פרוטוקול ועדת ערר
ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מספר 2/25
שליד המועצה המקומית תל מונד
בפני חברי ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד יעל כהן-מושיוב
חברה: רו"ח אורה קפקא
חבר: עו"ד ארנסט גרוניס
העוררים: שמעון ותמר קוטליצקי
מרחוב השחף ,50 תל מונד
-נגד-
המשיבה: מנהל הארנונה במועצה המקומית תל מונד
באמצעות ב"כ עוה"ד עדי סדינסקי לוי
ו/או אייל בוקובזה ו/או ירדן כחלון ואח'
ממשרד עוה"ד וינברגר, ברטנטל ושות' – עורכי דין מרחוב כנרת 5 (מגדל ב.ס.ר ,)3 בני-ברק 5126237
טלפון: 03-6130875; פקסימיליה: 03-6129187
החלטה
בפנינו הונח ערר על החלטת המשיבה לחייב את העוררים בתשלום דמי ארנונה לשנת המס 2025 בגין הנכס המצוי ברחוב השחף 50 בתל מונד והידוע בספרי המועצה כנס מספר 178002700 (להלן:
"הנכס").
הנכס סווג על ידי המשיבה בהתאם להוראת חוק ההסדרים אשר העניק סמכות למשיבה בנוגע לאופן קביעת סיווגי הארנונה ותעריפים שיחולו על סוגי הנכסים השונים, בין היתר, בהתאם לסיווג נכס לפי שימוש בו.
בענייננו המשיבה הורתה על החיוב בהתאם לסעיף 1א לצו הארנונה של המועצה הקובע אלו שטחים לחיוב מבנה למגורים. צו הארנונה קובע, בין היתר, כי מרתף המשמש לאחסנה לא נכלל בשטח הדירה החייב בארנונה.
טענות הצדדים
1. לטענת העוררים, שטח המרתף אינו בר חיוב בארנונה הואיל והוא משמש לאחסנה ועל-כן
החלטת המשיבה לחייב את העוררים בארנונה שגויה.
2. לטענת המשיבה, המרתף אינו משמש לאחסנה, המרתף רובו ככולו משמש כחלל למגורים
המצויים בו מטבחון, מקרר מחובר לחשמל, חדר שינה עם מיטה וארון בגדים וכיו"ב ולפיכך הינו בר חיוב בארנונה בהתאם לתמונות שצילם פקח המשיבה במסגרת סיור בנכס.
דיון והכרעה
3. ביום 25.12.2025 התקיים הדיון בערר במסגרתו נשמעו טענות העוררים.
4. במסגרת הדיון, חזרו העוררים על טענתם לפיה המרתף משמש כמחסן ולפיכך אין לחייבם
בחיוב ארנונה. העוררים הוסיפו כי בעבר המרתף היה משמש כיחידה מניבה לשכירות למגורים עם כניסה נפרדת אולם בשל ליקויי איטום ונזקי רטיבות הם אינם מצליחים להשכיר את המרתף בשל טחב והצטברות עובש.
5. המשיבה הציגה תמונות שצולמו בידי פקח מטעמה מהן עולה כי במרתף קיימים מטבחון, מקרר
מחובר לחשמל, מיטה מוצעת ושמיכה, ארון בגדים, כסאות ופינת אוכל פזורים במרחב.
העוררים טענו כי אין בקיומם של חפצים אלה לשלול את דבר היות המרתף מיועד לאחסנה.
6. העוררים הציגו מטעמם סרטון בטלפון הנייד (בהסכמת ב"כ המשיבה) בו נצפה מרתף מאובזר
כיחידה שלמה למגורים – מטבחון, מקרר, חדר שינה ומספר פרטי ריהוט פזורים במרחב.
7. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בתמונות שצורפו לתשובת המשיבה (לרבות הסרטון
שהציגו העוררים), הגענו לכלל מסקנה כי אין לקבל את עמדת העוררים ודין הערר להידחות.
8. כידוע, נטל השכנוע להוכחת הטענות בערר מוטל על הנישום (העורר). מדובר בנטל מהותי
הדורש מהנישום להוכיח את העובדות המבססות את השגתו במאזן הסתברויות לנוכח הכלל המשפטי לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה" וכן מהעובדה שהנישום מחזיק במידע המדויק לגבי הנכס והשימוש בו.
9. צו הארנונה של המשיבה לשנת 2025 קובע, בין היתר, כי בשטח הדירה לא נכללים מרתפים
המשמשים לאחסנה החייבים בארנונה ומשכך, על כל מקרה להיבחן בהתאם לנסיבותיו.
10. מעיון בתמונות המשיבה וכן מהסרטון שהציגו העוררים עולה כי המרתף אינו משמש רובו
ככולו לאחסנה כי אם כיחידת דיור למגורים (הגם אם אינה בשימוש בשל נזקי רטיבות ועובש).
משכך, אין המדובר בשטח אשר אינו בר חיוב בארנונה.
11. במאמר מוסגר יוער כי טענות העוררים לעובש רב ורטיבות במרתף עד כדי חוסר יכולת להשכירו
אינן מתיישבות גם עם שימוש לאחסנה לכאורה. טענה אשר לא הוכחה ממילא.
12. אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל – דין הערר להידחות ללא צו להוצאות.
13. בהתאם לסעיף )2(5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ותקנה (23ב) לתקנות
בית משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א- ,2000 לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים וזאת תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.
14. בהתאם לתקנה (20ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין
בוועדת ערר) התשל"ז-,1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיבה.
ניתנה היום, ה' בטבת התשפ"ו (,)25.12.2025 בהעדר הצדדים.
________________ ______________ ______________
עו"ד יעל כהן-מושיוב רו"ח אורה קפקא עו"ד ארנסט גרוניס
יו"ר הוועדה חברת הוועדה חבר הוועדה