🚗 שרידות רכב

משרד התחבורה לא מפרסם תוצאות מבחני רישוי (טסט) — אין בישראל נתוני "עבר/נכשל". ולכן הדף הזה לא מודד תקלות. הוא מודד שרידות: מתוך כל כלי הרכב מדגם מסוים ומשנת ייצור מסוימת, כמה עדיין רשומים כפעילים וכמה כבר לא. זה מדד עקיף לאמינות, ויש לו מגבלות אמיתיות — הן מפורטות למטה, ולא כדאי לקרוא את הדף בלעדיהן.

המקור: מאגרי הרישוי של משרד התחבורה ב-data.gov.il — הרישום הפעיל, כלי הרכב הלא פעילים, ושלושה מאגרי "ירידה מהכביש בסטטוס ביטול סופי" המשתרעים על השנים 2000–2026, יחד עם היסטוריית הבעלויות, הקילומטראז' במבחן האחרון והודעות הריקול של היצרנים. סה״כ כ-14 מיליון שורות, שנאספו ואוחדו מראש (ראו tools/car_reliability_build.py).

"ירד מהכביש" ≠ "התקלקל". אותה ספירה כוללת גם רכב שנגנב, רכב שיוצא מהארץ, ורכב שהוכרז אובדן גמור אחרי תאונה. דגם יכול להיראות "פחות שרידותי" כי גנבו ממנו הרבה.

דוגמה אמיתית מהנתונים: רנו פלואנס משנת 2015 היא הדגם עם שיעור הירידה הגבוה ביותר בשנתון שלה — אבל חלק ניכר מהן היו כלי רכב חשמליים של Better Place, שירדו מהכביש כשהחברה קרסה. זה אירוע עסקי, לא תקלה מכנית.

רכבי ליסינג והשכרה נוסעים הרבה יותר ומוחלפים לפי לוח זמנים. דגם שנמכר בעיקר לצי ייראה גרוע יותר מסיבות שאינן קשורות לאיכותו. לכן מוצג לכל דגם גם שיעור הרכבים שהיו אי־פעם בליסינג/השכרה, וניתן לסנן את הדירוג לרכבים פרטיים בלבד.

קילומטראז' חציוני מתייחס לשורדים בלבד. מאגר היסטוריית הרכב אינו כולל כלי רכב שירדו מהכביש — נבדק ישירות — ולכן אפשר לדעת כמה נסע רכב ששרד, אך לא כמה נסע רכב שמת.

תאים קטנים הוסתרו. צירוף של תוצר+דגם+שנה עם פחות מ-100 כלי רכב אינו מוצג: בכמויות כאלה אחוז השרידות הוא רעש.