3 13 13

פרטיכל ישיבת מועצת העירייה השלוש עשרה

ישיבה מן המניין מס' 3-13/13

ט באדר תשע"ג – 19 בפברואר 2013

באולם הישיבות של העירייה

תרנ"א – תשע"ג

2013-1891

2

ישיבה מן המניין מס 13/13-3

נכחו ה"ה חיים אביטן – ראש העיר, יו"ר,

חאתם דאוד – חבר המועצה,

חיים פוזנר – חבר המועצה,

ארנון גלעדי – חבר המועצה.

חסרו ה"ה: רביע מקלדה – חבר המועצה

מוזמנים ה"ה: יצחק (איקי) צור – מנכ"ל העירייה גבי אברג'יל – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה

עו"ד שרון אנגל – היועצת המשפטית יוסי עמיאל – מנהל אגף מערכות מידע רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה חנן אדרי – מנהל אגף משאבי אנוש חני ויצמן – מנהלת אגף הרווחה נעמי חייט – סגנית הגזבר אבישי קימלדורף – מהנדס העיר שרה גרוס – סגנית הדובר מנחם כהן – מבקר העירייה כלנית שרון – מ"מ מח' או"ש ונהלים זיוה הימברג – מנהלת אגף הרווחה מימי אלימלך – מרכזת ישיבות המועצה

אורחים: רו"ח אבי בנבנישתי, רו"ח על"ה,

מריה גורדון – מנהלת כספים, על"ה,

גלויה אפרתי – איגוד ערים איכות הסביבה,

איתי פרי – נציג חב' EHB,

יהושע אבישר– החברה הכלכלית.

סדר היום: א. מידע,

ב. הקמת תחנת מיון וקצה בחדרה – מצגת,

ג. דו"חות כספיים לשנת 2011 – העמותה לתרבות הפנאי (נספח 1)

ד תקציבים בלתי רגילים, (נספח 2)

ה תקציבים בלתי רגילים לסגירה, (נספח 3)

והכרזה על רחובות כרחוב ציבורי והחלטה בדבר סלילה, (נספח 4)

ז אישור החלטות וועדות העירייה. (נספח 5)

3

א. מידע

חיים אביטן: צהרים טובים לכולם, ברשותכם אני רוצה לפתוח את ישיבת המועצה מן המניין. על סדר

היום יש לנו מספר סעיפים. אני ברשותכם, אפתח בקצת מידע.

א. קודם כל, אני רוצה, ככה, לברך את כל מי שהיה אמון על המלאכה בבניית שני הגנים

הציבוריים, אחד בניצני ם ואחד בשכונת ויצמן. אין ספק שזה חלק מהמשך הפיתוח המאסיבי שקורה בעיר והתנופה בשכונות ומאות ואלפי יחידות דיור שנבנות. לצד זה, אנחנו כמובן בונים בתי ספר, בונים בתי גני ילדים חדשים. סיימנו 20 גנים לפני שנה ממשיכים בשנה הקרובה, כבר בחודש הקרוב עוד 5 גנים מתוך 15 עד סוף השנה; עוד תכנון של בי"ס חדש בשכונה החדשה, וכמובן הגנים הציבוריים לרווחת אותן משפחות, אותם ילדים שנמצאים באותם איזורים שאכן גם מתפתחים, וגם בשכונת ויצמן – זאת שכונה יחסית וותיקה, עם הרבה מאוד זוגות צעירים - שהיתה אז בזמנו מכבסה, מכבסת 'שלג' שמשם העברנו אותה לאיזור התעשיה ואת השטח הציבורי הפכנו לגן ציבורי לתפארת העיר חדרה והשכונה. הפתיחה ביום ראשון, אני מזמין את כולם להגיע לפתיחה.

כמובן, כפי שאמרתי, התחלה של 5 גני ילדים חדשים בשנת הלימודים הקרובה, ב -27 לאוגוסט בשנה הבאה הקרובה אלינו לטובה. כמובן הגנים, כפי שאמרתי יהיו בשכונת 'נווה חיים', 'שכונת האוצר' שמתפתחת, וכמובן 'שכונת תחליאל'. כמובן, אם אני מדבר על השדרוג ועל הפיתוח – אם אנחנו היינו לפני כמה זמן 58-60 אלף תושבים, אנחנו היום לשמחתי ולשמחתנו הרבה, מתקרבים ל-100 אלף תושבים. השכונה 'אולגה' 'בית אליעזר'

'ברנדס' 'נווה חיים' מתפתחות בפני עצמן, אבל יש לנו את מרכז העסקים הקיים, הוותיק במרכז העיר, עד שנבנה את מרכז העסקים הנוסף באגרובנק, בעוד כשנה אני מקווה בעזרת השם, אז באופן טבעי כל התנועה וכל התחבורה מתנקזת למרכז העסקים הישן שזה, שוב, הבנקים, רוטשילד, הקניון, הדואר. כל השירותים שכל התושבים נזקקים להם, אכן מתנקזים במרכז העיר. ולצורך כך, אנחנו משדרגים גם את נתיבי התנועה, ההולכה ברגל וכל הדברים האחרים. אז במסגרת הפיתוח של התשתיות וכמובן הרמזורים שמווסתים את התנועה, וכפי שהיה ברח' הלל יפה התגברנו על ההתחלה ועל הרמזורים, והיום הם עובדים בצורה יוצאת מן הכלל. וכמובן, עם הרמזור החדש ברח' רוטשילד -

הנשיא, ואנחנו מתקדמים ומפתחים את העיר בקצב של עיר ואם במדינת ישראל. כמו שיש

הרבה ערים: ת"א, ירושלים, חיפה, פ"ת, ר"ג ואתם נוסעים ונמצאים באותן ערים, עם

רמזורים, עם ככרות ועם כל מה שצריך מסביב. ואני רוצה לברך כמובן, את כל אלה שהיו שותפים לפיתוח עצמו.

במקביל, כפי שאתם יודעים וראיתם, הפיתוח של התשתיות, של מים, ביוב, מדרכות ושדרוג, קרצוף של רח' הגיבורים. אני שמח שאנחנו כבר מסיימים את העבודות. אנחנו בשלבים האחרונים.

כפי שאתם רואים, רח' רמב"ם עבר גם כן את השדרוג. אנחנו עושים את השדרוג מהתשתיות, כל הצנרת של המים והביוב הישן, מלפני עשרות שנים, מוחלף לצנרת חדשה וכמובן, לאחר מכן מחדשים את המדרכות וכמובן סוללים את הכביש. אנחנו סיימנו כבר את העבודות של המים והביוב, ומתחילים כבר בימים הקרובים, את הריבוד של רח'

הגיבורים.

4

כפי שאמרתי, גם עכשיו בוועדת החינוך שהיתה לנו בבי"ס אחד -העם, ובירכתי גם את מנהלת ביה"ס, בירכתי את הצוות החינוכי שם ואת כל חבריי וועדת החינוך, על העשייה הנפלאה שיש בשנים האחרונות בביה"ס אחד-העם. כפי שאמרתי להם, ביה"ס אחד-העם הוא סמל ומותג בעיר חדרה. ביה"ס אחד-העם היה בזמנו בין בתי הספר המובילים בעיר, מבחינת גם מספר התלמידים – למעלה מ -700 תלמידים– בי"ס וותיק מאוד, הראשון בחדרה, והוא היה פשוט סמל לכל ילדי חדרה. אני גם סיפרתי באופן אישי, על החוויות שהיו לי בדרכי לבי"ס 'תחכמוני' דרך השדרה, דרך אחד -העם, ולהגיע לבי"ס 'תחכמוני'

ברגל. נעשית שם עבודה בשנים האחרונות, יוצאת מן הכלל. האקלים הבית -ספרי, האווירה היוצאת מן הכלל שם, הדבר החשוב ביותר בנושא הזה החינוכי, יש שם גם 6 כיתות של חינוך מיוחד. חינוך מיוחד עם החינוך הרגיל, הפורמאלי. לראות את השילוב של הילדים אלה עם אלה, זה משהו חינוכי ממדרגה ראשונה ומיוחד, ואני אמרתי את זה, זה יכול להיות מודל לחיקוי להרבה מאוד בתי ספר, גם בארץ. איך אפשר את השונה ואת הלא שונה ביחד, באותה כיתה, באותו בי"ס, באותה חצר, ולראות את ההתייחסות של ילד רגיל לילד בעל חינוך מיוחד, לראות את השותפות, את העזרה ההדדית, את הקשר, זה דברים שמחממים את הלב. וההישגיות שיש בכל בתי הספר, וההתקדמות בחינוך בחדרה, אני אמרתי את זה לפני מספר שנים, זה תהליך של שנים, אני שמח שאנחנו קוטפים את הפירות היום, רואים את הניצנים פורחים בהרבה מאוד בתי ספר, וכפי שכולנו יודעים העיר חדרה זכתה בפרס חינוך ארצי לפני כשנתיים-שלוש, והיום אנחנו גם מועמדים לקבל פרס חינוך ארצי של בי"ס הרב-תחומי מדעים ואומניות, לא דבר פשוט. זה דבר מורכב. זה רק מוכיח על עבודה חינוכית ממדרגה ראשונה, של אגף החינוך, חני ויצמן מנהלת האגף עם כל עובדיי האגף, עם כל עובדיי העירייה ביחד כולל הגזברות, שהיא ככה מתקמצנת לפעמים, אבל זה בלית ברירה, אנחנו חייבים את זה בכדי לשמור על מערכת תקינה, טובה ומאוזנת, מה שאנחנו כבר הפכנו לשגרת חיים בעיר הזאת, לסיים תקציבים שנתיים מאוזנים. זה לא היה דבר שהיה באיזורנו, במחוזותינו, אנחנו שנה חמישית, שישית, מסיימים בצורה מאוזנת, למרות הפיתוח האדיר שישנו בעיר חדרה. אני רואה את המצב רוח של התושבים, גאוות העיר חדרה. פעם שאלו מישהו 'תגיד לי איפה אתה גר?', היה קצת בושה להגיד שהם גרים בחדרה. אני הייתי ב כנס, בוועידת נדל"ן באחד המקומות, אני רואה חבר'ה ואני רואה אזרחים, ופגשתי גם השבוע אנשים טובים, אנשים טובים מחדרה, שאמרו לי 'אני גאה לגור בחדרה, אני גאה לומר שאני מחדרה'. אז כפי שאני אמרתי, חדרה לעולם, אף פעם – אני לא זוכר – שהיתה מופיעה בפאנלים כלכליים כאלה ואחרים, בוועידות נדל"ן או בפאנלים של וועידת המסחר-העסקים. אני רוצה לומר לכם, שבשנה האחרונה אין פאנל אחד שהיה בארץ, ע"י כל הגופים והארגונים החשובים ביותר במשק הישראלי, שראש עיריית חדרה לא הוזמן לשם, והיה הנואם המרכזי להסביר את ההתפתחות המדהימה שקורית בעיר חדרה. מה שקורה בעיר חדרה, זה לא דבר מובן מאליו. זה בזכות אותו צוות ניהולי שיש בעירייה, וגם בזכות ראש העיר שמוביל את החזון הזה, כמובן עם נחישות, עם אהבה אמיתית לעיר חדרה. אחד שנולד וגדל פה וחי פה ומכיר את העיר ומכיר את הצרכים של התושבים, ואני שמח שאני מצליח לענות על רוב הצרכים של התושבים, ולהיות אחד שמוביל את החזון האמיתי של המימוש הפוטנציאלי של חדרה, שלא מומש במשך עשרות שנים. להיות זה שמוביל אותו למימוש של פיתוח 5

סביבתי, פיתוח של תשתיות, פיתוח של מוסדות ציבור ואם אני אמרתי שאני מופיע פעם בחודש לפחות, בפאנל, רק בשבוע האחרון הייתי פעמיים בשבוע בפאנלים מרכזיים, כמובן גם עם מהנדס העיר, על ההתפתחות המדהימה שישנה בחדרה. ואם אתם רואים היום את המבנים, אלה לא בניינים שבנו פעם, אלה בניינים חדשים שבונים בהרבה ערים מתפתחות ומתקדמות, עם רמת גימור גבוהה מאוד, עם פיתוח סביבתי וכמובן, עושים את הכל בכדי לתת איכות חיים טובה לכלל הציבור.

אני רוצה גם להזכיר, שבעזרת השם ביום ששי, העדלאידע השמינית בחדרה. אני שמח שלי היתה הזכות להתחיל בפסטיבל הזה, וזה שהגה את הרעיון שחדרה חוגגת כמו ערים אחרות, את העדלאידע. מה שלא היה אף פעם בחדרה, אני שמח שהפכתי את זה למסורת ואנחנו נמשיך הרבה מאוד שנים לשתף את כל בתי הספר, את התלמידים עם המורים, עם ההורים, בחגיגת פורים אמיתית, בעדל אידע שהיא מש נה לשנה הופכת להיות אחת מהעדלאידות הטובות ביותר בארץ.

וכמובן, אם אתם פה גם, אנחנו גם פרסמנו, תודיעו גם להורים, למשפחות, שאנחנו לאחר העדלאידע, כמובן כל רח' הרצל עם במה, עם תזמורת, עם מוזיקה, עם משחקים לכל הילדים וההורים, לפני שהולכים הביתה או למסעדות או לבתי קפה שמפוצצים אחרי האירוע הזה - וגם זה עוד חלק ממנוע הצמיחה לתת לעסקים להתפרנס, להרוויח, חנויות, בתי קפה, מסעדות שאין מקום אחרי האירוע הזה, אז יהיה גם כן ברח' הרצל, גם כן רח'

שהתחדש וגם מתחדש לטובת אותם משפחות וילדים.

אני חושב שמה שאמרתי, זה מספיק גם נגד עין הרע. לא כדאי גם יותר מדיי, זה מספיק.

נשאיר משהו לחודש הבא, אני רוצה כמובן להודות למנכ"ל העירייה, למ נהלי האגפים, לחבריי המועצה, על כל שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל, שיש לנו לפתח את העיר לטובת התושבים ולטובת העיר חדרה. מה שהעיר חדרה זכתה בשנים האחרונות, זה ייכנס עוד בספר ההיסטוריה של העיר חדרה, על התפתחות שיא. ואם אנחנו דיברנו – ואני אומר את זה גם בוועידות הנדל"ן ועל כל במה – אם העירייה היתה מנפיקה כ-200 – 250 היתרים בשנה, לבנייה בחדרה, אז אני רוצה לומר שבשלוש שנים האחרונות, 700 היתרים בשנה לאחר מכן כ -800 היתרים; בשנה האחרונה עברנו כבר את ה -1,000 היתרים, ואני אומר לכם, כפי שאני רואה את הצפי ואני רואה את ההתפתחות ואת ההתקדמות של התוכניות, אנחנו נגיע ל-1,500 היתרים. כל זה, כמובן, מגורים. במקביל, אנחנו הולכים על נושא של תעסוקה, של עסקים, של היי טק, אגרובנק אני מקווה – בחצי שנה הקרובה – כבר יעלו על הקרקע, ואת הסינימה-סיטי אני הזכרתי: מרכז בילוי ועסקים לזוגות צעירים, למבוגרים גם כן, ולילדים, לנוער, במיקס שהולכים להקים שם. אני מקווה ששבוע הבא כבר נאשר את התוכנית, ותוך שנה יקום מרכז בילוי גם בחדרה, השקעה של 100 מיליון שקל ב-10 אולמות קולנוע, כולל אולם תיאטרון אחד של 550 מקומות, וזה יהיה לרווחת התושבים הנהדרים שיש לנו בעיר חדרה, ולבני המשפחות שלהם.

אז אני בנימה כזו, רוצה באמת לסיים את המידע הקצר, ונמשיך הלאה ברשותכם, לסעיף ב': הקמת תחנת מיון קצה בחדרה – מצגת. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

6

ב. הקמת תחנת מיון וקצה בחדרה – מצגת

איקי צור: למעשה, למרות שכבר הנושא הזה עלה ונדון ואושר, צוות ההיגוי שאנחנו מכנסים אחת

לשבועיים, מצא לנכון לעשות עדכון-חיתוך של סטטוס, ולהציג לכם את התובנות שיש לנו נכון להיום. אנחנו גם בהמשך, נעשה יום עיון לכלל ציבור, אבל על זה תבוא הודעה נפרדת.

אני מבקש מנציג החברה שמלווה אותנו, חברת הייעוץ, לעשות איזה brief, ואם יש שאלות אנחנו נשמח לענות.

איתי פרי: שלום לכולם, שמי איתי פרי, אני נציג חברת DHV שמייעצת ומלווה את העירייה בהקמה

של מתקן הקצה לטיפול בפסולת בעיר.

רקע קצר – הרקע להקמה, זה בעצם חלק מערכת מחזור שמקדם המשרד להגנת הסביבה, להעלאת היטלי הטמנה, שמכבידים מאוד על רשויות מקומיות.

בחקיקה נוספת שהיום התקבלה, תאסור למעשה הטמנה של פסולת שלא עברה טיפול ולא עברה דרך מתקני קצה שפועלים למחזור ולהפקת אנרגיה.

תמונת מצב של הפרויקט כרגע – אנחנו מדברים בעצם על הקמה של תחנת מיון שתקלוט 500 טון פסולת ביום, ותכלול גם מתקן קצה לטיפול בפסולת האורגנית שיוצאת מהפסולת שתתקבל. אנחנו, חברת הייעוץ וחברת הנדסת סביבה שנקראת DHV, נבחרה להובלת הפרויקט ביחד עם 'בינה' כשאת הפרוי קט מנהל ד"ר גבי סיבוני שהוא מנכ"ל 'בינה'.

התהליך מלווה ע"י צוות היגוי שכולל את מנהלי המחלקות של העירייה בראשות מנכ"ל העירייה. צוות ההיגוי מתכנס ומקבל החלטות ביחד. בעצם, עד היום ביצענו ניתוח כלכלי-

הנדסי של חלופות אפשריות למתקן הקצה. בחנו את ההשלכות ההנדסיות -הסביבתיות-

הכלכליות של חלופות שונות, וגיבשנו מתווה שהוא לדעתנו נכון. התוכנית תוגש על בסיס התב"ע הקיימת במת"ש (אני כבר אראה איפה זה), ונקבע מנגנון מכרז לפרו יקט, שצפוי שהשלמת תהליך המכרז ותחילת קבלן שיקים ויתפעל את המתקן הזה, צפויה באוגוסט, בקיץ של 2013.

קצת על הפרו יקט – אנחנו מדברים בעצם על מתקן שיקום מזרחית למת"ש הקיים, מזרחית לאיזור התעשייה ודרומית לתוואי של נחל חדרה (הריבוע השחור פה; פה מפעל 'אליאנס', מפעלי 'נייר חדרה', המת"ש). השטח שנמצא מזרחית למת"ש זה השטח שמיועד לפרויקט, כאשר מה זה הפרוי קט הזה? האתר יקלוט בעצם 4 זרמים: זרם של פסולת שהיא גזם ופסולת גושית מהעיר חדרה – אותו גזם של גינון, גינות ו המרפסות הגדולות

שמכילות פסולת גושית: מקררים, רהיטים, בהיקף של 60 טון ליום; פסולת מעורבת– זה

אומר פסולת שהיא לא מופרדת במקום, אותם פחים ירוקים שיש לנו היום. זו פסולת שתגיע בעיקר גם מישובי הסביבה כי עיריית חדרה, מתקדמת יחסית במהלך ההפרדה ולכן רבע מהפסולת - בסה"כ אם אנחנו מדברים על המתקן הזה, רבע מהפסולת יתקבל מעיריית חדרה ושאר 75% מהפסולת יתקבלו מישובי הסביבה, מדברים על אגן הפסולת שנמצא ברדיוס של 20-30 ק"מ מחדרהאנחנו מדברים על פסולת מעורבת, פסולת שלא הופרדה, ושני זרמים נוספים שזה פסולת יבשה – פסולת שמופרדת בפחים הירוקים היום, ופסולת חומה – פסולת מופרדת במקום, שהיא רטובה, שהיא אורגנית, זה הפחים החומים שנמצאים היום בחלק מהבתים.

7

מה יוצא מהמתקן הזה? קודם כל רכיבים יבשים למחזור: קרטון, פלסטיק, נייר, מתכת שזה רכיבי מחזור שאפשר למכור אותם בשוק; חשמל מביו-גז – הפסולת האורגנית נכנסת לריאקטורים סגורים בתנאים של חוסר חמצן, נוצר ביו-גז ואפשר להפיק מהם חשמל ע"י גנרטורים שעובדים על ביו-גז ומוכרים את החשמל הזה לרשת בתעריף גבוה, שהוא תעריף שרשות החשמל פרסמה, שהוא תעריף שגבוה ב -20 אג' מתעריף ייצור חשמל של חברת החשמל; קומפוסט איכות י למכירה – זה קומפוסט שבעיקר יופק מהזרמים שהופרדו במקור, לא הזרמים המעורבים. בעצם ככל שהפח יופרד ברמה גבוהה יותר, הדבר יהווה קומפוסט איכותי יותר ונמכור אותו גם כן, כתוצר לחקלאות; קומפוסט נחות – זה הקומפוסט שייוצר מהפסולת האורגנית שיגיע מהפחים, מהזרמים המעו רבים, שעוד לא עברו הפרדה. הרעיון הוא , שבמהלך השנים ככל שיתקדם הפרוי קט, יותר ויותר פסולת תגיע מופרדת ופחות פסולת תגיע מעורבת. כי כל היישובים בסביבה, גם עוברים את מהלך ההפרדה הזה, כמו שאמרתי, החקיקה תאסור על הטמנה של פסולת שלא עוברת טיפול.

ולכן אנחנו צופים, שתוך 5 עד 10 שנים מכסימום, החלק הארי של הפסולת שתגיע למתקן היא פסולת מופרדת.

תשטיפים, כמובן, למת"ש – הגולה הזאת מייצרת תשטיפים, צריך לטפל בהם בצמוד למת"ש, ושאריות להטמנה. בכל מתקן כזה, יש גם אחוז , ריאקציה מסו ימת שלא ניתן למחזר אותה – והיא הולכת להטמנה.

הוכנה תוכנית העמדה, הוגשה לוועדת התכנון, התקבלו ההערות ותוגש בקשה להיתר בניה מתוקנת השבוע. זה בגדול התוכנית ההנדסית (מציג) בוא נחלק אותה למרכיבים, אז בעצם איך נראה מתקן כזה? יש איזור של קליטת פסולת כמו שאמרתי. האיזור יחולק

לזרמים שונים: יהיה זרם של פסולת מעורבת; זרם של גזם; זרם של פסולת יבשה; וזרם

של פסולת אורגנית מופרדת. לאחר מכן הפסולת תיכנס לתהליך של מיון, כל זרם בנפרד.

מתוך הזרם הזה יוציאו את הפלסטיק ואת המתכת ואת הזכוכית ואת כל מה שניתן למחזר. הפסולת האורגנית, הנקייה והפחות נקייה תיכנס לריאקטורים שיעכלו אותם, ויפיקו ממנה ביו-גז. כאשר בתום התהליך הזה, הפסולת האורגנית שיוצאת, תעבור המשך ייצוב בתהליך של קומפוסטציה (קומפוסטציה סגורה), ויש עליהם מערך ייצור אנרגיה.

אותו ביו-גז יעבור מערך ייצור אנרגיה והשבת חום. יהיה איזור של אחסון של תוצרי המיון, ויהיה מרכז מבקרים שהוא חלק בלתי נפרד מהפרויקט, מרכז שיוכל לקלוט מבקרים ולהציג להם את תהליך המחזור והמיון של הפסולת (הוא גם חלק מהתכנון).

עכשיו, אנחנו מדברים על מתקן שכולו מבוסס על מבנים סגורים, שיש בהם טיפול באוויר ומניעת ריחות. כל העסק הזה שאתם רואים, סגור. סגור בתוך מבנים, יש החלפת אוויר, יניקה של אוויר, הכל נמצא בתת-לחץ. האוויר עובר דרך פילטרים שינקו ויטפלו בחומרים שיש להם פוטנציאל לייצר מטרד ריח, וזה בגדול. הנה יש פה דוגמא לאתר, במקרה אתר בפורטוגל. אנחנו ראינו הרבה אתרים כאלה בעולם, כל האתרים סגורים. זה אתר ים מטופלים, שרמת התחזוקה בהם מאוד מאוד גבוהה, ואלה דברים שאנחנו מכניסים פנימה לתוך המכרז, ואלה דברים שיהיו מותנים בקבלת היתר הפעלה והקמה של המתקן הזה.

פה אתם רואים, למשל, איזור הקבלה של הפסולת והמיון שלה; איזור הקומפוסטציה; פה זה מערך ההפקה של הביו-גז. הכל סגור, הכל מטופל.

זה, בגדול, המבנה של הפרויקט ועד כאן חלקי.

8

ארנון גלעדי א. אני מבין שהמשרד להגנת הסביבה דוחף את הנושא הזה, במספר רשויות. עכשיו, לאן הקומפוסט הולך? האם יש יחידת קצה שקולטת אותו כבר מעכשיו, שידוע בדיוק לאן הוא הולך ואם הוא נמכר או לא נמכר? וב. מה עלויות ההקמה ומי משתתף בה?

איתי פרי: א. ההקמה היא ביחד עם המשרד להגנת הסביבה. התוכנית העסקית, יש לנו התקשרויות

שהן לא חוזיות גם לגבי הקומפוסטציה, גם לגבי הגזם, גם לגבי המוצרים של הזה,

ארנון גלעדי: הגזם הוא פחות מטריד. קומפוסט הוא בסופו של דבר מוצר שמייצר סביבו את ה-,

איתי פרי: הכל בתהליך. התוכנית העסקית הציעה תשקף לכם גם את הנושא הזה.

ארנון גלעדי: שאלה אם יש יחידות קצה שכבר היום הוצאתם-, אני מדבר על הקומפוסט, שבעוד מועד

צריך להיערך כדי לדעת לאן לקחת את זה. בסופו של דבר, אם זה יישאר באותו מקום, קומפוסט לא 'נח' לרגע, הוא מייצר את ה-?

איתי פרי: מוקדם עדיין, כן, אבל אנחנו בשלב מוקדם עדיין. נגיע לזה, לפני הזה.

ארנון גלעדי: ועלויות? כמה המשרד משתתף בזה, באחוזים?

איתי פרי: אנחנו רוצים שבסוף נלך לתוכנית עסקית שאנחנו לא נשלם, היזם ישלם.

ארנון גלעדי: כלומר היזם שיבנה יחד עם המשרד, ולמעשה 75% הוא מחוץ לחדרה

איתי פרי: כן.

ארנון גלעדי: כלומר, המשרד הוא בעל אינטרס לממן את הנושא הזה?

איתי פרי: כן, עדיין יהיה כדאי ליישם המלצות וכדאי ללכת,

ארנון גלעדי: טוב. תעבירו לנו רק את החישוב הכלכלי, ברגע שזה ייצא לביצוע, בסדר?

איתי פרי: כן.

חיים אביטן: עוד שאלות חברים? או.קיי. תודה רבה, אנחנו ממשיכים לסעיף הבא.

החלטה מס' 385: במסגרת השתלבותה של עיריית חדרה ביישום מערך של הפרדה במקור וקידום

מתקן למיון פסולת, עיינה המועצה במצגת בנושא, כפי שהוצגה על ידי החברה המלווה את העירייה בהקמת המתקן.

9

ג. דו"חות כספיים לשנת 2011 – העמותה לתרבות הפנאי (נספח 1)

אבי בנבנישתי צהריים טובים. שמי אבי בנבנישתי, אני רו"ח של העמותה. יש בפניכם את הדו"חות הכספיים לשנת 2011, אפשר לעבור עליהם, אפשר שאלות ותשובות– מה שנוח לכם.

חיים אביטן: תסקור את זה בקצרה ונעבור-

אבי בנבנישתי: אם תסתכלו בעמ' 5 דו"ח על הפעילות. זה הדו"ח שמשקף את הפעילות בשנת 2011, של

העמותה לתרבות הפנאי. יש את שנת 2010 לצורך השוואה. סה"כ מחזור הפעילות 40 מיליון שקל. אם נסתכל בביאור 8 (שנמצא בעמ 12), אנחנו רואים גם את המקורות של המשכורות,

חאתם דאוד: למה מספרי ההשוואה סווגו מחדש?

אבי בנבנישתי: יכול להיות שזה סעיפים שעברו סעיף מחדש. ב-2011 הם יותר מהותיים וב-2010 פחות

אז הפכנו אותם לסעיף שיהיה יותר מהותי.

חאתם דאוד: אבל למה לא ברור איזה סעיפים סווגו מחדש, למה אין סימון?

אבי בבנישתי: 2010?

חאתם דאוד 2010 ,2011, לא משנה

אבי בנבנישתי: ב-2011 לא סווגו מחדש שום דבר. ב -2010 יש איזה שינויים לפעמים, שאנחנו רוצים

להדגיש את השינויים ב-2011, אז אנחנו-,

חאתם דאוד: אני יודע, אבל צריך להיות סימון שאני אדע איזה סעיף שונה ואיזה סעיף הוצג מחדש, לא?

אבי בנבנישתי: אני חושב שאנחנו לא מציגים סעיפים שהוצגו מחדש או חושבים שהוצגו, אלא רושמים

מה היה קודם, כי אח"כ יהיה לך דו"ח שעם עוד עמודה, של מה היה קודם?

חאתם דאוד: לא מה היה קודם, איזה סעיף מהם הוצג מחדש.

אבי בנבנישתי: הבנתי. אין לי את התשובה לזה כרגע, אני יכול כמובן לשלוח לך את זה.

עכשיו, 2010 מה שקורה בדו"ח המקורי למשל, סעיף של - יש מקרים שעושים שינוי במספרי 10, כי ב-2010 למשל, נתון היה לא משמעותי וב-2011 היה משמעותי. אז אם ב-

2010 הוא היה מסווג בתוך סעיף אחר, אז ב-2010 הוצאנו אותו מהסעיף הזה,

חאתם דאוד: אני חושב שהשורה הזאת, היתה גם בשנת 2010 בדו"חות וזה טעות. יכול להיות שזה

10

נשאר בטעות

אבי בנבנישתי: אני יכול לבדוק את זה,

חאתם דאוד: תבדוק את זה, בכל אופן.

אבי בנבנישתי: אני יכול לבדוק את הסוגיה הזאת. ביאור 8 (שנמצא בעמ 12) מפרט את ההכנסות, כאשר

אנחנו רואים גידול בהכנסות העצמיות מ -9.5 מיליון ל -10.8 מיליון; והקצבות גידול מ -

26.8 ל-29.9, קרוב ל -30 מיליון שקל; כאשר בין ההקצבות רואים גם את ההכנסות שבשווה כסף, מה שהרשות המקומית משלמת שכר לעובדי העמותה.

אנחנו נחזור חזרה לדו"ח על הפעילות: יש את ביאור 9 שמפרט את הוצאות הפעלת החוגים ויש אח"כ גם פירוט של כל סעיף, ממה הוא מורכב זה פירוט קצת יותר מאוחר, אבל הוא קיים. ביאור 9 מפורט לפי המחלקות השונות: תרבות, תרבות תורנית, כל המספרים עם מספרי ההשוואה שלהם, מה היה בשנה שעברה. סה"כ עלות הפעילות הסתכמה ב -37 מיליון שקל; הכנסות הפעילות הסתכמו ב -3.2 מיליון; הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו ב-2.9 מיליון, כאשר הביאור שלהם נמצא בעמ 14, כאשר מתוך ה-2.9 מיליון 1.8 מיליון זה שכר הנהלה וכלליות, ועוד הוצאות כלליות אחרות של אחזקת הנהלה; סה"כ הכנסות לפני מימון, הסתכמו ב-310 אלף שקל לעומת 263 בשנה שעברה הוצאות מימון הסתכמו ב-280 אלף שקל, די דומה למה שהיה ב -2010; העמותה סיימה את השנה בעודף של 30 אלף שקל, שזה מאוזן, לצורך העניין. לרכיבים האלה 30 אלף שקל זה לא מספר משמעותי.

זה מה שרוב הכסף שנכנס לפעילות, יצא גם להפעלה.

את הביאור של סה"כ הנכסים של העמותה תראו בעמ' 3, מחולק לרכוש שוטף ורכוש קבוע. סה"כ הרכוש השוטף הוא 6.4 מיליון; רכוש קבוע 4.3 מיליון; סה"כ המאזן 10.7 מיליון לעומת 9.9 ב-2010 .

אם תסתכלו על ההתחייבויות השוטפות– סה"כ ההתחייבויות השוטפות של העמותה, 9.3 מיליון שזה הרבה יחסית לרכוש השוטף שלה. אנחנו צריכים לשאוף להגיע ל-1 ל-1, אנחנו כרגע לא נמצאים ב-1 על 1. יש לנו התחייבויות שוטפות גדולות מהנכסים השוטפים, כי הרכוש הקבוע של העמותה זה לא רכוש שהוא בר מימוש, כי אנחנו לא במקום שאנחנו יכולים למכור אותו; סה"כ התחייבויות לזמן ארוך – בערך 1.5 מיליון שקל, שמורכב מהלוואה שהעמותה לקחה ומעתודות לפיצויים ולכל מיני כספים שצריך לשלם לעובדים בקשר להסכמי יחסי עובד מעביד; סה"כ ההתחייבויות של העמותה זה 10.8 מיליון שקל זה בגדול. העמותה צריכה להמשיך לעבוד על החיזוק של השוטף, שההתחייבויות השוטפות לא יהיו גדולות מאוד מהנכסים השוטפים, זאת אומרת שאז יהיה לנו מספיק כסף לשלם את ההתחייבות השוטפת, שזה משהו שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת.

השנה יש איזשהו שיפור, אבל אנחנו צריכים להתמיד.

סה"כ העמותה מתנהלת באיזון התקציבי. 30 אלף שקל זה כמובן כמו אפס, אין משמעות, 30 אלף בהיקפים של העמותה, של 40 מיליון שקל

11

חיים אביטן או.קיי. תודה. בבקשה,

חיים פוזנר: 3 הערות קצרות 1. בקשר לשכר, הכוונה לא לעלות ברוטו, אני מבין, לעלות כוללת

אבי בנבנישתי: עלות כוללת.

חיים פוזנר: אז צריך לתקן את זה.

דבר שני, למה 2011 מגיע עכשיו?! עכשיו צריך עוד מעט לקבל דו"ח של 2012?

אבי בנבנישתי הדו"חות הכספיים של העמותה, הוגשו בעמותה ביוני 2012. בקצב אנחנו לא כל כך שולטים.

חיים פוזנר: בסדר, זה לא כלפיך. אני אומר, כלפי העמותה שלא צריך להידון-.

דבר אחרון, אני רוצה לשאול: העובדים עובדים כרגע לפי פנסיה צוברת, או לפי-?

אבי בנבנישתי: העובדים עובדי העירייה עובדים לפי הסכם של עובדיי עירייה,

חיים פוזנר: אה, יש שם עובדי עירייה עובדים אחרים?

אבי בנבנישתי: כן. אם אתה רואה בהכנסות, יש הכנסות שאנחנו לא מקבלים כסף, אלא מקבלים שכר

לשלם לחלק מעובדי העמותה.

חיים פוזנר: החדשים לפי פנסיה צוברת. טוב, תודה.

בועז חריף: הערה אחת: לפי הוראות של משרד הפנים, אנחנו חייבים לכלול עכשיו בארנונה על

המשרדים רק. צריך לכלול את זה בדו"חות, באיזושהי צורה.

(מדברים יחד)

אבי בנבנישתי: אנחנו רושמים גם הכנסות חשמל, הקצבות של חשמל,

ארנון גלעדי: לא, אתה צריך לקבל מהעירייה את הנושא של ההקצבות, ואז אתה תתקזז בשכ"ד.

חאתם דאוד: תגיד לי בועז, מי דואג להביא לעיון המועצה את הדו"חות של העמותות? כי זה אושר לפני

8 חודשים 9 חודשים, למה רק עכשיו זההובא?

ארנון גלעדי: הוא שאל את זה כבר,

חאתם דאוד: אני יודע אבל לא קיבלנו תשובה.

בביאור מס' 3: "חייבים שונים– אתה יודע להגיד לי מי אלו?

12

אבי בנבנישתי מה, את החייבים השונים ה-200 אלף שקל

חאתם דאוד: 209, כן

עו"ד שרון אנגל: אתה רוצה לדעת מי הם, או אתה רוצה לדעת אם הוא יודע?

חאתם דאוד: ברור, לדעת מי הם, כי ב-2010 לא היו, בגלל זה שאלתי

אבי בנבנישתי: יש לי רשימה של אנשים, אני יכול לתת לך.

חאתם דאוד: בסדר, אתה יכול להביא אז אין מה-,

וגם ביאור 5, במוסדות, מה הכוונה

בי בנבנישתי: זה בעיקר מוסדות של שכר. אתה רוצה פירוט? 415?

חאתם דאוד לא, בסדר. תודה רבה.

חיים אביטן: אז אנחנו מביאים את זה להצבעה?

בועז חריף: לא צריך.

החלטה מס' 386: עפ"י סעיף 57 ג' לפקודת העיריות, עיינה המועצה בדוחות הכספיים של העמותה

לתרבות הפנאי לשנת הכספים 2011 .

ד. תקציבים בלתי רגילים (נספח 2)

בועז חריף כמו בכל ישיבה, אנחנו מתחילים במצב הקרן. הקרן, כרגע, נמצאת ב... אנחנו אוגרים כסף כדי לבצע את העבודות הנוספות אבל כל הכסף שהיה, הועבר לאישור משרד הפנים, כדי שנוכל להשתמש בו.

תב"ר 596 – ... קפלן– תוספת מבוקשת 2.970 מיליוןמקרנות הרשות, תב"ר 673 –תרבות הדיור זה פרויקט שאנחנו מוציאים יחד עם משרד הבינוי והשיכון ואגודת תרבות הדיור בחדרה, משפצים חזיתות-,

אבישי קימלדורף: חזיתות של 9 בניינים טוריים גדולים, זה עשרות, כמעט מאה דירות.

בועז חריף: גם פה, דיברנו על זה, אנחנו פשוט מביאים את התב"ר, חלק במימון זמני של העירייה

וחלק במימון של משרד הבינוי והשיכון, 25%. אנחנו מתכוונים לצאת כבר בחודשים הקרובים לביצוע.

13

תב"ר578 – שיפור פני העיר 2,500 אלף שקל מתקציב רשות, הקרנות. יש על זה תב"רים שנעשו ... נעשה אותם גם.

תב"ר 244 – שיפוץ במתנ"ס גבעת אולגה, תוספת מבוקשת ... מקרנות הרשות.

תב"ר 679 – שיפוץ מועדון הספורט בגבעת אולגה, תוספת מבוקשת 2.1 מיליוןמדובר בעבודות בטיחות, בספח.

תב"ר 658 -... לתחבורה קיבלנו כסף, אנחנו עוסקים בתב"ר, קיבלנו את המימון של משרד התחבורה שחייב לתת לנו, למרות שלא זכינו בפרויקט הזה.

תב"ר 616 – זה שמבוצע במסגרת- זה מבוצע ע"י החברה הכלכלית, אנחנו כדי לרשום את הפעילות כמו שצריך בספרי החשבון של העירייה, מבקשים תב"ר ואת כל העבודות שמבוצעות ע"י החברה הכלכלית, יירשמו בספרי הרשות. עד כאן. תודה.

חיים אביטן: אנחנו מביאים את זה להצבעה. מי בעד? (נערכת הצבעה) תודה רבה, אושר.

החלטה מס' 387: המועצה מחליטה לאשר תקציבים בלתי רגילים וקבלת הלוואות ו/או מענקים,

עפ"י המפורט במסמכי הגזבר מיום 17/2/13 – סימוכין 57/13 ומיום 19/2/13 –

סימוכין 57/13 ג

אושר פה אחד

ה. תקציבים בלתי רגילים לסגירה (נספח 3)

בועז חריף יש לכם את הרשימה של התב"רים. אנחנו תב"רים שמסתיימים, אנחנו מביאים אותם לכדי סגירה. יש כאלה שנגמרו בעודף, יש כאלה שנגרמו בחוסר. סה"כ כל התב"רים נגמרו.

הסיכום שלהם מראה על עודף, הכסף הזה חוזר לקרן הפיתוח ומשמש אותנו בתב"רים חדשים.

חיים אביטן: מי בעד? בעד – פה אחד.

החלטה מס' 388: המועצהמחליטה לאשר תקציבים בלתי רגילים לסגירה לשנת 2012, עפ"י

המפורט במסמך הגזבר מיום 18.2.2013.

אושר פה אחד

ו. הכרזה על רחובות כרחוב ציבורי והחלטה בדבר סלילה (נספח 4)

אבישי קימלדורף אנחנו מדברים על ר ח' גדות בבית אליעזר ששם הקצינו קרקע להרחבת מועדון יום לקשיש. במסגרת הזאת נדרש שם להשלים את סלילת הרחוב. באופן פורמאלי אנחנו מודיעים על זה למועצה, ומבקשים את האישור להכרזה על רח' ציבורי, כדי שנוכל להתחיל לתכנן ולבצע, ולחייב אם יש-.

14