פרוטוקול מועצת עיר מן המניין מספר 11 20 מיום 7 12 20
ישיבת מועצת עיר
מן המניין
מס' 11/20
מיום 7/12/20
עיריית יהוד- מונוסון
פרוטוקול ישיבת מועצת עיר מן המניין מס 11/20
שנערכה בתאריך 7.12.2020 בשעה 18:30 במתנ"ס שטיינברג
נוכחים:
גב' יעלה מקלים - ראש העיר
מר אלי גרינמן - סגן ראש העיר
מר שימי בונפיל - סגן ראש העיר
מר שמואל רוטמן - סגן ומ"מ ראש העיר
מר חיים מימון - חבר מועצה
מר יוסי חזן - חבר מועצה
מר הדר מימון - חבר מועצה
מר בני רזניק - חבר מועצה
מר אורי שנהר - חבר מועצה
מר ויקטור ג'נח - חבר מועצה
מר אמנון סעד - חבר מועצה
גב' דקלה שנטל - חברת מועצה
חסרים:
ליאור גלבוע - חבר מועצה
ערן קקון - חבר מועצה
יפעת זמיר - חברת מועצה
סגל:
מר גיל סימנהויז - מנכ"ל העירייה
עו"ד רוני חלמיש - יועמ"ש לעירייה
מר גל לניאדו - גזבר העירייה
מר ישורון פרסיק - מבקר העירייה
מר ליאוניד גינזבורג - מהנדס העיר
עו"ד שרית קפלן - תובעת עירונית
מר שגיא מסר - מנהל אגף איכות הסביבה וחזות העיר גב' מירי אור-גוטפריד - מנהלת אגף חינוך
מר חיים אוריון - מנהל מח' בטחון
גב' אורנית שוורץ ישעיהו - מנהלת מחלקת ספורט
גב' אודליה פיינשטיין - עוזרת מנכ"ל העירייה
מר רועי דביר - עוזר ראש העיר
מר איציק אפטר - קב"ט מוסדות חינוך
מר יעקב דץ - מ"מ מנכ"ל החברה הכלכלית
אדר' מרגלית סוכוי - אדריכלית נוף
על סדר היום:
1. דבר ראש העיר
2. פתיחת תב"ר- תכנון ובינוי בית ספר "הרצל" החדש.
3. הגדלת תבר 1123 תכנון תמ"ל1041 (רובע יהוד מערב
4. פתיחתתב"ר - רכישת כלי רכב ייעודי לניקיון העיר.
5. אישורסיכומיה והמלצותיה של הוועדה לענייני ביקורת לדוחות מבקר העירייה לשנים 2017-2018.
6. בקשת מגן דוד אדום לפטור חלקי מארנונה ל"מוסד מתנדב לשירות הציבור
7. מועצת העיר בשבתה כאסיפה הכללית של החברה הכלכלית לפיתוח יהוד 1996) בע"מ, מתבקשת לאשר
את שינוי שם החברה ל: "החברה הכלכלית לפיתוח יהוד מונוסון בע"מ".
8. אישור הסכם התקשרות בין העירייה לבין החברה הכלכלית לפיתוח יהוד 1996) בע"מ
9. אישור עקרוני של מועצת העיר להגשת בקשה לתמיכה לשיפוץ אולם הספורט "סביוניםמאגף המתקנים
- משרד התרבות והספורט.
פרוטוקול
סעיף מס' 1 - דבר ראש העיר
יעלה מקלים: ערב טוב, אנחנו פותחים את ישיבת המועצה 11/20. נמצאים איתנו, חבר המועצה- הדר
מימון, ממלא מקום וסגן ראש העיר - שמוליק רוטמן, סגן ראש העיר - אלי גרינמן, חבר המועצה - יוסי חזן, סגן ראש העיר - שימי בונפיל, חבר המועצה - ויקטור ג'נח, חבר המועצה - בני רזניק, חבר המועצה ויושב ראש ועדת ביקורת - חיים מימון. נמצאים איתנו גם היועץ המשפטי - רוני חלמיש, מבקר העירייה - ישורון פרסיק, גזבר העירייה - גל לניאדו, קב"ט העירייה - חיים אוריון, מנהל אגף איכות הסביבה וחזות העיר -
שגיא מסר, עוזרת המנכ"ל - אודליה פיינשטיין, עוזר ראש העיר - רועי דביר, צוות תכנית תמ"ל 1041-הסכם הגג, מהנדס העיר - ליאוניד גינזבורג, ממלא מקום מנכ"ל החברה הכלכלית - יעקב דץ, מנהלת אגף החינוך - מירי אור גוטפריד, אורנית שוורץ ישעיהו - מנהלת מחלקת ספורט, קב"ט מוסדות חינוך - איציק אפטר ומנכ"ל העירייה - גיל סימנהויז. אז אנחנו מתחילים, כמה דברים קצרים במסגרת דבר ראש העיר. לצערי, אני מבשרת לכם שאנחנו עיר צהובה. בשל הגידול בתחלואה, אנחנו הפכנו לצהובים כמו אגב, חלק משכנינו בבקעת אונו.
הצטרפה אלינו חברת המועצה - דקלה ש ן טל. ברוכה הבאה.
החזרנו את מערכת החינוך ביום ראשון, האחרונים שחזרו הם חטיבות הביניים, מערכת מאוד מורכבת, מאוד מסובכת, והאמת היא, נותנת מענה חלקי ביותר. חלק מהילדים מגיעים לבית ספר רק יום אחד בשבוע.
הצטרף אלינו חבר המועצה - אמנון סעד. ערב טוב.
על פי הנחיות משרד הבריאות ומשרד החינוך, הילדים יכולים להיות רק בשתי קבוצות והמורים יכולים להיות לכל היותר בארבע קבוצות. מערכת החינוך נותנת מענה מאוד חלקי אבל זה מה יש ועם זה צריך לנצח. בנוסף, קיימנו טקס מרגש בשבוע שעבר של חתימת הסכם של בתי ספר תיכוניים תאומים, של תיכון מקיף יהוד עם בית ספר "גלילאו גליליי" ברומא, בהשתתפות שגריר ישראל ברומא ושגריר איטליה בארץ, ואנחנו מייחלים שהקורונה תהיה מאחורינו ובני הנוער יוכלו להכיר זה את זה ולהיפגש אחד עם השני, כשיש תוכניות של שיתופי פעולה בתחומים נרחבים.
הדר מימון: אפרופו בית ספר התיכון, האם סודר הנושא הזה של חוזר מנכ"ל לאיסור מכירת משקאות
ממותקים בתיכון לילדים?
יעלה מקלים: האמת שלא הכנו את זה אבל אנחנו עוד פעם נרשום את זה וניתן דיווח בפעם הבאה. זהו,
הכנות לתקציב-
הדר מימון: יש לנו עד סוף הקדנציה, אנחנו נמתין, אני כבר ממתין לזה 3 שנים
יעלה מקלים: יש עוד 3 שנים, כן-
הדר מימון: לא, בואי אבל, אם גברתי לא שמעה-
יעלה מקלים: הדר אמרת שאתה רעב, לא?
הדר מימון: לא, אני לא רעב, את רעבה.
יעלה מקלים לא, אני אכלתי. אתה רוצה לראות? אז בואו נמשיך.
הדר מימון: אני רק מבקש שהנושא הזה יטופל, חוזר מנכ"ל משרד החינוך לאיסור מכירת משקאות
ממותקים לילדים שלנו בבתי הספר ובתיכון בפרט.
מירי אור גוטפריד: (לא שומעים)
הדר מימון: בסדר, שיח זה דבר נחמד, היה לי שיח על זה עם ראשת העיר כבר לפני שנתיים.
מירי או ר גוטפר יד: (לא שומעים)
אורי שנהר נכנס לישיבה.
יעלה מ קלים: ואנחנו כמובן, כל המערכת העירונית מתכוננת להגשת תקציב 2021, אתגר מאוד מורכב
בימים המאתגרים שעוברים עלינו בשגרת הקורונה.
הצטרף אלינו חבר המועצה, אורי שנהר. ערב טוב, ברוך הבא.
סעיף מס' 2 - פתיחת תב"ר תכנון ובינוי בית ספר "הרצל" החדש.
יעלה מקלים: נושא ראשון -פתיחת תב"ר תכנון ובינוי בית ספר "הרצל" החדש, סך התב"ר 36,000,000
ש"ח, מקורותמימון: הרשאות משרד החינוך, קרנות הרשות.
בהתאם לתוכנית האסטרטגית למבני חינוך, אישר משרד החינוך את בקשת העירייה ל פסול ולהרוס את המבנים הישנים של כיתות ו' ו- ד' ולהעמיד במקומם מבנה בית ספר חדש. העירייה מתכננת מבנה חדש לבית הספר, בשיתוף אגף החינוך, אגף ההנדסה ומשרד החינוך וממתינה לאישור תקציב ממשרד החינוך. בית הספר החדש ייבנה על פי פרוגרמה של משרד החינוך, תוך שילוב חללי עבודה פתוחים ואפשרות להפיכת חלק מהכיתות למרח בים משותפים, סביבת עשיינות וחדשנות פדגוגית. את התכנון האדריכלי מובילים האדריכלים שושני וטמיר המתמחים בתחום תכנון מבני חינוך.
בתכנון מבנה בית הספר עמדו העקרונות הבאים:
א. בינוי המאפשר חללי למידה משותפים וחדשניים.
ב. הותרת שטחי חצר גדולים ורצופים ככל האפשר.
ג. תוספת שטחים בקומות א' ו-ב' מעבר לפרוגרמה, ללא פגיעה בשטח פתוח בחצר.
ד. הקצאת מקום לאולם ספורט ולמבני ציבור עתידיים.
ה. שלביות בנייה המאפשרת שימוש במבנה קיים עד לפתיחת המבנה החדש.
עלות תכנון והקמת המבנה מוערכת בסך של כ- 36 מש"ח, והרשאת משרד החינוך צפויה לעמוד ע"ס של כ-
23,000,000 ₪, הפער בעלויות התכנון וההקמה נובע מהסיבות הבאות
1. פער בין תקצוב משרד החינוך לביןהעלות בפועל בשל רמת בינוי גבוהה יותר מהסטנדרט של משרד
החינוך .
2. תוספת שטח בנוי מעבר לפרוגרמה של משרד החינוך בכ-750 מטר
3. בניית קירות מסך בחלק מהכיתות, המאפשרים הפיכת שתי כיתות לחלל משותף
4. הצטיידות בריהוט המאפשר שימוש במרחבים פתוחים כמרחבי למידה, מעבר לעלות ה הצטיידות
המתוקצבת על ידי משרד החינוך.
מצורף פרוגרמה אדריכלית וקונספט עיצובי.
הצעת החלטה: מועצת העיר מאשרת פתיח ת תב"ר תכנון ובינוי בית ספר "הרצל " החדש, סך התב"ר
36,000,000 ₪, מקורות המימון: הרשאות משרד החינוך מתוכננות 23,183,000 ₪, קרנות הרשות, נטילת הלוואות פיתוח 12,817,000 .₪
מישהו רוצה הסבר
אמנון סעד אני רואה שפה משרד החינוך אישר את בקשת העירייה לפסול ולהרוס את המבנים הישנים של כיתות ו' ו-ד'.
יעלה מקלים: כן.
אמנון סעד: ופה תוספת שטחים בקומות א' ו-ב' מעבר לפרוגרמה. משהו נשאר שם?
יעלה מקלים: מה זאת אומרת? איפה נשאר?
אמנון סעד: ב"הרצל", איזה מבנה אחד נשאר?
יעלה מקלים: המבנה הגדול נשאר, המבנים היבילים שמשמשים את כיתות ה, כרגע נשארים. אנחנו בונים
מבנה חדש של 24 כיתות בהתעלם מהמבנה הקיים
אמנון סעד: ואחרי שייגמר 24 הכיתות הורסים גם את המבנים הישנים או שמשהו מהם נשאר?
יעלה מקלים: יש מצב, או שנעשה בו שימוש לצרכים אחרים.
אמנון סעד: אוקיי.
יעלה מקלים: וכשאנחנו מדברים על קומות א' ו-ב' זה אומר שבקומת קרקע נשאר יותר תכסית של חצר.
הדר מימון: יש לי שאלה גם. אני מבין שאנחנו התעשרנו מאוד בתקופת הקורונה ואנחנו מרשים לעצמנו
לחרוג ב-50% מהפרוגרמה של משרד החינוך מבחינה כספית. השאלה שלי היא מאיפה אנחנו אמורים להביא את הכסף הזה? מאיפה אמורים להחזיר אותו? עוד 12,000,000 שקל
יעלה מקלים: אז קודם כל זה לא חדש, גם בבית ספר "יהודה הלוי" השקענו יותר מאשר הפרוגרמה.
הדר מימון: כמה זה עלה שם?
יעלה מקלים: בין 30% ל-50% אנחנו מוסיפים באופן די עקבי על הפרוגרמה של משרד החינוך. אנחנו
מאוד מאמינים שאתה בונה בית ספר ל,,, לפי הניסיון שלנו ל -60 שנה, אז אם אתה מחלק את זה ל-60, אז לא יוצא חריגה גדולה פר שנה, כי זו באמת השקעה שלא עושים אותה כל יום ולא עושים אותה כל עשור אלא עושים אותה פעם אחת, ואנחנו רואים שכשעושים אותה טוב אז מקבלים תוצאות, כשעושים אותה חלקית אנחנו רואים מה קורה. אם אני לוקחת לדוגמא את בית ספר "היובל" שנבנה לפני 20 שנה, יש שם בין 6 ל-8 יבילים בבית ספר שהוא יחסית חדש. אז המטרה שלנו זה שבאמת ניתן מענה במבנה לבתי הספר ומענה טוב, אנחנו מבינים את האחריות הכספית שאנחנו לוקחים על עצמנו אבל זה השקעה בילדים שלנו, באיכות הלמידה שלהם, ביכולת של הצוות גם לנצל היום את מרחבי הלמידה בצורה מגוונת, ולכן אנחנו רואים בזה חשיבות גדולה, וכשאנחנו מדברים על זה שהחינוך הוא בראש מעיינינו זה דוגמא מצוינת למה שאנחנו מתכוונים.
הדר מימון: השאלה שלי, האם באמת נשלחה מצגת? כי אני לא ראיתי איזו שהיא מצגת. שלחתם מצגת
של התכנון האדריכלי?
יעלה מקלים: כן.
הדר מימון פה אין מצגת.
הערה : מה זאת אומרת? יחד עם הזימון.
יעלה מקלים: כן, הייתה מצגת.
הדר מימון: כי פה אני לא רואה כלום.
יעלה מקלים: כן, זה גם היה ב"יהודה הלוי", כנראה כשנחדש את "רמז" זה גם יהיה.
הדר מימון: כמה הייתה העלות שלנו ב"יהודה הלוי"?
יעלה מקלים: אני לא זוכרת את המספרים אבל בהחלט הייתה תוספת של לפחות 30% עד 50% מעבר
למה שמשרד החינוך-
הדר מימון: תקצבנו את זה באיזה 18,000,000, לא? משהו כזה
יע לה מקלים: לא, אבל זה יצא יותר, הוספנו עוד 6 כיתות
הדר מימון: אבל הוספנו על ה-18 כיתות עוד 6 כיתות
יעלה מקלים: להזכירך, הוספנו עוד 6 כיתות
הדר מימון: וזה יצא 18,000,000.
שימי בונפיל ואולם ספורט.
יעלה מקלים: ואולם ספורט ומגרש ספורט, אבל אני מדברת, אני לא זוכרת את המספרים. הדר, אתה
רוצה, נבדוק את זה, אבל בהחלט הייתה תוספת, וב"יהודה הלוי"-
הדר מימון: לא, השאלה אם אנחנו עכשיו בונים ב- פי שתיים מהמחיר ששילמנו על "יהודה הלוי"?
יעלה מקלים: ממש לא פי שתיים.
הדר מימון: למה לא? שילמנו 18,000,000 ועשינו תוספת של עוד-
יעלה מקלים: לא, לא.
הדר מימון: עוד 6,000,000 על 24 כיתות והיום אנחנו משלמים 36,000,000 לא? פה כתוב 36, שם זה
היה 20 ,30 .
יעלה מקלים לא, לדעתי, שוב-
הדר מימון: איפה הגזבר? אתה לא זוכר?
יעלה מקלים לא, לדעתי, שוב, עם התכנון הכפול הוצאנו כ-0,000,0003 שקל על "יהודה הלוי
הדר מי מון: הגזבר לא יודע להגיד לנו כמה הוצאנו?
יעלה מקלים: למה הוא צריך לזכור? אפשר לבדוק את זה, זה לא בשליפה.
הדר מימון: האמת, אם אני הייתי מוציא 30,000,000 הייתי זוכר מצוין שהוצאתי 30,000,000. את
אומרת, מאז שהתעשרנו, הכל בסדר.
יעלה מקלים: מה זה בשבילך 30,000,000 הדר? באמת
חיים מימון: אפשר לשלוח לוטו.
יעלה מקלים: אני ניסיתי, מקסימום 30 שקל, אם זה עוזר, אני אתרום את ה-30 שקל. שימי אתה רוצה
לשאול משהו?, מעלים להצבעה. מי בעד?
הדר מימון: רק שאלה אחת אחרונה. קיבלתי איזו שהיא ביקורת שב"יהודה הלוי" יש כיתות ריקות,
שלא מפעילים אותן, שהם משמשים איזו שהיא מעבדה שפועלת שם או משהו כזה. מה קורה עם הדבר הזה?
שימי בונפיל: זה בית ספר "צומח".
הדר מימון: ומה זה אומר?
יעלה מקלים: כן, הדר מה השאלה? ה"makelab" פועל בבית ספר "יהודה הלוי, כן, מרכז חדשנות
ועשיינות שהוא גאווה גדולה של העיר הזאת, ואני בטוחה שהילדים שלך, לפחות חלקם, נהנים ממנו ואם לא אז הגיע הזמן, ואני אגיד לך שגם השנה יש שיפור ניכר וגם ילדי "יהודה הלוי" נהנים וגם רצינו שכל ילדי העיר יגיעו, בשל מגבלות הקורונה כרגע זה לא מתאפשר. התוכנית הייתה שכל כיתות ו' בכל העיר יגיעו לשם לפעילות, כמו שאמרתי, בשל הקורונה אנחנו מוגבלים. בעזרת השם יגיע חיסון-
הדר מימון: אז כמה כיתות ה-"makelab" תופס
יעלה מקלים: לא זוכרת, תופס 4-3 וזה שני-
הדר מימון: וזה כרגע לא מאויש, לא ממומש, לא פועל?
יע לה מקלים: לא, זה בית ספר "צומח".
הדר מימון: לא, זה "צומח" אבל ה-"makelab" כרגע זה משהו שפועל או שכרגע בגלל הקורונה הוא
לא פועל?
יעלה מקלים: כן פועל, אמרתי לך, גם כיתות א'-ב' של "יהודה הלוי" נהנים מהפעילות.
הדר מימון: אולי כדאי להזמין אותו לפה שיסביר לנו מה הוא עושה שם.
יעלה מקלים: הוא ישמח לבוא, רק לא תגיע לשעת נעילה. טוב, כן חיים.
חיים מימון מדובר בסכום לא קטן לבית ספר ואני מאוד שמח שהוא הולך למטרה טובה. השאלה שלי היא, מי הולך לנהל את כל האופרציה הזאת, את ההקמה, את העבודה מול הקבלנים, את הפיקוח? זה ניהול פרויקט לא קטן ויש את הנושא של עמידה בתקציבים. מי הגוף הגורם שהולך לנהל את הנושא הזה? זאת שאלה אחת, והאם יש כוונה לצאת למכרזים מסודרים לקבלני הקמה, לכל הקבלנים שיבואו אחרי זה לכל הנושא של אבזור ומחיצות נעות וכל מיני דברים מהסוג הזה.
גיל סימנהויז: ערב טוב. קודם כל, בניית בית הספר, לכשתאושר, תבוצע בהתאם למכרזים שיפורסמו. זה
פרויקט מאוד גדול, אין כוונה למסור אותו לקבלן מסגרת, אנחנו נעשה נוהל מסודר. אני כבר יכול להגיד שבתיאום עם מבקר העירייה, אנחנו הולכים, בעצם ביקשנו מהמבקר לבחון את הפרויקט של הקמת בית ספר "יהודה הלוי" כדי שהלקחים שיעלו, ישמשו אותנו כבר באופן מידי לפרויקט של בית ספר "הרצל", מה שנקרא שאם יש דברים לשפר, אם עשינו טעויות אז אנחנו נלמד מהן כבר בפרויקט הנוכחי הזה. הכוונה היא ככל הנראה בסופו של דבר להעביר את בניית בית הספר לאחריות החברה הכלכלית שתנהל את הפרויקט.
יעלה מקלים: באמצעות מנהל פרויקט-
גיל סימנהויז: באמצעות, כמובן, מנהל פרויקט.
יעלה מקלים: ובליווי צמוד של מהנדס העיר.
שמואל רוטמן: להשלים טיפה להדר, זה גם במסגרת, כל ה-overhead הזה, הוא גם מתומחר במסגרת
התקציבית של הניהול מעבר לבנייה עצמה.
חיים מימון: ראיתי את התפלגות התקציב אבל עדיין, מישהו צריך לשמור שלא יחרגו מהמסגרות-
שמואל רוטמן: בוודאי.
חיים מימון: ולא נמצא את עצמנו בעוד שנה עם עוד תב"ר ועוד תב"ר ועוד תב"ר.
הדר מימון: קודם כל אנחנו נמצא את עצמנו בעוד שנה עם עוד הרבה תב"רים בעניין הזה (לא ברור)-
חיים מימון: לא יודע, הנושא של הפקת לקחים-
הדר מימון: אנחנו כבר עושים את זה ב-50% יותר אבל אנחנו נמצא את עצמנו עם עוד תב"רים, השאלה
היא מבחינת לוחות הזמנים, מה הצפי.
חיים מימון: הנושא של הפקת לקחים הוא חשוב מאוד וחשוב מאוד שהפרויקט הזה יתכנס למסגרת
התקציבית ויהיה מי שמפקח על זה. עכשיו, אני לא יודע מי מפקח על החברה הכלכלית, אבל הנושא הזה צריך לשים אותו, מה שנקרא, ב-front ולראות שהביצוע הוא מקצועי לא פחות מהתכנון
יעלה מ קלים: בהחלט. תודה רבה על ההערות ואתה יושב ראש ועדת ביקורת, אתה יודע.
הדר מימון: הלוחות זמנים שלנו לבניית בית הספר, יש צפי?
יעלה מקלים: בעקרון השאיפה שלנו זה לפתוח את שערי בית הספר בספטמבר 2023. מי בעד
הצבעה: פה אחד.
יעלה מקלים: תודה רבה. בהחלט בשורה לעיר בכלל, ולילדי "הרצל" בפרט.
סעיף מס' 3 - הגדלת תבר 1123 - תכנון תמ"ל1041, רובע יהוד מערב
יעלה מקלים: סעיף 3. אנחנו בהגדלת תב"ר1123 - תכנון תמ"ל1041, רובע יהוד מערב. סך ההגדלה
6,033,106 ₪, מקורות מימון: הרשאת רמ"י המצורפת. העירייה פתחה את תב"ר 1123 על סך 3,168,000 ₪ בהתאם להרשאה שהתקבלה מרמ"י בעבור קדם מימון לתכנון תשתיות ציבוריות ברובע יהוד מערב. מנהלת הסכם הגג השלימה את התכנון הראשוני ואומדן עלויות, שאושרו על ידי חברת הבקרה של רמ"י, ובהתאם לכך, אושרה לעירייה הרשאה כולל ת על סך 10,486,820 ₪ לטובת השלמת התכנון המפורט ותשלומים לרשות העתיקות על סך 6,033,106 ₪, וסך נוסף של 1,285,714 ₪ בעבור תגבור וסיוע תקציבי למערך הארגוני של העירייה, הנדרש לצורך הפעלת הסכם הגג, כקבוע בסעיף 16 להסכם. סך נוסף זה נלקח בחשבון בעדכון תקציב העירייה לשנת 2020 וכן בתב"ר שאושר לצורך הקמה והפעלה של מנהלת אזורי תעסוקה עכשיו אנחנו מציגים את המצגת. יש לנו מצגת על רובע יהוד מערב כדי שתתעדכנו מה נעשה עד כה.
הדר מימון: מה זה המערך הארגוני של העירייה? מה זה (לא ברור)
גיל סימנהויז: דיברנו על זה בישיבות הקודמות. במסגרת הסכם גג, יש תקציב עבור מנהלת הסכם הגג
ומנהלת אזורי תעסוקה ומסחר, שרמ"י מממנים אותם.
יעלה מקלים: רמ"י מתקצבת את זה.
הדר מימון: (לא ברור) זה המערך הארגוני של המנהלות האלה?
גיל סימנהויז: כן, והחברה שמנהלת ועוד העמסת תקנים בהנדסה בעתיד להיתרים ודברים כאלה.
מרגלית סוכוי: (מציגה מצגת) ערב טוב, שלום לכולם, אני מרגלית סוכוי, אדריכלית נוף בעיסוקי המלא,
ואנחנו רוצים להציג לכם כאן תכנון של השטחים הפתוחים של השכונה החדשה כפי שגיבשנו אותו במהלך בערך החצי שנה האחרונה. אני אתחיל ואני מאוד אשמח אם לא תקטעו אותי, תנו לי להציג הכל עד הסוף, אם יהיו שאלות אני כאן, לא הולכת לשום מקום. אנחנו מדברים על הרחבה של שכונת מגורים ואזור תעסוקה, כאשר כאן אנחנו רואים את צירי התנועה המרכזיים שעליהם נשענת השכונה. הכביש ההיקפי הבינעירוני 461 ו-4622, כביש מספר 3 שתוחם את אזור התעסוקה, אנחנו רואים כאן את נחל אונו וכביש מספר 1 שהוא הכביש הראשי של השכונה, כביש פנימי שמפריד בין הפארק ובין שכונות המגורים מספר 4, כביש מספר 2 שניצב לכל הצירים האלה ואוסף אותם בניצב, ולמעשה עוד כביש אחד קטן שנכנס לתוך שכונת צמודי קרקע שקרובים מאוד לבינוי הקיים. כל ציר אפיינו בצורה הנכונה לו, אתם רואים כאן חתכים לכל אחד מהכבישים, כאשר לכל שימוש בתוך מרחב הרחוב נתנו צבע, אז אנחנו יכולים לראות כאן את החלוקה בין שבילים
החלטה: מועצת העיר מאשרת פה אחד, פתיחת תב"ר - תכנון ובינוי בית ספר הרצל החדש.
סך תב"ר: 36,000,000 ₪
מקורות המימון: הרשאות משרד החינוך מתוכננות (טרם נתקבלו 23,183,000 ש"ח
קרנות הרשות / נטילת הלוואת פיתוח 12,817,000 ש"ח לשבילי אופניים, מיסעות, חניות וכךהלאה. אני עוברת כרגע מהר מאוד על הכבישים ומסבירה אחד אחד.
אנחנו מתחילים מהציר החוצה, חתך מספר 1 באזור שבו יש לנו שלוחה לתוך אזורי מגורים קיימים, וחתך מספר 2 שנמצא בתוך מתחמי מגורים. אנחנו רואים שהכביש הזה מקבל פחות או יותר אותו אופי, כאשר באזור הרחב הוא למעשה מין דרך שמשרתת בעיקר את התנועה של אופניים והולכי רגל. חתכים 4 ,5 ו-6 ,4 זה על הציר בתוך אזור תעסוקה 5 נמצא בתוך הכביש שמפריד בין הפארק ובין אזור המגורים, ו-4 נמצא רגע, אמרתי 4, ו-6 גם על אותו הכביש. הכביש הזה קצת משנה את אופיו בהתאם למיקומו בין אזורהמגורים לאזור הפארק, כמובן שלכל אחד מהחתכים האלה, אנחנו נותנים מקום לרוכבי האופניים, להולכי הרגל וכמובן לנושא של חניות. בכביש הזה התעסקנו די הרבה עם נושא של חניות ציבוריות שמשרתות את הפארק, את המגורים וגם את מבני הציבור שנשענים על הציר הזה, והחתכים האחרונים שחשוב לדבר גם עליהם. יש לנו את הכביש ההיקפי, חתך מספר 8, שבו כמובן אתם יכולים גם לראות את החלוקה כאן, והכביש הקטן הפנימי של אזור צמודי הקרקע. מה שראיתם שם, אני קצת עשיתי את זה תלת ממדי, כשאנחנו מדברים על רצועות הגינון, אנחנו לא מדברים על גינון נמוך. חתך כביש או חתך רחוב חייב להיות מלווה בעצים והיום כדי שעצים יחיו, יש כבר התקדמות בנושא הזה ואנחנו מייצרים רצועות שלמות לטובת העצים, מתייחסים לעצים כמערכת כמו שמתייחסים לביוב ולמים, ומאפשרים לעצים להתפתח ולתת צל בקיץ ושמש חורף, ואלה הן השיטות, בתכנון יותר מפורט נרחיב על זה קצת יותר. אני נכנסת יותר לעניין של השטחים הפתוחים ואיך הם מתחלקים. אז יש לנו למעשה שטחים שהם צבועים בצבע ירוק בהיר, הכוונה לשטחים פתוחים עם פעילות מאוד אינטנסיבית לשימוש הקהילה ושטחים אפורים ירוקים שהם משמשים גם את התושבים אך עם שימושים יותר מוגבלים, יותר מוגדרים וקצת פחות פעילות אינטנסיבית, הסיבות לכך יפורטו בהמשך. אנחנו כאן רואים את ההצטלבות בין מערכת הולכי הרגל והכבישים שהסברתי קודם ובין החלוקה לשטחים הירוקים ואת תזרים התנועה שביניהם. בסגול אנחנו רואים את שבילי האופניים שמקיפים את כל השכונה, כך שלמעשה כמעט מכל מקום אפשר להגיע לכל מקום בעזרת אופניים. אנחנו רואים את הצירים האדומים שזה צירי התנועה המרכזיים, כמובן, כמו שראיתם מלווים במדרכות ושדרות עצים שהולכים בהיקף וגם מייצרים צירים אל תוך הפארק דרך שכונות ומגורים, וכמובן הצבע הירוק שהוא בעצם מדגיש את תנועת הולכי הרגל והקישוריות ביניהם. לפני כן ראינו את הכתמים כדי להבין את הסכמה, כאן אנחנו כבר נמצאים בתכנון מוקדם, זאת אומרת שלמעשה כבר תכננו את כל הייעודים של השטחים ואני אפרט עליהם קצת יותר. אנחנו בעצם רואים כאן ריאה ירוקה שתומכת בכל השכונה לכל האורך, כמעט כקילומטר אורך, אנחנו רואים טיפול בנחל, אני אסביר על זה בהמשך, יש על זה המשך בתוך מצגת קצת יותר מפורטת, ואנחנו רואים את הדופן הצפונית של השכונה שגם היא סוג של ריאה ירוקה שמחברת בין השכונה החדשה ובין השכונה הקיימת.
הסכמה של הפארק מתבססת על שלושה צירים אורכיים מרכזיים, כאשר לכל אחד תפקיד משלו. הציר האדום זה ציר מרכזי לתנועת הולכי רגל שמחבר בין כל הפונקציות המאוד אינטנסיביות של הפארק, כך שלמעשה מי שהולך לאורכו עובר מנקודה לנקודה ובכל נקודה כזאת יש פעילות אינטנסיבית, אם לטובת ספורט, ילדים וכו'. הקו הסגול הוא למעשה ציר של רוכבי האופניים, בשל מהירות הנסיעה שלהם, אנחנו קצת מסיטים אותו הצידה, אבל כמובן שממנו יהיה גם קישור לכל הפארק, ועוד ציר אחד, ציר כחול, אנחנו קוראים לו ציר הנחל או ציר הטיול, זה לאנשים שרוצים לעבור קצת יותר בשקט, לא דרך כל פעילות הילדים ובכל זאת להנות מריאה ירוקה. בנוסף לכך, יש לנו חיבורים, כמובן כמו שראיתם קודם לכל שכונות המגורים. אם אנחנו מאפיינים את הצירים האלה, אז אפשר לקבל את זה קצת בצורת הדמיה, זה הציר הראשי שמחבר לכל הפעילויות של הפארק, זה שביל האופניים שאנחנו מקווים לייצר אותו קצת בנפרד ושלא יפריע להולכי הרגל, וציר טיול גם לבעלי כלבים ולבעלי חיות אחרות, שייתן קצת מענה להליכה, הליכה רציפה הליכה קצת יותר נינוחה, לא מופרעת על ידי פעילויות. הפארק מתחלק למעשה ל-4 חלקים בהתאם למה שבעצם הריאה הזאת יצרה בהקשרים שתיארתי קודם. בחלק הצפוני אנ חנו נמצאים בשטח מאוד מאוד צר, כך שניצלנו אותו למעשה לעניין של חניון ומנהלת הפארק כי לשטחים כל כך גדולים, אנחנו מגיעים פה ל-300 דונם, נכון פחות או יותר בכל השכונה, כ-300 דונם, ודבר כזה דורש מנהלת, אחזקה תמידית, כל נושא של חשמל ניקיון, תאורה, גיזום, אחזקת ריצופים, אחזקת מתקנים. דבר כזה צריך פעילות תמידית ומיקמנו אותה בצפון הפארק. הוספנו אזור חניה בגלל שיש לנו פריסה של כקילומטר כך שאנחנו רוצים שיהיו כמה נקודות חדירה לפארק ולאנשים יהיה נוח להגיע לכל נקודה ונקודה. יש לנו את החלק הצפוני, יש לנו חניה בפארק המרכזי ויש לנו עוד אזור חניה קטן בין אזור הספורט לפארק, כאשר גם כל הרחוב הזה, כמו שהסברתי קודם, גם קיבל חניות לכל אורכו ולמעשה מאפשר כניסה לפארק, כמעט מכל נקודה ברחוב. כאן קצת בהפוך, אם אתם יכולים לראות את זה, מה שהיה מגרשי ספורט, הם כרגע כאן, זאת קצת תלת ממד, הדמיה של מה שראיתם קודם, מסביר קצת יותר טוב את מבנה הפארק. אנחנו רואים כאן את מתחם הספורט כאשר באזור הזה יש לנו גם בריכת מי שתייה, לא מסומנת כאן אבל הכתם הלבן מיועד לבריכת מי שתייה, זה מבנה עגול גדול, יש לו נוכחות ארכיטקטונית ואנחנו נשתדל להצניע אותו במרחב. באזור הזה אפשר למקם מתקני ספורט מאחר והם יפריעו באזור הזה הכי פחות לאזורי מגורים, הנושא של כדרור הוא מאוד מטריד ומאוד מפריע למגורים ולכן החלטנו שזה המקום הכי רחוק ממגורים והכי פחות מפריע. על אזור החניות והתחזוקה כבר דיברתי ועכשיו אני ארחיב קצת יותר על הפארק המרכזי. הפארק המרכזי מייצר נחל, סוג של נחל מלאכותי כאשר אנחנו שולטים על כמות המים שזורמים בו בחורף. בקיץ, אנחנו מייבשים את השטח הזה ומייצרים רק דמוי נחל, אני אסביר בהמשך למה. כל הפארק למעשה הוא רצף של משטחי פעילויות של משחקים ושל ספורט, ומתקנים, ככל שנצליח להלהיב ולייצר כאן מתקנים מעניינים, ולילדים. האזור הזה שאנחנו קוראים לו האזור הדרומי, הוא למעשה יותר מתקן הנדסי מפארק כמו שאתם מכירים. זאת אומרת, קודם כל הוא פותר את בעיות ההצפה ורק לאחר מכן הוא משמש כפארק. אנחנו כמובן לקחנו את ההצפה כנושא לטפל בו ויצרנו כאן פארק יובלים, זאת אומרת, שאנחנו מאפשרים בחורף לכל היובלים להתמלא במים בכמות שנדרשת לצרכי ניקוז הנדסי, ולנחל, להכיל את כל המים, ובקיץ אנחנו משתמשים ביובלים האלה כאלמנט מים במעגל סגור ויוצרים כאן חווית מים. בנוסף לכך, מיקמנו כאן בריכה ביולוגית שפועלת כל השנה ובעצם מנקה את עצמה ומחזיקה את עצמה יחד עם מערכת אקולוגית שלמה של דגים וצמחיה. עכשיו, אני קצת רוצה לפרט על מה שדיברתי קודם וזה בעצם הנושא המאוד מהותי כאן בפארק, זה נושא הנחל. יש לנו כאן נחל מציף, נחל אונו, שזה היה מרכז התכנון שלנו, למעשה אנחנו אוספים את הנחל בחלק הצפוני, איפה שקודם הסברתי על חניה, אוספים אותו, מכניסים אותו למערכת סגורה בתת הקרקע ומובילים אותו עד לכביש מספר 2. בכביש מספר 2 הנחל יוצא החוצה, יוצר כאן את כל פשט ההצפה ההנדסי שזקוק לו, לאחר מכן נכנס למערכת סגורה פעם נוספת. כדי להסביר לכם בצורה מאוד פשוטה על מה מדובר, מדובר על מתקן כמו דלי עם חור, זאת אומרת, נשים את הדלי מתחת לברז, הוא יתמלא ודרך החור תצא כמות המים הנדרשת והמאפשרת זרימה בכמות שמערכת תת קרקעית יכולה לספוג. מה זה אומר? זה אומר שאם אנחנו מקבלים את המים מהצפון ויש לנו ניקוז של כל השכונה, מצטרפת לנו כאן כמות מאוד גדולה של מים בגשם אחד, היה לנו לא מזמן, שמענו מה קרה פה בסביבה, המים האלה מתנקזים לכאן ולאט לאט, במשך יום-יומיים מתפנים דרך המערכת הסדורה. לכן, זה לא רק עניין של בא לי לעשות כאן יובלים אלא זה קודם כל דרישה הנדסית ולאחר מכן השתמשנו בזה לצרכי עיצוב. מערכת המים בתוך הפארק, באזור שבו אנחנו אוספים את המים לתוך המערכת התת קרקעית, אנחנו מייצרים גם נחל, זיכרון לנחל שהיה כאן, אפיק נחל בשליטה מלאה, כך שאנחנו יודעים שגובה המים לא מסכן את המשתמשים, בערך עד חצי מטר גובה מים למירב, ואנחנו למעשה מזרימים כאן מים בחורף כפי שהם מצטברים כאן מהזרימה הטבעית של השטח, כל יתר המים עוברים בתת הקרקע. אנחנו יכולים לראות כאן חתכי רוחב ש ל חלקים מהפארק, בהתאם לפעילויות השונות. בחלק הדרומי, כפי שהסברתי לכם קודם, אנחנו רואים שני מצבים: אנחנו רואים את מצב החורף, כאשר הנחל מתמלא במלואו ומזרים את עודפי המים לאפיקים הנוספים, וביחד הם מתנקזים ולאט לאט משתחררים דרך מערכת הניקוז שבשליטה. בקיץ, אנחנו מייבשים את האפיק המרכזי ומזרימים מים לתוך האפיקים המשניים, ובצורה כזאת מקבלים מה שנקרא פארק או מה שאנחנו קראנו לו, "פארק יובלים", כאשר בין היובלים נשארים לנו שטחים יבשים תמיד שבהם אפשר לייצר שבילים, מקומות ישיבה, מקומות מרגוע, מקומות טיול שמקשרים מעל הנחלים בגשרונים ובמעברים מעל המים. עוד נושא של מים, מאד היינו רוצים לראות גם פסלים של מים אבל לא בכיכרות של כבישים אלא בשימוש של המבקרים בפארק. היינו רוצים לראות שערים ומתקני משחק בצורת אדי מים, לא צריך מזרקות גדולות, אדי מים נותנים את האפקט לאקלים הישראלי וגם מאפשרים שימוש יותר בטוח במים. לא צריך לטבוע במים, אפשר רק להתרטב, שערים ומשחקי מים, כך גם אתם רואים כאן את הדימויים שאנחנו רוצים להגיע אליהם בתוך הפארק. מתקני משחק, אנחנו מקווים שנגיע למתקנים איכותיים, אני מאוד אשמח אם נוכל להשתמש בעץ. מתקני עץ מקובלים בכל העולם, בארץ יש קצת בעיה עם ונדליזם אבל אנחנו מקווים שאולי כאן עם מנהלת האחזקה נוכל לייצר גם מתקני עץ, מתקני נינג'ה כאלו ואחרים, יש היום טרנד לעניין הזה, ולכן המתקנים האלה הולכים ומתחדשים, מתקני אקסטרים לילדים קטנים, מתקני טיפוס ומתקנים תוך שימוש בטופוגרפיה. בסך הכל לגוון את הפעילויות, לא לחזור עליהן, היינו רוצים ליצור בכל מקום מגוון של חווית המשחק. בנוסף לכך אנחנו רוצים לייצר מקום התכנסות בתוך המרחב הפתוח, תכננו כרגע כ -300 מקומות ישיבה מסודרים בצורת ספסלים בנויים והיתר על גבי גבעה, כך שלדעתי אפשר יהיה להגיע פה ל-1,000 עד 2,000 מתכנסים עם רחבה גדולה שיכולה לשמש או לגלגיליות או למופעים או להרקדות עירוניות, ככל שתבחרו לעשות בתוך העיר. כמובן שאפשר להשתמש בצבע, אפשר לעשות את זה יותר שמח, יותר מעניין מבחינה אומנותית. כאן אנחנו רואים את הרחוב, רחוב מספר 2 שחוצה לנו את הפארק. זאת דילמה מאוד קשה כאשר רחוב עירוני נכנס לתוך שטחים פתוחים והתנועה שבתוכו נוגדת את התנועה של הפארק, התנועה של הפארק זה צפון דרום, כביש 2 זה מזרח מערב, גרוסו מודו, ולכן עשינו כאן עבודה של כל צוות התכנון יחד עם מתכנן הכביש ויצרנו מה שאתם מכירים, מי שטייל באירופה מכיר את זה מהפיאצות. פיאצה עירונית, למעשה, נותנת עדיפות להולכי הרגל ומאטה את נוסעי הרכב, לא רק שמאטה אלא גם מפרידה. מי שנוסע לכיוון אחד לא רואה את זה שנוסע לכיוון השני, סך הכל מרכז הפיאצה משמש להולכי הרגל והתנועה מצד אחד לצד שני היא בהחלט בעדיפות להולכי רגל. זה די חדשני, לא עשו הרבה דברים כאלה בארץ, אנחנו מכירים את זה ממקומות אחרים בעולם. אתם רואים את התוכנית, אתם רואים את ההדמיה, אלה מקומות שמקובלים בעולם, כמו שאתם רואים רכבים נוסעים בתוך תוואי מוסדר ומסודר אך אין לנו מה שאנחנו קוראים לזה מדרכות. כל הפיאצה היא מדרכה אחת גדולה עם זכות מעבר לרכב, משהו יותר דומה לרחוב משולב, אני בטוחה שיש לכם כאלה פה בתוך העיר, ולמעשה זה המראה שאנחנו שואפים אליו, לקבל פיאצה עירונית נרחבת עם אפילו איזה קיוסק, עם מתקנים של מכירה וקנייה אבל ברמה של משהו מאוד נקי, אלגנטי וחדיר לכל הכיוונים. אני חוזרת שוב לאותו פארק מיוחד שנוצר לנו כאן במיוחד בשבילכם, באמת בעיה מאוד גדולה שעבדנו עליה קשה מאוד. מה שאנחנו רוצים לקבל כאן זה נחל, הוא מסומן כאן בכחול אבל הוא יהיה כחול רק כשירד גשם, הוא לא יהיה כחול כל ימות השנה, להבדיל מהיובלים האלה שהם יתמלאו בימי חורף כפי שהיה לנו פה בשבוע שעבר, והם יתמלאו במים ככל שתבחרו להפעיל אותם בימי הקיץ. כל יובל כזה אפשר להפוך למערכת זורמת גם בקיץ ויש לכם כאן הרבה מאוד דוגמאות מכל העולם. בנוסף לכך, אנחנו מייצרים את הבריכה הביולוגית, היא מאוד חשובה, גם חשובה לחינוך וגם חשובה להכרת עולם המים וההתנהלות שלו. הבריכה הזאת לא קשורה למערכת הניקוז, היא נמצאת בחלק הגבוה של הפארק והיא תהיה רטובה כל השנה. והמקום האחרון, המקום הדרומי, יש בו הרבה מאוד הנדסה, יש לנו כאן את קולט המים, המים שדיברנו עליהם, הם נכנסים למערכת בינעירונית, לוקחים את המים. יש לנו כאן מערכת של מי שתייה, מערכת נפרדת אחרת, אך מי שמכיר את הבריכות העגולות של "מקורות", הם מחזיקים שם מי שתייה ואנחנו מקבלים מתקן כזה בתוך הפארק. יתר השטח אנחנו ייעדנו לאזור ספורט, ספורט פתוח, אנחנו הצענו סוג מסוים של פעילות ספורטיבית, כמובן שכרגע הייתה לנו פה איזו שהיא פגישה, אנחנו נשנה את זה בהתאם לבקשות של העיר. אנחנו הצענו pump track והצענו מגרשים משולבים, ייתכן מאוד שעוד הנושא הזה עוד ישתנה, אבל כן, האזור הזה מיועד לספורט אנחנו מדברים על שימוש באנרגיה סולרית, אנחנו רוצים להתקדם קצת עם הטכנולוגיה וללכת על העיר החכמה ככל שנצליח. אנחנו כאן מדברים על שימוש בתאורה סולרית בכל הפארק, אנחנו מדברים על חניות שמאפשרות גם הטענה של מכוניות שנטענות, והכל בעזרת תאים סולריים, ככל שנצליח, ופה יש דוגמאות מן העולם איך היום כבר עושים שימושים באנרגיה סולרית. מעבר לפארק הגדול, יש לכל שכונה את המתחם הציבורי שלה, את הפארק הפנימי שלה, יש לנו כאן שלושה פארקים, 1 ,2 ,3, לכל מתחם פארק משלו. כל פארק יהיה לו פחות או יותר את אותם האפיונים, בעיקר לילדים יותר קטנים שמרחק ההליכה לפארק הגדול קצת יותר קשה להם. לכן אנחנו נמקם כאן, בעיקר, מתקנים לילדים קטנים עד כיתה ג'-ד', לאחר מכן הילדים יכולים כבר לנוע דרך הצירים אל הפארק, ובנוסף לכך, אנחנו מעוניינים לאפיין כל פארק כזה באיזה שהוא נושא גם באמצעות פסל וגם באמצעות האלמנטים שייעצבו את הנושא הזה. והנושא האחרון שנשאר לנו זה הפארק ההיקפי, הפארק שמקיף את השכונה ומפריד אותה וגם מחבר אותה אל הבינוי הקיים. זה בעצם ריאה ירוקה, אנחנו מגדירים אותה כאקסטנסיבית אבל היא לא אקסטנסיבית, מיקמנו לאורכה הרבה מאוד פעילויות. אני אתחיל, בתור אחת שחובבת בעלי חיים, אנחנו מיקמנו כאן את גינות הכלבים וככל שנצליח להגדיל אותן, נגדיל אותן, כדי שגם לבעלים של בעל החיים יהיה לאן ללכת עם הכלב, לאן לשחרר אותו, וגם להנות עם בעל החיים מהטבע. בנוסף לכך, יש לנו כאן שביל אופניים, שביל הולכי רגל לכל האורך ואנחנו מגיעים מהריאה הצרה הזאת אל ריאה מאוד רחבה שבקצה שלה אנחנו ממקמים מתקני ספורט, שוב, ככל שהעיר תדריך אותנו. אנחנו בחרנו כאן מתקני ספורט של מגרשי ספורט ומגרשי כושר ופיקניק, מתוך התחשבות בבינוי הקיים, אנחנו מייצרים כאן סוללה לא גבוהה כל כך, סך הכל מדובר בבנייה נמוכה, אנחנו מייצרים סוללה שהיא גם סוללה אקוסטית וגם מאפשרת צפייה למשחקים והכביש עצמו גם ככה נמצא בגובה והוא יכול לשמש לנו כמתרס אקוסטי. אם אני קצת מגדילה את המקום הזה אז אנחנו בעצם רואים כאן שבילי טיול, שבילים שמאפשרים פיקניק, שבילים שמאפשרים פעילות קבוצתית בשטח פתוח ופעילות ספורטיבית, ככל שנבחר יחד עם העירייה. המקום הפתוח המיוחד שיש לנו כאן בפרויקט זה השטח הפתוח בתוך מתחם התעסוקה, השטח הזה מבחינתנו שטח אורבני לכל דבר ועניין. אני מאמינה שהתעסוקה תהיה פה בארכיטקטורה מודרנית היי לייט, והמשתמשים של השטח הזה יהיו האנשים שיעבדו כאן בסביבה, לכן אנחנו רואים בזה יותר רחבה עירונית מרחבת משחקים. כל מי שירצה, כמובן, להשתמש במתקני ספורט כאלה או אחרים יש לו את הקישור המיידי אל הפארק מעל הנחל ישר לתוך כל הפעילות המרכזית של מרכז הפארק.
זהו, נראה לי שסיימתי.
יעלה מקלים: תודה מרגלית.
הדר מימון: אפשר שאלה ברשותך? אני רוצה לשאול שני דברים. השאלה הראשונה זה לגבי החניות,
אני מבין שהחניה ממוקמת באזור ממש על הגבול עם קריית אונו, החניה המאסיבית של השכונה, לפי מה שראיתי, בצד הצפוני. מה נותנת לנו החניה הזאת?
מרגלית סוכוי: אנחנו בתוך הפארק תכננו בערך כ-200 חניות-
הדר מימון: לא בתוך הפארק, אני ראיתי שיש חניה צפונית על גבול קריית אונו.
יעלה מקלים: מה השאלה?
הדר מימון: מה אנחנו צריכים חניה בכניסה לסביון מהשכונה שלנו שנמצאת בצמוד למונוסון?
מרגלית סוכוי: אתה מדבר על החניה הזאת?
הדר מימון: כן.
מרגלית סוכוי: זה הכל בינוי שלנו כאן, אנחנו בתוך בינוי שלנו באזור הזה, כל האזור הצפוני.
הדר מימון: לא, זה האזור הכי צפוני שאין בו לא-
מרגלית סוכוי: הוא חלק מהשכונה.
יעלה מקלים: הדר, זו ממש טיוטה ראשונית שאנחנו רואים אותה פעם ראשונה או אני רואה אותה פעם
שנייה אבל אתם רואים אותה פעם ראשונה. אני מציעה, מרגלית, שתרשמי את כל הנקודות או שאודליה תרשום את כל הנקודות ואנחנו נתייחס אליהן בהמשך.
מרגלית סוכוי: אוקיי, בסדר גמור. אז רגע, אני רוצה רק להבין את השאלה, למה יש לנו חניה בחלק
הצפוני?
הדר מימון: למה החניה כל כך גדולה בחלק הצפוני, שהוא כל כך מרוחק מהשכונה, למעשה?
מרגלית סוכוי: תראה, יש לנו שם 30 מטר רוחב, זה כל מה שיש לנו שם, אנחנו צריכים חניה לפארק כי
אם אנחנו לא ניתן-
יעלה מקלים מרגלית, אני מציעה לא להיכנס עכשיו לדיון, נרשום את ההערות ונתייחס אליהן בהמשך.
הדר מימון: זאת השאלה הראשונה וההערה הראשונה. הערה שנייה, אני לא הצלחתי לראות בגלל הקנה
מידה אבל האם יש לנו שבילי אופניים בהיקף המלא של הפארק ובכל רחובות הפארק?
מרגלית סוכוי: יש את הסכמה, יש לנו את התנועה של שביל אופניים כאן.
הדר מימון: בהיקף של הפארק, זאת אומרת-
מ ר גלית סוכוי: אם תחזרי להתחלה, יש לנו את הסכמה של התנועה, ממש בסכמות. אנחנו נמצאים כאן
למעשה בשביל אופניים שיושב לנו על כביש מספר 1, יש לנו שביל אופניים בתוך הפארק, יש לנו שביל אופניים עד כביש מספר 2, בקטע הזה אין לנו אופניים. יש לנו שביל אופניים בכל הפארקההיקפי ויש לנו שביל אופניים בכביש מספר 3, יש לנו שביל אופניים בכביש מספר 2, כך שלמעשה השכונה מרושתת. בנוסף לכך, בתוך הציר כאן יש לנו גם שביל אופניים, בתוך הציר הקטן הזה שפוגש את כל השצ"פים, יש לנו גם שביל אופניים.
יעלה מקלים: יש לך איזה בקשה מיוחדת חוץ משביל אופניים בתוך הפארק?
הדר מימון: כן, אני אגיד. אני חושב שבעת הזאת ניכר שהנושא של שבילי אופניים והליכה רגלית זה
מה שלמעשה, זה הפלוס הגדול שיש בכל בעיר, במיוחד בעיר פרברית כמו שלנו. אנחנו הולכים לקבל את אור יהודה ממערב לנו שתהיה שכונה מתחרה לשכונה שלנו, ו הייתי מצפה שהשכונה ש לנו תהיה יותר אטרקטיבית במובן הזה שהיא תהיה יותר ירוקה, יותר עצים, אפשרויות של תנועה מהבתים למקומות העבודה עם האופניים ורגלית.
מרגלית סוכוי: אתם רואים, כל מה שבסגול בכל החתכים מראה לכם את מיקום שביל האופניים, אין לנו
כמעט רחוב ללא שביל אופניים.
יעלה מקלים: טוב, בהחלט אתה רואה שכך נעשה. כן שימי, אתה רוצה לשאול משהו?
שימי בונפיל: כן, רציתי לדעת אם בפארק יש שירותים ציבוריים, והנושא השני זה אם יש שימושים
נוספים בשצ"פים כמו איזה בית קפה או איזה משהו שאפשר לעשות שם בפארק.
יעלה מקלים: התשובה היא כן וכן.
מרגלית סוכוי: התשובה היא כן, לדעתי לא מספיק אבל אני לא בטוחה שהתב"ע מאפשרת לי יותר. נכון
מאוד בפארק שאורכו כקילומטר שיהיו לפחות לכל מתחם במרחק הליכה של עד 150 מטר, שירותים. אנחנו מיקמנו שירותים באזור הזה, אבל לדעתי נצטרך גם אחד כאן ונצטרך אחד באזור הזה של ספורט ופארק היובלים. זה המינימום שנצטרך, כרגע מיקמנו אחד. לגבי קיוסק, אנחנו מיקמנו קיוסק אחד בפיאצה העירונית, כמובן זה לפי הנחיה שלכם ויכולות של התב"ע. ייתכן שאולי נצטרך לעשות איזה שהוא שינוי, אבל אני לא עונה על זה עכשיו, אנחנו נרשום את זה.
יעלה מקלים: עוד שאלות חברים? כן שמוליק.
שמואל רוטמן: אני מבין שזה טיוטה ראשונית, אבל בנושא הניקוז אמרת מים בתת הקרקע, את יכולה
לתרגם את זה לשפת עמך? מה זה?
מרגלית סוכוי אנחנו עושים מעביר מים, זה בעצם תעלה בנויה, מובל מים גדול.
שמוא ל רוטמן: מקורה?
מרג לית סוכוי: מקורה, הוא בתוך הקרקע, אתה לא תראה אותו.
שמואל רוטמן: הבנתי.
מרגלית סוכוי: אנחנו רואים רק את הכניסות והיציאות שלו, רוב מדינת ישראל מרושתת בתת הקרקע.
שמואל רוטמן: לא, אני שמח, זה בסדר.
יעלה מקלים: הנכווה ברותחין נזהר בצוננין.
שמואל רוטמן: לא, להיפך, אני שמח. אנחנו נדבר על זה גם בחלקים אחרים של העיר.
יעלה מקלים: בסדר, עוד מישהו? כן אלי.
אלי גרינמן: בקשר למבנים הציבוריים בתחום החינוך, תרבות וספורט, כי זה שכונה גדולה, יהיו שם
הרבה ילדים וגם מבוגרים. אני חושב שלא יהיה לנו מצב כמו שאנחנו היום עם בתי ספר הישנים וכך הלאה, שזה לא מספיק. זה מאוד חשוב.
יעלה מקלים: זה נושא לדיון נפרד ומצגת, והצוות גם עובד על הנושא הזה. אני מניחה שבאחת הישיבות
הקרובות גם נציג את העניין של מבני ציבור עם דגש על מבני חינוך. כן, אורי.
אורי שנהר: האמת שזו שאלה משותפת גם לג יל, אני מבין שזו טיוטה. זה נשמע לי כמו מערכת
שמצריכה תחזוקה לא מעטה. יש איזושהי הערכה לגבי עלות התחזוקה השנתית של המערכת הזו? אני שם את זה, וצריכים לקחת את זה בחשבון כי אם זה יטיל עלינו נטל מאוד כבד לאורך שנים, אתם מתכננים פה משהו של מים שיצאו ויכנסו ויופעלו בתקופות מסוימות-
אמנון סעד: ביולוגית זה דווקא יפה (לא ברור)
יעלה מקלים: כן, ירוק, דיברנו על קיימות.
אורי שנהר: דבר נוסף זה הבטיחות. אתם מדברים על מים, נכון שאמרת שזה חצי מטר, אבל ילדים זה
סכנה להם והיו לנו אסונות גם באזור במקומות בפחות מחצי מטר. אני לא יודע מה הפתרון אבל זו סוגיה אחת, והסוגייה השלישית שאני רוצה להבין כי אמרת את זה, אני חושב ששמוליק גם רימז לזה, את אמרת שמהמערכת שבקצה הנחל יהיה מעבר ב-461 לתוך מערכת סגורה. אז לאן זה הולך, כמה היא ארוכה
מרגלית סוכוי: זה מעביר מים (לא ברור)
אורי שנהר: רק מעבר לכביש?
מרגלית סוכוי: כן.
אורי שנהר ומשם זה משתחרר לוואדי הקיים.
יעלה מקלים: כן.
גיל סימנהויז: לגבי נושא הבטיחות, אנחנו נרשום אותו, זה נושא שצריך להתייחס אליו, יש כללים
מסוימים. נושא התחזוקה, ברגע שנגבש את התוכנית הראשונית כמו שיש עכשיו עם הדיוקים הקטנים כמו שנאמר שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו מיד נעשה גם תכנית תחזוקה כדי להבין את העלויות, ובהתאם לזה אנחנו נשנה את מה שצריך, את מה שנבין. ללא ספק זה נושא חשוב שאנחנו בודקים אותו עכשיו גם בפיתוח של שטחים ירוקים שאנחנו עושים היום, אנחנו בודקים גם את נושא התחזוקה. החוכמה היא לא רק לבנות אלא גם לדעת לשמר את זה אחר כך.
יעלה מקלים: טוב, אז אנחנו מעלים את זה להצבעה ברשותכם, נגיד תודה למרגלית ולצוות על המצגת
המעלפת.
שמואל רוטמן: לא את התוכנית, את התקציב.
יעלה מקלים: כן. מועצת העיר מאשרת הגדלת תב"ר 1123, תכנון תמ"ל 1041 רובע יהוד מערב, סך
ההגדלה 6,033,106 ₪, מקורות מימון: הרשאת רמ"י המצורפת. מי בעד? פה אחד
הדר מימון: (לא ברור) סקר מבחינת רמ"י.
יעלה מקלים: לא, יש לנו הרשאה, על זה יש כבר הרשאה, הרשאה כתובה. צירפנו אותה.
גיל סימנהויז: הרשאה לביצוע תכנון.
יעלה מקלים: כן, טוב אז פה אחד?
הצבעה : פה אחד.
יעלה מקלים: תודה רבה. אני אגיד שבאמת יש פה איזה שכונה מיוחדת שיושבת על הפארק הזה ואם נצליח,
באמת בהתחשב בכל השיקולים האלו שהזכרנו להביא דבר כזה לעיר, אני חושבת שנעשה לטובת כל התושבים שלנו שדרוג משמעותי בשטחים פתוחים. אז תודה רבה.
החלטה: מועצת העיר מאשרת פה אחד, הגדלת תבר 1123 תכנון תמ"ל1041 (גני יהודה)
סך ההגדלה: 6,033,106 ₪
מקורות מימון: הרשאת רמ"י המצ"ב
סעיף מס 4 - פתיחת תב"ר רכישת כלי רכב ייעודי לניקיון העיר
יעלה מקלים: פתיחת תב"ר, רכישת כלי רכב ייעודי לניקיון העיר, סך התב"ר 115,000 ₪, מקורות מימון
קרנות הרשות. כחלק ממדיניותנו לשיפור מתמשך בניקיון המרחב הציבורי, ובדגש על אזורי תעסוקה ומסחר, נבחנו מספר אפשרויות לניקוי שטחי מסחר שהינם בשימוש ציבורי אינטנסיבי מעבר למקובל, כגון: מתחם אשכנזי, לוגאנו ועוד. במהלך השנה האחרונה, בוצע ניקיון נקודתי באמצעות כלי ייעודי הנקרא "הליקופטר", אחת למספר חודשים בעלות של כ-10,000 ₪ כל פעם. לאחר בחינת החלופות, הומלץ על ידי אגף איכות סביבה בתיאום עם מנהלת אזורי תעסוקה ומסחר, על רכישת טרקטור משא עליו תורכב מכונת שטיפה בלחץ גבוה של מים חמים, שתאפשר ניקיון יום יומי אינטנסיבי של אזורי המסחר. התב"ר כולל: רכישת טרקטור משא ייעודי, רכישת יחידת שטיפה עצמאית כולל אביזרים נלווים, מיכל נירוסטה, "הליקופטר" לעבודה בלחץ, לגלגלות וכו', עלות ההרכבה, ביטוח ואגרת רישוי לשנה הראשונה. צריך הסבר או שאפשר להעלות את זה?
הדר מימון: האמת היא שאנחנו מוציאים פה 115,000 ₪ עבור ניקיון של אזורי תעסוקה או אזורי מסחר
בעיר. הייתי מאשר להוציא פי 3 מהסכום הזה ולנקות גם את הרחובות שבהם אנחנו גרים, לא רק את אזורי התעשייה. אני חושב שזה משהו שצריך לשפר אותו, אם את הולכת להוציא סכום כזה קטן על ניקיון ורק של אזור התעשייה, בוא נעשה מאמץ, נוציא עוד כמה לירות וננקה את העיר בצורה יותר טובה.
יעלה מקלים: יש לנו תכנית להגדיל את הניקיון לשנת 2021, זה לא קשור, זה כלי ייעודי. יש לנו בעיה
באזורי תעסוקה, כרגע לוגאנו ואשכנזי, שהכלים הקיימים לא מצליחים לנקות אותם מאחר והם גדולים מדי, הם גורמים נזקים לרצפה, לאריחים וצריך כלי ייעודי שמתאים במיוחד לעניין הזה. אנחנו משתדלים את רחובות העיר לנקות באופן שוטף-
הדר מימון: אז הטרקטור הזה זה רק ללוגאנו למעשה?
יעלה מקלי ס: זה קטן, הוא יכול לעשות כל-
הדר מימון: זה רק ללוגאנו הטרקטור הזה?
גיל סימנהויז: לא, מדובר בכלי רכב ייעודי, כמו שכתבנו, שיודע להיכנס לאזורים אינטנסיביים כמו לוגאנו
כמו אשכנזי כמו מרכזי מסחר אחרים, שיש בהם באמת תנועה רבה של אנשים ושחיקה, הרבה מסטיקים, הרבה לכלוך, ולתת ניקיון עמוק. הרכב הזה כמובן יעבוד כל היום, זה לא רכב שהולך, מנקה וחונה, אנחנו נפעיל אותו בשעות העבודה. לגבי מה שהערת אז אני כבר אגיד שברבעון האחרון של 2020 כבר תגברנו בעוד יומיים של רכב טיאוט ברחבי העיר, ובתוכנית של 2021 הוספנו עוד יומיים נוספים של רכב טיאוט. אני חושב שבמחצית השנייה של שנת 2020 תגברנו משמעותית את היקף הניקיון בעיר ושל המרחב הציבורי בכלל, ואנחנו מבינים שבמתחמים האלו צריך לתת פתרון נקודתי כדי באמת לשמר את המקומות האלו וכדי שאנשים יבואו וייהנו, כי בסוף יש לנו אינטרס לחזק כמובן את המסחר בעיר, אבל כמו שאמרתי, הרכב הזה יעבוד, הוא לא ינקה רק את אותם אזורים וילך הביתה, הוא יעבוד-
הדר מימון: יש עובד ייעודי לדבר הזה?
גיל סימנהויז כן, זה עובד של הקבלן על הרכב, למעשה על הרכב יש לו את הכלים. הוא יודע לעשות שטיפה בלחץ, בקיטור, הוא יודע להחליף שקיות בפחי אשפה, הוא יודע לתת את כל המענה. קודם כל, צריך להבין, טרקטור משא ייעודי זה רכב קטן כזה, זה לא טרקטור גדול, זה רכב קטן, כמו סוג של רייזר כזה שיודע להיכנס במרחבים הקטנים ולסחוב עליו את המשקל של המתקנים.
שמו אל רוטמן: סליחה, שאלה קטנה, אני מקו וה שזה לא כמו רייזר כי הרעש שלו הוא נורא, אני מקווה
שמשהו דיזל או-
גיל סימנהויז: לא, אמרתי דוגמה כרייזר, שלא מישהו יחשוב טרקטור משא, שלא ייכנס פה ה"מסי
פרגוסון" שלך.
שמואל רוטמן: שלי הוא שקט, אל תעליב את ה"מסי פרגוסון" שלי, אתה לא הגעת לשם.
יעלה מקלים: חס וחלילה.
שמואל רוטמן: לא, אני שואל באמת, אם זה חשמלי, כי הרעש הוא מטרד גדול ברייזרים.
שגיא מסר: זה עובד על בנזין.
שמואל רוטמן: אני מציע שתבדקו את נושא הרעש, רק תבדקו את נושא הרעש שלו כי זה מטרד לא קטן
מאשר הלכלוך.
שגיא מסר: קח בחשבון-
שמואל רוטמן: אני רק מבקש, שגיא.
שגיא מסר: (לא ברור) שאמור לנסוע, הוא -
שמואל רוטמן: הוא רק משנע?
שימי בונפיל: צריך גם "הליקופטר", ראש העיר, צריך גם "הליקופטר".
שמואל רוטמן: גיל אז ביותר בזול אני אשכיר לכם את ה"מסי פרגוסון".
(מדברים יחד)
יעלה מקלים: אם אין שאלות, אנחנו נעלה את זה להצבעה. מחזיק התיק, רוצה להגיד משהו?
ויקטור ג'נח: אני לא רוצה להגיד כלום.
יעלה מקלים: הצעת החלטה, מועצת העיר מאשרת פתיחת תב"ר לרכישת כלי רכב ייעודי לניקיון העיר,
סך התב"ר 115,000 ₪, מקורות מימון: קרנות הרשות. מי בעד
הצבעה: פה אחד.
יעלה מקלים: תודה רבה.
סעיף מס' 5 - אישור סיכומיה והמלצותיה של הוועדה לענייני ביקורת לדו"חות מבקר העירייה לשנים 2017-2018 .
יעלה מקלים אנחנו עוברים לחלקו של חיים מימון. אישור סיכומיה והמלצותיה של הוועדה לענייני ביקורת לדו"חות מבקר העירייה לשנים 2017-2018. חיים אתה רוצה להקריא? זה קצר האמת.
חיים מימון: בהתאם לפקודת העיריות, הוועדה דנה בדו"חות הביקורת ועקבה אחר תיקון הליקויים
שהעלתה הביקורת ומתכבדת להגיש את סיכומיה והמלצותיה למליאת המועצה. בזמן הקרוב, תחל הוועדה בדיונים בדו"חות הביקורת לשנת 2019 ובמעקב אחר ביצוע התיקונים שעלו בדו"חות אלה. בעצם, מה שאני רוצה להגיד, אנחנו עם 2019 עוד לא התחלנו ובעצם אנחנו מדברים על שני דו"חות שהם זנבות מהקדנציות הקודמות, שהם 2017 ו- 2018. פרסמנו את הדו"חות בצורה טבלאית, לטעמי מאוד נוחה, חלק מהתשובות שקיבלנו הן בהחלט מספקות, חלק מהתשובות זה תשובות מחוזיות כאלה שאי אפשר לעשות איתן הרבה, ואנחנו נצטרך במסגרת הישיבות של ועדת הביקורת, לעקוב אחרי תיקון הליקויים או לפחות אותם נושאים שאנחנו נסמן כתשובות לא מספקות או שהטיפול בממצאים לא בוצעו עד הסוף לשביעות רצוננו. יהיו גם דברים שאנחנו גם במהלך 2021 נעשה עליהם ביקורת חוזרת, מדגמית. אם יש למישהו שאלות לגבי הנושאים שעלו בדו"חות, אז אפשר לשאול, גם המבקר פה, ואם לא, אז אני מציע לאשר את המלצות המבקר ואת הדו"חות האלה.
הדר מימון: אז אני רוצה לשאול כמה שאלות, ברשותך. אני אגיד לך, אני עברתי על החומר, עשית
באמת עבודה רצינית מאוד, כל הכבוד חיים וגם למבקר, באמת כל הכבוד. זה מאוד מצא חן בעיניי שההיקף של הביקורת הוא באמת מרשים, עכשיו מה שלא מצא חן בעיניי זה אותן אמירות בדו"ח שאתם רושמים שהליקוי תוקן ואתם מסמנים כתוקן, ואתם כותבים לדוגמא, ייכתבו נהלי עבודה בנושא הטלת היטלים בתוך חצי שנה. אז כאילו מה תוקן פה? זה לא תוקן. עכשיו יש כאלה לכל אורכו ורוחבו של דו"ח הביקורת הזה שהדברים ייעשו בעתיד, אז זה לא תוקן, זה יתוקן. עכשיו זה 2017 2018 שבוחנים את זה בסוף 2020 וייכתבו נהלים בעוד חצי שנה, לא יודע כמה זה תוקן באמת, זה דו"ח מעקב אחר תיקונים. עכשיו, למה זה מציק? כי גם חלק מהתיקונים עצמם, כמו לדוגמא בניהול חשבון בנק, כתוב ככה: "ממצאי הביקורת, בבית ספר "היובל", חטיבת ביניים "פסגות", "הרצל" ו"במעלה" לא הוסמך נציג נבחר של ועד ההורים כמורשה חתימה שלישי בחשבון ההורים". במהות התיקון כתוב שזה תוקן וכתוב אגף החינוך יבצע ריענון. זאת אומרת, האם נכנס מורשה חתימה לחשבונות או לא נכנס מורשה חתימה מטעם ההורים?
יעלה מקלים: כן, נכנס.
הדר מימון: אז למה זה לא כתוב?
החלטה: מועצת העיר מאשרת פה אחד, פתיחת תב"ר - רכישת כלי רכב ייעודי לניקיון העיר
סך התבר: 115,000 ₪
מקורות מימון: קרנות הרשות
יעלה מקלים צודק, בסדר, אבל נכנס.
הדר מימון: עכשיו את רוצה שאני אעבור על כולם? כל אלה שכתוב לגבי העתיד?
חיים מימון: אני כבר אמרתי, יש סעיפים שאותי לא מספקים, זאת אומרת, זה תשובות בשביל לתת
תשובות, לא הכל טופל כמו שצריך. יש דברים, שסתם לדוגמא, בכל הנושא של המערכות מידע, אז יש מנהל מערכות מידע בעירייה אבל צריך מומחה לכל הנושא של סייבר בשביל לטפל בחלק מהנושאים שעלו, אז גייסו, כמה שאני יודע, אחד כזה, ועכשיו הוא עובד על הדברים. זאת אומרת, מבחינתי הדברים נכנסו לאיזשהו תהליך של תיקון, והתפקיד שלנו, שלי ושל המבקר, זה לראות באמת שהדברים מתבצעים. עכשיו, מתוך עשרות סעיפים שיש פה, יש דברים שאני אמחק, שאין מה להתעסק איתם יותר, טופלו, בוצעו לשביעות רצון, אולי מקסימום נעשה איזושהי ביקורת מדגמית, אבל יש פה בהחלט דברים שאני מתכוון לסמן אותם ולבקש שמי שצריך לטפל שיטפל בהם.
הדר מימון: עכשיו עוד דבר אחד, וזה גם לתשומת ליבך ראשת העיר, התחום המבוקר - המועצה
הדתית, אני תוהה אם בכלל יש מועצה דתית כי עד כמה שאני זוכר, האנשים של נציגי הסיעות לא מונו כחברי מועצה דתית. כרגע העסק הזה שם, על מה עובד? על משהו זמני שזה כבר 3 שנים מתנהל באיזה "חפלאפ כזה שאף אחד לא יודע מי נגד מי שם? אני חושב שזה סעיף הביקורת הראשון שצריך להיות בקשר למועצה הדתית, שאין בכלל מועצה דתית, לא מונתה מועצה דתית.
יעלה מקלים: על איזה שנה אתה מדבר?
הדר מימון: סליחה, עד היום, על איזה שנה אני מדבר?
יעלה מקלים: על 2017?
הדר מימון סליחה, על איזה שנה את מדברת?
יעלה מקל יס: לא, ב-2017 כן הייתה מועצה דתית. על איזה שנה אתה מדבר
הדר מימון: אני מדבר עד היום, מאז שנבחרנו לקדנציה השנייה, לא מונתה מועצה דתית, זה דבר שהוא
פגום מן היסוד. כשהיה אינטרס למנות מועצה דתית ידעו למנות, היום הציבור הדתי ביהוד עובד בלי מועצה דתית, יש משהו ממונה כזה של עסקנים כאלה שמתעסקים בזה. אני חושב שזה טעם לפגם, אני חושב שאת צריכה לתפוס את העניין הזה ולטפל בעניין הזה, ליישם את הבחירה ואת הייצוג של הסיעות שנבחרו למועצה ולמנות מועצה דתית. מה הביג דיל? אני לא מבין את הדבר הזה, למה מורחים את זה כבר כמעט 3 שנים
חיים מימון: אני רוצה להתייחס. הדו"ח הזה הוא 2018, הביקורת והממצאים הם משנת 2018. הבעיה
שגם נתקלנו בה בישיבה האחרונה, אין בעצם מי שיטפל בדברים האלה. זאת אומרת, מנסים לטפל אבל אנחנו, אני מרגיש ככה, שאין מישהו שלוקח את הדברים האלה ובאמת מטפל בהם בצורה יסודית ומקצועית כי מדובר פה בנושאים מאוד רגישים, קבורה ומכירת חלקות, וכאלה דברים, שצריך מישהו שייקח ויטפל בזה, בקיצור.
הדר מימון: לא, כאילו זה בסדר, שימי אז היה ראש המועצה הדתית כמדומני בתקופה, שימי?
שימי בונפיל: נכון.
הדר מימון עכשיו, שימי היה אז ראש המועצה הדתית, יש פה כל מיני הנחיות כאלה ואחרות, ב"תוקן"
כתוב מינוס (לא ברור), הוא לא תוקן, והשאלה אם היום באמת מישהו יכול באמת לקחת את הדברים האלה לידיים, וכן לתקן את זה.
שימי בונפיל: כיום יש ממונה מטעם המשרד לשירותי דת, הממונה קוראים לו רפאל אזרק חיים, הוא
מזכיר המועצה ומנכ"ל המועצה כבר 33 שנים. כרגע הוא יושב מול מבקר העירייה ומטפל בכל הליקויים שנמצאו, כמובן שכולנו פה כדי לעזור לו, וכמו שחיים אמר, זה נכנס להליך של טיפול. זה לא קשור להרכב המועצה הדתית כי הרכב המועצה הדתית הוא לא מי שמנהל בסוף בפועל. אין קשר בין שני הדברים שאמרת-
הדר מימון: אני לא חושב שצריכה להיות מועצה דתית.
שימי בונפיל: ואם כבר פתחת, אז אני אשמח שכבר נמנה מועצה דתית.
יעלה מקלים: כן, תגיד את זה לשר לענייני דתות.
הדר מימון: למה? בגלל שהוא (לא ברור)
יעלה מקלים: בוודאי שזה קשור.
הדר מימון: למה זה קשור?
שימי בונפיל: כרגע לא ממנים אף מועצה דתית במדינת ישראל.
יעלה מקלים: כי ככה קובע החוק, הדר, בתור יועץ משפטי ככה קובע החוק, ובהעדר שיתוף פעולה
מהמשרד לענייני דתות, רוב המועצות הדתיות בארץ תקועות ולא מתקדמות ואין מינויים אז-
שימי בונפיל: בדיוק.
הדר מימון: אז למה לא מינינו אותה בתחילת הקדנציה (לא ברור)
שימי בונפיל: כי היה בחירות.
יעלה מקלים: הדר, שוב, אתה שוכח, אנחנו נכנסים למסע בחירות רביעי תוך שנתיים.
שימי בונפיל: אגב, הדר לא מינו מועצה דתית בכמעט באף עיר במדינת ישראל.
יעלה מקלים: זה לא מאפיין רק אותנו. לצערנו, אבל זה לא מנחם אותנו.
חיים מימון: אני ממליץ לקבל את ההמלצות של מבקר העירייה ואני מבקש שתעלו את זה להצבעה.
הדר מימון: מתי באמת יתוקנו הליקויים האלה שכן א מורים להיות מתוקנים ומצביעים על העתיד
לתיקונם? האם יש דרך לבדוק עוד חצי שנה, שהם תוקנו? תאריך יעד מסוים כדי שיהיה איזה follow up שלא נחשוב שאנחנו סתם משלמים משכורות וסתם מבזבזים זמן? לא יעלה, באמת, כאילו אפשר למרוח דפים על גבי דפים של ביקורת. אם לא עוקבים אחר תיקון הליקויים זה לא שווה כלום, זה סתם. באמת, הכל יפה, זה הרבה עבודה, הרבה מאמץ, גם הזמן שלנו יקר, גם הזמן של המבקר יקר שבעתיים, יו"ר הוועדה יקר, שלך יקר, גוף ציבורי דמוקרטי, בואו, כספי ציבור, באמת.
ישורון פרסיק טוב, א' ערב טוב. לגבי הנושא של תיקון ליקויים אני לוקח אחריות על הסימונים, זה הסימונים שלי. אני רואה, ברגע שאני מקבל מהמבוקר לו"ז בתוכנית העבודה עם לו"ז מדויק מתי הליקוי יתוקן, כי כמו שדיברנו, לדוגמא בביקורת להגנת הפרטיות, נכנס רק עכשיו, לפני כמה, אולי כמה שבועות בודדים, נכנס ממונה אבטחת מידע והוא עבר על כל הדו"ח ונתן לו"ז לביצוע, וגם זה ממונה שעובד כ-
retainer מטעם העירייה ואחראי, והוא אחראי על הלו"ז הזה. זאת אומרת, זה משהו שהוא מדויק מבחינתנו, לכן ראיתי לנכון להציג את זה כמשהו שהוא תוקן. מבחינתי לפחות, ככה אני רואה את זה, כשיש לי לו"ז מסודר של מבוקר שאומר לי מתי הוא יתקן את זה, וזה חריג, זה לא תמיד קורה, אז אפשר לראות את זה כמשהו שבאמת יבוא ויתוקן בצורה מדויקת, זה לגבי הדבר הזה. לגבי המועצה הדתית שהזכרת, הסיפור של ההרכב כמובן זה משהו שקשור למשרד לשירותי הדת ולעירייה, היא חלק מההרכב אבל מי שיוזם את הפנייה ואת ההרכבים זה המשרד ולא העירייה, לכן לעירייה אין יד בעניין הזה.
(מציג מצגת) אולי אני אתייחס מלמעלה לנושא הזה של דו"חות המבקר. אנחנו הנחנו פה מסמך שהוא בעצם מקיף ומתמצת את כל הממצאים וההמלצות של פעולות הביקורת. מרביתן, כמו שראיתם, יושמו. אני עומד מאחורי הדברים שהם יושמו כי ישבתי עם המבוקרים, ביצענו פעולות ארוכות גם בלשכת המנכ"ל עם המבוקרים, כאשר הם דיווחו בתוך הישיבה, שאני הייתי שותף לה, על תיקון הליקויים. יכול להיות שהמסמך לא מעודכן בצורה שלמה כי אנחנו כל הזמן יושבים בישיבות דחופות, פ"ע עם המבוקרים בנושאים של דו"חות 2017/2018, ויש דברים שנמצאים בתהליך שהמבוקרים א מורים לתת תשובות עם לוחות זמנים שקבע המנכ"ל. המסמך עצמו, שקיבלתם פה כרגע, הוא בעצם, אני רוצה לדייק אותו, הוא משקף ומייצג לא רק את פעולות הוועדה לענייני ביקורת, גם את פעולות הצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל. בעצם, יש פה מסמך שמתכלל פעולות של שני גופים חשובים בעירייה שעוסקים בדו"ח הביקורת, אחד זה הצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל, הנהלת העירייה לצורך העניין, והשני זה יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת, ולכן קיבלתם פה משהו שהוא באמת מסכם ומתמצת, והדברים נמצאים על השולחן, אתם רואים כל אחד ואחד את הממצאים. אנחנו נמצאים כרגע בשלב הסופי של אישור הדו"חות במועצה, זה אומר שבעצם אנחנו פועלים בעצם לפי הפרוצדורה של 170(ג) לפקודת העיריות, ויש לזה באמת, אולי, אני רוצה רגע לחדד את העניין הזה מה זה אומר שחברי המועצה כרגע מאשרים את הדבר הזה?! זה אומר שני דברים, זה אומר דבר ראשון שבעצם למועצה יש מנדט להעניק תוקף להמלצות, וברגע שאתם מצביעים אז בעצם הנהלת העירייה מחויבת לטפל ולדווח, והצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל, חייב לדווח ליושב ראש הוועדה, לוועדה עצמה, על יישום וטיפול בהמלצות המבקר, לכן אתם יכולים להיות רגועים בעניין הזה, שברגע שאתם מאשרים את זה, זה גם ממשיך, כמו שחיים אמר, הדיווחים ממשיכים, הם לא נעצרים פה וממשיכים הלאה אלא חוזרים לדו"חות וגם מדווחים על תיקון ויישום ההמלצות. הדבר השני, זה שבעצם הדו"חות לראשונה מותרים לפרסום, עד עכשיו היה איזשהו איסור פרסום עד למועצה, ולכן כרגע גם הדו"חות מותרים לפרסום.
לסיכום, אני יכול לומר בסיפוק פה, שבאמת יש שיתוף פעולה, הביקורת נהנית משיתוף פעולה רציני, אמיתי וחשוב של הנהלת העירייה, של ראש העיר כמובן, הכל ברוח המפקד, שמחלחל למטה. אנחנו רואים את זה בשיתוף פעולה של המבוקרים, בהיענות לביקורת, שמעתם גם המנכ"ל בהתחלה לגבי הנושא הזה של פעולות יזומות של הנהלת העירייה מול הביקורת לבצע פעולות ביקורת בעירייה בתהליכים חשובים ומהותיים. גם הדו"חות עצמם מצביעים על פעולות מהותיות וחשובות בנושאים מהותיים, לא נושאים של השוליים אלא נושאים חשובים. אם אנחנו רוצים, אם תיקחו לדוגמא את הגנת הפרטי, נושא שנמצא עכשיו בתקשורת. חברת "שירביט", אגב, כל הסיפור של חברת "שירביט" התפרסם שמדובר פה בעצם בחולייה החלשה בשרשרת של עובד, שבעצם הייתה כניסה דרך המחשב הפרטי שלו מהבית לחברה. אגב, יש פה הערה כזאת בדו"ח, גם בדו"ח שלנו, והדברים האלו צריכים להגיע לידי ההנהלה, וההנהלה צריכה לתת את המדינות שלה מה לגבי נושאים שהם נתיקים, מה שנקרא מחשבים ניידים, איך אנחנו, האם אנחנו באמת הולכים עם זה עד הסוף? מה הסיכון? האם יש תאבון לעניין הזה או שאנחנו יכולים לעבור על זה ולא להתייחס לנושא הזה בצורה כמו שיש סיכונים בחברות אחרות. אנחנו רואים שהשיתוף פעולה בא לידי ביטוי לא רק בישיבות דחופות, פ"ע עם מנכ"ל העיר ייה בנושא הדו"חות, יש פה הקצאת משאבים. בזמן שיש קיצוצים, פעולות הביקורת רק גדלו מבחינת העירייה, זה מעיד כאלף עדים.
בהזדמנות זאת, אני גם רוצה להודות לחיים, יושב ראש הוועדה, ולחברי הוועדה אמנון וליאור שלא נמצא פה, על באמת, על הטיפול בדו"חות הביקורת, על הטיפול האמין, על הרגישות מול המבוקרים והדבקות במטרה, וכמובן, אנחנו נמשיך לעשות את מה שצריך. תודה.
הדר מימון: האמת שאני חייב לציין משהו. אחד, סלח לי שאני אומר את זה, אנחנו פשוט עושים את זה
באיחור משמעותי מאוד האישור הזה, זה לא כדין באמת. האישור הזה כרגע זה איחור רב שלא בהתאם לחוק.
ישורון פרסיק: מסכים איתך.
הדר מימון: זה אחד. הדבר השני, אני לא יודע כמה זה באמת, היום אנחנו באמת עובדים לפי המדיניות
קבורה שכתובה פה?
שימי בונפיל: מה?
הדר מימון: היום אנחנו עובדים במועצה הדתית לפי המדיניות קבורה שכתובה פה?
שימי בונפיל: אם יש לך משהו יותר ספציפי.
הדר מימון: תושב בעיר חצי שנה לפחות, בדיקת-
שימי בונפיל: לא, אני אתן לך ככה. בעניין הקבורה זה שחור ולבן מבחינת החוק. סעיף 14(א) קובע גם
לעניין העברת כל קבר אפילו בין אב לבן. בעניין קבורה זה שחור לבן, זה דברים מפורשים בחוזר מנכ"ל ובחוק שירותי הדת היהודיים.
הדר מימון: אז מה מדיניות הקבורה? זה מה שהם עושים?
שימי בונפיל: הייתה תקופה שבה תושבי אור יהודה היו, עם עזרה של חברי מועצה כאלה ואחרים בעבר,
משנים כתו בות ומנסים לעשות כל מיני תרגילים כאלה ואחרים על מנת לקבור את יקיריהם כאן, ואנחנו נקלענו למצב שאין לנו מספיק מקומות קבורה, לכן עשינו נהלים פנימיים, שגם אם העברת את הכתובת, כי מתי הם היו מעבירים את הכתובת? שבוע כשהאבא היה נכנס לבית חולים, היו הולכים ומעבירים את הכתובת, ואז אתה אומר, אדם כזה היה גר 60-70 שנה באור יהודה ותוך 3-4 ימים הוא תושב יהוד מן המניין כי הם עשו איזה כתובת פיקטיבית אצל הבן, אצל הדוד, אצל האח. אנחנו מנענו את זה בכך שעשינו נהלים פנימיים, שאומר שגם אם העברת את הכתובת, אתה צריך להביא תשלום ארנונה על שמך, על שם הנפטר ולא על שם מישהו אחר, ואלה הנהלים שמופיעים שם. אלה נהלים ברורים על מנת לשמר את אחוזות הקבורה שנשארו כאן. אם יש לך עוד שאלות אני אשמח.
הדר מימון: אז זה משהו שאנחנו עושים אותו.
שימי בונפיל: כן, ודאי, שומרים על כל חלקת קבר.
הדר מימון: זאת אומרת, זה משהו שלא עשינו, משהו שהוא-
שימי בונפיל: לא, משהו שהוא מתמשך.
יעלה מקלים: ואנחנו נתונים ללחצים בלתי נגמרים מכל-
שימי בונפיל מי כמוני יודע.
הדר מימון: הבנתי שלפעמים גם אנחנו די משתפים פעולה עם בקשות כאלה ואחרות של ראשת עיר
כזו או אחרת או משהו כזה.
יעלה מקלים: לא משתפים פעולה לא עם ראשת עיר ולא עם אף אחד.
הדר מימון: לא קברו את ראשת העיר,
יעלה מקלים: עשו לנו את זה מעל הראש שלנו.
הדר מימון: מה זאת אומרת?
שימי בונפיל: איזה ראשת עיר קברו?
הדר מימון: לא, אני הבנתי שאת אביה של שוחט קברו פה ביהוד.
יעלה מקלים: זה עשו לנו מעל הראש.
אמנון סעד: אביה של שוחט חי.
הדר מימון: לא, הנה, אביה (לא ברור)
אמנון סעד: אביה חי, אני ראיתי אותו השבוע.
שימי בונפיל: אגב, הוא חבר מועצה דתית באור יהודה.
הדר מימון: לא, אז מי מקרובי המשפחה שלה?
אמנון סעד: אולי אמא שלה.
שימי בונפיל: הדר, הנה אני אתן לך בקצרה, לא חסר "פוילע שטיקים", שחברים מאור יהודה והסביבה
מנסים לעשות כאן. לא חסר העברת כתובות-
הדר מימון: הם כרגע קברו פה מישהו מהמשפחה של שוחט? תושב אור יהודה.
אמנון סעד: כן.
שימי בונפיל: אני לא יודע, יכול להיות שקברו, אז אם קברו-
הדר מימון: מה זה יכול להיות? יודעים או לא יודעים?
שימי בונפיל: אז אם קברו, כנראה שבסוף, כתובת המגורים שלה מופיעה כאן. איך עשו את זה?!
הדר מימון: כן, אבל היא לא משלמת חצי שנה ארנונה ביהוד, היא לא זה, אז מה?
יעלה מקלים אני לא נתתי אישור לזה ושימי לא נתן אישור לזה.
הדר מימון: המועצה הדתית שלנו פועלת לבד.
שימי בונפיל: לא, יש נהלים במועצה הדתית, הדר.
הדר מימון: אנחנו עושים ביקורות, יש מדיניות, יש כללים, יש הכל, אבל כשצריך אז-
שימי בונפיל: הייתי פותח את זה כבוד ראש העיר אבל אני לא רוצה שאחרים ידעו את כל מה שצריך, כדי
למנוע פה קבורת חוץ. אתה רוצה, אני אסביר לך בארבע עיניים, איך מונעים קבורת חוץ. אני בכוונה לא רוצה לדון בזה, ומה שאתה עושה עכשיו זה יגרום נזק לעיר, כי אם אני אגיד לך את כל מה שאתה רוצה לשמוע-
הדר מימון: אני גורם נזק לעיר?
שימי בונפיל: כן, אני אסביר לך למה.
הדר מימון: תגיד אתה רציני? אני מעלה פה בישיבת מועצת עיר דברים שאתם כותבים אחרי ביקורת
(לא ברור) מדיניות, ואף אחד לא עובד על פי המדיניות הזאת. אתה עושה צחוק? אני מסכן את הזה-
שימי בונפיל: אני אסביר לך כי אתה לא מבין. יש דברים ברורים בחוק לעניין הקבורה, והנהלים האלה
באו כדי לנסות לעשות עוד סגר כדי שלא יעשו עלינו טריקים שיש בחוק כדי לקבור אותם פה. אני לא רוצה לפתוח את כל הדברים שצריכים, איך עושים ולמה עושים, כדי שלא, בסוף, שלא יישארו לנו מקומות קבורה.
אני אסביר לך אחר כך, בשמחה.
הדר מימון: אם אני תושב חוץ שרוצה לבוא לקבור פה, למי אני פונה?
שימי בונפיל: למועצה הדתית.
הדר מימון: אני צריך להביא את רשימת הדברים האלה שכתבת במדיניות?
שימי בונפיל: נכון, אבל יש גם מעבר לכך.
הדר מימון: הם לא עומדים בזה, והם כן נקברים פה. אז איך אתה מסביר את זה?
שימי בונפיל: אני אסביר לך.
יוסי חזן: המועצה הדתית לא חייבת לקבור (לא ברור)
שימי בונפיל: תושב חוץ נקבר בחלקה חריגה.
הדר מימון: בסדר, לא חייבת אבל אתם אומרים לי שלא חייבת ועושים הכל כדי למנוע, ובכל זאת אנחנו
יודעים שקוברים פה אנשים מבחוץ. אז או שיש נוהל או שזה נוהל שהוא טוב לכל עמך אבל לא למקורבים.
יעלה מקלים: אתה לא הקשבת למה שאמר לך שימי.
הדר מימון אני מצטער שלא הקשבתי, אני פשוט מספיק שומע את הרחוב, אני לא צריך להקשיב למה ששימי יש לו לומר, בעניין הזה.
יעלה מקלים: הדר, תגור פעם בטלפון שלי ואני מבטיחה לך גם בטלפון של שימי וחלק מחברי המועצה-
הדר מימון: ברור לי שמפעילים עלייך לחצים, זה ברור, אז לפחות אל תכתבו את זה בפרוטוקול כמשהו
שבוקר ותוקן.
יעלה מקלים: תן לי לסיים. אנחנו מקבלים לחצים משרים בממשלה, מחברי כנסת, מגורמים אין סופיים,
מראשי רשויות-
הדר מימון: ואתם נעתרים.
יעלה מקלים: והתשובה היא תמיד לא, ואם אתה רוצה, אני אתן לך רשימה ארוכה מאוד של חברי כנסת
ויועצים של שרים ושרים עצמם ושרים לשעבר וקרובים לרה"מ ומה שאתה רוצה, שאמרנו לא. טוב, אבל בסדר, אתה לא חייב להאמין, אם אתה חושב שזה התפקיד של האופוזיציה אז אל תאמין.
הדר מימון: אבל זה לא נושא שנתון ליכולת שלך להשפיע עליו, לא? הרי את לא בוחשת במה שקורה
בחברת קדישא, לא?
יעלה מקלים: טוב, תודה. טוב, מי בעד? הצעת החלטה, מועצת העיר מאשרת את סיכומיה, המלצותיה
של הוועדה לענייני ביקורת לאשר את דו"חות מבקר העירייה והמלצותיו לשנים 2017-2018 .
הצבעה: פה אחד.
סעיף מס' 6 - בקשת מגן דוד אדום לפטור חלקי מארנונה ל"מוסד מתנדב לשירות הציבור".
יעלה מקלים: סעיף 6, מגן דוד. שימי, אתה מקריא
שימי בונפיל: כן. בקשת מגן דוד אדום לפטור חלקי מארנונה ל"מוסד מתנדב לשירות הציבור". סעיף 5
לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה- 1928 קובע, כי כל רכוש שמוסד מתנדב לשירות הציבור ומשתמש בו אך ורק לשימוש הציבור, יהיה פטור בשיעור של שני שלישים מתשלום ארנונה. בהתאם לתיקון מיום 9.1.19 של הפקודה, תנאי למתן הפטור הינו קבלת אישור מועצת הרשות המקומית בדבר היות המוסד "מתנדב לרשות הציבור", וזאת לאחר שהונחה בפנינו חוות דעתה של ועדת ההנחות של הרשות לעניין הבקשה. משרד הפנים הסדיר מתן פטור זה במסגרת חוזר מנכ"ל. ביום 1.10.20 קיימה ועדת ההנחות דיון חוזר בבקשת מגן דוד אדום להכיר בו כמוסד מתנדב לשירות הציבור לצורך קבלת פטור חלקי מארנונה בגין מבנה ברחוב משה
החלטה: מועצת העיר מאשרת פה אחד את סיכומיה והמלצותיה של הוועדה לענייני ביקורת לדו"חות
מבקר העירייה לשנים 2017-2018.
דיין. ועדת ההנחות החליטה להמליץ בפני מועצת העיר שלא לאשר את הבקשה. אחד הקריטריונים העיקריים לאישור מוסד כמתנדב לשירות הציבור לצורך מתן פטור חלקי מארנונה עוסק בתמורה שהמוסד גובה עבור פעילותו. התנאי הינו כי המוסד אינו גובה תמורה עבור פעולותיו, או שהתמורה שהוא גובה נמוכה בכ-51% לפחות ממחירי השוק ומשקפת את הפן ההתנדבותי של המוסד. לצורך הדוגמא, אם יש לנ ו אירוע בעיר ואנחנו צריכים מגן דוד אדום אנחנו משלמים לו יותר ממה שאנחנו אמורים לשלם, נכון גל? הנתונים שהובאו בפני ועדת ההנחות הינם כדלקמן, בהתאם למוסכם בין מד"א לבין העירייה, משלמת העירייה למד"א סכום שנתי בסך 186,708 שקלים, המורכב מתשלום שנתי בגין הצבת ניידת אמבולנס וניידת נט"ן בסך 211,464 שקלים, בקיזוז דמי שכירות בהם מחויב מד"א בגין המבנה אותו מעמידה לרשותו העירייה. המבנה נמצא בקריית הסביונים. בנוסף לתשלומים אלה, גובה מד"א סכום נוסף מהלקוחות, קרי העירייה, עבור קריאות ושירותים נוספים וכן גובה תמורה עבות הצבת אמבולנס באירועים. גובה הארנונה השנתית המוערכת בגין מבנה מד"א הינו 19,882. חברי ועדת ההנחות סבורים, כי הגם שהם מכירים בחשיבותו של מגן דוד אדום ובפעילותו הברוכה ומצילת החיים, הרי שעל סמך הנתונים המפורטים לעיל, לא מתקיים התנאי לפיו המוסד אינו גובה תמורה עבור השירותים אותם הוא מספק, אנחנו מתכוונים לשירותים שהעירייה מקבלת מהם, או שהתמורה או שהגובה הינה תמורה סמלית.
על כן, חברי הוועדה אינם ממליצים בפני מועצת העיר להכיר במגן דוד אדום כמוסד מתנדב לשירות הציבור לצורך קבלת פטור חלקי מארנונה. מצורף בזה חוות דעת ועדת הנחות ופרוטוקול. הצעת החלטה, מועצת העיר מאשרת את המלצת ועדת הנחות שלא להכיר במגן דוד אדום כמוסד מתנדב לשירות הציבור, בהתאם לסעיף 5 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה, לצורך מתן פטור חלקי מארנונה לשנים 2020 עד 2022 .
יעלה מקלים טוב, הצבעה? די ברור.
הדר מי מון: זה הנוסח של ההחלטה? אפשר להגיד פשוט לא מאשרים את ההנחה בארנונה וזהו.
יעלה מקלים: בסדר, מה רע? מי בעד?
הצבעה : פה אחד.
סעיף מס' 7 - מועצת העיר בשבתה כאסיפה הכללית של החברה הכלכלית לפיתוח יהוד (1996) בע"מ, מתבקשת לאשר את שינוי שם החברה ל: "החברה הכלכלית לפיתוח יהוד מונוסון בע"מ".
יעלה מקלים: עוברים לתוספת סעיף 7. מועצת העיר בשבתה כאסיפה כללית של החברה הכלכלית
לפיתוח יהוד (1996) בע"מ מתבקשת לאשר את שינוי השם של החברה לחברה הכלכלית לפיתוח יהוד מונוסון בע"מ". דברי הסבר, בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה הכלכלית לפיתוח יהוד ( 1996) בע"ממיום 29.11.2020, מבוקש לשנות את שמה של החברה כך שיכלול את שם העיר המלא, וששמה של החברה יהיה "החברה הכלכלית לפיתוח יהוד מונוסון בע"מ". שינוי השם בפועל מותנה באישור משרד הפנים ורשות התאגידים. הצעת החלטה, מועצת העיר בשבתה כאסיפה כללית של החברה הכלכלית לפיתוח יהוד (1996 )
בע"מ, מאשרת את שינוי שם החברה כפי שאושר על ידי דירקטוריון החברה ביום 29.11.2020, לחברה הכלכלית לפיתוח יהוד מונוסון בע"מ. די ברור, אפשר להצביע, מי בעד?
החלטה: מועצת העיר מאשרת פה אחד את המלצת ועדת ההנחות, שלא להכיר במגן דוד אדום כמוסד
מתנדב לשירות הציבור בהתאם לסעיף 5(י) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין 1928, לצורך מתן פטור חלקי מארנונה לשנים 2020 עד 2022.
הצבעה: פה אחד.
סעיף מס' 8 - אישור הסכם ההתקשרות בין העירייה לבין החברה הכלכלית לפיתוח יהוד מונוסון בע"מ.
יעלה מקלים: אישור הסכם ההתקשרות בין העירייה לבין החברה הכלכלית לפיתוח יהוד מונוסון בע"מ.
זה כבר לא יהוד מונוסון 96', צריך אישור משרד הפנים. טוב, לאור הפרויקטים העירוניים הרבים העומדים לפני ביצוע בתחום התשתיות, הבנייה הציבורית והמרחב הציבורי, והכוללים בנייה של מוסדות חינוך ומבני ציבור, הקמת שצ"פים, תכנון הקמת תשתיות ניקוז וכבישים, ואשר חלקם יועברו לתכנון ו/או לביצוע של החברה הכלכלית עבור העירייה. הוחלט לגבש הסכם התקשרות מעודכן בין העירייה לבין החכ"ל על מנת להסדיר ולקבוע את התנאים ואת העקרונות המוסכמים על פיהם ימסרו לחברה פרויקטים מעת לעת, בין לניהול על ידי החברה בשמה של העירייה ובמקומה, ואם בין אם לתכנון או לביצוע על ידי החכ"ל. ההסכם הוצג לדירקטוריון החברה ואושר על ידו בישיבת דירקטוריון שהתקיימה כאמור ב-29.11.2020 .
הצעת החלטה, מועצת העיר מאשרת את הסכם ההתקשרות בין העירייה לבין החברה הכלכלית לפיתוח יהוד (1996), שמה לפני השינוי. צירפנו את החלטת הדירקטוריון
עו"ד רוני חלמיש: אני רק מבקש להוסיף, יש שם תיקון קטן שאנחנו רוצי ם להוסיף בהסכם עם החברה
הכלכלית לגבי הביטוח. עשינו עוד איזה שינוי קטן, בדיקה אצלנו, אז גם הדירקטוריון הסמיך אותי ואת היועץ המשפטי של החברה הכלכלית, לעשות שינוי קטן מינורי לגבי נושא הביטוח.
אורי שנהר: זה בהסכם שנמצא פה?
עו"ד רוני חלמיש: לא, בהסכם שנמצא פה, לא קיים, רק יש איזה שינוי קטן מינורי לגבי הביטוח.
מבקשים לאשר את ההסכם בכפוף לזה שתסמיכו אותי ואת היועץ המשפטי של החברה הכלכלית, לעשות שינוי מינורי לגבי הביטוח.
שימי בונפיל: חברי הדירקטוריון הסמיכו אותך.
יעלה מקלים: כן, חברי הדירקטוריון כבר הסמיכו.
הדר מימון: מה ההיקף של העבודות? מה הצפי? מה זה מיליארד שקל או כמה זה?
גי ל סימנהויז: אתה מדבר על שנה?
הדר מימון: לא, אני מדבר על בכלל, אני רואה פה ש-
גיל סימנהויז: לאורך זמן?
הדר מימון: אמורים לקבל תקורה של 3% וכל מיני כאלה. מה הם יעשו עם 30,000,000 שקל
החלטה: מועצת העיר בשבתה כאסיפה הכללית של החברה הכלכלית לפיתוח יהוד ( 1996) בע"מ
מאשרת פה אחד את שינוי שם החברה, כפי שאושר על ידי דירקטוריון החברה ביום 29.11.2020 ל "החברה הכלכלית לפיתוח יהוד מונוסון בע"מ".
גיל סימנהויז אם אנחנו מסתכלים על-
הדר מימון: לא, בסדר, זה פחות אבל מה, זה גוף שהוא שלנו הרי, לא? של העירייה. מה הם צריכים
עשרות מיליונים בחשבון שלהם?
יעלה מקלים: הם מחזיקים עובדים, זה לא נוסע לבד.
הדר מימון: לא, הם מחזיקים עובדים אבל זה תקורה, זה פלוס.
יעלה מקלים: בסדר, זה תקורה, זה אחוז מתוך העבודה.
הדר מימון: עכשיו לגבי העבודות של משכ"ל, אני מבין שמה, אנחנו הולכים לשלם למשכ"ל או שלא
משלמים? מה הדבר הזה של 2%?
גל לניאדו במקרה שהחכ"ל משתמשת בשירותי משכ"ל כי אז עמלת החכ"ל יורדת ל 2% במקום 4% במצב הרגיל
הדר מימון: אנחנו גם נשלם למשכ"ל וגם לחברה הכלכלית 2%? מה הרעיון
גל לניאדו: הרעיון הינו שנשלם עמלה מופחתת בלבד במקרה כזה ולא עמלה רגילה של 4% ועוד עמלה
למשכ"ל. ברור שאם החכ"ל משתמשת בשירותי משכ"ל כי אז ישנו כפל עלויות ניהול, ולכן עמדתי שאז עמלת חכ"ל תהיה מופחתת.
הדר מימון: אבל למה לשלם אז, אז למה לשלם 2%? מה זה דמיתכנון? משכ"ל זה משכ"ל, זה גם ככה
אתה משלם-
יעלה מקלים: משכ"ל זה משכ"ל ותמיד כל מי שעובד עם משכ"ל צריך גם לפקח על עבודות המשכ"ל.
גל לניאדו: למה בכלל לקחת את משכ"ל זו שאלה אחרת , מניסיונינו יש להם יתרונות בתחומים
מסוימים בעיקר בינוי מבני חינוך .
הדר מי מון: גם למה לקחת את משכ"ל בעבודות של היקפים של מאות מיליונים או מיליארדים?
גל לניאדו: שיקולים של להשתמש בשירותיהם הינם מורכבים יש יתרונות וחסרונות הן בעלויות והן
בניהול וזמינות התפעול. בעשור האחרון בעיקר השתמשנו בשירותיהם בנושא של הפיתוח והבינוי , בבינוי
מבנים כמו: ביה"ס יהודה הלוי החדש, אולם ספורט יהודה הלוי וכעת מבני גני ילדים משולבים במונוסון
ברחוב התמר, וביהוד ברחוב ביל"ו .
שמואל רוטמן: אני מבקש רגע להזכיר לעצמנו, הדר, דבריך, דבריו של חיים ועוד חבר מועצה, שאנחנו
חייבים לפקח על כל הפרויקטים ולדעת, אז זה לא בחינם. אז אנחנו עושים את זה, אם העירייה עושה את זה, זה עולה לנו כסף, אם החברה הכלכלית עושה לנו, זה עולה כסף. הפרויקטים האלה לא יכולים להתנהל בפני עצמם, יש עליהם תקורה, תקורה ניהולית ישירה.
גל לניאדו: חכ"ל הינו גורם מנהל ומתפעל מטעם העירייה.
גיל סימנהויז: בסוף אתה תצטרך לשלם את הפיקוח בכל מקרה.
יעלה מקלים: שום דבר לא נעשה לבד.
גל לניאדו: מישהו יצטרך לעשות את זה בעירייה אם לא בחכ"ל.
הדר מימון: אבל מבחינה כלכלית, מה היתרון בלהעביר את זה לחברה הכלכלית? זה משהו שאני מנסה
להבין גם כאיש מקצוע. מה היתרון?
שמואל רוטמן: פשוט משחרר את גופי העירייה.
גיל סימנהויז: כשאתה נותן לגוף מקצועי שמתמחה בתכנון וביצוע, כי בסופו של דבר באגף ההנדסה של
העירייה אין מספיק כח אדם כדי לבצע את התכנון בפועל ואת הביצוע, לכן אתה מעביר את זה לגוף שיודע להתנהל בצורה יעילה, שיודע להתנהל בהתאם למה שקורה במשק עם פיתוח, עם פיקוח משלו, עם מתכננים, ולתת תוצאות לעירייה. מבחינתנו הוא מדווח למהנדס העיר, הוא מדווח למנכ"ל העירייה והוא זרוע ביצועית.
שמואל רוטמן: והוא ממוקד בניהול הפרויקטים.
גיל סימנהויז: כן.
שמואל רוטמן: אפשר להוסיף עוד מילה?
יעלה מקלים: למדנו את זה גם מניסיון של רשויות אחרות, היינו בביקורים בראש העין, במודיעין ובעוד
מספר רשויות שחתמו על הסכם גג, ויעקב גם הביא את הניסיון שלו, וכל הרשויות שאני מכירה לפחות, את העבודות בסוף עשו החברה הכלכלית.
שמואל רוטמן: עכשיו, אם אפשר להוסיף לגבי המשכ"ל, הדר גם שאלת, אז פשוט מניסיון של החצי שנה
האחרונה, אז ביוזמה של המנכ"ל ושל מהנדס העיר, התברר שהמחירים של משכ"ל היו משמעותית יותר זולים ממכרזים שאנחנו הצלחנו להשיג. עכשיו זה ברור שזה כל הזמן תהליך שאתה חייב לשבת ולפתח אותו, אבל עובדה, וחסכנו, נכון גיל? מעבר לעמלה של משכ"ל בעניין הזה.
הדר מימון: לא, רק השאלה שלי זה, בסעיף 3.2 הסכומים האלה כוללים מע"מ או לא כוללים מע"מ
אני לא רואה התייחסות למע"מ בכל ההסכם הזה, אולי אני טועה.
גל לניאדו: אחוז העמלה הינו על כל הסכום כולל מע"מ , זה זהה לאחוז העמלה על החשבון לפני
מע"מ ועל זה מע"מ.
הדר מימון: איפה אתה רואה את זה? פה בכל ההסכם יש מחירים של 3% ,2%, אין ציון של מע"מ
כשאתה לא מציין בחוק, שלא מציין שזה לא אז זה כן.
גל לניאדו: על העמלה מוסיפים מע"מ.
הדר מימון: איפה זה כתוב בהסכם?
שמואל רוט מן: אחוז זה אחוז.
הדר מימון: אחוז זה אחוז, אבל זה עם מע"מ או כולל מע"מ?
שמואל רוטמן: אחוז, אתה משלם-
גל לניאדו: על העמלה מוסיפים מע"מ.
הדר מימון: תשלם עכשיו 30,000,000 זה לפני מע"מ או אחרי מע"מ? העירייה לא מקזזת גם מע"מ
דברו איתי.
גל לניאדו: זה אחוז מהחשבון הכולל, כולל מע"מ.
גיל סימנהויז: בסוף יש תקציב לפרויקט, התקציב לפרויקט הוא כולל מע"מ, את כל העלויות והאחוז נגזר
מתוך סך התקציב.
הדר מימון: אתה לא מקזז את המע"מ, השאלה היא מה אתה עכשיו משלם? כתוב פה 3% שמה? תוסיף
על זה מע"מ (לא ברור)
גיל סימנה ויז: אמרתי, 3% מסך התקציב, התקציב שהעירייה מעמידה לפרויקט הוא כולל הכל, הוא כולל
את המע"מ. כשאנחנו נותנים 1,000,000 שקל לפרויקט לביצוע, זה אומר שבסוף יוצא 1,000,000 שקל מהקופה כולל מע"מ, כולל הכל, מתוך זה נותנים את האחוזים.
הדר מימון: אז אתה משלם, לפי מה? היא מוציאה לך חשבונית, היא מחייבת אותך (לא ברור) זה כתוב
בהסכם (לא ברור)
גל לניאדו: אז אני אומר, האחוז כולל מע"מ, בדיוק התקורה שגיל נתן, האחוז פה כולל פה מע"מ אם
החישוב הינו על החשבון ובתוספת המעמ.
יעלה מקלים: עבודה 10,000,000 שקל. כמה הוא שואלמשלמים עמלה?
גיל סימנהויז: סך התקציב לפרויקט העירוני היה 3% והתקורה של-
הדר מימון: זה הבנתי, אני מבין אותך על סך התקציב.
גיל סימנהויז: שנייה, אני משיב, החברה הכלכלית היא 3% מ-10,000,000 כולל מע"מ
גל לניאדו: כולל מע"מ, אמרתי כולל מע"מ.
הדר מימון: המחירים כוללים מע"מ בהסכם הזה? בסדר גמור, זה לא מה ששמעתי לפני 5 דקות אבל
בסדר. זה מה שהוחלט, שיהיה כתוב הערה כולל מע"מ, סיימנו.
אמנון סעד עזב את הישיבה.
ויקטור ג'נח עזב את הישיבה.
יעלה מקלים מי בעד? אני רואה שאמנון עזב, ויקטור עזב, אז נמצאים פה - חיים, הדר, שמוליק, אלי, יוסי, שימי, בני, אורי, דקלה ואנוכי.
הצבעה : פה אחד.
סעיף מס' 9 - אישור עקרוני של מועצת העיר להגשת בקשה לתמיכה לשיפוץ אולם הספורט "סביונים" מאגף המתקנים, משרד התרבות והספורט.
יעלה מקלים: אנחנו בסעיף 9. אישור עקרוני של מועצת העיר להגשת בקשה לתמ יכה לשיפוץ אולם
הספורט "סביונים" מאגף המתקנים, משרד התרבות והספורט. כחלק מפעילויות העירייה לשדרוג מתקני הספורט בעיר, מבקשת העירייה לגשת ל"קול קורא" שהוציא אגף המתקנים במשרד התרבות והספורט לשיפוץ מתקני ספורט, ובהמשך לגשת ל"קול קורא" להקמת שני אולמות ספורט. בכוונת העירייה לשפץ את אולם הספורט "סביונים", שנבנה בתחילת שנות ה-80 ומשמש במשך היום את תלמידי חטיבות הביניים ובשעות אחר הצהריים את אגודות הספורט. מאז הקמתו לא שופץ האולם באופן משמעותי, ובימים אלה מתגבשת תכנית שיפוץ הכוללת איטום, צביעת שירותים, החלפת לוח נקודות ועוד. הפרויקט ינוהל על ידי החברה הכלכלית ומחלקת הספורט בעיר, באומדן תקציבי של 1.2 מיליון ₪, בחלוקה שווה בין אגף המתקנים במשרד התרבות והספורט לבין העירייה. בשלב זה, נדרש אישור של מועצת עיר כתנאי סף להגשת הבקשה במסגרת ה"קול קורא", ולדיון בבקשת העירייה לתמיכה. תב"ר לשיפוץ יובא לאישור המועצה בהמשך במסגרת תכנית תב"רים לשנים 2021-2023. הצעת החלטה, מועצת העיר מאשרת הגשת הבקשה לקרן המתקנים במסגרת "קול קורא" לשיפוץ אולם הספורט "סביונים". פה אחד?
הצבעה: פ ה אחד.
יעלה מקלים: תודה רבה. שאו ברכה, תשמרו על עצמכם, תשמרו על הבריאות, חג שמח, ואיחולי הצלחה
לאשתו של ליאור, שקיבלה מינוי כשופטת.
הישיבה ננעלה.
________________ ________________ גיל סימנהויז יעלה מקלים מנכ"ל העירייה
ראש העיר
21727
החלטה: מועצת העיר מאשרת פה אחד את הסכם ההתקשרות בין העירייה לבין החברה הכלכלית לפיתוח
יהוד (1996) בע"מ
החלטה: מועצת העיר מאשרת פה אחד, הגשת הבקשה לקרן המתקנים במסגרת קול קורא לשיפוץ אולם
הספורט "סביונים".