תקציבי הרשויות

עמוד 1

בריכות חורף בישראל:

חשיבות ואתגר השימור

מידע לקובעי מדיניות ולמנהלי שטח

יום עיון "בריכות חורף בישראל"

אתגרים לשימור אל מול שימושי קרקע שונים

כתיבה ואיסוף חומר: אלון רוטשילד ויואב פרלמן

עימוד ועיצוב: רן גולדבלט

ןרוג

ןוריל

:םוליצ

11 בפברואר 2010 | כ"ז בשבט תש"ע

עמוד 2

מקווי מים עונתיים

בריכות ("שלוליות") חורף ושטחי הצפה, אפיינו בעבר את הנוף הארץ ישראלי. בד בבד עם

התמורות שעברו על ארץ ישראל מאז תחילת ההתיישבות היהודית, התמעט באופן ניכר מספרן

של בריכות החורף בישראל. תהליך העיור המואץ המאפיין את המדינה מאז הקמתה האיץ

עוד יותר את תהליך הריסתן של בריכות החורף, בעיקר במישור החוף שבו נותרו ברכות חורף

מעטות בלבד.

מהי בריכת חורף?

בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי, הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של

נחלים) אך לעתים גם ממי תהום רדודים (שעונים). בריכות החורף מתייבשות בקיץ, ואינן

מכילות מים באופן קבוע-בהתאם לאקלים הים תיכוני של חורף רטוב וקיץ נטול משקעים.

המים בבריכות חורף מתאפיינים

ברמת מליחות נמוכה במיוחד. באגני

נחל רבים, מרבית הנחל רטוב רק בעת

שטפון - ולאחריו ערוץ הנחל מתייבש.

לעומתו- בריכת החורף אוגרת את

המים למשך זמן רב- והיא מחזיקה

חלק ניכר ממשאבי הנוף והטבע

באגן נחל אכזב במשך מרבית השנה!

בריכות חורף הן מערכות

אקולוגיות ייחודיות: הן מתקיימות צילום: קובי בן טולילה

כמקווי מים רק בחלק מהשנה, בעיקר

בבחחווררףף וובבתתחחייללתת ההאאבבייבב.. בבששלל אאוופפייייםם

ההזזממנניי ששלל ממקקוווויי ההממייםם ההעעווננתתייייםם

ההםם ממאאווככללססייםם עעלל יידדיי ממיינניי צצווממחח ווחחיי

ייחודיים.

ההאאווררגגננייזזממייםם ההממאאככללססייםם אאתת בבררככוותת

ההחחווררףף ננווקקטטייםם בבאאססטטררטטגגייוותת חחייייםם

ממייווחחדדוותת בבממייננןן,, עעלל ממננתת ששייתתאאפפששרר

ססייווםם ממחחזזוורר ההחחייייםם ששללההםם בבתתווךך

ההתתקקוופפהה ההקקצצררהה ששלל חחוודדששייםם בבוודדדדייםם

בבללבבדד בבהה ממתתקקייייממייםם ממייםם בבששללווללייתת

-- ווללאאחחררייהה עעללייההםם ללששררוודד אאתת עעווננתת

היובש עד החורף הבא. בבבבבוווווצצצצציייייץץץץץ סססססוווווככככככככככנננננייייי..... צצצצצייייילללללוווווםםםםם::::: דדדדד"""""ררררר רררררוווווןןןןן פפפפפרררררווווומממממקקקקקיייייןןןןן

1

עמוד 3

מכאן, ניתן ללמוד כי משך קיום המים בשלולית החורף הוא גורם חשוב ביותר

בקביעת יכולתם של האורגניזמים המאכלסים אותה להגיע לסיום מוצלח של מחזור

חייהם- כמות המים המתנקזת אל הבריכה, משטר ההתמלאות שלה, מידת החלחול

של הקרקעית וקצב האיוד הם מהגורמים הסביבתיים המשפיעים על משך זה.

לעומת זאת, קיום מים בבית הגידול לאורך כל השנה משנה את אופיו והופך אותו למקום שונה:

לדוגמא, בית גידול לח באופן קבוע תומך בקיום של דגים - טורף יעיל המחסל את הבסיס

לשרשרת המזון וגורם בכך להעלמות של המינים הייחודיים לבריכות החורף.

למה חשוב לשמור על בריכות החורף?

> בריכות החורף מספקות שירותי סביבה חשובים לאדם: הן גורמות לעלייה באיכות

המים, מסייעות בהחדרת מים נקיים לאקוויפר, ומסייעות בקיבוע פחמן מהאוויר ומיתון

השפעות אקלים. לצמחיית המים בבריכות החורף תפקיד חשוב במתן שירותים אלה.

> לבריכות החורף תפקיד נופי חחששוובב

ככממררככייבב ללחח בבאאררץץ ייוובבששננייתת ללממחחצצהה,, ווההןן

מהוותמוקדלפעילותפנאיבחיקהטבע.

> לבריכות חורף תועלות חחבבררתתייוותת

וחינוכיות:

ררבבוותת ממההןן ממצצווייוותת בבננגגייששוותת קקררוובבהה

ווממיייידדייתת ללררייככווזזיי ההאאווככללווססייהה,, ווההןן

ננגגייששוותת ללככלל ששככבבוותת ההאאווככללווססייייהה --

ווממההוווותת אאתתררייםם ההממאאפפששררייםם ללצצייבבוורר

ממגגעע ייששיירר וובבללתתיי אאממצצעעיי עעםם ההטטבבעע,, צילום: לירון גורן

ללררבבוותת ללצצייבבוורר ששאאייןן יידדוו ממששגגתת

להרחיק אל אתרים רחוקים ובתשלום.

> בריכות החורף מהוות אאייננדדייקקטטוורר

לתנאי הסביבה:

ההייככןן ששההממעעררככוותת ההאאקקווללווגגייוותת בבבבררייככוותת

ההחחווררףף ממתתפפקקדדוותת,, ששםם תתננאאיי ההססבבייבבהה

טובים.

בבררככוותת חחווררףף ההןן ממעעררככוותת אאקקווללווגגייוותת

ררגגייששוותת בבייוותתרר ללזזייההווםם,, ממההייוותתןן

ממממווקקממוותת בבננקקוודדהה ההתתחחתתווננהה ששלל אאגגןן

ההננייקקווזז ההןן חחששוופפוותת ללממזזההממייםם ששווננייםם

אנפית בקר. צילום: אסף מירוז

ששממגגייעעייםם עעםם ממיי ההננגגרר ווממתתררככזזייםם

במקווה המים.

2

עמוד 4

אאםם ננששככיילל ללששממוורר עעלל אאייככוותת ההממייםם בבבבררייככוותת -- וועעלל

ההממעעררככתת ההאאקקווללווגגייתת ששללההםם ממתתפפקקדדתת -- ממששממעע אאננוו

שומרים על עצמנו!

בבררייככוותת חחווררףף ממססייייעעוותת ללממייתתווגג ההללווקקאאלליי,, ווככששטטחח

צצייבבוורריי פפתתווחח ההןן זזווללוותת ללתתחחזזווקקהה,, וואאייננןן צצווררככוותת ממייםם

להשקיה ממקורות חיצוניים (לעומת פארקים מגוננים).

> ממבבחחייננהה אאקקווללווגגייתת,, בבררייככוותת ההחחווררףף תתווממככוותת בבממגגווווןן טריטון הפסים. צילום:לירון גורן

ביולוגי רחב ומגוון, הכולל מיני בעלי חיים וצמחים

ננדדייררייםם בבייוותתרר.. ההששממייררהה עעלל ההממגגווווןן ההבבייווללווגגיי חחששוובבהה

בבייוותתרר ללששממייררהה עעלל ססבבייבבהה בבררייאאהה,, וועעלל ההאאדדםם ככחחללקק

ממנה.

המגוון הביולוגי בבריכות החורף

> ממדדייננתת ייששרראאלל ננממצצאאתת בבממפפגגשש בבייןן ששללוושש ייבבששוותת,,

תריסן הקשקש. צילום:לירון גורן

ווההייאא בבעעללתת ממגגווווןן ררחחבב ששלל תתננאאייםם אאקקללייממייייםם

וגיאומורפולוגיים. לכן מדינת ישראל מצטיינת

במגוון ביולוגי רחב ביותר בקנה מידה עולמי. בתי הגידול הלחים בישראל הם בעלי חשיבות

בינלאומית רבה בשל היותנו ממוקמים באזור יובשני למחצה, והמגוון הביולוגי שהתפתח

בתנאים אלה מיוחד מאד עקב ההתאמות לתנאי המחייה האופיניים.

בריכות החורף, בשל אופיין העונתי המיוחד, חשובות במיוחד עבור מספר קבוצות:

> צומח ייחודי, כמו בוציץ סוככני. כמחצית ממיני הצומח שנכחדו בארץ הם מינים של בתי גידול

לחים (פרומקין וחוב' .)2004

> חסרי חוליות (סרטנים ירודים כמו תריסן הקשקש, חרקים ועוד) - מוצאים דרכים ייחודיות

לעבור את תקופת היובש - מרביתם כ"ביצי קיימא" בתוך הבוץ היבש, וחלקם תוך נדידה זמנית

למקווי מים אחרים.

> עופות - בריכות חורף מהוות "תחנת תדלוק" חשובה לעופות בנדידה ומקום חריפה לעופות

מים.

> דו חיים - חמישה מששת מיני הדו-חיים בישראל נמצאים בבריכות החורף, גם באזור

המרכז:: קקררפפדדהה ייררווקקהה,, צצפפררדדעע ננחחללייםם,, חחפפררייתת ממצצווייהה,,

אאייללננייתת ממצצווייהה,, ווטטררייטטווןן ההפפססייםם.. ששללווששהה ממתתווךך ההממייננייםם

ההאאללהה ממווגגדדררייםם עעלל יידדיי ""ההסספפרר ההאאדדווםם ששלל ההחחווללייייתתננייםם

בבייששרראאלל"" ככממייננייםם בבססככננתת ההככחחדדהה,, וואאחחדד ((אאייללננייתת)) ככממייןן

רגיש.

> ההחחששייבבוותת ששלל בבררייככוותת ההחחווררףף ללדדוו--חחייייםם בבייששרראאלל

ההייאא עעצצווממהה,, ווממסספפרר ממייננייםם ((חחפפררייתת ממצצווייהה,, קקררפפדדהה

ייררווקקהה,, טטררייטטווןן ההפפססייםם)) ממתתבבסססס בבצצווררהה ממששממעעוותתייתת עעלל

בבררייככוותת ההחחווררףף,, דדבברר ההננוובבעע ממממחחזזוורר ההחחייייםם ההממייווחחדד ששלל קקקקקקקקקרררררררררפפפפפפפפפדדדדדדדדדההההההההה ייייייייירררררררררוווווווווקקקקקקקקקההההההההה......... צצצצצצצצצייייייייילללללללללוווווווווםםםםםםםםם:::::::::לללללללללייייייייירררררררררוווווווווןןןןןןןןן גגגגגגגגגווווווווורררררררררןןןןןןןןן

3

עמוד 5

הדו-חיים- המשלב שלב מימי לצורך רביה, עם שלב יבשתי כבוגרים.

לעומת נחלי אכזב שזורמים בעיקר באירועים שיטפוניים, בריכות החורף אוגרות מים אל

תוך האביב והקיץ בצורה טובה יותר, ובכך מאפשרות לדו חיים להשלים את מחזור החיים

ולהתרבות.

מחויבות לאומית ובינלאומית לשימור בריכות החורף

בשנת 1992 חתמה ישראל על אמנת ריו לשימור המגוון הביולוגי (Biological on Convention

,)Diversity ואשררה אותה בשנת .1995

> בשנת 1993 חתמה מדינת ישראל על אמנת רמסר (Wetlands on Convention Ramsar

Importance International ,)of ובה היא מתחייבת לשמור על מקווי מים בעלי חשיבות בין-

לאומית, מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל ועל עופות המים בפרט.

השמירה על בריכות החורף משתלבת כחלק מהמערך הלאומי לשמירה על מקווי מים ובתי

גידול לחים.

> החוק הישראלי מגדיר רבים מערכי הטבע בבריכות החורף כ"ערך טבע מוגן". רשות הטבע

והגנים מופקדת על אכיפת חוק זה.

בריכות חורף- משאב ציבורי

בריכות החורף, כאתר של טבע שוקק ונוף רטוב מהוות בארצנו מוקד של פעילות חינוכית,

ציבורית, פנאי ונופש.

בשל קרבתן של בריכות חורף רבות למוקדי האוכלוסיה, הגישה אליהן קלה והן מהוות אתר

מצוין לחשיפה וללימוד על טבע, אקולוגיה וסביבה.

מסיבה זו השכילו רשויות רבות להכיר בערכן של בריכות החורף והן מתגייסות לשמור עליהן

ולטפחן. פעילויות בולטות שניתן לקיים בבריכות החורף:

> פעילויות חינוכיות לכל הגילאים- בריכת החורף היא מערכת אקולוגית

פשוטה יחסית, ובעלת שטח מצומצם יחסית - ועם זאת מערכת שלמה וכוללת.

לכן הבריכה מהוה משאב חינוכי לחקר של תהליכי סביבה, אקולוגיה, מחזור המים ועוד.

> אירועים ציבוריים בדגש על

שמירת הטבע -- ההבבררייככוותת ההןן בבייתת גגיידדוולל

ררגגיישש וואאייננןן ממתתאאייממוותת ללקקללייטטתת אאייררוועע

אינטנסיבי כמו שצ"פ רגיל!

> פפייקקננייקקייםם ((ללללאא ממננגגלל!!)) בבקקררבבתת

הבריכה - אך לא צמוד אליה.

ככממוובבןן ששיישש ללבבצצעע פפעעייללווייוותת אאללהה

בבצצווררהה ממווששככללתת,, עעלל ממננתת ללממננוועע פפגגייעעהה

בבעעררככיי ההטטבבעע ששלל ההבבררייככהה -- אאייןן ללאאססווףף

ייצצווררייםם ממההששטטחח ללללאא אאייששוורר בבככתתבב

מרשות הטבע והגנים.

ייייייילללללללדדדדדדדיייייייםםםםםםם חחחחחחחוווווווקקקקקקקררררררריייייייםםםםםםם אאאאאאאתתתתתתת ייייייייייייייצצצצצצצווווווורררררררייייייי הההההההשששששששלללללללוווווווללללללליייייייתתתתתתת.......צצצצצצצייייייילללללללוווווווםםםםםםם::::::: עעעעעעעמממממממיייייייררררררר בבבבבבבלללללללבבבבבבבןןןןןןן

4

עמוד 6

לאן נעלמו בריכות החורף?

מסקנות סקר המעקב המקיף שפורסם בשנת 2005 לברכות החורף בארץ, ובוצע ע"י דר' שריג

גפני ופרופ' אביטל גזית מראה מגמה של ירידה חדה במספרן של בריכות החורף והתדרדרות

במצבן האקולוגי של ברכות חורף רבות אחרות.

הסיבה העיקרית נעוצה בשינויים בשימושי הקרקע והסבתם לשטחים מפותחים מסוגים שונים

שגרמו להרס נרחב של מקווי מים עונתיים רבים. בריכות אחרות נפגעו משינויים במשטר

הזרימה וכן עלולה להיות השפעה ניכרת גם כתוצאה מזיהומים ישירים כגון: חומר אורגני, חומרי

דישון והדברה, תשטיפי כבישים וכד'.

הירידה התלולה במספרן ובשטחן של ברכות החורף העונתיות גורמת לירידה מקבילה

במספר האוכלוסיות של המינים הייחודיים לבריכות. מספר רב של מינים ייחודים אלו

מוגדרים כמינים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה, ברמות שונות של חומרה. מגמה זו

מאיימת על המשך קיומו של מגוון המינים הייחודי של מקווי המים העונתיים של ארץ

ישראל.

ביטוי למגמה מדאיגה זו ניתן לראות בגרף המצורף, אשר מהווה ריכוז מחקרים שבוצעו ע"י

חוקרים מאוניברסיטת ת"א לאורך השנים במעקב אחר שני מיני דו חיים אופיניים לבריכות

חורף.

ממקקוורר:: אאבבייטטלל גגזזייתת וואאללדדדד אאללררווןן,, אאווננייבבררססייטטתת תתלל--אאבבייבב

מחקר של דר' נעם לוין מהאוניברסיטה העברית

ופרופ' אביטל גזית ודר' אלדד אלרון מאוניברסיטת

תל אביב שפורסם בכתב העת and Landscape

Planning Urban בשנת 2009 בחן את מצבן של

בריכות החורף במרכז הארץ, והשווה בין נתונים

היסטוריים לממצאים בשטח כיום. המחקר העלה כי

רק %18 מבריכות החורף שהיו קיימות במרכז במאה

ה- 19 קיימות כיום, שטחן הצטמצם בצורה דרמטית,

והמרחקים ביניהן גדלו בצורה משמעותית ונקטעו

ממקקוורר:: ללווייןן ווחחוובבררייוו,, 22000099

ע"י כבישים ותשתיות, דבר שמהווה בעיה משמעותית

למעבר של דו-חיים בין הבריכות.

5

עמוד 7

הגורמים העיקריים להרס בריכות החורף הם תוצר של

פעילות אנושית

> ההררסס ייששיירר ששלל בבררייככתת ההחחווררףף --

ייייבבוושש,, ננייקקווזז,, בבננייייייהה,, עעייבבוודד חחקקללאאיי

אינטנסיבי.

> פפגגייעעהה בבאאגגןן ההננייקקווזז ההממזזייןן אאתת

הבריכה - הגורמת לייבוש הבריכה.

> זזייההווממייםם ייששייררייםם וועעקקייפפייםם ((דדררךך ממיי

התהום) - המלחה וזיהומים כימיים.

> ההככננססהה ששלל ממייננייםם פפווללששייםם ((חחיי

ווצצווממחח)) עע""יי ההאאדדםם -- צצבבגגווןן אאדדווםם--אאווזזןן,,

סרטנים שונים, גמבוזיות ועוד.

שלט כללי התנהגות בבריכת משרד הרישוי. צילום:אלון רוטשילד

> ההששפפעעתת ששווללייייםם ששלל פפייתתווחח ססממווךך

(תאורה, רעש, חיות בית).

> קיטוע בין בתי גידול לחים.

תנאים הכרחיים ופעולות נדרשות לצורך שימור בריכות

חורף

א. תכנון:

> הגנה סטטוטורית על בריכות החורף - הענקת רמת שימור גבוהה לבריכות החורף ולאגני

הניקוז שלהן - כ"שמורת טבע", "שטח שימור משאבי טבע" במסגרת תוכנית נחל, שצ"פ ייחודי

כ"אתר טבע עירוני" וכו'.

> הבטחת בעלות ציבורית על הקרקע, או הסכם לשימור מול ברי הרשות בקרקע.

> הבטחת מקורות המים לבריכה - באיכות ובכמות הראויה. מימוש מטרה זו מחייב מחקר

הידרולוגי - ניקוזי אשר ינתח את מקורות המים של הבריכה ביחס לצרכיה.

ב. ניהול:

> ניהול השטח על ידי גוף מקצועי, תוך ראיה אקולוגית - הגדרת מטרות שימור, הקצאת

אקולוג לניהול השטח.

> הגנה פיזית על בריכות החורף - ע"י חציצה פיזית שתמנע כניסת רכבים, הצבת שילוט וכו'.

> מחקר וניטור - כמלווים את מאמצי השימור והשיקום

> פעילות ציבורית וחינוכית - מחזקת מאד את ההגנה על בריכות החורף.

6

עמוד 8

שימור ברכות חורף על ידי העתקן לברכות חדשות (מתוך גזית וגורן )2009

במטרה להתמודד עם האיום על ברכות החורף עקב פיתוח עירוני ,נעשו בעשרות השנים האחרונות

ניסיונות רבים לחפור בריכות חדשות בשטחים שאינם מאוימים על ידי פיתוח. הלקחים מהניסיון

המצטבר של הקמת ברכות חורף מלאכותיות בארץ מלמד כי חפירת בריכות חדשות, הנה צעד

חשוב וחיוני לשמירת בית גידול זה, אך אין היא יכולה להחליף את שמירתן של הברכות הקיימות.

נמצא כי במקרים רבים הברכות החפורות החדשות לא הצליחו לקיים משטר מים תקין, גם במקרים

שבהם הברכות מתמלאות במים לפרק זמן מספק, קצב ההתאכלסות של השלוליות הוא איטי ביותר.

נדרש פרק זמן ארוך יחסית עד שהברכות מתאכלסות במינים הייחודיים. סיכום התוצאות מבריכות

שנחפרו בשני העשורים האחרונים מלמדות שעושר המינים בהן נמוך באופן משמעותי בהשוואה

למגוון המינים שקיים בשלוליות החורף הקיימות. גם ניסיונות לזריעה של ביצים ולהעברת ראשנים

לא תרמה באופן ניכר לזירוז תהליך האכלוס של הברכות החדשות.

המסקנה העולה מכך היא שאין תחליף לשמירת ברכות החורף הקיימות, חפירת ברכות חדשות

מהווה ללא ספק צעד חשוב להמשך קיומה של מערכת אקולוגית חשובה זו, ויתכן כי בעתיד הרחוק)

בעוד 50 שנה לפחות (הן יאוכלסו במינים הייחודיים למקווי המים העונתיים, אך יש לראות צעד זה

כמשלים לשימור הברכות הוותיקות ולא במקומו.

היבטים מעשיים לשיקום, לשימור וליצירת בריכות חורף

> שמירה על משטר מי נגר בבריכה למשך תקופת זמן ארוכה מספיק להשלמת מחזור

החיים - אך לא כתקופה רציפה של כל השנה.

> שמירה על איכות מים - מניעת המלחה ומזהמים.

> ששממייררהה עעלל קקררקקעעייתת ההבבררייככהה ללללאא

פגיעה פיזית גם בעונה היבשה -- בבבבווץץ

ההייבבשש ממצצוויי ההממפפתתחח ללששרריידדוותת ההבבררייככהה

-- זזררעעיי צצווממחח וו--""בבייצציי קקייייממאא"" ששלל ייצצוורריי

הבריכה.

> ששממייררהה עעלל צצממחחייייהה בבאאגגןן ההננייקקווזז

של הבריכה -- ככממססננןן טטבבעעיי ששלל

מזהמים

> הכנת תוכנית ממשק אאקקווללווגגייתת

אאששרר תתגגדדיירר אאתת ממטטררוותת ההששייממוורר

ובראשם שימור המינים ההננדדייררייםם ששששששששששללללללללללטטטטטטטטטט ממממממממממאאאאאאאאאאווווווווווללללללללללתתתתתתתתתתרררררררררר בבבבבבבבבבבבבבבבבבבבררררררררררייייייייייככככככככככתתתתתתתתתת ממממממממממששששששששששררררררררררדדדדדדדדדד ההההההההההררררררררררייייייייייששששששששששוווווווווויייייייייי.......... צצצצצצצצצצייייייייייללללללללללווווווווווםםםםםםםםםם::::::::::ללללללללללייייייייייררררררררררווווווווווןןןןןןןןןן גגגגגגגגגגווווווווווררררררררררןןןןןןןןןן

של בריכות החורף, ומדדים בבררווררייםם

לכמות ואיכות משטר המים. התוכנית תגדיר את הממשק עם שימושי קרקע סמוכים (חקלאות,

רעיה, שכונה, פארק, וכו') ואת הממשק עם פעילות אדם (פעילות חינוכית, מבקרים, וכו').

7

עמוד 9

> טיפול במינים פולשים בבריכה ובסביבתה

> הדברה ידידותית לסביבה -- בבבבררייככוותת חחווררףף

""בבררייאאוותת"" ((עעששייררוותת בבממגגווווןן חחססרריי חחווללייוותת)) אאייןן

ההתתפפתתחחוותת ששלל זזחחלליי ייתתווששייםם ממששווםם ששההםם ננטטררפפייםם עע""יי

טטווררפפייםם טטבבעעייייםם ((ללממששלל,, זזחחלליי ששפפייררייוותת,, פפייששפפששיי

מים, חיפושיות מים, דו-חיים). בבממקקררהה ששלל ההתתפפתתחחוותת

ממפפגגעע ייתתווששייםם עעווקקצצייםם,, יישש ללההדדבבייררםם ררקק בבאאממצצעעוותת

BTI ((ררעעללןן ממממקקוורר חחיייידדקקיי ששאאייננוו פפווגגעע בבייצצווררייםם אאחחררייםם

ממללבבדד זזחחלליי ייתתווששייםם וואאייננוו ררעעיילל ללאאדדםם)),, ההממווממללץץ

ללששייממוושש גגםם עע""יי ההממששררדד ללההגגננתת ההססבבייבבהה.. יישש ללההייממננעע

משימוש בדגים.

> ניטור אקולוגי - ששייממוורר בבררייככתת חחווררףף ממחחייייבב ננייטטוורר

אאקקווללווגגיי בבייווללווגגיי עעלל ממננתת ללקקייייםם אאתת ממששאאבביי ההטטבבעע

ששבבוו ללאאווררךך זזממןן ווללצצווררךך ההתתאאממתת ההפפעעייללוותת בבוו ללככווששרר

ההננששייאאהה.. ההננייטטוורר ייתתבבסססס עעלל ההגגדדררתת ממדדדדייםם אאקקווללווגגייייםם

בריכת ניצנים. צילום:גיתית וייסבלום

והידרולוגיים ברורים כנקודת ייחוס.

שילוב בריכות חורף בסביבה חקלאית

(מבוסס על סקוטלסקי )2009

ררבבוותת ממבבררייככוותת ההחחווררףף ממצצווייוותת בבששטטחחייםם חחקקללאאייייםם,, אאוו ככששטטחח

ההצצפפהה ססממווךך ללננחחללייםם.. ששייממווררםם בבססבבייבבהה זזוו דדווררשש ששייתתווףף עעםם

ררששווייוותת ננייקקווזז,, ווההטטממעעתת עעקקררווננוותת ששלל חחקקללאאוותת ממקקייייממתת ממעעררככוותת

טטבבעעייוותת,, תתווךך תתממררווץץ וופפייצצוויי ההחחקקללאאייםם ללששייממוורר ששלל ההששטטחח

ההטטבבעעיי.. ההססווגגייהה ההממררככזזייתת בבששטטחחייםם אאללהה ההייאא ההגגדדררתת אאזזוורר חחייץץ

ססבבייבב ההבבררייככהה,, ווששייממוורר ממססדדררווןן ממעעבברר בבייןן בבררייככהה אאחחתת ללששננייהה,,

תתווךך ההגגננהה עעלל אאזזוורר ייבבששתתיי ססממווךך ללבבררייככהה -- ההממההווווהה ממקקווםם

מסתור ומחייה לדו חיים.

ללככןן,, בבתתככננווןן אאזזווררייםם חחקקללאאייייםם ההתתווררממייםם ללששייממוורר דדוו חחייייםם

ווששטטחחיי ההצצפפהה,, חחששוובב ללקקחחתת בבחחששבבווןן ההןן אאתת ההדדייננאאממייקקהה ששלל ררצצוועעוותת ההגגננהה ממווצצעעוותת ססבבייבב בבררייככתת חחווררףף

(עפ"י 2003 ,Bodie and )Semlitch

הנדידה המחזורית המקומית סביב בית הגידול הלח, והן את

ההגירה בין אוכלוסיות ומקווי מים שונים באמצעות מסדרונות מעבר.

במחקרים (2003 ,Bodie & )Semlitsch מוצעות הנחיות לתכנון ולממשק של השטח היבשתי

סביב נחלים ומקווי מים (ר' איור):

.1 אזור חיץ מימי (buffffer )Aquatic - האזור היבשתי הקרוב ביותר לבית הגידול הלח. אזור

המיועד להיות חיץ משמר ולהגן על איכות המים. רוחב החיץ של צומח טבעי -30 60 מטרים.

.2 אזור הגלעין השמור (habitat )Core - האזור שבין קו המים ועד לרדיוס הדרוש להשלמת

מחזור החיים של מיני מטרה שונים. לדוגמה, המרחב המומלץ מקו המים ועד לקצה הגלעין

השמור המיועד לשימור דו -חיים הוא 160 עד 290 מטרים.

8

עמוד 10

.3 אזור חיץ יבשתי (buffffer )Terrestrial - אזור חיץ נוסף ,הנמצא מחוץ לשני אזורי הגלעין .זהו

אזור שנועד לשמש כחיץ בין אזורי הגלעין לבין שימושי קרקע חקלאיים המקיפים את מקווה

המים .מטרתו למתן את אפקט השוליים של שימושי הקרקע האנתרופוגניים על אזור הגלעין.

הרוחב המומלץ לאזור החיץ היבשתי הוא 50 מטרים.

אסטרטגיה חשובה לצמצום "אפקט השולים" על המגוון הביולוגי היא יצירת אזור חיץ משמר.

אזורי "חיץ משמר" חשובים במיוחד למקרים שבהם למרחב החקלאי יש השפעות שליליות

חזקות על בתי גידול טבעיים - כמו למשל, שדה חקלאי המהווה מקור לחדירת מינים פולשים

לשמורת טבע, או התנקזות של חנקות. משטח חקלאי למקווה מים.

שילוב בין אזורי חיץ משמר לבין מסדרונות מעבר בין בתי גידול לחים (2008 ,)Bentrup

ממשק רעיה סביב ערוצים ובתי גידול לחים

על מנת ליצור חיץ משמר יעיל סביב ערוצי נחלים ולשמור על איכות המים בבתי גידול לחים,

יש להימנע מרעיה באזור החיץ המשמר. רעיית בקר וכבשים רומסת את הצמחייה באזור החיץ,

מאיצה את הבליה של הקרקע, ופוגעת ביעילותו של החיץ המשמר. לחץ רעיה גבוה עשוי גם

להגביר את עומס החומרים האורגניים במים.

לכן, באזורי מרעה מומלץ לגדר את אזור החיץ המשמר, על-מנת למנוע כניסת חיות משק אליו.

כמו כן, יש למנוע רעיה כאשר הקרקע רטובה, בתקופת הנביטה וההתבססות של הצמחייה,

ובתקופות שבהן כיסוי הצומח מוגבל או סובל מתנאי יובש.

אסטרטגיות משולבות לשמירה על מים ,קרקע ,ומגוון הביולוגי באגני היקוות

חקלאיים

השמירה על איכות המים באזורים חקלאיים אינה יכולה להסתמך אך ורק על יצירת אזורי

חיץ משמר סביב הערוצים ומקווי המים. גישה המערכתית לשמירה על איכות המים תלויה גם

בממשק החקלאי באזורים התורמים את הנגר. לכן, יש לשאוף לשינוי שיטות העיבוד בשדות,

ולהכיל מדיניות לעידוד הסבה לשיטות עיבוד סביבתיות כמו צמצום השימוש בכימיקלים

חקלאיים והסבה להדברה באמצעות אויבים טבעיים או צמצום פליחת הקרקע והסבה לעיבוד

משמר קרקע.

9

עמוד 11

חיץ משמר סביב מקווי מים באזורים חקלאיים בישראל

בישראל, מיעוט מקווי מים ונחלים זורמים, יוצר לחץ משתמשים גדול מאד על כל גופי המים

הטבעיים במדינה, ומגביר את האינטרס לפיתוח תיירותי של גדות מקווי המים ושל נחלים

לצורכי נופש ופנאי. בנוסף לכך, נחלים הזורמים בערוצים טבעיים מחוץ לשמורות הטבע,

משמשים "מסדרון" מועדף עבור רעיית פרות, ועבור מטיילים רגליים וממונעים, וסובלים

מהפרעות תדירות.

מכיוון שנחלים, בריכות חורף, תעלות ניקוז, וגופי מים רבים אינם נמצאים בתחומי שמורות

הטבע, אלא חוצים ומנקזים אזורים חקלאיים, נשאלות שתי שאלות: האחת, כיצד לתכנן

ולנהל חיץ משמר שיגן על מקווי המים מזיהומים שמקורם בשדות? והשנייה, כיצד ניתן

להפוך את האזורים החקלאיים עצמם לאזור "חיץ יבשתי" התומך בשימור מגוון היצורים

המסתמכים הן על בית הגידול המימי ועל בית הגידול היבשתי המקיף אותו?

בתמונה: רעיית פרות בשולי שלולית סאסא. הכמות הגבוהה של גללי הפרות מעשירה את מי

השלולית בריכוזים גבוהים של חומרי אורגניים. ניכרת התדרדרות בבית הגידול - ירידה בעושר

מיני חסרי החוליות, ובשפע דו-חיים. נדרש גידור שירחיק את הפרות משלולית החורף, וחיץ משמר

לקליטת עודפי חנקות ומזהמים חקלאיים לפני הגעתם לשלולית. צילמה טליה אורון.

מתוך: גזית, א., וש. פילוסוף, .2007 מקווי מים סמוכי חקלאות כבתי גידול חלופיים לדו-חיים בישראל (דו"ח

סופי שנה ב'). הוגש לקרן נקודת ח"ן בנובמבר, .2007 .www.nekudat-hen.org.il

מתוך: סקוטלסקי, .2009

10

עמוד 12

""Dig-or-DDDrrryyy" - מקווי מים זמניים בחקלאות כבתי גידול חלופיים לדו-חיים בישראל

א. גזית וש. פילוסוף, נקודת ח"ן, 2007 ; אביטל גזית בע"פ.

אביטל גזית ושי פילוסוף בחנו היבטים של פעילות של דו-חיים באזורים חקלאיים באזור

השרון. בחלקו הראשון של המחקר, נבדקה התאמתם של מקווי מים זמניים הנקווים בתעלות

ניקוז ובשדות מעובדים, כבתי גידול חלופיים להתפתחות של דו-חיים. נמצא כי שני מינים של

דו-חיים ג'נרליסטים – אילנית מצויה וקרפדה ירוקה, חיים בשטחים החקלאיים ומנצלים את

גופי המים הזמניים לרבייה. אולם, מסתבר שדו-חיים המתרבים בגופי המים הנקווים בשטחים

החקלאיים, אינם מבחינים בין בתי גידול מיטביים שבהם ניתן להשלים את מחזור הרבייה

והגלגול, לבין בתי גידול בלתי-מיטביים, המתייבשים בטרם הושלם הגלגול. גופי מים בלתי-

מיטביים מתפקדים כבריכות מבלע (pools ,)Sink המהוות מלכודות אקולוגיות לדו-חיים

באזורים חקלאיים. להערכת החוקרים, בריכות המבלע הרדודות הנפוצות באזורים חקלאיים,

תורמות לדעיכה של אוכלוסיות דו-חיים בישראל.

כפתרון לבעיה, הציעו החוקרים הגביר את מודעות החקלאים לסוגיה, ולעודד ממשק

Dig-or-dry לגופי מים רדודים בשטחים חקלאיים. אסטרטגיית הממשק כוללת העמקה

של מקווי מים רדודים בשולי מטעים ולאורך תעלות ניקוז על-מנת להאריך את משך תקופת

ההצפה ולאפשר לקרפדות צעירות להשלים את הגלגול; לצד מילוי ויישור של מקווי מים

זמניים המהווים מלכודות אקולוגיות. עם זאת, יש להדגיש כי ממצאי המחקר ראשוניים בלבד,

ויש לערוך מעקב של מספר שנים אחרי חברת דו-חיים וחסרי חוליות מימיים בגופי מים זמניים

שעברו העמקה, לפני שמגבשים המלצות יישומיות לאזורים חקלאיים.

פרדסים כמסדרונות אקולוגיים לקרפדות

אחד הממצאים המעניינים שגילה פרופ' גזית במחקרו, הוא תפקידם של פרדסים כמסדרונות

אקולוגיים לתפוצת הקרפדה הירוקה. במהלך המחקר, נצפו פרטים צעירים של קרפדה ירוקה

במרחקים של עד שני ק"מ ממקווי מים המשמשים לרבייה. להערכתו של גזית, הפרדסים,

המושקים מידי יומיים במשך הקיץ, מתפקדים כמסדרונות אקולוגים לחים המאפשרים מעבר

של קרפדות בין גופי מים באזורים חקלאיים. החוקרים מעריכים, שהרחבת הפרדסים בישראל

בשנים שאחרי הקמת המדינה, תרמה להרחבת אזור התפוצה של הקרפדה הירוקה במרכז

הארץ. יתרה מכך, יתכן שדעיכת אוכלוסיית הקרפדות בשנים האחרונות קשורה למשבר

שהחל בשנות השמונים בענף הפרדסנות. אולי תהליכי ההתחדשות של הפרדסים והמטעים

המושקים, לצד תוכנית אסטרטגית לשימור ועידוד רבייה של דו-חיים באזורים חקלאיים,

יחזירו את קרקור הקרפדות למושבים במישור החוף ובשפלה.

מתוך: גזית, א., וש. פילוסוף, .2007 מקווי מים סמוכי חקלאות כבתי גידול חלופיים לדו-חיים בישראל (דו"ח

סופי שנה ב'). הוגש לקרן נקודת ח"ן בנובמבר, .2007 .www.nekudat-hen.org.il

מתוך: סקוטלסקי, .2009

11

עמוד 13

מקורות

אלרון א. (.)2007 דעיכת אוכלוסיות דו -חיים: מקרה הקרפדה הירוקה (viridis :)Bufo

תהליכים ועקרונות והיבטים ביולוגיים אקולוגיים. עבודות גמר לקראת התואר דוקטור

לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב.

גפני ש., גזית א .(.)2005 שלוליות חורף בישראל, דו"ח סקר שלוליות חורף . 1997-2003 המכון

לחקר שמירת הטבע, אוניברסיטת תל-אביב.

סקוטלסקי א. (.)2009 מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים: עקרונות לתכנון ולממשק

חקלאי. נקודת חן.

פרומקין ר., אחירון-פרומקין ת. (ספטמבר, .)2009 טבע עירוני במחוז תל אביב (טרם פורסם).

גזית א., גורן ל. (.)2009 סקר אקולוגי - בריכות החורף במתחם "הלוחמים" על גבול חולון תל

אביב.

שפירא ע., עמיר ד. (.)2009 פארק טבע עירוני - ברכות חורף במתחם הלוחמים. (טרם פורסם).

and ,corridors ,buffffers for guidelines design :buffffers Conservation .2008 .G ,Bentrup

Southern ,Service Forest ,USDA :NC ,Asheville .SRS-109 .Rep .Tech .Gen .greenways

.Station Research

coastal the in ecosystems wetland of Decline .()2009 .A Gasith ,.E Elron ,.N Levine

wetland for Implications :century 20th the during Israel of plain

220-232 :92 Planning Urban and Landscape .management

around Zones Buffffer for Criteria Biological .()2003 .R .J Bodie ,.D .R Semlitsch

Conservation .Reptiles and Amphibians for Habitats Riparian and Wetlands

1219-1228 :Biology,17

,Frumkin :In .2004 ,.N ,Levin ,.O ,Fragman-Sapir ,.Y ,Sapir ,.A ,Shmida ,.R ,Frumkin

—2003 Hayim Simanei .Israel in Species Extinct ,(.)Eds .A ,Eidelman ,.D ,Khenin ,.R

the and Center Heschel .(2003 Signs )Vital Hayeynu et Meatzvot ha Megamot ha

.(Hebrew )In 41-43 .pp ,Israel ,Studies Israel for Institute Jerusalem

12

שפרירית הדורה. צילום: לירון גורן

עמוד 14

הודפס על נייר ממוחזר אקולוגי

צילומים: לירון גורן