פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 0

תמלול ישיבת מועצה מן המניין

מיום שלישי, ז׳ טבת התשפ״ה, 7/1/2025

משתתפים: דובי שפלר - ראש המועצה

צורי דותן - חבר מועצה

דנה שפיגל - חברת מועצה

אביטל כהן - חברת מועצה

ישי יעקב פליישר - חבר מועצה

טליה מרכוס - חברת מועצה

מנחם שפיץ - חבר מועצה

אריאלה פרי - חברת מועצה

נוכחים: יפה שטרית - מנכ"לית

שרון הורוביץ - גזבר

עקיבא סילבצקי - יועמ"ש

יהודית אפללו - מנהלת האגף לשירותים חברתיים

נילי רשלבך - נציגת הנוער

אברהם בן צבי - תושב

נוצר על ידי

1

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

על סדר היום:

[ 1 ] דבר תורה. ...................................................................................................................... 2 [ 2 ] תפילה לשלום הפצועים והחטופים. ...................................................................................... 3 [ 3 ] סקירת אגף רווחה ע"י מנהלת האגף יהודית אפללו. .................................................................. 5 [ 4 ] אישור פרוטוקול ישיבת מליאה .3.12 .................................................................................. 34 [ 5 ] מינוי יו"רים לוועדות. ..................................................................................................... 35 [ 6 ] מינוי חברים לוועדת כספים ומכרזים. ................................................................................. 37 [ 7 ] מינוי חברי מועצה דתית................................................................................................... 38 [ 10 ] עדכוני ראש המועצה - דחיית ישיבת המועצה של אפריל מ-1.4 ל-.8.4 ....................................... 39

[ 8 ] סקירה בנושא חופש דיבור של חברי מועצה בעת מילוי תפקידם ע"י עקיבא סילבצקי - יועץ משפטי. .. 44

[ 9 ] תב"רים. ...................................................................................................................... 65 נוצר על ידי

1

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

תחילת דיון

דובי שפלר [ראש המועצה]: ערב טוב, ישיבת מועצה, אנחנו מתחילים.. ברוך הבא, וברוך רופא חולים, טוב לראות אותך, ישי.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: תודה רבה. אני רוצה גם להודות למועצה הנוכחים, ועל אכפתיות, ועל הכל, ועל היחס, תודה רבה. התגעגעתי אליכם, אז אני, היום אני במתכונת מצומצמת, אבל בעזרת השם, לאט לאט.

שרון הורוביץ [גזבר]: אני רק אמרתי לו, דובי, אני מקווה שאתה מרגיש כמו שאתה נראה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נראה טוב, ברוך השם.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: ברוך השם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אז צורי, דבר תורה, בכבוד.

[ 1 ] דבר תורה.

צורי דותן [חבר מועצה]: זכיתי. דובי, דובי יודע ממי לבקש, הוא יודע שאני לא אגיד לו לא. אני אגיד משהו קצר על פרשת ויגש, ואחד הסיפורים, לפעמים מבאס שאנחנו יודעים את הסוף של הסיפור. ומי שכאילו מכיר את הסיפור, אנחנו נמצאים בשיא המתח, סיימנו אותו, עושים איזה קומבינה על בנימין, בנימין אנחנו מגלים שזה בתוך השק, עוצרים את בנימין, שיא המתח, המשך יבוא, ואנחנו מגיעים לפרשה הזאת. אז אנחנו כבר בסדר, אנחנו מבוגרים, ואנחנו יודעים מה הולך לקרות, אבל אם היינו ילדים באיזה תכנית, כנראה שהיינו תופסים את עצמנו ולא יודעים לאן אנחנו, לאן זה הולך להגיע. יושב פה משנה למלך, המלך שאולי החזק ביותר בכל העולם, באימפריה, יוסף. ובעצם הגיע זמנו, מה שנקרא, לנקום. ואז קורים פה שני דברים מאוד מעניינים, שאני חושב שנותנים לנו עד היום פרספקטיבה, פרספקטיבה שיכולה לתפוס אותנו עד היום.

יש לנו את יהודה, שיהודה, אנחנו עקבנו אחריו בפרשות אחרונות, ואנחנו מגיעים למצב, לפרואקטיביות של יהודה, "ויגש אליו יהודה". לא וידבר, לא ויאמר כמו שאנחנו רגילים, אלא אקט פיזי שיהודה קם, והולך וניגש אליו. לגשת אל המלך, פעם אחרונה שאנחנו מכירים, בתנ"ך מכירים, זה אסתר המלכה, נכון? מי שניגש אל המלך, מי שמגיע אליו אחת דתו... לגשת אל המלך, לעשות את הצעד אל המלך זה אירוע מאוד משמעותי. ומצד שני יש לנו פתאום את יוסף, שיוסף מקשיב, שומע, ומוציא את כולם, כולם מעליו. ויש פה שני דברים. יוסף, יהודה בא ומדבר, ואומר מה קרה לאבא ותופס בעצם, לוקח אחריות, בעצם, מעבר לקבלת האחריות, אנחנו כבר זה, קבלת האחריות על יהודה, כבר שמענו אותה בשבוע שעבר עם מעשה תמר. ופה גם, יש גם תפיסת אחריות. בן אדם בא, לא רק הוא לוקח רק, אלא הוא תופס אחריות על כל האירוע, ועכשיו נוצר על ידי

2

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודה זה שמנהל אותו. ומנגד, יוסף, מלך של כל האימפריה, מוציא את כולם מעליו. תחשבו מה זה, כל השרים פתאום, כל המאבטחים, יש 730 פתאום אומרים להם תצאו החוצה. אני מתאר לעצמי שבטח עיקמו פנים. הרגע אתה עוצר אותו. הוא ניגש אליך ואתה אומר לכולנו לצאת החוצה? ויוסף בא ומתוודה. אבל במשפט השני של יוסף הוא מיד אומר, חברה, תסתכלו במקרו. זה לא מה שאתם רואים פה. מישהו הוביל אותי. כל הסיפור פה קרה, הוא קרה מאת הקדוש ברוך הוא כדי שיקרה את הדבר הזה. ואני חושב שיש פה שני ערכים שאנחנו לומדים ומקבלים אותם בצורה מאוד מאוד משמעותית, שלוקחים אותנו, אפשר לקחת אותם עד היום. בין אם למנהיגות, מלכות או להורים או לכל דבר. אחד, את הצד של יהודה, את תפיסת האחריות, את הקבלת אחריות הזאת, את המנהיגות, לא סתם יהודה באמת זכה למנהיגות כי הוא בן אדם שיודע לקחת אחריות, אפרופו גם הצאצאים שלו. גם דוד לקח אחריות בסיפור עם בת שבע. הוא בא ולקח אחריות. זה בעצם משהו שירד. ומצד שני יוסף, שמסתכל על הכול בראיית מקרו, בראיית מה שהקדוש ברוך הוא הוביל את כל הדבר הזה לפה. אז יש לנו מצד אחד תפיסה אחרת מאד משמעותית, ומצד שני אמונה מאוד מאוד גדולה בקדוש ברוך הוא, ואיפה שהוא לקח אותי, למקומות השחורים ביותר שהייתי בהם, מהבור, עד לאיפה שאני נמצא היום, הכול סובב סביב הדבר הזה. וזה יכול לתפוס אותנו בכול. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד, אם לא נדע להסתכל קדימה, אנחנו נסתכל בצורה מאוד מאוד שחורה. כי אנחנו כבר שנה וחצי במלחמה, אנחנו לא רואים איך זה נגמר. ויש רק דבר אחד שאולי כדאי להכיר אותו, אני הכרתי אותו רק בסבב השני של המלחמה. זה האלוף שלנו, אלוף פיקוד מרכז אמר לנו את זה, בלוט. הוא דיבר איתנו, הוא נתן לנו את הרב זקס. ולרב זקס יש הפרדה מאוד גדולה בין אופטימיות לתקווה. הרב זקס טוען שיהודי הוא לא אופטימי. ליהודי יש תקווה. אופטימיות זה משהו מאוד מאוד, שבא ממקום של-

שרון הורוביץ [גזבר]: נפש, אמונה אולי.

צורי דותן [חבר מועצה]: מצוקה, של מקום, אני כאילו מנסה לקחת למקום של נפש. תקווה היא משהו הרבה הרבה יותר גדול. אז פה גם מתחבר לנו ליוסף, למקום הזה שאתה מסתכל עליו, אנחנו, יש לנו תקווה.

אנחנו יודעים במקום שאנחנו נמצאים בו, אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים, אנחנו יודעים ש-3,000 שנה העם הזה קם והעם הזה ידע נפילות ועליות ומורדות ובעזרת השם, אנחנו נזכה לראות, נזכה תמיד לחיות בתקווה, ובעזרת השם שגם נזכה לראות את עם ישראל בשיא תפארתו. והחטופים שיחזרו במהרה, וחיילים שיחזרו בשלום. אמן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: והנה טליה עושה את תפקידה. שלום נילי, ערב טוב.

[ 2 ] תפילה לשלום הפצועים והחטופים.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: צורי, אז אתה תעשה את החיילים? אז אני אעשה את החטופים. יהי רצון מלפניך, אדוני אלוהינו אלוהי אבותינו, שתחזק ותשמור ותנצור את אחינו בית ישראל, השבויים והשבויות, בעבור ושאנו מתפללים בעבורם. הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליהם, ישמרם מכל צרה וצוקה ומכל נגע נוצר על ידי

3

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, יוציאם מחושך וצלמות ויושבם מהרה לחיק משפחותיהם, ונאמר אמן.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם, ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ואמרו אמן.

צורי דותן [חבר מועצה]: מי שברך אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל, העומדים על משמר ארצנו וערי אלהינו, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, ומן הים הגדול עד לבוא הערבה, ביבשה באויר ובים. יתן אדוני אלהינו את אויבינו הקמים עלינו, נגפים לפניהם, הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. ידבר שונאינו תחתיהם, ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת נצחון, ויקוים בהם הכתוב כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם, להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם, ונאמר אמן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: פעם אחרונה בעזרת השם. טוב, אז נמצאת איתנו יהודית, מנהלת האגף-

אריאלה פרי [חברת מועצה]: רגע, צריך להקריא שמות?

דובי שפלר [ראש המועצה]: מה?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: צריך להקריא שמות? לפרוטוקול?

דובי שפלר [ראש המועצה]: כן. דובי.

צורי דותן [חבר מועצה]: צורי.

יפה שטרית [מנכ"לית]: יפה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אריאלה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: טליה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מנחם.

נילי רשלבך [נציגת הנוער]: נילי.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: ישי.

נוצר על ידי

4

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: יהודית.

שרון הורוביץ [גזבר]: שרון.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: עקיבא.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: וגם דנה הייתה פה. מעדכנת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אז נמצאת איתנו יהודית, מנהלת האגף לשירותים חברתיים. הבמה שלך.

[ 3 ] סקירת אגף רווחה ע"י מנהלת האגף יהודית אפללו.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נעים מאוד. שלום, ערב טוב. טוב, התבקשתי להציג את האגף שלנו למי שעוד לא מכיר,. נכנסתי באופן רשמי לתפקיד בראשון לספטמבר, אבל לפני זה ככה גם צמחתי לתוך האגף, הייתי קודם סגנית, וראש צוות. אז יש לי היכרות עם המחלקה. קצת, קצת מידע על האגף. כמה עובדים יש באגף? זרקו מספר.

צורי דותן [חבר מועצה]: רגע, מה התקן? אנחנו רק עכשיו העברנו תקציב.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: עובדים סוציאליים, כמה אגף

טליה מרכוס [חברת מועצה]: 10?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: 10 עובדים?

צורי דותן [חבר מועצה]: אני אומר .40

דובי שפלר [ראש המועצה]: .27

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בין 10 ל-25 אתם אומרים. סבבה, סך הכל 42 עובדים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: יפה מאוד, תודה רבה צורי. כן. מתוכם 33 עובדים סוציאליים.

צורי דותן [חבר מועצה]: את מכניסה את השפ"ח או בלעדיו?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: מה פתאום השפ"ח.

נוצר על ידי

5

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: בלעדיו. אז בכלל, בואי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: השפ"ח לא שלי, השפ"ח שייך לחינוך.

שרון הורוביץ [גזבר]: היא המעסיקה השנייה

צורי דותן [חבר מועצה]: עובדים סוציאליים.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: כמה משרה?

שרון הורוביץ [גזבר]: זהו, משרות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, אני מדברת על עובדים

צורי דותן [חבר מועצה]: כן, רק רווחה.

שרון הורוביץ [גזבר]: לא, צודק

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: שנייה, תתרגם לי את זה רגע, מה הכוונה?

שרון הורוביץ [גזבר]: שתי עובדות סוציאליות אצלך זה משרה אחת לפעמים, נכון.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, כמעט כולם בחלקיות משרה. כמעט כולם חלקיות משרה, יש לי שלוש בתקינה מלאה. כל השאר הם בחלקיות משרה בין 50 ל-,60 הטווח שלי הוא בין 50 ל-75 אחוז זה ככה הטווח הגדול. ועוד שאלה, רגע, לפני שאנחנו צוללים פנימה. מה הדבר, הסיבה העיקרית שבגינו פותחים תיק? מה שנקרא מהות נזקקות עיקרית שיש פה באפרת שעליו פותחים תיק? איזה סיבה יכולה לגרום לאנשים לפתוח תיק ברווחה?

יפה שטרית [מנכ"לית]: צרכים מיוחדים.

שרון הורוביץ [גזבר]: הגירה.

צורי דותן [חבר מועצה]: עלייה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: כלכלי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: יש פה מישהי מהתחום, עלייה, צרכים מיוחדים, כלכלי.

נוצר על ידי

6

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

שרון הורוביץ [גזבר]: חד הורי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: חד הורי.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: מוגבלויות. כן? זה נכון?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, את צודקת, יפה מאוד. מוגבלויות זה האחוז, מוגבלויות, צרכים מיוחדים, זה האחוז הכי גבוה. ונצלול קצת קדימה. טוב, קצת נתונים. אז באמת יש לנו 619 תיקי פונים. אנחנו אחרי מה שנקרא, עם כל סוף שנה לועזית אנחנו עושים סיכום של מיוני תיקים, סגירת תיקים, פתיחת תיקים מחדש. יש לנו היום, 619 תיקים יפה שטרית [מנכ"לית]: זה עלה מהמספר שיש אצלי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון, נכון, אנחנו במגמת עלייה. כל הזמן יש מגמת עלייה. היינו ב-.588

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: איך זה בהשוואה לישובים שדומים לנו נגיד בגודל ובסוציואקונומי?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: יופי, אז אנחנו דווקא בממוצע הארצי. אני חייבת להגיד שכמובן שהשנה הזאת הייתה עלייה מאוד מאוד גדולה בפריפריה, זאת אומרת דרום צפון עם החרבות ברזל, מפונים, אז הקפיצות הרבה יותר דרמטיות. אצלנו ברשויות בגודל שלנו, שניכרות במרכז הארץ למשל, יש כל מיני באר טוביה למשל, כל מיני סוגים כאלה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מועצה אזורית.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: שזה אזורי נכון, אבל עדיין, סך הכל אנחנו בממוצע הארצי. כן. אני כן אגיד, שברור שהסיפור של המלחמה גם היה, וגם משרד הרווחה פתח אפשרות לפתוח תיק על סמך המלחמה, זאת אומרת, שזה תיק נקודתי, המשרד הקצה תקציב לחרבות ברזל.

שרון הורוביץ [גזבר]: השאלה שלי היא כזאת, שכתוב 619 פונים, זה לא יחידות משפחתיות, זאת אומרת אם יש משפחה של ארבעה אנשים, אז יש לך ארבעה פונים או אחד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, זה תיק אחד, זה תיק של משפחה. בגיר, 18 ומעלה, כבר יש לו תיק בפני עצמו.

שרון הורוביץ [גזבר]: ולכן אני רוצה לומר שזה לא כל כך נמוך. כי אנחנו, תחשבו בערך ,3,100 3,200 משפחות. אז 619 זה לא נמוך

נוצר על ידי

7

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: גם 600 נשמע לי-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ותוריד 48 תיקים של צעירים, שזה חבר'ה בני ,18 ,19 שכבר בגירים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הממוצע הוא 16 או 17 אחוז.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: מה? שמוכרים? 20 אחוז, 20 אחוז.

יפה שטרית [מנכ"לית]: 20 אחוז נוער?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון. 20 אחוז.

שרון הורוביץ [גזבר]: מצד שני, יש פה מודעות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון. יש גם מודעות ויש גם, אני חושבת שנדבר על זה, על צריכת שירותים למשל. השירותים הטיפוליים פה הם ניתנים אצלנו ברמה מסובסדת ויש פה שם מאוד מאוד טוב. אז ברמת ההפניות של בתי הספר, יש שיתוף פעולה היום מאוד חזק, שיודעים שסומכים על השירות הטיפולי ברווחה. אם בעבר היה חשש להפנות לרווחה מפחד מסטיגמה, היום אנחנו מרגישים שזה פחות. יש היום יותר, הפניות, ויותר עבודה משותפת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: יש לך סטטיסטיקה על משפחות עולים יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים

חברתיים]: אז אני אגיד ככה. משפחות עולים, היום, ממש, אנחנו בתהליך ארגוני שבעבר הן לא היו משפחות שהיו להן תיקים, אני רוצה שהן ייכנסו למאגר שלנו דרך תוכנה ממוחשבת שנקראת ,EPR שאנחנו עובדים איתה. אני רוצה שמשפחות העולים גם ייכנסו, למרות שבפועל אני לא פותחת להן תיק מבחינת המשרד, אבל זה ייתן לי איזה שהוא שיקוף נתונים, בהבנה שעולים בממוצע 30 משפחות בקיץ, בסדר? לאפרת, מגיעות. הרבה לא ממהרות לפתוח תיק ואפילו יש איזשהו חוסר אמון במתן השירותים הציבוריים. אם יש צורך באפילו התערבות טיפולית או קשרים עם המוסדות, מה שנקרא קופות חולים וזה. יש המון חשדנות.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל בסוף הם פותחים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז זהו, זה מה שאני מרגישה שאני צריכה איתם תהליך. חלקם לא, וחלקם אני יכולה לפגוש משפחה בקצה, שיש להם ארבעה מטפלים פרטיים ושני פסיכיאטרים שמטפלים והם מוציאים המון המון כסף על טיפול פרטי, רק כדי שהמגזר הציבורי לא יכיר, שזה מנטליות טפסים, ומנטליות מארצות הברית, ששם שירותי הרווחה מאוד מאוד שונים, אתה בטח מכיר את זה, אבל זה תהליך שאני מרגישה שאני צריכה לעשות ולבנות אמון יחד עם המשפחות העולות. וגם-

נוצר על ידי

8

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יפה שטרית [מנכ"לית]: יש עו"סית עולים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אין לנו עו"סית עולים. יש לנו יחידה לקליטת עלייה.

יפה שטרית [מנכ"לית]: באה ועזבה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, לא. אין תקינה. מבחינת משרד הרווחה, אין תקינה של עו"ס עולים. מה שכן, יש לנו יחידה לקליטת עלייה דרך משרד הקליטה והעליה, שמתוקצבים בעצם.

מתוקצבים ב-100 אחוז משרה, הרשות מוסיפה עוד 50 אחוז משרה. סה"כ שני עובדים בנושא, אחד ב-100 אחוז ואחד ב-50 אחוז, שמתעסקים בכל הנושא של קליטת עליה, יושבים בתוך הרווחה ואנחנו-

מנחם שפיץ (חבר מועצה): אך ורק תחת הכובע של עולים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אך ורק עולים.

מנחם שפיץ (חבר מועצה): שזה 150 אחוז משרות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: 150 אחוז שמתעסקים בנושא של עוליםמנחם שפיץ

(חבר מועצה): זה הרבה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: פעם היה יותר.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: צריך הרבה יותר. אני אומרת לך, זה לא מספיק.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: פעם כשאני הייתי, היה יותר.

יפה שטרית [מנכ"לית]: מה, אז אחד וחצי זה הרבה אתה אומר?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: כן, זה הרבה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: רק עוד שאלה אחת, האם בהכרח כל מי שיש לו ילד עם צרכים מיוחדים, בחינוך מיוחד, צריך להפנות לרווחה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא.

נוצר על ידי

9

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: החינוך המיוחד זה מאוד מבלבל. תקראו מספרים שלי, בסדר? 187 תיקים שזה מוגבלות, זה הסיפור העיקרי. בסוף, יהיו ילדים שיהיו מוכרים בחינוך המיוחד ולא יוכרו ברווחה. או בכיתה קטנה או בכיתה רגשית או בכיתה נפשית, הם לא נכנסים למאגר של הרווחה. רק אם יש הגדרות מאוד מאוד ברורות של אוטיזם.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אוקיי.

שרון הורוביץ (גזבר): יש לכם גם מיפוי? יש משפחות שרוצות להיכנס תחת כנפיכם ואתם אומרים אתם לא צריכים את זה? אתם מקבלים כל מי שפונה אליכם?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, יש קריטריונים של משרד רווחה.

שרון הורוביץ (גזבר): כן, כן.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: היום הגיע למשל, בחור צעיר בן ,21 רוצה לעשות שירות לאומי עם מגבלה נפשית. אז אני אומרת לו, באמת, אם זו רק מגבלה נפשית, אני מחזירה אותו לקופת החולים. ואני אומרת לו, אני איתך. חיברתי אותו לעובד סוציאלי. עשיתי לו עבודה של משרת.

שרון הורוביץ (גזבר): אבל אין תיק.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אבל אני לא יכולה לפתוח אצלי כי אני אומרת, מה, הוא באמת לא יהיה אצלי?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זהו. טוב, עברנו שירותים חברתיים. רק בגדול אני אציין, וזה באמת יראה קצת מבלבל, אבל בגדול, כשלושה צוותים, תסתכלו על הריבועים הגדולים. ריבוע של צוות קהילה, יש את הנושא של קליטת עלייה, צרכים מיוחדים, התנדבות, עבודה קהילתית, זקנה. הצוות הטיפולי, זה כל הנושא של שכול ואובדן, הנושא של פגיעות מיניות, הנושא של אלימות במשפחה, הנושא של טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול דיאדי, כל זה חונה כאן. וכל הנושא של פרט ומשפחה, עובדי חוק, סדרי דין, גירושים, חוק נוער, הזנחה, התעללות, עובדות משפחה, צעירים בסיכון, נוער בסיכון.

יפה שטרית [מנכ"לית]: לא צריך כל כך הרבה, זה לא נכון.

דובי שפלר (ראש המועצה): את לא באמת חושבת שאנחנו מצליחים לקרוא יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, לא, אמרתי, אני מקריאה בגדול את הנושאים. אין עניין, זה גם באמת מאוד מורכב להכניס כל כך הרבה צוות לבפנים. אני אומרת בגדול זה הטייטלים, אין לי ציפייה שתקראו. וגם שתראו אחד אחד. טוב.

נוצר על ידי

10

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: את צריכה להגיד הפוך. בבקשה תקראו את זה בבית, תשלימו.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אני חייבת להגיד שיש פה כמה ששורקים את החומר.

אני יכולה להצביע פה על כמה שכבר מכירים אותנו מקרוב ממש. טוב. כמה מילים על התקציב. אתם מכירים, אבל אני אגיד שהתקציב שלי הוא לא גמיש בכלל. התקציב שלי די נעול. מה שאני מקבלת מהמשרד איתו אני עובדת. ,75 25 אחוז משרד, זה ככה התהליך של חלוקת התפקידים אצלנו.

יפה שטרית [מנכ"לית]: רגע, אבל, הרווחה מקבלת יותר מ-25 אחוז מהמועצה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, מהמועצה, כן. נכון.

שרון הורוביץ [גזבר]: זה 60 אחוז בערך.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה 60 אחוז, נכון.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: מה זה ,75 25?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הנוהל של משרד הרווחה, הם ממנים % ,75 והשתתפות, %25

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: המצ'ינג.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: המצ'ינג שלנו הוא 25 אחוז. בפועל הרשות מתגברת יותר ממה שהיא צריכה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל לא מספיק, אני חושבת שזה נקודה שצריך לעבוד איתה.

שרון הורוביץ [גזבר]: בואי אני אגיד לך עוד דבר. שאנחנו רואים ,28 29 אחוז, זה מכלל השירותים החברתיים. יש סוג טיפול אחד בשירותים חברתיים, שהכול על חשבון המדינה, אם אני לא טועה, זה כל הנושא של האוטיזם.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: 100 אחוז, וניצולי שואה.

שרון הורוביץ [גזבר]: 100 אחוז, ועם כל זה אנחנו משתמשים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: וניצולי שואה.

שרון הורוביץ [גזבר]: זאת אומרת, אז לכן אנחנו באופן אמיתי הרבה יותר משלושים אחוז. זה אחוז גבוה, נוצר על ידי

11

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: בסדר אבל זה-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה החלקים הכי גדוליםשרון הורוביץ [גזבר]: לא, זה

היה צריך להיות בכלל לא על חשבוננו.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל זה על חשבוננו?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא.

שרון הורוביץ [גזבר]: פה יש אחוז.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: פה יש השתתפות מלאה של המדינה.

שרון הורוביץ [גזבר]: וגם אנחנו משתתפים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אוטיזם, ניצולי שואה, השתתפות מלאה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל אני כן חושבת שלפרוטוקול, דובי, ברשותך, לפרוטוקול זה משהו שצריך להיאמר, שיפה שהמועצה נותנת ,28 29 אחוז. מהתקציב של 2024 ל-2025 זה גדל באחוז. אנחנו בסוף מדברים פה, על אוכלוסייה שגדלה, על פרופורציה של משאבים ותושבים. ויש צורך, ויש המון צרכים, בטח ובטח אחרי ה-7 באוקטובר, שאני חושבת שהתקציב הבא צריך להיות מתוקצב הרבה יותר מאחוז אחד.

שרון הורוביץ [גזבר]: מצד שני גם הקטע

צורי דותן [חבר המועצה]: אחוז אחד מהאחוז הכללי או מהבלתי צבוע? זה השאלה.

דובי שפלר (ראש המועצה): לא, היא מדברת על, עזוב את ה-,25 מעל ה-.25

יפה שטרית [מנכ"לית]: נכון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כן, מעבר לחובה.

שרון הורוביץ [גזבר]: אנחנו בערך שם.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אבל יהיה מעניין לשמוע, לא דווקא הערב אם אין לך נתונים. אבל איך, לראות איזה גרף של שלוש ארבע שנים מבחינת מספר התיקים, שנה לאחרי שנה, וגם התקציב איך הוא נראה לעומת הגידול בתיקים, אם יש.

נוצר על ידי

12

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יפה שטרית [מנכ"לית]: ראינו את זה בתקציב, אני יכולה להביא לכם נתונים ממשרדי, אני אשלח לכם בקבוצה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: צריך לומר, מנחם, שבקדנציה של אלי מזרחי, שתחשוב שאוכלוסיית אפרת אז הייתה 6,000 ומשהו בערך. היו אז, אני זוכר שהיה לנו יום עיון על זה, הציגו לנו אז שיש 480 תיקים באפרת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כמה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: 480 תיקים באפרת, אבל אז, הייתה גם יחידה לנוער בסיכון שכללה 102 אם אני זוכר נכון, בני נוער, שהיום לא נמצאים, ואנחנו היום נתחיל לאתר, זה כבר לימים אחרים כמובן, נתחיל לאתר אז אני מניח שזה יוביל לפתיחת תיקים נוספים.

שרון הורוביץ [גזבר]: וגם מה שדנה אמרה, אני רוצה לציין עוד מצד שבחו של האגף ומצד שבחה הגדול של יהודית. שגם היא בתפקידה הקודם, היא ידעה, היא הייתה אמונה על מיצוי תקציבי ממשלה. קיבלה סיוע מאיתנו גם בתקני כוח אדם, וגם בפעילויות, וגם באוהדות מה שנקרא, וזה חלק מהסיבה שיש פה כזה מהלך גדול.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן. אני אגיד כי זה באמת נדיר, זה שאנחנו עם יעדים יותר גבוהים, הלוואי שזה גורר שעות אחרות, זה אחת הסוגיות שאני פטורה מלהתמודד איתן, באמת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: ה-600 התיקים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: הם 600 תיקים פעילים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, בוודאי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: או שזה רואים אחד פעם בשנה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: במרביתם, 85 אחוז פעילים. יש תיקים שלמשל אדם עם מוגבלות שכלית, בתפקוד מאוד מאוד נמוך, מושם במקום אחר, אסור לי לסגור לו את התיק. בפועל, אין לי עבודה איתו. אבל 85 אחוז מהתיקים פעילים, אינטנסיביים, ברמה של אינטנסיביות אפילו אחת לשבועיים קשר. זו המשמעות. טוב. קצת עם הפנים קדימה, אז זהו, הגענו ל-,2025 כן אגיד לכם שמבחינתנו אנחנו התחלנו השנה הזאת להתמקד בשלושה נושאים שהם מבחינתי ההיילייטים ברמת אוכלוסיות יעד.

הסיפור של נוער בסיכון, כמו שדובי דיבר עליו. אנחנו היינו בתהליך של הקורונה, משהו ביצירת הקשר עם נוצר על ידי

13

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

הנוער, שתמיד היינו יוצאים לפארקים והם היו יושבים בסקייט פארק, והיו יוצאים, סיירת הורים שהייתה אז ופגשה אותם. החבר'ה היום לא יושבים בפארקים ומתנהגים בהתנהגות סיכונית. זה כל כך השתנה. יש, אוקיי? זה יכול לקרות, ואני מקבלת דיווח בערב שבת על חבר'ה שישבו בסנטר, בזית, ושותים וממש שיכורים והם בני .13 קרה, בסדר? קרה וקורה. אבל בסוף, בקצה, ההתנהגות הסיכונית קורת פה, הם נכנסים לחדר, סוגרים את הדלת. ההורים, החברים, המורים, לא יכולים לדעת שקורה משהו. וזה משהו שהשתנה והיום מפתחים את זה ברמה הארצית, אבל גם אצלנו זה אתגר מאוד מאוד גדול, שאתה צריך לדעת מה קורה. לפעמים אני יכולה לקבל דיווחים, מאיפה אני מקבלת אותם?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מהמועצה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ממוקד ,105 שיושב אי שם במרכז הארץ. והם משוטטים ברשתות של כל החברה ומקבלים דיווחים על אובדנות, מסרים מדאיגים, התנהגות מינית לא מותאמת, ודרכם אני מקבלת. שההורה מופתע, המחנך של הכיתה מופתע. ודרך זה אנחנו מקבלים את המידע מבחינתו, אנחנו סגרנו את המענים ב-2024 של מה שהיה פה. והשנה, גם הודות לרשות שאישרה והסכימה יחד עם משרד הרווחה לפתוח תוכנית של איתור וטיפול בנוער בסיכון. אנחנו מגייסים עכשיו עובדת נוער נוספת ל-75 אחוז משרה, עם שני מדריכים שיעזרו לנו באיתור, יצירת קשר, ועבודה על כל הנושא של רשתות חברתיות. כדי באמת, להתחיל לפתוח פה מענים ייעודיים. אז ככה, זה משהו שכבר עומד במכרז ומתראיינת השבוע פה, מתראיינת פה מישהי, ואני מקווה שאנחנו נוכל כבר לספר על השירותים שנפתחים.

זהו. מסגרות לדיור ותעסוקה, גם. זה משהו שהיום אני מוציאה את כולם לירושלים. הגעת לגיל ,21 ברוך הבא, סע לירושלים. תמצא תעסוקה, תמצא דיור, אני אעזור לך. אבל גם עיריית ירושלים אומרת לי עצור.

אין לי מקום יותר לקלוט אנשים, וגם אני אומרת, מה העניין שלנו כרשות? שנייה. אדם שמגיע לגיל 21 עם מוגבלות, אז הוא לא יכול לגור באפרת? אנחנו לא יכולים לתת פה מענה לאנשים? נכון, אני רשות קטנה. אין לי מספרים גדולים כמו עיריית ירושלים לתת מענה לדירה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. אני חייבת לייצר פה שותפויות עם הרשויות האזוריות, שהם יחד עם גוש עציון, אולי עם בית"ר, אולי עם קריית ארבע, אבל בסוף אני חושבת שבתפיסה המהותית שלנו, באפרת, צריך להיות פה מענים לחבר'ה עם מוגבלות מגיל 21 ומעלה. הם צריכים למצוא פה מקום של עבודה, והם צריכים למצוא פה דירות מתאימות, שההורים יוכלו לבוא לבקר אותם בלי לנסוע לירושלים. ויפה שעה אחת קודם בעיניי. גם אם המספרים שלי קטנים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: בכמה, בכמה מדובר?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז רגע, היום, היום בפועל, יש לי בדיוק שם בנתונים ולא פה, שנייה אני אגיד לך מספר מדויק. יש לי 35 צעירים שהיום חלקם כבר עם תעסוקה, אבל לא נמצאים בדיור. גם בנים וגם בנות.

יפה שטרית [מנכ"לית]: תעסוקה פה? בגוש? או באפרת?

נוצר על ידי

14

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: מפוזרים, גם בירושלים

דובי שפלר [ראש המועצה]: אבל איזה רמות תפקוד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הכול יש לי, וגם מגבלה שהיא מגוונת, בסדר?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: גם גיל 21 את מתכוונת?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: רק מגיל 21 ומעלה, בנים ובנות שלא נמצאים בדיור.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אמרת צעירים, בגלל זה אני שואל.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, נכון. אבל יש לי גם, למשל, יש לי אדם, בסדר? בן ,42 שעד עכשיו המשפחה וההורים לא רצו שהוא יצא לשום דיור, אבל ההורים מזדקנים, והם מבינים שהיום הוא צריך לצאת לדיור. אז זה גם פער. כי בעצם אני לא אשים אותו בדירה עם בני ,20 עם אוטיזם, זה סיפור אחר.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: את עובדת עם עמותות?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק, אז הכל זה מספרים נורא נורא קטנים. זה בנים, זה בנות, זה אוטיזם, זה מוגבלות שכלית, זה בעיה של שיקום בכלל, וזה עיוורון. זה מאוד מאוד פרופיל שונה. ישבנו עם גוש עציון, אנחנו מתחילים להשוות את המספרים ואת הנתונים שלהם ושלנו. השאיפה שלי, אני רואה היום, בנתונים שלי, יש לי פוטנציאל לפתוח שלוש דירות. ממש. שתי דירות של בנים, דירה אחת של בנות. אני מאוד רוצה להצליח. אני אומרת, זה בשאיפה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: באיזה תפקוד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כל התפקודים, דירה אחת של בנים נמוך, ועוד שתי דירות של תפקוד גבוה, אחת של בנים, אחת של בנות. שתיהן של אוטיזם, אחד מוגבלות שכלית התפתחותית.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: ותעסוקה באפרת ?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: והתעסוקה תהיה אפרת וגוש עציון.

נוצר על ידי

15

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: חייב גוש עציון, כי אין לנו מספיק.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם לא כדאי לנו בעניין הזה לשתף פעולה עם קריית ארבע, הר חברון, גוש עציון?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז אני אומרת, אני עם מספרים קטנים שאין לי ברירה, אני חייבת.

יפה שטרית [מנכ"לית]: זה לא אופציה, חייבים.

צורי דותן [חבר מועצה]: לא, אני לא חושב שיש ברירה, אני חושב שזה מראש צריך להיות האירוע, כי מקורות תעסוקה, אין לנו פה מספיק כדי לתת.

שרון הורוביץ [גזבר]: למרות שמקורות זה יותר עבודות כפיים,

צורי דותן [חבר מועצה]: כן, זה פחות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: תראה, אין למי, ופה יש לי משהו מאד מגוון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לרוב מי שנמצא בהגדרה הזאת של החינוך מיוחד עד גיל ,21 אז הוא נמצא במסגרת של איזשהו בית ספר נגיד, בדומה למה שיש בגבעות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אז אפשר להתחיל איזשהו תהליך של שיתוף פעולה, לקבל גם מהם את המידע ואת המספרים ולקנות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק. אז בתי ספר בירושלים עובדים איתנו מצוין, עושים את ההעברה, עושים פגישה משותפת יחד עם היועץ וזה, ממש להעברה. הסדנא זה סיפור אחר לגמרי.

בסדנא באמת הם ממש במיצוי מלא, לא מכניסים חבר'ה מאפרת. זה באמת אירוע אחר, וזה ממש עוף חריג.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: ועוד שאלה. כשאנחנו מדברים על מוגבלות, אנחנו מדברים על מוגבלות שכלית? כי כל מה שקשור לבריאות הנפש, זה דרך משרד הבריאות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז אני אומרת, שלושה דברים. נכון, בריאות הנפש מחוץ לתמונה, מוגבלות, זו מוגבלות שכלית.

נוצר על ידי

16

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אוקיי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: או שיקום, שזה יושב על עיוורון, חירשות, כל הנושא הזה. נכות פיזית.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: פיזית?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק. או אוטיזם, שזה כל הנושא של הרצף התקשורתי.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אוקיי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה מה שנקרא, בסדר? אז זה מבחינתי מטרה נוספת.

כבר יצרנו קשר עם שמעיה ושלווה, שזה שתי עמותות שפועלות פה, והן ממש בהיתכנות ונכונות לפתוח פה דירות. כבר ממש בלוחות זמנים קצרים. זהו

דנה שפיגל (חברת מועצה): ולזה יש עו"סית מלווה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן. ליאורה ציון תאיר, מי שמכיר אותה, היא עו"סית פיתוח שירותים, ממש על זה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בשלווה היה דירה, ברימון.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: עדיין.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: עדיין.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: עדיין יש, אבל זה לא מספיק, זה בסך הכל, 4 דיירים באפרת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בנים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, בנים.

שרון הורוביץ [גזבר]: מתעניינים עכשיו לשכור נכס?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון.

נוצר על ידי

17

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

שרון הורוביץ [גזבר]: מאיתנו, מה שהיה מרכז זכות הילד שקופת חולים עובדת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: הדיירים האלה של הדירה הזו יפה שטרית [מנכ"לית]: זה כבר היה במכרז, וזכו בו.

שרון הורוביץ [גזבר]: כן בסדר.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: הם מגיעים מפה? מהאזור שלנו?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, שלוש מאפרת, אחד מגוש עציון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: הבנתי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אם יתפנו חדרים של מרכז המשפחה, וכאלה, נוכל להשכיר.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן. וזהו, אז התוכנית האחרונה זה, הסיפור של בניית תוכנית אסטרטגית. אנחנו בעצם מתחילים כבר שבוע הבא, יש לנו פגישת התנעה של תוכנית אב, בתחום הזקנה. יחד עם המטה ותיקים, המתנ"ס שמשתתפים, ובעצם לחבר ככה למשהו רחב יותר, יחד עם תושבים, ועדת רווחה תהיה מחוברת לזה, וזה משהו ככה ששבוע הבא אנחנו נפגשים כבר, להתנעה של תכנית אב.

מבחינתנו זה רץ קדימה. אני אגיד שבאמת בתחום של זקנה, אני מרגישה שיש לי חובה בתפקיד שלי שנבין שאפרת הולכת לתחום של הזדקנות. ואנחנו לא נחשוש משכונת הרימון. האם זו שכונה שאנחנו בוחרים שזה תהיה שכונה מזדקנת? האם נכניס תושבים צעירים בתוך השכונה? איך אנחנו כרשות רוצים שהשכונה הזאת תהיה? בהבנה שבסוף יש פה, היום, זו שכונה שהיא מאוד פעילה קהילתית, מאוד מאוד פעילה קהילתית, יש שם הון אנושי מדהים, ומעורבות חברתית מאוד מאוד גבוהה. אבל הם עם דאגה אדירה בלב. הם אומרים, מה יהיה איתנו עוד 10 שנים? מי ידאג לנו, כי אנחנו, כבר לא יהיה לנו כוח. וזה משהו שמבחינתי חייב לחשוב עליו, וגם על כל הנושא של פיתוח שירותים בתחום זקנה. חסרים לנו שם היום דברים. אני אגיד עוד מילה על המטרות-

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: שזה מה? מה זה שירותים של זקנה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: שירותים של זקנה, אני אגיד במילה, אני לא רוצה רק לשעמם יותר מדי, אנחנו עושים, יש רצף של תפקוד, בסדר?

יפה שטרית [מנכ"לית]: את לא משעממת.

נוצר על ידי

18

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז למשל אדם מתחיל להזדקן. ואז לפעמים זה יכול להיות ברמה הפיזית, זה יכול להיות ברמה הקוגניטיבית, לפעמים זה בא גם וגם. רוב הפעמים זה לא בא גם וגם. ואז יש איזשהו רצף של שירותים, עד ,120 שככה אני רוצה שיהיה לי מספיק מענים עבורם. היום יש, כולם מכירים את שיינפלד, זה לא קשור, זה של המתנ"ס, לא קשור לרווחה.

צורי דותן [חבר מועצה]: זה מטה ותיקים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון, לגמרי. זה מטה ותיקים

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, יש ותיקים ויש שינפלד.

צורי דותן [חבר מועצה]: שיינפלד שייך למטה ותיקים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל זה כאלה שעדיין מתפקדים.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: שיינפלד זה תת של מטה ותיקים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הם מתפקדים, הם לא צריכים שרותים אחרים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: חבר'ה מתפקדים, מחפשים שעות פנאי לגיל הפנסיה וזה נהדר. מה קורה כשמתחילים בירידה תפקודית? ויש כבר קשיים? וכבר לא יוצא לפגוש חברים?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא היה משהו פה? באזור? איזשהו מועדון?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, נדבר עליו.

יפה שטרית [מנכ"לית]: כן, זה, מועדון מופ"ת.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אני אומרת, השלב הבא, יש לי שני מועדונים. מועדון מופ"ת, שזה הממוצע גיל שם הוא .85

אריאלה פרי [חברת מועצה]: וואו.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה חבר'ה ששם באמת הדגש יותר חברתי. יש שם כבר חבר'ה עם כיסאות גלגלים. ברמה הפיזית יש שם, אוקיי? תפקוד יותר נמוך, צלולים במאה אחוז, מתקשרים, זה מועדון חברתי, פועל שלושה ימים בשבוע, מקבלים ארוחת בוקר, ארוחת צוהריים. ויש שם תפוסה מלאה, 35 משתתפים. יש לי היום בתור עוד עשרה שמחכים להיכנס ואין לי מקום. ממש מלא, מלא,. יש שם מצוין נוצר על ידי

19

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

למועדון הזה, אני חייבת להגיד שחגית הומינר מנהלת אותו, היא עושה עבודה באמת לעילא ולעילא. רוב המועדון שלי הם דוברי אנגלית, שזה אתגר, זה עניין. אנחנו, תחשבו על זה, מעבירה חוג, מעבירה סדנה, מתחילה בעברית, עוברת לאנגלית, חוזרת לעברית, מדברת באנגלית, זה האירוע כאילו, זה באמת, יכולות מדהימות. ראיתם מה קרה שם במועדון, אבל זו באמת עבודה מקסימה. הקומה למעלה, זה מרכז יום לחבר'ה שנמצאים, בתפקודנמוך, המקור הקוגניטיבי כבר לא מתפקד בצורה מיטיבה, מה שנקרא דמנציה, ויש ממש ירידה קוגניטיבית. ושם באמת, יש שם כבר מענים. זה דרך, ביטוח לאומי משתתף שם. ויש שם מענים הרבה יותר תקציביים, בסדר? עכשיו, ברמה הזאת, ברצף, לי חסר, בעצם, המועדון המופ"ת הוא יותר חברתי. הסיפור של המקום התפקודי חסר לי. יש לי חוסר במענה הקוגניטיבי. אבל המקום התפקודי של אנשים שהיו עם מכונות נשימה, חמצן, כיסאות גלגלים, לא מותאם. אין לי מועדון היום, זה נקרא מועדון מרכז יום לתשושים, בסדר? זה השם של ביטוח לאומי. היום אין לי אותו. הגשתי פה חומר לביטוח לאומי, כרגע עסוקים באישור. צריך לראות, זה עניין של תקציבים גם, זו שאלה. באמת סוגייה שצריך לדון בה. זהו.

מטרות פנים ארגוניות. נראה לי סיפור הסיפורים. לא סיפור רק של אפרת. אבל סוגיית כוח האדם, אני אגיד שברמה הארצית עובדים סוציאליים, מסיימים את התואר, ולא הולכים לעבוד במקצוע. היה כנס ענק של מנכ"ל משרד הרווחה לפני שבוע. על הסיפור הזה. זה אירוע, באופן כללי זה אירוע ארצי, אבל אני חלק מהאירוע הזה. ואני אגיד יותר מזה, אצלי באגף היום יש עובד סוציאלי גבר יחיד, אחד. להבין מה החוויה של גרוש, או אבא שחווה קושי ואין לו מישהו שיכול להבין אותו, בחוויה הגברית. של להיות רגע, הוא כל היום פוגש אישה, ומרגיש שהאישה לא מבינה אותו. אני אומרת זו חוויה רגע שצריכים להבין מה זה אומר.

יש לזה השלכות. יש לי מטופלים היום שאומרים "אני צריך גבר. אני צריך גבר. יש לי גבר אחד ב-50 אחוז משרה, והוא עובד חוק בכלל, והוא לא עובד משפחה". אז אני אומרת, זה אירוע. נשים, דתיות, הן עושות את העבודות שזה דבר מבורך, נכון, טוב ובריא. אבל זה כל הזמן מייצר, תחשבו על המטופל שפותח הכול ומתחלף לו עובד סוציאלי. כאילו אני אומרת זה אתגר אדיר, אבל הוא קיים. הוא מתח שנמצא, התפקיד שלי, אני חושבת שהוא באמת להחזיק את זה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כמה תקנים חסרים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: היום שלא מאוישים, יש לי, עו"ס סדרי דין שפנו אלי ואין לי מענה

יפה שטרית [מנכ"לית]: ארבעה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, משהו כזה. נכון.

יפה שטרית [מנכ"לית]: משהו כמו ארבע.

נוצר על ידי

20

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק. קשישים, שכאילו, סיפור של קשישים ותוכנית חדשה שאנחנו עושים עכשיו. והנוער שעוד לא הגשנו, ארבעה תקנים. זהו. מטרות פנים ארגוניות, רק אם זה מעניין אתכם ככה, אני עסוקה עכשיו בתהליכי סטנדרטיזציה. שהיה המון טופסיידה שצריך למלא פיזית, אתה מגיע למחלקה ויש מלא טפסים. היום כבר בתוך אתר המועצה אתם רואים שיש טפסי פניה והצהרה דיגיטליים כבר.

יפה שטרית [מנכ"לית]: מעולה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה משהו שהכנסנו אותו. אנחנו עובדים עכשיו ממש על תהליך של ארגון משלנו, של סיכום טיפול דיגיטלי שיהיה מונגש, בתוך הצוותים עצמם, שיהיה מעבר זורם יותר. זה משהו שאני עסוקה בו, בבניית נהלים וזה ככה משהו שחשוב לי שיקרה. הנושא של בינוי. היום היינו בסוגייה סופר משמעותית בעיניי, אני חושבת שזה אחד התהליכים, אני מרגישה ממש שזכיתי ממה שאני שומעת מרשויות אחרות. היום המבנה שלי הוא פרוס לשלוחות. הסיפור של בניית מבנה אחיד לכולם ביחד הוא יהיה מקפצה אדירה, שכולנו יושבים במקום אחד, והשירותים הטיפוליים שלי לא מפוזרים, והמטופל הולך לאיבוד, וקורה אירוע אלימות, אני בכלל לא מכירה, כי אני נמצאת בגזרה אחרת. כולם יושבים ביחד, יש תקשורת אחידה, המטופל לא עובר מדלת לדלת ולא יודע איפה העובד נמצא. זה מאורגן, מסודר. אנחנו מתוכננים לעבור לסנטר שם בזית.

יפה שטרית [מנכ"לית]: מחצית מהקומה ומחצית תהיה שכירה. זה התכנון, דיברנו על זה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: שבוע שעבר. בישיבת מועצה.

דובי שפלר (ראש המעצה): הסברנו את זה בישיבת מועצה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מה הצפי?

יפה שטרית [מנכ"לית]: אנחנו לא יודעים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הם יקבלו חצי קומה?

יפה שטרית [מנכ"לית]: אני נתתי יעד של חצי שנה, ומקווים לעמוד בו יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל אני אומרת חצי שנה מעכשיו. אנחנו לוקחים, אנחנו בשלב שנביא מודד קודם כל, ואחר כך מתכנן. יש שם אתגר, כי אם הכל הופך להיות משרדים זה יותר פשוט. אנחנו מחויבים לכללים נוצר על ידי

21

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

של חוקים של כיבוי אש, שמחייב שתי יציאות. אם אנחנו מפצלים את המבנה לשניים, אז לאחד אין שתי יציאות. היום התחלנו לבדוק אולי נחצה לאורך לא כמו שחשבנו לרוחב.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לרוחב.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: לרוחב.

יפה שטרית [מנכ"לית]: והמעבר יישאר בטוח לשני הצדדים. היתרון, שיש מעבר. החיסרון שזה יהיה, תדמיינו מבנה ארוך וצר

אריאלה פרי [חברת מועצה]: צר.

שרון הורוביץ [גזבר]: כמו אפרת.

יפה שטרית [מנכ"לית]: ולא בטוח שאפשר לסדר את זה. בקיצור, החלטנו שאדריכל יעבוד על זה ויביא לנו הצעות. אז אנחנו כבר פנינו לאדריכלים. יש שלוש הצעות. אנחנו צריכים עוד אחת. מחר אנחנו מקווים שנפנה לעוד אחד, תהיה לנו הצעה חמישית. אנחנו מחויבים ל-5 הצעות. לאחר מכן אנחנו נעשה מדידה קודם, נקבל תכנון ואז נתקדם. בפנים זה הכול קירות גבס, זה לא צריך לקחת זמן.

שרון הורוביץ [גזבר]: תשתיות צריך.

יפה שטרית [מנכ"לית]: כן.

שרון הורוביץ [גזבר]: אני רוצה להעלות בעיה שבעיניי, במהלך השנים היא מאוד בעייתית מבחינה ניהולית באגף השירותים חברתיים. זה שלמעשה חוץ ממנהלת האגף, כמעט כל העובדים עובדים בכ-50 אחוז משרה.

צורי דותן [חבר מועצה]: אין לה מה לעשות.

שרון הורוביץ [גזבר]: הדבר הזה, הוא דבר שעולה לנו הרבה כסף.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון.

שרון הורוביץ [גזבר]: כל עובד, שני חצאים מבחינת שכר, זה הרבה יותר, גם השכר עצמו יותר יקר משכר 100 אחוז.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: של משרה מלאה.

שרון הורוביץ [גזבר]: לא לדבר שזה 2 כסאות, 2 שולחנות, 2 מחשבים, 2 מחשבים ניידים, וממשיך הלאה.

נוצר על ידי

22

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל שרון זה אופי העובדים

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל ממה זה נובע?

שרון הורוביץ [גזבר]: לא, עכשיו תבינו עוד דבר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: שרון, זה לא הייטק, זה לא הייטק זה עבודה סוציאלית.

שרון הורוביץ [גזבר]: אני רוצה, לא, אבל.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אם מישהי יוצאת ויולדת, היא מאה אחוז משרה, לא נמצא פה כדי לאייש.

אם מישהי יוצאת ויולדת

שרון הורוביץ [גזבר]: אני לא בא בתלונות

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אז 50 אחוז לא.

שרון הורוביץ [גזבר]: אני אומר, שבמקצועות אחרים, אתה לא רואה כזאת חלוקה שרוב, כמעט 90 אחוז מהעובדות הן ב-50 אחוז משרה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: נכון.

שרון הורוביץ [גזבר]: זה גם, עובדת ב-50 אחוז משרה היא גם ברמת, היא יכולה להיות העובדת הכי מסורה, רמת המוטיבציה שלה, היא יותר עבודת חצי, באתי לעבוד, עשיתי את העבודה. עובד שבמשרה מלאה, הוא יש לו ראש יותר גדול, הוא יותר מנהל, הוא יותר חושב, ככה אני חושב. אני חושב שהמינון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: ממש לא.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אני חייבת להגיד שהעבודה היא כל כך קשה, והמקרים הקשים, והחוויה, אני יכולה להגיד לך שיש לי עובדת עכשיו שחווה באמת, אלימות מילולית מצד המטופל שלה, כי המטופל מגיע עם חוויות קשות וזה מה שהוא מביא איתו, אבל היא כל הזמן נחשפת לשפה מאוד מאוד קשה, וקללות ואיומים, והיא חייבת לטפל בו, אין מה לעשות, הילדים נמצאים שם בסיכון. אני אומרת שיש לה עומס בכתפיים, ובאמת העומס על הכתפיים, והכתפיים הרחבות, והאחריות, והחשיפה למקרים קשים של פגיעות מיניות, התעללות במשפחה, זה שוחק את הנפש.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: שרון, תשמע.

נוצר על ידי

23

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ה-50 אחוז משרה, הם כמו 200 משרה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני אגיד את המילה והמילה זה שחיקה. אני עובדת סוציאלית, אני עובדת במרפאה לבריאות הנפש, יש לי תנאים מדהימים, יש לי משרד משלי. עלי לא צועקים, לא מאיימים, לי יש שקט. והשחיקה, כשאתה שומע את הסיפורים הקשים, של אנשים, אחרי שעה אתה צריך 3 שעות להתאושש.

זה בלתי אפשרי לבקש מעובדת, אני חושבת שבגלל זה, זה תחום מאוד מאוד קשה, מאוד שוחק, ובמיוחד כשיש דרישות של רווחה שזה שונה.

שרון הורוביץ [גזבר]: יש גם התמחויות שונות.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: והרבה עובדות סוציאליות לא מגיעות לתפקיד מהסיבה הזאת. זאת אומרת, צריך לתת פה כל מיני דירבונים וצ'ופרים להביא אנשים לכאן וזה לא פשוט. העבודה של עובדי הרווחה היא עבודה סיזיפית ושוחקת. בגלל זה יש הרבה תחלופה, הרבה נשארים ועוזבים מהסיבה הזאת. אני לא יכולה לראות מישהי שלוקחת במאה אחוז משרה עכשיו 30 משפחות, ומצליחה לעשות את זה בצורה הכי מיטיבה, אני לא רואה את זה. זה באמת שוחק.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אבל מה הסיבה שיש חלקיות משרה כי הן לא רוצות או כי הרשות לא?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הן רוצות, זה התקן, זה התקן.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: כי זה התקן?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, ככה זה עובד.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: וזה עובד.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הם מביאים כחלקיות משרה.

שרון הורוביץ [גזבר]: זה כבר נכנס לדי אן איי גם שלנו.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אז זה לא משנה מה אנחנו חושבים על זה.

שרון הורוביץ [גזבר]: המצב זהה בכל הרשויות, של רוב העובדים.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה התקן.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: וזה מאוד נכון, זה באמת התקן.

נוצר על ידי

24

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: לא אתה, אם אתה באמת מסתכל על זה בצורה משמעותית, המיקום שלנו, הלוקיישן שלנו, גורם למשפחה שגרה באפרת לצורך העניין, תקני אותי אם אני טועה, הרבה מהעובדות שלך כנראה מאפרת, נכון?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא.

צורי דותן [חבר מועצה]: הרבה? או מהגוש, מהסביבה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: מהסביבה כן.

צורי דותן [חבר מועצה]: מהסביבה. אני מדבר על הסביבה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: במקומות כמו אפרת, שאחד מבני הזוג כנראה יוצא לעבוד לפחות בירושלים אם לא במרכז, העובד השני, ההורה השני צריך לעבוד קרוב יותר.

יפה שטרית [מנכ"לית]: צודק, צריך להיות קרוב, חד משמעית.

צורי דותן [חבר מועצה]: וחלק מהדבר הזה מוביל אותנו, לאו דווקא, זה בכל המועצות, גם בגוש עציון, תקני אותי אם אני טועה. אותו דבר. זה לאו דווקא ברווחה, זה נמצא בהרבה מחלקות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ברווחה זה בולט.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה נמצא בכל הארץ, זה בעיה ארצית.

צורי דותן [חבר מועצה]: נכון, זה משהו ,אבל מאוד תואם את המקום שאנחנו נמצאים בו, המקום שאנחנו גרים בו. אז אני לא מתרגש מזה. זה השיטה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אתה מתרגש, כי זה עולה יותר.

צורי דותן [חבר מועצה]: אם תבקש, אם אתה מחר תבקש עובדים שרון הורוביץ [גזבר]: אני רק רוצה, רק שתדעו שאני גדלתי בבית של רווחה. אבי, זכרונו לברכה, היה יועץ ראשי של משרד הסעד עוד בזמנו. ואני זוכר את כל הבית היה של חסד ושל דברים כאלה, למשל אחיות, בבתי חולים, אתה מכיר אחת כזאת. אחיות בתי חולים עם ילדים קטנים, בכל זאת עובדות יותר יפה שטרית [מנכ"לית]: זה משהו אחר כי הן עובדות בלילה כדי להיות פנויות ביום. על מה אתה מדבר?

נוצר על ידי

25

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: אז אני אגיד לך שהכמות של כאלו שעובדות במשרה מלאה היא נמוכה מאוד.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מאוד.

יפה שטרית [מנכ"לית]: ולא רק זה, זה שילוב גם של תקינה של משרד הרווחה

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק.

יפה שטרית [מנכ"לית]: שברוב המשרות הם לא נותנים משרה מלאה, הם נותנים ,75 ,50 ולכן יש פה שילוב של שני דברים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בהמשך למה שטליה שאלה, וגם יפה עכשיו, כרגע משהו לא מובן לי. אני מבין את השחיקה, אני מבין את הקטע הפסיכולוגי, אני מבין. אבל ביחד עם זה הנשים או הגברים, אנשים שעובדים במקצוע הזה, הם צריכים להתפרנס. אוקיי? האם הם עובדים חצי משרה אצלנו בגלל שהתקן הוא חצי משרה, ואחר כך הולכים למקום אחר כדי להשלים עוד חצי משרה כדי להגיע למשרה מלאה יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: 90 אחוז מהעובדות שלי לא, יש לי שתיים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: לא, הרוב לא. גם בגוש הרוב לא.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ממש לא.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הרוב עובדים חצי, את החלקיות המשרה שלהם וזהו.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הולכות הביתה להיות עם הילדים, לנקות את הראש, חלקן יגיעו בלילה אחר כך, להשלים כמה שעות, אבל הן לא עובדות בעוד עבודה נוספת. מלבד שתיים שיש להן קליניקה פרטית, וזו הכנסה משמעותית יותר.

צורי דותן [חבר מועצה]: אני רק אגיד לך עוד משהו, שבסוף היה הסכם שכר גדול של האוצר לפני כמה שנים, עם העובדים הסוציאליים, שזה לא הטיב איתם בכלל. והחלקיות משרה שלהם היא כל כך כל כך זניחה.

השכר של העובדים סוציאליים כל כך נמוך.

יפה שטרית [מנכ"לית]: לא, אבל היא השתפרה מאז.

שרון הורוביץ [גזבר]: בגלל השנה האחרונה?

יפה שטרית [מנכ"לית]: היא השתפרה יפה.

נוצר על ידי

26

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: גם ההשתפרות, השכר במדינת ישראל של עובדים סוציאליים, חבר'ה, הוא נמוך יפה שטרית [מנכ"לית]: השנה האחרונה השתפרה יפה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אני אגיד גם שהמנכ"ל הנוכחי, אני חייבת להגיד, משקיע מאוד בתחום של האנשים, אחד הדברים שהכי חשובים לו. אני מרגישה את זה, יש לי שתי עובדות למשל, שאם אתה מדריך סטודנטים שהם נשארים באגף, בסדר? שימור עובדים. אתם תוגמלתם כלכלית, וקיבלו אצלנו שני עובדים, קיבלו 5,000 ש"ח ממשרד הרווחה. בעיניי זה דבר גדול.

צורי דותן [חבר מועצה]: אבל עדיין, עדיין שכר הבסיס של עובדים סוציאליים במדינת ישראל הוא נמוך מאוד מאוד מאוד.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל זה יותר גבוה משל פסיכולוגים אם זה מעודד. פסיכולוגים בציבורי מקבלים יותר נמוך מעובדים סוציאליים.

שרון הורוביץ [גזבר]: גם פסיכולוגים עכשיו, גם פסיכולוגים יש כבר הסכם, הם מרוויחים טוב.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: בציבורי, בחינוכי.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הפער עדיין של הפסיכולוגים נמוך יותר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הפסיכולוגים החינוכיים.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: גם ההסכם הפסיכולוגי עתיד לבוא.

שרון הורוביץ [גזבר]: אחלה הסכם יש להם, נכון? וכבאים עוד מעט, מה הם?

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל הרפורמה שעשו לפני שנה לשירותים חברתיים, שיפרה משמעותית את השכר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: יפה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: טוב, זהו, רק בגדול להראות לכם את האגף.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: רגע, יש לי שאלה. המחלקה שלך מתגמלת?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אגף.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: האגף.

נוצר על ידי

27

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מתגמל עובדות?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן. יש לי למשל עכשיו, יש לי עובדות שממלאות קולות קוראים. יש לי 2 עובדות שמילאו במשך השנה קולות קוראים משמעותיים, וייצרו הכנסה גדולה לאגף של קרוב למיליון ש"ח. 2 עובדות, כל אחת בנפרד. קיבלו ממני צ'ופר מאוד גדול, למשל. בסדר? זה דברים שלי מאוד מאוד חשוב. גם ברמת שימור הצוות

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל תגידי מה נתת. מה הצ'ופר?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אה. אני נותנת ארוחה משפחתית.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: טיפול.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: למשל, הם נורא התרגשו והם כתבו, באמת, ממש היו חמודות.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה מהמם.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: פרגנו, אמרו מילים טובות.

שרון הורוביץ [גזבר]: היה שווה מיליון שקל

טליה מרכוס [חברת מועצה]: השאלה אם אפשר להמשיך כאילו לייצר את הדבר הזה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: עובד שמביא עובד אחר.

יפה שטרית [מנכ"לית]:, זה הפרופורציות. כי אנחנו לא יכולים יותר.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: הנה, אני מעביר החלטה, כיו"ר ועדת כספים, שכל עובד שמכניס מיליון שקל, מקבל ממנו לפחות

יפה שטרית [מנכ"לית]: טיסה לחו"ל.

צורי דותן [חבר מועצה]: את עפת כבר, אני רציתי פחות אבל. יקבל ארוחה לפחות.

נוצר על ידי

28

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אבל עובד שמביא עובד אחר גם מקבל ארוחה חגיגית למשל.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: לכל המשפחה שלו ארוחה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז אחד העובדים הביא עובדים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מגש פיצה.

יפה שטרית [מנכ"לית]: קיבלו ארוחה, ארוחה כל המשפחה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בסדר, יאללה, הנושא ברור. אני רק ארוץ בשתי מילים בגדול על השקופית שיש לנו. קבלו שנייה, אני עוברת רגע על הגילאים, בסדר? המענים שלנו קופצים מכיתה א' ומעלה. מה אין לי? מה חסר לי פה?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: תינוקות, ילדים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: גיל הרך. בסדר? מבחינתי, ל-,2026 לשנה הבאה, אני כבר הכנתי את משרד הרווחה, יש לי המון המון שירותים לגילאים מבוגרים, אין לי גיל הרך. אוקיי? זה אירוע שמבחינתי אני צריכה לחשוב עליו, אני רוצה להיות קדימה, ל-.2026 הכנתי את המשרד, אני רוצה שנתחיל להעמיק בנושא של גיל הרך, זה עדיין פער.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מי עושה את גיל הרך כרגע? הפסיכולוגים?

יפה שטרית [מנכ"לית]: אף אחד.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אה, אף אחד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אין אין. קופות חלב, טיפות חלב, זהו.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הרשות הקימה לראשונה את הניהול של לידה עד גיל שלוש. זה לא היה קיים, ונכנס רק השנה. ובעצם עכשיו מתחילים ביחד לתת שירותים. וייוולד ביחד עם ההרחבה שלו יגיעו לרווחה.

צורי דותן [חבר מועצה]: בגדול עד לפני כמה שנים ילד במדינת ישראל נולד בגיל שלוש. בגדול זו הייתה הגישה.

יפה שטרית [מנכ"לית]: במצב הטוב בגיל שלוש.

נוצר על ידי

29

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: עד גיל שלוש לא מתייחסים אליהם.

יפה שטרית [מנכ"לית]: כרגע זה שש, חמש, זה הבעיה.

צורי דותן [חבר מועצה]: מדינת ישראל החליטה טיפה להתייחס בנושא הזה של לעשות פיקוח על המעונות, טיפה, אבל בגדול.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מה זה קבוצת תמיכה רוגעלך?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: רוגעלך זה הפרויקט שאני אציג ביום ראשון גם. קבוצת תמיכה סופר מיוחדת. היו לנו נשים, כל אחת הגיעה עם סיפור משלה. נשים שלא עובדות, נשים שמטופלות באגף, ונמצאות במקום של חוויה של בדידות מאוד גדולה, ויש תקיעות, יש חסמים, כל אחת עם חסם שונה.

החלטנו שמייצרים להם קבוצה משותפת.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כמה נשים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: היום יש שם 35 ונשים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה קבוצה מטורפת.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כולם שם לבד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה נשים שאין קשר ביניהן ביום יום, וכשישבנו, אז הן הציעו, מה פתאום את לא מחברת את הנשים האלה, אין מצב, אין קשר, ההיא זאתי, ההיא זאתי, אין קשר, אין קשר, אין קשר. והן מגיעות, בהתחלה עשינו יוגה, וארוחת בוקר וזה. היום, לא צריך סדנאות, לא צריך שום דבר. הן מגיעות רק בשביל המפגש.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: של שני.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה קבוצת תמיכה מדהימה, מדהימה. שני פרומן, מי שמכיר, מנחה אותה. שהיא עובדת, מטפלת אצלנו בנתיבים להורות. עושה קבוצה מדהימה. כל יום שלישי הן מגיעות. בסוף השנה בקיץ, הן הלכו לחאן שם, ליד תקועה שם, בדרך שם. הן עשו מפגש מדהים של סיכום שנה, הן שיתפו מה הקבוצה נתנה להן. ברמה של חיזוק החוסן, של ביטחון עצמי, לצאת לבקש מהשכנה לבקש חסר לי חלב. זה ברמה הזאת, שלא היה להן נעים לדפוק אצל השכנה לבקש חלב אם חסר להן.

ופתאום הן מרגישות שיש להן ביטחון עצמי שעלה. ובשיח מול, להיפגש מול הורים בתוך, באסיפת הורים נוצר על ידי

30

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

למשל, מישהי שיתפה. שהרגישה הרבה יותר ביטחון. זהו, אז זה ככה משהו שבאמת קבוצה מדהימה ומאוד מאוד משמעותית. אני גם רוצה לדבר עליה ביום ראשון במפגש המשותף שלנו, שבעיניי הייצור הזה של לא רק לעבוד פרטנית, אלא גם להסתכל בעוד התערבויות שונות, של מודל עבודה קבוצתי, מודל עבודה קהילתי.

בעיניי, ככל שאנחנו נרחיב את הסוגי התערבות שלנו, נחזק את החוסן הקהילתי של אפרת, זה בעיניי הסיפור, לפחות אג'נדה שאני מאוד מאמינה בה. זהו. בקיצור.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אני מבקש, אם אפשר לחזור לנוער בסיכון.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אם את יכולה קצת להרחיב יותר, אני רוצה להבין את זה יותר. מה זה נוער בסיכון, אוקיי? איפה נכנסים ההורים בכל הפאזל הזה של נוער בסיכון מבחינת האגף? איפה נכנסים בתי ספר? איפה זה פה משתלב?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז ככה, קודם כל ההורים הם שותפים חובה חובה חובה. זאת אומרת, אולי המוקד של ילד בנוער, אבל מבחינתי, אני גם לא קוראת להם תיק יחיד, זה יהיה תיק סביב ההורה. ואני לעולם לא אפעל, אוקיי? ואני מקבלת, למשל, דיווח יום שישי האחרון, אני מקבלת דיווח על חבר'ה, שני ילדים בני ,13 שתויים לגמרי לשוכרה, בזית, בסדר? אני מקבלת את הדיווח, אימא

אחת אמרה: "אין בעיה, אני מוכנה לשתף פעולה". צריך ליצור קשר עם ההורים, דבר ראשון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: התקשרו להורים, ואמרו א' ב' ג', זה המצב.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון, בדיוק. אימא אחת אמרה: "אין בעיה אני

לוקחת". אימא שנייה אמרה: "אין בעיה אני לוקחת את הבן שלי, אבל בשום פנים ואופן שהדיווח לא יגיע

לרווחה". וככה קיבלתי את הדיווח מהמוקד. האימא אמרה שהיא לא מוכנה שהשם שלה יעבור לרווחה.

אוקיי. אני מקבלת את הדיווח. אני קודם כל עושה בדיקה אצלי, האם מוכרים לרווחה, לא מוכרים לרווחה.

אחד מוכר, השנייה שהתנגדה, כמובן, לא מוכרת לרווחה. אני מצליבה עניין עם בית הספר, בסדר? בודקת את בית הספר, שמות מוכרים, זה. יש לנו כל שבוע מה שנקרא, או שבועיים, ועדת התמדה. יושבים שם שפ"ח חינוך רווחה. זה משולש, שאנחנו מאוד מאמינים בשיתוף פעולה הזה. מסביבו אנחנו מעלים שמות של חבר'ה ובני נוער שיש נושאים שמדאיגים. אני כרווחה, כעובדת סוציאלית, לא יכולה להעלות שמות. אני חייבת לשמור על סודיות. אבל בתי הספר מעלים שמות, ומביאים את הדאגות שלהם. עכשיו, אם זה שם שקופץ לי אז אני בודקת אם יש לי אישור בשיתוף פעולה עם ההורים, אני מייצרת את החיבור הזה. ואז, כשיש לי הסכמה, אני אקפיד מאוד שתהיה לי הסכמה ואישור, ואני אסביר להם גם למה. בסוף, ככל שאנחנו עובדים במשולש צמוד יותר, זה ברור שתוכנית הטיפול הרבה יותר מצליחה. וכשחלק אחד מהפאזל הזה חסר, בזכות הטיפול, יש לה סיכוי הרבה יותר נמוך להצליח.

נוצר על ידי

31

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: יהודית, למה שמישהו יפחד שהרווחה תדע עליו? מה הוא מסתכל?

יפה שטרית [מנכ"לית]: תדמית.

אביטל כהן [חברת מועצה]: ייקחו לו את הילדים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: סיפורים, המון דימוי עצמי, המון המון, המון ממקום של חשש, הוא לא יוכל להתגייס לצה"ל.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: פחד אימים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: סיפור אמיתי אמיתי. אתם אולי תיפלו מצחוק, אבל אני אגיד סיפור אמיתי אמיתי. בחור, קרוב לגיל ,40 התקשר וביקש לקבוע פגישה, מאוד התרגש לקבוע איתי פגישה. והוא בא אדום כולו, מבויש נורא הוא ביקש לסגור את התיק. סגרנו את התיק. ואחרי שנה ביקש להיפגש איתי, ואמר לי: "תקשיבי, אני רק רוצה להבין דבר אחד. מי רואה שהיה לי תיק ברווחה?" אמרתי לו תקשיב, זו מערכת סגורה, אף אחד לא רואה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כולל צה"ל, צה"ל לא יודע.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הוא אומר לי, "תשבעי לי". אמרתי לו, אני מבטיחה לך, אתה רוצה גם את הייעוץ המשפטי שלך, מה שאתה רוצה. הוא אומר לי, "אז למה אני לא מתחתן?" ככה הוא אמר לי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: למה אני לא מתחתן?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

יפה שטרית [מנכ"לית]: מסכן.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הוא האמין שיש מערכות וגופים שרואים את זה, ובגלל זה כנראה זה מייצר תקיעות בלהתחתן. זה סיפור אמיתי, אמיתי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מנחם, לשאלתך-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נדיר.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: הוא התחתן אחרי שסגרתם את התיק?

נוצר על ידי

32

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הוא התחתן?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: את מבינה שזה כנראה סיבות אחרות.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: במקרה הספציפי, שקרה ביום שישי שאת מדברת על שני הבנים האלה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, כן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אז בתכלס, אז הורה אחד יצא מהבית, הלך לפארק, או לאן שזה היה, ולקח את הילד שלו הביתה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, כן, כן. הולך הביתה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: והשני? אם היו-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: גם, שני ההורים לקחו הביתה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כן. אבל זה רק, בשני-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אבל, זה יכול להישאר ברמת המשפחה, ואנחנו לא יודעים, בסדר? אבל באמת התפקיד שלי לעודד את האימא בלהאמין שיהיה בסדר. עכשיו, לפעמים, היא תשמע רווחה, היא תעשה עלי איקס. אז אני אשלח את ברברה, אז אני אשלח את המחנך שלו, אני אשלח את היועצת, שהם יטפלו. הרבה פעמים יש פגישות בבית הספר, שלמרות שהרווחה לא מוזמנת, יוסי, יבוא ויגיד לי, תכנסי ואני אשכנע אותם ששווה להם. רוב הפעמים, לפעמים יגידו שלא, אבל רוב הפעמים הם יסכימו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מנחם, לשאלתך. נוער בסיכון בדרך כלל, זה מקרה שנודע לה מהצד, אבל באופן המסודר זה מתחיל בדרך כלל בבעיות בביקור בבית הספר, שמתחילים להבין שהנ"ל או הנ"לית לא כל כך מגיעים לבית ספר ומתחילים להבין שיש בעיה שם. וזה מגיע כמובן עד לכל האנשים שיש להם תיק במשטרה.

ושם, בתוך הספקטרום הזה, נמצא מרחב הנוער בסיכון.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: השאיפה שלי, בתפיסה המקצועית שלי, זה להגיע כבר למניעה. לא להגיע לפתולוגיה. אני רוצה להגיע כבר למניעה. זה יחסוך לי הרבה בעיות. זהו, בסדר?

דובי שפלר [ראש המועצה]: יהודית, תודה רבה.

צורי דותן [חבר מועצה]: תודה.

נוצר על ידי

33

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

טליה מרכוס [חברת מועצה]: יאללה בהצלחה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כל הכבוד.

יפה שטרית [מנכ"לית]: ביי, להתראות, תודה. תיקחי לך לאכול.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב.

יפה שטרית [מנכ"לית]: קחי, קחי, קחי.

[ 4 ] אישור פרוטוקול ישיבת מליאה .3.12

דובי שפלר [ראש המועצה]: חברים, ככה, קיבלתם כבר לפני שבועיים וחצי, לדעתי, או יותר, את פרוטוקול ישיבת המליאה מה-3 לדצמבר. אני מזכיר שוב-

אביטל כהן [חברת מועצה]: אני לא יכולה להצביע בלי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני מזכיר שוב, אנחנו תמיד נעכב את זה, לא נעלה את זה מיד, אבל היה לכם זמן להערות. אני כבר אומר לכם שמחר בעזרת השם, אתם מקבלים את הפרוטוקול של ישיבת התקציב. אז יהיה לכם גם זמן לעבור עד ישיבת המועצה הבאה. מי בעד אישור פרוטוקול של ה-3 לדצמבר? ישיבת המועצה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אנחנו נמנעים, אני לא הייתי בהתחלה, אני לא צוחקת איתך. אני לא יודעת.

הוא לא עבר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הוא לא התלונן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כולם בעד? ישי ואביטל?

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: אני לא הייתי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אביטל? אביטל בעד. אז כולם בעד חוץ מישי שלא היה אז, הוא לא מצביע.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את פרוטוקול ישיבת מליאה .3.12

נוצר על ידי

34

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

[ 5 ] מינוי יו"רים לוועדות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: דבר נוסף, יוסי קרוטהמר, מנהל אגף חינוך, אנחנו מבקשים, הוא הגיע לגיל הפנסיה, אנחנו מבקשים להאריך את כהונתו עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, דהיינו אוגוסט ,25 על מנת שבחודש הבא נתחיל תהליך מסודר של יציאה למכרז ולמצוא מחליף, לא פשוט בכלל וחפיפה מסודרת.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: למה זה לא קרה עד עכשיו? כאילו אם הוא מגיע לגיל הזה?

צורי דותן [חבר מועצה]: לא, אני אסביר. נתנו לו שנתיים במועצה הקודמת, הוא קיבל שנתיים תוספת.

שרון הורוביץ [גזבר]: 3 שנים.

צורי דותן [חבר מועצה]: זה כבר לא זה. 3 שנים תוספת הוא קיבל?

שרון הורוביץ [גזבר]: כן, בן .70

אביטל כהן [חברת מועצה]: איך שנתיים? 67 זה גיל פרישה. איך שנתיים? הוא בן 70 כבר.

יפה שטרית [מנכ"לית]: 3 שנים.

שרון הורוביץ [גזבר]: קודם כל מגיע לו.

צורי דותן [חבר מועצה]: אישרנו לו. שנייה. אישרנו לו. הוא מגיע עכשיו בעצם לסוף השלב, רק צריך להבין משהו אחד. יש שיטה איך עובד משרד החינוך בכל הנושא של מנהלי בתי ספר. בסוף התפקיד הזה, אביטל כהן [חברת מועצה]: מנהל מחלקות חינוך או מנהל בתי ספר?

צורי דותן [חבר מועצה]: רק שנייה. תהיי איתי. התפקיד הזה בסוף הוא סוג של מנהל.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אף מנהל בית ספר לא יעזוב באמצע שנת הלימודים, בקיצור, זהו.

צורי דותן [חבר מועצה]: רגע, שנייה, בעצם הוא מנהל של בתי הספר. בסדר? הוא מנהל של מנהלי בתי הספר.

מנהלי בתי ספר צריכים להודיע עד חודש מרץ, נכון? אם אני לא טועה זה מרץ, על עזיבה שלהם את שנה הבאה. אז הם בעצם מכינים את עצמם לשנה הבאה. אנחנו בונים על זה, שאם אנחנו נוציא מכרז עכשיו, לתחילת שנה הבאה, כאילו שמנהל יוכל לעזוב, לסיים את השנה שלו ויוכל להיכנס לפה לתפקיד. לא היינו רוצים למצוא, אנחנו חושבים שמנהלים טובים כנראה עדיין נמצאים, מלמדים, והם לא יעזבו את בית הספר נוצר על ידי

35

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

באמצע השנה בשביל הדבר הזה, במקום המקום האחריות האישית שלהם, לעזוב את בית הספר שלהם, ולכן כדאי-

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: ולחשוב מה קרה בעבר. שגרם לכם להאריך את הכהונה שלו.

צורי דותן [חבר מועצה]: זה לא המועצה, המועצה הקודמת החליטה.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: אז בקיצור, עכשיו מאריכים לעוד כמה זמן?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: עד אוגוסט.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מינואר עד אוגוסט.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: שמונה חודשים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אוקיי. מי בעד המשך העסקתו של יוסי עד אוגוסט ,25 יוסי קרוטהמר? מנחם ודנה? בעד אוקיי. אביטל?

אביטל כהן [חברת מועצה]: אה? נגד, נגד.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נגד? נמנע? מה את מצביעה? בעד?

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: היא נגד.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אתם עכשיו מצביעים בעד? אה, אתה שואל אחד אחד?

דובי שפלר [ראש המועצה]: גמרנו להצביע בעד.

אביטל כהן [חברת מועצה]: נגד.

צורי דותן [חבר מועצה]: נגד, בסדר.

נוצר על ידי

36

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

החלטה: מליאת המועצה אישרה ברוב קולות את המשך העסקתו של מנהל אגף חינוך עד אוגוסט .2025

בעד: דובי שפלר, ישי פליישר, , צורי דותן, טליה מרכוס, אריאלה פרי, , מנחם שפיץ, , דנה שפיגל.

נגד: אביטל כהן.

[ 6 ] מינוי חברים לוועדת כספים ומכרזים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הלאה. יש לנו ועדת מכרזים. אנחנו מבקשים לצרף את דנה לוועדת מכרזים.

מי בעד? דנה, את יכולה להצביע בעד גם. פה אחד, יופי.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הבקשה לצרף את דנה שפיגל לוועדת מכרזים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: דבר נוסף, יש לנו, כיוון שמינינו סוף סוף את צורי לוועדת כספים, אז יש לנו את רשימת המועמדים לוועדה, אני מקריא את השמות של האנשים שביקשו להצטרף: אוריאל כץ, קרן אבלו, ויויאן אברבוך, ירון אביב, דני דיימונד, גדי פרלמוטר, ליאת סיטרון, יאיר גמליאלי, הדסה יבלוצ'ניק, שושנה הלפרין, ליאורה עופרי, גדי סמואל, משה פישר, שרה מלכה שוורץ, ורבקה שלזינגר. כל אלה ביקשו להצטרף לוועדת כספים.

שרון הורוביץ [גזבר]: שהיא ועדה וולונטרית לגמרי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מה?

שרון הורוביץ [גזבר]: אני רוצה רק לציין שהיא ועדה וולונטרית לגמרי. זאת ועדת כספים שהיא חובה בעיריות

צורי דותן [חבר מועצה]: זה לא אומר שאתה לא הולך להציג לנו כל רבעון את הדו"ח הכספי שלך.

שרון הורוביץ [גזבר]: כי אם היא הייתה ועדה רגילה היו שלושה חברים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מי בעד? כולם בעד. תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד מינוי חברים לוועדת כספים.

אברהם בן צבי [תושב]: ככל שהיא קיימת, אתה חייב להעביר את התקציב קודם ככה.

נוצר על ידי

37

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

[ 7 ] מינוי חברי מועצה דתית.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני רוצה לעדכן נושא מועצה דתית. המצב הוא כזכור לכם בישיבה האחרונה הצבענו על שישה חברים, חסר לנו חבר אחד, כשאבי ושלמה היו אמורים להציג אותו. אחרי הרבה שיחות עם האנשים, אנחנו עומדים לפני מצב כזה ששלמה מבחינתו לא מוכן לחתום על אף מועמד מי שזה לא יהיה, אלא אם כן הוא המועמד שלנו לתפקיד ראש מועצה דתית.

אז או שזה ככה או שהוא לא חותם. אבי מבחינתו היה מוכן להתפשר ולחתום, אבל זה לא רלוונטי אם שלמה לא חותם, ומבחינת שלמה שיהיה בהצלחה, הוא מעדיף שתהיה לא מועצה דתית של שבעה אנשים אלא שיהיה ממונה. אם שלמה יישאר בעמדתו אז ב-27 לפברואר בעוד חודש וחצי המועצה הדתית הנוכחית פגה כהונתה, וזה מה שיקרה כנראה, בלית ברירה, כיוון ששלמה מסרב לחתום. השר לא מוכן לעשות שום דבר שהוא מבחינתו תקדים, ולכן אנחנו נאלץ למנות ממונה. יש לנו לכולנו חודש וחצי מוזמנים לשבת עם שלמה, לנסות לשכנע אותו, אם נצליח אז תהיה לנו מועצה דתית נבחרת ואם לא אז יהיה ממונה בלבד.

אביטל כהן [חברת מועצה]: או להשתכנע בעצמנו מטענות שלמה. לכאן או לכאן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הכל כשר, מבחינתי.

אברהם בן צבי [תושב]: אם אפשר, אני רק, היות שהייתי גם אחד מהעותרים ביחד עם המועצה בעניין המועצה הנוכחי, אחת מהטענות שהעלינו בעתירה הייתה שלא היה כל סיבה לא למנות מראש מועצה דתית נבחרת בהרכב חסר. ולכאורה, זה טענה ששוב, בסוף התפשרנו ועקיבא תתקן אותי אם אני טועה, ואז הם מינו, הם פתרו את הבעיה

דובי שפלר [ראש המועצה]: אם נגיע ל28 בפברואר ונהיה בלי, בלי הרכב.

אברהם בן צבי [תושב]: אני חושב שזה רחוק מאד וזה חייב להיות ממונה. הוא צריך למנות שישה, ואז לפי ההוראות של המחלקה המשפטית, של משרד הדתות, הוא ימנה עוד מישהו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אתה מוזמן להעביר את זה לעקיבא

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני יכול,

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני דיברתי איתו והוא לא מוכן.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני אעשה, מי השר?

דובי שפלר [ראש המועצה]: כן.

נוצר על ידי

38

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: תגיד לו ששומרי הסף יגישו את התביעה מחדש.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה אברהם, בסדר גמור.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: בבקשה. אני תושב, אני רוצה מועצה דתית נבחרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אז זה לגבי מועצה דתית.

[ 10 ] עדכוני ראש המועצה - דחיית ישיבת המועצה של אפריל מ-1.4 ל-.8.4

דובי שפלר [ראש המועצה]: עוד דבר אחד לפני שנעבור לעקיבא, אני מבקש, ישיבת המועצה שתוכננה לחודש אפריל בראשון לרביעי, באותו תאריך, גם יפה וגם אני נמצאים בהשתלמות, אז אני מבקש לדחות אותה בשבוע ליום שלישי, השמיני לרביעי.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מרכז לשלטון מקומי?

יפה שטרית [מנכ"לית]: כן.

אביטל כהן [חברת מועצה]: כל הכבוד.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: מתי?

דובי שפלר [ראש המועצה]: בסדר? מראשון לרביעי, לשמיני לרביעי כמובן יפה שטרית [מנכ"לית]: סליחה, זה הכנס התאגידי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אחרי שנאשר את זה אז תקבלו את העדכונים ליומנים.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: לאיזה יום אתה רוצה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: מראשון לרביעי, לדחות לשמיני הרביעי. שבוע אחרי זה. סליחה. יום שלישי.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אין איגוד תאגידים עירוניים, יש משרד הפנים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אמרתי, לא משרד הפנים. איגוד התאגידים, ככה זה נקרא.אני חושבת שהוא לא דרך משרד הפנים.

נוצר על ידי

39

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אביטל כהן [חברת מועצה]: אין איגוד כזה. מי זה האיגוד הזה?

יפה שטרית [מנכ"לית]: כן, בטח שיש, תקראי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב, חברים, מי, אני מבקש הצבעה על זה. מי בעד?

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: רגע זה יוצא, זה יוצא אמרת השמיני לאפריל?

דובי שפלר [ראש המועצה]: מראשון לרביעי לדחות לשמיני לרביעי.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: שזה מתקרב מאוד

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה פסח.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נכון.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: ליל פסח.

אביטל כהן [חברת מועצה]: וואלה, יש דבר כזה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נכון, נכון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כמה ימים לפני פסח?

צורי דותן [חבר מועצה]: ארבעה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: ארבעה ימים לפני פסח תוציא אותי לפה? אתה רוצה לעשות לי שלום בית?

בשום אופן. תבטל או תחזיר נו, לא חייבים 12 ישיבות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא לא לא רוצה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: די נו, דובי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: ניסינו, ניסינו להזיז את זה לכל הכיוונים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: בוא נזיז יום. אולי נזיז יום.

אביטל כהן [חברת מועצה]: לא לא לא לא, לא.

נוצר על ידי

40

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

דובי שפלר [ראש המועצה]: אתם רוצים, סליחה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: הישיבה, הוועדה, המועצה הזאת צריכה להיות מכילה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: סליחה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: ורואה את חברותיה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אוקיי.

צורי דותן [חבר מועצה]: מה עם חבריה? למה אני לא מנקה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: רגע רגע רגע.

אביטל כהן [חברת מועצה]: בסדר. לי יהיה שלום בית.

דובי שפלר [ראש המועצה]: רגע רגע, שנייה אחת.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: באמת? לשעתיים? את לא רוצה לברוח?

יפה שטרית [מנכ"לית]: לא, גם אני לא.

אביטל כהן [חברת מועצה]: עקרונית, על העיקרון. לא יודעת מה יהיה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: יפה אפשר להקדים בשבוע? יפה מה אם נקדים בשבוע?

שרון הורוביץ [גזבר]: דובי, למה שלא נעשה מיד אחרי פסח?

אביטל כהן [חברת מועצה]: תעשי לי טובה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: באמת, למה שלא נקדים בשבוע, במקום לאחר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כי זה יצא נורא קרוב לישיבה שלפני זה, זה הכל.

צורי דותן [חבר מועצה]: יהיה שניים במרץ.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה הסיפור צורי? שלא יהיה. מה הסיפור? מה זה לא לא לא? מה יקרה?

צורי דותן [חבר מועצה]: לא לא, חבל נו.

נוצר על ידי

41

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אביטל כהן [חברת מועצה]: אז שיעשה ארבעה ימים לפני פסח ונראה מי יבואו. נראה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: באותו השבוע, בלתי אפשרי.

שרון הורוביץ [גזבר]: דובי, אפשר גם לא לעשות אלא אם כן יהיה דחוף.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא לא לא.

צורי דותן [חבר מועצה]: לא לא לא.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אז תעשה, ואם לא יבואו לא יבואו. שיהיה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אי אפשר לעשות בפסח.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: שבוע אחר כך.

שרון הורוביץ [גזבר]: כן, מה הבעיה?

אביטל כהן [חברת מועצה]: זה כל הטקסים הלאומיים חנקתם אותנו אחרי פסח, אין לי כוח.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: למה לא שבוע דובי?

צורי דותן [חבר מועצה]: נעשה, מי שיכול שיגיע, נעשה איזה ישיבה קצרה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: טוב תעשה את ההצעה.

צורי דותן [חבר מועצה]: ישיבה קצרה, לא להכניס נושאים כבדים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אבל אני רוצה שי לחג.

צורי דותן [חבר מועצה]: פלוס הרמת כוסית.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה יוצא שלושה שבועות אחרי הישיבה הקודמת, זה הכל.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אביטל, תביאי מיליון שקל, תקבלי שי לחג.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה זה היה המיליון שקל? לא הבנתי. פספסתי את האירוע, מה זה היה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: חוץ מאביטל, יש עוד מישהו שמתנגד לשמיני לרביעי?

נוצר על ידי

42

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אביטל כהן [חברת מועצה]: אני הסרתי את התנגדותי. שוכנעתי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני מבקש לאשר את דחיית ישיבת המועצה מהראשון לרביעי לשמיני לרביעי.

צורי דותן [חבר מועצה]: תהיה ישיבה קצרה מאד.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: עם הרמת כוסית.

צורי דותן [חבר מועצה]: נא לא להעלות דברים כבדים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: המשימה שלנו תהיה לעשות את הישיבה הזאת לא ארוכה. תודה רבה, כולם בעד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את דחיית ישיבת המועצה של אפריל מ-1.4 ל-.8.4

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני רק אתן את הרקע לנושא הבא. במהלך שלוש השנים האחרונות היו פה תביעות של לשון הרע כנגד, אני לא רוצה להגיד חברי המועצה, אלא חבר מועצה אחד, בטענה שהוא הוציא לשון הרע על שני עובדים ונבחר ציבור אחד. שלוש תביעות שונות, כל אחת בזמן אחר. כמובן שבתור חבר מועצה

שרון הורוביץ [גזבר]: האחרון זה עדיין לא תביעה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: האחרון, האחרון, קודם כל זה לא תביעה, עדיין לא. זה אחד.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא, עדיין לא, נכון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: ושתיים זה כבר אחרי גמר הקדנציה.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: לא נכון.

דובי שפלר [ראש המועצה]: רגע, רגע, רגע. שנייה, שנייה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני שמח שחבר מועצה מנחם שפיץ בקיא בכל הליכי...

דובי שפלר [ראש המועצה]: שנייה, תן לי, תן לי בבקשה לסיים, אחרי זה עקיבא, ואחרי זה אם תרצה. אז אני אומר, אני אדייק את הדברים, לבקשתו של מנחם, תביעה אחת הוגשה למיטב זכרוני בהיותו מכהן חבר המועצה על ידי עובד מועצה, תביעה שנייה הוגשה מיד לאחר סיום כהונתו, אבל נשוא התביעה היה תקופת נוצר על ידי

43

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

היותו חבר מועצה, ותביעה שלישית כמו שמנחם אמר זה עדיין לא תביעה, זה רק מכתב מעו"ד, שמודיע שאם לא תשלם סכום כזה וכזה, אז אני עשוי לתבוע אותך לבית משפט. לאור הדברים האלה, על מנת שנבין מה הם הדברים שאנחנו כחברי מועצה רשאים לומר ולעשות, ומה הם הדברים שצריך לשים לב אליהם, שאולי אנחנו נחרוג מהם, ביקשתי מעקיבא לתת סקירה בעניין הזה. על מנת שאף אחד, נכון שיש לנו ביטוח.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אבל כל השלושה זה נגד חבר מועצה אחד, נכון?

דובי שפלר [ראש המועצה]: כן כן, אמרתי, חבר מועצה אחד. על מנת, אמנם יש לנו ביטוח לדברים האלה, אבל עדיין, עדיין אנחנו לא רוצים להכניס את עצמנו למצבים כאלה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: דובי, , לפני שעקיבא יעדכן, אני רק רוצה לציין שאולי עכשיו, חברת הביטוח מטפלת בשתי תביעות באיום .

דובי שפלר [ראש המועצה]: בתביעה אחת ובאיום אחד.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אבל המקרים שלי הם לא המקרים היחידים שחברת הביטוח, נושאי משרה, שאפרת טיפלו לאורך כל תקופת הפוליסה, והיו בעבר מקרים שרון הורוביץ [גזבר]: לא, אנחנו לא זוכרים דבר כזה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: היה רב.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב, אנחנו לא גולשים. עקיבא, בבקשה. תודה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: רגע, דבר שני, עקיבא אולי לא יודע, אבל בדיוק היום, קיבלתי עכשיו. בית משפט העליון הוציא הערכה בעניין של תביעות ההשתקה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עקיבא ילמד משהו.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אני בטוח.

[ 8 ] סקירה בנושא חופש דיבור של חברי מועצה בעת מילוי תפקידם ע"י עקיבא סילבצקי - יועץ

משפטי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: תודה. ובכן רבותי, אני לא מתכוון לתת פה עכשיו הרצאה שלמה בדיני לשון הרע, נושא ארוך, מסובך, עם הרבה מאוד פסיקה, הרבה מאוד דיוקים. אני בא פה בעצם יותר לומר לכם איפה צריכות להידלק הנורות, איפה צריכים להיזהר. כמובן שאני עוסק פה רק בעניינים שקשורים לדיני נוצר על ידי

44

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אדם, לא מתעסק פה בדיני שמיים, זה נושא בפני עצמו שכל אדם צריך לחשוב, לפני שהוא אומר דברים על אחרים, לא התחום שלי כרגע. אז אני מתרכז באמת בצד המשפטי. עכשיו קודם כל, יש לנו בארץ חוק של איסור לשון הרע. שנועד בעצם לאזן בין שני עניינים.

א', זכותו של אדם גם לשמו טוב, להגן על שמו הטוב, אנחנו לא אמורים לפגוע בשמו הטוב של אדם, גם אם יש מצבים שבהם גם אם אתה אומר אמת, אתה פוגע בזכותו של אדם לשמו טוב, אתה לא אמור לפגוע בו.

זה אינטרס אחד, יש את האינטרס השני של חופש הביטוי, שיש לכל אדם, שיש לו זכות לדבר ולהביע את דעתו, זה חלק מהחירויות שלנו כאנשים וכאזרחים.

כאשר פה יש גם עוד איזשהו דבר שצריך להוסיף לו את המשקל, זה שאתם נבחרי ציבור, ואתם אמורים לבצע את התפקיד שלכם ללא מורא, ובמסגרת הזאת אתם אמורים להביע ביקורת, ואתם אמורים לבדוק דברים, ואתם אמורים להיות גאים ולדבר בצורה, בלי לפחד מכל משפט שאתם אומרים.

השקיפות היא כידוע חלק מאוד חשוב בעניין שלנו כאן, זה בהחלט אינטרס שצריך להגן עליו, אוקיי? אז אנחנו כל הזמן נמצאים באיזון הזה, בבלאנס הזה, וגם בלי להיות משפטן לפעמים אדם אומר לעצמו זה ברור, שהדבר הזה והזה אני לא אמרתי, ולא עשיתי, לא ביצעתי את תפקידי. אוקיי? כמובן, כל דבר צריך להיות בפרופורציות, לדעת למי להפנות את הדברים, אוקיי? למשל, אדם שרואה מחדל בהתנהגות של עובד, אוקיי? פשוט שאם הוא ילך עם זה למבקר המועצה, אוקיי? הוא יהיה מוגן.

גם אם אחרי זה יתברר, וואלה הוא לא דייק, אוקיי? אבל הוא חשב שיש בידיו תלונה אמיתית, הלך, התלונן, התלונה התבררה כלא נכונה, הוא יקבל הגנה כי בסך הכל זה תפקידו, לדאוג שהמערכת תעבוד כמו שצריך,ויש מי שאמור לבדוק, תפקידו להתלונן. אני מביא דוגמה אחת שהיא פשוטה, יש כל מיני מצבים של איפשהו באמצע, שאדם אולי אומר, מעלה נקודה נכונה, לא תמיד מעלה את זה בפורום הנכון, וכל דבר כמובן צריך להיבדק לגופו. יש פה הרבה עניין של מבחן שכל ישר, מצפון, אבל אפשר גם להתייעץ בדברים מסוימים ואני גם נמצא פה בשביל זה. עכשיו, קודם כל, ההגדרה של לשון הרע, היא באמת דבר שאתה אומר משהו, מפיץ דבר, שעלול להשפיל אדם, בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, כן? או לבזות אדם בשל מעשים, או התנהגויות, או תכונות המיוחדות לו, זה אולי אנחנו פחות ניתקל כאן בסיטואציה שלנו, כן? או לומר משהו שפוגע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית או אחרת, בעסקו, משלוח ידו ובמקצועו.

כלומר, אם אתה אומר משהו שיכול לפגוע לאדם במשלח היד, זה גם יכול להיות עילה ללשון הרע, אוקיי?

המבחן בגדול על לשון הרע הוא אובייקטיבי, לא סובייקטיבי. כלומר, זה לא משנה בהכרח, שבית המשפט הוא קודם כל יבדוק האם התוכן של הדברים האלה במישור האובייקטיבי מהווים לשון הרע, ולא האם פלוני נפגע מזה, כשרוב האנשים לא היו נפגעים מזה בכלל, אוקיי? או אם הפוגע התכוון לפגוע, אבל תכלס לא יצאה מזה שום פגיעה, אוקיי? סתם בשביל הציור, דוגמה שהתעוררה בבית המשפט לפני הרבה מאוד שנים שהנושא הזה התחיל. ערבי אחד אמר על חברו והפיץ לכולם שהוא משת"פ. הוא עובד עם השלטונות נוצר על ידי

45

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

הישראליים, אוקיי? עכשיו, יכול להיות שאצל אותו ערבי הוא נפגע מזה נורא, אולי גם השכנים עכשיו לא ידברו איתו. אבל כמו שאתם יכולים להבין, בית משפט לא יכול לקבוע, בית משפט ישראלי לפחות, לא יקבע שאדם שמשתף פעולה עם רשויות השלטון הישראליות זה לשון הרע, שזה דבר רע, אוקיי? אז הנה לכם מקרה קיצוני, שבית המשפט אומר אובייקטיבית, לעבוד עם ישראל זה דבר טוב, לא יכול להיות שזה לשון הרע. וכמובן יש כל מיני מקרים דומים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם הדברים האלה, אמת או שקר, מעניין את בית משפט?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: בהחלט מעניין, בהחלט מעניין, עוד שנייה נגיע גם לזה. עכשיו לגבי הפרסום, פרסום יכול להיות בעל פה, יכול להיות בכתב, אין ספק שגם תקופת האינטרנט. הפצה בוואטסאפ יכולה להיות לשון הרע. העיקר שזה משהו שהוא מופץ. לא לאותו אדם שעליו אתה מדבר, כן? אם אני רוצה לומר לשרון משהו וכותב לו בווטסאפ, זה כשלעצמו לא לשון הרע. אוקיי? אם עשיתי את זה ברשימה או אם השארתי לו מכתב פתוח על השולחן שבו אני משמיץ אותו ואני יודע שהמזכירה שלו וכל אדם אחר שיכנס לחדר עכשיו רואה את זה על השולחן, אוקיי? כאן אני כנראה אוכל לחטוף תביעת לשון הרע כי ידעתי שזה יגיע לידי גורמים אחרים. אוקיי? היו כאלה שניסו להגיד שאולי אינטרנט זה מתפרסם כל כך מהר, וגם דפים מתחלפים כל כך מהר, אז אולי זה לא נקרא לשון הרע, זה לא משפיע. בית המשפט בא ואמר: משפיע גם משפיע. זאת לא הגנה שאדם פרסם דברים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אם אני כותב משהו שאתה קורא לו לשון הרע, לכאורה, בקבוצת בית הכנסת שלי על אדם שאיננו חבר בקבוצה הזו.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: זה חד משמעית יכול להיות לשון הרע.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה יכול להיות לשון הרע?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן. אם זה פוגע בו ויכול לפגוע בו, אז התשובה היא שכן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אוקיי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לפעמים יש הגנה מסוימת. אם כתבת משהו על מישהו שלא ידעת שקיים בכלל.

אוקיי? לא ידעת שאדם כזה שיכול להיפגע בכלל קיים, ופתאום התברר..,זו סיטואציה שאם עשית את זה בתום לב, יש סעיף מיוחד שאומר שהגנה, שלא נגיע לשם, אוקיי? עכשיו באופן עקרוני, אדם שיכול לבוא להוכיח שנגרם לו נזק מסוים, בלשון הרע, יכול לקבל את כל הנזק, אוקיי? אדם שיראה למשל, שהוא איבד את המשרה שלו בגלל לשון הרע, ולכן הוא עכשיו לא מרוויח משכורת, וככה זה שנים, אז הוא יקבל הרבה מאוד. הוא יכול לתבוע את כל ההפסד שלו. אבל, אפשר גם בלי הוכחת נזק, בית המשפט יכול לבוא באופן נוצר על ידי

46

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקרוני לתת עד, היום זה בערך עומד על 80 אלף שקל. אם עשית את זה בכוונה בשביל לפגוע, זה יכול להגיע גם ל-120 אלף שקל, אוקיי? זה סכומים לא ממש מדויקים, אבל קרוב לזה כי זה משהו שמוצמד, ובית המשפט גם יכול לחייב אותך גם לתקן את מה שכתבת, להפיץ תיקון והתנצלות. גם כל הדברים האלה בית המשפט יכול לחייב. עכשיו, דווקא בגלל שאתם חברי מועצה ואתם נמצאים בתפקיד ציבורי, התעוררה השאלה מה קורה בישיבת מועצה, אוקיי? בישיבת מועצה, אנחנו סך הכול, לא קורים פה יותר מדי דברים, אבל יש מקומות שזה יכול להגיע לדברים מאוד חמורים. מקרה שקרה באחת העיריות, מישהו הציע את עצמו כמועמד להיות סגן ראש מועצה, וקם חבר מליאה אחר והתחיל להשמיץ אותו, ולהגיד עליו כל מיני דברים על ההיסטוריה שלו, כנראה מהם גם לא מדויקים בלשון המעטה, אוקיי? ואז נשאלה השאלה, הנושא הזה על סדר היום בן אדם עומד להתמנות, עכשיו האם באמת על מה שנאמר בישיבת מועצה, אפשר באמת לתבוע על לשון הרע או לא? ובית המשפט דן בשאלה הזאת.

דעת הרוב, בפסק דין שהגיע לעליון היה, שבאופן עקרוני יש חסינות על מה שנאמר על ידי חבר מליאה בישיבת מליאה ובלבד, שזה נושא שבאמת הוא מדבר על משהו שהוא על סדר היום.

כלומר, אם מישהו פה, נניח, בדיוק העניין הזה עולה, רוצים למנות מישהו לתפקיד, חברי המליאה יש להם ביקורת על הבן אדם הזה, ברור שהם חייבים להגיד את זה, זה חלק מהתפקיד שלהם להגיד שהוא לא מתאים,

אם הם יגידו את הדברים, הם יקבלו חסינות ופה בית המשפט מחדש גם אם יתברר שיש אי דיוקים, שיש דברים לא בהכרח נכונים, וגם אפילו לא יבדקו מה הייתה כוונתו של האומר, האם באמת הוא היה כזה זך וישר שהכול לשם שמיים, כי זה ברור שאי אפשר להיכנס פה לדברים האלה, רוצים שאנשים פה ידברו בחופשיות. שוב, זה צריך להיות נושא שהוא על סדר היום.

אם מישהו פה יתחיל לגלוש לנושאים אחרים סתם להתחיל להשמיץ אנשים, לא תהיה בהכרח הגנה. אני אומר יותר מזה, גם ממקרים אחרים, למרות שההגנה הזאת נראית מוחלטת, אדם שינצל את הבמה הזאת ממש כדי להכפיש ברוע, בדברים לגמרי לא מבוססים, יש לפעמים בדברים האלה נסיגות. בית משפט למשל, מה שנאמר בבית משפט, גם יש חסינות, וכבר היה מקרה שבית המשפט בא ואמר על מישהו שממש השמיץ בדברים חסרי שחר מישהו אחר, אמר לו: "אדוני, אתה תשלם על זה". אז, עוד פעם, הכול בהנחה שכולנו מתנהגים בתום לב, וגם אם מאשימים מישהו במשהו, חשבנו שזה נכון וכו', אז בדברים האלה צריך תמיד להיזהר לא לעבור את הגבולות, אנחנו כולנו פה מתורבתים, אני בכל זאת אגיד משהו, גם צריך קצת לחייך תוך כדי, אבל יש לנו פסקי דין לפעמים ממש מצחיקים שאתה קורא בתחום הזה, כלומר דווקא קללות, בית המשפט הרבה פעמים בא ואומר, קללה זה לא לשון הרע, בית כנסת של עדה מסוימת, אח אחד קם וקפץ, צעק בפני כל הקהילה לשני שהוא גנב, לא יודע, כי הם רבו על איזה קשקוש בחוץ, לא יודע, אחד אולי לקח נוצר על ידי

47

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

לו מצווה או משהו, אני יודע מה. ההוא הגיש תביעת לשון הרע נגד אח שלו, שקרא לו מול כל הקהילה, קרא לו גנב מול כל הקהילה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: עקיבא, באחד מהספרים המלקטים של הפסקי דין, התוכן הוא לפי האמירות, הכינויים. אז יש שתי עמודי תוכן, של "אתה מסריח, אתה כושי"

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, בדיוק, אוקיי. אז הכול אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא לפי המספר תיק או לפי הקללה, כאילו, ברובם לא היה רשום.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, לפי הקללה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: רובם לא היה רשום.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, אז שוב, אני מקווה שאף אחד לא יגיע לזה פה, אבל דווקא בד"כ על קללות, מכיוון שאף אחד לא חושב שהן אמיתיות, כמו שאברהם אומר, אנשים היום כינו בכל מיני כינויים שקשורים ללהט"בים, אני לא יודע מה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: מה שנקרא בעידנא דריתחא.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, בלי קשר לעידנא דריתחא, השומע מבין שאף אחד לא מתכוון לדברים כפשוטם, אתה קורא למישהו מנוול, כולם מבינים מה זה מנוול, אבל ברוך ה' שלא נגיע לשם.

שרון הורוביץ [גזבר]: רק אנשים למשל בשידוכים מה שנקרא, צריך לחבר את זה לשידוכים. שואלים, זה עדיין יכול להיחשף, היה לנו פה מקרה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שאדם יכול להיחשף, אתה אומר את האמת.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אבל זה לא קשור לשידוך.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: רגע אבל עקיבא אתה יכול לחזור על מה, לגבי הלבקר? כאילו.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן. אם אתם עוד פעם, תפקידכם הוא כמובן לבקר את מה שקורה במועצה.

אתם בעצם אחראים למה שקורה במועצה, ולא רק המועצה, כל גופי הסמך שנתמכים כלכלית על ידינו זה החברה הכלכלית

דובי שפלר [ראש המועצה]: מועצה דתית, מתנ"ס.

נוצר על ידי

48

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: זה מועצה דתית, זה מתנ"ס, נכון. אם אתם מתלוננים לגוף שאמור לבדוק תלונות, בצורה המקובלת, וברמה שיש איזשהו בסיס, לפעמים זה יכול להיות גם שמעתם, בדרך כלל תקבלו על זה הגנה כי זה ביצוע תפקידכם. יש מי שאמור לבדוק את זה, אם זה נשאר בארבע אמות האלה שהעברתם את זה לגוף שאמור לבדוק, בדרך כלל תהיה לכם על זה הגנה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מי בודק את זה פה? אתה?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מה זה?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מי בודק את זה?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: מי המבקר?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מי בודק מה? כשיש אחרי זה מכתב תלונה?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: לא, מי המבקר?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: מי המבקר?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אה, מי המבקר? יש מבקר מועצה, לא אני. אגב, גם אליי אפשר להגיד דברים, יש דברים שאני-

טליה מרכוס [חברת מועצה]: יש מבקר? לא.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מה זה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא, לא. עוד לא מונה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אה, עוד לא מונה? כרגע אפשר להעביר אליי, שוב, כשיש מבקר אני מחלק את העבודה ביני לבינו תלוי בטיב התלונה. משהו שהוא באמת עוסק בעבר, בדרך כלל זה משהו שהוא יטפל בו.

משהו שהוא בהווה, עם איזה הסתכלות קדימה, שבעצם צריך להחליט מה עושים מחר, זה בדרך כלל יהיה אני, ושנינו נעזרים גם אחד בשני. זה בגדול, אני מקווה שיהיה לנו גם מבקר. אוקיי? זה בהקשר הזה. עכשיו לגבי הגנות, מה אתה אומר?

שרון הורוביץ [גזבר]: או מבקרת.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: עד עכשיו דיברתי, כן, כל דבר שאני אומר בזכר, זה גם לנקבה, כמובן.

נוצר על ידי

49

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יפה שטרית [מנכ"לית]: באמת יש מועמדת.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מה זה? אה, יש מועמדת?

יפה שטרית [מנכ"לית]: יש מועמדת.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אוקיי, לא בעניין. עכשיו, עד עכשיו דיברתי על המקרה של חסינות. החסינות היא רק מה שנאמר בישיבה, כמו שאמרתי, בנושא של סדר היום. עכשיו, דברים שאתם מפיצים החוצה, פה אין לכם את החסינות הזאת?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: בפייסבוק, בוואטסאפ.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לפייסבוק, לוואטסאפ, ללא יודע מה, שיחה עם תושבים, פה אין לכם את החסינות הזאת. פה אנחנו צריכים להגיע להגנות. זה נושא מאוד רחב, אני באמת אומר אותו על רגל אחת, אי אפשר למצות הכל. יש הגנה אחת שנקראת "אמת דיברתי". אם אמרתי אמת, והפרסום, יש בפרסום עניין ציבורי, אז אתם תקבלו הגנה, כלומר, מותר לכם לעשות את זה. למשל, אם אתם תאמרו ביקורת על מה שאתם חושבים שקורה במחלקת ההנדסה, בוא נאמר ככה, נניח על המהנדסת או על המהנדס על מישהו ספציפי, אני בכוונה מחדד את זה לאדם ספציפי, כי בסוגריים, אם אתה מדבר על איזה גוף לפעמים אתה לא מייחד לבן אדם ספציפי אלא, יותר קשה להגיש תביעה על המערכת, תלוי בסיטואציה. אבל בהנחה שדיברת על פלוני ואמרת את זה בחוץ ואמרת דברי אמת ויש עניין לציבור לשמוע את הביקורת הזאת, אז אתה תקבל הגנה, מה זה נקרא עניין ציבורי? אז בית המשפט גם את זה הגדיר. זה משהו שידיעה ברבים של המידע זה חשוב להגשמת מטרה ציבורית, או שיש לציבור תועלת לדעת עליה למשל, לצורך גיבוש. נניח דעה בעניינים ציבוריים, שיפור אורחות חייו, כל מיני דברים כאלה. למשל אם אתם יוצאים החוצה, ותגידו שיש עובד במחלקת הנדסה שמקנח את האף בישיבות פומביות, זה כנראה לא עניין ציבורי, ועל זה אתם יכולים לחטוף תביעה גם אם זו האמת. אתם צריכים לחפש הגנות אחרות. זאת אומרת, העניין הוא ציבורי, אני מניח שרוב העבודה שלכם כלפי תושבים ודברים שאתם כותבים תהיה כזאת שהיא לא מכוונת אישית מול התנהגות של בן אדם או משהו כזה, אלא היא ציבורית מטבעה, ולכן, כל זמן שאתם אומרים אמת תהיה לכם את ההגנה הזאת.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אלא אם זה מקלקל את הגרמושקה, יכול להיות שהתוצאה של ה-

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לא יודע לאיזה גרמושקה אתה מתכוון-

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא יודע, אולי מלכלך על הציור. ואז יגידו שיש לך רק שתי שורות של אבנים מתחת לחלון, ובאמת יש שלוש.

נוצר על ידי

50

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לא הבנתי, אבל-

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: היו תיקים.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, היו תיקים, כן. טוב, אנחנו מדברים כרגע על אמת דיברתי, אברהם, זה חשוב, על ה"אמת דיברתי" ועניין הציבור. בכל מקרה-

טליה מרכוס [חברת מועצה]: וזה צריך להיות בפורום גדול? נגיד, אם אני כותבת לחברה משהו, זה גם בעייתי?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, כי ברגע שאת כותבת על מישהו, לצד שלישי כלשהו על מישהו, זה, עוד פעם, מה זה בעייתי? זה בעייתי. כמובן שאם אותו אחד שכתבת עליו לא יודע, אז הוא לא יודע. אין ספק שתפוצה יותר גדולה גורמת לנזק יותר גדול. מצד שני, גם עניין שמעניין מאוד את הציבור, אז בית המשפט, אם יש אי דיוקים צדדיים למה שסיפרת, בית המשפט, זה לא יעניין אותו, כי את היית מוגנת, אז לא דייקת בכל דבר בדיוק. אגב, יש איזו המצאה חדשה שאנשים חושבים שאני לא מבין מאיפה היא באה. אנשים, וכבר היה לנו את זה גם פה, אנשים שחושבים שאם הם יוסיפו את המילה "לכאורה, לכאורה" פתאום יש הגנה.

לדעתי זה לא מגן. אני רק אומר שאפשר, לא, לא, היה לנו פה כבר דברים שאנשים שכתבו 20 פעם במכתב השמצה "לכאורה" וחשבו שבזה הם הגנו על עצמם. בואו נמשיך.

נילי רשלבך [נציגת הנוער]: אבל זה רק לכאורה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מה אתה מסתכל עלי אברהם? טוב לא משנה, תגיד לי אחר כך.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני אני, לא-

אביטל כהן [חברת מועצה]: הוא בינתיים מבסוט ממך. הוא בינתיים מבסוט.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: יש שאלות, אבל אחכה שתסיים אביטל כהן [חברת מועצה]: אם הוא לא היה מבסוט, היינו יודעים. היינו יודעים כולם.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: נכון נכון, סליחה, סליחה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני רוצה להגיד, וגם לציבור הרחב, בגלל שהציבור הרחב, התושבים, והעובדים גם צריכים לדעת, אולי לא כדאי להם להגיש תביעות, אולי כן כדאי להם להגיש תביעות, ולכן יש חשיבות לדון בזה.

נוצר על ידי

51

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כל אחד יחליט מה הוא רוצה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אנחנו נדון, יש סדר יום.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: , זאת הגנה,

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני לא מדבר על תביעות של פרט נגד פרט, אני מדבר על תביעה של תושב אפרת, או עובד הרשות או עובד בית ספר שתובע, חבר מועצה או עובד מועצה שיש ביטוח.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אנחנו עוד לא הגענו לתחום של הביטוח. עכשיו, מה שבאמת, אגב סתם אני מציע לכם כשיש מקרים של לשון הרע בעיתון, תנסו לראות מה טענת ההגנה כי עד עכשיו דיברנו על טענה אחת, בדרך כלל את העניין של חסינות לא תמצאו כי זה יותר נדיר. אבל בדרך כלל קוראים לזה הגנת אמת דיברתי, זה מה שדיברנו עד עכשיו. אתם תקראו בכל מיני מקרים בעיתון, הוא טוען אמת דיברתי ויש עניין לציבור. זה סוג הגנה אחת. הגנה אחרת היא הגנה של תום לב. גם אם לא היה, עניין לציבור. אבל זה היה אמת. או גם אם לא היה כל כך אמת, אדם אמר משהו שהוא לא אמת, לפעמים תהיה לו הגנה. פה זה הרבה יותר מסובך. זה רק אם הוא עשה את זה בתום לב ומתקיימים עוד כל מיני תנאים מיוחדים. ופה אני חשוב לי להגיד את הדבר אולי הכי חשוב שאתם צריכים להפנים אותו. אם אתה מביע דעה על מה שאמר מישהו אחר בפוליטיקה, ולדעתי גם על עובד מועצה, ואתה תפריד בין העובדות לבין המסקנה שלך, אם העובדות נכונות, והמסקנה שלך לא בהכרח הגיונית, או מישהו אחר יכול להסיק אחרת, אז אתה כנראה תהיה מוגן.

מה אני מתכוון? אם אתה תציין את העובדות, פלוני עשה ,1 ,2 .3 אני מסיק מזה כך וכך וכך, ואתה לא מערבב בין העובדות לבין המסקנות. מי שקורא, מבין מה העובדות שלך ומה הסקת, אז יש יכולת ביקורת.

אדם נורמלי שקורא את זה אומר, אני הבנתי מה העובדות, בהנחה שהעובדות נכונות, אני מגיע למסקנה אחרת. יש פה איזו יכולת ביקורת על מה שכתבתם, ולכן כדאי מאוד להיזהר בדברים האלה, באמת לא לבלבל בין עובדות לבין מסקנות. מי שכותב בצורה כזאת, שהוא ערבב את שני הדברים ביחד ולכן מישהו יכול לחשוב שבעצם מה שהוא טוען כמסקנה זאת עובדה, זאת עובדה, והוא כתב משהו שהוא לא אמת, הוא חשוף. עכשיו אמרתי, שבשביל ההגנה הזו צריך להיות גם תום לב ועוד טענות הגנה ספציפיות שיש בחוק.

שהבאתי אחת מהן, העניין הזה של הבעת דעה. אוקיי? אם העובדות שציינתם הן לא נכונות, חזקה עליך שזה היה בחוסר תום לב. כי בדרך כלל יכולת לברר את האמת. זה לא חוכמה לבוא להגיד: "אוי לא ידעתי", אה לא ידעת, אבל בדקת? לפעמים אדם, וכבר היו דברים, אנשים כותבים משהו על פקיד ציבור פה, או על נבחר ציבור, לא ישבו לדבר איתו קודם, אם היית יושב לדבר איתו קודם, היית יודע את האמת, אז אתה לא יכול לבוא להגיד אני פעלתי בתום לב, לא ידעתי. אז גם העניין הזה, זאת הגנה שתלויה בשני דברים, בתום לב והתקיימות עוד תנאי כמו שאמרתי קודם, הוא לא ידע שיש אדם שיכול להיפגע מזה בכלל, לפעמים אתה אומר משהו, אתה לא ידעת שבדיוק היה מישהו שבכלל זה רלוונטי אליו. או כמו שאמרתי, זה הבעת דעה על התנהגות של הבן אדם.

נוצר על ידי

52

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עוד הגנה יכולה להיות שיש לך ממש חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום. יש מצבים כאלה. שיש חובה כזאת. הרבה פעמים מי שנאחז בהם למשל ארגוני צרכנים, שאולי לא הפיצו מידע שהוא מדויק עד הסוף על איזשהו יצרן, ואז יהיה להם הגנה.

עכשיו, אברהם פה זרק מושג שלא כל כך רלוונטי אלינו, מה שנקרא ת ביעת השתקה, לפעמים אם אתה באמת, אתה אומר משהו בתום לב, נניח ארגון צרכנים, אני לוקח לדוגמה, ארגון צרכנים מפרסם משהו על איזה יצרן, התברר שהוא לא דייק עד הסוף ולפעמים גם אם הוא מדייק, אותו יצרן הרי רוצה להשתיק אותו, מה הוא עושה? מגיש תביעה על מיליונים, כדי שההוא ייבהל. עכשיו אני צריך עורך דין, עכשיו אני צריך להביא זה, זה מה שהוא, התכוון לתביעת השתקה. לא יודע עם כמה זה רלוונטי, רק תכירו את המושג.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא, ברור, ברור שזה רלוונטי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: זה כל אחד יחליט.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: שזה בעיקר, לא.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כל אחד יחליט, אני חושב שבזה אברהם בן צבי [חבר מועצה]: היה כבר פסק דין היום שיצא שהגדירו את המושגים הרבה יותר טוב מההגדרות.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: נכון.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: ואני, כאילו-

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אני חושב שזה-

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: תאשר לי לקרוא רק את ה-

דובי שפלר [ראש המועצה]: רגע, רגע, רגע, רגע.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: רק שנייה, עכשיו אני רוצה רק לסיים עם הביטוח, ובזה לגמור את העניין.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אוקיי.

נוצר על ידי

53

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]:. קודם כל, לפעמים בא אליי עובד מועצה, בא אליי נבחר ציבור, אומר: "השמיצו אותי, עקיבא, תעזור לי."" אז א', אני לא יכול לייצג, לא יכול לייצג עובד מועצה או נבחר מועצה או אפילו את ראש המועצה באופן אישי אם הוא נפגע. האפשרות היחידה שלי זה כשהמועצה נפגעת. וזה גם קורה.

לפעמים אדם מוציא לשון הרע על המועצה, ואז המועצה מגישה תביעת לשון הרע, אוקיי? דבר נדיר, אבל יכול לקרות.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אוי ואבוי אם זה יקרה פה. אוי ואבוי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כאשר לפעמים, לשון הרע על עובד מסוים, יכולה להתפרש ממש כפגיעה בכל המערכת, זה דבר שמחייב בדיקה משפטית, ואז בדרך כלל אני אייצג את המועצה בתביעת לשון הרע, כשהעובד הזה יהיה במקרה הטוב עד, זה לא שהוא ייכנס לו כסף לכיס אם זוכים, הוא יכול תמיד להגיש את התביעה שלו בנפרד. זאת אופציה אחת. עכשיו, המקרה ההפוך שבו מישהו תובע אתכם, או אתכן, כן?

תובע אתכם בלשון הרע, אז פה, בדרך, יש שתי אפשרויות. אוקיי? קודם כל יש לנו פוליסת ביטוח, אוקיי?

שלא מכסה הכל.

צורי דותן [חבר מועצה]: אז מה היא מכסה?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: ולא תכסה הכל. מה?

צורי דותן [חבר מועצה]: מה היא מכסה? שרון זה אתה אמור לדעת, לא?

צורי דותן [חבר מועצה]:

שרון הורוביץ [גזבר]: לא.

צורי דותן [חבר מועצה]: מה הכיסוי שאתה קנית?

שרון הורוביץ [גזבר]: כיסוי שיש לכם כחברי דירקטוריון, דבר ראשון כל דבר שהוא לא פלילי כמעט, זאת אומרת, אם הייתה פה החלטה בתום לב והייתה החלטה חוקית, ורק מוטעית, אתם מכוסים עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אנחנו לא מדברים על החלטות, אנחנו מדברים עכשיו על לשון הרע.

צורי דותן [חבר מועצה]: לשון הרע.

שרון הורוביץ [גזבר]: גם לשון הרע, זה חלק מהעבודה.

נוצר על ידי

54

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: זה בסכומים לא?

שרון הורוביץ [גזבר]: מה?

צורי דותן [חבר מועצה]: זה בסכומים מורץ.

שרון הורוביץ [גזבר]: כן, לשון הרע.

צורי דותן [חבר מועצה]: בסכומים. אתה קונה בסכום.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אז אי אפשר לתבוע אותנו על זה? אם לא התקבלה החלטה?

שרון הורוביץ [גזבר]: לשון הרע שנעשה, שאתם עושים את זה בתור תפקידכם. זאת אומרת, מחר תלכלך על השכנה שלך או לבת דודה שלך, זה לא קשור לעבודה. תוציא, תהיה, תביעת לשון הרע שאותה ביצעת לכאורה, בגין עבודתך כחבר מליאה, אז זה יש הגנה. כמובן בחלק הזה יש הרבה דברים אפורים, כי השאלה אם זה באמת במסגרת העבודה, והסיבה שעשית את זה-

צורי דותן [חבר מועצה]: או על זה אני שואל, אני שואל מה הפוליסה, אתה בסוף קנית פוליסה מסוימת נכון? ביטוח לאיזה משרה?

שרון הורוביץ [גזבר]: אני חושב שעד מיליון שקל למקרה משהו כזה.

צורי דותן [חבר מועצה]: בהשתתפות עצמית של המועצה.

שרון הורוביץ [גזבר]: בתביעה הקודמת שנעשתה, אם אני לא טועה צורי דותן [חבר מועצה]: זה באחוזים או בסכום?

אביטל כהן [חברת מועצה]: סכום.

שרון הורוביץ [גזבר]: לא בסכום. המועצה שילמה, אנחנו לא היינו צריכים לשלם בכלל, בתביעה הקודמת שעובד מועצה תבע חבר מליאה. עכשיו מתנהלת עוד תביעה, שבינתיים אנחנו לא קשורים אליה, אנחנו אפילו לא יודעים, אין לנו דעה בזה. כי ברגע שאנחנו עשינו את הפוליסה, קנינו את זה עבורכם, אתם בעלי הפוליסה, לא אנחנו. לכן אין פה השתתפות עצמית.

צורי דותן [חבר מועצה]: אין השתתפות עצמית?

שרון הורוביץ [גזבר]: אין השתתפות עצמית.

נוצר על ידי

55

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: שרון אני חושב, שרון כדאי להעיר על הנושא של הייצוג.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עקיבא, חברים תקשיבו. נבחר ציבור אחד מאיתנו, חושב שעובד מסוים במועצה לא מתפקד כמו שצריך, הוא מביא את זה למבקר, הוא מביא את זה למליאת המועצה, כל מה שאמרנו שיכול להיות לגיטימי, והוא מרגיש שזה לא מצליח לו. עדיין לא מקבלים את דעתו, והוא עדיין משוכנע שזה נכון. אז לצורך העניין הוא אומר, אני אצא למאבק ציבורי נגד אותו עובד לצורך העניין, עובד מועצה, והוא מפרסם בצורה כלשהי ברשתות החברתיות

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: זה מה שקרה, זה מה שקרה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שעובד המועצה הזה עובר על החוק. חורג מתפקידו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: זה תלוי אם זה אמת או לא אמת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא משנה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לא, זה תלוי מאוד..

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: זה בדיוק העניין.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מפרסם על עובד מועצה שהוא עושה דברים לא בסדר.

נבחר הציבור יוצא למאבק ציבורי נגד אותו עובד המועצה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אז עובד המועצה, סליחה, נבחר הציבור, מכיוון שזה לא נאמר פה בפנים, הוא יצטרך בשביל זה הגנה, בהנחה שהוא אומר אמת, ויש עניין לציבור, כמו שאמרתי, הוא לא מדבר שההוא מקנח באף אז הוא ייהנה מההגנה, הוא ייהנה מההגנה גם אם פרטים שוליים בצד מה שהוא אמר לא מדויקים. ככה החוק עובד.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אבל לב העניין הוא, שהוא נאבק מנחם שפיץ [חבר מועצה]: סליחה, אבל דווקא בשורה התחתונה.

שרון הורוביץ [גזבר]: מה זאת אומרת?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כלומר, יש עילה לתבוע אותו, בית המשפט אמור לפטור אותו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: נכון. בדיוק.

נוצר על ידי

56

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: תראה, אבל זה גם כשיש חסינות, בית המשפט לצערנו היום, לא בא ואומר לפני הדיון הראשון קראתי כתב תביעה, קראתי כתב הגנה, אני מעיף אותך. יקיים דיון, אתה תוציא כסף על העורך דין, ובסוף יגידו היית חסין. המקרה הזה של החסינות שאני מדבר עליו, אגב עם כרמל שמה, אתם זוכרים כרמל שמה, כן? שהוא דיבר נגד מישהו שהיה ממונה, אחראי להיות סגן, בסוף הוא בעצמו נהיה ראש המועצה, אחר כך כשיש פסק דין הוא כבר ראש המועצה, זה מגיע לעליון ובית המשפט קובע שהייתה שם חסינות. אתם יודעים כמה כסף הוציאו כדי לגלות שיש לו חסינות? תארו לעצמכם. הגיעו עם זה לעשרות אלפי שקלים, אולי גם יותר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שאלות, חברי מועצה, על הנושא דנן?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אני חושב שתראה, אתה דיברת רבע שעה, 20 דקות, לא יודע בדיוק, והאמת היא אני לא זוכר את הדבר הראשון שאתה אמרת. בסדר?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אז נכשלתי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: חס ושלום. חס ושלום. לא, אני אומר, יש עניין של sense .common

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: או, זה נכון.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: התחלת עם זה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אז אתה כן זוכר את הדבר הראשון שאמרתי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אמרת sense common?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אה, אמרת שאתה כן זוכר. אבל זה בעברית.

צורי דותן [חבר מועצה]: הוא אמר את זה עברית.

שרון הורוביץ [גזבר]: אבל תמיד צריך מצב עם איזה שופט יש.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אמרתי מצפון, יראת שמיים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אוקיי, צריכים לזכור, שזאת הקדנציה העשירית של מועצה באפרת. והיו לנו, כמה ראשי מועצה היו לנו?

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני ה-.6

נוצר על ידי

57

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אתה ה-.6

דובי שפלר [ראש המועצה]: כולל מושקו כמובן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בוא נגיד ככה, מבחינת תביעות פה באפרת, הייתה תביעה אחת נגד הרב פעם אחת, בסופו של דבר, התובע הסיר את התביעה שלו והתאבד שנתיים אחרי זה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אחרי כתב ההגנה, הוציא הרבה כסף בהגנה שם. חוקרים ושלא תדע.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כן, כן בסדר. ואני זוכר שבאור תורה לקחנו את קורינלדי.

שרון הורוביץ [גזבר]: קורינלדי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לייצג את הרב, אבל התובע הסיר את התביעה שלו. וכמו שאמרתי, לצערנו, לא יודע מה, למשפחה, הוא התאבד כשנתיים אחרי זה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה עלה פה לדיון.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: כמה מכתבי איום נשלחו לסוללה שלך?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: סליחה, סליחה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מנחם. היה פה דיון מאוד קולני במליאת המועצה, על האם המועצה צריכה להיות שותפה להגנה או לא.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אני לא זוכר אם משפטית זה מותר. אם זה היה קשור לתפקידו, לא קשור לתפקידו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אחרי זה, אחרי זה שוב אני מדבר על חברי מועצה. אחרי זה היו לנו, היה לנו פה את אברהם בן צבי, שהיה חבר מועצה, שהגישו נגדו את התביעות שאנחנו מדברים עליהן, בסדר? עכשיו, לא ניכנס לפירוש רש"י כן טוב, לא טוב, היה צריך להיות, לא היה צריך להיות. בוא נגיד ככה, זה המקרה הבודד של חבר מועצה שהגישו נגדו תביעות בהיסטוריה של אפרת. אני אומר sense .common וזה מה שהיה, זה מה שעבד פה בכל השנים.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני חושב, אני מסתייג ממה שחבר מועצה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: רק שנייה.

נוצר על ידי

58

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: רגע דובי, תן לי להשיב.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא, לא. אתה

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא, בגלל שזה נוגע בי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כיוון שאני יו"ר, אז אתה תיתן לי.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא, אבל דובי. זה לשון הרע עליי, לכאורה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אבל אם זה חבר מועצה

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אולי הוא חסין, אבל זה לשון הרע עליי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם לחברי המועצה יש עוד שאלות? עקיבא, בעניין הזה?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לא.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אברהם, בבקשה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אז קודם כול אני אסתייג מהאמירות של חבר מועצה מנחם שפיץ, שהוא מנסה להכניס אותי לאיזושהי פינה מיוחדת שכביכול רק אני נתבעתי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אני לא הכנסתי אותך, אתה הכנסת את עצמך.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: חכה, אני, יש פרוטוקול, יש פרוטוקול, מנחם. ואנחנו יודעים מה שאמרת, אבל יש לך חסינות.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: בדיוק.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: במיוחד לפי פקודת הנזיקין דובי שפלר [ראש המועצה]: אתה רואה? טוב שהבאנו את עקיבא.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: שחלה ביהודה ושומרון, שיש חסינות מלאה. ובעוד 58 יום יוגש לבית משפט העליון ערעור בדיוק על הנושא הזה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אברהם חשוב לי

נוצר על ידי

59

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

תמלול ישיבת מועצה מן המניין

מיום שלישי, ז׳ טבת התשפ״ה, 7/1/2025

משתתפים: דובי שפלר - ראש המועצה

צורי דותן - חבר מועצה

דנה שפיגל - חברת מועצה

אביטל כהן - חברת מועצה

ישי יעקב פליישר - חבר מועצה

טליה מרכוס - חברת מועצה

מנחם שפיץ - חבר מועצה

אריאלה פרי - חברת מועצה

נוכחים: יפה שטרית - מנכ"לית

שרון הורוביץ - גזבר

עקיבא סילבצקי - יועמ"ש

יהודית אפללו - מנהלת האגף לשירותים חברתיים

נילי רשלבך - נציגת הנוער

אברהם בן צבי - תושב

נוצר על ידי

1

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

על סדר היום:

[ 1 ] דבר תורה. ...................................................................................................................... 2 [ 2 ] תפילה לשלום הפצועים והחטופים. ...................................................................................... 3 [ 3 ] סקירת אגף רווחה ע"י מנהלת האגף יהודית אפללו. .................................................................. 5 [ 4 ] אישור פרוטוקול ישיבת מליאה .3.12 .................................................................................. 34 [ 5 ] מינוי יו"רים לוועדות. ..................................................................................................... 35 [ 6 ] מינוי חברים לוועדת כספים ומכרזים. ................................................................................. 37 [ 7 ] מינוי חברי מועצה דתית................................................................................................... 38 [ 10 ] עדכוני ראש המועצה - דחיית ישיבת המועצה של אפריל מ-1.4 ל-.8.4 ....................................... 39

[ 8 ] סקירה בנושא חופש דיבור של חברי מועצה בעת מילוי תפקידם ע"י עקיבא סילבצקי - יועץ משפטי. .. 44

[ 9 ] תב"רים. ...................................................................................................................... 65 נוצר על ידי

1

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

תחילת דיון

דובי שפלר [ראש המועצה]: ערב טוב, ישיבת מועצה, אנחנו מתחילים.. ברוך הבא, וברוך רופא חולים, טוב לראות אותך, ישי.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: תודה רבה. אני רוצה גם להודות למועצה הנוכחים, ועל אכפתיות, ועל הכל, ועל היחס, תודה רבה. התגעגעתי אליכם, אז אני, היום אני במתכונת מצומצמת, אבל בעזרת השם, לאט לאט.

שרון הורוביץ [גזבר]: אני רק אמרתי לו, דובי, אני מקווה שאתה מרגיש כמו שאתה נראה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נראה טוב, ברוך השם.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: ברוך השם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אז צורי, דבר תורה, בכבוד.

[ 1 ] דבר תורה.

צורי דותן [חבר מועצה]: זכיתי. דובי, דובי יודע ממי לבקש, הוא יודע שאני לא אגיד לו לא. אני אגיד משהו קצר על פרשת ויגש, ואחד הסיפורים, לפעמים מבאס שאנחנו יודעים את הסוף של הסיפור. ומי שכאילו מכיר את הסיפור, אנחנו נמצאים בשיא המתח, סיימנו אותו, עושים איזה קומבינה על בנימין, בנימין אנחנו מגלים שזה בתוך השק, עוצרים את בנימין, שיא המתח, המשך יבוא, ואנחנו מגיעים לפרשה הזאת. אז אנחנו כבר בסדר, אנחנו מבוגרים, ואנחנו יודעים מה הולך לקרות, אבל אם היינו ילדים באיזה תכנית, כנראה שהיינו תופסים את עצמנו ולא יודעים לאן אנחנו, לאן זה הולך להגיע. יושב פה משנה למלך, המלך שאולי החזק ביותר בכל העולם, באימפריה, יוסף. ובעצם הגיע זמנו, מה שנקרא, לנקום. ואז קורים פה שני דברים מאוד מעניינים, שאני חושב שנותנים לנו עד היום פרספקטיבה, פרספקטיבה שיכולה לתפוס אותנו עד היום.

יש לנו את יהודה, שיהודה, אנחנו עקבנו אחריו בפרשות אחרונות, ואנחנו מגיעים למצב, לפרואקטיביות של יהודה, "ויגש אליו יהודה". לא וידבר, לא ויאמר כמו שאנחנו רגילים, אלא אקט פיזי שיהודה קם, והולך וניגש אליו. לגשת אל המלך, פעם אחרונה שאנחנו מכירים, בתנ"ך מכירים, זה אסתר המלכה, נכון? מי שניגש אל המלך, מי שמגיע אליו אחת דתו... לגשת אל המלך, לעשות את הצעד אל המלך זה אירוע מאוד משמעותי. ומצד שני יש לנו פתאום את יוסף, שיוסף מקשיב, שומע, ומוציא את כולם, כולם מעליו. ויש פה שני דברים. יוסף, יהודה בא ומדבר, ואומר מה קרה לאבא ותופס בעצם, לוקח אחריות, בעצם, מעבר לקבלת האחריות, אנחנו כבר זה, קבלת האחריות על יהודה, כבר שמענו אותה בשבוע שעבר עם מעשה תמר. ופה גם, יש גם תפיסת אחריות. בן אדם בא, לא רק הוא לוקח רק, אלא הוא תופס אחריות על כל האירוע, ועכשיו נוצר על ידי

2

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודה זה שמנהל אותו. ומנגד, יוסף, מלך של כל האימפריה, מוציא את כולם מעליו. תחשבו מה זה, כל השרים פתאום, כל המאבטחים, יש 730 פתאום אומרים להם תצאו החוצה. אני מתאר לעצמי שבטח עיקמו פנים. הרגע אתה עוצר אותו. הוא ניגש אליך ואתה אומר לכולנו לצאת החוצה? ויוסף בא ומתוודה. אבל במשפט השני של יוסף הוא מיד אומר, חברה, תסתכלו במקרו. זה לא מה שאתם רואים פה. מישהו הוביל אותי. כל הסיפור פה קרה, הוא קרה מאת הקדוש ברוך הוא כדי שיקרה את הדבר הזה. ואני חושב שיש פה שני ערכים שאנחנו לומדים ומקבלים אותם בצורה מאוד מאוד משמעותית, שלוקחים אותנו, אפשר לקחת אותם עד היום. בין אם למנהיגות, מלכות או להורים או לכל דבר. אחד, את הצד של יהודה, את תפיסת האחריות, את הקבלת אחריות הזאת, את המנהיגות, לא סתם יהודה באמת זכה למנהיגות כי הוא בן אדם שיודע לקחת אחריות, אפרופו גם הצאצאים שלו. גם דוד לקח אחריות בסיפור עם בת שבע. הוא בא ולקח אחריות. זה בעצם משהו שירד. ומצד שני יוסף, שמסתכל על הכול בראיית מקרו, בראיית מה שהקדוש ברוך הוא הוביל את כל הדבר הזה לפה. אז יש לנו מצד אחד תפיסה אחרת מאד משמעותית, ומצד שני אמונה מאוד מאוד גדולה בקדוש ברוך הוא, ואיפה שהוא לקח אותי, למקומות השחורים ביותר שהייתי בהם, מהבור, עד לאיפה שאני נמצא היום, הכול סובב סביב הדבר הזה. וזה יכול לתפוס אותנו בכול. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד, אם לא נדע להסתכל קדימה, אנחנו נסתכל בצורה מאוד מאוד שחורה. כי אנחנו כבר שנה וחצי במלחמה, אנחנו לא רואים איך זה נגמר. ויש רק דבר אחד שאולי כדאי להכיר אותו, אני הכרתי אותו רק בסבב השני של המלחמה. זה האלוף שלנו, אלוף פיקוד מרכז אמר לנו את זה, בלוט. הוא דיבר איתנו, הוא נתן לנו את הרב זקס. ולרב זקס יש הפרדה מאוד גדולה בין אופטימיות לתקווה. הרב זקס טוען שיהודי הוא לא אופטימי. ליהודי יש תקווה. אופטימיות זה משהו מאוד מאוד, שבא ממקום של-

שרון הורוביץ [גזבר]: נפש, אמונה אולי.

צורי דותן [חבר מועצה]: מצוקה, של מקום, אני כאילו מנסה לקחת למקום של נפש. תקווה היא משהו הרבה הרבה יותר גדול. אז פה גם מתחבר לנו ליוסף, למקום הזה שאתה מסתכל עליו, אנחנו, יש לנו תקווה.

אנחנו יודעים במקום שאנחנו נמצאים בו, אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים, אנחנו יודעים ש-3,000 שנה העם הזה קם והעם הזה ידע נפילות ועליות ומורדות ובעזרת השם, אנחנו נזכה לראות, נזכה תמיד לחיות בתקווה, ובעזרת השם שגם נזכה לראות את עם ישראל בשיא תפארתו. והחטופים שיחזרו במהרה, וחיילים שיחזרו בשלום. אמן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: והנה טליה עושה את תפקידה. שלום נילי, ערב טוב.

[ 2 ] תפילה לשלום הפצועים והחטופים.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: צורי, אז אתה תעשה את החיילים? אז אני אעשה את החטופים. יהי רצון מלפניך, אדוני אלוהינו אלוהי אבותינו, שתחזק ותשמור ותנצור את אחינו בית ישראל, השבויים והשבויות, בעבור ושאנו מתפללים בעבורם. הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליהם, ישמרם מכל צרה וצוקה ומכל נגע נוצר על ידי

3

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, יוציאם מחושך וצלמות ויושבם מהרה לחיק משפחותיהם, ונאמר אמן.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם, ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ואמרו אמן.

צורי דותן [חבר מועצה]: מי שברך אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל, העומדים על משמר ארצנו וערי אלהינו, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, ומן הים הגדול עד לבוא הערבה, ביבשה באויר ובים. יתן אדוני אלהינו את אויבינו הקמים עלינו, נגפים לפניהם, הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. ידבר שונאינו תחתיהם, ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת נצחון, ויקוים בהם הכתוב כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם, להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם, ונאמר אמן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: פעם אחרונה בעזרת השם. טוב, אז נמצאת איתנו יהודית, מנהלת האגף-

אריאלה פרי [חברת מועצה]: רגע, צריך להקריא שמות?

דובי שפלר [ראש המועצה]: מה?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: צריך להקריא שמות? לפרוטוקול?

דובי שפלר [ראש המועצה]: כן. דובי.

צורי דותן [חבר מועצה]: צורי.

יפה שטרית [מנכ"לית]: יפה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אריאלה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: טליה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מנחם.

נילי רשלבך [נציגת הנוער]: נילי.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: ישי.

נוצר על ידי

4

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: יהודית.

שרון הורוביץ [גזבר]: שרון.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: עקיבא.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: וגם דנה הייתה פה. מעדכנת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אז נמצאת איתנו יהודית, מנהלת האגף לשירותים חברתיים. הבמה שלך.

[ 3 ] סקירת אגף רווחה ע"י מנהלת האגף יהודית אפללו.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נעים מאוד. שלום, ערב טוב. טוב, התבקשתי להציג את האגף שלנו למי שעוד לא מכיר,. נכנסתי באופן רשמי לתפקיד בראשון לספטמבר, אבל לפני זה ככה גם צמחתי לתוך האגף, הייתי קודם סגנית, וראש צוות. אז יש לי היכרות עם המחלקה. קצת, קצת מידע על האגף. כמה עובדים יש באגף? זרקו מספר.

צורי דותן [חבר מועצה]: רגע, מה התקן? אנחנו רק עכשיו העברנו תקציב.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: עובדים סוציאליים, כמה אגף

טליה מרכוס [חברת מועצה]: 10?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: 10 עובדים?

צורי דותן [חבר מועצה]: אני אומר .40

דובי שפלר [ראש המועצה]: .27

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בין 10 ל-25 אתם אומרים. סבבה, סך הכל 42 עובדים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: יפה מאוד, תודה רבה צורי. כן. מתוכם 33 עובדים סוציאליים.

צורי דותן [חבר מועצה]: את מכניסה את השפ"ח או בלעדיו?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: מה פתאום השפ"ח.

נוצר על ידי

5

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: בלעדיו. אז בכלל, בואי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: השפ"ח לא שלי, השפ"ח שייך לחינוך.

שרון הורוביץ [גזבר]: היא המעסיקה השנייה

צורי דותן [חבר מועצה]: עובדים סוציאליים.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: כמה משרה?

שרון הורוביץ [גזבר]: זהו, משרות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, אני מדברת על עובדים

צורי דותן [חבר מועצה]: כן, רק רווחה.

שרון הורוביץ [גזבר]: לא, צודק

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: שנייה, תתרגם לי את זה רגע, מה הכוונה?

שרון הורוביץ [גזבר]: שתי עובדות סוציאליות אצלך זה משרה אחת לפעמים, נכון.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, כמעט כולם בחלקיות משרה. כמעט כולם חלקיות משרה, יש לי שלוש בתקינה מלאה. כל השאר הם בחלקיות משרה בין 50 ל-,60 הטווח שלי הוא בין 50 ל-75 אחוז זה ככה הטווח הגדול. ועוד שאלה, רגע, לפני שאנחנו צוללים פנימה. מה הדבר, הסיבה העיקרית שבגינו פותחים תיק? מה שנקרא מהות נזקקות עיקרית שיש פה באפרת שעליו פותחים תיק? איזה סיבה יכולה לגרום לאנשים לפתוח תיק ברווחה?

יפה שטרית [מנכ"לית]: צרכים מיוחדים.

שרון הורוביץ [גזבר]: הגירה.

צורי דותן [חבר מועצה]: עלייה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: כלכלי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: יש פה מישהי מהתחום, עלייה, צרכים מיוחדים, כלכלי.

נוצר על ידי

6

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

שרון הורוביץ [גזבר]: חד הורי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: חד הורי.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: מוגבלויות. כן? זה נכון?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, את צודקת, יפה מאוד. מוגבלויות זה האחוז, מוגבלויות, צרכים מיוחדים, זה האחוז הכי גבוה. ונצלול קצת קדימה. טוב, קצת נתונים. אז באמת יש לנו 619 תיקי פונים. אנחנו אחרי מה שנקרא, עם כל סוף שנה לועזית אנחנו עושים סיכום של מיוני תיקים, סגירת תיקים, פתיחת תיקים מחדש. יש לנו היום, 619 תיקים יפה שטרית [מנכ"לית]: זה עלה מהמספר שיש אצלי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון, נכון, אנחנו במגמת עלייה. כל הזמן יש מגמת עלייה. היינו ב-.588

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: איך זה בהשוואה לישובים שדומים לנו נגיד בגודל ובסוציואקונומי?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: יופי, אז אנחנו דווקא בממוצע הארצי. אני חייבת להגיד שכמובן שהשנה הזאת הייתה עלייה מאוד מאוד גדולה בפריפריה, זאת אומרת דרום צפון עם החרבות ברזל, מפונים, אז הקפיצות הרבה יותר דרמטיות. אצלנו ברשויות בגודל שלנו, שניכרות במרכז הארץ למשל, יש כל מיני באר טוביה למשל, כל מיני סוגים כאלה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מועצה אזורית.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: שזה אזורי נכון, אבל עדיין, סך הכל אנחנו בממוצע הארצי. כן. אני כן אגיד, שברור שהסיפור של המלחמה גם היה, וגם משרד הרווחה פתח אפשרות לפתוח תיק על סמך המלחמה, זאת אומרת, שזה תיק נקודתי, המשרד הקצה תקציב לחרבות ברזל.

שרון הורוביץ [גזבר]: השאלה שלי היא כזאת, שכתוב 619 פונים, זה לא יחידות משפחתיות, זאת אומרת אם יש משפחה של ארבעה אנשים, אז יש לך ארבעה פונים או אחד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, זה תיק אחד, זה תיק של משפחה. בגיר, 18 ומעלה, כבר יש לו תיק בפני עצמו.

שרון הורוביץ [גזבר]: ולכן אני רוצה לומר שזה לא כל כך נמוך. כי אנחנו, תחשבו בערך ,3,100 3,200 משפחות. אז 619 זה לא נמוך

נוצר על ידי

7

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: גם 600 נשמע לי-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ותוריד 48 תיקים של צעירים, שזה חבר'ה בני ,18 ,19 שכבר בגירים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הממוצע הוא 16 או 17 אחוז.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: מה? שמוכרים? 20 אחוז, 20 אחוז.

יפה שטרית [מנכ"לית]: 20 אחוז נוער?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון. 20 אחוז.

שרון הורוביץ [גזבר]: מצד שני, יש פה מודעות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון. יש גם מודעות ויש גם, אני חושבת שנדבר על זה, על צריכת שירותים למשל. השירותים הטיפוליים פה הם ניתנים אצלנו ברמה מסובסדת ויש פה שם מאוד מאוד טוב. אז ברמת ההפניות של בתי הספר, יש שיתוף פעולה היום מאוד חזק, שיודעים שסומכים על השירות הטיפולי ברווחה. אם בעבר היה חשש להפנות לרווחה מפחד מסטיגמה, היום אנחנו מרגישים שזה פחות. יש היום יותר, הפניות, ויותר עבודה משותפת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: יש לך סטטיסטיקה על משפחות עולים יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים

חברתיים]: אז אני אגיד ככה. משפחות עולים, היום, ממש, אנחנו בתהליך ארגוני שבעבר הן לא היו משפחות שהיו להן תיקים, אני רוצה שהן ייכנסו למאגר שלנו דרך תוכנה ממוחשבת שנקראת ,EPR שאנחנו עובדים איתה. אני רוצה שמשפחות העולים גם ייכנסו, למרות שבפועל אני לא פותחת להן תיק מבחינת המשרד, אבל זה ייתן לי איזה שהוא שיקוף נתונים, בהבנה שעולים בממוצע 30 משפחות בקיץ, בסדר? לאפרת, מגיעות. הרבה לא ממהרות לפתוח תיק ואפילו יש איזשהו חוסר אמון במתן השירותים הציבוריים. אם יש צורך באפילו התערבות טיפולית או קשרים עם המוסדות, מה שנקרא קופות חולים וזה. יש המון חשדנות.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל בסוף הם פותחים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז זהו, זה מה שאני מרגישה שאני צריכה איתם תהליך. חלקם לא, וחלקם אני יכולה לפגוש משפחה בקצה, שיש להם ארבעה מטפלים פרטיים ושני פסיכיאטרים שמטפלים והם מוציאים המון המון כסף על טיפול פרטי, רק כדי שהמגזר הציבורי לא יכיר, שזה מנטליות טפסים, ומנטליות מארצות הברית, ששם שירותי הרווחה מאוד מאוד שונים, אתה בטח מכיר את זה, אבל זה תהליך שאני מרגישה שאני צריכה לעשות ולבנות אמון יחד עם המשפחות העולות. וגם-

נוצר על ידי

8

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יפה שטרית [מנכ"לית]: יש עו"סית עולים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אין לנו עו"סית עולים. יש לנו יחידה לקליטת עלייה.

יפה שטרית [מנכ"לית]: באה ועזבה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, לא. אין תקינה. מבחינת משרד הרווחה, אין תקינה של עו"ס עולים. מה שכן, יש לנו יחידה לקליטת עלייה דרך משרד הקליטה והעליה, שמתוקצבים בעצם.

מתוקצבים ב-100 אחוז משרה, הרשות מוסיפה עוד 50 אחוז משרה. סה"כ שני עובדים בנושא, אחד ב-100 אחוז ואחד ב-50 אחוז, שמתעסקים בכל הנושא של קליטת עליה, יושבים בתוך הרווחה ואנחנו-

מנחם שפיץ (חבר מועצה): אך ורק תחת הכובע של עולים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אך ורק עולים.

מנחם שפיץ (חבר מועצה): שזה 150 אחוז משרות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: 150 אחוז שמתעסקים בנושא של עוליםמנחם שפיץ

(חבר מועצה): זה הרבה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: פעם היה יותר.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: צריך הרבה יותר. אני אומרת לך, זה לא מספיק.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: פעם כשאני הייתי, היה יותר.

יפה שטרית [מנכ"לית]: מה, אז אחד וחצי זה הרבה אתה אומר?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: כן, זה הרבה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: רק עוד שאלה אחת, האם בהכרח כל מי שיש לו ילד עם צרכים מיוחדים, בחינוך מיוחד, צריך להפנות לרווחה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא.

נוצר על ידי

9

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: החינוך המיוחד זה מאוד מבלבל. תקראו מספרים שלי, בסדר? 187 תיקים שזה מוגבלות, זה הסיפור העיקרי. בסוף, יהיו ילדים שיהיו מוכרים בחינוך המיוחד ולא יוכרו ברווחה. או בכיתה קטנה או בכיתה רגשית או בכיתה נפשית, הם לא נכנסים למאגר של הרווחה. רק אם יש הגדרות מאוד מאוד ברורות של אוטיזם.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אוקיי.

שרון הורוביץ (גזבר): יש לכם גם מיפוי? יש משפחות שרוצות להיכנס תחת כנפיכם ואתם אומרים אתם לא צריכים את זה? אתם מקבלים כל מי שפונה אליכם?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, יש קריטריונים של משרד רווחה.

שרון הורוביץ (גזבר): כן, כן.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: היום הגיע למשל, בחור צעיר בן ,21 רוצה לעשות שירות לאומי עם מגבלה נפשית. אז אני אומרת לו, באמת, אם זו רק מגבלה נפשית, אני מחזירה אותו לקופת החולים. ואני אומרת לו, אני איתך. חיברתי אותו לעובד סוציאלי. עשיתי לו עבודה של משרת.

שרון הורוביץ (גזבר): אבל אין תיק.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אבל אני לא יכולה לפתוח אצלי כי אני אומרת, מה, הוא באמת לא יהיה אצלי?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זהו. טוב, עברנו שירותים חברתיים. רק בגדול אני אציין, וזה באמת יראה קצת מבלבל, אבל בגדול, כשלושה צוותים, תסתכלו על הריבועים הגדולים. ריבוע של צוות קהילה, יש את הנושא של קליטת עלייה, צרכים מיוחדים, התנדבות, עבודה קהילתית, זקנה. הצוות הטיפולי, זה כל הנושא של שכול ואובדן, הנושא של פגיעות מיניות, הנושא של אלימות במשפחה, הנושא של טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול דיאדי, כל זה חונה כאן. וכל הנושא של פרט ומשפחה, עובדי חוק, סדרי דין, גירושים, חוק נוער, הזנחה, התעללות, עובדות משפחה, צעירים בסיכון, נוער בסיכון.

יפה שטרית [מנכ"לית]: לא צריך כל כך הרבה, זה לא נכון.

דובי שפלר (ראש המועצה): את לא באמת חושבת שאנחנו מצליחים לקרוא יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא, לא, אמרתי, אני מקריאה בגדול את הנושאים. אין עניין, זה גם באמת מאוד מורכב להכניס כל כך הרבה צוות לבפנים. אני אומרת בגדול זה הטייטלים, אין לי ציפייה שתקראו. וגם שתראו אחד אחד. טוב.

נוצר על ידי

10

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: את צריכה להגיד הפוך. בבקשה תקראו את זה בבית, תשלימו.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אני חייבת להגיד שיש פה כמה ששורקים את החומר.

אני יכולה להצביע פה על כמה שכבר מכירים אותנו מקרוב ממש. טוב. כמה מילים על התקציב. אתם מכירים, אבל אני אגיד שהתקציב שלי הוא לא גמיש בכלל. התקציב שלי די נעול. מה שאני מקבלת מהמשרד איתו אני עובדת. ,75 25 אחוז משרד, זה ככה התהליך של חלוקת התפקידים אצלנו.

יפה שטרית [מנכ"לית]: רגע, אבל, הרווחה מקבלת יותר מ-25 אחוז מהמועצה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, מהמועצה, כן. נכון.

שרון הורוביץ [גזבר]: זה 60 אחוז בערך.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה 60 אחוז, נכון.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: מה זה ,75 25?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הנוהל של משרד הרווחה, הם ממנים % ,75 והשתתפות, %25

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: המצ'ינג.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: המצ'ינג שלנו הוא 25 אחוז. בפועל הרשות מתגברת יותר ממה שהיא צריכה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל לא מספיק, אני חושבת שזה נקודה שצריך לעבוד איתה.

שרון הורוביץ [גזבר]: בואי אני אגיד לך עוד דבר. שאנחנו רואים ,28 29 אחוז, זה מכלל השירותים החברתיים. יש סוג טיפול אחד בשירותים חברתיים, שהכול על חשבון המדינה, אם אני לא טועה, זה כל הנושא של האוטיזם.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: 100 אחוז, וניצולי שואה.

שרון הורוביץ [גזבר]: 100 אחוז, ועם כל זה אנחנו משתמשים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: וניצולי שואה.

שרון הורוביץ [גזבר]: זאת אומרת, אז לכן אנחנו באופן אמיתי הרבה יותר משלושים אחוז. זה אחוז גבוה, נוצר על ידי

11

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: בסדר אבל זה-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה החלקים הכי גדוליםשרון הורוביץ [גזבר]: לא, זה

היה צריך להיות בכלל לא על חשבוננו.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל זה על חשבוננו?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא.

שרון הורוביץ [גזבר]: פה יש אחוז.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: פה יש השתתפות מלאה של המדינה.

שרון הורוביץ [גזבר]: וגם אנחנו משתתפים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אוטיזם, ניצולי שואה, השתתפות מלאה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל אני כן חושבת שלפרוטוקול, דובי, ברשותך, לפרוטוקול זה משהו שצריך להיאמר, שיפה שהמועצה נותנת ,28 29 אחוז. מהתקציב של 2024 ל-2025 זה גדל באחוז. אנחנו בסוף מדברים פה, על אוכלוסייה שגדלה, על פרופורציה של משאבים ותושבים. ויש צורך, ויש המון צרכים, בטח ובטח אחרי ה-7 באוקטובר, שאני חושבת שהתקציב הבא צריך להיות מתוקצב הרבה יותר מאחוז אחד.

שרון הורוביץ [גזבר]: מצד שני גם הקטע

צורי דותן [חבר המועצה]: אחוז אחד מהאחוז הכללי או מהבלתי צבוע? זה השאלה.

דובי שפלר (ראש המועצה): לא, היא מדברת על, עזוב את ה-,25 מעל ה-.25

יפה שטרית [מנכ"לית]: נכון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כן, מעבר לחובה.

שרון הורוביץ [גזבר]: אנחנו בערך שם.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אבל יהיה מעניין לשמוע, לא דווקא הערב אם אין לך נתונים. אבל איך, לראות איזה גרף של שלוש ארבע שנים מבחינת מספר התיקים, שנה לאחרי שנה, וגם התקציב איך הוא נראה לעומת הגידול בתיקים, אם יש.

נוצר על ידי

12

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יפה שטרית [מנכ"לית]: ראינו את זה בתקציב, אני יכולה להביא לכם נתונים ממשרדי, אני אשלח לכם בקבוצה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: צריך לומר, מנחם, שבקדנציה של אלי מזרחי, שתחשוב שאוכלוסיית אפרת אז הייתה 6,000 ומשהו בערך. היו אז, אני זוכר שהיה לנו יום עיון על זה, הציגו לנו אז שיש 480 תיקים באפרת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כמה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: 480 תיקים באפרת, אבל אז, הייתה גם יחידה לנוער בסיכון שכללה 102 אם אני זוכר נכון, בני נוער, שהיום לא נמצאים, ואנחנו היום נתחיל לאתר, זה כבר לימים אחרים כמובן, נתחיל לאתר אז אני מניח שזה יוביל לפתיחת תיקים נוספים.

שרון הורוביץ [גזבר]: וגם מה שדנה אמרה, אני רוצה לציין עוד מצד שבחו של האגף ומצד שבחה הגדול של יהודית. שגם היא בתפקידה הקודם, היא ידעה, היא הייתה אמונה על מיצוי תקציבי ממשלה. קיבלה סיוע מאיתנו גם בתקני כוח אדם, וגם בפעילויות, וגם באוהדות מה שנקרא, וזה חלק מהסיבה שיש פה כזה מהלך גדול.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן. אני אגיד כי זה באמת נדיר, זה שאנחנו עם יעדים יותר גבוהים, הלוואי שזה גורר שעות אחרות, זה אחת הסוגיות שאני פטורה מלהתמודד איתן, באמת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: ה-600 התיקים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: הם 600 תיקים פעילים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, בוודאי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: או שזה רואים אחד פעם בשנה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: במרביתם, 85 אחוז פעילים. יש תיקים שלמשל אדם עם מוגבלות שכלית, בתפקוד מאוד מאוד נמוך, מושם במקום אחר, אסור לי לסגור לו את התיק. בפועל, אין לי עבודה איתו. אבל 85 אחוז מהתיקים פעילים, אינטנסיביים, ברמה של אינטנסיביות אפילו אחת לשבועיים קשר. זו המשמעות. טוב. קצת עם הפנים קדימה, אז זהו, הגענו ל-,2025 כן אגיד לכם שמבחינתנו אנחנו התחלנו השנה הזאת להתמקד בשלושה נושאים שהם מבחינתי ההיילייטים ברמת אוכלוסיות יעד.

הסיפור של נוער בסיכון, כמו שדובי דיבר עליו. אנחנו היינו בתהליך של הקורונה, משהו ביצירת הקשר עם נוצר על ידי

13

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

הנוער, שתמיד היינו יוצאים לפארקים והם היו יושבים בסקייט פארק, והיו יוצאים, סיירת הורים שהייתה אז ופגשה אותם. החבר'ה היום לא יושבים בפארקים ומתנהגים בהתנהגות סיכונית. זה כל כך השתנה. יש, אוקיי? זה יכול לקרות, ואני מקבלת דיווח בערב שבת על חבר'ה שישבו בסנטר, בזית, ושותים וממש שיכורים והם בני .13 קרה, בסדר? קרה וקורה. אבל בסוף, בקצה, ההתנהגות הסיכונית קורת פה, הם נכנסים לחדר, סוגרים את הדלת. ההורים, החברים, המורים, לא יכולים לדעת שקורה משהו. וזה משהו שהשתנה והיום מפתחים את זה ברמה הארצית, אבל גם אצלנו זה אתגר מאוד מאוד גדול, שאתה צריך לדעת מה קורה. לפעמים אני יכולה לקבל דיווחים, מאיפה אני מקבלת אותם?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מהמועצה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ממוקד ,105 שיושב אי שם במרכז הארץ. והם משוטטים ברשתות של כל החברה ומקבלים דיווחים על אובדנות, מסרים מדאיגים, התנהגות מינית לא מותאמת, ודרכם אני מקבלת. שההורה מופתע, המחנך של הכיתה מופתע. ודרך זה אנחנו מקבלים את המידע מבחינתו, אנחנו סגרנו את המענים ב-2024 של מה שהיה פה. והשנה, גם הודות לרשות שאישרה והסכימה יחד עם משרד הרווחה לפתוח תוכנית של איתור וטיפול בנוער בסיכון. אנחנו מגייסים עכשיו עובדת נוער נוספת ל-75 אחוז משרה, עם שני מדריכים שיעזרו לנו באיתור, יצירת קשר, ועבודה על כל הנושא של רשתות חברתיות. כדי באמת, להתחיל לפתוח פה מענים ייעודיים. אז ככה, זה משהו שכבר עומד במכרז ומתראיינת השבוע פה, מתראיינת פה מישהי, ואני מקווה שאנחנו נוכל כבר לספר על השירותים שנפתחים.

זהו. מסגרות לדיור ותעסוקה, גם. זה משהו שהיום אני מוציאה את כולם לירושלים. הגעת לגיל ,21 ברוך הבא, סע לירושלים. תמצא תעסוקה, תמצא דיור, אני אעזור לך. אבל גם עיריית ירושלים אומרת לי עצור.

אין לי מקום יותר לקלוט אנשים, וגם אני אומרת, מה העניין שלנו כרשות? שנייה. אדם שמגיע לגיל 21 עם מוגבלות, אז הוא לא יכול לגור באפרת? אנחנו לא יכולים לתת פה מענה לאנשים? נכון, אני רשות קטנה. אין לי מספרים גדולים כמו עיריית ירושלים לתת מענה לדירה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. אני חייבת לייצר פה שותפויות עם הרשויות האזוריות, שהם יחד עם גוש עציון, אולי עם בית"ר, אולי עם קריית ארבע, אבל בסוף אני חושבת שבתפיסה המהותית שלנו, באפרת, צריך להיות פה מענים לחבר'ה עם מוגבלות מגיל 21 ומעלה. הם צריכים למצוא פה מקום של עבודה, והם צריכים למצוא פה דירות מתאימות, שההורים יוכלו לבוא לבקר אותם בלי לנסוע לירושלים. ויפה שעה אחת קודם בעיניי. גם אם המספרים שלי קטנים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: בכמה, בכמה מדובר?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז רגע, היום, היום בפועל, יש לי בדיוק שם בנתונים ולא פה, שנייה אני אגיד לך מספר מדויק. יש לי 35 צעירים שהיום חלקם כבר עם תעסוקה, אבל לא נמצאים בדיור. גם בנים וגם בנות.

יפה שטרית [מנכ"לית]: תעסוקה פה? בגוש? או באפרת?

נוצר על ידי

14

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: מפוזרים, גם בירושלים

דובי שפלר [ראש המועצה]: אבל איזה רמות תפקוד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הכול יש לי, וגם מגבלה שהיא מגוונת, בסדר?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: גם גיל 21 את מתכוונת?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: רק מגיל 21 ומעלה, בנים ובנות שלא נמצאים בדיור.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אמרת צעירים, בגלל זה אני שואל.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, נכון. אבל יש לי גם, למשל, יש לי אדם, בסדר? בן ,42 שעד עכשיו המשפחה וההורים לא רצו שהוא יצא לשום דיור, אבל ההורים מזדקנים, והם מבינים שהיום הוא צריך לצאת לדיור. אז זה גם פער. כי בעצם אני לא אשים אותו בדירה עם בני ,20 עם אוטיזם, זה סיפור אחר.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: את עובדת עם עמותות?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק, אז הכל זה מספרים נורא נורא קטנים. זה בנים, זה בנות, זה אוטיזם, זה מוגבלות שכלית, זה בעיה של שיקום בכלל, וזה עיוורון. זה מאוד מאוד פרופיל שונה. ישבנו עם גוש עציון, אנחנו מתחילים להשוות את המספרים ואת הנתונים שלהם ושלנו. השאיפה שלי, אני רואה היום, בנתונים שלי, יש לי פוטנציאל לפתוח שלוש דירות. ממש. שתי דירות של בנים, דירה אחת של בנות. אני מאוד רוצה להצליח. אני אומרת, זה בשאיפה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: באיזה תפקוד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כל התפקודים, דירה אחת של בנים נמוך, ועוד שתי דירות של תפקוד גבוה, אחת של בנים, אחת של בנות. שתיהן של אוטיזם, אחד מוגבלות שכלית התפתחותית.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: ותעסוקה באפרת ?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: והתעסוקה תהיה אפרת וגוש עציון.

נוצר על ידי

15

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: חייב גוש עציון, כי אין לנו מספיק.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם לא כדאי לנו בעניין הזה לשתף פעולה עם קריית ארבע, הר חברון, גוש עציון?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז אני אומרת, אני עם מספרים קטנים שאין לי ברירה, אני חייבת.

יפה שטרית [מנכ"לית]: זה לא אופציה, חייבים.

צורי דותן [חבר מועצה]: לא, אני לא חושב שיש ברירה, אני חושב שזה מראש צריך להיות האירוע, כי מקורות תעסוקה, אין לנו פה מספיק כדי לתת.

שרון הורוביץ [גזבר]: למרות שמקורות זה יותר עבודות כפיים,

צורי דותן [חבר מועצה]: כן, זה פחות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: תראה, אין למי, ופה יש לי משהו מאד מגוון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לרוב מי שנמצא בהגדרה הזאת של החינוך מיוחד עד גיל ,21 אז הוא נמצא במסגרת של איזשהו בית ספר נגיד, בדומה למה שיש בגבעות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אז אפשר להתחיל איזשהו תהליך של שיתוף פעולה, לקבל גם מהם את המידע ואת המספרים ולקנות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק. אז בתי ספר בירושלים עובדים איתנו מצוין, עושים את ההעברה, עושים פגישה משותפת יחד עם היועץ וזה, ממש להעברה. הסדנא זה סיפור אחר לגמרי.

בסדנא באמת הם ממש במיצוי מלא, לא מכניסים חבר'ה מאפרת. זה באמת אירוע אחר, וזה ממש עוף חריג.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: ועוד שאלה. כשאנחנו מדברים על מוגבלות, אנחנו מדברים על מוגבלות שכלית? כי כל מה שקשור לבריאות הנפש, זה דרך משרד הבריאות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז אני אומרת, שלושה דברים. נכון, בריאות הנפש מחוץ לתמונה, מוגבלות, זו מוגבלות שכלית.

נוצר על ידי

16

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אוקיי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: או שיקום, שזה יושב על עיוורון, חירשות, כל הנושא הזה. נכות פיזית.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: פיזית?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק. או אוטיזם, שזה כל הנושא של הרצף התקשורתי.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אוקיי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה מה שנקרא, בסדר? אז זה מבחינתי מטרה נוספת.

כבר יצרנו קשר עם שמעיה ושלווה, שזה שתי עמותות שפועלות פה, והן ממש בהיתכנות ונכונות לפתוח פה דירות. כבר ממש בלוחות זמנים קצרים. זהו

דנה שפיגל (חברת מועצה): ולזה יש עו"סית מלווה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן. ליאורה ציון תאיר, מי שמכיר אותה, היא עו"סית פיתוח שירותים, ממש על זה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בשלווה היה דירה, ברימון.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: עדיין.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: עדיין.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: עדיין יש, אבל זה לא מספיק, זה בסך הכל, 4 דיירים באפרת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בנים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, בנים.

שרון הורוביץ [גזבר]: מתעניינים עכשיו לשכור נכס?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון.

נוצר על ידי

17

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

שרון הורוביץ [גזבר]: מאיתנו, מה שהיה מרכז זכות הילד שקופת חולים עובדת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: הדיירים האלה של הדירה הזו יפה שטרית [מנכ"לית]: זה כבר היה במכרז, וזכו בו.

שרון הורוביץ [גזבר]: כן בסדר.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: הם מגיעים מפה? מהאזור שלנו?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, שלוש מאפרת, אחד מגוש עציון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: הבנתי.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אם יתפנו חדרים של מרכז המשפחה, וכאלה, נוכל להשכיר.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן. וזהו, אז התוכנית האחרונה זה, הסיפור של בניית תוכנית אסטרטגית. אנחנו בעצם מתחילים כבר שבוע הבא, יש לנו פגישת התנעה של תוכנית אב, בתחום הזקנה. יחד עם המטה ותיקים, המתנ"ס שמשתתפים, ובעצם לחבר ככה למשהו רחב יותר, יחד עם תושבים, ועדת רווחה תהיה מחוברת לזה, וזה משהו ככה ששבוע הבא אנחנו נפגשים כבר, להתנעה של תכנית אב.

מבחינתנו זה רץ קדימה. אני אגיד שבאמת בתחום של זקנה, אני מרגישה שיש לי חובה בתפקיד שלי שנבין שאפרת הולכת לתחום של הזדקנות. ואנחנו לא נחשוש משכונת הרימון. האם זו שכונה שאנחנו בוחרים שזה תהיה שכונה מזדקנת? האם נכניס תושבים צעירים בתוך השכונה? איך אנחנו כרשות רוצים שהשכונה הזאת תהיה? בהבנה שבסוף יש פה, היום, זו שכונה שהיא מאוד פעילה קהילתית, מאוד מאוד פעילה קהילתית, יש שם הון אנושי מדהים, ומעורבות חברתית מאוד מאוד גבוהה. אבל הם עם דאגה אדירה בלב. הם אומרים, מה יהיה איתנו עוד 10 שנים? מי ידאג לנו, כי אנחנו, כבר לא יהיה לנו כוח. וזה משהו שמבחינתי חייב לחשוב עליו, וגם על כל הנושא של פיתוח שירותים בתחום זקנה. חסרים לנו שם היום דברים. אני אגיד עוד מילה על המטרות-

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: שזה מה? מה זה שירותים של זקנה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: שירותים של זקנה, אני אגיד במילה, אני לא רוצה רק לשעמם יותר מדי, אנחנו עושים, יש רצף של תפקוד, בסדר?

יפה שטרית [מנכ"לית]: את לא משעממת.

נוצר על ידי

18

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז למשל אדם מתחיל להזדקן. ואז לפעמים זה יכול להיות ברמה הפיזית, זה יכול להיות ברמה הקוגניטיבית, לפעמים זה בא גם וגם. רוב הפעמים זה לא בא גם וגם. ואז יש איזשהו רצף של שירותים, עד ,120 שככה אני רוצה שיהיה לי מספיק מענים עבורם. היום יש, כולם מכירים את שיינפלד, זה לא קשור, זה של המתנ"ס, לא קשור לרווחה.

צורי דותן [חבר מועצה]: זה מטה ותיקים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון, לגמרי. זה מטה ותיקים

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, יש ותיקים ויש שינפלד.

צורי דותן [חבר מועצה]: שיינפלד שייך למטה ותיקים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל זה כאלה שעדיין מתפקדים.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: שיינפלד זה תת של מטה ותיקים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הם מתפקדים, הם לא צריכים שרותים אחרים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: חבר'ה מתפקדים, מחפשים שעות פנאי לגיל הפנסיה וזה נהדר. מה קורה כשמתחילים בירידה תפקודית? ויש כבר קשיים? וכבר לא יוצא לפגוש חברים?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא היה משהו פה? באזור? איזשהו מועדון?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, נדבר עליו.

יפה שטרית [מנכ"לית]: כן, זה, מועדון מופ"ת.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אני אומרת, השלב הבא, יש לי שני מועדונים. מועדון מופ"ת, שזה הממוצע גיל שם הוא .85

אריאלה פרי [חברת מועצה]: וואו.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה חבר'ה ששם באמת הדגש יותר חברתי. יש שם כבר חבר'ה עם כיסאות גלגלים. ברמה הפיזית יש שם, אוקיי? תפקוד יותר נמוך, צלולים במאה אחוז, מתקשרים, זה מועדון חברתי, פועל שלושה ימים בשבוע, מקבלים ארוחת בוקר, ארוחת צוהריים. ויש שם תפוסה מלאה, 35 משתתפים. יש לי היום בתור עוד עשרה שמחכים להיכנס ואין לי מקום. ממש מלא, מלא,. יש שם מצוין נוצר על ידי

19

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

למועדון הזה, אני חייבת להגיד שחגית הומינר מנהלת אותו, היא עושה עבודה באמת לעילא ולעילא. רוב המועדון שלי הם דוברי אנגלית, שזה אתגר, זה עניין. אנחנו, תחשבו על זה, מעבירה חוג, מעבירה סדנה, מתחילה בעברית, עוברת לאנגלית, חוזרת לעברית, מדברת באנגלית, זה האירוע כאילו, זה באמת, יכולות מדהימות. ראיתם מה קרה שם במועדון, אבל זו באמת עבודה מקסימה. הקומה למעלה, זה מרכז יום לחבר'ה שנמצאים, בתפקודנמוך, המקור הקוגניטיבי כבר לא מתפקד בצורה מיטיבה, מה שנקרא דמנציה, ויש ממש ירידה קוגניטיבית. ושם באמת, יש שם כבר מענים. זה דרך, ביטוח לאומי משתתף שם. ויש שם מענים הרבה יותר תקציביים, בסדר? עכשיו, ברמה הזאת, ברצף, לי חסר, בעצם, המועדון המופ"ת הוא יותר חברתי. הסיפור של המקום התפקודי חסר לי. יש לי חוסר במענה הקוגניטיבי. אבל המקום התפקודי של אנשים שהיו עם מכונות נשימה, חמצן, כיסאות גלגלים, לא מותאם. אין לי מועדון היום, זה נקרא מועדון מרכז יום לתשושים, בסדר? זה השם של ביטוח לאומי. היום אין לי אותו. הגשתי פה חומר לביטוח לאומי, כרגע עסוקים באישור. צריך לראות, זה עניין של תקציבים גם, זו שאלה. באמת סוגייה שצריך לדון בה. זהו.

מטרות פנים ארגוניות. נראה לי סיפור הסיפורים. לא סיפור רק של אפרת. אבל סוגיית כוח האדם, אני אגיד שברמה הארצית עובדים סוציאליים, מסיימים את התואר, ולא הולכים לעבוד במקצוע. היה כנס ענק של מנכ"ל משרד הרווחה לפני שבוע. על הסיפור הזה. זה אירוע, באופן כללי זה אירוע ארצי, אבל אני חלק מהאירוע הזה. ואני אגיד יותר מזה, אצלי באגף היום יש עובד סוציאלי גבר יחיד, אחד. להבין מה החוויה של גרוש, או אבא שחווה קושי ואין לו מישהו שיכול להבין אותו, בחוויה הגברית. של להיות רגע, הוא כל היום פוגש אישה, ומרגיש שהאישה לא מבינה אותו. אני אומרת זו חוויה רגע שצריכים להבין מה זה אומר.

יש לזה השלכות. יש לי מטופלים היום שאומרים "אני צריך גבר. אני צריך גבר. יש לי גבר אחד ב-50 אחוז משרה, והוא עובד חוק בכלל, והוא לא עובד משפחה". אז אני אומרת, זה אירוע. נשים, דתיות, הן עושות את העבודות שזה דבר מבורך, נכון, טוב ובריא. אבל זה כל הזמן מייצר, תחשבו על המטופל שפותח הכול ומתחלף לו עובד סוציאלי. כאילו אני אומרת זה אתגר אדיר, אבל הוא קיים. הוא מתח שנמצא, התפקיד שלי, אני חושבת שהוא באמת להחזיק את זה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כמה תקנים חסרים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: היום שלא מאוישים, יש לי, עו"ס סדרי דין שפנו אלי ואין לי מענה

יפה שטרית [מנכ"לית]: ארבעה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, משהו כזה. נכון.

יפה שטרית [מנכ"לית]: משהו כמו ארבע.

נוצר על ידי

20

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק. קשישים, שכאילו, סיפור של קשישים ותוכנית חדשה שאנחנו עושים עכשיו. והנוער שעוד לא הגשנו, ארבעה תקנים. זהו. מטרות פנים ארגוניות, רק אם זה מעניין אתכם ככה, אני עסוקה עכשיו בתהליכי סטנדרטיזציה. שהיה המון טופסיידה שצריך למלא פיזית, אתה מגיע למחלקה ויש מלא טפסים. היום כבר בתוך אתר המועצה אתם רואים שיש טפסי פניה והצהרה דיגיטליים כבר.

יפה שטרית [מנכ"לית]: מעולה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה משהו שהכנסנו אותו. אנחנו עובדים עכשיו ממש על תהליך של ארגון משלנו, של סיכום טיפול דיגיטלי שיהיה מונגש, בתוך הצוותים עצמם, שיהיה מעבר זורם יותר. זה משהו שאני עסוקה בו, בבניית נהלים וזה ככה משהו שחשוב לי שיקרה. הנושא של בינוי. היום היינו בסוגייה סופר משמעותית בעיניי, אני חושבת שזה אחד התהליכים, אני מרגישה ממש שזכיתי ממה שאני שומעת מרשויות אחרות. היום המבנה שלי הוא פרוס לשלוחות. הסיפור של בניית מבנה אחיד לכולם ביחד הוא יהיה מקפצה אדירה, שכולנו יושבים במקום אחד, והשירותים הטיפוליים שלי לא מפוזרים, והמטופל הולך לאיבוד, וקורה אירוע אלימות, אני בכלל לא מכירה, כי אני נמצאת בגזרה אחרת. כולם יושבים ביחד, יש תקשורת אחידה, המטופל לא עובר מדלת לדלת ולא יודע איפה העובד נמצא. זה מאורגן, מסודר. אנחנו מתוכננים לעבור לסנטר שם בזית.

יפה שטרית [מנכ"לית]: מחצית מהקומה ומחצית תהיה שכירה. זה התכנון, דיברנו על זה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: שבוע שעבר. בישיבת מועצה.

דובי שפלר (ראש המעצה): הסברנו את זה בישיבת מועצה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מה הצפי?

יפה שטרית [מנכ"לית]: אנחנו לא יודעים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הם יקבלו חצי קומה?

יפה שטרית [מנכ"לית]: אני נתתי יעד של חצי שנה, ומקווים לעמוד בו יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל אני אומרת חצי שנה מעכשיו. אנחנו לוקחים, אנחנו בשלב שנביא מודד קודם כל, ואחר כך מתכנן. יש שם אתגר, כי אם הכל הופך להיות משרדים זה יותר פשוט. אנחנו מחויבים לכללים נוצר על ידי

21

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

של חוקים של כיבוי אש, שמחייב שתי יציאות. אם אנחנו מפצלים את המבנה לשניים, אז לאחד אין שתי יציאות. היום התחלנו לבדוק אולי נחצה לאורך לא כמו שחשבנו לרוחב.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לרוחב.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: לרוחב.

יפה שטרית [מנכ"לית]: והמעבר יישאר בטוח לשני הצדדים. היתרון, שיש מעבר. החיסרון שזה יהיה, תדמיינו מבנה ארוך וצר

אריאלה פרי [חברת מועצה]: צר.

שרון הורוביץ [גזבר]: כמו אפרת.

יפה שטרית [מנכ"לית]: ולא בטוח שאפשר לסדר את זה. בקיצור, החלטנו שאדריכל יעבוד על זה ויביא לנו הצעות. אז אנחנו כבר פנינו לאדריכלים. יש שלוש הצעות. אנחנו צריכים עוד אחת. מחר אנחנו מקווים שנפנה לעוד אחד, תהיה לנו הצעה חמישית. אנחנו מחויבים ל-5 הצעות. לאחר מכן אנחנו נעשה מדידה קודם, נקבל תכנון ואז נתקדם. בפנים זה הכול קירות גבס, זה לא צריך לקחת זמן.

שרון הורוביץ [גזבר]: תשתיות צריך.

יפה שטרית [מנכ"לית]: כן.

שרון הורוביץ [גזבר]: אני רוצה להעלות בעיה שבעיניי, במהלך השנים היא מאוד בעייתית מבחינה ניהולית באגף השירותים חברתיים. זה שלמעשה חוץ ממנהלת האגף, כמעט כל העובדים עובדים בכ-50 אחוז משרה.

צורי דותן [חבר מועצה]: אין לה מה לעשות.

שרון הורוביץ [גזבר]: הדבר הזה, הוא דבר שעולה לנו הרבה כסף.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון.

שרון הורוביץ [גזבר]: כל עובד, שני חצאים מבחינת שכר, זה הרבה יותר, גם השכר עצמו יותר יקר משכר 100 אחוז.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: של משרה מלאה.

שרון הורוביץ [גזבר]: לא לדבר שזה 2 כסאות, 2 שולחנות, 2 מחשבים, 2 מחשבים ניידים, וממשיך הלאה.

נוצר על ידי

22

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל שרון זה אופי העובדים

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל ממה זה נובע?

שרון הורוביץ [גזבר]: לא, עכשיו תבינו עוד דבר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: שרון, זה לא הייטק, זה לא הייטק זה עבודה סוציאלית.

שרון הורוביץ [גזבר]: אני רוצה, לא, אבל.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אם מישהי יוצאת ויולדת, היא מאה אחוז משרה, לא נמצא פה כדי לאייש.

אם מישהי יוצאת ויולדת

שרון הורוביץ [גזבר]: אני לא בא בתלונות

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אז 50 אחוז לא.

שרון הורוביץ [גזבר]: אני אומר, שבמקצועות אחרים, אתה לא רואה כזאת חלוקה שרוב, כמעט 90 אחוז מהעובדות הן ב-50 אחוז משרה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: נכון.

שרון הורוביץ [גזבר]: זה גם, עובדת ב-50 אחוז משרה היא גם ברמת, היא יכולה להיות העובדת הכי מסורה, רמת המוטיבציה שלה, היא יותר עבודת חצי, באתי לעבוד, עשיתי את העבודה. עובד שבמשרה מלאה, הוא יש לו ראש יותר גדול, הוא יותר מנהל, הוא יותר חושב, ככה אני חושב. אני חושב שהמינון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: ממש לא.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אני חייבת להגיד שהעבודה היא כל כך קשה, והמקרים הקשים, והחוויה, אני יכולה להגיד לך שיש לי עובדת עכשיו שחווה באמת, אלימות מילולית מצד המטופל שלה, כי המטופל מגיע עם חוויות קשות וזה מה שהוא מביא איתו, אבל היא כל הזמן נחשפת לשפה מאוד מאוד קשה, וקללות ואיומים, והיא חייבת לטפל בו, אין מה לעשות, הילדים נמצאים שם בסיכון. אני אומרת שיש לה עומס בכתפיים, ובאמת העומס על הכתפיים, והכתפיים הרחבות, והאחריות, והחשיפה למקרים קשים של פגיעות מיניות, התעללות במשפחה, זה שוחק את הנפש.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: שרון, תשמע.

נוצר על ידי

23

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ה-50 אחוז משרה, הם כמו 200 משרה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני אגיד את המילה והמילה זה שחיקה. אני עובדת סוציאלית, אני עובדת במרפאה לבריאות הנפש, יש לי תנאים מדהימים, יש לי משרד משלי. עלי לא צועקים, לא מאיימים, לי יש שקט. והשחיקה, כשאתה שומע את הסיפורים הקשים, של אנשים, אחרי שעה אתה צריך 3 שעות להתאושש.

זה בלתי אפשרי לבקש מעובדת, אני חושבת שבגלל זה, זה תחום מאוד מאוד קשה, מאוד שוחק, ובמיוחד כשיש דרישות של רווחה שזה שונה.

שרון הורוביץ [גזבר]: יש גם התמחויות שונות.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: והרבה עובדות סוציאליות לא מגיעות לתפקיד מהסיבה הזאת. זאת אומרת, צריך לתת פה כל מיני דירבונים וצ'ופרים להביא אנשים לכאן וזה לא פשוט. העבודה של עובדי הרווחה היא עבודה סיזיפית ושוחקת. בגלל זה יש הרבה תחלופה, הרבה נשארים ועוזבים מהסיבה הזאת. אני לא יכולה לראות מישהי שלוקחת במאה אחוז משרה עכשיו 30 משפחות, ומצליחה לעשות את זה בצורה הכי מיטיבה, אני לא רואה את זה. זה באמת שוחק.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אבל מה הסיבה שיש חלקיות משרה כי הן לא רוצות או כי הרשות לא?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הן רוצות, זה התקן, זה התקן.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: כי זה התקן?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, ככה זה עובד.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: וזה עובד.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הם מביאים כחלקיות משרה.

שרון הורוביץ [גזבר]: זה כבר נכנס לדי אן איי גם שלנו.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אז זה לא משנה מה אנחנו חושבים על זה.

שרון הורוביץ [גזבר]: המצב זהה בכל הרשויות, של רוב העובדים.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה התקן.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: וזה מאוד נכון, זה באמת התקן.

נוצר על ידי

24

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: לא אתה, אם אתה באמת מסתכל על זה בצורה משמעותית, המיקום שלנו, הלוקיישן שלנו, גורם למשפחה שגרה באפרת לצורך העניין, תקני אותי אם אני טועה, הרבה מהעובדות שלך כנראה מאפרת, נכון?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: לא.

צורי דותן [חבר מועצה]: הרבה? או מהגוש, מהסביבה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: מהסביבה כן.

צורי דותן [חבר מועצה]: מהסביבה. אני מדבר על הסביבה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: במקומות כמו אפרת, שאחד מבני הזוג כנראה יוצא לעבוד לפחות בירושלים אם לא במרכז, העובד השני, ההורה השני צריך לעבוד קרוב יותר.

יפה שטרית [מנכ"לית]: צודק, צריך להיות קרוב, חד משמעית.

צורי דותן [חבר מועצה]: וחלק מהדבר הזה מוביל אותנו, לאו דווקא, זה בכל המועצות, גם בגוש עציון, תקני אותי אם אני טועה. אותו דבר. זה לאו דווקא ברווחה, זה נמצא בהרבה מחלקות.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ברווחה זה בולט.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה נמצא בכל הארץ, זה בעיה ארצית.

צורי דותן [חבר מועצה]: נכון, זה משהו ,אבל מאוד תואם את המקום שאנחנו נמצאים בו, המקום שאנחנו גרים בו. אז אני לא מתרגש מזה. זה השיטה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אתה מתרגש, כי זה עולה יותר.

צורי דותן [חבר מועצה]: אם תבקש, אם אתה מחר תבקש עובדים שרון הורוביץ [גזבר]: אני רק רוצה, רק שתדעו שאני גדלתי בבית של רווחה. אבי, זכרונו לברכה, היה יועץ ראשי של משרד הסעד עוד בזמנו. ואני זוכר את כל הבית היה של חסד ושל דברים כאלה, למשל אחיות, בבתי חולים, אתה מכיר אחת כזאת. אחיות בתי חולים עם ילדים קטנים, בכל זאת עובדות יותר יפה שטרית [מנכ"לית]: זה משהו אחר כי הן עובדות בלילה כדי להיות פנויות ביום. על מה אתה מדבר?

נוצר על ידי

25

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: אז אני אגיד לך שהכמות של כאלו שעובדות במשרה מלאה היא נמוכה מאוד.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מאוד.

יפה שטרית [מנכ"לית]: ולא רק זה, זה שילוב גם של תקינה של משרד הרווחה

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בדיוק.

יפה שטרית [מנכ"לית]: שברוב המשרות הם לא נותנים משרה מלאה, הם נותנים ,75 ,50 ולכן יש פה שילוב של שני דברים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בהמשך למה שטליה שאלה, וגם יפה עכשיו, כרגע משהו לא מובן לי. אני מבין את השחיקה, אני מבין את הקטע הפסיכולוגי, אני מבין. אבל ביחד עם זה הנשים או הגברים, אנשים שעובדים במקצוע הזה, הם צריכים להתפרנס. אוקיי? האם הם עובדים חצי משרה אצלנו בגלל שהתקן הוא חצי משרה, ואחר כך הולכים למקום אחר כדי להשלים עוד חצי משרה כדי להגיע למשרה מלאה יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: 90 אחוז מהעובדות שלי לא, יש לי שתיים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: לא, הרוב לא. גם בגוש הרוב לא.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: ממש לא.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הרוב עובדים חצי, את החלקיות המשרה שלהם וזהו.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הולכות הביתה להיות עם הילדים, לנקות את הראש, חלקן יגיעו בלילה אחר כך, להשלים כמה שעות, אבל הן לא עובדות בעוד עבודה נוספת. מלבד שתיים שיש להן קליניקה פרטית, וזו הכנסה משמעותית יותר.

צורי דותן [חבר מועצה]: אני רק אגיד לך עוד משהו, שבסוף היה הסכם שכר גדול של האוצר לפני כמה שנים, עם העובדים הסוציאליים, שזה לא הטיב איתם בכלל. והחלקיות משרה שלהם היא כל כך כל כך זניחה.

השכר של העובדים סוציאליים כל כך נמוך.

יפה שטרית [מנכ"לית]: לא, אבל היא השתפרה מאז.

שרון הורוביץ [גזבר]: בגלל השנה האחרונה?

יפה שטרית [מנכ"לית]: היא השתפרה יפה.

נוצר על ידי

26

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: גם ההשתפרות, השכר במדינת ישראל של עובדים סוציאליים, חבר'ה, הוא נמוך יפה שטרית [מנכ"לית]: השנה האחרונה השתפרה יפה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אני אגיד גם שהמנכ"ל הנוכחי, אני חייבת להגיד, משקיע מאוד בתחום של האנשים, אחד הדברים שהכי חשובים לו. אני מרגישה את זה, יש לי שתי עובדות למשל, שאם אתה מדריך סטודנטים שהם נשארים באגף, בסדר? שימור עובדים. אתם תוגמלתם כלכלית, וקיבלו אצלנו שני עובדים, קיבלו 5,000 ש"ח ממשרד הרווחה. בעיניי זה דבר גדול.

צורי דותן [חבר מועצה]: אבל עדיין, עדיין שכר הבסיס של עובדים סוציאליים במדינת ישראל הוא נמוך מאוד מאוד מאוד.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל זה יותר גבוה משל פסיכולוגים אם זה מעודד. פסיכולוגים בציבורי מקבלים יותר נמוך מעובדים סוציאליים.

שרון הורוביץ [גזבר]: גם פסיכולוגים עכשיו, גם פסיכולוגים יש כבר הסכם, הם מרוויחים טוב.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: בציבורי, בחינוכי.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הפער עדיין של הפסיכולוגים נמוך יותר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הפסיכולוגים החינוכיים.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: גם ההסכם הפסיכולוגי עתיד לבוא.

שרון הורוביץ [גזבר]: אחלה הסכם יש להם, נכון? וכבאים עוד מעט, מה הם?

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל הרפורמה שעשו לפני שנה לשירותים חברתיים, שיפרה משמעותית את השכר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: יפה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: טוב, זהו, רק בגדול להראות לכם את האגף.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: רגע, יש לי שאלה. המחלקה שלך מתגמלת?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אגף.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: האגף.

נוצר על ידי

27

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מתגמל עובדות?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן. יש לי למשל עכשיו, יש לי עובדות שממלאות קולות קוראים. יש לי 2 עובדות שמילאו במשך השנה קולות קוראים משמעותיים, וייצרו הכנסה גדולה לאגף של קרוב למיליון ש"ח. 2 עובדות, כל אחת בנפרד. קיבלו ממני צ'ופר מאוד גדול, למשל. בסדר? זה דברים שלי מאוד מאוד חשוב. גם ברמת שימור הצוות

יפה שטרית [מנכ"לית]: אבל תגידי מה נתת. מה הצ'ופר?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אה. אני נותנת ארוחה משפחתית.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: טיפול.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: למשל, הם נורא התרגשו והם כתבו, באמת, ממש היו חמודות.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה מהמם.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: פרגנו, אמרו מילים טובות.

שרון הורוביץ [גזבר]: היה שווה מיליון שקל

טליה מרכוס [חברת מועצה]: השאלה אם אפשר להמשיך כאילו לייצר את הדבר הזה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: עובד שמביא עובד אחר.

יפה שטרית [מנכ"לית]:, זה הפרופורציות. כי אנחנו לא יכולים יותר.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: הנה, אני מעביר החלטה, כיו"ר ועדת כספים, שכל עובד שמכניס מיליון שקל, מקבל ממנו לפחות

יפה שטרית [מנכ"לית]: טיסה לחו"ל.

צורי דותן [חבר מועצה]: את עפת כבר, אני רציתי פחות אבל. יקבל ארוחה לפחות.

נוצר על ידי

28

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אבל עובד שמביא עובד אחר גם מקבל ארוחה חגיגית למשל.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: לכל המשפחה שלו ארוחה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז אחד העובדים הביא עובדים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מגש פיצה.

יפה שטרית [מנכ"לית]: קיבלו ארוחה, ארוחה כל המשפחה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: בסדר, יאללה, הנושא ברור. אני רק ארוץ בשתי מילים בגדול על השקופית שיש לנו. קבלו שנייה, אני עוברת רגע על הגילאים, בסדר? המענים שלנו קופצים מכיתה א' ומעלה. מה אין לי? מה חסר לי פה?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: תינוקות, ילדים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: גיל הרך. בסדר? מבחינתי, ל-,2026 לשנה הבאה, אני כבר הכנתי את משרד הרווחה, יש לי המון המון שירותים לגילאים מבוגרים, אין לי גיל הרך. אוקיי? זה אירוע שמבחינתי אני צריכה לחשוב עליו, אני רוצה להיות קדימה, ל-.2026 הכנתי את המשרד, אני רוצה שנתחיל להעמיק בנושא של גיל הרך, זה עדיין פער.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מי עושה את גיל הרך כרגע? הפסיכולוגים?

יפה שטרית [מנכ"לית]: אף אחד.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אה, אף אחד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אין אין. קופות חלב, טיפות חלב, זהו.

יפה שטרית [מנכ"לית]: הרשות הקימה לראשונה את הניהול של לידה עד גיל שלוש. זה לא היה קיים, ונכנס רק השנה. ובעצם עכשיו מתחילים ביחד לתת שירותים. וייוולד ביחד עם ההרחבה שלו יגיעו לרווחה.

צורי דותן [חבר מועצה]: בגדול עד לפני כמה שנים ילד במדינת ישראל נולד בגיל שלוש. בגדול זו הייתה הגישה.

יפה שטרית [מנכ"לית]: במצב הטוב בגיל שלוש.

נוצר על ידי

29

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: עד גיל שלוש לא מתייחסים אליהם.

יפה שטרית [מנכ"לית]: כרגע זה שש, חמש, זה הבעיה.

צורי דותן [חבר מועצה]: מדינת ישראל החליטה טיפה להתייחס בנושא הזה של לעשות פיקוח על המעונות, טיפה, אבל בגדול.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מה זה קבוצת תמיכה רוגעלך?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: רוגעלך זה הפרויקט שאני אציג ביום ראשון גם. קבוצת תמיכה סופר מיוחדת. היו לנו נשים, כל אחת הגיעה עם סיפור משלה. נשים שלא עובדות, נשים שמטופלות באגף, ונמצאות במקום של חוויה של בדידות מאוד גדולה, ויש תקיעות, יש חסמים, כל אחת עם חסם שונה.

החלטנו שמייצרים להם קבוצה משותפת.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כמה נשים?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: היום יש שם 35 ונשים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה קבוצה מטורפת.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כולם שם לבד?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה נשים שאין קשר ביניהן ביום יום, וכשישבנו, אז הן הציעו, מה פתאום את לא מחברת את הנשים האלה, אין מצב, אין קשר, ההיא זאתי, ההיא זאתי, אין קשר, אין קשר, אין קשר. והן מגיעות, בהתחלה עשינו יוגה, וארוחת בוקר וזה. היום, לא צריך סדנאות, לא צריך שום דבר. הן מגיעות רק בשביל המפגש.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: של שני.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: זה קבוצת תמיכה מדהימה, מדהימה. שני פרומן, מי שמכיר, מנחה אותה. שהיא עובדת, מטפלת אצלנו בנתיבים להורות. עושה קבוצה מדהימה. כל יום שלישי הן מגיעות. בסוף השנה בקיץ, הן הלכו לחאן שם, ליד תקועה שם, בדרך שם. הן עשו מפגש מדהים של סיכום שנה, הן שיתפו מה הקבוצה נתנה להן. ברמה של חיזוק החוסן, של ביטחון עצמי, לצאת לבקש מהשכנה לבקש חסר לי חלב. זה ברמה הזאת, שלא היה להן נעים לדפוק אצל השכנה לבקש חלב אם חסר להן.

ופתאום הן מרגישות שיש להן ביטחון עצמי שעלה. ובשיח מול, להיפגש מול הורים בתוך, באסיפת הורים נוצר על ידי

30

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

למשל, מישהי שיתפה. שהרגישה הרבה יותר ביטחון. זהו, אז זה ככה משהו שבאמת קבוצה מדהימה ומאוד מאוד משמעותית. אני גם רוצה לדבר עליה ביום ראשון במפגש המשותף שלנו, שבעיניי הייצור הזה של לא רק לעבוד פרטנית, אלא גם להסתכל בעוד התערבויות שונות, של מודל עבודה קבוצתי, מודל עבודה קהילתי.

בעיניי, ככל שאנחנו נרחיב את הסוגי התערבות שלנו, נחזק את החוסן הקהילתי של אפרת, זה בעיניי הסיפור, לפחות אג'נדה שאני מאוד מאמינה בה. זהו. בקיצור.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אני מבקש, אם אפשר לחזור לנוער בסיכון.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אם את יכולה קצת להרחיב יותר, אני רוצה להבין את זה יותר. מה זה נוער בסיכון, אוקיי? איפה נכנסים ההורים בכל הפאזל הזה של נוער בסיכון מבחינת האגף? איפה נכנסים בתי ספר? איפה זה פה משתלב?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אז ככה, קודם כל ההורים הם שותפים חובה חובה חובה. זאת אומרת, אולי המוקד של ילד בנוער, אבל מבחינתי, אני גם לא קוראת להם תיק יחיד, זה יהיה תיק סביב ההורה. ואני לעולם לא אפעל, אוקיי? ואני מקבלת, למשל, דיווח יום שישי האחרון, אני מקבלת דיווח על חבר'ה, שני ילדים בני ,13 שתויים לגמרי לשוכרה, בזית, בסדר? אני מקבלת את הדיווח, אימא

אחת אמרה: "אין בעיה, אני מוכנה לשתף פעולה". צריך ליצור קשר עם ההורים, דבר ראשון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: התקשרו להורים, ואמרו א' ב' ג', זה המצב.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נכון, בדיוק. אימא אחת אמרה: "אין בעיה אני

לוקחת". אימא שנייה אמרה: "אין בעיה אני לוקחת את הבן שלי, אבל בשום פנים ואופן שהדיווח לא יגיע

לרווחה". וככה קיבלתי את הדיווח מהמוקד. האימא אמרה שהיא לא מוכנה שהשם שלה יעבור לרווחה.

אוקיי. אני מקבלת את הדיווח. אני קודם כל עושה בדיקה אצלי, האם מוכרים לרווחה, לא מוכרים לרווחה.

אחד מוכר, השנייה שהתנגדה, כמובן, לא מוכרת לרווחה. אני מצליבה עניין עם בית הספר, בסדר? בודקת את בית הספר, שמות מוכרים, זה. יש לנו כל שבוע מה שנקרא, או שבועיים, ועדת התמדה. יושבים שם שפ"ח חינוך רווחה. זה משולש, שאנחנו מאוד מאמינים בשיתוף פעולה הזה. מסביבו אנחנו מעלים שמות של חבר'ה ובני נוער שיש נושאים שמדאיגים. אני כרווחה, כעובדת סוציאלית, לא יכולה להעלות שמות. אני חייבת לשמור על סודיות. אבל בתי הספר מעלים שמות, ומביאים את הדאגות שלהם. עכשיו, אם זה שם שקופץ לי אז אני בודקת אם יש לי אישור בשיתוף פעולה עם ההורים, אני מייצרת את החיבור הזה. ואז, כשיש לי הסכמה, אני אקפיד מאוד שתהיה לי הסכמה ואישור, ואני אסביר להם גם למה. בסוף, ככל שאנחנו עובדים במשולש צמוד יותר, זה ברור שתוכנית הטיפול הרבה יותר מצליחה. וכשחלק אחד מהפאזל הזה חסר, בזכות הטיפול, יש לה סיכוי הרבה יותר נמוך להצליח.

נוצר על ידי

31

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: יהודית, למה שמישהו יפחד שהרווחה תדע עליו? מה הוא מסתכל?

יפה שטרית [מנכ"לית]: תדמית.

אביטל כהן [חברת מועצה]: ייקחו לו את הילדים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: סיפורים, המון דימוי עצמי, המון המון, המון ממקום של חשש, הוא לא יוכל להתגייס לצה"ל.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: פחד אימים.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: סיפור אמיתי אמיתי. אתם אולי תיפלו מצחוק, אבל אני אגיד סיפור אמיתי אמיתי. בחור, קרוב לגיל ,40 התקשר וביקש לקבוע פגישה, מאוד התרגש לקבוע איתי פגישה. והוא בא אדום כולו, מבויש נורא הוא ביקש לסגור את התיק. סגרנו את התיק. ואחרי שנה ביקש להיפגש איתי, ואמר לי: "תקשיבי, אני רק רוצה להבין דבר אחד. מי רואה שהיה לי תיק ברווחה?" אמרתי לו תקשיב, זו מערכת סגורה, אף אחד לא רואה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כולל צה"ל, צה"ל לא יודע.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הוא אומר לי, "תשבעי לי". אמרתי לו, אני מבטיחה לך, אתה רוצה גם את הייעוץ המשפטי שלך, מה שאתה רוצה. הוא אומר לי, "אז למה אני לא מתחתן?" ככה הוא אמר לי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: למה אני לא מתחתן?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן.

יפה שטרית [מנכ"לית]: מסכן.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: הוא האמין שיש מערכות וגופים שרואים את זה, ובגלל זה כנראה זה מייצר תקיעות בלהתחתן. זה סיפור אמיתי, אמיתי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מנחם, לשאלתך-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: נדיר.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: הוא התחתן אחרי שסגרתם את התיק?

נוצר על ידי

32

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הוא התחתן?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: את מבינה שזה כנראה סיבות אחרות.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: במקרה הספציפי, שקרה ביום שישי שאת מדברת על שני הבנים האלה.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, כן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אז בתכלס, אז הורה אחד יצא מהבית, הלך לפארק, או לאן שזה היה, ולקח את הילד שלו הביתה?

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: כן, כן, כן. הולך הביתה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: והשני? אם היו-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: גם, שני ההורים לקחו הביתה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כן. אבל זה רק, בשני-

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: אבל, זה יכול להישאר ברמת המשפחה, ואנחנו לא יודעים, בסדר? אבל באמת התפקיד שלי לעודד את האימא בלהאמין שיהיה בסדר. עכשיו, לפעמים, היא תשמע רווחה, היא תעשה עלי איקס. אז אני אשלח את ברברה, אז אני אשלח את המחנך שלו, אני אשלח את היועצת, שהם יטפלו. הרבה פעמים יש פגישות בבית הספר, שלמרות שהרווחה לא מוזמנת, יוסי, יבוא ויגיד לי, תכנסי ואני אשכנע אותם ששווה להם. רוב הפעמים, לפעמים יגידו שלא, אבל רוב הפעמים הם יסכימו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מנחם, לשאלתך. נוער בסיכון בדרך כלל, זה מקרה שנודע לה מהצד, אבל באופן המסודר זה מתחיל בדרך כלל בבעיות בביקור בבית הספר, שמתחילים להבין שהנ"ל או הנ"לית לא כל כך מגיעים לבית ספר ומתחילים להבין שיש בעיה שם. וזה מגיע כמובן עד לכל האנשים שיש להם תיק במשטרה.

ושם, בתוך הספקטרום הזה, נמצא מרחב הנוער בסיכון.

יהודית אפללו [מנהלת האגף לשירותים חברתיים]: השאיפה שלי, בתפיסה המקצועית שלי, זה להגיע כבר למניעה. לא להגיע לפתולוגיה. אני רוצה להגיע כבר למניעה. זה יחסוך לי הרבה בעיות. זהו, בסדר?

דובי שפלר [ראש המועצה]: יהודית, תודה רבה.

צורי דותן [חבר מועצה]: תודה.

נוצר על ידי

33

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

טליה מרכוס [חברת מועצה]: יאללה בהצלחה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כל הכבוד.

יפה שטרית [מנכ"לית]: ביי, להתראות, תודה. תיקחי לך לאכול.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב.

יפה שטרית [מנכ"לית]: קחי, קחי, קחי.

[ 4 ] אישור פרוטוקול ישיבת מליאה .3.12

דובי שפלר [ראש המועצה]: חברים, ככה, קיבלתם כבר לפני שבועיים וחצי, לדעתי, או יותר, את פרוטוקול ישיבת המליאה מה-3 לדצמבר. אני מזכיר שוב-

אביטל כהן [חברת מועצה]: אני לא יכולה להצביע בלי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני מזכיר שוב, אנחנו תמיד נעכב את זה, לא נעלה את זה מיד, אבל היה לכם זמן להערות. אני כבר אומר לכם שמחר בעזרת השם, אתם מקבלים את הפרוטוקול של ישיבת התקציב. אז יהיה לכם גם זמן לעבור עד ישיבת המועצה הבאה. מי בעד אישור פרוטוקול של ה-3 לדצמבר? ישיבת המועצה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אנחנו נמנעים, אני לא הייתי בהתחלה, אני לא צוחקת איתך. אני לא יודעת.

הוא לא עבר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הוא לא התלונן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כולם בעד? ישי ואביטל?

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: אני לא הייתי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אביטל? אביטל בעד. אז כולם בעד חוץ מישי שלא היה אז, הוא לא מצביע.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את פרוטוקול ישיבת מליאה .3.12

נוצר על ידי

34

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

[ 5 ] מינוי יו"רים לוועדות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: דבר נוסף, יוסי קרוטהמר, מנהל אגף חינוך, אנחנו מבקשים, הוא הגיע לגיל הפנסיה, אנחנו מבקשים להאריך את כהונתו עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, דהיינו אוגוסט ,25 על מנת שבחודש הבא נתחיל תהליך מסודר של יציאה למכרז ולמצוא מחליף, לא פשוט בכלל וחפיפה מסודרת.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: למה זה לא קרה עד עכשיו? כאילו אם הוא מגיע לגיל הזה?

צורי דותן [חבר מועצה]: לא, אני אסביר. נתנו לו שנתיים במועצה הקודמת, הוא קיבל שנתיים תוספת.

שרון הורוביץ [גזבר]: 3 שנים.

צורי דותן [חבר מועצה]: זה כבר לא זה. 3 שנים תוספת הוא קיבל?

שרון הורוביץ [גזבר]: כן, בן .70

אביטל כהן [חברת מועצה]: איך שנתיים? 67 זה גיל פרישה. איך שנתיים? הוא בן 70 כבר.

יפה שטרית [מנכ"לית]: 3 שנים.

שרון הורוביץ [גזבר]: קודם כל מגיע לו.

צורי דותן [חבר מועצה]: אישרנו לו. שנייה. אישרנו לו. הוא מגיע עכשיו בעצם לסוף השלב, רק צריך להבין משהו אחד. יש שיטה איך עובד משרד החינוך בכל הנושא של מנהלי בתי ספר. בסוף התפקיד הזה, אביטל כהן [חברת מועצה]: מנהל מחלקות חינוך או מנהל בתי ספר?

צורי דותן [חבר מועצה]: רק שנייה. תהיי איתי. התפקיד הזה בסוף הוא סוג של מנהל.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אף מנהל בית ספר לא יעזוב באמצע שנת הלימודים, בקיצור, זהו.

צורי דותן [חבר מועצה]: רגע, שנייה, בעצם הוא מנהל של בתי הספר. בסדר? הוא מנהל של מנהלי בתי הספר.

מנהלי בתי ספר צריכים להודיע עד חודש מרץ, נכון? אם אני לא טועה זה מרץ, על עזיבה שלהם את שנה הבאה. אז הם בעצם מכינים את עצמם לשנה הבאה. אנחנו בונים על זה, שאם אנחנו נוציא מכרז עכשיו, לתחילת שנה הבאה, כאילו שמנהל יוכל לעזוב, לסיים את השנה שלו ויוכל להיכנס לפה לתפקיד. לא היינו רוצים למצוא, אנחנו חושבים שמנהלים טובים כנראה עדיין נמצאים, מלמדים, והם לא יעזבו את בית הספר נוצר על ידי

35

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

באמצע השנה בשביל הדבר הזה, במקום המקום האחריות האישית שלהם, לעזוב את בית הספר שלהם, ולכן כדאי-

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: ולחשוב מה קרה בעבר. שגרם לכם להאריך את הכהונה שלו.

צורי דותן [חבר מועצה]: זה לא המועצה, המועצה הקודמת החליטה.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: אז בקיצור, עכשיו מאריכים לעוד כמה זמן?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: עד אוגוסט.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מינואר עד אוגוסט.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: שמונה חודשים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אוקיי. מי בעד המשך העסקתו של יוסי עד אוגוסט ,25 יוסי קרוטהמר? מנחם ודנה? בעד אוקיי. אביטל?

אביטל כהן [חברת מועצה]: אה? נגד, נגד.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נגד? נמנע? מה את מצביעה? בעד?

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: היא נגד.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אתם עכשיו מצביעים בעד? אה, אתה שואל אחד אחד?

דובי שפלר [ראש המועצה]: גמרנו להצביע בעד.

אביטל כהן [חברת מועצה]: נגד.

צורי דותן [חבר מועצה]: נגד, בסדר.

נוצר על ידי

36

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

החלטה: מליאת המועצה אישרה ברוב קולות את המשך העסקתו של מנהל אגף חינוך עד אוגוסט .2025

בעד: דובי שפלר, ישי פליישר, , צורי דותן, טליה מרכוס, אריאלה פרי, , מנחם שפיץ, , דנה שפיגל.

נגד: אביטל כהן.

[ 6 ] מינוי חברים לוועדת כספים ומכרזים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הלאה. יש לנו ועדת מכרזים. אנחנו מבקשים לצרף את דנה לוועדת מכרזים.

מי בעד? דנה, את יכולה להצביע בעד גם. פה אחד, יופי.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הבקשה לצרף את דנה שפיגל לוועדת מכרזים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: דבר נוסף, יש לנו, כיוון שמינינו סוף סוף את צורי לוועדת כספים, אז יש לנו את רשימת המועמדים לוועדה, אני מקריא את השמות של האנשים שביקשו להצטרף: אוריאל כץ, קרן אבלו, ויויאן אברבוך, ירון אביב, דני דיימונד, גדי פרלמוטר, ליאת סיטרון, יאיר גמליאלי, הדסה יבלוצ'ניק, שושנה הלפרין, ליאורה עופרי, גדי סמואל, משה פישר, שרה מלכה שוורץ, ורבקה שלזינגר. כל אלה ביקשו להצטרף לוועדת כספים.

שרון הורוביץ [גזבר]: שהיא ועדה וולונטרית לגמרי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מה?

שרון הורוביץ [גזבר]: אני רוצה רק לציין שהיא ועדה וולונטרית לגמרי. זאת ועדת כספים שהיא חובה בעיריות

צורי דותן [חבר מועצה]: זה לא אומר שאתה לא הולך להציג לנו כל רבעון את הדו"ח הכספי שלך.

שרון הורוביץ [גזבר]: כי אם היא הייתה ועדה רגילה היו שלושה חברים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מי בעד? כולם בעד. תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד מינוי חברים לוועדת כספים.

אברהם בן צבי [תושב]: ככל שהיא קיימת, אתה חייב להעביר את התקציב קודם ככה.

נוצר על ידי

37

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

[ 7 ] מינוי חברי מועצה דתית.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני רוצה לעדכן נושא מועצה דתית. המצב הוא כזכור לכם בישיבה האחרונה הצבענו על שישה חברים, חסר לנו חבר אחד, כשאבי ושלמה היו אמורים להציג אותו. אחרי הרבה שיחות עם האנשים, אנחנו עומדים לפני מצב כזה ששלמה מבחינתו לא מוכן לחתום על אף מועמד מי שזה לא יהיה, אלא אם כן הוא המועמד שלנו לתפקיד ראש מועצה דתית.

אז או שזה ככה או שהוא לא חותם. אבי מבחינתו היה מוכן להתפשר ולחתום, אבל זה לא רלוונטי אם שלמה לא חותם, ומבחינת שלמה שיהיה בהצלחה, הוא מעדיף שתהיה לא מועצה דתית של שבעה אנשים אלא שיהיה ממונה. אם שלמה יישאר בעמדתו אז ב-27 לפברואר בעוד חודש וחצי המועצה הדתית הנוכחית פגה כהונתה, וזה מה שיקרה כנראה, בלית ברירה, כיוון ששלמה מסרב לחתום. השר לא מוכן לעשות שום דבר שהוא מבחינתו תקדים, ולכן אנחנו נאלץ למנות ממונה. יש לנו לכולנו חודש וחצי מוזמנים לשבת עם שלמה, לנסות לשכנע אותו, אם נצליח אז תהיה לנו מועצה דתית נבחרת ואם לא אז יהיה ממונה בלבד.

אביטל כהן [חברת מועצה]: או להשתכנע בעצמנו מטענות שלמה. לכאן או לכאן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הכל כשר, מבחינתי.

אברהם בן צבי [תושב]: אם אפשר, אני רק, היות שהייתי גם אחד מהעותרים ביחד עם המועצה בעניין המועצה הנוכחי, אחת מהטענות שהעלינו בעתירה הייתה שלא היה כל סיבה לא למנות מראש מועצה דתית נבחרת בהרכב חסר. ולכאורה, זה טענה ששוב, בסוף התפשרנו ועקיבא תתקן אותי אם אני טועה, ואז הם מינו, הם פתרו את הבעיה

דובי שפלר [ראש המועצה]: אם נגיע ל28 בפברואר ונהיה בלי, בלי הרכב.

אברהם בן צבי [תושב]: אני חושב שזה רחוק מאד וזה חייב להיות ממונה. הוא צריך למנות שישה, ואז לפי ההוראות של המחלקה המשפטית, של משרד הדתות, הוא ימנה עוד מישהו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אתה מוזמן להעביר את זה לעקיבא

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני יכול,

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני דיברתי איתו והוא לא מוכן.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני אעשה, מי השר?

דובי שפלר [ראש המועצה]: כן.

נוצר על ידי

38

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: תגיד לו ששומרי הסף יגישו את התביעה מחדש.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה אברהם, בסדר גמור.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: בבקשה. אני תושב, אני רוצה מועצה דתית נבחרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אז זה לגבי מועצה דתית.

[ 10 ] עדכוני ראש המועצה - דחיית ישיבת המועצה של אפריל מ-1.4 ל-.8.4

דובי שפלר [ראש המועצה]: עוד דבר אחד לפני שנעבור לעקיבא, אני מבקש, ישיבת המועצה שתוכננה לחודש אפריל בראשון לרביעי, באותו תאריך, גם יפה וגם אני נמצאים בהשתלמות, אז אני מבקש לדחות אותה בשבוע ליום שלישי, השמיני לרביעי.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מרכז לשלטון מקומי?

יפה שטרית [מנכ"לית]: כן.

אביטל כהן [חברת מועצה]: כל הכבוד.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: מתי?

דובי שפלר [ראש המועצה]: בסדר? מראשון לרביעי, לשמיני לרביעי כמובן יפה שטרית [מנכ"לית]: סליחה, זה הכנס התאגידי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אחרי שנאשר את זה אז תקבלו את העדכונים ליומנים.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: לאיזה יום אתה רוצה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: מראשון לרביעי, לדחות לשמיני הרביעי. שבוע אחרי זה. סליחה. יום שלישי.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אין איגוד תאגידים עירוניים, יש משרד הפנים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: אמרתי, לא משרד הפנים. איגוד התאגידים, ככה זה נקרא.אני חושבת שהוא לא דרך משרד הפנים.

נוצר על ידי

39

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אביטל כהן [חברת מועצה]: אין איגוד כזה. מי זה האיגוד הזה?

יפה שטרית [מנכ"לית]: כן, בטח שיש, תקראי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב, חברים, מי, אני מבקש הצבעה על זה. מי בעד?

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: רגע זה יוצא, זה יוצא אמרת השמיני לאפריל?

דובי שפלר [ראש המועצה]: מראשון לרביעי לדחות לשמיני לרביעי.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: שזה מתקרב מאוד

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה פסח.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נכון.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: ליל פסח.

אביטל כהן [חברת מועצה]: וואלה, יש דבר כזה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נכון, נכון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כמה ימים לפני פסח?

צורי דותן [חבר מועצה]: ארבעה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: ארבעה ימים לפני פסח תוציא אותי לפה? אתה רוצה לעשות לי שלום בית?

בשום אופן. תבטל או תחזיר נו, לא חייבים 12 ישיבות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא לא לא רוצה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: די נו, דובי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: ניסינו, ניסינו להזיז את זה לכל הכיוונים.

יפה שטרית [מנכ"לית]: בוא נזיז יום. אולי נזיז יום.

אביטל כהן [חברת מועצה]: לא לא לא לא, לא.

נוצר על ידי

40

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

דובי שפלר [ראש המועצה]: אתם רוצים, סליחה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: הישיבה, הוועדה, המועצה הזאת צריכה להיות מכילה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: סליחה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: ורואה את חברותיה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אוקיי.

צורי דותן [חבר מועצה]: מה עם חבריה? למה אני לא מנקה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: רגע רגע רגע.

אביטל כהן [חברת מועצה]: בסדר. לי יהיה שלום בית.

דובי שפלר [ראש המועצה]: רגע רגע, שנייה אחת.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: באמת? לשעתיים? את לא רוצה לברוח?

יפה שטרית [מנכ"לית]: לא, גם אני לא.

אביטל כהן [חברת מועצה]: עקרונית, על העיקרון. לא יודעת מה יהיה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: יפה אפשר להקדים בשבוע? יפה מה אם נקדים בשבוע?

שרון הורוביץ [גזבר]: דובי, למה שלא נעשה מיד אחרי פסח?

אביטל כהן [חברת מועצה]: תעשי לי טובה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: באמת, למה שלא נקדים בשבוע, במקום לאחר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כי זה יצא נורא קרוב לישיבה שלפני זה, זה הכל.

צורי דותן [חבר מועצה]: יהיה שניים במרץ.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה הסיפור צורי? שלא יהיה. מה הסיפור? מה זה לא לא לא? מה יקרה?

צורי דותן [חבר מועצה]: לא לא, חבל נו.

נוצר על ידי

41

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אביטל כהן [חברת מועצה]: אז שיעשה ארבעה ימים לפני פסח ונראה מי יבואו. נראה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: באותו השבוע, בלתי אפשרי.

שרון הורוביץ [גזבר]: דובי, אפשר גם לא לעשות אלא אם כן יהיה דחוף.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא לא לא.

צורי דותן [חבר מועצה]: לא לא לא.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אז תעשה, ואם לא יבואו לא יבואו. שיהיה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אי אפשר לעשות בפסח.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: שבוע אחר כך.

שרון הורוביץ [גזבר]: כן, מה הבעיה?

אביטל כהן [חברת מועצה]: זה כל הטקסים הלאומיים חנקתם אותנו אחרי פסח, אין לי כוח.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: למה לא שבוע דובי?

צורי דותן [חבר מועצה]: נעשה, מי שיכול שיגיע, נעשה איזה ישיבה קצרה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: טוב תעשה את ההצעה.

צורי דותן [חבר מועצה]: ישיבה קצרה, לא להכניס נושאים כבדים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אבל אני רוצה שי לחג.

צורי דותן [חבר מועצה]: פלוס הרמת כוסית.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה יוצא שלושה שבועות אחרי הישיבה הקודמת, זה הכל.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אביטל, תביאי מיליון שקל, תקבלי שי לחג.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה זה היה המיליון שקל? לא הבנתי. פספסתי את האירוע, מה זה היה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: חוץ מאביטל, יש עוד מישהו שמתנגד לשמיני לרביעי?

נוצר על ידי

42

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אביטל כהן [חברת מועצה]: אני הסרתי את התנגדותי. שוכנעתי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני מבקש לאשר את דחיית ישיבת המועצה מהראשון לרביעי לשמיני לרביעי.

צורי דותן [חבר מועצה]: תהיה ישיבה קצרה מאד.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: עם הרמת כוסית.

צורי דותן [חבר מועצה]: נא לא להעלות דברים כבדים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: המשימה שלנו תהיה לעשות את הישיבה הזאת לא ארוכה. תודה רבה, כולם בעד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את דחיית ישיבת המועצה של אפריל מ-1.4 ל-.8.4

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני רק אתן את הרקע לנושא הבא. במהלך שלוש השנים האחרונות היו פה תביעות של לשון הרע כנגד, אני לא רוצה להגיד חברי המועצה, אלא חבר מועצה אחד, בטענה שהוא הוציא לשון הרע על שני עובדים ונבחר ציבור אחד. שלוש תביעות שונות, כל אחת בזמן אחר. כמובן שבתור חבר מועצה

שרון הורוביץ [גזבר]: האחרון זה עדיין לא תביעה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: האחרון, האחרון, קודם כל זה לא תביעה, עדיין לא. זה אחד.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא, עדיין לא, נכון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: ושתיים זה כבר אחרי גמר הקדנציה.

ישי יעקב פליישר [חבר מועצה]: לא נכון.

דובי שפלר [ראש המועצה]: רגע, רגע, רגע. שנייה, שנייה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני שמח שחבר מועצה מנחם שפיץ בקיא בכל הליכי...

דובי שפלר [ראש המועצה]: שנייה, תן לי, תן לי בבקשה לסיים, אחרי זה עקיבא, ואחרי זה אם תרצה. אז אני אומר, אני אדייק את הדברים, לבקשתו של מנחם, תביעה אחת הוגשה למיטב זכרוני בהיותו מכהן חבר המועצה על ידי עובד מועצה, תביעה שנייה הוגשה מיד לאחר סיום כהונתו, אבל נשוא התביעה היה תקופת נוצר על ידי

43

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

היותו חבר מועצה, ותביעה שלישית כמו שמנחם אמר זה עדיין לא תביעה, זה רק מכתב מעו"ד, שמודיע שאם לא תשלם סכום כזה וכזה, אז אני עשוי לתבוע אותך לבית משפט. לאור הדברים האלה, על מנת שנבין מה הם הדברים שאנחנו כחברי מועצה רשאים לומר ולעשות, ומה הם הדברים שצריך לשים לב אליהם, שאולי אנחנו נחרוג מהם, ביקשתי מעקיבא לתת סקירה בעניין הזה. על מנת שאף אחד, נכון שיש לנו ביטוח.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אבל כל השלושה זה נגד חבר מועצה אחד, נכון?

דובי שפלר [ראש המועצה]: כן כן, אמרתי, חבר מועצה אחד. על מנת, אמנם יש לנו ביטוח לדברים האלה, אבל עדיין, עדיין אנחנו לא רוצים להכניס את עצמנו למצבים כאלה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: דובי, , לפני שעקיבא יעדכן, אני רק רוצה לציין שאולי עכשיו, חברת הביטוח מטפלת בשתי תביעות באיום .

דובי שפלר [ראש המועצה]: בתביעה אחת ובאיום אחד.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אבל המקרים שלי הם לא המקרים היחידים שחברת הביטוח, נושאי משרה, שאפרת טיפלו לאורך כל תקופת הפוליסה, והיו בעבר מקרים שרון הורוביץ [גזבר]: לא, אנחנו לא זוכרים דבר כזה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: היה רב.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב, אנחנו לא גולשים. עקיבא, בבקשה. תודה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: רגע, דבר שני, עקיבא אולי לא יודע, אבל בדיוק היום, קיבלתי עכשיו. בית משפט העליון הוציא הערכה בעניין של תביעות ההשתקה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עקיבא ילמד משהו.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אני בטוח.

[ 8 ] סקירה בנושא חופש דיבור של חברי מועצה בעת מילוי תפקידם ע"י עקיבא סילבצקי - יועץ

משפטי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: תודה. ובכן רבותי, אני לא מתכוון לתת פה עכשיו הרצאה שלמה בדיני לשון הרע, נושא ארוך, מסובך, עם הרבה מאוד פסיקה, הרבה מאוד דיוקים. אני בא פה בעצם יותר לומר לכם איפה צריכות להידלק הנורות, איפה צריכים להיזהר. כמובן שאני עוסק פה רק בעניינים שקשורים לדיני נוצר על ידי

44

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אדם, לא מתעסק פה בדיני שמיים, זה נושא בפני עצמו שכל אדם צריך לחשוב, לפני שהוא אומר דברים על אחרים, לא התחום שלי כרגע. אז אני מתרכז באמת בצד המשפטי. עכשיו קודם כל, יש לנו בארץ חוק של איסור לשון הרע. שנועד בעצם לאזן בין שני עניינים.

א', זכותו של אדם גם לשמו טוב, להגן על שמו הטוב, אנחנו לא אמורים לפגוע בשמו הטוב של אדם, גם אם יש מצבים שבהם גם אם אתה אומר אמת, אתה פוגע בזכותו של אדם לשמו טוב, אתה לא אמור לפגוע בו.

זה אינטרס אחד, יש את האינטרס השני של חופש הביטוי, שיש לכל אדם, שיש לו זכות לדבר ולהביע את דעתו, זה חלק מהחירויות שלנו כאנשים וכאזרחים.

כאשר פה יש גם עוד איזשהו דבר שצריך להוסיף לו את המשקל, זה שאתם נבחרי ציבור, ואתם אמורים לבצע את התפקיד שלכם ללא מורא, ובמסגרת הזאת אתם אמורים להביע ביקורת, ואתם אמורים לבדוק דברים, ואתם אמורים להיות גאים ולדבר בצורה, בלי לפחד מכל משפט שאתם אומרים.

השקיפות היא כידוע חלק מאוד חשוב בעניין שלנו כאן, זה בהחלט אינטרס שצריך להגן עליו, אוקיי? אז אנחנו כל הזמן נמצאים באיזון הזה, בבלאנס הזה, וגם בלי להיות משפטן לפעמים אדם אומר לעצמו זה ברור, שהדבר הזה והזה אני לא אמרתי, ולא עשיתי, לא ביצעתי את תפקידי. אוקיי? כמובן, כל דבר צריך להיות בפרופורציות, לדעת למי להפנות את הדברים, אוקיי? למשל, אדם שרואה מחדל בהתנהגות של עובד, אוקיי? פשוט שאם הוא ילך עם זה למבקר המועצה, אוקיי? הוא יהיה מוגן.

גם אם אחרי זה יתברר, וואלה הוא לא דייק, אוקיי? אבל הוא חשב שיש בידיו תלונה אמיתית, הלך, התלונן, התלונה התבררה כלא נכונה, הוא יקבל הגנה כי בסך הכל זה תפקידו, לדאוג שהמערכת תעבוד כמו שצריך,ויש מי שאמור לבדוק, תפקידו להתלונן. אני מביא דוגמה אחת שהיא פשוטה, יש כל מיני מצבים של איפשהו באמצע, שאדם אולי אומר, מעלה נקודה נכונה, לא תמיד מעלה את זה בפורום הנכון, וכל דבר כמובן צריך להיבדק לגופו. יש פה הרבה עניין של מבחן שכל ישר, מצפון, אבל אפשר גם להתייעץ בדברים מסוימים ואני גם נמצא פה בשביל זה. עכשיו, קודם כל, ההגדרה של לשון הרע, היא באמת דבר שאתה אומר משהו, מפיץ דבר, שעלול להשפיל אדם, בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, כן? או לבזות אדם בשל מעשים, או התנהגויות, או תכונות המיוחדות לו, זה אולי אנחנו פחות ניתקל כאן בסיטואציה שלנו, כן? או לומר משהו שפוגע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית או אחרת, בעסקו, משלוח ידו ובמקצועו.

כלומר, אם אתה אומר משהו שיכול לפגוע לאדם במשלח היד, זה גם יכול להיות עילה ללשון הרע, אוקיי?

המבחן בגדול על לשון הרע הוא אובייקטיבי, לא סובייקטיבי. כלומר, זה לא משנה בהכרח, שבית המשפט הוא קודם כל יבדוק האם התוכן של הדברים האלה במישור האובייקטיבי מהווים לשון הרע, ולא האם פלוני נפגע מזה, כשרוב האנשים לא היו נפגעים מזה בכלל, אוקיי? או אם הפוגע התכוון לפגוע, אבל תכלס לא יצאה מזה שום פגיעה, אוקיי? סתם בשביל הציור, דוגמה שהתעוררה בבית המשפט לפני הרבה מאוד שנים שהנושא הזה התחיל. ערבי אחד אמר על חברו והפיץ לכולם שהוא משת"פ. הוא עובד עם השלטונות נוצר על ידי

45

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

הישראליים, אוקיי? עכשיו, יכול להיות שאצל אותו ערבי הוא נפגע מזה נורא, אולי גם השכנים עכשיו לא ידברו איתו. אבל כמו שאתם יכולים להבין, בית משפט לא יכול לקבוע, בית משפט ישראלי לפחות, לא יקבע שאדם שמשתף פעולה עם רשויות השלטון הישראליות זה לשון הרע, שזה דבר רע, אוקיי? אז הנה לכם מקרה קיצוני, שבית המשפט אומר אובייקטיבית, לעבוד עם ישראל זה דבר טוב, לא יכול להיות שזה לשון הרע. וכמובן יש כל מיני מקרים דומים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם הדברים האלה, אמת או שקר, מעניין את בית משפט?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: בהחלט מעניין, בהחלט מעניין, עוד שנייה נגיע גם לזה. עכשיו לגבי הפרסום, פרסום יכול להיות בעל פה, יכול להיות בכתב, אין ספק שגם תקופת האינטרנט. הפצה בוואטסאפ יכולה להיות לשון הרע. העיקר שזה משהו שהוא מופץ. לא לאותו אדם שעליו אתה מדבר, כן? אם אני רוצה לומר לשרון משהו וכותב לו בווטסאפ, זה כשלעצמו לא לשון הרע. אוקיי? אם עשיתי את זה ברשימה או אם השארתי לו מכתב פתוח על השולחן שבו אני משמיץ אותו ואני יודע שהמזכירה שלו וכל אדם אחר שיכנס לחדר עכשיו רואה את זה על השולחן, אוקיי? כאן אני כנראה אוכל לחטוף תביעת לשון הרע כי ידעתי שזה יגיע לידי גורמים אחרים. אוקיי? היו כאלה שניסו להגיד שאולי אינטרנט זה מתפרסם כל כך מהר, וגם דפים מתחלפים כל כך מהר, אז אולי זה לא נקרא לשון הרע, זה לא משפיע. בית המשפט בא ואמר: משפיע גם משפיע. זאת לא הגנה שאדם פרסם דברים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אם אני כותב משהו שאתה קורא לו לשון הרע, לכאורה, בקבוצת בית הכנסת שלי על אדם שאיננו חבר בקבוצה הזו.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: זה חד משמעית יכול להיות לשון הרע.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה יכול להיות לשון הרע?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן. אם זה פוגע בו ויכול לפגוע בו, אז התשובה היא שכן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אוקיי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לפעמים יש הגנה מסוימת. אם כתבת משהו על מישהו שלא ידעת שקיים בכלל.

אוקיי? לא ידעת שאדם כזה שיכול להיפגע בכלל קיים, ופתאום התברר..,זו סיטואציה שאם עשית את זה בתום לב, יש סעיף מיוחד שאומר שהגנה, שלא נגיע לשם, אוקיי? עכשיו באופן עקרוני, אדם שיכול לבוא להוכיח שנגרם לו נזק מסוים, בלשון הרע, יכול לקבל את כל הנזק, אוקיי? אדם שיראה למשל, שהוא איבד את המשרה שלו בגלל לשון הרע, ולכן הוא עכשיו לא מרוויח משכורת, וככה זה שנים, אז הוא יקבל הרבה מאוד. הוא יכול לתבוע את כל ההפסד שלו. אבל, אפשר גם בלי הוכחת נזק, בית המשפט יכול לבוא באופן נוצר על ידי

46

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקרוני לתת עד, היום זה בערך עומד על 80 אלף שקל. אם עשית את זה בכוונה בשביל לפגוע, זה יכול להגיע גם ל-120 אלף שקל, אוקיי? זה סכומים לא ממש מדויקים, אבל קרוב לזה כי זה משהו שמוצמד, ובית המשפט גם יכול לחייב אותך גם לתקן את מה שכתבת, להפיץ תיקון והתנצלות. גם כל הדברים האלה בית המשפט יכול לחייב. עכשיו, דווקא בגלל שאתם חברי מועצה ואתם נמצאים בתפקיד ציבורי, התעוררה השאלה מה קורה בישיבת מועצה, אוקיי? בישיבת מועצה, אנחנו סך הכול, לא קורים פה יותר מדי דברים, אבל יש מקומות שזה יכול להגיע לדברים מאוד חמורים. מקרה שקרה באחת העיריות, מישהו הציע את עצמו כמועמד להיות סגן ראש מועצה, וקם חבר מליאה אחר והתחיל להשמיץ אותו, ולהגיד עליו כל מיני דברים על ההיסטוריה שלו, כנראה מהם גם לא מדויקים בלשון המעטה, אוקיי? ואז נשאלה השאלה, הנושא הזה על סדר היום בן אדם עומד להתמנות, עכשיו האם באמת על מה שנאמר בישיבת מועצה, אפשר באמת לתבוע על לשון הרע או לא? ובית המשפט דן בשאלה הזאת.

דעת הרוב, בפסק דין שהגיע לעליון היה, שבאופן עקרוני יש חסינות על מה שנאמר על ידי חבר מליאה בישיבת מליאה ובלבד, שזה נושא שבאמת הוא מדבר על משהו שהוא על סדר היום.

כלומר, אם מישהו פה, נניח, בדיוק העניין הזה עולה, רוצים למנות מישהו לתפקיד, חברי המליאה יש להם ביקורת על הבן אדם הזה, ברור שהם חייבים להגיד את זה, זה חלק מהתפקיד שלהם להגיד שהוא לא מתאים,

אם הם יגידו את הדברים, הם יקבלו חסינות ופה בית המשפט מחדש גם אם יתברר שיש אי דיוקים, שיש דברים לא בהכרח נכונים, וגם אפילו לא יבדקו מה הייתה כוונתו של האומר, האם באמת הוא היה כזה זך וישר שהכול לשם שמיים, כי זה ברור שאי אפשר להיכנס פה לדברים האלה, רוצים שאנשים פה ידברו בחופשיות. שוב, זה צריך להיות נושא שהוא על סדר היום.

אם מישהו פה יתחיל לגלוש לנושאים אחרים סתם להתחיל להשמיץ אנשים, לא תהיה בהכרח הגנה. אני אומר יותר מזה, גם ממקרים אחרים, למרות שההגנה הזאת נראית מוחלטת, אדם שינצל את הבמה הזאת ממש כדי להכפיש ברוע, בדברים לגמרי לא מבוססים, יש לפעמים בדברים האלה נסיגות. בית משפט למשל, מה שנאמר בבית משפט, גם יש חסינות, וכבר היה מקרה שבית המשפט בא ואמר על מישהו שממש השמיץ בדברים חסרי שחר מישהו אחר, אמר לו: "אדוני, אתה תשלם על זה". אז, עוד פעם, הכול בהנחה שכולנו מתנהגים בתום לב, וגם אם מאשימים מישהו במשהו, חשבנו שזה נכון וכו', אז בדברים האלה צריך תמיד להיזהר לא לעבור את הגבולות, אנחנו כולנו פה מתורבתים, אני בכל זאת אגיד משהו, גם צריך קצת לחייך תוך כדי, אבל יש לנו פסקי דין לפעמים ממש מצחיקים שאתה קורא בתחום הזה, כלומר דווקא קללות, בית המשפט הרבה פעמים בא ואומר, קללה זה לא לשון הרע, בית כנסת של עדה מסוימת, אח אחד קם וקפץ, צעק בפני כל הקהילה לשני שהוא גנב, לא יודע, כי הם רבו על איזה קשקוש בחוץ, לא יודע, אחד אולי לקח נוצר על ידי

47

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

לו מצווה או משהו, אני יודע מה. ההוא הגיש תביעת לשון הרע נגד אח שלו, שקרא לו מול כל הקהילה, קרא לו גנב מול כל הקהילה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: עקיבא, באחד מהספרים המלקטים של הפסקי דין, התוכן הוא לפי האמירות, הכינויים. אז יש שתי עמודי תוכן, של "אתה מסריח, אתה כושי"

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, בדיוק, אוקיי. אז הכול אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא לפי המספר תיק או לפי הקללה, כאילו, ברובם לא היה רשום.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, לפי הקללה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: רובם לא היה רשום.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, אז שוב, אני מקווה שאף אחד לא יגיע לזה פה, אבל דווקא בד"כ על קללות, מכיוון שאף אחד לא חושב שהן אמיתיות, כמו שאברהם אומר, אנשים היום כינו בכל מיני כינויים שקשורים ללהט"בים, אני לא יודע מה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: מה שנקרא בעידנא דריתחא.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, בלי קשר לעידנא דריתחא, השומע מבין שאף אחד לא מתכוון לדברים כפשוטם, אתה קורא למישהו מנוול, כולם מבינים מה זה מנוול, אבל ברוך ה' שלא נגיע לשם.

שרון הורוביץ [גזבר]: רק אנשים למשל בשידוכים מה שנקרא, צריך לחבר את זה לשידוכים. שואלים, זה עדיין יכול להיחשף, היה לנו פה מקרה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שאדם יכול להיחשף, אתה אומר את האמת.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אבל זה לא קשור לשידוך.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: רגע אבל עקיבא אתה יכול לחזור על מה, לגבי הלבקר? כאילו.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן. אם אתם עוד פעם, תפקידכם הוא כמובן לבקר את מה שקורה במועצה.

אתם בעצם אחראים למה שקורה במועצה, ולא רק המועצה, כל גופי הסמך שנתמכים כלכלית על ידינו זה החברה הכלכלית

דובי שפלר [ראש המועצה]: מועצה דתית, מתנ"ס.

נוצר על ידי

48

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: זה מועצה דתית, זה מתנ"ס, נכון. אם אתם מתלוננים לגוף שאמור לבדוק תלונות, בצורה המקובלת, וברמה שיש איזשהו בסיס, לפעמים זה יכול להיות גם שמעתם, בדרך כלל תקבלו על זה הגנה כי זה ביצוע תפקידכם. יש מי שאמור לבדוק את זה, אם זה נשאר בארבע אמות האלה שהעברתם את זה לגוף שאמור לבדוק, בדרך כלל תהיה לכם על זה הגנה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מי בודק את זה פה? אתה?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מה זה?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מי בודק את זה?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: מי המבקר?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מי בודק מה? כשיש אחרי זה מכתב תלונה?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: לא, מי המבקר?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: מי המבקר?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אה, מי המבקר? יש מבקר מועצה, לא אני. אגב, גם אליי אפשר להגיד דברים, יש דברים שאני-

טליה מרכוס [חברת מועצה]: יש מבקר? לא.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מה זה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא, לא. עוד לא מונה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אה, עוד לא מונה? כרגע אפשר להעביר אליי, שוב, כשיש מבקר אני מחלק את העבודה ביני לבינו תלוי בטיב התלונה. משהו שהוא באמת עוסק בעבר, בדרך כלל זה משהו שהוא יטפל בו.

משהו שהוא בהווה, עם איזה הסתכלות קדימה, שבעצם צריך להחליט מה עושים מחר, זה בדרך כלל יהיה אני, ושנינו נעזרים גם אחד בשני. זה בגדול, אני מקווה שיהיה לנו גם מבקר. אוקיי? זה בהקשר הזה. עכשיו לגבי הגנות, מה אתה אומר?

שרון הורוביץ [גזבר]: או מבקרת.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: עד עכשיו דיברתי, כן, כל דבר שאני אומר בזכר, זה גם לנקבה, כמובן.

נוצר על ידי

49

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

יפה שטרית [מנכ"לית]: באמת יש מועמדת.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מה זה? אה, יש מועמדת?

יפה שטרית [מנכ"לית]: יש מועמדת.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אוקיי, לא בעניין. עכשיו, עד עכשיו דיברתי על המקרה של חסינות. החסינות היא רק מה שנאמר בישיבה, כמו שאמרתי, בנושא של סדר היום. עכשיו, דברים שאתם מפיצים החוצה, פה אין לכם את החסינות הזאת?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: בפייסבוק, בוואטסאפ.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לפייסבוק, לוואטסאפ, ללא יודע מה, שיחה עם תושבים, פה אין לכם את החסינות הזאת. פה אנחנו צריכים להגיע להגנות. זה נושא מאוד רחב, אני באמת אומר אותו על רגל אחת, אי אפשר למצות הכל. יש הגנה אחת שנקראת "אמת דיברתי". אם אמרתי אמת, והפרסום, יש בפרסום עניין ציבורי, אז אתם תקבלו הגנה, כלומר, מותר לכם לעשות את זה. למשל, אם אתם תאמרו ביקורת על מה שאתם חושבים שקורה במחלקת ההנדסה, בוא נאמר ככה, נניח על המהנדסת או על המהנדס על מישהו ספציפי, אני בכוונה מחדד את זה לאדם ספציפי, כי בסוגריים, אם אתה מדבר על איזה גוף לפעמים אתה לא מייחד לבן אדם ספציפי אלא, יותר קשה להגיש תביעה על המערכת, תלוי בסיטואציה. אבל בהנחה שדיברת על פלוני ואמרת את זה בחוץ ואמרת דברי אמת ויש עניין לציבור לשמוע את הביקורת הזאת, אז אתה תקבל הגנה, מה זה נקרא עניין ציבורי? אז בית המשפט גם את זה הגדיר. זה משהו שידיעה ברבים של המידע זה חשוב להגשמת מטרה ציבורית, או שיש לציבור תועלת לדעת עליה למשל, לצורך גיבוש. נניח דעה בעניינים ציבוריים, שיפור אורחות חייו, כל מיני דברים כאלה. למשל אם אתם יוצאים החוצה, ותגידו שיש עובד במחלקת הנדסה שמקנח את האף בישיבות פומביות, זה כנראה לא עניין ציבורי, ועל זה אתם יכולים לחטוף תביעה גם אם זו האמת. אתם צריכים לחפש הגנות אחרות. זאת אומרת, העניין הוא ציבורי, אני מניח שרוב העבודה שלכם כלפי תושבים ודברים שאתם כותבים תהיה כזאת שהיא לא מכוונת אישית מול התנהגות של בן אדם או משהו כזה, אלא היא ציבורית מטבעה, ולכן, כל זמן שאתם אומרים אמת תהיה לכם את ההגנה הזאת.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אלא אם זה מקלקל את הגרמושקה, יכול להיות שהתוצאה של ה-

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לא יודע לאיזה גרמושקה אתה מתכוון-

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא יודע, אולי מלכלך על הציור. ואז יגידו שיש לך רק שתי שורות של אבנים מתחת לחלון, ובאמת יש שלוש.

נוצר על ידי

50

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לא הבנתי, אבל-

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: היו תיקים.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, היו תיקים, כן. טוב, אנחנו מדברים כרגע על אמת דיברתי, אברהם, זה חשוב, על ה"אמת דיברתי" ועניין הציבור. בכל מקרה-

טליה מרכוס [חברת מועצה]: וזה צריך להיות בפורום גדול? נגיד, אם אני כותבת לחברה משהו, זה גם בעייתי?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כן, כי ברגע שאת כותבת על מישהו, לצד שלישי כלשהו על מישהו, זה, עוד פעם, מה זה בעייתי? זה בעייתי. כמובן שאם אותו אחד שכתבת עליו לא יודע, אז הוא לא יודע. אין ספק שתפוצה יותר גדולה גורמת לנזק יותר גדול. מצד שני, גם עניין שמעניין מאוד את הציבור, אז בית המשפט, אם יש אי דיוקים צדדיים למה שסיפרת, בית המשפט, זה לא יעניין אותו, כי את היית מוגנת, אז לא דייקת בכל דבר בדיוק. אגב, יש איזו המצאה חדשה שאנשים חושבים שאני לא מבין מאיפה היא באה. אנשים, וכבר היה לנו את זה גם פה, אנשים שחושבים שאם הם יוסיפו את המילה "לכאורה, לכאורה" פתאום יש הגנה.

לדעתי זה לא מגן. אני רק אומר שאפשר, לא, לא, היה לנו פה כבר דברים שאנשים שכתבו 20 פעם במכתב השמצה "לכאורה" וחשבו שבזה הם הגנו על עצמם. בואו נמשיך.

נילי רשלבך [נציגת הנוער]: אבל זה רק לכאורה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: מה אתה מסתכל עלי אברהם? טוב לא משנה, תגיד לי אחר כך.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני אני, לא-

אביטל כהן [חברת מועצה]: הוא בינתיים מבסוט ממך. הוא בינתיים מבסוט.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: יש שאלות, אבל אחכה שתסיים אביטל כהן [חברת מועצה]: אם הוא לא היה מבסוט, היינו יודעים. היינו יודעים כולם.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: נכון נכון, סליחה, סליחה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני רוצה להגיד, וגם לציבור הרחב, בגלל שהציבור הרחב, התושבים, והעובדים גם צריכים לדעת, אולי לא כדאי להם להגיש תביעות, אולי כן כדאי להם להגיש תביעות, ולכן יש חשיבות לדון בזה.

נוצר על ידי

51

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כל אחד יחליט מה הוא רוצה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אנחנו נדון, יש סדר יום.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: , זאת הגנה,

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני לא מדבר על תביעות של פרט נגד פרט, אני מדבר על תביעה של תושב אפרת, או עובד הרשות או עובד בית ספר שתובע, חבר מועצה או עובד מועצה שיש ביטוח.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אנחנו עוד לא הגענו לתחום של הביטוח. עכשיו, מה שבאמת, אגב סתם אני מציע לכם כשיש מקרים של לשון הרע בעיתון, תנסו לראות מה טענת ההגנה כי עד עכשיו דיברנו על טענה אחת, בדרך כלל את העניין של חסינות לא תמצאו כי זה יותר נדיר. אבל בדרך כלל קוראים לזה הגנת אמת דיברתי, זה מה שדיברנו עד עכשיו. אתם תקראו בכל מיני מקרים בעיתון, הוא טוען אמת דיברתי ויש עניין לציבור. זה סוג הגנה אחת. הגנה אחרת היא הגנה של תום לב. גם אם לא היה, עניין לציבור. אבל זה היה אמת. או גם אם לא היה כל כך אמת, אדם אמר משהו שהוא לא אמת, לפעמים תהיה לו הגנה. פה זה הרבה יותר מסובך. זה רק אם הוא עשה את זה בתום לב ומתקיימים עוד כל מיני תנאים מיוחדים. ופה אני חשוב לי להגיד את הדבר אולי הכי חשוב שאתם צריכים להפנים אותו. אם אתה מביע דעה על מה שאמר מישהו אחר בפוליטיקה, ולדעתי גם על עובד מועצה, ואתה תפריד בין העובדות לבין המסקנה שלך, אם העובדות נכונות, והמסקנה שלך לא בהכרח הגיונית, או מישהו אחר יכול להסיק אחרת, אז אתה כנראה תהיה מוגן.

מה אני מתכוון? אם אתה תציין את העובדות, פלוני עשה ,1 ,2 .3 אני מסיק מזה כך וכך וכך, ואתה לא מערבב בין העובדות לבין המסקנות. מי שקורא, מבין מה העובדות שלך ומה הסקת, אז יש יכולת ביקורת.

אדם נורמלי שקורא את זה אומר, אני הבנתי מה העובדות, בהנחה שהעובדות נכונות, אני מגיע למסקנה אחרת. יש פה איזו יכולת ביקורת על מה שכתבתם, ולכן כדאי מאוד להיזהר בדברים האלה, באמת לא לבלבל בין עובדות לבין מסקנות. מי שכותב בצורה כזאת, שהוא ערבב את שני הדברים ביחד ולכן מישהו יכול לחשוב שבעצם מה שהוא טוען כמסקנה זאת עובדה, זאת עובדה, והוא כתב משהו שהוא לא אמת, הוא חשוף. עכשיו אמרתי, שבשביל ההגנה הזו צריך להיות גם תום לב ועוד טענות הגנה ספציפיות שיש בחוק.

שהבאתי אחת מהן, העניין הזה של הבעת דעה. אוקיי? אם העובדות שציינתם הן לא נכונות, חזקה עליך שזה היה בחוסר תום לב. כי בדרך כלל יכולת לברר את האמת. זה לא חוכמה לבוא להגיד: "אוי לא ידעתי", אה לא ידעת, אבל בדקת? לפעמים אדם, וכבר היו דברים, אנשים כותבים משהו על פקיד ציבור פה, או על נבחר ציבור, לא ישבו לדבר איתו קודם, אם היית יושב לדבר איתו קודם, היית יודע את האמת, אז אתה לא יכול לבוא להגיד אני פעלתי בתום לב, לא ידעתי. אז גם העניין הזה, זאת הגנה שתלויה בשני דברים, בתום לב והתקיימות עוד תנאי כמו שאמרתי קודם, הוא לא ידע שיש אדם שיכול להיפגע מזה בכלל, לפעמים אתה אומר משהו, אתה לא ידעת שבדיוק היה מישהו שבכלל זה רלוונטי אליו. או כמו שאמרתי, זה הבעת דעה על התנהגות של הבן אדם.

נוצר על ידי

52

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עוד הגנה יכולה להיות שיש לך ממש חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום. יש מצבים כאלה. שיש חובה כזאת. הרבה פעמים מי שנאחז בהם למשל ארגוני צרכנים, שאולי לא הפיצו מידע שהוא מדויק עד הסוף על איזשהו יצרן, ואז יהיה להם הגנה.

עכשיו, אברהם פה זרק מושג שלא כל כך רלוונטי אלינו, מה שנקרא ת ביעת השתקה, לפעמים אם אתה באמת, אתה אומר משהו בתום לב, נניח ארגון צרכנים, אני לוקח לדוגמה, ארגון צרכנים מפרסם משהו על איזה יצרן, התברר שהוא לא דייק עד הסוף ולפעמים גם אם הוא מדייק, אותו יצרן הרי רוצה להשתיק אותו, מה הוא עושה? מגיש תביעה על מיליונים, כדי שההוא ייבהל. עכשיו אני צריך עורך דין, עכשיו אני צריך להביא זה, זה מה שהוא, התכוון לתביעת השתקה. לא יודע עם כמה זה רלוונטי, רק תכירו את המושג.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא, ברור, ברור שזה רלוונטי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: זה כל אחד יחליט.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: שזה בעיקר, לא.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כל אחד יחליט, אני חושב שבזה אברהם בן צבי [חבר מועצה]: היה כבר פסק דין היום שיצא שהגדירו את המושגים הרבה יותר טוב מההגדרות.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: נכון.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: ואני, כאילו-

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אני חושב שזה-

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: תאשר לי לקרוא רק את ה-

דובי שפלר [ראש המועצה]: רגע, רגע, רגע, רגע.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: רק שנייה, עכשיו אני רוצה רק לסיים עם הביטוח, ובזה לגמור את העניין.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אוקיי.

נוצר על ידי

53

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]:. קודם כל, לפעמים בא אליי עובד מועצה, בא אליי נבחר ציבור, אומר: "השמיצו אותי, עקיבא, תעזור לי."" אז א', אני לא יכול לייצג, לא יכול לייצג עובד מועצה או נבחר מועצה או אפילו את ראש המועצה באופן אישי אם הוא נפגע. האפשרות היחידה שלי זה כשהמועצה נפגעת. וזה גם קורה.

לפעמים אדם מוציא לשון הרע על המועצה, ואז המועצה מגישה תביעת לשון הרע, אוקיי? דבר נדיר, אבל יכול לקרות.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אוי ואבוי אם זה יקרה פה. אוי ואבוי.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כאשר לפעמים, לשון הרע על עובד מסוים, יכולה להתפרש ממש כפגיעה בכל המערכת, זה דבר שמחייב בדיקה משפטית, ואז בדרך כלל אני אייצג את המועצה בתביעת לשון הרע, כשהעובד הזה יהיה במקרה הטוב עד, זה לא שהוא ייכנס לו כסף לכיס אם זוכים, הוא יכול תמיד להגיש את התביעה שלו בנפרד. זאת אופציה אחת. עכשיו, המקרה ההפוך שבו מישהו תובע אתכם, או אתכן, כן?

תובע אתכם בלשון הרע, אז פה, בדרך, יש שתי אפשרויות. אוקיי? קודם כל יש לנו פוליסת ביטוח, אוקיי?

שלא מכסה הכל.

צורי דותן [חבר מועצה]: אז מה היא מכסה?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: ולא תכסה הכל. מה?

צורי דותן [חבר מועצה]: מה היא מכסה? שרון זה אתה אמור לדעת, לא?

צורי דותן [חבר מועצה]:

שרון הורוביץ [גזבר]: לא.

צורי דותן [חבר מועצה]: מה הכיסוי שאתה קנית?

שרון הורוביץ [גזבר]: כיסוי שיש לכם כחברי דירקטוריון, דבר ראשון כל דבר שהוא לא פלילי כמעט, זאת אומרת, אם הייתה פה החלטה בתום לב והייתה החלטה חוקית, ורק מוטעית, אתם מכוסים עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אנחנו לא מדברים על החלטות, אנחנו מדברים עכשיו על לשון הרע.

צורי דותן [חבר מועצה]: לשון הרע.

שרון הורוביץ [גזבר]: גם לשון הרע, זה חלק מהעבודה.

נוצר על ידי

54

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

צורי דותן [חבר מועצה]: זה בסכומים לא?

שרון הורוביץ [גזבר]: מה?

צורי דותן [חבר מועצה]: זה בסכומים מורץ.

שרון הורוביץ [גזבר]: כן, לשון הרע.

צורי דותן [חבר מועצה]: בסכומים. אתה קונה בסכום.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אז אי אפשר לתבוע אותנו על זה? אם לא התקבלה החלטה?

שרון הורוביץ [גזבר]: לשון הרע שנעשה, שאתם עושים את זה בתור תפקידכם. זאת אומרת, מחר תלכלך על השכנה שלך או לבת דודה שלך, זה לא קשור לעבודה. תוציא, תהיה, תביעת לשון הרע שאותה ביצעת לכאורה, בגין עבודתך כחבר מליאה, אז זה יש הגנה. כמובן בחלק הזה יש הרבה דברים אפורים, כי השאלה אם זה באמת במסגרת העבודה, והסיבה שעשית את זה-

צורי דותן [חבר מועצה]: או על זה אני שואל, אני שואל מה הפוליסה, אתה בסוף קנית פוליסה מסוימת נכון? ביטוח לאיזה משרה?

שרון הורוביץ [גזבר]: אני חושב שעד מיליון שקל למקרה משהו כזה.

צורי דותן [חבר מועצה]: בהשתתפות עצמית של המועצה.

שרון הורוביץ [גזבר]: בתביעה הקודמת שנעשתה, אם אני לא טועה צורי דותן [חבר מועצה]: זה באחוזים או בסכום?

אביטל כהן [חברת מועצה]: סכום.

שרון הורוביץ [גזבר]: לא בסכום. המועצה שילמה, אנחנו לא היינו צריכים לשלם בכלל, בתביעה הקודמת שעובד מועצה תבע חבר מליאה. עכשיו מתנהלת עוד תביעה, שבינתיים אנחנו לא קשורים אליה, אנחנו אפילו לא יודעים, אין לנו דעה בזה. כי ברגע שאנחנו עשינו את הפוליסה, קנינו את זה עבורכם, אתם בעלי הפוליסה, לא אנחנו. לכן אין פה השתתפות עצמית.

צורי דותן [חבר מועצה]: אין השתתפות עצמית?

שרון הורוביץ [גזבר]: אין השתתפות עצמית.

נוצר על ידי

55

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: שרון אני חושב, שרון כדאי להעיר על הנושא של הייצוג.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עקיבא, חברים תקשיבו. נבחר ציבור אחד מאיתנו, חושב שעובד מסוים במועצה לא מתפקד כמו שצריך, הוא מביא את זה למבקר, הוא מביא את זה למליאת המועצה, כל מה שאמרנו שיכול להיות לגיטימי, והוא מרגיש שזה לא מצליח לו. עדיין לא מקבלים את דעתו, והוא עדיין משוכנע שזה נכון. אז לצורך העניין הוא אומר, אני אצא למאבק ציבורי נגד אותו עובד לצורך העניין, עובד מועצה, והוא מפרסם בצורה כלשהי ברשתות החברתיות

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: זה מה שקרה, זה מה שקרה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שעובד המועצה הזה עובר על החוק. חורג מתפקידו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: זה תלוי אם זה אמת או לא אמת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא משנה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לא, זה תלוי מאוד..

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: זה בדיוק העניין.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מפרסם על עובד מועצה שהוא עושה דברים לא בסדר.

נבחר הציבור יוצא למאבק ציבורי נגד אותו עובד המועצה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אז עובד המועצה, סליחה, נבחר הציבור, מכיוון שזה לא נאמר פה בפנים, הוא יצטרך בשביל זה הגנה, בהנחה שהוא אומר אמת, ויש עניין לציבור, כמו שאמרתי, הוא לא מדבר שההוא מקנח באף אז הוא ייהנה מההגנה, הוא ייהנה מההגנה גם אם פרטים שוליים בצד מה שהוא אמר לא מדויקים. ככה החוק עובד.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אבל לב העניין הוא, שהוא נאבק מנחם שפיץ [חבר מועצה]: סליחה, אבל דווקא בשורה התחתונה.

שרון הורוביץ [גזבר]: מה זאת אומרת?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: כלומר, יש עילה לתבוע אותו, בית המשפט אמור לפטור אותו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: נכון. בדיוק.

נוצר על ידי

56

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: תראה, אבל זה גם כשיש חסינות, בית המשפט לצערנו היום, לא בא ואומר לפני הדיון הראשון קראתי כתב תביעה, קראתי כתב הגנה, אני מעיף אותך. יקיים דיון, אתה תוציא כסף על העורך דין, ובסוף יגידו היית חסין. המקרה הזה של החסינות שאני מדבר עליו, אגב עם כרמל שמה, אתם זוכרים כרמל שמה, כן? שהוא דיבר נגד מישהו שהיה ממונה, אחראי להיות סגן, בסוף הוא בעצמו נהיה ראש המועצה, אחר כך כשיש פסק דין הוא כבר ראש המועצה, זה מגיע לעליון ובית המשפט קובע שהייתה שם חסינות. אתם יודעים כמה כסף הוציאו כדי לגלות שיש לו חסינות? תארו לעצמכם. הגיעו עם זה לעשרות אלפי שקלים, אולי גם יותר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שאלות, חברי מועצה, על הנושא דנן?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אני חושב שתראה, אתה דיברת רבע שעה, 20 דקות, לא יודע בדיוק, והאמת היא אני לא זוכר את הדבר הראשון שאתה אמרת. בסדר?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אז נכשלתי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: חס ושלום. חס ושלום. לא, אני אומר, יש עניין של sense .common

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: או, זה נכון.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: התחלת עם זה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אז אתה כן זוכר את הדבר הראשון שאמרתי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אמרת sense common?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אה, אמרת שאתה כן זוכר. אבל זה בעברית.

צורי דותן [חבר מועצה]: הוא אמר את זה עברית.

שרון הורוביץ [גזבר]: אבל תמיד צריך מצב עם איזה שופט יש.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אמרתי מצפון, יראת שמיים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אוקיי, צריכים לזכור, שזאת הקדנציה העשירית של מועצה באפרת. והיו לנו, כמה ראשי מועצה היו לנו?

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני ה-.6

נוצר על ידי

57

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אתה ה-.6

דובי שפלר [ראש המועצה]: כולל מושקו כמובן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בוא נגיד ככה, מבחינת תביעות פה באפרת, הייתה תביעה אחת נגד הרב פעם אחת, בסופו של דבר, התובע הסיר את התביעה שלו והתאבד שנתיים אחרי זה.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אחרי כתב ההגנה, הוציא הרבה כסף בהגנה שם. חוקרים ושלא תדע.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כן, כן בסדר. ואני זוכר שבאור תורה לקחנו את קורינלדי.

שרון הורוביץ [גזבר]: קורינלדי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לייצג את הרב, אבל התובע הסיר את התביעה שלו. וכמו שאמרתי, לצערנו, לא יודע מה, למשפחה, הוא התאבד כשנתיים אחרי זה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה עלה פה לדיון.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: כמה מכתבי איום נשלחו לסוללה שלך?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: סליחה, סליחה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מנחם. היה פה דיון מאוד קולני במליאת המועצה, על האם המועצה צריכה להיות שותפה להגנה או לא.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: אני לא זוכר אם משפטית זה מותר. אם זה היה קשור לתפקידו, לא קשור לתפקידו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אחרי זה, אחרי זה שוב אני מדבר על חברי מועצה. אחרי זה היו לנו, היה לנו פה את אברהם בן צבי, שהיה חבר מועצה, שהגישו נגדו את התביעות שאנחנו מדברים עליהן, בסדר? עכשיו, לא ניכנס לפירוש רש"י כן טוב, לא טוב, היה צריך להיות, לא היה צריך להיות. בוא נגיד ככה, זה המקרה הבודד של חבר מועצה שהגישו נגדו תביעות בהיסטוריה של אפרת. אני אומר sense .common וזה מה שהיה, זה מה שעבד פה בכל השנים.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אני חושב, אני מסתייג ממה שחבר מועצה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: רק שנייה.

נוצר על ידי

58

ישיבת מועצה מן המניין – 7.1.25

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: רגע דובי, תן לי להשיב.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא, לא. אתה

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא, בגלל שזה נוגע בי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כיוון שאני יו"ר, אז אתה תיתן לי.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: לא, אבל דובי. זה לשון הרע עליי, לכאורה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אבל אם זה חבר מועצה

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אולי הוא חסין, אבל זה לשון הרע עליי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם לחברי המועצה יש עוד שאלות? עקיבא, בעניין הזה?

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: לא.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אברהם, בבקשה.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: אז קודם כול אני אסתייג מהאמירות של חבר מועצה מנחם שפיץ, שהוא מנסה להכניס אותי לאיזושהי פינה מיוחדת שכביכול רק אני נתבעתי.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אני לא הכנסתי אותך, אתה הכנסת את עצמך.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: חכה, אני, יש פרוטוקול, יש פרוטוקול, מנחם. ואנחנו יודעים מה שאמרת, אבל יש לך חסינות.

עקיבא סילבצקי [יועמ"ש]: בדיוק.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: במיוחד לפי פקודת הנזיקין דובי שפלר [ראש המועצה]: אתה רואה? טוב שהבאנו את עקיבא.

אברהם בן צבי [חבר מועצה]: שחלה ביהודה ושומרון, שיש חסינות מלאה. ובעוד 58 יום יוגש לבית משפט העליון ערעור בדיוק על הנושא הזה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אברהם חשוב לי

נוצר על ידי

59