פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 0

תמלול ישיבת מועצה מן המניין

מיום ראשון, כ״א אדר ב׳ התשפ״ד, 31/3/2024

משתתפים: מר דובי שפלר - ראש המועצה

מר עודד רביבי - חבר מועצה

גב' אביטל כהן - חברת מועצה

מר אבי חדידה - חבר מועצה

גב' אפרת גנטק - חברת מועצה

מר חנוך וולפה - חבר מועצה

מר מנחם שפיץ - חבר מועצה

מר צורי דותן - חבר מועצה

גב׳ אפרת גנטק - חברת מועצה

מר ישי יעקב פליישר - חבר מועצה

מר צורי דותן - חבר מועצה

מר שלמה בן צבי - חבר מועצה

גב׳ אריאלה פרי - חברת מועצה

מר חנני פייגין - חבר מועצה

גב׳ תמר עמר - חבר מועצה

נוכחים: מר שרון הורוביץ - גזבר המועצה ומ"מ מנכ"ל מר תמיר פוגל - מבקר המועצה

עו"ד עקיבא סילבצקי - יועמ"ש

נעדרו: גברת אורית סמואלס - חברת מועצה

מר זאב גרשינסקי - חבר מועצה

נוצר על ידי

1

ישיבת מועצה – 31.3.24

תחילת דיון

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב, ערב טוב לכולם, ברוכים הבאים, אנחנו מתרגשים כולנו ביחד לפתוח את ישיבת המועצה הראשונה ואני מבקש להזמין את עודד לדבר ראשון.

עודד רביבי [חבר מועצה]: ערב טוב, לא ראיתי שזה הופיע בסדר היום ולא ביקשת ממני מראש, דובי, להבא אני ממליץ שהישיבות יתחילו בזמן ולא ב-45 דקות איחור. גם אם אתה רוצה שמישהו מאיתנו ידבר, תכין אותנו מראש. לחברי המועצה היוצאים תודה רבה, חלקכם ממשיכים לקדנציה נוספת, מקווה שאלה שממשיכים יהיו יותר פעילים בוועדות ממה שהם היו בפעם שעברה, בכל מקרה תודה רבה על הזמן. ולחברי המועצה החדשים שיהיה בהצלחה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לפי הסדר שסידרו פה אני מבקש להזמין את חברי המועצה היוצאים לקבל תעודה, בשי קטן, אברהם בן צבי, בבקשה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: תודה רבה דובי, תודה, באמת זה היה תענוג. אני לא רק מקבל, אלא גם אבל אתה יודע כחלק מהשירות וההתנדבות, אני ראיתי הרבה חשיבות לפעילויות של חברי המועצה, אני הבנתי שיש בעלת תפקיד חדש, שטרם הכרזת עליה רשמי, אבל כפי שכולם יודעים, עקיבא יודע בוודאות, שמנכ"ל או מנכ"לית של המועצה, גם מתפקדת כמזכירת המליאה, אלא אם יש מזכיר או מזכירה.

היות שאני ביקשתי הרבה זמן שיהיה חדר עבודה עבור חברי המועצה, אני נותן מתנה למזכירת המועצה 11 ספלים, לשימוש בחדר של חברי המועצה. בצד אחד כתוב: ויקצוף המלך מאוד, זה גם, והשני זה הסמל של הסיעה שלנו, ומישהו שואל למה יש 11? הרי יש 11 חברי מועצה, ולראש מועצה יש משרד.

אבל יש קאץ' בגלל שלפעמים אמרו שלדובי יש רק סיעה אחת, רק מושב אחד. אבל אם ראש מועצה נבחר ולא מקבל מנדט, אז מוסיפים אותו למועצה כעוד חבר מועצה נוסף. ולכן יכול להיות סיטואציה שיש 11 חברי מועצה אשר זקוקים לחדר וזה לשימוש של החדר ואני מאחל לכולם הרבה-הרבה הצלחה, מאחל לך, דובי, הצלחה. שמע, לכל אלו שיוצאים וחוזרים למשפחה, לוקחים פסק זמן מהפוליטיקה, שיהנו מהחיים, ובהצלחה למועצה החדשה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה. אפרת. ברשות אמי מורתי, זהבה ואבי מורי שחולה קצת אז הוא לא הגיע. ברשות עודד רביבי ראש המועצה, יוצא, חברי המועצה המכהנים והמסיימים. אני כאן נרגש בפניכם ביום כניסתה של מליאת המועצה החדשה לכהונתה. כל אחת ואחד מכם, חברי המועצה הנכנסת, הוא אדם או אישה שהחליט לצאת מאזור הנוחות, להתמודד עם מערכת בחירות ארוכה מן הרגיל ולקבל על עצמו לעשות למען תושבי אפרת ולמען היישוב לפחות בחמש השנים הקרובות. קבלת עול של נבחר ציבור, נוצר על ידי

2

ישיבת מועצה – 31.3.24

יש בה, מעט מאוד כבוד, אבל יש בה הרבה אחריות בלימוד הנושאים הבאים לדיון במועצה ולעתים בסיור שטח כדי להבין את המציאות בעיניים ובעיקר יש בה את החובה להיות קשוב לרחשי לב הציבור, למצוקותיו ולבעיותיו בהרבה נושאים שמרכיבים בסופו של דבר את חיי היום-יום של תושבי אפרת. להיות חבר מועצה זה גם לקבל אחריות כחבר וכיושב ראש של אחת מוועדות המועצה ולוודא שהתפקיד מבוצע בדרך אשר מניבה תוצרים להמלצות במליאת המועצה ובסופו של דבר לביצוע. תקופת בחירות היא תמיד תקופה קשה כיוון שנאמרים ונכתבים בה דברים שבנסיבות אחרות לא היינו מעיזים לומר אותם, לעיתים אף בגדר לשון הרע ורכילות. אני מבקש מכל אחת ואחד מאיתנו כי נמצא את הדרך לאחדות בתוכנו. אנו חברי המועצה הנכנסת, כדי להשיב את השלום והרעות ליישובנו ובעזרת השם מכאן ולהבא נקבל עלינו את דבריו של רבי אלימלך מליז'נסק שהיום חל יום פטירתו. "אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו." ולכם, חברי המועצה היוצאת המסיימים היום את כהונתם, אני מבקש להודות מעומק הלב על כל שאלה והצעה במליאת המועצה שחידדה לכולנו טוב יותר את הנושא הנדון, על כך שהייתם זמינים לכל תושבת ותושב בימים ובלילות ועל כך שתמשיכו בבקשה להיות חוליה מקשרת בין התושבים למועצה. עודד. קודם כל מזל טוב להולדת הנכד עידן בן מעיין ומתן. עודד ראש המועצה היוצא, בתום 15 שנות כהונה סוערות ומשמעותיות של בנייה ופיתוח, כמו גם הכנת התוכניות לעתיד אפרת בכלל ופיתוח שכונת העיטם בפרט של הכפלת אפרת מישוב של 7,000 איש לישוב של 14,000 איש ועל שבכל פינה ביישוב ניכרים היטב השפעתך ומעשה ידך. אני מבקש להודות גם באמצעות דברי הגמרא במסכת שבת דף ל״ב עמוד א׳, מגלגלים זכות על ידי זכאי. לא די בכך שעשית ככל יכולתך למען אפרת, אלא גם שהקדוש ברוך הוא ראה בך כלי מחזיק ברכה וזיכה את כולנו בתקופתך לכל הטוב הזה. תודה רבה, עודד.

יחד עם כולכם אני מתפלל להחזרת החטופים לביתם, לחזרת כל המפונים מהצפון והדרום לביתם ואיתם גם כלל חיילי המילואים שלנו שעדיין נלחמים בשעה זאת בכל הגזרות. חיבוק גדול ובקשת נחמה לכל משפחות החללים ובתוכם חללי אפרת: רועי, ינון, אלקנה ואריאל השם יקום דמם ותפילה נוספת לרפואת כל הפצועים. מאחל לעצמי שאזכה להגשים את כל החלומות והחזון, קודם כל של מושקו זכרונו לברכה, מייסד העיר אפרת, וגם שלי ושל חברי המועצה. חלומות שדיברנו עליהם בתקופה האחרונה רבות, מתוך רצון להמשיך לפתח את אפרת ולשמור עליה כמקום שטוב לחיות בו. לחיי מדינת ישראל ולחיי עירנו אפרת.

שרון הורביץ [גזבר]: התבקשתי על ידי ראש המועצה הנכנס להציג ולהוקיר את מנהלי המחלקות, את עובדי המועצה שנמצאים איתנו. כולם סמל למסירות, להתמדה וליושרה. נתחיל משתי הבנות מאחורה, אביטל ביטן, שהיא עובדת באגף החינוך, מסורה, שגדלה באפרת, לכן יש לנו סנטימנט גדול אליה. נמצאת לידה מזכירתו של מנכ״ל המועצה, סנדי הרשקוביץ. סנדי הרשקוביץ שגם לה יש שורשים באפרת, אביה, זכרו לברכה, היה פה הרבה שנים מזכיר המועצה עוד לפנינו, לפניי אפילו, אז אני לא חושב שמישהו פה הכיר וגם לו היה תביעת יד במועצה. נמצא איתם יצחק קרליבך מנהל האגף לשירותים חברתיים שתושב משואות יצחק. נמצא לידו עוד ילד שגדל באפרת וגדל לתפארה מנהל מטה הצעירים. מטה הנוער. אברהם פולק.

נמצאת סגניתי, רויטל קולין, אתם תכירו אותה, מסורה היא גם ניהלה את הבחירות ועכשיו תנהל דברים נוצר על ידי

3

ישיבת מועצה – 31.3.24

אחרים, היא התקציבנית שלנו והיא אחד מהמוטות הגדולים של המועצה. לידה יוסי קורטהמר מנהל אגף החינוך. מגיע לו יישר-כח שבמסירותו ובהנהגת עודד זכינו בפרס חינוך פעם שנייה, תוך 10 שנים. דבר שאין לו אח ורע. יישר-כח, יוסי. מנהלת האגף למשאבי אנוש שעשה פה ימים ולילות ופותחת את המועצה בבוקר, לפעמים נועלת אותה בלילה. חגית שמואלי, תושבת כפר עציון, מנהל האגף לשיפור פני העיר שגם הוא לא גר פה, לידינו, הוא גר במושב תלמי יחיאל, אבל נמצא פה כאילו הוא תושב העיר בבית ממול. אורי צדוק, ואותי אתם ודאי מכירים. אה, לא רואים אותו. יצחק בדנר שגם גדל במועצה והיום הוא מנהל את המרכז הקהילתי, מה שקוראים לו המתנ"ס וניהול מרכז הספורט, , הוא העץ ששתלו פה ונותן פירות טובים ורבים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: רויטל גם יושב ראש ועדת זכויות האישה מעמד האישה-

דובי שפלר (ראש המועצה) מעמד האישה. הרב איתן וייס שהוא מזכיר המועצה הדתית וחבר לשכת הרבנות גם, יהודי תלמיד חכם ונהנים ממנו בעצה ותושייה, זהו. וכמובן, תמיר פוגל מבקר המועצה. נמצא איתנו גם תושב ותיק, גרשון אליסון, גם לו התודה והברכה שמלווה אותנו באירועים שמחים בעיקר. וכמובן שרון הורוביץ, גזבר המועצה ותכירו, מי שעוד לא מכיר. בעזרת השם תהיה המנכ"לית, יפה שטרית, תושבת הר גילה. והמנכ"לית היוצאת של מועצה אזורית גוש עציון. חברים, לחייכם, לחיי אפרת. הדפים שקיבלתם, מה שבצבע חום בהיר, תחתמו ונשאר אצלכם, את הלבן תחזירו חזרה. שאם בטעות שכחתם את זה, נוכל להזכיר לכם.

עודד רביבי [חבר מועצה]: אני מבקש רגע להבין משהו, דובי. דבר ראשון, אני חושב שמן הראוי היה לשלוח את הנוסח לחברי המועצה לפני כן, כדי שיוכלו ללמוד ולהעיר הערות.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: לא צריך עשרה ימים?

עודד רביבי [חבר מועצה]: זה אברהם מבקש, אני לא ביקשתי עשרה ימים אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא, זה לפי החוק, הנוסח בחוק. היו צריכים לעשות את זה בכל ישיבה. לא, טרם יצאנו, עד שהם מתחייבים אנחנו המועצה, אוקיי?

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: ממש לא.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: ממש כן, זה לפי החוק. אתה לא מכיר את החוק ואתה לא הבנת שיש לך שינוי פה. אני אומר שהנוסח הוא לפי החוק, החוק הזה גם מוחל על איו״ש. ולכן, יש נוסח ועד שהם מכניסים את הנוסח, המועצה יוצאת, היא המועצה, אוקיי? וזה לפי חוק, לא צריך להודיע לאף אחד ולא להעיר הערות בכנסת. תודה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה אכן מנהג חדש שלא נהגו קודם במועצת אפרת נוצר על ידי

4

ישיבת מועצה – 31.3.24

עודד רביבי [חבר מועצה]: לא מדויק, אבל לא נריב על זה. אני מבקש להבין למה אתה מתכוון, אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כמו שזה כתוב.

עודד רביבי [חבר מועצה]: כמו שזה כתוב. כי כמו שאמרת היינו במערכת בחירות, להבדיל ממך ולחלק מהחברים האחרים קצת יותר קשה ללחוץ על כפתור re-set ברגע שתוצאות הבחירות התקבלו, ובמערכת הבחירות אתה אמרת את הדברים הבאים. אז אני לא מבין. שמירה על החוק זה נאמנות למדינת ישראל או לא נאמנות למדינת ישראל?

*עודדמפעילהקלטהעםקולושלדובי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שמירה על החוק זה נאמנות למדינת ישראל, והפגנה זאת זכות דמוקרטית בכל מדינה.

עודד רביבי [חבר מועצה]: הבנתי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה, עודד.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: ומי שרוצה להפגין, שידע שהשוטרת הקהילתית לא יזמינו אותם לשיחה ולא ישאלו אותם כמו ששאלו אותי למה לא הזמנו את ראש המועצה להשתתף בהפגנה. אני זכיתי לכמה שיחות טלפון.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה. מיד נעשה תמונה משותפת של חברי המועצה, היוצאת והנכנסת מוזמנים להצטרף לכאן. לאחר מכן מי שרוצה יכול לצאת, אנחנו נסיים עם דברים של יפה, שרון ועקיבא ונסיים את היישבה. אז מוזמנים לפה לתמונה משותפת.

יפה שטרית [מנכ״ל]: ערב טוב, אני יפה שטרית, כרגע אני המנכ"לית היוצאת ממועצה אזורית גוש עציון ובעזרת השם, בתום התהליך אני אתמנה כאן למנכ"לית המועצה המקומית אפרת.

אני נשואה עם שלושה ילדים ושלושה נכדים אנחנו גרים בהר גילה כולנו. אני בוגרת תואר ראשון ושני ,ראשון בניהול מלכ"רים ושני בניהול. רוב השנים, תקופה מאוד ארוכה עבדתי במנהל קהילתי גילה, התפקיד האחרון היה כמנכ״לית המינהל. המינהל מנה באותם ימים 850 עובדים ותקציב של 42 מיליון, זה היה אחד המתנ"סים הגדולים בעיר. זה נבע מכל מיני פרויקטים של יזמות שעשינו שם כדי להניב הכנסות. לאחר מכן הגעתי למועצה אזורית גוש עציון ומשם מקווה להתקבל לאפרת בתום תהליך , מכורח הדברים יש הבדלים מהותיים בניהול, אבל בשירותים זה אותם שירותים. מאחלת לכולנו בהצלחה, אני בטוחה שנעבוד בשיתוף נוצר על ידי

5

ישיבת מועצה – 31.3.24

פעולה, אני מאמינה בעבודה של שיתוף פעולה ועבודה של צוות ואין לי ספק שזה יהיה אופי המקום. שיהיה לכולנו בהצלחה.

שרון הורוביץ [גזבר]: רק בקצרה, דובי ביקש ממני. אני גזבר המועצה עוד מעט 25 שנה, חלק מהתקופה גם שימשתי במקביל כמנכ"ל המועצה. סמכויות הגזבר וכולי בטח יציג עקיבא בקצרה. ראש הרשות והגזבר הם מורשי החתימה הבלעדיים, כמובן יכולים גם מטעמם למנות אנשים שצריכים את אישור המועצה אבל הם אמונים לחתום על כל התחייבות של הרשות המקומית.

אנחנו עמלים יחד עם הנבחרים לשמור על קופת המועצה, להשתדל למרות קשיים תקציביים שעולים מדי פעם ובשנים אחרונות זה רק מתעצם מיום ליום, לשמור על איזון בין פעילות נאותה של הרשות לבין איזון תקציבי, שמירה על המקורות, שמירה על הרגולציה והכול.

עודד עמד לימיננו ואני בטוח שגם דובי. ענייני תקציב זה לא החלטה, לא של ראש העיר לבד ולא של גזבר וחברי המועצה, שזה דיני תקציב ומידי פעם אנחנו מעלים פה תקציבי פיתוח שלא העלינו, מה שקוראים תב"רים ונהיה צריכים את עזרתכם בדבר הזה.

ראיתי משהו קטן, פרשת השבוע שלנו, פרשת צו, פרשה קודמת הייתה ויקרא. הן די דומות, יש חלק גדול שחוזרים, דיני קורבנות והכל אבל פרשת ויקרא מדברת על הכלל, על כלל ישראל. פרשת צו, כבר מצווה למעשה על הכהנים. וגם בנוסף למה שדובר פה קודם, כמו כל רשות, מי יותר ומי פחות, עברנו תקופה. אני לא תושב היישוב, אבל כל רשות ורשות עוברת תקופה של בחירות, תקופה של מעבר משליח לשליח, כולכם שליחי ציבור. רק הפעם באמת זה כבר יורד למעשה ולכן זה צו את הכוהנים ואני מאחל לכם, ואנחנו העובדים נסייע בדרככם לאחים פה, גם פה במלאכת כהנים וגוי קדוש, שהמועצה המקומית אפרת תהיה טובה גם בשירות לאזרח וגם בדרך ארץ, וגם להיות נושאים חן בעיני אלוהים ואדם. בהצלחה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עקיבא, בבקשה.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: קודם כל ערב טוב לכולם, לי קוראים עקיבא סילבצקי. אני תושב הזית, גר כאן מאז ,1998 יועץ משפטי של המועצה. אני רוצה קודם כל לאחל לראש המועצה נכנס המון הצלחה, שימשיך להצעיד את אפרת קדימה. רוצה לאחל לכולנו הצלחה. ובאמת, בהמשך למה ששניכם אמרתם, אולי להתחיל דווקא משהו קצת טכני, אבל הבאת את הפרשה שלנו. פרשת שבוע התחילה בצו, אומרים חז״ל, אין צו אלא לשון זירוז. מיד ולדורות, למה צריך לזרז דווקא על הפרשה שלנו מה שהכוהנים עושים?

מדברים על זה הרבה אבל פירוש אחד שהכי מצא חן בעיני הוא . עד עכשיו משה בישיבת ימי המילואים בנה את המקדש, פירק את המקדש, בלילה לא היה. את המשכן, ועכשיו פעם ראשונה שמדברים על העולה, עולת התמיד של בין הערביים, המשכן נשאר בנוי בלילה והכוהנים צריכים לעבוד בלילה. צריכים להשגיח שבאמת כל האיברים יוקטרו על המטבח. שצריך לעבוד בלילה, זה כבר צריך זירוז וזה בדיוק מה שיקרה כאן. אנשים נוצר על ידי

6

ישיבת מועצה – 31.3.24

באים בתור חברי מליאה בסוף יום עבודה, כבר עבדו קשה ובכל זאת באים בערב וצריכים פתאום להתחיל שוב להיכנס לניירות ולמספרים, ולדיונים, זה דבר קשה, זה דורש באמת זירוז, אז באמת קודם כל להודות לחברי המליאה היוצאים שבאמת השקיעו מזמנם. איך מתחיל פרשה קודמת, "אדם כי יקריב", כדי להקריב צריך להיות אדם. אנשים רציניים הם אלה שמקריבים. וגם כמובן לזרז את הנכנסים שבאמת יבינו את חשיבות התפקיד שלהם ובאמת יתרמו ויבואו באמת עד כמה שאפשר כדי לתרום וכאן אני כבר מתחיל מעניין טכני והוא ההגעה בזמן. לצערנו, אנחנו צריכים קוורום. אם אין לנו קוורום אנחנו לא יכולים להתחיל דיונים ואז מי שכן הגיע בזמן, מוצא את עצמו משחית את הזמן. אנחנו כעיקרון צריכים למעלה ממחצית חברי מליאה כדי להתחיל בדיון, אם אנשים לא מגיעים אנחנו צריכים להתחיל. בתכנון ובנייה איך שהוא אנחנו יכולים אחרי רבע שעה להתחיל עם שליש. ישיבות מליאה זה בעיה הרבה יותר גדולה, זה יכול להביא לדחיית הישיבה לתאריך הבא, תאריך אחר. ולכן אני באמת מבקש, שנדע שאנשים באים. אם מישהו יודע שהוא לא יכול לבוא, שיודיעו לנו מראש שלא ישבו פה אנשים סתם כי הזמן של כולם, במיוחד אלה שבאים פה בהתנדבות, הוא יקר. זה בהקשר הזה.

עכשיו, כמה מילות רקע על הפעילות שלנו בכלל. הרבה אנשים חושבים שאנחנו כרשות מקומית, באיזשהו מקום מהווים איזושהי יד ארוכה של הממשלה של השלטון המרכזי בישראל ואנחנו צריכים לפעול לפי ההוראות שלהם, לפי הנחיות שלהם, אנחנו מבצעים מה שהם מחליטים והאמת היא שזה לא נכון. יש עיקרון מאוד בסיסי, עקרון חוקתי שמדבר על עצמאות על השלטון המקומי. יש לנו את העצמאות, יש לנו את היכולת לקבל החלטות שלפעמים מנוגדות למה שהיו רוצים שיעשו או שנחליט במשרדי ממשלה ואנחנו סוברנים להחליט אחרת. זה דבר שעוגן דווקא בפסק דין מאוד חשוב, שקשור אלינו כתושבי יהודה ושומרון.

מזכיר לכם בזמן ההתנתקות רשויות מקומיות ביהודה ושומרון ארגנו קמפיין נגד ממשלת ישראל והוציאו על זה הרבה מאוד כסף ובאו ארגוני שמאל והגישו עתירה, מה פתאום אתם מרשים לעצמכם לתקוף את הממשלה? מי אתם? אתם בעצמכם גוף, אתם אורגן שלטוני, אתם בעצם חלק מהמדינה. איך יכול להיות שמשרד ממשלתי אחד יתקוף את השני ויוציא על זה כספים? לא יכול להיות, אתם כמו אורגן ממשלתי.

ובית המשפט בא ואמר רשויות מקומיות אינן אורגן ממשלתי. הם עצמאיים וככל שהם חושבים שמשרת את העניין שלהם, את התושבים שלהם, באופן מיוחד, להילחם נגד השלטון המרכזי כדי לשנות את רוע הגזרה, או לשנות מדיניות או לקדם חקיקה, מותר להם לעשות את הדבר הזה. זה נגזר מהעיקרון הזה של עצמאות השלטון המקומי. כמובן, זה לא נגמר בזה, יש פה שאלה, האם אנחנו עושים את זה עם כסף שלנו, כספי ארנונה זה באמת כסף שהוא שייך לרשות. האם אנחנו יכולים לעשות את זה עם תקציב שהמדינה נותנת לנו? יותר מסובך. פה היו דעות שאמרו רגע, אם המדינה, המדינה לא צריכה לתקצב אותך, כי שתילחם נגדה. פה אולי הם יכולים לקזז לך מענקים, מתקצבים, שאלה.

אבל העיקרון של העצמאות שלנו, הוא בכל זאת עומד בעינו. כמובן, יש בזה כרסומים. באמת, אם המדינה מתקצבת אותנו למטרות מאוד מסוימות, היא יכולה גם להגיד לנו מה לעשות עם הכסף ואיך להפעיל אותו.

למשל, אם יש לנו תקציבים שמשרד הרווחה מעביר לנו לטובת טיפול ברווחה, ברור שזכותם גם לתת לנו נוצר על ידי

7

ישיבת מועצה – 31.3.24

הנחיות איך לפעול, יש חוזרים של משרד הרווחה, זה נכון גם למשרד הפנים בהרבה מאוד דברים. יש לנו חוזרים של מנכ"ל משרד הפנים, שמוציאים לנו הנחיות. החוזרים האלה יוצאים בערך פעמיים-שלוש בשנה, שבהם יש הנחיות שונות של משרד הפנים כיצד הוא מצפה שאנחנו נפעל בתחומים מסוימים.

בדרך כלל יש להם סמכות, אנחנו מכבדים, אנחנו פועלים בהתאם למה שהם אומרים. יש מקרים שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו נלחמים נגד ההנחיות האלה, לשאול על סמך מה ולמה. בדרך כלל נשתדל לא להתחכך איפה שלא צריך. בכל זאת, אנחנו זקוקים למשרד הפנים בהרבה מאוד דברים. יש גם דברים שהחוק אומר במפורש שאנחנו זקוקים בהם לאישור משרד הפנים. למשל, חקיקת עזר. יש לנו חוקי עזר.

אתם לא יושבים פה רק כגוף מחליט, אתם גם גוף מחוקק.

יש לנו חוקי עזר ואתם יכולים לתקן אותם, להוסיף חוקי עזר. אבל בעניינים האלה אנחנו זקוקים לאישור של משרד הפנים. הנה עוד דבר שאנחנו צריכים אישור של משרד הפנים לעשות. יש לנו עוד נושאים שונים שאנחנו זקוקים להם, לא ניכנס עכשיו לפירוט, לכן גם בדברים האלה אנחנו לא לגמרי עצמאים. עוד דבר שלפעמים אנחנו כפופים אליו, אלו הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, שלפעמים כותב במפורש בחוזרים שלו, שהם מיועדים לא רק לשלטון המרכזי, אלא גם לרשויות מקומיות, אבל יש מקרים שלא.

יש מקרים שבהם באים אנשים, תוקפים את הרשות ואומרים, אבל היועץ המשפטי לממשלה אמר בחוזר כך וכך,. ואנחנו באים ואומרים לו, אנחנו נורא מצטערים, היועץ המשפטי לממשלה לא כיוון את אותו חוזר אלינו אלא רק לשלטונות המדינה ולכן הוא לא רלוונטי אלינו. עכשיו, כמה מילים באמת על ההיקף של הסמכות. יש פה חברי מליאה ותיקים שאולי כבר יודעים את מה שאני אומר ואולי כבר עבדו עם העקרונות שאני מדבר, אבל הנקודות האלה חשובות ודאי לחדשים, גם נחדד קצת לוותיקים.

יש לנו תחום מוניציפאלי, התחום המוניציפאלי הזה הוגדר בצו אלוף, במפה מאוד מסוימת שמקיפה את הישוב. אם היינו בתוך מדינת ישראל, יש להניח שהתחום המוניציפאלי שלנו היה יותר רחב, עם שטחים עודפים מסביב, מקומות שאפשר לפתח לתעשייה, מקומות שאפשר לבנות מט "שים, עוד מתקנים, בית קברות וכל מיני דברים כאלה. לצערנו הרב, מכיוון שאנחנו נמצאים ביהודה ושומרון, וכל מקום שיש קצת סימני עיבוד מחוץ ליישוב כבר מחריגים ואומרים, שמא זה היה שייך לאיזשהו פלסטיני, מחריגים לנו. ולכן הגבולות שלנו מאוד מצומצמים וצמודים לבתים ולפעמים בשנים האחרונות גם נגרעו שטחים. צריך לדעת, מה שלא בתחום המוניציפאלי שלי אני לא יכול לטפל, לא לטוב ולא לרע.

לדוגמה אם ניקח את האזור של הברך בצפוני, יש שם איזשהו מקום מסוים שעד אליו הקיר שלנו. מעבר לקיר הזה, זה כבר לא בתחום המוניציפאלי שלי. אז אם בא מישהו, תולה שם שלט מחוץ לתחום, אני בבעיה, לא יכול לטפל בזה. אם מישהו בא ובונה שם אורווה עם סוסים, והריח הוא נורא מפריע לשכנים, אם זה מחוץ לתחום המוניציפאלי שלי, , אני לא יכול לטפל בזה. אם מישהו עובר עוד עבירה ואני רוצה לקנוס אותו אני לא יכול. מצד שני, אם מישהו הלך שם על המדרכה ובדיוק יצא מעבר לקו הזה, ובדיוק נפל על אבן מעבר נוצר על ידי

8

ישיבת מועצה – 31.3.24

לשטח הזה, אני אומר לו, אדוני, אתה לא יכול לתבוע אותי, אני כבר לא אחראי למדרכה הזאת, אוקיי?

בדרך כלל הייתי שמח לקבל יותר אחריות ולקבל יותר שטחים, אבל אנחנו מתמודדים עם הסיטואציה.

יכולה להיות מחר בעיה שרוצים לעשות איזשהו מט״ש בשכונה מסוימת ובעצם אני צריך אישורים מהמינהל האזרחי כי זה בכלל יוצא מהתחום המוניציפאלי שלי, אני צריך לראות איך אני מתמודד עם הדברים האלה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה זה מט"ש?

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: זה מתקן לטיהור שפכים. בדרך כלל אתה לא רוצה שהמתקן הזה יהיה ליד בתים של אנשים, יש מרחקים שאתה צריך לשמור בגלל בעיה של ריח. אם יש קלקול כולם סובלים ולא תמיד יש לך את הטווח הסביר בשביל לבנות אותו מספיק רחוק. אני מביא את זה כדוגמה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תגיד כמה מילים בבקשה על ועדת תכנון ובנייה.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]:. עכשיו יש לנו עוד מושג שחשוב לנו כמי שגר ביהודה ושומרון להכיר, זה קו כחול. רוב הישובים ביהודה ושומרון ובוודאי אפרת, בנויים על אדמות מדינה. איך מחליטים מה אדמות מדינה ומה לא? לפני הרבה מאוד שנים הייתה יועצת משפטית במשרד הפנים, במשרד המשפטים, קראו לה פליאה אלבק, היא לקחה, עשתה סיורים בשטח, הלכה בעצמה, לקחה תשריטים ואיפה שהיא לא ראתה סימני עיבוד או בנייה, לקחה טוש שחור, סימנה על איזושהי מפה ואמרה אוקיי, זה אדמות ממדינה, אתם יכולים על זה כשטחים שמיועדים להתיישבות הישראלית. למשל, כשהיא עשתה את זה לפני הרבה מאוד שנים, היא עשתה את זה לעיטם. אחת הסיבות שהפלסטינים בעתירות לא הצליחו לקחת לנו את העיטם זאת העובדה שפליאה אלבק כבר בשנת 1980 כבר הלכה סימנה את זה והיא יעדה את זה, דאגה שיהיו החלטות של הרשויות כבר ב-1980 ומשהו שזה יהיה שייך לאפרת. אחרת היינו בבעיה, היום הפלסטינים כל הזמן אומרים למה נותנים למתנחלים? למה לא נותנים לנו? זה בית לחם רבתי, תנו לנו להתרחב. אחד הדברים שעזר לנו בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה לפני שנתיים, הייתה העובדה שמראש הקרקעות האלה כבר לפני 30 שנה נכנסו לתחום המוניציפלי שלנו, ויועדו לישוב אפרת. עכשיו ב-15-16 שנים האחרונות יש פתאום דרכים יותר מודרניות איך לסמן אדמות מדינה. במקום להשתמש בטוש של פליאה אלבק שעל הטוש עצמו אפשר היה לבנות לפעמים שלושה בתים ברוחב, היום יש כל מיני אמצעים של דיגיטציה, שאפשר לסמן בצורה הרבה יותר ברורה. בעקבות דו״ח ששון, לפני שמאשרים תוכנית חדשה או כל מיני פעולות חדשות, בא המינהל האזורי ובודק שמה שאנחנו מחשיבים אדמות מדינה, באמת אדמות מדינה. ויש לו צוות מיוחד שנקרא "צוות קו כחול". בטח שמעתם את הביטוי, אל תבלבלו את זה עם תחום מוניציפלי, זה משהו אחר.

הצוות קו כחול בודק מה באמת נכלל באדמות המדינה מה היה צריך להיכלל. לפעמים הצוות הזה מוסיף לנו קצת שטחים, אבל בדרך כלל הוא גורע לנו שטחים. והדבר הזה יכול לקרות והוא גם קרה באפרת, לפעמים נגרעים לנו בתים. אנשים שקיבלו בית, קנו בית, אנחנו לא במאחז פה. אנשים קיבלו חוזה חכירה על הבית שלהם ממנהל מקרקעי על מקרקעי ישראל, שילמו טבין ותקילין על הקרקע. פתאום מוצאים את נוצר על ידי

9

ישיבת מועצה – 31.3.24

עצמם שהבית שלהם בכלל לא באדמות מדינה. וזה עושה לנו בלאגן שלם, צריך לראות איך מטפלים בזה.אדם כזה פתאום בא להוסיף מרפסת, כבר לא בטוח שאני מוסמך לאשר לו. אנחנו מתמודדים עם זה, יש לנו עם זה גם באפרת בעיות. כדי לתת לנו, למשל, תוכנית חדשה באיזשהו מקום, יכולים להגיד רגע, אבל בודקים את כל האזור ואז פתאום הקו משתנה, צרה צרורה. אז אני מספר את זה כדי שתכירו עוד שהוא חשוב לנו, הקטע של קו כחול. עוד תפקיד שיש לנו וכאן אני מגיע למה שדובי ביקש. עד עכשיו דיברתי על זה שאתם משמשים מעין גוף מבצע, אבל אתם גם גוף מחוקק, כל מה שקשור לחוקי עזר. ואתם גם גוף שעוסק בתכנון ובנייה. אותם אנשים מחליפים כובע ופתאום יש לנו סמכות אחרת, שבכלל מבוססת על חוקים אחרים.

אתם בעצם משמשים כוועדה מיוחדת לתכנון ובנייה של אפרת. הוועדה הזאת יש לה מספר תפקידים.

התפקיד הבסיסי ביותר, הוא הוצאת היתרי בנייה. בדרך כלל היתרי בנייה שאין בהם שום מורכבות, המחוקק כבר הבין שאי אפשר להטריח פה 11 אנשים כל פעם שמישהו רוצה להוסיף מרפסת, יש לנו רשות רישוי שמורכבת מראש המועצה והמהנדס, ודברים מאוד פשוטים, בנאליים, שמתאימים לתב"ע, הם יכולים לאשר, לא צריכים לחנך פה את כולם. דברים יותר מורכבים כשיש התנגדויות של שכנים, כשיש איזה שאלה של הקלה, דברים שדורשים יותר מורכבות, הם יגיעו בדרך כלל למליאה עצמה. אנחנו בדרך כלל נתחיל פה את הדיונים שלנו, את הישיבות שלנו, עם ישיבת תכנון ובנייה. זה יכול רק להמשך כשעה ,לפעמים יותר, לפעמים קצת פחות. ולפעמים אנחנו משמשים מעין טריבונל משפטי במובן הזה, שיפוטי, שבמובן הזה שבאים, בא המבקש, בא המתנגד, אתם שומעים את שני הצדדים, אתם צריכים להחליט והשיקולים שלכם יכולים להיות מגוונים. אתם יכולים לפעמים להחליט, איך זה משפיע על הנוף, האם זה יוצר הפרעה בלתי סבירה לשכן? לפעמים זה יכול להיות שיקול, חזות חיצונית של הרחוב, כל מיני דברים, כל מיני שיקולים כאלה, הפרעה לאור לפעמים, גם יכול להיות שיקול. ואתם באמת צריכים לקבל את ההחלטה, החלטות לפעמים לא פשוטות. לפעמים אתם גם תכירו, את שני הצדדים ואתם תמצאו את עצמכם, זה קצת כמו משפט שלמה, אתם חותכים את התינוק, יש מישהו שתמיד יוצא כועס ופגוע ויש מישהו שיוצא מאושר, לא דבר פשוט, אבל זה חלק מהתפקיד שקיבלתם, אתם צריכים לקבל את ההכרעה בדבר הזה. בישובים יותר קטנים זה יותר קשה ובאמת כולם מכירים אחד את השני, אבל אין ברירה, זה בעצם התפקיד, זה תפקיד אחד. רק להגיד, יש גם אפשרות לערער עלינו. מי שחושב שההחלטה שלנו לא מקובלת עליו, אפשר ללכת לבית אל שם יושבת מועצת התכנון העליונה ואפשר לערער בפניהם גם על החלטות האלה. ולפעמים זה טוב לנו, אנחנו מחליטים, אבל יש מישהו שתדע לך אנחנו לא השבועה האחרונה, אתה כל כך בטוח בצדקתך, לך תערער שיחליטו הפקידים שם והכל טוב. זה תפקיד הבסיסי ביותר, יש לנו עוד תפקיד וזה קשור לתב״עות.

תוכניות בניין עיר, שבעצם תוכניות שחלות על אזור מסוים, יש לנו לא מעט תב״עות באפרת, כל מיני אזורים כלולים בתכניות בניין עיר, לפעמים מבקשים לעשות תכנית חדשה, לפעמים מבקשים לשנות את התכנית, לפעמים השינוי יהיה ביוזמת המועצה, לפעמים רוצים נניח לאשר יותר אחוזי בנייה באיזשהו מקום, לפעמים באים אנשים פרטיים. לא לפעמים, אלא הרבה פעמים. באים תושבים פרטיים, רוצים להוסיף בנייה נוצר על ידי

10

ישיבת מועצה – 31.3.24

או שאולי לפעמים בנו בניגוד למה שמותר, רוצים לשנות את התוכנית באופן נקודתי לבית שלהם, הם מגישים לפה בקשה לשינוי תוכנית בניין עיר. מי שבעצם מוסמך לאשר את התוכניות האלה זה לא אנחנו, זה עושים בבית אל, בלשכת התכנון העליונה, מועצת התכנון העליונה, לשכת התכנון, היא מאשרת את השינוי התב"ע, אבל היא מבקשת לקבל את המלצתינו.

היו פעמים, היו זמנים שאם אנחנו אמרנו לא, בכלל לא דנו בזה שם. היום זה לא כך, טוב שלא כך. אם אנחנו מתנגדים לשינוי תב"ע, הם ידעו ויחליטו, ההמלצה שלנו תגיע לשם. בדרך כלל יופיע מהנדס המועצה, לפעמים גם אני, אנחנו נגיע לבית אל נציג את עמדת המועצה והם יחליטו, אני חייב לומר, דעתנו בהחלט נשקלת בכובד ראש, בדרך כלל היא גם מתקבלת. אנחנו בדרך כלל רואים את ההשלכות רוחב, את התמונה המלאה יותר מאשר התושב הספציפי שחושב רק על הבית שלו ועל המרפסת שלו, ובדרך כלל מכיוון שאנחנו מקבלים כאן, אתם תקבלו הדרכה מאת מהנדס המועצה, בהחלט יש הרבה מעמד למה שאתם תחליטו. שוב, הדרג מקצועי פה לא בא להחליף אתכם. יש דברים מסוימים שמהנדס המועצה יביע דעה, אתם עדיין חופשיים לחלוק עליו, יש דברים מסוימים שיגיד לכם רבותיי, מה שמבוקש פה הוא בלתי אפשרי לחלוטין, הוא מנוגד לחוקי קונסטרוקציה, הוא מנוגד לתקנים, אין כל כך שיקול דעת. אבל בהרבה מאוד מקרים, יש שיקול דעת. בדרך כלל בדיונים כאלה אתם תקבלו את החומר מספיק זמן מראש כדי שתוכלו גם לבוא מוכנים ברמה כזאת או אחרת, אבל זה לא אותו דבר כמו שעומדים כאן ומהנדס המועצה שם את הדברים על הלוח ומצביע, ואפשר לשאול שאלות במקום. זה בתחום של התכנון בנייה.

עוד תחום שהוא פחות בתחום שלכם עלול להגיע לכאן, זה אכיפה. בדרך כלל יש לנו שתי דרכים לבצע אכיפה, אחת מהן היא דרך בית המשפט שכאן יש תובע עירוני שמסמכותו להגיש כתבי אישום. זה נושא שהוא בעצם בסמכותו הבלעדית. בנושא הזה אנחנו לא אמורים להתערב. זאת אומרת, כן יש הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה שנותנים לו את העצמאות בעצם להחליט מתי להגיש כתבי אישום ומתי לא. אנחנו כן קובעים איזשהו מנגנון כללי של סדרי עדיפויות. מה אנחנו הולכים מה, אנחנו לא הולכים. בקדנציה האחרונה אנחנו עסקנו בזה לא מעט, קבענו סדר עדיפויות כללי, מה בעדיפות ראשונה מה בעדיפות יותר נמוכה. כי כולנו מבינים שיש דברים שהם לא בעדיפות הראשונה אם לומר בעדינות. למשל אם אדם מתחיל לבנות ולפלוש לתוך כביש וגוזל שטח ציבורי אנחנו מבינים שזה בעדיפות גבוהה. באותה מידה אדם שכבר מוזהר ועומד שבונה את הדברים היום כשיש יותר אכיפה ביישוב, האדם הזה יודע מה הוא עושה והוא בכל זאת בונה, הוא בעדיפות יותר גבוהה. לעומת זאת, אם יש איזה מרפסת חריגה בדקל, דקל ג' שכבר קיימת 30 שנה וההפרעה שלה היא קטנה ובעצם הוא לא שונה מאוד מעוד 20 כאלה שאז לא טיפלו מכל מיני סיבות, אז פה זה אולי לא בעדיפות הראשונה. יכול להיות שיום אחד צריך להגיע לזה, אבל זה לא בעדיפות הראשונה שלנו כעת מכיוון שאנחנו גם לא רוצים להיות במצב שאנחנו עושים פה מה שנקרא אכיפה בררנרית שיתקפו אותנו למה אותי כן ואותו לא, אז באמת חשוב לנו לעבוד לפי הקריטריונים האלה.

צורי דותן [חבר מועצה]: חשוב לציין שישבנו על אכיפה נוצר על ידי

11

ישיבת מועצה – 31.3.24

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: נכון, עשינו קריטריונים של מה בעדיפות גבוהה צורי דותן [חבר מועצה]: ועדת אכיפה. לא, אבל הוצאנו מסמך שהיה במועצה הקודמת עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: כן, סדרי עדיפות ואכיפה, כדי שאי אפשר יהיה לברוח ולתקוף וגם שאנחנו נדע שאנחנו בסך הכל פועלים לפי כללים הגיוניים.

*מדבריםביחד.

דוברת: אה, סמכויות אכיפה קראנו לזה.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: כן, סמכויות אכיפה. זאת אפשרות אחת, אפשרות שנייה שלנו לאכוף, זה שאנחנו מוציאים פה בוועדה הזאת צו הריסה מנהלי, בדרך כלל אנחנו נזמין את האדם נגיד לו אדוני, אנחנו לא רוצים ללכת איתו לבית משפט מכל מיני סיבות, אני חייב לומר, אמנם אני מוקלט והכל, אבל בית המשפט בקרית ארבע שאחראי עלינו לא מתפקד בצורה מיטבית. שופט מגיע לשם פעם בחודש, יש לו עומס של תיקים. לפעמים יש שופטים שחושבים שתכנון ובנייה זה זוטי דברים, זה לא חשוב, לא מטפלים כמו שצריך, הקנסות שהם קונסים הם לא כמו במדינת ישראל ששם זה בדרך כלל נקבע לפי מטראז' ואדם שבונה ומצפצף יכול למצוא את עצמו עם עשרות אלפי שקלים קנסות, זה לא קורה פה. לפעמים יש דברים יותר דחופים, או שהבנייה שהיא בעיצומה ואדם לא מפסיק למרות צו הפסקת עבודה, אנחנו יכולים להזמין אותו לכאן, לעשות לו שימוע ולהוציא לו בסוף ההליך צו הריסה מנהלי שבעצם המליאה הוציאה ואחרי זה המליאה בעצמה שולחת את הטרקטורים לבצע.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: איך חלוקת העבודה כאן? אז קודם כל, המשטר פה הוא כמעט משטר נשיאותי במובן הזה שיש פה ראש מועצה שיש לו את ועדת ההנהלה שהוא ימנה שתעבוד איתו ביחד, שכל מה שלא כתוב בחוק שצריך להעביר למליאה, הוא בעצם לא צריך להעביר למליאה. הוא יכול להחליט לבד עם ההנהלה שלו. דוגמא שהתעורר לפסיקה במקרה של רמלה. פסק דין אלוחידי קוראים לזה. לפני הרבה שנים הייתה, ראש המועצה רצה להעביר בית ספר ערבי לתוך שכונה יהודית. עשו על זה דיון במליאה, המליאה החליטה לא להעביר. ראש המועצה החליט כן להעביר. בא בית המשפט, והיה צריך להחליט רגע מי צריך לקבוע? ראש המועצה או המועצה עצמה. בית המשפט אמר: "אני לא רואה בחוק שראש המועצה לדבר הזה צריך לקבל החלטת מועצה". ראש המועצה צודק. צריכים לפעול לפי ראש המועצה. חוץ מזה יש לנו ועדות שפועלות מטעם המליאה. ראש המועצה עוד ימנה אותם, כלומר יביא אותן בעצם לאישור המליאה, זה לא שהוא ממנה אותן. אני בטוח שדובי יתייעץ איתכם, מה כל אחד רוצה לעשות. יש אנשים שרוצים להיות ועדת מכרזים, יש אנשים שרוצים להיות ועדת הנחות, יש ועדות עם דברים יותר סוציאליים, יש דברים יותר שקשורים לבנייה. וגם לוועדות האלה חשוב להגיע, כי גם בהן צריך קוורום, צריך רוב חברי ועדה, וזה דבר שאני מניח שיקרה בשבועות הקרובים. אני חושב שזה מבוא מספק בשלב זה.

נוצר על ידי

12

ישיבת מועצה – 31.3.24

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה לעקיבא. לפני סיום אני מזמין את החברים לקום לשירת התקווה.

תודה רבה, ערב טוב.

*שירתהתקווה.

הישיבה ננעלה

בברכה,

דובי שפלר , ראש המועצה

נוצר על ידי

13

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

תמלול ישיבת מועצה מן המניין

מיום ראשון, כ״א אדר ב׳ התשפ״ד, 31/3/2024

משתתפים: מר דובי שפלר - ראש המועצה

מר עודד רביבי - חבר מועצה

גב' אביטל כהן - חברת מועצה

מר אבי חדידה - חבר מועצה

גב' אפרת גנטק - חברת מועצה

מר חנוך וולפה - חבר מועצה

מר מנחם שפיץ - חבר מועצה

מר צורי דותן - חבר מועצה

גב׳ אפרת גנטק - חברת מועצה

מר ישי יעקב פליישר - חבר מועצה

מר צורי דותן - חבר מועצה

מר שלמה בן צבי - חבר מועצה

גב׳ אריאלה פרי - חברת מועצה

מר חנני פייגין - חבר מועצה

גב׳ תמר עמר - חבר מועצה

נוכחים: מר שרון הורוביץ - גזבר המועצה ומ"מ מנכ"ל מר תמיר פוגל - מבקר המועצה

עו"ד עקיבא סילבצקי - יועמ"ש

נעדרו: גברת אורית סמואלס - חברת מועצה

מר זאב גרשינסקי - חבר מועצה

נוצר על ידי

1

ישיבת מועצה – 31.3.24

תחילת דיון

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב, ערב טוב לכולם, ברוכים הבאים, אנחנו מתרגשים כולנו ביחד לפתוח את ישיבת המועצה הראשונה ואני מבקש להזמין את עודד לדבר ראשון.

עודד רביבי [חבר מועצה]: ערב טוב, לא ראיתי שזה הופיע בסדר היום ולא ביקשת ממני מראש, דובי, להבא אני ממליץ שהישיבות יתחילו בזמן ולא ב-45 דקות איחור. גם אם אתה רוצה שמישהו מאיתנו ידבר, תכין אותנו מראש. לחברי המועצה היוצאים תודה רבה, חלקכם ממשיכים לקדנציה נוספת, מקווה שאלה שממשיכים יהיו יותר פעילים בוועדות ממה שהם היו בפעם שעברה, בכל מקרה תודה רבה על הזמן. ולחברי המועצה החדשים שיהיה בהצלחה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לפי הסדר שסידרו פה אני מבקש להזמין את חברי המועצה היוצאים לקבל תעודה, בשי קטן, אברהם בן צבי, בבקשה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: תודה רבה דובי, תודה, באמת זה היה תענוג. אני לא רק מקבל, אלא גם אבל אתה יודע כחלק מהשירות וההתנדבות, אני ראיתי הרבה חשיבות לפעילויות של חברי המועצה, אני הבנתי שיש בעלת תפקיד חדש, שטרם הכרזת עליה רשמי, אבל כפי שכולם יודעים, עקיבא יודע בוודאות, שמנכ"ל או מנכ"לית של המועצה, גם מתפקדת כמזכירת המליאה, אלא אם יש מזכיר או מזכירה.

היות שאני ביקשתי הרבה זמן שיהיה חדר עבודה עבור חברי המועצה, אני נותן מתנה למזכירת המועצה 11 ספלים, לשימוש בחדר של חברי המועצה. בצד אחד כתוב: ויקצוף המלך מאוד, זה גם, והשני זה הסמל של הסיעה שלנו, ומישהו שואל למה יש 11? הרי יש 11 חברי מועצה, ולראש מועצה יש משרד.

אבל יש קאץ' בגלל שלפעמים אמרו שלדובי יש רק סיעה אחת, רק מושב אחד. אבל אם ראש מועצה נבחר ולא מקבל מנדט, אז מוסיפים אותו למועצה כעוד חבר מועצה נוסף. ולכן יכול להיות סיטואציה שיש 11 חברי מועצה אשר זקוקים לחדר וזה לשימוש של החדר ואני מאחל לכולם הרבה-הרבה הצלחה, מאחל לך, דובי, הצלחה. שמע, לכל אלו שיוצאים וחוזרים למשפחה, לוקחים פסק זמן מהפוליטיקה, שיהנו מהחיים, ובהצלחה למועצה החדשה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה. אפרת. ברשות אמי מורתי, זהבה ואבי מורי שחולה קצת אז הוא לא הגיע. ברשות עודד רביבי ראש המועצה, יוצא, חברי המועצה המכהנים והמסיימים. אני כאן נרגש בפניכם ביום כניסתה של מליאת המועצה החדשה לכהונתה. כל אחת ואחד מכם, חברי המועצה הנכנסת, הוא אדם או אישה שהחליט לצאת מאזור הנוחות, להתמודד עם מערכת בחירות ארוכה מן הרגיל ולקבל על עצמו לעשות למען תושבי אפרת ולמען היישוב לפחות בחמש השנים הקרובות. קבלת עול של נבחר ציבור, נוצר על ידי

2

ישיבת מועצה – 31.3.24

יש בה, מעט מאוד כבוד, אבל יש בה הרבה אחריות בלימוד הנושאים הבאים לדיון במועצה ולעתים בסיור שטח כדי להבין את המציאות בעיניים ובעיקר יש בה את החובה להיות קשוב לרחשי לב הציבור, למצוקותיו ולבעיותיו בהרבה נושאים שמרכיבים בסופו של דבר את חיי היום-יום של תושבי אפרת. להיות חבר מועצה זה גם לקבל אחריות כחבר וכיושב ראש של אחת מוועדות המועצה ולוודא שהתפקיד מבוצע בדרך אשר מניבה תוצרים להמלצות במליאת המועצה ובסופו של דבר לביצוע. תקופת בחירות היא תמיד תקופה קשה כיוון שנאמרים ונכתבים בה דברים שבנסיבות אחרות לא היינו מעיזים לומר אותם, לעיתים אף בגדר לשון הרע ורכילות. אני מבקש מכל אחת ואחד מאיתנו כי נמצא את הדרך לאחדות בתוכנו. אנו חברי המועצה הנכנסת, כדי להשיב את השלום והרעות ליישובנו ובעזרת השם מכאן ולהבא נקבל עלינו את דבריו של רבי אלימלך מליז'נסק שהיום חל יום פטירתו. "אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו." ולכם, חברי המועצה היוצאת המסיימים היום את כהונתם, אני מבקש להודות מעומק הלב על כל שאלה והצעה במליאת המועצה שחידדה לכולנו טוב יותר את הנושא הנדון, על כך שהייתם זמינים לכל תושבת ותושב בימים ובלילות ועל כך שתמשיכו בבקשה להיות חוליה מקשרת בין התושבים למועצה. עודד. קודם כל מזל טוב להולדת הנכד עידן בן מעיין ומתן. עודד ראש המועצה היוצא, בתום 15 שנות כהונה סוערות ומשמעותיות של בנייה ופיתוח, כמו גם הכנת התוכניות לעתיד אפרת בכלל ופיתוח שכונת העיטם בפרט של הכפלת אפרת מישוב של 7,000 איש לישוב של 14,000 איש ועל שבכל פינה ביישוב ניכרים היטב השפעתך ומעשה ידך. אני מבקש להודות גם באמצעות דברי הגמרא במסכת שבת דף ל״ב עמוד א׳, מגלגלים זכות על ידי זכאי. לא די בכך שעשית ככל יכולתך למען אפרת, אלא גם שהקדוש ברוך הוא ראה בך כלי מחזיק ברכה וזיכה את כולנו בתקופתך לכל הטוב הזה. תודה רבה, עודד.

יחד עם כולכם אני מתפלל להחזרת החטופים לביתם, לחזרת כל המפונים מהצפון והדרום לביתם ואיתם גם כלל חיילי המילואים שלנו שעדיין נלחמים בשעה זאת בכל הגזרות. חיבוק גדול ובקשת נחמה לכל משפחות החללים ובתוכם חללי אפרת: רועי, ינון, אלקנה ואריאל השם יקום דמם ותפילה נוספת לרפואת כל הפצועים. מאחל לעצמי שאזכה להגשים את כל החלומות והחזון, קודם כל של מושקו זכרונו לברכה, מייסד העיר אפרת, וגם שלי ושל חברי המועצה. חלומות שדיברנו עליהם בתקופה האחרונה רבות, מתוך רצון להמשיך לפתח את אפרת ולשמור עליה כמקום שטוב לחיות בו. לחיי מדינת ישראל ולחיי עירנו אפרת.

שרון הורביץ [גזבר]: התבקשתי על ידי ראש המועצה הנכנס להציג ולהוקיר את מנהלי המחלקות, את עובדי המועצה שנמצאים איתנו. כולם סמל למסירות, להתמדה וליושרה. נתחיל משתי הבנות מאחורה, אביטל ביטן, שהיא עובדת באגף החינוך, מסורה, שגדלה באפרת, לכן יש לנו סנטימנט גדול אליה. נמצאת לידה מזכירתו של מנכ״ל המועצה, סנדי הרשקוביץ. סנדי הרשקוביץ שגם לה יש שורשים באפרת, אביה, זכרו לברכה, היה פה הרבה שנים מזכיר המועצה עוד לפנינו, לפניי אפילו, אז אני לא חושב שמישהו פה הכיר וגם לו היה תביעת יד במועצה. נמצא איתם יצחק קרליבך מנהל האגף לשירותים חברתיים שתושב משואות יצחק. נמצא לידו עוד ילד שגדל באפרת וגדל לתפארה מנהל מטה הצעירים. מטה הנוער. אברהם פולק.

נמצאת סגניתי, רויטל קולין, אתם תכירו אותה, מסורה היא גם ניהלה את הבחירות ועכשיו תנהל דברים נוצר על ידי

3

ישיבת מועצה – 31.3.24

אחרים, היא התקציבנית שלנו והיא אחד מהמוטות הגדולים של המועצה. לידה יוסי קורטהמר מנהל אגף החינוך. מגיע לו יישר-כח שבמסירותו ובהנהגת עודד זכינו בפרס חינוך פעם שנייה, תוך 10 שנים. דבר שאין לו אח ורע. יישר-כח, יוסי. מנהלת האגף למשאבי אנוש שעשה פה ימים ולילות ופותחת את המועצה בבוקר, לפעמים נועלת אותה בלילה. חגית שמואלי, תושבת כפר עציון, מנהל האגף לשיפור פני העיר שגם הוא לא גר פה, לידינו, הוא גר במושב תלמי יחיאל, אבל נמצא פה כאילו הוא תושב העיר בבית ממול. אורי צדוק, ואותי אתם ודאי מכירים. אה, לא רואים אותו. יצחק בדנר שגם גדל במועצה והיום הוא מנהל את המרכז הקהילתי, מה שקוראים לו המתנ"ס וניהול מרכז הספורט, , הוא העץ ששתלו פה ונותן פירות טובים ורבים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: רויטל גם יושב ראש ועדת זכויות האישה מעמד האישה-

דובי שפלר (ראש המועצה) מעמד האישה. הרב איתן וייס שהוא מזכיר המועצה הדתית וחבר לשכת הרבנות גם, יהודי תלמיד חכם ונהנים ממנו בעצה ותושייה, זהו. וכמובן, תמיר פוגל מבקר המועצה. נמצא איתנו גם תושב ותיק, גרשון אליסון, גם לו התודה והברכה שמלווה אותנו באירועים שמחים בעיקר. וכמובן שרון הורוביץ, גזבר המועצה ותכירו, מי שעוד לא מכיר. בעזרת השם תהיה המנכ"לית, יפה שטרית, תושבת הר גילה. והמנכ"לית היוצאת של מועצה אזורית גוש עציון. חברים, לחייכם, לחיי אפרת. הדפים שקיבלתם, מה שבצבע חום בהיר, תחתמו ונשאר אצלכם, את הלבן תחזירו חזרה. שאם בטעות שכחתם את זה, נוכל להזכיר לכם.

עודד רביבי [חבר מועצה]: אני מבקש רגע להבין משהו, דובי. דבר ראשון, אני חושב שמן הראוי היה לשלוח את הנוסח לחברי המועצה לפני כן, כדי שיוכלו ללמוד ולהעיר הערות.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: לא צריך עשרה ימים?

עודד רביבי [חבר מועצה]: זה אברהם מבקש, אני לא ביקשתי עשרה ימים אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא, זה לפי החוק, הנוסח בחוק. היו צריכים לעשות את זה בכל ישיבה. לא, טרם יצאנו, עד שהם מתחייבים אנחנו המועצה, אוקיי?

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: ממש לא.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: ממש כן, זה לפי החוק. אתה לא מכיר את החוק ואתה לא הבנת שיש לך שינוי פה. אני אומר שהנוסח הוא לפי החוק, החוק הזה גם מוחל על איו״ש. ולכן, יש נוסח ועד שהם מכניסים את הנוסח, המועצה יוצאת, היא המועצה, אוקיי? וזה לפי חוק, לא צריך להודיע לאף אחד ולא להעיר הערות בכנסת. תודה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה אכן מנהג חדש שלא נהגו קודם במועצת אפרת נוצר על ידי

4

ישיבת מועצה – 31.3.24

עודד רביבי [חבר מועצה]: לא מדויק, אבל לא נריב על זה. אני מבקש להבין למה אתה מתכוון, אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כמו שזה כתוב.

עודד רביבי [חבר מועצה]: כמו שזה כתוב. כי כמו שאמרת היינו במערכת בחירות, להבדיל ממך ולחלק מהחברים האחרים קצת יותר קשה ללחוץ על כפתור re-set ברגע שתוצאות הבחירות התקבלו, ובמערכת הבחירות אתה אמרת את הדברים הבאים. אז אני לא מבין. שמירה על החוק זה נאמנות למדינת ישראל או לא נאמנות למדינת ישראל?

*עודדמפעילהקלטהעםקולושלדובי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שמירה על החוק זה נאמנות למדינת ישראל, והפגנה זאת זכות דמוקרטית בכל מדינה.

עודד רביבי [חבר מועצה]: הבנתי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה, עודד.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: ומי שרוצה להפגין, שידע שהשוטרת הקהילתית לא יזמינו אותם לשיחה ולא ישאלו אותם כמו ששאלו אותי למה לא הזמנו את ראש המועצה להשתתף בהפגנה. אני זכיתי לכמה שיחות טלפון.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה. מיד נעשה תמונה משותפת של חברי המועצה, היוצאת והנכנסת מוזמנים להצטרף לכאן. לאחר מכן מי שרוצה יכול לצאת, אנחנו נסיים עם דברים של יפה, שרון ועקיבא ונסיים את היישבה. אז מוזמנים לפה לתמונה משותפת.

יפה שטרית [מנכ״ל]: ערב טוב, אני יפה שטרית, כרגע אני המנכ"לית היוצאת ממועצה אזורית גוש עציון ובעזרת השם, בתום התהליך אני אתמנה כאן למנכ"לית המועצה המקומית אפרת.

אני נשואה עם שלושה ילדים ושלושה נכדים אנחנו גרים בהר גילה כולנו. אני בוגרת תואר ראשון ושני ,ראשון בניהול מלכ"רים ושני בניהול. רוב השנים, תקופה מאוד ארוכה עבדתי במנהל קהילתי גילה, התפקיד האחרון היה כמנכ״לית המינהל. המינהל מנה באותם ימים 850 עובדים ותקציב של 42 מיליון, זה היה אחד המתנ"סים הגדולים בעיר. זה נבע מכל מיני פרויקטים של יזמות שעשינו שם כדי להניב הכנסות. לאחר מכן הגעתי למועצה אזורית גוש עציון ומשם מקווה להתקבל לאפרת בתום תהליך , מכורח הדברים יש הבדלים מהותיים בניהול, אבל בשירותים זה אותם שירותים. מאחלת לכולנו בהצלחה, אני בטוחה שנעבוד בשיתוף נוצר על ידי

5

ישיבת מועצה – 31.3.24

פעולה, אני מאמינה בעבודה של שיתוף פעולה ועבודה של צוות ואין לי ספק שזה יהיה אופי המקום. שיהיה לכולנו בהצלחה.

שרון הורוביץ [גזבר]: רק בקצרה, דובי ביקש ממני. אני גזבר המועצה עוד מעט 25 שנה, חלק מהתקופה גם שימשתי במקביל כמנכ"ל המועצה. סמכויות הגזבר וכולי בטח יציג עקיבא בקצרה. ראש הרשות והגזבר הם מורשי החתימה הבלעדיים, כמובן יכולים גם מטעמם למנות אנשים שצריכים את אישור המועצה אבל הם אמונים לחתום על כל התחייבות של הרשות המקומית.

אנחנו עמלים יחד עם הנבחרים לשמור על קופת המועצה, להשתדל למרות קשיים תקציביים שעולים מדי פעם ובשנים אחרונות זה רק מתעצם מיום ליום, לשמור על איזון בין פעילות נאותה של הרשות לבין איזון תקציבי, שמירה על המקורות, שמירה על הרגולציה והכול.

עודד עמד לימיננו ואני בטוח שגם דובי. ענייני תקציב זה לא החלטה, לא של ראש העיר לבד ולא של גזבר וחברי המועצה, שזה דיני תקציב ומידי פעם אנחנו מעלים פה תקציבי פיתוח שלא העלינו, מה שקוראים תב"רים ונהיה צריכים את עזרתכם בדבר הזה.

ראיתי משהו קטן, פרשת השבוע שלנו, פרשת צו, פרשה קודמת הייתה ויקרא. הן די דומות, יש חלק גדול שחוזרים, דיני קורבנות והכל אבל פרשת ויקרא מדברת על הכלל, על כלל ישראל. פרשת צו, כבר מצווה למעשה על הכהנים. וגם בנוסף למה שדובר פה קודם, כמו כל רשות, מי יותר ומי פחות, עברנו תקופה. אני לא תושב היישוב, אבל כל רשות ורשות עוברת תקופה של בחירות, תקופה של מעבר משליח לשליח, כולכם שליחי ציבור. רק הפעם באמת זה כבר יורד למעשה ולכן זה צו את הכוהנים ואני מאחל לכם, ואנחנו העובדים נסייע בדרככם לאחים פה, גם פה במלאכת כהנים וגוי קדוש, שהמועצה המקומית אפרת תהיה טובה גם בשירות לאזרח וגם בדרך ארץ, וגם להיות נושאים חן בעיני אלוהים ואדם. בהצלחה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עקיבא, בבקשה.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: קודם כל ערב טוב לכולם, לי קוראים עקיבא סילבצקי. אני תושב הזית, גר כאן מאז ,1998 יועץ משפטי של המועצה. אני רוצה קודם כל לאחל לראש המועצה נכנס המון הצלחה, שימשיך להצעיד את אפרת קדימה. רוצה לאחל לכולנו הצלחה. ובאמת, בהמשך למה ששניכם אמרתם, אולי להתחיל דווקא משהו קצת טכני, אבל הבאת את הפרשה שלנו. פרשת שבוע התחילה בצו, אומרים חז״ל, אין צו אלא לשון זירוז. מיד ולדורות, למה צריך לזרז דווקא על הפרשה שלנו מה שהכוהנים עושים?

מדברים על זה הרבה אבל פירוש אחד שהכי מצא חן בעיני הוא . עד עכשיו משה בישיבת ימי המילואים בנה את המקדש, פירק את המקדש, בלילה לא היה. את המשכן, ועכשיו פעם ראשונה שמדברים על העולה, עולת התמיד של בין הערביים, המשכן נשאר בנוי בלילה והכוהנים צריכים לעבוד בלילה. צריכים להשגיח שבאמת כל האיברים יוקטרו על המטבח. שצריך לעבוד בלילה, זה כבר צריך זירוז וזה בדיוק מה שיקרה כאן. אנשים נוצר על ידי

6

ישיבת מועצה – 31.3.24

באים בתור חברי מליאה בסוף יום עבודה, כבר עבדו קשה ובכל זאת באים בערב וצריכים פתאום להתחיל שוב להיכנס לניירות ולמספרים, ולדיונים, זה דבר קשה, זה דורש באמת זירוז, אז באמת קודם כל להודות לחברי המליאה היוצאים שבאמת השקיעו מזמנם. איך מתחיל פרשה קודמת, "אדם כי יקריב", כדי להקריב צריך להיות אדם. אנשים רציניים הם אלה שמקריבים. וגם כמובן לזרז את הנכנסים שבאמת יבינו את חשיבות התפקיד שלהם ובאמת יתרמו ויבואו באמת עד כמה שאפשר כדי לתרום וכאן אני כבר מתחיל מעניין טכני והוא ההגעה בזמן. לצערנו, אנחנו צריכים קוורום. אם אין לנו קוורום אנחנו לא יכולים להתחיל דיונים ואז מי שכן הגיע בזמן, מוצא את עצמו משחית את הזמן. אנחנו כעיקרון צריכים למעלה ממחצית חברי מליאה כדי להתחיל בדיון, אם אנשים לא מגיעים אנחנו צריכים להתחיל. בתכנון ובנייה איך שהוא אנחנו יכולים אחרי רבע שעה להתחיל עם שליש. ישיבות מליאה זה בעיה הרבה יותר גדולה, זה יכול להביא לדחיית הישיבה לתאריך הבא, תאריך אחר. ולכן אני באמת מבקש, שנדע שאנשים באים. אם מישהו יודע שהוא לא יכול לבוא, שיודיעו לנו מראש שלא ישבו פה אנשים סתם כי הזמן של כולם, במיוחד אלה שבאים פה בהתנדבות, הוא יקר. זה בהקשר הזה.

עכשיו, כמה מילות רקע על הפעילות שלנו בכלל. הרבה אנשים חושבים שאנחנו כרשות מקומית, באיזשהו מקום מהווים איזושהי יד ארוכה של הממשלה של השלטון המרכזי בישראל ואנחנו צריכים לפעול לפי ההוראות שלהם, לפי הנחיות שלהם, אנחנו מבצעים מה שהם מחליטים והאמת היא שזה לא נכון. יש עיקרון מאוד בסיסי, עקרון חוקתי שמדבר על עצמאות על השלטון המקומי. יש לנו את העצמאות, יש לנו את היכולת לקבל החלטות שלפעמים מנוגדות למה שהיו רוצים שיעשו או שנחליט במשרדי ממשלה ואנחנו סוברנים להחליט אחרת. זה דבר שעוגן דווקא בפסק דין מאוד חשוב, שקשור אלינו כתושבי יהודה ושומרון.

מזכיר לכם בזמן ההתנתקות רשויות מקומיות ביהודה ושומרון ארגנו קמפיין נגד ממשלת ישראל והוציאו על זה הרבה מאוד כסף ובאו ארגוני שמאל והגישו עתירה, מה פתאום אתם מרשים לעצמכם לתקוף את הממשלה? מי אתם? אתם בעצמכם גוף, אתם אורגן שלטוני, אתם בעצם חלק מהמדינה. איך יכול להיות שמשרד ממשלתי אחד יתקוף את השני ויוציא על זה כספים? לא יכול להיות, אתם כמו אורגן ממשלתי.

ובית המשפט בא ואמר רשויות מקומיות אינן אורגן ממשלתי. הם עצמאיים וככל שהם חושבים שמשרת את העניין שלהם, את התושבים שלהם, באופן מיוחד, להילחם נגד השלטון המרכזי כדי לשנות את רוע הגזרה, או לשנות מדיניות או לקדם חקיקה, מותר להם לעשות את הדבר הזה. זה נגזר מהעיקרון הזה של עצמאות השלטון המקומי. כמובן, זה לא נגמר בזה, יש פה שאלה, האם אנחנו עושים את זה עם כסף שלנו, כספי ארנונה זה באמת כסף שהוא שייך לרשות. האם אנחנו יכולים לעשות את זה עם תקציב שהמדינה נותנת לנו? יותר מסובך. פה היו דעות שאמרו רגע, אם המדינה, המדינה לא צריכה לתקצב אותך, כי שתילחם נגדה. פה אולי הם יכולים לקזז לך מענקים, מתקצבים, שאלה.

אבל העיקרון של העצמאות שלנו, הוא בכל זאת עומד בעינו. כמובן, יש בזה כרסומים. באמת, אם המדינה מתקצבת אותנו למטרות מאוד מסוימות, היא יכולה גם להגיד לנו מה לעשות עם הכסף ואיך להפעיל אותו.

למשל, אם יש לנו תקציבים שמשרד הרווחה מעביר לנו לטובת טיפול ברווחה, ברור שזכותם גם לתת לנו נוצר על ידי

7

ישיבת מועצה – 31.3.24

הנחיות איך לפעול, יש חוזרים של משרד הרווחה, זה נכון גם למשרד הפנים בהרבה מאוד דברים. יש לנו חוזרים של מנכ"ל משרד הפנים, שמוציאים לנו הנחיות. החוזרים האלה יוצאים בערך פעמיים-שלוש בשנה, שבהם יש הנחיות שונות של משרד הפנים כיצד הוא מצפה שאנחנו נפעל בתחומים מסוימים.

בדרך כלל יש להם סמכות, אנחנו מכבדים, אנחנו פועלים בהתאם למה שהם אומרים. יש מקרים שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו נלחמים נגד ההנחיות האלה, לשאול על סמך מה ולמה. בדרך כלל נשתדל לא להתחכך איפה שלא צריך. בכל זאת, אנחנו זקוקים למשרד הפנים בהרבה מאוד דברים. יש גם דברים שהחוק אומר במפורש שאנחנו זקוקים בהם לאישור משרד הפנים. למשל, חקיקת עזר. יש לנו חוקי עזר.

אתם לא יושבים פה רק כגוף מחליט, אתם גם גוף מחוקק.

יש לנו חוקי עזר ואתם יכולים לתקן אותם, להוסיף חוקי עזר. אבל בעניינים האלה אנחנו זקוקים לאישור של משרד הפנים. הנה עוד דבר שאנחנו צריכים אישור של משרד הפנים לעשות. יש לנו עוד נושאים שונים שאנחנו זקוקים להם, לא ניכנס עכשיו לפירוט, לכן גם בדברים האלה אנחנו לא לגמרי עצמאים. עוד דבר שלפעמים אנחנו כפופים אליו, אלו הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, שלפעמים כותב במפורש בחוזרים שלו, שהם מיועדים לא רק לשלטון המרכזי, אלא גם לרשויות מקומיות, אבל יש מקרים שלא.

יש מקרים שבהם באים אנשים, תוקפים את הרשות ואומרים, אבל היועץ המשפטי לממשלה אמר בחוזר כך וכך,. ואנחנו באים ואומרים לו, אנחנו נורא מצטערים, היועץ המשפטי לממשלה לא כיוון את אותו חוזר אלינו אלא רק לשלטונות המדינה ולכן הוא לא רלוונטי אלינו. עכשיו, כמה מילים באמת על ההיקף של הסמכות. יש פה חברי מליאה ותיקים שאולי כבר יודעים את מה שאני אומר ואולי כבר עבדו עם העקרונות שאני מדבר, אבל הנקודות האלה חשובות ודאי לחדשים, גם נחדד קצת לוותיקים.

יש לנו תחום מוניציפאלי, התחום המוניציפאלי הזה הוגדר בצו אלוף, במפה מאוד מסוימת שמקיפה את הישוב. אם היינו בתוך מדינת ישראל, יש להניח שהתחום המוניציפאלי שלנו היה יותר רחב, עם שטחים עודפים מסביב, מקומות שאפשר לפתח לתעשייה, מקומות שאפשר לבנות מט "שים, עוד מתקנים, בית קברות וכל מיני דברים כאלה. לצערנו הרב, מכיוון שאנחנו נמצאים ביהודה ושומרון, וכל מקום שיש קצת סימני עיבוד מחוץ ליישוב כבר מחריגים ואומרים, שמא זה היה שייך לאיזשהו פלסטיני, מחריגים לנו. ולכן הגבולות שלנו מאוד מצומצמים וצמודים לבתים ולפעמים בשנים האחרונות גם נגרעו שטחים. צריך לדעת, מה שלא בתחום המוניציפאלי שלי אני לא יכול לטפל, לא לטוב ולא לרע.

לדוגמה אם ניקח את האזור של הברך בצפוני, יש שם איזשהו מקום מסוים שעד אליו הקיר שלנו. מעבר לקיר הזה, זה כבר לא בתחום המוניציפאלי שלי. אז אם בא מישהו, תולה שם שלט מחוץ לתחום, אני בבעיה, לא יכול לטפל בזה. אם מישהו בא ובונה שם אורווה עם סוסים, והריח הוא נורא מפריע לשכנים, אם זה מחוץ לתחום המוניציפאלי שלי, , אני לא יכול לטפל בזה. אם מישהו עובר עוד עבירה ואני רוצה לקנוס אותו אני לא יכול. מצד שני, אם מישהו הלך שם על המדרכה ובדיוק יצא מעבר לקו הזה, ובדיוק נפל על אבן מעבר נוצר על ידי

8

ישיבת מועצה – 31.3.24

לשטח הזה, אני אומר לו, אדוני, אתה לא יכול לתבוע אותי, אני כבר לא אחראי למדרכה הזאת, אוקיי?

בדרך כלל הייתי שמח לקבל יותר אחריות ולקבל יותר שטחים, אבל אנחנו מתמודדים עם הסיטואציה.

יכולה להיות מחר בעיה שרוצים לעשות איזשהו מט״ש בשכונה מסוימת ובעצם אני צריך אישורים מהמינהל האזרחי כי זה בכלל יוצא מהתחום המוניציפאלי שלי, אני צריך לראות איך אני מתמודד עם הדברים האלה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה זה מט"ש?

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: זה מתקן לטיהור שפכים. בדרך כלל אתה לא רוצה שהמתקן הזה יהיה ליד בתים של אנשים, יש מרחקים שאתה צריך לשמור בגלל בעיה של ריח. אם יש קלקול כולם סובלים ולא תמיד יש לך את הטווח הסביר בשביל לבנות אותו מספיק רחוק. אני מביא את זה כדוגמה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תגיד כמה מילים בבקשה על ועדת תכנון ובנייה.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]:. עכשיו יש לנו עוד מושג שחשוב לנו כמי שגר ביהודה ושומרון להכיר, זה קו כחול. רוב הישובים ביהודה ושומרון ובוודאי אפרת, בנויים על אדמות מדינה. איך מחליטים מה אדמות מדינה ומה לא? לפני הרבה מאוד שנים הייתה יועצת משפטית במשרד הפנים, במשרד המשפטים, קראו לה פליאה אלבק, היא לקחה, עשתה סיורים בשטח, הלכה בעצמה, לקחה תשריטים ואיפה שהיא לא ראתה סימני עיבוד או בנייה, לקחה טוש שחור, סימנה על איזושהי מפה ואמרה אוקיי, זה אדמות ממדינה, אתם יכולים על זה כשטחים שמיועדים להתיישבות הישראלית. למשל, כשהיא עשתה את זה לפני הרבה מאוד שנים, היא עשתה את זה לעיטם. אחת הסיבות שהפלסטינים בעתירות לא הצליחו לקחת לנו את העיטם זאת העובדה שפליאה אלבק כבר בשנת 1980 כבר הלכה סימנה את זה והיא יעדה את זה, דאגה שיהיו החלטות של הרשויות כבר ב-1980 ומשהו שזה יהיה שייך לאפרת. אחרת היינו בבעיה, היום הפלסטינים כל הזמן אומרים למה נותנים למתנחלים? למה לא נותנים לנו? זה בית לחם רבתי, תנו לנו להתרחב. אחד הדברים שעזר לנו בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה לפני שנתיים, הייתה העובדה שמראש הקרקעות האלה כבר לפני 30 שנה נכנסו לתחום המוניציפלי שלנו, ויועדו לישוב אפרת. עכשיו ב-15-16 שנים האחרונות יש פתאום דרכים יותר מודרניות איך לסמן אדמות מדינה. במקום להשתמש בטוש של פליאה אלבק שעל הטוש עצמו אפשר היה לבנות לפעמים שלושה בתים ברוחב, היום יש כל מיני אמצעים של דיגיטציה, שאפשר לסמן בצורה הרבה יותר ברורה. בעקבות דו״ח ששון, לפני שמאשרים תוכנית חדשה או כל מיני פעולות חדשות, בא המינהל האזורי ובודק שמה שאנחנו מחשיבים אדמות מדינה, באמת אדמות מדינה. ויש לו צוות מיוחד שנקרא "צוות קו כחול". בטח שמעתם את הביטוי, אל תבלבלו את זה עם תחום מוניציפלי, זה משהו אחר.

הצוות קו כחול בודק מה באמת נכלל באדמות המדינה מה היה צריך להיכלל. לפעמים הצוות הזה מוסיף לנו קצת שטחים, אבל בדרך כלל הוא גורע לנו שטחים. והדבר הזה יכול לקרות והוא גם קרה באפרת, לפעמים נגרעים לנו בתים. אנשים שקיבלו בית, קנו בית, אנחנו לא במאחז פה. אנשים קיבלו חוזה חכירה על הבית שלהם ממנהל מקרקעי על מקרקעי ישראל, שילמו טבין ותקילין על הקרקע. פתאום מוצאים את נוצר על ידי

9

ישיבת מועצה – 31.3.24

עצמם שהבית שלהם בכלל לא באדמות מדינה. וזה עושה לנו בלאגן שלם, צריך לראות איך מטפלים בזה.אדם כזה פתאום בא להוסיף מרפסת, כבר לא בטוח שאני מוסמך לאשר לו. אנחנו מתמודדים עם זה, יש לנו עם זה גם באפרת בעיות. כדי לתת לנו, למשל, תוכנית חדשה באיזשהו מקום, יכולים להגיד רגע, אבל בודקים את כל האזור ואז פתאום הקו משתנה, צרה צרורה. אז אני מספר את זה כדי שתכירו עוד שהוא חשוב לנו, הקטע של קו כחול. עוד תפקיד שיש לנו וכאן אני מגיע למה שדובי ביקש. עד עכשיו דיברתי על זה שאתם משמשים מעין גוף מבצע, אבל אתם גם גוף מחוקק, כל מה שקשור לחוקי עזר. ואתם גם גוף שעוסק בתכנון ובנייה. אותם אנשים מחליפים כובע ופתאום יש לנו סמכות אחרת, שבכלל מבוססת על חוקים אחרים.

אתם בעצם משמשים כוועדה מיוחדת לתכנון ובנייה של אפרת. הוועדה הזאת יש לה מספר תפקידים.

התפקיד הבסיסי ביותר, הוא הוצאת היתרי בנייה. בדרך כלל היתרי בנייה שאין בהם שום מורכבות, המחוקק כבר הבין שאי אפשר להטריח פה 11 אנשים כל פעם שמישהו רוצה להוסיף מרפסת, יש לנו רשות רישוי שמורכבת מראש המועצה והמהנדס, ודברים מאוד פשוטים, בנאליים, שמתאימים לתב"ע, הם יכולים לאשר, לא צריכים לחנך פה את כולם. דברים יותר מורכבים כשיש התנגדויות של שכנים, כשיש איזה שאלה של הקלה, דברים שדורשים יותר מורכבות, הם יגיעו בדרך כלל למליאה עצמה. אנחנו בדרך כלל נתחיל פה את הדיונים שלנו, את הישיבות שלנו, עם ישיבת תכנון ובנייה. זה יכול רק להמשך כשעה ,לפעמים יותר, לפעמים קצת פחות. ולפעמים אנחנו משמשים מעין טריבונל משפטי במובן הזה, שיפוטי, שבמובן הזה שבאים, בא המבקש, בא המתנגד, אתם שומעים את שני הצדדים, אתם צריכים להחליט והשיקולים שלכם יכולים להיות מגוונים. אתם יכולים לפעמים להחליט, איך זה משפיע על הנוף, האם זה יוצר הפרעה בלתי סבירה לשכן? לפעמים זה יכול להיות שיקול, חזות חיצונית של הרחוב, כל מיני דברים, כל מיני שיקולים כאלה, הפרעה לאור לפעמים, גם יכול להיות שיקול. ואתם באמת צריכים לקבל את ההחלטה, החלטות לפעמים לא פשוטות. לפעמים אתם גם תכירו, את שני הצדדים ואתם תמצאו את עצמכם, זה קצת כמו משפט שלמה, אתם חותכים את התינוק, יש מישהו שתמיד יוצא כועס ופגוע ויש מישהו שיוצא מאושר, לא דבר פשוט, אבל זה חלק מהתפקיד שקיבלתם, אתם צריכים לקבל את ההכרעה בדבר הזה. בישובים יותר קטנים זה יותר קשה ובאמת כולם מכירים אחד את השני, אבל אין ברירה, זה בעצם התפקיד, זה תפקיד אחד. רק להגיד, יש גם אפשרות לערער עלינו. מי שחושב שההחלטה שלנו לא מקובלת עליו, אפשר ללכת לבית אל שם יושבת מועצת התכנון העליונה ואפשר לערער בפניהם גם על החלטות האלה. ולפעמים זה טוב לנו, אנחנו מחליטים, אבל יש מישהו שתדע לך אנחנו לא השבועה האחרונה, אתה כל כך בטוח בצדקתך, לך תערער שיחליטו הפקידים שם והכל טוב. זה תפקיד הבסיסי ביותר, יש לנו עוד תפקיד וזה קשור לתב״עות.

תוכניות בניין עיר, שבעצם תוכניות שחלות על אזור מסוים, יש לנו לא מעט תב״עות באפרת, כל מיני אזורים כלולים בתכניות בניין עיר, לפעמים מבקשים לעשות תכנית חדשה, לפעמים מבקשים לשנות את התכנית, לפעמים השינוי יהיה ביוזמת המועצה, לפעמים רוצים נניח לאשר יותר אחוזי בנייה באיזשהו מקום, לפעמים באים אנשים פרטיים. לא לפעמים, אלא הרבה פעמים. באים תושבים פרטיים, רוצים להוסיף בנייה נוצר על ידי

10

ישיבת מועצה – 31.3.24

או שאולי לפעמים בנו בניגוד למה שמותר, רוצים לשנות את התוכנית באופן נקודתי לבית שלהם, הם מגישים לפה בקשה לשינוי תוכנית בניין עיר. מי שבעצם מוסמך לאשר את התוכניות האלה זה לא אנחנו, זה עושים בבית אל, בלשכת התכנון העליונה, מועצת התכנון העליונה, לשכת התכנון, היא מאשרת את השינוי התב"ע, אבל היא מבקשת לקבל את המלצתינו.

היו פעמים, היו זמנים שאם אנחנו אמרנו לא, בכלל לא דנו בזה שם. היום זה לא כך, טוב שלא כך. אם אנחנו מתנגדים לשינוי תב"ע, הם ידעו ויחליטו, ההמלצה שלנו תגיע לשם. בדרך כלל יופיע מהנדס המועצה, לפעמים גם אני, אנחנו נגיע לבית אל נציג את עמדת המועצה והם יחליטו, אני חייב לומר, דעתנו בהחלט נשקלת בכובד ראש, בדרך כלל היא גם מתקבלת. אנחנו בדרך כלל רואים את ההשלכות רוחב, את התמונה המלאה יותר מאשר התושב הספציפי שחושב רק על הבית שלו ועל המרפסת שלו, ובדרך כלל מכיוון שאנחנו מקבלים כאן, אתם תקבלו הדרכה מאת מהנדס המועצה, בהחלט יש הרבה מעמד למה שאתם תחליטו. שוב, הדרג מקצועי פה לא בא להחליף אתכם. יש דברים מסוימים שמהנדס המועצה יביע דעה, אתם עדיין חופשיים לחלוק עליו, יש דברים מסוימים שיגיד לכם רבותיי, מה שמבוקש פה הוא בלתי אפשרי לחלוטין, הוא מנוגד לחוקי קונסטרוקציה, הוא מנוגד לתקנים, אין כל כך שיקול דעת. אבל בהרבה מאוד מקרים, יש שיקול דעת. בדרך כלל בדיונים כאלה אתם תקבלו את החומר מספיק זמן מראש כדי שתוכלו גם לבוא מוכנים ברמה כזאת או אחרת, אבל זה לא אותו דבר כמו שעומדים כאן ומהנדס המועצה שם את הדברים על הלוח ומצביע, ואפשר לשאול שאלות במקום. זה בתחום של התכנון בנייה.

עוד תחום שהוא פחות בתחום שלכם עלול להגיע לכאן, זה אכיפה. בדרך כלל יש לנו שתי דרכים לבצע אכיפה, אחת מהן היא דרך בית המשפט שכאן יש תובע עירוני שמסמכותו להגיש כתבי אישום. זה נושא שהוא בעצם בסמכותו הבלעדית. בנושא הזה אנחנו לא אמורים להתערב. זאת אומרת, כן יש הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה שנותנים לו את העצמאות בעצם להחליט מתי להגיש כתבי אישום ומתי לא. אנחנו כן קובעים איזשהו מנגנון כללי של סדרי עדיפויות. מה אנחנו הולכים מה, אנחנו לא הולכים. בקדנציה האחרונה אנחנו עסקנו בזה לא מעט, קבענו סדר עדיפויות כללי, מה בעדיפות ראשונה מה בעדיפות יותר נמוכה. כי כולנו מבינים שיש דברים שהם לא בעדיפות הראשונה אם לומר בעדינות. למשל אם אדם מתחיל לבנות ולפלוש לתוך כביש וגוזל שטח ציבורי אנחנו מבינים שזה בעדיפות גבוהה. באותה מידה אדם שכבר מוזהר ועומד שבונה את הדברים היום כשיש יותר אכיפה ביישוב, האדם הזה יודע מה הוא עושה והוא בכל זאת בונה, הוא בעדיפות יותר גבוהה. לעומת זאת, אם יש איזה מרפסת חריגה בדקל, דקל ג' שכבר קיימת 30 שנה וההפרעה שלה היא קטנה ובעצם הוא לא שונה מאוד מעוד 20 כאלה שאז לא טיפלו מכל מיני סיבות, אז פה זה אולי לא בעדיפות הראשונה. יכול להיות שיום אחד צריך להגיע לזה, אבל זה לא בעדיפות הראשונה שלנו כעת מכיוון שאנחנו גם לא רוצים להיות במצב שאנחנו עושים פה מה שנקרא אכיפה בררנרית שיתקפו אותנו למה אותי כן ואותו לא, אז באמת חשוב לנו לעבוד לפי הקריטריונים האלה.

צורי דותן [חבר מועצה]: חשוב לציין שישבנו על אכיפה נוצר על ידי

11

ישיבת מועצה – 31.3.24

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: נכון, עשינו קריטריונים של מה בעדיפות גבוהה צורי דותן [חבר מועצה]: ועדת אכיפה. לא, אבל הוצאנו מסמך שהיה במועצה הקודמת עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: כן, סדרי עדיפות ואכיפה, כדי שאי אפשר יהיה לברוח ולתקוף וגם שאנחנו נדע שאנחנו בסך הכל פועלים לפי כללים הגיוניים.

*מדבריםביחד.

דוברת: אה, סמכויות אכיפה קראנו לזה.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: כן, סמכויות אכיפה. זאת אפשרות אחת, אפשרות שנייה שלנו לאכוף, זה שאנחנו מוציאים פה בוועדה הזאת צו הריסה מנהלי, בדרך כלל אנחנו נזמין את האדם נגיד לו אדוני, אנחנו לא רוצים ללכת איתו לבית משפט מכל מיני סיבות, אני חייב לומר, אמנם אני מוקלט והכל, אבל בית המשפט בקרית ארבע שאחראי עלינו לא מתפקד בצורה מיטבית. שופט מגיע לשם פעם בחודש, יש לו עומס של תיקים. לפעמים יש שופטים שחושבים שתכנון ובנייה זה זוטי דברים, זה לא חשוב, לא מטפלים כמו שצריך, הקנסות שהם קונסים הם לא כמו במדינת ישראל ששם זה בדרך כלל נקבע לפי מטראז' ואדם שבונה ומצפצף יכול למצוא את עצמו עם עשרות אלפי שקלים קנסות, זה לא קורה פה. לפעמים יש דברים יותר דחופים, או שהבנייה שהיא בעיצומה ואדם לא מפסיק למרות צו הפסקת עבודה, אנחנו יכולים להזמין אותו לכאן, לעשות לו שימוע ולהוציא לו בסוף ההליך צו הריסה מנהלי שבעצם המליאה הוציאה ואחרי זה המליאה בעצמה שולחת את הטרקטורים לבצע.

עו״ד עקיבא סילבצקי [יועמ״ש]: איך חלוקת העבודה כאן? אז קודם כל, המשטר פה הוא כמעט משטר נשיאותי במובן הזה שיש פה ראש מועצה שיש לו את ועדת ההנהלה שהוא ימנה שתעבוד איתו ביחד, שכל מה שלא כתוב בחוק שצריך להעביר למליאה, הוא בעצם לא צריך להעביר למליאה. הוא יכול להחליט לבד עם ההנהלה שלו. דוגמא שהתעורר לפסיקה במקרה של רמלה. פסק דין אלוחידי קוראים לזה. לפני הרבה שנים הייתה, ראש המועצה רצה להעביר בית ספר ערבי לתוך שכונה יהודית. עשו על זה דיון במליאה, המליאה החליטה לא להעביר. ראש המועצה החליט כן להעביר. בא בית המשפט, והיה צריך להחליט רגע מי צריך לקבוע? ראש המועצה או המועצה עצמה. בית המשפט אמר: "אני לא רואה בחוק שראש המועצה לדבר הזה צריך לקבל החלטת מועצה". ראש המועצה צודק. צריכים לפעול לפי ראש המועצה. חוץ מזה יש לנו ועדות שפועלות מטעם המליאה. ראש המועצה עוד ימנה אותם, כלומר יביא אותן בעצם לאישור המליאה, זה לא שהוא ממנה אותן. אני בטוח שדובי יתייעץ איתכם, מה כל אחד רוצה לעשות. יש אנשים שרוצים להיות ועדת מכרזים, יש אנשים שרוצים להיות ועדת הנחות, יש ועדות עם דברים יותר סוציאליים, יש דברים יותר שקשורים לבנייה. וגם לוועדות האלה חשוב להגיע, כי גם בהן צריך קוורום, צריך רוב חברי ועדה, וזה דבר שאני מניח שיקרה בשבועות הקרובים. אני חושב שזה מבוא מספק בשלב זה.

נוצר על ידי

12

ישיבת מועצה – 31.3.24

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה לעקיבא. לפני סיום אני מזמין את החברים לקום לשירת התקווה.

תודה רבה, ערב טוב.

*שירתהתקווה.

הישיבה ננעלה

בברכה,

דובי שפלר , ראש המועצה

נוצר על ידי

13