מדריך זה מלווה את car-reliability.html - הדף שמראה, לכל תוצר/דגם/שנת ייצור, כמה כלי רכב עדיין פעילים וכמה כבר ירדו מהכביש. המקור: מאגרי הרישוי של משרד התחבורה ב-data.gov.il.
מה הדף הזה מודד - וזה לא "תקלות"
בישראל לא מתפרסמות תוצאות מבחני רישוי. אין מאגר ציבורי של "עבר/נכשל בטסט", ולכן אי אפשר לבנות ממנו דירוג תקלות. מה שכן מתפרסם הוא מי עדיין רשום ומי כבר לא - ומכאן המדד היחיד שהדף הזה מחשב:
שיעור שרידות = פעילים ÷ (פעילים + לא פעילים + ירדו מהכביש), בתוך צירוף אחד של תוצר, דגם ושנת ייצור. ככל שהמספר גבוה יותר, כך נשארו יותר מאותו שנתון על הכביש.
זהו מדד עקיף. הוא אומר משהו אמיתי - דגם ששורד 12 שנה על הכביש בדרך כלל לא עשה זאת במקרה - אבל הוא לא מדד תקלות, ואסור לקרוא אותו ככזה בלי שלושת הסייגים שבסעיף הבא.
שלושה סייגים שחייבים לקרוא
- "ירד מהכביש" כולל גם גניבה, ייצוא ואובדן גמור בתאונה. דגם מבוקש אצל גנבים ייראה פחות שרידותי, בלי שום קשר לאיכותו המכנית.
- רכבי ליסינג והשכרה מעוותים את התמונה. הם נוסעים הרבה יותר ומוחלפים לפי לוח זמנים קבוע. לכן לכל דגם מוצג שיעור הרכבים שהיו אי־פעם בליסינג/השכרה - מתוך היסטוריית הבעלויות המלאה, לא מהבעלים הנוכחי - ובלוח הדירוג יש כפתור "בעיקר פרטיים" שמסנן החוצה דגמים שיותר מרבע מהם היו צי.
- הקילומטראז' הוא של השורדים בלבד. מאגר היסטוריית הרכב אינו כולל כלי רכב שירדו מהכביש - נבדק ישירות מול המאגר - ולכן אפשר לדעת כמה נסע רכב ששרד, אך לא כמה נסע רכב שירד מהכביש.
- ושלושתם קיימים רק משנתון 2017 ואילך. שני מאגרי ההיסטוריה של משרד התחבורה (קילומטראז' והיסטוריית בעלויות) נפתחו ב-1 בינואר 2017 ועוקבים אחרי כלי רכב שנרשמו לראשונה מאז. לרכב מ-2015 אין בהם שורה כלל, לא משנה כמה שנים הוא על הכביש. לכן בשנתונים מוקדמים יותר עמודות הקילומטראז', הבעלים והליסינג/השכרה ריקות, וכפתור "בעיקר פרטיים" בלוח הדירוג מושבת - הוא היה מרוקן את הלוח במקום לסנן אותו. מה שכן נשאר לכל השנתונים: שיעור השרידות, הגיל החציוני בירידה מהכביש, והריקולים.
דוגמה שממחישה למה זה חשוב: רנו פלואנס 2015 היא הדגם עם שיעור הירידה הגבוה ביותר בשנתון שלה. חלק ניכר מהן היו כלי רכב חשמליים של Better Place, שירדו מהכביש כשהחברה קרסה - אירוע עסקי, לא כשל מכני. המספר נכון; הפרשנות "זה רכב גרוע" לא בהכרח.
תהליך עבודה מומלץ
- הקלידו את שם הדגם - בעברית או באנגלית. המאגר עצמו כותב את הדגם באנגלית ("סקודה OCTAVIA"), אבל אפשר להקליד "אוקטביה" והרשימה תמצא אותו: לכל דגם מוצמד שמו העברי מוויקיפדיה. גם כתיב חלופי עובד ("מאזדה" מול "מזדה"). הרשימה נגללת, מסודרת לפי מידת ההתאמה ואז לפי גודל הצי.
- הוסיפו עד 4 דגמים להשוואה. כל דגם מקבל צ׳יפ בצבע משלו, ואותו צבע חוזר בגרפים ובטבלה.
- קראו את גרף השרידות - ציר ה-X הוא שנת ייצור. קו שיורד ככל שחוזרים אחורה בזמן הוא התנהגות רגילה - רכב ישן יותר, פחות ממנו נשאר; מה שמעניין הוא ההפרש בין הדגמים באותה שנה.
- הצליבו מול גרף הקילומטראז' - דגם עם שיעור ירידה גבוה וגם קילומטראז' חציוני גבוה פשוט נוסע הרבה. דגם עם שיעור ירידה גבוה וקילומטראז' נמוך הוא הסיפור המעניין.
- בדקו את עמודת הליסינג/השכרה בטבלה לפני שמסיקים מסקנה על דגם.
- גללו ללוח הדירוג - בחרו שנתון, והחליפו בין "כל הרכבים" ל"בעיקר פרטיים" כדי לראות כמה הדירוג משתנה. בלוח, דגם שמסומן בצבע ענבר הוא כזה שמעל מחצית ממנו היו אי־פעם בליסינג או השכרה.
- הורידו CSV אם רוצים לעבוד על הנתונים המלאים, כולל השנתונים החדשים שלא מוצגים בגרפים.
העמודות בטבלה
| עמודה | מה זה |
|---|---|
| סה״כ | כל כלי הרכב מאותו דגם ושנת ייצור שאי־פעם נרשמו וידועים למאגר - פעילים, לא פעילים וירדו מהכביש יחד. |
| פעילים | רשומים כרגע ברישום הפעיל. |
| שרדו | האחוז שעדיין רשום כפעיל - זה המדד המרכזי של הדף. 100% פחות המספר הזה הם אלה שכבר ירדו. |
| ק״מ חציוני | מד המרחק במבחן הרישוי האחרון, חציון. שורדים בלבד. מוצג רק כשיש לפחות 30 קריאות בתא. |
| בעלים חציוני | מספר רשומות הבעלות לרכב, חציון - כמה ידיים הרכב עבר. |
| היו בליסינג/השכרה | שיעור כלי הרכב הפעילים שהחזיקו אי־פעם בעלות מסוג ליסינג או השכרה, לפי היסטוריית הבעלויות. |
| גיל חציוני בירידה | מספר השנים מייצור ועד ביטול סופי, חציון, עבור אלה שכבר ירדו. מוצג רק כשיש לפחות 20 מקרים. |
| ריקול | מספר הודעות הריקול של היצרן שחלות על שנת הייצור הזו. |
למה השנתונים האחרונים חסרים בגרפים
שנתון בן שנה-שנתיים כמעט כולו עדיין על הכביש, ולכן היה מדורג "הכי שרידותי" בכל חתך ומשטח את כל הגרפים. הגרפים ולוח הדירוג עוצרים שלוש שנים אחורה; הטבלה וקובץ ה-CSV כן כוללים את השנתונים החדשים.
באותו היגיון, צירוף של תוצר+דגם+שנה עם פחות מ-100 כלי רכב אינו מוצג כלל: בכמויות כאלה אחוז אחד או שניים של הפרש הם רעש סטטיסטי, לא ממצא.
התצלומים
לכל דגם שנבחר מוצג תצלום מתוך ערך ויקיפדיה האנגלית של אותו דגם. התצלומים נאספים בזמן הבנייה ומוטמעים בדף עצמו, כך שהדף אינו פונה לוויקיפדיה בזמן הצפייה ואף לא לשרת חיצוני כלשהו - וגם העותק הלא-מקוון של הדף ממשיך להציג אותם.
הן נטענות רק כשבוחרים דגם. אוסף התצלומים שוקל כמיליון וחצי בתים, ומי שנכנס רק כדי לקרוא את לוח הדירוג לא רואה אף תצלום - ולכן הוא אינו נטען בפתיחת הדף אלא בבחירה הראשונה, ומשם ואילך הוא כבר בזיכרון. אם הטעינה נכשלת הדף ממשיך לעבוד בלי תמונות.
רק קבצים ברישיון חופשי. ויקיפדיה מארחת גם תצלומים ב"שימוש הוגן" שאסור להפיץ מחדש; הרישיון של כל קובץ נבדק, וכל מה שאינו Creative Commons או נחלת הכלל מסונן החוצה ולא מוצג. תחת כל תצלום מופיעים שם הצלם, הרישיון (עם קישור לתנאיו) וקישור לערך שממנו הגיע - כפי שרישיונות CC BY / BY-SA מחייבים.
דגם ללא תצלום חופשי מתאים פשוט אינו מקבל תמונה. אין תמונת ברירת מחדל, ואין תצלום ללא קרדיט. התצלום מייצג את הדגם באופן כללי, לא בהכרח את שנת הייצור שנבחרה.
פילוח פנימי — דור, מנוע, רמת גימור
כשבוחרים דגם אחד, מתווסף גרף שמפצל אותו פנימה. אפשר לבחור בין שלושה חתכים, כי הם עונים על שאלות שונות שקונה או מוכר באמת שואל:
| חתך | מה הוא עונה |
|---|---|
| דור | אוקטביה 2016 ואוקטביה 2021 הן שני רכבים שונים לחלוטין. חתך זה מפריד ביניהם, ומסמן כל דור בשנים שלו. |
| מנוע | אותו דגם ואותה שנה, נפח מנוע שונה. בסיאט LEON משנת 2012: 86% שרידות לגרסת 1.2 ליטר מול 62% לגרסת 1.8 — פער של 24 נקודות. |
| רמת גימור | גימור גבוה נמכר לעיתים לקהל אחר ונוסע אחרת, ולכן ההפרש כאן אינו בהכרח הבדל באיכות. |
למה הדורות מסומנים בשנים ולא בשם. ליצרנים יש שמות פנימיים לדורות (Typ 5E, Mk3, E170), אבל הם קודי פלטפורמה בין-לאומיים שלא אומרים דבר לקונה, והשמות המסחריים משתנים בין מדינות. השנים הן מה שכולם מבינים.
המקור לגבולות הדורות הוא ויקיפדיה — מאגרי משרד התחבורה אינם מציינים דור כלל. ניסיתי לגזור אותם מהנתונים עצמם, מקוד הדגם ומחילופי הקודים בין שנים, ושתי הדרכים נכשלו: קורולה התמזגה לדור אחד וספורטאז' התפצלה לשבעה. ויקיפדיה פשוט כותבת זאת בכותרות הערך. לכל דגם שיש לו ערך מופיע גם קישור ישיר לערך שלו בוויקיפדיה העברית.
מוצגות עד 4 גרסאות בכל חתך; גרסה נדירה מדי אינה מוצגת, כדי לא לצייר קו על סמך כמה עשרות רכבים. הפיצול תמיד לפי שנת ייצור — אחרת נפח המנוע מתערבב עם הדור: גרסת 1.6 של LEON מראה 11% שרידות רק מפני שנמכרה ב-2002–2003.
כמה נוסעים בישראל בשנה
הגרף בתחתית הדף מראה כמה קילומטרים רכב ישראלי צובר בשנה, לפי שנת הרישום הראשון שלו. הוא מחושב לכל רכב בנפרד - מד המרחק במבחן האחרון, חלקי הזמן שעבר מאז שעלה לכביש - ומוצג כחציון על פני הרכבים באותו שנתון.
זה ממוצע, לא פילוח שנתי. במאגר יש קריאת מד-מרחק אחת לכל רכב, מצטברת - לא סדרה לאורך זמן. לכן אפשר לומר "הרכב הזה צבר בממוצע 15,000 ק"מ בשנה", אבל אי אפשר לדעת שבשנה אחת נסע 8,000 ובשנייה 22,000.
ובמכוון אין כאן סכום ארצי. מד המרחק מתפרסם רק לרכבים שנרשמו מ-2017 ואילך, כך שכשליש מהצי שעל הכביש היום פשוט אינו במאגר. כדי להציג "כמה קילומטרים נסעו בישראל" היה צריך להניח שרכב מ-2010 נוסע כמו רכב מ-2023 - הנחה שאין דרך לאמת, ולכן מוצג מה שנמדד ולא מה ששוער.
שנתונים צעירים מדי אינם מוצגים. רכב פרטי בישראל פטור ממבחן רישוי בשנותיו הראשונות, ולכן בשנתון חדש היחידים שכבר נבדקו הם מוניות, ליסינג והשכרה - שנוסעים הרבה יותר. שנתון 2024 נבדק ב-25.6% בלבד וה"חציון" שלו יצא 25,119 ק"מ מול 15,080 ב-2017; זו ההטיה, לא שינוי בהרגלי הנהיגה. מוצגים רק שנתונים שמעל 90% מהם כבר נבדקו.
דפים קרובים
בדיקת כלי רכב לפי מספר רישוי עונה על השאלה ההפוכה: לא "איך הדגם הזה מתנהג בממוצע" אלא "מה ידוע על הרכב הספציפי הזה" - שאילתה חיה מול אותם מאגרים, לפי מספר רישוי בודד.