פרוטוקול ועדת ערר

ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר מספר 3/25

שליד המועצה המקומית תל מונד

בפני חברי ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד יעל כהן-מושיוב

חברה: רו"ח אורה קפקא

חבר: עו"ד ארנסט גרוניס

העוררים: אבידר אייל וחן

מרחוב הדקל ,36 תל-מונד

-נגד-

המשיבה: מנהל הארנונה במועצה המקומית תל מונד

באמצעות ב"כ עוה"ד עדי סדינסקי לוי

ו/או אייל בוקובזה ו/או ירדן כחלון ואח'

ממשרד עוה"ד וינברגר, ברטנטל ושות' – עורכי דין מרחוב כנרת 5 (מגדל ב.ס.ר ,)3 בני-ברק 5126237

טלפון: 03-6130875; פקסימיליה: 03-6129187

החלטה

הקדמה:

לפנינו ערר על החלטת המשיבה לחייב את העוררים בתשלום דמי ארנונה לשנת המס 2025 בגין הנכס המצוי ברחוב הדקל 36 תל-מונד (להלן: "הנכס").

נכס זה סווג על ידי המשיבה בהתאם להוראת חוק ההסדרים אשר העניק סמכות למשיבה בנוגע לאופן קביעת סיווגי הארנונה ותעריפים שיחולו על סוגי הנכסים השונים, בין היתר, בהתאם לסיווג נכס לפי שימוש בו.

בענייננו המשיבה הורתה על החיוב בהתאם לסעיף 1א לצו הארנונה של המועצה הקובע אלו שטחים לחיוב מבנה למגורים.

צו הארנונה קובע, בין היתר, כי מרתף המשמש לאחסנה לא נכלל בשטח הדירה החייב בארנונה.

העוררים הינם המחזיקים בנכס ולטענתם, המרתף אשר סווג על ידי המשיבה כמשמש למגורים, משמש לאחסנה ולפיכך אינו בר חיוב בגין שנת המס .2025 מנגד, המשיבה טוענת כי המרתף אינו משמש לאחסנה, כי אם עיקר שטחו ריק ו/או משמש למגורים ולפיכך הינו בר חיוב בארנונה.

בדיון מחוץ לפרוטוקול שהתקיים בפני הוועדה ביום 25.12.2025 ולאחר שהוצגו בפני חברי הועדה תמונות עדכניות שצילם העורר ותמונות שצילם פקח המשיבה ומשנצפה כי המרתף לא משמש רובו ככולו לאחסנה, הגיעו הצדדים לכדי הסכמה דיונית לפיה תינתן לעוררים הזכות להגיש מדידה מטעם מודד מוסמך מטעמם ביחס לגודל השטח המשמש לאחסנה מכלל שטח המרתף בתוך 30 ימים וככל שלא תוגש מדידה, תינתן החלטה על בסיס המסמכים שהונחו בפני הועדה.

משחלף המועד שהוקצב לעוררים להגשת המדידה, ניתנת בזאת ההחלטה על הערר שבכותרת.

דיון:

1. כאמור, ביום 25.12.2025 התקיים דיון בערר במסגרתו נשמעו טענות הצדדים ואף הוצגו לחברי

הוועדה תמונות עדכניות שצולמו בידי העורר ,1 מר אייל אבידר וכן על-ידי פקח מטעם המשיבה.

2. לאחר שעיינו בערר, בתשובת המשיבה, שמענו את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפנינו ועיינו

בתמונות שהציגו כל אחד מהצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

3. כידוע, נטל השכנוע להוכחת הטענות בערר מוטל על הנישום (העורר). מדובר בנטל מהותי

הדורש מהנישום להוכיח את העובדות המבססות את השגתו במאזן הסתברויות לנוכח הכלל המשפטי לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה" וכן מהעובדה שהנישום מחזיק במידע המדויק לגבי הנכס והשימוש בו.

4. צו הארנונה של המשיבה לשנת 2025 קובע, בין היתר, כי בשטח הדירה לא נכללים מרתפים

המשמשים לאחסנה החייבים בארנונה ומשכך, על כל מקרה להיבחן בהתאם לנסיבותיו.

5. מעיון בתמונות שהוצגו לוועדה, התרשמה הוועדה כי מרבית שטח המרתף ריק, על אף החפצים

המונחים מסביב לקיר המרתף. לעוררים ניתנה ההזדמנות להגיש תכנית מדידה ולתמוך את טענתם לפיה המרתף משמש לאחסנה בלבד.

6. אלא שעל אף פרק הזמן שניתן לעוררים, תכנית מדידה לא הוגשה ולא נותר לחברי הוועדה אלא

להתרשם מטענות הצדדים והאסמכתאות כפי שהונחו בפניהם.

7. לנוכח האמור, אין המדובר בשטח אשר אינו בר חיוב בארנונה ודין הערר להידחות.

8. בהתאם לסעיף )2(5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000 ותקנה (23ב) לתקנות

בית משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א- ,2000 לרשות הצדדים קיימת זכות ערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

9. בהתאם לתקנה (20ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין

בוועדת ערר) התשל"ז-,1977 תפורסם החלטה זו באתר האינטרנט של המשיבה.

ניתנה היום, י' אייר התשפ"ו, 27 אפריל ,2026 בהעדר הצדדים.

________________ ______________ ______________

עו"ד יעל כהן-מושיוב רו"ח אורה קפקא עו"ד ארנסט גרוניס

יו"ר הוועדה חברת הוועדה חבר הוועדה