מה רואים כאן
המסלולים משורטטים דרך התחנות שבהן הקו באמת עוצר, לפי לוח הזמנים. הצבע הוא התדירות: סגול הוא אוטובוס אחד בשעה, אדום הוא קו שעובר כל כמה דקות. הצבע ולא העובי — במסדרון עמוס עוברים עשרים קווים באותו רחוב, ועשרים קווים עבים הם כתם.
הנתונים הם של יום שלם, ואפשר לשאול אותם על שעה אחת: מחוון השעה משנה את הצבע, את העובי ואת הסימנים לפי מה שקרה באותה שעה בלבד. שעת בוקר בעיר קטנה נראית אחרת לגמרי משעת צהריים, וזה בדיוק מה שאמור להיראות. הקווים המקומיים של העיר ירוקים — קווים ששני קצותיהם בעיר עצמה — והבין-עירוניים סגולים. הכחולים נשארו לשכבה החברתית מתחת, כדי ששתי התשובות לא ילבשו את אותו צבע. בשתיהן הכהות היא התדירות. קו אחד נושא את רוב העומס בעיר, וכל השאר מעט, ולכן רק הוא מסומן: הוא מצויר דו-צבעי — מעטפת כהה וליבה בהירה, במשפחת צבע משלו — וכל שאר הרשת נשארת כחולה, שבה הכהות היא התדירות. הסימנים על התחנות שייכים לקו המתוקף בלבד: סימן ניצב לקו, מרכזו על התחנה, שאורכו וצבעו הם מספר העצירות של אותו קו שם. לשאר התחנות אין צורך להציג את הנתון. מה שנספר כאן הוא עצירות מתוכננות, לא תיקופים. נתוני התיקופים אינם מפורסמים ב-data.gov.il (חיפשתי תיקוף, תיקופים, רב קו, כרטוס, validation, ravkav, boarding, smartcard — מה שיש שם הוא רשימת מרכזי השירות של הרב-קו בלבד). ברגע שיימצא מקור לתיקופים, השכבה הזו מקבלת אותו בלי שינוי בציור.
הכול מתוך Stride API של הסדנא לידע ציבורי — לוח הזמנים המתוכנן. מה שבאמת נסע (SIRI) הוא שכבה נפרדת, כבדה בהרבה, ומעניינת לא פחות.
רקע המפה כאן הוא Esri ולא CARTO, שמסמן היום כל אריח שלו ב-API KEY REQUIRED.