מה רואים כאן
המסלולים משורטטים דרך התחנות שבהן הקו באמת עוצר, לפי לוח הזמנים. הצבע הוא התדירות: סגול הוא אוטובוס אחד בשעה, אדום הוא קו שעובר כל כמה דקות. הצבע ולא העובי — במסדרון עמוס עוברים עשרים קווים באותו רחוב, ועשרים קווים עבים הם כתם.
הנתונים הם של יום שלם, ואפשר לשאול אותם על שעה אחת: מחוון השעה משנה את הצבע, את העובי ואת הסימנים לפי מה שקרה באותה שעה בלבד. שעת בוקר בעיר קטנה נראית אחרת לגמרי משעת צהריים, וזה בדיוק מה שאמור להיראות. שתי משפחות הקווים סגולות, במרחק גוון זו מזו: הקווים המקומיים של העיר — ששני קצותיהם בעיר עצמה — בסגול נוטה לוורוד, והבין-עירוניים בסגול נוטה לכחול. הירוק שייך עכשיו למתחם ההשפעה שמתחת, והכחולים לשכבה החברתית, כדי ששלוש התשובות לא ילבשו את אותו צבע. בשתי המשפחות הכהות היא התדירות. קו אחד נושא את רוב העומס בעיר, וכל השאר מעט, ולכן רק הוא מסומן: הוא מצויר דו-צבעי — מעטפת כהה וליבה בהירה, במשפחת צבע משלו — וכל שאר הרשת נשארת כחולה, שבה הכהות היא התדירות. הסימנים על התחנות שייכים לקו המתוקף בלבד: סימן ניצב לקו, מרכזו על התחנה, שאורכו וצבעו הם מספר העצירות של אותו קו שם. לשאר התחנות אין צורך להציג את הנתון. עוצמת ההילה היא תיקופים אמיתיים — מספר העליות בתחנה לפי tikufim_station_2022 של משרד התחבורה ב-data.gov.il, נתוני חודש 07/2026, מותאמים לתחנות המפה לפי קוד תחנה. עובי הקו ומספר העצירות שבכרטיס התחנה הם עדיין לוח הזמנים המתוכנן, לא תיקופים.
הכול מתוך Stride API של הסדנא לידע ציבורי — לוח הזמנים המתוכנן. מה שבאמת נסע (SIRI) הוא שכבה נפרדת, כבדה בהרבה, ומעניינת לא פחות.
רקע המפה כאן הוא Esri ולא CARTO, שמסמן היום כל אריח שלו ב-API KEY REQUIRED.