אפרת

פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מס' 0

עיר
אפרת
ועדה
אחר
קטגוריה
תאריך
10/06/2025
מקור
הקובץ המקורי באתר אפרת

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים נגיש

זהו העתק סרוק של הפרוטוקול. הטקסט שלהלן הוא של פרוטוקול דיונים נגיש - אותה ישיבה, בגרסה עם שכבת טקסט אמיתית.

ישיבת מועצה מן המניין

מיום שלישי, יד' סיון התשפ״ה, 10/6/2025

משתתפים: מר דובי שפלר - ראש המועצה

מר צורי דותן - סגן ראש המועצה ומ"מ

גב' אביטל כהן - חברת מועצה

גב' אריאלה פרי - חברת מועצה

גב' דנה שפיגל - חברת מועצה

מר שלמה בן צבי - חבר מועצה

מר מנחם שפיץ - חבר מועצה

גב' טליה מרכוס - חברת מועצה

מר חנני פייגין - חבר מועצה

נוכחים: גב' יפה שטרית - מנכ"לית

עו"ד עקיבא סילבצקי - יועמ"ש

מר שרון הורוביץ - גזבר

מר יונתן מרקוס - יועץ אסטרטגי

גב' נילי רשלבך - נציגת מועצת נוער

משתתפים נוספים: גב' שולמית מרציאנו - מנהלת הספרייה מר יצחק בדנר - מנהל המתנ"ס

מר אברהם פולק - מנהל מטה הצעירים

מר חזקי בצלאל - יועץ תיירות

מר אילן בן יוסף - יועץ תיירות

מר אורי שיין - יו"ר מועצת הנוער

משפחת בוגנר

נעדרים: מר ישי פליישר - חבר המועצה

מר אבי חדידה - חבר המועצה

נוצר על ידי

1

ישיבת מועצה 10.6.25

על סדר היום:

[ 1 ] תפילה לשלום הפצועים והחטופים ........................................................................................ 3 []2 דבר תורה ......................................................................................................................... 3 [ 3 ] הוקרה ליונה בוגנר ............................................................................................................ 4 [ 4 ] הצגת הספרייה ................................................................................................................ 6 [ 5 ] דיון בנושא שבוע ההוקרה לחיילי המילואים .......................................................................... 16 [ 6 ] סקר מיפוי צרכים – מועצת הנוער ....................................................................................... 27 [ 7 ] שער העיר ..................................................................................................................... 44 [ 58 ] אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 6.5.25 ................................................................................ 64 [ 9 ] תב"רים........................................................................................................................ 65 [ 10 ] הצגת נושא מכינת נטע שורק............................................................................................ 65 [ 11 ] שינוי תאריך ישיבת המועצה הבאה ................................................................................... 78 [ 12 ] הארכת כהונתו של ראש אגף החינוך יוסי קרוטמר עד סוף דצמבר 25' ......................................... 80 [ 13 ] עדכוני ראש המועצה ...................................................................................................... 82 נוצר על ידי

2

ישיבת מועצה 10.6.25

תחילת דיון

דובי שפלר [ראש המועצה]: ערב טוב, ברוכים הבאים לישיבת המועצה. תודה לכל מי שמגיע בזמן כרגיל.

שלום נילי.

*נילירשלבךנכנסתמצטרפתלישיבה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טליה, בבקשה. כרגיל, לצערנו, עדיין עם התפילה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: עם התפילה קודם, יפה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תפילה להשבת חטופינו, חיילנו שיהיו בריאים.

[ 1 ] תפילה לשלום הפצועים והחטופים

טליה מרכוס [חברת מועצה]: תפילה לשבויים ולחטופים. יהִ י רָ צוֹוֹן מִ לְפָנֶיךָךָ ה' אֱ לֹלֹהֵ ינוּוּ וֶאֱ לֹלֹהֵ י אֲ בוֹוֹתֵ ינוּוּ, שֶ תְ חַ זֵק וְ תִ שְ מוֹוֹר וְ תִ נְצוֹוֹר אֶ ת אֲ חֵ ינוּוּ בֵית יִשְ רָ אֵ ל, הַ שְ בוּוּיִים וְ הַ שְ בוּוּיוֹוֹת, בַעֲבוּוּר שֶ אָ נוּוּ מִ תְ פַלְלִים בַעֲבוּוּרָ ם. הַ קָ דוֹוֹש בָרוּוּךְךְ הוּוּא יִ מָ לֵא רַ חֲמִ ים עֲלֵיהֶ ם, יִשְ מְ רֵ ם מִ כָל צָ רָ ה וְ צוּוּקָ ה וּוּמִ כָל נֶגַע וּוּמַ חֲלָה, וְ יִשְ לַח בְ רָ כָה וְ הַ צְ לָחָ ה בְ כָל מַ עֲשֵ י יְדֵ יהֶ ם, יוֹוֹצִ יאֵ ם מֵ חשֶ ךְךְ וְ צַ לְמָ וֶת וִ ישִ יבֵם מְ הֵ רָ ה לְחֵ יק מִ שְ פְ חוֹוֹתֵ יהֶ ם, ונאמַ ר אָ מֵ ן. אַ חֵ ינוּוּ כָל בֵית יִשְ רָ אֵ ל, הַ נְתוּוּנִים בְ צָ רָ ה וּוּבַשִ בְ יָה, הָ עוֹוֹמְ דִ ים בֵין בַיָם וּוּבֵין בַיַבָשָ ה, הַ מָ קוֹוֹם יְרַ חֵ ם עֲלֵיהֶ ם, וְ יוֹוֹצִ יאֵ ם מִ צָ רָ ה לִרְ וָחָ ה, וּוּמֵ אֲ פֵלָה לְאוֹוֹרָ ה, וּוּמִ שִ עְ בוּוּד לִגְ אֻ לָה, הַ שְ תָ א בַ עֲגָלָא וּוּבִ זְ מַ ן קָ רִ יב, וְ אִ מְ רוּוּ אָ מֵ ן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: מִ י שֶ בֵרַ ךְךְ אֲ בוֹוֹתֵ ינוּוּ אַ בְ רָ הָ ם יִצְ חָ ק וְ יַעֲקב, הוּוּא יְבָרֵ ךְךְ אֶ ת חַ יָלֵי צְ בָא הַ הֲגַנָה לְיִשְ רָ אֵ ל, הָ עוֹוֹמְ דִ ים עַל מִ שְ מַ ר אַ רְ צֵ נוּוּ וְ עָרֵ י אֱ לֹלֹהֵ ינוּוּ, מִ גְ בוּוּל הַ לְבָ נוֹוֹן וְ עַד מִ דְ בַר מִ צְ רַ יִם, וּוּמִ ן הַ יָם הַ גָדוֹוֹל עַד לְבוֹוֹא הָ עֲרָ בָה, (וּוּבְ כָל מָ קוֹוֹם שֶ הֵ ם) בַיַבָשָ ה בָ אֲ וִ יר וּוּבַיָם. יִתֵ ן ה' אֶ ת אוֹוֹיְבֵינוּוּ הַ קָ מִ ים עָ לֵינוּוּ נִגָפִ ים לִפְ נֵיהֶ ם הַ קָ דוֹוֹש בָרוּוּךְךְ הוּוּא יִשְ מר וְ יַצִ יל אֶ ת חַ יָלֵינוּוּ מִ כָל צָ רָ ה וְ צוּוּקָ ה, וּוּמִ כָל נֶגַע וּוּמַ חֲלָה, וְ יִשְ לַח בְ רָ כָה וְ הַ צְ לָחָ ה בְ כָל מַ עֲשֵ ה יְדֵ יהֶ ם. יַדְ בֵר שוֹוֹנְאֵ ינוּוּ תַ חְ תֵ יהֶ ם, וִ יעַטְ רֵ ם בְ כֶתֶ ר יְשוּוּעָה וּוּבְ עֲטֶ רֶ ת נִצָ חוֹוֹן. וִ יקֻ יַם בָהֶ ם הַ כָתוּוּב: 'כִ י ה' אֱ לֹלֹהֵ יכֶם הַ הלֵךְךְ עִ מָ כֶם, לְהִ לָחֵ ם לָכֶם עִ ם איְבֵיכֶם לְהוֹוֹשִ יעַ אֶ תְ כֶם', וְ נאמַ ר: 'אָ מֵ ן'.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה, טליה. אפשר לשבת, תכף נכיר אתכם. שלום דנה. חנני, בבקשה.

[ 2 ] דבר תורה

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני אגיד משהו ממש ממש קצר, אנחנו בפרשת בהעלותך השבת, וידוע הסיפור כמובן על אנשים שהיו טמאים בפסח ראשון, ולא יכלו להקריב קורבן פסח, והם פונים מיוזמתם למשה נוצר על ידי

3

ישיבת מועצה 10.6.25

רבנו ומבקשים מועד ב'. ומשה הולך להתייעץ עם הקדוש ברוך הוא כדי למצוא פתרון לבעיה שמעלים, שהוא לא יודע מה לענות להם. קודם כל, הלוואי עלינו שאנחנו גם נוכל לעשות את זה, עדיין לא, והוא בעצם נותן להם את מצוות פסח שני. פסח שני זה בעצם האפשרות להשלים, או לנסות שוב משהו שלא הצלחנו בו, שפספסנו, שנכשלנו, שלא היינו בו טובים. אבל אני רציתי רק לדייק פה, שנשים לב שלא מדובר פה על אפשרות לתקן, שזו בחירה אם לעשות או לא לעשות, זו בעצם מצווה. פסח שני הוא מצווה. אני חושב שזה ממש, התורה אומרת, ביוזמת אותם אנשים, אבל זה ממש מצווה מן התורה, שאנחנו מפספסים או נכשלנו או לא דייקנו או לא היינו מושלמים מה שנקרא, אנחנו חייבים לנסות, מצווה עלינו בעצם לתקן ולנסות להצליח שוב עד שנצליח, ואני חושב שזה מסר גדול גם לנו, גם בתור אנשים שפועלים בשם הציבור, לטובת הציבור וגם באופן פרטי, אבל אני חושב שבעיקר באופן הציבורי, אנחנו לא חפים מטעויות ולצערנו זה קורה לא מעט, כי גם כשהכוונות טובות לא תמיד מצליחים, בטח לא מכה ראשונה. וזה מצווה, ממש חובה עלינו לנסות שוב ושוב, עד שאנחנו נצליח לתקן, ובעזרת השם גם לעשות טוב לטובת הציבור שאנחנו שלוחיו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה. בהחלט, הזדמנות שנייה היא תמיד הזדמנות לא פחות טובה מהראשונה.

[ 3 ] הוקרה ליונה בוגנר

דובי שפלר [ראש המועצה]: ברוכים הבאים למשפחת בוגנר, תושבי אפרת ותיקים. אנחנו נמצאים היום עם משפחת בוגנר, ואנחנו רוצים להוקיר ולציין לטובה את בן המשפחה, את יונה. לפני כחמישה שבועות, בליל שבת, יונה יצא לתומו, תכף תספר לנו בדיוק מה קרה. בכל אופן, יונה היה לא רחוק מהבית של המשפחה, ליד בית הכנסת, של המשפחה גם, וגילה שנדלקה שריפה בגן נצח ירושלים שליד בית הכנסת תפארת אבות.

בתושייה רבה הוא גם פעל לכיבוי השריפה וגם הזעיק את כוחות הביטחון, ולדעתי הציל בוודאי את בית הכנסת משריפה, שזה היה מטרים בודדים ממנו, ומי יודע מה עוד הציל בזכות התושייה והפעולה שלו. יונה, בוא בבקשה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תעודת הערכה, מוגשת ליונה בוגנר עבור גילוי יוזמה בכיבוי השריפה ומניעת אסון גדול. המועצה ותושביה מודים לך על תושייתך.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עכשיו תספר לנו בדיוק מה קרה.

יונה בוגנר: באותה שבת בכלל לא הייתי אמור להיות פה, הייתי אמור להיות בירושלים, אני מדריך בישיבה

ב"דרכנו" באלון שבות והם היו בירושלים. אבל באותו שישי היו לי כאבים בברך וביקשתי לא ללכת. גם באותו שישי, זה היה אותו שישי שבעיקרון העברנו את הבית הישן שלנו, שהיה ליד תפארת אבות, לבעלים החדשים. אז גם, לא הייתי אמור להיות שמה בכלל, אבל היה לי שכן שהוא חבר טוב שלי כבר הרבה שנים, הייתי אצלו בשישי בערב. כשעליתי למעלה, עליתי מרחוב מגדל עדר, וכשעליתי ראיתי שני חברים שלי, אחד נוצר על ידי

4

ישיבת מועצה 10.6.25

מהם חייל, במקרה בנס גם היה עם הטלפון שלו במקרה ומזעיקים אותו. דיברתי איתו כמה דקות, הוא הלך לכיוון הדקל ואני המשכתי לכיוון תפארת אבות וראיתי את השריפה. שמעתי בהתחלה קצת עץ נשבר והבנתי שמשהו לא בסדר וראיתי את השריפה מתחת לעמוד החשמל. קראתי לחבר שלי שידעתי שהיה לו את הטלפון עליו, ניסינו לחייג את האמת ,102 אני שכחתי לגמרי ממוקד 106 באותו רגע, אבל חייגתי 102 וזה אמר שזה לא פעיל. התקשרתי ל-,100 למשטרה, הסברתי להם את הסיטואציה. באותו זמן גם רצתי לארון כיבוי אש האדום שיש בצד של תפארת אבות. הייתי עובר אותו כל בוקר כשהייתי הולך למניין עם אבא שלי בבוקר בשבתות, זה חרוט לי האזור של כיבוי האש, והתחלתי פשוט להתיז כמה שיותר מים לעבר הדשא באזור, שהאש לפחות לא תוכל להגיע לבית הכנסת. ידעתי שאני לא אצליח לכבות אבל לפחות לעצור את השריפה מלהגיע לבית הכנסת, זה היה בעיקר מה שניסיתי לעשות. אז הגיעו ביטחון, לאחר מכן משטרה ואז כיבוי אש. נשארתי שם לנסות לעזור כמה שיותר, אבל זו עבודה שלהם בסופו של דבר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כל הכבוד. בן כמה אתה?

יונה בוגנר: .21

דובי שפלר [ראש המועצה]: דיויד וזהבה, כל הכבוד.

דיויד בוגנר: אני חייב להגיד משהו בפני עדים. עם כל הילדים שלנו, אני כל הזמן התלוננתי, "אתם יוצאים

,11 12 בלילה, מסתובבים, שום דבר טוב לא יוצא מזה". אני טעיתי.

יונה בוגנר: זה היה ב-1 לפנות בוקר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה, תודה שבאתם.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: תודה רבה רבה וכל הכבוד, ישר כוח.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נעשה סבב שמות. דובי.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: יפה.

יונתן מרקוס [יועץ אסטרטגי]: יונתן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: חנני.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אריאלה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: טליה.

נוצר על ידי

5

ישיבת מועצה 10.6.25

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מנחם.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: דנה.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: נילי.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: שלמה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: שולמית.

שרון הורביץ' [גזבר]: שרון.

עקיבא סילבצקי [יועץ משפטי]: עקיבא.

[ 4 ] הצגת הספרייה

דובי שפלר [ראש המועצה]: נמצאת איתנו שולמית, הספרנית הוותיקה של אפרת. במסגרת הסבב שהתחלנו קצת אחרי הקמת המועצה, אנחנו ממשיכים. התחלנו עם מנהלי אגפים, כל אחד הציג את האגף שלו בפני חברי המועצה, ואנחנו ממשיכים לעבור לדברים הנוספים, מה שנקרא, לא אגפים אבל עדיין דברים שהם בהחלט עומדים בזכות עצמם ובאים להיכרות לפחות ראשונית כאן של חברי המועצה ובהמשך אולי גם נצליח להגיע לסיור. בבקשה, שולמית.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: ריכזתי לכם נתונים של העבודה שלנו, זה לא הכל אבל זה הרוב, זה המסה. לקחתי משנה שהיא לא שנה כמו 24' אלא ממאי 24' ועד מאי 25', שזה בעצם מסכם שנה של עבודה בספרייה. הספרייה במספרים, יש לנו נתונים של השאלות והחזרות במשך שנה. מספרים באמת מטורפים אפשר לומר. אתם רואים השאלות כנגד ההחזרות.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: מספרים מדהימים. ישר כוח.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כמו שאתם רואים, כל שנה מתווספות עוד משפחות ועוד משפחות, יש לנו מתוך 4,042 יש לנו 422 משפחות שזה עשרה אחוז. סך הכל מינויים אישיים, .13,899 ספרים חדשים שהכנסנו, .3,747 תחשבו שכל המספרים האלה שאני אומרת זה לא מספרים על הנייר, זו עבודה. 3,747 ספרים שמכניסים זה אומר לקטלג אותם, למיין אותם, לסדר אותם וכן הלאה. כל ספר כזה יש לו עבודה, לקחת, להחזיר, להשאיל, להחזיר. לסדר את הארונות, לנקות את הארונות, לסדר מחדש, להעביר למקום אחר כשאין מקום, להוציא, לדלל ספרים. אתם רואים, המספר של 3,344 ספרים שמדוללים כי אין ברירה, נוצר על ידי

6

ישיבת מועצה 10.6.25

אי אפשר רק להכניס ספרים, חייבים לדלל כי אחרת אין מקום, אחרת אנחנו יכולים לבנות 10 קומות, גם זה לא יספיק. חייבים כנגד ההכנסת ספרים חדשים, גם הדילול מחייב.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: יש לי שאלה, איך מחליטים איזה ספרים חדשים להכניס?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: קודם כל, מה שיוצא לשוק חדש, אנחנו משתדלים. יש לי כמה לקוחות, שכל הזמן אמרתי, היא הולכת לקנות ספר שרק יצא, היא רוצה ספר, אבל הוא פתאום היא רואה שיש לנו אותו בספרייה. ספר שיצא, למחרת הוא יהיה בספרייה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: ובכמה עותקים הוא יהיה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: למשל אני קונה ישר שלושה עותקים. עכשיו, בדרך כלל ספרים אחרים שהם יכולים להיות גם אנונימיים או חדשים

דנה שפיגל [חברת מועצה]: נגיד "חטוף", יש בספרייה שלנו?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: יגיע. הוזמן, שלושה ספרים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: מה זאת אומרת? דובי קונה, אני מחלק לכל חברי המועצה אחד.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: בוודאי. שלושה עותקים הוזמנו. אני בדרך כלל קונה ספר אחד, עותק אחד ואז לפי הביקוש אני רואה אם צריך או לא צריך, כי אחרת אני יכולה להיות תקועה עם ספרים שאף אחד לא רוצה אותם. אני קונה אחד ואז מתקדמת. בנוסף יש לי מחברת בקשות. מה זה מחברת בקשות? כל תושב שרוצה ספר שאין לנו אותו בספרייה עדיין, רושם במחברת ואני קונה, אני מזמינה לפי בקשות של אנשים. ככה אני קונה ספרים לספריה.

עקיבא סילבצקי ( יועמ"ש ): שולמית, אני חייב לומר, אני השבוע נרשמתי שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: קודם כל אני חייבת לך תודה גדולה.

עקיבא סילבצקי ( יועמ"ש ):: אוקיי, לא יודע על מה אבל תמיד טוב.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אתה יודע.

עקיבא סילבצקי ( יועמ"ש ): :אני נרשמתי השבוע כירושלמי טרי, זמנית לפחות, לספריית גוננים, אוקיי?

הספרייה שם יותר גדולה משלנו, הרבה פחות טובה. הרבה יותר ממה שיש באפרת.

נוצר על ידי

7

ישיבת מועצה 10.6.25

שרון הורביץ' [גזבר]: והרבה פחות משתמשים.

עקיבא סילבצקי ( יועמ"ש ):: הספרייה פה הרבה יותר מגוונת, יש בה גם ספרות מקצועית יותר, היסטוריה, יהדות, שם אתה לא מוצא שום דבר מזה, אוקיי? באמת, למדתי להתפעל מהספרייה שלנו פה, בזכות זה שנכנסתי לספרייה שם.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אני מציעה לך להחזיר את המנוי לפה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: קודם כל, כל הכבוד, אוקיי? דבר שני הסטטיסטיקה נראית מאוד מאוד מעניינת.

האם יש איזה סטטיסטיקה ארצית שנוכל לעשות השוואות בין היישוב שלנו ליישובים אחרים בגודל שלנו או לא יודע איך זה עובד.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אני יכולה לומר לך דבר אחד שהראיתי לדובי וכל הצוות שהגיעו אלינו לספרייה, אפרת, הספרייה באפרת היא מקום ראשון בארץ מבחינת יחס של מספר המינויים למספר התושבים. מקום ראשון בארץ.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: הנתון פה הוא מאוד גבוה ביחס לארצי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: והיה שם עוד נתון מדהים של כמות ממוצעת של ספרים ששואלים האנשים, אותם מינויים, תושבי אפרת.

חנני פייגין [חבר מועצה]: כמה כל בן אדם לוקח כאילו?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מה, בשבוע? בחודש?

דובי שפלר [ראש המועצה]: בממוצע, בשנה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: היה מאוד מעניין האחוזים שבספרים בשפה זרה, אני חושב שזה גם בטח לא דומה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: קיבלתי תלונה מתושבת שאין כמעט ספרים בשפות זרות בספרייה, אני ביקשתי משולמית את הנתונים בשביל לענות, את הנתונים ראיתם, 51 אלף ספרים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מאוד מרשים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: יש לך נתונים של הטופ, הספרים הכי?

נוצר על ידי

8

ישיבת מועצה 10.6.25

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: הנה, אתם רואים יש לנו ,126,331 בשפה זרה 51 אלף.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מתוכם 51 אלף בשפה זרה. זה 40 אחוז, מעל 40 אחוז.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: נכון. נתון מאוד יפה, מאוד מרשים. למרות שיש כאלה שאומרים "את לא קונה ספרים", אני כן קונה ספרים, אנחנו כל הזמן מכניסים ספרים חדשים. צירפתי כאן את נתוני המחשב שממנו אני שואבת את כל הנתונים, הכל מפה. אני לא ממציאה שום דבר.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: הממוצע הארצי הוא סביב ה-20? אני לא זוכרת.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: האמת היא שאני לא יודעת מה הממוצע הארצי. תראי, בעבר, בשנתיים הראשונות שהייתי פה מנהלת היו עושים באמת סוג של תחרות כזו ארצית של השאלות. באותה שנה קריית ארבע הייתה מקום ראשון, אנחנו היינו מקום שני. כמו שאתם יודעים אנחנו עושים גם המון אירועי תרבות. אני מאוד מאמינה בחינוך לתרבות של ילדי אפרת, ולכן אני מאמצת את ילדי כיתות א', אתם מכירים את הפרויקט הזה שאני עושה עם מחלקת החינוך פה במועצה, השנה זו השנה השנייה שזה מוכיח את עצמו ממש מבחינת עידוד הקריאה, פשוט מטיס את הילדים.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: הילדים קיבלו, אמנם לא בתחילת השנה, אבל קיבלו תיק ספרייה מתנה וספר שהוא לא לרמה שלהם, שהוא מתאים לכיתות ג', אני בחרתי בכוונה כדי להרים אותם, והם שם. הם היו אצלנו בהצגה דוקטור דוליטל ואני הבטחתי להם שאני אפתח כרטיס אישי לכל תלמיד כדי שאני אוכל לעקוב אחרי הרגלי הקריאה שלהם. לצערי רק בית ספר אלומים העביר לי נתונים ולכן רק לאלומים כרגע יש לי כרטיסים. הילדים באים והם רוצים את הכרטיס, אבל אין כרטיס-

חנני פייגין [חבר מועצה]: אפשר לקבל את הנתונים ישירות ממחלקת חינוך.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: הם צריכים לשלוח, בית הספר ישלח.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כל שנה אני עושה מופע לכיתות, זה בעניין הזה. הכיתות גבוהות יותר, כל פעם אני בוחרת איזו שכבה אני מאמצת באותה שנה ואז הם מקבלים איזשהו מפגש עם סופר כמו ינץ לוי, כמו שעת סיפור , או הצגה, ילדי הגנים מקבלים ממני פעם בשנה שלוש הצגות, 300 ילדים, והופעות פתוחות כמו שאתם רואים, הצגות במשך השנה, הצגות לילדים, לילדים אתם רואים חידון הארי פוטר שהיה גם לכיתות ד', ה', 500 תלמידים, כל שכבה קיבלה מפגש אחד של חידון הארי פוטר, היה פשוט מדהים.

סרטים, בסוף שנה היה סרט אחד סרט חזק, יש מחר סרט שאני אומרת שהוא ממש מבחינתי, נכון, זה סרט קשה מאוד, אבל אסור לנו לשכוח למה יצאנו למלחמה הזאת, חייבים לזכור מה שהיה שם. ערבי השקה, עשינו שני ערבי השקה לספרים שהם סופרים משלנו, מה שנקרא. "אנחנו בדרך" של נחום עמיאל מהתמר, נוצר על ידי

9

ישיבת מועצה 10.6.25

זה היה בשיתוף עם קהילת התמר, ואת October in day ,One ערב ההשקה של הספר הזה באנגלית היה פה אצלנו בספרייה עם אוריה מבורך.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה אירועי תרבות בתשלום לציבור?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: ברור. תלוי, תלוי מה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: יש אירועים בחינם ויש אירועים?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: יש אירועים בחינם, יש אירועים בתשלום, התשלום הוא מינימלי, הוא ממש סמלי.

שרון הורביץ' [גזבר]: אני מציע משהו על מוצב המזח, יש גם את הספר שפה, דוקטור ורבין, שעל פיו יצא הסרט. יש סדרה ב"כאן".

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כמו שאמרתי, מישהי אומרת לי, "מה, גם ההורים צריכים לשלם?", אני אומר, "כן, גם ההורים צריכים לשלם". לכי לתאטרון ירושלים ונראה אותך איך את נכנסת חינם, או את קונה ב-80 שקל כרטיס, אצלנו זה 20 שקלים. רוב המופיעים שלנו זה 20 שקל, זה באמת מחיר סמלי, זה מחיר של ארבעה אנשים של משפחה נכנסים במחיר כרטיס אחד. הרצאות, היו במסגרת הפסטיבל, סודותיה של מגילת הגורל היהודי של רוזנצוויג, שעשה עבודה פשוט מטורפת. מירב לשם גונן, אמא של רומי, הייתה אצלנו, אם שכולה שעשתה מופע אהבה, שגם כן, היה מאוד מאוד מרגש. אנחנו מקיימים השתלמויות לספרניות, ואם כבר אני עושה לספרניות, גם המתנדבות וגם צוות המתנ"ס מצטרפים אלינו. עשינו סיור בספרייה הלאומית, היה מדהים. עשינו יום עיון בעקבות ההולכים, לדעתי זה היה בקיבוץ נען, היה גם כן פשוט יום מדהים, מעניין ביותר. ערבי זמר אני עושה בדרך כלל שלושה ערבים, השנה עשינו שניים. בקיץ אנחנו עושים שישה מפגשים, כל פעם בשכונה אחרת. בשנים הראשונות עשינו את זה בגינות, בשנה הקודמת היה פחות בגלל כל האזעקות וכל זה, נראה לי שאנחנו נכנס פנימה, יותר מתאים, נעשה את זה גם השנה. זו השנה הראשונה שאנחנו משתתפים בתחרות כתיבה ארצית של הליקון, יש לנו 17 יצירות. גם שירים וגם סיפורים, גם בני נוער וגם מבוגרים. בדיוק עכשיו קיבלנו את כל הכתבים, השופטים קיבלו את זה גם כן, הם יושבים על הדירוג של מה שכתבו. פה אתם יכולים לראות את התמונה של הספרים שקניתי לכיתות א', זה לא קניתי לכיתות א', הדפיסו אותם במיוחד לכיתות א', 330 ספרים, זה מה שאתם רואים שם. ואלו תמונות מהאירועים, מההצגות, גלילה רון פדר שהייתה כאן, היא הייתה פשוט מדהימה. עשינו פה השאלות, גם כן פילגתי את הנתונים לפי שכונות, אז אתם יכולים להראות. זה לא אומר מי מקום ראשון, שימו לב, זו השכונה הכי גדולה, זה לא אומר שהיא מקום ראשון. בשנים הקודמות הדגן הייתה השכונה מקום ראשון, שנתיים, נראה לי שגם השנה, פשוט השנה לא היו לי את הנתונים של מספר משפחות בכל שכונה, אז לא נוצר על ידי

10

ישיבת מועצה 10.6.25

יכולתי לעשות את החישוב של מי מקום ראשון, אבל אני יכולה להגיד שבכל אופן הנתון של הזית הוא מרשים ביותר, אבל לא בהכרח שהוא מקום ראשון. אתם רואים תושבי חוץ גם כן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: שולמית, את יכולה להרחיב? חשוב מאוד לציין את העובדים שלך ואת המתנדבים שלך, אם את יכולה קצת לספר על זה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כן. יש לי עובדים מסורים מאוד, גם מבוגרים וגם בני נוער. בני נוער שהופכים להיות בני משפחה ממש. השנה באמת יצא לי בכלל שמשפחה שלמה עובדת אצלי, משפחת אטלס.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני גם יכול להעיד על האירוע הזה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: נכון. אשתו של שמיל ושני הילדים עובדים אצלי. בקיצור, זה באמת הופך להיות משפחה שהם לא נפרדים, הם עובדים במקומות אחרים והם באים לעבוד עוד קצת גם אצלי כי הם מאוד אוהבים את הספרייה, הם מדהימים. והמתנדבים, זה כוח עבודה על ,100 בלעדיהם, כן, כן, אמא שלך, אמא שלך.

חנני פייגין [חבר מועצה]: יש הרבה, יש הרבה מתנדבים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כמה מתנדבים יש לך?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: הקבועים זה שבעה מתנדבים, בני נוער לפעמים מצטרפים, מחויבות, כל מיני כאלה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: צריך לומר שבמהלך השנים שולמית גם מביאה הצגות חוץ לכל השכונות בדגש על שכונות עם ילדים וצריך לומר שנמצאים פה איתנו בחדר הזה המנכ"ל ויושבת הראש של הספרייה, בדנר ואביטל, הספרייה חונה תחת המתנ"ס. כזכור למי שמנוי בספרייה, הספרייה היא ללא דמי מנוי, זאת אומרת אנשים נרשמים יכולים להיות מנויים של הספרייה והיא מקבלת איזה שהיא תמיכה, מאוד קטנה יחסית, מהמדינה, זה חוק הספריות שאוסר לגבות כסף, הדרך היחידה שמותר לגבות כסף זה רק קנסות אם מישהו מגזים בהשאלה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אין קנסות.

חנני פייגין [חבר מועצה]: ותושבי חוץ, לא?

דובי שפלר [ראש המועצה]: ותושבי חוץ.

נוצר על ידי

11

ישיבת מועצה 10.6.25

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אני כבר רוצה לנצל את הפורום המכובד והנכבד הזה לחשוף אתכם לארכיון שלנו, שדובי הוא הלקוח הראשון והנאמן ביותר מבין לקוחותיי בארכיון. זה הארכיון שלנו שגם עבדתי עליו הרבה מאוד שנים, זה הארכיון של אפרת אביטל כהן [חברת מועצה]: זה show women .One זה פשוט רק היא.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל איך הגעתם לזה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: כמה שנים את כבר עושה את זה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: הרבה שנים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: זה רק היא.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: עוד לפני, עבדתי על זה שש שנים כדי שיכירו בצורך הזה להקים ארכיון. שש שנים, שש שנים לקח לי. האמת שגם אז עוד לא ידעתי מה אני רוצה באמת. חשבתי, אמרתי ארכיון כמו שיש בכפר עציון, כמו שיש בגוש קטיף, והסתובבתי בארכיונים ואמרתי, "זה לא מה שאני רוצה.

אני לא רוצה חדרים עם ארגזים מלאי אבק שאף אחד לא מסתכל", ובינתיים, תוך כדי אני מבקשת חדר, אני מבקשת חדר ולא מקבלת חדר. בינתיים אני מחפשת באינטרנט ארכיונים שמתקדמים קצת יותר וזה, אז הגעתי לחברה הזו של סיפור מקומי וזה בול מה שרציתי. ארכיון דיגיטלי, זה מסע על ציר הזמן.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: של מה? של דברים שנכתבו?

אביטל כהן [חברת מועצה]: מופעים בעיתונות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כל תמונה שיש לכם על הלוח של אפרת או אירוע שהיה בעבר באפרת, באופן דיגיטלי להעביר לשולמית.

חנני פייגין [חבר מועצה]: פנו לתושבים לשלוח לשולמית מידע ותמונות מהעבר.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: את יכולה להראות דוגמא?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אני מראה לכם. קודם כל, זה הארכיון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: איך הגעתם לזה? מהאתר של המועצה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: מכל העולם אפשר להיכנס, "סיפור מקומי אפרת".

נוצר על ידי

12

ישיבת מועצה 10.6.25

טליה מרכוס [חברת מועצה]: וזה מקושר לאתר של המועצה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כן, יש קישור, באינטרנט, "סיפור מקומי אפרת", נקודה, נכנסים.

עכשיו אני רוצה להראות לכם את המסמך הכי מרגש שיש בארכיון שלנו, מ-,1967 שימו לב על המסמך הזה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: ביום כ"ח באייר, תשכ"ז.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: ,1967 מה קורה אז?

דובי שפלר [ראש המועצה]: ירושלים.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: ירושלים וגוש עציון משתחררים. יושב לו האדון מושקו זכרונו לברכה, כותב ביומן שלו, באותו היום עצמו, ביומן שלו, בכתב ידו, הוא כותב, "שוחררה עיר הקודש ירושלים", ויושב וכותב את החזון שלו על שיקום גוש עציון ואפרת. הוא כותב פה את כל מה שהוא חולם עליו, מה יהיה פה, יהיה פה בית ספר שדה, ואפרת תהיה עיר, ויהיו בה חנויות, ויהיו פה בתי קפה. כל מה שהוא כתב, הכל, הכל, מוסדות חינוך, פשוט מדהים, מדהים, מדהים. אתם לא תאמינו מאיפה לקחתי את המסמך הזה.

יונתן מרקוס [יועץ אסטרטגי]: את יודעת בן כמה הוא היה בערך?

שרון הורביץ' [גזבר]: הוא יליד .1926

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: היו לי את כל הקלסרים שלו, המסמך הזה לא היה בקלסרים שלו שהיו אצלי, היו לי גם את התמונות שלו וגם הקלסר, גם אתם רואים שהכל סרוק ונמצא פה. המסמך הזה מצאתי בפייסבוק. הנין שלו העלה את זה בפייסבוק.

אביטל כהן [חברת מועצה]: בטח יום ירושלים או משהו.

שרון הורביץ' [גזבר]: יש לו נינה עובדת מועצה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: לא שלנו?

שרון הורביץ' [גזבר]: שלנו, עובדת סוציאלית. היא הנינה הראשונה שהביאה לו חימש שהוא עוד זכה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: שוהם ורקר הוא הנין שלו והוא העלה את זה, אני העליתי את הפוסט הזה לפה. הוא העלה את זה, קיבלתי רשות ממנו גם, והוא העלה את הדף הזה, אז זה מהפייסבוק. אני נוצר על ידי

13

ישיבת מועצה 10.6.25

לוקחת חומרים מכל מקום שרק אפשר, דובי יודע את זה. מה שאתם מעלים לפייסבוק, אירועים חשובים שאתם מעלים אני מכניסה לאתר ישר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: נכון, מכניסה, מתייגת, הכל.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: לפעמים אני מפרסמת את זה בפייסבוק ולפעמים לא, אבל אני מכניסה כמה שיותר, לא מספיקה את הכל, יש עוד הרבה עבודה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: יעקב יענקל'ה כץ (שמופיע במצגת), זכרונו לברכה, קבור ליד מושקו בבית העלמין במשואות.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: יש עוד משהו שאתם רוצים לראות?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אנחנו יכולים להיות פה רק על הדבר הזה ולא להיות בישיבת מועצה, תאמיני לי. בחיים לא היה פה כזה שקט, אני מבטיחה לך. צריך כל יום לצעוק פה שכולם יהיו פה בשקט וכולם מקשיבים לך בהערצה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אני ראיתי את דובי כל הזמן מעלה לארכיון ולא היה לי מה אתה עושה. עכשיו סוף סוף.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני מתעסק בעניינים האלה עם שולמית מיום שהיא פתחה את הארכיון. שולח לה תמונות ומנסה כמה שיותר לעזור, כי בסוף זה מה ששומר.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: בדיוק, זה התיעוד.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אני אספר לך, עכשיו מצאנו קלטות מאוד מאוד ישנות, ואני נתתי אותם לעריכה ואחרי שנקבל אותם, , אנחנו נעביר לך, אין לי מושג מה נמצא שם, אבל דברים מאוד ישנים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: למשל יש שם קלטת וידאו של טקס החלפת ראשי המועצות שמושקו פורש וינון אחימן, ראש המועצה הנבחר הראשון נכנס לתפקידו.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: מושקו היה ראש המועצה הראשון.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מושקו היה ממונה, ינון היה הראשון.

שרון הורביץ' [גזבר]: שנתיים הוא היה.

נוצר על ידי

14

ישיבת מועצה 10.6.25

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אנחנו עכשיו מצאנו אוצר באחד המחסנים, אנחנו מקווים שבאמת יש שם איזה אוצר.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: צריך לראות מה יש שם באמת.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אני לא יודעת, אבל זה נראה כל כך ישן שזה מרתק לראות מה יש בפנים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: יש שם גם סרט של 8 מילימטר, גלגל גדול, שזה מעניין עוד יותר מה יש שם.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: את זה אני עושה, חשוב לציין, אני עושה את זה בהתנדבות מלאה.

כל העבודה הזו על הארכיון היא בהתנדבות מלאה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: התחלנו עם ההווה על הספרייה, עברנו לעבר, ומילה אחרונה, שולמית, לשמוע ממך, מה הן התוכניות להרחבת הספרייה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אני צריכה מיליון שקל, זה מה שאני צריכה כדי להרחיב. כבר יש תשתית, כבר יש גג, יש מסגרת.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: עוד קומה למעלה?

יצחק בדנר [מנהל המתנ"ס]: לא, להרחיב החוצה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: החוצה, אבל על גבי הגג שלמעלה.

יצחק בדנר [מנהל המתנ"ס]: על הגג של "יד ביד" שהרחיבו, דאגנו שהוא יוכל להכיל-

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: נכון, עשו את זה בכוונה בצורה כזאת כדי שנוכל להרחיב שלמה בן צבי [חבר מועצה]: שנוכל לסגור. חסר רק מיליון שקל.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: רק מיליון שקל כדי לסגור את זה ואז עולם הילד יתרחב לכיוון חדר העיון הפנורמי, וחדר העיון הפנורמי יעבור לשם.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: נחפש תרומה. לא, גם מנחם פה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שולמית, תודה רבה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אנחנו מאחלים לך בבריאות שתמשיכי לעשות הכול בשמחה ובאהבה.

נוצר על ידי

15

ישיבת מועצה 10.6.25

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה.

[ 5 ] דיון בנושא שבוע ההוקרה לחיילי המילואים

דובי שפלר [ראש המועצה]: אנחנו עוברים ישר לאברהם שכבר מוכן כאשר רק חשוב להקדים ולומר, קיבלנו בקשה גם משר הפנים וגם מארגון נשות המילואימניקים, בקשה שנשלחה לכל הרשויות בארץ, שישיבת המועצה הסמוכה לשבוע ההוקרה לחיילי המילואים, שנעלה על נס את הדבר הזה ולכן יש לנו פה, עד שאברהם יתחיל, אני מחלק לכם 2 דפים שלהם

אריאלה פרי [חברת מועצה]: דובי, אם זה בסדר, אני אשמח, אם זה אפשרי, שזה יעלה לאתר של המועצה כי בשבת האחרונה אני גרה בזית ובאו ואמרו לי "לא ראינו, במועצות אחרות", אמרתי "לא, לא, חנני והמועצה וכולם, היה, היה", ואני רוצה שהנתונים האלה ייצאו, שאנשים יראו ויהיו חלק.

דובי שפלר [ראש המועצה]: ביקשה טל שמישהו יצלם את הקטע הזה שאנחנו עושים עכשיו, כולל הדף שאני עכשיו מעביר לכם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לצורך כך ביקשנו מאברהם שיבוא, בתור מנהל מטה הצעירים, מילואימניק זה כידוע שיטה טובה להישאר צעיר להרבה שנים, שיציג לנו את הדברים לגבי שבוע ההוקרה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: לא בטוח שאשתי מסכימה איתך אבל בסדר.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: גם איך אנחנו מרגישים, האם המילואימניקים מרגישים כצעירים.

שבוע ההוקרה הוא שבוע הוקרה למשרתי המילואים, ויש יום ההוקרה, הוא בדרך כלל יוצא סביב ל"ג בעומר, כל שנה קצת מזיזים את זה, השנה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ודף המסרים שאתם יכולים לראות פה עם הסטטיסטיקות של מה שעובר על המשפחות, הוחלט להפוך את זה לשבוע הוקרה. אני אגיד שפחות או יותר יומיים לפני שיצאנו בשבוע ההוקרה, הממשלה החליטה לדחות את זה, את שבוע ההוקרה, זאת אומרת שאנחנו ביצענו בתאריך המקורי, כשכולם ביצעו השבוע.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: יכול להיות שזה היו התלונות שקיבלתי.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני אגיד שאנחנו כבר התקשרנו כבר עם ספקים והכל היה באוויר, לא באמת יכולנו להזיז את זה, אבל הפעילויות ממשיכות, עוד רגע אתם תראו את זה. שבוע ההוקרה זו הייתה הזדמנות לציין את זה בשפה מיתוגית אחידה ולהראות לכולם שאנחנו עושים את הדברים, אבל הם קורים על הרצף. אני אקדים ואני אגיד שיש איזשהו שינוי, עד שנה שעברה כדי לקבל נתונים על משרתי נוצר על ידי

16

ישיבת מועצה 10.6.25

מילואים אני הייתי צריך לנסוע ללוד לקבל דיסק, אחרי שאני חותם על כל מיני דברים, לוקח לי איזה חודשיים לקבל אותו, והנתונים הם שלוש שנים אחורה. עכשיו שינו את זה, בעצם לפני בערך חמישה חודשים שינו את זה, כל חודש אני יכול להגיש בקשה אחת ולקבל איזה פילוח על משרתי המילואים שלנו. גם אנחנו מקבלים אוטומטית לגבייה רשימה של משרתי המילואים, זה עוד משהו שבעצם נכנס פה, יש הרבה רשויות שעכשיו גם התחילו עם זה אבל זה ייחודי, ההנחה של החמישה אחוזים מתקבלת אוטומטית.

חנני פייגין [חבר מועצה]: מדהים. אני שנים הייתי צריך כל פעם להגיש מסמכים.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: נכון.

חנני פייגין [חבר מועצה]: בוא נגיד את זה פה בקול, צריך להגיד את זה בפרוטוקול, יש הנחה קבועה, חמישה אחוזים בארנונה למילואימניקים. מה שאברהם אומר זה שבמקום שאתה צריך להגיש טפסים באופן יזום מצידך, אוטומטית היום המועצה מקבלת את הנתונים ועושה את זה בעצמה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: צריך לדייק את דבריו של חנני ולומר, זאת בקשה של המדינה מהרשויות, כל רשות צריכה להצביע ולהחליט שהיא אכן מאמצת את זה. המועצה המקומית אפרת לפני כ 3-4 שנים בערך.

אביטל כהן [חברת מועצה]: יותר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא משנה, לפני מספר שנים אימצה את הדבר הזה כדבר קבוע אצלנו במועצה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: לפני שלוש שנים הוסיפו את מפקדי המילואים שמקבלים נראה לי 30 אחוז או משהו כזה, 25 אחוז, כשההגדרה של מפקדי מילואים זה סגן אלוף ומעלה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מפקדי מילואים?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: מפקדי מילואים שמקבלים הנחה מוגדרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה תפקיד, מ"פ ומג"ד.

חנני פייגין [חבר מועצה]: זה תפקיד, זה לא דרגה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מ"פ, מג"ד, לחימה, דברים כאלה. אנשים שמגיע להם,

חנני פייגין [חבר מועצה]: זה על חשבוננו.

נוצר על ידי

17

ישיבת מועצה 10.6.25

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: יש שיפוי מהממשלה אבל לא מלא, לא שיפוי מלא. טוב, במספרים, גם יש את המספרים וגם את הפילוח. רק בטרמינולוגיה, אנחנו בשנה וחצי האחרונות משתמשים במונח משרתים פעילים, כשהכוונה בצה"ל למשרתים פעילים זה מי שבעצם עשה 60 יום בשלוש שנים האחרונות, הוא נחשב כמשרת מילואים פעיל, מקבל תעודה קדימה לשלוש שנים, עם הטבות וזכויות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: רק לסבר את האוזן, לפני המלחמה, כשבדקנו כמה משרתי מילואים זכאים להנחת המפקדים המדוברת, הגענו כמדומני למספר .12 זאת אומרת, צריך לעשות X מילואים בשנה ולהיות בתפקידים מסוימים של מ"פ/מג"ד, אבל כמו שאתם מתארים לעצמכם, גם הסכום הזה של אותם חמישה אחוז, מדובר על ה-100 מטר הראשונים, הסכום היה סכום של עשרות אלפי שקלים בכל השנים עד פרוץ המלחמה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא הבנתי, אברהם, בדגן יש רק 27 פעילים? איך זה הגיוני?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: כרגע מבחינת הנתונים שקיבלנו ממשרד הביטחון, נכון לשבוע שעבר, כרגע מגויסים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אה, ברגע, זה, לא בכלל, מגייסים.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: לכן התחלתי עם הטרמינולוגיה. מוגדרים כמשרתי מילואים, זה כללי.

זאת אומרת שבשלוש השנים האחרונות, הם עשו 60 ימי מילואים, יש לנו 1,020 כאלה. ביקשתי גם רשימה של כל מי ששירת ימים כאלה בחרבות ברזל, זה חופף. זאת אומרת, אנשים פה משרתים, זה לא שבגלל חרבות ברזל התחילו לשרת, בגלל ה-7 לאוקטובר, זה משהו שהיה פה גם לפני זה ובעצם העמודה השמאלית זה בפועל כמה משרתים עכשיו באפרת.

חנני פייגין [חבר מועצה]: ברגעים אלו ממש.

אביטל כהן [חברת מועצה]: והפיזור הגיאוגרפי, אני אגיד

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל, לא הכל טוב.

חנני פייגין [חבר מועצה]: את צריכה לראות את האחוז של זה לעומת זה, את מבינה?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא.

חנני פייגין [חבר מועצה]: כן, כן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: האבסולוטי זה כמה מגויסים מתוך הפוטנציאלים.

נוצר על ידי

18

ישיבת מועצה 10.6.25

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: מה השאלה? מה מפריע? אני אעזור.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני מופתעת שרוב הפעילות שמכוונות למילואימניקים היא בתמר. כאילו שבתמר ובדגן רוב המגויסים נמצאים שם, אבל בפועל-

אביטל כהן [חברת מועצה]: יש שם שתי פעילות, יש שם שתי מתנדבות שהן מאוד פעילות.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל בפועל, ברמה רשמית, בואו נגיד את זה פה, השכונה היא גם השכונה הכי גדולה שזה גם הגיוני, זה בזית.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל ביחס לאוכלוסייה יש יותר מתנדבים מהזית.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני אענה, את הנתונים האלה הם קיימים, אני אגיד בצורה הכי כנה.

כל הפעילות התחילה כשאני כבר יצאתי למילואים ואבי רומנו נכנס, ביחד עם מילואמא התחילו לעשות פעילויות. כשחזרתי בעצם המדיניות הייתה שכל פעילות שמגיעה מהשטח, כל צורך שעולה מהשטח, אנחנו מתקדמים איתו, עוד מעט אני אראה בדיוק מה עשינו כמועצה. כשאני עובד עם פרויקט מילואמא שזה בעצם 11 פעילות, נכון? 9?

אביטל כהן [חברת מועצה]: וואו, הגזמת. אנחנו כזה 5 פעילות או 6 פעילות.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אבל פעילות שבעצם חילקו את העבודה שלהן לפי שכונות ואת המידע של משפחות פעילים אני מקבל גם מהצבא וגם אני מצליב את זה לראות כמה פערים במה אנחנו יודעים ולא יודעים בשטח. בעצם יש אחראית אזור, אני אגיד, עוד פעם, זה קצת היה show men One שהתחיל מאבי רומנו, אחרי זה אני נכנסתי בלי צוות שמתפעל את זה, עוד רגע אני אראה מה יש היום ואיפה אנחנו נמצאים היום, ולכן זה היה בעיקר על בסיס מתנדבים. כתבתי פה גם, "אתגרים אזוריים", ברגע שהשכונות האלה יותר וותיקות יש פחות משרתים מבחינת הגודל, אז יש פחות פעילים שיכולים להתנדב ולעשות פעילויות, ולכן אוטומטית רוב הפעילויות היו בצפוניות. מה שאנחנו עשינו, שהרבה פעילויות אנחנו מעבירים אותן, כמובן, קבוע למטה הצעירים, הפעילויות קורות במטה הצעירים. חוץ מאילוצים שאנחנו מזיזים אותם וזה מה שקורה כבר בארבעה-חמישה חודשים האחרונים, שכמעט ואין פעילויות ספציפיות במקומות אחרים.

אני קצת אכנס להשפעות של השירות. אנחנו יודעים שגם ממוצע ימי מילואים בחרבות ברזל באפרת הוא גבוה, הוא 240 כשהממוצע הארצי עומד על 160 בערך. מה, חנני? נראה לך נמוך?

חנני פייגין [חבר מועצה]: נמוך ממש.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: בגלל שבתוך המשרתים שיש פה של המילואים נוצר על ידי

19

ישיבת מועצה 10.6.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מה, ה-240 נמוך? מה נמוך?

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני לא עושה ואני מעל .300 אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני רק אגיד שלא ראיתם את זה פה, אבל 10 אחוז זה נשים, בסדר?

לא שמתי פה את העוגה הזאת, אבל 10 אחוז ממשרתי המילואים, זה בערך 102 משרתות.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: מבחינת הארצי זה גבוה. שוב, הנתונים האלה שאני מקבל אותם, אני מקבל אותם טיפה בדייליי, של שלושה חודשים בערך, אז יכול להיות שעכשיו זה כבר יותר.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, אבל חנני, זה ממוצע, יכול להיות שיש כאלה שעושים הרבה פחות, ואז זה מתקזז.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: הבאתי פה קצת מהנתונים שאתם ראיתם פה, על מה, איך זה משפיע על המשפחה.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: זה ארצי, זה לא אפרת, נכון?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: ארצי. הנתונים האלה הם מהדף שיש מולכם. יש יותר פירוט בדף שמולכם.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: זה קשור ספציפית למילואים?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: כן, המחקר הזה נעשה ספציפית על מילואים, 1,200 לדעתי, משהו כזה, של נשים שענו על הסקר הזה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עם הרבה הערכה, הרבה כבוד, כמובן, אבל לזכור שהסקר נעשה על ידי גוף לא אובייקטיבי אלא גוף בעל אינטרס להבליט את סוגיית המילואים, זה חשוב לומר.

חנני פייגין [חבר מועצה]: משיחות של עיבודים שלנו אחרי המילואים דובי שפלר [ראש המועצה]: בלי לפגוע חס ושלום

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני אומר לך שעזוב סטטיסטיקה, בתחושה שלי הרבה יותר גבוהה.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: הרבה יותר גבוה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אחד מכל שניים חושב על גירושים.

נוצר על ידי

20

ישיבת מועצה 10.6.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: בתור מישהי שיש לה קליניקה פרטית אני יכולה להגיד שהנתונים ממש משקפים-. גם ברמה הזוגית, גם ברמה הפרטנית וגם ברמה ה-

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני לא מתייחס לנתונים, רק אני אומר מילה כללית, זה הכל.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: לכל דבר כזה יש סיפור. כל דבר כזה זה סיפורים שאנחנו נתקלים בהם פה, בקהילה. אחד הדברים המדהימים במילואמא, שממש יש גם עיטוף אישי, זאת אומרת, הם ממש בקשר עם כל אחת שנכנסת או מצטרפת, ועוד מעט גם נגע בזה יותר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: איך קיבלו את הנתונים האלה? יצא שאלון?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: של מה?

אביטל כהן [חברת מועצה]: על התערערות וזה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: הם עשו סקר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מי? מילואמא עשתה סקר?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, זה לא בהכרח, זה כלל ארצי.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: עוד רגע אני אגע בזה, הפעולות שלנו, של המועצה, זה קצת עמוס, אני אעבור על זה מהר. הקמנו פורום שבעצם חברים בו אני, חוסן ואגף הרווחה. אנחנו יושבים אחת לחודש ואנחנו דנים גם בדברים שעולים, בצרכים שעולים מהשטח, גם לראות שאנחנו בעצם פונים לכל אוכלוסייה ולכל מיקוד. תשימו לב, אנחנו מדברים פה על המשפחות, לא דיברנו על המילואימניקים עצמם, בסדר?

המילואימניקים עצמם, חנני קצת הזכיר את זה, יש נתונים קצת יותר קיצוניים, לא את כל הנתונים מקבלים אבל עכשיו עושים המון סקרים על המילואימניקים עצמם ואנחנו נקבל אותם גם יחסית מהר. הקמת פורום רשותי, שירותי ייעוץ והנגשת מידע, יש לנו ארבעה סטודנטים שבעצם תומכים את הפעילות שלנו, שניים שהם רואי חשבון שתומכים בפעילות של מיצוי זכויות לתושבים, תמיכה ביוזמות בקהילה, פעילויות הפגה, יש פחות או יותר פעילות אחת לשבועיים למשפחות, זוגות, נשים, ילדים, נוער, אנחנו ממש מגוונים את זה.

פתיחת קבוצת אימהות של משרתים, זה משהו שהתחלנו לעבוד עליו, בעצם עכשיו שבוע ההוקרה נתן לנו את ההזדמנות, עשינו פעילות אחת ואני אראה בשבוע ההוקרה שניסינו לגוון אותו. עשינו פעילות של אימהות של, נרשמו ,50 זה קבוצות קטנות, אנחנו כבר יצאנו עכשיו בפעילות נוספת בעוד שבוע וחצי ל-25 בהמתנה שהיו, ופתחנו קבוצת וואטסאפ וממש מתחילים לעשות עבודה עם אימהות של משרתים, ושוב, זה בהלימה לנתונים שראיתם. אנחנו יודעים שאימהות של משרתים, פה זה מדבר יותר על הנשים של, אבל עוד יותר אימהות של משרתים חלו בשנתיים האחרונות ולא טיפלו לעצמם בשנתיים האחרונות כי הם דאגו נוצר על ידי

21

ישיבת מועצה 10.6.25

למשפחה של המילואים, ויש הרבה מאוד דברים שעלו וזה קבוצה שצריכה התייחסות. בחלוקת העבודה שלנו, חוסן בעצם מובילים את הקבוצה הזאת במפגשים קבועים ועשינו איזושהי חלוקה שכל אחד לוקח תחום. מדיניות הזנת הנחת ארנונה אוטומטית, דיברנו על זה, שבוע ההוקרה למשרתי המילואים ולכוחות הביטחון, עוד שנייה נראה אותו, הקצאת משאבים ייעודיים וגיוס משאבים לטובת הפעילות, יש גם את התקצוב בתוכניות העבודה שעשינו לשנה הזאת אבל כבר הרווחה גייסו תקציבים ממפעל הפיס לטובת חוסן, אני גייסתי משרד החינוך 15 אלף ועכשיו יש לנו לקיץ עוד 15 אלף, אנחנו כל הזמן נמצאים שם ומגייסים וזה עוד בלי לדבר על שיתופי הפעולה הרחבים באמת שיש פה. זה אולי המקום לעצור ולהגיד, בדיוק לפי מה שאמרת לשולמית שישבה פה לפני רגע, זה ממש מהשטח, זאת אומרת, כל העשייה פה, אנחנו מלווים אותה, תומכים אותה, עוזרים, אבל כל דבר זה יוזמה שבאה מהשטח, ממצוקות, ואני אישית מתרגש, זו פעם ראשונה שאני מצליח לעשות משהו שהוא ממש יד ביד בצורה כזאת. כרגע אנחנו עובדים על קייטנות המשך לקיץ שזה בשני מישורים. המישור שכרגע לנו קריטי, שיהיה מענים, שיהיה מספיק קייטנות שיוכלו לקלוט ילדים באוגוסט לצורך העניין, והשלב השני זה בעצם ליצור איזושהי הנחה, אם אתם מכירים או לא, ההנחה שמקבלים, הזכאות שמקבלים בעצם מקרן הסיוע זה 2,000 שקל לשנה לקייטנות. פסח, יולי, אוגוסט, זה לא הרבה כסף, בטח לא אם יש לך כמה ילדים, זה לא מכסה כלום במחירים האלה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: זה רק באוגוסט.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: ולכן אני אגיד שכרגע כל הסיפור הזה הוא בעייתי. אנחנו לא יכולים לתמוך בקייטנה שהיא לא קייטנה דרך ממשרד החינוך, שאין לה את כל האישורים. אבל כשהם מבקשים ממנו לשכור מבנים אני כן יכול לתת להם הנחה בשכירות המבנה ואז אנחנו בעצם מקבלים הנחה על בסיס זה למילואימניקים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: מורידים את המחיר.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: וזה בעצם התמהיל שאנחנו בונים אותו. על שבוע ההוקרה, קצת סיכום על השבוע עצמו. את זה אתם מכירים פחות או יותר, פתחנו משחקייה, הצלחנו לפתוח אותה עם סטודנטים שבעצם לוקחים בימי שישי או בערב חג את הילדים והאמא משוחררת, לעשות קניות, לישון וזה הלך מדהים, באמת הלך מדהים. הפסקת קפה בעצם, זה הפעילות של האימהות, פלייבק זוגות שעשינו, מגש פיצה, שחילקנו למשפחות בשבוע הזה דרך פיצרייה אפרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כמה מגשים?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: עוד שנייה נגיע לנתונים אבל 160 בערך. הפנינג גיבורי על, זר של חיבוק שזה סדנת שזירת פרחים, משחקיית המילואים זה, אמרתי, פתחנו פעמיים בסוף זה היה ארבע כי היה ביקוש אז פתחנו את זה לעוד שני ימים, וסדנת עיבוד הורה-ילד. כמובן שיש פה דברים שלא נכנסו, בסדר?

נוצר על ידי

22

ישיבת מועצה 10.6.25

זה היוזמות שאנחנו היינו ממש עליהם, אבל יש פה המון דברים שקרו בבית ספר אריאל להנהגת ההורים, עכשיו עושה כבר פעם שנייה ארוחת ערב למשפחות הפעילות, בעצם הילדים מביאים, כל אחד בחלוקה, משפחות, עד יום חמישי הקרוב, צלחות, אוכל ומארגנים ארוחת ערב. היה גם בקיסריה יום לנשות מילואים פעילות, שבעצם אמא אחת שלהורים שלה יש דירה בקיסריה תרמה את כל היום הזה ועשו להם יום פינוק שם, עם הסעות, עם הכל, הם יצאו ליום מלא. בבית ספר אלומים הוציאו סטיקרים, ממש כל בית ספר אנחנו מנסים להיכנס

טליה מרכוס [חברת מועצה]: סטיקרים שמה?

אביטל כהן [חברת מועצה]: סטיקרים לעידוד, תמיכה, הוקרה חנני פייגין [חבר מועצה]: שמו לנו מגנטים על הדלת, משפחה מגייסת, דברים כאלה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אנחנו מנסים להיכנס לכל, ממש, לכל התחומים האלה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: יש לי שאלה לגבי קהילות סביב בית כנסת. יש לזה איזושהי התייחסות?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: כלומר?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: שיתוף פעולה עם ועד?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: שיהיה, כן, האם יש איזשהם שיתופי פעולה עם ועדים של בתי כנסת?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: התחלנו לבנות עכשיו, נכנסה עובדת, דבורה מלכה, לאגף קהילה, היא מחליפה את רחל. זה התפקיד שלה, היא עכשיו בונה ראשי קהילות ולהבין בדיוק מי הם ראשי הקהילות כדי ש-

דנה שפיגל [חברת מועצה]: דרך בתי כנסת?

אביטל כהן [חברת מועצה]: ממש סיווגים, בתי כנסת, קהילות.

חנני פייגין [חבר מועצה]: דרך צח"שים אפשר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אנחנו לא רוצים להפעיל את כולם על אותו דבר. זאת אומרת, לא להעמיס-

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל זה חשוב בתי הכנסת, כי לפעמים יש.

נוצר על ידי

23

ישיבת מועצה 10.6.25

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: חד משמעית. אנחנו מקבלים כרגע את הנתונים, אני יודע שהמילואמא גם בקשר עם בתי הכנסת ומקבלים גם מהם את הנתונים. פעם בשבועיים, פחות או יותר, שולחים הודעה לכל הקהילות, של תעדכנו אותנו מי נמצא במילואים, זה הנתונים שבסוף אני גם מקבל אותם ומצליב אותם.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מעולה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: בשבוע ההוקרה היה לנו 180 מגשי פיצות, בגדול זה היה קצת יותר אפילו, 210 שחולקו. המשכנו את זה קצת מעבר כי אנשים שקיבלו בשבוע עצמו-

טליה מרכוס [חברת מועצה]: מי חילק, אברהם? כי זה גם פרוצדורה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: את הפיצות? או שבאו לקחת או שהוסיפו עשרה שקלים וזה הגיע עד הבית כמשלוח. אבל זה היה פרויקט ממש יפה, עם המון תגובות, עם המון תמונות ששלחו חזרה של המשפחות אוכלות את הפיצה. כולם כתבו "סגרנו פינה עם מגש עגול", קצת היה לי קשה עם זה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: זה קיבל גם הד, אני אומר לך, במוצבים פה באזור, כי הם שאלו אם הם יכולים להצטרף, אפילו שהם לא תושבי אפרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הם לא רק שאלו.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: לא רק שאלו, נרשמו לפרויקט הזה בסביבות ה-600 אנשים, אני הייתי צריך למיין ושאלתי מי מאפרת ומי לא מאפרת. בהתחלה גם הצלחתי לשלוח אישית לכולם סליחה שאנחנו מספקים את זה רק לאפרת, כי הפיצו את זה, וכולם, הרוב המוחלט, 99 אחוז, הגיבו לי, "לפחות ניסיתי".

אבל בסדר, כולם העריכו, גם אנשים מבחוץ ממש העריכו את הסיפור הזה. דיברנו על הפלייבק. בסופו של דבר בשבוע עצמו אנחנו נגענו בסביבות האלף תושבים, יותר מאלף תושבים שהגיעו לפעילויות השונות, שזה באמת היה מדהים. בהמשך, קודם כל מבחינתנו, אחד הדברים, אני לא יודע אם ראיתם את זה, אבל כשהתחלנו לפרסם את זה אז היו תגובות על, עוד פעם המשפחות, ועוד פעם הילדים של, ומה איתנו המילואימניקים עצמם. מבחינתי זו הזדמנות לשמוע את מי שאומר את זה ולהבין, כי אני מבין את המצוקה, כולנו נראה לי מבינים את המצוקה, ומי שכותב דבר כזה, ולמדתי הרבה מהשיחות האלה גם כמילואימניק.

בעצם האמירה הייתה, אנחנו צריכים שיראו אותנו. היוזמה של לנשום את הבית רגע לפני ורגע אחרי, אני כרגע במשא ומתן עם ספתח ועם פת במלח לגבי-

דובי שפלר [ראש המועצה]: מתחם האוכל.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: מתחם האוכל.

נוצר על ידי

24

ישיבת מועצה 10.6.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מי יארח כאילו?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני רוצה לעבוד עם שניהם, יש לנו שתי יציאות, שבעצם משרתים יוכלו כשהם יוצאים למילואים להיפרד מאפרת בכוס קפה וכשהם חוזרים חזרה הביתה, שניה לפני, הם יכולים לשתות כוס קפה. תהיה איזה שהיא הגבלה-

חנני פייגין [חבר מועצה]: צריך להגיד בהקשר הזה שפוד-קורט תורם, בתור מילואימניק בעצמו, לא מעט, אני אומר את זה בתור חבר כיתת כוננות, הרבה מאוד למילואימניקים פה באפרת ועושה את זה בשקט.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: וגם הפלאפל.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני אגיד שכל התוכנית הזאת היא מודל, היא תחת מודל כלכלי. זאת אומרת אנחנו משלמים לספקים, המדיניות שלנו זה קודם כל מילואימניקים, מילואימניקים תושבי אפרת, אחרי זה עסקים באפרת, כל הסדנאות שאנחנו עושים, הרוב המוחלט, 90 אחוז אנחנו מביאים מפה מבפנים, זה ממש המדיניות שלנו ואנחנו גם רוצים לשלם על זה כי ראינו את הנתונים ואנחנו רואים את המקום שלהם.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אני רוצה להגיד גם שאני לא יודעת מי עומד מאחורי העיצובים אבל זה כל כך מזמין, זה כל כך פותח לב. גודל האותיות ובדיוק התמונה הזאת והצבעים הרכים, זה ממש מדהים.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: גם מקומי, כיף גדול. השלב שלנו הוא קריטי זה להכניס לפני ספטמבר בעצם את אגף חינוך ביחד איתנו לפורום, זה השלב הבא, אנחנו רוצים קצת יותר למסד את מה בעצם ילדי המילואים מקבלים בתוך הבית ספר החל ממנגנון לשמור את הקנייה של החד פעמי להורים שנמצאים ולא את המגש ירקות שנתקעים איתו בסופו של דבר, ועוד מעבר לזה, יש הרבה יוזמות ורעיונות כאלה. ותוכניות של הגפן, בעצם יש המון תוכניות בגפן עכשיו שקמו, לראות שבאמת מכניסים את זה לבתי ספר. זה בגדול, תודה גם על ההזדמנות להביא את זה וגם להציג את זה בפניכם.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: זו הזדמנות להגיד תודה על אתמול, היה לכם ערב מדהים. אתמול היה להם, מי שלא יודע, מסיבה לבוגרי -יב', תודה גם לשירה, כל הכבוד, היה מדהים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: איחלנו לשמיניסטים בהצלחה ולהתראות במטה הצעירים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אברהם, רשמית מה תפקידך ביחס למילואימניקים?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: סליחה, באמת לא אמרתי את זה מקודם. המילואימניקים נכנסים תחת המון הגדרות. מפעל הפיס כמו שאמרתי, כל משרד רוצה להכניס פעילות למילואימניקים תחת המשרד נוצר על ידי

25

ישיבת מועצה 10.6.25

שלו ולכולנו יש איזושהי נגיעה. היה ברור לנו שצריך לתכלל את זה. בצעירים בעצם, גם התחלנו את זה בעצם כשיצאה המלחמה, אבי רומנו התחיל את זה דרך הצעירים וגם בגדול, הצלחתי להשיג את הקולות קוראים שיכולים להביא לי את כוח האדם שיוכל לעבוד על זה. החל מה-1.7 מתחילה עובדת שלנו במשרה מלאה שהיא רכזת חיילים משוחררים ומילואים, הקרן והיחידה להכוונה לחיילים משוחררים הפך להיות גם מילואים, ויש לנו עוד קול קורא שאנחנו אמורים לקבל את התשובות שלו והן אמורות להיות חיוביות לאור הנתונים, של עוד 100 אחוז משרה מנגב-גליל, שמתעסק במילואים ומילגאים. ואז בעצם אנחנו נעשה פיצול, מילואים ומלגאים יתעסק במשפחות המילואים ובמלגאים, וחיילים משוחררים זה במשרתים עצמם, גם החיילים, גם המילואים, ובעצם שיהיה ממש כל אחד על התפקיד שלו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: על פי בקשת הפורום, אני מבקש מכם להצהיר הצהרה פומבית בשם כולנו:

"כמועצה מקומית אפרת, אנו לוקחים אחריות על רווחת משפחות המילואים, השגרה בעיר או במועצה

מתאפשרת בזכות המשפחות המגויסות ועלינו לעטוף אותם ולאפשר להם לקיים שגרת חיים תקינה ככל

האפשר". פה אחד, ההצהרה הזאת התקבלה. תודה רבה אברהם ותודה רבה לכל אותם אלפי בני המשפחות, של משרתי המילואים כאן, בכלל לאורך כל השנים ובפרט ביותר משנה וחצי האחרונות של חרבות ברזל. אלה האנשים שבזכותם המדינה שלנו יכולה לשרוד כל כך הרבה זמן תחת מלחמה, לצד הקשיים הגדולים עדיין של החטופים והפצועים, אבל להביא את ההישגים העצומים, הביטחוניים והצבאיים שאנחנו חווים בשנה וחצי האחרונה. תודה רבה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: צריך להוסיף אברהם לרכזת של החיילים משוחררים, מילואימניקים ופצועי צה"ל.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: ומשרתי כוחות הביטחון, יש פה הרבה עבודה האמת.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: פצועי צה"ל זה קטגוריה ששייכת לרווחה ולא שייך להם, יש שם טיפול מיוחד.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה לאברהם. אנחנו עוברים אל מועצת הנוער שלנו. מועצת הנוער הוזמנה-

אביטל כהן [חברת מועצה]: כרגע אין כוונה להכניס את זה להגדרה, כן יש חשיבה מחודשת על ההגדרה של מי הוא מילואימניק פעיל ומי הוא מילואימניק לא פעיל שמטפלים בו במסגרת של המילואימניקים, זאת שאלה, זאת באמת שאלה אמיתית. כרגע אין כוונה כזאת.

חנני פייגין [חבר מועצה]: כי אני חושב שדווקא בפצועים זה מאוד מאוד ברור שהם עצמם מקבלים המון מעטפת מסביב, אבל השאלה מה קורה עם המשפחה.

נוצר על ידי

26

ישיבת מועצה 10.6.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה נכון. אני אגיד שאצלנו בקהילה נכנסים תחת ההגדרה הזאת כל אנשי כוחות הבטחון. נכון, גם אפרת, לא רק פצועים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב, תודה.

[ 6 ] סקר מיפוי צרכים – מועצת הנוער

דובי שפלר [ראש המועצה]: אנחנו הזמנו את נציגי מועצת הנוער על מנת שיציגו בפנינו, כמו שאומרים בכותרת של השקופית, סקר מיפוי צריכים לנוער שנערך על ידם בשנה הזאת, בינואר. את נילי אני חושב שכבר כולנו מכירים, תציג את עצמך לפרוטוקול.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אני אורי שיין, אני מתפקד כיושב ראש מועצת הנוער.

דובי שפלר [ראש המועצה]: חדש יחסית, כמה חודשים.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אבל הוא מאוד פעיל.

אביטל כהן [חברת מועצה]: איפה אתה לומד?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אני לומד באורות יהודה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: איזה כיתה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אני בכיתה יא'.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אוקיי, בבקשה, הבמה שלך.

אביטל כהן [חברת מועצה]: באיזה שכונה אתה גר?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: בזית.

דובי שפלר [ראש המועצה]: בבקשה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: לפני שאני אפתח בסקר עם הנתונים, אני רוצה להציג ולהכיר לכם את מועצת הנוער. למי שלא מכיר, מועצות נוער רשותיות ובכללי מועצות נוער בכל גלגליהם, פועלות בצורה כזאת שהם מקבלים נציגים מהמועצה שקורית מתחתם. המועצה הרשותית, המועצה המקומית, המועצה הבית ספרית. בכל בית ספר אמורה להיות מועצת תלמידים ושם נערכות בחירות לשלוח נציגים למועצה נוצר על ידי

27

ישיבת מועצה 10.6.25

הרשותית. ככה מגיעים בעצם לכל האוכלוסיות שאפשר, לכמה שיותר, והמועצה בעצם מייצגת את כלל הנוער. פה באפרת ובכללי בגוש עציון זה קצת מסובכת. בגלל שבני הנוער מחולקים בבתי הספר ברחבי הגוש, ובכלל יוצאים מפה המון, וכל בתי הספר שנמצאים כאן כרגע אצלנו בגוש, כולם מעורבבים, וגם חוץ מזה, שזה בעיה בפני עצמה שחסרות מועצות תלמידים בבית הספר, גם אם היו, הן כולן מלאות בבני נוער ממגוון מקומות ואי אפשר ליצור מצב שבו הם שולחים נציגים אלינו כנציגי נוער אפרת. במשך כמה שנים איך שמועצת נוער פעלה זה היה בעצם בני נוער רגילים מאפרת שרצו לתרום, הלכו וביקשו להצטרף, עשו להם ריאיון, ואו שקיבלו אותם או שלא קיבלו, לפי שיקולים כאלה ואחרים, מי שכבר היה במועצה החליט אם לקבל אותם. אנחנו החלטנו לשנות את הדבר הזה, הרי אנחנו רוצים באמת להגיע כמה שיותר אנשים, ועם כמה שחשוב לנו חבר'ה עם רצון טוב וערכים, אנחנו גם רוצים חבר'ה שמייצגים את הנוער. מה שעשינו, שזה פיילוט ראשון השנה, זה שבמקום לגייס דרך בתי הספר, החלטנו לגייס דרך סניפים וככה בעצם להגיע לכמה שיותר אוכלוסיות. כמובן שגם הפתרון הזה הוא מאוד, מאוד חלקי, יש המון בני נוער שלא נמצאים בסניפים ואנחנו רוצים להגיע לכולם, אבל זה הפתרון הכי טוב שצלחנו למצוא בטווח הזמן הנוכחי, וכמובן שאנחנו עובדים על להרחיב את קהל היעד שלנו ואת הקהל שאותו אנחנו מייצגים. באותה החלטה שבה אנחנו החלטנו שאנחנו בוחרים דרך סניפים, רואים אותה קונקרטית ואתם גם תראו את זה בסקר, בפעילויות שעשינו, בפרויקטים שעשינו השנה, רואים את זה שהתעסקנו בעיקר בסניפים, ככה גם הצלחנו להגיע להרבה יותר בני נוער, הרי פעילויות שנים קודמות היו עם כמות כזאת של בני נוער והשנה הזאת הם היו עם כמויות פי שתיים, שלוש אפילו ארבע ממה שהיו פעם, עשינו פה שיפור מטורף בכמות האנשים בגלל שהתמקדנו בסניפים. כמובן ששוב, זה פתרון חלקי וזמני, שבעזרת השם בעתיד ישתפר ויהיה בסוף לכלל הנוער. לפני שנגיע לסקר, גם אני רוצה לספר קצת בקצרה מה עשינו השנה. התחלנו את השנה סביב חודש חשוון, שזה גם שם בערך יש את חודש הארגון של הסניפים. ישר החלטנו שאנחנו רוצים לפנק את המדריכים וצוות הסיעה, כי חודש הארגון זה זמן מאוד אינטנסיבי, כולם עובדים מאוד קשה, מאוד קשה למען הקהילה ולמען החניכים, ורצינו ממש ממש לפנק אותם, ולצ'פר אותם, ולהוקיר להם. חילקנו לכל אחד מתנה אישית, ערכה לחורף, וגם מתנה לכל סניף, משהו נחמד שהם יכולים להשתמש בו. אחר כך הוצאנו את הסקר הזה, בינואר, שכבר נדבר עליו. אחרי הסקר, הפרויקט המאוד גדול שלנו, שאני מניח שגם שמעתם עליו, סופ"ש המנהיגות, הוא פרויקט יחיד במינו שלא היה פה קרוב לעשור. אני מניח שכולם כבר יודעים, זה היה סופ"ש עם המון המון בני נוער מסניפים שונים ולא בסניפים, נוער מתנדב, שקרה בעין גדי, ששם העברנו המון תכנים חשובים לגבי מנהיגות, החבר'ה התגבשו, הכירו אותנו יותר, הוא היה ממש מדהים. גם שכבת ט' שלא הייתה בסופ"ש, ארגנו להם טיול מנהיגות גם.

חנני פייגין [חבר מועצה]: וגם טליה שלנו השתתפה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: בוודאי, טליה הייתה. ועכשיו, גם אנחנו מתעסקים בעוד שבוע ממש, ביום שלישי הקרוב, יתקיים ערב הוקרה לנוער מתנדב, אליו רשומים כרגע מעל 200 בני נוער, שאנחנו בעצם רוצים נוצר על ידי

28

ישיבת מועצה 10.6.25

להוקיר להם על כל העשייה הרחבה והרבה שהם עושים למען אפרת, ויש המון. חוץ מזה גם עכשיו מתקיימת תעסוקת הקיץ

חנני פייגין [חבר מועצה]: ,VIP לא? משהו כזה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נכון, זה .VIP אנחנו גם עכשיו מתעסקים בתעסוקת קיץ, אנחנו מובילים את תעסוקת הקיץ שזה בעצם עבודה של בני נוער באגפי המועצה, ועוד המון דברים שנדבר עליהם בהמשך.

לגבי הסקר, הסקר היה פתוח בערך שבועיים, מה-9.1 עד ה-23.1 והגענו ל-21 אחוז תגובות, מתוך 1,170 בני נוער הגיעו קרוב ל-.250 השאלון הזה היה נושא פרסים כדי שנשיג כמה שיותר תגובות, ונתון מעניין שגם מראה על איכות הנוער המוצג כאן, קרוב ל-90 אחוז מהמשיבים הם מתנדבים בתנועות נוער, במסגרות אחרות, וממש פעילים פה בקהילה. אפשר לראות גם פעילות לפי שכבות, חוץ מזה שאין הרבה מגיבים משכבת יב' הפילוג הוא בערך נורמלי. גם הסקר הזה פורסם קרוב לתחילת שנה, החלטנו שאנחנו רוצים לפרסם סקר מכמה סיבות. אחת, התדמית של מועצת הנוער בשנים האחרונות לא הייתה כל כך טובה, לא בהכרח רעה, פשוט מאוד לא הכירו אותנו, לא ראו אותנו, לא ידעו מי אנחנו. ודאי שעכשיו אתם יכולים להגיד שזה במקום אחר לגמרי. חלק מעצם פרסום הסקר היה בשביל לפרסם את מועצת הנוער וכמובן בשביל לדעת במה אנחנו רוצים להתעסק בשנה הקרובה ובשנים הקרובות, לראות מה באמת, אנחנו הרי לא רוצים לעשות דברים לחינם, דברים שבאמת לא צריכים שנעשה אותם, אז פרסמנו סקר וקיבלנו תגובות רבות וחשובות לגבי הדברים שאנחנו צריכים להתעסק בהם בשנה או בשנים הקרובות. יאללה, בואו נצלול פנימה. נילי תספר לגבי הנושא הראשון-

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מתי הסקר הועבר?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הסקר היה בינואר והיה פתוח שבועיים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: נילי סיפרה לנו על זה בישיבת המועצה לדעתי.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נכון. זה בעצם הנושא הכי דומיננטי.

אביטל כהן [חברת מועצה]: כמה תשובות?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: 20 אחוז, קרוב ל-.250 נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: לפני שאני מתחילה, אני רק רוצה להסביר משהו על המצגת. המצגת בעיקר מראה שני דברים, את הבקשות הגולמיות של הנוער בסקר עצמו, וזה גם משלב את מה שאנחנו יודעים שריאלי, מה שאנחנו יודעים שפחות, ומה שאנחנו רוצים לקדם.

נוצר על ידי

29

ישיבת מועצה 10.6.25

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: יש בעצם את הבקשות הגולמיות ואז בעצם הבקשות הועברו סוג של סינון על ידינו לגבי מה שאנחנו גם מאמינים שהכי רלוונטי והכי חשוב והכי ריאלי.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: החלק הראשון שאנחנו ראינו שהרבה נוער מדבר עליו ומרגיש אותו, אנחנו החלטנו לחלק את זה לשניים. החלק הראשון הוא זה שיש הרבה נוער שמרגיש מנותק, הרבה נוער שכמו שאתם יודעים, לא מתנדב, וככה הוא לא מוצא את עצמו. החלק השני הוא בעיקר פילוג בין הסניפים, בין ההתנדבויות, מה שאומר שכשאתה נמצא באיזושהי מסגרת לא יוצא לך להכיר מסגרות אחרות וזה חבל כי יש הרבה נוער במקומות אחרים שהיית מאוד שמח להכיר, זה פשוט לא יוצא, זאת ההרגשה הכללית.

מעבר לזה הנקודה היא שיש פה באמת הרבה מקומות שאפשר לתרום בהם ויש הרבה מקומות שאתה לא צריך יותר מדי קשה בשביל לראות שיש לך גם איפה לקבל וגם איפה לתת לקהילה. זה שני דברים שאנחנו יכולים למצוא מאוד בקלות וחבל שיש כל כך הרבה נוער שלא מצליח להשיג את זה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: העניין הוא שבאמת פה באפרת אפשר להגיד בבירור שיש כל כך הרבה מסגרות וכל כך הרבה מקומות להיות בהם וכל כך הרבה דברים טובים וסניפים ותנועות ומסגרות, ובכל מקרה, מסיבות כאלה ואחרות, הבעיה היחידה זה שלא מונגש מספיק, לכן הם באמת מרגישים שאין להם מקום, זה אפשר לראות, הנוער שלא נמצא במסגרות מרגיש מנותק, למה הוא לא נמצא במסגרות? למה זה לא מונגש להם מספיק? יש המון סיבות, חלק מהן אני יודע וגם אני לא.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: גם זה בשלבים מוקדמים של להבין את זה, רק התחלנו עם הנקודה הזאת בראש השנה, אנחנו עוד קצת פחות על הקרקע וקצת יותר באוויר עדיין, אבל אנחנו עומדים על זה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זה לגבי יחידים. לגבי סניפים, יש לנו פה שישה סניפים באפרת, כולם פעילים, כולם חזקים, כולם מתפקדים ממש כמו שצריך. מה שעלה בסקר זה שיש חוסר, מהחבר'ה בסניפים, או החבר'ה מחוץ לסניפים שרואים איך הדברים פועלים, שאין מספיק שיתוף פעולה בין הסניפים ובין המסגרות משתי סיבות. אחת, כמו שהיא אמרה זה פשוט נטו פספוס של חבר'ה עם עוד חבר'ה אחרים שיכולים להסתדר טוב ולעבוד ביחד, ועוד אחת, עוד סיבה, יש פה גם עניין של חוסר ניצול של מה שאפשר לעשות במקום הזה. הרי אם יש סניף אחד שעושה עכשיו איזושהי פעילות, חסר לו כוח אדם, חסר לו ככה וככה, מה שקורה היום זה שאו שהם עובדים ממש ממש קשה בשביל לעשות את זה, או שהדבר לא עובד.

אבל-

חנני פייגין [חבר מועצה]: או שזה עולה יותר.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: תגיד לי, אני אשאל אותך לגבי מה שאתה אומר. אפשר להגיד על סניפים שזה דבר מאוד זה, אבל בוא נדבר שנייה על השלוש בני עקיבא שקיימים פה, האם אתם מרגישים שגם בהם יש חוסר בשיתוף פעולה?

נוצר על ידי

30

ישיבת מועצה 10.6.25

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: בין הבני עקיבא הקיימים?

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: כאילו, בסוף יש לפעמים תנועות אחרות, עזרא, בני עקיבא, אני יכול להבין למה, אבל אני אומר, שלוש סניפי בני עקיבא שהסיבה היחידה שהם נמצאים זה בגלל מיקום. האם שם אתם מרגישים שגם יש חוסר של שיתוף פעולה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אפשר להגיד. אני אישית לא נמצא בבני עקיבא, אני לא יכול להעיד על עצמי, אמרתי רק מה שעלה בסקר.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אני חושבת שבתוך סניפי בני עקיבא יש יותר מקום של הפרדת הבני עקיבא הזה ובני עקיבא הזה, פחות יש את הגיבוש של כולם בבני עקיבא, שזה יכול היה להיות נחמד, אבל בפועל אם כבר אנחנו ביחד הזה, זה כבר היה גם עם עזרא.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אבל דיברת על חלוקת משאבים, כאילו לייצר איגום משאבים, בבני עקיבא נגיד יהיה לנו קל לייצר איגום משאבים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: קומונריות מדברות ביניהם.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אבל בסוף העניין זה לא רק קומונריות והקשר בין הסניפים, זה גם החבר'ה עצמם. באמת החבר'ה, יש להם את הקבוצה שלהם ואת המקום שלהם ואת הסניף שלהם.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: למרות שהחב"בים נפגשים פה ביחד בתיכון, שורה תחתונה .

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נכון, אבל עדיין.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני חושבת, אם אני צריכה לסמן נקודת מפנה, בעיניי דרמטית שקרתה, זה היה סביב אותו אירוע כדורגל שהיה בתמר שבעצם, זה גם, זה הגיע מתנועה כלפי מטה שבעצם, אני, הבת שלי תהרוג אותי, אבל זה היה לזכר האחיין שלי והיא זאת שבעצם הציעה את זה ואז הם בעצם התחילו לדבר ביניהם וזה הוביל לאיזשהו מוטיבציה מאוד מאוד גדולה, ההצלחה שם נראה לי הפתיעה הרבה אנשים, וזה גרם לאיזשהו שינוי שוואלה, אפשר להתחיל להסתכל על הנוער כנוער ולא כסניפים.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זה היה בהחלט אירוע מאוד טוב ומשנה. משנה גם הסתכלות.

חנני פייגין [חבר מועצה]: יש התראה לאפשרות של אזעקה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: במידה ותהיה אזעקה אנחנו נרד למוקד הביטחון.

נוצר על ידי

31

ישיבת מועצה 10.6.25

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: באמת התכוונו לדבר על זה, הבעיה היא כל כך מורגשת שהסניפים לא מצליחים להתגבש ויש את הניתוק הזה שבאמת, כמו שאת אמרת, זה כבר עלה מהם. הבעיה היא עד כדי כך כבדה שגם הם הרגישו את הצורך לעשות את זה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הם הרימו את הכפפה ועשו את זה משהו בעצמם. אנחנו באים וודאי שאנחנו מעודדים כל פעילות כזאת וחוץ מזה, גם אנחנו במועצת הנוער, חוץ מהסופ"ש מנהיגות וערב הוקרה שקרב ובא בשבוע הבא, חלק מהמטרות זה לשים את החבר'ה במקום אחד לכמות זמן גדולה, ושיתגבשו וידברו ויתחברו. בנוגע למשאבים שיפעלו כמו שצריך, איך שאני רואה את זה בעתיד ואיך שאנחנו רוצים שזה יהיה, זה באמת שאם יש פרויקט של סניף אחד שיש בו בעיה, או שחסר כוח אדם, חסר ככה או ככה, אפשר ממש להרים טלפון, לדבר עם חבר מסניף אחר, ולעשות שותפות ולהרים ולעשות דברים גדולים. וזה ממש עלה-

חנני פייגין [חבר מועצה]: צריך קודם כל להיות במודעות שלהם שזה פתרון.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זה בדיוק העניין, ונראה לי גם לרובם זו הזדמנות כי זה ממש עלה כמשהו קונקרטי בסקר, גם כמשהו בין סניפים וגם כיחידים שלפעמים מרגישים לא מחוברים כי אין להם מסגרת, ושוב, יש פה המון, רק שצריך להנגיש את זה כמו שצריך. הנושא הבא טיפה מורכב יותר.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הוא לא מורכב, הוא אמיתי מאוד. הגיע הזמן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני אספר לך איפה הם נמצאים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הם יודע, הוא שם, הוא נוער.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זו בקשה מאוד גולמית שעלתה הכי הרבה. אנחנו פשוט חשבנו שהנושא הקודם קצת יותר מהותי אז התחלנו איתו, אבל זו הבקשה שעלתה הכי הרבה, של צורך בחוסר מרחבים פתוחים לחבר'ה. אפשר לראות את זה גם בצד השני, יושבים בפארקים, יושבים בזה, וזה לא כל כך נחמד לכולם, ולא כל הורה רוצה לארח חבורה של בני נוער בבית שלו, זה מובן מאוד. העניין הוא שאין מקום פתוח ונגיש ל-.24/7

*אזעקה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: למי שלא שם לב, יצאנו לעשר דקות הפסקה בגלל האזעקה. אנחנו ממשיכים, בבקשה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: צריך מקום לנוער. דובי, יפה, תקשיבו, צריך מקומות לנוער שישבו שם. בלי פלצנות, יותר מדי נוכחות, יאללה שישבו.

נוצר על ידי

32

ישיבת מועצה 10.6.25

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: לא, אנחנו לא עיוורים לעובדה שזה כן דבר שהוא מאוד מורכב אביטל כהן [חברת מועצה]: תעשו קירות זכוכית, יאללה.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: דבר שהוא מאוד מורכב ומאוד מסובך דבר שאנחנו מדברים עליו הרבה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני נהנה לראות את שירה ואת אברהם מתחילת דבריכם מחייכים, מבסוטים עד השמיים.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: תודה רבה. כמו שאמרנו והזכרנו, אין מקום קבוע ונגיש לנוער והבעיה הזאת מורגשת בעיקר בחורף שבחוץ, בכללי בחוץ זו לא אופציה כל כך משמחת, ובחורף בכלל, זה על גבול הבלתי אפשרי.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: בואו נבנה להם יורטים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: הבעיה שלהם זה לא המרחבים, יש מספיק חדרים במתנ"ס. הבעיה היא שהם רוצים מבוגר אחראי, הם מפחדים שיעשנו, הם מפחדים שזה, הם מפחדים שזה. מרוב שמפחדים לא פותחים.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אני מאוד מבינה את ההורים שדואגים, כי יש בזה הרבה חששות.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני לא חושבת שזה ההורים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: כן, זה בעיקר עובדי מועצה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כי נגיד יש את גן בלה, הוא אחלה גן, הוא במיקום די סביר מבחינת רעש סך הכל, איך שהוא שם זה הולך. אם היו נותנים אור ירוק לשבת שם כל השבוע, הנוער היה שם.

אביטל כהן [חברת מועצה]: פתרונות פיזיים קיימים, הבעיה זו בעיה של מדיניות. צריך לשנות פה מדיניות ולתת להם מקומות לשבת. שום דבר לא יקרה אם הם יעשנו, מי ישמע, יאללה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: וגם להוסיף לפרוטוקול, שמורדות הזית

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: זה לא לפרוטוקול.

אביטל כהן [חברת מועצה]: לפרוטוקול, לפרוטוקול. נוער מעשן, אפשר לחשוב.

נוצר על ידי

33

ישיבת מועצה 10.6.25

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: לפרוטוקול, אביטל מעודדת עישון ילדים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני כן רוצה אבל להגיד שכשבונים את מורדות הזית לקחת בחשבון מרחבים לנוער, מראש לחשוב על זה בתכנית.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: חדרי קהילה. חברים, יש פה אירוע מורכב.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אמרה אביטל משפט מדויק מאוד. אין בעיה של מקום פיזי, יש מקומות פיזיים, יש בעיה של-

אביטל כהן [חברת מועצה]: לא יודעת אם בעיה, יש מדיניות.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: רגע, בואו, הצורך במבנים, יש לנו בעיה, אנחנו יודעים אותה, יש מבנה אחד במטה נוער, בשכונת תאנה, גפן, איך שלא תקראו לו, מצד אחד זה כבר מורדות תאנה, אני לא יודע כבר איפה הוא נמצא עכשיו באמת. מקום אחד, לקחו להם גם את השטחים עכשיו, השטחים הפתוחים שהיו, פירקו חלק מהקרוואנים שהיו שם, נשארו עם מקום אחד. הקמנו שכונה מצד אחד של 900 משפחות, תמר דגן, זה שתי שכונות, הקמנו שם שני סניפים, ולא דאגנו לפתח שם מטה נוער אחד, ויש לנו מבנה שם נוער והעדפנו להשכיר אותו לדברים אחרים ודיברנו על זה פעם שעברה, מה אנחנו עושים עם המבנים שלנו. דבר שני, זית, בנו עוד 400 יחידות דיור, הוסיפו, ואף אחד לא חשב להוסיף נוער. וכן צריך למצוא, צריך-

שרון הורוביץ [גזבר]: אבל יש תנועות נוער בזית.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: לא, לא, לא תנועות נוער.

אביטל כהן [חברת מועצה]: השאלה איך אתה מפריד את המבנה? הסניף צריך להתרגל שהוא ריבוי שימושים וזה לא של אמא שלהם ולא של אבא שלהם.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, אבל זה גם לנוער שלא בסניף או בזמן שלא-

אביטל כהן [חברת מועצה]: ריבוי שימושים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: שנייה, שנייה. אפשר להגיד דברים, יפה, ריבוי שימושים. אנחנו צריכים לדעת שיש מקום לנוער שלא מתאים ללכת לסניף, וזה שיש שם, אתה הולך לבני עקיבא לסניף של בני עקיבא, הוא סניף של בני עקיבא, וזה אומר שהלכתי לסניף של בני עקיבא עכשיו, יש נוער שלא מתאים לו את זה ולא רוצה. צריך לייצר מקום, קחו גנים, אנחנו מתחילים לסגור גנים בזית, בסדר?

אביטל כהן [חברת מועצה]: ספציפית לא השנה, השנה לא.

נוצר על ידי

34

ישיבת מועצה 10.6.25

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: הוספנו עוד אחד.

יונתן מרקוס (יועץ אסטרטגי): סגן ראש המועצה רוצה לסגור גנים בזית?

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אם יש מישהו שיודע, היינו בשמונה גנים בתמר וירדנו לשש, בסדר? ואנחנו יורדים בגנים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: תמר זה לא זית אבל.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אנחנו יורדים, גם בדגן ובזית את לא תופסת הכל, יש לך שניים של הגן הקסום שלקחו אותם, בסדר? לא יועיל, אני מכיר את הכל.

דובי שפלר [ראש המועצה]: חברי מועצה יקרים...

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: רגע, אני רק אומר. אפשר לתת מבנים לנוער, צריך להגדיר את זה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אבל אמרנו שיש מבנים, אבל איך אתה עושה את זה? באים הנוער ואומרים לך, אנחנו רוצים שיהיה מבוגר אחראי, אנחנו רוצים שיהיה דברים, אנחנו רוצים שיהיה זה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: יש לנו מטה שלם, יש רכזים, בואי, נו.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אבל הם לא יודעים לתת פתרונות של מדיניות.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הם ידעו.

אביטל כהן [חברת מועצה]: הם לא ידעו עם היום.

דובי שפלר [ראש המועצה]: חברי מועצה יקרים, הנושא לדיון עכשיו הוא לא מתן חדרים לנוער, על זה אפשר לקיים דיון אחר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אבל תראה את הכותרת שלהם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הם בדיוק נמצאים פה בשביל להציף שאלות, על מנת שאפשר יהיה אחרי זה, בנושא אחר לדון בדבר הזה. לא ככה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הצעה לסדר לישיבה הבאה, מבנה נוער.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נא להמשיך, בבקשה.

נוצר על ידי

35

ישיבת מועצה 10.6.25

טליה מרכוס [חברת מועצה]: רשמתי.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כפי שכבר אמרתם, קיבלנו המון, המון, המון בקשות למקום. אפילו נתון מעניין זה ש-65 אחוז אמרו שהם יצטרכו ובשאלת המשך שאלנו האם ישתמשו במקום, 90 אחוז אמרו שישתמשו. זה בעצם אומר שגם החבר'ה שחצי צריכים ישתמשו בכל מקרה, המקום הזה יהיה טוב לכולם, 90 אחוז זה ממש נתון בשמיים. עכשיו, כולנו פה הסכמנו שזה מאוד מאוד נצרך, אבל חוץ מהבעיה של המדיניות והביטוח וכל הדברים שאני לא בטוח שאני מודע אליהם, יש גם את העניין שאם המקום הזה יישמר כמו שצריך, כי גם חלק מהעניין שאנחנו, בני נוער יכולים להיות בלגניסטים ולא שומרים על מקום כמו שצריך, או חלק יכולים לגלות חוסר אכפתיות למקום. שאלנו גם בסקר, האם אתם חושבים שהמקום הזה ישמר, וכמו שציפינו, קרוב ל-40 אחוז ענו שהם חושבים שהמקום לא ישמר. למה?

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: תשובה עצובה. אם נוער מעיד על עצמו שהוא לא ישמור על המקום אביטל כהן [חברת מועצה]: די, אבל זה לא מוזיאון, זה נוער עם חיים צורי דותן [סגן ראש המועצה]: רגע, אבל תני לי לדבר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אפשר לחשוב, לא צריך לצקצק כל היום.

דובי שפלר [ראש המועצה]: למה את צועקת?

אביטל כהן [חברת מועצה]: "תשובה עצובה", לא עצוב, שמח, שכל היום יהיו ויהיו ויעשו חיים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: את טועה, את טועה, כי אנחנו צריכים לשפץ עכשיו את בני עקיבא תמר בהמון כסף, תמר דגן, סניף פה. אנחנו צריכים לשפץ אותו בהרבה כסף.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: למה?

חנני פייגין [חבר מועצה]: כי פגעו בו.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: למה? כי תסתכלי עכשיו, תיכנסי לסניף ותראי אותו, כי אף אחד לא שמר עליו כמו שצריך, ואנחנו צריכים, ולפני כמה שנים שיפצנו סניף זית. זה מה שקורה בסוף.

אביטל כהן [חברת מועצה]: סבבה, נו, יופי, חיים, חיים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: זה לא קשור חיים.

נוצר על ידי

36

ישיבת מועצה 10.6.25

שרון הורוביץ [גזבר]: אין אחריות להריסה...

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אביטל, חשוב לי להגיד שבתור מועצת הנוער

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה, הם ותיקים?

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: כן יש לי בעיה עם זה שיהיה מוזנח, כן יש לי בעיה עם זה שיעשנו בו, מאוד מפריע לי ומאוד אכפת לי. לא רוצה שזה יקרה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אביטל מוכנה לפתוח חדר עישון לנוער?... כן, הלאה, בבקשה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: חלק אמרו שזה יקרה בגלל פשוט חוסר תשומת לב למקום, חלק אמור שזה ממש יהיה חבר'ה בעייתיים שיפעלו מחוסר אכפתיות וונדליזים. לא משנה מאיזו סיבה זאת, אנחנו עובדים למצוא פתרון לדרך שהמקום כזה יהיה אפשרי. אני גם שם לב שיש פה המון רצון ביחד איתנו, זה כבר נחמד.

כמו שכבר הזכרת, אנחנו נחזור ונדון על זה או בפורום הזה או בפורום אחר, ונעבוד על מודל שבו דבר כזה יהיה אפשרי בכל דרך שהיא, בין אם זה יותר ויכוח או פחות ויכוח, לפי איך שנסכים ביחד.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: דרך אגב, אתם מאוד מתואמים עם הנוער, כי גם היו לנו שאלות שהן כן, לא, כמו שאתם יכולים לראות בשאלה הזאת. וגם היו לנו שאלות של הערות פתוחות, שהם יכולים להגיד מה שהם רוצים, וכן, הם בדיוק כמוכם, גם להם היה הרבה מה להגיד על הנושא הזה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: חלק אמרו את הציוד, מה שפחות התייחסתי עליו, גם הציוד המתאים מאוד חשוב שיהיה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מקרן, מסך.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כן, מקרן, מסך, מקומות לשבת בהם, משהו נוח, אפילו מקרר או משהו, דברים שאפשר להכין שם דברים ושיהיה נחמד ונעים ולא רק איזה ארבע קירות וגג.

אביטל כהן [חברת מועצה]: חשמל למוזיקה. גם אם רוצים להשכיר את זה לימי הולדת, לזה, בואו, כמו בכל רשות מקומית שמכבדת את עצמה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כן, וכמו שכבר אמרתי בתחילת ההצגה, שאנחנו התעסקנו יותר בסעיפים השנה וגם בהמשך לזה פתחנו את מרכז ההדרכה שהוא גם איפשהו עונה, לא בדיוק על הצורך הזה אבל איפשהו שם, מכיוון שהיה חדר למטה נוער שהיה משומש כמחסן, לא פעיל, ממש מיותר החלטנו שאנחנו רוצים להשמיש אותו, הוצאנו משם את כל הדברים, צבענו, שיפצנו, ממש בידיים שלנו בעצמנו, ואיבזרנו נוצר על ידי

37

ישיבת מועצה 10.6.25

את המקום בכל ציוד, כל דבר שהמדריכים והפעילים וצוותי העשייה יחלמו שהם אי פעם יצטרכו, ממש כל דבר שהם צריכים נמצא שם.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: ציוד משרדי, מחשבים, מקומות לשבת, לדבר, להיפגש.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הוא בעצם נותן מענה אבל גם ממוקד קצת לסניפים-

אריאלה פרי [חברת מועצה]: איפה?

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: במטה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: מטה הנוער. והוא מקום שהוא נעול ולמדריכים ולצוותי הסיעה יש את הקוד למפתח. הוא מקום שהוא דווקא פתוח והמדריכים יכולים להיכנס אליו כרצונם מתי שהם ירצו. זה עונה על הצורך פשוט לאוכלוסייה ספציפית ואנחנו רוצים להרחיב את המענה.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: זה דבר שהוא מאוד טרי, כל העניין הזה של הנוער שהוא לא בהתנדבויות, מאוד קשה להגיע אליו. אנחנו מאוד עובדים על זה עכשיו, אנחנו בשלבים מאוד התחלתיים, עדיין אין לנו הרבה מה להגיד על זה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אז זה ממש הצעות גולמיות שהועלו בסקר.

חנני פייגין [חבר המועצה]: זה במלל הפתוח.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כן, המלל הפתוח. לגבי הקמת מרכז פתוח כבר דיברנו. התחבורה הציבורית, אני רוצה להתחיל בזה שהתחבורה הציבורית פה, גם כבן נוער פרטי, וגם כמי ששומע את מה שקורה פה ורואה, היא מצוינת ממש, בקושי חסר כלום, ממש בקושי, כמעט ולא חסר שום דבר, פשוט הטענות שעלו בסקר הן בעצם על מקרים ספציפיים שבהם אין כל כך, אני לא כל כך יודע, אבל אין כל כך מה לעשות.

לדוגמה, קווים ירושלים בלילה בימים שהם לא חמישי או מוצ"ש, זה לא כל כך יעיל אבל זה עלה בסקר וחשוב שנדע.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: בעיקר בקיץ, אבל לאורך כל השנה, אתה יוצא בסוף השבוע, ואז אתה נתקע בלילה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: בעיקר בלילה, זה היה רוב ההצעות, שבלילה היה חסר להם, ובשעות עומס כמובן, אבל זה לא ספציפית מיועד לנוער, זה בכללי.

אביטל כהן [חברת מועצה]: ירדו הטרמפים מאז התקופה שלנו? כבר אין יותר טרמפים?

נוצר על ידי

38

ישיבת מועצה 10.6.25

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: פחות עוצרים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: כן?

חנני פייגין [חבר מועצה]: יותר קשה עם הכביש החדש.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אני מדברת על תוך אפרת.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אבל הם רוצים בלילה מירושלים לאפרת.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, אנשים לדעתי פחות עוצרים.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: גם מירושלים לאפרת בלילה זה נושא שעלה, ואנשים ממש פחות עוצרים אבל, לפני כמה שנים היה גם פרויקט שניסו להרים עם מועצת נוער לגבי טרמפים, נעצר איפשהו, אנחנו אולי נמשיך עם זה בעתיד.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה, לעודד עצירת טרמפים?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כן. אבל בכל מקרה זה משהו שעלה. לגבי הרחבת השעות עבודה בפרויקטים לנוער. לגבי עבודה, אנחנו עכשיו עושים תעסוקת קיץ שזה בעצם 200 שעות עבודה לכל מי שירצה, העניין הוא שזה בשכר מינימום. וילדים בכיתה ח' ו-ט' מגיעים כמובן בגיל שלי, בגילאים שלנו פחות מגיעים וזה הגיוני, גם אני לא אלך לעבוד בשכר מינימום. אבל זה חשוב שנדע, ולגבי פרויקטים, כמו שאמרנו בהתחלה לגבי הסניפים והמסגרות שלא נגישות לכולם, זה אותו עניין. הם העלו בפנינו צורך שחסר להם פרויקטים ומסגרות.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אנחנו יכולים להגיד בחוויה האישית שלנו, אנחנו עוד לא מרגישים את זה, אנחנו עושים הרבה דברים, אנחנו חושבים, ודיברנו על זה הרבה, שהבעיה המרכזית היא להנגיש להם את זה, אנחנו לא יודעים איך, כן, חשיפה, אנחנו לא יודעים בדיוק איך.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה זה פרויקט?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: לדוגמה, פרויקט זה יכול להיות:

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: תור הנוער, להקות, ג'וחא.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הפרויקט, הפרויקט עצמו.

נוצר על ידי

39

ישיבת מועצה 10.6.25

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אין לזה סוף, יש כל כך הרבה דברים.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: ויש פה, העושר, אני יכול לחשוב על עוד המון מסגרות שיש פה.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: מועדונית בכלל הם גם צריכים, והנוער בכלל לא יודע, זה כאילו דברים שחבל, שבאמת חבל שזה כוח עבודה שצריך אותו בקהילה ופשוט לא משתמשים בו.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זה שני מובנים, גם בקשר להתנדבות שהם מרגישים שחסר להם, זה ממש למקומות שחסרים פה, לדוגמה מועדונית שעכשיו נפתחה שוב אם אני לא טועה, מועדונית לנוער או משהו כזה, שיכולים להיעזר מתנדבים.

דנה שפיגל [חברת המועצה]: הג'ימבורי.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הג'ימבורי או משהו כזה וזה לא מונגש כל כך, וגם לא בהכרח התנדבויות, זה מישור אחד, יש חבר'ה שרוצים להתנדב, לא מכירים כל כך, אפשר להשתמש בזה. ושתיים, זה החבר'ה עצמם שלפעמים מוצאים את עצמם בחוסר מעש ושאין לנו דברים לעשות ויש מה לעשות, יש המון מה לעשות, אנחנו פשוט רוצים שזה יהיה מונגש כמו שצריך, וכל אחד ימצא את המקום שמתאים לו, כי אנחנו בטוחים שיש מקום שמתאים לו. הנקודה האחרונה היא מחירים נגישים לנוער באירועים ובחנויות, זה משהו שעלה המון וזה משהו שאנחנו מתעסקים בו. לפני שאני אדבר על זה שאנחנו מתעסקים בו, זה נושא שהוא בנוי מהמון סיבות. אחת, אין לנו הכנסה שוטפת, העבודות שכן יש, כמו שעכשיו אמרתי, עבודות שכן מוצעות לנו לרוב הן לא בשכר כל כך אטרקטיבי, אז אם אנחנו כן עובדים אנחנו לא מרוויחים כזה הרבה, ויכול להיות שפעם, היום גילינו שפעם לבקש מההורים היה יותר לגיטימי, אתה מבקש מהורים כסף, היית מבקש ,35 ,40 50 שקלים אם היית מגזים, הולך ועושה יציאה עם חברים, משהו איכותי.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הבת שלי בת 10 מבקשת .100

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: 150 שקל זה נמוך.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: בנוסף לכל אלה יש לנו גם את הרישיון, שהם בעיקר בגילאים של ,16 ,17 ,18 אנחנו צריכים לממן, אנחנו צריכים להשיג את הכסף מאיפה שהוא.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני מציע לך, נילי, תפני לטובית, יש עכשיו את הנושא של הקניון הדיגיטלי.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: דיברתי.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נפגשנו איתה.

נוצר על ידי

40

ישיבת מועצה 10.6.25

אביטל כהן [חברת מועצה]: באיזה הקשר אמרת את זה אבל?

חנני פייגין [חבר מועצה]: יהיו שם בעזרת השם קופונים ואפשר לעשות קופונים לנוער.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אתה מקדים אותנו.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: גם זה יוצר, גם יש פערי מעמדות בין חבר'ה שיותר יש להם, פחות יש להם וזה חברים שרוצים לצאת לאן שהוא, ואחד שפחות יכול, אני לא חושב שזה נוער צריך להתמודד איתו, שהוא יכול הוא צריך לסרב לחברים שלו לצאת במובן שפשוט חסר לו ואין לו וזה לא דברים בשמיים, זה לא עכשיו לטוס לאיזה מקום, זה לצאת לאיזה מקום נחמד, שזה מאוד לגיטימי ומאוד נחמד וזה משהו קשה ועל גבול הבלתי אפשרי בימינו. כמו שחנני אמר, נפגשנו עם טובית, אחראית על העסקים ודיברנו איתה, פגישה ארוכה ומשמעותית לגבי הקניון הדיגיטלי שהיא מוציאה ולגבי קופונים והטבות שיהיו ספציפית לנוער, אנחנו ממש רוצים לפתוח אגף נוער בתוך האפליקציה הזאת שנוכל לעדכן בו הטבות קופונים כל הזמן ולקדם את העניין. בכללי, גם דרך בעלי עסקים, אני אגיד שלפני בערך 4-5 שנים היה כרטיס ורוד לנוער שהיה פעיל למשך כמה חודשים טובים שפשוט היית מציג אותו ומקבל הנחה בהמון המון בתי עסק באפרת.

ספציפית הכרטיס הזה יצא בתקופת הקורונה אז העסקים היו נואשים ללקוחות וגם הוא היה פיילוט ובסוף הוא לא עבד בגלל שכל אחד, העבירו כרטיסים, אנשים שלא השתמשו, צריך למצוא כמובן את הפתרון המתאים בהתאם לאיך שאנחנו רוצים לעשות את זה, אבל חשוב מאוד שזה יקרה כי זה נושא מאוד-

אריאלה פרי [חברת מועצה]: ולמה זה בעצם לא קורה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: למה אנחנו לא נותנים כרטיס?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא, למה עוד אין את הדבר הזה, מה החסם פה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: יפה, דבר ראשון, חסם אחד שאנחנו בטוחים שהוא קיים, העסקים לא בהכרח רוצים

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני כן אומר שבקניון הדיגיטלי הזה, בגלל שהוא יהיה פר בן אדם, אין בעיה לדעת מי הבן אדם ולתת לו את ההנחה שלו.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נכון, זה לגבי האפליקציה. אנחנו נסיים ואני אגיד שכמועצת נוער אפרת, בכל נושא שנגענו בו היום אנחנו מתעסקים, ואנחנו עובדים יום יום בניסיון לעזור ולשפר את כל מה שהם העלו, אנחנו רוצים לעלות גם פה כדי שנוכל לבוא בשיתוף פעולה, כדי שנוכל ביחד לפתור את הכל ולענות על כל הצרכים, וספציפית גם לגבי המרחב, שאני רואה שהוא גם, אתם מאוד מאוד תמיד ביחד איתנו בדעה, אנחנו נחזור ונדון על זה ביחד ונענה על הצרכים.

נוצר על ידי

41

ישיבת מועצה 10.6.25

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה לכם.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני רוצה להתייחס ולהגיד שאתם נהדרים, אתם מדהימים, זכינו בכם, באמת אין עליכם, בבקשה אל תעזבו את אפרת אף פעם. אנחנו צריכים אנשים כמוכם. באמת תודה, קודם כל איך שדיברתם ואיך שנתתם לנו את המידע.

חנני פייגין [חבר מועצה]: והזמן שאתם משקיעים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אברהם ושירה, אתם רוצים לומר משהו?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני אשמח להוסיף בשתי מילים. אחד, נגעתם פה בנקודות מדויקות ממש. יצא לי לשבת אתכם על איך מעבירים מצגת והכל זה באמת הם, זה מה שכיף פה בסיפור הזה. ופה אני אגיד לכם, מהראייה שלי, יש שינוי השנה, גם במה שאתם דיברתם, אבל גם מבודדים בתוך המועצות שעושים ומתקשים להביא את כוח העשייה למועצה שעובדת, שעובדת יפה ועובדת ביחד ככוח חזק. שאפו.

חנני פייגין [חבר מועצה]: ולא רק מדברת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כמו שהדברים עלו כאן במליאת המועצה, נשמח שבתוך מועצת הנוער ומטה הנוער, לעבד בעיקר, הסוגייה המרכזית שלא פתורה כרגע זה הסיפור של אותו מקום בלילה. תעבדו איזושהי הצעה שגם אתם חושבים שזה סביר וגם אתם כנציגי המבוגרים גם חושבים שזה סביר ונשמח לבוא לדבר על זה אצלנו, עם יפה, איתי, עם מי שצריך. ולראות איך מתחילים עם זה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שהם העלו, דברים, מה שנקרא, של המבוגרים גם. אנחנו יכולים להגיד שהם עושים דברים מאוד יפים אבל אם אנחנו לא נתחיל להפעיל דברים בנוער זה לא יקרה. כמה דברים, אמרתי מקודם למתחמים, זה אמור להיכנס-

דובי שפלר [ראש המועצה]: סליחה, עם טליה יו"ר ועדת נוער.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: כמה דברים שאנחנו חייבים וזה דברים שאני אומר, צריכים להיכנס לתוכנית העבודה של שנה הבאה. לא יכנסו, לא יקרה. קודם כל, הנושא של מבנים, צריך להחליט איזה מבנים אנחנו נותנים לנוער, האם נכנסים לדבר הזה, זה ידרוש שיפוצי מבנים ותזוזות, וזה צריך להיכנס כבר לתקציב 2026 ואני אומר, אני יושב על תקן חינוך ונוער, וטליה, אנחנו נצטרך לראות שאנחנו באמת מכניסים דברים כאלה. וממכם, שירה ופולק, לראות שאתם דורשים גם את הדברים האלה לשנה הבאה כי אם אנחנו רוצים מבנים אתם תצטרכו גם כסף למבנים האלה. צריך לחשוב על עירוב שימושים, יש לך מטה צעירים היום בזית? צריך לחשוב איך אנחנו מערבים. יש לנו חלום להקים אגף קהילה מתכלל את הכל, יכול שזה חלק מהאירוע. זה יכלול נוער, צעירים, ותיקים, קהילה, את שכבת האמצע, את כולם. צריך לחשוב איך אנחנו נוצר על ידי

42

ישיבת מועצה 10.6.25

עושים את הדבר הזה. בעיקר לעבוד על החוסר בשכונות הצפוניות ובזית ולהכניס את זה. דבר נוסף, אני חושב שאנחנו מדברים על, יש פרויקט שנקרא ישראל דיגיטלית, בסדר? אחד הדברים הכי בסיסיים שאנחנו צריכים לדאוג שיקרה פה זה לייצר אפליקציה לנוער, הם לא נמצאים בהודעות וקבוצות וואטסאפים. תהיה אפליקציה לנוער שהיא יודעת גם להקפיץ פושים, נוכל לעבוד הרבה הרבה יותר ולחבר הרבה יותר. בשביל לייצר אפליקציה גם צריך תקציב. צריך להחליט שב-2026 אנחנו נותנים תקציב לדבר כזה. להבין כמה זה עולה, תציגו את זה ובואו נעלה את זה לתקציב ב-2026 ונראה. בסוף השמיכה קצרה, צריך להחליט איפה אנחנו משקיעים. אני חושב שזה, אם יש משהו שיחבר. ובכלל כל הנושא של רשתות חברתיות, אני מחובר גם כמה לקבוצות של הסניפים ברשתות החברתיות, אני לא מרגיש שהן מספיק פעילות, אולי צריך להיות מישהו מאצילנו, מהעובדים הקבועים שזה תפקידו, לנהל את הרשתות החברתיות, לראות שהם מתפעלים, מייצרים את הדבר הזה, כי באמת אם אנחנו באמת רוצים להנגיש לנוער, צריך להיכנס לראש של הנוער.

איך הנוער עובד? הוא לא עובד בשיטות שלנו, זה לא פוסטים של ראש המועצה שיזיזו אותו, בסדר? לרובם בכלל אין פייסבוק, בסדר?

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: תגדיר רובם.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: כן, לכולם. הם לא שמה. אנחנו צריכים להיכנס לראש שלהם ולהבין מה הם צריכים ולהשקיע בזה כסף. אני תמיד חוזר פה לכובע של כספים, לא נתעסק בזה, לא נכניס לתוכנית עבודה, לא נשים בזה הקצאות ולא נקבל את זה. זהו, תודה רבה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אני רוצה להוסיף מילה על זה שאני רואה שליחות שלנו כמועצה באמת לקחת את הנוער הזה ולהרים אותו רמה אחת למעלה. אנחנו רואים ברשויות אחרות משלחות נוער, מודל או"ם נוער, אם זה יזמים ואם זה פוליטיקה ואם זה מדיניות ציבורית. שולחים אותם לפרויקטים שכשאנחנו היינו נוער לא נחשפנו אליהם וזה פשוט באסה שהנוער שלנו עדיין לא נחשף לגמרי לדברים האלה. אנחנו כן רואים שהם במועצות האזוריות, קצת, ראינו אות אופיר קצת משתף כשהוא היה, הייתי ממש רוצה לראות את זה מתקדם וקורה. זה נראה לי ממש השליחות שלנו לעשות את זה בשבילם. אני לא חושבת שהם מבינים עדיין כמה הם מפסידים שהם לא חלק מהעולם הזה של המשלחות, של לראות עולם. בואו, בסוף זו ההתיישבות, זה הנוער שלנו, אין שום סיבה שלא נהיה שם, זה נראה לי חובה שלנו וזה צריך לקרות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה לכם.

חנני פייגין [חבר מועצה]: גיתית, תודה רבה. מי שלא מכיר, גיתית היא חברה בוועדת נוער.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: היא חברה בוועדת החינוך, קודם כל, היא יו"ר ועדה. היא נציגת יו"ר ועד הורים של אורות עציון בנים.

נוצר על ידי

43

ישיבת מועצה 10.6.25

[ 7 ] שער העיר

דובי שפלר [ראש המועצה]: שלום, ברוכים הבאים. תציגו את עצמכם בבקשה ותכף נציג את הנושא.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: חזקי בצלאל, יועץ התיירות של המועצה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אילן בן יוסף, יועץ תיירות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה שבאתם. אני מזכיר לכם, קראנו לנושא הזה שער העיר אבל עומדים לפנינו שני דברים. אחד, פרויקט שער העיר, אתם ודאי זוכרים שהוצג בעבר, עם הקשתות, פרויקט מרכז מבקרים בכניסה הצפונית של אפרת, זה הדבר הראשון. הנה, מי ששכח, זה הדגם של זה.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: זה התכנון הקודם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הדבר השני, אני מזכיר שקיימנו פה לפני כמה ישיבות מועצה דיון על נושא שינוי תב"ע לטובת הפיכת המלון למשהו אפשרי. בעקבותיו ביקשנו, מעבר לחזקי שעובד איתנו בצורה קבועה, ביקשנו מאילן בן יוסף, שתגיד עוד מעט גם כמה מילים עם המומחיות שלך, מאילן בן יוסף שיכין לנו איזשהו נייר עמדה בנושא של שער העיר ובנושא של המלון. בוא תפתח, בבקשה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: תודה רבה. אני עוסק מצעירותי בהכנת פרוגרמות, ניתוחים כלכליים ואתרי תיירות. אך ורק לאתרי תיירות מכל הסוגים, לא אתרי אינטרנט, אתרים פיזיים, בארץ ובעולם. הרבה מאוד פרויקטים של משרד התיירות, צת"פים, ומשרד המורשת, משרד השיכון ועוד גורמים, קרן קיימת לישראל, GNF וכן הלאה, הסוכנות היהודית. אצל כל הגורמים האלה עשיתי יותר מ-2,000 אבל אסור להשוויץ עם המספר הזה בגלל שמ-2,000 פרויקטים מתממשים עשרות בודדים. הרבה פרויקטים כשהם נבחנים, מעבר לרעיון שכולם מתלהבים, הניתוח הכלכלי מעמיד את הפרויקט בסיכון גבוה, והרבה פעמים היזמים, בין אם מוסדיים ובין אם פרטיים, מחליטים לא להתקדם. תודה רבה, הבנו, מהחלומות על שפע של מבקרים, מספרים אסטרונומיים, והכנסה למבקר גבוהה מאוד, והוצאות נמוכות מאוד לתפעול, שזו התפיסה התמימה הראשונית, מגיעים למסקנות היותר ריאליות. המוצר העיקרי שיוצא מתחת לידי, בדרך כלל זה פרוגרמה. אין לזה מילה עברית. זה למעשה, אני לא יודע אפילו איך להגדיר את זה בעברית. אבל אתם יודעים מה זה כי עוסקים בתכנון וכן הלאה. הפרוגרמה מציגה את הפרויקט עוד לפני אדריכלים ולפני מהנדסים ולפני מעצבי תוכן וכן הלאה, מציגה את הפרויקט על כל ההיבטים שלו, הסטטוטוריים, הפיזיים, השיווקיים, החינוכיים, התרבותיים. וניתוח, מה שנקרא, בלי qualification ובלי ,Feasibility שזה ניתוח היתכנות של הפרויקט, שמציגים בו בצורה מפורטת, לא בשליפות שרוול. 'הפרויקט הזה סדר גודל של 25 מיליון שקל, 100 עובדים', לא בצורה כזאת, אלא בצורה מאוד מפורטת כמו תוכנית עסקית שמוגשת למממנים, לבנקים. אבל היום, בשנים האחרונות גם הרבה פעמים גופים ציבוריים דורשים תוכניות עסקיות, נוצר על ידי

44

ישיבת מועצה 10.6.25

כמובן ועדות בניין ערים דורשות היום, זה מציג להם תוכנית עם שינוי ייעוד, מבקשים לראות היתכנות כלכלית, וכמובן היזמים. זה מספיק כ-,Intrudaction כמבוא, אולי הגזמתי אפילו. באפרת, קודם כל אני עובד הרבה שנים בגוש עציון. כמעט כל דבר שנעשה שם הייתי מעורב בו בשלב הפרוגרמטי וזה נמשך. הם גם מדברים על מלונאות, הם עושים מעשים, חלקם שאני לא הייתי מעורב בהם כמו הקיבוץ, שבעיניי זה מאוד חיובי. אנחנו מתלבטים לגבי מיקום של מלון בגוש עציון, לא לגבי אם מלון, אלא מלון, סימן קריאה, מקום, והם די הופתעו מהערכת ההגדרות הבסיסיות שלי ששלחתי אליהם שהם לא היו מוכנים לזה, שזו התחושה של איום. יזמים, ואחר כך גם קהלי יעד מגיבים לרמת ביטחון ורמת ביתיות במקום שבו הם מתאכסנים. גם באיזושהי מודעות פנימית לפני שהם הגיעו למקום, גם תוך כדי תנועה אל המקום וגם תוך כדי שהות במקום. דבר מאוד משמעותי. אני אתן לכם דוגמה, בגוש עציון יש תב"ע תיירותית מאושרת, יש שלוש, אחת מהן במקום שכשפונים לאפרת צפונה בגלגל תנועה, אם אתה פונה דרומה, יש שם רצועה כזאת שכל פעם שאני שם היא נראית לי מאוד מאוימת. קשה להסביר את זה, אבל זה דבר שלמשל אמרתי לחברים שבאתר שלכם אני מרגיש ביתיות, אני מרגיש בבית איכשהו. יש איזו תחושת ביטחון, הנוף, היערות, הגבעות, הערים, המסלולים, המסלע והיישוב היהודי, וזה נושא מאוד חשוב. זה סוג הנושאים שאנחנו עוסקים בהם.

לא מתווכחים על רמת האחסון, לא מתווכחים על קהלי יעד, כאילו יש הסכמות על כל הדברים האלה, לא כאילו, יש הסכמות, יש הבנות. אלא על אותם נושאים שהם בעייתיים במיוחד במקומות האלה. מקום נוסף שמיועד בצומת הגוש, נכנסים שם בין, תסלחו לי על הביטוי, סמטוחה של תשתיות ומבנים ומתקנים וסוגי תנועה ותחבורה שונים, לא מקום מלבב. אני חושב שאני לא פוגע בשום דבר של הגוש כשאני מדבר, אני חושף לפניכם גם דברים שעולים בעבודה איתם. שאלו אותי, "איזה מקום הכי נראה לך היום, אחרי שהגבעה הצהובה בוטלה. איזה מקום הכי נראה לך למקום כזה שמתאים להצהרות שלך?", אמרתי להם, "אם אתם נותנים לי את מנחת המסוקים", אתם מכירים את המיקום, "זה המקום שאני רוצה. אני עכשיו יזם, תנו לי את זה. זה מקום נהדר". הנופים הרחוקים, הנופים הקרובים, הרגשת הביטחון, היישוב היהודי, הכול תומך.

אבל הם לא יתנו לי את המנחת. נראה לי שאין חשש שייתנו לי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: להבנתך, נתחיל מהכבד ונלך לפחות כבד. להבנתך, אנחנו, כמו שהציגו בפניך, אנחנו מתלבטים בשכונת הדגן, באותו מקום, איפה שיש לנו קצת קרוואנים, מתחת לקרוואנים, האם ללכת לקדם שם תב"ע של מלון?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: שינוי ייעוד ממחסנים?

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: לא, לא ממחסנים. מחסנים זה שער היישוב.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם לקדם שם תב"ע למלון באופן עקרוני, באיזה גודל, האם יש סיכוי שבכלל איזשהו יזם יבוא לפה, על איזה סכומים מדובר? כי אם יזם צריך לשים 350 מיליון שקל זה דבר אחד, אם נוצר על ידי

45

ישיבת מועצה 10.6.25

צריכים לשים 100 מיליון שקל זה דבר אחר. מה ההיתכנות מבחינתך לקדם שם מלון ושבאמת יהיה בסוף יזם שיתעניין בו, כי זה שאנחנו נשתכנע שצריך מלון זה יפה אבל הכסף נמצא אצל היזם, לא אצלנו.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: קודם כל עוד אזכור אחד, עשיתי עוד שתי עבודות קטנות, אחת עם חזקי, שבעצם הציגה כימות פיזי של מתחם כזה של מלון כנסים, על כל המרכיבים שלו, כמה שטח דרוש לכל אחד, ברמה מסוימת של ,B ברמה של משרד התיירות B שהיא קצת צנועה יותר מ-A ושהיא הנמוכה ביותר לכנסים, זאת אומרת, ב-C אי אפשר לכנס כנסים, רק ב-A וב-,B זה אחד. דבר שני, זה גבעת אי אפשר לעשות כנסים, אלא רק באי ובי. אז זה אחד. והדבר השני זה גבעת העיטם, באיזה שלב מסוים שילבו אותי בצוות התכנון וביקשו ממני לעשות פרוגרמה והיתכנות למלון בגבעת עיטם, אז עסקתי גם בשאלה של מיקום וגם בשאלה של שדה ראייה, מה רואים מ ואיך נראים מ וגם כל הפרמטרים האחרים, כך שאני לא ניגש לנושא הזה של המלון שהיום על הפרק ממצב שלא עשיתי שום דבר באפרת. היום יזמים מדברים על מלונאות ברמה גבוהה, אחסון ברמה גבוהה, יזמים לא רוצים לדבר על אחסון ברמה נוחה. מדוע? הסיבה היא פשוטה, לא יאומן, אבל הביקוש בישראל, גם של ישראלים וגם של תיירות נכנסת הרבה יותר גבוה בסטנדרטים הגבוהים של האירוח מאשר בסטנדרטים הנמוכים של אירוח. אכסניות, קמפינג, גלמפינג, כפרי נופש צנועים מקרוואנים וכל מיני כאלה. הקהל ברגליים שלו במירכאות מעדיף את הרמה הגבוהה.

שרון הורביץ [גזבר]: קהל ישראלי.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: ומחו"ל?

שרון הורביץ [גזבר]: תיירות חו"ל ממש לא, סליחה שאני אומר, אני קצת מבין בתחום. כשמגיעים תיירים, לא מגיעים תיירים לארץ, מי שמגיע זה יהודים מיליארדים מטינק, מניו ג'רזי. כשמגיעים אוטובוסים של גויים מחוץ לארץ, כמו שאת נוסעת לטיול בחוץ לארץ, עוברת ממקום למקום, את לא מעלה על דעתך לישון בוולדורף-אסטוריה בניו יורק, את רוצה מלון נחמד, את באה בשמונה בערב, אוטובוס מוריד אותך, רוצה מקלחת יפה, ארוחת ערב סבירה וכוס בירה ובבוקר בשבע וחצי כבר.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: מה שתיארת עכשיו זה .B שרון הורביץ [גזבר]: נכון, זה מה שחסר בארץ.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: כשהוא אומר "לא"

חנני פייגין [חבר מועצה]: אתה לא מקשיב לו, אתה החלטת מה נכון והוא אומר לך משהו אחר.

שרון הורביץ [גזבר]: לא, הוא אמר על הרמה הגבוהה, הרמה הגבוהה זה טוב ל-

נוצר על ידי

46

ישיבת מועצה 10.6.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני בעד אנ"א אפרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: בבקשה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אנחנו מדברים על דמי אירוח, אם אפשר לקרוא לזה ככה, של בין 600 ל-1,200 שקל לחדר שאף אחד במדינה הזאת לא מרים גבה, אפילו לא מתמקחים. אני לא אגזול את זמנכם בכל מיני בדיחות על התמקחות, לא מתמקחים, רוצים את הטוב ביותר. רוצים את הדבר ה'איני', הכי הכי אין שאפשר. ככה גם השירות, לא רק המבנה ולא רק הסטנדרטים, אלא גם השירות צריך להיות טיפ טופ, ברמה מאוד גבוהה, זה דבר אחד. דבר שני, כמות, היקף. הרשתות של המלונאות ויזמים גדולים ידועים לא מתייחסים לפחות מ-100 יחידות אירוח, לא פחות, וברובם היו מעדיפים אופציה מ-100 לעלות ל-150 או ל-

,200 לעיתים אפילו יותר מ-.200 אבל לא הייתי ממליץ לאפרת לחלום או לחשוב היום על כיוון של ,200 150 יחידות אירוח, אלא על מלון כנסים, ככה זה נקרא, מלון כנסים, שיודע גם לארח אירוח יום בלי לינה, שהוא כולל כיבוד בוקר, ארוחת צוהריים דשנה, כיבוד אחר הצהריים והביתה. מלון B שהוא קצת יותר צנוע וקצת יותר זול ליזם מאשר ,A הוא גם קצת קטן יותר בממדים, אבל הוא מתאים מכל הבחינות. אם אתה שואל לגבי מחיר השקעה, ההשקעה היא בסדר גודל של יותר ממיליון שקל ליחידה כאשר כלול בזה גם כל המתקנים הציבוריים של בית הארחה או המלון.

חנני פייגין [חבר מועצה]: כולל זה שצריך פה עלויות פיתוח יותר גבוהות כי יש פה חציבה באפרת?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: לא.

חנני פייגין [חבר מועצה]: זה עוד לפני הפיתוח.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: זה כולל פיתוח.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אבל לא כולל חציבה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: למשל, אם היית אומר לי שבמרחק של שלושה קילומטר משם אין מערכת ביוב, אין אפשרות לקלוט ביוב, רק שאיבה, סליקה

חנני פייגין [חבר מועצה]: דווקא יש מט"ש ממש מתחת.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן, פה יש לנו מצב טוב מבחינת תשתיות. יש לנו את כל התשתיות על כל השטח כמעט, לא מדדתי את זה.

נוצר על ידי

47

ישיבת מועצה 10.6.25

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: בזמנו עשינו בדיקה פה מול ההנדסה לגבי הזוויות של השטח וכולי, יחסית זה לא ממש לחצוב את הכל שם, יש שם שיפוע טוב.

חנני פייגין [חבר מועצה]: יותר ממיליון או פחות ממיליון, בקיצור.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני, בניגוד לחזקי אני קצת מוטרד מהנושא של השיפוע הזה. כשעמדתי שמה וחשתי בעיניי את המשמעות, לא מדדתי את זה, אבל זה בולט מאוד. זה יכול להיות מאוד מלון יפה אבל הוא יקר, מאוד יקר הפיתוח. הוא יכול להיות מאוד יפה, הוא יקר לא רק בפיתוח ובהשקעה אלא גם בתפעול.

תחשבו על כל המעליות למעלה למטה, כולם עולים ויורדים כל הזמן, זה בעייתי. אם הייתם נותנים לי יד חופשית, אני מניח, הייתי בוחר מקום אחר, אבל לא בטוח שזה עבר היתכנות, יכול להיות שאין מקום אחר יותר מתאים ברשותכם. מה עוד רצינו לשמוע מבחינת כמותיות? דיברנו על 100 ומשהו מיליון שקל, כן? 150 מיליון שקל.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם היית ממליץ לנו להכניס בתב"ע הזאת אפשרות גם למגורים על מנת לפתות את היזם שאת הדירות יהיה לו קל לשווק מתוך הנחה שאולי את המלון יהיה לו יותר קשה, מה שנקרא להחזיר את ההשקעה.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: השילוב בין דיור.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני מאוד הייתי ממליץ לשלב מגורים בפרויקט. הייתה תקופה של הרבה שנים שמשרד התיירות לא הסכים שיהיו מגורים בתוך הפרויקט, המגרש של הפרויקט, שום מגורים, לא צוות.

היום זה לא ככה. היום משרד התיירות הגמיש את עמדתו, ובעיניי זה דבר שיכול לתרום הרבה מאוד מכל הבחינות, גם מבחינה עסקית, מסחרית, הפעילויות יקבלו כלים נוספים מהתושבים המקומיים.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אילן, סדר גודל של 30 אחוז?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: סדר גודל של 30 אחוז

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: זה מה שהם נותנים מקסימום, נכון?

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: נכון?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: 30 אחוז משטח הבנייה?

חנני פייגין [חבר מועצה]: כדי להיות ב-B כאילו? מה הכוונה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: 70 אחוז מלון, 30 אחוז דירות.

נוצר על ידי

48

ישיבת מועצה 10.6.25

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: 30 אחוז מזכויות הבנייה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: מסחרי אפשר?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: מסחרי לא. מסחרי אתה יכול רק ארבעה אחוז או 600 מטר, הנמוך בין השניים.

600 מטר מרובע.

דובי שפלר [ראש המועצה]: החנויות שבתוך הלובי של המלון.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: בדיוק. היה מישהו שהעלה הצעה ליצור, אני לא יודע אפילו מאיפה זה בא לי, ליצור מתחם צמוד מלון שבו יש מגרשים קטנים יחסית שאפשר להחכיר אותם או באיזושהי צורה למכרז אותם לתושבים, ליזמים מקומיים, ליזמים חיצוניים, שבמגרש כזה יהיה מותר לבנות בית מגורים ושתיים, שלוש, ארבע יחידות אירוח. מה שפעם קראו צימרים, גם היום עוד קוראים להם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אבל זה יכול לבלבל את כל המלון באפרת.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: על זה דיברנו בפגישה שלנו, אדוני לא היה בפגישה, אבל על זה בדיוק דיברנו.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי צימרים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: שלמה, תתייחס אחר כך, מה שאמת גם בישיבה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: בהגדרה של משרד התיירות של תקנים לסיווג מתקני אחסון שמשתנה עכשיו, בקרוב מאוד. אבל בהגדרה הקיימת, צימר זאת יחידה שהיא צמודה לבית היזם והיא באותו מגרש. זאת אומרת, אתה צריך ליצור מצב שהתב"ע מאפשרת הקצאת מגרשים לבית מגורים וליחידות אירוח. צימר כך וכך, שתיים, שלוש, ארבע. השאלה, האם שניים זה כלכלי, האם שלוש זה כלכלי, האם אחד זה כלכלי, היא לא רלוונטית. אני אגיד לכם למה. כי השאלה העיקרית בצימרים או ביחידות כאלה, זה הרמה שבה המפעיל, היזם, בעל הבית, משווק ומנהל את העסק. אם הוא עושה את זה ברמה גבוהה, יכול להיות שאפילו שתי יחידות יכולות לפרנס אחד מבני הזוג, ויש מקומות שנדרשים ארבע או שש יחידות כדי לפרנס את אחד מבני הזוג. אבל זאת אפשרות, שאפשר לנסות לבדוק אותה סטטוטורית. אני מקווה שעניתי על השאלה לך.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כן, כן. דיברת על סדר גודל של 150 מיליון כהשקעה בסיסית לפחות במלון.

להבנתך ולהיכרותך עם הרשתות שפועלות היום בארץ וכמו שלמדת להכיר איפה אנחנו נמצאים, אפרת, יש להערכתך יזם שירצה להרים דבר כזה?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: הסכום של 150 מיליון שקל פלוס מינוס, לא משנה עכשיו, הוא בכלל לא גדול.

נוצר על ידי

49

ישיבת מועצה 10.6.25

דובי שפלר [ראש המועצה]: הוא סכום נורא קטן, אני יודע, יש לי את זה, אבל השאלה אם אני אצליח להחזיר את זה לעצמי כיזם. זו השאלה בסוף.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: נכון. הסכום הוא בהחלט לא גדול. פעם היינו נבהלים כשהיינו שומעים 100 מיליון, 150 מיליון. זה לא כל כך הרבה כסף. ההשקעות היום מטורפות, אתם יודעים מה שהולך בתל אביב היום בהשקעה במלונאות? הסכומים מטורפים, אבל אי אפשר להשוות מבחינת הביקוש. הסיכון, יזם שיבוא, שראש המועצה יכבד אותו בביקור, וייקח אותו לסיור, ויראה לו את השטחים הרלוונטיים, החשש שיהיה גדול, החשש הוא ביטחוני, זה חד משמעית. עכשיו אני לא, אתה יכול להעיד שאני לא מהפחדנים, אני לא רצתי למקלטים ולא שום דבר, אני לא מפחד. אבל אני חושב בראש של יזם ממוצע. איך מהממים את זה, זאת שאלה. איך מהממים את החשש הזה?

שרון הורביץ [גזבר]: אדם חוסך שומר על כספו יותר מאשר על גופו. הוא לא יפחד לבוא לפה אבל להשקיע פה בעשרות מיליונים.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אני שאני פה לא הייתי בונה דווקא על הרשתות. סוג המשקיעים שפה זה בדיוק כמו סוג המשקיעים שהשקיעו במבנה של 50,000 שקל ביקב פסגות. זה מישהו שחובב את האזור, יש הרבה כאלה, בדרך כלל חתך של אמריקאי, בדרך כלל מסורתי דתי, מסוגל לעשות את הדבר הזה, רוצה מלון באפרת, והוא, זה שזה באפרת זה יתרון מבחינתו. אני לא הייתי בונה על הרשתות לראשונים שיבואו לפה, למלון השלישי כן, אבל לא לראשון ולא לשני. זה ברור בכל עסק ביהודה ושומרון, זה ברור שאתה צריך לבוא עם אמפתיה ועם רצון להקים את זה דווקא פה, כי כשאתה תשווה את הדולר שלך פה, מצד שני, יש לא מעט השקעות מהסוג הזה. זה דבר שיש הרבה אנשים כאלה. אני חושב שזה סוג המשקיע שאתה מחפש פה ולא שהרשת, למרות שקרבתנו לירושלים, כל הדברים שדיברנו עליהם, שחסרים מלונות בירושלים, ומה שדיברנו בזמנו על שאין לנו מלונות כמו לביא וקינר בארץ כמעט בכלל, מכל מיני סיבות.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: אני חוזר ממה שאמרתי בפגישה, יש מעט מאוד אנשים כאלה, אפשר לספור אותם על יד אחת של חיל הנדסה, ואפרת אחד מהמקומות האחרונים שהם יגיעו אליו. אין שום דבר שמפתה, לא השטח, לא התשתיות, לא האזור, לא הנוף. הגודל של השטח הוא קטנטן. אני לא יודע מה אתם מדברים בכלל. זה לא מתאים ליזם לבית מלון, אף אחד לא ישקיע פה, לא ,150 זה לא יעלה ,150 זה קרוב יותר ל-

,200 220 מיליון שקל, הוא גם צריך להביא 40 אחוז באזור של אפרת לבד הון עצמי, הבנקים לא ייתנו יותר מהדבר הזה. לא תמצא אנשים כאלה שישקעו 100 מיליון שקל מכיסו על משהו שסוג ב', ,B באפרת, בשביל מה? אתה רוצה לזרוק את הכסף, תזרוק אותו במקום אחר.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: מה כן יכול להיות פה?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: בסוף יש פה השקעה של יזם.

נוצר על ידי

50

ישיבת מועצה 10.6.25

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: נכון, אני מסתכל על זה בעיניים של יזם.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: צריך גם להזכיר את המענק של משרד תיירות האוצר.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: שאתה לא בטוח שאתה מקבל אותו באזור הזה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני בטוח.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: אף אחד עדיין לא קיבל אותו.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: משרד התיירות מזה שמונה שנים, לא רק שרוצה לתת, הוא רודף אחרינו כל הזמן ואף אחד לא מרים את הכפפה הזאת כי הרשויות ביו''ש, כי הייתי הרבה בפגישות האלה, ולמשרד התיירות יש להם בהגדרה עדיפות ליו''ש, ויש לזה תקצוב, והם מאוד רוצים, ובדרך כלל השר לוחץ, ובדרך כלל אף אחת מהרשויות, זה נעצר ברמה של הרשויות. לא הייתה דחיפה לכיוון הזה. אף אחד לא ניסה את זה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כמה ההשתתפות?

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: 30 אחוז.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: זה 20 אחוז, זה לא 30 אחוז.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: יש החלטת ממשלה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: זה מותנה שיהיה להם תקציב.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: לא ב-B ,B זה פחות מ-20 אחוז תקציב.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: לא, ההפך, דווקא ב-B זה יותר, אבל העובדות שאתה אומר לא נכונות, תסתכל על החלטת הממשלה

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: אין תקצוב לדברים האלה. תראה לי איפה שזה רשום.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אנחנו ישבנו מול משרדי התיירות, באתי עם רשויות אחרות והם לחצו עלינו כי היה לזה תקצוב. אני רוצה להגיד לך דבר אחד, אם אין חזון, אם אין חזון אין אפרת. זאת אומרת, ברור לגמרי שהרבה יותר קל להגיד רשת הילטון תלך לתל אביב, הכי קל לי להגיד את זה. אבל הכי קל גם כשהקימו את אפרת להגיד, למה שהרב ריסקין יקים פה ישוב? אני מכיר הרבה עסקים ביו"ש שקמו נוצר על ידי

51

ישיבת מועצה 10.6.25

מהמשוגע שהאמין ברעיון הזה, אנחנו מדברים היום, התחום שהצליח הכי, מכל תחום, ואם תסתכל בכל התוכניות, וכל הכלכלנים פסלו אותם, לפני 20 שנה לדבר פה על יין היה דבר לא נורמלי. והיום, עלויות היום של, אתה מדבר היום על חציבה בשביל לייצר דונם כרם, אתה משלם פה בערך פי חמישה מכל מקום אחר בארץ כולל גליל עליון. אנחנו מדברים היום ביקב פסגות על מיליון וחצי בקבוקים, יקב שילה למעלה ממיליון, אנחנו מדברים על עוד 20 יקבים קטנים, כנס לחדר היין במלון ממילא בירושלים, בסדר? הוא לא מביא את זה כי הוא אידיאולוג. חצי מהיינות, אני ספרתי, חצי מהיינות הם מפה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אילן, בנוסף, 30 אחוז זה מענק, כן? זה מענק. זה גם נחשב אזור פיתוח א' בנושא של הטבות מיסוי?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אז יש את היתרון של ה-30 אחוז מענק ויש גם את הפטור מיסוי שרון הורביץ [גזבר]: למה? זה לא קריית ארבע. למה מבחינת מיסוי?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לא, זה קשור לאזור פיתוח.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: הנושא של המענק זה הוא גורם מאוד מפתה ליזמים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אבל גם הנושא של חוסר מיסוי, הוא גם מפתה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן, אבל זה לא זה וזה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: זה זה או זה במקרה שלנו, הבנתי.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני רוצה למשוך את תשומת ליבכם למלון, אחד המצליחים בארץ, מלון לביא.

נמצא במקום שאין בו כלום.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הוא מטר מהכנרת.

שרון הורביץ [גזבר]: היו שילומי גרמניה. למה הם הוקמו? היה שילומים מגרמניה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: המלון הזה נמצא מטר מהכנרת.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אני יכול להגיד לך כסוכן שהמיקום שלו ממש לא מה שעושה את זה לתייר, הרבה דברים אחרים עושים את זה.

נוצר על ידי

52

ישיבת מועצה 10.6.25

שרון הורביץ [גזבר]: מסורת גם.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: זה לא רק זה, יש חוסר בהגדרה ויש לזה סיבות וזה להלאות אתכם פה זה. יש בסך הכל בארץ שלושה מלונות כאלה, שלושת המלונות האלה הם בתפוסה, תרים אליהם טלפון, הם בתפוסה תמיד מטורפת, גם ניר עציון, למה זה לא משכפל את עצמו? לא יודע, אני יכול להגיד לך, אתה יודע את זה, שהמנכ"ל, אשכנזי, של לביא, היה פה כל הזמן צמוד אלינו בתכנון, כי אמרנו שנלמד ממה שיש שדומה לזה ויש לו את אותו רעיון. הקרבה שלנו לירושלים, להזכירך, הרבה יותר קרובה מהקרבה של לביא לחופים הרלוונטיים בכנרת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: במקרה לפני שלושה שבועות השתתפתי בשבת כנס בקיבוץ לביא של מוסדות אור תורה סטון, בסדר? נסעתי לשם שעתיים וחצי, שעתיים ורבע, כדי להגיע לשם וכמובן גם לחזור לשם.

טוב, זה היה שבת, זה היה ,weekend התפוסה הייתה 100 אחוז, הסתכלתי על האוכלוסייה שהייתה במלון הזה, זה היה מגוון משליימל עד לחצי ערום, בסדר? מגוון מקצה לקצה. בוא נגיד ככה, האוכלוסייה שהייתה שם, אני לא מאמין שאוכלוסייה שבאה בשביל הכנרת, צורי, אבל זה בהחלט, טוב, אני לא איש ביצוע, אבל השאלה אם אפשר לחיות בשבתות, חגים וקיץ. השאלה איפה נקודת האיזון למקום כזה.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אני אגיד לך שבגוש עציון כשהיינו עושים יומיים כנס באמצע השבוע, בחודש מאי, לא חגים ולא כלום, היינו צריכים להזמין שנה מראש.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בסדר, אני רק אומר, אסור לנו לבטל את הרעיון בקלות.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: בניתוחים כדאיות כלכלית, כשעוברים את ה-50 אחוז תפוסה בשנה של תפוסת חדרים אתה נכנס כבר לירוק, לרווח. כמובן רווח ברוטו, כן? זה לפני מס. ואנחנו, אני מאמין שלמקום כמו גוש עציון, אנחנו נדבר על 55 אחוז, שזה מאוד זהיר, אני לא קופץ מעליו, מאוד זהיר. 55 אחוז תפוסת חדרים שנתית שזה בהחלט יכול להיות החזר השקעות, לא במובן של הייטק, לא במובן של נדל"ן, אבל החזר השקעות לצערי אני לא יכול להגיד חמש או שבע שנים, אלא 12 או 15 שנים, אבל עובדה שיזמים משקיעים את הדברים האלה. ישרוטל עוד פתחו עכשיו את המלון השלישי במצפה רמון, שלושה מלונות, הם לא רצו בכלל לעבור לשם בהתחלה, לא רצו לשמוע מהמקום הזה, עד שמשרד השיכון ומשרד התיירות אמרו להם ניתן לכם את חצי המלכות, מה שתבקשו אנחנו נדחוף ונקדם, ונתנו להם את המצוק שזה דבר גדול.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: יש שם הכל. החל מהמלון המשודרג ומלונות שנמצאים בתוך שיכונים, יש גם את הישרוטל שנמצא בתוך השכונה. אני יכול להגיד לך כמי שעושה שם הזמנות שהם מלאים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אילן, אם תוכל להגיד גם, מה שבחנת, את הנושא של המבנה שאנחנו קוראים לו שער העיר.

נוצר על ידי

53

ישיבת מועצה 10.6.25

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן, שער העיר, נאמר לי שאני יכול להתפרע בדיבור ובכתוב בלי שיש כל התחייבות כמובן חוץ מלהקשיב ולשמוע. אני מאוד אוהב את הפרויקט ואני התפעלתי מרמת הביצוע של העבודות בשטח. הצוות עבד שם בזמן שהייתי שם, זה היה מאוד מרשים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: התפעלת מהעבודות, אבל לא התפעלת מהתחזוקה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: הנוף, המשמעויות ההיסטוריות.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אתם לא מדברים על אותו דבר. אתה מדבר על המים למטה, והוא מדבר על העבודה למעלה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אתה עוד לא רואה את התחזוקה, דיברתי על העתיד.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: התחלתי להפעיל את כל ההשוואות שאני יכול עם מרכזי מבקרים בארץ ובעולם. סך הכל אני חושב שזה פרויקט מקסים. עשוי יפה, יש לי רק מחמאות להגיד. אבל אני הייתי, אם הייתי הפרוגמטור, לפני האדריכלים ולפני מנהלי הפרויקטים, שאני לא רוצה בשום אופן להחסיר מכובדם, אני הייתי בונה את המרכז הזה על מפלס אחד. זה דבר מאוד עקרוני, מפלס אחד שבו הכל מתרחש. לא בכוכים שצריך להתכנס אליהם דרך מעברים, לא במפלסים שונים עם מדרגות או מעליות בשל הנגשה או רמפות, אלא במפלס אחד שקולט מבקרים, יש שם כמה אלמנטים. יש שם אלמנט דלפק קבלה, שהוא גם מודיעין וגם קבלה וגם מכירות מזנון, זה אותו מקום. בגלל שאני כל הזמן צריך להיזהר מכוח אדם. כוח אדם זו המכשלה של מרכזי מבקרים. שטח הסבה של אנשים שבאים לארוחה, ארוחה בשרית, ארוחה חלבית, אבל באים לארוחה, אז יש שטח שנוצר באותו מפלס, שטח של מצגת שזו אמירה נועזת שלי בעניין הזה, אבל כבר חשבו על זה קודמי. אני לא ממליץ לראות שמה, לא ממליץ ליצור חלל בגודל של החדר הזה פחות או יותר, עם כיסאות של בית קולנוע, מושבים של בית קולנוע שכולם באים ומתרחבים ומנמנמים, והכל נעים וטוב ומסתכלים כמובן כל הזמן על המסכים שלהם שיותר חשוב ממה שנראה על המצלמות, והקרנה של כמה פרוז'קטורים, ושל כל מיני, אני לא יודע איך להגיד לכם, אני כל כך מלא מזה, כל כך מסתייג מחברות התוכן האלה שאתם מגדירים להם את מה שאתם רוצים להעביר לקהל שלכם, ומה שמקבלים בסוף זה משהו שאין שום קשר בכלל לחלוטין ממה שאתם, אולי יש קשר, אבל לרעה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: לא, מה שאתה אומר לגבי מצגות זה נכון, כי אתה יכול להחליף את זה עוד כמה שנים. זה לא בעלות יקרה מדי.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אבל זה לא עובד ככה. בדרך כלל מה שקורה זה שמכניסים אותך לטכנולוגיות כולן שאתה בכלל לא צריך.

נוצר על ידי

54

ישיבת מועצה 10.6.25

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אני אומר, אני איתו. נשים לך מסכי לד על קיר ענק ותקרין.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: עכשיו, יש חשיבות לרב לשוניות. אני נכנס לדבר הזה כי בהרבה פרויקטים שוכחים את זה. הכוונה היא שאותו דלפקיסט, גם בלשון נקבה, מזהה את הקהל שמגיע, ומפעיל את המייצג הזה על מסך, מפעיל אותו עם כתוביות בשפה שמתאימה לקהל העיקרי שנמצא באותו רגע. הקהל האחר בינתיים שישתה משהו, שיאכל משהו, שיקבל איזו הדרכה. והכל על שרפרפים או בולי עץ מנוסרים או אבנים שלא נוחים לישבן של האורחים. זאת אומרת, הם יסתכלו ,5 ,6 7 דקות על מייצג כמו בכניסה, בהתחלת האתר של מצדה. כשנכנסים לאתר של מצדה יש חזיון שאין מקום לשבת. כל הקהל נעצר שם, צופה בחזיון הקצר הזה ארבע, שש, שמונה דקות, וממשיך הלאה.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אילן, אבל יש שם נקודה אחת באמת, זה באמת בנוי בצורה של הליכה, אבל יצרו כוך בשביל זה. כי קשה מאוד לעשות משהו עם תוכן עמוק כשאתה עומד ליד החנויות. לכן, אני הסכמתי איתך בהכל, חוץ מזה שאני לא מבין איך באותו מפלס בלי הפרדה, אני אצליח לייצר תשומת לב. זה מאוד מאוד קשה, זה יהיה רועש, זה גם ישגע את מי שאוכל. זאת אומרת, צריך למצוא לזה איזה שהוא פתרון.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: ממה שאני מבינה מאילן, הוא אומר לא צריך את קומת התחתונה

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: וזה בלי אקוסטיקה.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: לא, אני שואל איך בלי הקומה התחתונה יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: לא, הוא אומר לא צריך בכלל אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אין דיבור, יש רק אותיות רצות. תמיד שאומרים לי," מה שאתה מציע זה יפה, אבל יש בעיה", מטבחים, שטחים למתקני תברואה והנדסה, כל הדברים האלה, שמתי בחוות דעת בסדרי גודל והשהות במקום הזה תלויה בהאם אוכלים ארוחה או לא אוכלים ארוחה. אם לא אוכלים ארוחה השהות היא קצרה יחסית. יש מיצג של 10-12 דקות, אולי חטיף במזנון, התארגנות ושירותים כמובן. אנחנו צריכים עשרה תאים, לא פחות מעשרה תאים. עשיתי גם איזושהי הערכה לגבי מספר סבבים ביום.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: יש שם יותר בתכנון.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: לא יודע, לא ראיתי.

שרון הורביץ [גזבר]: אילן, השאלה הגדולה אני חושב, מה צפי האוטובוסים? בהתחלה הציגו לנו, גם לפקידות פה, לא רק, שזה נקודה בין ירושלים לחברון, שזה כמעט נקודה יחידה, וצפי שחלק גדול, כמעט כמו המזנון בעין יהב או בחצבה. השאלה אם היום כשהכביש מירושלים, בזמן שאני מעלה פה שאלות אני נוצר על ידי

55

ישיבת מועצה 10.6.25

לא, אני מאוד מעריך את חזקי. אם היום, בעזרת השם תוך שנה, שנתיים הכביש ייגמר, אפילו פחות, וגם הכביש , והיום באמת ממלון ענבל, שהאמריקאים שרוצים לנסוע לקריית ארבע אם יש כאלה, מערת המכפלה, זה ייקח 35-40 דקות בגג, באמת ירצו להיכנס? בכל מקרה זה תמיד סטייה, מהכביש הראשי זו תהיה סטייה של 5-7 דקות לכל כיוון, להיכנס לראות את המקום הזה, שזה די קרוב גם לירושלים, נכון שזה עדיף מצומת הגוש, השאלה אם על זה צריך להשקיע דבר כזה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: ההערכה שלי שהנושא של מערכת אספקת המים לבית המקדש ולירושלים היא מספיק חזקה בשביל למשוך את הקהל שהוא, אני מגדיר אותו כקהל אנין דעת, שחשוב לו לדעת דברים, להכיר דברים, סקרנות, כן? לא אנין אוכל ולא אנין זה, אלא אנין דעת.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: הסוכן תמיד מנסה למלא את היום, אם אתה נותן לו את הערך הזה בחינם, ולכן הדגש פה על הבחינם, אין מישהו שלא ייקח את זה. זה מתנה, זה מה שהוא מחפש.

שרון הורביץ [גזבר]: צריך לתת דגש על השם הזה.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: בוודאי. זה הנכס.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: דובי, מה הסטטוס של הקרקע עכשיו?

דובי שפלר [ראש המועצה]: הקרקע של המלון או של שער העיר?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לא שער העיר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: של המלון?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: 18.5 דונם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כרגע, המגרש הזה בגדול, כל המגרש 823 מה שנקרא, מיועד בסופו של דבר לחינוך על שלוחותיו השונות כאשר מראש חילקו אותו שהחלק התחתון יהיה למלונות. אם אנחנו רוצים ללכת למלונות פלוס דיור אז צריך לעשות שינוי תב"ע.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: המצב היום הנוכחי הוא, היום זה מלון? היום התב"ע. כמה דונם? מה זה היה, 8 דונם? פלוס מינוס.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אתה זוכר?

נוצר על ידי

56

ישיבת מועצה 10.6.25

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אני זוכר יותר, אבל אני לא בטוח. היה שם 30 דונם עם הישיבה למעלה, נדמה לי שאחרי זה זה ירד ל-17 אם אני לא טועה. משהו כזה. אתה זוכר?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: 17 דונם למלון?

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: כל הקובייה הזאת, זה שני המגרשים האלה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בוא נגיד ככה, זה על רגל אחת, שום דבר לא מחייב.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: יש שם עוד משהו שצריך לקחת בחשבון שאנחנו לא מדברים עליו, יש שם את אמת המים, במלון אנחנו מדברים על זה עם הקמ"ט. הקמ"ט איתנו. כלומר, אתה תכניס את הבנייה, זה יכול להיות אפילו חלק מהמלון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אמת מים יכול להיות בלובי.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: זה בחיים לא יקרה בבנייה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני לא בטוח עד הסוף, זה לא יהיה בתוך הלובי מסיבה מאוד פשוטה, היום אמת המים היא הגבול בין מגרש הישיבה

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לא, לא אמרתי לובי, סתם אמרתי.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אבל אתה בהחלט, את הפיתוח של המלון ושבילים וכולי, אתה מרוויח את השטח הזה, מה שהוא לא ייתן לך לעשות בבנייה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אין לנו פה בחדר הזה כרגע, לפי מיטב ידעתי, אלא אם שלמה מבין בזה יותר ממני, אנשי מקצוע למלונאות. מה שאני רציתי להגיד ככה, 17 דונם, אם זה 17 דונם. עכשיו, אני לא יודע, כמה דונם צריך כדי לבנות מלון, מלון כנסים כמו שאנחנו מדברים שהוא יהיה בין 100 ל-150 חדרים? בואו נלך על 150 חדרים שיהיה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אפשר להסתדר ב-5 דונם.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: יפה, כמה זה היה? זה היה 8-9 דונם, אחרי שעשית את כל הקיזוזים.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אבל יזם לא יבוא הנה בשביל 5 דונם.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אלא?

נוצר על ידי

57

ישיבת מועצה 10.6.25

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אם לא תיתן לו 20-25 דונם הם לא יבואו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: למה?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כי יש לו תיאבון גדול. הוא אומר, בשביל לבוא, זאת אומרת, זה גוש עציון מנחם שפיץ [חבר מועצה]: שהוא יכול בעתיד להתרחב?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אלא אם אנחנו מצליחים לעשות קומבינציה פה, איזה מין מלון 150 מטר, ובתוך ה-17 דונם האלה גם מאשרים בניית מגורים, שצמוד למלון הזה ועושים איזה ,upgarde כמו שעושים בבתי מלון, ואז הוא לא צריך את ה-20-25 דונם

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן צריך.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לא, ב-17 מטר, אם אתה צריך

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: לא, אני צריך את זה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בשביל גם המגורים.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כולל המגורים, לאותו יוזם.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בסדר, זה אני מבין. , אבל אם מדובר פה כרגע על 17-18 דונם ולא 25 דונם, אז חבילה כזו הופכת להיות הרבה יותר אטרקטיבית גם מבחינה עסקית, בגלל שעם ה-30 אחוז מענק והרווח שיהיה לו מהמגורים, זה בהחלט מוריד לו את העלויות של המלון לרמה הרבה יותר סבירה, נגיד ככה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: זה מאפשר למכור יחידות מראש על הנייר, על התזרים מזומנים.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: תזכור גם עוד דבר, נניח שלא בא יזם, אתה לא השקעת פה כסף. מצד שני, עד היום אנחנו כבר בארבעה צת"פים מקבלים עדיפות, זה בא לידי ביטוי בכמה מיליוני שקלים, רק בגלל הכוונה שלנו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: השאלה ככה, דובי, אילן, חזקי, אנחנו לא אנשי מקצוע, בסדר? אם אנחנו רוצים לבחון את הדבר הזה, את הפרויקט הזה, את הכדאיות הזו, איך אתם מציעים שנתחיל לסכום קדימה?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אתה מדבר על המלון?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כל החבילה.

נוצר על ידי

58

ישיבת מועצה 10.6.25

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: כי זה חבילה, לחלק השני הם כבר גמרו את התכנון, זה משהו אחר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שער העיר.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: שער העיר, הוא לא תלוי אחד בשני.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שער העיר יכול לעמוד בפני עצמו גם בלי המלון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: נכון, זה ברור.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: לכן אני אומרת, אתה שואל על המלון?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כן, אני לא קשור את שער העיר ל-

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: זה נכון שבסוף יש חיבורים לכל אזור התיירות שם, זה בסדר.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אחד נותן תמיכה לשני בסופו של דבר, אבל לא תלוי אחד בשני.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: יש לי שאלה לגבי האם הייתה חשיבה על תכנון של כביש גישה שמגיע למלון ללא כניסה מתוך שכונת הדגן? זה משהו שהוא מתוכנן כהנגשה לאזור?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: לא הגענו לשלב הזה.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: זה לא הגיע לרמה של יועצים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: לא, היא שואלת על פיתוח. זה נעשה דרך הביטחון רק.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: חברים, עוד מישהו רוצה לשאול?

דובי שפלר [ראש המועצה]: תיאורטית, רק שתביני, אני לא יודע, לא נכנסתי לרזולוציות של רוחב כביש והיקפי תנועה, אבל תיאורטית, הפיתוח שאנחנו מתכננים מצפון או מסביב לדגן, כביש גישה לכיוון עיטם, יכול להיות עם פנייה שתעבור בין עיטם לדגן ותיכנס ישירות למלון ואז נדלג על הכניסה לשכונה, זה לא בלתי אפשרי.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה מלון עם בריכה, דרך אגב?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: חברים, אנחנו רוצים לסיים.

נוצר על ידי

59

ישיבת מועצה 10.6.25

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: שהוא ברמה גם נותן ערך יותר גבוה לנדל"ן שמסביבו.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: לא, לא. B? מה B נותן לאפרת? שום דבר. מי צריך את זה בכלל? מה אתה צריך פה באפרת בכלל?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אתה אומר שצריך רק A?

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: אני אומר שצריך פרוגרמה אחרת. אנחנו חוזרים על הוויכוח שהיה שלנו בישיבה לפני חודשיים שלוש, שום דבר לא התקדם.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: דבר אחד שאני חייב לשתף אתכם בניתוחים שלי שעשיתי, שחלק משמעותי של ההכנסות והרווחים, במקרה הזה, קשורים בבילוי של תושבי אפרת והאזור, אבל בעיקר תושבי אפרת, כמו למשל בקפית במעלה אדומים. מכירים את קפית בעלה אדומים, נכון? אני לא יודע מה מצבו היום ?

דובי שפלר [ראש המועצה]: פעיל.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: פעיל?

דובי שפלר [ראש המועצה]: אתה בא לשם ב-11:00 בבוקר ביום חול, יש שם הרבה אנשים.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כשיש בית קפה מאוד סימפטי, מאוד יפה, עם קיבולת גדולה ברמה גבוהה, ושהוא כשר כמובן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: על שפת האגם, האמפי שבונים.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: עכשיו מוסיפים אמפי-תיאטרון שם.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: באיזה הקשר זה נאמר?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: רגע, הוא רצה להגיד משהו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שיהיה כדאיות כלכלית לפרויקט שער העיר.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני לא יכול לתאר לעצמי את אפרת גוש עציון בעוד עשר שנים בלי מלון רציני לכנסים, זה חייב להיות. לא יתכן שחבל ארץ שם, אין.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אבל אני אומרת, בעוז וגאון יש תכנון תב"ע למלון גדול, זה לא מספיק?

נוצר על ידי

60

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

ישיבת מועצה מן המניין

מיום שלישי, יד' סיון התשפ״ה, 10/6/2025

משתתפים: מר דובי שפלר - ראש המועצה

מר צורי דותן - סגן ראש המועצה ומ"מ

גב' אביטל כהן - חברת מועצה

גב' אריאלה פרי - חברת מועצה

גב' דנה שפיגל - חברת מועצה

מר שלמה בן צבי - חבר מועצה

מר מנחם שפיץ - חבר מועצה

גב' טליה מרכוס - חברת מועצה

מר חנני פייגין - חבר מועצה

נוכחים: גב' יפה שטרית - מנכ"לית

עו"ד עקיבא סילבצקי - יועמ"ש

מר שרון הורוביץ - גזבר

מר יונתן מרקוס - יועץ אסטרטגי

גב' נילי רשלבך - נציגת מועצת נוער

משתתפים נוספים: גב' שולמית מרציאנו - מנהלת הספרייה מר יצחק בדנר - מנהל המתנ"ס

מר אברהם פולק - מנהל מטה הצעירים

מר חזקי בצלאל - יועץ תיירות

מר אילן בן יוסף - יועץ תיירות

מר אורי שיין - יו"ר מועצת הנוער

משפחת בוגנר

נעדרים: מר ישי פליישר - חבר המועצה

מר אבי חדידה - חבר המועצה

נוצר על ידי

1

ישיבת מועצה 10.6.25

על סדר היום:

[ 1 ] תפילה לשלום הפצועים והחטופים ........................................................................................ 3 []2 דבר תורה ......................................................................................................................... 3 [ 3 ] הוקרה ליונה בוגנר ............................................................................................................ 4 [ 4 ] הצגת הספרייה ................................................................................................................ 6 [ 5 ] דיון בנושא שבוע ההוקרה לחיילי המילואים .......................................................................... 16 [ 6 ] סקר מיפוי צרכים – מועצת הנוער ....................................................................................... 27 [ 7 ] שער העיר ..................................................................................................................... 44 [ 58 ] אישור פרוטוקול ישיבת מועצה 6.5.25 ................................................................................ 64 [ 9 ] תב"רים........................................................................................................................ 65 [ 10 ] הצגת נושא מכינת נטע שורק............................................................................................ 65 [ 11 ] שינוי תאריך ישיבת המועצה הבאה ................................................................................... 78 [ 12 ] הארכת כהונתו של ראש אגף החינוך יוסי קרוטמר עד סוף דצמבר 25' ......................................... 80 [ 13 ] עדכוני ראש המועצה ...................................................................................................... 82 נוצר על ידי

2

ישיבת מועצה 10.6.25

תחילת דיון

דובי שפלר [ראש המועצה]: ערב טוב, ברוכים הבאים לישיבת המועצה. תודה לכל מי שמגיע בזמן כרגיל.

שלום נילי.

*נילירשלבךנכנסתמצטרפתלישיבה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טליה, בבקשה. כרגיל, לצערנו, עדיין עם התפילה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: עם התפילה קודם, יפה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תפילה להשבת חטופינו, חיילנו שיהיו בריאים.

[ 1 ] תפילה לשלום הפצועים והחטופים

טליה מרכוס [חברת מועצה]: תפילה לשבויים ולחטופים. יהִ י רָ צוֹוֹן מִ לְפָנֶיךָךָ ה' אֱ לֹלֹהֵ ינוּוּ וֶאֱ לֹלֹהֵ י אֲ בוֹוֹתֵ ינוּוּ, שֶ תְ חַ זֵק וְ תִ שְ מוֹוֹר וְ תִ נְצוֹוֹר אֶ ת אֲ חֵ ינוּוּ בֵית יִשְ רָ אֵ ל, הַ שְ בוּוּיִים וְ הַ שְ בוּוּיוֹוֹת, בַעֲבוּוּר שֶ אָ נוּוּ מִ תְ פַלְלִים בַעֲבוּוּרָ ם. הַ קָ דוֹוֹש בָרוּוּךְךְ הוּוּא יִ מָ לֵא רַ חֲמִ ים עֲלֵיהֶ ם, יִשְ מְ רֵ ם מִ כָל צָ רָ ה וְ צוּוּקָ ה וּוּמִ כָל נֶגַע וּוּמַ חֲלָה, וְ יִשְ לַח בְ רָ כָה וְ הַ צְ לָחָ ה בְ כָל מַ עֲשֵ י יְדֵ יהֶ ם, יוֹוֹצִ יאֵ ם מֵ חשֶ ךְךְ וְ צַ לְמָ וֶת וִ ישִ יבֵם מְ הֵ רָ ה לְחֵ יק מִ שְ פְ חוֹוֹתֵ יהֶ ם, ונאמַ ר אָ מֵ ן. אַ חֵ ינוּוּ כָל בֵית יִשְ רָ אֵ ל, הַ נְתוּוּנִים בְ צָ רָ ה וּוּבַשִ בְ יָה, הָ עוֹוֹמְ דִ ים בֵין בַיָם וּוּבֵין בַיַבָשָ ה, הַ מָ קוֹוֹם יְרַ חֵ ם עֲלֵיהֶ ם, וְ יוֹוֹצִ יאֵ ם מִ צָ רָ ה לִרְ וָחָ ה, וּוּמֵ אֲ פֵלָה לְאוֹוֹרָ ה, וּוּמִ שִ עְ בוּוּד לִגְ אֻ לָה, הַ שְ תָ א בַ עֲגָלָא וּוּבִ זְ מַ ן קָ רִ יב, וְ אִ מְ רוּוּ אָ מֵ ן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: מִ י שֶ בֵרַ ךְךְ אֲ בוֹוֹתֵ ינוּוּ אַ בְ רָ הָ ם יִצְ חָ ק וְ יַעֲקב, הוּוּא יְבָרֵ ךְךְ אֶ ת חַ יָלֵי צְ בָא הַ הֲגַנָה לְיִשְ רָ אֵ ל, הָ עוֹוֹמְ דִ ים עַל מִ שְ מַ ר אַ רְ צֵ נוּוּ וְ עָרֵ י אֱ לֹלֹהֵ ינוּוּ, מִ גְ בוּוּל הַ לְבָ נוֹוֹן וְ עַד מִ דְ בַר מִ צְ רַ יִם, וּוּמִ ן הַ יָם הַ גָדוֹוֹל עַד לְבוֹוֹא הָ עֲרָ בָה, (וּוּבְ כָל מָ קוֹוֹם שֶ הֵ ם) בַיַבָשָ ה בָ אֲ וִ יר וּוּבַיָם. יִתֵ ן ה' אֶ ת אוֹוֹיְבֵינוּוּ הַ קָ מִ ים עָ לֵינוּוּ נִגָפִ ים לִפְ נֵיהֶ ם הַ קָ דוֹוֹש בָרוּוּךְךְ הוּוּא יִשְ מר וְ יַצִ יל אֶ ת חַ יָלֵינוּוּ מִ כָל צָ רָ ה וְ צוּוּקָ ה, וּוּמִ כָל נֶגַע וּוּמַ חֲלָה, וְ יִשְ לַח בְ רָ כָה וְ הַ צְ לָחָ ה בְ כָל מַ עֲשֵ ה יְדֵ יהֶ ם. יַדְ בֵר שוֹוֹנְאֵ ינוּוּ תַ חְ תֵ יהֶ ם, וִ יעַטְ רֵ ם בְ כֶתֶ ר יְשוּוּעָה וּוּבְ עֲטֶ רֶ ת נִצָ חוֹוֹן. וִ יקֻ יַם בָהֶ ם הַ כָתוּוּב: 'כִ י ה' אֱ לֹלֹהֵ יכֶם הַ הלֵךְךְ עִ מָ כֶם, לְהִ לָחֵ ם לָכֶם עִ ם איְבֵיכֶם לְהוֹוֹשִ יעַ אֶ תְ כֶם', וְ נאמַ ר: 'אָ מֵ ן'.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה, טליה. אפשר לשבת, תכף נכיר אתכם. שלום דנה. חנני, בבקשה.

[ 2 ] דבר תורה

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני אגיד משהו ממש ממש קצר, אנחנו בפרשת בהעלותך השבת, וידוע הסיפור כמובן על אנשים שהיו טמאים בפסח ראשון, ולא יכלו להקריב קורבן פסח, והם פונים מיוזמתם למשה נוצר על ידי

3

ישיבת מועצה 10.6.25

רבנו ומבקשים מועד ב'. ומשה הולך להתייעץ עם הקדוש ברוך הוא כדי למצוא פתרון לבעיה שמעלים, שהוא לא יודע מה לענות להם. קודם כל, הלוואי עלינו שאנחנו גם נוכל לעשות את זה, עדיין לא, והוא בעצם נותן להם את מצוות פסח שני. פסח שני זה בעצם האפשרות להשלים, או לנסות שוב משהו שלא הצלחנו בו, שפספסנו, שנכשלנו, שלא היינו בו טובים. אבל אני רציתי רק לדייק פה, שנשים לב שלא מדובר פה על אפשרות לתקן, שזו בחירה אם לעשות או לא לעשות, זו בעצם מצווה. פסח שני הוא מצווה. אני חושב שזה ממש, התורה אומרת, ביוזמת אותם אנשים, אבל זה ממש מצווה מן התורה, שאנחנו מפספסים או נכשלנו או לא דייקנו או לא היינו מושלמים מה שנקרא, אנחנו חייבים לנסות, מצווה עלינו בעצם לתקן ולנסות להצליח שוב עד שנצליח, ואני חושב שזה מסר גדול גם לנו, גם בתור אנשים שפועלים בשם הציבור, לטובת הציבור וגם באופן פרטי, אבל אני חושב שבעיקר באופן הציבורי, אנחנו לא חפים מטעויות ולצערנו זה קורה לא מעט, כי גם כשהכוונות טובות לא תמיד מצליחים, בטח לא מכה ראשונה. וזה מצווה, ממש חובה עלינו לנסות שוב ושוב, עד שאנחנו נצליח לתקן, ובעזרת השם גם לעשות טוב לטובת הציבור שאנחנו שלוחיו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה. בהחלט, הזדמנות שנייה היא תמיד הזדמנות לא פחות טובה מהראשונה.

[ 3 ] הוקרה ליונה בוגנר

דובי שפלר [ראש המועצה]: ברוכים הבאים למשפחת בוגנר, תושבי אפרת ותיקים. אנחנו נמצאים היום עם משפחת בוגנר, ואנחנו רוצים להוקיר ולציין לטובה את בן המשפחה, את יונה. לפני כחמישה שבועות, בליל שבת, יונה יצא לתומו, תכף תספר לנו בדיוק מה קרה. בכל אופן, יונה היה לא רחוק מהבית של המשפחה, ליד בית הכנסת, של המשפחה גם, וגילה שנדלקה שריפה בגן נצח ירושלים שליד בית הכנסת תפארת אבות.

בתושייה רבה הוא גם פעל לכיבוי השריפה וגם הזעיק את כוחות הביטחון, ולדעתי הציל בוודאי את בית הכנסת משריפה, שזה היה מטרים בודדים ממנו, ומי יודע מה עוד הציל בזכות התושייה והפעולה שלו. יונה, בוא בבקשה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תעודת הערכה, מוגשת ליונה בוגנר עבור גילוי יוזמה בכיבוי השריפה ומניעת אסון גדול. המועצה ותושביה מודים לך על תושייתך.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עכשיו תספר לנו בדיוק מה קרה.

יונה בוגנר: באותה שבת בכלל לא הייתי אמור להיות פה, הייתי אמור להיות בירושלים, אני מדריך בישיבה

ב"דרכנו" באלון שבות והם היו בירושלים. אבל באותו שישי היו לי כאבים בברך וביקשתי לא ללכת. גם באותו שישי, זה היה אותו שישי שבעיקרון העברנו את הבית הישן שלנו, שהיה ליד תפארת אבות, לבעלים החדשים. אז גם, לא הייתי אמור להיות שמה בכלל, אבל היה לי שכן שהוא חבר טוב שלי כבר הרבה שנים, הייתי אצלו בשישי בערב. כשעליתי למעלה, עליתי מרחוב מגדל עדר, וכשעליתי ראיתי שני חברים שלי, אחד נוצר על ידי

4

ישיבת מועצה 10.6.25

מהם חייל, במקרה בנס גם היה עם הטלפון שלו במקרה ומזעיקים אותו. דיברתי איתו כמה דקות, הוא הלך לכיוון הדקל ואני המשכתי לכיוון תפארת אבות וראיתי את השריפה. שמעתי בהתחלה קצת עץ נשבר והבנתי שמשהו לא בסדר וראיתי את השריפה מתחת לעמוד החשמל. קראתי לחבר שלי שידעתי שהיה לו את הטלפון עליו, ניסינו לחייג את האמת ,102 אני שכחתי לגמרי ממוקד 106 באותו רגע, אבל חייגתי 102 וזה אמר שזה לא פעיל. התקשרתי ל-,100 למשטרה, הסברתי להם את הסיטואציה. באותו זמן גם רצתי לארון כיבוי אש האדום שיש בצד של תפארת אבות. הייתי עובר אותו כל בוקר כשהייתי הולך למניין עם אבא שלי בבוקר בשבתות, זה חרוט לי האזור של כיבוי האש, והתחלתי פשוט להתיז כמה שיותר מים לעבר הדשא באזור, שהאש לפחות לא תוכל להגיע לבית הכנסת. ידעתי שאני לא אצליח לכבות אבל לפחות לעצור את השריפה מלהגיע לבית הכנסת, זה היה בעיקר מה שניסיתי לעשות. אז הגיעו ביטחון, לאחר מכן משטרה ואז כיבוי אש. נשארתי שם לנסות לעזור כמה שיותר, אבל זו עבודה שלהם בסופו של דבר.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כל הכבוד. בן כמה אתה?

יונה בוגנר: .21

דובי שפלר [ראש המועצה]: דיויד וזהבה, כל הכבוד.

דיויד בוגנר: אני חייב להגיד משהו בפני עדים. עם כל הילדים שלנו, אני כל הזמן התלוננתי, "אתם יוצאים

,11 12 בלילה, מסתובבים, שום דבר טוב לא יוצא מזה". אני טעיתי.

יונה בוגנר: זה היה ב-1 לפנות בוקר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה, תודה שבאתם.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: תודה רבה רבה וכל הכבוד, ישר כוח.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נעשה סבב שמות. דובי.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: יפה.

יונתן מרקוס [יועץ אסטרטגי]: יונתן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: חנני.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אריאלה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: טליה.

נוצר על ידי

5

ישיבת מועצה 10.6.25

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מנחם.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: דנה.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: נילי.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: שלמה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: שולמית.

שרון הורביץ' [גזבר]: שרון.

עקיבא סילבצקי [יועץ משפטי]: עקיבא.

[ 4 ] הצגת הספרייה

דובי שפלר [ראש המועצה]: נמצאת איתנו שולמית, הספרנית הוותיקה של אפרת. במסגרת הסבב שהתחלנו קצת אחרי הקמת המועצה, אנחנו ממשיכים. התחלנו עם מנהלי אגפים, כל אחד הציג את האגף שלו בפני חברי המועצה, ואנחנו ממשיכים לעבור לדברים הנוספים, מה שנקרא, לא אגפים אבל עדיין דברים שהם בהחלט עומדים בזכות עצמם ובאים להיכרות לפחות ראשונית כאן של חברי המועצה ובהמשך אולי גם נצליח להגיע לסיור. בבקשה, שולמית.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: ריכזתי לכם נתונים של העבודה שלנו, זה לא הכל אבל זה הרוב, זה המסה. לקחתי משנה שהיא לא שנה כמו 24' אלא ממאי 24' ועד מאי 25', שזה בעצם מסכם שנה של עבודה בספרייה. הספרייה במספרים, יש לנו נתונים של השאלות והחזרות במשך שנה. מספרים באמת מטורפים אפשר לומר. אתם רואים השאלות כנגד ההחזרות.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: מספרים מדהימים. ישר כוח.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כמו שאתם רואים, כל שנה מתווספות עוד משפחות ועוד משפחות, יש לנו מתוך 4,042 יש לנו 422 משפחות שזה עשרה אחוז. סך הכל מינויים אישיים, .13,899 ספרים חדשים שהכנסנו, .3,747 תחשבו שכל המספרים האלה שאני אומרת זה לא מספרים על הנייר, זו עבודה. 3,747 ספרים שמכניסים זה אומר לקטלג אותם, למיין אותם, לסדר אותם וכן הלאה. כל ספר כזה יש לו עבודה, לקחת, להחזיר, להשאיל, להחזיר. לסדר את הארונות, לנקות את הארונות, לסדר מחדש, להעביר למקום אחר כשאין מקום, להוציא, לדלל ספרים. אתם רואים, המספר של 3,344 ספרים שמדוללים כי אין ברירה, נוצר על ידי

6

ישיבת מועצה 10.6.25

אי אפשר רק להכניס ספרים, חייבים לדלל כי אחרת אין מקום, אחרת אנחנו יכולים לבנות 10 קומות, גם זה לא יספיק. חייבים כנגד ההכנסת ספרים חדשים, גם הדילול מחייב.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: יש לי שאלה, איך מחליטים איזה ספרים חדשים להכניס?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: קודם כל, מה שיוצא לשוק חדש, אנחנו משתדלים. יש לי כמה לקוחות, שכל הזמן אמרתי, היא הולכת לקנות ספר שרק יצא, היא רוצה ספר, אבל הוא פתאום היא רואה שיש לנו אותו בספרייה. ספר שיצא, למחרת הוא יהיה בספרייה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: ובכמה עותקים הוא יהיה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: למשל אני קונה ישר שלושה עותקים. עכשיו, בדרך כלל ספרים אחרים שהם יכולים להיות גם אנונימיים או חדשים

דנה שפיגל [חברת מועצה]: נגיד "חטוף", יש בספרייה שלנו?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: יגיע. הוזמן, שלושה ספרים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: מה זאת אומרת? דובי קונה, אני מחלק לכל חברי המועצה אחד.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: בוודאי. שלושה עותקים הוזמנו. אני בדרך כלל קונה ספר אחד, עותק אחד ואז לפי הביקוש אני רואה אם צריך או לא צריך, כי אחרת אני יכולה להיות תקועה עם ספרים שאף אחד לא רוצה אותם. אני קונה אחד ואז מתקדמת. בנוסף יש לי מחברת בקשות. מה זה מחברת בקשות? כל תושב שרוצה ספר שאין לנו אותו בספרייה עדיין, רושם במחברת ואני קונה, אני מזמינה לפי בקשות של אנשים. ככה אני קונה ספרים לספריה.

עקיבא סילבצקי ( יועמ"ש ): שולמית, אני חייב לומר, אני השבוע נרשמתי שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: קודם כל אני חייבת לך תודה גדולה.

עקיבא סילבצקי ( יועמ"ש ):: אוקיי, לא יודע על מה אבל תמיד טוב.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אתה יודע.

עקיבא סילבצקי ( יועמ"ש ): :אני נרשמתי השבוע כירושלמי טרי, זמנית לפחות, לספריית גוננים, אוקיי?

הספרייה שם יותר גדולה משלנו, הרבה פחות טובה. הרבה יותר ממה שיש באפרת.

נוצר על ידי

7

ישיבת מועצה 10.6.25

שרון הורביץ' [גזבר]: והרבה פחות משתמשים.

עקיבא סילבצקי ( יועמ"ש ):: הספרייה פה הרבה יותר מגוונת, יש בה גם ספרות מקצועית יותר, היסטוריה, יהדות, שם אתה לא מוצא שום דבר מזה, אוקיי? באמת, למדתי להתפעל מהספרייה שלנו פה, בזכות זה שנכנסתי לספרייה שם.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אני מציעה לך להחזיר את המנוי לפה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: קודם כל, כל הכבוד, אוקיי? דבר שני הסטטיסטיקה נראית מאוד מאוד מעניינת.

האם יש איזה סטטיסטיקה ארצית שנוכל לעשות השוואות בין היישוב שלנו ליישובים אחרים בגודל שלנו או לא יודע איך זה עובד.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אני יכולה לומר לך דבר אחד שהראיתי לדובי וכל הצוות שהגיעו אלינו לספרייה, אפרת, הספרייה באפרת היא מקום ראשון בארץ מבחינת יחס של מספר המינויים למספר התושבים. מקום ראשון בארץ.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: הנתון פה הוא מאוד גבוה ביחס לארצי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: והיה שם עוד נתון מדהים של כמות ממוצעת של ספרים ששואלים האנשים, אותם מינויים, תושבי אפרת.

חנני פייגין [חבר מועצה]: כמה כל בן אדם לוקח כאילו?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מה, בשבוע? בחודש?

דובי שפלר [ראש המועצה]: בממוצע, בשנה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: היה מאוד מעניין האחוזים שבספרים בשפה זרה, אני חושב שזה גם בטח לא דומה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: קיבלתי תלונה מתושבת שאין כמעט ספרים בשפות זרות בספרייה, אני ביקשתי משולמית את הנתונים בשביל לענות, את הנתונים ראיתם, 51 אלף ספרים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מאוד מרשים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: יש לך נתונים של הטופ, הספרים הכי?

נוצר על ידי

8

ישיבת מועצה 10.6.25

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: הנה, אתם רואים יש לנו ,126,331 בשפה זרה 51 אלף.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: מתוכם 51 אלף בשפה זרה. זה 40 אחוז, מעל 40 אחוז.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: נכון. נתון מאוד יפה, מאוד מרשים. למרות שיש כאלה שאומרים "את לא קונה ספרים", אני כן קונה ספרים, אנחנו כל הזמן מכניסים ספרים חדשים. צירפתי כאן את נתוני המחשב שממנו אני שואבת את כל הנתונים, הכל מפה. אני לא ממציאה שום דבר.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: הממוצע הארצי הוא סביב ה-20? אני לא זוכרת.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: האמת היא שאני לא יודעת מה הממוצע הארצי. תראי, בעבר, בשנתיים הראשונות שהייתי פה מנהלת היו עושים באמת סוג של תחרות כזו ארצית של השאלות. באותה שנה קריית ארבע הייתה מקום ראשון, אנחנו היינו מקום שני. כמו שאתם יודעים אנחנו עושים גם המון אירועי תרבות. אני מאוד מאמינה בחינוך לתרבות של ילדי אפרת, ולכן אני מאמצת את ילדי כיתות א', אתם מכירים את הפרויקט הזה שאני עושה עם מחלקת החינוך פה במועצה, השנה זו השנה השנייה שזה מוכיח את עצמו ממש מבחינת עידוד הקריאה, פשוט מטיס את הילדים.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: הילדים קיבלו, אמנם לא בתחילת השנה, אבל קיבלו תיק ספרייה מתנה וספר שהוא לא לרמה שלהם, שהוא מתאים לכיתות ג', אני בחרתי בכוונה כדי להרים אותם, והם שם. הם היו אצלנו בהצגה דוקטור דוליטל ואני הבטחתי להם שאני אפתח כרטיס אישי לכל תלמיד כדי שאני אוכל לעקוב אחרי הרגלי הקריאה שלהם. לצערי רק בית ספר אלומים העביר לי נתונים ולכן רק לאלומים כרגע יש לי כרטיסים. הילדים באים והם רוצים את הכרטיס, אבל אין כרטיס-

חנני פייגין [חבר מועצה]: אפשר לקבל את הנתונים ישירות ממחלקת חינוך.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: הם צריכים לשלוח, בית הספר ישלח.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כל שנה אני עושה מופע לכיתות, זה בעניין הזה. הכיתות גבוהות יותר, כל פעם אני בוחרת איזו שכבה אני מאמצת באותה שנה ואז הם מקבלים איזשהו מפגש עם סופר כמו ינץ לוי, כמו שעת סיפור , או הצגה, ילדי הגנים מקבלים ממני פעם בשנה שלוש הצגות, 300 ילדים, והופעות פתוחות כמו שאתם רואים, הצגות במשך השנה, הצגות לילדים, לילדים אתם רואים חידון הארי פוטר שהיה גם לכיתות ד', ה', 500 תלמידים, כל שכבה קיבלה מפגש אחד של חידון הארי פוטר, היה פשוט מדהים.

סרטים, בסוף שנה היה סרט אחד סרט חזק, יש מחר סרט שאני אומרת שהוא ממש מבחינתי, נכון, זה סרט קשה מאוד, אבל אסור לנו לשכוח למה יצאנו למלחמה הזאת, חייבים לזכור מה שהיה שם. ערבי השקה, עשינו שני ערבי השקה לספרים שהם סופרים משלנו, מה שנקרא. "אנחנו בדרך" של נחום עמיאל מהתמר, נוצר על ידי

9

ישיבת מועצה 10.6.25

זה היה בשיתוף עם קהילת התמר, ואת October in day ,One ערב ההשקה של הספר הזה באנגלית היה פה אצלנו בספרייה עם אוריה מבורך.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה אירועי תרבות בתשלום לציבור?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: ברור. תלוי, תלוי מה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: יש אירועים בחינם ויש אירועים?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: יש אירועים בחינם, יש אירועים בתשלום, התשלום הוא מינימלי, הוא ממש סמלי.

שרון הורביץ' [גזבר]: אני מציע משהו על מוצב המזח, יש גם את הספר שפה, דוקטור ורבין, שעל פיו יצא הסרט. יש סדרה ב"כאן".

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כמו שאמרתי, מישהי אומרת לי, "מה, גם ההורים צריכים לשלם?", אני אומר, "כן, גם ההורים צריכים לשלם". לכי לתאטרון ירושלים ונראה אותך איך את נכנסת חינם, או את קונה ב-80 שקל כרטיס, אצלנו זה 20 שקלים. רוב המופיעים שלנו זה 20 שקל, זה באמת מחיר סמלי, זה מחיר של ארבעה אנשים של משפחה נכנסים במחיר כרטיס אחד. הרצאות, היו במסגרת הפסטיבל, סודותיה של מגילת הגורל היהודי של רוזנצוויג, שעשה עבודה פשוט מטורפת. מירב לשם גונן, אמא של רומי, הייתה אצלנו, אם שכולה שעשתה מופע אהבה, שגם כן, היה מאוד מאוד מרגש. אנחנו מקיימים השתלמויות לספרניות, ואם כבר אני עושה לספרניות, גם המתנדבות וגם צוות המתנ"ס מצטרפים אלינו. עשינו סיור בספרייה הלאומית, היה מדהים. עשינו יום עיון בעקבות ההולכים, לדעתי זה היה בקיבוץ נען, היה גם כן פשוט יום מדהים, מעניין ביותר. ערבי זמר אני עושה בדרך כלל שלושה ערבים, השנה עשינו שניים. בקיץ אנחנו עושים שישה מפגשים, כל פעם בשכונה אחרת. בשנים הראשונות עשינו את זה בגינות, בשנה הקודמת היה פחות בגלל כל האזעקות וכל זה, נראה לי שאנחנו נכנס פנימה, יותר מתאים, נעשה את זה גם השנה. זו השנה הראשונה שאנחנו משתתפים בתחרות כתיבה ארצית של הליקון, יש לנו 17 יצירות. גם שירים וגם סיפורים, גם בני נוער וגם מבוגרים. בדיוק עכשיו קיבלנו את כל הכתבים, השופטים קיבלו את זה גם כן, הם יושבים על הדירוג של מה שכתבו. פה אתם יכולים לראות את התמונה של הספרים שקניתי לכיתות א', זה לא קניתי לכיתות א', הדפיסו אותם במיוחד לכיתות א', 330 ספרים, זה מה שאתם רואים שם. ואלו תמונות מהאירועים, מההצגות, גלילה רון פדר שהייתה כאן, היא הייתה פשוט מדהימה. עשינו פה השאלות, גם כן פילגתי את הנתונים לפי שכונות, אז אתם יכולים להראות. זה לא אומר מי מקום ראשון, שימו לב, זו השכונה הכי גדולה, זה לא אומר שהיא מקום ראשון. בשנים הקודמות הדגן הייתה השכונה מקום ראשון, שנתיים, נראה לי שגם השנה, פשוט השנה לא היו לי את הנתונים של מספר משפחות בכל שכונה, אז לא נוצר על ידי

10

ישיבת מועצה 10.6.25

יכולתי לעשות את החישוב של מי מקום ראשון, אבל אני יכולה להגיד שבכל אופן הנתון של הזית הוא מרשים ביותר, אבל לא בהכרח שהוא מקום ראשון. אתם רואים תושבי חוץ גם כן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: שולמית, את יכולה להרחיב? חשוב מאוד לציין את העובדים שלך ואת המתנדבים שלך, אם את יכולה קצת לספר על זה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כן. יש לי עובדים מסורים מאוד, גם מבוגרים וגם בני נוער. בני נוער שהופכים להיות בני משפחה ממש. השנה באמת יצא לי בכלל שמשפחה שלמה עובדת אצלי, משפחת אטלס.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני גם יכול להעיד על האירוע הזה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: נכון. אשתו של שמיל ושני הילדים עובדים אצלי. בקיצור, זה באמת הופך להיות משפחה שהם לא נפרדים, הם עובדים במקומות אחרים והם באים לעבוד עוד קצת גם אצלי כי הם מאוד אוהבים את הספרייה, הם מדהימים. והמתנדבים, זה כוח עבודה על ,100 בלעדיהם, כן, כן, אמא שלך, אמא שלך.

חנני פייגין [חבר מועצה]: יש הרבה, יש הרבה מתנדבים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כמה מתנדבים יש לך?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: הקבועים זה שבעה מתנדבים, בני נוער לפעמים מצטרפים, מחויבות, כל מיני כאלה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: צריך לומר שבמהלך השנים שולמית גם מביאה הצגות חוץ לכל השכונות בדגש על שכונות עם ילדים וצריך לומר שנמצאים פה איתנו בחדר הזה המנכ"ל ויושבת הראש של הספרייה, בדנר ואביטל, הספרייה חונה תחת המתנ"ס. כזכור למי שמנוי בספרייה, הספרייה היא ללא דמי מנוי, זאת אומרת אנשים נרשמים יכולים להיות מנויים של הספרייה והיא מקבלת איזה שהיא תמיכה, מאוד קטנה יחסית, מהמדינה, זה חוק הספריות שאוסר לגבות כסף, הדרך היחידה שמותר לגבות כסף זה רק קנסות אם מישהו מגזים בהשאלה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אין קנסות.

חנני פייגין [חבר מועצה]: ותושבי חוץ, לא?

דובי שפלר [ראש המועצה]: ותושבי חוץ.

נוצר על ידי

11

ישיבת מועצה 10.6.25

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אני כבר רוצה לנצל את הפורום המכובד והנכבד הזה לחשוף אתכם לארכיון שלנו, שדובי הוא הלקוח הראשון והנאמן ביותר מבין לקוחותיי בארכיון. זה הארכיון שלנו שגם עבדתי עליו הרבה מאוד שנים, זה הארכיון של אפרת אביטל כהן [חברת מועצה]: זה show women .One זה פשוט רק היא.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל איך הגעתם לזה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: כמה שנים את כבר עושה את זה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: הרבה שנים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: זה רק היא.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: עוד לפני, עבדתי על זה שש שנים כדי שיכירו בצורך הזה להקים ארכיון. שש שנים, שש שנים לקח לי. האמת שגם אז עוד לא ידעתי מה אני רוצה באמת. חשבתי, אמרתי ארכיון כמו שיש בכפר עציון, כמו שיש בגוש קטיף, והסתובבתי בארכיונים ואמרתי, "זה לא מה שאני רוצה.

אני לא רוצה חדרים עם ארגזים מלאי אבק שאף אחד לא מסתכל", ובינתיים, תוך כדי אני מבקשת חדר, אני מבקשת חדר ולא מקבלת חדר. בינתיים אני מחפשת באינטרנט ארכיונים שמתקדמים קצת יותר וזה, אז הגעתי לחברה הזו של סיפור מקומי וזה בול מה שרציתי. ארכיון דיגיטלי, זה מסע על ציר הזמן.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: של מה? של דברים שנכתבו?

אביטל כהן [חברת מועצה]: מופעים בעיתונות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כל תמונה שיש לכם על הלוח של אפרת או אירוע שהיה בעבר באפרת, באופן דיגיטלי להעביר לשולמית.

חנני פייגין [חבר מועצה]: פנו לתושבים לשלוח לשולמית מידע ותמונות מהעבר.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: את יכולה להראות דוגמא?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אני מראה לכם. קודם כל, זה הארכיון.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: איך הגעתם לזה? מהאתר של המועצה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: מכל העולם אפשר להיכנס, "סיפור מקומי אפרת".

נוצר על ידי

12

ישיבת מועצה 10.6.25

טליה מרכוס [חברת מועצה]: וזה מקושר לאתר של המועצה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: כן, יש קישור, באינטרנט, "סיפור מקומי אפרת", נקודה, נכנסים.

עכשיו אני רוצה להראות לכם את המסמך הכי מרגש שיש בארכיון שלנו, מ-,1967 שימו לב על המסמך הזה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: ביום כ"ח באייר, תשכ"ז.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: ,1967 מה קורה אז?

דובי שפלר [ראש המועצה]: ירושלים.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: ירושלים וגוש עציון משתחררים. יושב לו האדון מושקו זכרונו לברכה, כותב ביומן שלו, באותו היום עצמו, ביומן שלו, בכתב ידו, הוא כותב, "שוחררה עיר הקודש ירושלים", ויושב וכותב את החזון שלו על שיקום גוש עציון ואפרת. הוא כותב פה את כל מה שהוא חולם עליו, מה יהיה פה, יהיה פה בית ספר שדה, ואפרת תהיה עיר, ויהיו בה חנויות, ויהיו פה בתי קפה. כל מה שהוא כתב, הכל, הכל, מוסדות חינוך, פשוט מדהים, מדהים, מדהים. אתם לא תאמינו מאיפה לקחתי את המסמך הזה.

יונתן מרקוס [יועץ אסטרטגי]: את יודעת בן כמה הוא היה בערך?

שרון הורביץ' [גזבר]: הוא יליד .1926

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: היו לי את כל הקלסרים שלו, המסמך הזה לא היה בקלסרים שלו שהיו אצלי, היו לי גם את התמונות שלו וגם הקלסר, גם אתם רואים שהכל סרוק ונמצא פה. המסמך הזה מצאתי בפייסבוק. הנין שלו העלה את זה בפייסבוק.

אביטל כהן [חברת מועצה]: בטח יום ירושלים או משהו.

שרון הורביץ' [גזבר]: יש לו נינה עובדת מועצה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: לא שלנו?

שרון הורביץ' [גזבר]: שלנו, עובדת סוציאלית. היא הנינה הראשונה שהביאה לו חימש שהוא עוד זכה.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: שוהם ורקר הוא הנין שלו והוא העלה את זה, אני העליתי את הפוסט הזה לפה. הוא העלה את זה, קיבלתי רשות ממנו גם, והוא העלה את הדף הזה, אז זה מהפייסבוק. אני נוצר על ידי

13

ישיבת מועצה 10.6.25

לוקחת חומרים מכל מקום שרק אפשר, דובי יודע את זה. מה שאתם מעלים לפייסבוק, אירועים חשובים שאתם מעלים אני מכניסה לאתר ישר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: נכון, מכניסה, מתייגת, הכל.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: לפעמים אני מפרסמת את זה בפייסבוק ולפעמים לא, אבל אני מכניסה כמה שיותר, לא מספיקה את הכל, יש עוד הרבה עבודה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: יעקב יענקל'ה כץ (שמופיע במצגת), זכרונו לברכה, קבור ליד מושקו בבית העלמין במשואות.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: יש עוד משהו שאתם רוצים לראות?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אנחנו יכולים להיות פה רק על הדבר הזה ולא להיות בישיבת מועצה, תאמיני לי. בחיים לא היה פה כזה שקט, אני מבטיחה לך. צריך כל יום לצעוק פה שכולם יהיו פה בשקט וכולם מקשיבים לך בהערצה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אני ראיתי את דובי כל הזמן מעלה לארכיון ולא היה לי מה אתה עושה. עכשיו סוף סוף.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני מתעסק בעניינים האלה עם שולמית מיום שהיא פתחה את הארכיון. שולח לה תמונות ומנסה כמה שיותר לעזור, כי בסוף זה מה ששומר.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: בדיוק, זה התיעוד.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אני אספר לך, עכשיו מצאנו קלטות מאוד מאוד ישנות, ואני נתתי אותם לעריכה ואחרי שנקבל אותם, , אנחנו נעביר לך, אין לי מושג מה נמצא שם, אבל דברים מאוד ישנים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: למשל יש שם קלטת וידאו של טקס החלפת ראשי המועצות שמושקו פורש וינון אחימן, ראש המועצה הנבחר הראשון נכנס לתפקידו.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: מושקו היה ראש המועצה הראשון.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מושקו היה ממונה, ינון היה הראשון.

שרון הורביץ' [גזבר]: שנתיים הוא היה.

נוצר על ידי

14

ישיבת מועצה 10.6.25

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אנחנו עכשיו מצאנו אוצר באחד המחסנים, אנחנו מקווים שבאמת יש שם איזה אוצר.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: צריך לראות מה יש שם באמת.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אני לא יודעת, אבל זה נראה כל כך ישן שזה מרתק לראות מה יש בפנים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: יש שם גם סרט של 8 מילימטר, גלגל גדול, שזה מעניין עוד יותר מה יש שם.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: את זה אני עושה, חשוב לציין, אני עושה את זה בהתנדבות מלאה.

כל העבודה הזו על הארכיון היא בהתנדבות מלאה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: התחלנו עם ההווה על הספרייה, עברנו לעבר, ומילה אחרונה, שולמית, לשמוע ממך, מה הן התוכניות להרחבת הספרייה?

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: אני צריכה מיליון שקל, זה מה שאני צריכה כדי להרחיב. כבר יש תשתית, כבר יש גג, יש מסגרת.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: עוד קומה למעלה?

יצחק בדנר [מנהל המתנ"ס]: לא, להרחיב החוצה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: החוצה, אבל על גבי הגג שלמעלה.

יצחק בדנר [מנהל המתנ"ס]: על הגג של "יד ביד" שהרחיבו, דאגנו שהוא יוכל להכיל-

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: נכון, עשו את זה בכוונה בצורה כזאת כדי שנוכל להרחיב שלמה בן צבי [חבר מועצה]: שנוכל לסגור. חסר רק מיליון שקל.

שולמית מרציאנו [מנהלת הספרייה]: רק מיליון שקל כדי לסגור את זה ואז עולם הילד יתרחב לכיוון חדר העיון הפנורמי, וחדר העיון הפנורמי יעבור לשם.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: נחפש תרומה. לא, גם מנחם פה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שולמית, תודה רבה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אנחנו מאחלים לך בבריאות שתמשיכי לעשות הכול בשמחה ובאהבה.

נוצר על ידי

15

ישיבת מועצה 10.6.25

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה.

[ 5 ] דיון בנושא שבוע ההוקרה לחיילי המילואים

דובי שפלר [ראש המועצה]: אנחנו עוברים ישר לאברהם שכבר מוכן כאשר רק חשוב להקדים ולומר, קיבלנו בקשה גם משר הפנים וגם מארגון נשות המילואימניקים, בקשה שנשלחה לכל הרשויות בארץ, שישיבת המועצה הסמוכה לשבוע ההוקרה לחיילי המילואים, שנעלה על נס את הדבר הזה ולכן יש לנו פה, עד שאברהם יתחיל, אני מחלק לכם 2 דפים שלהם

אריאלה פרי [חברת מועצה]: דובי, אם זה בסדר, אני אשמח, אם זה אפשרי, שזה יעלה לאתר של המועצה כי בשבת האחרונה אני גרה בזית ובאו ואמרו לי "לא ראינו, במועצות אחרות", אמרתי "לא, לא, חנני והמועצה וכולם, היה, היה", ואני רוצה שהנתונים האלה ייצאו, שאנשים יראו ויהיו חלק.

דובי שפלר [ראש המועצה]: ביקשה טל שמישהו יצלם את הקטע הזה שאנחנו עושים עכשיו, כולל הדף שאני עכשיו מעביר לכם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לצורך כך ביקשנו מאברהם שיבוא, בתור מנהל מטה הצעירים, מילואימניק זה כידוע שיטה טובה להישאר צעיר להרבה שנים, שיציג לנו את הדברים לגבי שבוע ההוקרה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: לא בטוח שאשתי מסכימה איתך אבל בסדר.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: גם איך אנחנו מרגישים, האם המילואימניקים מרגישים כצעירים.

שבוע ההוקרה הוא שבוע הוקרה למשרתי המילואים, ויש יום ההוקרה, הוא בדרך כלל יוצא סביב ל"ג בעומר, כל שנה קצת מזיזים את זה, השנה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ודף המסרים שאתם יכולים לראות פה עם הסטטיסטיקות של מה שעובר על המשפחות, הוחלט להפוך את זה לשבוע הוקרה. אני אגיד שפחות או יותר יומיים לפני שיצאנו בשבוע ההוקרה, הממשלה החליטה לדחות את זה, את שבוע ההוקרה, זאת אומרת שאנחנו ביצענו בתאריך המקורי, כשכולם ביצעו השבוע.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: יכול להיות שזה היו התלונות שקיבלתי.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני אגיד שאנחנו כבר התקשרנו כבר עם ספקים והכל היה באוויר, לא באמת יכולנו להזיז את זה, אבל הפעילויות ממשיכות, עוד רגע אתם תראו את זה. שבוע ההוקרה זו הייתה הזדמנות לציין את זה בשפה מיתוגית אחידה ולהראות לכולם שאנחנו עושים את הדברים, אבל הם קורים על הרצף. אני אקדים ואני אגיד שיש איזשהו שינוי, עד שנה שעברה כדי לקבל נתונים על משרתי נוצר על ידי

16

ישיבת מועצה 10.6.25

מילואים אני הייתי צריך לנסוע ללוד לקבל דיסק, אחרי שאני חותם על כל מיני דברים, לוקח לי איזה חודשיים לקבל אותו, והנתונים הם שלוש שנים אחורה. עכשיו שינו את זה, בעצם לפני בערך חמישה חודשים שינו את זה, כל חודש אני יכול להגיש בקשה אחת ולקבל איזה פילוח על משרתי המילואים שלנו. גם אנחנו מקבלים אוטומטית לגבייה רשימה של משרתי המילואים, זה עוד משהו שבעצם נכנס פה, יש הרבה רשויות שעכשיו גם התחילו עם זה אבל זה ייחודי, ההנחה של החמישה אחוזים מתקבלת אוטומטית.

חנני פייגין [חבר מועצה]: מדהים. אני שנים הייתי צריך כל פעם להגיש מסמכים.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: נכון.

חנני פייגין [חבר מועצה]: בוא נגיד את זה פה בקול, צריך להגיד את זה בפרוטוקול, יש הנחה קבועה, חמישה אחוזים בארנונה למילואימניקים. מה שאברהם אומר זה שבמקום שאתה צריך להגיש טפסים באופן יזום מצידך, אוטומטית היום המועצה מקבלת את הנתונים ועושה את זה בעצמה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: צריך לדייק את דבריו של חנני ולומר, זאת בקשה של המדינה מהרשויות, כל רשות צריכה להצביע ולהחליט שהיא אכן מאמצת את זה. המועצה המקומית אפרת לפני כ 3-4 שנים בערך.

אביטל כהן [חברת מועצה]: יותר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: לא משנה, לפני מספר שנים אימצה את הדבר הזה כדבר קבוע אצלנו במועצה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: לפני שלוש שנים הוסיפו את מפקדי המילואים שמקבלים נראה לי 30 אחוז או משהו כזה, 25 אחוז, כשההגדרה של מפקדי מילואים זה סגן אלוף ומעלה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מפקדי מילואים?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: מפקדי מילואים שמקבלים הנחה מוגדרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: זה תפקיד, מ"פ ומג"ד.

חנני פייגין [חבר מועצה]: זה תפקיד, זה לא דרגה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: מ"פ, מג"ד, לחימה, דברים כאלה. אנשים שמגיע להם,

חנני פייגין [חבר מועצה]: זה על חשבוננו.

נוצר על ידי

17

ישיבת מועצה 10.6.25

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: יש שיפוי מהממשלה אבל לא מלא, לא שיפוי מלא. טוב, במספרים, גם יש את המספרים וגם את הפילוח. רק בטרמינולוגיה, אנחנו בשנה וחצי האחרונות משתמשים במונח משרתים פעילים, כשהכוונה בצה"ל למשרתים פעילים זה מי שבעצם עשה 60 יום בשלוש שנים האחרונות, הוא נחשב כמשרת מילואים פעיל, מקבל תעודה קדימה לשלוש שנים, עם הטבות וזכויות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: רק לסבר את האוזן, לפני המלחמה, כשבדקנו כמה משרתי מילואים זכאים להנחת המפקדים המדוברת, הגענו כמדומני למספר .12 זאת אומרת, צריך לעשות X מילואים בשנה ולהיות בתפקידים מסוימים של מ"פ/מג"ד, אבל כמו שאתם מתארים לעצמכם, גם הסכום הזה של אותם חמישה אחוז, מדובר על ה-100 מטר הראשונים, הסכום היה סכום של עשרות אלפי שקלים בכל השנים עד פרוץ המלחמה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא הבנתי, אברהם, בדגן יש רק 27 פעילים? איך זה הגיוני?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: כרגע מבחינת הנתונים שקיבלנו ממשרד הביטחון, נכון לשבוע שעבר, כרגע מגויסים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אה, ברגע, זה, לא בכלל, מגייסים.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: לכן התחלתי עם הטרמינולוגיה. מוגדרים כמשרתי מילואים, זה כללי.

זאת אומרת שבשלוש השנים האחרונות, הם עשו 60 ימי מילואים, יש לנו 1,020 כאלה. ביקשתי גם רשימה של כל מי ששירת ימים כאלה בחרבות ברזל, זה חופף. זאת אומרת, אנשים פה משרתים, זה לא שבגלל חרבות ברזל התחילו לשרת, בגלל ה-7 לאוקטובר, זה משהו שהיה פה גם לפני זה ובעצם העמודה השמאלית זה בפועל כמה משרתים עכשיו באפרת.

חנני פייגין [חבר מועצה]: ברגעים אלו ממש.

אביטל כהן [חברת מועצה]: והפיזור הגיאוגרפי, אני אגיד

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל, לא הכל טוב.

חנני פייגין [חבר מועצה]: את צריכה לראות את האחוז של זה לעומת זה, את מבינה?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא.

חנני פייגין [חבר מועצה]: כן, כן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: האבסולוטי זה כמה מגויסים מתוך הפוטנציאלים.

נוצר על ידי

18

ישיבת מועצה 10.6.25

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: מה השאלה? מה מפריע? אני אעזור.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני מופתעת שרוב הפעילות שמכוונות למילואימניקים היא בתמר. כאילו שבתמר ובדגן רוב המגויסים נמצאים שם, אבל בפועל-

אביטל כהן [חברת מועצה]: יש שם שתי פעילות, יש שם שתי מתנדבות שהן מאוד פעילות.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אבל בפועל, ברמה רשמית, בואו נגיד את זה פה, השכונה היא גם השכונה הכי גדולה שזה גם הגיוני, זה בזית.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל ביחס לאוכלוסייה יש יותר מתנדבים מהזית.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני אענה, את הנתונים האלה הם קיימים, אני אגיד בצורה הכי כנה.

כל הפעילות התחילה כשאני כבר יצאתי למילואים ואבי רומנו נכנס, ביחד עם מילואמא התחילו לעשות פעילויות. כשחזרתי בעצם המדיניות הייתה שכל פעילות שמגיעה מהשטח, כל צורך שעולה מהשטח, אנחנו מתקדמים איתו, עוד מעט אני אראה בדיוק מה עשינו כמועצה. כשאני עובד עם פרויקט מילואמא שזה בעצם 11 פעילות, נכון? 9?

אביטל כהן [חברת מועצה]: וואו, הגזמת. אנחנו כזה 5 פעילות או 6 פעילות.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אבל פעילות שבעצם חילקו את העבודה שלהן לפי שכונות ואת המידע של משפחות פעילים אני מקבל גם מהצבא וגם אני מצליב את זה לראות כמה פערים במה אנחנו יודעים ולא יודעים בשטח. בעצם יש אחראית אזור, אני אגיד, עוד פעם, זה קצת היה show men One שהתחיל מאבי רומנו, אחרי זה אני נכנסתי בלי צוות שמתפעל את זה, עוד רגע אני אראה מה יש היום ואיפה אנחנו נמצאים היום, ולכן זה היה בעיקר על בסיס מתנדבים. כתבתי פה גם, "אתגרים אזוריים", ברגע שהשכונות האלה יותר וותיקות יש פחות משרתים מבחינת הגודל, אז יש פחות פעילים שיכולים להתנדב ולעשות פעילויות, ולכן אוטומטית רוב הפעילויות היו בצפוניות. מה שאנחנו עשינו, שהרבה פעילויות אנחנו מעבירים אותן, כמובן, קבוע למטה הצעירים, הפעילויות קורות במטה הצעירים. חוץ מאילוצים שאנחנו מזיזים אותם וזה מה שקורה כבר בארבעה-חמישה חודשים האחרונים, שכמעט ואין פעילויות ספציפיות במקומות אחרים.

אני קצת אכנס להשפעות של השירות. אנחנו יודעים שגם ממוצע ימי מילואים בחרבות ברזל באפרת הוא גבוה, הוא 240 כשהממוצע הארצי עומד על 160 בערך. מה, חנני? נראה לך נמוך?

חנני פייגין [חבר מועצה]: נמוך ממש.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: בגלל שבתוך המשרתים שיש פה של המילואים נוצר על ידי

19

ישיבת מועצה 10.6.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מה, ה-240 נמוך? מה נמוך?

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני לא עושה ואני מעל .300 אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני רק אגיד שלא ראיתם את זה פה, אבל 10 אחוז זה נשים, בסדר?

לא שמתי פה את העוגה הזאת, אבל 10 אחוז ממשרתי המילואים, זה בערך 102 משרתות.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: מבחינת הארצי זה גבוה. שוב, הנתונים האלה שאני מקבל אותם, אני מקבל אותם טיפה בדייליי, של שלושה חודשים בערך, אז יכול להיות שעכשיו זה כבר יותר.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, אבל חנני, זה ממוצע, יכול להיות שיש כאלה שעושים הרבה פחות, ואז זה מתקזז.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: הבאתי פה קצת מהנתונים שאתם ראיתם פה, על מה, איך זה משפיע על המשפחה.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: זה ארצי, זה לא אפרת, נכון?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: ארצי. הנתונים האלה הם מהדף שיש מולכם. יש יותר פירוט בדף שמולכם.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: זה קשור ספציפית למילואים?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: כן, המחקר הזה נעשה ספציפית על מילואים, 1,200 לדעתי, משהו כזה, של נשים שענו על הסקר הזה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: עם הרבה הערכה, הרבה כבוד, כמובן, אבל לזכור שהסקר נעשה על ידי גוף לא אובייקטיבי אלא גוף בעל אינטרס להבליט את סוגיית המילואים, זה חשוב לומר.

חנני פייגין [חבר מועצה]: משיחות של עיבודים שלנו אחרי המילואים דובי שפלר [ראש המועצה]: בלי לפגוע חס ושלום

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני אומר לך שעזוב סטטיסטיקה, בתחושה שלי הרבה יותר גבוהה.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: הרבה יותר גבוה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אחד מכל שניים חושב על גירושים.

נוצר על ידי

20

ישיבת מועצה 10.6.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: בתור מישהי שיש לה קליניקה פרטית אני יכולה להגיד שהנתונים ממש משקפים-. גם ברמה הזוגית, גם ברמה הפרטנית וגם ברמה ה-

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני לא מתייחס לנתונים, רק אני אומר מילה כללית, זה הכל.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: לכל דבר כזה יש סיפור. כל דבר כזה זה סיפורים שאנחנו נתקלים בהם פה, בקהילה. אחד הדברים המדהימים במילואמא, שממש יש גם עיטוף אישי, זאת אומרת, הם ממש בקשר עם כל אחת שנכנסת או מצטרפת, ועוד מעט גם נגע בזה יותר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: איך קיבלו את הנתונים האלה? יצא שאלון?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: של מה?

אביטל כהן [חברת מועצה]: על התערערות וזה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: הם עשו סקר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מי? מילואמא עשתה סקר?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, זה לא בהכרח, זה כלל ארצי.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: עוד רגע אני אגע בזה, הפעולות שלנו, של המועצה, זה קצת עמוס, אני אעבור על זה מהר. הקמנו פורום שבעצם חברים בו אני, חוסן ואגף הרווחה. אנחנו יושבים אחת לחודש ואנחנו דנים גם בדברים שעולים, בצרכים שעולים מהשטח, גם לראות שאנחנו בעצם פונים לכל אוכלוסייה ולכל מיקוד. תשימו לב, אנחנו מדברים פה על המשפחות, לא דיברנו על המילואימניקים עצמם, בסדר?

המילואימניקים עצמם, חנני קצת הזכיר את זה, יש נתונים קצת יותר קיצוניים, לא את כל הנתונים מקבלים אבל עכשיו עושים המון סקרים על המילואימניקים עצמם ואנחנו נקבל אותם גם יחסית מהר. הקמת פורום רשותי, שירותי ייעוץ והנגשת מידע, יש לנו ארבעה סטודנטים שבעצם תומכים את הפעילות שלנו, שניים שהם רואי חשבון שתומכים בפעילות של מיצוי זכויות לתושבים, תמיכה ביוזמות בקהילה, פעילויות הפגה, יש פחות או יותר פעילות אחת לשבועיים למשפחות, זוגות, נשים, ילדים, נוער, אנחנו ממש מגוונים את זה.

פתיחת קבוצת אימהות של משרתים, זה משהו שהתחלנו לעבוד עליו, בעצם עכשיו שבוע ההוקרה נתן לנו את ההזדמנות, עשינו פעילות אחת ואני אראה בשבוע ההוקרה שניסינו לגוון אותו. עשינו פעילות של אימהות של, נרשמו ,50 זה קבוצות קטנות, אנחנו כבר יצאנו עכשיו בפעילות נוספת בעוד שבוע וחצי ל-25 בהמתנה שהיו, ופתחנו קבוצת וואטסאפ וממש מתחילים לעשות עבודה עם אימהות של משרתים, ושוב, זה בהלימה לנתונים שראיתם. אנחנו יודעים שאימהות של משרתים, פה זה מדבר יותר על הנשים של, אבל עוד יותר אימהות של משרתים חלו בשנתיים האחרונות ולא טיפלו לעצמם בשנתיים האחרונות כי הם דאגו נוצר על ידי

21

ישיבת מועצה 10.6.25

למשפחה של המילואים, ויש הרבה מאוד דברים שעלו וזה קבוצה שצריכה התייחסות. בחלוקת העבודה שלנו, חוסן בעצם מובילים את הקבוצה הזאת במפגשים קבועים ועשינו איזושהי חלוקה שכל אחד לוקח תחום. מדיניות הזנת הנחת ארנונה אוטומטית, דיברנו על זה, שבוע ההוקרה למשרתי המילואים ולכוחות הביטחון, עוד שנייה נראה אותו, הקצאת משאבים ייעודיים וגיוס משאבים לטובת הפעילות, יש גם את התקצוב בתוכניות העבודה שעשינו לשנה הזאת אבל כבר הרווחה גייסו תקציבים ממפעל הפיס לטובת חוסן, אני גייסתי משרד החינוך 15 אלף ועכשיו יש לנו לקיץ עוד 15 אלף, אנחנו כל הזמן נמצאים שם ומגייסים וזה עוד בלי לדבר על שיתופי הפעולה הרחבים באמת שיש פה. זה אולי המקום לעצור ולהגיד, בדיוק לפי מה שאמרת לשולמית שישבה פה לפני רגע, זה ממש מהשטח, זאת אומרת, כל העשייה פה, אנחנו מלווים אותה, תומכים אותה, עוזרים, אבל כל דבר זה יוזמה שבאה מהשטח, ממצוקות, ואני אישית מתרגש, זו פעם ראשונה שאני מצליח לעשות משהו שהוא ממש יד ביד בצורה כזאת. כרגע אנחנו עובדים על קייטנות המשך לקיץ שזה בשני מישורים. המישור שכרגע לנו קריטי, שיהיה מענים, שיהיה מספיק קייטנות שיוכלו לקלוט ילדים באוגוסט לצורך העניין, והשלב השני זה בעצם ליצור איזושהי הנחה, אם אתם מכירים או לא, ההנחה שמקבלים, הזכאות שמקבלים בעצם מקרן הסיוע זה 2,000 שקל לשנה לקייטנות. פסח, יולי, אוגוסט, זה לא הרבה כסף, בטח לא אם יש לך כמה ילדים, זה לא מכסה כלום במחירים האלה.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: זה רק באוגוסט.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: ולכן אני אגיד שכרגע כל הסיפור הזה הוא בעייתי. אנחנו לא יכולים לתמוך בקייטנה שהיא לא קייטנה דרך ממשרד החינוך, שאין לה את כל האישורים. אבל כשהם מבקשים ממנו לשכור מבנים אני כן יכול לתת להם הנחה בשכירות המבנה ואז אנחנו בעצם מקבלים הנחה על בסיס זה למילואימניקים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: מורידים את המחיר.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: וזה בעצם התמהיל שאנחנו בונים אותו. על שבוע ההוקרה, קצת סיכום על השבוע עצמו. את זה אתם מכירים פחות או יותר, פתחנו משחקייה, הצלחנו לפתוח אותה עם סטודנטים שבעצם לוקחים בימי שישי או בערב חג את הילדים והאמא משוחררת, לעשות קניות, לישון וזה הלך מדהים, באמת הלך מדהים. הפסקת קפה בעצם, זה הפעילות של האימהות, פלייבק זוגות שעשינו, מגש פיצה, שחילקנו למשפחות בשבוע הזה דרך פיצרייה אפרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כמה מגשים?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: עוד שנייה נגיע לנתונים אבל 160 בערך. הפנינג גיבורי על, זר של חיבוק שזה סדנת שזירת פרחים, משחקיית המילואים זה, אמרתי, פתחנו פעמיים בסוף זה היה ארבע כי היה ביקוש אז פתחנו את זה לעוד שני ימים, וסדנת עיבוד הורה-ילד. כמובן שיש פה דברים שלא נכנסו, בסדר?

נוצר על ידי

22

ישיבת מועצה 10.6.25

זה היוזמות שאנחנו היינו ממש עליהם, אבל יש פה המון דברים שקרו בבית ספר אריאל להנהגת ההורים, עכשיו עושה כבר פעם שנייה ארוחת ערב למשפחות הפעילות, בעצם הילדים מביאים, כל אחד בחלוקה, משפחות, עד יום חמישי הקרוב, צלחות, אוכל ומארגנים ארוחת ערב. היה גם בקיסריה יום לנשות מילואים פעילות, שבעצם אמא אחת שלהורים שלה יש דירה בקיסריה תרמה את כל היום הזה ועשו להם יום פינוק שם, עם הסעות, עם הכל, הם יצאו ליום מלא. בבית ספר אלומים הוציאו סטיקרים, ממש כל בית ספר אנחנו מנסים להיכנס

טליה מרכוס [חברת מועצה]: סטיקרים שמה?

אביטל כהן [חברת מועצה]: סטיקרים לעידוד, תמיכה, הוקרה חנני פייגין [חבר מועצה]: שמו לנו מגנטים על הדלת, משפחה מגייסת, דברים כאלה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אנחנו מנסים להיכנס לכל, ממש, לכל התחומים האלה.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: יש לי שאלה לגבי קהילות סביב בית כנסת. יש לזה איזושהי התייחסות?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: כלומר?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: שיתוף פעולה עם ועד?

דנה שפיגל [חברת מועצה]: שיהיה, כן, האם יש איזשהם שיתופי פעולה עם ועדים של בתי כנסת?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: התחלנו לבנות עכשיו, נכנסה עובדת, דבורה מלכה, לאגף קהילה, היא מחליפה את רחל. זה התפקיד שלה, היא עכשיו בונה ראשי קהילות ולהבין בדיוק מי הם ראשי הקהילות כדי ש-

דנה שפיגל [חברת מועצה]: דרך בתי כנסת?

אביטל כהן [חברת מועצה]: ממש סיווגים, בתי כנסת, קהילות.

חנני פייגין [חבר מועצה]: דרך צח"שים אפשר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אנחנו לא רוצים להפעיל את כולם על אותו דבר. זאת אומרת, לא להעמיס-

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אבל זה חשוב בתי הכנסת, כי לפעמים יש.

נוצר על ידי

23

ישיבת מועצה 10.6.25

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: חד משמעית. אנחנו מקבלים כרגע את הנתונים, אני יודע שהמילואמא גם בקשר עם בתי הכנסת ומקבלים גם מהם את הנתונים. פעם בשבועיים, פחות או יותר, שולחים הודעה לכל הקהילות, של תעדכנו אותנו מי נמצא במילואים, זה הנתונים שבסוף אני גם מקבל אותם ומצליב אותם.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מעולה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: בשבוע ההוקרה היה לנו 180 מגשי פיצות, בגדול זה היה קצת יותר אפילו, 210 שחולקו. המשכנו את זה קצת מעבר כי אנשים שקיבלו בשבוע עצמו-

טליה מרכוס [חברת מועצה]: מי חילק, אברהם? כי זה גם פרוצדורה.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: את הפיצות? או שבאו לקחת או שהוסיפו עשרה שקלים וזה הגיע עד הבית כמשלוח. אבל זה היה פרויקט ממש יפה, עם המון תגובות, עם המון תמונות ששלחו חזרה של המשפחות אוכלות את הפיצה. כולם כתבו "סגרנו פינה עם מגש עגול", קצת היה לי קשה עם זה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: זה קיבל גם הד, אני אומר לך, במוצבים פה באזור, כי הם שאלו אם הם יכולים להצטרף, אפילו שהם לא תושבי אפרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הם לא רק שאלו.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: לא רק שאלו, נרשמו לפרויקט הזה בסביבות ה-600 אנשים, אני הייתי צריך למיין ושאלתי מי מאפרת ומי לא מאפרת. בהתחלה גם הצלחתי לשלוח אישית לכולם סליחה שאנחנו מספקים את זה רק לאפרת, כי הפיצו את זה, וכולם, הרוב המוחלט, 99 אחוז, הגיבו לי, "לפחות ניסיתי".

אבל בסדר, כולם העריכו, גם אנשים מבחוץ ממש העריכו את הסיפור הזה. דיברנו על הפלייבק. בסופו של דבר בשבוע עצמו אנחנו נגענו בסביבות האלף תושבים, יותר מאלף תושבים שהגיעו לפעילויות השונות, שזה באמת היה מדהים. בהמשך, קודם כל מבחינתנו, אחד הדברים, אני לא יודע אם ראיתם את זה, אבל כשהתחלנו לפרסם את זה אז היו תגובות על, עוד פעם המשפחות, ועוד פעם הילדים של, ומה איתנו המילואימניקים עצמם. מבחינתי זו הזדמנות לשמוע את מי שאומר את זה ולהבין, כי אני מבין את המצוקה, כולנו נראה לי מבינים את המצוקה, ומי שכותב דבר כזה, ולמדתי הרבה מהשיחות האלה גם כמילואימניק.

בעצם האמירה הייתה, אנחנו צריכים שיראו אותנו. היוזמה של לנשום את הבית רגע לפני ורגע אחרי, אני כרגע במשא ומתן עם ספתח ועם פת במלח לגבי-

דובי שפלר [ראש המועצה]: מתחם האוכל.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: מתחם האוכל.

נוצר על ידי

24

ישיבת מועצה 10.6.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מי יארח כאילו?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני רוצה לעבוד עם שניהם, יש לנו שתי יציאות, שבעצם משרתים יוכלו כשהם יוצאים למילואים להיפרד מאפרת בכוס קפה וכשהם חוזרים חזרה הביתה, שניה לפני, הם יכולים לשתות כוס קפה. תהיה איזה שהיא הגבלה-

חנני פייגין [חבר מועצה]: צריך להגיד בהקשר הזה שפוד-קורט תורם, בתור מילואימניק בעצמו, לא מעט, אני אומר את זה בתור חבר כיתת כוננות, הרבה מאוד למילואימניקים פה באפרת ועושה את זה בשקט.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: וגם הפלאפל.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני אגיד שכל התוכנית הזאת היא מודל, היא תחת מודל כלכלי. זאת אומרת אנחנו משלמים לספקים, המדיניות שלנו זה קודם כל מילואימניקים, מילואימניקים תושבי אפרת, אחרי זה עסקים באפרת, כל הסדנאות שאנחנו עושים, הרוב המוחלט, 90 אחוז אנחנו מביאים מפה מבפנים, זה ממש המדיניות שלנו ואנחנו גם רוצים לשלם על זה כי ראינו את הנתונים ואנחנו רואים את המקום שלהם.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: אני רוצה להגיד גם שאני לא יודעת מי עומד מאחורי העיצובים אבל זה כל כך מזמין, זה כל כך פותח לב. גודל האותיות ובדיוק התמונה הזאת והצבעים הרכים, זה ממש מדהים.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: גם מקומי, כיף גדול. השלב שלנו הוא קריטי זה להכניס לפני ספטמבר בעצם את אגף חינוך ביחד איתנו לפורום, זה השלב הבא, אנחנו רוצים קצת יותר למסד את מה בעצם ילדי המילואים מקבלים בתוך הבית ספר החל ממנגנון לשמור את הקנייה של החד פעמי להורים שנמצאים ולא את המגש ירקות שנתקעים איתו בסופו של דבר, ועוד מעבר לזה, יש הרבה יוזמות ורעיונות כאלה. ותוכניות של הגפן, בעצם יש המון תוכניות בגפן עכשיו שקמו, לראות שבאמת מכניסים את זה לבתי ספר. זה בגדול, תודה גם על ההזדמנות להביא את זה וגם להציג את זה בפניכם.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: זו הזדמנות להגיד תודה על אתמול, היה לכם ערב מדהים. אתמול היה להם, מי שלא יודע, מסיבה לבוגרי -יב', תודה גם לשירה, כל הכבוד, היה מדהים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: איחלנו לשמיניסטים בהצלחה ולהתראות במטה הצעירים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אברהם, רשמית מה תפקידך ביחס למילואימניקים?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: סליחה, באמת לא אמרתי את זה מקודם. המילואימניקים נכנסים תחת המון הגדרות. מפעל הפיס כמו שאמרתי, כל משרד רוצה להכניס פעילות למילואימניקים תחת המשרד נוצר על ידי

25

ישיבת מועצה 10.6.25

שלו ולכולנו יש איזושהי נגיעה. היה ברור לנו שצריך לתכלל את זה. בצעירים בעצם, גם התחלנו את זה בעצם כשיצאה המלחמה, אבי רומנו התחיל את זה דרך הצעירים וגם בגדול, הצלחתי להשיג את הקולות קוראים שיכולים להביא לי את כוח האדם שיוכל לעבוד על זה. החל מה-1.7 מתחילה עובדת שלנו במשרה מלאה שהיא רכזת חיילים משוחררים ומילואים, הקרן והיחידה להכוונה לחיילים משוחררים הפך להיות גם מילואים, ויש לנו עוד קול קורא שאנחנו אמורים לקבל את התשובות שלו והן אמורות להיות חיוביות לאור הנתונים, של עוד 100 אחוז משרה מנגב-גליל, שמתעסק במילואים ומילגאים. ואז בעצם אנחנו נעשה פיצול, מילואים ומלגאים יתעסק במשפחות המילואים ובמלגאים, וחיילים משוחררים זה במשרתים עצמם, גם החיילים, גם המילואים, ובעצם שיהיה ממש כל אחד על התפקיד שלו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: על פי בקשת הפורום, אני מבקש מכם להצהיר הצהרה פומבית בשם כולנו:

"כמועצה מקומית אפרת, אנו לוקחים אחריות על רווחת משפחות המילואים, השגרה בעיר או במועצה

מתאפשרת בזכות המשפחות המגויסות ועלינו לעטוף אותם ולאפשר להם לקיים שגרת חיים תקינה ככל

האפשר". פה אחד, ההצהרה הזאת התקבלה. תודה רבה אברהם ותודה רבה לכל אותם אלפי בני המשפחות, של משרתי המילואים כאן, בכלל לאורך כל השנים ובפרט ביותר משנה וחצי האחרונות של חרבות ברזל. אלה האנשים שבזכותם המדינה שלנו יכולה לשרוד כל כך הרבה זמן תחת מלחמה, לצד הקשיים הגדולים עדיין של החטופים והפצועים, אבל להביא את ההישגים העצומים, הביטחוניים והצבאיים שאנחנו חווים בשנה וחצי האחרונה. תודה רבה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: צריך להוסיף אברהם לרכזת של החיילים משוחררים, מילואימניקים ופצועי צה"ל.

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: ומשרתי כוחות הביטחון, יש פה הרבה עבודה האמת.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: פצועי צה"ל זה קטגוריה ששייכת לרווחה ולא שייך להם, יש שם טיפול מיוחד.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה לאברהם. אנחנו עוברים אל מועצת הנוער שלנו. מועצת הנוער הוזמנה-

אביטל כהן [חברת מועצה]: כרגע אין כוונה להכניס את זה להגדרה, כן יש חשיבה מחודשת על ההגדרה של מי הוא מילואימניק פעיל ומי הוא מילואימניק לא פעיל שמטפלים בו במסגרת של המילואימניקים, זאת שאלה, זאת באמת שאלה אמיתית. כרגע אין כוונה כזאת.

חנני פייגין [חבר מועצה]: כי אני חושב שדווקא בפצועים זה מאוד מאוד ברור שהם עצמם מקבלים המון מעטפת מסביב, אבל השאלה מה קורה עם המשפחה.

נוצר על ידי

26

ישיבת מועצה 10.6.25

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה נכון. אני אגיד שאצלנו בקהילה נכנסים תחת ההגדרה הזאת כל אנשי כוחות הבטחון. נכון, גם אפרת, לא רק פצועים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: טוב, תודה.

[ 6 ] סקר מיפוי צרכים – מועצת הנוער

דובי שפלר [ראש המועצה]: אנחנו הזמנו את נציגי מועצת הנוער על מנת שיציגו בפנינו, כמו שאומרים בכותרת של השקופית, סקר מיפוי צריכים לנוער שנערך על ידם בשנה הזאת, בינואר. את נילי אני חושב שכבר כולנו מכירים, תציג את עצמך לפרוטוקול.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אני אורי שיין, אני מתפקד כיושב ראש מועצת הנוער.

דובי שפלר [ראש המועצה]: חדש יחסית, כמה חודשים.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אבל הוא מאוד פעיל.

אביטל כהן [חברת מועצה]: איפה אתה לומד?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אני לומד באורות יהודה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: איזה כיתה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אני בכיתה יא'.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אוקיי, בבקשה, הבמה שלך.

אביטל כהן [חברת מועצה]: באיזה שכונה אתה גר?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: בזית.

דובי שפלר [ראש המועצה]: בבקשה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: לפני שאני אפתח בסקר עם הנתונים, אני רוצה להציג ולהכיר לכם את מועצת הנוער. למי שלא מכיר, מועצות נוער רשותיות ובכללי מועצות נוער בכל גלגליהם, פועלות בצורה כזאת שהם מקבלים נציגים מהמועצה שקורית מתחתם. המועצה הרשותית, המועצה המקומית, המועצה הבית ספרית. בכל בית ספר אמורה להיות מועצת תלמידים ושם נערכות בחירות לשלוח נציגים למועצה נוצר על ידי

27

ישיבת מועצה 10.6.25

הרשותית. ככה מגיעים בעצם לכל האוכלוסיות שאפשר, לכמה שיותר, והמועצה בעצם מייצגת את כלל הנוער. פה באפרת ובכללי בגוש עציון זה קצת מסובכת. בגלל שבני הנוער מחולקים בבתי הספר ברחבי הגוש, ובכלל יוצאים מפה המון, וכל בתי הספר שנמצאים כאן כרגע אצלנו בגוש, כולם מעורבבים, וגם חוץ מזה, שזה בעיה בפני עצמה שחסרות מועצות תלמידים בבית הספר, גם אם היו, הן כולן מלאות בבני נוער ממגוון מקומות ואי אפשר ליצור מצב שבו הם שולחים נציגים אלינו כנציגי נוער אפרת. במשך כמה שנים איך שמועצת נוער פעלה זה היה בעצם בני נוער רגילים מאפרת שרצו לתרום, הלכו וביקשו להצטרף, עשו להם ריאיון, ואו שקיבלו אותם או שלא קיבלו, לפי שיקולים כאלה ואחרים, מי שכבר היה במועצה החליט אם לקבל אותם. אנחנו החלטנו לשנות את הדבר הזה, הרי אנחנו רוצים באמת להגיע כמה שיותר אנשים, ועם כמה שחשוב לנו חבר'ה עם רצון טוב וערכים, אנחנו גם רוצים חבר'ה שמייצגים את הנוער. מה שעשינו, שזה פיילוט ראשון השנה, זה שבמקום לגייס דרך בתי הספר, החלטנו לגייס דרך סניפים וככה בעצם להגיע לכמה שיותר אוכלוסיות. כמובן שגם הפתרון הזה הוא מאוד, מאוד חלקי, יש המון בני נוער שלא נמצאים בסניפים ואנחנו רוצים להגיע לכולם, אבל זה הפתרון הכי טוב שצלחנו למצוא בטווח הזמן הנוכחי, וכמובן שאנחנו עובדים על להרחיב את קהל היעד שלנו ואת הקהל שאותו אנחנו מייצגים. באותה החלטה שבה אנחנו החלטנו שאנחנו בוחרים דרך סניפים, רואים אותה קונקרטית ואתם גם תראו את זה בסקר, בפעילויות שעשינו, בפרויקטים שעשינו השנה, רואים את זה שהתעסקנו בעיקר בסניפים, ככה גם הצלחנו להגיע להרבה יותר בני נוער, הרי פעילויות שנים קודמות היו עם כמות כזאת של בני נוער והשנה הזאת הם היו עם כמויות פי שתיים, שלוש אפילו ארבע ממה שהיו פעם, עשינו פה שיפור מטורף בכמות האנשים בגלל שהתמקדנו בסניפים. כמובן ששוב, זה פתרון חלקי וזמני, שבעזרת השם בעתיד ישתפר ויהיה בסוף לכלל הנוער. לפני שנגיע לסקר, גם אני רוצה לספר קצת בקצרה מה עשינו השנה. התחלנו את השנה סביב חודש חשוון, שזה גם שם בערך יש את חודש הארגון של הסניפים. ישר החלטנו שאנחנו רוצים לפנק את המדריכים וצוות הסיעה, כי חודש הארגון זה זמן מאוד אינטנסיבי, כולם עובדים מאוד קשה, מאוד קשה למען הקהילה ולמען החניכים, ורצינו ממש ממש לפנק אותם, ולצ'פר אותם, ולהוקיר להם. חילקנו לכל אחד מתנה אישית, ערכה לחורף, וגם מתנה לכל סניף, משהו נחמד שהם יכולים להשתמש בו. אחר כך הוצאנו את הסקר הזה, בינואר, שכבר נדבר עליו. אחרי הסקר, הפרויקט המאוד גדול שלנו, שאני מניח שגם שמעתם עליו, סופ"ש המנהיגות, הוא פרויקט יחיד במינו שלא היה פה קרוב לעשור. אני מניח שכולם כבר יודעים, זה היה סופ"ש עם המון המון בני נוער מסניפים שונים ולא בסניפים, נוער מתנדב, שקרה בעין גדי, ששם העברנו המון תכנים חשובים לגבי מנהיגות, החבר'ה התגבשו, הכירו אותנו יותר, הוא היה ממש מדהים. גם שכבת ט' שלא הייתה בסופ"ש, ארגנו להם טיול מנהיגות גם.

חנני פייגין [חבר מועצה]: וגם טליה שלנו השתתפה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: בוודאי, טליה הייתה. ועכשיו, גם אנחנו מתעסקים בעוד שבוע ממש, ביום שלישי הקרוב, יתקיים ערב הוקרה לנוער מתנדב, אליו רשומים כרגע מעל 200 בני נוער, שאנחנו בעצם רוצים נוצר על ידי

28

ישיבת מועצה 10.6.25

להוקיר להם על כל העשייה הרחבה והרבה שהם עושים למען אפרת, ויש המון. חוץ מזה גם עכשיו מתקיימת תעסוקת הקיץ

חנני פייגין [חבר מועצה]: ,VIP לא? משהו כזה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נכון, זה .VIP אנחנו גם עכשיו מתעסקים בתעסוקת קיץ, אנחנו מובילים את תעסוקת הקיץ שזה בעצם עבודה של בני נוער באגפי המועצה, ועוד המון דברים שנדבר עליהם בהמשך.

לגבי הסקר, הסקר היה פתוח בערך שבועיים, מה-9.1 עד ה-23.1 והגענו ל-21 אחוז תגובות, מתוך 1,170 בני נוער הגיעו קרוב ל-.250 השאלון הזה היה נושא פרסים כדי שנשיג כמה שיותר תגובות, ונתון מעניין שגם מראה על איכות הנוער המוצג כאן, קרוב ל-90 אחוז מהמשיבים הם מתנדבים בתנועות נוער, במסגרות אחרות, וממש פעילים פה בקהילה. אפשר לראות גם פעילות לפי שכבות, חוץ מזה שאין הרבה מגיבים משכבת יב' הפילוג הוא בערך נורמלי. גם הסקר הזה פורסם קרוב לתחילת שנה, החלטנו שאנחנו רוצים לפרסם סקר מכמה סיבות. אחת, התדמית של מועצת הנוער בשנים האחרונות לא הייתה כל כך טובה, לא בהכרח רעה, פשוט מאוד לא הכירו אותנו, לא ראו אותנו, לא ידעו מי אנחנו. ודאי שעכשיו אתם יכולים להגיד שזה במקום אחר לגמרי. חלק מעצם פרסום הסקר היה בשביל לפרסם את מועצת הנוער וכמובן בשביל לדעת במה אנחנו רוצים להתעסק בשנה הקרובה ובשנים הקרובות, לראות מה באמת, אנחנו הרי לא רוצים לעשות דברים לחינם, דברים שבאמת לא צריכים שנעשה אותם, אז פרסמנו סקר וקיבלנו תגובות רבות וחשובות לגבי הדברים שאנחנו צריכים להתעסק בהם בשנה או בשנים הקרובות. יאללה, בואו נצלול פנימה. נילי תספר לגבי הנושא הראשון-

דנה שפיגל [חברת מועצה]: מתי הסקר הועבר?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הסקר היה בינואר והיה פתוח שבועיים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: נילי סיפרה לנו על זה בישיבת המועצה לדעתי.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נכון. זה בעצם הנושא הכי דומיננטי.

אביטל כהן [חברת מועצה]: כמה תשובות?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: 20 אחוז, קרוב ל-.250 נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: לפני שאני מתחילה, אני רק רוצה להסביר משהו על המצגת. המצגת בעיקר מראה שני דברים, את הבקשות הגולמיות של הנוער בסקר עצמו, וזה גם משלב את מה שאנחנו יודעים שריאלי, מה שאנחנו יודעים שפחות, ומה שאנחנו רוצים לקדם.

נוצר על ידי

29

ישיבת מועצה 10.6.25

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: יש בעצם את הבקשות הגולמיות ואז בעצם הבקשות הועברו סוג של סינון על ידינו לגבי מה שאנחנו גם מאמינים שהכי רלוונטי והכי חשוב והכי ריאלי.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: החלק הראשון שאנחנו ראינו שהרבה נוער מדבר עליו ומרגיש אותו, אנחנו החלטנו לחלק את זה לשניים. החלק הראשון הוא זה שיש הרבה נוער שמרגיש מנותק, הרבה נוער שכמו שאתם יודעים, לא מתנדב, וככה הוא לא מוצא את עצמו. החלק השני הוא בעיקר פילוג בין הסניפים, בין ההתנדבויות, מה שאומר שכשאתה נמצא באיזושהי מסגרת לא יוצא לך להכיר מסגרות אחרות וזה חבל כי יש הרבה נוער במקומות אחרים שהיית מאוד שמח להכיר, זה פשוט לא יוצא, זאת ההרגשה הכללית.

מעבר לזה הנקודה היא שיש פה באמת הרבה מקומות שאפשר לתרום בהם ויש הרבה מקומות שאתה לא צריך יותר מדי קשה בשביל לראות שיש לך גם איפה לקבל וגם איפה לתת לקהילה. זה שני דברים שאנחנו יכולים למצוא מאוד בקלות וחבל שיש כל כך הרבה נוער שלא מצליח להשיג את זה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: העניין הוא שבאמת פה באפרת אפשר להגיד בבירור שיש כל כך הרבה מסגרות וכל כך הרבה מקומות להיות בהם וכל כך הרבה דברים טובים וסניפים ותנועות ומסגרות, ובכל מקרה, מסיבות כאלה ואחרות, הבעיה היחידה זה שלא מונגש מספיק, לכן הם באמת מרגישים שאין להם מקום, זה אפשר לראות, הנוער שלא נמצא במסגרות מרגיש מנותק, למה הוא לא נמצא במסגרות? למה זה לא מונגש להם מספיק? יש המון סיבות, חלק מהן אני יודע וגם אני לא.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: גם זה בשלבים מוקדמים של להבין את זה, רק התחלנו עם הנקודה הזאת בראש השנה, אנחנו עוד קצת פחות על הקרקע וקצת יותר באוויר עדיין, אבל אנחנו עומדים על זה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זה לגבי יחידים. לגבי סניפים, יש לנו פה שישה סניפים באפרת, כולם פעילים, כולם חזקים, כולם מתפקדים ממש כמו שצריך. מה שעלה בסקר זה שיש חוסר, מהחבר'ה בסניפים, או החבר'ה מחוץ לסניפים שרואים איך הדברים פועלים, שאין מספיק שיתוף פעולה בין הסניפים ובין המסגרות משתי סיבות. אחת, כמו שהיא אמרה זה פשוט נטו פספוס של חבר'ה עם עוד חבר'ה אחרים שיכולים להסתדר טוב ולעבוד ביחד, ועוד אחת, עוד סיבה, יש פה גם עניין של חוסר ניצול של מה שאפשר לעשות במקום הזה. הרי אם יש סניף אחד שעושה עכשיו איזושהי פעילות, חסר לו כוח אדם, חסר לו ככה וככה, מה שקורה היום זה שאו שהם עובדים ממש ממש קשה בשביל לעשות את זה, או שהדבר לא עובד.

אבל-

חנני פייגין [חבר מועצה]: או שזה עולה יותר.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: תגיד לי, אני אשאל אותך לגבי מה שאתה אומר. אפשר להגיד על סניפים שזה דבר מאוד זה, אבל בוא נדבר שנייה על השלוש בני עקיבא שקיימים פה, האם אתם מרגישים שגם בהם יש חוסר בשיתוף פעולה?

נוצר על ידי

30

ישיבת מועצה 10.6.25

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: בין הבני עקיבא הקיימים?

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: כאילו, בסוף יש לפעמים תנועות אחרות, עזרא, בני עקיבא, אני יכול להבין למה, אבל אני אומר, שלוש סניפי בני עקיבא שהסיבה היחידה שהם נמצאים זה בגלל מיקום. האם שם אתם מרגישים שגם יש חוסר של שיתוף פעולה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אפשר להגיד. אני אישית לא נמצא בבני עקיבא, אני לא יכול להעיד על עצמי, אמרתי רק מה שעלה בסקר.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אני חושבת שבתוך סניפי בני עקיבא יש יותר מקום של הפרדת הבני עקיבא הזה ובני עקיבא הזה, פחות יש את הגיבוש של כולם בבני עקיבא, שזה יכול היה להיות נחמד, אבל בפועל אם כבר אנחנו ביחד הזה, זה כבר היה גם עם עזרא.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אבל דיברת על חלוקת משאבים, כאילו לייצר איגום משאבים, בבני עקיבא נגיד יהיה לנו קל לייצר איגום משאבים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: קומונריות מדברות ביניהם.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אבל בסוף העניין זה לא רק קומונריות והקשר בין הסניפים, זה גם החבר'ה עצמם. באמת החבר'ה, יש להם את הקבוצה שלהם ואת המקום שלהם ואת הסניף שלהם.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: למרות שהחב"בים נפגשים פה ביחד בתיכון, שורה תחתונה .

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נכון, אבל עדיין.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני חושבת, אם אני צריכה לסמן נקודת מפנה, בעיניי דרמטית שקרתה, זה היה סביב אותו אירוע כדורגל שהיה בתמר שבעצם, זה גם, זה הגיע מתנועה כלפי מטה שבעצם, אני, הבת שלי תהרוג אותי, אבל זה היה לזכר האחיין שלי והיא זאת שבעצם הציעה את זה ואז הם בעצם התחילו לדבר ביניהם וזה הוביל לאיזשהו מוטיבציה מאוד מאוד גדולה, ההצלחה שם נראה לי הפתיעה הרבה אנשים, וזה גרם לאיזשהו שינוי שוואלה, אפשר להתחיל להסתכל על הנוער כנוער ולא כסניפים.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זה היה בהחלט אירוע מאוד טוב ומשנה. משנה גם הסתכלות.

חנני פייגין [חבר מועצה]: יש התראה לאפשרות של אזעקה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: במידה ותהיה אזעקה אנחנו נרד למוקד הביטחון.

נוצר על ידי

31

ישיבת מועצה 10.6.25

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: באמת התכוונו לדבר על זה, הבעיה היא כל כך מורגשת שהסניפים לא מצליחים להתגבש ויש את הניתוק הזה שבאמת, כמו שאת אמרת, זה כבר עלה מהם. הבעיה היא עד כדי כך כבדה שגם הם הרגישו את הצורך לעשות את זה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הם הרימו את הכפפה ועשו את זה משהו בעצמם. אנחנו באים וודאי שאנחנו מעודדים כל פעילות כזאת וחוץ מזה, גם אנחנו במועצת הנוער, חוץ מהסופ"ש מנהיגות וערב הוקרה שקרב ובא בשבוע הבא, חלק מהמטרות זה לשים את החבר'ה במקום אחד לכמות זמן גדולה, ושיתגבשו וידברו ויתחברו. בנוגע למשאבים שיפעלו כמו שצריך, איך שאני רואה את זה בעתיד ואיך שאנחנו רוצים שזה יהיה, זה באמת שאם יש פרויקט של סניף אחד שיש בו בעיה, או שחסר כוח אדם, חסר ככה או ככה, אפשר ממש להרים טלפון, לדבר עם חבר מסניף אחר, ולעשות שותפות ולהרים ולעשות דברים גדולים. וזה ממש עלה-

חנני פייגין [חבר מועצה]: צריך קודם כל להיות במודעות שלהם שזה פתרון.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זה בדיוק העניין, ונראה לי גם לרובם זו הזדמנות כי זה ממש עלה כמשהו קונקרטי בסקר, גם כמשהו בין סניפים וגם כיחידים שלפעמים מרגישים לא מחוברים כי אין להם מסגרת, ושוב, יש פה המון, רק שצריך להנגיש את זה כמו שצריך. הנושא הבא טיפה מורכב יותר.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הוא לא מורכב, הוא אמיתי מאוד. הגיע הזמן.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני אספר לך איפה הם נמצאים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: הם יודע, הוא שם, הוא נוער.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זו בקשה מאוד גולמית שעלתה הכי הרבה. אנחנו פשוט חשבנו שהנושא הקודם קצת יותר מהותי אז התחלנו איתו, אבל זו הבקשה שעלתה הכי הרבה, של צורך בחוסר מרחבים פתוחים לחבר'ה. אפשר לראות את זה גם בצד השני, יושבים בפארקים, יושבים בזה, וזה לא כל כך נחמד לכולם, ולא כל הורה רוצה לארח חבורה של בני נוער בבית שלו, זה מובן מאוד. העניין הוא שאין מקום פתוח ונגיש ל-.24/7

*אזעקה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: למי שלא שם לב, יצאנו לעשר דקות הפסקה בגלל האזעקה. אנחנו ממשיכים, בבקשה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: צריך מקום לנוער. דובי, יפה, תקשיבו, צריך מקומות לנוער שישבו שם. בלי פלצנות, יותר מדי נוכחות, יאללה שישבו.

נוצר על ידי

32

ישיבת מועצה 10.6.25

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: לא, אנחנו לא עיוורים לעובדה שזה כן דבר שהוא מאוד מורכב אביטל כהן [חברת מועצה]: תעשו קירות זכוכית, יאללה.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: דבר שהוא מאוד מורכב ומאוד מסובך דבר שאנחנו מדברים עליו הרבה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני נהנה לראות את שירה ואת אברהם מתחילת דבריכם מחייכים, מבסוטים עד השמיים.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: תודה רבה. כמו שאמרנו והזכרנו, אין מקום קבוע ונגיש לנוער והבעיה הזאת מורגשת בעיקר בחורף שבחוץ, בכללי בחוץ זו לא אופציה כל כך משמחת, ובחורף בכלל, זה על גבול הבלתי אפשרי.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: בואו נבנה להם יורטים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: הבעיה שלהם זה לא המרחבים, יש מספיק חדרים במתנ"ס. הבעיה היא שהם רוצים מבוגר אחראי, הם מפחדים שיעשנו, הם מפחדים שזה, הם מפחדים שזה. מרוב שמפחדים לא פותחים.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אני מאוד מבינה את ההורים שדואגים, כי יש בזה הרבה חששות.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני לא חושבת שזה ההורים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: כן, זה בעיקר עובדי מועצה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: כי נגיד יש את גן בלה, הוא אחלה גן, הוא במיקום די סביר מבחינת רעש סך הכל, איך שהוא שם זה הולך. אם היו נותנים אור ירוק לשבת שם כל השבוע, הנוער היה שם.

אביטל כהן [חברת מועצה]: פתרונות פיזיים קיימים, הבעיה זו בעיה של מדיניות. צריך לשנות פה מדיניות ולתת להם מקומות לשבת. שום דבר לא יקרה אם הם יעשנו, מי ישמע, יאללה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: וגם להוסיף לפרוטוקול, שמורדות הזית

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: זה לא לפרוטוקול.

אביטל כהן [חברת מועצה]: לפרוטוקול, לפרוטוקול. נוער מעשן, אפשר לחשוב.

נוצר על ידי

33

ישיבת מועצה 10.6.25

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: לפרוטוקול, אביטל מעודדת עישון ילדים.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני כן רוצה אבל להגיד שכשבונים את מורדות הזית לקחת בחשבון מרחבים לנוער, מראש לחשוב על זה בתכנית.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: חדרי קהילה. חברים, יש פה אירוע מורכב.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אמרה אביטל משפט מדויק מאוד. אין בעיה של מקום פיזי, יש מקומות פיזיים, יש בעיה של-

אביטל כהן [חברת מועצה]: לא יודעת אם בעיה, יש מדיניות.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: רגע, בואו, הצורך במבנים, יש לנו בעיה, אנחנו יודעים אותה, יש מבנה אחד במטה נוער, בשכונת תאנה, גפן, איך שלא תקראו לו, מצד אחד זה כבר מורדות תאנה, אני לא יודע כבר איפה הוא נמצא עכשיו באמת. מקום אחד, לקחו להם גם את השטחים עכשיו, השטחים הפתוחים שהיו, פירקו חלק מהקרוואנים שהיו שם, נשארו עם מקום אחד. הקמנו שכונה מצד אחד של 900 משפחות, תמר דגן, זה שתי שכונות, הקמנו שם שני סניפים, ולא דאגנו לפתח שם מטה נוער אחד, ויש לנו מבנה שם נוער והעדפנו להשכיר אותו לדברים אחרים ודיברנו על זה פעם שעברה, מה אנחנו עושים עם המבנים שלנו. דבר שני, זית, בנו עוד 400 יחידות דיור, הוסיפו, ואף אחד לא חשב להוסיף נוער. וכן צריך למצוא, צריך-

שרון הורוביץ [גזבר]: אבל יש תנועות נוער בזית.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: לא, לא, לא תנועות נוער.

אביטל כהן [חברת מועצה]: השאלה איך אתה מפריד את המבנה? הסניף צריך להתרגל שהוא ריבוי שימושים וזה לא של אמא שלהם ולא של אבא שלהם.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, אבל זה גם לנוער שלא בסניף או בזמן שלא-

אביטל כהן [חברת מועצה]: ריבוי שימושים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: שנייה, שנייה. אפשר להגיד דברים, יפה, ריבוי שימושים. אנחנו צריכים לדעת שיש מקום לנוער שלא מתאים ללכת לסניף, וזה שיש שם, אתה הולך לבני עקיבא לסניף של בני עקיבא, הוא סניף של בני עקיבא, וזה אומר שהלכתי לסניף של בני עקיבא עכשיו, יש נוער שלא מתאים לו את זה ולא רוצה. צריך לייצר מקום, קחו גנים, אנחנו מתחילים לסגור גנים בזית, בסדר?

אביטל כהן [חברת מועצה]: ספציפית לא השנה, השנה לא.

נוצר על ידי

34

ישיבת מועצה 10.6.25

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: הוספנו עוד אחד.

יונתן מרקוס (יועץ אסטרטגי): סגן ראש המועצה רוצה לסגור גנים בזית?

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אם יש מישהו שיודע, היינו בשמונה גנים בתמר וירדנו לשש, בסדר? ואנחנו יורדים בגנים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: תמר זה לא זית אבל.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אנחנו יורדים, גם בדגן ובזית את לא תופסת הכל, יש לך שניים של הגן הקסום שלקחו אותם, בסדר? לא יועיל, אני מכיר את הכל.

דובי שפלר [ראש המועצה]: חברי מועצה יקרים...

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: רגע, אני רק אומר. אפשר לתת מבנים לנוער, צריך להגדיר את זה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אבל אמרנו שיש מבנים, אבל איך אתה עושה את זה? באים הנוער ואומרים לך, אנחנו רוצים שיהיה מבוגר אחראי, אנחנו רוצים שיהיה דברים, אנחנו רוצים שיהיה זה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: יש לנו מטה שלם, יש רכזים, בואי, נו.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אבל הם לא יודעים לתת פתרונות של מדיניות.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הם ידעו.

אביטל כהן [חברת מועצה]: הם לא ידעו עם היום.

דובי שפלר [ראש המועצה]: חברי מועצה יקרים, הנושא לדיון עכשיו הוא לא מתן חדרים לנוער, על זה אפשר לקיים דיון אחר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אבל תראה את הכותרת שלהם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הם בדיוק נמצאים פה בשביל להציף שאלות, על מנת שאפשר יהיה אחרי זה, בנושא אחר לדון בדבר הזה. לא ככה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הצעה לסדר לישיבה הבאה, מבנה נוער.

דובי שפלר [ראש המועצה]: נא להמשיך, בבקשה.

נוצר על ידי

35

ישיבת מועצה 10.6.25

טליה מרכוס [חברת מועצה]: רשמתי.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כפי שכבר אמרתם, קיבלנו המון, המון, המון בקשות למקום. אפילו נתון מעניין זה ש-65 אחוז אמרו שהם יצטרכו ובשאלת המשך שאלנו האם ישתמשו במקום, 90 אחוז אמרו שישתמשו. זה בעצם אומר שגם החבר'ה שחצי צריכים ישתמשו בכל מקרה, המקום הזה יהיה טוב לכולם, 90 אחוז זה ממש נתון בשמיים. עכשיו, כולנו פה הסכמנו שזה מאוד מאוד נצרך, אבל חוץ מהבעיה של המדיניות והביטוח וכל הדברים שאני לא בטוח שאני מודע אליהם, יש גם את העניין שאם המקום הזה יישמר כמו שצריך, כי גם חלק מהעניין שאנחנו, בני נוער יכולים להיות בלגניסטים ולא שומרים על מקום כמו שצריך, או חלק יכולים לגלות חוסר אכפתיות למקום. שאלנו גם בסקר, האם אתם חושבים שהמקום הזה ישמר, וכמו שציפינו, קרוב ל-40 אחוז ענו שהם חושבים שהמקום לא ישמר. למה?

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: תשובה עצובה. אם נוער מעיד על עצמו שהוא לא ישמור על המקום אביטל כהן [חברת מועצה]: די, אבל זה לא מוזיאון, זה נוער עם חיים צורי דותן [סגן ראש המועצה]: רגע, אבל תני לי לדבר.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אפשר לחשוב, לא צריך לצקצק כל היום.

דובי שפלר [ראש המועצה]: למה את צועקת?

אביטל כהן [חברת מועצה]: "תשובה עצובה", לא עצוב, שמח, שכל היום יהיו ויהיו ויעשו חיים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: את טועה, את טועה, כי אנחנו צריכים לשפץ עכשיו את בני עקיבא תמר בהמון כסף, תמר דגן, סניף פה. אנחנו צריכים לשפץ אותו בהרבה כסף.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: למה?

חנני פייגין [חבר מועצה]: כי פגעו בו.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: למה? כי תסתכלי עכשיו, תיכנסי לסניף ותראי אותו, כי אף אחד לא שמר עליו כמו שצריך, ואנחנו צריכים, ולפני כמה שנים שיפצנו סניף זית. זה מה שקורה בסוף.

אביטל כהן [חברת מועצה]: סבבה, נו, יופי, חיים, חיים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: זה לא קשור חיים.

נוצר על ידי

36

ישיבת מועצה 10.6.25

שרון הורוביץ [גזבר]: אין אחריות להריסה...

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אביטל, חשוב לי להגיד שבתור מועצת הנוער

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה, הם ותיקים?

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: כן יש לי בעיה עם זה שיהיה מוזנח, כן יש לי בעיה עם זה שיעשנו בו, מאוד מפריע לי ומאוד אכפת לי. לא רוצה שזה יקרה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אביטל מוכנה לפתוח חדר עישון לנוער?... כן, הלאה, בבקשה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: חלק אמרו שזה יקרה בגלל פשוט חוסר תשומת לב למקום, חלק אמור שזה ממש יהיה חבר'ה בעייתיים שיפעלו מחוסר אכפתיות וונדליזים. לא משנה מאיזו סיבה זאת, אנחנו עובדים למצוא פתרון לדרך שהמקום כזה יהיה אפשרי. אני גם שם לב שיש פה המון רצון ביחד איתנו, זה כבר נחמד.

כמו שכבר הזכרת, אנחנו נחזור ונדון על זה או בפורום הזה או בפורום אחר, ונעבוד על מודל שבו דבר כזה יהיה אפשרי בכל דרך שהיא, בין אם זה יותר ויכוח או פחות ויכוח, לפי איך שנסכים ביחד.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: דרך אגב, אתם מאוד מתואמים עם הנוער, כי גם היו לנו שאלות שהן כן, לא, כמו שאתם יכולים לראות בשאלה הזאת. וגם היו לנו שאלות של הערות פתוחות, שהם יכולים להגיד מה שהם רוצים, וכן, הם בדיוק כמוכם, גם להם היה הרבה מה להגיד על הנושא הזה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: חלק אמרו את הציוד, מה שפחות התייחסתי עליו, גם הציוד המתאים מאוד חשוב שיהיה.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: מקרן, מסך.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כן, מקרן, מסך, מקומות לשבת בהם, משהו נוח, אפילו מקרר או משהו, דברים שאפשר להכין שם דברים ושיהיה נחמד ונעים ולא רק איזה ארבע קירות וגג.

אביטל כהן [חברת מועצה]: חשמל למוזיקה. גם אם רוצים להשכיר את זה לימי הולדת, לזה, בואו, כמו בכל רשות מקומית שמכבדת את עצמה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כן, וכמו שכבר אמרתי בתחילת ההצגה, שאנחנו התעסקנו יותר בסעיפים השנה וגם בהמשך לזה פתחנו את מרכז ההדרכה שהוא גם איפשהו עונה, לא בדיוק על הצורך הזה אבל איפשהו שם, מכיוון שהיה חדר למטה נוער שהיה משומש כמחסן, לא פעיל, ממש מיותר החלטנו שאנחנו רוצים להשמיש אותו, הוצאנו משם את כל הדברים, צבענו, שיפצנו, ממש בידיים שלנו בעצמנו, ואיבזרנו נוצר על ידי

37

ישיבת מועצה 10.6.25

את המקום בכל ציוד, כל דבר שהמדריכים והפעילים וצוותי העשייה יחלמו שהם אי פעם יצטרכו, ממש כל דבר שהם צריכים נמצא שם.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: ציוד משרדי, מחשבים, מקומות לשבת, לדבר, להיפגש.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הוא בעצם נותן מענה אבל גם ממוקד קצת לסניפים-

אריאלה פרי [חברת מועצה]: איפה?

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: במטה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: מטה הנוער. והוא מקום שהוא נעול ולמדריכים ולצוותי הסיעה יש את הקוד למפתח. הוא מקום שהוא דווקא פתוח והמדריכים יכולים להיכנס אליו כרצונם מתי שהם ירצו. זה עונה על הצורך פשוט לאוכלוסייה ספציפית ואנחנו רוצים להרחיב את המענה.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: זה דבר שהוא מאוד טרי, כל העניין הזה של הנוער שהוא לא בהתנדבויות, מאוד קשה להגיע אליו. אנחנו מאוד עובדים על זה עכשיו, אנחנו בשלבים מאוד התחלתיים, עדיין אין לנו הרבה מה להגיד על זה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: אז זה ממש הצעות גולמיות שהועלו בסקר.

חנני פייגין [חבר המועצה]: זה במלל הפתוח.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כן, המלל הפתוח. לגבי הקמת מרכז פתוח כבר דיברנו. התחבורה הציבורית, אני רוצה להתחיל בזה שהתחבורה הציבורית פה, גם כבן נוער פרטי, וגם כמי ששומע את מה שקורה פה ורואה, היא מצוינת ממש, בקושי חסר כלום, ממש בקושי, כמעט ולא חסר שום דבר, פשוט הטענות שעלו בסקר הן בעצם על מקרים ספציפיים שבהם אין כל כך, אני לא כל כך יודע, אבל אין כל כך מה לעשות.

לדוגמה, קווים ירושלים בלילה בימים שהם לא חמישי או מוצ"ש, זה לא כל כך יעיל אבל זה עלה בסקר וחשוב שנדע.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: בעיקר בקיץ, אבל לאורך כל השנה, אתה יוצא בסוף השבוע, ואז אתה נתקע בלילה.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: בעיקר בלילה, זה היה רוב ההצעות, שבלילה היה חסר להם, ובשעות עומס כמובן, אבל זה לא ספציפית מיועד לנוער, זה בכללי.

אביטל כהן [חברת מועצה]: ירדו הטרמפים מאז התקופה שלנו? כבר אין יותר טרמפים?

נוצר על ידי

38

ישיבת מועצה 10.6.25

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: פחות עוצרים.

אביטל כהן [חברת מועצה]: כן?

חנני פייגין [חבר מועצה]: יותר קשה עם הכביש החדש.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אני מדברת על תוך אפרת.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אבל הם רוצים בלילה מירושלים לאפרת.

טליה מרכוס [חברת מועצה]: לא, אנשים לדעתי פחות עוצרים.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: גם מירושלים לאפרת בלילה זה נושא שעלה, ואנשים ממש פחות עוצרים אבל, לפני כמה שנים היה גם פרויקט שניסו להרים עם מועצת נוער לגבי טרמפים, נעצר איפשהו, אנחנו אולי נמשיך עם זה בעתיד.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה, לעודד עצירת טרמפים?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: כן. אבל בכל מקרה זה משהו שעלה. לגבי הרחבת השעות עבודה בפרויקטים לנוער. לגבי עבודה, אנחנו עכשיו עושים תעסוקת קיץ שזה בעצם 200 שעות עבודה לכל מי שירצה, העניין הוא שזה בשכר מינימום. וילדים בכיתה ח' ו-ט' מגיעים כמובן בגיל שלי, בגילאים שלנו פחות מגיעים וזה הגיוני, גם אני לא אלך לעבוד בשכר מינימום. אבל זה חשוב שנדע, ולגבי פרויקטים, כמו שאמרנו בהתחלה לגבי הסניפים והמסגרות שלא נגישות לכולם, זה אותו עניין. הם העלו בפנינו צורך שחסר להם פרויקטים ומסגרות.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אנחנו יכולים להגיד בחוויה האישית שלנו, אנחנו עוד לא מרגישים את זה, אנחנו עושים הרבה דברים, אנחנו חושבים, ודיברנו על זה הרבה, שהבעיה המרכזית היא להנגיש להם את זה, אנחנו לא יודעים איך, כן, חשיפה, אנחנו לא יודעים בדיוק איך.

אביטל כהן [חברת מועצה]: מה זה פרויקט?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: לדוגמה, פרויקט זה יכול להיות:

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: תור הנוער, להקות, ג'וחא.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הפרויקט, הפרויקט עצמו.

נוצר על ידי

39

ישיבת מועצה 10.6.25

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אין לזה סוף, יש כל כך הרבה דברים.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: ויש פה, העושר, אני יכול לחשוב על עוד המון מסגרות שיש פה.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: מועדונית בכלל הם גם צריכים, והנוער בכלל לא יודע, זה כאילו דברים שחבל, שבאמת חבל שזה כוח עבודה שצריך אותו בקהילה ופשוט לא משתמשים בו.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: זה שני מובנים, גם בקשר להתנדבות שהם מרגישים שחסר להם, זה ממש למקומות שחסרים פה, לדוגמה מועדונית שעכשיו נפתחה שוב אם אני לא טועה, מועדונית לנוער או משהו כזה, שיכולים להיעזר מתנדבים.

דנה שפיגל [חברת המועצה]: הג'ימבורי.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: הג'ימבורי או משהו כזה וזה לא מונגש כל כך, וגם לא בהכרח התנדבויות, זה מישור אחד, יש חבר'ה שרוצים להתנדב, לא מכירים כל כך, אפשר להשתמש בזה. ושתיים, זה החבר'ה עצמם שלפעמים מוצאים את עצמם בחוסר מעש ושאין לנו דברים לעשות ויש מה לעשות, יש המון מה לעשות, אנחנו פשוט רוצים שזה יהיה מונגש כמו שצריך, וכל אחד ימצא את המקום שמתאים לו, כי אנחנו בטוחים שיש מקום שמתאים לו. הנקודה האחרונה היא מחירים נגישים לנוער באירועים ובחנויות, זה משהו שעלה המון וזה משהו שאנחנו מתעסקים בו. לפני שאני אדבר על זה שאנחנו מתעסקים בו, זה נושא שהוא בנוי מהמון סיבות. אחת, אין לנו הכנסה שוטפת, העבודות שכן יש, כמו שעכשיו אמרתי, עבודות שכן מוצעות לנו לרוב הן לא בשכר כל כך אטרקטיבי, אז אם אנחנו כן עובדים אנחנו לא מרוויחים כזה הרבה, ויכול להיות שפעם, היום גילינו שפעם לבקש מההורים היה יותר לגיטימי, אתה מבקש מהורים כסף, היית מבקש ,35 ,40 50 שקלים אם היית מגזים, הולך ועושה יציאה עם חברים, משהו איכותי.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הבת שלי בת 10 מבקשת .100

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: 150 שקל זה נמוך.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: בנוסף לכל אלה יש לנו גם את הרישיון, שהם בעיקר בגילאים של ,16 ,17 ,18 אנחנו צריכים לממן, אנחנו צריכים להשיג את הכסף מאיפה שהוא.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני מציע לך, נילי, תפני לטובית, יש עכשיו את הנושא של הקניון הדיגיטלי.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: דיברתי.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נפגשנו איתה.

נוצר על ידי

40

ישיבת מועצה 10.6.25

אביטל כהן [חברת מועצה]: באיזה הקשר אמרת את זה אבל?

חנני פייגין [חבר מועצה]: יהיו שם בעזרת השם קופונים ואפשר לעשות קופונים לנוער.

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: אתה מקדים אותנו.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: גם זה יוצר, גם יש פערי מעמדות בין חבר'ה שיותר יש להם, פחות יש להם וזה חברים שרוצים לצאת לאן שהוא, ואחד שפחות יכול, אני לא חושב שזה נוער צריך להתמודד איתו, שהוא יכול הוא צריך לסרב לחברים שלו לצאת במובן שפשוט חסר לו ואין לו וזה לא דברים בשמיים, זה לא עכשיו לטוס לאיזה מקום, זה לצאת לאיזה מקום נחמד, שזה מאוד לגיטימי ומאוד נחמד וזה משהו קשה ועל גבול הבלתי אפשרי בימינו. כמו שחנני אמר, נפגשנו עם טובית, אחראית על העסקים ודיברנו איתה, פגישה ארוכה ומשמעותית לגבי הקניון הדיגיטלי שהיא מוציאה ולגבי קופונים והטבות שיהיו ספציפית לנוער, אנחנו ממש רוצים לפתוח אגף נוער בתוך האפליקציה הזאת שנוכל לעדכן בו הטבות קופונים כל הזמן ולקדם את העניין. בכללי, גם דרך בעלי עסקים, אני אגיד שלפני בערך 4-5 שנים היה כרטיס ורוד לנוער שהיה פעיל למשך כמה חודשים טובים שפשוט היית מציג אותו ומקבל הנחה בהמון המון בתי עסק באפרת.

ספציפית הכרטיס הזה יצא בתקופת הקורונה אז העסקים היו נואשים ללקוחות וגם הוא היה פיילוט ובסוף הוא לא עבד בגלל שכל אחד, העבירו כרטיסים, אנשים שלא השתמשו, צריך למצוא כמובן את הפתרון המתאים בהתאם לאיך שאנחנו רוצים לעשות את זה, אבל חשוב מאוד שזה יקרה כי זה נושא מאוד-

אריאלה פרי [חברת מועצה]: ולמה זה בעצם לא קורה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: למה אנחנו לא נותנים כרטיס?

אריאלה פרי [חברת מועצה]: לא, למה עוד אין את הדבר הזה, מה החסם פה?

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: יפה, דבר ראשון, חסם אחד שאנחנו בטוחים שהוא קיים, העסקים לא בהכרח רוצים

חנני פייגין [חבר מועצה]: אני כן אומר שבקניון הדיגיטלי הזה, בגלל שהוא יהיה פר בן אדם, אין בעיה לדעת מי הבן אדם ולתת לו את ההנחה שלו.

אורי שיין [יו"ר מועצת הנוער]: נכון, זה לגבי האפליקציה. אנחנו נסיים ואני אגיד שכמועצת נוער אפרת, בכל נושא שנגענו בו היום אנחנו מתעסקים, ואנחנו עובדים יום יום בניסיון לעזור ולשפר את כל מה שהם העלו, אנחנו רוצים לעלות גם פה כדי שנוכל לבוא בשיתוף פעולה, כדי שנוכל ביחד לפתור את הכל ולענות על כל הצרכים, וספציפית גם לגבי המרחב, שאני רואה שהוא גם, אתם מאוד מאוד תמיד ביחד איתנו בדעה, אנחנו נחזור ונדון על זה ביחד ונענה על הצרכים.

נוצר על ידי

41

ישיבת מועצה 10.6.25

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה לכם.

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני רוצה להתייחס ולהגיד שאתם נהדרים, אתם מדהימים, זכינו בכם, באמת אין עליכם, בבקשה אל תעזבו את אפרת אף פעם. אנחנו צריכים אנשים כמוכם. באמת תודה, קודם כל איך שדיברתם ואיך שנתתם לנו את המידע.

חנני פייגין [חבר מועצה]: והזמן שאתם משקיעים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אברהם ושירה, אתם רוצים לומר משהו?

אברהם פולק [מנהל מטה הצעירים]: אני אשמח להוסיף בשתי מילים. אחד, נגעתם פה בנקודות מדויקות ממש. יצא לי לשבת אתכם על איך מעבירים מצגת והכל זה באמת הם, זה מה שכיף פה בסיפור הזה. ופה אני אגיד לכם, מהראייה שלי, יש שינוי השנה, גם במה שאתם דיברתם, אבל גם מבודדים בתוך המועצות שעושים ומתקשים להביא את כוח העשייה למועצה שעובדת, שעובדת יפה ועובדת ביחד ככוח חזק. שאפו.

חנני פייגין [חבר מועצה]: ולא רק מדברת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כמו שהדברים עלו כאן במליאת המועצה, נשמח שבתוך מועצת הנוער ומטה הנוער, לעבד בעיקר, הסוגייה המרכזית שלא פתורה כרגע זה הסיפור של אותו מקום בלילה. תעבדו איזושהי הצעה שגם אתם חושבים שזה סביר וגם אתם כנציגי המבוגרים גם חושבים שזה סביר ונשמח לבוא לדבר על זה אצלנו, עם יפה, איתי, עם מי שצריך. ולראות איך מתחילים עם זה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שהם העלו, דברים, מה שנקרא, של המבוגרים גם. אנחנו יכולים להגיד שהם עושים דברים מאוד יפים אבל אם אנחנו לא נתחיל להפעיל דברים בנוער זה לא יקרה. כמה דברים, אמרתי מקודם למתחמים, זה אמור להיכנס-

דובי שפלר [ראש המועצה]: סליחה, עם טליה יו"ר ועדת נוער.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: כמה דברים שאנחנו חייבים וזה דברים שאני אומר, צריכים להיכנס לתוכנית העבודה של שנה הבאה. לא יכנסו, לא יקרה. קודם כל, הנושא של מבנים, צריך להחליט איזה מבנים אנחנו נותנים לנוער, האם נכנסים לדבר הזה, זה ידרוש שיפוצי מבנים ותזוזות, וזה צריך להיכנס כבר לתקציב 2026 ואני אומר, אני יושב על תקן חינוך ונוער, וטליה, אנחנו נצטרך לראות שאנחנו באמת מכניסים דברים כאלה. וממכם, שירה ופולק, לראות שאתם דורשים גם את הדברים האלה לשנה הבאה כי אם אנחנו רוצים מבנים אתם תצטרכו גם כסף למבנים האלה. צריך לחשוב על עירוב שימושים, יש לך מטה צעירים היום בזית? צריך לחשוב איך אנחנו מערבים. יש לנו חלום להקים אגף קהילה מתכלל את הכל, יכול שזה חלק מהאירוע. זה יכלול נוער, צעירים, ותיקים, קהילה, את שכבת האמצע, את כולם. צריך לחשוב איך אנחנו נוצר על ידי

42

ישיבת מועצה 10.6.25

עושים את הדבר הזה. בעיקר לעבוד על החוסר בשכונות הצפוניות ובזית ולהכניס את זה. דבר נוסף, אני חושב שאנחנו מדברים על, יש פרויקט שנקרא ישראל דיגיטלית, בסדר? אחד הדברים הכי בסיסיים שאנחנו צריכים לדאוג שיקרה פה זה לייצר אפליקציה לנוער, הם לא נמצאים בהודעות וקבוצות וואטסאפים. תהיה אפליקציה לנוער שהיא יודעת גם להקפיץ פושים, נוכל לעבוד הרבה הרבה יותר ולחבר הרבה יותר. בשביל לייצר אפליקציה גם צריך תקציב. צריך להחליט שב-2026 אנחנו נותנים תקציב לדבר כזה. להבין כמה זה עולה, תציגו את זה ובואו נעלה את זה לתקציב ב-2026 ונראה. בסוף השמיכה קצרה, צריך להחליט איפה אנחנו משקיעים. אני חושב שזה, אם יש משהו שיחבר. ובכלל כל הנושא של רשתות חברתיות, אני מחובר גם כמה לקבוצות של הסניפים ברשתות החברתיות, אני לא מרגיש שהן מספיק פעילות, אולי צריך להיות מישהו מאצילנו, מהעובדים הקבועים שזה תפקידו, לנהל את הרשתות החברתיות, לראות שהם מתפעלים, מייצרים את הדבר הזה, כי באמת אם אנחנו באמת רוצים להנגיש לנוער, צריך להיכנס לראש של הנוער.

איך הנוער עובד? הוא לא עובד בשיטות שלנו, זה לא פוסטים של ראש המועצה שיזיזו אותו, בסדר? לרובם בכלל אין פייסבוק, בסדר?

נילי רשלבך [נציגת מועצת הנוער]: תגדיר רובם.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: כן, לכולם. הם לא שמה. אנחנו צריכים להיכנס לראש שלהם ולהבין מה הם צריכים ולהשקיע בזה כסף. אני תמיד חוזר פה לכובע של כספים, לא נתעסק בזה, לא נכניס לתוכנית עבודה, לא נשים בזה הקצאות ולא נקבל את זה. זהו, תודה רבה.

אביטל כהן [חברת מועצה]: אני רוצה להוסיף מילה על זה שאני רואה שליחות שלנו כמועצה באמת לקחת את הנוער הזה ולהרים אותו רמה אחת למעלה. אנחנו רואים ברשויות אחרות משלחות נוער, מודל או"ם נוער, אם זה יזמים ואם זה פוליטיקה ואם זה מדיניות ציבורית. שולחים אותם לפרויקטים שכשאנחנו היינו נוער לא נחשפנו אליהם וזה פשוט באסה שהנוער שלנו עדיין לא נחשף לגמרי לדברים האלה. אנחנו כן רואים שהם במועצות האזוריות, קצת, ראינו אות אופיר קצת משתף כשהוא היה, הייתי ממש רוצה לראות את זה מתקדם וקורה. זה נראה לי ממש השליחות שלנו לעשות את זה בשבילם. אני לא חושבת שהם מבינים עדיין כמה הם מפסידים שהם לא חלק מהעולם הזה של המשלחות, של לראות עולם. בואו, בסוף זו ההתיישבות, זה הנוער שלנו, אין שום סיבה שלא נהיה שם, זה נראה לי חובה שלנו וזה צריך לקרות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה רבה לכם.

חנני פייגין [חבר מועצה]: גיתית, תודה רבה. מי שלא מכיר, גיתית היא חברה בוועדת נוער.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: היא חברה בוועדת החינוך, קודם כל, היא יו"ר ועדה. היא נציגת יו"ר ועד הורים של אורות עציון בנים.

נוצר על ידי

43

ישיבת מועצה 10.6.25

[ 7 ] שער העיר

דובי שפלר [ראש המועצה]: שלום, ברוכים הבאים. תציגו את עצמכם בבקשה ותכף נציג את הנושא.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: חזקי בצלאל, יועץ התיירות של המועצה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אילן בן יוסף, יועץ תיירות.

דובי שפלר [ראש המועצה]: תודה שבאתם. אני מזכיר לכם, קראנו לנושא הזה שער העיר אבל עומדים לפנינו שני דברים. אחד, פרויקט שער העיר, אתם ודאי זוכרים שהוצג בעבר, עם הקשתות, פרויקט מרכז מבקרים בכניסה הצפונית של אפרת, זה הדבר הראשון. הנה, מי ששכח, זה הדגם של זה.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: זה התכנון הקודם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: הדבר השני, אני מזכיר שקיימנו פה לפני כמה ישיבות מועצה דיון על נושא שינוי תב"ע לטובת הפיכת המלון למשהו אפשרי. בעקבותיו ביקשנו, מעבר לחזקי שעובד איתנו בצורה קבועה, ביקשנו מאילן בן יוסף, שתגיד עוד מעט גם כמה מילים עם המומחיות שלך, מאילן בן יוסף שיכין לנו איזשהו נייר עמדה בנושא של שער העיר ובנושא של המלון. בוא תפתח, בבקשה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: תודה רבה. אני עוסק מצעירותי בהכנת פרוגרמות, ניתוחים כלכליים ואתרי תיירות. אך ורק לאתרי תיירות מכל הסוגים, לא אתרי אינטרנט, אתרים פיזיים, בארץ ובעולם. הרבה מאוד פרויקטים של משרד התיירות, צת"פים, ומשרד המורשת, משרד השיכון ועוד גורמים, קרן קיימת לישראל, GNF וכן הלאה, הסוכנות היהודית. אצל כל הגורמים האלה עשיתי יותר מ-2,000 אבל אסור להשוויץ עם המספר הזה בגלל שמ-2,000 פרויקטים מתממשים עשרות בודדים. הרבה פרויקטים כשהם נבחנים, מעבר לרעיון שכולם מתלהבים, הניתוח הכלכלי מעמיד את הפרויקט בסיכון גבוה, והרבה פעמים היזמים, בין אם מוסדיים ובין אם פרטיים, מחליטים לא להתקדם. תודה רבה, הבנו, מהחלומות על שפע של מבקרים, מספרים אסטרונומיים, והכנסה למבקר גבוהה מאוד, והוצאות נמוכות מאוד לתפעול, שזו התפיסה התמימה הראשונית, מגיעים למסקנות היותר ריאליות. המוצר העיקרי שיוצא מתחת לידי, בדרך כלל זה פרוגרמה. אין לזה מילה עברית. זה למעשה, אני לא יודע אפילו איך להגדיר את זה בעברית. אבל אתם יודעים מה זה כי עוסקים בתכנון וכן הלאה. הפרוגרמה מציגה את הפרויקט עוד לפני אדריכלים ולפני מהנדסים ולפני מעצבי תוכן וכן הלאה, מציגה את הפרויקט על כל ההיבטים שלו, הסטטוטוריים, הפיזיים, השיווקיים, החינוכיים, התרבותיים. וניתוח, מה שנקרא, בלי qualification ובלי ,Feasibility שזה ניתוח היתכנות של הפרויקט, שמציגים בו בצורה מפורטת, לא בשליפות שרוול. 'הפרויקט הזה סדר גודל של 25 מיליון שקל, 100 עובדים', לא בצורה כזאת, אלא בצורה מאוד מפורטת כמו תוכנית עסקית שמוגשת למממנים, לבנקים. אבל היום, בשנים האחרונות גם הרבה פעמים גופים ציבוריים דורשים תוכניות עסקיות, נוצר על ידי

44

ישיבת מועצה 10.6.25

כמובן ועדות בניין ערים דורשות היום, זה מציג להם תוכנית עם שינוי ייעוד, מבקשים לראות היתכנות כלכלית, וכמובן היזמים. זה מספיק כ-,Intrudaction כמבוא, אולי הגזמתי אפילו. באפרת, קודם כל אני עובד הרבה שנים בגוש עציון. כמעט כל דבר שנעשה שם הייתי מעורב בו בשלב הפרוגרמטי וזה נמשך. הם גם מדברים על מלונאות, הם עושים מעשים, חלקם שאני לא הייתי מעורב בהם כמו הקיבוץ, שבעיניי זה מאוד חיובי. אנחנו מתלבטים לגבי מיקום של מלון בגוש עציון, לא לגבי אם מלון, אלא מלון, סימן קריאה, מקום, והם די הופתעו מהערכת ההגדרות הבסיסיות שלי ששלחתי אליהם שהם לא היו מוכנים לזה, שזו התחושה של איום. יזמים, ואחר כך גם קהלי יעד מגיבים לרמת ביטחון ורמת ביתיות במקום שבו הם מתאכסנים. גם באיזושהי מודעות פנימית לפני שהם הגיעו למקום, גם תוך כדי תנועה אל המקום וגם תוך כדי שהות במקום. דבר מאוד משמעותי. אני אתן לכם דוגמה, בגוש עציון יש תב"ע תיירותית מאושרת, יש שלוש, אחת מהן במקום שכשפונים לאפרת צפונה בגלגל תנועה, אם אתה פונה דרומה, יש שם רצועה כזאת שכל פעם שאני שם היא נראית לי מאוד מאוימת. קשה להסביר את זה, אבל זה דבר שלמשל אמרתי לחברים שבאתר שלכם אני מרגיש ביתיות, אני מרגיש בבית איכשהו. יש איזו תחושת ביטחון, הנוף, היערות, הגבעות, הערים, המסלולים, המסלע והיישוב היהודי, וזה נושא מאוד חשוב. זה סוג הנושאים שאנחנו עוסקים בהם.

לא מתווכחים על רמת האחסון, לא מתווכחים על קהלי יעד, כאילו יש הסכמות על כל הדברים האלה, לא כאילו, יש הסכמות, יש הבנות. אלא על אותם נושאים שהם בעייתיים במיוחד במקומות האלה. מקום נוסף שמיועד בצומת הגוש, נכנסים שם בין, תסלחו לי על הביטוי, סמטוחה של תשתיות ומבנים ומתקנים וסוגי תנועה ותחבורה שונים, לא מקום מלבב. אני חושב שאני לא פוגע בשום דבר של הגוש כשאני מדבר, אני חושף לפניכם גם דברים שעולים בעבודה איתם. שאלו אותי, "איזה מקום הכי נראה לך היום, אחרי שהגבעה הצהובה בוטלה. איזה מקום הכי נראה לך למקום כזה שמתאים להצהרות שלך?", אמרתי להם, "אם אתם נותנים לי את מנחת המסוקים", אתם מכירים את המיקום, "זה המקום שאני רוצה. אני עכשיו יזם, תנו לי את זה. זה מקום נהדר". הנופים הרחוקים, הנופים הקרובים, הרגשת הביטחון, היישוב היהודי, הכול תומך.

אבל הם לא יתנו לי את המנחת. נראה לי שאין חשש שייתנו לי.

דובי שפלר [ראש המועצה]: להבנתך, נתחיל מהכבד ונלך לפחות כבד. להבנתך, אנחנו, כמו שהציגו בפניך, אנחנו מתלבטים בשכונת הדגן, באותו מקום, איפה שיש לנו קצת קרוואנים, מתחת לקרוואנים, האם ללכת לקדם שם תב"ע של מלון?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: שינוי ייעוד ממחסנים?

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: לא, לא ממחסנים. מחסנים זה שער היישוב.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם לקדם שם תב"ע למלון באופן עקרוני, באיזה גודל, האם יש סיכוי שבכלל איזשהו יזם יבוא לפה, על איזה סכומים מדובר? כי אם יזם צריך לשים 350 מיליון שקל זה דבר אחד, אם נוצר על ידי

45

ישיבת מועצה 10.6.25

צריכים לשים 100 מיליון שקל זה דבר אחר. מה ההיתכנות מבחינתך לקדם שם מלון ושבאמת יהיה בסוף יזם שיתעניין בו, כי זה שאנחנו נשתכנע שצריך מלון זה יפה אבל הכסף נמצא אצל היזם, לא אצלנו.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: קודם כל עוד אזכור אחד, עשיתי עוד שתי עבודות קטנות, אחת עם חזקי, שבעצם הציגה כימות פיזי של מתחם כזה של מלון כנסים, על כל המרכיבים שלו, כמה שטח דרוש לכל אחד, ברמה מסוימת של ,B ברמה של משרד התיירות B שהיא קצת צנועה יותר מ-A ושהיא הנמוכה ביותר לכנסים, זאת אומרת, ב-C אי אפשר לכנס כנסים, רק ב-A וב-,B זה אחד. דבר שני, זה גבעת אי אפשר לעשות כנסים, אלא רק באי ובי. אז זה אחד. והדבר השני זה גבעת העיטם, באיזה שלב מסוים שילבו אותי בצוות התכנון וביקשו ממני לעשות פרוגרמה והיתכנות למלון בגבעת עיטם, אז עסקתי גם בשאלה של מיקום וגם בשאלה של שדה ראייה, מה רואים מ ואיך נראים מ וגם כל הפרמטרים האחרים, כך שאני לא ניגש לנושא הזה של המלון שהיום על הפרק ממצב שלא עשיתי שום דבר באפרת. היום יזמים מדברים על מלונאות ברמה גבוהה, אחסון ברמה גבוהה, יזמים לא רוצים לדבר על אחסון ברמה נוחה. מדוע? הסיבה היא פשוטה, לא יאומן, אבל הביקוש בישראל, גם של ישראלים וגם של תיירות נכנסת הרבה יותר גבוה בסטנדרטים הגבוהים של האירוח מאשר בסטנדרטים הנמוכים של אירוח. אכסניות, קמפינג, גלמפינג, כפרי נופש צנועים מקרוואנים וכל מיני כאלה. הקהל ברגליים שלו במירכאות מעדיף את הרמה הגבוהה.

שרון הורביץ [גזבר]: קהל ישראלי.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: ומחו"ל?

שרון הורביץ [גזבר]: תיירות חו"ל ממש לא, סליחה שאני אומר, אני קצת מבין בתחום. כשמגיעים תיירים, לא מגיעים תיירים לארץ, מי שמגיע זה יהודים מיליארדים מטינק, מניו ג'רזי. כשמגיעים אוטובוסים של גויים מחוץ לארץ, כמו שאת נוסעת לטיול בחוץ לארץ, עוברת ממקום למקום, את לא מעלה על דעתך לישון בוולדורף-אסטוריה בניו יורק, את רוצה מלון נחמד, את באה בשמונה בערב, אוטובוס מוריד אותך, רוצה מקלחת יפה, ארוחת ערב סבירה וכוס בירה ובבוקר בשבע וחצי כבר.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: מה שתיארת עכשיו זה .B שרון הורביץ [גזבר]: נכון, זה מה שחסר בארץ.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: כשהוא אומר "לא"

חנני פייגין [חבר מועצה]: אתה לא מקשיב לו, אתה החלטת מה נכון והוא אומר לך משהו אחר.

שרון הורביץ [גזבר]: לא, הוא אמר על הרמה הגבוהה, הרמה הגבוהה זה טוב ל-

נוצר על ידי

46

ישיבת מועצה 10.6.25

אריאלה פרי [חברת מועצה]: אני בעד אנ"א אפרת.

דובי שפלר [ראש המועצה]: בבקשה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אנחנו מדברים על דמי אירוח, אם אפשר לקרוא לזה ככה, של בין 600 ל-1,200 שקל לחדר שאף אחד במדינה הזאת לא מרים גבה, אפילו לא מתמקחים. אני לא אגזול את זמנכם בכל מיני בדיחות על התמקחות, לא מתמקחים, רוצים את הטוב ביותר. רוצים את הדבר ה'איני', הכי הכי אין שאפשר. ככה גם השירות, לא רק המבנה ולא רק הסטנדרטים, אלא גם השירות צריך להיות טיפ טופ, ברמה מאוד גבוהה, זה דבר אחד. דבר שני, כמות, היקף. הרשתות של המלונאות ויזמים גדולים ידועים לא מתייחסים לפחות מ-100 יחידות אירוח, לא פחות, וברובם היו מעדיפים אופציה מ-100 לעלות ל-150 או ל-

,200 לעיתים אפילו יותר מ-.200 אבל לא הייתי ממליץ לאפרת לחלום או לחשוב היום על כיוון של ,200 150 יחידות אירוח, אלא על מלון כנסים, ככה זה נקרא, מלון כנסים, שיודע גם לארח אירוח יום בלי לינה, שהוא כולל כיבוד בוקר, ארוחת צוהריים דשנה, כיבוד אחר הצהריים והביתה. מלון B שהוא קצת יותר צנוע וקצת יותר זול ליזם מאשר ,A הוא גם קצת קטן יותר בממדים, אבל הוא מתאים מכל הבחינות. אם אתה שואל לגבי מחיר השקעה, ההשקעה היא בסדר גודל של יותר ממיליון שקל ליחידה כאשר כלול בזה גם כל המתקנים הציבוריים של בית הארחה או המלון.

חנני פייגין [חבר מועצה]: כולל זה שצריך פה עלויות פיתוח יותר גבוהות כי יש פה חציבה באפרת?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: לא.

חנני פייגין [חבר מועצה]: זה עוד לפני הפיתוח.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: זה כולל פיתוח.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אבל לא כולל חציבה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: למשל, אם היית אומר לי שבמרחק של שלושה קילומטר משם אין מערכת ביוב, אין אפשרות לקלוט ביוב, רק שאיבה, סליקה

חנני פייגין [חבר מועצה]: דווקא יש מט"ש ממש מתחת.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן, פה יש לנו מצב טוב מבחינת תשתיות. יש לנו את כל התשתיות על כל השטח כמעט, לא מדדתי את זה.

נוצר על ידי

47

ישיבת מועצה 10.6.25

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: בזמנו עשינו בדיקה פה מול ההנדסה לגבי הזוויות של השטח וכולי, יחסית זה לא ממש לחצוב את הכל שם, יש שם שיפוע טוב.

חנני פייגין [חבר מועצה]: יותר ממיליון או פחות ממיליון, בקיצור.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני, בניגוד לחזקי אני קצת מוטרד מהנושא של השיפוע הזה. כשעמדתי שמה וחשתי בעיניי את המשמעות, לא מדדתי את זה, אבל זה בולט מאוד. זה יכול להיות מאוד מלון יפה אבל הוא יקר, מאוד יקר הפיתוח. הוא יכול להיות מאוד יפה, הוא יקר לא רק בפיתוח ובהשקעה אלא גם בתפעול.

תחשבו על כל המעליות למעלה למטה, כולם עולים ויורדים כל הזמן, זה בעייתי. אם הייתם נותנים לי יד חופשית, אני מניח, הייתי בוחר מקום אחר, אבל לא בטוח שזה עבר היתכנות, יכול להיות שאין מקום אחר יותר מתאים ברשותכם. מה עוד רצינו לשמוע מבחינת כמותיות? דיברנו על 100 ומשהו מיליון שקל, כן? 150 מיליון שקל.

דובי שפלר [ראש המועצה]: האם היית ממליץ לנו להכניס בתב"ע הזאת אפשרות גם למגורים על מנת לפתות את היזם שאת הדירות יהיה לו קל לשווק מתוך הנחה שאולי את המלון יהיה לו יותר קשה, מה שנקרא להחזיר את ההשקעה.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: השילוב בין דיור.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני מאוד הייתי ממליץ לשלב מגורים בפרויקט. הייתה תקופה של הרבה שנים שמשרד התיירות לא הסכים שיהיו מגורים בתוך הפרויקט, המגרש של הפרויקט, שום מגורים, לא צוות.

היום זה לא ככה. היום משרד התיירות הגמיש את עמדתו, ובעיניי זה דבר שיכול לתרום הרבה מאוד מכל הבחינות, גם מבחינה עסקית, מסחרית, הפעילויות יקבלו כלים נוספים מהתושבים המקומיים.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אילן, סדר גודל של 30 אחוז?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: סדר גודל של 30 אחוז

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: זה מה שהם נותנים מקסימום, נכון?

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: נכון?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: 30 אחוז משטח הבנייה?

חנני פייגין [חבר מועצה]: כדי להיות ב-B כאילו? מה הכוונה?

דובי שפלר [ראש המועצה]: 70 אחוז מלון, 30 אחוז דירות.

נוצר על ידי

48

ישיבת מועצה 10.6.25

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: 30 אחוז מזכויות הבנייה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: מסחרי אפשר?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: מסחרי לא. מסחרי אתה יכול רק ארבעה אחוז או 600 מטר, הנמוך בין השניים.

600 מטר מרובע.

דובי שפלר [ראש המועצה]: החנויות שבתוך הלובי של המלון.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: בדיוק. היה מישהו שהעלה הצעה ליצור, אני לא יודע אפילו מאיפה זה בא לי, ליצור מתחם צמוד מלון שבו יש מגרשים קטנים יחסית שאפשר להחכיר אותם או באיזושהי צורה למכרז אותם לתושבים, ליזמים מקומיים, ליזמים חיצוניים, שבמגרש כזה יהיה מותר לבנות בית מגורים ושתיים, שלוש, ארבע יחידות אירוח. מה שפעם קראו צימרים, גם היום עוד קוראים להם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אבל זה יכול לבלבל את כל המלון באפרת.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: על זה דיברנו בפגישה שלנו, אדוני לא היה בפגישה, אבל על זה בדיוק דיברנו.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי צימרים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: שלמה, תתייחס אחר כך, מה שאמת גם בישיבה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: בהגדרה של משרד התיירות של תקנים לסיווג מתקני אחסון שמשתנה עכשיו, בקרוב מאוד. אבל בהגדרה הקיימת, צימר זאת יחידה שהיא צמודה לבית היזם והיא באותו מגרש. זאת אומרת, אתה צריך ליצור מצב שהתב"ע מאפשרת הקצאת מגרשים לבית מגורים וליחידות אירוח. צימר כך וכך, שתיים, שלוש, ארבע. השאלה, האם שניים זה כלכלי, האם שלוש זה כלכלי, האם אחד זה כלכלי, היא לא רלוונטית. אני אגיד לכם למה. כי השאלה העיקרית בצימרים או ביחידות כאלה, זה הרמה שבה המפעיל, היזם, בעל הבית, משווק ומנהל את העסק. אם הוא עושה את זה ברמה גבוהה, יכול להיות שאפילו שתי יחידות יכולות לפרנס אחד מבני הזוג, ויש מקומות שנדרשים ארבע או שש יחידות כדי לפרנס את אחד מבני הזוג. אבל זאת אפשרות, שאפשר לנסות לבדוק אותה סטטוטורית. אני מקווה שעניתי על השאלה לך.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כן, כן. דיברת על סדר גודל של 150 מיליון כהשקעה בסיסית לפחות במלון.

להבנתך ולהיכרותך עם הרשתות שפועלות היום בארץ וכמו שלמדת להכיר איפה אנחנו נמצאים, אפרת, יש להערכתך יזם שירצה להרים דבר כזה?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: הסכום של 150 מיליון שקל פלוס מינוס, לא משנה עכשיו, הוא בכלל לא גדול.

נוצר על ידי

49

ישיבת מועצה 10.6.25

דובי שפלר [ראש המועצה]: הוא סכום נורא קטן, אני יודע, יש לי את זה, אבל השאלה אם אני אצליח להחזיר את זה לעצמי כיזם. זו השאלה בסוף.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: נכון. הסכום הוא בהחלט לא גדול. פעם היינו נבהלים כשהיינו שומעים 100 מיליון, 150 מיליון. זה לא כל כך הרבה כסף. ההשקעות היום מטורפות, אתם יודעים מה שהולך בתל אביב היום בהשקעה במלונאות? הסכומים מטורפים, אבל אי אפשר להשוות מבחינת הביקוש. הסיכון, יזם שיבוא, שראש המועצה יכבד אותו בביקור, וייקח אותו לסיור, ויראה לו את השטחים הרלוונטיים, החשש שיהיה גדול, החשש הוא ביטחוני, זה חד משמעית. עכשיו אני לא, אתה יכול להעיד שאני לא מהפחדנים, אני לא רצתי למקלטים ולא שום דבר, אני לא מפחד. אבל אני חושב בראש של יזם ממוצע. איך מהממים את זה, זאת שאלה. איך מהממים את החשש הזה?

שרון הורביץ [גזבר]: אדם חוסך שומר על כספו יותר מאשר על גופו. הוא לא יפחד לבוא לפה אבל להשקיע פה בעשרות מיליונים.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אני שאני פה לא הייתי בונה דווקא על הרשתות. סוג המשקיעים שפה זה בדיוק כמו סוג המשקיעים שהשקיעו במבנה של 50,000 שקל ביקב פסגות. זה מישהו שחובב את האזור, יש הרבה כאלה, בדרך כלל חתך של אמריקאי, בדרך כלל מסורתי דתי, מסוגל לעשות את הדבר הזה, רוצה מלון באפרת, והוא, זה שזה באפרת זה יתרון מבחינתו. אני לא הייתי בונה על הרשתות לראשונים שיבואו לפה, למלון השלישי כן, אבל לא לראשון ולא לשני. זה ברור בכל עסק ביהודה ושומרון, זה ברור שאתה צריך לבוא עם אמפתיה ועם רצון להקים את זה דווקא פה, כי כשאתה תשווה את הדולר שלך פה, מצד שני, יש לא מעט השקעות מהסוג הזה. זה דבר שיש הרבה אנשים כאלה. אני חושב שזה סוג המשקיע שאתה מחפש פה ולא שהרשת, למרות שקרבתנו לירושלים, כל הדברים שדיברנו עליהם, שחסרים מלונות בירושלים, ומה שדיברנו בזמנו על שאין לנו מלונות כמו לביא וקינר בארץ כמעט בכלל, מכל מיני סיבות.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: אני חוזר ממה שאמרתי בפגישה, יש מעט מאוד אנשים כאלה, אפשר לספור אותם על יד אחת של חיל הנדסה, ואפרת אחד מהמקומות האחרונים שהם יגיעו אליו. אין שום דבר שמפתה, לא השטח, לא התשתיות, לא האזור, לא הנוף. הגודל של השטח הוא קטנטן. אני לא יודע מה אתם מדברים בכלל. זה לא מתאים ליזם לבית מלון, אף אחד לא ישקיע פה, לא ,150 זה לא יעלה ,150 זה קרוב יותר ל-

,200 220 מיליון שקל, הוא גם צריך להביא 40 אחוז באזור של אפרת לבד הון עצמי, הבנקים לא ייתנו יותר מהדבר הזה. לא תמצא אנשים כאלה שישקעו 100 מיליון שקל מכיסו על משהו שסוג ב', ,B באפרת, בשביל מה? אתה רוצה לזרוק את הכסף, תזרוק אותו במקום אחר.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: מה כן יכול להיות פה?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: בסוף יש פה השקעה של יזם.

נוצר על ידי

50

ישיבת מועצה 10.6.25

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: נכון, אני מסתכל על זה בעיניים של יזם.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: צריך גם להזכיר את המענק של משרד תיירות האוצר.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: שאתה לא בטוח שאתה מקבל אותו באזור הזה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני בטוח.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: אף אחד עדיין לא קיבל אותו.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: משרד התיירות מזה שמונה שנים, לא רק שרוצה לתת, הוא רודף אחרינו כל הזמן ואף אחד לא מרים את הכפפה הזאת כי הרשויות ביו''ש, כי הייתי הרבה בפגישות האלה, ולמשרד התיירות יש להם בהגדרה עדיפות ליו''ש, ויש לזה תקצוב, והם מאוד רוצים, ובדרך כלל השר לוחץ, ובדרך כלל אף אחת מהרשויות, זה נעצר ברמה של הרשויות. לא הייתה דחיפה לכיוון הזה. אף אחד לא ניסה את זה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כמה ההשתתפות?

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: 30 אחוז.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: זה 20 אחוז, זה לא 30 אחוז.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: יש החלטת ממשלה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: זה מותנה שיהיה להם תקציב.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: לא ב-B ,B זה פחות מ-20 אחוז תקציב.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: לא, ההפך, דווקא ב-B זה יותר, אבל העובדות שאתה אומר לא נכונות, תסתכל על החלטת הממשלה

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: אין תקצוב לדברים האלה. תראה לי איפה שזה רשום.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אנחנו ישבנו מול משרדי התיירות, באתי עם רשויות אחרות והם לחצו עלינו כי היה לזה תקצוב. אני רוצה להגיד לך דבר אחד, אם אין חזון, אם אין חזון אין אפרת. זאת אומרת, ברור לגמרי שהרבה יותר קל להגיד רשת הילטון תלך לתל אביב, הכי קל לי להגיד את זה. אבל הכי קל גם כשהקימו את אפרת להגיד, למה שהרב ריסקין יקים פה ישוב? אני מכיר הרבה עסקים ביו"ש שקמו נוצר על ידי

51

ישיבת מועצה 10.6.25

מהמשוגע שהאמין ברעיון הזה, אנחנו מדברים היום, התחום שהצליח הכי, מכל תחום, ואם תסתכל בכל התוכניות, וכל הכלכלנים פסלו אותם, לפני 20 שנה לדבר פה על יין היה דבר לא נורמלי. והיום, עלויות היום של, אתה מדבר היום על חציבה בשביל לייצר דונם כרם, אתה משלם פה בערך פי חמישה מכל מקום אחר בארץ כולל גליל עליון. אנחנו מדברים היום ביקב פסגות על מיליון וחצי בקבוקים, יקב שילה למעלה ממיליון, אנחנו מדברים על עוד 20 יקבים קטנים, כנס לחדר היין במלון ממילא בירושלים, בסדר? הוא לא מביא את זה כי הוא אידיאולוג. חצי מהיינות, אני ספרתי, חצי מהיינות הם מפה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אילן, בנוסף, 30 אחוז זה מענק, כן? זה מענק. זה גם נחשב אזור פיתוח א' בנושא של הטבות מיסוי?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אז יש את היתרון של ה-30 אחוז מענק ויש גם את הפטור מיסוי שרון הורביץ [גזבר]: למה? זה לא קריית ארבע. למה מבחינת מיסוי?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לא, זה קשור לאזור פיתוח.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: הנושא של המענק זה הוא גורם מאוד מפתה ליזמים.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אבל גם הנושא של חוסר מיסוי, הוא גם מפתה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן, אבל זה לא זה וזה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: זה זה או זה במקרה שלנו, הבנתי.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני רוצה למשוך את תשומת ליבכם למלון, אחד המצליחים בארץ, מלון לביא.

נמצא במקום שאין בו כלום.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: הוא מטר מהכנרת.

שרון הורביץ [גזבר]: היו שילומי גרמניה. למה הם הוקמו? היה שילומים מגרמניה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: המלון הזה נמצא מטר מהכנרת.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אני יכול להגיד לך כסוכן שהמיקום שלו ממש לא מה שעושה את זה לתייר, הרבה דברים אחרים עושים את זה.

נוצר על ידי

52

ישיבת מועצה 10.6.25

שרון הורביץ [גזבר]: מסורת גם.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: זה לא רק זה, יש חוסר בהגדרה ויש לזה סיבות וזה להלאות אתכם פה זה. יש בסך הכל בארץ שלושה מלונות כאלה, שלושת המלונות האלה הם בתפוסה, תרים אליהם טלפון, הם בתפוסה תמיד מטורפת, גם ניר עציון, למה זה לא משכפל את עצמו? לא יודע, אני יכול להגיד לך, אתה יודע את זה, שהמנכ"ל, אשכנזי, של לביא, היה פה כל הזמן צמוד אלינו בתכנון, כי אמרנו שנלמד ממה שיש שדומה לזה ויש לו את אותו רעיון. הקרבה שלנו לירושלים, להזכירך, הרבה יותר קרובה מהקרבה של לביא לחופים הרלוונטיים בכנרת.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: במקרה לפני שלושה שבועות השתתפתי בשבת כנס בקיבוץ לביא של מוסדות אור תורה סטון, בסדר? נסעתי לשם שעתיים וחצי, שעתיים ורבע, כדי להגיע לשם וכמובן גם לחזור לשם.

טוב, זה היה שבת, זה היה ,weekend התפוסה הייתה 100 אחוז, הסתכלתי על האוכלוסייה שהייתה במלון הזה, זה היה מגוון משליימל עד לחצי ערום, בסדר? מגוון מקצה לקצה. בוא נגיד ככה, האוכלוסייה שהייתה שם, אני לא מאמין שאוכלוסייה שבאה בשביל הכנרת, צורי, אבל זה בהחלט, טוב, אני לא איש ביצוע, אבל השאלה אם אפשר לחיות בשבתות, חגים וקיץ. השאלה איפה נקודת האיזון למקום כזה.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אני אגיד לך שבגוש עציון כשהיינו עושים יומיים כנס באמצע השבוע, בחודש מאי, לא חגים ולא כלום, היינו צריכים להזמין שנה מראש.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בסדר, אני רק אומר, אסור לנו לבטל את הרעיון בקלות.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: בניתוחים כדאיות כלכלית, כשעוברים את ה-50 אחוז תפוסה בשנה של תפוסת חדרים אתה נכנס כבר לירוק, לרווח. כמובן רווח ברוטו, כן? זה לפני מס. ואנחנו, אני מאמין שלמקום כמו גוש עציון, אנחנו נדבר על 55 אחוז, שזה מאוד זהיר, אני לא קופץ מעליו, מאוד זהיר. 55 אחוז תפוסת חדרים שנתית שזה בהחלט יכול להיות החזר השקעות, לא במובן של הייטק, לא במובן של נדל"ן, אבל החזר השקעות לצערי אני לא יכול להגיד חמש או שבע שנים, אלא 12 או 15 שנים, אבל עובדה שיזמים משקיעים את הדברים האלה. ישרוטל עוד פתחו עכשיו את המלון השלישי במצפה רמון, שלושה מלונות, הם לא רצו בכלל לעבור לשם בהתחלה, לא רצו לשמוע מהמקום הזה, עד שמשרד השיכון ומשרד התיירות אמרו להם ניתן לכם את חצי המלכות, מה שתבקשו אנחנו נדחוף ונקדם, ונתנו להם את המצוק שזה דבר גדול.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: יש שם הכל. החל מהמלון המשודרג ומלונות שנמצאים בתוך שיכונים, יש גם את הישרוטל שנמצא בתוך השכונה. אני יכול להגיד לך כמי שעושה שם הזמנות שהם מלאים.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אילן, אם תוכל להגיד גם, מה שבחנת, את הנושא של המבנה שאנחנו קוראים לו שער העיר.

נוצר על ידי

53

ישיבת מועצה 10.6.25

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן, שער העיר, נאמר לי שאני יכול להתפרע בדיבור ובכתוב בלי שיש כל התחייבות כמובן חוץ מלהקשיב ולשמוע. אני מאוד אוהב את הפרויקט ואני התפעלתי מרמת הביצוע של העבודות בשטח. הצוות עבד שם בזמן שהייתי שם, זה היה מאוד מרשים.

חנני פייגין [חבר מועצה]: התפעלת מהעבודות, אבל לא התפעלת מהתחזוקה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: הנוף, המשמעויות ההיסטוריות.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אתם לא מדברים על אותו דבר. אתה מדבר על המים למטה, והוא מדבר על העבודה למעלה.

חנני פייגין [חבר מועצה]: אתה עוד לא רואה את התחזוקה, דיברתי על העתיד.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: התחלתי להפעיל את כל ההשוואות שאני יכול עם מרכזי מבקרים בארץ ובעולם. סך הכל אני חושב שזה פרויקט מקסים. עשוי יפה, יש לי רק מחמאות להגיד. אבל אני הייתי, אם הייתי הפרוגמטור, לפני האדריכלים ולפני מנהלי הפרויקטים, שאני לא רוצה בשום אופן להחסיר מכובדם, אני הייתי בונה את המרכז הזה על מפלס אחד. זה דבר מאוד עקרוני, מפלס אחד שבו הכל מתרחש. לא בכוכים שצריך להתכנס אליהם דרך מעברים, לא במפלסים שונים עם מדרגות או מעליות בשל הנגשה או רמפות, אלא במפלס אחד שקולט מבקרים, יש שם כמה אלמנטים. יש שם אלמנט דלפק קבלה, שהוא גם מודיעין וגם קבלה וגם מכירות מזנון, זה אותו מקום. בגלל שאני כל הזמן צריך להיזהר מכוח אדם. כוח אדם זו המכשלה של מרכזי מבקרים. שטח הסבה של אנשים שבאים לארוחה, ארוחה בשרית, ארוחה חלבית, אבל באים לארוחה, אז יש שטח שנוצר באותו מפלס, שטח של מצגת שזו אמירה נועזת שלי בעניין הזה, אבל כבר חשבו על זה קודמי. אני לא ממליץ לראות שמה, לא ממליץ ליצור חלל בגודל של החדר הזה פחות או יותר, עם כיסאות של בית קולנוע, מושבים של בית קולנוע שכולם באים ומתרחבים ומנמנמים, והכל נעים וטוב ומסתכלים כמובן כל הזמן על המסכים שלהם שיותר חשוב ממה שנראה על המצלמות, והקרנה של כמה פרוז'קטורים, ושל כל מיני, אני לא יודע איך להגיד לכם, אני כל כך מלא מזה, כל כך מסתייג מחברות התוכן האלה שאתם מגדירים להם את מה שאתם רוצים להעביר לקהל שלכם, ומה שמקבלים בסוף זה משהו שאין שום קשר בכלל לחלוטין ממה שאתם, אולי יש קשר, אבל לרעה.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: לא, מה שאתה אומר לגבי מצגות זה נכון, כי אתה יכול להחליף את זה עוד כמה שנים. זה לא בעלות יקרה מדי.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אבל זה לא עובד ככה. בדרך כלל מה שקורה זה שמכניסים אותך לטכנולוגיות כולן שאתה בכלל לא צריך.

נוצר על ידי

54

ישיבת מועצה 10.6.25

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: אני אומר, אני איתו. נשים לך מסכי לד על קיר ענק ותקרין.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: עכשיו, יש חשיבות לרב לשוניות. אני נכנס לדבר הזה כי בהרבה פרויקטים שוכחים את זה. הכוונה היא שאותו דלפקיסט, גם בלשון נקבה, מזהה את הקהל שמגיע, ומפעיל את המייצג הזה על מסך, מפעיל אותו עם כתוביות בשפה שמתאימה לקהל העיקרי שנמצא באותו רגע. הקהל האחר בינתיים שישתה משהו, שיאכל משהו, שיקבל איזו הדרכה. והכל על שרפרפים או בולי עץ מנוסרים או אבנים שלא נוחים לישבן של האורחים. זאת אומרת, הם יסתכלו ,5 ,6 7 דקות על מייצג כמו בכניסה, בהתחלת האתר של מצדה. כשנכנסים לאתר של מצדה יש חזיון שאין מקום לשבת. כל הקהל נעצר שם, צופה בחזיון הקצר הזה ארבע, שש, שמונה דקות, וממשיך הלאה.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אילן, אבל יש שם נקודה אחת באמת, זה באמת בנוי בצורה של הליכה, אבל יצרו כוך בשביל זה. כי קשה מאוד לעשות משהו עם תוכן עמוק כשאתה עומד ליד החנויות. לכן, אני הסכמתי איתך בהכל, חוץ מזה שאני לא מבין איך באותו מפלס בלי הפרדה, אני אצליח לייצר תשומת לב. זה מאוד מאוד קשה, זה יהיה רועש, זה גם ישגע את מי שאוכל. זאת אומרת, צריך למצוא לזה איזה שהוא פתרון.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: ממה שאני מבינה מאילן, הוא אומר לא צריך את קומת התחתונה

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: וזה בלי אקוסטיקה.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: לא, אני שואל איך בלי הקומה התחתונה יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: לא, הוא אומר לא צריך בכלל אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אין דיבור, יש רק אותיות רצות. תמיד שאומרים לי," מה שאתה מציע זה יפה, אבל יש בעיה", מטבחים, שטחים למתקני תברואה והנדסה, כל הדברים האלה, שמתי בחוות דעת בסדרי גודל והשהות במקום הזה תלויה בהאם אוכלים ארוחה או לא אוכלים ארוחה. אם לא אוכלים ארוחה השהות היא קצרה יחסית. יש מיצג של 10-12 דקות, אולי חטיף במזנון, התארגנות ושירותים כמובן. אנחנו צריכים עשרה תאים, לא פחות מעשרה תאים. עשיתי גם איזושהי הערכה לגבי מספר סבבים ביום.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: יש שם יותר בתכנון.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: לא יודע, לא ראיתי.

שרון הורביץ [גזבר]: אילן, השאלה הגדולה אני חושב, מה צפי האוטובוסים? בהתחלה הציגו לנו, גם לפקידות פה, לא רק, שזה נקודה בין ירושלים לחברון, שזה כמעט נקודה יחידה, וצפי שחלק גדול, כמעט כמו המזנון בעין יהב או בחצבה. השאלה אם היום כשהכביש מירושלים, בזמן שאני מעלה פה שאלות אני נוצר על ידי

55

ישיבת מועצה 10.6.25

לא, אני מאוד מעריך את חזקי. אם היום, בעזרת השם תוך שנה, שנתיים הכביש ייגמר, אפילו פחות, וגם הכביש , והיום באמת ממלון ענבל, שהאמריקאים שרוצים לנסוע לקריית ארבע אם יש כאלה, מערת המכפלה, זה ייקח 35-40 דקות בגג, באמת ירצו להיכנס? בכל מקרה זה תמיד סטייה, מהכביש הראשי זו תהיה סטייה של 5-7 דקות לכל כיוון, להיכנס לראות את המקום הזה, שזה די קרוב גם לירושלים, נכון שזה עדיף מצומת הגוש, השאלה אם על זה צריך להשקיע דבר כזה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: ההערכה שלי שהנושא של מערכת אספקת המים לבית המקדש ולירושלים היא מספיק חזקה בשביל למשוך את הקהל שהוא, אני מגדיר אותו כקהל אנין דעת, שחשוב לו לדעת דברים, להכיר דברים, סקרנות, כן? לא אנין אוכל ולא אנין זה, אלא אנין דעת.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: הסוכן תמיד מנסה למלא את היום, אם אתה נותן לו את הערך הזה בחינם, ולכן הדגש פה על הבחינם, אין מישהו שלא ייקח את זה. זה מתנה, זה מה שהוא מחפש.

שרון הורביץ [גזבר]: צריך לתת דגש על השם הזה.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: בוודאי. זה הנכס.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: דובי, מה הסטטוס של הקרקע עכשיו?

דובי שפלר [ראש המועצה]: הקרקע של המלון או של שער העיר?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לא שער העיר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: של המלון?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: 18.5 דונם.

דובי שפלר [ראש המועצה]: כרגע, המגרש הזה בגדול, כל המגרש 823 מה שנקרא, מיועד בסופו של דבר לחינוך על שלוחותיו השונות כאשר מראש חילקו אותו שהחלק התחתון יהיה למלונות. אם אנחנו רוצים ללכת למלונות פלוס דיור אז צריך לעשות שינוי תב"ע.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: המצב היום הנוכחי הוא, היום זה מלון? היום התב"ע. כמה דונם? מה זה היה, 8 דונם? פלוס מינוס.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אתה זוכר?

נוצר על ידי

56

ישיבת מועצה 10.6.25

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אני זוכר יותר, אבל אני לא בטוח. היה שם 30 דונם עם הישיבה למעלה, נדמה לי שאחרי זה זה ירד ל-17 אם אני לא טועה. משהו כזה. אתה זוכר?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: 17 דונם למלון?

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: כל הקובייה הזאת, זה שני המגרשים האלה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בוא נגיד ככה, זה על רגל אחת, שום דבר לא מחייב.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: יש שם עוד משהו שצריך לקחת בחשבון שאנחנו לא מדברים עליו, יש שם את אמת המים, במלון אנחנו מדברים על זה עם הקמ"ט. הקמ"ט איתנו. כלומר, אתה תכניס את הבנייה, זה יכול להיות אפילו חלק מהמלון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אמת מים יכול להיות בלובי.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: זה בחיים לא יקרה בבנייה.

דובי שפלר [ראש המועצה]: אני לא בטוח עד הסוף, זה לא יהיה בתוך הלובי מסיבה מאוד פשוטה, היום אמת המים היא הגבול בין מגרש הישיבה

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לא, לא אמרתי לובי, סתם אמרתי.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: אבל אתה בהחלט, את הפיתוח של המלון ושבילים וכולי, אתה מרוויח את השטח הזה, מה שהוא לא ייתן לך לעשות בבנייה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אין לנו פה בחדר הזה כרגע, לפי מיטב ידעתי, אלא אם שלמה מבין בזה יותר ממני, אנשי מקצוע למלונאות. מה שאני רציתי להגיד ככה, 17 דונם, אם זה 17 דונם. עכשיו, אני לא יודע, כמה דונם צריך כדי לבנות מלון, מלון כנסים כמו שאנחנו מדברים שהוא יהיה בין 100 ל-150 חדרים? בואו נלך על 150 חדרים שיהיה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אפשר להסתדר ב-5 דונם.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: יפה, כמה זה היה? זה היה 8-9 דונם, אחרי שעשית את כל הקיזוזים.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אבל יזם לא יבוא הנה בשביל 5 דונם.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אלא?

נוצר על ידי

57

ישיבת מועצה 10.6.25

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אם לא תיתן לו 20-25 דונם הם לא יבואו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: למה?

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כי יש לו תיאבון גדול. הוא אומר, בשביל לבוא, זאת אומרת, זה גוש עציון מנחם שפיץ [חבר מועצה]: שהוא יכול בעתיד להתרחב?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אלא אם אנחנו מצליחים לעשות קומבינציה פה, איזה מין מלון 150 מטר, ובתוך ה-17 דונם האלה גם מאשרים בניית מגורים, שצמוד למלון הזה ועושים איזה ,upgarde כמו שעושים בבתי מלון, ואז הוא לא צריך את ה-20-25 דונם

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כן צריך.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: לא, ב-17 מטר, אם אתה צריך

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: לא, אני צריך את זה.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בשביל גם המגורים.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כולל המגורים, לאותו יוזם.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: בסדר, זה אני מבין. , אבל אם מדובר פה כרגע על 17-18 דונם ולא 25 דונם, אז חבילה כזו הופכת להיות הרבה יותר אטרקטיבית גם מבחינה עסקית, בגלל שעם ה-30 אחוז מענק והרווח שיהיה לו מהמגורים, זה בהחלט מוריד לו את העלויות של המלון לרמה הרבה יותר סבירה, נגיד ככה.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: זה מאפשר למכור יחידות מראש על הנייר, על התזרים מזומנים.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: תזכור גם עוד דבר, נניח שלא בא יזם, אתה לא השקעת פה כסף. מצד שני, עד היום אנחנו כבר בארבעה צת"פים מקבלים עדיפות, זה בא לידי ביטוי בכמה מיליוני שקלים, רק בגלל הכוונה שלנו.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: השאלה ככה, דובי, אילן, חזקי, אנחנו לא אנשי מקצוע, בסדר? אם אנחנו רוצים לבחון את הדבר הזה, את הפרויקט הזה, את הכדאיות הזו, איך אתם מציעים שנתחיל לסכום קדימה?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אתה מדבר על המלון?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כל החבילה.

נוצר על ידי

58

ישיבת מועצה 10.6.25

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: כי זה חבילה, לחלק השני הם כבר גמרו את התכנון, זה משהו אחר.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שער העיר.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: שער העיר, הוא לא תלוי אחד בשני.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שער העיר יכול לעמוד בפני עצמו גם בלי המלון.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: נכון, זה ברור.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: לכן אני אומרת, אתה שואל על המלון?

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: כן, אני לא קשור את שער העיר ל-

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: זה נכון שבסוף יש חיבורים לכל אזור התיירות שם, זה בסדר.

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: אחד נותן תמיכה לשני בסופו של דבר, אבל לא תלוי אחד בשני.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: יש לי שאלה לגבי האם הייתה חשיבה על תכנון של כביש גישה שמגיע למלון ללא כניסה מתוך שכונת הדגן? זה משהו שהוא מתוכנן כהנגשה לאזור?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: לא הגענו לשלב הזה.

חזקי בצלאל [יועץ תיירות]: זה לא הגיע לרמה של יועצים.

צורי דותן [סגן ראש המועצה]: לא, היא שואלת על פיתוח. זה נעשה דרך הביטחון רק.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: חברים, עוד מישהו רוצה לשאול?

דובי שפלר [ראש המועצה]: תיאורטית, רק שתביני, אני לא יודע, לא נכנסתי לרזולוציות של רוחב כביש והיקפי תנועה, אבל תיאורטית, הפיתוח שאנחנו מתכננים מצפון או מסביב לדגן, כביש גישה לכיוון עיטם, יכול להיות עם פנייה שתעבור בין עיטם לדגן ותיכנס ישירות למלון ואז נדלג על הכניסה לשכונה, זה לא בלתי אפשרי.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: זה מלון עם בריכה, דרך אגב?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: חברים, אנחנו רוצים לסיים.

נוצר על ידי

59

ישיבת מועצה 10.6.25

מנחם שפיץ [חבר מועצה]: שהוא ברמה גם נותן ערך יותר גבוה לנדל"ן שמסביבו.

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: לא, לא. B? מה B נותן לאפרת? שום דבר. מי צריך את זה בכלל? מה אתה צריך פה באפרת בכלל?

טליה מרכוס [חברת מועצה]: אתה אומר שצריך רק A?

שלמה בן צבי [חבר מועצה]: אני אומר שצריך פרוגרמה אחרת. אנחנו חוזרים על הוויכוח שהיה שלנו בישיבה לפני חודשיים שלוש, שום דבר לא התקדם.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: דבר אחד שאני חייב לשתף אתכם בניתוחים שלי שעשיתי, שחלק משמעותי של ההכנסות והרווחים, במקרה הזה, קשורים בבילוי של תושבי אפרת והאזור, אבל בעיקר תושבי אפרת, כמו למשל בקפית במעלה אדומים. מכירים את קפית בעלה אדומים, נכון? אני לא יודע מה מצבו היום ?

דובי שפלר [ראש המועצה]: פעיל.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: פעיל?

דובי שפלר [ראש המועצה]: אתה בא לשם ב-11:00 בבוקר ביום חול, יש שם הרבה אנשים.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: כשיש בית קפה מאוד סימפטי, מאוד יפה, עם קיבולת גדולה ברמה גבוהה, ושהוא כשר כמובן.

דובי שפלר [ראש המועצה]: על שפת האגם, האמפי שבונים.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: עכשיו מוסיפים אמפי-תיאטרון שם.

דנה שפיגל [חברת מועצה]: באיזה הקשר זה נאמר?

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: רגע, הוא רצה להגיד משהו.

דובי שפלר [ראש המועצה]: שיהיה כדאיות כלכלית לפרויקט שער העיר.

אילן בן יוסף [יועץ תיירות]: אני לא יכול לתאר לעצמי את אפרת גוש עציון בעוד עשר שנים בלי מלון רציני לכנסים, זה חייב להיות. לא יתכן שחבל ארץ שם, אין.

יפה שטרית [מנכ"לית המועצה]: אבל אני אומרת, בעוז וגאון יש תכנון תב"ע למלון גדול, זה לא מספיק?

נוצר על ידי

60