כמה יפקיעו לי

מכל 297 התכניות שנבדקו, זו היחידה שמטילה נטל בהיקף של עיר על שטח בגודל של שכונה. הייחוד אינו בעוצמת הפגיעה — יש תכניות חמורות ממנה בהרבה — אלא ביחס שבין גודל התכנית לגודל הפגיעה שהיא מחלקת.

איך נראות התכניות הדומות. תכנית שגורעת שטח ממאות חלקות פרטיות היא כמעט תמיד תכנית שמסדירה יישוב שלם. רובן המכריע נמצאות ביישובים ערביים, והן תכניות הסדרה: היישוב נבנה במשך עשרות שנים ללא מערך דרכים מתוכנן, והתכנית פורסת אותו בדיעבד על כל היישוב בבת אחת. כך זה נראה במספרים — שטח התכנית מתוך שטח היישוב:

• תכנית המתאר לרכסים — 85% מהיישוב, 347 חלקות נפגעות
• באקה אל-ג'רביה — 49% מהיישוב, 483 חלקות
• פורידיס מערב — 43% מהיישוב, 210 חלקות, מתוכן 122 מאבדות מעל 20%
• דאלית אל-כרמל — 32% מהיישוב, 483 חלקות
• סאג'ור — 23% מהיישוב, 228 חלקות
• עספיא — 22% מהיישוב, 261 חלקות

ומה ההבדל. בתכניות האלה כל תושבי היישוב נמצאים בתוך התכנית: כולם מוסרים שטח, וכולם מקבלים בתמורה את מערך הדרכים, את ההסדרה ואת זכויות הבנייה. הנטל מתפרס על היישוב כולו והתמורה הדדית — וזה, על אף היקפו, הליך שוויוני. גיל עמל משתרעת על 3.1% משטח הוד השרון בלבד, ובכל זאת נגרע שטח מ־287 חלקות מתוך 387 שבתוכה. שכונה אחת נושאת את המחיר; מערך הדרכים והתוספת משרתים את העיר כולה.

במדד שמחבר את שני הצדדים — כמה חלקות נפגעות על כל 1% משטח היישוב שהתכנית מכסה — גיל עמל עומדת על 92. התכנית הבאה אחריה עומדת על 21, והתכניות הכלל־יישוביות שלמעלה על 4 עד 15. גם תכניות קטנות אחרות במגזר הערבי, כמו ח'לת זיתא בג'ת (2.1% מהיישוב) או הסדרת מערך הדרכים בשפרעם (3.3%), מכסות שיעור דומה משטח היישוב — אבל פוגעות ב־44 ו־53 חלקות, לא ב־287.

ולמה זה קורה דווקא כאן. כשמפקיעים לפני בנייה עושים איחוד וחלוקה: מבנה החלקות משורטט מחדש, והבעלים מקבל מגרש בחזרה — קטן יותר, אך מוסדר. בגיל עמל אין איחוד וחלוקה, כי הבתים כבר עומדים ומבנה החלקות נשמר כמות שהוא. לכן הדרך נגרעת ישירות מהחלקה הקיימת, ואיש אינו מקבל מגרש חלופי. ב־136 מתוך 287 החלקות הרצועה המיועדת מגיעה עד מבנה קיים או עוברת בתוכו, 22 חלקות מאבדות מעל 20% משטחן, והחלקה הקשה ביותר מאבדת 63%.

מה שהניתוח הזה לא טוען. שהמגזר הערבי נפגע פחות — ההפך הוא הנכון. בבאקה אל-ג'רביה נגרע שטח מ־483 חלקות ובדאלית אל-כרמל מ־483, ובשתיהן הרצועה מגיעה למבנה קיים ביותר חלקות מאשר בגיל עמל (380 ו־302 מול 136). הפגיעה שם גדולה יותר בכל מדד מוחלט; ההבדל הוא שהיא מתחלקת על היישוב כולו ולא נופלת על שכונה אחת. כל המספרים הם ייעוד תכנוני ולא הודעת הפקעה, וההשוואה מוגבלת ל-297 התכניות שכבר הוצלבו מול הקדסטר — לא לכל 37,020 התכניות במרשם.

— הניתוח וההשוואה מול 296 התכניות האחרות נעשו על ידי Claude (Opus 5), על נתוני האתר.