר אבו-שחאדה:

כמה אתם?

מר זוהר סוסנקו:

2.5 אנשים.

חוץ מזה שרצינו בעצם להגביר את הפעילות של היחידות הללו ולהגיע לעובדים עצמם-שאנחנו יודעים שנמצאים בפייסבוק, שנמצאים ברשת. הקמנו קבוצה בתוך פייסבוק, השתמשנו בכלי עצמו בשביל העבודה שלנו, קבוצה קטנה וסגורה של עובדי עירייה, שאנחנו משתפים את הפעילויות של כל האגפים השונים בתוך פייסבוק, מראים מה כל יחידה עשתה. מאז"ה 9 שמפעילים עמוד שעובד מאוד יפה, כל הזמן מראים לנו איזה פעילויות יש אצלם, אנחנו מראים להם את המסרים העיקריים של העירייה ונוצר איזהשהו שיח בין העובדים בתוך פייסבוק, שרק העובדים של העירייה רואים את הדיונים האלה.

אנחנו קיימנו מפגשי הנחייה לכל חברי פורום מנכ"ל, כדי שיכירו את הכלי, כדי שידעו להכנס, לראות, לשמוע מה התושבים אומרים, מה התגובה של הציבור לפעילויות של העירייה, ואנחנו גם

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 3 -

מעבירים הרצאות בכל מיני סדנאות עירוניות על הפעילות של העירייה ואיך הגופים העירוניים יכולים להשתמש בפייסבוק, ביוטיוב וכו'.

מר אבו שחאדה:

אנחנו יכולים לדעת האם מי שמגיב הם תושבים או לא?

מר זוהר סוסנקו:

לא. אנחנו יכולים להעריך שרובם הם תושבי תל-אביב, אבל זה מידע שהוא לא תמיד מאוזן. מה שקורה, יש הרבה אנשים שנכנסים לפייסבוק ולא נותנים את הכתובת. זה לא הרבה אגב, הרוב כן כותבים שהם גרים בתל-אביב. יש כאלה שנכנסים ולא נותנים את הכתובת שלהם, ובגלל שהשרתים נמצאים בפתח-תקווה, זה כאילו מראה שחצי מהאנשים בעמוד שלנו הם תושבי פתח-

תקווה, אבל יש איזושהי הטיה בזה. אין ממש דרך לדעת פילוח מדויק בפייסבוק. אפשר לדעת אגב שפות, כמה משתמשים דוברי איזה שפות, אבל בגדול זה מראה לנו שרובם תושבי המרכז.

החלוקה היא פחות או יותר חצי חצי של גברים ונשים, כשרוב הקהל בעמוד זה גיל 81 עד .65 אבל יש גם הרבה מתחת, ויש במפתיע אוכלוסיה מאוד מבוגרת – גם- עד גיל ,35 שהיא פעילה ונמצאת בדיונים.

הגברנו מאוד בשנה האחרונה את הנושא של טיפול בפניות ציבור. חוץ מלתת את הטיפול השוטף בעמוד של העירייה, תפסנו כל מיני מוקדים – כמו הרישום לגני ילדים. פתחנו עמוד פייסבוק לנציגת רישום- שהיתה בקשר עם 222 הורים שביצעו את הליך הרישום לגני ילדים דרך פייסבוק.

גלי של דפנה ישבה שם ודיברה בפייסבוק עם ההורים. אפשר לראות את המספר שמופיע כאן על גבי השקף בקטן, יש 222 לייקים לעמוד, אבל יש 812 איש שמתערבים בתוך הדיונים בעמוד, כלומר- 812 הורים באמת ביצעו את התהליך של הרישום דרך עמוד הפייסבוק הזה. אנו בוחנים אפשרויות- איך ממש להטמיע בתוך השרות העירוני את הנושא של פייסבוק.

כאן על גבי השקף אנו רואים את המספרים. פייסבוק נותן לנו כלים לספור כמה אנשים נמצאים בדיונים, כמה אנשים מדברים אתנו. אפשר לראות שבאמת, גם ההשקעה הכספית וגם העובדה שהגדלנו את הנוכחות בעמודים השונים- המספרים מאוד עלו. אם בשנת 2288 מספר היוניקים שהיו בתוך דיונים, כלומר אנשים ספציפיים שנכנסו ודיברו עם העירייה היה 8,622 ביולי 2282 זה היה .22,222

יוניק זה גולש בודד, זה גולש עם שם משתמש משלו, שנכנס לעמוד של העירייה.

מר גידי שמרלינג:

ואם הוא נכנס עוד פעם, לא סופרים אותו פעמיים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 7 -

מר זוהר סוסנקו:

כלומר, זה לא שזוהר סוסנקו נכנס פעמיים אז הוא נספר פעמיים, הוא נספר פעם אחת. היו 8,622 איש שונים שנכנסו, אחרי זה 22,222 נכנסו, והיום אנחנו כבר נמצאים על 54,222 שמעורבים בדיונים בעמוד. בכלל, מספר היוניקים שראו איזהשהו תוכן שנוצר על ידי העמוד, וזה בזכות פרסום וקידום ממומן שאנו עושים בפייסבוק, כבר עבר את ה-8/2 מליון בחודש, בזכות זה שהתחלנו גם להשתמש בכסף.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

חצי מליון לחודש?

מר זוהר סוסנקו:

בחודש. אבל זה קורה כשאנחנו באים ומקדמים איזהשהו נושא. יש ארוע, יש איזושהי מסיבת רחוב, יש איזהשהו ארוע גדול שאנו רוצים לקדם, בעלויות של 82,222 שח', שזה באמת גרושים יחסית לקמפיינים של העירייה, ב-82,222 שח', 22,222 שח' מכסימום-אפשר להגיע למספרים האלה של ,422,222 322,222 איש.

מר אבי פרץ:

כאשר אתה אומר חצי מליון, זה אומר שיכול להיות שאדם נכנס 52 פעם.

מר זוהר סוסנקו:

לא לא לא, זה יוניקים.

מר אלי לוי:

זה בודד, זה מספר.

מר גידי שמרלינג:

פר כסף זה פלטפורמה מדהימה. לדעתי, תוך כמה זמן זה יתאזן, כי המחירים שם עשויים מאוד מאוד לעלות.

מר זוהר סוסנקו:

אני לא מדבר אתך על אנגיידג', כלומר, אני לא מדבר אתך על בן-אדם שראה את זה וביצע פעולה בעקבות הפרסום. בעקבות הפרסום שעשית , אתה מגיע ל-%2%-6 שבאמת הולכים ומבצעים

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 1 -

פעולה, אבל אתה מגיע למספרים מאוד מאוד גבוהים. יחסית לפרסום, להגיע לחשיפה של חצי מליון איש בסכומים כאלה- זה באמת משהו שאפשר להגיד תודה שיש לנו עדיין את הכלי הזה.

התבקשנו גם להתייחס לנושא של סמארטפונים, ויש שני כיוונים בעצם לראות את זה. דבר אחד –

זה מה העירייה מספקת בתוך הנושא הזה של טלפונים חכמים. אנחנו רואים היום שמאות אלפי ישראלים משתמשים בסמארטפונים, יש 322,222 אייפונים לדעתי בישראל, אם לא יותר, ובקרוב תצא האפליקציה העירונית- בשיתוף של לשכת הדובר, אגף המחשוב, מינהלת הידע-פרויקט שכבר חצי שנה מתקדם והוא ממש לקראת השקה.

מר אבו שחאדה:

מה זו האפליקציה הזאת? מה היא נותנת?

מר זוהר סוסנקו:

האפליקציה הזאת נותנת הרבה דברים.

קודם כל בעוד כשבועיים בערך כבר יהיה PILOT ופנימית ניתן יהיה כבר לגלוש בה. היתרון שלה הוא החבילה המלאה שהיא נותנת. מצד אחד היא נותנת לך את כל מה שקורה בעיר, כולל ארועים, כולל מה שאתה רוצה- מסעדות, בתי קפה, הכל ביחד, זה תוכן שאנחנו לוקחים בעצם מהעכבר אלינו. דבר שני, היא נותנת לך לגבי חנייה. כל החניונים של אחוזת החוף-תוכל לדעת איך להגיע אליהם וכמה חנייה יש בכל מקום. דבר שלישי שזה הנושא של האופניים, והשלבים הבאים שיהיו- זה להתחיל בעצם לעשות אינטראקציה עם העירייה, כמו תשלומי דוחות, ארנונה וכו', ובעצם יש משהו ראשוני שכבר כן יהיה? נכון?

מר גידי שמרלינג:

כן. יש.

מר זוהר סוסנקו:

כנראה יהיה משהו ראשוני שיהיה כבר בהתחלה, ולאחר מכן זה ילך ויתפתח. שוב, זה כלי שיווקי מאוד גדול לכל מי שנכנס.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

גם דיווח מצולם על ה-,823 על המפגעים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 9 -

מר זוהר סוסנקו:

כן. אתה תוכל לראות מפגע, לצלם ולשלוח.

מר לייבה-מנכ"ל העירייה:

אתה שולח, וזה כבר מזהה את המקום.

מר זוהר סוסנקו:

אתה לא צריך אפילו להגיד איפה אתה נמצא, אתה מצלם לבנה שבורה, זה אומר איפה אתה, שלחת, וזה נכנס ישירות למחשב של .823

מר אבי פרץ:

זה גם מטפל בלבנה השבורה?

מר אלי לוי:

זה הדור הבא של האפליקציה.

מר זוהר סוסנקו:

אבל עד הדור הבא, מה שמאוד נוח בדבר הזה, שכל פעם אפשר לעדכן. כל פעם שיש איזהשהו רעיון חדש, כל פעם שיש עדכון חדש בתוך האפליקציה, אפשר להוציא עדכון תוכנה ולעדכן.

מר זלוף:

אנחנו לא ניתן בשום פנים ואופן שהתיקון ייעשה דרך האייפון, לעולם.

מר זוהר סוסנקו:

הדבר השני זה נושא שהוא מאוד מאוד חזק היום בתחום הדיגיטלי בעולם, מגיע מתוך העולם של DATA .OPEN DATA OPEN בממשלות מערביות היום זה דבר מאוד חשוב, שלשמחתנו בעירייה-אגף המחשוב ומינהלת הידע לקחו עליו אחריות בצורה יוצאת דופן למדינת ישראל, יותר טוב ממה שהממשלה עושה בתחום הזה. היא יצרה מימשק דיגיטאלי למתכנתים, להתחבר עם מידע עירוני- לטבלאות, לנתונים, איפה נמצא תל-אופן, איפה יש גינת כלבים לידי, כל מידע עירוני בערך שפעם היה שמור פה בטבלאות סגורות, היום פתוח למתכנתים. השאלה היא איך אנחנו

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 82 -

באים ואומרים למתכנתים- בואו תייצרו מזה אפליקציות. יחד עם המשרד של מיכאל איתן, לפני שלושה חודשים השקנו תחרות למפתחי אפליקציות, אמרנו להם- קחו את המידע הזה ותייצרו אפליקציות לסמארטפונים, לאייפדים, למחשבים, ותעשו מזה קבוצה של אפליקציות ותתחרו ביניכם, נחלק פרסים לאפליקציות הזוכות.

התחרות נסגרה להגשות לפני מספר ימים והוגשו 32 אפליקציות. כלומר, בעלות של כמה עשרות אלפי שקלים שעולה לנו התחרות הזאת, הפרסים לתחרות, אנחנו מקבלים 32 אפליקציות לטובת תושבי העיר- מתוך המידע העירוני שפעם היה סגור פה. כלומר, ההנגשה נעשית על ידי האזרחים, המידע מפותח על ידי האזרחים ונהיה פה מכלול שלם של מידע שהאזרחים יכולים להשתמש בו בעלות אמת מינימאלית. לא הסתפקנו בלייצר מטעם העירייה אלא נתנו לשוק החופשי לעשות את שלו בתחום הזה.

נכנסו למדיות חדשות בשנה האחרונה. ראינו שאינסטגרם מאוד מאוד תופס בתל-אביב, המון אנשים מצלמים את העיר וזה נכס לעיר. כי כשאנשים מצלמים את תל-אביב, את הרחובות-זה מביא תיירים, צלמים מחו"ל מגיעים, תיירים מחו"ל מגיעים. יש בחור תל-אביבי שרון פגש אותו לא מזמן, שעכשיו כבר יש לו 822,222 עוקבים באינסטגרם והוא כל היום מעלה תמונות של תל-

אביב. עכשיו הוא עובר לעבוד בלונדון, הוא קיבל הצעת עבודה בעקבות הערוץ שלו באינסטגרם.

הוא הולך להיות מנהל של משרד שיווק בלונדון בזכות ערוץ האינסטגרם שלו. ואת כל זה הוא עשה מלהעלות תמונות של תל-אביב לאינסטגרם ולקדם את זה.

אנשים כל הזמן מצלמים את תל-אביב, רצינו לעשות מזה משהו קצת יותר גדול, לקחנו את פסטיבל הצילום הבינלאומי שהיה ביפו בסוכות ואמרנו לאנשים- תצלמו את התמונות שלכם, של תל-אביב, אנחנו נציג אותם בפסטיבל הצילום. חוץ מזה יצרנו עוד איזושהי תחרות בתוך פייסבוק, אמרנו לאנשים לדרג את התמונות שהם הכי אהבו ולפני שבועיים חילקנו פרסים- מנויים לתל-

אופן, תמונות ממוסגרות שאנשים צילמו לאינסטגרם. הערך לעיר פה הוא באמת מדהים. גם אם הוא לא בא אוטומטית לעירייה, כי אנחנו לא אומרים לאנשים לצלם פרוייקטים של העירייה, הערך לעיר הוא נהדר ברשת הזאת.

מר גידי שמרלינג:

זה גם תמונות שאנחנו נשתמש בהם.

מר זוהר סוסנקו:

כן. התמונות האלה מופיעות באתר העירייה, בפרסומים עירוניים, הם נותנים לנו את הזכויות.

אנשים לא מצלמים פה בשביל כסף, אנשים מצלמים באמת בשביל הכיף שלהם ונהנים מזה

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 88 -

שאנחנו נותנים להם את החשיפה. הם לא מבקשים על זה מאתנו איזהשהו תשלום, על הצילומים שלהם.

הדבר שאני חושב שאנו הכי גאים בו ולכן שמרתי אותו לסוף-הוא הנושא של שיתוף ציבור.

השתמשנו בכלים האלה שמאפשרים לנו לדבר עם תושבים- לכמה ממדים של שיתוף ציבור.

הדברים הכי פשוטים הם-כאשר החלטנו לצייר על מכסי ביוב בתל-אביב, עשינו את זה דרך פייסבוק ויוטיוב. יצרנו סרטון קצר של אמן שמצייר על מכסי ביוב, אמרנו לאנשים, לגולשים- יש לכם גם רעיון? תציירו סקיצה, תעלו אותה לפייסבוק , תשלחו לנו במייל ואנחנו נזמין אתכם לצייר, ובאמת, אנשים ששלחו לנו סקיצות בפייסבוק באו וציירו על מכסי ביוב. אז זה נחמד ויפה, אבל גם באנו ועשינו דברים הרבה יותר משמעותיים. למשל, הולכים לפתוח במאז"ה 9 מרכז סיוע לשוכרי דירות, באנו ושאלנו את הגולשים-מה הייתם רוצים לראות. וחוץ מזה ששאלנו אותם- מה הייתם רוצים לראות במרכז, בארוע הזה שייצרנו בפייסבוק-שבו שאלנו תושבים על מרכז הסיוע, נתנו להם את הסיוע כבר תוך כדי גלישה. מה זה אומר? הבאנו שלושה עורכי דין שמתמחים בנושא, הבאנו אנשים ממחלקת ארנונה בעירייה, ובמשך 6 שעות ישבנו וענינו לכמה מאות גולשים לשאלות של שכירת דירה בתל-אביב. נושא שבדרך כלל אומרים שהעירייה לא מתערבת בו, ובאמת לא התערבנו בנושא הכלכלי, אבל באנו ונתנו ייעוץ, שלפני זה אנשים לא ידעו ממש מאיפה לקבל, בטח לא בחינם, בטח לא בפייסבוק.

והפרוייקט הכי גדול שמתנהל כרגע זה-"תושבים עושים עיר", שזה בעצם פרוייקט שש"ת מתורגם לפייסבוק, במקביל לעשייה במרכזים הקהילתיים. אנחנו עושים את זה כרגע ברובע לב העיר, התחלנו מהפרויקט הזה, כאשר הכוונה היא, אם אני הבנתי נכון ממנחם, להרחיב אותו לכל הפרויקטים של שש"ת. הזמנו את הגולשים להכנס לעמוד, לראות את כל הקטלוג שמציעים במסגרת שש"ת. שש"ת זה מושג שכולם מכירים פה, נכון?

מר אבו שחאדה:

אני לא.

מר רובי זלוף:

שש"ת זה שיקום-שיפור תשתיות. אנחנו עושים פעילות כזאת בכל השכונות של העיר. כל שנה אנחנו לוקחים מספר שכונות, עושים אתם פגישות, עם וועדי השכונות, יוצרים אתם יחד תכנית משותפת, ולפי התכנית המשותפת אתם אנחנו מייצרים בערך ב-2 מליון שח'- עבודה בשכונה. וכך כל 5 שנים אנחנו מעלים מדרגה את רמת השכונה, וזה לא במסגרת תכנית העבודה, זה מחוץ לתכנית העבודה. תכנית העבודה כמובן מייצרת פעילויות תשתית ופיתוח רחבות מאוד בתוך יפו,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 82 -

אבל יש לכל שכונה ביפו עוגה שהיא יכולה, אחת ל-5 שנים, לבחור מה היא רוצה לעשות בה, ב-2 מליון שח'.

מר אבו שחאדה:

היה פרויקט כזה ביפו?

מר רובי זלוף:

כן כן.

מר לייבה- מנכ"ל העירייה:

היו הרבה פרויקטים.

מר אבו-שחאדה:

איפה?

מר רובי זלוף:

בכל שכונות יפו.

מר אבו-שחאדה:

אני יודע שבתוך התכנית השוטפת של העבודה,

מר רובי זלוף:

לא. אנחנו כבר פעם שלישית הגענו ליפו השנה, לנווה גולן ולעג'מי וליפו ג' וליפו ד' וללב יפו, עשינו את זה, ועכשיו אנחנו ממשיכים בשנה הבאה לעוד 2 או 6 שכונות, אם אני לא טועה. כל שנה אנחנו עושים. הם מסודרים ומתואמים לעניין. זה פתח לנו אפשרות הרבה יותר רחבה. כי אם פעם היינו מדברים רק עם ועד השכונה, עכשיו אנחנו מדברים עם,

מר זוהר סוסנקו:

452 איש.

מר רובי זלוף:

עם תושבים שאומרים לנו מה כואב להם.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 86 -

מר זוהר סוסנקו:

אנחנו מעלים להם תמונה , היום העלנו תמונה של הספסלים שמוצעים, שאלנו אותם-איזה ספסלים אתם מעדיפים? איפה הייתם רוצים לראות אותם? בסופו של דבר כל ההצעות יעלו למפגש פרונטלי עם תושבים, להצבעה מול תושבים, זה לא נשאר במימד הדיגיטאלי כי ברור שלא כולם נמצאים בו, אבל זה מנגיש את המידע הזה לאנשים שכן חיים במימד הדיגיטאלי.

אני רוצה לסיים בציטוט הזה שאני מאוד אוהב להשוויץ בו. יואב לרמן הוא מישהו שהיה מאוד נגדנו במערכת הבחירות האחרונה והתחיל מאוד לפרגן לנו בבלוג שלו בשנה האחרונה, לפעילויות ברשת. כשמשרד השיכון לא הסכים להזמין אותו לכנס בגלל שהוא כל הזמן יורד על משרד השיכון ועל הפעילויות שלהם, הוא כתב שהוא ממליץ לאריאל אטיאס ללמוד כמה שיעורים על דמוקרטיה וחופש הביטוי מרון חולדאי.

זה הכל.

מר מזרחי:

יפה מאוד.

מר זמיר:

אני רוצה להגיד משהו:

ההתנהלות של גופים שלטוניים במדיה החברתית וברשת בכלל – היא העתיד, נקודה. ואנחנו בשלב שבו אתה קונה את היכולת לדלג מעל אמצעי התקשורת המקובלים ולהעביר מסרים בצורה שבסוף מפחיתה, אמיתית, בצורה דרמאטית את חוסר ההבנה,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

את החיכוך, את אי שביעות הרצון, את חוסר ההבנה, את חוסר הידע.

מר זמיר:

כאשר היחידה הזאת התחילה לפרוח-לי זה היה מאוד קשה, כי עד שהיא התחילה, הפייסבוק היחיד בעירייה היה אני, לכל העיר, וזה ככה פגע בי. זה פגע בי כי היא עושה עבודה מקצועית.

פעמיים בשבוע האחרון אני אישית, שאני לא קשור בזה, קיבלתי מחמאות על ההתנהלות של העירייה, על הדרך שבה עונים,על מתן התשובות ועל העומק שהיחידה הזו עושה, וכל כסף שאנחנו משקיעים בה מפחית לנו בסוף רעשי רקע.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

זה שיתוף הציבור האמיתי היום.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 84 -

מר זמיר:

זה הקול האמיתי, כי זה נוגע באלף נקודות. כי זה גם היכולת שלך לתת שרותים מסוימים וגם היכולת שלך לתקשר, וגם היכולת שלך ליחצ"ן, וזה נעשה אצלנו ברמה הכי גבוהה, וכל הארץ מנסה לחקות אותנו, ואנחנו צריכים להמשיך להשקיע כדי להשאר EDGE ,CUTTING

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כדי להמשיך להוביל.

מר זמיר:

ואנחנו באמת מובילים בזה, וכל הכבוד על העבודה שלכם, היא ברמה הכי גבוהה שאני מכיר.

מר מזרחי:

באמת כל הכבוד, עבודה יפה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

שלא לדבר על זה שאני באופן אישי כל הזמן מקשר או מתקשר עם רבים וטובים, על 8,228 בעיות, גם כשפונים אלי באופן אישי כראש העיר, גם כשפונים לעירייה באיזהשהו תחום שאני יכול לענות ולהגיב באופן אישי.

מר מזרחי:

העניין הוא באמת התגובה המהירה, התגובה של המערכות שיכולות להגיב נכון.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אתמול מישהי התלוננה על איזהשהו פרגוד עם אגף הפיקוח, אני עניתי לה, דיברתי עם משי, חזרתי אליה ואמרתי לה-ככה וככה, משי כבר נפגש אתה, והיא, שהיתה כל כך טעונה מול העירייה, קצת פחות טעונה.

מר גידי שמרלינג:

זה גם כלי מאוד טוב לזהות דברים שהולכים לקרות. הרבה פעמים אנחנו באים ומעדכנים מהפייסבוק דברים עוד לפני שאפילו יצרו לתקשורת וכו'. אנו מזהים מה שנקרא רעשים שאפשר לנטר אותם, לזהות אותם בשיח האינטרנטי, ואנחנו הרבה פעמים באים ומתריעים-הולך לקרות כך וכך, לפני זה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 85 -

מר זוהר סוסנקו:

יש עוד נושא- שקצת חבל שלא הכנסנו אותו, ותוך כדי הוא עולה לי בראש, הנושא של חרום, שצריך לתת אליו עוד ועוד התייחסויות. בזמן מבצע עמוד ענן קיבלנו בדיעבד הרבה מאוד פיד-

בקים, בעיקר מחבר'ה צעירים, שאת רוב המידע על מה קורה בעיר, איפה המקלטים ודברים כאלה-הם קיבלו מתוך פייסבוק, והתגובות גם ברשת היו מאוד מאוד טובות-לפעילות. אם זה יהיה משהו שהוא מעבר לעמוד ענן, זה דבר שנצטרך לקחת אותו בחשבון- בצורך הזה- להיות ממש זמינים לתושבים גם ברשת. זה משהו שהיום אנחנו עדיין לא ערוכים אליו.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

עם הבנה שהרשת יכולה ליפול בחרום.

מר זמיר:

תודה רבה.

מר מזרחי:

תודה רבה.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

חבר'ה, תודה רבה.

14. הקצאת מקרקעין:

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אני כבר אומר לכולם, שהיות שהגב'- מנהלת אגף תנועה לא מרגישה טוב, היא לא יכולה להיות כאן, ולכן סעיף מס' 4 לא יתקיים היום.

אנחנו עוברים לסעיף מס' -2הקצאת מקרקעין.

מר אלי לוי:

הנושא הראשון יורד מסדר היום כי אנו צריכים לעשות פה איזושהי בדיקה נוספת בעניין העמותה, ונביא את זה לישיבה הבאה.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 83 -

הנושא השני הוא- מתן רשות שימוש לעמותת ישיבת בנייני הרב עמיאל, ישיבת הישוב החדש. נכס של העירייה ברח' פומבדיתא .88-86 מדובר בנכס שהיה פעם בחכירה של ישיבת הרב עמיאל, נגמרה תקופת החכירה והיום אנחנו נותנים תקופות מתחדשות מידי 5 שנים.

הנושא הבא הוא- המשך מתן רשות שימוש לעמותת "מרכז חב"ד ליובאוויטש"- בנכס ברח'

המערכה ,6 המשמש כפעוטון וכתות גן לילדים.

הנושא הבא הוא מתן רשות שימוש,ניהול והפעלה לעמותת "תיאטרון מחול ענבל", של מבנה תיאטרון ענבל שמוחזק על ידם והם פעילים בו מזה שנים רבות.

בזמנו הם פעלו במסגרת איזהשהו הסדר עם סוזאן דלאל, אבל מכיוון שהשטח הזה של ענבל הוא לא במסגרת החזקות והזכויות של סוזאן דלל, הוחלט שאנו נעשה התקשרות ישירה מולם, ולכן אנו מביאים אותם לכאן-להתקשרות ל-5 שנים.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת נעמ"ת בשטח של 632 מ"ר, ברח' גולדברג לאה בנאות אפקה לצורך הפעלת מעון -גן לתקופה של 5 שנים.

הנושא הבא הוא- המשך מתן רשות שימוש למרכז חב"ד בשטח עליו פועלות כתות גן ברח' צלילי חנינא .5 מדובר בכתות שהן פעילות.

הנושא הבא הוא- המשך מתן רשות שימוש לעמותת "אורט ישראל" להפעלת בית-ספר ברח'

גאולה .62

המשך מתן רשות שימוש לעמותת "שער שמעון אור תורה" לכתות גן ברח' גליפולי ,8 ל-5 שנים.

המשך מתן רשות שימוש לעמותת "שער שמעון אור תורה" ל-2 כתות ברח' צוברי יוסף, רח' ל"א בכפר שלם, גם כן ללא תמורה, ל- 5 שנים.

המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "שער שמעון אור תורה", בשטח של 2 כתות גן, ברח' צבי נשרי 5 ל-5 שנים.

המשך מתן רשות שימוש לויצ"ו- למעון בן 6 כתות ברח' בירנית 3 בשכונת ליבנה ל-5 שנים.

מתן רשות שימוש ל"תנועת הצופים העבריים בישראל" במבנה שידוע כבית פיליפס, נכס שהיה פעם מוחכר והחכירה נגמרה. מכיוון ששינו גם את הגוף המפעיל והיום זה "תנועת הצופים העבריים בישראל", אנחנו נותנים להם 5 שנים חסר יום מיום אישור המועצה.

הנושא האחרון הוא- רשות שימוש לאגודת החרשים בישראל, במבנה שידוע כבית הלן-קלר.בגלל ההשקעות הרבות שצריך לעשות שם במבנה, אנו מאריכים להם ב-82 שנים את תקופת השימוש, כפוף לאישור מועצת העירייה ושר הפנים.

מר סולר:

נושא מס' -2 ישיבת הרב עמיאל, זה דבר חדש?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 87 -

מר אלי לוי:

לא. ישיבת הרב עמיאל פעילה שם משנות ה-.52

מר סולר:

אם כך, צריך לתקן את הפרוטוקול בעניין זה, כך שבמקום מתן רשות שימוש-יהיה כתוב בו-

המשך מתן רשות שימוש.

מר אלי לוי:

או. קיי. זה גם אושר בשנת .2222

מר סולר:

רק שיהיה כתוב-המשך.

מר אלי לוי:

הערה נכונה.

החלטה: הקצאת מקרקעין מאושרת כלהלן:

א. המשך מתן רשות שימוש לעמותת ישיבת בנייני הרב עמיאל, ישיבת הישוב החדש,

ברח' פומבדיתא .99-93

ב. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "מרכז חב"ד ליובאוויטש"- בנכס ברח' המערכה .3

ג. מתן רשות שימוש,ניהול והפעלה לעמותת "תיאטרון מחול ענבל", של מבנה תיאטרון ענבל.

ד. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת נעמ"ת בשטח של /36 מ"ר, ברח' גולדברג

לאה בנאות אפקה.

ה. המשך מתן רשות שימוש למרכז חב"ד ברח' צלילי חנינא .5

ו. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "אורט ישראל" להפעלת בית-ספר ברח' גאולה /.3

ז. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "שער שמעון אור תורה" לכתות גן ברח' גליפולי .9

ח. המשך מתן רשות שימוש לעמותת "שער שמעון אור תורה" ל-0 כתות ברח' צוברי יוסף, רח'

ל"א בכפר שלם

ט. המשך מתן רשות שימוש, ניהול והפעלה לעמותת "שער שמעון אור תורה", בשטח של 0

כתות גן, ברח' צבי נשרי .5

י. המשך מתן רשות שימוש לויצ"ו- למעון בן 3 כתות ברח' בירנית 6 בשכונת ליבנה.

יא. מתן רשות שימוש ל"תנועת הצופים העבריים בישראל" במבנה שידוע כבית פיליפס,

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 81 -

יב. רשות שימוש לאגודת החרשים בישראל, במבנה שידוע כבית הלן-קלר,הארכה ב-/9 שנים

של תקופת השימוש, כפוף לאישור מועצת העירייה ושר הפנים.

15. פינה לאימוץ כלבים חסרי בית לכל העמותות בעיר:

מר זמיר:

במילה אני רק אזכיר לכולם:

היה לנו סיפור עם החברים שמעמידים כלבים מחוץ לגן מאיר בכל יום שישי, וחשבנו , הגורמים המקצועיים חשבו שזה דבר שלא יכול להימשך כמות שהוא. ישבנו וביקשנו מהם למצוא רעיון-

איך אנחנו יכולים להפסיק את הפרקטיקות האלה שהם לא מסכימים להם, אבל בצורה שבה נייצר פלטפורמה,

מר אבו-שחאדה:

אני לא מבין את הנושא.

מר זמיר:

אני אסביר לך את העניין.

יש כלבייה עירונית, ונמצא כאן הוטרינר העירוני-ד"ר צבי גלין. הכלבייה העירונית מתפקדת על פי מדיניות העירייה, ולצידה יש ארגונים, עמותות,התארגנויות שפועלות במקומות אחרים בעיר ובגוש דן בכלל, שעוסקות במציאת בתים לכלבים נטושים, עזובים מבכל הארץ. לכל אחד יש פרקטיקת התנהלות אחרת, חלק עושות את זה במסגרת החוק וחלק עושות את זה שלא במסגרת החוק, וחלק עושות את זה בצורה שמטיבה עם הכלב וחלק עושות את זה בצורה שלא מטיבה עם הכלב, וכד' וכד' וכד'. וחשבנו לנצל את ההזדמנות סביב איזה ארוע שקרה, של מתן דוחות, של איזה ויכוח אינטרנטי, לא משנה, כדי לייצר פלטפורמה-דווקא להעצים את הפעילות הזאת בעיר תחת חסות עירונית, ולייצר פלטפורמה שתעודד את הנושא הזה של מציאת בתים לכלבים נטושים. שתפעל תחת חסות עירונית ותאפשר לכל מי שעוסק בזה בעיר, במידה ויקבל את כללי ההתנהלות שלנו כפי שמוכתבים על ידי הוטרינר העירוני, להעצים את הפעילות שלו. ביקשנו מהם, מועצת העיר- להכין תכנית שהם חושבים שיכולה לעשות את זה, ואני חושב שאחרי שהם יציגו את התכנית אתם תראו שזו בעצם הזדמנות-בצורה נהדרת ויפה מאוד, גם ציבורית, להגדיל מאוד את הנושא הזה של כמות האימוצים.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 89 -

מר סולר:

אני הכרתי את התכנית ואני בעד, אני מתנצל.

ד"ר גלין:

(הצגת הדברים מלווה במצגת) המדיניות של עיריית תל-אביב בנושא של בעלי חיים ידועה בארץ ובעולם, וזו לא מליצה. זה גם מושך הרבה קבוצות, כמו שאמר אסף, מכל רחבי הארץ-שרוצים להגיע לתל-אביב, וחלקם אפילו עשו את זה בצורה בוטה, וקשרו שם, מול בית ז'בוטינסקי, כלבים-דבר שלא יכולנו לאפשר אותו, והם התחילו לקבל דוחות ופעולות מולם. הם עשו, ושוב קושרים את זה לפייסבוק, הם עשו איזהשהו מאבק נגד העירייה בפייסבוק, אני נלחמתי בהם כמה שעות כדי להוריד אותם והצלחתי להגיב, כי כל מיני אנשים שלא יודעים מה קורה פתאום ראו שהעירייה הרעה הזאת רוצה לפגוע באנשים שרוצים למצוא בתים לכלבים וכך הלאה, והיינו צריכים, אני הייתי יותר מיליטנטי, אסף בא עם דרך יותר סובלנית וכך הלאה ואמר-בוא נמצא איזושהי דרך זהב. ישבנו אתם, זה לא היה פשוט, ומצאנו איזושהי אופציה. רק לסבר את האוזן, בתל-אביב יש היום 25,222 משפחות שיש להם לפחות כלב אחד בבית.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לא. שחולקות את חייהן עם כלב.

ד"ר גלין:

זה הניסוח שלי.

אתה יודע,סתם בסוגריים, הכלבה הקטנה שלי ביום שבת, הבן שלי עשה אתה משחקים והיא פתאום פרקה את הברך. מאותו רגע הוא ישב לידה, ועזב את החברה שבאה מהצבא, וישב, וישב,

ואמר לי: אבא, לא ניקח אותה היום לטיפול? אמרתי לו: אם זה היה מישהו אחר, כבר איזה

וטרינר היה עושה קופון גדול. אנחנו נחכה עד מחר, ולמחרת החזרנו לה את הפיקה חזרה. אבל שתדע לך, בשבת האחרונה מהצהרים היה לנו קשה מאוד. ויש כאלה משפחות וסיפורים מדהימים-שאני לא אלאה, אבל בהחלט זה קרוב מאוד לסיפור של הפייסבוק וכל הדברים האלה.

אז 25,222 משפחות חולקות את חייהן עם כלבים, וזו לא מליצה.

מה שבדקנו, שוב, ברוח של שיתוף.

מר אבו-שחאדה:

כמה משפחות יש בעיר הזאת? 822,222?

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 22 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

.812,222

קריאה:

813,222 בתי אב.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

אבל בית אב יכול להיות גם של רווק.

ד"ר גלין:

זה נכון. ההערכה שלי, עם חתולים וכך הלאה, פעם הייתי אומר – 8 על כל .6 עכשיו עשו עבודה באוניברסיטת תל-אביב שהסתיימה לפני כמה זמן והיינו שותפים אתה, כי נתנו להם מידעים מאצלנו, שזה מגיע עד כמעט 8 ל-2 או 8 ל-6 תל-אביביים- שיש להם זיקה עמוקה לבעלי חיים.

מר אבי פרץ:

אפילו אם זה דג?

ד"ר גלין:

לא. אני לא מזלזל בדגים, אבל אני מדבר לגבי כלבים וחתולים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

כלבים, חתולים, איגואנות, נחשים.

ד"ר גלין:

לא. כלבים וחתולים.

בקטע הזה אנו עשינו שתוף ציבור, פנינו לעמותות שפועלות בתל-אביב, ויש כל מיני עמותות. אני תמיד מדגיש שאנו לא קובעים. כל עמותה שרשומה כחוק, יש אחת שהיא בעד בעלי חיים, יש אחת שהיא פחות, אנחנו מתנהגים אתם בצורה שווה ולא מתערבים במדיניות שלהם. ופה, בתוך העניין הזה יש החלטה, בדקנו כל מיני אופציות ברחבי העיר, מקומות נגישים, שיהיו כל התנאים, וסוכם בעצה אחת עם אסף ועם רובי- שנקבע יום אימוץ אחד , שביום האימוץ הזה כל העמותות, נוכל לתת לכולן לבוא ולהציג את כלביהן, בכללים שאני אקבע אותם. אנחנו נקבע איזו פינה בגן מאיר שלא תפריע לפעילות האחרת שלו, בימי שישי-בשעות הבוקר עד שעות הצהרים המוקדמות, ואני מניח שיבוא שלום על ישראל בסוגיה הזאת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 28 -

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

ואיפה זה יהיה? בגן מאיר?

ד"ר גלין:

כן.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

באיזה יום זה? בימי שישי?

ד"ר גלין:

כן.

מר זמיר:

אני חושב שזה יכול להפוך ,

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

לפינת שידוכים.

מר זמיר:

לא. לשלאגר, לדבר שידברו עליו ויפרגנו לנו מקיר לקיר.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

פה בגן העיר יש פינת שידוכים שמתבצעת דרך הכלבים.

ד"ר גלין:

אני ב-6 השנים האחרונות קיבלתי 2 הזמנות לחתונות, שפתחתי וראיתי שאני לא מכיר את האנשים. ופניתי אליהם והם אמרו לי שהם אנשים שהכירו בגינת כלבים.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

בוודאי. הכלב בעיר מייצר להרבה מאוד אנשים מתביישים-לצאת לרחוב ולפגוש אנשים ולהתחיל לדבר אתם. הכלב, שני כלבים מהווים מקום שבו אנשים מייצרים קשר, אינטראקציה בין בני אדם סביב הכלב ונוצרים מפגשים שמייצרים מפגשים, שמייצרים זוגות.

פרוטוקול ישיבת הנהלה

מתאריך י"ח שבט תשע"ג ()011/910/93

- 22 -

ד"ר גלין:

בשבוע שעבר הסתיימה עבודה באוניברסיטת תל-אביב, שחלק מהמסקנות שלה, בלי שאתה תהיה שותף ולא קראת אותם, היו פחות או יותר מה שאתה אומר עכשיו. עשו עבודה בפקולטה ללימודי הסביבה- על כלבים בתל-אביב, שאנחנו נתנו להם את הפרטים. כדי שתדעו, לגבי נתונים, אחד השוסים הכי גדולים זה הגינות לכלבים. בתל-אביב, ביחס לארה"ב יש פי 52 גינות כלבים מבחינת ריכוז פר כלבים ופר שטח, מספר הדונמים של העיר, פי 52 מארה"ב. וזה הצלחה לא נורמאלית, כמו שאומר רובי, אנשים ממש כמהים שיעשו להם עוד ועוד, ובכל מקום כזה זה פותר. הם עשו ממש חתכים של GIS לראות איפה רמת שביעות הרצון של אנשים, אפרופו שדיברנו על צואת כלבים וכך הלאה. במקומות שיש גינות לכלבים הבעיה הזאת מתמעטת, כי אנשים מתנקזים פנימה ומתחילים לקבל אחריות על גינת הכלבים, לא ללכלך בתוכה.

מר רובי זלוף:

דרך אגב, הגינה הראשונה היתה בגן מאיר, כשפתחנו אותה-הגענו לשם ביום שישי כדי לראות מה ההתנהלות של העניין וכמה זה באמת חשוב ונכון. אז כל הכלבים היו בגן והאנשים היו בפינה.

היום זה כבר אחרת.

ואחרי זה שולחים את הכלב לאימוץ.

מר רון חולדאי- ראש העירייה:

טוב חבר'ה, עכשיו נראה שזה יעבוד.

ד"ר גלין:

תודה רבה.

הישיבה נעולה

_____________ ______________

גלילה בן-חורין מנחם לייבה

מזכירת מועצה מנכ"ל העירייה

ע' מנכ"ל העירייה