פרוטוקול מועצה שלא מן המניין מספר 15 21 מיום 30 12 21 דיון מיוחד בתקציב העירייה 2022
עיריית יהוד-מונוסון
ישיבת מועצת עיר
שלא מן המניין
מס' 15/21
מיום 30/12/2021
דיון מיוחד בהצעת התקציב
לשנת 2022
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 2 מתוך 43
פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 15/21
שהתקיימה ביום 30/12/21 באתר ההנצחה לחללי חי"ק
נוכחים:
יעלה מקלים - ראש העיר
שימי בונפיל - סגן ראש העיר
שמואל רוטמן - מ"מ וסגן ראש העיר
חיים מימון - חבר מועצה
בני רזניק - חבר מועצה
הדר מימון - חבר מועצה
אמנון סעד - חבר מועצה
אורי שנהר - חבר מועצה
יפעת זמיר - חברת מועצה
אתי פרץ - חברת מועצה
לירי פנחס - חברת מועצה
דקלה שן-טל - חברת מועצה
חסרים:
ליאור גלבוע - חבר מועצה
יוסי חזן - סגן ראש העיר
ויקטור ג'נח - חבר מועצה
סגל:
גיל סימנהויז - מנכ"ל העירייה
עו"ד רוני חלמיש - יועמ"ש
גל לניאדו - גזבר העירייה
ישורון פרסיק - מבקר העירייה
קונסטנס צ'רי - סגנית הגזבר ומנהלת מחלקת תקציבים מירי אור גוטפריד - מנהלת אגף החינוך
טלי עמית - מנהלת אגף שירות
מיכל קדש - מנהלת האגף לשירותים חברתיים
לוטן מגר מגר - מנהלת מרכז צעירים
שגיא מסר - מנהל אגף איכות הסביבה
שני משיח - מנהלת חשבונות ראשית וחשבת
רמי אילן - מנהל מחשוב מערכות ואבטחת מידע
יעקב דץ - מ"מ מנכ"ל החכ"ל
אמנון בוץ - ראש מנהלת אזורי תעסוקה ועסקים
אורח:
אמיר כהנביץ' - כלכלן ראשי "הפניקס אקסלנס"
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 3 מתוך 43
פרוטוקול
יעלה מקלים: ערב טוב לכולם, ישיבת מועצת העיר 15/21, דיון מיוחד בהצעת התקציב 2022. נמצאים איתנו
חברי המועצה היקרים ומנהלי האגפים, מנכ"ל העירייה, מנהל החברה הכלכלית וממלא מקום מנהל החברה הכלכלית, מנהל מנהלת אזורי תעסוקה, מנהלת מרכז הצעירים ועוזרת המנכ"ל. אז ערב טוב לכולם. אנחנו נתחיל עם פתיחה לגבי הדרך שבה תתנהל הישיבה הזאת. אני אעדכן אתכם בכמה נושאים עיקריים, אחר כך דבר המנכ"ל, אחר כך נשמע סקירה מאקרו כלכלית של הכלכלן הראשי של אקסלנס, ואחר כך סקירה יותר מעמיקה של תחומים חדשים שנמצאים בתקציב 2022 שנמצא לפניכם. אחר כך הגזבר יציג את התקציב,
ואחר כך נקיים הצבעה.
סעיף מס' 1 - דבר ראש העיר
יעלה מקלים: אני מתחילה דווקא בצד של ההוצאות. כידוע לכם, מועצת העיר אישרה להפחית את הארנונה
לגבי השטחים המשותפים התת-קרקעיים בבתים המשותפים, ולצערנו קיבלנו החלטה של שר הפנים ושר האוצר שהם דוחים את הבקשה. שלחתי להם מכתב דרישה לדון מחדש בבקשה שלהם, וגם הזכרתי שבמידה ולא תענה הבקשה אז אנחנו נשקול לפנות להליכים משפטיים כדי לדאוג שההחלטה הזאת תאושר ותתבצע כדי שנו כל להפחית לבעלי המרתפים התת -קרקעיים את החיוב בגין השטחים והמעברים המשותפים. זה העדכון להיום. את המכתב, אני יודעת ששרת הפנים צריכה לחזור אליי בטלפון, באופן כללי נאמר לי על ידי מנכ"ל משרדה שזה לא בסמכותה, אבל בסדר אנחנו לא נוותר ואנחנו נמשיך בתהליך כדי לנסות להגיע לתוצאה אשר מועצת העיר אישרה פה לפני מספר חודשים. נושאים נוספים יוזכרו על ידי המנכ"ל. יש לנו פה תקציב שהצוות המקצועי ערך במשך תקופה ארוכה בניסיון להגיע למיקסום הכספים הציבוריים, תוך מתן דגש לנושאים שחשובים לנו. אנחנו בתקציב 2022 מתחילים להפעיל מערכתשל הגיל הרך, זה אומר גילאי לידה עד שלוש. זה תחום של מעונות יום שיש לו צורך הולך וגדל, במיוחד לאור ההתנהלות ופסק הדין של כרמל מעודה, ובכלל זה נושא שנמצא על סדר היום כבר מספר שנים. לצערנו עד היום משרד החינוך לא הצליח לקבל את הטיפול בגילאים האלו תחת חסותו. אנחנו מקווים שהממשלה החדשה, שאחד מקווי היסוד שלה זה הגיל הרך, אכן תשכיל לבצע את זה, ואז זה יכנס תחת משרד החינוך ונוכל גם אנחנו להפעיל את זה באמצעות אגף החינוך שלנו. נושא נוסף שאנחנו בעצם יוצרים בו איזה בסיס לפעילות בנושא של קיימות, הנושא של איכות סביבה על כל המרכיבים. עד היום עשינו הרבה פעולות איכות סביבה בכל התחומים של העשייה, אבל היום אנחנו רוצים לרכז את זה ולהגביר את הפעילות בתחום הזה, אז אתם תראו את זה גם מתבטא בתקציב. נושא צעירים, פתחנו את מרכז הצעירים בחודש ספטמבר, נמצאת איתנו לוטן מגר, מנהלת המרכז. גם פה יש תקציב לפעולות כדי שנוכל לתת לצעירים שלנו מעטפת מחבקת ועזרה בהכנה לשוק העבודה, וגם ייעוץ בנושא של לימודים ועוד פעילויות שוטפות כולל פעילויות של כיף אצלנו בעיר. נושא השירות, שהוא נושא שעל סדר היום בכל הזמנים ובכל העת, הולך לקבל גם פה עוד יותר העצמה ושדרוג גם בעידן הדיגיטלי, יותר דברים שאפשר לעשות מהבית שאנשים לא חייבים להגיע לעירייה כדי לקבל את השירות שלנו, ועוד דברים שיסקרו בהרחבה על ידי גזבר העירייה והמנכ"ל. טוב אז בואו נעבור למנכ"ל, אני אומר שוב מראש תודה לכל מי שעסק בהכנת התקציב. זו עבודה מאומצת כמובן של הגזברות אבל גם כל אחד ממנהלי האגפים והמחלקות שהביא את הרצונות שלו ותוכניות העבודה שלו ואת התרגום שלהם לתקציב. אז יישר כוח, כולל גופי הסמך, כמו שאמרתי החברה הכלכלית ומנהלת אזורי תעסוקה ועסקים אז תודה רבה לכולם וגיל המנכ"ל, המיקרופון שלך. כמובן נגיד תודה גם לחברי מועצת העיר אחרי שיאושר התקציב. תודה לכולם.
הדר מימון: אמרת "אם יאושר".
יעלה מקלים: אם וכאשר.
הדר מימון: אני רק רוצה ברשותך, ראשת העיר. אני חס וחלילה לא רוצה לפגוע פה באנשי המקצוע שכולם
בטוח נחוצים. אני כן מבקש אולי חלקם יישב בחוץ, וכשנצטרך החבר'ה יכנסו כל אחד בתורו. פשוט אני לא רוצה שנסתכן אנחנו וגם נסכן אחרים בישיבה הזאת. החדר הזה מאוד צפוף הפתח- חלון אחד רק יש פה, אנחנו חבר'ה מבוגרים אני מבקש אולי להתחשב בעניין הזה.
יעלה מקלים: אפשר לפתוח עוד חלון.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 4 מתוך 43
סעיף מס 3 - הצגת תקציב 2022
גיל סימנהויז ערב טוב, אני שמח להציג הערב לפניכם את הצעת התקציב לשנת 2022, שתמשיך באופן ישיר ומואץ את תנופת העשייה והפיתוח של שנת 2021. גם השנה המשכנו לפעול תחת הגבלות נגיף הקורונה ועם מציאות משתנה באופן תכוף. מצאנו עצמנו שוב תחת סבב לחימה וירי טילים, ותחת מערכת בחירות לכנסת. לאורך כל השנה פעלנו להתאמת תוכניות העבודה של העירייה למציאות משתנה בהתאם ליעדים שנקבעו, ותוך שמירה על איתנותה הכספית של העירייה. היקף עבודות הפיתוח שבוצעו בעיר השנה הינו ההיקף הגדול ביותר בעשור האחרון אשר כלל חידוש רחובות, הנגשה, פיתוח מרחבים ירוקים, הקמת מבני חינוך ועוד. לצד עבודות הפיתוח המשכנו לקדם את התוכנית "עיר יצירתית" בחינוך, הקמת מרכז לשירותים פסיכולוגים משלימים, הקמת מרכז צעירים, הרחבת פעילויות לגיל השלישי, הרחבת סל השירותים המקוונים לתושב וממש הערב יסתיים שבוע הנוער העירוני. שיפרנו השנה את היערכות העירייה לשעת חירום ונושא המוכנות לחירום הפך לדבר שבשגרה. קיימנו בקיץ תרגיל הרס ברמה הארצית, והשבוע עברנו בהצלחה את תרגיל החירום השנתי שערך לנו פיקוד העורף. על אף הקשיים, הייתה לנו שנה גדושה ופעילות בה עמדנו בכל האתגרים שעמדו בדרכנו, והחשוב מכל הפ קנו לקחים ופעלנו לשיפור מתמיד בכל תחומי העשייה העירוניים. אני מבקש להודות הערב לכל עובדות ועובדי העירייה אשר עשו לאורך כל השנה לילות כימים, סופי שבוע כימי חול כדי להבטיח את עמידתנו במשימות ולמתן שירות לתושבי העיר ובעלי העסקים 24 שעות ביממה. אני מבקש להודות לך ראש העיר ולכם חברי מועצת העיר על הרוח הגבית שאתם נותנים לנו עובדי העירייה. שנת 2022 העומדת לפתחנו מציבה בפנינו אתגרים חדשים, ואנו מלאי מוטיבציה להמשיך בעשייה העירונית ובפיתוח העיר הוותיקה, לצד הקמת רובע יהוד מערב. הכספים אשר צפויים להתקבל השנה במסגרת הסכם הגג יושקעו בחידוש רחובות ותשתיות, חידוש גינות ציבוריות, הקמת מבני ציבור חדשים כמו מעונות יום, מרכז מוזיקה, אולם ספורט ועוד. בל נשכח כי תקופת הבינוי והחידוש מביאה עמה גם אי נוחות, הסדרי תנועה זמניים, רעש ואבק, אך אנו בטוחים שעל אף האתגרים ואי הנוחות שיהיו בדרך נגיע לתוצאות מכובדות וראויות כחלק ממדיניות ראש העיר להרחיב את סל המענים של העירייה לאוכלוסיית הצעירים. גיל הרך נרחיב את השירותים המקוונים ונקדם תוכנית קיימות עירונית, זאת לצד שימור הפעילויות הקיימות בתחומים השונים והרחבת פעילות מעבדת היזמות העירונית מייקלאב, פרויקטים חינוכיים במערכת החינוך ועוד. אני שב ומודה למנהלות ומנהלי האגפים, לגזבר העירייה ולצוות אגף הכספים אשר עמלו על הכנת תוכניות העבודה בהצעת התקציב המובאת הערב לאישורכם. שתהיה לכולנו שנה אזרחית מלאה בעשייה ברוכה ובעיקר שנה בריאה. תודה.
יעלה מ קלים: אני רוצה ברשותכם להוסיף שתי נקודות קצרות. אחת - מי שלא יודע, המכרז של גני יהודה על
732 יחידות דיור, נסגר. המחירים שהתקבלו היו בין 1.6 מיליון לקרקע ליחידת דיור ועד 1.85 מיליון, על זה להוסיף פיתוח ומע"מ, בקיצור מחירים מאוד מרשימים שיש להם יתרון ויש להם גם חיסרון.
הדר מימון: החיסרון הגדול שאף אחד לא יוכל לקנות מתושבי יהוד.
יעלה מקלים: תן לי לדבר בבקשה. חיסרון בצידם זה כמובן משהו שלא תלוי בנו זה מחירי שוק, וזה מה
שקרה, ואני לא רוצה כרגע להיכנס לדיון הזה. ונושא נוסף, אני רוצה בהזדמנות זו גם בשמכם ובשמי להודות לעובדי העירייה שעבדו לילות כימים בסערה האחרונה "כרמל", ואפשרו לעיר לעבור את הסופה הזאת ואת מכת הגשמים המשמעותיים שירדו בה בצורה טובה, כמעט ללא הצפות, וזה כתוצאה מעבודה והשקעה שנעשו כהכנה לסערה הזאת. עוד נקודה שאני רוצה להזכיר ואני רוצה לסדר את הראש לכולם- הנושא של המנקים ברחוב זה חלק מצוות החירום של העירייה, מנקים ברחוב שמצליחים למנוע משקית ניילון או מערמת עלים לסתום קולטנים מצילים אותנו מהצפה. ואם זה לא הם יעשו, יעשו את זה עובדי העירייה ועובדי העירייה גם חשובים אם לא יותר אפילו וצריך גם לחשוב עליהם. אז בסופו של דבר אם הייתה הזדמנות למנוע את הפגיעה בזרימה החופשית של המים על ידי זה שהמנקה ניקה את הרחוב אז הרווחנו כולנו. דרך אגב היה כזה אירוע בסופר ברקת, הוצף החניון ואז הסתבר שהיה שם ניילון שחסם את הקולטנים, וברגע שהחבר'ה הוציאו את הניילון מהקולטן המים זרמו וכבר לא הייתה הצפה.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 5 מתוך 43
שימי בונפיל אני רוצה לחזק את ידי דברי ראש העיר בעניין ההכנות והמוכנות לחורף. אני נכחתי הרבה בשטח עם מהנדס העיר ועם כל הצוות עם בירן וכולם, ובאמת מנכ"ל העירייה וכל הצוות עשו עבודה מאוד מאוד טובה, עבודה יסודית וראינו את התוצאות שבאמת לא נכחנו בהצפות כמו בשנים הקודמות. יישר כוח ענק.
יעלה מקלים: כן, אז גיל, עכשיו אקסלנס?
גיל סימנהויז: כן, בהתאם לסדר היום של הישיבה אנחנו מארחים את הכלכלן הראשי של אקסלנס, שייתן לנו
סקירת מאקרו ביחס לשנת 2022 בבקשה
אמיר כהנוביץ: ערב טוב לכולם, לי קוראים אמיר כהנוביץ'. כמו שהציגו אותי אני כלכלן ראשי של קבוצת
הפניקס אקסלנס. אקסלנס היא חברה בבעלות מלאה שלנו. לפני כן הייתי כלכלן ראשי של כלל. בנוסף אני חבר בפורום הכלכלנים שמייצאים לוועדה המוניטרית של בנק ישראל, וחבר בוועדה הציבורית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למתודולוגיה של מדד המחירים לצרכן. גל ביקש ממני לבוא לתאר לכם איך אנחנו רואים את הסביבה הכלכלית בכניסה ל-2022. אז אני אציג לכם כמה מהדברים. התופעה הראשונה שאני רוצה לדבר איתכם עליה היא תופעה של ירידת ריביות. אתם בטח יודעים שהריבית היום היא סביב האפס, ברוב העולם המפותח היא שלילית, בארצות הברית היא חיובית, אבל ברוב אירופה היא שלילית, כל גוש היורו, המעגל הראשון לגוש היורו, ביפן, כבר ריבית חיובית זה דבר מוזר יחסית אם אנחנו מסתכלים על הריביות הארוכות יותר, ברוב המקומות הן עדיין חיוביות, גם לא ממש. אתם יכולים לראות פה ריבית ל-30 שנה של ממשלת ארצות הברית, זה האג"ח שהם מנפיקים, אתם יכולים לראות את שנות השמונים, הדבר הזה כל הזמן הולך ויורד ויורד, ואפילו פה מחודש מרץ זה חזר לרדת הריביות הארוכות, אז זה מעניין שבחודש מרץ הריביות יורדות, כי מי שקצת מעורב יודע שבנקים מרכזיים מדברים שהם רוצים להעלות ריביות, יודעים שהאינפלציה עולה בדרך כלל אינפלציה גוררת העלאות ריבית, ופתאום אנחנו רואים בחודש מרץ את הריביות הארוכות יורדות. מה קורה פה? מה שקורה זה סיפור מאוד מעניין, אני אתעכב עליו פה. בסופו של דבר הריביות נקבעות אצלנו הכלכלנים אנחנו מדברים על משהו שנקרא שוק הכסף, יש חסכונות יש השקעות ושם הריביות נקבעות בשוק הזה, ולא אצל הבנק המרכזי שהוא קובע רק את הריבית לחודש אחד וכשכסף מתחיל להיכנס כחיסכון של הציבור בקצבים מאוד מאוד גדולים זה מוריד ריביות בתשואות של כל סוגי הנכסים. רואים את זה מאוד יפה בנדל"ן, כשהתשואה מנדל"ן רק הולכת ויורדת כי יותר כסף נכנס לנדל"ן, למי שיש נכסי נדל"ן, אז כל הזמן ברגע שאנחנו מדברים על חיסכון שממשיך להיכנס בקצב גדול, אז תחשבו שהתשואה לנדל"ן הייתה 8% ,7% ,6% ,5% ,4% ,3% ,2% מה העתיד? כנראה נרד לאחד, למה? כי החסכונות גדלים בקצבים יותר מהירים מההשקעות. עכשיו אני אגיד לכם רק מה יקרה אם זה ירד לאחד, מתמטית, איך אנחנו ככלכלנים אנחנו קונים נכסי נדל"ן, אנחנו קונים מקבצי דיור, בכל העולם אנחנו קונים, בגרמניה, בארצות הברית לא מעניין אותנו המחיר של הבתים אגב, אנחנו קונים לא מס תכלים בכלל על המחיר, מסתכלים רק על תשואה. אנחנו כחברת השקעות מסתכלים רק על אלטרנטיבות של תשואות. המחיר עצמו גם אם יגידו לנו הבית הזה עולה טריליון דולר, נותן לכם שכר דירה של עשרה מיליארד - לקחנו, מה שמעניין אותנו זה לא המחיר זה התשואה. אז בעולם הזה תיאורטית אם אתם אומרים לי דירה שנותנת שכר דירה של 10,000 שקל מבחינתי יכול להיות שהשנה היא שווה ארבעה מיליון, שנה הבאה אם אנחנו נדבר על אלטרנטיבות של אחוז ולא שני אחוז, אני אוכל לשלם עליה שמונה מיליון על הדירה הזאת, כחברת השקעות אנחנו נשלם עליה שמונה מיליון שנה ואנחנו נשלם עליה גם 16 מיליון, אתם צריכים להבין שאין לנו גבול אנחנו נשלם כל מחיר אם התשואה האלטרנטיבית שלנו תהיה נמוכה. כל מה שמעניין אותנו זה רק התשואה.
אז אם אנחנו מדברים באמת על עולם שבו החסכונות ימשיכו לגדול בקצב מהיר אז כנראה שהמחירים של כל סוגי הנכסים ימשיכו לעלות. ואגב זה מה שאנחנו רואים, מחירי המניות עולים הרבה יותר מהגידול בקצב רווחיות החברות, מחירי הנדל"ן עולים הרבה יותר מקצב עליית שכר הדירה, והתופעה הזאת אנחנו שואלים את עצמנו מה גורם לחיסכון להמשיך לעלות בקצבים כאלה מהירים, וההסבר העיקרי של כלכלנים לזה היום זה דמוגרפיה. תסתכלו על עצמכם פה בחדר הזה יש פה כמה צעירים, יש פה הרבה מבוגרים. אנשים מבוגרים יש להם יותר כסף מצעירים, אני מניח שאני לא מגלה לכם פה סוד. הם כבר הצליחו לחסוך לפנסיה שלהם יותר, המשכורות שלהם כבר יותר גבוהות מהחבר'ה הצעירים, הילדים יצאו מהבית אז יותר קל לחסוך, מי שיש לו ילדים יודע את זה, כבר המשכנתא הוא כנראה סיים אותה. אז חבר'ה אנשים מבוגרים יש להם המון כסף ביחס לצעירים ומשנות השמונים אנחנו עדים בעולם לדמוגרפיה שבה יש ירידה בשיעור הילודה, התארכות בתוחלת החיים, והמשקל של המבוגרים באוכלוסייה גדל מאוד ביחס לצעירים והצעירים הם אלה שלווים את רוב הכסף, את המשכנתאות, את ההלוואות הסטודנטיאליות, הלוואות רכבים, הלוואות, הלוואות, פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 6 מתוך 43
הלוואות, ואנחנו בעולם שבו אנשים רוצים לחסוך. ויש פה אנשים שאומרים מה זה הבורסה יקרה, הנדל"ן יקר, יש ווירוס קטלני וכל היום מתלוננים מה זה, אבל בכובע השני שלהם מה הם עושים ממשיכים להפריש כסף לחסכונות. אז מה זה משנה מה הם מדברים? ממשיכים להפריש כסף לחיסכון והחסכונות ממשיכים לגדול. כמה שאנשים מקשקשים הכסף ממשיך להיכנס אלינו, ואנחנו רואים את זה אצלנו. אנחנו כל יום נכנסים אלינו מאות מיליונים, ההיקפים אנחנו עושים תכניות עבודה ותמיד מפקידים אצלנו יותר כסף. ומה מנהלי ההשקעות שלנו בסופו של דבר עושים? הם בסך הכול כמו אנשים שמחזיקים צינור שנכנס ממנו כסף ורק צריכים להעיף אותו בנכסי השקעה, שים באג"ח, אבל אין שם תשואות, לך למניות, לא זה כבר תשואה מאוד נמוכה, נעיף לנדל"ן, נעיף לזה. אנחנו לא קובעים כמה כסף נכנס אלינו. הכסף ממשיך וממשיך להיכנס, החסכונות נכנסים בקצב של הדמוגרפיה שיש היום. אני רק אסבר לכם את האוזן, לפי ההערכות של world economic forum בשנת 2015 היקף החיסכון הפנסיוני בעולם היה 70 טריליון דולר. הוא צפוי להגיע עד 2050 ל-400 טריליון דולר לפי התחזיות שלהם. זה אומר שאין סיכוי שאנחנו נהיה בריבית חיובית, לא תהיה בחיים כמות נכסי השקעה שתוכל לספוג את כל החיסכון הזה, ואנחנו במסלול המהיר לריבית שלילית בכל העולם. עכשיו בטווח הקצר יש קצת עליית ריבית, יש קצת עליית אינפלציה, אז מעל קו האפס קצת רואים את הריביות הנומינליות, אבל אם אתם תלכו לראות את הריאליות אתם יודעים מה הריבית הריאלית היום ל-
10 שנים בישראל? גם אם תקבלו מובטח ריאלית לעשר שנים גם אם תסגרו את הכסף שלכם? מינוס 1.3% .
זה מה שהיום בישראל הריבית הריאלית ל-10 שנים ירדה מתחת לאפס כבר לפני שנה וחצי בערך. היום היא נותנת מינוס ואנחנו יכולים להבטיח לכם כחברת השקעות ריאלית, אנחנו יכולים להתחייב בפניכם שניתן לכם מינוס 1.3% אם תסגרו ל-10 שנים
שמוליק רוטמן: ריאלית יחסית למדד, אתה אומר?
אמיר כהנובי ץ: כן, זאת אומרת זה אנחנו יכולים להבטיח לכם אם ממשלת ישראל לא תפשוט את הרגל. יש
פה סיכון, אני לא אגיד לכם שאין סיכון. יש סיכון אבל אנחנו בסבירות גבוהה יכולים להבטיח לכם מינוס 1.3%. אגב יש מדינות שיקפצו לכם יש דבר כזה הריבית הזאת, הריבית הריאלית הכי גבוהה בעולם כמעט אין הרבה מקומות שאפשר למצוא כזאת מציאה. באירופה הריבית הנומינלית ל -10 שנים היא שלילית במדינות הבטוחות כמו גרמניה וצרפת, אם תלכו אולי ביוון גם אגב ריבית שלילית במח"מים קצרים אבל במח"מים הארוכים יותר יוון מוכנה לתת לכם כבר מעל האפס טיפה, אז אם בא לכם קצת להיות הרפתקנים.
מה שכן רציתי להראות לכם משהו מעניין, בגרף הזה שכשב-2021 התחילו לעלות ציפיות האינפלציה אז הרבה אמרו בטח זה ידחוף את התשואות הנומינליות כלפי מעלה, אבל מה שקרה בפועל זה דחף את התשואות הריאליות, כמו שאתם רואים פה, עמוק יותר לתחום השלילי. ככה שאינפלציה לא מבטיחה לנו אפילו העלאות ריבית. תראו, בנקים מרכזיים היום מדברים שהם יעלו ריבית. אגב בישראל לא יעלו ריבית לעולם לדעתי, אבל גם אם יעלו זה יהיה ממש ממש מעט. יש בעיה להעלות ריבית, תבינו שאם היום נכסי נדל"ן למשל הדוגמה שנתתי לכם נותנים שני אחוז ואתם תציעו פתאום תעלו פה את הריבית לשני אחוז, אף אחד לא יקנה פה בתים. המחירים של הבתים פה לא יהיו שווים, מי ירצה בית אם אתה יכול לקבל את אותה תשואה. אנחנו נזרוק את כל הבתים שיש לנו, אנחנו נמכור את כל מקבצי הדיור שלנו והכלכלה כמובן תיעצר פה. אנחנו נעשה משבר, ככה שהעלאת ריבית היא כנראה תתקע את כל הכלכלה וניכנס למיתון. מבחינת השקעות, אם אנחנו קונים אג"ח מממשלת ישראל שקלי לא צמודת מדד, זה מה שהם עשו 20 שנה אחורה המח"ם הארוך מה שנקרא חמש פלוס, לעומת מי שיושב על מח"מים קצרים של 02. מי שלא מכיר מח"ם קצר זה אג"ח שיפדה בטווח קצר, היום מי שרוצה לקנות אג"ח ממח"ם קצר למעשה צריך להגיד את האמת, הוא קונה מזומן, אין שם תשואה, המחמ"ים הקצרים עד שנה יש איגרות חוב קצרות. חלק הנפיקה ממשלת ישראל, חלק בנק ישראל, לא יודע אם אתם יודעים אבל הן נסחרות היום בצורה שלילית, נומינלית לא הריאלית, הנומינלית היא שלילית בישראל, אז שתדעו את זה. סביבת האינפלציה בישראל עלתה הרבה פחות אגב משאר העולם, אתם יכולים לראות, אנחנו עלינו שנה בוא נגיד ככה שנה אחורה עלינו ב-2.4 זה מתחילת שנה 2.5 שנה אחורה 2.4. אבל זה קצת לא הוגן להשוות אינפלציה ל-2020, בוא נגיד את האמת. למה? כי ב-2020 הרבה מהמחירים ירדו, אז מאוד קל לייצר אינפלציה במחירים נמוכים. למשל אם הייתם רוצים ללכת למלון ב-2020 אז המחירים היו מאוד נמוכים, אפילו הרבה מלונות נסגרו כי לא היו להם קליינטים. אז ממחיר של מלון שנפל ל-200 דולר לחדר, מאוד קל לייצר אינפלציה. כשאתה חוזר אפילו למחיר של 2019 או מחיר הנפט, לא יודע אם אתם זוכרים אבל היו כמה ימים באפריל 2020 שמחיר הנפט היה מינוס 40 דולר לחבית זוכרים שמחיר הנפט היה מינוס 40 דולר? כי אף אחד לא רצה, אף אחד לא היה לו פה איפה לאחסן את הנפט בעולם כשכולם היו בסגרים. אז מאוד קל לייצר אינפלציה כשאתם עולים מהרמות האלה של המינוס 40 , פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 7 מתוך 43
ואפילו בוא נגיד זה לא באמת היה ברמה הממוצעת, זה היה לרגעים נגיד הרמה הממוצעת הייתה 20 ,30 דולר. להגיע חזרה לרמה של 70 דולר לחבית למרות שזה קצת יותר רק מהרמה של 2019 אז זה כבר מרגיש מאוד אינפלציה. השאלה שלנו מבחינת משקיעים האם ה-300 אחוז עלייה במחיר הנפט האם הוא יבוא שנה הבאה, האם עכשיו ב-2022 אנחנו צריכים לצפות שמחיר הנפט יעלה מהרמות הנוכחיות של 70 ,80 דולר האם הוא יעלה ל-210 דולר ל-300 דולר ושנה אחר כך זה יגיע ל-1000 דולר לחבית? הרי אינפלציה זה לא רמת מחירים זה שינוי ברמת המחירים. אז מי שחושב שאנחנו יכולים לחזור על אינפלציה של 2.4 בכל הסעיפים האלה, אנחנו צריכים ממש שכל הסעיפים האלה ימשיכו לעלות בקצבים האלה, שזה כבר מתחיל להיות קשה. אותו דבר לגבי הדוגמה של המלונות. מחיר חדר נגיד היה לפני הקורונה איקס קפץ ל-1500 , נגיד מ-1000 ל-1500 עלייה של 50% במחיר של החדר, האם גם שנה הבאה זה יעלה ב-50%? אגב זה פחות או יותר המחירים שהמלונות עלו ב-40 ,50 אחוז. האם גם שנה הבאה נראה עוד פעם עלייה של 40 ,50 אחוז ושנה אחר כך עוד פעם? או שזה משהו שקשור רק בגלל הסגרים והקורונה. אז זה עוד סעיף שקשה לעשות לו איזו שהיא אקסטרפולציה לקפיצה הזאת שפתאום אנחנו רואים. הנה עוד דוגמה למשהו שקצת קשה לקרוא לו קבוע. מה שאתם רואים פה זה מחירי ההובלה הימית מסין, בטח שמעתם על זה, זה הקו הכחול פה הם קפצו תראו בחוסר פרופורציה בכלל לכל מה שהיינו בשנים הקודמות, ואם אתם משווים את זה לסעיף בתוך מדד המחירים לצרכן שהרבה ממנו מגיע מסין, כל הריהוט והציוד הבית פתאום קפץ גם כן יחד עם מחיר ההובלה. אבל השאלה האם באמת מחירי ההובלה גם שנה הבאה יקפצו בקצבים האלה, ושנה אחר כך עוד פעם יקפצו בקצבים האלה? או שאפילו יש כאלה שאומרים, חבר'ה באיזה שהוא שלב מחירי ההובלה יכולים ליפול חזרה למה שהם היו לפני הקורונה, ואז אנחנו הולכים לחוות שוט דפלציוני פתאום של נפילת מחירים. סיפור מעניין - אם הייתם שואלים אותי מה הדבר הכי טוב להשקיע היום אתם יודעים מה הייתי אומר לכם? לקנות מכוניות. תקנו, אם למישהו פה יש איזה חצי מיליון שקל תקנו חמש מכוניות, לא משנה איזה, תקנו חמש מכוניות המחיר שלהם עולה לפי למ"ס כל חודש ב-1.3%. זה אומר שאם יש לכם רכב של 100 אלף שקל כל חודש המחיר שלו עולה ב1,300 שקל. שווה, יותר טוב מכל השקעהשתעשו. אני לא יודע להגיד לכם מתי זה יגמר החגיגה הזאת כן? אני לא יודע אם מחיר של אוטו שעולה 100 אלף שקל היום יגיע למיליון שקל-שני מיליון שקל לא יודע מתי זה ייעצר, אבל ברור לנו שהוא כנראה לא יגיע לשם. אז צריך להבין שיש פה משהו שבאמת אתם מבינים מאיפה קראו לאינפלציה הזאת transitory - זמנית כי אומרים כל שנה עד הקורונה ידענו שאנחנו קונים אוטו אז ידענו יש לנו הוצאות דלק, יש לנו הוצאות כאלה ויש לנו את ירידת הערך. אין יותר דבר כזה ירידות ערך, מחיר של אוטו עולה אתם קונים אתם יודעים שתרוויחו עליו, אז אל תתבאסו על הריבית השלילית אפשר לקנות רכבים. כבר הגענו למצב לפי מה שקראתי יש עשרה דגמי מכוניות שהמחיר של המשומשות יותר יקר מהחדש. כן, יכול להיות אל תתפסו אותי במילה שיהיה איזה עולם חדש שבאמת בסוף המחיר של המשומשות ירד מתחת לחדשות. יכול לקרות מצב כזה כן, שירדו מתחת ואז פתאום דפלציה.
הדר מימון: החדשות יהיו מתחת לישנות.
אמיר כהנוביץ: לא, אני אומר שהמשומשות שהיום מעל החדשות, פתאום ירדו מתחת.
הדר מימון: שיקרה בחזרה.
אמיר כהנוביץ: שיקרה בחזרה, יכול לקרות דבר כזה אל תתפסו אותי במילה. יכול להיות שהמשומשות בסוף
ירד מתחת לחדשות, אבל וזה באמת טיעון דפלציוני, הוא לא חוזה מחירים הוא מנסה לשקף את מה שיש בשוק. ונראה לי שאפילו הוא לא מצליח לרדוף אחרי מה שקורה שם. אז עוד סיפור שאנחנו ככה אומרים אוקיי אנחנו רוצים לתת תחזית לאינפלציה לדעת כמה שווה לנו לשים כסף על צמוד, על שקלי. מה אנחנו עושים עם התופעה המוזרה הזאת שאנחנו כל שנה היינו רגילים לירידה במחירי המכוניות המשומשות ופתאום זה עולה, והדבר הזה לבד אם הקצב הזה יתמיד של החודשים האחרונים של 1.3% בשנה, זה רק זה לבד יכול להוסיף לנו כמעט 90 נקודות בסיס למדד שזה המון. פה זה המלונות, אני אמרתי את זה בעל פה אני ארוץ על זה. לחצי שכר, יש איזה קפיצה בשכר בישראל. אתם רואים בנק ישראל חושב שזה לא יוכל להתמיד יותר מידי. קצת על הצמיחה- בטח אתם רואים מסביבכם שהמשק בפריחה. לא יודע אם אתם יודעים אבל ישראל היא ממש משק בפריחה, התוצר לנפש שלנו במונחי דולר נוכחי עקף מדינות שפעם הסתכלנו עליהן מלמטה. עקפנו את התוצר לנפש של צרפת, של בריטניה, של יפן והשנה אנחנו הולכים כנראה לעקוף את התוצר לנפש של גרמניה. ישראל נכנסת לטופ של הכלכלות העולמיות מבחינת התוצר לנפש, ובנק ישראל אומר לנו השנה צמחנו. תראו בשורה העליונה תוצר מקומי גולמי תחזית 2021 7% צמיחה שנה הבאה ל-
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 8 מתוך 43
2022 5.5% צמיחה. אומר לנו חבר'ה למרות כל הצמיחה המדהימה הזאת זה לא מספיק. תראו את הגרף למטה, אנחנו עדיין עם כל הצמיחה היפה הזאת לא נגיע בסוף 2022 לאיפה שהיינו אמורים להגיע אלמלא הקורונה. כלכלנים קוראים לזה פער תוצר שלילי. זו נקודה חשובה כי אם באמת אנחנו עדיין לא מממשים את הפוטנציאל שלנו, אז בנק ישראל תיאורטית צריך להמשיך לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה. זה אומר הוא צריך להמשיך לתמוך בכלכלה, זה אומר הוא לא צריך לעלות ריבית קלה כל עוד אנחנו בפער תוצר שלילי. ולמה הוא חושב שאנחנו לא נגיע לאיפה שהיינו אמורים להיות? קרתה פה תופעה השנה הזויה, יש מלא עבודות ואנשים לא רוצים לעבוד. פה עוד רשום 4.7 אבטלה, האבטלה בישראל כבר ירדה ל-4.6, זו כבר אבטלה שנחשבת ממש חיכוכית. זאת אומרת זו אבטלה שאתם מצפים שתהיה תמיד. איזשהו שיעור האבטלה בן אדם עזב עבודה אחת מחפש עבודה אחרת רב עם הבוס שלו, זו יצאה לחופשת לידה ולא בא לה לחזור.
לא יודע מה תמיד יש איזה שיעור אבטלה, ועכשיו יש שם המון המון משרות פנויות. שיעור שיא של משרות פנויות, שיעור שיא של אנשים שלא עובדים והם לא מתחברים ביחד. אנשים לא רוצים לחזור לעבוד. בנק ישראל אומר יכול להיות שזה אנשים שהסתכלו סביבם ואמרו אני לא רוצה יותר לעבוד בבית השקעות, אני לא רוצה יותר לעבוד בעיריית יהוד, אני לא רוצה יותר לעבוד פה, אני רוצה להיות הייטקיסט. כולם אומרים מה אני תקוע במקום שלי אני אסתכל אני אלך להיות הייטקיסט, אני אעשה הסבת מקצוע אולי זה הסיפור בנק ישראל אומר. ואני לא עכשיו יעצור את כל המשק בוא נחכה להם, נשאיר את סביבת הריבית נמוכה. יש כאלה שיצאו לפנסיה מוקדמת, יש כאלה שבכלל התעוררו על עצמם ואמרו אני מרוויח מלא מהביטקויין ומההשקעות שלי למה לי לעבוד. אני יכול לשבת בבית, עבודה זה כסף קטן אני מרוויח הרבה יותר מדברים אחרים. אתם מכירים יש משפט שאומר שיש במשק בית בארצות הברית שלושה מפרנסים - האמא, האבא והבית- הבית עולה כל חודש או המכונית שלך עולה מה אתה צריך לעבוד אם המכונית מרוויחה לך כסף. אז באמת יש פה תופעה שבנק ישראל אומר נראה שאנשים לא להוטים כל כך לחזור לעבודה, וזה באמת סימן שאלה שלנו קדימה לגבי 2022, לגבי יכולת הצמיחה. זאת אומרת, אם חברה אומרת אני הולך להתרחב שנה הבאה אני הולך לגייס 100 עובדים ואני בא לחברה אחרת אני הולך לגייס גם, מדברים עם "ויקטורי" אני הולך להתרחב ו"שופרסל" אני הולך להתרחב וכולם רוצים להתרחב ולגייס עובדים אבל אין עובדים, שיעור אבטלה חיכוכית אין עובדים. אז אם אתה תרצה להתרחב זה צריך לבוא על חשבון מישהו אחר, על חשבון חברה אחרת. זה אומר שאתה לוקח עובדים ממקום אחר ולמשק מאוד קשה להתרחב כשאין עובדים. אני אראה לכם - תראו זה שיעור האבטלה בארצות הברית הגרף השמאלי כאן, היום זה 4.2. כששיעור אבטלה נמוך זה מצד אחד מאוד טוב, זאת השאיפה, להיות בשיעור אבטלה נמוך, אבל כל הקווים האדומים האלה הגדולים שאתם רואים, העמודות האלה אלה תקופות של מיתון בארצות הברית. אתם רואים שפתאום שיעור האבטלה הנמוך נראה דווקא אינדיקציה לא כל כך כיפית, כאילו שיעור אבטלה נמוך בדרך כלל הייתה אינדיקציה למשהו שאנחנו קוראים לו late cycle לשלב מאוחר במחזור הכלכלי. מצד אחד אנחנו יוצאים ממשבר הקורונה, מתחילים מחזור כלכלי, מצד שני, אנחנו הגענו מאוד מאוד מהר לשלב late cycle של שלב מאוחר במחזור הכלכלי. איך הגענו לזה כל כך מהר? רק עכשיו יצאנו מהקורונה, יש כאלה שאומרים שהקורונה לא היה משבר כל כך טיפוסי, זה היה כמו הפסקת חשמל, כיבו את המשק ולא הנשימו אותו ופתאום הדליקו את הכל מחדש. זה לא היה משבר כל כך טיפוסי ויכול להיות שאנחנו עוד נצטרך להבין מה קורה איתו. בעיה שנייה, אור אדום שני שיש לנו זו האינפלציה. אתם כולכם רואים שהאינפלציה היא סביבנו אבל באיזה שהוא שלב צריך להבין שזה חונק כצרכנים, כי בן אדם זה די מדכא אותו כשהוא רואה את המחיר של הבית פתאום בורח והמחיר של האוטו והוא הולך לסופר והמחירים עולים לו, והוא מסתכל על המשכורת שלו והיא לא עולה בקצבים האלה. למרות שבישראל אגב כן ישראל המדינה שהשכר עולה יותר מהר מהאינפלציה, אבל בארצות הברית אינפלציה של 7% והשכר לא עולה ב-7%, הוא עולה סביב ה-4%. והם מרגישים שפתאום הם קונים פחות ופחות, ומה שאתם רואים בצד ימין זה סקר צרכנים של אוניברסיטת מישיגן, זה הנחשב ביותר שיש היום. ואנחנו רואים שהם קצת בדיכאון הצרכנים שם הם לא עפים על כל הפריחה הזאת שאנחנו רואים מהסקר ברמות שדווקא אפיינו תקופות של מיתון. אני מזכיר לכם, העמודות האדומות זה תקופות של מיתון. אז מהבחינה הזאת באמת אנחנו רואים קצת גם כן בעיות, אבל הם עדיין קונים, זה שהם בדיכאון זה לא אומר שהם לא קונים. אני חייב להגיד לכם הנתונים של המכירות הקמעונאיות.
יפעת זמיר: אפשר שאלה קטנה?
אמיר כהנוביץ: בטח.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 9 מתוך 43
יפעת זמיר יכול להיות שהאבטלה נמוכה אבל יש עובדים עניים, זאת אומרת הם קצת מעל שכר המינימום, יכולת הקנייה שלהם מאוד מאוד נמוכה. זה שאין אבטלה זה בסדר הפריון עדיין מאוד מאוד נמוך, יכולות ההון האנושי גם נמוכות. לכן אולי הם לא יכולים לעבוד, אולי הם רוצים לעבוד אבל הם לא יכולים כי הם לא מוכשרים לעבוד, והפער הזה הוא מאוד משמעותי בישראל ואתה לא מדבר עליו כמעט.
אמיר כהנוביץ: את מדברת אולי קצת יותר דווקא מהכיוון הסוציאלי, ואני מדבר מהבחינה הזאת שיכול להיות
שהם לא מוכשרים. בסוף חברה צריכה עובדים ומדווחים המעסיקים שיש קושי במציאת עובדים. אנחנו רואים משרות פנויות מאוד גבוהות כמעט בכל הענפים, אגב לא רק בענפי משק של הקצה העליון, של הטכנולוגיה של המתכנתים, אלא גם בתי קפה מדווחים שהם עובדים ומלונות וכו'. זאת אומרת בכל הענפים אפילו גננות, מורים בכל הענפים אנחנו רואים מחסור בעובדים.
יפעת זמיר: הרי פער הפריון מה-OECD היה לפני הקורונה איזה 24%. ישראל הייתה מתחת לרף של ה-
OECD. זאת אומרת האבטלה לא הייתה בעצם פרמטר, לא הייתה אבטלה אבל הפריון היה גרוע. אז אתה לא מתייחס לזה בעצם?
אמיר כהנוביץ: אני אומר זה פחות רלוונטי אלינו בשאלה הזאת של איפה אנחנו במחזור הכלכלי שזאת
השאלה שהעליתי כאן. אז דיברתי איתכם שהאינפלציה חונקת את הצרכן, אני אז באמת יש פה כמה סוגיות שאני ארוץ עליהן. אז כשאנחנו מסתכלים קדימה, כמו שאמרתי לכם, הריבית הארוכה רב שנתי במגמת ירידה.
אני אדבר שנייה טיפה על הריבית הקצרה. בנק ישראל אומר לנו, תקשיבו כשאני מסתכל סביבי על העלייה באינפלציה, שאגב כמו שאמרתי לכם שנה אחורה היא 2.4, זה עדיין בתוך גבולות היעד שלו, שמי שלא מכיר זה בין 1-3%, אז על פניו אין לו יותר מדי מה להעלות את הריבית. אבל הוא אומר גם אם אני מסתכל מאיפה מגיעה האינפלציה, אני רואה שרוב האינפלציה בישראל היא אינפלציה מיובאת. זה הדלק, זה המכוניות, זה הריהוט והציוד לבית. הסעיפים המקומיים הם לא השתוללו, לא הבריאות, לא החינוך, לא התקשורת פה, חשבון הסלולר שלכם לא קופץ, אפילו לא הדיור, שזה הדיור במדד המחיר לצרכן, זה שכר דירה זה לא מחירי בתים. אומר רוב האינפלציה מגיעה לי מחו"ל, נגיד שהאינפלציה פה תעלה מעל 3% בגלל חו"ל, מה אני אמור להעלות את הריבית כדי לקרר את הביקוש העולמי לנפט? אני לא אצליח לעשות דבר כזה, מה אני כן יכול לעשות? להעלות את הריבית כדי לחזק את השקל וככה ברגע שהשקל מתחזק זה מקרר את המחירים המיובאים לישראל. אבל כרגע השקל מאוד מתחזק בעצמו אז אין לו מה לעשות כרגע, לנסות לחזק את השקל עוד יותר עם העלאות ריבית? אז גם מהבחינה הזאת של מה הכלים שעומדים לרשותו הם כנראה לא אפקטיביים או יכולים להיות אפקטיביים, אבל הוא לא ירצה להשתמש בהם. השוק לא מתמחר העלאת ריבית לישראל שנה הבאה למרות שבארצות הברית הוא מתמחר שלוש העלאות ריבית. אבל אני אזכיר לכם שישראל נכנסה למשבר הזה מלכתחילה בריבית של 0 ,0.25. בארצות הברית אנחנו בתחילת 2019 לפני המשבר עוד היינו בסביבה של שני אחוז. אז ארה"ב ייקח לה כמה שנים לחזור לרמה שהיא הייתה בה לפני המשבר ואנחנו כבר שם, אנחנו כבר בריבית שהיינו בה לפני המשבר. סיימנו את העלאות הריבית שלנו כמעט.
לצורך העניין הריבית שלנו כבר שנים הייתה נמוכה יותר משל ארצות הברית, אבל השוק בישראל כן מתמחר שתהיה פה העלאת ריבית לא ב-2022, ב-2023. מה שאתם רואים פה בגרף זה מה שהשוק מתמחר לריבית בשנתיים קדימה כל פעם, שנתיים קדימה. הקו הכתום הזזתי את הריבית בפועל שנתיים אחורה כדי לראות עד כמה השוק צדק. תוכלו לראות שהשוק רוב הזמן מצפה להעלאות ריבית יותר ממה שקורה בפועל. אז השאלה גם הנקודה שהראיתי לכם בתחילת המצגת שאמרתי לכם עד כמה חשוב לנו הריביות לתמחור של כל סוגי הנכסים, בסוף מה שחשוב לנו זה לא הריבית של בנק ישראל, חשובה לנו קודם כל הריבית הארוכה לרוב הנכסים, כולל נכסי נדל"ן. מה שמעניין אותנו זה ריבית ארוכה, ותמיד צריך לזכור שמה שמעניין זה לא מה קורה עם הריבית אלא מה קורה עם הריבית ביחס לציפיות. אם היום לצורך העניין שנה הבאה עוד שנתיים הריביות עולות אבל פחות ממה שהשוק גילם, זה נחשב כמו הורדת ריבית מבחינתנו. אז אנחנו בהערכות שלנו, הריבית לא תעלה לדעת י בישראל, אין כרגע לפחות שום סיבה נראית לעין שהוא יעלה ריבית בגללה וגם אם היא תעלה היא תהיה בסוף כנראה לדעתי מתונה או קטנה יותר ממה שהשוק מגלם, שזה משהו שתומך סה"כ בנכסי השקעה. אם אני אסכם את הדברים, חלק מהדברים שתיארתי לכם פה ואחרי זה אם תרצו עוד כמה שאלות אז כמובן אפשר. צמיחה שנה הבאה צפויה להיות צמיחה יפה של חמישה וחצי אחוזים, למרות שאני אמרתי לכם כמה אינדיקטורים של late cycle של שלב מאוחר במחזור הכלכלי. יש גם אינדיקטורים של שלב מוקדם יותר אז כנראה שאנחנו איפה שהוא באמצע. יש הרבה סיכונים מצד שני מולנו, אנחנו בסך הכול ברמות סיכון שלנו לא מאוד דפנסיביים כרגע, גם לא מאוד אגרסיביים. אנחנו די מאוזנים באמצע מבחינת תפיסת הסיכון שלנו. אינפלציה אנחנו כן צופים שנה קדימה אינפלציה, עדיין ברמה גבוהה פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 10 מתוך 43
יחסית של 2.3 למרות שזה לא נראה לכם כזה גבוה, אבל זה נחשב גבוה היום להגיד 2.3. שאר הכלכלנים ושאר הגופים צופים בממוצע 1.8 לפי סקר של בנק ישראל. אני חושב שבשלב מסוים כן האינפלציה תתחיל להתקרר, למה זה לא שנה הבאה? כי אני חושב שיש עדיין הרבה אינפלציה בצנרת. אם אני צריך לתת כותרת לחלק של האינפלציה, הייתי אומר אינפלציה בצנרת, יש הרבה שעדיין חיכו עם העלאות המחירים שלהם או שפתאום מחיר החשמל הולך לעלות, מחיר הארנונה הולך לעלות בשנה הבאה והרבה מחירי תשומות והרבה יגלגלו את זה. זה כנראה ימשיך להתגלגל אז 2022 אנחנו עדיין צופים אינפלציה יחסית גבוהה של 2.3, אבל לאחר מכן כשחלק ירדו, חלק יחזירו למגמה הרב שנתית שלהם מלפני הקורונה. אז אנחנו צופים אינפלציה נמוכה מבחינת הריבית. כמו שאמרתי לכם אני ממש לא מאמין שנראה פה העלאות ריבית בישראל בטח לא אם בשלב מסוים יבוא משבר ובזמן מסוים תמיד באים משברים ואז פתאום כל התוכניות הכול משתבש והריביות חוזרות לרדת. זהו, אני לא יודע אם עמדתי בזמנים או לא.
יעלה מקלים: תודה רבה. טוב תודה רבה אנחנו עוברים לסקירה קצרה של תחומים חדשים של פעילות לשנת
2022 ואנחנו מתחילים עם מנהלת אגף החינוך בנושא של הגיל הרך. בבקשה מירי
מירי אור גוטפריד: ערב טוב לכולם. אני נדרשתי להציג את אחד מהיעדים שלנו לשנה הבאה, וזה המעבר
של יהוד מונוסון להתחלה של טיפוח של כל מה שקשור לגיל הרך. ואני מדייקת כי הגיל הרך הוא בעצם מלידה עד גיל 6, אבל אנחנו כמובן בהתמקדות שמלידה ועד גיל 3. אם אנחנו מסתכלים קצת על רקע שקשור לתחום, קיימים בעצם שני סוגים של מעונות או פעוטונים בהם נמצאים ילדים מגיל לידה עד גיל 3. יש את כל מה שקשור למעונות הפרטיים והמשפחתונים שאנחנו מכירים אותם שנמצאים בתוך הבתים, שהם בעצם איזה סוג של עסק פרטי קטן שהגן או המשפחתון הזה נמצא בבעלות של דמות כזו או אחרת. אלה המעונות הפרטיים שאנחנו קוראים להם, שהם אינם מוכרים ואינם מפוקחים. אינם מוכרים כי בעצם זה יכול להיות בכל בית, בכל מקום שמישהו יבחר לפתוח משפחתון כזה, ואינו מפוקח בוודאי ובוודאי שאין שום פיקוח על זה. יש את הקבוצה הנוספת של המעונות שהם בבעלות של רשתות ועמותות או תאגידים עירוניים למיניהם, חברות כמו מתנ"ס, נעמ"ת, אמונה, ויצ"ו, חברות עירוניות למיניהן, והם המוכרים והמפוקחים.
בכל מקרה, כל המעונות גם יחד גם המוכרים ומפוקחים וגם האינם מוכרים ואינם מפוקחים נמצאים היום תחת המעטפת של מה שאנחנו קוראים לו משרד העבודה ומשרד הרווחה ולא משרד החינו ך ובעצם לפתיחת מעון פרטי נדרשת התייחסות כמו פתיחת עסק שהיא כוללת היעדר רישום פלילי לכל מי שנמצא בתוך המשפחתון או המעון הזה, ותנאים הפיזיים למיניהם שמשרד הרווחה ומשרד הכלכלה מבקשים – חלל, מטבח, מיטות, לולים אם זה ממש הקטנטנים, כיסאות אוכל וכולי שזה יותר התמקדות בהיבטים הפיזיים וכמובן ההיבטים שקשורים לבטיחות של הקטנטנים. בכל מקרה, אם אנחנו מנסים לראות מה קורה במציאות בשטח, אז אנחנו נמצאים בבעיה, אנחנו לא יודעים מה קורה באמת, משהו בשטח עצמו כי היום בעודי מדברת יכול להיות שיש אישור מסוים כבר למשפחתון מסוים שמשרד הרווחה או משרד העבודה נתן, ולנו אין מושג לגבי מה שקורה בשטח והורים בעצם מתנהלים בתוך בחירת הפעוטון לילד שלהם מתוך איזו שהיא תחושה, איך אני אמרתי כאמא צעירה, אני הולכת עם הבטן, אם האישה נראית לי בתחושת בטן על פי הריאיון ומה שאני מרגישה, וואלה הצליח לי אבל גם יכול מאוד להיות שלא הצליח לי. אז מה שאנחנו עשינו, אנחנו כבר התחלנו במיפוי וחלק ממתווה העבודה שלנו לשנה הבאה, ומה שגילינו אחרי באמת עבודה של חודשיים של מיפוי שלקחנו מישהי שתכף אני אפתח קצת מי זאת הדמות הזאת שממש בדקה רחוב רחוב פרסה התפרסות שלמה בעיר, וראינו את הדבר הבא. מוכרים או מפוקחים שזה נעמ"ת ועוד פעוטון שיש לנו של הזרם העצמאי, יש לנו שניים כאלה, שני מוסדות בלבד בעיר כאשר מספר הילדים שנמצא שם זה 64 ילדים כמובן הם לא נמצאים בכיתה אחת 32 ,32 אלא הם מסודרים לפי קבוצות גיל של האפרוחים עד שנה אחר כך עד שנתיים. יש איזה תיחום של גילאים אבל במוסדות האלה המפוקחים והמוכרים - 64 תלמידים. יש לנו אינם מוכרים ואינם מפוקחים 34 משפחתונים כאלה, אנחנו לא יודעים כמה ילדים נמצאים שם אנחנו לא יודעים מה קורה שם. אנחנו יודעים משמועות זאת אומרת הורים מכירים הורים יכולים לספר זאת עם נשמה, זאת עם לב, זאת מאמל'ה וכולי, אבל באמת באמת אין לנו תקן. אנחנו לא יודעים מה קורה זה, ושוב בהסתייגות של כוכבית הנתונים נכונים לאחד באוקטובר. אז מה נשתנה? כיום החוק החדש שמקווה להכניס השרה יפעת שאשא ביטון, זה בעצם להעביר את האחריות והסמכות למשרד החינוך. דבר שכבר דובר רבות וייחלו לו הרבה מאוד זמן ואנחנו באמת מקווים שזה יקרה כי זה יכניס את כל המערכת להליך מאוד מובנה, שמדבר פעם אחת במשמעות של שינוי בתפיסת עולם, שזה לא עוד עסק אלא זה הילדים של כולנו שצריכים לעבור איזו שהיא הסתכלות מסוימת, פיקוח מסוים, בקרה פדגוגית מסוימת. יש היום עולם מחקרי שלם סביב הנושא של קלינאי תקשורת, תפיסת השפה, קשר עין פנים של אמא, ומטפלת וילד וכו'. והדברים הם אפילו פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 11 מתוך 43
קריטיים ודרמטיים להתפתחותו, על כך שנקבל אותו להמשך המערכת בגיל 3 הוא כמובן יגיע בצורה האופטימלית, אבל בנוסף לזה נדרשים גם המון מהלכים שמדברים על הצרכה תקציבית, פדגוגיה, גיוס כוח אדם, הכשרה, ליווי, הדרכה, תקנון, בניית מנגנונים, סדירויות וכו', וזה לא בן רגע ולא בן יום. כאן את הטבלה שמדברת על התקנון על פי משרד העבודה והרווחה, שאנחנו מאמינים שגם תילקח על ידי משרד החינוך לפחות בשלב הראשון אבל אני חייבת לבוא ולומר שברגעים אלו קפץ לי לאייפון, שבשבוע הבא כשאמורה מערכת משרד החינוך לקבל את יישום החוק, בעצם לא יקרה. זה מה שכתוב לי כרגע, במאמר של עיתון הארץ ולא יקרה מכיוון שהמערכת לא הצליחה עדיין לעשות את הקפיצה. אני יודעת לומר שהיה צריך להעביר את זה לוועדת החינוך בכנסת לאישור אחרי שמשרד החינוך ישב על המדוכה וכתב באמת תוכנית עבת כרם על כל הפרמטרים שהזכרתי קודם לכן. אנחנו היינו שותפים לזום שמציג בפנינו את התוכנית שמשרד החינוך עשה, אך יש פער בתהליך היישום, אבל ואבל מאוד מאוד גדול. יחד עם זאת ביהוד-מונוסון אנחנו כבר מתחילים לעשות ונתחיל לעשות. אנחנו לא ממתינים כי אנחנו יודעים שהרגולטור זה רק עניין של זמן שהוא יכניס את עצמו לתוך המהלך, וזה נותן לנו פוש ורוח גבית. אז אחד, התחלנו בגיוס כוח אדם מקצועי למיפוי ולהכנת תוכנית עבודה, ובהמשך הכוונה כמובן להקים מחלקת מעונות בתוך אגף החינוך שזה מלידה עד 3 .
בתוך תוכנית העבודה אנחנו ביצענו כבר את המיפוי המדוקדק שכבר דיברתי עליו. אנחנו נציע לגנים הפרטיים ליווי וייעוץ של התאמת חלל פיזי לצורכי הגן, אנחנו נציע להם להצטרף למערך ההדרכה, אנחנו ניתן מדריכה מקצועית בעלת הסמכה, דרך אגב מי ששריינו היא מדריכה מקצועית שיש לה תואר שני בנושא של הגיל הרך באוניברסיטה העברית, ותהיה מנהלת מקצועית שתעבוד עם כל הממשקים. בצורה הזאת אנחנו נדע לעזור להורים שאם והיה והם יודעים שגן פרטי מצטרף לקבל הדרכה מהרשות אז ההורה יודע לבחור בהתאם לזה שיש כאן גן פרטי שנמצא תחת מעטפת העירייה אל מול גן פרטי שלא נמצא, ואני כהורה יודע מה אני בוחר וזו רק ההתחלה, נקים וועדות היגוי ונעשה המון מהלכים שייתנו כאן רוח גבית משמעותית להסתכלות, לפיקוח ובקרה זה בהמשך.
הדר מימון: ייפתח מרכז לגיל הרך? איפה?
מירי אור גוטפריד: כן, במתנ"ס יהוד. בימים אלו אני עומדת בקשר עם רונן, אנחנו כבר מתחילים לבנות.
המרכז יספק פעילויות להורה ולילד ובהתאמה עם יוגה לתינוקות, עיסוי. דרך אגב אותו בעל תפקיד שאנחנו מקווים שבהמשך גם יתוקנן יישב שם וייתן שם מענה להורים, לאימהות , לאבות שיגיעו, הצעירים, כדי להתייעץ, לדבר, גם במהלך היום וגם אחר הצהריים כמובן בשעות קבועות מראש, וזה מתבצע בימים אלו.
הדר מימון: קודם כל אני שמח לראות ואני באמת מברך על העשייה הזאת. זו עשייה מאוד חשובה ואתם
מקדימים אני מניח הרבה מרשויות מקומיות אחרות בנושא הזה, וטוב שכך. אני רוצה לדבר דווקא לנצל את זה, דווקא כן לשוחח ולשאול לגבי הנושא הזה. בתיכון אתמול קיבלנו מכתב ממנהל התיכון להורי תלמידים, בית הספר התיכון, והוא דיבר על כך שישנה תופעה שכרגע רווחת שאנחנו מתמודדים איתה. יש תופעה של מסוכנות של התלמידים שלנו אם זה התנהגויות מסוכנות של סמים ופגיעות מיניות, והוא מציין במכתב שלו בסוגריים אומנם שזה גם משהו שקיים בתיכון אני רוצה לדעת אם זה משהו שהוא מטופל או שיש משהו-
מירי אור גוטפריד: אני רוצה להגיד מילה וחצי ותודה על השאלה. זה נושא שכל המדינה מדברת עליו. אגף
החינוך בנה יחד עם מנהלי בתי הספר והפיקוח תוכנית מובנית ומוסדרת בנושא של מניעה וטיפול והעצמה וחוזקות סביב מה שקורה. תחלואת הקורונה כי אנחנו לא בפוסט קורונה אנחנו עדיין בקורונה, מה שנקרא מניעת אלימות. התוכנית הוצגה בוועדה סטטוטורית למניעת אלימות לפני כשבוע, תוכנית מובנית מאוד עם המון המון משאבים, אבל יחד עם זאת עם המון סדירויות שמסתכלת גם במיקרו וגם במאקרו. אני מברכת את חיים בדש באומץ רב על כך שהוציא את המכתב הזה, במיוחד לאור חגיגות השנה החדשה. הוא לא היחיד כל בתי הספר העל יסודיים שלנו הוציאו מכתבים מהסוג הזה שמדברים על המחויבות המשותפת של ההורים יחד עם הצוותים החינוכיים דווקא בתקופה הזאת. לדבר עם התלמידים על התנהגות מסכנת - לאן אתם הולכים? עם מי אתם הולכים? מתי אתם חוזרים? איפה תהיו? איזה תקשורת יש לנו איתכם? הסכנות של האלכוהול, סמים, אנשים מסוכנים ואני חושבת שהש יח ולשים את זה על השולחן זה כבר חלק מאוד משמעותי בטיפול בסוגיה. ויש תוכנית מובנית ומשאבים רבים שניתנו לדבר הזה גם מטעם הרשות המקומית וגם מטעם משרד החינוך.
יעלה מקלים: תודה מירי אני מציעה לעבור-
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 12 מתוך 43
אורי שנהר איזה משאבים?
מירי אור גוטפריד: אם תרצו, נדבר על זה בנפרד.
אורי שנהר: לתיכון?
מירי אור גוטפריד: לא, אני מדברת על כל המערכת החינוכית, אני מדברת במאקרו על המערכת.
יעלה מקלים: תודה מירי על המצגת המקיפה ועל התשובות לשאלות. עכשיו אנחנו עם אגף שירות, טלי
בבקשה.
טלי עמית: ערב טוב לכולם, אז אני התבקשתי היום להציג א ת הנושא של הנגשת שירות לתושב בשנת 2021 .
אני אדבר על שלושה דברים מרכזיים. אז אם בקורונה עסקינן, אז עם כל הדברים השליליים גם הקורונה הביאה דברים חיוביים, ואנחנו כבר בשנת 2020 ו-2021 עשינו כמה מהלכים שהם מהלכים מובנים וידועים גם ברשויות אחרות. כמו הנושא של זימון תורים שהתחיל בעירייה והגענו למסקנה שיש עוד הרבה תושבים שצורכים את השירות הזה, כי זה שירות קל ונוח. ומקבלים בעצם שירות טוב לא פחות מזה כשהם מגיעים, ומתחילים להרגיש מטורטרים בעירייה.
אנחנו יודעים עדיין אבל שכל הנושא של השירות הוא בעצם שירות לא רק ברמה דיגיטלית מתקדמת, אלא גם אנחנו רוצים לשמור על שירות שהוא שירות מסורתי. אם זה מדובר על טלפון, על פקס, על מייל, תושבים שמגיעים אלינו בעיקר אנשים מבוגרים, בעיקר כאלה שמגיעים אצלנו לקופה. אני חושבת שאנחנו אחת הערים שעדיין מגיעים אנשים מבוגרים עם כמה שקלים בארנק ומשלמים בקופת הגבייה את הארנונה שלהם.
בעצם כל הנושא של הדיגיטציה והנגישות, אנחנו יודעים ורוצים לבוא ולהגיד לתושב, בוא נתאים לך את השירותים שיהיו זמינים עבורך, קלים עבורך, יעילים עבורך גם לפעמים בלי שתצטרך להגיע אלינו, כמובן שהכל צריך להיות תוך כדי רמה של מעקב ובקרה שאנחנו מבצעים, יש לנו במערכת המוקד שהיא מערכת חדשה שנכנסה בתחילת השנה אפשרות לעקוב אחרי כל נושא טיפול שיש לנו. אני אדבר איתכם קצת על הטפסים הדיגיטליים. אז עד לא מזמן היינו סביב ה-20 טפסים דיגיטליים בעירייה, בעיקר טפסים שקשורים לתחום הארנונה. בכמה חודשים האחרונים אנחנו שילשנו פלוס את כמות הטפסים דיגיטליים, לא סתם- גם היה לזה ביקוש של התושבים. ואנחנו הבנו שבעצם זה הדבר כמו שיש בהרבה רשויות אחרות. אז אם בארנונה יש לנו 12 טפסים אני לא אפרט אותם, יש אחר כך קישור לאתר שתוכלו גם לראות בעצמכם במגוון של תחומים ויש לנו תושבים רבים שמשתמשים בטפסים האלה. אם זה בנושא של חניה, אם זה בנושא של רישוי עסקים, אם זה בנושא משפטי, וטרינריה שגם תפס תאוצה, שירותים חברתיים, כל הנושא של החינוך גם הנושא שמתחיל עכשיו הרישום לגני ילדים גם כמובן הוא בצורה דיגיטלית, איכות הסביבה, הנדסה, שירות.
אנחנו יצאנו במיזם מקסים שנקרא "כוכב השירות" לפני מספר חודשים גם הרבה תושבים הגישו לנו טפסים בצורה דיגיטלית. המיזם בעצם באמת מביא הרבה תושבים שממליצים על עובדים שהם עובדים שמגיע להם לקבל להיות מצטיינים בשירות, אנחנו כמובן בוחנים את זה גם בוועדה מסודרת לא כל אחד זכאי לקבל כוכב שירות אבל זה חלק מהעניין. אם זה נושאים של פיקוח עירוני, רכש, ביטוח, חינוך ומינהלת העסקים שיש בטפסים המקוונים. (מציגה את אתר העירייה).
הדר מימון: יש לנו איזו אפליקציה ייעודית או שיש תכנון לאפליקציה עירונית לעיר שלנו?
טלי עמית: יש לנו וואטסאפ, שכחתי להגיד שגם הכנסנו את זה.
הדר מימון: לא, לא וואטסאפ, כמו בעיריית תל אביב, עיריית ראשון.
גיל סימנהויז: יש אפליקציה.
טלי עמית: יש לנו אפליקציה, רק לסבר את האוזן-
הדר מימון: איפה אפשר להוריד אותה, כי היא לא נמצאת בהורדות.
טלי עמית: היא אמורה להיות באתר, אם היא לא באתר אז אנחנו נבדוק את זה.
הדר מימון: אי אפשר להוריד אותה, קחי את זה בחשבון.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 13 מתוך 43
טלי עמית אפשר להוריד אותה. רק לסבר את האוזן האפליקציה מבחינת התושבים קצת פחות עובדת, כמובן קיימת. 10% מתושבי העיר משתמשים באפליקציה, היתר כמובן שימוש בטלפון. נושא וואטסאפ עלה מאוד לאחרונה אנחנו כבר ב-20 אחוז מהתושבים שמשתמשים בוואטסאפ העירוני זה בגדול
הדר מימון: הוואטסאפ העירוני זה רק לדחיפת הודעות מטעם לשכת ראש העיר, חדשות עירוניות וכאלה.
טלי עמית: לא, לא.
הדר מימון: אם אני רוצה להגיב על משהו.
גיל סימנהויז: יש וואטסאפ למוקד העירוני 24 שעות ביממה. אתה לא צריך להתקשר אתה יכול לפנות למוקד
העירוני.
הדר מימון: יש וואטסאפ למוקד העירוני?
יעלה מקלים: כן.
גיל סימנהויז: וואטסאפ של המוקד העירוני שהוא מרכז את הפניות של העירייה.
טלי עמית: *******-*** .
הדר מימון אני כחבר מועצה לא מכיר את הוואטסאפ הזה, צר לי.
חיים מימון: הדיגיטציה זה דבר טוב, השאלה האם יש נורמת שירות או קבועי תקן למת ן תשובות לפניות
דיגיטליות מהסוג הזה.
טלי עמית: כן אני תכף אסביר לכם. אני פה עם הטפסים המקוונים באתר אז כל מה שדיברתי אפשר להראות
לכם דוגמאות. יש לכם פה דוגמאות במכלול של תחומים.
לגבי מה ששאלת לגבי הקבועי תקן, הזמנים, אז כן זה מתוכנן בתוכנית עבודה השנה. אנחנו בעצם הולכים לעבור על כל זמני הטיפול בעירייה דרך המוקד, יש לנו מאות כאלה של נושאי טיפול, כל הנושאים אמורים להיות מטוייבים בסטנדרטים העירוניים. פשוט לעבור מחלקה-מחלקה נושא-נושא ולטייב את זמני התקן.
יש לנו היום זמני תקן, אנחנו מדברים עליהם המון גם בפורום שירות שאנחנו מקיימים אחת לחודש בהובלת מנכ"ל העירייה, ואנחנו דואגים לשמור על זמני תקן גבוהים. אם כי אנחנו רוצים לשפר אותם גם לפי הציפיות של הכוח של תושב מן הסתם וגם לפי הדברים שהגורמים המקצועיים יודעים שהם צריכים לעשות בזמן הנכון.
חיים מימון: התושב כשהוא פונה דרך המערכת הזאת, הוא יודע תוך כמה זמן הוא אמור לקבל תשובה?
טלי עמית: אז אני התחלתי ואני כתבתי את זה כאן. אחרי שאנחנו נטייב את זמני התקן השנה. אחרי שאנחנו
נטייב את זמני התקן השנה בצורה הרבה יותר משודרגת אנחנו נפרסם את האמנה הזאת לתושבים. זו תהיה אמנת שירות וגם אנחנו נכניס דרך הוואטסאפ, כשתושב שולח פניה דרך הוואטסאפ הוא מקבל הודעת sms אז מיד עם הפתיחה של הפנייה עם מספר הפנייה, והוא יוכל לקבל את זמן התקן לגבי נושא הטיפול שלו בסיום הפנייה הוא יקבל הודעה כמובן שהנושא שפנה לגביו טופל.
הדר מימון: יש לי שאלה נוספת ברשותך ראשת העיר. אנחנו כרגע ברחוב לוחמי הגטאות מבצעים אצלנו
העבודות שדרוג, תיקון של מי אונו, של הכביש. הכביש הזה הפך לחגיגה בשבועות האחרונים ואנחנו מודים על השדרוג וזה אחלה, מקווה שתוצאות יהיו טובות. עלה לי רעיון - נגיד שאני תושב ואני לא חבר מועצה, ואני לא מכיר את האנשים, מנהלי האגפים בעירייה או משהו כזה, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הפנטסטית הזאת שהופכים את הרחוב והמדרכות שלנו, אי אפשר לדרוך עליהם, מפרקים שם הכל ואני אומר חבר'ה אפשר לשתול עצים בזמן שמבצעים את העבודות האלה, בואו ננצל את הזמן הפנטסטי הזה.
שמואל רוטמן: שנת שמיטה.
הדר מימון: שנייה רגע, שמיטה, שמיטה, תנשמו עמוק. אנחנו כרגע מבצעים עבודות הייתה ההתחייבות שלנו
כחברי מועצה וגם ראשת העיר כאן מכריזה מעל כל שלט ירוק שהיא רוצה שיראו ירוק בעיניים, וכשאומרים ירוק בעיניים אז אומרים לי שנת שמיטה. כרגע חבר'ה בואו אנחנו חיים עדיין במדינה חילונית, והעירייה הזאת זו לא מועצה דתית, זו עירייה שאמורה לתת שירות לתושב וכשאת שותלת עץ אמנם התפוקות שלו פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 14 מתוך 43
יהיו בעוד 7 או 10 שנים, אבל זה תפוקות שהן חשובות. כרגע אנחנו נמצאים במהלך שהופכים רחוב ואני חושב שכדאי לעשות את זה בכל רחוב שנכנסת אליו עיריית יהוד מונוסון כדי לשפץ או תאגיד המים כדי להפוך את הרחובות, ולנצל את ההזדמנות הפנטסטית הזאת גם להציב השקיה לצורך שתילת עצים. יעלה אולי תקשיבי זה גם יעזור לנו במקום לשים רק שלטי פח ירוקים שירוק בעיניים, נעשה גם באמת ירוק אמיתי שיהיה פה לדורות הבאים. תסתכלי ברחובות של יהוד תראו שהעצים שנמצאים ברחוב, ותעזבי כרגע את הנושא של הבוסתנים שנשתל אחד צמוד לתיכון ואחד צמוד לקריית הסביונים, אבל כרגע אין עצים חדשים ברחובות שלנו ביהוד, ואני חושב שזאת הזדמנות פנטסטית לנצל את ההזדמנות הזאת שאנחנו הופכים את המדרכות ועושים את הדבר הזה, כן לבוא ולשתול עצים, להתקין להם את המים, את התשתית של המים באותה הזדמנות, זה יעלה הרבה פחות כסף, ננצל את ההזדמנות הזאת זה אני חושב ששנינו גם אנחנו וגם "יהוד הירוקה" וגם החבר'ה שבזמנו ניהלו משא ומתן בתחילת הקדנציה שלך, הדבר הראשון שעלה על סדר היום זה לשתול אלף עצים לפחות בקדנציה הזאת ברחובות יהוד מונוסון. על זה לא היה ויכוח זה נושא שהיה בגדר אי הסכמה מוחלטת, ועל השולחן הנה ידידי בני רזניק יושב פה, ישב איתנו במשא ומתן ואני חושב שזו הזדמנות פנטסטית. אם לא ננצל את זה עכשיו חבל. גם את נמצאת לקראת סיום הקדנציה, אני לא יודע מה יעשו בעתיד, חבל הופכים את המדרכות. כל מקום שהופכים את המדרכות בקעת אונו או מי אונו, בוא נשים תשתיות למים, נשתול עצים, נעשה משהו מועיל לעיר שלנו ולדורות הבאים. תודה.
יעלה מקלים: תודה רבה.
הדר מימון: השאלה שלי אלייך בעניין השירות. למי אני פונה אם אני רוצה לבוא עם הצעה כזאת? אלייך אני
מוציא לך עכשיו קריאה ל-106?
יעלה מקלים טוב תודה אנחנו עוברים לתחום הצעירים מיכל קדש ולוטן מגר, מיכל קדש, מנהלת אגף שירותים חברתיים ולוטן מגר, מנהלת מרכז הצעירים החדש שלנו.
מיכל קדש: ערב טוב אני אגיד רק ממש משפט או שניים, ואתן ללוטן מגר לדבר על מרכז הצעירים. מרכז
הצעירים נולד אחרי הריון ארוך מאוד שמו "נקסט דור". מחקרים מראים שזה צומת מאוד מאוד משמעותית של קבלת החלטות הגילאים של הצעירים. הגילאים של צעירים אצלנו זה גילי 18-35, אנחנו מרחיבים את זה גם לגילאי 40. מחקרים מראים שבגיל הזה יש לקבל החלטות מאוד מאוד משמעותיות גם בנושא של השכלה של זוגיות, גם בנושא של משפחה, דברים אישיים, ולכן חשוב מאוד לתת ולאפשר מידע נגיש לאותם צעירים.
בתקופה הקצרה שאנחנו קיימים, יש הרבה מאוד אירועים ופעילויות שכבר נעשו ואנחנו כבר נערכים לשנה הבאה לפעילויות נוספות. אני אתן ללוטן מגר לדבר. בבקשה.
לוטן מגר: ערב טוב לכולם אני אציג את הפעילות של מרכז הצעירים מהרגע שהתחלנו וגם קצת נדבר על
ההמשך שלנו. אז בגדול, מה זה מרכזי צעירים? חשוב להגיד שההגדרה הזאת באה מרשות הצעירים וזו לא הגדרה שאנחנו לקחנו לעצמנו. מרכזי צעירים פועלים סך הכל בארבעה תחומים: השכלה גבוהה, התעסוקה, עסקים ויזמות, הורות ומשפחה, פנאי ובידור. כשכל מרכז צעירים מתאים לעצמו לפי האופי והתמהיל של הצעירים במה הוא רוצה להתמקד. סקר קצר שערכנו בקרב צעירי יהוד מונוסון ענו עליו סדר גודל של 50 איש, ככה להבין מה הם אוהבים ומה הם רוצים, אז אפשר לראות שהדבר הכי בולט זה תחום היזמות כאן יש פה הרבה מאוד חבר'ה בעלי עסקים צעירים שפועלים פה בעיר, וגם את זה שמנו לעצמנו כמטרה לקדם אותה בעיר. אז שנת ההקמה המטרה שלנו הייתה מיצוב מרכז הצעירים כגורם עירוני מתכלל מקצועי ומשמעותי. מרכז הצעירים שלנו "נקסט דור" יהיה בית לצעירים וצעירות שבעצם יוכלו להתגבש בו כקהילה להיות חלק מקבוצת מנהיגות, לקבל מענה וכלים להתפתחות אישית, לפעול למען הקהילה ולחזק את תחושת השייכות לעיר. מופיעים פה בעצם התחומים שאנחנו הולכים לפעול בתוכם וכבר פועלים. אז קצת על אבני הדרך - התחלנו בבניית קהילה של צעירים החל מהיום הראשון שאני נמצאת כאן כדי לפגוש כמה שיותר חבר'ה צעירים בעיר, להכיר, לשמוע אותם, להבין את הצרכים שלהם להבין באיזה נקודה הם נמצאים, מה חסר להם, הן מבחינה אישית והן ברמה העירונית. בנייה של מנהיגות צעירה שזה כבר עם הפנים לשנת 2022 לקורס מנהיגות שיתקיים במרכז, שאנחנו עובדים עליו עכשיו. ביסוס מענים שונים בעצם לצעירי העיר, ובסופו של דבר בית לצעירים שידעו שזה המקום שלהם, זו הכתובת שלהם או כמו שזה נקרא זו הדלת שלהם.
השותפויות שלנו כמובן זה כל אגפי מחלקות העירייה, גורמים חיצוניים, עמותות ארגונים, בעלי העסקים וכמובן התושבים. קצת על תהליך ההקמה ככה נראה המקום בהתחלה כשרק קיבלתי את המפתח. התחלנו עם שם למקום, עם מיתוג למקום, המיתוג קצת שונה בעצם מהמיתוג הרגיל של העירייה כדי שצעירים יגיעו אליו, כדי שלא ירגישו שזה מוסד בירוקרטי רגיל, אלא באמת מקום שפונה אליהם. המרכז עבר שיפוץ ועיצוב פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 15 מתוך 43
ואבזור מחדש, תיכף אני גם אראה תמונות, וקהילת הצעירים שהולכת ומתפתחת שגם על זה תכף אני ארחיב.
זה ככה ממש התמונות הראשונות מהאירועים הראשונים שעשינו בקיץ, בילוי בפאב המקומי להכיר את החבר'ה הצעירים, ערב מלגות, וועד הבית אז בעצם חבורה של צעירים שמלווה אותי החל מהיום הראשון והיא עוזרת לי להבין מה הצרכים מה המענים, אילו פעילויות מתאימות ובעצם מקדמת איתי ביחד את המרכז את הפעילויות שלו. ופורום בעלי העסקים בשיתופו של אמנון בוץ שיושב כאן, אנחנו עובדים ביחד בצורה מסודרת וקבועה ויש לנו עוד הרבה תוכניות להמשך גם זה יוצג פה. ככה נראה המרכז היום, את התמונות צילם דקל אבו שהיה אצלנו ביום צילומי תדמית, אז על הדרך ככה ביקשתי ממנו ליצור לנו תמונות קצת שתוכלו להתלהב ולהתרגש כמוני מאיך המקום נראה. מה עשינו עד עכשיו וזה ממש רק על קצה המזלג, אנחנו בעצם כל חודש מוציאים לו"ז חודשי מסודר עם הפעילויות. עכשיו גם הוצאנו לו"ז עם שעות הפעילות לקראת תקופת המבחנים שבה החבר'ה הצעירים יוכלו לבוא ללמוד שם ולנצל את המקום. כל האירועים האלה חבר'ה צעירים הגיעו גם חבר'ה קצת יותר מבוגרים הגיעו וכרגע אנחנו מאפשרים את זה רוב האירועים שאנחנו עושים הם ללא עלות . יש מקרים שכן אנחנו לוקחים עלות סמלית לצורך מה שנקרא דמי רצינות.
מפת עסקים צעירה זה כבר קורה אני לא יודעת אם ראיתם את שילוט החוצות שהיה, פיתוח קונספט ומיתוג איכותי לחברה צעירים בעצם אנחנו קוראים לבעלי עסקים צעירים להיכנס למפה אינטראקטיבית שאנחנו הולכים לייצר בשיתוף של אמנון, כמובן אי אפשר בלעדיך, והמטרה לייצר את החיבור הזה בין תושבי העיר לבין בעלי העסקים, לעודד את הצריכה של התושבים בעיר ולעודד חבר'ה צעירים להישאר כאן בעיר ולא לחפש את זה מחוץ לעיר. יש לנו עד עכשיו סדר גודל של 30 או מעל 30 בעלי העסקים שכבר נרשמו. פורום בעלי העסקים אז אנחנו בעצם בעיצומו של בניית פורום פעיל של בעלי עסקים צעירים, גם לתת אוזן קשבת, גם להנגיש להם את המענים, כי יש פה מענים מדהימים לבעלי עסקים בעיר והם לא מכירים אותם. אז אנחנו כאן כדי להנגיש את זה לתת העשרה לחבר'ה הצעירים ובמיוחד לפתח תוכנית אקסלרציה לבעלי העסקים, לחבר'ה הצעירים שרוצים להקים עסק. קצת נתונים מהרגע שפתחנו ואני רוצה להזכיר שאנחנו פתחנו רק אחרי החגים, אנחנו פתוחים שלושה חודשים בדיוק. אז חודש אוקטובר התחיל עם בערך חמישה מפגשים, התחלנו עם פחות מעשרה משתתפים למפגש היום ואנח נו עומדים כבר על סדר גודל של 20 משתתפים למפגש. בחודש דצמבר עברו כמאה צעירים במרכז בצורות שונות. קצת נתונים עוד מספרים על המדיה אז פתחנו פרופיל פרטי וזה עמוד עסקי, הפרופיל כבר עומד מעל 660 חברים היום העמוד העסקי מעל 150 עוקבים. יש לנו שלוש קבוצות וואטסאפ, אחת של עדכונים, קבוצה של הצעות עבודה וקבוצה אחת לבעלי העסקים. כל קבוצה ייעודית לתחום שלה והיא גדלה מיום ליום. זה פשוט מדהים לראות את זה. ככה זה נראה היום זה מהאירועים שהיו, אז יש לנו את צילומי תדמית, ערב הרצאה על הבר שעשינו, זכויות עובד ותלוש שכר, הייתה לנו גם סדנה להכנת קוקטיילים, ערב של ג׳אם וזה כמה תמונות קטנות, היה גם במוסך של שרפי עשינו הכר את רכבך, בעל עסקים שפשוט עשה הכל בהתנדבות מלאה פינק את החבר'ה, הזמין לנו פיצות, לימד מא' עד ת' מה עושים עם הרכב וזה רק ההתחלה ממש ככה. אז עם המבט קדימה ותחת שלושה עמודי תווך. בעצם העמוד הראשון הוא קידום אישי ומקצועי כל מה שקשור להתפתחות האישית הלוא זה הnext door הדור הבא שלנו, הדלת שתפתח לנו מקום בעתיד שלנו, ייעוץ אישי, מרחב לימודי, קבוצות ייעודיות לחיפושי עבודה, למנהיגות. הכל יהיה אצלנו בהקשר של היזמות העסקית והחברתית. אז כמו שדיברתי פורום בעלי העסקים, קורס יזמות, שת"פים עם בעלי העסקים, עידוד וקידום הצריכה המקומית ועידוד בעלי-החיים וכמובן קהילה של צעירים וצעירות בועטת פועלת ומורגשת בעיר בין אם זה ועד הבית או קורס מנהיגות, פלטפורמות לקבוצות ייחודיות כמו הלהט"ב, אימהות, צעירים, צעירות, מוזיקה ובכלל פלטפורמה חברתית לצעירים שפשוט יגיעו ויהיו, ידעו שזה המקום שלהם. אני רואה שחסרים נתונים מספריים אבל אנחנו באמת עם מבט קדימה. אחד הדברים שאני עובדת עליו כבר היום לסטודנטים עבור תקופת המבחנים אז הם הולכים לקבל שובר של מימוש לבתי קפה פה בעיר, לבעלי העסקים בשיתוף פעולה איתם, של קפה ומאפה משהו קטן ככה לקראת תקופת המבחנים גם כדי לתמוך בבעלי העסקים וגם כדי לעודד את החבר'ה הצעירים לרכוש בעיר, להיות בעיר, לנצל את התקופה הזאת כדי ללמוד ולהצליח ויש עוד הרבה תעקבו אחרינו.
הדר מימון: סליחה רגע, איפה זה נמצא בתקציב הפעילות של ה"נקסט דור"?
יעלה מקלים: יש סעיף תקציבי מיוחד.
הדר מימון: באיזה עמוד זה? אנחנו יושבים פה בישיבת תקציב.
יעלה מקלים: תכף נגיע לזה, תודה רבה.
הדר מימון: זה דבר אחד, דבר שני לגבי הנושא של המלגות לפי איזה קריטריונים אתם מחלקים מלגות?
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 16 מתוך 43
לוטן מגר כרגע המלגה היחידה שנמצאת בעיר זו מלגה בשיתוף של פייס פר"ח והעירייה, והמלגה לחלוטין שייכת לפר"ח הם מנהלים את זה. הקריטריונים של פר"ח יש כ -35 סטודנטים תחת המלגה הזו ואנחנו שואפים כן בעתיד להגדיל את אפשרויות המלגה בעיר.
יעלה מקלים: תודה לוטן מגר.
יפעת זמיר: אפשר גם לשאול?
יעלה מקלים: כן בקצרה.
יפעת זמיר: קודם כל שאפו ואחלה. מעבר לעובדה שאני חייבת לומר שלצערי הדבר הזה הוקם במונוסון אני
באמת אומרת מירב הנוער הבוגר-
יעלה מקלים: זה לא נוער זה צעירים.
יפעת זמיר: אז צעירים, בגיל 18 הם עדיין נוער, מרב הצעירים מסיימים תיכון בסוף בעיר יהוד מונוסון
נמצאים ביהוד והאם יש לך יעדים, זאת אומרת האם שמתם בתוכנית עבודה יעדים מספריים. כי אני רק מסתכלת על מחזור בוגר של מקיף יהוד הוא הרי 600, למעלה מ-600 נערים ונערות, צעירות וצעירים. בסוף כאילו בתחושה שלי יש פה תפסת מרובה לא תפסת. זה עולם ענק צעירים באמת אומרת, אני מכירה אותו מאוד טוב. אני שואלת האם לא שווה לעשות תוכנית עבודה יותר ממוקדת כדי שבסוף, אני לא אלך לרמה האישית, אבל בסוף יש לי כמה צעירים בבית ואני אומרת עצם העובדה שהחשש או האתגר הייתי אומרת זה בעצם שתושבי העיר הגדולה מבין השתיים יהיו מודעים לדבר הזה, ומה הפעולות שאתם עושים כדי באמת לקדם את זה. זאת אומרת קבוצת וואטסאפ של 120 אחלה וזו באמת התחלה, זה חודשים מאוד מאוד צעירים מה עם לגרום לצעירי יהוד להגיע למונוסון בשביל, לא בשביל פאב, זה גם לא המטרה של מרכז.
לוטן מגר: אני אשמח להתייחס.
לירי פנחס: אז אני אשמח ברשותך לוטן מגר, יש כאן כמה דברים ואני אשמח להתייחס. קודם כל תודה ללוטן
מגר על העבודה המדהימה והקשה ואני אגיד גם שמעבר להיכרות שלי עם מרכז הצעירים הזה, אז בעבודה שלי אני עובדת עם הרבה מרכזי צעירים אחרים וההישגים שלוטן מגר השיגה פה ביחד עם מיכל כמובן הם ממש ממש אדירים ביחס למרכזים אחרים שפועלים כבר הרבה מאוד זמן. אז תודה רבה על זה וכל הכבוד.
לגבי המיקום שהתייחסת אליו אז נכון זה כרגע במונוסון שהיא חלק מאוד וזה בגלל שהייתה הזדמנות מאוד טובה כדי להתחיל משהו. וכמובן שהכוונה זה להתרחב גם למקום שהוא יותר גדול מהמרכז הזה שהוא נהדר אבל הוא מצומצם, ונרצה בתכניות העתידיות שזה יהיה הרבה יותר גדול וגם ביהוד.
יפעת זמיר: אבל זה לא ב-2022 אני מבינה
לירי פנחס: זה לא בתקציב של 2022 אבל בתכניות העבודה של לוטן מגר, של מרכז הצעירים אז יש כל מיני
דברים שאפשר גם לפרוס אותם אחר כך בצורה הרבה יותר מסודרת לגבי איך להגיע לעוד ועוד צעירים וצעירות. כמובן שזה בתוכנית של מרכז הצעירים, זאת אומרת אני לא חושבת שאף אחד פה חושב שיש הסתפקות במאה צעירים וצעירות שיעברו בכותלי המרכז. כמובן שהתכנית ארוכה, אני אגיד כל מנהלי מרכזי הצעירים התארחו היום במרכז לצעירים אצל לוטן מגר, יש למידת עמיתים רחבה ומשמעותית שיתופי פעולה אני בטוחה שאת יכולה גם להרחיב עוד.
יעלה מקלים: יש לנו עוד תכנית ארוכה, אז אני חושבת שקיבלנו טעימה מאוד גדולה מהפעילות המבורכת
של מרכז הצעירים. אני אתחיל עם הקרדיט על הלוגו המדהים לדעתי next door (נקסט דור) לוגו מדהים הזכויות שמורות למנכ"ל העירייה, בין יתר כישוריו. גיל, אני חושבת שזה שילוב יפה של עברית ואנגלית ומשמעות כפולה. עכשיו לגבי הפעילות, אחרי חבלי לידה מורכבים שלא נכנס אליהם, באמת נולד מרכז הצעירים במבנה מדהים שהשכלנו מראש לקחת את מרכז המכירות ולקבל הבטחה מ"אשדר" שהם משאירים לנו את זה בשיתוף פעולה של ממלא מקום וסגן ראש העיר שמוליק רוטמן והצוות המקצועי. ובאמת עבודה יוצאת מן הכלל לוטן מגר, אני שומעת גם מהמשרד וגם מהמש"ם שעובדים מולך שאת עושה עבודה מצוינת ושבאמת בשלושה חודשים התקדמת מאוד מאוד יפה. ורק התחלנו ויש עוד הרבה תוכניות להתקדם, אז תודה רבה ותודה למיכל שכמובן מלווה את הרעיון הזה שדיברנו עליו כבר שנים וסוף סוף מצאנו מקום נחמד ויפה.
ואני מציעה לכל מי שלא היה שם לבקר במרכז צעירים ולראות כמה הוא מזמין וכמה יפה ויבין למה בחרנו להתחיל לשם, ותודה מיכל מימוש החלום. עוד נקודה זה מונוסון נכון, אבל זה צעירים רובם עם רישיון נהיגה פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 17 מתוך 43
וגם קו 7 שלנו עובר שם, גם הם מגיעים בקורקינטים ואני יכולה להגיד שהם גם חלקם מביאים חברים מחוץ לעיר, וזה היה מרגש לראות. אז תודה רבה ואנחנו עוברים לנושא הרביעי זה נושא של קיימות, שגיא הבמה שלך.
שגיא מסר: תודה רבה ראש העיר. ערב טוב לכולם. כולנו מדברים על קיימות, קיימות-סביבתית, החלטנו
השנה לקחת את התחום הזה עוד צעד אחד קדימה ולהתחיל לפעול קצת יותר. מבחינת המצב שלנו היום אנחנו מבצעים הרבה מאוד פעילויות בתחום הקיימות כל אחד ביוזמה מקומית כל מנהל אגף מה שנראה לו אם אנחנו באיכות הסביבה לצורך העניין לקחנו על עצמנו נושא של נטיעת עצים אז כבר נטענו יותר מ-500 600 עצים בשנה האחרונה. באגף השירות עשו מיזם-
הדר מימון: שנת שמיטה השנה, לפני.
שגיא מסר: שנת שמיטה התחילה בא' תשרי. אגף השירות עשו מיזם עם תושבי עשו קורס יזמות קהילתית
בסופו של דבר הקימו פסל סביבתי ברחוב סעדיה חתוכה, אשכול הפיס עשה פעילויות עם הילדים בחטיבות הביניים בשיתוף של אגף החינוך, כרגע אין גוף אחד בעירייה שמרכז את כל המתווה וכל המדיניות של איפה אנחנו רוצים צעד אחד קדימה בשנים הקרובות ואנחנו לקחנו כאגף איכות הסביבה אתה המטלה הזאת על עצמנו באופן טבעי. רוב הפעילויות מבוצעות מכסף עירוני והסוף של זה זה הנושא של אכיפה. אנחנו לא מתעסקים באכיפה של זיהום אוויר, רעש, אסבסט בצורה מסודרת ונסמכים בעיקר על אפשרויות מהמשרד להגנת הסביבה. מה שאנחנו מציעים כרגע זה הקמת גוף מרכזי אחד שירכז את המדיניות בנושא סביבה וקיימות בעיריית יהוד מונוסון, בניית תכנית עבודה חמש שנתית מו סדרת, יישום תכנית אב לפי תחומי ההשפעה של איכות הסביבה שירות, חינוך בנישה אחת. יצירת שיתופי פעולה עם הממשלה והמגזר העסקי ככל שניתן לקבל מימון על הפעילויות האלה והסמכות רכישות ומניות לפי מה שאמרתי קודם. אם אנחנו מסתכלים על איך נראות היחידות הסביבתיות ויחידות קיימות ברחבי הארץ שלושה סוגים של יחידות סביבתיות. יש יחידה סביבתית עירונית זו מחלקה של הרשות המקומית, יחידה סביבתית אזורית זאת מחלקה כפופה לרשות אחת ומטפלת במספר רשויות, ויש איגוד ערים לאיכות סביבה שזה תאגיד שמוקם בצו של שר הפנים לטפל באזורים שלמים. אנחנו כרגע נמצאים במצב שאנחנו רוצים להקים יחידה סביבתית עירונית בניהול ופיקוח שלנו. אם אנחנו מסתכלים על החלוקה הכלל ארצית אנחנו רואים שתל אביב והסביבה יש לו 9 יחידות אור יהודה, תל אביב, גבעתיים, רמת השרון ושאר הערים. בצפון הארץ יש 19 יחידות איגוד ערים גליל מערבי, נצרת אלה הדוגמאות שהבאתי, חיפה והסביבה יש לו איגוד ערים ויחידות סביבתיות עירוניות.
במרכז יש לנו דרום יהודה, ראשון לציון שומרון, אבן יהודה, עמק לוד. ירושלים יש לו שלוש יחידות הדרום, איילות, זה מיפוי כלל ארצי של יחידות סביבתיות שקיימות. מקורות המימון אז כמו שאמרתי זה הרשות המקומית, המשרד להגנת סביבה והקרן לשמירת הניקיון באמצעות קולות קוראים.
הדר מימון: זה עכשיו מוקם ביהוד?
יעלה מקלים: ב-2022 .
שגיא מסר מבחינת המבנה הארגוני האופטימלי הוא מבנה ארגוני שכולל ניהול של יחידת אכיפה ורישוי, גינות קהילתיות, אירועי קיימות, חינוך והדרכה, עידוד מחזור והפרדה. היעדים שלנו לשנת 2022 - כתיבת תוכנית אב עירונית לאיכות הסביבה וקיימות, קביעת אבני דרך ויעדים מדידים בהתאם לתכנית האב, הנחייה ותיאום ביצוע פעילויות חינוכיות הסברתיות, תלמיד תושב בנושא קיימות, ארגון מפגשים, סיורים וימי עיון להעלאת המודעות לאיכות הסביבה, מחזור וקיימות, ויצירת שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה ורשויות מקבילות. תודה.
יעלה מקלים: תודה.
הדר מימון: אני ברשותך שאלה. אני באמת מאוד מאוד מעריך את כל המלל הזה, אני יודע שאתה גם איש
ביצוע, אני יכול רק להגיד לך אנקדוטה אחת. אנחנו נמצאים עכשיו פה סמוך לרחוב האצ"ל. ברחוב האצ"ל אתם עושים פרויקט, אחלה פרויקט, וכרגע נשתלים בפרויקט האצ"ל עצים. אוקיי? בצמוד לקריית הסביונים בגבול עם מקבת גני יהודה נשתלו עצים השנה.
יעלה מקלים: לא השנה.
הדר מימון: שותלים שם עצים, אני לא יודע מה החוכמה לשתול עצים באזור שהולך לעבור פיתוח מסיבי
של כבישים ובנייה מטורפת.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 18 מתוך 43
יעלה מקלים זה לא האזור שהולך לעבור פיתוח מסיבי.
הדר מימון: ברור, אבל אני חושב שאני לא הייתי משקיע את המשאבים כרגע-
יעלה מקלים: מה הדר? תתקדם.
הדר מימון: תני לי לסיים, כרגע אנחנו בדיון על התקציב.
יעלה מקלים: אנחנו עוד לא בדיון על התקציב.
הדר מימון: כן נערכות שתילות ברחבי העיר. אני מבקש שהשתילות האלה כמו שמתוכננת שתילה ופיתוח
של האדניות על רחוב גולדה מאיר, שהדבר הזה יעשה גם בשאר רחובות העיר ולא תתנו לי את התירוץ של שנת שמיטה כשזה נוח לכם. אני מבקש שהדבר הזה יעשה שגיא. אני אגיד לך גם עוד דבר מבחינה פרסונלית, מול הבית של אחי הפקיעו שם שטח לטובת עיריית יהוד, שטח כביכול הפקעה רגילה והדבר הזה שם לא מגונן, כשהוא שאל אותי מה עושים עם הדבר הזה, האם אפשר להחזיר את השטח? אמרת י לו לא, למה? הם צריכים לגנן. תתקשר לעירייה, יגננו לך את השטח, אז אמרו לו אין מים, אין פה ואין שם ואין תקציב השנה וכל מיני כאלה. אני רוצה אחד להעיר הערה, היחידות האלה של קיימות וזה אחלה וזה נראה אחלה במצגות והכל בסדר, אני חושב שעדיין העירייה שלנו כמו הבית שלנו צריך להיות נקי, מטופח, יפה כי אנחנו משלמים ארנונה, התושבים שלנו משלמים ארנונה מאוד גבוהה, כל שנה הארנונה הזאת עולה במקדם האוטומטי של השנה זה 1.92.
יעלה מקלים זה לא קשור לקיימות.
הדר מימון: סליחה, היתרונות והדבר היחיד שאנחנו מקבלים העירייה בתור תושבים, אנחנו אמורים לקבל
לפחות במינימום, עיר נקייה ומטופחת זה הדברים שאנחנו רוצים שיהיו, אם אנחנו תושבי העיר תורמים כמעט מחצית-
יעלה מקלים: איך זה קשור לארנונה?
הדר מימון: מהתקציב שלך עבור ארנונה, אנחנו מבקשים שיהיה סדר וניקיון בעיר והעיר הזאת תטופח ולא
נקבל תשובות של שנת שמיטה על כל צעד ושעל שאנחנו מבקשים לשתול עץ.
יעלה מקלים: תודה הדר. אני אגיד לך כמה דברים למרות שאני לא נוהגת להתייחס לטענות הקנטרניות שלך.
הדר מימון: אל תכלילי בבקשה, תעני לגופו של עניין.
יעלה מקלים: הדר, אתה לא מדבר לגופו של עניין אז גם אני לא מדברת-
הדר מימון: את לא במקום של לתת לי ציונים, תחזרי לגודל הטבעי שלך.
יעלה מקלים: הגודל הטבעי שלי שאני ראש העיר ואתה חבר מועצה, אז בוא נדבר על העובדות עכשיו.
העצים נטעו לפני שנת השמיטה, העצים ניטעו באזורים שלא צפויים לפיתוח סביבתי ולא אינטנסיבי בשנים הקרובות. חלק מהעצים, רובם כמעט, ניטעו על ידי גורמי איכות הסביבה והתקבלו במתנה מ"נתע" ללא עלות ובגדול כל תושבי העיר נהנים מהם. בכל מקום שהם נשתלים, אני יכולה להגיד שבוסתן עצי הפרי בפינה של רמז ובגין התושבים מאוד נהנים. הילדים באים לקטוף פירות, חלקם זה המקום היחיד שהם רואים את הפירות בטבע ולא אצל הירקן או בשקיות שמגיעות ממנו. עכשיו, הנושא של קיימות זה נושא שטיפלנו בו לאורך כל השנים, הוא טופל באינטנסיביות כזאת או אחרת כל השנים. החל ממכלי המחזור שהכנסנו ברחובות העיר עם תחילת הקדנציה הקודמת ומעבר לשימוש יעיל במשאבים, בין אם זה בחשמל באמצעות תאורת לד שהוחלפה בכל העיר, בין אם ההשקיה ועוד עוד פעילויות, ויש לנו גם צוות קיימות שמורכב מעובדי העירייה ומתנדבים, אבל מאחר והעבודות כבר דרשו מקצועיות והתמקצעות של מישהו שיעסוק בזה באופן שוטף ורגיל וכבר לא יכול היה להיות על בסיס התנדבותי, אז שמנו על אחד היעדים והמטרות לשנת 2022 את שדרוג והרחבת תחום הקיימות, שאין צורך אני מניחה להרחיב את הדיבור על החשיבות שלו בעולם המשתנה, באקלים המשתנה ומה שקורה סביבנו. החורפים המאוד גשומים, הקיץ החם וכל מה שקשור בבעיות אקלים. אז אנחנו עוברים לסעיף הבא.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 19 מתוך 43
הדר מימון אני רוצה רגע להציע עוד הצעה אחת ברשותך, גם בעניין השירות וגם בעניין הקיימות, יכול להיות שאולי כדאי לחשוב לפתח מסלול ירוק להקמת חשמל הפקה סולארית ירוק, לאפשר לתושבים שרוצים את המערכות האלה סוג של מסלול ירוק בוועדה, שתהיה הסברה על התנאים ותהליכים לאפשר להם לעשות את זה בצורה קלה מהירה וזה מה שיעודד באמת קיימות. ואם אפשר גם, אם עיריית יהוד יכולה אפילו לנהל את המשא ומתן עם גוף שיוכל לבצע את ההתקנות, זה גם יכול להיות דבר טוב עבור התושבים שלנו, יתרון לגודל.
יעלה מקלים: אז אתה מברך על הקמת היחידה הזאת ואתה מציע עוד נושא שהיא תעסוק בה.
הדר מימון: כן ברור.
יעלה מקלים: אז קיבלנו את זה באהבה ותודה רבה. אני רוצה לומר עוד משהו לגבי השטחים הירוקים. אנחנו
עשינו תוכנית מקיפה מאוד של שטחים ירוקים ברחבי העיר בין בפיתוח של גינות, בין בפיתוח של מדשאות, בין אם שטחים פתוחים גם במרחבים הציבוריים וגם במרחבים הפרטיים באמצעות צווי גינון ורואים את השינוי המשמעותי בעיניים, ועל כך אנחנו רוצים להודות לאגף איכות הסביבה ולמחזיק התיק על הפעילות האינטנסיבית, וגם לכל המתנדבים הנהדרים שלנו שתרמו ועסקו בכל מה שקשור בזה ותרמו להרבה ירוק שרואים בעיניים. טוב גזבר העירייה. בבקשה גל.
שימי בונפיל: לפני שאתה מתחיל, אני רוצה להודות באמת למחזיקי התיקים ולמנהלי אגפים שעושים עבודה
טובה בניהולו של מנכ"ל העירייה, באמת מגיע לכם שאפו ענק על תוכניות העבודה שהצגתם בפנינו. אני ברמה האישית עובד איתכם ביום יום, באמת רוצה מכל הלב להגיד לכם תודה על כל מה שאתם עושים.
גל לניאדו: טוב, כל הפעילויות האלה עולות כסף ואנחנו כמובן צריכים לתקצב אותן בתקציב הרגיל שלנו.
הפעילויות האלה כולן, כל מה שראיתם פה זה פעילויות חדשות או התחילו כבר וב-2022 יתפסו תאוצה והפעילויות האלה מתוקצבות כולן בתקציב הרגיל בכספים של העירייה בעצם. יש כאן נתונים כלליים כמובן על העירייה. התקציב שלנו עכשיו הוא 237 וחצי מיליון שקלים, בניכוי הנחות ארנונה 223.7 מיליון שקלים בדרך כלל אני אוהב לנכות את הנחות הארנונה כשאני מציג את תקציב העירייה מכיוון שהנחות הארנונה הן גורם שמנפח את התקציב. השנה התווסף לנו עוד איזה שהוא גורם קטן שמנפח לנו את התקציב, עוד מעט תראו אותו- 4 מיליון שקלים, אבל למרות זאת התקציב גדל ב-8% בניכוי הנחות ולא בניכוי ההנחות גדל ב-
6%, שזה גידול די גדול בתקציב העירייה. יש כאן אתמספר התושבים שמתגוררים ברשות המקומית, 32 אלף תושבים - זה נתוני מנהל האוכלוסין.
אם אנחנו מסתכלים ואומרים נתוני הלמ"ס הם נתונים יותר נמוכים בעיקרון. באופן מסורתי הלמ"ס הוא יותר נמוך מנתוני מנהל האוכלוסין לידע כללי כי הוא מנכה אנשים שלא גרים בעיר מסיבות שונות שרשומים במשרד הפנים אבל לא גרים בעיר בפועל כמו בחו"ל וכיוצא בזה. העיר כוללת 10,000 בתי אב לפי נתוני מחלקת הארנונה של דצמבר של עכשיו בעצם, משתרעת על כ- 5,700 דונם כולל השטח שסופח למקבת גני יהודה שסופח ומתחילים עכשיו כבר לעבוד עליו, יעקב דץ נמצא פה. זה כמויות מערכת החינוך בעירייה וכמובן אנחנו בדרגה סוציו-אקונומית שמונה, הדרגה הסוציו-אקונומית מודדת את התושבים של הרשות ולא את הרשות, זה שימו לב, את התושבים של הרשות. אז נקודות חוזקה שלנו בתקציב, התקציב הוא תקציב הכנסות שותף עצמאי תלות קטנה במשרדי הממשלה, יש לנו 47 חיוב ארנונה שלא למגורים מסך חיוב הארנונה שזה חיוב גבוה יחסית, כמו שכולכם יודעים והדבר הזה כבר בשנים האחרונות בכותרות ככל שאחוז חיוב הארנונה לא למגורים הוא גדול יותר ככה יש יותר כסף שנכנס לעירייה שכנגדו אין הוצאה ישירה.
הוצאות העירייה העיקריות זה חינוך ורווחה, ואנחנו נראה את זה בהמשך. כנגד העסקים אין לנו הוצאות של חינוך ורווחה. יש כמובן לעיר יהוד מונוסון מיקומו ושטח גיאוגרפי בעלי פוטנציאל פיתוח משמעותי ואיכותי, שיש לזה כמובן יתרון שהוא בא לידי ביטוי ביכולת בערך הקרקע וביכולת ביצוע פיתוח. נקודות החולשה המבניות שלנו, הייתה לנו נקודת חולשה אחת שהייתה נושא ההלוואות שהיינו מועמסים באג"ח שנפרע בשנת 2021, באוגוסט היה הפירעון האחרון ולכן נקודת החולשה הזאת כבר הסתיימה, היא לא קיימת יותר. נקודת חולשה מבנית שקיימת זו הפנסיה התקציבית היחסית גבוהה בעיר, שזה מאפיין עיריות די דומות לעיר יהוד מונוסון, עיריות ותיקות סדרי גודל שלנו, אבל זה אומר שתשעה אחוזים מהתקציב שלנו הולך לשלם לתשלום פנסיונרים בעצם שעבדו בעבר בעירייה וממשיכים לקבל משכורת מהעירייה, זו נקודת חולשה כמובן, וגם נושא של השבחה יש לנו בזה נקודת חולשה שלמעשה הקרקעות פה הם בבעלות מינהל, וכמובן גם הרבה מסלולי התחדשות עירונית שהם פטורים בכלל בהשבחה או כמעט פטורים מרוב ההשבחה פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 20 מתוך 43
וכתוצאה מזה כניסת הכסף מההשבחה נמוכה יחסית לערים אחרות ובעיקר ערים אחרות במרכז. חלף השבחה של רמ"י זה 12% בניגוד ל50% שמשלם בעל קרקע פרטית. אמנם הוא משלם על עליית ערך בסופו של דבר זה בדרך כלל סכום הרבה יותר גבוה.
(מציג מצגת) אני אציג לכם קצת התפתחות נתונים פיננסיים של העירייה, אז תסתכלו מה קרה לחוב החיצוני שלנו בשמונה שנים האחרונות מסכום של 93 מיליון שקלים של גרעון מצטבר והלוואות זמן ארוך אנחנו הגענו בניכוי, אני מנכה פה את כרית הביטחון של האג"ח מכיוון שהסכום הזה הוא בעצם סכום שיושב בצד וכיסה את שלושת הפירעונות האחרונים של ההלוואה לכן אני מנכה את זה, בניכוי כרית ביטחון. היינו ב-93 מיליון שקלים ב-2013 הגענו לשני מיליון שקלים סך הכל התחייבות והלוואות זמן ארוך בניכוי כרית ביטחון בסוף 2020 ובעצם נוצרו לנו יכולות לגייס מקורות חדשים ואכן מימשנו את זה. אם אתם זוכרים שלקחנו הלוואת פיתוח כבר אישרנו מסגרת הלוואות פיתוח גבוהה יותר, אבל לקחנו הלוואת פיתוח של 10 מיליון שקלים וזה הגידול בהלוואות שאנחנו רואים כאן ב-2021. סך החוב החיצוני הכולל כאחוז מההכנסה כמובן כי אם התקציב גדל אז לא רק שהחוב עצמו האבסולוטי ירד הלוואות ירדו, אלא גם במקביל ההכנסה גדלה התקציב גדל שזה מה שפורע את החוב, אז בעצם המקורות מימון שפורעים את החוב גדלו, המכנה גדל המונה קטן, ותראו מה קרה פה לאחוז ההלוואות. בעצם על סך התקציב הוא עוד יותר ירד מ-53% ל-1% ב-
2020, עכשיו זה 6% עם הלוואת הפיתוח של 10 מיליון שקלים שלקחנו, עדיין נמוך משמעותית ועוד מעט תראו את זה ביחס לרשויות במדינת ישראל. פה זה שקף שמציג בצורה גולמית לוקח את סך כל הוצאות העירייה על חינוך, מחלק בכמות התלמידים כולל תיכון מקיף ויגאל אלון שאנחנו מכניסים אותו בצד כמובן במונה ובמכנה כלומר בכמות התלמידים ובהוצאה שלו במחזור שלו מצרפים את זה, ותראו פה כמה ההוצאה של העירייה לתלמיד בסופו של דבר 19,300 שקלים ותראו את הגידול המשמעותי גם בשנים האחרונ ות בעיקר עד שהגענו כאן ל-19,300 שקל לתלמיד במערכת החינוך, זה כולל הכל, פֵּר ראש
שימי בונפיל: גם את התוספת הרישומית של השנה?
גל לניאדו: כן זה כולל הכל, זה סך הכל הוצאה. אין כאן ילד בגן לצורך ככה, זה לא ברמה הזאת זה ברמה
של לקחת את סך כל הוצאות החינוך של העיר לחלק בכמות התלמידים וזה ההוצאה לתלמיד, זה רק מחדד-
הדר מימון: איפה זה עומד בהשוואה כלל ארצית?
גל לניאדו: עוד מעט נראה.
הדר מימון: איפה אנחנו נמצאים? מקום 200 בערך או איפה
גל לניאדו: אני שמעתי את השאלה שלך, היא מאוד טובה.
הדר מימון: איך אפשר? צריך להשוות, מלפפונים למלפפונים, עגבניות לעגבניות. פה לקחנו מספרים, אתה
מחבר מספרים וזה בסדר, מה המשמעות שלהם בהשוואה כלל ארצית לכלל הרשויות?
יעלה מקלים: שאלת את זה כבר.
הדר מימון: לא סליחה, יעלה.
יעלה מקלים: הבנו את זה בפעם הראשונה, תחכה בסבלנות.
הדר מימון: מציגים לנו גרפים.
יעלה מקלים: תחכה בסבלנות. מה, כואב לך לראות שהכפלנו את ההשקעה בתלמיד?
הדר מימון: בהשוואה כלל ארצית, איפה את עומדת?
יעלה מקלים: אבל זה לא משנה, זה עדיין עומד בפני עצמו, זה הכפלה בהשקעה פֵּר תלמיד.
גל לניאדו: טוב הדר, השאלה שלך שאלה טובה, במקרה אתגרו אותי בוועדת כספים חיים ואורי וכל מי שהיה
בוועדת כספים בראשות בני רזניק, שהיו דיונים ארוכים בנושא של התקציב ועשיתי עבודה יחד עם הסגנית שלי קוני, שכדרך אגב על הכנת המצגת יחד איתי וההשקעה הרבה במצגת הזאת ועשינו והבאנו כאן נתונים כאלה, הדר, ואתה תראה אותם בהמשך. בסדר? כדרך אגב זה לא היה פשוט להביא את הנתונים האלה, כי הנתונים האלה צריך לחשב אותם וקשה להשיג אותם בצורה מרוכזת ממשרד הפנים, בעבר היה יותר קל.
תראו את התקציב שלנו איך הוא גדל משנה לשנה. כאן הגידול התקציבי הוא בניכוי הנחות ארנונה אז הגידול פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 21 מתוך 43
הוא לא 6% אני מציג כאן גידול של 8% מכיוון שהנחות ארנונה בעצם יקטנו בצורה משמעותית בין 2021 ל-
2022 עקב הפסקת מתן הנחות ארנונה בגין הקורונה לעסקים מבחינה ארצית. הבאתי לכם גם שקף אחד שתראו מה קורה לתקציב הבלתי רגיל שלנו, שזה בעצם בדיוק הנושא הזה של הסכם הגג, הוא נותן אותותיו כבר ב-2021. אתם רואים ב-2020 התחלה של זה ב-2021 בצורה הרבה יותר חזקה, אנחנו כבר עומדים נכון להיום אנחנו נסגור את 2021 בתקציב פיתוח בפועל של 77 מיליון שקלים, רובו זה באמת ממקורות של הסכם הגג שאנחנו מנסים למצות את זה בצורה יעילה עד כמה שניתן, כמובן בשיתוף ובניהול של מנהלת הסכם הגג.
אורי שנהר: זה סכומים מאושרים?
גל לניאדו: לא, אני עוד פעם אסביר מה זה. זה לא היקף פתיחת התב"רים בשנת 2021 ה-77 מיליון שקלים
זו ההוצאה שנרשמה ב-2021 בתב"רים. מה זה אומר? שזה משקף את העבודות. בסוף זה משקף עבודות, כל הגינות במרכז העיר, ליד התיכון, הפארקים, כל הפיתוח של הכבישים במרכז העיר, כל האזור של מקלב סעדיה חתוכה.
יפעת זמיר: אבל זו שאלה טובה, למה זו שאלה טובה מה שאומר אורי? כי אנחנו לא מצליחים להבין לאן ה-
77 מיליון שקלים שייכים, לאיזה פרויקט? בהצגה הבאה היה נכון לדעתי לעשות, איך הדבר הזה נכנס לכל הפרויקטים שהם בתקציב הרגיל? כי אחרת אתה יודע זה כאילו מספר מגניב ויפה ובאמת עלייה אבל אין לנו מושג לאיפה זה משויך.
גיל סימנהויז: כן, אבל מדובר בהוצאות בתקציב בלתי רגיל, לא בתקציב הרגיל וזו ישיבת תקציב.
אורי שנהר: אבל בכל זאת זה מספר מרשים כי אני מזכיר שכשאישרנו את התב"רים הקודמים, חלק גדול
מהם היו מותנים ואמרנו שהם מותנים בדברים מסוימים. זאת אומרת, יש כמות גדולה מאוד של תב"רים פתוחים שבעצם אתה אומר החשש שאי אפשר יהיה לממש והעובדה היא שבסכום מאוד-
גל לניאדו: חלק גדול מהם מומש. עדיין אנחנו אישרנו 300 אבל שימו לב אני רוצה לענות יפעת, אנחנו עכשיו
דנים על התקציב הרגיל. אנחנו מנהלים בו זמנית שני תקציבים- תקציב פיתוח ותקציב רגיל, כל המצגת שלנו וכל הנושא הזה של היום זה התקציב הרגיל. אנח נו לוקחים ארנונה גובים ארנונה מהתושבים ומוציאים הוצאות לחינוך, ארנונה, משרד החינוך וכו' ומוציאים הוצאות שוטפות לתפעול העירייה. אנחנו אישרנו תקציב פיתוח תלת שנתי בסוף 2020 ואנחנו מתקדמים איתו וממשיכים איתו. אני פה נתתי רק טעימה מהנושא של הפיתוח. אפשר להכין איזו מצגת נפרדת, כי דרך אגב כשעשינו את התקציב הפיתוח התלת שנתי בסוף 2020 ממש הצגנו את זה ברמה הרבה יותר מפורטת, ברמת תב"רים ברמת קרנות, ברמה הרבה יותר מפורטת כאן נתנו רק טעימה.
יפעת זמיר: אני מבינה אבל אני חושבת שכדי לראות תמונה, הרי בסוף מדובר על אותה עי ר עם אותם
פרויקטים ובסוף התב"ר יושב על תקציב שוטף כי זה אותם פרויקטים, ולכן בהרבה ערים עושים את זה.
עושים תקציב שמראה גם את השוטף וגם מעל את ההתקדמות. בהקשר הזה אנחנו מדברים כבר על שליש שאמור היה להיות ממוצה, ה-77 זה פחות מ-100 נגיד עקרונית, אם היית מחלק את זה פר שנה נכון? אז בביצוע זה כאילו פחות, אבל יכול להיות שתגיד לי תקשיבי אני עושה פה 77 כי אני מתכנן את ה-120 ב-
2022. אני לא יודעת, אין לי מושג. אני חושבת שכהצעת ייעול נכון היה לייצר תקציב שהוא דו רבדי, שהוא גם השוטף והוא גם התב"ר כי הפרויקטים הם אותם פרויקטים, להצעה- יש את זה בהרבה רשויות אחרות.
גל לניאדו: אני עוד פעם חוזר ואומר, אנחנו עשינו תקציב פיתוח תלת שנתי מסודר ומאורגן. יש אותו אפשר
להציג אותו מחדש, אנחנו הצגנו אותו בדצמבר 2020, ניתן באמת אם יוחלט לעשות דיווח כזה או אחר על התקדמות תוכנית התב"רים התלת-שנתית שאושרה. זה סיפור אחר ואפשר לעשות את זה, זה לא קשור כרגע לשקף של התקציב הרגיל שאנחנו כרגע מאשרים פה.
יפעת זמיר: מסכימה אבל אני אומרת בגדול כדי לקבל תמונת מצב, וזו הזדמנות לתמונת מצב כי זה אישור
תקציב שנתי, נכון היה לייצר רובד נוסף על התקציב השוטף, ככה לטעמי. כי בסוף זה אותם פרויקטים באותה עיר באותה התקדמות, זו הצעה לייעול זה הכל.
גל לניאדו: אני מציג לכם עוד פעם ביצוע תקציב הבלתי רגיל, שימו לב לאיזה היקפים אנחנו מגיעים -2020
2021 ואני אזכיר זה כשמקורות המימון שלנו בתקציב הבלתי רגיל הפנימיים דווקא קטנו משמעותית באותן שנים, ואתם ראיתם את זה באותן שנים. מה המשמעות שמקור המימון המרכזי פה זה הסכם גג עם רמ"י.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 22 מתוך 43
אורי שנהר ירדת לחמש, לא?
גל לניאדו: אני רק מציין את זה שלמרות זאת זה המצב. עכשיו עשינו לכם פה באמת עבודה שניסינו להשוות
מדדים פיננסיים של העיר יהוד מונוסון. שימו לב תזכרו שכמובן אתם יודעים את זה כולכם אנחנו מ-2017 עיר איתנה, המשמעות היא כמובן הבירוקרטיה עלינו על הרשות המקומית היא מעט יותר פחות מהודקת נקרא לזה, יותר סומכים על הצוות הניהולי המקצועי, על ההנהלה, על ראש העיר, מאשר בערים שהן אינן רשויות איתנות שהבירוקרטיה שם יותר צמודה והפיקוח של משרד הפנים יותר צמוד, בעיקר של משרד הפנים. אז אנחנו במסגרת הזאת רצינו לראות איפה אנחנו עומדים ביחס לרשויות אחרות. אתגרו אותנו באמת בוועדת כספים, הדר אתה ציינת ודיברת על זה מקודם, עשינו כאן השוואה שלנו איך אנחנו נמצאים כאן בשני מישורי השוואה. אנחנו מול עצמנו בכל מדד במספר מדדים פיננסים על פני שלושת השנים האחרונות. היינו יכולים לעשות את זה גם יותר הסתפקנו בשלוש השנים האחרונות, ואנחנו מול הממוצע הארצי בסדר? מול כל ה-250 רשויות מקומיות במדינת ישראל יחס הנזילות שלנו תסתכלו הוא אחד, ממוצע ארצי 0.65 מה זה יחס שוטף? היחס השוטף זה הנכסים השוטפים זה בעצם המזומן של העירייה. בעירייה הנכסים השוטפים זה המזומן בגדול בגלל החשבונאות על פי מזומן מתוקן בעירייה אז הנכסים השוטפים זה מזומן של העירייה חלקי ההתחייבויות השוטפות, מה אנחנו צריכים לשלם לספקים שותפים, להתחייבויות שוטפות, לשכר של חודש הבא, לסוציאליות של העובדים וכיוצא בזה. אצלנו בקופה בכל זמן נתון מה זה היחס אחד? זה אומר שיש לנו שקל אחד בקופה בחשבון בנק על כל שקל של התחייבות כזאת לזמן קצר. ברשות מקומית ממוצעת במדינת ישראל יש 0.65 אגורות של כסף בבנק לכל שקל התחייבות כלומר ביחס שוטף אנחנו הרבה יותר נזילים מהממוצע של רשויות מקומיות. יש כאן עדיין אתם רואים שזה פחות או יותר די זהה על פני שלושת השנים האחרונות. יש כאן מדדים של מבנה הון שזה כמה אנחנו ממונפים ולאיזו תקופה המינוף שלנו יושב לזמן הקצר ולזמן הבינוני, תסתכלו על אחוז עומס ההלוואות מההכנסות, כלומר סך הכול הלוואות על ההכנסות על התקציב, על מה שאמור לפרוע את ההלוואות. היינו בסביבות 11% ב-2019, האג"ח ירד הגענו ב-2020 ל-.5% פה זה מנוכה הפיקדון בגין האג"ח כי אני משווה מול הממוצע ארצי, ברגע שאני משווה ממוצע ארצי אני חייב לקחת את הנתונים שלי גם אם הם מעוותים ולהתקדם איתם ולחשב אותם כי יש לי 250 רשויות שאנחנו משווים את עצמנו אליהם, ואצלם אנחנו לא יודעים אחד ככה אחד ככה אנחנו משווים.
אז תשימו לב אנחנו בסביבות 5% ב-2021 אי הירידה פה בעצם זה כיוון שפרענו מצד אחד את האג"ח ומצד שני נתן הלוואת פיתוח חדשה אז נשארנו בגלל זה 5% .
הדר מימון בעשרה מיליון האלה איזה פעולות נעשו?
גיל סימנהויז: מה אתה רוצה את העשרה מיליון? עשרה מיליון בהתאם ליעדים שקבענו זה תכנון של מוסדות
חינוך זה המבנה לאגף לשירותים חברתיים.
הדר מימון: הבנתי, בעיקר תכנוני.
גל לניאדו: בעיקר תכנון מוסדות חינוך ובינוי בית ספר "הרצל". ממוצע ארצי 18% כלומר רשות מקומית
ממוצעת, הלוואות מגיעות ל- 18% מהתקציב שלה, אנחנו נמוכים הרבה פחות, ממונפים מרשויות מקומיות אחרות. זה מלמד על איתנות פיננסית חזקה יותר. אחוז פירעון מלוות מהכנסות זה כמה כסף מהתקציב הולך לפירעון הלוואות, התושב משלם לצורך העניין ברשות מקומית ממוצעת 3% התושב משלם 100 שקל ארנונה, שלושה שקלים הולך כבר לפירעון הלוואות של העירייה, כלור הוא לא מקבל כאן שירות ישיר שלושה שקלים הולך זה בממוצע ארצי. אנחנו בנושא הזה עדיין יותר גבוהים מהממוצע הארצי בגלל כל נושא של סיום האג"ח שזה עדיין לתקופות יותר קצרות לקחנו את ההלוואות. נתוני ביצוע שימו לב כמובן לנו גרעון שוטף ואין לנו גרעון מצטבר כבר מספר שנים, גרעון שוטף המון שנים וגרעון מצטבר מלפני מספר שנים בודד שגמרנו את כל הגרעון המצטבר בעיקר מפירות אותו תיאגוד מפורסם שנעשה ב-2015 שהרבה מקורות מימון מכספי אותו קרן תיאגוד לפי הכללים של משרד הפנים שהנחו אותנו, יועדו לכיסוי הגירעון המצטבר שהוא בעצם 0%. הממוצע הוא שרשות מקומית ממוצעת הגירעון השוטף שלה הוא 5% והגרעון המצטבר אצלה הוא 12%. כמובן אנחנו במצב הרבה יותר טוב מהממוצע של רשויות מקומיות. אחוז הכנסות עצמיות מהכנסות זה יותר מלמד על עצמאות כלכלית. שימו לב אנחנו 74% מההכנסות שלנו מסך התקציב הוא ממקורות עצמיים כלומר מארנונה, מאגרות, מגריעות שאנחנו מבצעים בעצמנו ורק 26% זה בעצם הכנסות הממשלתיות רשות מקומית ממוצעת 47%, בשנת 2020.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 23 מתוך 43
הדר מימון אני רק רוצה רגע להעיר הערה. צר לי כחבר מועצה שעושים בך שימוש של תעמולת בחירות כאילו אנחנו פה בחוג בית, מה המצב ביהוד לעומת מה המצב פה ושם. הכל בסדר, אנחנו רוצים לדסקס את התקציב.
יעלה מקלים: לפני דקה אתה ביקשת, מה אתה רוצה עכשיו?
הדר מימון: יעלה, אני ביקשתי כשמראים לי מדדים על חינוך של הילדים שלי ואומרים לי שאנחנו משקיעים
20,000 שקל לילד ומי שנמצא בראש הטבלה זה כפר שמריהו עם 8,000 שקל לילד אז תעשי לי טובה באמת אז אני אומר בואו נשווה לפי מדדים אמיתיים מה לוקחים ומה מחלקים, מה במונה ומה במכנה ומה מקבלים.
יעלה מקלים: הדר, אתה מוזמן-
הדר מימון: כרגע אבל אנחנו רוצים לדבר על התקציב. אנחנו פה יושבים ומקבלים מחמאות ועובדים עם
מחמאות לכולם על העבודה המסורה והמדהימה.
יעלה מקלים: הדר, מותר לתת מחמאות, זה לא עולה כסף.
הדר מימון: זה בסדר, תעשי את זה אצלך בחדר.
גל לניאדו: זה לא עניין של מחמאות זה נתונים מחושבים ואתה יכול לחשב אותם בעצמך לראות אם הם
נכונים או לא.
יעלה מקלים: הדר אל תפריע, גל תמשיך. אין פה דיאלוג הרי לפני שניה הוא אמר בדיוק הפוך.
גל לניאדו: זה לא עניין של תשבחות או לא תשבחות זה עניין של חישובים.
יעלה מקלים: גל הוא איש מקצוע מהמדרגה הראשונה.
הדר מימון: אי אפשר להפוך אותך לפונקציונר בכל מחיר.
יעלה מקלים: הדר.
הדר מימון: אני הייתי פה שמונה שנים בישיבות תקציב, כרגע אתה הופך להיות פונקציונר בחוג בית של
ראשת העיר. זה לא לעניין.
יעלה מקלים: הדר, מספיק די. הבנו את עמדתך תודה רבה, אתה מפריע.
גל לניאדו: טוב אחוז חיוב ארנונה לא למגורים מסך חיוב הארנונה - אנחנו עומדים על 48%. בעצם חיוב
ארנונה לא למגורים מסך חיוב הארנונה ממוצע ארצי 39%. אנחנו גם כן במדד חוזק מבני הזה אנחנו גם כן חזקים יותר מהממוצע. אתם רואים שיש כאן ירידה מסוימת קלה וזה נידון גם בוועדת כספים, גם בהנהלה הנושא הזה, עדיין הממוצע אצלנו הרבה יותר גבוה מהממוצע הארצי.
שמוליק רוטמן: אבל זה באמת מנחם כי אין לנו היטלי השבחה.
שימי בונפיל: כרגע.
גל לניאדו: לא זה מדד אחר שמוליק, כל מדד הוא בפני עצמו. בסוף אוסף המדדים מלמד על האיתנות
הפיננסית של עירייה, המדד חוזק מבני הבא הנוסף זה אחוז תשלומים לפנסיה מסך ההכנסות ששוב פעם אתם רואים בנושא הזה דווקא האחוז אצלנו גבוה, 9% כלומר מכל בעצם 100 שקל שהתושב משלם ארנונה תשעה שקלים הולך לאנשים שממשיכים לקבל כסף מהעירייה, שעבדו בעבר בעירייה והם כבר לא עובדים בעירייה.
בני רזניק: ועוד לא הגענו לשיא.
גל לניאדו: לא, אני חושב דווקא שהגענו לשיא, אני חושב דווקא עשינו בדיקות, הגענו לשיא זה השיא פחות
יותר 20,21,21 אני חושב שזה השיא. אבל יכול להיות כמו שאתה אומר אנחנו לא נביאים לא יכולים לדעת זה קשור כאן לנתוני תמותה יש כאן הרבה נתונים שחסרים, אבל נתון אחד אנחנו יודעים שרוב העובדים בפנסיה תקציבית שהם עובדים יקרים כבר פרשו בסדר? נשארו מעט. יקרים במובן כשעובד כזה פורש אתה משלם לו פנסיה תקציבית בעלות של 20 אלף שקל לחודש פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 24 מתוך 43
יעלה מקלים מה שמנסה הגזבר להגיד שהסכום הזה הוא קבוע, אנחנו מחויבים אליו ואנחנו לא יכולים להשפיע עליו.
גל לניאדו: בגלל זה זה נמצא במדדים של חוזק מבני. נכון. טוב, בואו נחזור עכשיו נעבור לתקציב שלנו
מקורות מימון ושימושים בתקציב. השקופיות האלה בעצם קיבלתם גם בחוברת שחולקה לכם ארבע שקופיות, נרפרף עליהם. גם דיברתי על זה קודם במדדים הפיננסים 60% מהתקציב שלנו כאן אני עושה את זה ללא הנחות ארנונה מושתתת על הארנונה עוד 12% על הכנסות עצמיות עוד 17% הכנסות ממשרד החינוך משרד הרווחה 8% ומשרדים ממשלתיים אחרים עוד 3%, עוד פעם תקציב יחסית לרשויות אחרות תקציב יחסית עצמאי במקורות מימון שלו יחסית לרשויות אחרות. התקציב לאיפה הוא הולך? ההוצאה לאיפה היא הולכת?
יפעת זמיר: גל רגע שאלה לגבי המקורות, עצמאי זה בסדר אבל בסוף מקורות ממשרדי ממשלה זה חוזק גם,
זאת אומרת זה מעיד על כך שיש פעילות שהיא בשיתוף פעולה וממנפת את הכסף אז 3% זה נראה לי מאוד מאוד נמוך. זאת אומרת אנחנו מכירים רשויות אחרות זה הרבה יותר גבוה, בסוף זה מעיד על האופן שבו העיר יודעת למנף את הכספים שלה מול משרדי הממשלה בתחומים השונים.
שימי בונפיל: זה לא קשור למדרג שלנו, גל?
יפעת זמיר: עולמות תוכן ענקיים.
גל לניאדו: זה קשור גם למדרג, זה קשור להרבה דברים וזה קשר לזה ש-
שימי בונפיל: בגלל שאנחנו במדרג גבוה אז יש הרבה קולות קוראים או הרבה דברים של משרדי ממשלה
שלא מגיעים לנו כי אנחנו סוציו-אקונומי מסוים.
יפעת זמיר: לא, זה לא קשור, זה מאוד קשור, לא תמיד זה קשור.
גל לניאדו: יפעת אני אגיד עוד משהו, אם בסוף הארנונה שלנו הייתה קטנה בחצי אז משרדי הממשלה היו
גדלים, פתאום זה היה יותר, משרדי הממשלה היו מעל 50% מהתקציב, אבל סך התקציב היה יותר נמוך משמעותית ולא היינו יכולים לתת שירות לתושב כמו שנותנים אותו היום. וזה גם קשור למה ששימי אמר, זה קשור למדד הסוציו-אקונומי של הרשות.
יפעת זמיר: אני מדברת על קולות קוראים שהם בעצם ממנפים כסף קיים הם לא לסוציו-אקונומי נמוך, בוא
ניקח סתם ספריה, הרי בסוף ספריה זה כסף שאנחנו יכולים לקבל ממשרד לדעתי התרבות, אני כבר לא זוכרת מה, אז בדקנו ואנחנו לא ביקשנו אז לא קיבלנו, אז אין פה תמיכה ממשרד הממשלה. סתם דוגמה קטנה, זה כלום כסף אבל זה דוגמה.
יעלה מקלים: זה כלום כסף וזה לא ישנה את האחוזים וזה עם מצ'ינג.
יפעת זמיר: ברור שזה עם מצ'ינג, זה מינוף- לקחת כסף קיים ולקבל עליו כסף ממשלתי.
יעלה מקלים: בכל תקציב כולל לקבל כולל תקציב הבית ובטח בתקציב עירוני יש תיעדוף ואין ספק שגל
וקוני וכל צוות הגזברות עושים כל מאמץ לענות לכל הקולות הקוראים שהם יכולים, אני אגיד שזה מאמץ קשה כי באמת רוב הקולות הקוראים כולל בחינוך, כולל ברווחה, כולל בשירותים חברתיים אינם רלוונטיים לנו כאשכול 8 ולכן השמחה שעלינו לאשכול 8 לא שימחה בכלל את הגזבר
גל לניאדו: חד משמעית נכון.
יעלה מקלים: כי באמת מאוד מאוד בעייתי ויש לנו לא מעט דוגמות, גם בפיתוח וגם בשוטף, מאוד מאוד
בעייתי ואגב אפילו אני אתן דוגמה, בזמנו משרד המדע השיק יוזמה של קייטנות של מדע בקיץ, יפה אבל בעיקרון הקול קורא הזה לא חל עלינו, לא הסכימו שאנחנו כרשות באשכול שמונה נדרש לקייטנה הזאת. רק אחרי שפנינו למנכ"ל המשרד שפגשנו אותו באיזה מפגש אחר שלא קשור והסתבר שנשארו עודפים כי יש רשויות באשכולות יותר נמוכים לא ניגשו לקולות קוראים האלו, אז הקול קורא הזה במקרה תוקן, אבל רוב הקולות הקוראים לא רלוונטיים לנו.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 25 מתוך 43
יפעת זמיר אני לא מסכימה, אני חושבת שכמו שבמקרה תפסת אותו בפוקס שנשאר כסף ככה זה עובד, המטרה של ממשלה זה להיות צינור שעובר לרשויות המקומיות, זה עניין של תיעדוף, יכול להיות שצריך פה אדם שזה התפקיד שלו.
יעלה מקלים: יש.
יפעת זמיר: אבל עובדה שזה עדיין לא מספיק, יש הרבה כסף שיושב בממשלה בהרבה תחומים שהם נראים
אולי אזוטריים אבל הם מצטברים לכדי הרבה כסף.
יעלה מקלים: בתיאוריה זה נכון.
יפעת זמיר: אני חושבת שזה חבל כי בסוף להגיד שאנחנו עצמאים זה נחמד, אבל זה בסוף מייצר אותנו
עצמאים מידיי כי זה אומר שאנחנו לא ממצים את פוטנציאל הצמיחה שיש בממשלה.
גל לניאדו: אני חושב שזה לא נכון, המשפט הזה.
יעלה מקלים: בואו נחליט שאנחנו לא מסכימים בין החלק הראשון של המשפט לחלק השני.
גל לניאדו: לא, אני חושב שזה בדיוק הפוך, יש לנו הכנסות ממשרד הרווחה שאנחנו ממנפים הרבה מעבר-
יפעת זמיר: לא דיברתי על רווחה וחינוך-
גל לניאדו: נתתי עוד דוגמות.
יפעת זמיר: יש הרבה משרדים אחרים.
גל לניאדו: זה לא קל בכלל.
יפעת זמיר: הכל לא קל חבר'ה, ברור שזה לא קל.
שימי בונפיל: לצורך הדוגמה, אתמול המשרד לשירותי דת אישר לעיריית יה וד מונוסון 100 אלף שקל
למועצה הדתית אז זה גם כספים שהממשלה נותנת.
יפעת זמיר: אין בעיה אבל זה אומר שיש מישהו שעובד כדי שהכסף הזה יגיע, אוקיי? אז אני מצפה שהעירייה
הזאת כרשות שהיא לא רק שירותי דת, שימי זה אחלה ונהדר אבל אתה צריך מישהו שיביא כסף.
שימי בונפיל: רק נתתי דוגמה.
יפעת זמיר: ברור, אבל צריך מישהו שיביא כסף עבור דברים הרבה יותר וזה יושב על תיעדוף. תיעדוף עירוני,
מדיניות עירונית ואני חושבת שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר, כרשות חזקה דווקא כדי לקבל כסף מהממשלה, מתחומים שונים שהם רווחה וחינוך ויופי שאנחנו ממצים את תחומי הרווחה והחינוך אבל זה מובן מאליו.
שימי בונפיל: עיקור וסירוס חתולים אנחנו גם מקבלים ממשרד החקלאות.
גל לניאדו: אפשר לעבור על הרבה כספים שאנחנו מקבלים ממשרדי ממשלה.
יפעת זמיר: אבל זה מתכנס ל-3%, יש סטטיסטיקה, אז אם זה 3% אז זה לא מספיק
גל לניאד ו: לא, משרד החינוך ומשרד הרווחה.
יפעת זמיר: מעבר למשרד החינוך ומשרד הרווחה חבר'ה.
גל לניאדו: הם המשרדים המשמעותיים.
יפעת זמיר: ברור שהם המשמעותיים אבל זה בסיסי, אני אומרת-
גל לניאדו: זה לא בסיסי, הבסיסי הזה הוא המיצוי הכי-
יעלה מקלים: גל מספרים אפשר להסתכל עליהם בכל מיני צורות, גם לקבל את המיצוי של הזכויות ממשרד
החינוך זה לא פשוט.
גל לניאדו: שם הכסף הגדול.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 26 מתוך 43
יעלה מקלים זה כאילו נראה טריוויאלי, זה ממש לא טריוויאלי ואותו דבר במשרד הרווחה זה ממש ממש לא טריוויאלי.
גל לניאדו: אלה שני המשרדים המשמעותיים.
יעלה מקלים: ואנחנו עובדים כדי מאוד קשה כדי לקבל מהם וכל קול קורא שרק יש ניחוח שלו באוויר אז
מירי ומיכל קופצות עליהם ואם לא, אז מירי מתתיהו יושבת עליהם וכל הצוותים עובדים קשה. אין ספק שצריך תמיד להקפיד יותר ולעשות יותר אבל יש פה בהחלט עבודה מאומצת ולא צריך לבטל אותה בחוסר ידיעה.
יפעת זמיר: לא היה פה לרגע ביטול.
יעלה מקלים: אל תפריעי לי בבקשה, לא הפרעתי לך-
יפעת זמיר: זה לא קשור, אני לא ביטלתי, יש פה עבודה קשה ומצוינת שנעשית זה לא ביטול-
יעלה מקלים: יפעת אני מבקשת לא להפריע, אתה מפריעה לי באמצע הדברים-
יפעת זמיר: אל תגידי ביטול. ביטול זה לא המילה שנאמרה.
יעלה מקלים: את אומרת מה שאת רוצה ואני אומרת מה שאני רוצה. בסדר? בואי נסכם שאני לא הפרעתי לך
אל תפריעי לי, לפחות כבוד הדדי מינימלי בין בני אדם זה הרבה יותר חשוב מעוד כסף ועוד מיצוי וכל מיני דברים אחרים ובטח לא בעידן שלנו. תודה. אז אני אחזור ואומר שיש פה עבודה מאוד מאומצת שהצוותים עושים וכל קול קורא משתדלים לעשות את המאמץ, והרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מממנים אחוזים הרבה יותר גבוהים ממה שאנחנו אמורים כי הקולות קוראים לא מדברים על סכומים ריאליים אבל בואו נמשיך. תודה.
חיים מימון: אני מבקש להעיר משהו, הנושא הזה של קולות קוראים נבדק על ידי המבקר בשנת 2020. ראינו
שיש הרבה מה לעשות בתחום הזה כי יש הרבה קולות קוראים שאושרו. אני לא רוצה להיכנס למספרים ולעשות גם חילוקי דעות על המספרים ועל איזה שנים זה נפרס, בכל מקום יש מה לעשות בנושא הזה כי יש קולות קוראים שאושרו לנו, הכסף אושר ופשוט לא הלכנו לקחת. אז אני חושב שיש מה לעשות בנושא הזה ונכון שמדובר ביחס לכל התקציב באחוזונים בודדים אבל עדיין זה כסף, 3-4 מיליון שקלים זה כסף שאפשר לעשות איתו כל מיני דברים.
יעלה מק ליס: בשביל זה יש וועדת ביקורת, כדי שנוכל להשתפר. גל תמשיך.
גל לניאדו: טוב שימושי התקציב לפי סוגים אנחנו רואים פה ש-60% מהתקציב שלנו הולך לפעולות 9%
הולך לפנסיה 30% הולך לשכר ופירעון, מלוות ומימון רק אחוז אחד מהתקציב שלנו הולך לזה. אם אנחנו מסתכלים על תקציב ההכנסות שלנו ושל 2022 בהשוואה ל- 2021 אנחנו בוחנים פה נתנו לכם פה גרף כזה עוגה שבוחנת איך התקציב השתנה מ-2021 ל-2022 מבחינת מקורות המימון שלו, הארנונה נשארה 60% מהתקציב למרות הגידול של כמעט 10 מיליון שקלים בהכנסות הארנונה שלנו פה בתקציב 60% מהתקציב אנחנו גם בהמשך נסתכל על הארנונה קצת יותר ונתעמק בה. משרד החינוך גדל ממש מ -16% ל-17% אבל פה בנושא הזה של משרד החינוך באמת כמו שהיה ציינתם וגם דנו על זה בוועדת כספים וגם כתבתי לכם את זה בהסבר, יש כאן סוג של פעולה רישומית שנאלצנו השנה לבצע בעצם בהנחיית רואה החשבון לרשום כהכנסה והוצאה בעצם הוצאות שכר של משרד החינוך בכלל בגין גננות שכביכול הוא מתקצב לנו את זה ואז אנחנו רושמים את זה כפעולה רישומית כהכנסה והוצאה, סכום של בערך 3.8 כ-4 מיליון שקלים. יש לנו הכנסות ממשרד הרווחה גם כן 8% מהתקציב תראו את הגידול בהכנסות ממשרד הרווחה אבל כמובן כנגד זה יש הוצאות רווחה הרבה יותר גדולות ורוב ההוצאה שם היא בבסיס ההוצאה של הרווחה כל הנושא של השמות, הסעות ומלווים של נזקקי הרווחה למוסדות השונים, יש לנו ירידה מסוימת במענקי פנים וממשלתי אחר מ-4% מהתקציב בשנת 2021 ל-3% הירידה הינה בעיקר עקב זה ששיפוי משרד הפנים בגין ההנחות קורונה לעסקים הופסק בעצם ב-2022, כבר לא יותר קיים 2021 זה עדיין קיים, הירידה בעיקרה מזה, יש לנו הכנסות יתר עצמיות ואנחנו נראה את זה בהמשך. זה נשאר מ 11% ל10% זו לא עלייה, עלייה בסכום האבסולוטי מבחינת אחוז מהתקציב זה לא עלייה, אנחנו נראה את הפירוט גם בהמשך ועצמיות חינוך ורווחה יש פה גידול של אחוז, הרוב נובע מכל נושא של גביות הורים בגין כל ההפעלה של התל"ן, הזנה, העשרה וכיוצא בזה בגני הילדים בעיר, שעקב הקורונה בתשפ"א זה לא התקיים ובתשפ"ב וקדימה זה חוזר להתקיים.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 27 מתוך 43
פה יש לנו השוואה של ההוצאה בעצם בתקציב 2022 ל-2021 גם כן התפלגות ההוצאה לפי נושאים, השינוי בהוצאה אתם רואים את הוצאות החינוך זה הגידול המשמעותי ביותר בתקציב העירייה, מ-68 מיליון שקל ב-2021, ל-80 מיליון שקל ב- 2022. גם אם ננכה את הארבעה מיליון שקלים שזה פעולה רישומית עדיין יש כאן גידול של 8 מיליון שקלים עוד מעט נראה גם כן בהמשך לאיפה הגידול הולך. כמובן אחרי זה הוצאות איכות הסביבה שנשארו פחות יותר על אותו אחוז מסך ההוצאה, כמובן גידול של שלושה מיליון בהוצאה אבל כאחוז סך כל התקציב זה אותו אחוז. רווחה יש גידול, הנהלה כלליות ושירות גם כן אותו אחוז, פנסיה יש גידול מסוים ושאר ההוצאות. אנחנו עכשיו נראה בעצם לאיפה הגידול התקציבי של שנת 2022 לאיפה הכסף הזה הולך, הגידול הזה שאתם ראיתם של 12.8 מיליון שקלים בתקציב 2021 לתקציב 2022 לאיפה הולך לאיזה נושאים הולך- בעצם לחינוך 12 מיליון שקלים.
הדר מימון: אחרי ההפרש של השמונה מיליון?
גל לניאדו: אם אנחנו נוריד את ה-4 מיליון אז זה שמונה מיליון, ריאלי נכון, גידול בחינוך, רווחה 5 מיליון
שקלים, איכות הסביבה כמעט כ-3 מיליון שקלים, שירות, ביטחון, פיקוח, מוקד עירוני עוד 2.3 מיליון, מנהל כללי וכספי 1.6 מיליון שקל, פנסיה חצי מיליון שקל, הנדסה ובניינים ויש לנו כמובן ירידה ה-12.8 מיליון שקל זה בעצם מה שנקרא בנטו כי יש לנו כאן ירידה בהנחות ארנונה. הירידה היא כמובן מזה שהעסקים כבר לא מקבלים הנחות ארנונה בגין משבר הקורונה, זו הירידה שאתם רואים פה והירידה בנושא פירעון, מלוות ומימון שזה אותו אג"ח שהפסקנו לפרוע אותו. מה שאתם ראיתם את הגידולים של ה-12 מיליון שקל בחינוך אז פה יש פה הסבר על איפה הכסף הולך בחינוך, הגידול לאיפה הולך תסתכלו לחינוך המיוחד 2 וחצי מיליון הפעולה הרישומית שדיברנו עליה 4 היא מיליון שקלים כלהנושא של מימון ותשלומי ההורים, סל תרבות, הזנה, שרת, תל"ן 1.1 מיליון שקל יש כאן השקעה גדולה בכל הנושא של הפעלת מייקלאב במבנה חדש שכור והרחבת שירות שם מבחינה כמובן תקציבית של כמעט מיליון שקל עלות כבר שמגיעה כאן בעירייה ברוטו לכ-1.7 מיליון שקל, כלומר יש כאן השקעה מסיבית בפעולות חינוך נוספות.
אמנון סעד: כמה-
גל לניאדו: זו העלות כולה, לא כי יש גם הכנסות, זה רק הגידול בלי בסיס התקציב, יש בסיס הגידול ויש את
התקציב, פה אני מציג לאיפה הגידול הולך. אז יש כאן עוד 900 אלף שקל שהולך לנושא הזה
הדר מימון: ממה נובע ברשותך הגידול הזה של 2.5 מיליון שקלים להסעות, מלווים וסייעות בחינוך המיוחד
זה משהו שמה? השנה קפץ? איך זה נוצר?
גל לניאדו: אולי נשמור את השאלה הזאת לאחר כך? כי יש לנו הסבר לזה.
הדר מימון: כחלק מהיעדים של ראשת העיר ושל המנכ"ל הופיע הנושא הזה של חינוך מיוחד ואני רוצה
לדעת ממה זה נובע, זה חד פעמי? שינוי בחקיקה?
גל לניאדו: לא, זה תהליך שקורה לאורך כמה שנים של העלויות האלה שגדלות. כמובן שחלק מהעלויות
האלה ממומנות גם על ידי משרד החינוך, אבל רק חלק מסוים מהן, פחות מ-50% בממוצע. זה נובע מזה שיש יותר מאובחנים, יש יותר הסעות, יש יותר מלווים, יש יותר פיזור של מוסדות שהוועדות השמה. מירי נמצאת פה ויכולה לתת לזה הסבר, שאם בעבר היו מסיעים ארבעה למוסד אחר שמטפל בלקות א', ב' ,ג' ,ד'
עכשיו כבר יש ללקות א' מוסד ייחודי שפתחו כך וכך והוועדה מפנה אותו לשם, עכשיו ההסעה כבר מתפצלת לשני מקומות, אני אתן לך כדוגמה וכמובן מהעלות, מהעלות שכר, זו מערכת שלמה שהיא עתירת כוח אדם, עתירת העסקה סביב זה, יש כאן מלווים בהסעות, יש נהגי הסעות כמובן שזה ההסעות בעצם ויש פה גם סייעות מיוחדות שצמודות לילדים.
יפעת זמיר: אבל גל אם יש צמיחה כזו בכמות למה להוציא את זה החוצה והסעות ונהגים ודלק וזיהום האוויר.
שימי בונפיל: אין לך מוסדות כאלה.
יפעת זמיר: אז אולי צריך לחשוב על זה.
גל לניאדו: נעסיק את הנהגים אצלנו? לא הבנתי.
יפעת זמיר: לא נהגים.
גל לניאדו: לבנות את המוסדות אצלנו?
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 28 מתוך 43
יפעת זמיר יכול להיות.
שימי בונפיל: יפעת לצורך הדוגמה סייעת.
יפעת זמיר: אני יודעת שזה לא שאלה אליך.
גל לניאדו: קודם כל יש כזה תהליך, חלק מהילדים מושמים פנימית, מירי יכולה לתת פה הסבר אבל מוסדות
מורכבים וייחודים אנחנו לא נקים בעיר מוסד לטיפול בלקות מסוימת שנפתח אותו בשביל שלושה ילדים ונשלם עכשיו גם למורה, למנהל ולסמל מוסד.
שימי בונפיל: בשביל זה יש אגרות חוץ.
גל לניאדו: אין מה לעשות יש גם עניין של יתרון לגודל וחיסרון לקוטן או איך שנקרא.
יפעת זמיר: כבר עשינו out source לחינוך מיוחד
שימי בונפיל: זה וועדות של משרד החינוך שמקבלות אישור, זה לא אנחנו ואגב למה שגל אמר לגבי הסייעות,
לצורך הדוגמה למה זה עלה הדר, כי אם יש לך סייעת שמביאה ילד ולוקח סך הכל שעה להביא את הילד, היא מקבלת על זה ארבע שעות כי ככה היא צריכה להתפרנס, ככה משרד החינוך קבע, לכן יש את הגידול הזה, נכון מירי?
גל לניאדו: בואו נמשיך יש לנו כאן רשימה אני רוצה רק שנעבור על הכל, כל נושא של הפעלת קייטנות
בחגים ובקיץ שמבוצע על ידי המתנ"ס עוד 1.3 מיליון שקל. יש לנו הגדלה נוספת בפרויקטים החינוכיים כל שנה אנחנו מקפידים לבצע פה הגדלות בנושאים האלה גם מגיעים לזה, עוד 420 אלף שקל הגדלה בפרויקטים חינוכיים בבתי ספר וגני ילדים פה מירי חיברתי את זה ביחד עם השקופית לנוחות. כל הנושא של הפעלת מועדוני והדרכות נוער עוד 300 אלף שקלים מה שתחת טל מנהלת הנוער. יש לנו את הגיל הרך מה שמירי דיברה עליו שתקצבנו לראשונה סכום לטיפול בנושא הזה, זה מעולם לא תוקצב בעירייה, תקצבנו לו 75 אלף שקלים. יש כאן גידול בשמירה ניקיון ואחזקה במוסדות חינוך בעיקר זה נושא של התייקרויות, יש לנו עוד השקעה נוספת באירועי ספורט ותחזוקת מתקני ספורט עוד 165 אלף שקל ויש לנו כאן פתיחת שירות חדש שזה השפ"מ, כחלק גם מזה שנבנה המבנה החדש אז יש גם שירות חדשה שפ"מ- שירות פסיכולוגי משלים.
מנכ"ל העירייה דיבר על זה בישיבה האחרונה אם אינני טועה, אז גם הנושא הזה בעצם יש כאן עלות כספית עוד תקנים שקיבלנו בשפ"ח כנגד ההוצאה הזאת יש גם הכנסה כדרך אגב. הגידולים ברווחה בעיקר הנושא של השמות ברווחה גידול של 4 מיליון שקלים שכמובן כ- 75% מזה ממומן על ידי משרד הרווחה בנושא הזה, הזה יש לנו כאן תוספת תקנים. ראיתם גם תקן חדש שנקלט לאחרונה של מנהלת צעירים שדיברה פה, זו עוד פעילות חדשה של העירייה, תקן חדש יש לנו תקני עו"סיות רווחה, יש לנו תקנים נוספים לאיוש 2022 ויש לנותוספת שכר ברווחה של 12% בגין הסכם שכר לאחרונה שנחתם זה תוספת של כ-600 אלף שקל בתקציב. למעשה בלי שאנחנו עשינו כלום פשוט עליות שכר בעצם אנחנו רואים וחווים קצת מזה ממה שדיבר קודם הכלכלן של אקסלנס בדיוק על נושא השכר ועליות שכר במשק, אז הנה אתם רואים זה חודר לנושא הזה של הרשויות המקומיות ושל המוניציפאלי. מוניציפאלית יש לנו מרכז 100 אלף שקל, פעולות של מרכז צעירים, מה שמיכל דיברה קודם ויש לנו עוד הגדלה בנושא של פרט, משפחה וצעירים. יש לנו באיכות הסביבה יש לנו גידול בגינון ונוף בעיקר היערכות לפתיחת פארקים חדשים ופתיחת פארקים חדשים שכבר נעשו ב-2021, יש לנו הגדלה טאטוא רחובות שזה גם כולל תוספת של איזושהי מכונת טאטוא קטנה נוספת שנכנסת למקומות קטנים. יש לנו נושא ששגיא דיבר עליו קודם בשקף, במה שהוא הסביר סביר קיימות וחינוך סביבתי תחום חדש עירייה רוצה להיכנס אליו במסגרת אגף איכות הסביבה פשוט וקצר ב- 150 אלף שקל יש לנו נושא של תגבור מערך רבים טיפולים זה גם כן שירות לתושב ועוד 200 אלף שקל זה רכבים תפעוליים שימו לב כל מה שאתם רואים שמפנים איתו את הזבל, את הלכלוכים, צוותים של איכות הסביבה, יש לנו גידול בעלות הטמנת אשפה יש לנו וטרינריה וגם כן צריכת חשמל עירונית שאנחנו חזינו לצורך העניין חזינו ב-2021 חיסכון ניכר יותר ממה שנוצר בפועל בסופו של דבר כתוצאה מתאורת הלד, מכל ההתייעלות האנרגטית אנרגטית אבל בד בבד שימו לב שבסוף גם הייתה הגברה תאורה הייתה תוספת שירות בנושא הזה חוץ מחיסכון כן? אני מדבר פה רק על כסף יש לנו בנושא של שירות ביטחון, פיקוח, מוקד עירוני יש לנו כאן עוד תוספות, תקני הפיקוח שהיום הוא ישים חלקית אני מדבר על פיקוח עירוני יש כאן עוד ציוד, רכש לשיטור, עלות של תחזוקת מצלמות, עקב זה שפריסת המצלמות בעיר התרחבה משמעותית. כמובן שזה דורש תקציב, יש לנו גידול בשכר שיטור בעיקר איוש של תקני שיטור עירוני ב-2021 לראשונה, יש לנו כאן פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 29 מתוך 43
נושא של ליווי ומוכנות לחירום שהכנסנו את זה בתקציב הרגיל, יש לנו נושא של ביטוחים שזה גם כן בתחום של השלטון המקומי. הדבר הזה איך אומרים מכה תקציבית כל הזמן עלויות של הביטוח גדלות, השתתפות עצמית גם גדלה כתוצאה מזה שעלות דמי ההשתתפות שלנו גדלים בכל אירוע ביטוחי. יש לנו נושא של תגבור המוקד שהתחיל כבר ב -2021 ממשיך גם ב-2022, גם נושא של קליטת מוקד אחרי הצהריים, יש לנו פרויקטים בתחום השיפור והנגשת השירות מה שטלי דיברה קודם, בתקצוב גם בתקציב המותנה גם קליטת מנהל אגף ביטחון, זה עוד עלות תקציבית.
הדר מימון: זה מעל חיים אוריון? או מה זה?
גיל סימנהויז: היום אין אגף ביטחון ואכיפה.
הדר מימון: יש לנו אבל עשרה שוטרים ושיתוף פעולה עם משטרת ישראל וניידות ומוקדנים ולא יודע מה.
גיל סימנהויז: יש גם 20 עובדי (לא ברור), אז לא צריך מנהל אגף איכות הסביבה
הדר מימון: צריך גם מנהל?
גיל סימנהויז: זה אומר שלא צריך מנהל אגף איכות סביבה?
הדר מימון: לא אבל מה יעשה מנהל אגף הביטחון, ינהל את שני עובדי הביטחון שלו?
גיל סימנהויז: יש שיטור, יש פיקוח, יש שעת חירום, יש את כל נושא המוכנות של המקלטים, יש את כל נושא
האכיפה, יש לו מספיק מה לעשות בעירייה בצורה מסודרת ומאורגנת כדי להקפיץ את כל נושא האכיפה והביטחון קדימה.
הדר מימון: אני אגיד לך מה התחושה שלי, התחושה שלי שאם עד לפני שנתיים ההערות שלנו כאן היו בעיקר
על דוברות, שהיינו מתעצבנים שעוד דוברת ועוד פרסום ועוד דוברות, השנה אנחנו גם רואים קפיצת מדרגה בכל העסקת כוח אדם שהיא קצת over booking של העירייה הזאת, זה לא רק תקנים שמגיעים לכאן בתקציב, אלא גם ביום יום אנחנו מקבלים מיילים על איקס על מאן דה הוא שנכנס ועוד אחד ועוד אחד והעסקה דרך קבלנים חיצוניים של מזכירות וכל מיני. תגידו מה עכשיו אנחנו פה-
גיל סימנהויז: אני אשמח הגזבר אם תוכל לעבור לשקף של תקינת כוח אדם שמשום מה לא מסתדר עם
תחושות הבטן שלך, אבל אני עם תחושות לא מתווכח.
גל לניאדו: גיל אתה מקפיץ אותנו לשקופית האחרונה של המצגת.
גיל סימנהויז: הגזבר אני מבקש. אני יודע להתמודד רק עם עובדות לא עם תחושות. עיריית יהוד מונוסון היא
עירייה שלדית ביחס לכל רשות אחרת.
הדר מימון: אז אם תעשה את עלות מעסיק של מנהל אגף הביטחון זה יהיה 250,000 לפי מה שאתה מראה
לי בתקציב?
גיל סימנהויז: הוא לא שנה מלאה.
הדר מימון: מה זאת אומרת?
גיל סימנהויז: התכנית היא לא לקלוט ב-1.1.22 אלא במהלך השנה, ולכן העלות היא חלקית
הדר מימון: מה תהיה עלות המעסיק שלו לשנה?
יעלה מקלים: מה זה חשוב?
הדר מימון: מה זה מה זה חשוב? את לוקחת אדם שאם הוא יעלה לך מיליון שקל, את לוקחת מוקדנים
שעולים לך חצי מיליון שקל-
גיל סימנהויז: אז מי יענה לטלפון?
הדר מימון: ואת מציגה אותם בצורה שהיא חלקית.
גיל סימנהויז: אני לא מבין אתה הרגע לקחת את הוואסטפ של המוקד, כשאתה תשלח אותו מי אתה רוצה
שיענה לך?
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 30 מתוך 43
גל לניאדו גיל ביקשת ובדיוק יש לנו את זה מול העיניים.
הדר מימון: היום אני שמונה שנים חבר מועצת עיר, ניהלנו את זה איכשהוא, זה נוהל איכשהוא, אני לא מבין
את העניין הזה.
גיל סימנהויז: נוהל איכשהוא אבל כל הכוונה היא להשתפר ולתת שירות טוב יותר ולתת מענה טוב יותר, לא
ממשיכים לעשות את מה שעשו ב-48', עם כל הכבוד
הדר מימון: לא ב-48' אבל אנחנו לא ראשון לציון
גיל סימנהויז: העירייה עוברת פה תהליך גידול משמעותי.
הדר מימון: אני לא יודע כמה מוקדנים אתם רוצים לקחת.
גיל סימנהויז: העירייה עוברת כאן תהליך גידול משמעותי, כמו שראש העיר אמרה הסתיים שיווק של יחידות
ראשונות, העיר מתחילה בפיתוח של רובע יהוד מערב ותהליך התחדשות עירונית, העיר עומדת לשלש את עצמה ולהכפיל את עצמה לפחות בשמונה-
הדר מימון: כמה יחידות דיור שווקו אתה יודע?
גיל סימנ הויז: 732 .
הדר מימון אתה יודע כמה זמן ייקח לבנות אותן?
גיל סימנהויז: חמש שנים אתה רואה פה את התושבים הראשונים.
הדר מימון: יופי, אז מה אנחנו עכשיו קולטים את מנהל אגף הביטחון?
גיל סימנהויז: אם מישהו חושב שלבנות עירייה שתטפל פה ב-90,000 תושבים זה מהיום למחר אז הוא לא
מבין על מה הוא מדבר. תהליך גידול של עירייה-
הדר מימון: תשקיע לנו בתיכון ובחינוך ופחות בכוח אדם-
גיל סימנהויז: אנחנו משקיעים בכל הדברים.
(מדברים ביחד)
הדר מימון: קיבלת אצלה הרבה מחמאות אבל בוא, כוח אדם זה עקב אכילס.
גל לניאדו: אני רוצה לדבר על זה.
הדר מימון: זה עקב אכילס של כל עירייה המשכורות האלה.
גל לניאדו: תן לי, אני אדבר על זה.
גיל סימנהויז: המשרות המוניציפליות, כדאי שתסתכל על הנתון הזה.
גל לניאדו: תראה את הנתונים.
גיל סימנהויז: מה הנתונים, לא תחושות הבטן, אלא המספרים. מה התקן של עיריית יהוד מונוסון לעומת
הממוצע הארצי. אם תסתכל על ההבדל בתקינה בין שנת 2021 ל-2022 אתה תראה שגם אין גידול, אז האמירות האלו, סליחה הדר עם כל הכבוד, הן אמירות בעלמא ותחושות בטן. עיריית יהוד מונוסון היא עירייה שלדית, היא עירייה שרובה מבוססת על עבודות קבלניות, שיש לכך יתרונות רבים אך יש לכך גם חסרונות בעיקר בשעת חירום. העיר גדלה, היא צריכה לתת מענים למספר גדול יותר של תושבים. אנחנו משפרים את השירות, אנחנו משפרים את המענים וכן כחלק מהתהליך של שיפור השירות הוא תהליך שנעשה גם עם קליטת כוח אדם. כוח אדם שיעשה תפקידים נוספים, שצריך לעשות היום כל מנהלת ומנהל אגף וכל מנהלת ומנהל מחלקה, עושים פה מעבר לתפקידם עוד הרבה יותר.
גל לניאדו: אני רוצה להראות שני שקפים שקשורים למה שהדר דיבר ומה שגיל נתן תשובה. אחד - תסתכלו
את כל נושא השכר, כל נושא הסבסודים, אני מקדים את השקף הזה כבר לעכשיו הנה, כל נושא של סבסודים יעילות, כל נושא של יעילות תקציבית, זה נתונים כמובן מהדו"ח הכספי. שימו לב, המשרות ביהוד משרות מוניציפליות לאלף תושבים אנחנו נמצאים על 3.8 משרות מוניציפליות לאלף תושבים לעומת ממוצע של פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 31 מתוך 43
250 רשויות מקומיות שזה 4.5 משרות לאלף תושבים. כלומר עדיין אנחנו נמוכים מהממוצע הארצי, שימו לב גם לגידול שאין כל כך גידול דווקא על פני שלוש השנים האלה, תראו את אחוז השכר המוניציפאלי מסך ההכנסות שזה ללא חינוך ורווחה, ננטרל את ההוצאות של שכר חינוך ורווחה כי אני לוקח פה מדד שכר טהור יותר, כי שכר חינוך ורווחה זה שכר שהוא בחלקו הגדול גם ממומן, גם יש כאן את העניין אם התיכונים נמצאים בתוך הרשות לא בתוך הרשות יש הרבה אלמנטים שבעצם - שכר מוניציפלי שזה השכר שמומן מהארנונה של התושב, ביהוד אנחנו 17% ,16% ,15% שכר מוניציפלי מסך התקציב ללא חינוך ורווחה וממוצע ארצי 17%, כלומר אנחנו נמוכים עדיין גם בזה וזה גם תואם למה שלמטה, נמוכים מהממוצע הארצי אם תסתכלו על אחוז הוצאות שכר מהכנסות עדיין יש כאן גידול מסוים, עדיין אנחנו נמוכים מהממוצע הארצי משמעותית, 27% מהתקציב שלנו הולך לשכר ומרשות מקומית ממוצעת במדינת ישראל 33% מהסך התקציבי הולך לתשלומי שכר. המשמעות שאנחנו קצת פחות עתירי כוח אדם מרשויות אחרות בממוצע.
תסתכלו את הסבסודים שלנו של חינוך ורווחה גם כן אנחנו נותנים לחינוך ורווחה הרבה יותר מהממוצע הארצי בשניהם, תסתכלו על פני השנים 40% ,37% ,41% כשהממוצע הארצי של סבסוד חינוך זה 25%. אותו דבר סבסוד רווחה תסתכלו גם כן. התשובה לשאלה שלו זה שלושה דברים, זה שני המדדים למטה שאנחנו באחוז הוצאות שכר מוניציפאלי מסך התקציב נמוכים מהממוצע הארצי עדיין וגם משרות מוניציפליות נמוכות עדיין מממוצע ארצי.
הדר מימון: האמת היא ש-
גל לניאדו: רגע וגם זה מה שגיל ביקש אני חושב, והשקף הזה-
הדר מימון: אני רוצה לתת לך מחמאה. תחזיר רגע לשקף הקודם.
גל לניאדו: רציתי רק להגיד, אני כבר הגעתי לפה זה השקף של סוף המצגת, שזה מה שאני חושב שגיל גם
ביקש את השקף הזה שמראה את תקן כוח האדם של העיר אחרי שראינו את בהשוואה לרשויות אחרות תראו את התקן פה. הוא לא גדל, הוא גם לא בדיוק קטן מ-2021 ל-2022, זה נראה כאילו הוא קטן 522 ל-507 תקנים, לפחות רואים שאין גידול. הקיטון נובע בעיקרו בגלל שאנחנו מייצרים תקן מהודק יותר לאור רגולציה נוספת של משרד הפנים שמדברת על זה שלא לשים סתם תקנים שלא הולכים להתאייש או שאינם מאויישים ולכן עשינו כאן התאמה מסוימת לאותה רגולציה. אבל תראו, אין כאן גידול יש כאן קיטון בתקנים ותסתכלו מנהל כללי וכספי גם כן גידול של תקן אחד סך הכל בין 2021 ל-2022. אין כאן כמעט שינויים בתקנים אם אתם מסתכלים על זה בצורה של כלל העיר.
יפעת זמיר: אני רוצה להגיד משהו, יש פער בין המדדים הפיננסיים שהצגת שזה אחלה לבין אם תוכל להחזיר
רגע את השקף האחרון, כי אני חייבת להגיד שאני לא נבהלת מתקנים עירוניים, נהפוך הוא אני חושבת שתקן איכותי מביא פעולות לעיר, אני אומרת את זה בכל ישיבת תקציב ולכן גל זה לא אליך, אתה במדדים הפיננסיים אחלה, זאת אומרת מעולה. אני חושבת שזה עניין של מדיניות, אני חושבת שאם לא מוסיפים תקנים בעקרונות שעיר צריכה ללכת לאורם כמו למשל ספרנית, סתם דוגמה או עכשיו תראו זה עניין של מדיניות אני יכולה עד מחר להגיד אין מדיניות מהסוג הזה של תרבות וספורט ואפשר גם לראות באחוזים זה כמעט לא נמצא בגלגל. יש רווחה וחינוך והכל באמת בתמיכה אבל בסוף עיר נותנת את איכות חיים לתושב שלה בפרמטרים הרבה יותר רחבים מחינוך ורווחה, וכשאתה מסתכל על זה אז אתה רואה שהתיעדוף פה הוא לא תיעדוף שפוגש את המושג הזה של איכות חיים, שהיא יותר מהבסיס, ואני חושבת שבסוף, להתהדר בזה שאנחנו לא מספיק מביאים אנשים, חבל בואו נביא אנשים טובים שנוכל לקבל עליהם כספים מהממשלה ונוכל לייצר פה עוד דברים לעיר כולל באגף איכות הסביבה שאני מכירה את הפוטנציאל האדיר שלו בקפיצה אם נביא לפה עוד בן אדם, ומה שאני מקווה שיקרה בתקציב שהוסף לו, זאת אומרת בסוף אנשים טובים שנכנסים למערכת המוניציפאלית מביאים עוד עשייה מוניציפאלית. זה לא מפחיד אותי אני לא חושבת שכולם צריכים לפחד מזה ולד ייק ולהיות צמודים לאי צמיחה, נהפוך הוא, בטח שמספר התושבים גדל אני חושבת שצריכים וזה לא אליך גל, אני חושבת שברמה של המדיניות העירונית צריך לראות פה בעיניי הרבה יותר פעילות שבאה לטובת התושב, מרכז צעירים סופר חשוב נעשית פה עבודה נהדרת אבל זה בסוף אחרי כל כך הרבה שנים זה קטן מדי, נישַתי מידי לא במרחב הגדול של העיר, בסדר? ולכן מצדי שיהיה עוד עובד במרכזי הצעירים שיהיה ביהוד מרכז צעירים שייתן באמת מענה לכמות המשמעותית של צעירים שזקוקים לדבר הזה. אז אני לא נבהלת מכוח אדם, אני רוצה שכוח האדם יבטא צמיחה בשירותים שמקבל התושב כאן ואנחנו פחות רואים את זה, התושב הממוצע פחות רואה את זה, צריך להגיד. זהו זה מה שרציתי להגיד, אז הדבר הזה של כאילו לא גדלנו במשרות המוניציפליות לאלף תושבים זה לא אומר שאנחנו יותר טובים.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 32 מתוך 43
גיל סימנהויז הייתה פה טענה שגדלנו אז לפחות צריך להעמיד את הדברים על דיוקם.
יפעת זמיר: אני מבינה, זה בסדר וזו גישה אחת. אני אומרת לכם שאני לא חושבת שאנחנו צריכים לפחד
ממשרות שמבטאות עשייה, אני חושבת שאנחנו לא רואים מספיק עשייה בכיוון. אני הייתי רוצה לתת לכל מחלקה עוד עובד אני לא בטוחה גל וזה כמובן לשיקולך שהשיטור העירוני והפיקוח וכל זה, אני הייתי רוצה שהתושבים יראו יותר עשייה במרחב של תרבות של ספורט, זה מה שהייתי רוצה ואז באמת תהיה סיבה לתושב לחוש שהוא מקבל עוד דברים על סמך אותן משרות.
יעלה מקלים: אני רוצה- אתה סיימת גל? או שיש או שיש לך עוד שקופיות?
גל לניאדו: אני רק בשקף 20.
יעלה מקלים סליחה, אז אני אענה בקצרה. אם תראו כולכם ואני מפנה את כולכם לספר התקציב אתם תגלו שיש משרות נוספות גם בקהילה וגם ברווחה וגם בתרבות וגם בספורט וגם אמרנו קיימוּת שזה משהו שאנשים יראו ויש בשירות בוודאי והגיל הרך בוודאי זה הכול משרות שמייצרות עשייה ויש לנו גם באיכות הסביבה עובד חדש שהוא תושב העיר. יש לנו הרבה הרבה חידושים ועשייה רבה וזה מתבטא היטב בתקציב וגם תקן כוח האדם שנמצא לידו, אמר בצדק גל אם שמעת, שהוא דייק את התקנים, תקנים שלא אויישו נמחקו מהמצגת, תקנים שאויישו כן יהיו במצגת, נושא של ביטחון אישי-
גל לניאדו: ושאין גידול בתקנים, בניגוד לטענה.
יעלה מקלים: נושא של ביטחון אישי, פיקוח והערכות לחירום זה נושא מהותי מרכזי כי אם אין לאנשים
ביטחון אישי בשטח לא מעניין קהילה, לא מעניין חינוך, לא מעניין רווחה. ביטחון אישי זה אלמנטרי לכל דבר ועניין אז הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב וכן יש החלטה מאוד ברורה בנושא הזה ואני ממשיכה. גל בבקשה תמשיך.
שימי בונפיל: רגע ראש העיר אם תוכלי להגיד כמה מילים על התרגיל שביצענו השבוע לאור העניין של
הביטחון.
יעלה מקלים: אם הסגן מבקש אז אני יכולה לסרב? אני מציעה שאולי גיל ידבר עליו אבל, גיל אתה רוצה
לדבר עליו? בשמחה, אז קדימה.
גיל סימנהויז: אם מבקשים אז בשמחה. אז כמו שאמרתי בפתיחה, השבוע היה תרגיל שנתי של פיקוד העורף,
תרגיל מאוחד של שנת 2020 ביחד עם שנת 2021 בגלל הקורונה. תרחיש שדימה נפילת טילים בעיר בין היתר בסמוך למוסדות חינוך והתרגיל עבר בהצלחה בהפעלת כל המכלולים, בפתיחת מתקן קליטה, באמת ככה שווה גם להקריא, מה שנקרא סיכום לא רשמי: סוף אימון מוצלח מבחינתי, זאת אמירה של הנציג הבכיר של פיקוד העורף, לדעתי אתם בין הרשויות החזקות כפי שנהוג לכנות אצלנו. קצת ליטושים וחידודים וכ ל המכלולים הצטיינו. בהחלט גאווה לכל מנהלי המכלולים, לכולם על ההיערכות וכמו שאמרתי זה המשך גם לתרגיל שביצענו ביולי, תרגיל של אתר הרס, בהזדמנות שהרסו את האגף הישן בבית ספר רמז שדימה רעידת אדמה. תרגלנו את יחידת הסע"ר, עשינו שת"פ ביחד עם יחידת הסע"ר של סביון, של התעשייה האווירית ומי שזוכר אז גם במהלך השנה בחודש מאי, אז חווינו את שומר החומות לרבות נפילת טיל פה בעיר, כך שעשינו גם שגרה וגם חירום ואנחנו בהחלט ערוכים טוב יותר ממה שראינו ב-1.1.21 .
יעלה מקלים גל בבקשה. תודה רבה למחזיק תיק הביטחון.
גל לניאדו: פה יש לנו השוואה של תקציב העירייה לפי תקבולים ותשלומים לפי סוגים בין 2022 ל-2021 ,
אנחנו רואים כאן שהשכר והפנסיה גדלו בשישה מיליון שקלים נשאר אותו אחוז מהתקציב, אנחנו רואים שפעולות גדלו בשיעור ניכר יותר ופירעון מלוות כמובן קטן כתוצאה מסיום פירעון האג"ח המוניציפאלי באוגוסט 2021. ארנונה אנחנו רואים שיש לנו גידול בארנונה של עשרה מיליון שקלים, אנחנו עוד מעט נראה את זה כאחוז מהתקציב זה נשאר אותו אחוז. יש לנו עצמיות אחר שיעור די זהה, גידול מסוים קטן בהכנסות עצמיות אחר, בעיקר העברה מקרן עודפים שנצברה מסוף 2020 שהכנסנו אותה לתקציב הרגיל ב -2022 והכנסות ממשלתיות, בעיקר אתם תראו את זה גם כן משרד הרווחה וכמובן הנושא הזה שדיברנו עליו במשרד החינוך שגדל מ-59 מיליון שקל ל-62 מיליון שקלים כאחוז מהתקציב זה דווקא בירידה מסוימת אם אנחנו נסתכל על שכר ופנסיה במה הגידול הזה מתבטא, אז קודם כל זה בשכר כללי גידול של שלושה מיליון שקלים, שכר חינוך גידול של מיליון שקלים, שכר רווחה גידול של עוד מיליון שקלים ופנסיה כמובן פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 33 מתוך 43
גידול של כחצי מיליון שקל. אם אני אסביר אחד אחד למה זה גדל אז שכר כללי גדל בגלל תקנים שגם נתנו לכם בחוברת הסבר יותר מפורט מפה, פה זה מצגת אז הדברים יותר מצומצמים, תקנים שאויישו במהלך 2021 והעלות התקציבית המלאה שלהם תהיה ב-2022 ואתם רואים מי הם: בודק תוכניות, עוזר מהנדס עיר רכז נוער, כלכלנית בגזברות, מנהל תפעול, רכז תרבות, יש כאן תקנים חדשים לשנת 2022 שתקננו שנכנסו לתקנים מנהל מדור תנועה, מנהל אגף ביטחון שמקודם המנכ"ל דיבר עליו, יש כאן מתמחה בלשכה המשפטית, קליטת מדריכי מוגנות וסיירת הורים של עיר ללא אלימות, תוספת תקן למוקד העירוני מוקדן אחר הצהריים. יש לנו כאן וזה מה שגם דיבר הכלכלן קודם, דיברנו על זה, יש לנו כאן גידול גדול בשכר יחסית לרשויות המקומיות כתוצאה מעליית המדד בשנת 2021 של 2.5% זה משפיע על השכר בעיקר כתוצאה מהשפעה לשכר הפנסיונרים שצמודי מדד יש לנו גידול בשכר של כשלושה אחוזים בממוצע בלי שעשינו כלום רק המדד. קידום דרגות, זחילת שכר מה שנקרא זה בשכר הכללי, בשכר החינוך יש לנו גם כן תקנים שאויישו בשנת 2021 והשפעתם המלאה לשנת 2022 ותקנים חדשים ל2022 יש לנו עובדי קידום נוער, יש לנו סייעות ועוזרות גננות לתשפ"ב שזו שנת הלימודים שהתחילה עכשיו, יש לנו עובדת נוספת מדור חינוך מיוחד ראיתם את ההיקפים הגדולים מאוד שם בנושא הזה, יש לנו קליטת סגן מנהל במחלקת חינוך מיוחד, יש לנו עובד אחזקה בבתי הספר ובגני ילדים, יש לנו רכז נוער וצעירים משרה חדשה, שכר חינוך גם כן תקנים חדשים ודיברתי על זה על עליית שכר כתוצאה מהסכם שכר עו"סים שהגדיל את זה רוחבית את כל העו"סים ב 12% ב-2022. פעולות- יש לנו כאן גידול בפעולות כלליות, גידול פעולות חינוך של 12 כמובן מיליון שקלים אנחנו הברנו ארבעה מיליון והסברנו את השער בשקף הקודם יש לנו פעולות רווחה, גידול יש פה הסבר על פעולות כלליות כל ההסבר הזה בעצם מצוי אצלכם בחוברת כמו שנתנו לכם שם את ההסבר לשינויים בין תקציב 2022 לתקציב 2021 זה פה מתומצת יותר, יש לנו בכל הנושא של גינון, נוף, טיאוט רחובות, תחזוקה, הטמנת אשפה כל הנושא של איכות הסביבה, כולל יחידת הקיימות וחינוך סביבתי 1.7 מיליון שקל סכמתי פה את הכל ביחד, שם זה מפורט יותר יש לנו וטרינריה והדברה גידול של 100 אלף שקל יש לנו צריכת חשמל עירונית דיברתי על זה 100 אלף שקלים, יש לנו התייקרות בביטוחים גם כן דיברנו, יש כאן השקעה נוספת וכולכם יודעים השקעה נוספת הנה רמי כאן נמצא איתנו בנושא של מחשוב, תוכנות ואבטחת מידע בעיקר, וכולכם רואים מה קורה בכל הנושא הזה של אבטחת מידע. יש לנו השקעה של כמעט 300 אלף שקל חדשים נוספים בנושא הזה ב-2022, יש לנו פעולות חינוך גם כן דיברתי על זה קודם כולל הנושא הזה של מייקלאב כולל פרויקטים חינוכיים, גידול של 400 שקל לגיל הרך, שמירה, ניקיון, ספורט כל מה שהצגתי קודם. פעולות רווחה יש לנו גם כן גידול נטו בגין ההשמות, דיברנו על זה קודם. אם נסתכל על פירעון ההלוואות זה די ברור, הפסיק האג"ח המוניציפאלי כבר אנחנו כבר לא פורעים אותו, אם בשנת 2021 פרענו תשעה מיליון שקל של אותם אג"ח בשנת 2022 זה אפס, כמובן שמקור המימון היה חיצוני פה ב-2021 אבל עדיין זה היה הוצאה. פירעון הלוואות זה כבר יש לנו כאן גידול בפירעון הלוואות האחרות, בעיקר כמובן נטילת אותה הלוואה של 10 מיליון שקלים לפיתוח והוצאות מימון פחות או יותר אותו זכות. אז דיברתי פה על ההלוואות, הסברתי את זה בעל פה לא צריך לחזור על השקף הזה. ארנונה - ארנונה זה קודם כל בסיס התקציב, כל התקציב שלנו מושתת ובנוי על הארנונה כמו כל הרשויות בעצם בעיקר במרכז הארץ, התקציב של הרשויות המקומיות המוניציפלי בעצם מושתת על שני מקורות מימון יקרים המוניציפלי לא הממלכתי מה שנקרא חינוך ורווחה הארנונה ומענק איזון של משרד הפנים, אנחנו כרשות ב מרכז הארץ נטולי מענק איזון בנוסחה, אין מה לעשות זו המציאות לטוב ולרע ולכן התקציב שלנו החופשי כולו כמעט בנוי על הארנונה זה די זהה לכמעט כל הרשויות במרכז הארץ פחות או יותר או לחלק גדול מהרשויות במרכז הארץ ולכן בסיס התקציב שלנו הוא הארנונה, הגבייה שלנו מהארנונה. אז קודם כל איך הגענו לתקציב הארנונה של 2022, הגידול של אותם עשרה מיליון שקל שראיתם? אז יש לנו את בסיס השטחים שאנחנו התייחסנו אליו זה אוקטובר 2021, יש לנו עדכון תעריף שפרסם משרד הפנים שהוא מחייב את כל הרשויות המקומיות 1.9 אחוז. לקחנו גם את ההצמדה של המדד יש כאן בעצם נושא של מדד צפוי ל-2022, התחילו להיות מדדים חיוביים כמו שאתם רואים ב-2021 וגם התחזית ל- 2022 כנ"ל גם דיבר על זה הכלכלן של אקסלנס קודם. יש כאן תחזית ברורה לאכלוס מבנה מגורים, מסחר ומשרדים, כמובן זה אומדן, אנחנו לוקחים עוד מקדם ביטחון על הנתונים שנמסרים לנו מהוועדה בהנדסה. בסך הכול היקף של 3.5 מיליון שקל של איכלוסים ויש לנו פירוט מסודר על זה, דנו על זה גם בוועדת כספים. לקחנו בחשבון שתהיה הגדלה מסוימת בשיעור גבייה נטו שלנו, אחוז הגבייה שלנו מ93% שאנחנו כנראה נסיים את 2021 ל93.75% יש לנו צפי של גביית פיגורים של 4.9 מיליון שקל. לרוב זה פיגורים שהם בעצם לא פיגורים במובן הכלכלי שזה בעצם חובות של נובמבר-
דצמבר- אוקטובר 2021 שנגבה אותם בתחילת השנה ולמעשה מבחינה כלכלית רובם זה לא גביית פיגורים סדר גודל של 4.9 מיליון שקל. זה אומדן הארנונה שלנו 133 מיליוןשקל שראיתם וזה אומדן ההנחות שכמובן פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 34 מתוך 43
הן לא כוללות כבר, נגמר הסיפור הזה של הנחות ארנונה בגין משבר הקורונה לעסקים, הממשלה הפסיקה לתת את זה כרגע. תראו את התפלגות החיוב - דיברנו על זה קודם פה זה מפורט יותר בסופו של דבר אתם רואים איך לאט לאט הבנייה הרוויה הולכת וגדלה, אחוז הארנונה שלנו מהבנייה רוויה, כמובן מה שמאפיין את העיר ואת כל מרכז הארץ באופן כללי. כרגע בכלל החיוב ארנונה הוא 53% ממגורים ו-47% מלא מגורים אנחנו דיברנו על זה קודם. עצמיות אחר - אז יש לנו את עצמיות חינוך הגידול הוא בעיקר נושא של גביית תורים בגני הילדים סביב ההזנה, תל"ן, העשרה כל מה שדיברנו שלא היה בתשפ"א וחזר לתשפ"ב כתוצאה מביטול של הדברים האלה, כתוצאה ממשבר הקורונה. יש לנו עצמיות רווחה שזה פחות יותר סכומים די קבועים, זה השתתפויות של מטופלים, ראיתם את הגידול בהשמות אז יש גם פה גידול מסוים בהשתתפויות כמובן בשיעור מהותית קטן יותר, יש לנו כאן הכנסות יותר עצמיות שאנחנו בערך כמיליון שקל יותר משנה קודמת אבל יש כאן שונות ממה שהיה שנה קודמת ולשנה הנוכחית, הפירוט שלהם זה מיסי השבחה, שנתתי לכם את ההסבר לזה בחוברת, יש לנו כאן מיסי השבחה שאנחנו מעבירים לתקציב הרגיל, יש לנו קרן עודפים שהצלחנו לייצר אותה ב2020 וכעת אנחנו מעבירים אותה לתקציב הרגיל, יש לנו דיבידנד מתאגיד המים בגין שנת 2020 ו-2021 שאנחנו מכניסים בתקציב הרגיל, יש לנו עדיין יתרה מקרן תיאגוד שאנחנו יכולים להשתמש בה, קנסות ואגרות חניה ועוד הכנסות עצמיות שאנחנו מצליחים לייצר זכייני שילוט, אגרות שילוט, יש לנו כאן חוזה חדש שנקווה שנצליח לממש אותו, מכרז שהצליח ונקווה שנצליח לממש אותו עם שלטי חוצות אלקטרוניים, גם כן אנחנו מניחים שיניב לנו כבר ב-2022 סכום של 400 אלף שקל כשזה יגיע למלוא היקף המימוש זה יהיה כפול מזה ועוד כל מיני הכנסות, שכירויות, קנסות, פיקוח עירוני, גבייה וכיוצא בזה.
הדר מימון: יש השתתפות במסלול הפנסיה?
גל לניאדו: אלה הכנסות שאנחנו מקבלים ממשרדי הממשלה בגין פנסיה שאנחנו משלמים אז הם משתתפים
בטח בוודאי.
שימי בונפיל: כמו שהיה בארנונה שקיבלנו בתקופת הקורונה כסף.
גל לניאדו: יש כאן את השינוי בהכנסות ממשרדי הממשלה בין שנת 2021 לשנת 2022, משרד החינוך-כבר
הסברתי את זה קודם. רווחה - ראיתם את הגידול בהוצאה אז הנה הגידול גם בהכנסה אנחנו מצליחים גם לייצר יותר כסף אבל כמובן שיש לנו יותר הוצאה, ברווחה שמירת מוס"ח זה הסכום פחות יותר. משרד הפנים - עוטף נתב"ג זה גם כן סיפור שאי הודאות פה היא מאוד גדולה אנחנו לקחנו פה סכום שהכ נסנו אותו כהכנסה מותנת מול הוצאה מותנת ויש כאן גם-
הדר מימון: מה הסיבה שזה ירד בצורה כזאת?
גל לניאדו: אני אסביר, 2021 כבר קיבלנו בפועל 2.5 מיליון שקלים, כרגע בפועל כנראה נקבל עוד השלמה
מסוימת. ב-2022 כרגע הנושא הזה של מענק עוטף נתב"ג לא ידוע, יש את הסכוםיש את ה100 מיליון שקל שיחולקו אין עדיין נוסחת חלוקה. בסדר?
הדר מימון: מי קובע את נוסחת החלוקה? משרד הפנים?
גל לניאדו: כן.
הדר מימון: היינו בפגישה לפני איזה שבועיים עם השרה איילת שקד?
גל לניאדו: רגע, משרד הפנים הנחה-
הדר מימון: אז מה נגמר עם הדבר הזה?
גל לניאדו: אז אני אסביר עוד לא נגמר כי צריכה להיות חקיקה חדשה-
הדר מימון: לפני חודש בישיבת המועצה הקודמת דווחנו בקול קריאה רמה-
גל לניאדו: זה לגבי 2021, זה נכון
הדר מימון: שהיינו אצל איילת שקד והיא נתנה לנו תקציבים ויהיה לנו ככה ויהיה לנו ככה ונתב"ג.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 35 מתוך 43
גיל סימנהויז מה שנאמר בישיבת המועצה בעקבות הפגישה שהתקיימה עם שרת הפנים איילת שקד זה שמשרד הפנים עדכן אותנו שהתשלום של עוטף נתב"ג עבור המחצית השנייה של שנת 2021 ישולם לנו בהתאם לתקנות שתוקנו. נכון להיום טרם הותקנו תקנות חדשות לשנת 2022. אנחנו ממתינים לפרסום טיוטת התקנות מה שכן נאמר לנו זה שאנחנו צפויים להמשיך לקבל כספים במסגרת עוטף נתב"ג מאחר ולא עודכנו עדיין התקנות אנחנו לא יכולים לרשום שום סעיף שיקבע את הסכום שאנחנו חושבים שאנחנו נקבל.
גל לניאדו: אני אוסיף ואומר שגם אין כאן שיקול דעת של העירייה בעניין הזה. משרד הפנים בהנחיות שלו
לבניית התקציב הרגיל לשנת 2022 קבע בצורה ברורה שכל הרשויות שמקבלות מענק עוטף נתב"ג צריכות להכניס את המענק הזה כהכנסה והוצאה מותנים. בסדר? אין כאן שיקול דעת בעניין הזה כרגע לאור כל מה שגיל אמר שאין עדיין תקנות וזה עדיין לא ברור.
גיל סימנהויז: גל העירו לי קודם שלא התייחסתי לזה בנושא החירום, פשוט כתבו לי ואני חייב להתייחס,
שבמהלך השנה התחלנו במהלך מסודר של שיפוץ המקלטים הציבוריים בעיר שהתחלנו מהקצה המזרחי של העיר לכיוון מערב כי בצד המזרחי פערי המקלוט שלנו הם גדולים. השלמנו את כל שיפוץ המקלטים ברחוב מוהליבר, שיפצו את המקלט בגן המאה ברחוב אלפרט, אנחנו נכנסים עכשיו לשפץ את המקלט בבכור שטרית ובנורדאו ומשם אנחנו ממשיכים מערבה. סליחה גל, בבקשה.
גל לניאדו: יש לנו כאן שיפוי משרד הפנים בגין הנחות ארנונה שתקצבנו ב2021, לא נראה את זה ב-2022 ,
יש לנו הכנסות מהסכם הגג שכרגע אנחנו הכנסנו בדיוק את הסכום שכתוב בהסכם הגג לתקציב השוטף, זה סכום התגבור לפעילות של התקציב השוטף למימון תוספות ואלמנטים שמצויים אצלנו בתקציב השוטף בצד ההוצאה 1.3 מיליון שקל לשבע שנים ויש לנו כאן גם משרדים אחרים
יפעת זמיר: שאלה גיל. אני רואה בתרבות ונוער שיש ירידה למעשה ברשות לביטחון קהילתי איך זה מתיישב
עם התקציב המוגדל בעצם?
גיל סימנהויז: הירידה היא ירידה בהשתתפות של המשרד לביטחון פנים של הרשות למניעת סמים ואלכוהול
ששם אנחנו עושים מצ'ינג עם המשרד לביטחון פנים. מה שקורה בפועל, שהעירייה כל פעם מגדילה את חלקה. מי שהוריד פה את הסבסוד זה בעצם התמיכה הממשלתית.
גל לניאדו: לצערי, הנושא הזה מקוצץ בעקביות שנה אחר שנה השנה הזאת הגיעו לשיא חדש ממש כמעט
חצי מהתקציב ולמרות זאת אנחנו לקחנו חלק גדול מזה הכנסנו כהוצאה מותנת שאנחנו נעשה את זה על חשבוננו, ככל ויוחלט להפעיל את ההוצאה המותנת.
יפעת זמיר: למה יורדת ההשתתפות הממשלתית בתכנית הזאת?
גיל סימנהויז: החלטת ממשלה.
גל לניאדו: זה קיצוץ ממשלתי רוחבי.
גיל סימנהויז: החלטת ממשלה רוחבית, קיצצה את התקציב עבור כל התכנית הזאת לכל הרשויות, לא
בשליטתנו, אנחנו כבר לא במצ'ינג אנחנו כבר הרבה מעבר למצ'ינג.
יפעת זמיר: אז בעצם התקציב שביקשת עבור התחום הזה, למה לא פשוט להכניס אותו? למה להוריד את
התקציב שלה? בסוף זה ביטחון קהילתי וזה בתחום של נוער שזה אולי הכי חשוב או בין החשובים.
גיל סימנהויז: כן מה שעשו זה שחלק מהדברים עשו הסתה של תקציבים לתקציבי חינוך דרך בתי הספר של
מדריכי מוגנות ודברים כאלו. ההחלטה לקצץ היא החלטה ממשלתית היא לא החלטה שלנו.
יפעת זמיר: ברור, אבל בסוף המיצוי העירוני-
גיל סימנהויז: אני אומר, חלק מהדברים קיבלו מענה בתוך סעיפים תקציביים אחרים ועדיין בתוך הסעיף
המותנה שלנו אישרנו פה את ההגדלה הרשותית שלנו כדי לשמר את הפעילות.
גל לניאדו: זה מימון 100% שלנו. זו השקופית האחרונה במצגת כבר הצגתי אותה קודם, תראו את תקן כוח
האדם של העירייה ובר דיברנו על זה שהתקן הזה לא גדל בין 2021 ל2022, זהו, אם יש שאלות, בבקשה
יעלה מקלים: אם אין שאלות והשאלות עלו במהלך הדיון. יש לך שאלה? בבקשה.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 36 מתוך 43
שמוליק רוטמן מכיוון שלא הספקנו לדון בקואליציה בנושא של מה קורה אם בינתיים לא מאשרים לנו את ההקלות בארנונה, אני מאוד מבקש שלא נחפז ולא נייעד את הכסף, 2 מיליון ש"ח האלה, לשום משימה אחרת אלא נשאיר את זה לפחות עד להחלטה חדשה בקרן שתיועד לנושא הזה ונעשה את כל המאמצים מבחינתי כולל בג"ץ על אי שיוויון, אני לא יודע איזה חוקים יש, כדי שנוכל ממש לעשות את הדבר הזה שהוא חיוני אמיתי לתושבי העיר.
גל לניאדו: אני מבין שיש עדיין מלחמה שלמה שממשיכה ומכתב.
גיל סימנהויז: לדעתי, הגזבר אמר את זה בהתחלה אבל אני אחזור. תקציב העירייה שמובא כאן לאישור
מורכב מסעיפים מותנים, התקציב הבסיסי לא כולל את עוטף נתב"ג והוא לקח בחשבון את ההפחתה בארנונה. על זה במסגרת הצעת התקציב יש סעיף מותנה שכולל בתוכו-
גל לניאדו: 2.08 מיליון שקלים
גיל סימנהויז: כשני מיליון שקלים, שחלקם יכול ויבוא מהארנונה אם אכן לא יקבלו את בקשתנו או יבואו
מעוטף נתב"ג, וזה כבר מיועד לפעילות כפי שמפורט בתכנית העבודה ובהצעת התקציב.
גל לניאדו: הפירוט חולק לכם בצורה ברורה בחוברת. סך הכל ההוצאה המותנת 2.08 וממה זה מורכב ממש
ברמת סעיף.
שמוליק רוטמן: אני יודע ואני מחדד, אסור שזה יהיה עכשיו, אם אנחנו בנינו מותנה על חשבון אותם חלק
או 2 מיליון ש"ח, זה פשוט ללעוג לציבור ואני לא בביקורת פה, אני מדבר ממש מתוך אמונה, אנחנו לא יכולים לבדוק ולהגיד כן אם לא תהיה הנחה.
בני רזניק: אבל שמעת את המנכ"ל הוא דיבר על זה.
שמוליק רוטמן: אני שואל חבר'ה, אני לא מבין.
בני רזני ק: צריך אישור להפחתת ארנונה, נבקש את האישור שזה בסדר שהוא אומר אם לא יאשרו לי, אני שם
בצד זה מה שאני יעשה.
שמוליק רוטמן: אני מבקש שישים בצד.
גל לניאדו: זה בצד, זה כך נעשה.
שמוליק רוטמן: לא הבנתי את זה.
גל לניאדו: שמוליק, זה כך נעשה בדיוק.
בני רזניק: זה בתקציב המותנה.
גל לניאדו: אנחנו מאשרים תקציב מותנה, זה בצד.
שמוליק רוטמן: אני לא מביא כוח אני באמת לא מבין, אם אנחנו אומרים מותנה, מתי אנחנו מחליטים שחם
וחלילה לא הצלחנו לקבל את ההנחה.
בני רזניק: גיל תיאר את זה בצורה ברורה.
שמוליק רוטמן: 100% אז אנחנו אומריםאותו דבר.
גיל סימנהויז: התקציב מורכב -
בני רזניק: אמרת ש"לעג לרש" לעשות תקציב מותנה.
שמוליק רוטמן: לא, בני, אני חושב שאתה יודע להקשיב ולהבין את הנאמר יותר טוב, אז בוא תחזור להקלטה.
לא אמרתי דבר כזה, אמרתי שאם אנחנו עכשיו נחפז לקחת את אותם 2 מיליון שקלים ונשתמש בהם לחלק מאותם תקציבים מותנים, אני חושב שזה לא בסדר. אני שואל את המנכ"ל.
גיל סימנהויז: שמוליק אני אשיב, התקציב הוא תקציב שכולל בתוכו חלק שהוא תקציב מותנה.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 37 מתוך 43
שמוליק רוטמן אני יודע.
גיל סימנהויז: עכשיו מאחר והתקבלה תשובת משרד הפנים ומאחר ולאחר מכן נעשתה פניה של ראש העיר
לשרת הפנים וטרם התקבלה התייחסות, אז ברור שב- 1.1 אנחנו לא נזרוק לתוך הקופה את התקציב המותנה
שמוליק רוטמן: 100% .
גיל סימנהויז אבל אנחנו כן נאשר הערב את תקציב העירייה שכולל בתוכו גם את התקציב המותנה.
שמוליק רוטמן: בוודאי.
גיל סימנהויז: שברגע שתתקבל החלטה אנחנו נעביר אותו לביצוע.
שמוליק רוטמן: מקובל לגמרי.
גיל סימנהויז: הכל בהתאם להכנסות.
שמוליק רוטמן: בסדר גמור.
גל לניאדו: ואתה אמרת את זה קודם שזה מותנה או בזה או לחילופין במענק עוטף נתב"ג, אחד מהשניים,
זה לא רק אחד מהם זה או זה. צריך לשים לב לזה.
גיל סימנהויז: אנחנו בחרנו לבנות את תקציב 2022 שמבוסס על הכנסות ידועות כלומר לקחנו בחשבון את
נושא עוטף נתב"ג שהוא לא ידוע והשארנו אותו בחוץ, ומאחר ומועצת העיר אישרה את ההפחתה בארנונה אנחנו כשאנשי מקצוע שמנו את ההפחתה הזו בצד ולא התייחסנו ולכן בנינו את התקציב שהוא בנוי על הכנסות שהן כמעט וודאיות לצורך העניין ושמנו במותנה את האפשרות וככל שהאפשרות הזאת תמומש אנחנו נשתמש בתקציב.
אורי שנהר: עוטף נתב"ג זה סיפור אחר, בניגוד לסיפור של הארנונה כולנו היינו רוצים שזה יתקבל, אם הוא
מתקבל אז מממשים את זה.
יעלה מקלים: ברור.
אורי שנהר: ויש סיכוי שכל השניים פסיק משהו זה עוטף נתב"ג.
שימי בונפיל: ברור, יש סיכוי כזה.
יעלה מקלים: אנחנו כולנו מקווים.
בני רזניק: למה להסתבך? יש שני סעיפים מותנים, אם יגיעו שניהם מצוין, אם יגיע אחד חצי טוב ואם אף
אחד לא יגיע.
יעלה מקלים: חברים, אני חושבת שהבנו את הפרוצדורה.
הדר מימון: יש לי שאלה. סליחה.
גל לניאדו: אני רוצה רק להגיד תודה לקוני הסגנית שלי, שוב פעם אני אמרתי את זה קודם והיא סייעה לי
הרבה עם המצגת הזאת, הייתה לנו עבודה מאוד קשה ואינטנסיבית בחודש האחרון עם המצגת הזאת וכמובן ועדת כספים, הנהלת העיר.
הדר מי מון: קוני כל הכבוד רואים שהשנה עשית עבודה באמת מקיפה, עד היום היינו מקבלים הרצאה של
שעה, היום קיבלנו הרצאה של שלוש שעות, הכל בסדר תודה. אני עכשיו רוצה לשאול שאלה אחת מכל הנתונים שהפצצת אותנו. שאלה אחת נקודתית, ספר התקציב כאן. אני ראיתי שם גידול של 200 אלףשקל בהוצאות הדוברות, אני רוצה להבין כמה הוצאות דוברות, פרסומי דוברות, תקן דוברות זה הרי נמצא בכל מיני סעיפים שונים ומשונים של התקציב ואני רוצה לדעת, בוא תעזור לי עם הדבר הזה, תגיד לי כמה אנחנו משלמים על דוברות? כי אני מעדיף באופן אישי שהתושבים שלנו יקבלו פ חות דברור יותר מעשים, אם תשתלי אצלנו יותר בוסתנים ותטעי יותר עצים וגינות זה יהיה עדיף על אותם שלטים שפה ניטע בוסתן, פה נשתל עץ וזה כבר רץ איתנו שנים על גבי שנים. אנחנו רק רואים שלטים מפח בצבע ירוק במקום לראות את הירוק האמיתי שכולנו מצפים ומייחלים לו. אנא ממך בוא תסייע לנו עם הנושא הזה של תקציב הדוברות על מה מדובר.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 38 מתוך 43
אורי שנהר בוועדת כספים הביקורת שלי לפחות הייתה הפוכה. יש לנו שירות חדש שזה השירות הפסיכולוגי המשלים ומה שחשוב זה שהוא ישווק לציבור כדי שהציבור יידע עליו.
הדר מימון: הפרסום הזה יש דרך לעשות אותו, אם זה שפ"מים למיניהם, אני לא רואה את הדברור שאנחנו
מקבלים על בסיס קבוע, שלטים שאין בהם דבר וחצי דבר, אם נעשה פה איזשהו גן לפני 6 או 7 שנים, נמאס לי לראות את השלט הזה, נמאס לי אני רוצה לראות ירוק בעיניים, לא שלטים ירוקים בעיניים, נמאס לי באמת, עם כל הכבוד. אתה לא חייב לענות לי, אתה לא חייב להיכנס זה עניין פוליטי.
גיל סימנהויז: שאלת שאלה כספית.
הדר מימון: אני רוצה לדעת הנה הגזבר פה.
גיל סימנהויז: אני אתייחס לשאלה הכספית.
הדר מימון: בוא תסביר לי כמה כסף אנחנו משלמים על דוברות.
גיל סימנהויז: הדר אני אתייחס, אני הבנתי את השאלה בפעם הראשונה. תקינת הדוברות לא השתנה, באגף
הדוברת מזה שנים יש שני תקנים, תקן של דובר ותקן של אחראי מדיה. אין תוספת תקנים, לא הוספו תקנים ואין תוספת שכר בהיבט הזה. אנחנו בשנה האחרונה פרסנו מחוונים נוספים שבהם אנחנו מפרסמים פרסומים ארגוניים, זה מחוונים שלנו עירוניים שאנחנו משתמשים בהם כפלטפורמה גם עבורנו, גם עבור המתנ"ס, אנחנו מפרסים מודעות לפי החוק ובכלל ב"גל גפן" ובמקומות נוספים כי אין מה לעשות חלק מהפעילות העירונית זה להביא את המידע לציבור חלק זה פרסומי חובה וחלק זה פרסומים שהם לא חובה אבל חשוב שהתושבים ידעו, החל מתחנות בדיקה וחיסון ועד פעילויות עירוניות כי בסוף אנחנו רוצים שהתושבים יגיעו ויש עלויות לדבר הזה והגידול הזה הוא גידול סביר ביחס להוצאות העירייה. צריך לזכור שגם הפלטפורמות מתרחבות גם פייסבוק, גם אינסטגרם, אתר אינטרנט, הנגשה של אתר אינטרנט ועוד הרבה מאוד דברים, זאת התוספת שהיא בסך הכול סבירה בתוך התקציב הזה של כמעט 240 מיליון שקלים וגם שם אנחנו מקבלים הערות כמו שחבר המועצה, אורי שנהר, אמר שאנחנו צריכים לפרסם יותר את הפעילות של השפ"ם ושל פעילויות נוספות.
הדר מימון: אני שאלתי רק שאלה את הגזבר, כמה כסף עולה לנו דוברות? כמה עולה לנו הפרסומים
למיניהם?.
גיל סימנהויז: רשום לך.
הדר מימון: כתוב לי תוספת של 200 אלף שקל, אני לא יודע כמה זה עולה בבסיס כמה עולים הפרסומים
כמה עולה אחראית מדיה שהתפטרה? על מה מדובר? כמה עולה? בוא אני רוצה לדעת, זה שאלה ספציפית.
גל לניאדו: הכל כתוב כמובן בספר התקציב שחולק לכם.
הדר מימון: בסדר זה בטוח נמצא באיזשהו סעיף, כמו שראיתי את הסעיף של מנהל אגף ביטחון.
גיל סימנהויז: אני מפנה אותך לעמוד 34 - דוברות ופרסום, שכר דוברות, דוברות, דוברות ופרסום יש לך כאן
את כל הסעיפים משנת 2021, הסעיף התקציבי הזה עמד על 1,325,000 שקלים והוא עומד בתקציב 2022, על 1,460,000 שקלים, תוספת של 135,000 שקלים. נכון הגזבר או שאני טועה
גל לניאדו: נכון בדיוק ככה, כתוב כאן ויש כאן את עניין התקנים, הם שני תקנים סך הכל. אין גידול בתקנים.
גיל סימנהויז: אין גידול אמרתי.
הדר מימון: אנחנו בשנים קודמות ראינו לדוגמה הפרסומים של וועדות מסוימות הם פרסומים שלא נכללים
בדבר הזה, אז לכן אני שואל את השאלות האלה, כי אני מכיר קצת את התקציב הזה.
גיל ס ימנהויז: הפרסומים של הוועדה הם מתוך התקציב של הוועדה.
הדר מימון: אז אל תספר סיפורים.
גיל סימנהויז: הפרסום של הוועדה המקומית זה מתוך סעיף של הוועדה המקומית, פה גם נמצאים פרסומים
של האגפים, רישומים לגנים, מכרזים שאנחנו צריכים לפרסם, מכרזי כוח אדם, כל הדברים שאנחנו צריכים לפרסם בעיתון הם מופיעים כאן.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 39 מתוך 43
אמנון סעד יש עכשיו דובר או דוברת לעירייה?
גיל סימנהויז: יש דובר שמתחיל לעבוד בתשיעי בינואר.
הדר מימון: כמה אנחנו משלמים על הפרסומים של הוועדה?
אמנון סעד: ועוזר הראש העיר?
גיל סימנהויז: לא.
אמנון סעד: אין?
גיל סימנהויז: אין מישהו בתקן של עוזר ראש העיר, כרגע אין עוזר ראש עיר. דובר מתחיל בתשעה בינואר.
אמנון סעד: אבל מה זה סטודנט, סטודנט בשכר?
גל לניאדו: זה תקן קיים מתוקנן שהיה קיים תמיד בעירייה זה לא תקן חדש.
אמנון סעד: שמה?
גל לניאדו: תקן שהיה תמיד בעירייה.
אמנון סעד: איזה תקן?
גל לניאדו: העוזר, על מה דיברתם?
אור שנהר: הסטודנט, אופק.
גל לניאדו: אה סליחה.
אמנון סעד: זה במקום עוזר? מה זה?
יעלה מקלים: עד שיהיה עוזר.
אמנון סעד: אה הוא ממלא מקום עוזר?
גיל סימנהויז: הוא לא ממלא מקום עוזר הוא מועסק במשרת סטודנט, יש לנו משרות סטודנטים בעירייה זה
משרות חלקיות.
אמנון סעד: אז תגידו יש משרת סטודנטים.
הדר מימון: אפשר לקבל תשובה בבקשה לנושא של הדוברות, יעלה?
יעלה מקלים: ענה לך הגזבר.
הדר מימון: לא הוא ענה לי שהוא מחפש את הנושא של הפרסומים המקצועיים שלהם-
יעלה מקלים: בוועדה המקומית זה נמצא-
הדר מימון: השאלה אם יש עוד תקציבים שהם שלוחות של הדוברות.
יפעת זמיר: יש יח"צ.
הדר מימון: איפה היחסי ציבור? זה פה אמור להיות, לא? זה הדוברות והפרסום.
גל לניאדו: בוועדה המקומית אין סעיף נפרד לפרסום, אולי אתה מתכוון שזה נמצא בהוצאות הנהלה אולי
לסעיף הזה אתה מתכוון.
הדר מימון: אין לי מושג הנושא של הפרסומים והדוברות נמצא בכל מקום. איפה אתה רואה? תראה לי.
גל לניאדו: זה בעיקר הפרסומים של דרושים של כוח אדם ושל הוועדה.
הדר מימון: ההוצאות פרסום זה ה140 אלף שקל
גל לניאדו: כן.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 40 מתוך 43
הדר מימון רגע אני רוצה להבין אם יש עוד מקומות בתקציב שהדבר הזה נמצא בהם כי זה לא נמצא תחת דוברות ופרסום, זה נמצא תחת כל מיני סעיפים אחרים. אני רוצה להבין שם מוסיפים עוד 200 אלף שקל
שימי בונפיל: איפה 200 ?
הדר מימון כתוב בהתחלה שהתוספת עבור דוברות זה 200,000 שקל
גיל סימנהויז: זה 135,000 שקלים כמו שכתוב לך
הדר מימון: לא, כתוב 200 עם כל הכבוד, כתוב 200 .
יעלה מקלים כולל מע"מ? אם זה כולל מע"מ. אתה מקבל החזר על המע"מ?
הדר מימון: יעלה אפשר לעשות צחוק מהכל.
יעלה מקלים: הדר תקרא את התקציב, תלמד אותו.
הדר מימון: אבל אם את מוציאה כמעט שני מיליון שקל על פרסום, אז עזבי באמת.
יעלה מקלים: למה רק שני מיליון? בוא נוציא עשרה מיליון.
הדר מימון: בואי נחשב ביחד 140 ועוד 200 זה 340 .
יעלה מקלים הדר תודה רבה, יש פה שאלה?
הדר מימון: ועוד מיליון וחצי זה כמעט 2 מיליון שקל, בלי לדעת מה את מוציאה
יעלה מקלים: יש לך פה שאלה?
הדר מימון: יש לי שאלה, השאלה שלי הייתה לגזבר.
יעלה מקלים: שאלה אחרונה כי עברת את עשר הדקות שלך.
הדר מימון: אני רוצה להעיר הערה ואני יודע כמה קשה לעובדי העירייה שראש העיר רוצה משהו. עכשיו
אני מעיר כרגע לך את כל הרצונות האלה בנושא של פרסום ודוברות ודברור תנסי קצת לרסן את עצמך בעניין הזה, כי את תשקלי על פי המעשים ולא על פי הדברורים למיניהם חבל על הכסף זה הרבה כסף שהולך בסופו של יום התושבים שלנו עדיף שיקבלו מעשים ופעולות מאשר יקבלו איזה דברור חלול, זאת הבקשה שלי.
יעלה מקלים: הדר אמרת את זה פעם ראשונה תודה רבה. הבנו, ממשיכים הלאה. אפשר להעלות את זה
להצבעה? יש למישהו שאלה?
יפעת זמיר: יש לי שתי שאלות. אחת, אני מסתכלת פה קצת בהמשך לדברים של הדר אני מחפשת בהקשר
העודף הוצאות על יח"צ ודוברות וכל השורות האלה אני באמת מחפשת את הספרייה שנכנסה למרתף, למקלט ציבורי במוהליבר ואני הייתי בטוחה שהיא תהיה בתכנית העבודה. אני לא רואה בתכנית העבודה לא בתרבות ולא בספורט וזה משרד שאם היינו מבקשים ממנו הוא פשוט היה עושה את זה. הוא רק רוצה לתת כסף לערים שרוצות ספריה.
גיל סימנהויז: אז זה לא מדויק לצערי יש כללים מקבל תמיכות לספריות.
יפעת זמיר: יש לנו את האתר.
גיל סימנהויז: אני מכיר את הכללים טוב כמוך לפחות.
יפעת זמיר: הם מחכים, הם לא קיבלו מאיתנו בקשה.
גיל סימנהויז: כי יש תנאים לקבלת תמיכות בספריות, יש גם קול קורא שאנחנו לא יכולים לגשת אליו.
יפעת זמיר: למה?
גיל סימנהויז: גם בגלל המדד הסוציו-אקונומי שלנו, גם בגלל גודל הספרייה.
יפעת זמיר: מה זה גודל הספרייה, אבל אין לנו ספרייה.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 41 מתוך 43
גיל סימנהויז יש ספרייה במתנ"ס אדלר במרבד הקסמים, יש ספרייה במונוסון, כדי לקבל תמיכה בספריות יש כללים לגודל הספרייה ולדברים נוספים, הספריות נמצאות בתוך תקציב אירועים והתרבות, נמצאות שם גם הפעילויות שנעשות בתוך הספריות, כולל רכישת ספרים.
יפעת זמיר: אבל אני באמת רוצה לדעת, עזוב רגע את הספרייה במונוסון, האם הייעוד היחיד שיש לספריה
בעיר יהוד לא מונוסון כי במונוסון יש ספרייה נהדרת זה בעצם במתנ"ס אדלר ובמרתף בבית כנסת זה הספריות שמיועדות להיות כאן? נגיד שתבנה ספרייה מן הסתם באחת מהשכונות אבל זה עוד במינימום חמש שנים.
גיל סימנהויז: גם היום בבית ספר הרצל שנבנה בימים אלו מוקמת ספרייה, ספרייה גדולה שתשרת גם את
בית הספר וגם את הקהילה, בכל בית ספר חדש שאנחנו בונים עכשיו אז נבנית שם גם ספרייה שתהיה.
יפעת זמיר: אבל זה ספרייה לבתי ספר זה לבתי ספר.
גיל סימנהויז: לא אז אמרתי, זה ספרייה לבית הספר ותשרת גם את הקהילה והיא נבנית בצורה כזאת שאפשר
להיכנס אליה גם מבית הספר והיא גם פתוחה לקהילה שאנחנו יכולים להיכנס אליה מבחוץ ויש שם גם כותרים שרלוונטיים ללימודים וכמובן כותרים לקריאה חופשית לכלל הציבור.
יפעת זמיר: אוקיי, אז נחכה ונראה. זו שאלה אחת.
גיל סימנהויז: גם בחטיבות הביניים מוסיפה מירי נכון אנחנו בונים בחטיבות הביניים יש תכנית לבניית תוספת
כיתות אודיטוריום.
יפעת זמיר: אבל בסוף חבר'ה תקשיבו שאנשים מבוגרים רוצים לקרוא ספרים רק שמענו שאחוז המבוגרים
באוכלוסייה הולך וגדל והם גם צרכני הסיפורת הגדולים באוכלוסייה בסוף ויש להם זמן לקרוא והם קוראים והם מחליפים והם עושים את זה. אז אני שואלת את עצמי-
גיל סימנהויז: אנחנו אפילו מביאים להם את הספרים עד הבית.
יפעת זמיר: האם באמת בבית ספר "הרצל" תהיה ספרייה שתשרת אותם? אם כן, זו תשובה מצוינת.
גיל סימנהויז: כן.
יפעת זמיר: אוקיי, שאלה נוספת זה לגבי הקאנטרי שהיה דיבור מתישהו שיהיה זאת אומרת אני לא רואה את
בתקציב אני מבינה שזה לא-
גיל סימנהויז: זה לא קשור זה קשור לתקציב הפיתוח שכמו אמר הגזבר-
יפעת זמיר: נכון לכן ביקשתי מגל שיהיה איזה סוג של שני תקציבים שיסתכלו. אז אני מבינה שזה לא פיתוח
ל2022 גם
אורי שנהר: יפעת על הספרייה היה דיון בוועדת כספים בעמוד 42, הסעיף כולל שני תקנים
יפעת זמיר: בסדר, אבל לאיזה מבנה, אורי? זה שיש שני תקנים זה אחלה אבל אתה יודע בסוף.
אורי שנהר: הספרייה במרכז העיר והספרייה במונוסון. ה-347 זה לא במונוסון
יפעת זמיר: אז מרכז העיר אתה מבין את המבנה שזה נמצא בו, זה לא מבנה ראוי לספרייה עירונית כמו העיר
יהוד, אבל אם אתה אומר שב"הרצל" תהיה ספרייה שתיתן מענה אז זה תשובה.
אמנון סעד: תראה גל, אני אומר שהמצגת מאוד יפה, אני קראתי בעיון רב את הדברים, זה היה מרשים למרות
שזה היה ארוך ויש לזה, אני לא ארחיב, אין לזה כלום. זה בסדר גמור. העניין עם מאקרו כלכלה של אקסלנס היה מיותר לחלוטין לדעתי. זה בעניין הזה. עכשיו בעניין המנהל של אגף הביטחון, התשובה בדרך כלל, גיל יודע לנפק תשובות טובות, התשובה לא סיפקה אותי. אני לא חושב שמעכשיו צריך להכין אגף בטחון לעוד חמש שנים אלא אם גיל היה אומר שיש איזו בעיה מובנית וצריך לפקח על זה כי זה לא עובד טוב כי צריך לשפר, ואת זה גיל לא אמר ולכן בעניין הזה אני מסתייג. אני אומר לך וגם בעניין של הדוברות פחות ארסי אבל אין שום סיבה להעלות אפילו בשקל אחד כי אנחנו ממומנים ביחצנות בלתי פוסקת של העשייה של העיר, של העירייה, של ראשת העיר ולכן זה מיותר בעיניי. זהו, היום הייתי קצר.
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 42 מתוך 43
יעלה מקלים: טוב, אז אני מעלה להצבעה תקציב העירייה לשנת 2022. מועצת העיר מאשרת את תקציב
העירייה לשנת 2022 בסך 237,485,000 בהתאם להצעת התקציב המצורפת בזאת. מי בעד? מי נגד? אמנון הדר אתה נמנע?
הדר מימון: אני ברשותך רוצה לנצל את ההזדמנות בהימנעות שלי-
יעלה מקלי ס: אז רגע תן לי לרשום לפרוטוקול, צריך לרשום מי בעד: אורי, בני, לירי, אתי, שמוליק, שימי,
חיים, דקלה ויפעת בעד ואני גם. אמנון התנגד והדר נמנע ורוצה לנמק את הימנעותו.
הצבעה:
בעד - 10 יעלה מקלים, אורי שנהר, בני רזניק, לירי פנחס, אתי פרץ, שמואל רוטמן, שימי בונפיל, חיים מימון, דקלה שן-טל, יפעת זמיר
נגד - 1 אמנון סעד
נמנע - 1 הדר מימון
הדר מימון: אני נמנע מהסיבה, הייתי מצביע נגד התקציב הזה אני חושב שהתקציב הזה הוא תקציב שהוא-
יעלה מקלים: אתה מצביע נגד או אתה נמנע?
הדר מימון: סליחה תקשיבי, תני לי לסיים את ההסתייגות ואנחנו נלך כולנו הביתה. קצר, את לא צריכה לענות
לכל מה שאני אומר.
יעלה מקלים: נכון.
הדר מימון: אני מכבד את העבודה של הגזבר, מכבד את העבודה של המנכ"ל, אבל אני חושב שהתקציב הזה
לצערי בגלל עניין של מדיניות, פה זה מדיניות של ראשת העיר לא של מישהו אחר, אין בתקציב הזה שום בשורה לתושבי העיר, יש פה עיקור של הארנונה, יש פה תקציב דוברות שעולה על גדותיו והוא לצערי, בתחושה שלי הוא הפוך ביחס לפעולות העירוניות, ולצערי שוב אני חוזר על זה בפעם המי יודע מה בשנה האחרונה, אנחנו לא רואים מספיק ירוק ולא רואים מספיק עשייה בתחום הירוק. את לא חייבת לענות גם אין לך זכות לענות על פי חוק אז תשתדלי. בזה סיימתי את הדברים. תודה.
יעלה מקלים: תודה רבה. אני מודה לכל חברי המועצה על התמיכה בתקציב, על ההערות הבונות. אני מודה
לגזבר העירייה, לקוני ולכל הצוות, לכל מנהלי האגפים ולכל מי שעסק בהכנת התקציב הזה בראשותו של מנכ"ל העירייה, על העבודה המאומצת, על ההכנה המדוקדקת של הצעת התקציב, על ההצגה המדהימה של העקרונות שהציג גל, על החידושים והבשורות לתושבי העיר בתוך התקציב שחלקם הוצגו פה בנושא של חינוך הגיל הרך, בנושא של שירות, בנושא של צעירים, בנושא של קיימות ועוד הרבה הרבה נושאים שנמצאים בתוך ספר התקציב. מי שלא מכיר את זה אני מציעה לו, ממליצה לו לקרוא את התקציב, לראות את הדברים, תגלה שיש שם הרבה הרבה שירותים חדשים ופעולות חדשות לתושבי העיר תוך שמירה על איזון תקציבי, שמירה על ניהול תקין וכל מה שכרוך בזה. אנחנו שמונה שנים עוסקים בזה ואני חושבת שאנחנו זוכים פה להצלחה אדירה, אנחנו כבר מספר שנים רשות איתנה המוכרת במשרד הפנים, אנחנו מקבלים מנהל תקין גם ממשרד הפנים, קיבלנו גם חמישה כוכבי יופי בפעם השמינית ברציפות, יש פה הרבה הרבה מאוד על מה להתגאות, יש לנו הרבה שטחים ירוקים, יש לנו המון ירוק בעיניים. אני מבינה שזה קשה לחלק מהאנשים אבל יש המון המון ירוק בעיניים-
הדר מימון: קשה לך לקבל את החוק.
יעלה מקלים: אל תפריע לי-
הדר מימון: החוק קובע שאחרי הצבעה לך, אין זכות להגיב.
החלטה : מועצת העיר מאשרת ברוב קולות את תקציב העירייה לשנת 2022 בסך 237,485,000 ₪
בהתאם להצעת התקציב המצ"ל
פרוטוקול מועצת עיר שלא מן המניין 15/21
מיום 30/12/21
עמוד 43 מתוך 43
יעלה מקלים אז אתה יכול לצאת החוצה.
הדר מימון: אני מסייג ומנמק את ההסתייגות.
יעלה מקלים: תודה רבה.
הדר מימון: הישיבה הזאת הסתיימה, יסביר לך את זה היועץ המשפטי.
יעלה מקלים: אנשים רוצים ללכת הביתה ולא לשמוע את השטויות שלך. המון עבודה יסודית, המון עבודה
של עובדי עירייה מהבוקר ועד הערב, מקצועיות, מסירות, נאמנות ראויה להערכה, ואני מבקשת באמת להודות לכל אחד ואחת מכם כולל חברי העירייה כולל חברי האופוזיציה גם חבל שיש פה ניסיונות לטרפד אבל בסדר, אנחנו נתגבר ונמשיך לעסוק בעשייה לטובת תושבי העיר. תודה רבה, ערב טוב לכולם.
גיל סימנהויז: הישיבה ננעלה.
הישיבה ננעלה.
23395