פרוטוקול מועצה 4.24 מונגש

עיר
יהוד-מונוסון
תאריך
30/05/2024
שעת התחלה
19:03
מקור
הקובץ המקורי באתר יהוד-מונוסון

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית יהוד-מונוסון

ישיבת מועצה שלא מן המניין

מס' 4/24

מיוחד דיון

2024 העירייה בתקציב

מיום 30/5/24

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 2 מתוך 38

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין 4/24 מיום 30/5/24 2024 העירייה בתקציב מיוחד דיון

נוכחים:

חסרים:

סגל:

גיל סימנהויז - מנכ"ל העירייה

עו"ד רוני חלמיש - יועץ משפטי

רו"ח גל לניאדו - גזבר העירייה

עו"ד ישורון פרסיק - מבקר העירייה

שגיא מסר - מנהל אגף איכות הסביבה וחזות העיר

קרן מרבדיאן - מנהלת אגף ההון האנושי

מיכל קדש - מנהל האגף לשירותים חברתיים

רמי אילן - מנהל אגף מערכות מידע

ליאור בוקר - מנהל אגף שירות

מירי אור גוטפריד - מנהלת אגף החינוך

אמנון סעד - ראש העיר

יובב גוניקמן - חבר מועצה

שמעון בונפיל - חבר מועצה

ויקטור ג'נח - חבר מועצה (יצא בשעה 19:03)

יוסי חזן - חבר מועצה

שמואל רוטמן - חבר מועצה

משה מגן - חבר מועצה

הדר מימון - חבר מועצה

חיים אפרגן - חבר מועצה

ליאור גלבוע - חבר מועצה

ורדי בושרי - חבר מועצה

ברק עטרי - חבר מועצה

דוד מזרחי - חבר מועצה (יצא בשעה 19:12)

דוד חדד - חבר מועצה (הגיע בשעה 18:45 יצא בשעה 19:12)

יעלה מקלים - חברת מועצה

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 3 מתוך 38

אוקסנה פרנק - מהנדסת העיר

דקל אביסדריס - אדריכל העיר

גיל שקד - מנהל אגף תשתיות וסגן מהנדסת העיר

אריאל גרג'י - מנהל אגף הבטחון

קונסטנס צ'רי - מנהלת אגף תקציבים

שני משיח - מנהלת חשבונות ראשית וחשבת העירייה אמנון בוץ - מנהל מינהלת אזורי תעסוקה ועסקים

איליה קארפ - מנכ"ל החברה הכלכלית

עומרי פלדמן - מנהל מינהלת התחדשות עירונית

יעקב דץ - מנהל מינהלת הסכם הגג

דניאל נחמיה - דובר העירייה

חי מיטלמן - עוזר ראש העיר

אופק אלאלוף - עוזר בלשכת ראש העיר

על סדר היום :

1 .אישור מועצת העיר להצעת תקציב העירייה לשנת 2024 .

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 4 מתוך 38

פרוטוקול

סעיף מס' 1 - דבר ראש העיר

אמנון סעד: אנחנו פותחים את ישיבת התקציב לשנת 2024, כולנו שזה נדחה בגלל המלחמה ואנחנו

עכשיו בתאריך שלו, ולא צריך לדבר הרבה, גיל.

ויקטור ג'נח: אבל לפני זה אני רוצה להגיד משהו.

אמנון סעד: כן.

ויקטור ג'נח: כל הכבוד על ההחלטה לפתוח את הישיבות לציבור. עכשיו אני מרגיש שאני בישיבת

עירייה ולא בבית קברות. עכשיו כן.

אמנון סעד: אני שמח.

ויקטור ג'נח: מעכשיו אני אומר לכם, אף אחד לא ידבר בלי אישור.

אמנון סעד: של מי?

ויקטור ג'נח: שלך, ברור.

אמנון סעד: התחלת לדבר כבר נבהלתי.

ויקטור ג'נח: לא, שלך, ברור שזה שלך, שלא יהיה כמו פעם שעברה. בבקשה גל.

גיל סימנהויז: טוב, ערב טוב.

אמנון סעד: זה גיל, זה לא גל.

ויקטור ג'נח: גל פותח מה פתאום? הוא הגזבר.

אמנון סעד: לא, לא, גיל, אחר כך.

סעיף מס' 2 - הצגת הצעת התקציב הרגיל ואישור מועצת העיר להצעת תקציב העירייה לשנת 2024

גיל סימנהויז ערב טוב לכולם, השנה אנחנו מגישים את תקציב העירייה לשנת 2024 כאשר הלכה למעשה אנחנו נמצאים כבר במחצית, כמעט במחצית השנה. בהתאם להנחיות משרד הפנים בתקופת הבחירות נמנעה מאיתנו האפשרות להביא את תקציב העירייה לאישור, ולפיכך פועלת העירייה מאז תחילת שנת 2024 על בסיס תקציב יחסי 1/12 מהתקציב המעודכן של שנת 2023. גם השנה המשכנו לפעול תחת מציאות משתנה, תחת מלחמה ומצב ביטחוני מאתגר מאז ה- 7/10 וזאת כאשרעוד לא סיימנו את הטיפול בתופעות הפוסט-קורונה, אשר עדיין מלוות אותנו, בעיקר במערכת החינוך ובשירותי הרווחה. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" פעלנו להתאמת תוכניות העבודה העירוניות למציאות המשתנה בהתאם ליעדים שנקבעו ותוך שמירה על איתנותה הכספית של העירייה והענקת ביטחון מקסימלי לתושבי העיר. חרף המגבלות כאמור, אני שמח להניח בפניכם הערב את הצעת התקציב ותוכנית העבודה מקושרת תקציב לשנת 2024, אשר יקדמו את תנופת העשייה והפיתוח בעיר בשכונותיה החדשות. התקציב ביחד עם תקציב הפיתוח התלת שנתי אשר יובא לאישורכם בעוד ימים בודדים וכנגזרת מהם תוכניות העבודה מהווים יחד מצפן עירוני לנושאים אותם יקדמו אגפי העירייה בשנים הקרובות בהתאם למדיניות ראש העיר והנהלת העיר. כחלק מהאתגרים שכפתה עלינו המציאות ובהתאם למדיניות ראש העיר והנהלת העיר, אנו נפעיל תוכנית חוסן עירונית בבתי הספר, נגביר את ההשקעה בהכנה לבחינות בגרות, נחזק את מערך העובדים הסוציאליים, בדגש על טיפול בנוער, נמשיך ונחזק את מערך בודקי התוכניות באגף ההנדסה, ולצד פעולות אלו ונוספות נמשיך ונשקיע בהקמה של מבני חינוך חדשים וחדשניים, הקמת ספרייה עירונית חדשה, הרחבת פריסת המצלמות במרחב הציבורי, שיפור הניקיון, הקמת גינת כלבים נוספת, שתילת עצים במרחב הציבורי, הקמת מרכז שירות לתושב וכמובן פיתוח השכונות החדשות ואזורי התעסוקה, המהווים פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 5 מתוך 38

את העוגן הכלכלי העתידי של העיר. בל נשכח כי תקופת הבינוי והחידוש מביאה עמה גם אי-נוחות, הסדרי תנועה זמניים, רעש ואבק, אך אנו בטוחים שעל אף האתגרים ואי הנוחות שיהיו בדרך נגיע לתוצאות מכובדות וראויות. מזה כ-8 חודשים פועלת העירייה בתפוקה מלאה בכל נושא השיגרה ופועלת בנושא החירום כחלק מהשגרה. אני גאה בהישגים וביכולות העירייה בתחומי השגרה והחירום, ואנו ערים גם לשחיקה המוגברת בקרב מנהלות ומנהלי המכלולים נוכח ריבוי המשימות. אני מבקש להודות הערב לכל עובדות ועובדי העירייה שעושים לאורך כל השנה לילות כימים, סופי שבוע כבימי חול, בכדי להבטיח את עמידתנו במשימות ומתן שירות לתושבי העיר ובעלי עסקים 24 שעות ביממה. בטוחני שיחד מועצת העיר, הנהלת העיר ועובדות ועובדי העירייה נוכל לכל אתגר שיוצב בפנינו. אני שב ומודה למנהלות ומנהלי האגפים שנמצאים איתנו כאן היום גם, לגזבר העירייה ולצוות אגף הכספים שעמלו על הכנת תוכניות העבודה והצעת התקציב המובאות הערב לאישורכם ועל תוכנית התב"רים התלת-שנתית שתובא לאישורכם ביום שני בישיבת המועצה הקרובה. אנחנו ננצל את ההזדמנות שיש כאן חברי מועצה חדשים, ולפני שדנים בתקציב , כל מנהלת ומנהל אגף יעלה בתורו, יציג את עצמו ויציג את חמשת הנושאים העיקריים שבהם האגף שלו או שלה יעסוק במחצית השנייה של שנת 2024. אחר כך, אחרי שנסיים את זה הגזבר ביחד עם סגנית הגזבר, קוני, יציגו את עיקרי הסעיפים בתקציב 2024 וכמובן מי שירצה לשאול שאלות יוכל לשאול שאלות. אז אנחנו מתחילים, בבקשה. מנהלת, מנהל אגף חוץ מגל שיושב כאן מוזמן אחרי זה.

גל לניאדו: טוב שמי גל לניאדו, משמש כגזבר העירייה. תחת אחריותי נמצא בעצם אגף תקציבים, מחלקת

חשבות, מחלקת רכש, שכר וגבייה. הנושאים המרכזיים שאנחנו נטפל בהם במחצית השנייה של שנת 24, מכיוון שכבר מחצית ראשונה כמובן עברה. קודם כל אנחנו ננסה לעשות הטמעה, אנחנו נתחיל, כבר התחלנו את המהלך הזה שמובילה אותו חשבת העירייה, שנמצאת פה גם, רו"ח שני משיח ביחד עם גם מנהל הרכש, אנחנו נוביל פה מהלך של קליטת חשבונות באופן דיגיטלי בגזברות, לא נביא לידי יישום של הדבר הזה כולו ב-2024, אנחנו התחלנו את זה ממש כפיילוט קטן ואנחנו נרחיב את זה. התוצאה של זה, אנחנו ככה מקווים, תביא לייעול ולחיסכון במשאבים, תביא להקטנת אפשרויות לטעויות, וצמצום אפשרויות בעצם לטעויות, וגם לאפשרות וליכולת בעצם של הארגון לשמור את המסמכים ואת האסמכתאות שלו באופן נכון יותר, יעיל יותר לטווח המאוד ארוך, כי אז החשבונות יישארו, יישמרו בעצם, ולמעשה יתויגו דיגיטלית בתוך פקודת היומן, ולא צריך להגיע ללכת לקלסר כזה או קלסר אחר לחפש חשבונות שהסבירות שהם יאבדו יותר גבוהה. התהליך הזה התחיל ואנחנו מקווים להמשיך אותו, ואנחנו צריכים כאן שיתוף פעולה כמובן של האגפים, וכמובן ברכת הדרך של מנכ"ל העירייה, שנתן את זה לפרויקט הזה, מכיוון שזה פרויקט שאמור לכלול ולהקיף את כלל אגפי העירייה וגם קשור לספקי העירייה. אנחנו נעשה בעצם אנחנו נשקיע משאבים ובקרה אחרי מיצוי הכנסות הפיתוח שבעצם מגיעים לעירייה מתוקף הסכם הגג. הבקרה והמעקב אחרי ההכנסות שמסתכמות בעשרות מיליוני שקלים היא מאוד מאוד חשובה, היא מבוצעת דה-פקטו על ידי החשבות של החברה הכלכלית, יש לנו חשבת בחברה הכלכלית שתפקידה וייעודה הוא בדיוק לנושא הזה, ומבוצע על זה פיקוח הדוק שלי, של הגזבר ושל החשבת של העירייה, ואנחנו את הנושא הזה אנחנו כמובן נשים מה שנקרא בקדמת הבמה לאור חשיבות הכספית שטמונה בנושא הזה. אנחנו נבצע מיצוי של תקציבי חינוך ורווחה באמצעות הוצאת מכרז ליווי חדש בנושא, שכולל מפרט משופר . כל מנהלת אגף תקציבים כבר עובדת על זה, ואנחנו מחפשים באמצעות המפרט ובקרה של זכיין שייבחר לנושא, יש לנו כבר קיים זכיין, אבל לשפר את זה ולגרום לזה להיות הרבה יותר איכותי, מקווים שאנחנו נמצה עוד יותר את התקציבים האלו, ובנוסף אנחנו מתכננים לעשות ליווי מקצועי על ידי קוני ועל ידי הייעוץ החיצוני הזה לחשב חינוך אגפי שאנחנו מתוכנן ומתוקצב בתקציב, חשב חינוך שישב למעשה באגף חינוך ויהיה כפוף למעשה כפוף מנהלית למנהלת אגף חינוך, וכפוף מקצועית לגזבר. בתחום השכר אנחנו כבר עושים את זה עכשיו, אנחנו מתכננים בעצם לשפר עוד יותר את הבקרה החודשית על השכר, עם חשבת שכר פנימית, מנהלת מחלקה פנימית שבעצם צמחה פה בתוך העירייה, ולבצע בעצם בקרת שכר חודשית השוואתית בצורה יותר טובה ולשפר את הבקרה בנושא הזה של השכר. בסופו של דבר, שליש מתקציב העירייה העירוני מוצג בנושא השכר, הנושא הזה כמובן הוא עם ערך כספי מאוד גבוה, יש לו חשיבות מאוד גבוהה. בתחום הרכש אנחנו נחדד ונטמיע נוהל רכש חדש עירוני בעצם, שהוא למעשה אותו נוהל רכש שכבר קיים, אנחנו למעשה ביצענו לו כל מיני שיפורים מסוימים על ידי מנהל רכש, ונתרכז, זה מה שאני מתכנן לעשות, להתרכז גם בנושא של ליסינג רכבים בבעלות העירייה, לעשות על הנושא הזה בקרה ופיקוח הדוקים וטובים יותר, עם כללים ברורים יותר, ואחידות בנושא הזה לגבי הזכאויות של מנהלי האגפים, מחלקות ורכבי ליסינג עירוני.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 6 מתוך 38

אמנון סעד: רק שנייה. יש לך שאלה, ברק?

ברק עטרי: לא, בסדר.

אמנון סעד: בסדר?

ברק עטרי: בסדר.

אמנון סעד: תמשיך. רוני?

רוני חלמיש: שלום, רוני חלמיש, אני היועץ המשפטי של העירייה. למי שלא מכיר, אנחנו מחלקה קטנה,

זה אני, אני היועץ המשפטי, שרית קפלן היא הסגנית שלי והיא גם התובעת העירונית, יש את שרית המזכירה שמתעסקת בביטוח והיא גם מזכירת המחלקה, ויש לנו מתמחה. הנושאים המרכזיים שאנחנו נטפל במחצית השנייה למעשה של שנת 2024 : הנושא הראשון זה הכנת תשתית משפטית והתנהלות העירייה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, יש פה חברי מועצה חדשים, יש פה אנשים שמכירים יותר, יש אנשים שמכירים פחות, נשתדל לעשות לכם כבר מתוכננות הדרכות בוועדת מכרזים, הדרכה בוועדת משנה, וננסה לעזור לכם עד כמה שאפשר להיכנס לתפקיד. יש כאלה שמכירים כבר אז זה פחות רלוונטי אליהם, אבל יש כאלה שחדשים ואנחנו נשמח לעזור. הדבר השני שנעשה זה עדכון תחשיבי חוק העזר בנושא של סלילה, ניקוז ושצ"פ, יש לפי הנחיות משרד הפנים כל 5 שנים למעשה משניםאת התחשיב של חוק העזר, חוק העזר עצמו נשאר כחוק עזר, אבל התחשיב של היטלי סלילה, ניקוז ושצ"פ, כשאני מדבר על זה התשלומים למעשה שמשלמים התושבים כשהם רוצים לבנות, הקבלנים כשהם רוצים לבנות, לא רק כשהם רוצים לבנות אבל בעיקרון בד"כ זה פוגש אותך כשאתה רוצה לבנות, בסוף אתה צריך לשלם היטלי פיתוח. לפי הנחיות משרד הפנים כל 5 שנים אנחנו צריכים לשנות את התחשיבים האלה ואז אנחנו צריכים לעשות בחינה מחודשת של כל החישוב של התחשיבים. לקראת תחילת שנת 2025 מסתיימים לנו התחשיבים הקודמים ואנחנו עושים תחשיב חדש, בעבר גם היה את נושא מים וביוב, אבל נושא מים וביוב עבר לתאגיד המים, כי שם יש שיטת חיוב חדשה, אחרת, כאילו היום הם לא עושים שיטת חיוב, יש להם דמי הקמה ואז אתה משלם סכום קבוע לתאגיד המים. אצלנו-

אמנון סעד: הם עקפו את זה, נתנו להם לקחת כסף בדרך הזאת, הם עשו דמי הקמה ואז הם לא צריכים

לשבור את הראש עם ה-

רוני חלמיש: אין להם, הם לא צריכים לעשות שום תחשיב, שום בחינה, שום כלום.

אמנון סעד: כל 5 שנים לעשות את ההתאמה הכלכלית

רוני חלמיש: בדיוק. הדבר הנוסף שנתעסק איתו זה בחינת ביטוחי העיר ייה נוכח העלייה בסכומי

ההשתתפות העצמית, ביטוחי העירייה זה אחד הדברים הכי בעייתיים היום, עם השנים זה התחיל אם אני זוכר נכון היה פעם עשרת אלפים השתתפות עצמית, עשרים אלף שקל, שלושים אלף שקל, מאה אלף שקל, אנחנו היום בין מיליון ל -מיליון מאתיים, לשני מיליון, זאת אומרת אין למעשה כמעט, נוצר מצב שאין כמעט משמעות לביטוח, למעט קטסטרופות, נגיד יישרף פה בית ספר, יישרף בניין העירייה אז יהיה משמעות להשתתפות, אחרת כמעט אנחנו נושאים למעשה ברוב הטיפול בתביעות הביטוח. יש רשויות שהפסיקו לבטח, שהם לוקחות על עצמן את הסיכון ולא מבטחים, ואומרים מה שיהיה יהיה, גם ככה אנחנו נצבור לנו איזה קרן, במקום לשלם כל פעם לכל מי שנפצע את הסכומים שאנחנו משלמים, זה נוצר בעיקר בגלל שהיו הצפות מאוד דווקא אצלנו בשנתיים האחרונות יש שיפור ניכר בעניין ההצפות, לא היה לנו כמעט תביעות בהצפות כי לאור הפעולה שנעשתה פה, אבל בעבר היו פה הצפות והביטוחים שילמו פה סכומי עתק לא רק לנו, בכל הארץ כמו שאתם יודעים מה שזה, אבל כתוצאה מזה נשארה רק חברה אחת והיא ניצלה את המצב והעלתה פה גם את סכומי השתתפות עצמית.

אמנון סעד: זה לא רק זה, גם המחיר עצמו של הביטוח עלה בעשרות אחוזים.

רוני חלמיש: כן, כן.

אמנון סעד: גל אחר כך ירחיב.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 7 מתוך 38

רוני חלמיש: דבר נוסף שנעשה זה יצירת תשתית משפטית להתמודדות עם תביעות ייצוגיות. התחלנו את

זה בעבר, זה היום, היה איזה רגיעה קצת עם התביעות הייצוגיות, היום זה צובר עוד פעם, יש עורכי דין שמתמחים בזה, רק אתן לכם דוגמה תביעה אחרונה שקיבלנו זה תביעה על זה שלא היה כסא עם ידיות בקלפי של הבחירות בסיבוב הראשון, ז"א בא מישהו שזה שלהם, הם הלכו, הם תבעו 7 רשויות, במקרה התובע, עורך הדין הוא מיהוד אז הוא תבע גם את יהוד, אחרי זה תבע את חיפה, את תל אביב, אחר כך ראיתי למה הוא התעסק איתנו, כי הוא רק את הגדולות, אבל התביעה היא שהם הגיעו לקלפי ולא היה כסא עם ידיות לאותו אדם שהגיע, ואז זה תביעה ייצוגית ואתה צריך להתעסק עם זה. יש המון תביעות ייצוגיות על נגישות, על דברים. נכון. יש המון תביעות ייצוגיות על נגישות, על דברים כאלה, אז אנחנו ניסינו ליצור איזה תשתית שלוקחת את כל התביעות הייצוגיות שהוגשו בארץ ולנסות להטמיע, לתפוס את זה, נגיד מוגשת תביעה בטבריה, בחיפה, לנסות לתפוס את זה, להביא את זה לפה ולבוא ולהגיד חבר'ה שימו לב, הוגשה תביעה ייצוגית על נגישות תחנות אוטובוס, על נגישות של אינטרנט בספרייה, כל הדברים האלה על מנת ליצור, שלא יהיה לנו מצב של תביעות ייצוגיות. דבר אחרון שאני מתעסק איתו זה גיבוש מדיניות אכיפה עדכנית בנושא רישוי עסקים תכנון ובנייה, יש לנו מדיניות אכיפה, אבל אנחנו בדעתה של שרית נבחון את זה לראות מה אנחנו צריכים לשנות, זאת אומרת זה לא הולך להיות שלא מגישים תביעות, אלא בגדול לבדוק איך אנחנו משנים את המדיניות, על מה יותר להקפיד ועל מה יותר לשים דגש.

אמנון סעד: אוקיי, תודה. יש למישהו שאלה לרוני?

ורדי בושרי: התביעה הייצוגית זה על המשקיפים בקלפיות?

רוני חלמיש: לא, על הכסאות.

ורדי בושרי: איפה הכסאות האלה נמצאים?

רוני חלמיש: בקלפיות הנגישות.

ורדי בושרי: אה בנגישות.

רוני חלמיש: היה צריך לשים, זאת אומרת בא הרי בדיוק לדקה ורבע, לא יודע מה חסר לו הזה, אבל

זה.

ורדי בושרי: הבנתי, אוקיי.

אמנון סעד: בסדר, יש היום עורכי דין שמתמחים בתביעות ייצוגיות. תופסים עירייה, עירייה זה קל

לתבוע, קל לשופט לפסוק נגד עירייה, חושבים שזה גוף גדול, עשיר.

אפשר את הנושא הבא? ישורון.

ישורון פרסיק: טוב שלום לכולם, אני ישורון פרסיק. כמבקר עירייה אני שמח לשתף אתכם במשימות

שקבעתי לעצמי, אבל אולי קודם כל מילה קצת על התפקיד למי שלא מכיר. תפקיד המבקר זה לבצע ביקורות, לוודא נורמות ו לסייע בשיפור פעולות העירייה. תוכנית הביקורת מושת תת בעיקר על סקר סיכונים, אני מקפיד שתהליכי הביקורת יתנהלו בדרך מכבדת ובונה. מבחינת תוצרי הביקורת, המבקר מגיש דו"ח פעם בשנה. לצד הביקורת פועלים שני מנגנוני ביקורת נוספים, שזה הועדה לענייני ביקורת שמונתה לאחרונה, והצוות לתיקון ליקויים בראשות מנכ"ל העירייה. מבחינת המשימות, מבחינת המשימות המרכזי ות, השנה זה אנחנו נבדוק את פרויקט הקמת מבני השירותים החברתיים ובדיקת חשבונות סופיים שהתקציב שלו עומד על כ-18 מיליון שקל. הביקורת תכלול בדיקה של שלבי הביצוע התאמות התכנון בשטח ובדגש על חשבונות הפרויקט, זה המשימה הראשונה. המשימה השנייה, אנחנו נבדוק את תשלומי השכר בחברה למוסדות חינוך. המשימה הזאת, הביקורת, ביקורת דומה הייתה בשנת 2012, שם מצאנו חריגות מההוראות ומהסכמי שכר, ואנחנו חוזרים לבצע שוב, אם תרצו, זה ביקורת מעקב, אבל ביקורת שחוזרת על הכול, על כל שנה, יש הסכמים חדשים ורפורמה בנושא החינוך ואנחנו נבדוק את זה. ביקורת נוספת תתבצע בנושא מתן שירותי דת והיבטים פיננסיים. המועצה הדתית פועלת מכורח חוק שירותי הדת. מטרת הבדיקה היא לבחון את ההתנהלות של המועצה בתחומי האחריות השונים שלה, גם את עניין השכר נבדוק שם, כל הדברים האלה בדקנו גם בשנת 2018 וזה הזדמנות אחרי 5 שניםלחזור ולבדוק האם תוקנו הליקויים, זה לא מעקב תיקון ליקויים, זה ביקורת חוזרת. ובנוסף, אנחנו כמובן עוזרים לקדם את דיוני הוועדה, הוועדה כבר הספיקה להתכנס מיום שהיא נבחרה כבר פעם פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 8 מתוך 38

אחת, שלשום, הסדרנו את הדיונים. בהזדמנות זאת אני רוצה גם לאחל לחברי הועדה הצלחה רבה, אני איתכם ומסייע לכם, זה כמובן האינטרס שלי כמובן, ואמרתי להם את זה גם. וזהו, אנחנו מקווים שנסיים את כל המטלות, את כל הגשת הטיוטות עד סוף 31/12/2024.

אמנון סעד: ישורון, תשמע, הרבה פעמים אני שאלתי גם את יו"ר האופוזיציה את יו"ר הקואליציה בעצם

מה התפקיד של המבקר, למה הוא מאשר לראש העיר לעשות כך או לעשות כך, אז תרחיב בבקשה איך אתה עושה את זה ומה דרכי העבודה וממי אתה מקבל את ההנחיות, כי יש פה ציבור וגם אלעד שאל אותי הרבה פעמים את השאלה הזאת, אז חלק זה תשובה באמת בשביל הקהל וחלק בשביל מי שנמצא פה חדש. תגדיר מה התפקיד שלך, מה זה נקרא מבקר, את מה אתה מבקר?

ויקטור ג'נח: ומה השכר שלך?

אמנון סעד: לא, זה לא, על כסף לא מדברים ויקטור.

ויקטור ג'נח: מותר לשאול, הוא לא חייב לענות.

אמנון סעד: אני רוצה, רגע אל תפריעו לזה, אתם שואלים הרבה את השאלה הזאת אז באמת.

ישורון פרסיק: תפקיד המבקר קודם כל הוא להבטיח שמתקיימות בקרות טובות בתהליכים הארגוניים.

תפקיד המבקר הרבה טועים לחשוב שתפקיד המבקר לחשוף שחיתויות, זה לא, זה תפקיד אולי משני, תפקיד המבקר הוא לחשוף ליקויים ולהבטיח שלא יתקיימו שחיתויות, חס וחלילה, זה מילה גדולה, אבל באמצעות הבקרות שיש בארגון, אנחנו בכל תהליך ביקורת בודקים את הבקרות. לגבי איך אנחנו עושים ואיך קובעים את תהליכי הביקורת כמובן הדברים האלו נשארים על שיקול דעת של המבקר, אני לא לבד, בדרך כלל יש לי תקציב פעולות, לצידי עובדים מומחים בתחומים מסוימים, גם אם לדוגמה אני עכשיו בודק את הפרויקט ההנדסי אז יש לי חברה הנדסית, שזה ההתמחות שלה לבדוק, אנחנו בודקים את החברות. מבחינת מי שמשפיע על עבודת הביקורת, המבקר הוא עצמאי, והוא לא תלותי בראש העיר, הכפיפות שלו אומנם אפשר לקרוא לה היא למועצה, לראש העיר, אבל היא כפיפות מנהלית בלבד, הכפיפות המקצועית היא באופן אבסולוטי שייכת למבקר, המבקר משתף פעולה כמובן עם מנכ"ל העירייה, הוא מתייעץ איתו בנושאים חשובים שהוא מכיר את כל המערכות, ראש העיר יכול לבקש מהמבקר כל נושא לבקר, אני יכול להגיד לכם שבשנים האחרונות כמעט ולא פנו אליי ראשי ערים לבקר נושא מסוים, נתנו למבקר את העצמאות המקצועית, לכן אני אמרתי לך שבעצם הביקורת נשענת על סקר סיכונים, זאת אומרת, יש סקר סיכונים שנערך אחת לכמה שנים, אנחנו בודקים את התהליכים, את כל התהליכים ברמת המאקרו מה שנקרא, בודקים אותם, בודקים את הסיכונים, ונותנים את המשקלים ובעצם תופרים את חליפת הביקורת ואת המשאבים בצורה נכונה כדי שבעצם לא נתפזר לא לנגוע באמת בנושאים המהותיים, החשובים, ולצד העניין הזה יש גם כמובן את ועדת הביקורת שיכולה לבקש מהמבקר עד שני נושאים בשנה, גם פה ועדות הביקורת בשנים האחרונות, אחרי שראו את סקר הסיכונים, השאירו למבקר את שיקול הדעת. כמובן שלוועדה יש אפשרות לבקש מהמבקר שני נושאים, ואמרתי להם את זה גם בוועדה, והם בסך הכול בסוף בסוף בסוף גם כשיש לוועדה את הסמכות, וגם שיש לראש הרשות את הסמכות, המבקר הוא זה שמפעיל את שיקול הדעת כדי שחלילה אף אחד לא יסיט אותו נניח מאיזשהו משהו שולי, מנסים אולי להסיט את המבקר, זה לא קורה פה אני אומר לכם ולא קרה, זה לא קורה.

אמנון סעד: זה גם לא יקרה, מבחינתי זה לא יקרה.

ישורון פרסיק: זה גם לא יקרה. הביקורת היא עניינית, היא מקצועית ואנחנו משתדלים לעשות אותה כמו

שאמרתי בצורה מכבדת ובצורה בונה.

אמנון סעד: יש למישהו שאלה? לך גם מותר אלעד.

אלעד עזר (תושב): דשא מוצקין, הדשא בפארק מוצקין שהקואליציה הנכבדת אישרה עלה לציבור 2 מיליון שקלים, חצי מיליון שקלים ועוד שביל האופניים, הוכח מעל לכל ספק וגם אמנון יודע שהשטח הזה מחוץ לתחום השיפוט של יהוד. איך אישרתם את זה גם היועץ המשפטי, איך הוא אישר את זה? וגם אתה בתור מבקר רואה משהו שהגיע לתקשורת הארצית, איך לא בודקים את זה?

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 9 מתוך 38

ישורון פרסיק: א'- אני לא מושפע מהתקשורת, ב' - יש פה החלטות שמתקבלות בצורה, חברי המועצה

היא המוסמכת לקבל החלטות, אפשר לבקר את התחום הזה, אני לא אומר שהתחום הזה לא יכול להיות מבוקר, אבל אני לא משפיע על החלטות ובטח לא מבקר אותן בזמן הביצוע, כי אני לא רוצה להתערב בביצוע, אני בדרך כלל עושה דברים אחרי.

אמנון סעד: רגע, יש לי פתרון. ועדת ביקורת מינינו את ליאור. הוא יכול לבקש שני נושאים בשנה על פי

חוק. אם הוא ירצה-

ליאור גלבוע: קיבלתי.

אמנון סעד: הוא יבדוק את זה, אני אשמח. גם לי יש דעה משלי, אבל אני לא מתכוון להשתמש בועדת

הביקורת כדי לנגח את מי שהיה לפניי, אני רק אומר, אלעד רגע שנייה, לכן אני לא מציע את ההצעות, אני אומר לך אני נותן חופש מקצועי למבקר לעשות את מה שהוא חושב שטוב לארגון, יש יו"ר ועדת ביקורת, אתה יכול להסתייע בו, הוא יכול לשאול מה שהוא רוצה, יש לו כאמור שני נושאים והנה, הוא לדעתי הוא כבר הרים את הכפפה. אז אני חוזר ואני אומר, אני לא רוצה להשתמש בזה כגרדום נגד מי שהיה פה לפניי, אותי זה לא מעניין, אני ממשיך קדימה, והמבקר נתן פה תשובה ברורה איך זה מתנהל, ואני מקווה שלא יהיו יותר שאלות מהותיות לגבי למה המבקר לא אמר לראש העיר כך וכך, לבקר אותי מותר, אבל רק שתדעו במה הוא עוסק. אפשר לעבור לנושא הבא בבקשה.

משה מגן: רגע, יש לי שאלה. מי מגדיר את התקציב של המבקר?

ישורון פרסיק: שאלה מצוינת. התקציב של המבקר קבוע בתקנות מ-2018, גם התקן וגם התקציב, ככה

שאין השפעה של מאן דהוא על תקציבי המבקר ולא על התקנים, זה בעצם נוסיף לנושא של העצמאות ואי תלות של המבקר.

אמנון סעד: אוקסנה שלום.

אוקסנה פרנק: אהלן, אוקסנה פרנק, מהנדסת העיר. אגף, בעצם זה לא אגף, ההנדסה מורכבת ממספר

גופים, יש לו את אגף התכנון, שבראשו עומד אדריכל העיר, שאמון על כל התוכניות ברחבי העיר. יש את הועדה המקומית, שאני בעצם מהנדסת הועדה, ויש לנו גם אגף תשתיות שיושב פה לידי מנהל אגף תשתיות. אנחנו אמונים בעצם על כל מה שקשור לתכנון וביצוע של תשתיות , מבני ציבור ותכנון והתחדשות העיר. בחרנו למפות פה מספר, יש מספר לא קטן של נושאים שאנחנו מטפלים בהם, אבל פה כרגע אני אתמקד בכמה נושאים ספציפיים למחצית הזאת. אחד מהם זה מיפוי תשתיות ניקוז קיימות בעיר, חסר לנו מידע רב על תשתיות קיימות של ניקוז, אנחנו רוצים לצאת למכרז ובעצם לבצע מיפוי של מה שקיים, כדי שנוכל בהמשך לתכנן כמו שצריך, לדעת מה יש כדי לדעת מה צריך להוסיף, ובנוסף לזה, לבצע מיפוי של מה שאנחנו נאתר בשכבת GIS העירונית. בהמשך, למפות את מה שבעצם נאתר בשכנת ה-GIS העירונית, לשים את זה כשכבה באתרGIS, שאפשריהיה לדעת איפה-

שימי בונפיל: איפה יש ניקוזים ביהוד.

אוקסנה פרנק: כן. הנושא השני זה עבודות משולבות עם תאגיד "מי אונו". תאגיד "מי אונו" מתכוון

לבצע במספר רחובות בעיר הנחת תשתיות, חידוש תשתיות ביוב מים ובמסגרת העבודות שלו גם אנחנו ניכנס לחידוש של תשתיות ניקוז ושדרוגים באותם הרחובות.

ברק עטרי: רק ניקוז או חשמל? תשתיות, אנחנו יודעים פה הרבה תשתיות בתוך העיר, זאת אומרת-

אוקסנה פרנק: נכון.

אמנון סעד: עשינו סיבים אופטיים, יש פה-

גיל שקד: ספציפית, אנחנו (לא ברור) קווי ביוב.

אמנון סעד: אוקסנה, את יכולה להמשיך.

אוקסנה פרנק: נושא שלישי זה הנחיות מרחביות, זה בעצם מסמך שאנחנו מכינים, זה מסמך סטטוטורי

שיבוא לאישור של הועדה המקומית. בעצם , מטרת המס מ ך זה לקבוע הנחיות והוצאת היתרי בנייה.

ההנחיות הן בעיקר לנושא החזותי, בשביל לייצר איזושהי אחידות. אני אתן לכם דוגמה, עניין של מפלסי כניסה, השתלבות של הבניין בסביבה, חומרי גמר, העמדת מבנה, רחבות כניסה, כל מיני דברים כאלה פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 10 מתוך 38

אנחנו. וגם המטרה של יש איזה עוד מטרה נוספת, בעצם נכנס עניין של מורשה להיתר, במסגרת השינויים שעוברים, במסגרת שינויים בחוק, יש אפשרות לאדריכל שהוא הוכשר לכך, להגיש בעצם בקשה להיתר ולעבור את כל התהליך של הרישוי בעצמו. עכשיו במידה ולא קיימות הנחיות אז הוא בעצם בוס של עצמו, הוא מתקדם לפי מה שנראה לו, אז אחת המטרות זה בעצם לייצר איזשהו מסמך גם שייצר איזושהי אחידות וזה מסמך אומנם סטטוטורי, אבל יש לו גמישות מסוימת במידה ורוצים לאפשר שינויים בהמשך שוב להעלות את זה לאישור הועדה, ואנחנו עובדים על זה בימים אלה ורוצים לסיים אותו במהלך החצי שנה הקרובה. עוד נושא שזה בעצם תב"ע לשטחי ציבור. כולכם יודעים שהעיר נמצאת בתהליך של התחדשות אינטנסיבית, והמשמעות של זה, זה תוספת אלפי יחידות לעיר, והתוכנית בעצם רוצה להגדיר זכויות ושימושים בשטחי ציבור, על מנת לייעל ובעצם להשתמש במשאב הזה ולמקסם את מה שיש בעיר כדי שהכול ככה יהיה מסודר. התוכנית הזאת בעצם תכלול גם תוספת של שימושים, למשל תוספת של מסחר במבני ציבור, משהו ש-

ברק עטרי: מסחר?

אוקסנה פרנק: מסחר בקטנה של קפיטריה, אם אתה רוצה.

ברק עטרי: אבל את אומרת לי מסחר, אני לצורך העניין אני יודע להגיד שבמבנה החברתי שנמצא, בדיוק

עכשיו בבנייה, והוא הולך לבקר אותו, הקומה הראשונה הייתה אמורה להיות קומה מניבה, אני יודע היום בדיעבד שהיא בכלל לא (לא ברור) להסתובב, נכון?

אמנון סעד: כן, כן, אני אענה.

ברק עטרי: אוקיי.

אוקסנה פרנק: אוקיי.

אמנון סעד: נכון, אני קיבלתי החלטה לא לעשות מזה נדל"ן מניב, חסרים לנו המון המון חדרים בעירייה,

אנחנו משלמים שכירות למקומות חיצוניים, כל מיני מקומות, לכן אני החלטתי שאני הופך את זה לחלל שבו יהיה לראשונה מרכז שירות לאזרח, יהיה שם גבייה, יהיה שם את ה-

ליאור בוקר: גבייה מי אונו, חנייה, פניות ציבור.

ברק עטרי: וכל פה יישאר כאילו אני מנסה בסדר, אמנון.

אמנון סעד: אני אענה לך, אני עונה בכיף. יש היום חסרים פה, למשל אנחנו צריכים לקלוט עוד כמה

בודקי תוכניות, אין להם מקום לעבוד, אין איפה לשים אותם, לכן אנחנו לאט לאט גם בחינוך עשו תקנים כל מיני כאלה וצריכים חדרים כדי לעבוד, לא כדי לשבת ולענות לאנשים, אז אנחנו העברנו, אני קיבלתי את ההחלטה הזאת להעביר את המשרדים לשם, גם לעשות מרכז שירות לאזרח, אנשים יגיעו, יהיה שם את כל השירותים, כולל כל מה שהזכיר ליאור ועוד חלק מהמבנה ישמש את "תנופה " להתחדשות העירונית, שהם שוכרים היום מבנה, חבל על הכסף, לכן הפכתי את-

ברק עטרי: ואני שואל אותך באמת, אמנון, לא הגיע הזמן שהמבנה הזה, שזה מבנה של העירייה, שהוא

בן אני לא יודע כמה שנים, לא הגיע הזמן באמת אולי עליו להשקיע את כל מה שאתה רוצה לטובת, זאת אומרת, במקום אחד שיהיה הכול העירייה, השירות, שזה לא יפוזר לנו בכל רחבי העיר?

אמנון סעד: קודם כל זה נהוג בהמון המון עיריות שחלק מהאגפים נמצאים במקומות אחרים, העיר גדלה,

השירותים גדלים, ואנחנו לא יכולים לאכלס הכול פה. דבר שני, רק השיפוץ של המקום הזה יש אומדן של 3 מיליון שקלים עם החלק החיצוני, הפנימי, אז זה משהו שלא נמצא אצלי בעדיפות עליונה להתחיל לשפץ פה את המקום הזה, צריך את הכסף למקומות אחרים, ואנחנו לא עשירים בכסף, ולכן אז הקומבינציה הזאת שהעברתי את, שהחלפתי את הייעוד של המבנים הזה, זה בגלל הסיבה הזאת, ואנחנו נלך עקב בצד אגודל עד שיהיה לנו כסף, נבנה אולי עירייה במקום אחר, קדנציות אחרות. כן, כרגע זה לא.

ברק עטרי: לא נראה לי שיהיה לנו.

אמנון סעד: לא יודע, תשמע.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 11 מתוך 38

ברק עטרי: כשאני מסתכל באמת בכל הדברים, באמת, אני לא רואה מאיפה נכנס הכסף, באמת אני לא

רואה. כל הזמן רוצים להשקיע עוד, עוד, עוד.

אמנון סעד: רק שנייה, רק שנייה, כשנגיע לעניין של הכסף יסביר גל את כל.

תושב: זה גם יכלול גם את המקווה?

אמנון סעד: לא, למקווה לבד צריך כמעט אלף מטר. כן, אבל אנחנו חוסכים את הכסף של השירותים

החברתיים, מרוויחים את הכסף של ההתחדשות העירונית ועושים מרכז שירות לעירייה, שזו בשורה, בשורה, אנשים יגיעו, יוכלו שם אפילו להוציא תעודת זהות, רישיון נהיגה, לקבל את החנייה שם, לקבל שירות, יקבלו שם את הכול. כן, עוד משהו? שאלות? טוב, אתה יכול להתקדם.

מירי אור גוטפריד: היי, ערב טוב לכולם, מירי אור גוטפריד, אני מנהלת אגף החינוך, הנוער והספורט.

כפי שאמר המנכ"ל, מערכת החינוך מתמודדת מאז הקורונה ברצון לצמצם פערים שנפתחו ב-3 תחומים פערים לימודיים, חברתיים ורגשיים. זה תוקף אותנו כל פעם מחזית אחרת, עוד לא הספקנו לצמצם את הקורונה, היו מבצעים צבאיים, עוד לא סיימנו מבצעים צבאיים ואנחנו במלחמת "חרבות הברזל" ועדיין בתוך מלחמה קשה ולא פשוטה. אנחנו ממשיכים לעבוד על צמצום הפערים בשלושת התחומים האלה, אבל בדגש על מצוינות והצטיינות, אנחנו לא נוותר על המצוינות וההצטיינות של התלמידים שלנו, כל ילד, כל ילדה, מהמקום שלהם אם אתה 6 תהיה 7, אם אתה 7 תהיה 8, ואתה אתה 8 תהיה 9, ואם אתה 10 בוא תחשוב מה יהיה הדבר הבא שאתה רוצה להתמקצע בו ולהיות הטוב ביותר. בתוך הנושא הזה אנחנו פתחנו גם את מרכזי "ביחד להצלחה", שנוחלים הצלחה בקרב ציבור התלמידים והמורים בצורה מאוד מאוד משמעותית, המרכזים האלה נפתחו רק מאמצע מרץ, בערך מ-10/3, מרכזים שהם נותנים מענה להמשך יום לימודים, לצמצום גם היבטים רגשיים וחברתיים וגם בשפה ובאנגלית, תוך שיתוף ההורים בתוך התהליך, גם הם מקבלים סדנאות. פתחנו מרכזי מצוינות בכל תשעת בתי הספר שלנו, שזה גם יסודי וגם חטיבות ביניים, ופתחנו לתיכונים את מסלול ממר"ם שנותנת שירות לתלמידים שלנו מכיתות ט' ועד יב' לקבל תעודות הסמכה שנותנים להם פריצת דרך לתוך יחידות צבאיות מובחרות. אחד הדברים שזיהינו כחלק ממה שהוא קשור לצו השעה ומה שמדינת ישראל עוברת זה הטיפול בצורך, הצורך בטיפול של החוסן, החוסן הלאומי, החוסן החברתי והחוסן הקהילתי, האישי. אנחנו נסמכים פה על מחקרים בינלאומיים שמדברים על ה-triple wellbeing מי שמכיר, מי שלא אני אשמח לפרט פעם אחרת, אבל אנחנו מדברים גם על חוסן עצמי, חוסן חברתי וסביבה תומכת חוסן. כל הדברים האלה מתכתבים גם בצו השעה, אבל גם מתכתבים לנושאים שקשורים לניכור, לשסעים, לפלגנות, אנחנו חווים את זה כעם, חווים את זה כחברה, ואני חושבת שהתפקיד שלנו כמערכת חינוך זה לתת מענים לנושאים האלה, גם כדי ליצור זהות, גם לתת חוסן, אבל גם כדי ליצור זהות אישית וקהילתית, ושייכות לעיר ולמדינה. אנחנו נעבוד בתחום הזה באמצעות מנהלת עירונית חינוכית שכל קודקודי החינוך יהיו שותפים לה, כשאני אומרת קודקודי חינוך זה מנהלים, מפקחים, נציגי הורים, תנועות נוער, תנועת ספורט, הנוער עצמו, ואנחנו רוצים כמובן גם לראות את הרווחה, אני כבר עומדת בשיתופי פעולה עם מיכל, ואפילו נציגות של גזברות כדי שישבו יחד איתנו בתוך התהליך. אנחנו נפתח את השנה בשבוע חינוך ב -15 לספטמבר שבוע החינוך בנושא החוסן, בדגש על החוסן, רק אתן ככה טעימה ודוגמה, אנחנו נפתח את השבוע עם אנשים כמו מרים פרץ וסיון רהב מאיר, שיתנו לנו פאנל בנושא של חוסן לאומי, נמשיך עם פרופ' יורם יובל, וזה בהמשך לאחה"צ, אבל במהלך היום בתי הספר יראו את מרביתה ויביאו מתוך מה שהם עשו סביב החוסן בפעילויות הנוגעות לזהות אישית, קהילתית, ושייכות לעיר ולמדינה. אנחנו רוצים לקדם מסגרות חינוכיות שנותנות מענה ליום לימודים ארוך, כשאנחנו מדברים על חוסן זה גם לעזור להורים בלהיות פנויים כמה שיותר לענייני פרנסה, ענייני השלומות של הילדים שלהם, הרווחה של הילדים, ואנחנו פותחים נבחרות שממשיכות את יום הלימודים. שנה הבאה אנחנו נתחדש בנבחרת של דיפלומטים צעירים, ממשיכים פרלמנט הילדים וממשיכים לקדם ולהרחיב את מרכזי המצוינות שלנו.

עוד ניקוד שאנחנו רוצים להתמקד בו זה שוב בגלל מה שאנחנו ראינו סביב נתונים זה הכלת תלמידים באופן מיטבי, נמשיך ונטפח את הסדירויות שנותנות מענ ה להורים לילד האישי שלהם, בסוף אנחנו עובדים מיקרו ומאקרו, וכשלילד יש בעיה אנחנו נעשה את הכל בשביל לעזור לו ככל הניתן, אם זה בוועדת (לא ברור) , ועדת התמדה, ועדת מקצועיות וכו'. ואחרון חביב , אנחנו נתקדם בתוכנית האסטרטגית למבני חינוך, לשיפור ולבנייה מחדש של מבני חינוך כחלק מההתחדשות העירונית והסכמי הגג, פה זה בשיתוף פעולה עם אגף הנדסה, המנכ"ל שמחזיק את זה ככה בראש, יחד כמובן עם ראש העיר וסגניו. תודה רבה.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 12 מתוך 38

ליאור גלבוע: אני יכול לשאול שאלה? אותי מאוד מרתק הנושא הזה של יום לימודים ארוך.

מירי אור גוטפריד: כן.

ליאור גלבוע: מה בעצם מתוכנן שם? קודם כל האם, לכמה ילדים הוא מיועד מתוך כלל ילדי היסודי?

מירי אור גוטפריד: אני כתבתי כאן גני ילדים והחינוך היסודי, אנחנו נעבוד בפעימות, אנחנו לא יכולים

להכיל את הכול על כולם. חלק מהפעימות שלנו זה למשל "ניצנים" שפתוח א', ב', ג' לכולם ללא יוצא מן הכלל, כיתות ד' מרכזי "ביחד להצלחה", שנותן מענה ל- התחלנו ב-40 תלמידים בכל שכבה, ואנחנו נרחיב את זה, וגם אם ילד חווה פעם אחת אז בפעם הבאה ילד אחר יחווה את זה.

ליאור גלבוע: באיזה תדירות זה קורה? פעם בשבוע? מה זה?

מירי אור גוטפריד: לא, זה קורה לאורך השנה.

ליאור גלבוע: כן, אבל כמה פעמים?

מירי אור גוטפריד: אחת לשבוע מרכזי "ביחד", אוקיי? "ניצנים" קורה כל יום, "נבחרות" קורה פעמיים

בשבוע.

ליאור גלבוע: נבחרות דיפלומטים?

מירי אור גוטפריד: כן, הדיפלומטים.

ליאור גלבוע: כמה ילדים יוכלו להנות מהדבר המדהים הזה? בעיניי הוא אחד החשובים.

מירי אור גוטפריד: למשל, זה נורא משתנה מקבוצה לקבוצה, כי גם המפעילים או התוכנית מחייבת

פורמט קבוצתי מסוים, דיפלומטים זה 30 ילדים בכל פעימה, אבל למשל כל פעימה כזאת היא בערך 20 מפגשים, בין 10-20 מפגשים תלוי באיזה חצאי קבוצות אנחנו עובדים. הסיפור של "ירוטק" זה 20 מפגשים

ליאור גלבוע: מה זה?

מירי אור גוטפריד: 30 ילדים 30 ילדים מכל בתי הספר, סליחה רגע, גיל. 30 ילדים מכל בתי הספר

היסודיים מייצגים נבחרות של בתי הספר עצמם והם מייצגים את כל הנושא של הדיגיטציה והתקשוב.

ליאור גלבוע: זאת אומרת 30 מכל בתי הספר

מירי אור גוטפריד: כן, אבל יש לנו למשל את מרכזי "ביחד להצלחה", זה נבחרת לכל בית ספר, מרכזי

מצוינות זה נבחרת לכל בית ספר, אוקיי? זה מאוד משתנה מקבוצה לקבוצה, אנחנו נותנים בעצם את המענים גם לכישרונות האישיים של הילדים להתחבר אליהם, לא לכל ילד מתאים לו תקשוב, לא כל ילד מתאים לו מנהיגות, אחד יתחבר למנהיגות, אחד יתחבר לתקשוב, אחד יתחבר לדיפלומטים צעירים.

ליאור גלבוע: וסה"כ זה נותן מטריה לכל הילדים בכל המוסדות?

מירי אור גוטפריד: זה נותן מטריה לד', ה', ו', ו-א', ב', ג' ניצנים. גני ילדים - אנחנו מכניסים את היזם

הצעיר ותוכניות שנוגעות לקיימות, ואנחנו נותנים להם גם פה לבחור ולהיות חלק מתוך תהליכים שהגננת מובילה בטעימה קטנה, כמובן שמתאים לגילם, למשל מוכנות לכיתה א', גם כן שזה מענה מסוג אחד, זה יתפתח וכל שנה אנחנו מוסיפים עוד נדבך ועוד נדבך.

ליאור גלבוע: תודה מירי.

תושב: מותר לי לשאול שאלה?

אמנון סעד: לא, אין לנו זמן פשוט. תשאל אותי אחר כך.

גיל סימנהויז: שגיא.

שגיא מסר: כן ערב טוב לכולם, אני שגיא מסר, אני מנהל את האגף של איכות הסביבה וחזות העיר,

תחתיי נמצא תברואה, גנים ונוף, בריאות הציבור, וטרינר עירוני, חשמל ומאור רחובות, תפעול ופרויקטים. למעשה 80% או 70% מהפניות של התושבים למוקד העירוני, לעירייה, נמצאים אצלי באגף מבחינת היעדים המרכזיים שלנו, שיהיה לנו לחציון שנשאר לנו, אז הראשון אנחנו רוצים להקים יחידה פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 13 מתוך 38

סביבתית שתרכז את הפעילות של הסביבה והקיימות בעיר, את המדיניות העירונית, וזאת מתוך הבנה שהיום יש הרבה מאוד אגפים שעובדים בזה ומייצרים לתכנים ונושאים, אבל אין שום גורם אחד שמרכז את כולם, אז היחידה הזאת תרכז את כל המשימות בתחום הקיימות, היא תבנה את המדיניות הכוללת והחלופות, היא תבצע איזשהו תהליך של כתיבת תוכנית עבודה חמש שנתית ותבקר אותה, כאשר התוכנית הזאת תכלול גם גורמי תפקידים מקצועיים אצלנו בתוך העירייה וגם בחוץ בגינות הקהילתיות, מרכזי שכונות, כל החבר'ה האלה, ואנחנו נדאג לשביעות רצון שלהם. אנחנו נעבוד מול משרדי ממשלה, קולות קוראים, ונקבל תקציבים לפה לתוך העירייה. הנושא העיקרי השני שיש לנו זה נושא של בנייה והטמעה של מערכות בקרה בתחום הניקיון ואשפה, אנחנו נמצאים בתקופה של פרסום של מכרזים מאוד גדולים בעירייה, אחד זה ניקיון רחובות והשני זה פינוי אשפה, אחרי 5 שנים שהסתיימו לנו המכרזים הקודמים. במהלך המכרזים האלה אנחנו נכניס מערכות של בינה מלאכותית, המערכות האלה יבצעו מעקב ובקרה על כל המשאיות של הניקיון והפינוי בתוך רחבי העיר.

ברק עטרי: איך הם יעשו את זה?

שגיא מסר: בכל משאית שתהיה בתוך הפרויקט הזה יתקינו בה מצלמות, שני צדדים קדימה ואחורה, הם

יצלמו את פעולת הצוות בצורה מסוימת לפעולת המשאית, הם ידעו לתרגם את זה לתוך בינה מלאכותית לספירה ולמדידה של מה שאנחנו עושים, ואחרי זה אנחנו נוכל לבחון את הדברים האלה גם אונליין וגם בדיעבד את כל הדברים, לצורך העניין אם יש לנו דחס שנוסע בעיר, אנחנו משלמים לדחס היום לפי הנפות, לפי כמות הפחים שנשפכים, אז המערכת הזאת תדע לספור את הפחים לפי הצבע, לפי הכמות ולפי הגודל, ואנחנו נוכל לדייק יותר בדברים האלה. אנחנו נוכל אחרי זה גם להתחשבן עם הקבלנים בדיוק לפי מה שהם עושים. לא פעם ולא פעמיים ראינו משאיות שנוסעות בעיר וכן מנקים או לא מנקים, אז המצלמה היום תוכל לתעד את הכול, וידאו אונליין שנוכל לראות אם ניקו או לא, ובמקרה אם היא עברה והורידה מראה לאיזה רכב אז גם כן נוכל לראות את זה ולשחזר את זה לאחור, וזה קפיצת מדרגה מאוד גדולה שיש לנו.

ברק עטרי: ממתי זה אמור להתחיל?

שגיא מסר: מכרז הניקיון שלנו אמור להתחיל באמצע אוגוסט, מכרז לפינוי אשפה אמור להיות בסוף

ספטמבר, אני מניחה שתהיה איזה תקופה של התארגנות של 3-4 חודשים ובמסגרת אנחנו נוכל לראות את המערכת שהיא בשלה לעשות את זה. בנוסף לזה , אנחנו עושים איזשהו מהלך של שתילת עצים במרחב הציבורי מתוך הבנה שעצים נותנים לנו מעבר ליופי גם צל וגם מורידים טמפרטורה בעיר, יש לנו תוכנית של 5 שנים לשתול אלף עצים ברחבי העיר גם במקומות חדשים וגם במקומות שחסרים לנו כרגע. ובימים האלה סיימנו שני מכרזים, אחד - הקמת פינת גנים חדשה במזרח העיר ושניים - את גינת מרכוס אנחנו נשדרג אותה, למי שהיה פה בשנה-שנתיים האחרונות אז שדרגנו כבר 13 או 14 גינות, ואלה הגינות, הגינה האחרונה שנשארה לנו כרגע בתוכנית העבודה לבצע אותה, כאשר אנחנו נעשה מתקנים חדשים, דשא סינטטי, הצללה, תאורה והכול לטובת הציבור.

אמנון סעד: כן, אני רק רוצה להגיד שבסעיף 4 הפרוייקטור של הדבר הזה של המיזם הזה נמצא בידיים

של הדר, הוא התחיל כבר לעבוד, זה נמצא גם בתוכנית שלו, גם בתוכנית שלי, גם בתוכנית של ויקטור, כולם פה רתומים לדבר הזה, אנחנו באמת מנסים שבמרחב הציבורי יהיו כאלף עצי צל, הם גם סופחים אבק, גם מורידים באיזה 3-4 מעלות מתחת לאיפה שעוברים שם את המרחב הציבורי זה גם אמרנו גורם לפחות עומס וגם סופח, כל עץ כזה סופח 20 קילו אבק בשנה, אני חושב שזה גםיהיה נקי, גם יהיה קריר יותר, וכמובן בין שלל התפקידים שהדר עושה, גם את זה הוא לקח על עצמו. יש שאלות?

אורית חן (תושבת): כן, המערכת עצמה היא גם המערכת של פינוי האשפה היא גם תדע מתי צריך לפנות את האשפה או שזה רק התיעוד עצמו? כי יש היום מערכות חכמות שיודעות גם לגשת-

שגיא מסר: כן ולא, אנחנו נחליט מה אנחנו נטמיע איפה בהתאם לסוג המידע.

גיל סימנהויז: כבר היום יש לנו מערכות בתוך הפחים שיודעות לתת לנו את מצב הפחים.

ויקטור ג'נח: רק רגע, שכחת להגיד על נושאים של הרחובות כמו מרכוס, כמו אשכול, כמו כל הרחובות

האלו שהאדניות שלנו לא מטפטפות. תן כמה מילים על מה אנחנו הולכים לעשות עם האדניות האלו בכל הרחובות.

אמנון סעד: ויקטור אולי אתה תגיד, אתה רוצה להגיד, תגיד אתה.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 14 מתוך 38

ויקטור ג'נח: לא, הוא יודע את התוכנית.

אמנון סעד: בסדר הוא יודע, אבל אתה מוביל את זה, אז אתה יכול להגיד שאתה מוביל-

ויקטור ג'נח: אני מוביל את זה.

אמנון סעד: שדרוג של הכבישים, של הכבישים הפנימיים, של הרחובות הפנימיים.

ויקטור ג'נח: היה לי רעיון בכלל להוריד כמה מהאדניות ולעשות חניות שם, היות ואנחנו יש רעיון כזה

אני אעלה את זה בתוכנית עם הישיבה הבאה.

ליאור גלבוע: אפשר להקטין את השטח שלהן ולהרוויח גם אדניות וגם-

ויקטור ג'נח: יכול להיות זה אנחנו צריכים לשבת בהנהלה ולדון על זה, אבל הרחובות הפנימיים, אמנון,

הם רחובות ששיפצנו אותם כמה פעמים, שמנו כמה פעמים הטפטופים וזה הולך, לא יודע מה לעשות, צריך לשבת עם שגיא ועם הצוות באיכות הסביבה ולראות מה אנחנו יכולים לתת מענה לרחובות האלו הפנימיים, שהם רחובות מאוד יפים, אבל אין פרחים.

הדר מימון: כל הרחובות החיצוניים תראה שגם שם אין.

ויקטור ג'נח: יהיה עצים, שמנו עצים שם.

ברק עטרי: אני רוצה להגיד ש ב- 2023 היה התקציב היה אגרונום העירייה שעשה סקר עצים וכו' וכו

נכון? מעבר לזה, שנה אני לא רואה את זה בתקציב השנתי, אלא הוא בא לי בצורה אחרת, בצורת תב"ר שמבקש 500% בעתיד, ביום שני נצטרך להצביע עליו, אבל ביום שני אני כביכול מצביע לעוד דבר של עוד 585 אלף שקל לטובת אגרונום. כאילו, מה הסקר של שנה שעברה לא היה פה?

ויקטור ג'נח: ברק, אמרת יום שני, אז בוא יום שני נדבר על זה.

ברק עטרי: למה?

ויקטור ג'נח: למה התב"ר הוא ביום שני עולה לא היום.

ברק עטרי: אבל בסדר אז אני שואל למה לא נכנס לתקציב השנתי, למה הוא צריך לבוא על חשבון?

ויקטור ג'נח: זה גל ייתן לך את התשובה.

אמנון סעד: אחר כך, תרשום את זה אחר כך כשנסקור את התקציב, לא, אני אומר הוא-

ויקטור ג'נח: הוא נותן את התשובה.

אמנון סעד: מיכל.

מיכל קדש: אז נעים מאוד, שמי מיכל קדש ואני מנהלת האגף לשירותים חברתיים. ברמה הכללית יש לנו

באגף 3 מחלקות יש לנו מחלקה לאזרח הוותיק, שמטפלת בכל האזרחים ה וותיקים, יחידת פרט ומשפחה, שמטפלת בעצם מגיל לידה עד גיל זקנה, ויש לנו את יחידת העבודה הקהילתית, שמטפלת בכל הקשר של חוסן וקהילה. אני רק רוצה לציין שלנו לאגף היה מאוד קשה להכניס את כל המשימות שלנו ב-5 נקודות עיקריות, זה באמת רק חלק קטן מאוד ממה שאנחנו עושים. הדבר הראשון, הנקודה העיקרית זה תוכנית "נושמים לרווחה", בעצם אנחנו התחלנו בפיילוט לבד, תכננו פרויקט שמטפל בנושא של עוני, למרות שהעיר בסוציו אקונומי 7, יש לנו הרבה מאוד אנשים עניים בעיר, ובחרנו לפתח תוכנית שבהמשך, משרד הרווחה קיבל אותה.

ויקטור ג'נח: אמנון אני יוצא ואני חוזר.

אמנון סעד: תחזור. כמה זמן ויקטור?

ויקטור ג'נח: חוזר.

ויקטור ג'נח יצא מ אולם המליאה

יוסי חזן: לא להפריע למיכל חברים, בבקשה.

ויקטור ג'נח: אני בעד התקציב קודם כל.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 15 מתוך 38

מיכל קדש: מדובר בעצם בפרויקט שמטפל ב -15 משפחות עם 5 עובדות סוציאליות, קיבלנו מלווה

משפחות במשרה מלאה ועוד סל שירותים גמיש שמסתכם ב -3,500 ש"ח לכל משפחה. הדבר הנוסף זה קידום מנהיגות קהילתית, התנדבות ומעורבות אזרחית בעיר, בדגש על אוכלוסיות היעד, צעירים וצעירות באמצעות מרכז צעירים, נשים, קבוצות נשים, סיירת נשים "עלמה", מי שלא יודע מה זה סיירת נשים "עלמה" זה סיירת ייחודית ובלעדית בעיר יהוד מונוסון, הכשרנו נשים בקורס ארוך מאוד, הן משוטטות או מסתובבות ברחבי העיר, בגינות ציבוריות, ונותנות לנו דיווחים לגבי נשים מוכות, והיא מגדילה לעשות, ואנחנו מקבלים גם הרבה מאוד דיווחים על ילדים מוכים, ובאמצעות כך אנחנו בעצם מטפלים בכל מיני ילדים שנמצאים בסיכון. הורים לילדים עם מוגבלות במרכז למשפחה, להט"ב, קהילה אתיופית, וכמובן אזרחים ותיקים. הנקודה השלישית היא חיזוק וחוסן אישי וקהילתי בצל המלחמה ובמצבי משבר וחירום, כולל דבר חדש שלקחנו לעצמנו בתקופת המלחמה זה ללוות את כל נשות משרתי המילואים, אנחנו גם מקבלים דרך מערכת BI, זו מערכת מיוחדת, כל מי שנפגע ונפצע בעיר יהוד, אנחנו כמובן מתקשרים לכל אחד מהם, למשפחה שלו, ונמצאים איתם בקשר, וכמובן גם ראש העיר מקבל את כל המידע וגם הוא יוצר איתם קשר. נקודה רביעית זה פיתוח 3 תוכניות חדשות וייחודיות קידום הנגשה טכנולוגית שימושית על ידי יצירת מערך מתנדבים מובילים בתחום, אנחנו קיבלנו קול קורא, זכינו בקול קורא של הג'וינט, תוכנית נוספת זה פיתוח תוכנית לניצולי שואה, גם פה זכינו בקול קורא ובעצם קיבלנו מוועדת התביעות משרה מלאה לעובדת סוציאלית שתטפל אך ורק בניצולי שואה, מי שלא יודע יש בעיר 637 ניצולי שואה

ליאור גלבוע: היא כבר עובדת? סליחה.

מיכל קדש: עוד לא, היא, כן יש מכרז ביום חמישי הבא. והקמנו בתים חמים בעקבות הקורונה, בעקבות

המשברים, אנחנו מבינים שנושא הבדידות של אזרחים ותיקים הוא הנושא המשמעותי ביותר, ומעבר לכל המועמדים החברתיים ופעילויות הפנאי הרבות שאנחנו עושים, אנחנו גם עושים בתוך בתים כשאנשים מתנדבים כל מיני פעילויות, התחלנו בטבחות, יש לנו גם הרבה מאוד פעילויות שם. והדבר האחרון זה שיתוף פעולה עם גמלאים צעירים, יזמים ופיתוח תוכניות בהובלתם, כמובן בשיתוף פעולה עם המתנ"ס העירוני. תודה.

אמנון סעד: תודה. יש למישהו שאלה? תודה, נעבור בבקשה לנושא הבא. ליאור.

ליאור בוקר: ליאור בוקר, מנהל אגף השירות לתושב. אז מבחינת היעדים שלנו עד סוף שנה, אחד פה

שדיבר על זה ראש העיר, הקמת מרכז שירות לתושב. מבנה שירותים חברתיים קומה ראשונה. בקיצור בקומה הראשונה שם אנחנו נקים מרכז שירות לתושב, המרכז עצמו יאגד בתוכו את כל השירותים שניתנים לתושב במקום אחד. אחד אפשרות הגעה פיזית ואז בעצם הוא מקבל את מי אונו, פניות ציבור, מרשם אוכלוסין, מה שנקבע בעצם משרד הפנים אי דה עושה , גבייה, חנייה, שירותים של תחבורה ציבורית, בנוסף נביא לשם גם מוקד טלפוני, שיהיה זמין הרבה שעות, ואז תושב יכול לבחור להגיע פיזית, לסגור מעגל מלא מלא, אם יש דברים נוספים שהוא רוצה לגבי העירייה, יהיו שם נציגי שירות שיתנו לו מענה ויסגרו לו במעגלים קצרים גם דברים נוספים. בנוסף, יהיו שם עמדות קיוסקים לתושב, ושם הוא יכול בעצם בעזרת נציגות דרך הדיגיטל במקום להוציא את כל האישורי ם וכל מה שצריך, המקום עצמו אנחנו כבר התחלנו בהכנה, והיעד ששמנו זה ה-1/1/2025 שהמקום כבר נפתח

אמנון סעד: ליאור תגיד גם על המכונה האוטומטית.

ליאור בוקר: בסדר אז זה לגבי זה.

אמנון סעד: לא, את המכונה האוטומטית שאנחנו נותנים גם את השירות.

ליאור בוקר: כן אנחנו כבר הצבנו מכונה שתפעל שבוע הבא, מכונה, קיוסק בעצם שנותן את רוב

השירותים המוניציפליים של משרדי הממשלה, החל משירותים של משרד הפנים, דברים שקשורים לרישיון רכב, רישיון כלי ירי, אישורים, נספח תעודת זהות, רישום אוכלוסין, תעודת לידה, דרכונים עדיין לא, משרד הפנים לא מאשר את זה עדיין, אנחנו צריכים לעבוד בזה חזק כדי להביא את זה גם אלינו.

שיפור מהימנות עובדים ומנהלים בנושא שירות, אנחנו עובדים בזה חזק, אני יכול לומר בשנה האחרונה הכשרנו את כל מנהלי המחלקות בסדנאות של שירות ארוכות של 7 מפגשים שבהם קיבלו מיומנויות של ניהול, מתוך הבנה שהמנהלים בעצם מנהלים פה אופרציה מול התושבים, ואם הם ידעו ויהיו מיומנים ומקצועיים, השירות ישתפר משמעותית. דבר שני, את כל המזכירות אנחנו מכשירים בתוכנית ארוכת פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 16 מתוך 38

טווח, ואנחנו נכניס גם עד סוף שנה עוד תוכניות הכשרה לאוכלוסיות נוספות, לעובדים נוספים בעירייה, מתוך הבנה ששם בעצם זה ייתן וישפר את השירות לתושב. המוקד העירוני פתוח כבר 24/7 החל מספטמבר, אנחנו עובדים 24/7, אני מזכיר לכם שבעבר עד ספטמבר 23 היו ב23:00 בלילה מעבירים לשירות חיצוני, כולל סופי שבוע. מספטמבר 2023 תושבים מקבלים שירות מלא 24/7, אנחנו מחזקים את המוקד בקו אחד שיהיה יותר אקטיבי ויוזם, ולראיה לכך אנחנו מכניסים ממש בקרוב תוך חודש מהיום תפקידן שתפקידו יהיה במוקד, שם אנחנו חלשים, לעשות בקרה ואיכות, זא ת אומרת לחזור לתושב ולראות שהדברים מטופלים, כי הרבה פעמים מקבלים איזה וואטסאפ כזה טופל וזה, הבן אדם מוציא את הראש מהחלון, רואה משהו אחר ומתחיל להתעצבן וכל מיני כאלו, אנחנו רוצים את סגירת המעגלים והמשוב בעיקר לתושב לחזק את זה, וזה יקרה. שיפור מענה וזמינות שירותי עירייה לתושבים, אז אנחנו מכניסים בקרוב שירותי וואטסאפ בכמה אגפים כפיילוט, בכל מקרה נרחיב שירותי וואטסאפ, אנחנו נכניס גם בקרוב שירותים של זימוני תורים אוטומטיים, גם דרך הוואטסאפ וגם דרך קיוסקים, ואנחנו כמובן ממשיכים לשפר את כל שירותי הדיגיטל בנושאים המקוונים כדי להקל על התושבים. דבר אחרון, אנחנו נערכים להקמת הספרייה החדשה, החצי שנה הקרובה תעסוק בשלבי התכנון ביחד עם החכ"ל כדי להקים ספרייה ברמה גבוהה מאוד.

ברק עטרי: איפה הולכת להיות הספרייה?

ליאור בוקר: באותו מקום.

אמנון סעד: במקום שהספרייה.

ליאור בוקר: יש לנו קיוסק אחד שכבר מוצב בקומה שלי למטה באגף השירות קומה ראשונה, וכשיוקם

מרכז השירות יהיו 3 קיוסקים גם שם

אבי (תושב): בקדנציה הבאה.

אמנון סעד: מה בקדנציה הבאה, אבי?

אבי (תושב): הוא כנראה הולך להיות ראש עיר, כי הוא מצלם פה את הכול, אז אני-

אמנון סעד: לא, לא, הוא עושה את זה למטרות אחרות, אי אפשר לדבר על זה עכשיו אבי, תודה.

אגף ביטחון, אריאל.

אריאל גרג'י: ערב טוב לכולם, אריאל גרג'י, מנהל אגף הביטחון, אכיפה וחירום. תחת האגף יש מספר

מחלקות, אחת מהן זה מחלקת הביטחון שיש שם כ-3 קב"טים שאחראים על אבטחת מוסדות החינוך בעיקר וגני הילדים ואבטחה באירועים, כמובן מענה ראשוני לאירועי חירום, שאני מקווה שלא יקרו בעיר. בנוסף , יש את מחלקת הבטיחות, יש את מחלקת האכיפה גם העירונית וגם הפיקוח המסייע שעובדים ביחד עם השיטור העירוני ומחלקה נוספת זה רשות החנייה ותחום המקלטים והחירום שנמצא תחת האגף גם ביחד עם המצלמות. 5 נושאים מבחינת האגף שהצבנו לנו ליעד עד סוף 24 כמובן זה תחום החירום, להמשיך את ההצטיידות במחסני החירום עם ציוד שייתן מענה גם ליחידת הסעד וגם ליחידת החילוץ וגם ליחידות המתנדבים הנוספות שיש לנו בעיר. מבחינת החירום אז יעד נוסף זה שיפור המוכנות שלנו ואנחנו נעשה את זה באמצעות תרגיל חירום עירוני גדול בבית ספר "הרצל" הישן שאנחנו מתכננים להרוס אותו בחודש יולי, שבתרגיל הזה אנחנו נשלב את כל יחידות החילוץ שיש לנו בגזרה, ביחד עם תחנת מסובים כבאות ומתנדבים נוספים. בתחום המתנדבים, יש לנו כוונה להרחיב את לפתיחת המקלטים מרחוק, לצמצם את זמן התגובה שלנו באמצעות המוקד העירוני לטובת התושבים. ברמת המצלמות, יש כוונה להוסיף עוד כ-40 מצלמות בפריסה עירונית עד סוף 24 ובהתאם לתוכנית העבודה. ובמצבת כוח אדם הכוונה זה לנסות להגיע לתקינה מלאה ביחידת האכיפה המסייעת.

דוד חדד יצא מאולם המליאה

דוד מזרחי יצא מאולם המליאה

ליאור גלבוע: שאלה טכנית. כמה מצלמות יש כרגע בעיר וכמה יתווספו? 40 אמרת יהיו

אריאל גרג'י: יש 80 מצלמות כרגע בעיר

ליאור גלבוע: כמה עובדות?

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 17 מתוך 38

אריאל גרג'י: כולן עובדות, כולן עובדות, אתה מוזמן לבוא אליי גם למשרד וגם-

אמנון סעד: אתה לא צריך להתגונן אריאל, אנחנו מאמינים לך.

אריאל גרג'י: אני אומר כולן עובדות, כרגע הכוונה להוסיף עוד כ-50 מצלמותבסך הכול עד סוף 2024

ויש לך כ-200 מצלמות פחות או יותר

ברק עטרי: זה מצלמות חכמות לצורך העניין? כי יש לנו מצלמה ליד פיצה שמש שיודעת לצלם

אוטומטית.

שימי בונפיל: כבר אין מצלמה שם.

אריאל גרג'י: כבר לא, כבר לא.

שימי בונפיל: אין שם מצלמה מזמן.

ברק עטרי: אה הורידו אותה?

אריאל גרג'י: הורדנו אותה.

ברק עטרי: למה?

אמנון סעד: את מי אתה שואל?

ברק עטרי: אני לא, אני לא יודע מה-

גיל סימנהויז: ברחוב הלפרט הייתה מוצבת מצלמת אכיפה, המצלמה הוסרה מאחר והיא לא עמדה

בכמות האכיפה הנדרשת מבחינת יעילות כלכלית.

ברק עטרי: זאת אומרת, היא יותר יקרה מבן אדם שמסתובב לנו?

גיל סימנהויז: היא יותר יקרה במקרה שבו לא נעברות עבירות רבות אז היא לא כדאית.

ברק עטרי: הבן אדם שם קיבל 15 דוחות, זה לא משנה, יש שםכל יום מקבלים שם.

אמנון סעד: טוב, ברק זה הוסר ואם זה היה קורה בזמן שלי לא הייתי-

ברק עטרי: בסדר גמור, לא, אני מסתכל על משהו אחר, אני לא מסתכל דווקא, אני מסתכל על הגינות

לצורך העניין הציבוריות. אנחנו יכולים היום לשים מצלמות חכמות בכניסות לגינות הציבוריות איפה שעוברים כל האופנועים.

אמנון סעד: המצלמה, המצלמה עצמה לא עולה הרבה כסף, כל המערכת עצמה היא יקרה. אנחנו רחוק

רחוק מהיעד שאני הצבתי לעצמי, שבסוף הקדנציה הזאת כמה מצלמות יהיו פה, זה עניין יקר, אחר כך כשנגיע לתקציב עצמו נדבר על התזרים של המזומנים גם בתזרים של ההכנסות גם בתקציב הרגיל גם בתב"רים, גל יסביר כמה דברים. השאיפה שלי היא להגיע לאלף מצלמות, אנחנו-

ברק עטרי: אלף מצלמות?

אמנון סעד: באור יהודה יש כבר יותר מ-1200 כבר הרבה זמן, אז זה כן, זה גם מוריד גניבות, גם עוזר

אם תרצה אחר כך שגיל ידבר על המצלמות, הוא יגיד איפה אנחנו מוסיפים עוד, איפה המצלמות שאנחנו רוצים להוסיף, איפה שאפשר עכשיו לשים בתקציב שיש לנו במקומות מאוד מיוחדים שאנחנו רוצים, כיכרות וכאלה, נכון? אז התוכנית היא ככל ויהיה פה כסף, ככל ויהיה פה תזרים טוב של הכנסות התב"רים תכף נגיע למה זה יוצא מתב"רים ולא בדברים אחרים, אז זאת השאיפה. דיברת על חלק כוח האדם, בסדר? אז אפשר לעבור. יש למישהו שאלה פה?

ברק עטרי: אנחנו מדברים על התקציב של, הסתכלתי גם כן, הסתכלתי אחורה והסתכלתי שאנחנו לוקחים

כאילו תקציב 23 לעומת 24 אנחנו הולכים להיות קצת פחות, זאת אומרת, אם בקנסות פיקוח עירוני היינו מביאים 275, עכשיו התוכנית היא הערכה כאילו. אם אגרות חנייה 1400 או 1300 וכך הלאה, ומצד שני אני רואה באמת בפיקוח, שנייה, תפעול רשות החניה זה משהו שלא הבנתי, מצד אחד אתה-

אמנון סעד: אז אנחנו נגיע, כשנדבר על התקציב נדבר על זה, בסדר?

ברק עטרי: אוקיי.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 18 מתוך 38

אמנון סעד: שני הדברים שאתה אומר.

גל לניאדו: השאלה שלך נכונה, ובאמת בהמשך נתייחס.

אמנון סעד: תכף נגיע לזה, בסדר. קרן?

קרן מרבדיאן: ערב טוב, אז שמי קרן מרבדיאן, אני מנהלת האגף לניהול ההון האנושי כאן בעירייה.

האגף בעצם אמון על ניהול מערך ההון האנושי. השירות בעצם פועל לפיקוח על ההון האנושי בעירייה, גם מבחינת האיכות של העובדים שאנחנו מביאים, גם מבחינת המקצועיות שלהם וגם מבחינת הרווחה שלהם, כאשר באמת אנחנו מתמודדים עם שני אתגרים מאוד מאוד גדולים, בתקופה האחרונה זה אפילו התעצם, האתגר הראשון זה כל מה שקשור לגיוס של עובדים, לנסות ולהביא לכאן כמה שיותר עובדים איכותיים וטובים, והאתגר השני זה כל מה שקשור לשימור העובדים, אם כבר הצלחנו להביא אותם אז המטרה שלנו היא בעצם להגביר את שביעות הרצון שלהם בעירייה ואת תחושת השייכות והמחוברות שלהם לעירייה, על מנת שיישארו כאן בעצם למשך זמן ארוך יותר. אני גם מאמינה שברגע שאנחנו נדע לתת שירות טוב לעובדים שלנו, ולהגביר את שביעות הרצון ותחושת השייכות, אז העובדים ידעו לתת שירות טוב יותר לתושב, אז זה משהו שהוא אחד היעדים המרכזיים שלנו. מבחינת הנושאים המרכזיים שמטופלים על ידי האגף במחצית השנייה אז הנושא הראשון זה בעצם קליטה של 50 עובדים שמועסקים היום דרך חברת כוח אדם לאגף החינוך, לתפקיד של תומכת חינוך אישית, מה שאנחנו מכירים כסייעת צמודה. התחלנו במהלך הזה כבר שנה שעברה, בהמשך לאיזשהו משא ומתן שהיה לנו עם ההסתדרות, על פי חוק, אנחנו מחויבים לקלוט אחרי 9 חודשים עובדי כוח אדם לעירייה

גיל סימנהויז: זה לא עובדי קבלן, זה עובדי חברה נותנת שירותים, זה לא עובדי קבלן, זה חברה נותנת

שירות.

קרן מרבידיאן: כן, נכון.

ליאור גלבוע: מה ההבדל?

גיל סימנהויז: שחברה שזכתה במכרז למתן שירותים לתפעל את סייעות החינוך המיוחד ומלווים

בהסעות. חלק מהשירותים אנחנו מכניסים לתוך העירייה.

קרן מרבידיאן: אז התחלנו כבר שנה שעברה, צמצמנו פערים דרך אגב לא רק בתפקידים של תומך חינוך,

השנה אנחנו מתמקדים באגף החינוך, קלטנו שנה שעברה 50, השנה אנחנו מתכוונים לקלוט 50 נוספים ברגע שיאושר התקציב לתומכות חינוך. הנושא השני זה כל מה שקשור לעולם של ניהול תהליך הערכת עובדים, גם לעובדים קיימים וגם לעובדים חדשים, תהליך שאנחנו העובדים הקיימים מחויבים לקיים פעם בשנה מבחינת הנחיות משרד הפנים, ולעובדים חדשים זה תהליך שאפילו מחויב יותר, כי למעשה אנחנו צריכים ללוות עובד חדש בתחילת דרכו בעירייה, גם מבחינת תיאום הציפיות, גם מבחינת לתת לו איזשהו משוב והערכה על התפקוד שלו, כדי להביא אותו בעצם לביצועים הטובים ביותר. המטרה כאן היא כמובן לעודד מצוינות (לא ברור) את העובדים, כאשר באמת בסיום התהליך אנחנו בוחרים את העובדים המצטיינים ובסוף השנה אנחנו גם מקיימים טקס לעובדים המצטיינ ים, וגם לפורשים, למי שמסיים את השירות שלו כאן בעירייה אחרי כל כך הרבה שנים. הנושא השלישי זה כל מה שקשור לקידום וטיפוח רווחת העובד, שוב יש לזה קשר ישיר לדעתי גם לכל מה שקשור לשייכות ארגונית, הזדהות ארגונית, מחוברות. אז אנחנו באמת דואגים לאירועים וחגים ומועד ים, למשל הרמות כוסית בפסח ובראש השנה, כל חג שיש אנחנו משתדלים לציין אותו באיזושהי צורה, אם זה באירוע או במתנות, וגם בכל מה שקשור קצת לרענון, הפסקות פעילות, ימי גיבוש, לנסות ככה לאחד את העובדים ולחבר ביניהם, ולייצר גם שותפויות ברמה המקצועית. נושא רביעי זה הנגשת מידע על זכויות עובדים. שוב המטרה היא גם למצות להם זכויות, שעובד יהיה יותר שבע רצון בתחושה שדואגים לו, שייתן אמון במערכת, וגם המטרה היא לייצר שקיפות בכל מה שמגיע להם. אנחנו כרגע ממש בעיצומה של כתיבת חוברת זכויות עובדים, וברגע שתהיה חוברות גם יצאו אחת לרבעון איזשהם ידיעונים בנושא, כל פעם אנחנו ככה נשים את הפוקוס על נושא אחר, כדי שעובדים ככה, ניתן לעובדים את הזכויות שלהם בפוש, מה שנקרא. והנושא החמישי זה כל מה שקשור גם למיצוי זכויות, אנחנו גם נערוך פגישות אישיות עם עובדים, עשינו את זה בהצלחה מאוד גדולה עם אגף השירות ונמשיך את זה עם אגפים אחרים, וגם אנחנו ממש עוברים עובד עובד ובודקים את הזכויות שלו, על מנת שאם יש עוד זכויות שאפשר למצות, אנחנו נמצה אותן ונפנה לעובדים בצורה יזומה. זהו.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 19 מתוך 38

ליאור גלבוע: שאלה קטנה לגבי כושר גופני, לגבי ספורט לעובדים. יש לכם פה איזושהי תוכנית למתקני

ספורט? לאיזה הליכון קטן משהו שגם יוכלו להוציא אנרגיה וגם לשמור על?

אריאל גרג'י: אנחנו מוציאים את האנרגיה גם בלי ההליכון.

ליאור גלבוע: אתה בטוח.

יוסי חזן: למי? לעובדי עירייה?

קרן מרבידיאן: זה רעיון מצוין, האמת שעלה איזשהו רעיון כזה, עוד לא הייתה חשיבה בפועל, וזה עדיין

לא נגזר לתוכנית עבודה. עלתה הצעה לנסות לחבור לאיזשהם מכוני כושר פה בעיר ולתת להם איזה שהם הטבות כדי לעודד אותם להגיע. עכשיו יש לנו את חודש הספורט, אז אנחנו מארגנים פעילות לעובדים שכבר מסומנת ביומן עם פעילות של פילאטיס ועוד איזושהי פעילות ספורטיבית ככה למי שרוצה משחקי כדור וכו', אבל אני בהחלט אקח את זה שנה הבאה.

שמואל רוטמן: קרן, אני מציע שתחשפי בפניו, שאנחנו הולכים לעשות בריכת זרמים.

קרן מרבידיאן: אה אוקי, לא זה-

שמואל רוטמן: 5 מטר רוחב, זרם חזק יותר טוב מהכול

קרן מרבידיאן: זה לא רציתי לגלות, רציתי להפתיע.

שמואל רוטמן: אני פעם בפריז שחיתי קילומטר בבריכה כזאת, ורק אחר כך הבנתי שהיא בריכת זרמים.

אני מספר לכם בגילוי לב.

גיל סימנהויז: תודה קרן. טוב , רמי לצע רנו יצא להלוויה של חייל שנהרג בעזה, ולכן אני אציג את

הנושאים שלו. השלמת כל תשתיות התקשורת והעברת התשתיות הקיימות מאגף השירותים החברתיים הנוכחי לבניין החדש, המשך פריסה של רשת הגלים המילימטרים, זה למעשה רשת התקשורת העירונית שלנו, רשת של פס רחב שעליה אנחנו מפעילים את המצלמות, ככל שנרחיב את הפריסה של רשת הגלים המילימטרים זה יאפשר לנו בשלב השני להוסיף ולפרוס עוד מצלמות בעיר כמו שדובר קודם. רשת "לורה" זה רשת תקשורת עצמאית שלנו שהיא רשת של פס צר, יש לנו מערכות נוספות שאנחנו הולכים להתקין במקלטים נוספים כמו שאריאל אמר קודם. לחצני מצוקה חדשים באגף לשירותים חברתיים וחיישנים נוספים. כמובן כל הנושא של אבטחת מידע כל שנה הולך ומתעצם ואנחנו מתעסקים איתו יותר, וגם ביצוע בדיקת חדירות, קידום מערכות נוספות למתן שירות טוב יותר, מערכת הוואטסא פ שליאור דיבר עליה, מכרז למרכזייה ומכרז לניהול מערכת המוקד, כמו שאנחנו מחויבים, ומתוכנן גם שיפוץ המוקד העירוני ומרכז ההפעלה בחירום, עם דגש על מערכות מולטימדיה ומערכות בקרה ושליטה מתקדמות.

אמנון סעד: דוברות, דניאל.

דניאל נחמיה: שלום לכולם, ערב טוב, דניאל נחמיה, אני דובר העירייה. בכמה מילים על תפקיד הדוברות

להציב תשתית הסברתית ליידוע התושבים בנוגע לפעולות ופעילויות שוטפות של העירייה, כל זה לצד מה שלצערנו גדל משמעותית, הודעות והנחיות בחירום . את זה אנחנו עושים תוך שימוש באמצעים שונים. מבחינת המשימות שהוגדרו, אז קודם כל זה המשיך שיפור המוכנות לחירום. אנחנו פועלים בתיאום בעצם מול תא ההסברה של פיקוד העורף, מול המנכ"ל במכלולים לתיאום מסרים עבור התושבים. הדבר הנוסף קשור בקבוצות הוואטסאפ, נכון להיום יש 2508 משתמשים בקבוצות העירוניות, כשאנחנו בעצם מתייחסים לזה כאל 2500 בתי אב שמקבלים הודעות, אנחנו רוצים להגדיל באופן משמעותי קודם כל את כמות המשתתפים, ובהתאמה גם את כמות העדכונים שאנחנו נעביר לתושבים.

הרחבה ושיתוף פעולה זה בתיאום מול אגף השירות, הנושא של שימוש בוואטסאפ, צ'ט בוט, דבר נוסף שאנחנו נעבוד עליו. הנקודה הרביעית הרחבה של פלטפורמות הפרסום, אנחנו רוצים להכניס מחוונים דיגיטליים שיעבדו בשירות העירייה, זה כבר בתהליכי התנעה, הדבר הזה יאפשר לנו בעצם לעשות שימוש במסכים דיגיטליים כדי בעצם לעשות שימוש נוסף במחוונים להעברת מסרים להעלא ה של קמפיינים, ובעצם בלי הצורך להשתמש ברק מחווני נייר שקיימים כיום. ובנוסף לכך אנחנו רוצים לשאוף להגדיל ככל כמה שניתן את כמות המשתתפים באירועים עירוניים, כמובן ביחד לאירועים שניתן לאמוד אותם, כן, אירועים שהם דומים או בעלי זהות דומה, שככה נוכל לראות שאכן עמדנו ביעדים.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 20 מתוך 38

אמנון סעד: תודה. יש למישהו שאלה? כן אבי.

אבי ולנסי (תושב): אני תושב יהוד.

אמנון סעד: תגיד קוראים לי אבי ולנסי.

אבי ולנסי (תושב): אבל אני מקבל כל אינפורמציה מקריית אונו, מאור יהודה ומנווה מונוסון, ולצערי הרב הרבה דברים חשובים בוואטסאפ לא מגיעים לתושבים. וליאור בוקר מכיר את הסיפור, זה מאמצים אדירים כדי לדאוג, בואו תעבירו את הנושא הזה כמו למשל שינוי צומת בסביונים, לא הגיע בוואטסאפ.

למה?

אמנון סעד: רגע, רגע, רגע, הוא יענה. דני יענה.

אבי ולנסי (תושב) : למה? ואני לא מבין את זה, כי אני אמרתי שוב קריית אונו, אור יהודה, נווה מונוסון אני מקבל את כל האינפורמציה שם.

אמנון סעד: אז דני תכף יגיב, הוא עשה עבודת מטה מסודרת, הוא יענה לך.

דניאל נחמיה: אני רק אגיד, המטרה בעצם היא להשתמש בכמה שיותר אמצעים לפרסום כדי לא להכביד

על אף פלטפורמה, זאת אומרת, אם למשל היום, ניקח דוגמה מהיום בקבוצות הוואטסאפ העירוניות של רמת גן החל משעה 7:30 בבוקר נשלחו למעלה מ-10 הודעות לתושבים, החשש שלנו הגדול זה שבעיקר כאשר הקבוצות האלה נועדו לחירום, אנחנו חוששים שאנשים יעזבו אותן ואז מידע קריטי בעצם לא יגיע אליהן, אנחנו משתמשים בדף הפייסבוק העירוני, בקבוצות הוואטסאפ העירוניות, שולחים סמסים לדברים שהם רלוונטיים לכלל העיר, עושים שימוש נכון גם באמצעים של "גוגל מונוסון " "בול בשבילך", כל המערכות האלה עובדות ואנחנו משתמשים בהן במשורה.

אבי ולנסי (תושב): רוב האנשים לא עובדים עם פייסבוק. הדבר היחיד שעובדים איתו זה וואטסאפ.

אמנון סעד: אני רוצה לשאול אותך איזה, באיזה קבוצת וואטסאפ עירונית אתה נמצא?

אבי ולנסי (תושב): אני נמצא בקבוצת וואטסאפ עירונית, ושאלתי למה לא קיבלתי את המידע על שינוי צומת.

אמנון סעד: באיזה קבוצה? יש כמה קבוצות.

אבי ולנסי (תושב): אני בקבוצה, אני לא יודע.

שימי בונפיל: דניאל תכניס אותו לקבוצה.

אמנון סעד: לא, לא, רגע, שנייה.

אבי ולנסי (תושב): עכשיו אני אומר לך בוואטסאפ-

אמנון סעד: תן לי לשאול ולענות.

אבי ולנסי (תושב): אבל אני בדקתי את זה.

אמנון סעד: אני שמעתי מה אתה אומר, שנייה אחת. דני, כמה קבוצות וואטסאפ עירוניות יש לנו?

דניאל נחמיה: נכון להיום עובדות 3.

אמנון סעד: 3. מה הגדולה שבהן

דניאל נחמיה: לא, יש 3 קבוצות שבעצם מועברות בהן אותן ההודעות, אותם המסרים, זה קבוצות

פתוחות, ככל שמצטרפים יותר, אנחנו פתחנו כבר 20 כדי שבאמת מי שרוצה להצטרף לא ייתקע ולא יקבל הודעה שהקבוצה מלאה, אז אנחנו נערכנו מבעוד מועד.

אמנון סעד: אתה יכול להגיד לי שנשלחה הודעה לגבי הרחבת הצומת?

דניאל נחמיה: לא בוואטסאפ. אנחנו קיבלנו-

אורית (תושבת): אני קיבלתי הודעת וואטסאפ.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 21 מתוך 38

דניאל נחמיה: אנחנו קיבלנו את ההודעה ביחס להיום, היום בבוקר והוצאנו, היא קיבלה לא לגבי ההודעה

של היום, אנחנו הוצאנו הודעה כללית בשבוע שעבר.

אמנון סעד: זה מה שאני שואל.

דניאל נחמיה: היום ספציפית הוצאנו הודעה נוספת אך ורק בפייסבוק.

אמנון סעד: לא, אתה אומר לא, אז או שאתה לא בקבוצת הוואטסאפ, כי אורית אומרת שהיא קיבלה.

אורית (תושבת): אני אראה, קיבלתי בשבוע שעבר.

אבי ולנסי (תושב): בוואטסאפ, ליאור בוקר יודע, בוואטסאפ לא קיבלתי, קיבלתי את זה מכל המקורות האחרים, אני מקושר לכולם.

אמנון סעד: אתה אומר, חבר'ה דקה, מירי, קרן, שנייה. אתה אומר שאתה מנוי לקבוצת הוואטסאפ, נכון?

אבי ולנסי (תושב): נכון.

אמנון סעד: אומרים פה התושבים אורית וגם יובב שזה כן הופיע, יכול להיות שאתה אולי לא בקבוצת

הוואטסאפ?

אבי ולנסי (תושב): אני כן בקבוצת הוואטסאפ. ליאור בוקר, ליאור בוקר.

גיל סימנהויז: לא ליאור אנחנו לא, רגע שנייה אנחנו לא.

אמנון סעד: רגע רק שנייה אני אסכם את זה. אנחנו אחרי הישיבה נשב כמה דקות עם אבי לראות באמת

איך אנחנו נשפר את זה, אם יש מה ללמוד נלמד, אם לא יש טעות אחרת, נעשה את זה, תודה. אתה יכול לעבור לבא? איפה עומרי? עומרי אתה פה?

עמרי פלדמן: הנני.

אמנון סעד: אני צריך לתת להם יותר מידי מחמאות לאנשים שנמצאים פה אז לכן אני אומר, אבל קיבלתי

גם ירושות טובות, ואני שמח לתת להם לעבוד, הם חופשיים, הם עושים את העבודה המקצועית שלהם, אני משתדל לא להתערב, רק איפה שצריך, אז עכשיו אתה גורם לי לעשות רטרו, אז לא רק עמרי, כל מי שדיבר פה עד עכשיו באמת זה מנהלים טובים, עושים את העבודה שלהם מצוין. לגבי דני שאלו אותי, אז מי ששאל אותי לא נמצא פה, אם יש עוד דובר אז לא אין עוד דובר, יש רק אחד, ואני משתדל לא להפריע לו, הוא מדברר את עבודות העירייה ולא אותי באופן אישי, אני ממש ממש ממעט להשתמש בזה. אני ממעט להשתמש בזה ואני באמת רוצה בהמשך למה שאבי אמר שנוכל להגיע לכמה שיותר בתי אב, לכמה שיותר תושבים. מצפות לנו תקופות לא קלות, אנחנו בתקופה ביטחונית מאתגרת, זה שתדע לך אבי שבזמן שיש מצב כזה שהוא ביטחוני ויש מתח אז אנ שים נרשמים, אז אני מקווה שזה לא יקרה, אבל אם זה יקרה אז אנחנו נשתדל להגיע לכמה שיותר אנשים כדי שיהיו לנו כמה שיותר אנשים בקבוצות הוואטסאפ. עמרי תמשיך.

עמרי פלדמן: אז עמרי פלדמן, אני מנהל מנהלת התחדשות עירונית. המנהלת מי שלא מכיר , בנויה,

מתחתיי בעצם יש 3 אגפים, את מור שהיא מזכירת המנהלת, אחראית גם על תרבות הדיור, אפי שבעצם מנהל את התחום התכנוני, ורפרנט גם ביחד בשיתוף עם ההנדסה ברמה המקצועית לכל הנושא התכנוני של התחדשות עירונית, ואריאל שהוא במיקור חוץ, אבל הוא מרכז את כל התחום החברתי והקהילתי של העבודה של המנהלת. המנהלת בעצם אם אני אלך למטרות המרכזיות שלה, לפני שאני נכנס למשימות הקרובות שלנו עד סוף 2024 ,שלושהנושאים מרכזיים שמובילים אותנו: אחד - לנהל, להניע את תהליכי ההתחדשות העירונית בעיר ולהאיץ אותם, הדבר השני זה ללוות את בעלי הדירות, לתת להם כלים וידע וללוות אותם בתהליך, והדבר השלישי זה להיות איזשהו גשר חיבור בין כל בעלי עניין שנמצאים בהתחדשות עירונית, אם זה הדיירים, יזמים, העירייה, גופים ממשלתיים וכו'. נלך רגע לנושאים המרכזיים שיש לנו ב-2024 אז אחד בעצם, שזה היום יום שלנו, זה קידום של מתחמי התחדשות עירונית, שלבי תכנון, רישוי, ביצוע, אנחנו עושים פורום בשולחן עגול שמקדם את המתחמים האלה ביחד עם כל האגפים והעובדים הרלוונטיים. זה מהבחינה הזו. יש לנו כמה מתחמים שנמצאים על השולחן, אם זה מה שאתם מכירים מוהליבר שנמצאים חלקם ממש בדרך להיתרי בנייה, אפילו יש סיכוי שעוד ב -2024 אנחנו מקווים מאוד, רוצים בעזרת השם, אני עובד על זה. אנחנו מאמינים ומקווים שאם היזמים יעמדו בכל ההבטחות שלהם אז אנחנו נראה פה בניינים ראשונים במוהליבר כבר ב-2024 ועל זה אני גם אדבר פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 22 מתוך 38

בהמשך איך אנחנו נערכים לזה כמנהלת וכעירייה. ועוד מתחמים נוספים שמקודמים גם במסלול של תכנון מתקדם יותר ומתקדם פחות, זה בהקשר הזה. הנושא השני הקניית ידע והסברה לתושבים. אנחנו נותנים מידע לתושבים, רק הדבר אפרופו הודעות, אז אנחנו יוצאים כבר יום חמישי הבא מתחילים בסדרה של הרצאות לציבור, הרצאות פתוחות , חמש הרצאות שיהיו פתוחות לתת כלים וידע בנושאים של התחדשות עירונית, במטרה לתת לדיירים, הנציגויות ולכולם כמה שיותר מידע שיוכלו בסוף להיות בשטח ולעשות את הדברים בעצמם ולבחור בהחלטות שלהם עצמם בצורה הטובה ביותר. אנחנו מתכננים להגיע לעשות ביקורים מסודרים בתוך המתחמים, ולהיות שם, להשתלב. מנהלת על גלגלים.

שימי רומז, עושה לי שליפים.

ברק עטרי: זה היה נראה כמו מנהלת על גלשנים, לא על גלגלים.

עמרי פלדמן: כן זה המיתוג, זה המיתוג שאנחנו עובדים עליו. ומעבר לזה, קשר אישי עם דיירים עם לתת

את המידע, להגיע עד לדייר האחרון ולתת את המידע על הסטטוס של המתחם, להיות שקופים בתוך זה, גם דרך אתר אינטרנט, גם דרך הודעות במתחם, סמסים וכו'. נושא נוסף זה היערכות עירונית לשלב המימוש ו הביצוע. אז אמרתי קודם על מוהליבר, אנחנו מכוונים כבר, אנחנו במהלכו, בעיצומו של התהליך הזה להיערך מבחינת העירייה ברמה האנושית לעובדה שאנשים הולכים לעשות שינוי מאוד מאוד משמעותי בחיים שלהם, הם הולכים להתפנות מהבית שלהם שהם גרו בו כנראה רוב חייהם ולעבור לתקופה מסוימת של ניתוק מהקהילה שלהם לשכירות, הם אפילו עדיין לא יודעים לאן, גם אנחנו לא, ומתישהו עוד 4 שנים 4 שנים אחרי הם יחזרו גם לבית שלהם, שהוא לא יהיה הבית שלהם, כלומר זה יהיה בית חדש עם קהילה חדשה לגמרי, פי שלושה תושבים, כלומר יש פה אירוע מאוד מורכב ברמה האנושית וברמה הקהילתית, וביחד עם אגפי העירייה, כל אגפי העירייה, ובדגש על ככה אגפים שעוסקים בתחומים האנושיים, אני אקרא לזה והחברתיים, אם זה שירות לתושב, אם זה אגף שירותים חברתיים, אגף חינוך, אבל גם עם אגפים אחרים, איכות סביבה וביטחון וכולם ביחד, ובטח ובטח הנדסה, כולם ביחד לבחון מה אנחנו כעירייה צריכים לעשות כדי להיערך לדבר הזה בצורה הטובה ביותר, למתן את ההשפעות שעלולות להיות לתושבים הבודדים ולקהילה ולעזור להם להיכנס בעתיד לבית שלהם בצורה החלקה ביותר, שימשיכו להיות חלק מהקהילה שלהם. חוץ מזה , ליווי, הכשרה וחיזוק של נציגויות הדיירים, אנחנו מלווים אותם באופן שוטף.

ברק עטרי: אתה מדבר על שכונת מכב"י, כל השכונות שהולכות לפינוי בינוי?

עמרי פלדמן: כל המתחמים, כן. מבחינת נציגויות או בכלל?

ברק עטרי: כן.

עמרי פלדמן: מבחינת נציגויות כל הנציגויות אנחנו נמצאים איתם בקשר שוטף, אנחנו בוואטסאפ

משותף איתם, כי המנהלת בקבוצת וואטסאפ פתוחה, לא קבוצה שאנחנו שולחים להם הודעות, קבוצה שהם יכולים להגיב לנו, לשאול, להגיב, להעיר, לבקר, הכל לגיטימי. שמחים לייצר את התקשורת.

ברק עטרי: אני מנסה שנייה להבין איך אתה עובד, כי במתחם מכב"י יש שלושה יזמים שונים, נכון?

עמרי פלדמן: יש לנו לדעתי יש חמישה, לא לדעתי, יש חמישה עשר מתחמי התחדשות עירונית בעיר,

ואם אני מפרק אותם לתת מתחמים יש מעל 20 מתחמים ויזמים שפועלים בתתי מתחמים שונים

ברק עטרי: אז איך אנחנו גורמים לכך שתהיה לזה אחידות? זאת אומרת, ולא כל קבלן יעשה מה שבא

לו בשכונות החדשות.

עמרי פלדמן: למה הכוונה?

ברק עטרי: לא, מבחינת נראות, מבחינה ויזואלית, מבחינה-

גיל סימנהויז: בשביל זה יש אדריכל עיר, בשביל זה יש אגף הנדסה.

ברק עטרי: לא, אני שואל אם כאילו-

אמנון סעד: לא, זה משהו אחר, משהו אחר.

עמרי פלדמן: אנחנו בהקשר הזה קודם כל אנחנו עובדים בשיתוף עם אגף ההנדסה. הנושאים האלה על

ידי מדיניות של אגף הנדסה, תוכניות בינוי ועיצוב אדריכל עיר ואישור של הוועדה של חברי הוועדה.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 23 מתוך 38

אמ נון סעד: כן, עמרי תמשיך.

עמרי פלדמן: זהו והנושא האחרון חיבור של העירייה בעצם לנושא הזה של התחדשות עירונית, אני

אשים רגע איזשהו פוקוס כדוגמה ששמו לנו מיכל ואני במטרה לחזק את הקשר עם האגף לשירותים חברתיים. כבר בשבוע הבא אנחנו באים, עושים איזושהי הרצאה לעובדי אגף השירותים החברתיים כדי לחבר אותם לתחום הזה של התחדשות עירונית. בסוף הם עוסקים עם התושבים האלה הרבה יותר ממני, והמקצועיות שיכולה בנושא הזה. תודה.

אמנון בוץ: ערב טוב, אמנון בוץ, ראש המנהלת של אזורי התעסוקה וחדשנות בעיר. המנהלת בגדול

עוסקת בארבעה תחומים מרכזיים: אחד - זה כל הנושא של תכנון תחום התעסוקה, אזורי התעסוקה בעיר,

וגם שני אזורים שכבר אחד עובד וזה אזור התעסוקה הקיים, ואזור התעסוקה בשכונת "גדות". יש את אזור התעסוקה במגשימים וכמובן את הקרקע המרכזית של אזור התעסוקה הדרומי. בהיבט הזה יחד עם אגף ההנדסה נותן את האינפוטים של תחום המסחר והתעסוקה. התחום השני שאנחנו עוסקים בו הוא ללוות את כל העסקים והחברות שפועלות היום בעיר בכל מיני נושאים. התחום השלישי הוא תחום שיושב יותר על נושא של יזמות כלכלית בתוך העיר והתחום האחרון כמובן תחום החדשנות. מבחינת היעדים שנותרו, היעדים שיש לנו עד סוף השנה אז היעד הראשון הוא כמובן להשלים את כל הנושא של ליווי השיווק של שני המגרשים של אזור התעסוקה ב"גדות", אנחנו מקווים שבשבוע הבא נקבל את העדכון מרמ"י שמבטל לנו איזושהי תקנה טכנית שבעטיה לא יכולנו לממש את הזוכה שהיה במכרז האחרון, ונוכל לצאת עם זה למכרז חדש. העבודה פה בעיקר תהיה מהרגע שיהיו זוכים או זוכה ללוות אותו בהליך העבודה בעיקר מול אגף ההנדסה, כדי להביא כמה שיותר מהר לידי מימוש את הזכייה והיתרי בנייה והתקדמות שלו כמובן בפרויקט. בתחום השני שאנחנו עוסקים בו ואנחנו עושים אותו כבר למעשה מ-2020 זה לייצר פעילות אירועים שתומכת בפעילות העסקים בעיר, בעיקר העסקים הקטנים והזעירים. הרעיון מאחורי הסיפור הזה לייצר טראפיק של קהל ממש כמו שעובדים קניונים, כדי להעלות את הגשות הקופה של העסקים. השנה אנחנו עושים את התוכנית גם על פי איסוף כספים שביצענו מול בעלי עסקים עצמם ביחס לסוגי הפעילות שמבקשים והיעדים שמבקשים לפעול. התחום השלישי הוא תחום שיושב יותר על עולמות התוכן של פיתוח המרחב הציבורי בעיקר במקומות של תעסוקה ומסחר, הרעיון פה עוד פעם כמו בקניון לייצר סביבה נעימה שמעודדת אנשים לצרוך את הסביבה, ועקב זה שצורכים את הסביבה אז הם גם נוגעים בעסקים, בעיקר בעסקים שנמצאים בקומת מה שנקרא במפלס (לא ברור) וזה כולל למעשה כל פעילות שיכולה לשפר את המרחב הציבורי. התחום הרביעי הוא כבר משני התחומים האחרונים יושב כבר על עולמות תוכן של יזמות כלכלית. אז הראשון הוא מנסה משהו שאנחנו עובדים עליו כבר משנת 2022 אבל הבשיל שנה שעברה, וזה המשך פיתוח מתחמי הפודטראק, עושה את זה באמצעים אורבניים, ולמעשה הם יושבים פעם אחת על הצורך לייצר איזשהו פיתוח ציבורי, פיתוח של המרחב הציבורי לתושבים. לעודד פנאי או לעודד צריכת פנאי באופן קצת חריג ושונה. אנחנו נמצאים כרגע עם שלושה, אנחנו נמצאים כרגע עם בקשות בקנה של עוד ארבעה מתחמים כאלה. מלווה על ידינו הן ברמת ההקמה של התשתיות שלו וכמובן אחרי זה ברמת הביצוע.

ברק עטרי: שאלה לי אליך אמנון, איפה אמורים להיות עוד הארבעה האלה?

אמנון בוץ: אתה רוצה אני אחרי זה אשב בצורה מסודרת ואראה לך. זה מופיע בקול קורא, יש קול קורא

מסודר באתר העירייה.

ברק עטרי: אבל בנקודות מסוימות לכולם-

אמנון בוץ: יש מתחם אשכנזי, יש גינת אוקלהומה, יש באזור התעסוקה, יש שבזי, יש, אני מדבר

מהזיכרון, בסדר? יש הרבה מקומות, הכול מפורט בצורה מסודרת.

ברק עטרי: אמרת ארבעה מקומות, לא הרבה, ארבעה.

אמנון בוץ: לא, יש עוד מקומות, כרגע אנחנו מטפלים בעוד ארבע בקשות.

ברק עטרי: הבנתי.

אמנון בוץ: תחום אחרון זה להמשיך לקדם את כל היזמות הכלכלית שכבר עובדת בעיר, עניין זה, עמדות

הטעינה של הרכב החשמלי, כל נושא של זכויות הפרסום העירוניות שלמעשה מגלמות את פוטנציאל העיר מבחינת הערך הנתפס שלה בעולמות הפרסום. בעניין הזה עשינו קפיצת מדרגה מאוד מאוד גדולה בשנה האחרונה. והתחום האחרון שהוא תחום שכרגע ממש נמצא במכרז הוא תחום שקשור להתייעלות פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 24 מתוך 38

אנרגטית, הרעיון הוא לייצר פרויקט או פעילות שפעם אחת מדברת על הגדלה של שטחיאגירה של טעינה סולארית, של אנרגיה סולארית, מה שנקרא פרויקט פוטו וולטאי. הפרויקט השני הוא מה שנקרא פרויקטים של מצברים או טעינה. והפרויקט האחרון זה ממש מכירת חשמל שלנו כרשות, בשלב הראשון לגופים עירוניים, בשלב השני לעסקים. זה יושב על תקנות חדשות של רשות החשמל שנכנסו ממש לתוקף השנה ב-2024, זה פרויקט שאמור להניב לעיר הכנסה מאוד מאוד יפה, ברגע שיהיה לנו את הזוכה במכרז בפרויקט. תודה.

גיל סימנהויז: תודה רבה לכל מנהלות ומנהלי האגפים, היה חשוב לתת את הסקירה בעיקר לחברי

המועצה החדשים.

אמנון סעד: אני רק רוצה להגיד שבעצם החוברות הזאת, טביעת האצבע שלי כמעט לא מורגשת, כי

בסה"כ זה, זה לא, זה בעצם לא מייצג את החזון שלי, החזון שלי והתוכניות שאני מביא לעיר לא מוטמעות בתוך הדבר הזה, העבודה היא בעיקר מקצועית של האגפים, זה הכול בא מהם. התרומה שלי לדבר הזה היא קטנה, הורדתי תקציב של הכיבוד אצלי בלשכה, הורדתי תקציב של חברת היח"צ, אני מניח שעד נובמבר אני אוריד עוד כמה דברים, אני מקווה שאני אצליח אני במישור שלי כמה מאות אלפי שקלים כדי לתרום למאמץ, וכמו שאמרתי ביום שני תהיה פה ישיבה על התב"רים, שבה נוכל לדבר בפרוטרוט מה אנחנו רוצים לעשות ב-5 שנים האלו או ב-4 שנים, אני לא יודע מתי יחליטו שהבחירות הבאות יהיו, יכול להיות שיורידו לנו חצי שנה, יכול להיות שיוסיפו לנו חצי שנה לכולם, אז עד אז אלוהים גדול. דיבר פה עמרי על ההתחדשות עירונית, אז חלק מהדברים שאני עושה זה בעצם הדבר הראשון שהתחלתי לעשות פה זה להסיר חסמים, היו פה חסמים מאוד גדולים בהתחדשות עירונית, אמר את זה גם פה, היה פה, חשוב שתדעו את זה, אני לא, לא אעשה את זה כל הזמן, אבל יש דברים שצריכים להיאמר. חתמנו פה על הסכם עם שר השיכון לפני שבוע וחצי, היה פה אלעזר במברגר, שהוא המנכ"ל של הרשות להתחדשות לאומית, נכון? ממשלתית. הוא אמר שלצערו בשנים האחרונות הוא לא הצליח להתקדם עם עיריית יהוד במתחמים של התחדשות עירונית והוא שמח שעכשיו יש רוח חדשה ויש רוח חדשה, וזה ישפיע לא רק על זה שיתפנו פה מבנים ויהיו הריסות כבר בקרוב, אנחנו, אני איפה שאני יכול להחליט אז אני אקבל החלטה שהיא משמעותית לזה שהזמן יתקצר להתחלת הפרויקט, אבל הדבר הכי חשוב מבחינתי מעבר לזה שתושבים כבר יראו את זה שהם הולכים להיכנס לדירה חדשה בעוד שלוש שנים מהרגע שהורסים להם את הדירה, אלא שיתחיל להיכנס פה כסף, זה יקרה אולי עוד כמה חודשים, אולי לפני, כדי שנעשה פה תוכניות שבעצם כולם רוצים לעשות אותן, כל מיני דברים שכולם תכננו פה במשך הרבה זמן, ועל זה אני ארחיב ביום שני בעזרת השם. אז רק אני אומר שבעצם מה שאני מסכם פה זה שהעבודה כולה נעשתה פה על ידי ראשי אגפים, על ידי המנהל, על ידי גיל, על ידי גל, שאני בהזדמנות זאת רוצה להודות להם, באמת עבודה מאומצת, רצינו להביא את זה לפה, הייתה פה סקירה, לא הגבלנו את מי שסקר את הנושאים בזמן, למרות שיש מקומות ש-5 דקות לכל זה, זה מספיק, היה זמן לקרוא את החוברת וכו', אבל לא, רציתי שתהיה פה רוח חדשה ותרגישו את זה. עכשיו נעבור לגל, גל ייתן את הסקירה שלו, יסביר את התזרימים של התקציב שלנו וממה הם נובעים, לאיפה הם הולכים, כמה חסר לנו ולמה חסר לנו כסף.

משה מגן: אמנון, בחזון שלך בתום 5 שנים כמה דירות יהיו בהתחדשות עירונית

אמנון סעד: וואי אני בחזון שלי, תשמע זה יומרני מידי להגיד מספר, אבל אני יכול להגיד לך שאני

מתקדם, אני מקצר תהליכים למשל בפרויקט, אני יכול להגיד לך, אשכנזי-ויצמן אני חותר כמה שיותר מהר כבר שבעוד זמן לא רב כבר ייהרסו הבניינים וניתן להם אישור של (לא ברור). מוהליבר אני ממש תלוי בהם, אני מניח שזה ייקח כמה חודשים ל- 5-6, אולי גם ל- 3-4 .

שמואל רוטמן ואוקסנה פרנק: 6.

אמנון סעד: 5-6. תת מתחם 5 זה 6. אני אומר, תרשו לי, שאלו אותי אולי אתם שייכים לצד הפסימי, אני

שייך לצד האופטימי, אני רק אומר שבאמת במאמץ רב של כולם אנחנו נותנים לצוות המקצועי לעבוד, אוקסנה וכל מי שזה עושה את כל המאמצים, איפה שצריך לקצר תהליכים מבלי לפגוע בדברים אחרים, כמובן בדרישות החוק וכו', אז אנחנו ננהל פה זרימה, יש גם את ויצמן 48 ,52 שזה יכול להתחיל גם ב-

2025, ז"א אם אתה מסתכל על מה יכול לקרות עכשיו זה ויצמן אשכנזי, מוהליבר, עוד שני תתי מתחמים או אפילו ארבעה, קדושי מצרים, תכף נגע בזה, יש איזה בעיה עם הקרקע. נקבעה לי פגישה ברמ"י, מקווה מאוד שאני אצליח לגשר על הפערים. כמו שהם אמרו, בואו נראה מה הרוח החדשה שלכם נותנת, פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 25 מתוך 38

אני רוצה לראות מה הם נותנים. אז תהיה פה תנופה, אז אחר כך הצרות יהיו שיש פה אבק, שיש פה מנופים ויש פה משאיות, אבל אלה כבר צרות של עשירים. גל, בבקשה.

גל לניאדו: טוב, תודה. אני מזכיר לכולם שאנחנו בישיבת תקציב, בישיבה שלא מן המניין, תקציב 2024 .

רשמתי כאן מספר נתונים כלליים על העיר, שימו לב שהתקציב שאנחנו מביאים פה לאישור המועצה הוא 276 מיליון שקלים. כשאנחנו מדברים על גידול 25 מיליון שקלים 10% לעומת תקציב 2023 , שהסתכם ב-251 מיליון שקלים. מספר התושבים ברשות 33,700 תושבים - נתוני מנהל האוכלוסין מרץ

24. שימו לב שאנחנו כבר בעצם אנחנו מתפרסים על שטח של 6400 דונם בצירוף שני השטחים שצורפו

לנו כבר לשטח המוניציפלי. אנחנו בסוציו-אקונומי 7.

ברק עטרי: היינו ב-8, ירדנו, נכון

גל לניאדו: היינו ב-8 לפני שנתיים, למשך שנתיים היינו ב- 8 אם אינני טועה וירדנו, אבל כשהיינו ב-8

אני אגיד מילה על הסוציו-אקונומי, בסדר? המדד הסוציו-אקונומי מודד את המצב של תושבי הרשות, תושבי העירייה, הוא לא מודד את המצב של העירייה. יש הרבה קורלציה בין המצב התקציבי והאיתנות הפיננסית של עירייה של רשות מקומית והמצב הסוציו-אקונומי של התושבים שלה, אבל זה לא תמיד ככה. ראה למשל דוגמה מאוד טובה זה מונוסון לפני האיחוד, כפר אזר, מצב של הסוציו- אקונומי של התושבים היה מאוד מאוד גבוה.

ברק עטרי: הוא עדיין גבוה במונוסון.

גל לניאדו: נכון, אבל המצב של הרשות היה גבוה כמו התושבים? כפר אזר, מונוסון, לפני האיחוד אני

מתכוון.

ברק עטרי: מונוסון לא.

גל לניאדו: אז אני אומר בד"כ יש קורלציה, בסוף זה מדידה של המצב הסוציו-אקונומי של התושבים,

לא של הרשות, בסדר? שימו לב. זה מה שרציתי אולי להדגיש, כי אני פחות. נקודת חוזק - אנחנו, אני וקוני, בעיקר קוני, אני רוצה להודות לה, היא התאמצה מאוד על המצגת הזאת ועשתה את זה איתי, עשתה את רובה בעצם.

מחיאות כפיים.

גל לניאדו: תקציב ההכנסות, אני מדבר כאן כמה נקודות חוזקה וחולשה שתבינו אני מביא לכם כאן, אבל

זה דברים עקרוניים שהם מאוד חשובים הדברים האלה, שימו לב לנקודות האלה. נקודת חוזקה שלנו זה שיש לנו תקציב הכנסות שוטף עצמאי, כלומר תלות קטנה במשרדי ממשלה, אתם אחרי זה תראו את זה בהמשך המצגת. יש לנו 45% חיוב ארנונה שלא למגורים מסך חיוב הארנונה, שזאת נקודת חוזקה המיקום ושטח גיאוגרפי שלנו בעל פוטנציאל פיתוח משמעותי ואיכותי, שזה נותן לנו גם אפשרות להזרמת המון כספים לתקציב הבלתי רגיל, שבסופו של דבר גם משפיעים על התקציב הרגיל, שזה הנושא שלנו פה. ערך קרקע גבוה יחסית , מה שיוצר כדאיות כלכלית שמאפשר להוציא תוכניות פינוי בינוי לפועל. זה נקודות חוזקה מבניות בעצם ברשות אצלנו בעיריית יהוד-מונוסון. נקודות חולשה אצלנו, שיש לנו תשלום פנסיה תקציבית בשיעור של 8% מסך התקציב, לעומת ממוצע ארצי של 4%, זה אומר שלעומת רשות מקומית ממוצעת, אנחנו צריכים עוד איזה 11, אנחנו משלמים עוד 11 מיליון שקל מידי שנה במקום לתת אותם לחינוך ולאיכות הסביבה ולעוד דברים שהנהלת ראש העיר מעוניינים לתת, אנחנו צריכים לתת אותם, בעצם לשלם אותם לעובדים שהם פנסיונרים שעבדו פה פעם בעירייה והם היום ממשיכים גם עם משכורת מהעירייה כפנסיה תקציבית, בסדר? זה די אופייני לעיריות ותיקות כמו יהוד, מונוסון, יהוד בעצם.

ברק עטרי: יש חדשות טובות שזה בירידה אולי?

שמואל רוטמן: זה מצטמצם, כן.

גל לניאדו: יש כאן ירידה, אבל עדיין אנחנו הרבה מעל הממוצע.

שמואל רוטמן: כן, כן, אבל לא הרבה מאוד.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 26 מתוך 38

גל לניאדו: כן, אתם צודקים שניכם, זה נכון. נקודת חולשה נוספת, יש לנו מגמת ירידה ביחס חיוב ארנונת

עסקים לזו של מגורים, ונראה את זה בהמשך, אם לפני 3 שנים 3-4 שנים היינו בממוצע של 50% ארנונת עסקים לעומת 50% ארנונת מגורים בחיוב

שמואל רוטמן: כדי שאני אבין, לפני 7 שנים היינו ב-51% עכשיו אנחנו-

גל לניאדו: לפני 5 שנים. אז יש לי כאןאת זה במצגת אתם תראו את זה בדיוק.

ליאור גלבוע: מה הצפי לעוד 4 שנים מהיום

גל לניאדו: השנה אנחנו כבר ב-45% חיוב ארנונת עסקים לעומת 55% ארנונת מגורים, שזה בעיה שצריך

נקודה שצריך לשים לב אליה, ואם תוכניות פינוי הבינוי והשיווקים שכבר הצליחו, המגמה הזאת תמשיך וזה יכול לערער את המצב הכלכלי של העיר ואת העוצמה התקציבית שלה, בסדר? לכן מאוד מאוד חשוב לנו גם שהתב"עות, שהן בסה"כ מצוינות גם במגשימים וגם ברובע "גדות", שהתב"עות שם שהן בנושא התעסוקה גם יצאו לפועל וגם יצליחו.

שמואל רוטמן: זה קריטי, ממש קריטי.

רוני חלמיש: הטבעות עצמן היה מגורים ותעסוקה הוא-

גל לניאדו: נקודה נוספת, חוזקה נוספת זה, חולשה סליחה, חולשה נוספת זה שאנחנו בנושא גבייה והיטל

השבחה אנחנו יחסית יש לנו בעיה פה, כי הקרקעות פחות קרקעות פרטיות, אנחנו יותר קרקעות של רמ"י, שמשלמות לנו חלף השבחה של 12% בלבד ולא 50% היטל השבחה, וכבר הקרקעות הפרטיות פה בד"כ זה פינוי בינוי, ופינוי בינוי גם כן משלם השבחה נמוכה, 25% במקום 50%, כל הדברים האלה מביאים לנו מביאים תזרים מזומן שקשור להיטל השבחה נמוך יחסית לאורך השנים. נדבר איתכם כאן על כמה פרקים. פרק אחד זה התפתחות נתונים פיננסיים ברשות המקומית, תראו מה קורה לנו בהכנסות, בהוצאות, בתקציב. פרק שני על מדדים פיננסיים, איך אנחנו בכל מיני מדדים פיננסיים ביחס לרשויות המקומיות בכלל במדינת ישראל, בסדר? מקורות מימון ושימוש התקציב שגם חילקתי לכם את זה בזימון וזה גם נמצא בחוברת. ונושא של פירוט הגידול בתקציב לפי נושאים, שגם חולק לכם בחוברת. ואם אתם תרצו, אני לא יודע אם זה, זה תחליטו, אנחנו גם יכולים לעבור לדף ממש המפורט בעניין הזה של הגידול התקציבי, כלומר לאן הלך הכסף, 25 מיליון הגידול התקציבי לאן הוא הלך, לאיזה נושאים הוא הלך בסדר? פרק נוסף שאני אדבר עליו זה הארנונה, בסופו של דבר העירייה כולה, כל המנגנון העירוני, הפעולות העירוניות שלנו הכול מושתת על תקציב הכנסות הארנונה שלנו, אנחנו עירייה עצמאית, אם אנחנו לא גובים ארנונה העירייה מיד נסגרת, אין תקציב, אין כסף, אין כלום, בסדר? אתם תראו את זה ולכן אני גם אראה לכם את זה פרק הכנסות הארנונה בעירייה, יש עיריות שהנושא הזה הוא קריטי כמו אצלנו, אבל פחות קריטי, כי משרד הפנים מחלק לעיריות שבעיקר בפריפריה, רשויות מקבלות ממשרד הפנים זה כמו משכורת, הוא מחלק להם 3 מיליארד שקל בשנה, לעיריית יהוד מונוסון כמו מרבית הרשויות במרכז הארץ לא מקבלות מזה כלום, הן צריכות בעצמן לייצר את התקציב של עצמן באמצעות הארנונה בעיקר. ונושא של תקן כוח אדם במסגרת, אני מזכיר שבמסגרת אישור התקציב אנחנו גם מאשרים תקן כוח אדם רשותי, בסדר? לפי הנחיות משרד הפנים, זה חלק מאישור התקציב בעצם.

התפתחות נתונים פיננסיים, התפתחות התקציב הרגיל על פני השנים, אתם רואים כאן, נתתי לכם משנת 2018, אתם רואים שהתקציב שלנו היה 190 מיליון ב-2018, היום אנחנו 276 מיליון, אנחנו רואים פה בגרף גידול של בין 5-6% .

ברק עטרי: בממוצע שנתי.

גל לניאדו: בממוצע שנתי ותראו מה קורה -24 .

ברק עטרי: הגענו ל-10% .

גל לניאדו: פתאום גדלנו ב-10%. פתאום גדלנו למעשה ב-10%, הגידול הזה בעיקר, בעיקר הוא תוצאה

של הסכמי שכר וקליטת גם עובדים בעירייה. אחד קליטת תומכות חינוך והסכמי שכר ששיפרו את השכר של תומכות החינוך או העובדים הסוציאליים, בכלל כל המגזרים, היה גם של כל המגזר של העובדים בדירוג דרגה, כל הסכמי השכר האלה העלו מאוד את השכר ויצרו לנו צורך להגדיל מאוד את התקציב, הרבה יותר מאשר בממוצע שנתי, ויש לזה משמעות, יש לזה השלכות, אנחנו לא נוכל להמשיך בגידול הזה כמה שנים רצוף, לצורך העניין, אנחנו צריכים לשים לב לזה. ההשקעה השוטפת לתושב מפועל יוצא פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 27 מתוך 38

של גודל התקציב, גם כן נתתי לכם ב-2019 היינו 6300 שקל השקעה לתושב בעצם, תקציב לתושב, היום אנחנו 8200 שקל, וגם כן תראו כמה זה גדל, זה אמביוולנטי

ברק עטרי: גדלנו ב-8% .

גל לניאדו: כן, זה אמביוולנטי, זה אמביוולנטי לגידול בתקציב, רק הוא קצת יותר נמוך כי הוא מנוכה

גם בגידול האוכלוסייה, בסדר? אני גם נותן לכם כמה שקפים שאולי הם יהיו יותר רלוונטיים ליום שני הקרוב, אולי גם אנחנו נציג שם, אבל כמה שקפים שקשורים לתקציב הבלתי רגיל, תראו את היקף הביצוע של התקציב הבלתי רגיל של התב"רים שלנו מאזור ה-40 מיליון שקל לפני הסכם הגג, ואנחנו עכשיו ב-

22-23 עמדנו על 130-140 מיליון שקל, כשבפועל זה הרבה יותר, מכיוון שיש גם סכומי כסף שקשורים לביטוח הצמוד ברוב ע "גדות", שלא עוב רים דרך התקציב שלנו, הם עוברים דרך החברה ה כלכלית ישירות. אז תראו איך גדלנו כאן בתקציבי הפיתוח כפועל יוצא של הסכם הגג. תקבולים בקרנות הרשות זה נתון מאוד מאוד חשוב, תראו את ההיקפים שלנו, היו 40 מיליון שקל 40, ב-2020 לא היה כמעט תנועה בפיתוח, קיבלנו 10 מיליון שקלים שאני לא זוכר מאז שאני פה שקיבלנו כזה סכום נמוך בפיתוח, 21 כנ"ל, ואז הגיע יישום הסכם הגג ותראו נכנס לנו 213 מיליון שקל לקרנות הרשות, שהסכום הזה בעצם הלך לאותם תב"רים לממן את כל הפיתוח הגדול שכאן התחולל ועדיין מתחולל בעיר. 23 שוב פעם ירידה, נעצר, די נעצר התנועה בתזרים מהסכם הגג, תסתכלו ירדנו ל-23 מיליון שקל כל 23, כאילו זה שלב מהסכם גג כשהיינו חתומים על הסכם גג הכנסה ונראה הלאה. מבחינת הגירעון וההלוואות שלנו, אתם זוכרים שהיה לנו כאן איגוח, הוותיקים כאן זוכרים שהיה לנו אג"ח, אג"ח מוניציפלי, שזה בעצם הלוואה שאותה פרענו כבר ב- 2020.

אמנון סעד: 2020 או 2021.

גל לניאדו: לא 2020 .ב-2021 יש כאן גידול מחדש קצת בהלוואות, מכיוון שאם אתם זוכרים פה אישרנו

נטילת הלוואת ביטוח, שאחר כך פרענו חלק ממנה, ועדיין נשאר לנו הלוואת פיתוח לפרוע, אבל תראו את ההיקף, היקף נמוך מאוד, אנחנו עירייה בכלל לא ממונפת, עוד מעט נראה את זה במדדים הפיננסיים.

אם אני עושה את זה בסוף גירעון, גירעון והלוואות מודדים את זה, הדרך שמודדים אותה מול התקציב, הלוואה של 100 מיליון שקל בעיריית יהוד מונוסון והלוואה של 100 מיליון שקל בעיריית תל אביב זה ברור לכם שזה לא אותו דבר, וזה אותו דבר מספר אבסולוטי, אבל לעיריית תל אביב זה כלום, נכון? כי זה ביחס תקציב של 2 מיליארד שקל, אז לכן ההלוואות מודדים על התקציב, על התקציב השנתי, בסדר?

אם אני בודק את ההלוואות על התקציב השנתי, תראו איך אנחנו ירדנו, אנחנו ממש ממש לא ממונפים.

ב-2023 אנחנו 3% ,2.8% הלוואות על התקציב. זה נתון חשוב להתנהלות הפיננסית שלנו. נותן לכם גם שקף גם של ההוצאה לתלמיד. הוצאה לתלמיד שאני כאן מודד זה בסה"כ ההוצאה בתקציב הרגיל חלקי מספר התלמידים ברשות המקומית, שיש לנו כאן משהו שמעוות לנו מאוד זה נושא התיכון המקיף, שהתקציב שלו הוא מחוץ לעירייה, תקציב של 55 מיליון שקלים, שבעיריות אחרות כשהתיכון הוא בתוך העירייה אז כמובן, אז אני פה בשק ף הזה אני מכניס את התקציב של התיכון לתוך העירייה לצורך התחשיב הזה, וגם את הילדים של התיכון כמובן. אנחנו נמצאים בהוצאה של 22 אלף שקל פר תלמיד בסדר? וזה בעצם גידול, תראו את הגידול על פני השנים. עכשיו אני אדבר כמה מילים על מדדים פיננסיים, שזה נתון גם מעניין שמודד אותנו, פה אני מודד אותנו על פני השנים, וכל יחס פיננסי שאני יכול להסביר אותו בכמה מילים, וגם אני מודד אותו מול הממוצע הארצי. מי שמאוד בתחום הזה יכול להגיד לי רגע תמדוד אותו, וזה נכון ויש לי כזאת גם מדידה, ולא רציתי כאן להלאות בפרטים, בנתונים, למדוד אותו גם מול קבוצת רשויות שדומות לנו, שזה עוד אפשרות של להשוות את זה לרשויות, לא לכל הממוצע של הרשויות המקומיות, אלא לממוצע של רשויות שהוא דומה יותר ליהוד מונוסון, אין זהות בין הרשויות, אבל יש דמיון, בסדר? אז אם אנחנו רואים בנושא של נזילות יחס שוטף, היחס שוטף שלנו הוא 1, כשממוצע ארצי, אני אגיד מילה מה זה יחס שוטף, יחס שוטף זה בעצם כמה מזומן יש לנו בקופה לעומת מה ההתחייבות שיש לנו לפרוע בזמן הקצר בתור התחייבות, אז בעצם יחס שוטף של 1 זה אומר שיש לנו בקופה שקל על כל שקל של התחייבות, שזה יחס שוטף יחסית חזק, זה רמת נזילות מאוד גבוהה.

ממוצע ברשויות מקומיות הוא 0.65, כלומר שיש להם 65 אגורות בקופה לכל שקל התחייבות, בסדר אני לא אתעמק בזה, ביחס לזה, גם יש לו איך מודדים אותו, יש לו עוד הרבה משמעויות. עומס סביבות על ההכנסות כבר ראינו קודם, תסתכלו ממוצע ארצי הוא 18% עומס סביבות על ההכנסות, אנחנו עומדים על 2,6%, ירדנו כבר ל-2,6%, מגמת ירידה, זה בעצם גורם לנו לאיתנו גבוהה יותר, ליחס מבנה הון יותר טוב. אחוז מלוות על ההכנסות הוא אצלנו כמעט אפסי, 0.3%, כלומר ממוצע ארצי של 3%, ברור שככל פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 28 מתוך 38

שפירעון המלוות על ההכנסות הוא יותר גבוה זה אומר שהרשות המקומית בעצם צריכה יותר כסף, צריכה לשמור יותר כסף שהולך במקום לשירותים לתושב, הולך לפירעון הלוואות, הולך לבנקים, בסדר? גבייה שוטפת אצלנו היא 93% לעומת ממוצע ארצי של 88%, שיחסית הגבייה השוטפת אצלנו באחוז גבוה יש לנו ב-2023 מגמת ירידה מועטה בעיקר בגלל המלחמה בגבייה השוטפת, ואנחנו רוצים לתקן את זה עכשיו ב-2024. סבסוד חינוך 48% לעומת ממוצע של 25%, ותראו את סבסוד החינוך שלנו איך הוא גדל עם השנים. מירי כאן יצאה, אבל זה חשוב שדווקא היא תראה איך אנחנו יותר ויותר מסבסדים את החינוך וזה חשוב כאן לדעת את זה, לראות את זה, העירייה נותנת יותר לחינוך. סבסוד רווחה, אם אתם רואים דווקא יש מגמה מסוימת של ירידה עקב, בעיקר עקב מיצוי תקציבי יותר טוב ממשרד הרווחה. הוצאות שכר מהכנסות 28%, יש כאן בעצם תהליך של כמו שאתם רואים של מגמה של גידול בהוצאות שכר מסך ההכנסות. כשהשכר, נתון שהוא לא כל כך פוזיטיבי, הוא די נגטיבי, כי זה אומר שהתקציב שלנו נהיה יותר קשיח, הוא יותר מוטה שכר ופחות מוטה פעולות. שכר המוניציפלי שלנו כנ"ל, אתם רואים כאן שיש כאן גידול מסוים, גם כן, זה אומר שהתקציב שלנו נהיה טיפה יותר קשיח, מוטה שכר, וזה צריך לשים לב אליו, בסדר? משרות מוניציפליות לאלף תושבים, גם כן, יש כאן מגמה של גידול.

מדברים ביחד

אמנון סעד: לא, אני לא מפריע לך, אני יודע שעשית מצגת, אני מכבד את זה, אני שותק.

גל לניאדו: בואו ננסה לעבור על זה מהר. הנתונים סה"כ במצגת הם מאוד מעניינים, אם היינו מתחילים

ומציגים את זה, הייתם-

אמנון סעד: אני לא רוצה להפריע.

הדר מימון: היית צריך לבקש להציג את זה ראשון ואז היה לנו. זה מה שאני אומר. אתה יודע מה? הצעתי

שנצביע על התקציב, אחר כך נישאר פה מי שרוצה לקבל קצת העשרה.

אמנון סעד: לא, רגע שנייה, גל יש לך עוד איזה כמה דברים מהותיים לדבר, תראה, דיברנו על, דיברנו

בבוקר על זה שבעצם אנחנו כרגע משתמשים בעודפים. צריך להסביר שאנחנו בעצם, למעשה, למעשה לא מאוזנים ממש, אנחנו משתמשים בעודפים של שנים קודמות, וזה חשוב שתדעו, ולמה זה קרה? אז גל, זה דבר חשוב שבאמת תגיד למה זה קרה, למה אנחנו משתמשים בעודפים של שנים קודמות, למרות שאנחנו השתדלנו להוריד בעצם בכל מיני סעיפים, אבל בכל זאת לא היינו צריכים לעמוד בזה ולמה זה קרה. תהיה תמציתי כדי שהם יבינו.

גל לניאדו: כן, אני אגיד ככה, התקציב שלנו בסופו של דבר גדל ב-25 מיליון שקלים, בסדר? מה מקורות

הגידול של התקציב שלנו? דילגתי ככה על הרבה שקפים בדרך. המקורות של הגידול התקציבי שלנו קודם כל זה 5 וחצי מיליון שקל הכנסות ארנונה.

אמנון סעד: שזה בסדר, זה הכנסות ארנונה.

ברק עטרי: מה זה יגבה יותר או מה?

גל לניאדו: לא, יש, יש לי כאן פירוט. אני מראה לכם פשוט המון.

הדר מימון: יש לך 2.68 הגדלה

גל לניאדו: יש לנו א יכלוסים, יש א יכלוסים חדשים, יש הסבר, יש מקדם ארנונה, יש מדד, יש המון

הסברים לזה, יש גביית פיגורים. בסופו של דבר זה מניב 5.5 מיליון שקל הגדלה בהכנסות הארנונה

ורדי בושרי: גל, סליחה רגע שאני קוטע אותך. בהקשר לארנונה זה בסדר יש איכלוסים, יש תוספות. האם

לקחתם בחשבון את המצב הכללי במדינה? שאנחנו במצב חירום, שאנשים נפלו כלכלית, קורסים כלכלית, האם אתם מבינים שיכול מאוד להיות שחלק מהאנשים ששילמו כתיקונם לאורך השנים נפלו מבחינה כלכלית ולא יוכלו לשלם?

אמנון סעד: אני אענה. כן, זה נלקח בחשבון.

ורדי בושרי: נלקח?

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 29 מתוך 38

אמנון סעד: ברור, נלקח בחשבון. אנחנו בתקציב אמרתי מאוד זעיר, כנראה שהוא יהיה גם פחות ממה

שאנחנו מציגים עכשיו, נשתדל לחסוך. הבעיה היא בתוספת של השכר, וזה דברים שתכף גל יסביר אותם בפרוטרוט, זאת העבודה שלו, אני לא רוצה לגנוב לו אותה, הוא עשה פה מצגת גדולה וארוכה, אבל אני יודע שכבר זה יש חוסר סבלנות, אבל בכל זאת תסביר את העניין הזה. כן, לקחנו את זה בחשבון.

ליאור גלבוע: יש סבלנות מלאה.

אמנון סעד: לא, לא, בסדר לך יש, יש אחרים שלא, אז אני מתחשב בזה.

שימי בונפיל: אני רק רוצה, אפשר?

אמנון סעד: תן לו ואחר כך.

שימי בונפיל: מילה קטנה. בוועדת הנחות וארנונה אנחנו דנו השבוע והתפלאנו שלא קיבלנו בקשות

מתושבים על מה שדיברת, כאלה שהיו במילואים, על זה שהפסידו עסקים, לא היתה אפילו בקשה אחת.

גל לניאדו: למה, היה שימי.

ורדי בושרי: לא, אבל שימי זה לא מיועד להגיע לוועדת הנחות. יש אנשים נורמטיביים, שיש להם עסק

לאורך השנים, משלמים הוראת קבע, הכול בסדר. נופלים בעסק שלהם, הם לא יבואו עכשיו לבקש הנחה.

שימי בונפיל: למה לא?

ורדי בושרי: למה כן?

אמנון סעד: כי אנשים מבקשים.

ורדי בושרי: בסדר, אבל לא כל אדם עומד בקריטריונים. לא כל אדם עומד בקריטריונים.

אמנון סעד: אז אני רוצה להגיד לך, רוב ההנחות שנבנות בשנת כספים של ארנונה הן לא מועדת נזקק,

הן על פי חוק כל מיני דברים של ביטוח לאומי, של זה, לקחנו את זה בחשבון.

ורדי בושרי: בסדר, אבל אלה באוטומט.

אמנון סעד: אז אני אומר, אתה שאלת ועניתי לך, עשינו.

ורדי בושרי: אני מדבר על החריגים.

אמנון סעד: עשינו תקציב זעיר, לקחנו בחשבון שיהיה חוסר של עוד כ-2 מיליון בגלל הארנונה, אני לא

חושב שזה יקרה, אבל אנחנו שם.

ורדי בושרי: יפה. אז זאת תשובה, אם לקחתם מקדם ביטחון של 2 מיליון זה בסדר גמור

ברק עטרי: נכון, אמנון? אם אני לא טועה זה 3 מיליון, לא 2 .

אמנון סעד: מה?

ברק עטרי: אם בהסכם 23 זה היה 15.1 מיליון הנחות, אז 3 .

ליאור גלבוע: לא, הוא מדבר בכללי.

אמנון סעד: לא, לא לקחתי את זה בחשבון, לקחתי את הירידה בהכנסות, אולי לא ישלמו, אולי פה, אולי

שם. זה משהו אחר. הוא שואל, אתה שואל אותי האם הגדלנו מ-15 ל-18, לא, לא בדרך הזו, הקטנו קצת את התקציב, יש לנו קצת מרווח נשימה, אבל מה שגל רוצה להגיד למה חסר כסף בתקציב, בגלל כל מיני הסכמים קיבוציים, בגלל כל מיני עליות שכר. גל יסביר.

גל לניאדו: לא, לא, בנושא השכר דיברנו.

ורדי בושרי: מצבת כוח האדם גדלה, גל? מצבת כוח האדם גדלה?

גל לניאדו: כן.

ורדי בושרי: אוקיי, זה הסבר.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 30 מתוך 38

גל לניאדו: אנחנו עובדים, אני אומר, אחד, לא, מצבת כוח האדם דווקא המוניציפלית לא כל כך גדלה,

בעיקר גדלנו מקליטת עובדים ממיקור חוץ, של תומכות חינוך, בסדר? תומכות חינוך מיוחד. זה גם מה שאנחנו מחויבים לבצע. מכפלים גם על ענייני הסתדרות, חוק, יש הרבה דברים, וגם הסכמי שכר, אני אומר שוב פעם היו הסכמי שכר מאוד מאוד גדולים במגזר הציבורי, בעיקר למגזרים שמקבלים שכר הכי נמוך, תומכות החינוך שהן בתחתית השכר לצורך העניין הרימו להן את השכר קצת, בסדר? אבל בסופו של דבר הקצת הזה, שזה בערך, זה יותר, שזה בערך חצי מהעובדים של העירייה הקצת הזה לכל אחד זה המון כסף, זה מה שגרר אותנו בעצם לעליות. השכר מושך את התקציב למעלה, חייבים לממן את זה.

עכשיו אני מתאר לכם איפה אנחנו-

שמואל רוטמן: אפשר אולי להוסיף נקודה אחת? אנחנו לא בשנה רגילה, אנחנו כבר בסוף מאי, אז אנחנו

כבר רואים, כבר אפשר לעשות איזושהי אקספולציה כי המצב החמור הוא לא מהיום, ולכן זה בנוי על, בוא נגיד, בצורה הכי שמרנית.

אמנון סעד: מצוין.

ליאור גלבוע: מה זה המילה הזאת?

שמואל רוטמן: אקספקולציה.

אמנון סעד: אותי אל תשאל, אני לא בא ממונוסון.

שמואל רוטמן: יש אינטרפולציה, זה בין שתי נקודות, אתה מניח איפה הזה, ואקספולציה אתה מסתכל

לאן זה הולך ומנבא לאן זה יבוא. זה תרומתי הצנועה. הזהירו אותי פעם לא לדבר בכאלה מילים פה, אבל-

ליאור גלבוע: זה גבוה לי מידי.

אמנון סעד: כן, גם אפילו לי.

ורדי בושרי: גם לך גבוה?

אמנון סעד: מאוד. אני קיבלתי עכשיו מכה מתחת לחגורה. הוא כבר שנה מחפש מילה שאני לא מכיר.

אבל אני רוצה רגע להגיד לך משהו, אם זה בלועזית זה לא נחשב בינינו.

שמואל רוטמן: מה שאתה אומר זה מאוד אקזסטנציאלי.

אמנון סעד: כן, אני חושב שזה אמביוולנטי, אבל. תראו, אנחנו כבר עכשיו נגיע לתקציב עצמו. נעשה

את זה בדרך שכל מי שרוצה לשאול שאלות, הצוות המקצועי ישאל, גם גיל פה, או שהוא הלך?

גל לניאדו: לא, הוא פה.

אמנון סעד: גיל וגל. יודע מה הפעולות.

גל לניאדו: אני רק רוצה את זה להשלים. אני רק רוצה להשלים את המימון של התקציב העירוני, אז אני

אומר את הגידול בתקציב העירוני, אמרתי 5.5 מיליון שקל הכנסות ארנונה, עוד 9 מיליון שקל יגיעו ממשרדי ממשלה חינוך ורווחה בעיקר למימון את אותם הסכמי שכר, חלק גדול מזה הם מממנים לנו.

עוד 4.5 מיליון שקל הכנסות מימון מהשקעות שלנו, בסדר? בינתיים זה מניב את לפחות. עוד 1.2 מיליון שקל, את זה ראש העיר אמר, זה העברה נוספת לעומת שנה שעברה מקרן אגפים, שזה לא דבר פוזיטיבי, זה לא דבר פוזיטיבי, כי זה במקום שהכסף ילך לצורך העניין לצרכים אחרים, לפיתוח, לתוכניות מיוחדות, הוא זורם לנו לתקציב הרגיל כדי לעזור לנו לכסות בעצם את ההוצאה הגדולה שקשורה בכל מיני אלמנטים שגדלו לנו בתקציב, בעיקר שכר.

אמנון סעד: ביאור של זה, אין פה, לא נתנו כסף מהעודפים כדי לעשות פה איזשהו משהו, לא עשינו עם

זה כלום, לא הגדלנו שום תקציב, ואמרתי בחזון של אף אחד מפה לא היתה אפשרות להוסיף פה כלום, בעיקר מתקצבים שכר, כמו שהוא אמר תומכות חינוך זה סייעות, יש לנו, אנחנו כרגע נמצאים, כעובדות עירייה הן שליש מעובדי העירייה, הן יגיעו אחר כך ליותר, יש עוד סייעות בחוץ שמחכות, ברגע שהם יקלטו, היה גם את ההסכם הקיבוצי, אז השכר שלהם עלה, מה ששאלת בוועדת כספים, בעצם אי אפשר לתת להם 100% כי אם מישהו תדווח על 100% והיא לא עובדת 100% היא תצטרך לעשות השלמת שכר, מה שכן, העלו להן את השכר למעלה, הם עובדים על 80 שעות. אגב מי שעובד לפני השעות מקבל את פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 31 מתוך 38

זה, את ה-100%, מי שעובד, סליחה 100%, מקבל, השאר מה עשו? אמרו איך נעזור להם? בצדק, הן לא עובדות מספיק שעות, אז הוסיפו להן למעלה בברוטו, עלייה מאוד משמעותית, וזה ז"א הכסף שהיה לנו הכנסנו חזרה לתוך התקציב, הוא לא עלה בגלל שלמישהו פה היה איזה משהו שהוא רצה להעלות, אלא פשוט זה רק שכר, שכר שנקבע, שמצד אחד אנחנו מדווחים עליו שלאנשים יהיה פה כסף ללכת הביתה, זה לא מספיק, במגזר הציבורי, בעירייה אצלנו באמת לא משלמים הרבה, וגם קשה ככה לגייס כוח אדם, אנחנו עושים כל מיני מאמצים, דיברנו לפני זה על מה אנחנו עושים כדי שיקרו פה דברים, אחד הדברים זה שאנחנו מגייסים בודקי תוכניות, מה שהיינו חסרים בו, ואני רואה שעוד משהו באמת קריטי.

ורדי בושרי: כמה עובדי קבלן עדיין יש בעירייה?

גל לניאדו: שנייה בוא, בוא, רגע שנייה. אני רק אומר לאן הלך 25 מיליון שקלים - 10 מיליון שקלים

הולך לחינוך, 4 מיליון שקלים זה נושא של הנחות ארנונה, שזה רק, הרוב זה פעולה רישומית, זה לא כל כך, זה גידול לא ריאלי של התקציב בעצם. לנושא הרווחה עוד 3.7 מיליון שקלים, הנהלה כלליות זה גם הבחירות שהיו פה מוניציפליות, היו לנו גם שני סיבובים, אז זה עלות כפולה, זה עוד 2.8 מיליון שקלים לאיכות הסביבה יש גידול של 2.3 מיליון שקלים, שזה כל מיני תגבור שירותים באיכות הסביבה והתייקרויות של הקבלנים של איכות הסביבה. שירות ושירותים לציבור 800 אלף, שמירה וביטחון עוד 800 אלף, זה ברור לכם למה, וגםתרבות ואירועים, כל נושא האירועים עוד 500 אלף שקל. אפשר לדבר על תחזית הכנסות ארנונה, אני יכול גם לדלג על זה, כי אתה שאלת, אני יכול להציג את זה בדיוק. הנה יש פה את כל-

ברק עטרי: בסדר אבל הוא אמר יעזור.

גל לניאדו: בסדר, זהו.

אמנון סעד: אז רגע שנייה.

גל לניאדו: זה אחוז ארנונת עסקים לעומת.

ורדי בושרי: שאלתי שאלה, כמה עובדי קבלן יש בעירייה?

גל לניאדו: עובדי קבלן, תראה, עובדי קבלן יש, עובדי קבלן כהגדרתם בחוק-

ורדי בושרי: לא, כמו שהוא הגדיר, גיל.

גל לניאדו: שירותים?

ורדי בושרי: מי הגדיר את זה?

גל לניאדו: המון. אז אני אסביר לך-

אמנון סעד: מי שעובד, הוא שואל אותך שאלה פשוטה, אל תסתבך.

גל לניאדו: לא.

אמנון סעד: יש לנו סייעות שעובדות אצל "רם-קרם".

גל לניאדו: כן.

אמנון סעד: יש לנו כל מיני גם סייעות רפואיות, כל מיני מלווים.

ורדי בושרי: בדיוק.

אמנון סעד: אז הוא שאל.

גל לניאדו: בסדר הבנתי.

ורדי בושרי: בסדר.

אמנון סעד: חלק מהם עם הזמן על פי חוק חייבים לה יכנס לעבוד בעירייה, מלווים למשל לא, הם

מבקשים להיכנס לעירייה, למרות שבחוץ הם מרוויחים יותר.

גל לניאדו: החוזה עם "רם-קרם" מוגדר אצלנו, יש כאן פרק של נותן שירותים ופרק של כוח אדם, פרק

של כוח אדם יש לנו מעט עובדים. מזכירות או כל מיני-

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 32 מתוך 38

אמנון סעד: הוא שאל אותך בכללי.

גל לניאדו: בכללי יש לך את כל הטיאוט.

אמנון סעד: הוא שואל כמה.

גל לניאדו: זה גם. יש לך טאוט רחובות, יש לך ניקיון בתי ספר, יש לך מיקור חוץ-

מדברים ביחד

ורדי בושרי: תומכות חינוך לדוגמה.

גל לניאדו: תומכות חינוך זה גם מיקור חוץ.

אמנון סעד: אז הוא שואל.

גל לניאדו: יש כמה עשרות.

ורדי בושרי: אבל אם אני מבין, המנכ"ל אומר שאמורים להי כנס כ-50 למערכת

גל לניאדו: בערך 80 מלווים ותומכות חינוך. יש לך עוד מנקים-

ורדי בושרי: לא, עזוב את המנקים. אני מדבר אלה שזכאים בבוא הזמן להיות עובדי עירייה, לא אלה

שעובדי קבלן שכבר בפנסיה והם עובדים, לא אלה. כמו תומכות חינוך לדוגמה.

אמנון סעד: אני אגיד רגע. גיל, גיל פה?

ורדי בושרי: מה אתם לא יודעים את המספרים?

גל לניאדו: אמרתי לך 80 יש תומכות חינוך

אמנון סעד: גיל בבקשה.

גיל סימנהויז: העירייה מעסיקה במיקור חוץ למתן שירותים, יש מתן שירותים באגף איכות הסביבה,

לדוגמה עובדי פינוי האשפה ועובדי טאוט רחובות, הם עובדים של חברה שנותנת שירותים, יש לנו חברה שנותנת שירותים של ליווי בהסעות, ששם יש לנו כמה עשרות עובדים, שהם לא עובדי עירייה, הם של חברה שנותנת שירות של ליווי בהסעות, יש לנו אחרי שאנחנו נקלוט עוד 50 סייעות בחודש, חודשיים הקרובים, עדיין יישארו לנו עוד כמה עשרות של סייעות, שמועסקות במיקור חוץ, חלקן אי אפשר לקלוט אותן בעירייה ופשוט הן יפרשו וילכו, וחלקן זה בתהליך כל הזמן של מילוי מקום וסבבים ודברים כאלה.

ורדי בושרי: הבנתי. עכשיו שאלה.

אמנון סעד: אני ארחיב. שידעו, יש פה עוד אנשים שמקשיבים. יש כאלה שבאמת הם יצטרכו להיקלט

בסבב הבא.

גל לניאדו: יש גם את תקן כוח אדם, תסתכלו על תקן כוח אדם, זה השקף האחרון, בסדר? דילגתי על

רוב השקפים.

ורדי בושרי: אבל הוא התחיל לדבר, תן לו לדבר.

גל לניאדו: בבקשה.

אמנון סעד: לא, בסדר, היה פה חוסר קשב. אני אומר שהמלווים למשל שעובדים דרך "רם -קרם" חברת

כוח אדם, רוצים להיכנס לעירייה, אבל אנחנו לא מכניסים כי הם בגילאים, בגילים של 73-70. גם עובדות הניקיון אגב עובדות ניקיון, מי שיוצאת עכשיו לפנסיה, אנחנו לא מכניסים עובדות ניקיון, עוד פעם זה לא, זה לא מדיניות שלי, זה מדיניות של גיל ושל גל, כדי שלא נכניס עובדות עירייה, הדור הבא של הסייעות שחייב יהיה להיכנס ייכנס כי זה על פי חוק, אז לאט לאט, אני לא יודע אם "רם- קרם", החברה הזאת תקטן או לא, מה שקורה זה שהיום יש הרבה אבחונים לילדים, מה שפעם לא היה, יש אבחון, יש תת אבחון, רק שתדעי אנחנו השנה רוצים לעשות גני הבראה במונוסון מרכז מתי"א לטיפול, ואז מסתבר שאנחנו צריכים לפתוח עוד גן לחינוך מיוחד, יש לנו כבר 12 כאלה, ויש מלא תתי אבחון ואז אתה צריך להוסיף עוד סייעת ועוד סייעת ועוד סייעת, מה שפעם נגיד היה עד איזה, אני לא רוצה להגיד את השמות, הם שמות לא מכבדים, אז היו 40 סייעות. לאט לאט משרד החינוך ויש כל מיני תקנים חדשים, יש פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 33 מתוך 38

אבחונים חדשים, ואז כל אבחון כזה צריך עוד סייעת ותת סייעת. אגב אנחנו לא מביאים כל הכסף למדינה, לכן הגרעון בחינוך, העומס התקציבי הולך וגדל כי בעצם לא מממנים לנו הכול, וכשמגיע אתה יודע היית בתפקיד הזה, אתה מכיר את זה, אז עד שיהיה תקצוב במשרד החינוך אם יהיה אנחנו מתקצבים את זה. לכן, מה שנכנס לעירייה נכנס, יש עכשיו סבב של 50, יהיו אחר כך כנראה עוד סבבים, אחד שניים לא יודע כמה, אבל אנחנו הולכים ורואים כל הזמן את הגדילה של המערכת הזאת של תומכות החינוך מה שנקרא, בגלל זה שפעם היו מתייחסים לילד "עזוב, לא משנה, הוא לא יודע כל כך, הוא,,,", דיסלקטי זה היה הכי הרבה שידענו, היום יש לך כל מיני אבחונים שבאמת מקבלים עכשיו אישור. תקשיב אני לא יכול אפילו להיכנס לזה, אני אוהב ללמוד, אני לא נכנס לזה בכלל.

הדר מימון: אפשר להגיע להצבעה?

ורדי בושרי: גיל, אם אני מבין נכון שייקלטו עוד 50 תומכות חינוך, יישארו בקנה עוד כמה עשרות,

שזכאיות להיקלט בעתיד לבוא?

אמנון סעד: אמרתי לא רק זה.

גיל סימנהויז: עשרות בודדות, וזה הולך ומצטמצם.

ורדי בושרי: אוקי, עכשיו-

אמנון סעד: הולך ומצטמצם, אבל מן הסתם בעתיד-

ורדי בושרי: כן, מצטרפים בסדר, יש-

שימי בונפיל: יש כאלה, אבל, שלא ייכנסו.

ורדי בושרי: מי שלא עומדת בקריטריונים לא תיכנס, בסדר. אני מדבר ברמה העקרונית, אני לא נכנס לזה

עכשיו פרטני. עכשיו גל עוד שאלה אחרונה, שאלת המיליון דולר שאני רוצה פעם אחת להבין אותה. יש סברה שעובדת מיקור חוץ, עובדת קבלן, יותר זולה לעירייה מאשר אנחנו נקלוט את התומכת חינוך הזאת, אתה יכול לענות לי על השאלה הזאת?

גל לניאדו: כן.

ורדי בושרי: כמה זה וכמה זה? בפשטות.

גל לניאדו: אין לי עכשיו מספרים.

ורדי בושרי: בגדול.

גל לניאדו: אני יכול באופן כללי. באופן כללי שלטווח הארוך, בסדר? עובדת במיקור חוץ היא זולה יותר

מאשר עובדת עירייה. אחד עובדת, בסוף עובדת עירייה מקבלת שכר חודשי, כל חודש שהיא עובדת היא מקבלת שכר. אם 3 חודשים גם היא לא עובדת היא גם מקבלת שכר. היא מקבלת שכר כל חודש, ובמיקור חוץ זה שונה. למרות שברמה החודשית אם אתה משווה את אותה אחת באותן שעות, אז הפוך.

ורדי בושרי: תודה רבה.

גל לניאדו: לא, אבל אני, אבל בסוף זה לא עוזר, בסוף צריך להסתכל על המציאות. מה זה "תודה רבה"?

בסוף, אבל ורדי, בסוף צריך להסתכל על המציאות.

ורדי בושרי: אתה סותר את עצמך.

גל לניאדו: לא, אני לא סותר את עצמי, אז אתה לא מקשיב לי. אז אתה לא הבנת.

אמנון סעד: אז תעצור אני אגיד, תעצור, אני אעזור לך. השכר למי שעובדת מחוץ למערכת הוא יותר

גבוה, אבל יש חופשים, יש כל מיני דברים שהם לא מקבלים. נכון, כשאתה מסתכל על זה שנתית הן מרוויחות פחות, לכן הן רוצות להיות עובדות עירייה, זה כל הסיפור.

ורדי בושרי: אני הבנתי, אבל יחד עם זאת אני אציין שאם אתה רוצה שיהיה לך עובד טוב, אתה צריך

שהוא יהיה עובד מרוצה. זהו.

גל לניאדו: טוב, אבל אתה רואה את התהליך.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 34 מתוך 38

גיל סימנהויז: יש שם עובדים טובים גם דרך החברות-

גל לניאדו: אבל אתה ראית את

ורדי בושרי: לא, אני מבין, אני הבנתי.

גל לניאדו: תסתכלו את התקנים, רגע, תראו באותו נושא של החינוך, זה השקף האחרון של התקנים.

שימו לב, אני רק אומר אמירה אחת, מתוך 410 תקנים בעירייה אני מוריד את הפנסיונרים בתור תקנים בסדר? כי זה לא תקנים של עובדים. 410 תקנים בעירייה, מעל חצי 240 תקנים זה חינוך, אז רק, רק בזה נסיים, בסדר? שתבינו שזה רוב התקנים של העירייה.

גיל סימנהויז: תוריד את הפנסיה 136 תגיע למספר

ורדי בושרי: ז"א בעירייה יש כעת 410 עובדים

גל לניאדו: לא, זה תקנים, לא, לא, רגע, זה תקנים. הכול מצטמצם לתקנים. אם אתה שואל עובדים, יש

יותר כי יש עובד אחד ב-70%, עובד אחד ב-60% .

גיל סימנהויז: יש גם תקנים לא מאוישים.

גל לניאדו: כן, יש באיזור-

ורדי בושרי: כמה אתה מוציא-

גיל סימנהויז: מקבלי שכר, 300-

גל לניאדו: לא, יותר.

ורדי בושרי: 470 לחודש

גל לניאדו: לא, פחות, פחות מ-470 לחודש. תלוי גם אם זה עם פנסיונרים או לא

ורדי בושרי: לא, לא פנסיונרים, עובדי עירייה.

גל לניאדו: רק פנסיונרים יש לנו 300 ועוד איזה 450 ,460 תלושים, משהו כזה.

גיל סימנהויז: 460 עובדים

ורדי בושרי: 460 עובדים

גל לניאדו: ועוד 300 פנסיונרים בערך

הדר מימון: אני רוצה לציין-

גל לניאדו: אבל בסוף הכול מצטמצם לתקנים, תקנים זה התקנים, בסדר?

ורדי בושרי: הבנתי.

הדר מימון: אני רוצה לציין משהו, אמנון ברשותך. ועדת כספים ישבה על התקציב הזה ותחמנו את

התקציב הזה הדק, מי שהגיע תפדאל-

ברק עטרי: נו ו?

הדר מימון: אז שנייה רגע, אז אני אומר שיש המלצה של ועדת כספים, אני מציע שנתקדם, יש גם-

ברק עטרי: אתה יכול להמליץ, אני רוצה להבין על מה אני מצביע.

הדר מימון: לא, זה בסדר, יש סטטוסים, יש חוברת, אפשר לקרוא אותה.

ברק עטרי: קראתי אותה, אבל יש דברים שלא הבנתי. אז איפה הבעיה?

יובב גוניקמן: ברק, קודם כל אין שום בעיה, ויש לך זמן, תשאל מה שאתה רוצה.

ליאור גלבוע: הדר היקר רק לפני שנה היית במקום השני.

הדר מימון: לא, לא, אין בעיה.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 35 מתוך 38

ליאור גלבוע: ואמרו לך אותו דבר.

הדר מימון: אין בעיה.

יובב גוניקמן: אבל ליאור הכול בסדר, כל מי שרוצה, כל מי שרוצה לשאול, ישאל מה שהוא רוצה.

אמנון סעד: רגע מישהו עצר אתכם מלשאול?

יובב גוניקמן: אך אחד לא עצר אתכם.

הדר מימון: אבל יושבים בוועדת כספים. לא, לא, לא, ברק, יושבים בוועדת כספים.

ליאור גלבוע: אבל הוא לא חבר ועדה.

הדר מימון: שם זה-

ברק עטרי: אני לא חבר שם, נשמה.

הדר מימון: שנייה רגע אבל, אתה לא חבר. לשבת לפרטי פרטים, ישבנו על זה, בילינו על זה שעות על

גבי שעות, יצאה המלצה של ועדת הכספים, קוראים את ההמלצה, קוראים את התקציב, ומדברים בדברים שהם לא עכשיו לעבור-

יובב גוניקמן: בואו נמשיך.

הדר מימון: אנחנו פה יושבים הרי כמה שעות פה.

יובב גוניקמן: אפשר מה שאתה רוצה.

ורדי בושרי: אפשר להצביע?

מדברים ביחד

אמנון סעד: לפני זה, למי שיש שאלה בבקשה מוזמן לשאול, יש לך שתי שאלות שאני כבר זוכר, ואם

הוספת עוד, בבקשה.

ברק עטרי: ככה באמת כמו שאמרתי, כשהוא סגר תקציב, בתקציב, בפיתוח העירוני מצד אחד הוא מראה

לי שאנחנו כאילו הולכים להיות בדוחות ובכל הדברים זאת אומרת, ומצד שני כשאני פותח פה אני רואה שיש פה תפעול רשות חנייה במקום 200 אלף 460 אלף. זאת אומרת, אני הולך לשלם לרשות חנייה יותר ולקבל פחות, אז בוא תסביר לי איך זה עובד.

גיל סימנהויז: יש, זה שני דברים שונים. אחד, זה נושא של אכיפה בהכנסות, ששם אין לנו יעד, המספר

שאנחנו שמים זה איזשהו מספר על בסיס שנים קודמות, הפקחים פה לא עובדים לפי יעד. הם צריכים להביא כל אחד 50 דוחות, זה לא קיים. לקחת בחשבון שבתקופת המלחמה, באופן טבעי, יש פחות יישום בנושא של אכיפה, קודם כל כי אפשרנו לכל בעלי הבתים להוציא גרוטאות וזה מהמקלטים בכל יום, לא ביצענו אכיפה של עבירות חנייה אלא רק עבירות מסכנות חיים, ובאופן כללי כשיש לך, כשהיה מצב המלחמה יש לך פחות אורחים שמגיעים לעיר ושמשלמים בכחול לבן את החנייה, לכן ההכנסות עודכנו בהתאם למה שנקרא לנתונים בפועל. לגבי הוצאות רשות החנייה, אז עשינו מכרז חדש, החוק חייב אותנו לא רק במכרז חדש, אלא מכרז עכשיו הוא לא תלוי גבייה. אם בעבר הזוכה במכרז היה מקבל איזשהו סכום, אבל ההכנסות שלו היו אחוז מסוים ממה שהיה וזה, החוק היום לא מאפשר, ולמעשה אנחנו משלמים פיקסד פריים למי שזכה במכרז אבל העלויות הן גבוהות יותר.

ברק עטרי: וזה כאילו קפץ ככה עד כדי כך ב-100% ?

גל לניאדו: כן, כן, כן. אנחנו-

ברק עטרי: אני שואל, בסדר.

גל לניאדו: אני ניסיתי בכל יכולתי שהמכרז יצא באותה שיטה שהיה, אבל החוק לא מאפשר לנו. לא

מאפשר. ואני ידעתי שזו תהיה פגיעה, אבל, אין לנו ברירה בנושא.

גיל סימנהויז: ניתק את הקשר בין התגמול שמקבלת חברת הגבייה לבין הגבייה בפועל.

שמואל רוטמן: שזה דבר עקרונית נכון.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 36 מתוך 38

גל לניאדו: וזהו אז המחוקק ככה רצה וזה התוצאה אבל בסדר.

אמנון סעד: אני אזכיר לך את השאלה ששאלת. עוד שאלה אחת בסדר, אני אזכיר לך שאלה למה. למה

בפעם הקודמת זה הופיע בתקציב הרגיל ולמה עכשיו זה בתב"ר? אז הנה הוא יסביר לך.

גיל סימנהויז: יש אגרונום גם בתקציב הרגיל, יש עבודות שאנחנו מבצעים עם אגרונום באופן שוטף,

לדוגמה במסגרת שיפוצי קיץ אנחנו בודקים את כל העצים במוסדות החינוך, ויש פרויקטים שאנחנו עושים אחת לתקופה של בדיקת העצים, סקר עצים, אחת לתקופה בודקים את העצים מתוקף מצבם הבריאותי, ממספרים אותם, מצלמים אותם, יש לנו סקר עצים מלא עם מיקומים של העצים.

ליאור גלבוע: טוב, אני רוצה שאלה קטנה. פשוט אותה שאלה ששאלת בוועדת כספים, אני לא, אמרת

שאתה תתמקד על הנושא הזה. אירועי תרבות, מה שאני, חיפשתי הגדרה לאירוע תרבות, לייצר הגדרה, מצב שבו כסאות נמצאים במקום מסוים, בפארק, בבית תרבות, מגיעים תושבים מבחינה מרכז, נאספים לאירוע, זה יכול להיות אנדלוסית, אופרה, תיאטרון, שעת סיפור, שעת סופר, יצירה, קולנוע, כל דבר כזה.

יש תקציב לדבר הזה כרגע?

גל לניאדו: כן, יש תקציב תרבות ואירועים. בנושא הזה דנו בוועדת כספים בצורה ארוכה, עברנו על

הסעיפים ממש התקציביים.

ליאור גלבוע: אני לא מצאתי שם.

גל לניאדו: נעבור עליהם שוב, אין לי בעיה.

ליאור גלבוע: לא, תן לי-

הדר מימון: בוא נעבור עליהם שוב.

גל לניאדו: יש אירועי, אז זה כולל יום העצמאות, זה כולל-

ליאור גלבוע: לא, לא, אני לא מדבר על זה.

גל לניאדו: אתה לא מדבר על זה?

אמנון סעד: רגע, רגע, הוא שאל אותך שאלה, אל תפריעו, תן לו לענות לו.

גל לניאדו: אז אני עונה.

אמנון סעד: לא הפריעו לך, לא, לא, אני לא בא אליך בטענות. הפריעו לך לענות לו.

גל לניאדו: אז אני אומר הסעיף הזה כולל, בסדר? תרבות אירועים, איך זה נקרא? שנהיה מדויקים.

חגיגות, טקסים, תרבות ואירועים, כן? זה כולל הוצאות יום העצמאות, זה כולל אירועים שונים שבתוך זה זה מה שאמרתם גם-

שימי בונפיל: פסטיבל הבירה, עניינים.

ג ל לניאדו: כל הדברים האלה וגם מה שעכשיו דיברתם, ,שבת תרבות" גם בתוך זה, סכום קטן דווקא,

אבל כל הדברים האלה.

אמנון סעד: כן, כן, אבל תקשיב, תקשיב רגע גל.

גל לניאדו: כן?

אמנון סעד: תקשיב, זה לא מה שהוא שאל.

גל לניאדו: זה הנושא.

אמנון סעד: אני אגיד לך, בסדר. אני אגיד לך משהו תראה, בד"כ עד עכשיו האירועים נעשו פה וזה

הפקות, אם יש הפקה של יום העצמאות אז זה ההפקה מביאה את הכסאות.

ליאור גלבוע: כן, לא נעשו אירועים מעבר לזה.

אמנון סעד: עד עכשיו לא היו, לא היו כאלה אירועים שהיה צריך להיות מאגר של כסאות. הנה ליאור

מראה לו את הזה. אז תדע לך שהשותף שלך מפריע, גלבוע. אתה מרשה לו?

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 37 מתוך 38

ליאור גלבוע: אני לא כזה רגיש.

אמנון סעד: אז יש לעירייה מאגר של כסאות, הוא בד"כ לא משמש כאירועים כאלה כמו שאתה אמרת,

אנדלוסית אם מישהו מגיע לאנדלוסית אז להיכל מופת או לדברים כאלה, יש במקרים מסוימים אגף איכות הסביבה מוציא אם צריך לאיפה שצריך, אבל זה לא במסגרת אירועים כאלה כשאתה-

ליאור גלבוע: לא, אז השאלה שלי לא על כסאות, הכסאות זה הגדרה לסיטואציה שבה אנחנו באים ונהנים

מאירוע. תראו אני הוזמנתי-

אמנון סעד: נתת אירוע אנדלוסית, האנדלוסית אני לא אזמין לגן כצנלסון.

ליאור גלבוע: למה?

אמנון סעד: כי זה לא-

ליאור גלבוע: זה קורה בערים אחרות.

אמנון סעד: יכול להיות.

ליאור גלבוע: זה קורה.

אמנון סעד: אז אם יש לנו מה ללמוד ולהשתפר, בינתיים הייתה פעילות מאוד נעימה עם גני הילדים, עם

העירייה "בלגן בגינה". היה שם, הייתי, חילקו ארטיקים, עשו כל מיני ציורים.

גל לניאדו: חודש הספורט לפנינו.

אמנון סעד: כן, יש לנו. תיק תרבות והאירועים עוד פנוי, אם מישהו ירצה לקדם את זה, הדלת שלי פתוחה.

שמואל רוטמן: תרבות ואירועים.

אמנון סעד: אמרתי את זה. טוב מה אתה רוצה להראות?

הדר מימון: אני רוצה רגע להגיד. אני חושב שהתקציב הזה מבחינת הכנסות ארנונה ומה שמשפיע על

התושב, זאת אומרת, על הכיס שלו, זה ההתייקרות האוטומטית של ה-2.68 בארנונה של 2024 .2025 ההתייקרות תהיה 5.5%, ביחד זה התייקרות של 8% בתקופה לא פשוטה. האתגר שלנו יהיה לראות איך אנחנו או שאנחנו מוצאים את דרך הביניים, לא יודע אם אנחנו נוכל לעשות את זה מבחינת לא יודע למתן את ההתייקרות, בהחלטת שרים או מה שזה לא יהיה, זה התייקרות אדירה, והתושבים ירגישו את זה ב-

2025 ביג טיים, וצריך לראות איך עושים את זה, זה האתגר שלנו

גל לניאדו: בסופו של דבר אני רק רוצה לציין משהו אחד, שבסופו של דבר המקדם ארנונה האוטומטי

הזה

הדר מימון: אני יודע מה הוא ואני יודע גם איך הוא בנוי.

גל לניאדו: אתה יודע, אבל חשוב שכולם ידעו. הוא נקבע-

הדר מימון: שנייה, שנייה, אני לא שאלתי שאלה.

גל לניאדו: לא, אבל זה חשוב להגיד.

הדר מימון: אני לא שאלתי שאלה. אמרתי מה האתגר שלנו כלפי התושבים שלנו. אני מרגיש את זה בכיס

שלי ואני משלם 1600 ומשהו שקל לחודש ארנונה, וזה הולך להתייקר לי השנה ב2.68, שנה הבאה בעוד 5.5%, זה הרבה הרבה כסף, והרבה משפחות מרגישות את זה חזק. עכשיו במה השירותים שאנחנו מספקים-

אמנון סעד: בסדר הוא לא אומר שזה-

הדר מימון: אנחנו פה מדברים סייעות, סייעות, סייעות, בסדר.

אמנון סעד: בסדר יש לנו זמן לחשוב על זה.

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס 4/24

מיום 30/5/24

עמוד 38 מתוך 38

ברק עטרי: אמנון, בתקציב הזה יש משהו שמדבר על כל הנושא, באמת, אם אנחנו מדברים על איכות

סביבה, על כל הנושא של יתושים בעיר? כי זה דבר שהוא מאוד כאילו, מה קורה עם הדברה? אני לא ראיתי פה, אז באמת זה דברים שמפריעים ואני שומע על זה.

אמנון סעד: יש סעיף של הדברה.

הדר מימון: היתושים זה רעה חולה מטורפת.

אמנון סעד: אני אגיד לך, אתה יודע שבעבר הייתי פעמיים בתפקיד תיק איכות הסביבה. יתושה זה, אני

לא רוצה להגיד שזה כל החמאס שאי אפשר להיפטר ממנו. יתוש חי שבוע, ויתוש אסור לרסס באוויר, יתוש אתה מרסס את מקור המים, בהנחה שהדור הבא לא ייצור שם חיים. יש פה צוות שעובד 4 ימים בשבוע, 5 שעות, על כל מקורות המים, ואני לא יודע, אני לא בדקתי בעיריות אחרות, זה מתוקצב 5 שעות כולל בימי שישי, שמגיע לפה ומרסס את כל מקורות המים, מה שקרה בשבועיים האחרונים-

ברק עטרי: מיקור חוץ?

אמנון סעד: כן, זה במסגרת איכות הסביבה, זה לא, לא עובדים של העירייה. מה שקרה זה גם גלים, תשים

לב עוד כמה ימים כבר לא תראו את זה, למה? כי אם אתם זוכרים ביום הזיכרון היה גשם, היה גשם רציני, הוא נעלם, ואחרי שבועיים היה מזג אוויר חם, זה בדיוק כר פורה בשביל היתוש האסייתי. אתה יכול לשים פה כזאת כוס עם מים כאלה בחוץ, תשאיר אותה, אתה רוצה לנסות? תנסה. באמת אתה תראה בתוך כמה ימים בודדים אתה תראה אלפי יתושים בתוך הדבר הזה, וזה קשה מאוד באמת לנטר. אתה יכול להיכנס פתאום לאיזה, אתה יכול להגיע פתאום לאיזה גג של בניין, שלא עלו עליו לא לתקן אותו ואיזה דוד נזל ויש איזה מקור מים, ואנחנו יש איזה מערכת שמנטרת איפה יש יותר קריאות מוקד ליתושים. בשבוע האחרון, שבוע וחצי אחרונים באמת זה כבר היה בכל העיר, אבל אנחנו כבר מרגישים, נכון גיל? ירידה דרמטית בתלונות. זה מנוטר, יש מערכת, יש מערכת לגיל.

ברק עטרי: גיל הולך עם אלתוש, כפרה עליך.

אמנון סעד: לא, זה משהו אחר, את התימני אוהבים. טוב חבר'ה אני רוצה להעלות את זה להצבעה.

הצעת החלטה: מועצת העיר מאשרת את תקציב העירייה לשנת 2024 בסך של 276,000 אש"ח, בהתאם

להצעת התקציב המצ"ב. מי בעד?

הצבעה:

בעד - 11 אמנון סעדיובב גוניקמן, שמואל רוטמן , יוסי חזן , שימי בונפיל , הדר מימון , משה מגן, חיים אפרגן , ורדי בושרי , ליאור גלבוע, ברק עטרי.

אמנון סעד: כל חברי המועצה הנוכחים בחדר, הצביעו בעד.

גיל סימ נ הויז: אנחנו סוגרים את הישיבה, תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה.

___________________ ____________________

אמנון סעד

ראש העיר

גיל סימנהויז

מנכ"ל העירייה

החלטה : מועצת העיר מאשרת פה אחד את תקציב העירייה לשנת 2024 בסך של 276,000 אש"ח

בהתאם להצעת התקציב המצ"ב.