11 12 12 13

פרטיכלי ישיבות מועצת העירייה השלוש עשרה

ישיבה לא מן המניין מס' 11-1231/

הטלת ארנונה לשנת הכספים 211/

וישיבה מן המניין מס 12-1231/

שהתקיימו באולם הישיבות של העירייה

ביום שלישי י"ג בכסלו תשע"ג – 22 בנובמבר 2112

תרנ"א– תשע"ג

2112-1981

2

ישיבה לא מן המניין מס 1231/-11

נכחו ה"ה רביע מקלדה - חבר המועצה, מ"מ יו"ר

חאתם דאוד – חבר המועצה

ארנון גלעדי – חבר המועצה

מנחם טפר – חבר המועצה

חיים פוזנר – חבר המועצה

חסרו ה"ה: חיים אביטן – ראש העיר, יו"ר

מוזמנים ה"ה: עו"ד עו"ד שרון אנגל – היועצת המשפטית גבי אברג'ל – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה יעל בלדב – חשבת אגף ההנדסה מנחם כהן – מבקר העירייה שרי אלדן – ממונה על הכנסות העירייה אליסייה רובינשטיין – ס. מהנדס העיר יהודית אסולין – מנהלת פניות הציבור יוסי עמיאל – מנהל אגף מערכות מידע ברוריה וקנין – מזכירת מח' לוגיסטיקה מימי אלימלך – מרכזת ישיבות המועצה

א. הטלת ארנונה לשנת הכספים 211/ (נספחים 2-1)

רביע מקלדה ראש העיר ביקש שאני אחליף אותו היום, בישיבה, יש לו משהו אישי. אז אני אשמח לפתוח את הישיבה שלא מן המניין, בעניין צו הארנונה. בועז, בוא בבקשה תסביר לחבריי המועצה, אני רואה שכבר קיימנו וועדת כספים ודנו בזה, רק את השינויים.

בועז חריף: קודם כל אנחנו מעלים, לפי הקבוע בחוק ההסדרים, ב -3.2% עפ"יהנוסחה

שנקבעה בחוק ההסדרים. שזה למעשה נותן לי את ההצמדה של שנת 3103 , מנובמבר שנה שעברה עד נובמבר שנה זו. אנחנו מבקשים לאשר מרכז שירות טלפוני ארצי באזור תעשיה חדש שאנחנו הולכים להקים באגרובנק. אנחנו ניסינו מזה שלוש שנים, לקבל הפחתה של 21% מתעריף של מסחר שעו מד היום על כ-051 שקל למטר לשנה, כדי לעודד העברה של קול-סנטרים לאזור אגרובנק. וועדת הכספים אישרה לבקש רק 31% וכך נעשה במאמר מוסגר אני אומר, שמשרד הפנים בכל מקרה לא מאשר את זה.

דבר נוסף שאנחנו מבקשים לתקן, זה מתקנים פוטו-וולטיים להפקת אנרגיה סולארית. זה מקור הכנסה חדש לעסקים ולתושבים, שלא מופיע אצלנו בצו הארנונה. אנחנו רוצים לקבוע שהנכס יחוייב עפ"י הקרקע התפוסה שהוא יושב עליה, זה בדרך כלל שטחים של 511-011 מ' ומעלה, והמחיר יהיה 32.32

3

שקל למ"ר לשנה (זה כמו התעריפים לקרקע תפוסה אצלנו כיום, בצו הארנונה, עכשיו, זה לא קבוע לתאים פוטו-וולטיים).

דבר נוסף, מתוך מטרה לעודד פתיחת בתי קולנוע בחדרה, אנחנו מבקשים להפחית את התעריף שקיים היום – יש תעריף בתי קולנוע והוא עומד על 88 שקל למטר. אנחנו מבקשים להפחית את התעריף ל-03.8 שזה התעריף שיש היום בסינמה-סיטי ברמת השרון.

אלו השינויים שאנחנו מבקשים. עוד כמה שינויים שהם בעיקר 'קוסמטיים', זה הגדרה מדויקת של מה זה "שטח מקורה מפולש" – שלא היה ברור. וזה שאנחנו עסוקים בסקר ארנונה, התחילו וויכוחים עם תושבים. זה השטח שנמצא בין הקרקע לבין הקומה הראשונה מתחת לעמודים. יש הגדרה מדויקת של זה.

דבר נוסף, לגבי הגדרה של מה זה מטר לצורך מדידה – כידוע לכם יש תביעה ייצוגית שכל אחד עיגל את המטר לכיוון שהוא רצה. אנחנו מגדירים, כמו שאנחנו מודדים היום שעד חצי מטר אנחנו מעגלים למטה ומחצי מטר ומעלה אנחנו מעגלים למעלה, ואני מקווה שזה יפתור את הבעיה שלנו, לפחות את חלקנו ב-,

דבר נוסף שעשינו פה, זה ללכת לקראת ציבור הנכים. מועצת העיר רשאית לקבוע את המגבלה של הסכום שממנו מקבלים 81%, זה נקבע ל-5,411 שקל לפני מספר שנים ואנחנו מבקשים לעדכן אותו ל-0,511 שקל אלו השינויים בצו הארנונה.

עו"ד שרון אנגל: גם עשינו אבחנה בין בודד לבין משפחה.

בועז חריף: כשההכנסה היא של המשפחה ולא של הבודד. כן.

(מדברים יחד)

רביע מקלדה: (מדברים יחד) השינוי ש... דיבר עליו על 31% למרכז קריאות טלפוני ארצי

אני אקריא: "בכפוף לחוק ההסדרים במשק המדינה תיקוני חקיקה להסדרת

יעד תקציב בשנ ת 0993, וכן מתקנות ההסדרים במשק המדינה, מתבקשת המועצה לאשר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 3102, לתקופה של מה-

0.0.3103 עד ה-20.03.3102 כפי שהעובר .. בתאריך ה-00.00.3103 והשינויים שדיבר עליהם ....

עו"ד שרון אנגל: כפוף להחלטת וועדת הכספים,

4

5

ישיבה מן המניין מס' 1231/-21

נכחו ה"ה רביע מקלדה - חבר המועצה, מ"מ יו"ר

חאתם דאוד – חבר המועצה

ארנון גלעדי – חבר המועצה

מנחם טפר – חבר המועצה

חיים פוזנר – חבר המועצה

חסרו ה"ה: חיים אביטן – ראש העיר, יו"ר

מוזמנים ה"ה: עו"ד שרון אנגל – היועצת המשפטית גבי אברג'ל – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה יעל בלדב – חשבת אגף ההנדסה מנחם כהן – מבקר העירייה שרי אלדן – ממונה על הכנסות העירייה אליסייה רובינשטיין – ס. מהנדס העיר יהודית אסולין – מנהלת פניות הציבור יוסי עמיאל – מנהל אגף מערכות מידע ברוריה וקנין – מזכירת מח' לוגיסטיקה חנן אדרי – מנהל משאבי אנוש רו"ח דוד עמירה – חשב אגף מש"ב עו"ד אביעד סיני – מנהל מח' נכסים מימי אלימלך – מרכזת ישיבות המועצה

סדר היום: א. תקציבים בלתי רגילים,

ב. אישור תבחינים להקצאות קרקע,

ג. אישור החלטות ועדות העירייה.

רביע מקלדה: אנחנו פותחים את הישיבה מן המניין. יש לנו על סדר היום 2 נושאים. אני רוצה רק

להתחיל בדבר קטן: כפי שאתם יודעים, בשבוע שעבר היה מבצע "עמוד ענן". אני

רוצה בשם כולם, לשלוח תנחומים למשפחות ההרוגים ולאחל החלמה מהירה לפצועים. ואני אומר לכם, מי שהסתכל מהצד, רשות שמוכנה בשגרה, יכולה להתמודד בחרום. אני ראיתי את ידידי ארנון הרבה רץ לתקשורת, דיבר, וזה הזמן באמת, לצוות העירייה – בעצם כל המדינה היא בחזית, אין עורף, אז צוות המנהלים מתבקש לבדוק את המקלטים וכל מה שצריך מבחינת חירום.

זה ככה לתשומת לב.

6

בתקציבים בלתי רגילים (נספח

בועז חריף: דבר ראשון: שיירשם בפרוטוקול שכל אישור שניתן פה עכשיו, לכל הוצאת כסף

מהתב"ר, מותנית בקיום של כסף בתקציב הפיתוח. עם כל בקשה ל הוצאת כסף, מצב הקרן מועבר באופן שוטף למחוז והמחוז לאחר שבדק שיש כסף בקרן, מאפשר את ההוצאה. מה שאתם מאשרים פה, זה בנק של הוצאות שעפ"י סדר העדיפות שנקבע ע"י משה והמנכ"ל, יוצא במשך השנה.

התב"רים מוסברים כתב"רים חדשים:

תב"ר 211 - טיפול בשורשים מסוכנים. זה דבר שאנחנו מבצעים במשך כל שנה. יש פה עצים בני 031 שנה, ש'מרימים' מדרכות והדבר הזה דורש טיפול 211 אלף שקל מקרנות הרשות.

תב"ר 211 - ביצוע עבודות ברח' קדימה צפון 0,251 אלף שקל מקרנות הרשות תב"ר 212 – ביצוע גג ירוק ברמזורים ברח' הנשיא 511 אלף שקל תב"ר 21/ – הצללות בגני ילדים וגנים ציבוריים 3,831 אלף שקל במימון מפעל הפיס.

תב"ר 217 – הסדרי בטיחות בסמוך למוסדות חינוך, סה"כ 001 אלף שקל %81 במימון מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והשאר מכספי הרשות תב"ר 217 – שילוט חופים. כספים שקיבלנו (מניתי בפני חבריי המועצה את העניין הזה, היום), קיבלנו בשבוע האחרון את הרשימה ממשרד הפנים. שילוט חופים – 41 אלף שקל; שככות צל בחוף הים – 51 אלף שקל; ציוד הצלה – 32 אלף שקל ברזיות מים – 05 אלף שקל; כסאות למצילים– 31 אלף שקל

הגדלות בתב"רים קיימים:

תכנון כיתות בבי"ס 'אילן רמון' - תוספת של 51 אלף שקל מקרנות הרשות תב"ר 212 – הקמה ושדרוג של גנים ציבוריים ה-0,495 אלף מקרנות הרשות תב"ר 7/7 - תכנון בי"ס דמוקרטי. מפעל הפיס הקטין לנו את כמות הכסף שהוא מתקצב מכיוון שהופחתו המטרים, העיריה לקחה את זה על עצמה – כמיליון שקל.

תב"ר 667 תוכנית עו"ז לתנועה, מימון של משרד החינוך לשיפור סביבת העבודה למורים, 209,413 ;₪

הנגשת כיתות לליקויי למידה– 01 אלף שקל ממשרד החינוך נזקי חורף – הגדלה ב-311 אלף שקל מכספי הרשות

רח' מוהליבר הרחוב שגובל במרכז החדש, מיקס מקרנות הרשות: סלילת הרחוב ופתיחת הדרך לתושבים – 2.0 מיליון שקל

תב"ר 618 – רח' רוטשילד-הגיבורים, החלפת ריצוף, עבודות לילה וספסלים – 351 אלף שקל מקרנות הרשות

תב"ר 7/2 – בנית גן ילדים 'גבעול– 311 אלף שקל, עבודות פיתוח והצללה תב"ר 628 – שיפוץ מועדונים בגבעת אולגה– 031 אלף שקללהחלפת הגג, מקרנות הרשות.

7

תב"ר67/ – תכנון מבנה חינוך (מפורט איזה מבנים), עפ"י חוק חינוך חינם– 541 אלף שקל

תב"ר 66/ - שיפוץ המוקד העירוני, שכבר אושרו בו 081 אלף שקל, עוד 311 אלף שקל מקרנות הרשות.

עד כאן, תודה רבה.

רביע מקלדה: המועצה מתבקשת לאשר תקציבים בלתי רגילים, מקבלת הלוואות או מענקים

עפ"י המפורט במסמך הנלווה מיום 08.00.3103 סימוכין 434403 שהועבר אליכם במסגרת הקרנות הקיימות. מי בעד? (נערכת הצבעה) בעד – פה אחד.

החלטה מס' 27: המועצה מחליטה לאשר תקציבים בלתי רגילים וקבלת הלוואות ו

מענקים, עפ"י המפורט במסמך הגזבר מיום 08400403 סימוכין 434403.

אושר פה אחד

ג. אישור תבחינים והקצאות (נספח 7)

עו"ד אביעד סיני: צהרים טובים. במסגרת העבודה שהעירייה מבצעת בימים אלה, להסדרת

כל השימושים בשטחים ציבוריים ע"י עמותות במסגרת ובהתאם לנוהל הקצאת קרקע כפי שקבע אותו משרד הפנים, פעלנו בהתאם להנחיית נוהל הצעות, להכין תבחינים להקצאת קרקע. תבחינים, משמעם עקרונות להקצאת הנכסים במקום במכרז. הנוהל שאתם רואים כאן, או העקרונות שגובשו, הם אחרי עבודה שעשינו מול רשויות אחרות, כולל עיבוד ובחינת נוהל ההקצאות עצמו, על ההוראות שלו ומתוך הניסיון של וועדת הקצאות שפועלת כבר כעשור, מכוח הנוהל.

העקרונות בעצם מנסים לייצר זירה ברורה: לקבוע הליך מסודר לקביעת

החלטות בנושא הקצאות הקרקע. אנחנו נבקש את אישור המועצה. אם יש

הערות, גם נשמח לשמוע. זה הועבר אליכם מבעוד מועד.

ואציין דבר אחרון, שבמקביל לתבחינים האלה, כפי שאתם רואים היום, תועבר בחודשים הקרובים, לאישור המועצה, גם תוכנית ראשונית שבה ניתן יהיה לראות את כל שטחי הציבור בעיר, עם ייעודים, בין אם נוכחיים (שימושים שנעשים בהם כיום), ובין אם ייעודיים לעתיד. אתם תראו תכנית, מפה שעליה שטחי ציבור, שייכתב לצד זה "היום משמש כבי"ס", או "בעתיד ישמש כב"יס". אנחנו רוצים בעצם למפות את כל שטחי הציבור, ולקבוע להם גם בעתיד את הייעודים שלהם, ולהביא את זה לאישור המועצה.

8

עו"ד שרון אנגלהפרויקט שאנחנו קבענו, מסננת שלא כל אחד יכול היום לבוא ולהגיד 'אני מוסד ציבורי, תבנו לי גם'. הוא צריך להיות מוסד פעיל, איתן, מטרות נכונות מבחינת הרשות – כי לא כל מוסד ציבורי זכאי, זה משהו שהוא בשיקול דעת של הרשות, וזה בעצם מייצר איזושהי פלטפורמה להפעלת שיקול הדעת שלה. וגם, שבאמת הדבר הראשון שאנחנו בוחנים לפני שאנחנו עוברים לשלב של בחינת הבקשה, זה הצורך הציבורי שלנו במקום הזה. זאת אומרת, אנחנו מעולם לא הקצינו ולא נקצה קרקע שאנחנו זקוקים לה כרזרבה לציבור, זאת אומרת אם זה לבי"ס, למתנ"ס, לכל מוסד אחר שהעירייה תהיה זקוקה לו, שזה משרת את כלל הציבור ולאו דווקא את העמותה שיש לה בדרך כלל מטרות מאוד נקודתיות.

קודם כל אנחנו בוחנים את זה, ורק אם הוא עובר את הרף הזה שהעירייה לא זקוקה לזה, אז אנחנו עוברים לשאלה האם העמותה היא עמותה נכונה, האם המטרות שלה מטרות נכונות, האם המיקום מתאים למטרות של אותה עמותה –

שלא תשים מוסד דתי באמצע אוכלוסייה חילונית שבכלל לא קשורה כל כך למוסד הזה – וכל העקרונות האלה, בעצם מייצרים את המסננת הזאת, לבצע איזושהי הקצאה מיטבית מבחינתנו ומבחינת הציבור.

חיים פוזנר: אני חושב שתקופת ההקצאה היא מאוד ארוכה. הכי טוב שתקופת ההקצאה לא

תעלה-

עו"ד שרון אנגל: לא תעלה. זה המקסימום וזה ההנחיות של משרד הפנים.

חיים פוזנר: אני חושב שצריך לצמצם ולומר, שמלכתחילה ההקצאה הזאת היא ל-5 שנים כי

הסביבה משתנה, העמותה משתנה, הכל משתנה ואחרי 5 שנים יכול להיות שבכלל אתה במצב אחר.

ארנון גלעדי: הנוהל הזה הוא נוהל להקצאת מקרקעין וגם להקצאת נכסים, מבנים, ולכן מה

שהוא העיר, הוא העיר בצורה נכונה. מדברים על מבנים קיימים וגם 31 שנה זה הרבה מאוד זמן. יש גם, אחרי X שנים, השלכות מיסויות מסויימות

אביעד סיני: מעל 5 שנים אנחנו צריכים לדווח למשרדהפנים, להשגחה. אנחנו לא מעבירים מעל

35 שנים וחשוב להדגיש שמה שאתם מציינים, אנחנו לוקחים בחשבון. חוזים להקצאת מבנים שהיום העירייה מקדמת, אנחנו לא מדברים על יותר מ-5 שנים אין דבר כזה. הקצאת קרקע, מה ששרון אומרת, בגלל שאז העמותה – מי שמקבל את הקרקע - נדרש להשקיע השקעות עצומות בבנייה, לדבר איתם על 5 שנים זה טיפה מורכב ומכאן אנחנו צריכים את התמרון עם השנים.,

עו"ד שרון אנגל: אפשר לסייג, ולהגיד שלגבי הקצאת מבנים, ההקצאה היא עד 5 שנים

9

(מדברים יחד

חיים פוזנר: במדינת ישראל יש מאות ואלפים של שטחי קרקע, שנתנו לעמותות ליעדים

מסויימים והיום לא זוכרים כבר לצורך מה, והשתלטו על זה משפחות מכל מיני סוגים, מכל מיני אוכלוסיות, ואף אחד לא הולך לפי הסעיפים האלה וכו', לכן כדי להוסיף עוד סייג, אני מציע מראש.

עו"ד שרון אנגל: אבל זה משהו אחר.

(מדברים יחד)

חיים פוזנר: אבל מה שאני רוצה לומר, שהכל משתנה ומה שקורה אחרי 35 שנה, לא זוכרים ולא

יודעים עם כל הרישומים ועם כל המחשבים. לכן אני אומר, כדי שנצטרך להסתכל בעניין הזה כל פעם, נסייג את זה בתקופות יותר קצרות, ואז נעשה הארכות אוטומטיות כאלה, אבל כשמסתכלים ורואים בעניין הזה-

עו"ד שרון אנגל: אתה חייב להבחין בין 3 דברים: בין זה שהעירייה לא מבצעת את תפקידה, וזה לא

משנה אם תקצה ל-5, ל-01 וגם ל-311. אם עירייה לא עושה את תפקידה, אז גם אחרי 5 שנים הוא יישאר, והוא יישאר עוד 31 שנה אחרי זה. קביעת השנים מראש לא מייצרת אכיפה. אני יכולה להגיד לך שבעיריית חדרה הקמנו לפני שנתיים מחלקת נכסים ספציפית (מה שלא היה קודם), הבאנו מנהל מחלקה שהוא עו"ד שמתמחה במקרקעין, והיום אנחנו ממפים את כל הנכסים, היום אנחנו מגישים תביעות פינוי נגד נכסים (יש לנו הרבה מאוד תביעות פינוי); היום אנחנו עושים בקרה מדגמית, אבל אנחנו נתרחב, לגבי כל ההצעות שלנו, מה קורה איתם, מה קורה עם העמותות. זה לא קשור לשנים, צריך להפעיל שיקול דעת.

ארנון גלעדי: יש לי הערה נוספת לגבי קהל יעד מועדף (סעיף 3.0). אתם הולכים לגבי אוכלוסייה

מאוד מאוד ספציפית, ואם נניח תרצו להעמיד נכס לאוכלוסייה אחרת, לקידום של דברים שהם לא ברמה הסוציו-אקונומית הנמוכה, אתם מוגבלים פה. כלומר, פה הולכים לרובד הנמוך ביותר בהקצאה.

אתה הולך פה לרמה מאוד ספציפית, אתה מגדיר לעצמך את הקהל ו"השימוש המבוקש בנכס מהווה מענה לצרכי הציבור, יש לוודא כי השימוש-" זה להגדרה שאתה משאיר לעצמך בטח לדון בכל מיני דברים. 3.3 נותן את התשובה של זה (מדברים יחד)

מנחם טפר: אני רוצה בעניין הזה לומר את דעתי. נראה לי שזה לא מתוך כוונה להגביל את

צעדיה של העירייה. צריך לקחת בחשבון ש-35 שנים זה באמת המון זמן. צריך איזשהו פרק זמן קצר יותר ואופציונאלי, כדי שיאפשר לרשות המקומית אפילו שהיא מסודרת ויש לה מחלקת נכסים וכו' וכו', שיקול דעת שכעבור X שנים, שגם לא מעט – כי אני אומר, אף אחד לא יבנה מבנה שאחרי 5 שנים יגידו לו 'בבקשה לעזוב'. אבל צריך להיות פרק זמן שהרשות המקומית יכולה להפעיל עוד שיקול

01

דעת באמצעובעיקר שהיזם או העמותה יודעת מראש שזה מצבה. לכן נראה לי 35 הרבה. אני אומר להגדיל את המקסימום.

אני מציע לקבוע פרק זמן של 05 שנים מקסימום, ותקופות אופציות נוספות שמאושרות ע"י הרשות המקומית. אם רוצים, נגיד 35 סה"כ, אז עד 05 שנים ואופציה נוספת ל-01 שנים נוספות.

ארנון גלעדי: אני חושב שצריכים להשאיר בידי הארגון, למעשה לקבוע את התקופה

המקסימאלית, מהסיבה הפשוטה: שאם אתה מתחיל לקבוע 05 ואח"כ עוד תוספת של 5 שנים. הלא בסופו של דבר, כאשר אתה מקציב את הנכס, אתה גם בודק את עלויות ההקמה. אתה בודק, בסופו של דבר, את המשק הכספי הסגור שזה אמור לעמוד בו. אתה לא נותן ישר 31 שנה או 35 שנה

אמרתי אתה קובע עד, אתה לא קובע תקרה שאתה אומר 31 או 35 שנה (מדברים יחד)

רביע מקלדה: בואו נעשה פשרה: עד 05 שנה ואופציה ל-01 שנים תוספת. לא יותר מ-35 שנה

החלטה 27: עפ"י סעיף 4 לנוהל הק צאות קרקע ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית מס'

443110 מאת משרד הפנים, ובכפוף להמלצת וועדת ההקצאות מיום 443403 , החליטה המועצה בישיבתה מן המניין מס 03-03402 מיום י"ג בכסלו תשע"ג– 33 בנובמבר 3103, לאשר תבחינים להקצאת קרקע כפי שגובשו במסמך מאת מח נכסים מיום 05 ביולי 3103 עם השינויים שלהלן

בסעיף 0.8.5 - ייכתב כי "תקופת ההקצאה לא תעלה על 05 שנה עם אפשרות הארכה על ידי העירייה בשתי תקופות נוספות שלא תעלנה על 5 שנים כל אחת סעיף 3.0 – ימחק

אושר פה אחד

ד. אישור החלטות ועדות העירייה (נספחים 6-7)

רביע מקלדה: חברה סעיף ד',

מימי אלימלך: סעיף ד' אישור החלטות ועדות העירייה. קבלתם לעיון את פרוטוקול ועדת ביטוח

ותיקון פרוטוקול של ועדת רכש ובלאי מס' 08403, ברוריה מרכז הוועדה כאן לתת הסבר לשאלותיכם.

ברוריה וקנין: מדובר בפרוטוקול 08 שעבר בתאריך 03.9. וועדת רכש ומלאי, הגיע למועצה לא

אושר סעיף 0, שהוא אספלט מקורצף- תיקוני דרכים. רציתם לדעת לפי מה זה קו"ב (או לטון) – הבאתי את ההצעות כשהזוכה הוא אבו טועמה, הוא נתן פה הצעה זולה. זה מראה שזה לפי טון, 2 הצעות 311 טון

00