goinfo
סביבהחברהנדל"ןעבודה ומכרזיםתחבורהרכבפעולה אזרחיתשלטון מקומיתוכניות בניהמפותכלים וקישורים

9 13 13

עיר
חדרה
ועדה
9 13 13
קטגוריה
9 13 13
תאריך
15/10/2013
מקור
הקובץ המקורי באתר חדרה

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

פרטיכל ישיבת מועצת העירייה השלוש עשרה

ישיבה מן המניין מס' 9-13/13

שהתקיימה ביום שלישיי"א בחשוון תשע"ד

15 באוקטובר 2013

באולם הישיבות של העירייה

תרנ"א – תשע"ד

2013-1891

ישיבה מן המניין מס 13/13-8

נכחו ה"ה חיים אביטן – ראש העיר, יו"ר,

חאתם דאוד – חבר המועצה

חיים פוזנר – חבר המועצה

חסרו ה"ה: ארנון גלעדי – חבר המועצה

רביע מקלדה – חבר המועצה,

מוזמנים ה"ה: יצחק(איקי) צור – מנכ"ל העירייה יוכי דהן – ס. מבקר העירייה

עו"ד שרון אנגל – היועצת המשפטית חנן אדרי – מנהל משאבי אנוש רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה אביעד סיני – מנהל מח' נכסים אבישי קימלדורף – מהנדס העיר שלומית עזורה – חשבת אגף החינוך שרה גרוס – סגנית הדובר מימי אלימלך – מרכזת ישיבות המועצה

אורחים: יגאל אלחדד – יו"ר מי חדרה בע"מ

גדי דגני – שמאי מקרקעין,

אפרים מרגלית - שמאי מקרקעין,

עו"ד יניב בריטשטיין.

סדר היום: א. מידע,

ב. תקציבים בלתי רגילים, (נספח 1)

ג הוצאות מותנות הכנסה, (נספח 2)

ד אישור הקמת חברה עירונית לנופש ותיירות – אישור תקנון,(נספח 3)

ה בקשת היתר לעבודה נוספת,

ו. פתיחת חשבון בבנק מס"ד – מוסדות חינוך, (נספח 4)

ז אישור מכירת מקרקעין מהעירייה לחברת זיסר נכסים והשקעות בע"מ ושיר רפאל בע"מ. מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 127 בגוש 10036 , המסומנים בתכנית חד 585 א' בצבע אפור עם פסים ירוקים, בפינת הרחובות הרצל והרברט סמואל בחדרה (דיון המשך), (נספח 5)

ח השלמת עסקה לפיצוי בגין הפקעה בין עיריית חדרה למר ג'יבלי מנשה, (נספח 6)

ט הקצאת קרקע לעמותת כתר תורה – חלקה 9 בגוש 10402, (נספח 7)

י מימון הוצאות משפט, (נספח 8)

יא מינוי נציג ציבור בתאגיד מי חדרה בע"מ.

חיים אביטן אני רוצה לפתוח את הישיבה, ישיבה מן המניין. יש לנו על סדר היום 11 סעיפים כמובן שאני מודה לחבריי המועצה שעשו מאמץ מיוחד להגיע לישיבה, זה באמת מגלה על אחריות ציבורית. נתחיל עם סעיף ב' אבל אני מתנצל, ברשותכם, איקי ימשיך פה את הישיבה, אני פה בחדר הסמוך אם אתם צריכים משהו.

איקי צור: לפני התב"רים נעבור לסעיף י"א.

יא. מינוי נציג ציבור בתאגיד מי חדרה בע"מ

איקי צור: חייבים להיות נציגי ציבור ואנחנו מבקשים את המינוי של רוה"ח אלי אברהם

ורוה"ח ד"ר דובי נתנזון כנציגי הציבור בתאגיד מי חדרה. נתנזון הוא דוקטור באוניברסיטת חיפה, לא מקורב לעירייה לא מקורב לאף אחד פה – חלק גדול אפילו לא מכיר אותו; אותו דבר רו"ח אלי אברהם.

(מדברים יחד)

יגאל חדד: חברים, כמה מילים. לי קוראים יגאל חדד, אני יו"ר הדירקטוריון של מי חדרה.

דירקטוריון של מי חדרה, כמו כל דירקטוריון של תאגיד מים אחר, חייב שיהיו בו לפחות, במינימום, 3 נציגי ציבור (דח"צים מה שנקרא). כרגע המצב הוא, שאני הדח"צ היחידי ואנחנו למעשה פועלים בתוך דירקטוריון שהוא לא כשר ולא חוקי.

היועץ המשפטי ביקש- ויש לנו אישור של הממונה לעשות את המינוי הזה, למרות שיש בחירות (תקראו לזה כך). הם, כמוב ן, עוד צריכים לעבור אישור של וועדה בראשות שופט ואז הם יתמנו. שניהם רו"ח, ד"ר נתנזון הוא ד"ר לחשבונאות.

חיים פוזנר: לי כתוב ד"ר ליאת שטיינברג,

יגאל חדד: נכון, אנחנו ביקשנו לשנות. הבחורה לא תוכל לעבור עקב זיקה לעיריית חדרה, ולכן

היא לא מתמנה. לשני רו"ח אין זיקה לא לרשות ולא לראש העיר.

איקי צור: המועצה מתבקשת לאשר את המינויים של רוה"ח אלי אברהם ורוה"ח דובי נתנזון.

חיים פוזנר: יש להם היום משרדים פרטיים בחדרה?

יגאל חדד: לא, אין להם משרדים פרטיים. הם לא מפה,

חיים פוזנר: נציג ציבור שמתמנה, מקבל שכר?

יגאל חדד: נציג ציבור שמתמנה, מקבל בערך בשנה 3,000 שקל ל-12 ישיבות

איקי צור: המועצה מתבקשת לאשר מינויים של רו"ח ד"ר דובי נתנזון ורו"ח אלי אברהם

כנציגי ציבור בתאגיד מי חדרה בע"מ.

החלטה מס' 439: המועצה מחליטה לאשר מינויים של רו"ח דובי נתנזון ורו"ח אליאברהם

כנציגי ציבור בתאגיד מי חדרה בע"מ.

מאושר פה אחד

ב. תקציבים בלתי רגילים (נספח 1)

אבישי קימלדורף: יש לנו תב"רים חדשים: תב"ר 787 – תכנון ופיתוח רחובות הדס וברנדס

אנחנו למעשה מקימים את השלב השני של הבי"ס הדמוקרטי בקרית הדמוקרטי.

הרחוב הוא הנגישות של ביה"ס, רח' משובש, מאוד בעייתי. אנחנו מבקשים קודם כל לתכנן אותו ואח"כ לפתח אותו וזה גם מסלול האוטובוס של השכונה, ולכלול בזה גם את רח' ברנדס כחלק של התשתיות שמנגישות מבני חינוך.

תב"ר 789 – גן ציבורי ברקו זה גן שהיתה בו שריפה, עבר איזה ונדליזם, אנחנו נאלצים לשקם אותו מתקציב הרשות ב-140,000 שקל. אגב, הפרוייקט הקודם שאמרתי, יש כמובן גם גביה של תושבים, מהקרנות אתה משלם את זה אבל זה עם גביה.

הגדלות של תב"רים קיימים: תב"ר 728 – צביעת כבישים כחלק מהטיפול השוטף

בכבישים – 300,000 שקל ע"ח קרנות תב"ר 505 – סימון והתקני בטיחות אותו כנ"ל; תב"ר 504 – ריבוד כבישים העירייה במסגרת תוכנית העבודה, תרבד את הרחובות כ"ט בנובמבר, סימטת אורשטיין במרכז העיר, וריבודים ליד מוסדות חינוך כולל הכשרה שלהם, או הסדרה של מגרשי חניה למוסדות, לגני ילדים – 3,3 מיליון

תב"ר 730 – הגדלה של תב"ר קיים אנחנו בוועדה המקומית צפויים לאשר בקשה להיתר של הקמת מרכז מסחרי one סמוך לגשרהרכבת. סה"כ אנחנו בתכנון שם, התב"ר אושר בזמנו. אנחנו מגדילים אותו בהתאם לעלויות הצפויות של הניקוז והתשתיות סביב הפרוייקט. זה פרוייקט שיש במקום הכנסות אבל אם לא נפתח מסגרת, לא נוכל לאשר את הבקשה. הגדלה של 2 מיליון שקל ע"ח קרנות הרשות.

תב"ר 762 – השלמת בניית חדרי הלימוד בי"ס חופיםשתי כיתות בי"ס חופים ועוד 140 אלף שקל, שהן תוספות קטנות לקבלן בגין השלמות תכנון והשלמות קטנות מאוד של ביצוע. זה בעצם בנייה של כיתות בתוך בי"ס קיים, נדרשו מספר השלמות להתחבר למצב הקיים ואלה העלויות.

תב"ר 573 – מבנה פיס גני אלון 100 אלף נוספים להשלמת שיפוץ מבנה פיס גני אלון, עקב דרישת מפעל הפיס דרישות להשלמה בפרויקט. רכיבים שהפיס לא מממן.

איקי צור: המועצה מתבקשת לאשר תקציבים בלתי רגילים וקבלת הלוואות ו/או מענקים

עפ"י המפורט במסמך הגזבר מיום 3.10.13, סימוכין 248-13.

החלטה מס 440: המועצה מחליטה לאשר תקציבים בלתי רגילים וקבלת הלוואות ו/או מענקים

עפ"י המפורט במסמך הגזבר מיום 3/10/13, סימוכין 248-13 ו- 248-13א

אושר פה אחד

ראש העיר חזר אל אולם הישיבות

ג. הוצאות מותנות הכנסה (נספח 2)

בועז חריף נתבקשנו לאשר שחרור הוצאות מותנות בנושא של אשפה ושל טיהור. נושא של טיהור 1.5 מיליון שקל, ובנושא של אשפה 600 אלף שקל. הסכומים האלה נדרשים כדי להמשיך ולשמור על רמת ניקיון עיר והיגיינה של הרחובות.

חאתם דאוד: איקי, שחרור הוצאות מותנות הכנסה, תלוי האם גבינו את ההכנסה המותנית?

איקי צור: גבינו ואנחנו בצפי לגביה.

בועז חריף: המצב נכון להיום, שאנחנו לא גובים מהמותנה. המותנה זה מה שאמרנו, 275

מיליון שקל. התחזית נכון להיום, שאנחנו לא מגיעים לזה. כרגע אנחנו לא מגיעים נכון לסוף ספטמבר. יש לנו עוד 3 חודשים, יש מאמץ משותף של המנכ"ל מול חברת חשמל שכבר עכשיו שחררו לנו חלק מהכסף, 500 אלף שקל ואם יתאפשר, בכל מקרה– בכל מקרה – אני צריך להגיש דו"ח מסודר למחוז כדי לראות בדיוק על השקל, את הדו"ח הכנסות. זה המצב. אני מציע להתנות את זה– זה לא יקרה בשבוע הזה – שנקבל את הדו"ח של אוקטובר שיהיה בסוף החודש הזה (הרי לא תהיה לנו ישיבת מועצה בחודש הקרוב, ואנחנו צריכים להמשיך לתפעל את העיר), אני אומר, אם יגיע מצב שנהיה בתחזית מעל 275 מיליון שקל, נוכל להפעיל את השחרור. בכל מקרה, זה יעבור בקרה נוספת של המחוז. מחוז לא יתן, אם יהיה לנו פחות 275 מיליון שקל

חאתם דאוד: אפשר לקבל החלטה מותנית?

בועז חריף: כן, זה מה שאתה מאשר עכשיו.

איקי צור: אני אנסח החלטה: המועצה מאשרת שחרור הוצאות מותנות כמפורט במסמך

הגזבר מה-10.10.13, הסימוכין 250-13, בכפוף להשלמת הגביה באישור המחוז.

חיים פוזנר: אנחנו רוצים לראות את הנוסח, אנחנו לא נהיה בישיבה הבאה לאשר את

הפרוטוקול, אנחנו מבקשים שתשלחו לנו את הפרוטוקול של הישיבה.

איקי צור: בוודאי, תקבל.

החלטה מס' 441: המועצה מחליטה לאשר שחרור ההוצאות המותנות המפורטות במסמך

הגזבר מיום 10 באוקטובר 2013, סימוכין 250-13, זאת בכפוף להשלמת הגביה ואישור המחוז.

אושר פה אחד

ד. אישור הקמת חברה עירונית לנופש ותיירות – אישור תקנון (נספח 3)

איקי צור אתם מכירים את הסאגה הזאת, אתם מכירים את הביורוקרטיה של משרד הפנים.

אנחנו עברנו את כל המשוכות וסיימנו את התקנות, קיבלנו את האישור של משרד הפנים והיעוץ המשפטי, נכון?

יניב בריטשטיין: לא, זה מה שבאנו לאשר עכשיו,

איקי צור: ונתבקשנו לאשר את התקנון במועצה ואז נוכל לצאת לדרך.

יניב בריטשטיין: השינויים– אם יש לכם את התקנון מולכם, אני אוכל לעבור על השינויים, זה רק

4. סה"כ התקנון הוא די סטנדרטי, עפ"י הנחית משרד הפנים והוא אושר פה

במועצה הנכבדה הזאת באוגוסט 2012. באוקטובר הגשנו את הבקשה לרישום החברה ולאישור התקנון. הלשכה המשפטית של משרד הפנים, לקח לה 11 חודשים לבדוק אותו וקיבלנו, בשעה טובה, את ההערות שלהם.

סעיף 11.9 לתקנון– פה התבקשנו להוריד מטרה שמאפשרת לחברה להקים חברת-

בת של עצמה. זה מחוק (זה השינויים שנתבקשנו לעשות), לא היתה לנו שום בעיה, גם ככה לא התכוונו להקים איזושהי חברת-בת;

סעיף 17– נתבקשנו להוסיף חידוד, רק שיהיה ברור שהעירייה לא תוכל להעביר את המניות שלה לכל מיני גורמים אחרים, בטח לא לגורמים פרטיים. הוספנו שם איזשהו סעיף שיהיה כפוף להוראות צו העיריות (הקמת תאגידים);

סעיף 27– קבענו עפ"י סעיף סטנדרטי, שעד עכשיו היה מאושר, שבעצם העירייה תהיה רשאית למנות אסיפת בעלי מניות לחברה הזאת, ועד להודעה אחרת ראש העיר יכהן כאסיפה כללית, אסיפת בעלי המניות – זה בדרך כלל מה שמקובל בחברות עירוניות. נתבקשנו להוריד את הסעיף הזה, לא התנגדנו כי זה סעיף שמכוח החוק אנחנו יכולים למנות את מי שאנחנו רוצים, אז אנחנו לא צריכים שזה יהיה רשום בתקנון.

חיים פוזנר: רגע, זה כתוב: "מבלי לגרוע מהאמור בתקנות לעיל, ... מייצג את עיריית ...

באסיפה כללית, ראש עיריית-"

יניב בריטשטיין: אז זה נמחק. נתבקשנו להוריד את זה והסכמנו להוריד.

חיים פוזנר: אז זה לא נמחק, תסתכל,

יניב בריטשטיין: זו טעות כתיב, כל הסעיף 27 עד הסוף, נמחק.

חיים פוזנר: איפה זה נגמר? במילה "דירקטוריון"?

יניב בריטשטיין: במילה "בעל מניות בחברה".

חיים פוזנר: אז כל זה נמחק?

יניב בריטשטיין: נכון. סעיף 79– משרד הפנים שינה את ההנחיות שלו, את הנוסח. זה סעיף

שמוכתב ע"י משרד הפנים ומשרד הפנים שינה את הנוסח, אז שינינו בהתאם:

"כללי קליטת עובדים יהיו בהתאם להנחיות משרד הפנים".

חיים פוזנר: אני לא רואה איפה סעיף 79?

יניבבריטשטיין: בעמ' 12.

חיים פוזנר מדבר על מבקר פנים? 79 הישן 79 מחוק

יניב בריטשטיין: "כללי קליטת עובדים וקידומם", יש פה תיקון קטן שאתם יכולים לראות אותו,

תיקון של משרד הפנים עפ"י שינוי בהנחיות שלהם. הסעיף הבא, שמתחיל "הדירקטוריון רשאי", נתבקשנו להוריד את כל הסעיף. אין עם זה בעיה, כי גם ככה מכוח חוק החברות וחוק השליחות, אנחנו רשאים לייפות את כוחו של כל אדם לבצע סמכויות של הדירקטוריון, אז למעשה אין לזה משמעות והסכמנו להוריד.

נתבקשנו ע"י משרד הפנים לאשר את השינויים האלה במועצה, ולהעביר אליהם לאישור סופי את הפרוטוקול.

חיים פוזנר: אני מבקש להזכיר שאת סעיף 27 צריך למחוק את כולו.

בועז חריף: מה עם המניות, לא הבנתי בסוף?

יניב בריטשטיין: עוד לא נקבע, עוד לא רשמנו.

בועז חריף: אז למה תיקנתם את הנוסח ל"מניה תוחזק"? למה תי קנתם ב -17 בעמ 5? כתוב

"המניות"– לא כתוב כמה. כתוב "בנות 1 ₪יחלקו כל אחת" ומתחת לזה תיקנתם ל"מניה תוחזק", יש מניה אחת?

יניב בריטשטיין: "מניה תוחזק" זה אומר שכל אחת מהמניות,

איקי צור: "בהמשך לפניית העירייה לאגף התאגידים העירוניים במשרד הפנים, בבקשה

להקמת חברה עירונית נוסח תקנון לחברה על בסיס הנחיות משרד הפנים. בבדיקת התקנון ע"י הלשכה המשפטית של משרד הפנים, התבקשה העירייה לבצע מספר שינויים בתקנון (השינויים יסקרו בפני המוע צה), המועצה מתבקשת לאשר את התקנון כולל השינויים.

מימי אלימלך: המועצה מחליטה לאשר את התקנון....

חיים פוזנר: תרשמי בסוגריים: כולל תת-סעיף 27 .

החלטה מס 442: בהמשך לפניית העירייה לאגף התאגידים העירוניים במשרד הפנים

בבקשה להקמת חברה עירונית, נוסח תקנון לחברה על בסיס הנחיות משרד הפנים.

בבדיקת התקנון על ידי הלשכה המשפטית של משרד הפנים, התבקשה העירייה לבצע מספר שינויים בתקנון.

המועצה מחליטה לאשר את התקנון בכפוף לשינויים שפורטו בו.

מאושר פה אחד

ה. בקשת היתר לעבודה נוספת

חנן: יש לנו עובדת חדשה שנכנסה לארגון בעקבות מכרז שעשינו לפני כחודשיים, שמה לאה אבוטבול, מנהלת מחלקת חינוך יסודי. היא נכנסה לפני כחודש לעבודה. היות והיא כבר התחייבה לעבודה נוספת כמרצה באוניברסיטה, היא מבקשת היתר לעבודה נוספת. היא התחייבה ללימודים לשנה אחת לשלב בין שני הדברים. אין פגיעה בעבודה.

חיים פוזנר: מה זה אין פגיעה? כמה שעות?

חנן: הדפים בפניכם. יש מכתב שלה שאומר מה השעות ו-

(מדברים ביניהם)

חיים פוזנר: "ההיתר מבוקש לתקופה בלתי מוגבלת"?

חנן: לא, אנחנו מאשרים לה לשנה בלבד.

חיים פוזנר: אז איפה האישור?

חנן: אנחנו רוצים לאשר פה, עכשיו.

עו"ד שרון אנגל: זה כפוף לאישור מועצה.

איקי צור: המועצה, עפ"י סעיף 179 לפקודת העיריות (נוסח חדש) מאשרת לגב' לאה אבוטבול

מנהלת מח' החינוך, לעבוד בעבודה נוספת למשך שנה, עד לתאריך 30.9.2013 זאת בשל התחייבות קודמת, טרם כניסתה לתפקיד.

חיים פוזנר אני מבקש לכתוב "בהיקף של שעתיים, פעם בשבוע אחה"צ".

איקי צור: אין בעיה.

החלטה מס' 443: עפ"י סעיף 179 לפקודת העיריות (הנוסח חדשמחליטה המועצה לאשר לגב'

לאה אבוטבול – מנהלת מח' החינוך, לעבוד בעבודה נוספת למש ך שנה עד לתאריך 30/9/14, בהיקף של שעתיים, אחת לשבועבשעות אחה"צ, זאת בשל התחייבות קודמת טרם כניסתה לתפקיד.

אושר פה אחד

ו. פתיחת חשבון בבנק מס"ד – מוסדות חינוך (נספח 4)

בועז חריף אנחנו עברנו לניהול עצמי של בתי הספר, לצורך זה אנחנו פותחים חשבונות בנק לכל בתי הספר עם מורשי חתימה, כל בי"ס בנפרד, החשבונ ות הם באחריות העירייה כך שאם מגבילים את החשבון, זה הגבלה של העירייה. יש פיקוח של רו"ח חיצוני, יש את חשבת האגף ואנחנו מבקשים לאשר את הרשימה המצורפת של כל בתי הספר.

חיים פוזנר: זה במסגרת נהלי משרד החינוך, על דעת משרד החינוך?

בועז חריף: וודאי, הוא גם מממן חלק מזה, חלק מהניהול העצמי.

איקי צור: במסגרת המעבר לניהול עצמאי בבתי הספר היסודיים, המועצה מאשרת פתיחת

חשבונות בנק נפרדים למוסדות חינוך בבנק מסד 46/517 עפ"י הרשימה המצורפת

חיים פוזנר: רגע, יש כאן רק גנים, זה רק גנים? איפה כל הרשימה?

מימי אלימלך: אין לנו, זה מה שקיבלנו.

חיים פוזנר: אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו מאשרים?

בועז חריף: זה כל בתי הספר היסודיים והגנים בעיר. אנחנו נצרף לפרוטוקול את הרשימה של

בתי הספר. יש 19 בתי ספר ברשימה שם, שנמצאים בניהול עצמי. הרשימה כנראה עקב טעות לא הגיעה, מיד תצורף.

עוברים לנושא הבא עד שתצורף הרשימה הנוספת של מוסדות החינוך.

ז. אישור מכירת מקרקעין מהעירייה לחברת זיסר נכסים והשקעות בע"מ ושיר רפאל בע"מ.

מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 127 בגוש 10036, המסומנים בתכנית חד 585 א' בצבע אפור עם פסים ירוקים, בפינת הרחובות הרצל והרברט סמואל בחדרה (דיון המשך) (נספח 5)

איקי צור אני רוצה להזכיר, שב-23.7. המועצה דנה בזה, לאחר דיונים של וועדת המכרזים המועצה ביקשה שהשמאים שנתנו את חוות הדעת, יציגו בפניה את הממצאים שלהם. בואו נשמע ונראה אם אפשר לקבל אותם עכשיו.

עו"ד שרון אנגל: אם אתם זוכרים, אנחנו בהתחלה פרסמנו מכרז ולא היו מציעים– בהתחלה עם

סכום מינימום ואח"כ בלי סכום מינימום. בלי שום קשר לחוות דעת שלהם, לא היו מציעים למכרז. דווקא כשהי יתה חוות דעת שאפשרה יותר שימושים, לא היו מציעים אז החוות דעת לא כל כך משפיעה על ההליכים עצמם שהיה מכרז ואח"כ שוב מכרז ואח"כ עשינו התמחרות – מו"מ פומבי. בסופו של דבר, לגבי התמורה, נקבעו חוות דעת שונות ע"י שני השמאים, שמתבססות על פרשנות שונה של התוכנית. הפערים הם גדולים,

חאתם דאוד: תזכירי לנו את הסכומים?

עו"ד שרון אנגל: 3.3 מיליון אפרים מרגלית ו-1.3 מיליון גדי דגני, ואתם ביקשתם לדעת מדוע יש

את הפער.

חאתם דאוד: היה שמאי מכריע?

עו"ד שרון אנגל: אין פה מכריע, זה שני שמאים של הוועדה. אפרים, תסביר למה אתה חושב

שהשמאות היא גבוהה?

אפרים מרגלית: בתוכנית הזאת יש אי-וודאות גדולה, גם מבחינת הזכויות, החלוקה בין הזכויות,

וגם מבחינת אפשרות הבניה העצמאית. השומה שאני עשיתי, נעשתה בהתאם להנחיות שקיבלתי ממחלקת ההנדסה, איך לחלק את הזכויות בחלק היחסי של התכסית של המגרשים ושיש אפשרות לב נות את זה עצמאי, את הבניין הזה.

ההבדלים בין השומות, שגם ייחשב, שאין אפשרות לבנות את המגרש הזה עצמאי.

הדעה שלי היא שונה, גם מאחר ואני עשיתי את זה בהתאם להנחיות שקיבלתי ממהנדסת העיר וגם כשהסתכלתי על תוכנית 450/ה לדעתי, הפרשות היא כזאת שכן מאפשרת. האמת, נשארתי עוד עם אי -וודאות לגבי מקור הזכויות האלה, מאיפה הם באו. כי כתוב שם שמגרש א' כל הזכויות שייכות למגרש א', פתאום צץ פה מגרש של העירייה שהוא מגורים מיוחד.

חאתם דאוד: איך שאני מבין, שהעניין פה עניין של פרשנות?

אפרים מרגלית: כן, פרשנות טהורה.

עו"ד שרון אנגל: פרשנות של התוכנית.

חאתם דאוד: מי אישר את התוכנית?

עו"ד שרון אנגל: וועדה מחוזית.

חאתם דאוד: יש התייחסות של הוועדה המחוזית לגבי הפרשנות?

עו"ד שרון אנגל: לא, לא ביקשנו.

חאתם דאוד: אני מבקש התייחסות הוועדה המחוזית לגבי הפרשנות. הם קבעו, הם אישרו את

התב"ע, שיתייחסו בכתב. זה דבר ראשון.

דב ברזילי: אפשר להתערב? אני אשם בתוכנית.

חאתם דאוד: מי כבודו?

דב ברזילי: אני דב ברזילי, אני אשם בתוכנית כי התוכנית נעשתה כשאני הייתי ראש העיריה.

עו"ד שרון אנגל: הוא קהל עכשיו, הוא לא חלק מהישיבה, אלא אם כן אתם רוצים לשמוע אותו.

חאתם דאוד: לא, תמשיך (לאפרים מרגלית),

אפרים מרגלית: נקודת המוצא הבסיסית היא למעשה זהה, שנינו לקחנו 2,500 שקל למטר מבונה

גדי לקח כמה הפחתות לא גדולות בגלל בניה בקיר משותף ועוד משהו, אולי היעדר חניות. אבל עיקר הבעיה זה אם ניתן לבנות את זה באופן עצמאי או לא, ואני גם בהתאם להנחיות וגם בהתאם למה שאני בדקתי, המסקנה שלי– עוד פעם, ל א בטוח שום דבר– אמרתי, הספיקות שלי עוד לגבי מהות הזכויות, אבל לגבי אפשרות הכניסה העצמאית יש לי דעה מסוימת. יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שלא.

ולגדי יש דעה אחרת.

חאתם דאוד: אתה פירשת את זה שאפשר, ומה סכום השמאות?

אפרים מרגלית: 3.3 מיליון

גדי דגני: כמו שאפרים אמר, זה העיקר של השומה או של ההערכה, זה האם אפשר להקים

את הבניין הזה כבניין עצמאי או לא. אפרים, בזמנו, קיבל חוות דעת שלעניות דעתי כשאני אחרי זה נכנסתי לשמאי ודיברתי איתו, לפני שהוצאתי את השומה, היה מובן לכולם שהחוות דעת ההיא היתה חוות דעת שגויה. זאת אומרת, שהבניין יכול להיבנות באופן עצמאי. ולמה? יש הוראות מאוד מאוד ברורות בתוכנית של הפיאצה. פיאצה, יש פה עו"ד דב ברזילי שהוא הקים אותה, כל המטרה שלה היתה לעשות משהו אדריכלי ויש שם תוכנית עיצוב אדריכלית שהיא מפרטת בדיוק איזה שטח יהיה ירוק ובאיזה קומה . זאת אומרת, רואים בפירוש את קומת הקרקע שכולה ירוקה, רואים את הקונטור של הבניין הקיים שנבנה שם ליד, ויש את המגרש שלנו. בקומת הקרקע נראה בפירוש– זאת אומרת, ברור, זה צבוע בירוק–

ואחרי זה בחתך של הקומות, רואים באמת שמקומה א' ומעלה כבר הקונטור של הבניין יכול להיות על הקומה של ה -, עכשיו זה דבר אחד. דבר שני, בתקנות התוכנית כתוב שבקומת העמודים המפולשת, תהיה בגובה נקי – ונדמה לי ששרון התקשרה אלי, שהיא חקרה את החוות דעת שלי, אמרה לי 'גדי, כתוב בתקנון 'גובה נקי'? ואמרתי לה: כן, כתוב גובה נקי– זאת אומרת, כתוב שם בפירוש שצריך קומת עמודים מפולשת, בגובה נקי. זאת אומרת, אי אפשר להוסיף שם שום דבר. זאת אומרת, יש לנו גם את התוכנית האדריכלית. כתוב שאפשר לעשות שם מעברים לטובת העירייה, זאת אומרת בהנחה שישתמשו בזה. יש שם עוד שני בניינים שמומשו, ממול: בניין של מס הכנסה לשעבר (יש תמונה על הקיר),

אבישי קימלדורף: יש ממול תמונת ראי של מבנה, שאמור להיות באותו קונצפט.

גדי דגני: כן, בדיוק אותו דבר. עשו שם בשטח של העירייה– אני לא יודע אם שילמו או לא,

זה לא ענייני– שם עשו קומת עמודים נקיה, הכניסה היא מתוך הבניין עצמו, מתוך המגרש. בדיוקלפי אותה תב"ע, בדיוק לפי אותם העקרונות. זאת אומרת, שפה אי אפשר לעניות דעתי המקצועית, חד משמעית, אי אפשר לעשות כניסות ובכלל לעשות את זה כבניין עצמאי. מה עוד שגם בהוראות התב"ע דברים כתובים שחור ע"ג לב ן, כתוב שם בפירוש שזכויות הבניה – כמו שאפרים עכשיו אמר – זכויות הבניה הם של מגרש מס' א' ובמידה ואי אפשר יהיה לנצל את כל זכויות הבניה, במגרש א' בתיאום עם העירייה, אפשר לבנות על הקטע מגרש הזה. זאת אומרת, שגם מתוך זה אפשר להבין, שאי אפשר להקים פה משהו שהוא עצמאי. אבל בכל א ופן, יש פה איזושהי נקודה של פרשנות. אפרים העלה את 450, הוא לא פירט את זה. יש תוכנית חד/450/ה שזה שטחי שירות, קוראים לזה בעגה 'תוכנית צ'ופצ'יק'.

היא קובעת אחרי שהיה את התיקון בתקנות התכנון והבניה על הפרדה בין שטחי שירות ושטחים עיקריים, בחדרה לא עשו את זה בהוראה שהיה אפשר לעשות את זה לפי סעיף 13, בהוראת מעבר, אלא החליטו לעשות תב"ע. עשו תב"ע על כל העיר מצויין בין היתר האיזור הזה, ואז חולק שם איזה זכויות בניה אפשר לבנות, איזה שטחי שירות. כתוב מה מתחת למפלס ומה מעל למפלס. אפרים, לפי טענתו, אומר שבגלל שכתוב פה מעל המפלס של הקרקע, אז אפשר גם בקומה. אני חושב שזאת טעות, כי אם ככה אז אפשר אם יש בניין של 5 קומות, לפי זה אפשר לבנות עכשיו שטחי שירות גם בקומה שביעית ושמינית. זה לא זה, כי יש הוראות תכנוניות בסיסיות בתב"ע,

אפרים מרגלית: אני רוצה להגיד שבתוכנית המתאר 450/ה יש התייחסות ספציפית למגרש הזה

ושם כתוב: מותר במפלס הכניסה, לסגור. כתוב קומת עמודים תוגדר סגירת

הקומה-

חיים פוזנר: אנחנו לא אנשי מקצוע, אנחנו נעביר את זה לחוות דעת ה-

גדי דגני: אני רוצה לומר עוד שני דברים בענייני השווי, זה גם מהותי, אפרים נגע בזה

בהפחתות שאני דיברתי עליהן. יש פה הבדל משמעותי מאוד בין בנייני מגורים שלקחנו אותם בחשבון בסביבה, לבין הבניין הזה. הו א יושב על הפיאצה, 200 מ שזה אילוצים תכנוניים, אין חניה. חניה לפי התב"ע אין, ואין לך מטר חצר.

חאתם דאוד: תודה רבה לכם.

דב ברזילי: רציתי רק להסביר, מה היתה המגמה בשעתו. זו תוכנית שהיוזמה שלה היתה- היו

שם בעיות של תחבורה, תאונות והכל, ועלה רעיון בטכניון, מהאחראים על התחבורה, לנטרל וליצור מצב שאין בו תנועה של רכב, אבל יש בו תחושה של משהו סגור. ואז התוכנית אפשרה היות והרחובות של העירייה במקום, הרחובות המצטלבים, רוחבם 30 מ', התוכנית הצביעה על מצב שבשני מקומות– אחד מול השני– בכל מקום, יבנו מעל, בנוסף לבניין, על השטח הפרטי, יבנו עד מחצית מרוחב הרחוב. אבל התנאי היה, שהרחוב כמעבר ציבורי, השטח מלמטה, יישאר פתוח. זאת אומרת, רצו ליצור מצב שאתה נכנס למקום שלכאורה הוא סגור, אבל הוא פתוח למעבר הציבור ואז התעוררה בעיה מה קורה. נתנו שם אחוזי בניה גבוהים בגלל התנאים המיוחדים של הבניה, ואמרו מה יקרה אם אין אפשרות לנצל את אחוזי הבניה על המגרשים הפרטיים שגובלים. אמרו שבמידה ונוצר מצב כזה, תוך תיאום עם העירייה– זאת אומרת, זה לא מצב שהעירייה תיתן את זה ככה בחינם– תוך תיאום עם העירייה אפשר לבנות מעל מחצית הרחוב, בתנאי שהשטח למטה יישאר כולו פתוח. זאת אומרת 15 מ' ישאר פתוח למעברהציבור. המשמעות היא, שכדי להגיע– אם בונים שם (ואותו דבר יש בבניין שבאמת בנו)– אם בונים חדר מדרגות והמעלית שנמצאים על המגרש הפרטי, אמורים לשרת את הקומות מעל השטח שהוא שטח של העירייה. זאת אומרת הסיטואציה, להבנתי, הסיטואציה היא כזאת, העירייה יכולה להחליט: אנחנו לא בונים. אבל אם בונים, צריך להשתמש בחדר המדרגות והמעלית של המגרש הפרטי ואם בונים, אפשר לבנות כדי השלמת החסר– אם חסר– באפשרות הבניה של אחוזי הבניה במגרש הפרטי, עם תוספת. תודה לכם.

חאתם דאוד: לדעתי, הנו שא פה הפרשנות של התוכנית, אני מבקש התייעצות עם המחוז

לפרשנות, מאחר והמחוז צריך-

עו"ד שרון אנגל: גם במידה והיינו מאשרים את זה וזה היה עובר למחוז, בשלב האישור שלהם

ממילא הם היו-

החלטה מס' 444: בישיבת המועצה מס 13/13-7 מיום 23 ביולי 2013, דנה המועצה בנושא הנ"ל,

והחליטה כי יש לקיים דיון נוסף בנושא לאחר שיוצגו בפניה עמדותיהם של השמאים שנתנו חוות דעתם בנושא הנ"ל.

לאחר שנשמעה חוות דעתם של השמאים בנושא הנ"ל, מחליטה המועצה לדרוש את התייחסות הועדה המחוזית טרם אישור הנושא.

אושר פה אחד

חוזרים לסעיף ו

חיים פוזנר: צריך אנשי מקצוע. אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית שאלה: הפרוצדורה

היא, שקודם פותחים חשבונות ואחרי זה מביאים לאישור? (בנושא הקודם, על הגנים וה-)

מימי אלימלך: אנחנו חוזרים לנושא של הגנים.

חיים פוזנר: קודם פתחו חשבונות ואחרי זה באים לפה? אנחנו לא מתנגדים, אבל-

עו"ד שרון אנגל: אני צריכה לברר. אפשר לתת גושפנקא משפטית לחשבונות שכבר בוצעו. אם

הפעולה היתה צריכה להיות מראש? זה לא אומר שזה בסדר. אפשר גם לאשרר פעולות.

חיים פוזנר: שלהבא יביאו קודם לאישור, ואז יפתחו חשבון.

איקי צור: אנחנו לגבי סעיף ו' לפתיחת חשבונות, צורפו גם בתי הספר ולמעשה המועצה

מקבלת לאשרר חשבונות שנפתחו בדיעבד. לגבי הילדים, 62 גני ילדים ו -20 בתי ספר. אנחנו מאשררים את פתיחת החשבונות ומבקשים שלהבא יבואו למועצה בטרם פתיחת החשבון אלא אם כן יש איזו הסתייגות של משרד החינוך, נשמע את זה. בשלב הזה אנחנו מאשררים את שתי הבקשות.

החלטה מס' 544: במסגרת המעבר לניהול עצמאי במוסדות החינוך מחליטה המועצה

לאשרר פתיחת חשבונות בנק נפרדים למוסדות חינוך בבנק מסד 46/517 , זאת עפ"י הרשימה המצ"ב מאת אגף החינוך מיום 11/9/13.

אושר פה אחד

ח. השלמת עסקה לפיצוי בגין הפקעה בין עיריית חדרה למר ג'יבלי מנשה (נספח 6)

איקי צורעפ"י המפורט בחוו"ד מאת עו"ד עדנה גלבר-גראפי מיום 13 באוקטובר 2013, סימוכין מש 4499 מתבקשת המועצה לאשר העברת המקרקעין לטובת ג'יבלי מנשה, כמפורט בהסכם המצורף.

אביעד סיני: מדובר בהסכם עקור משנת 86' שבא אחרי הפקעה בשנת 79' של חלקה מג'יבלי

החלקההיא ב אזור שכונת ברנדס. החלקה שהופקעה, הוקם עליה גן ילדים ובי"ס 'צפרירים'. כפיצוי, העירייה בשעתו הציעה למר ג'יבלי שטח שהוא קרוב לכביש 4 , לצומת הכניסה לחדרהבשערי חדרה, פלוס פיצוי כספי והבטחה שעל השטח שהוא מקבל, הוא יוכל לבנות שתי יחידות דיור.

חאתם דאוד: באיזה שנה?

אביעד סיני: בשנת 86' נחתם ההסכם כפיצוי. ההסכם הזה אושר ע"י המועצה, הועבר לאישור

משרד הפנים. משרד הפנים לא היה מוכן לאשר את ההסכם הזה, קבע שאי אפשר לאשר שם בניה ולכן פסל את ההסכם הזה. מאז ועד היום, הדברים עמדו כמו שהם. ניסינו ונעשתה פה עבודה גם של המנכ"ל וגם של ראש העיר, למצוא פתרון לעניין הזה. אחרי שיחות וישיבות בין היתר עם איש היקר הזה, שהוא איש טוב, הגענו לאיזשהו מתו וה של הסכמה, שמדבר על השלמת העסקה as is וללא הבטחה לשום בניה. השטח המופקע, כמובן יישאר של העירייה ומר ג'יבלי יקבל פיצוי בגובה של 900 אלף שקלים– זה בהסתמך על חוות דעת שצורפו גם למסמכים (שמאי של הוועדה שבחן את העניין), עם איזשהו סך של פיצוי ונשיאה של העירייה בחלק מהמיסים, ככל ויוטלו – לא ברור אם יוטלו. היטל השבחה בדקנו, ככל הנראה לא יוטל; מס שבח אולי יוטל, ושם תהיה נשיאה של העירייה ב-70% ככל ויוטל, ואחרי שנתווכח איתם.

חאתם דאוד: למה העירייה נושאת ב-70%?

אביעד סיני הדבר הזה עלה כחלק מהמו"מ המסחרי, מר ג'יבלי דיבר על 900 נטו אז במסגרת הזאת הגענו לסכום הזה. הסכומים הם סבירים. יש פה גם מידה של פיצוי, אין מה לדבר.

חאתם דאוד: השאלה למה 70% ולא 80% ולא 60%?

אביעד סיני זו הסכמה שלנו אחרי פגישות וכל אחד ניהל את הסיכונים-סיכויים שלו.

איקי צור: תודה מר ג'יבלי.

בועז חריף: אם כבר הוא יצא, ולגבי ההסכם שאנחנו עושים עם העניין של המיסים, סביר להניח

שיהיה פה גם מס הכנסה וגם מע"מ.

אביעד סיני רשום,

בועז חריף: כתוב פה מה קורה עם היטל השבחה. כתוב 70% מכל מה שיחול מכל סוג ומין שהוא

כתוב פה.

אביעד סיני: אז נוסיף הערה-

עו"ד שרון אנגל: אפשר להיות נור א בטוחים בעצמנו, אבל אדון ג'יבלי נפגע פגיעה קשה מאוד.

לקחו לו קרקע והוא איש פשוט, אתה רואה, הוא לא מהטייקונים שיש להם קשרים. הוא כל פעם בא לפה, מסכן, זו ירושה שלו לילדים שלו. לקחו לו קרקע בשלמות, שהיו צריכים לפצות אותו במלוא שווי הקרקע, וכדי לחסוך מכספי ציבור- לא שילמו לו שקל. כבר בנו, השתמשו בגן– זאת אומרת, הוא לא יכול עכשיו לבקש ביטול הפקעה, כי לא שילמו לו פיצויים, כבר משתמשים בה, והבטיחו לו קרקע עם כסף. את הכסף נכון שהוא קיבל, שזה היה הסכום הקטן. את הקרקע החלופית הוא לא קיבל. הסתבר שזה היה לפני שנים, אם אני לא טועה זה עבר איזושהי מועצה,

אביעד סיני: אושר במועצה גם, משרד הפנים לא אישר.

עו"ד שרון אנגל: ניסינו עוד פעם להעביר, אז עשינו עיסקה חדשה שתואמת את החוק. אפשר לתת

לפי חוק התכנון והבניה, אם אתה מפקיע קרקע בשלמות, אתה רשאי באישור וועדה מחוזית (לכן גם החוזה כפוף לאישור וועדה מחוזית), לתת פיצוי בקרקע ולא בכסף, וזה כפוף לאישור וועדה מחוזית ומשרד הפנים בשני הכובעים, ומועצה. זאת אומרת, ההליך הוא הליך שיעבור עוד את כל הבדיקות האפשריות. אבל בסופו של דבר, אם זה לא ילך אז הוא יגיש תביעה כספית והוא יקבל הרבה מאוד כסף מהעירייה. את הכסף הוא יקבל.

איקי צור: האדם הזה, לקחו ממנו קרקע פורייה, ונתנו לו קרקע שתהיה פורייה אולי כשאמא

שלו תחזור לחיים. ההסכם התחיל אצלי, עם עשרות דיונים. אדם ישר כפיים, אדם נקי כפיים, אדם פשוט, אדם איכותי. הגענו לבסוף לממונה על המחוז ושם נקבעה פשרה. מכיוון שיש פה את הסוגיה ש-

חיים פוזנר: הממונה על המחוז אישר את הפשרה הזאת?

איקי צור אישר את המתווה. מכיוון שיש פה איזה ספיקות לגבי הנושא של ההשתתפות בהיטלים, אני מציע שנשאיר את זה לדון בישיבת המועצה הבאה. נכנס לזה לעומק, אנחנו נבוא עם פרשנויות והבהרות, ונדון בזה בישיבה הבאה.

חיים פוזנר: אני רוצה להגיד משפט. על פניו הכיוון נראה נכון, אבל צריך לסגור את זה באמת,

שלא יהיה אח"כ בגלל פרשנויות, האיש הזה יפסיד. לכן צריך לסגור את הדברים טוב ולהביא את זה לישיבת המועצה הבאה שלצערי אני לא אשתתף בה. זה הכל.

איקי צור: אנחנו מחליטים לעשות הבהרה בקשר-

חיים פוזנר: אני רוצה שנכתוב את המשפט שחבריי המועצה אמרו שלכאורה הכיוון נראה נכון,

אבל חשוב לסגור טוב את המסמך מכל הצדדים, כדי שהוא לא יפסיד יותר.

אביעד סיני: בנושא ההיטלים, מס הכנסה ומע"מ. הבהרות נוספות לרבות מס הכנסה, מע"מ

והיטלים.

מימי אלימלך: המועצה מחליטה לק בל הבהרות נוספות בנוגע לחלוקת ההיטלים החלים על

העסקה.

החלטה מס' 446: עפ"י המפורט בחוו"ד מאת עו"ד עדנה גלבר– גראפי, הלשכה המשפטית,

מיום 13 באוקטובר 2013 – סימוכין מש 4499 ,מחליטההמועצה לקבל הבהרות נוספות באשר לחלוקת ההיטלים החלים על העסקה, על אף שהכיוון הוא נכון וחיובי.

אושר פה אחד

ט. הקצאת קרקע לעמותת כתר תורה – חלקה 9 בגוש 10402 (נספח 7)

חיים פוזנר שני בתי כנסת על אותו מגרש?

אבישי קימלדורף: כן. מדובר בהקצאת קרקע שאושרה בשנת 2001 ע"י מועצת העיר בזמנו, כאשר

היתה פה התנגדות ולכן מועצת העיר החליטה להקצות את מלוא הקרקע לעמותת כתר תורה, אבל בניה של בניין חדש והריסה של בית הכנסת הישן. הוגשה בקשה להיתר, לא יצא היתר (לא יודע למה). במסגרת חידוש הבקשה להיתר, עמותת כתר תורה שכנעה את הוועדה המקומית– אני מדבר על 12 שנה אחרי– לא להרוס את הבית כנסת הישן, והנימוקים התכנוניים פורטו בהחלטת הוועדה: השכונה גדלה לצורך המבנה. פעם זה היה בית כנסת על שדות שמקיפים את השכונה,

חיים פוזנר: תסביר לי למה צריך שניים?

אבישי קימלדורף: המבנים צמודים זה לזה, סמוכים זה לזה.

חיים פוזנר: שני בניינים, יש שם שני גבאים שכל אחד רוצה בית כנסת?

אבישי קימלדורף: לא להרוס את המבנה הישן. הנושא הזה התגלגל לפתחה של וועדת הערר

בחיפה, וועדת הערר פסקה: יישארו שני המבנים. היא לא דיברה על למי להקצות אותם. היא דיברה על יישארו שני המב נים. הנושא חזר לוועדה המקו מית, היא החזיקה אחרי וועדת הערר– בעצם שני הבניינים יישארו על המגרש.

חיים פוזנר: למה אתה צריך אותנו?

אבישי קימלדורף: למה אני צריך אתכם? בשני כובעים: כובע אחד, אנחנו לא יכולים להוציא את

היתר הבניה לעמותת כתר תורה, בית הכנסת החדש אפילו (בית הכנסת הישן לא צריך היתר, הוא צריך לא להיהרס). אני לא יכול להשלים את ההיתר, לפני שתהיה הקצאה מסודרת. ואני לא יכול להשלים את תהליך ההקצאה ואת חוזה ההקצאה עם העמותה, לא יכול לחתום איתה, כי החלטת המועצה מ -2001 זה להרוס את הבית כנסת הישן. מה ש החליטה וועדת ההקצאות – שבעצם ההצעה שלה עולה לכאן– ההצעה של וועדת הקצאות סבירה ביותר, היא לאמץ את החלטת וועדת הערר בגין לא להרוס את המבנה הישן. אתה למעשה מבטל את הצורך בהריסה, אבל לא מקצה את זה לעמותה אוטומטית, כי על זה לא החליטה וועדת ההקצאות.

עו"ד שרון אנגל: מה שיש שם על המגרש, יש בית כנסת חדש שצריך להיבנות? שהסתיימה -

אפרופו, נקטנו בהליכים פלילייים, לדעתי זה הבית כנסת היחיד בארץ שיש נגדו הליכים פליליים על בניה ללא היתר – יש את הבית כנסת הקיים, שלגביו נדרשת ההקצאה ויש מבנה נוסף, שההקצאה הקודמת התנתה את ההקצאה בהריסתו. מה שקורה, אנחנו פרסמנו את זה אז בזמנו לציבור, ובעקבות ההתנגדויות וכו', ההחלטה היתה שמקצים ומתנים בהריסה. כאן אנחנו עומדים נכון להיום.

עכשיו אנחנו מבקשים לשנות, כי לגבי הריסה בנושא ההיתר, היתה וועדת ערר וועדת ערר אפשרה את הותרת המבנה שאמורים היו להרוס אותו. היא אפשרה להשאיר אותו. אבל עכשיו, אם רוצים לעשות את ההקצאה של שני המבנים, בלי התנאי של ההריסה, צריך לפרסם את זה מחדש. אז הואיל והעמותה בלחץ לקבלת ההיתר לגבי המבנה הגדול, המבנה שנותר, אז אנחנו מאשרים שם הקצאה רק על המבנה הזה, ובהתייחס למבנה שלא ייהרס, אנחנו לא מקצים אותו. כשהם ירצו שנקצה להם אותו, הם יצטרכו לעשות פרסום להתנגדויות וכו' ואז תהיה החלטה לגבי ההקצאה.

חיים פוזנר: אפשר לקבל קצת נתונים? מה השטח של המגרש?

אבישי קימלדורף: שטח המגרש הוא דונם וחצי בערך, מגרש גדול. בצד אחד שלו יש מבנה חדש

יפה וגדול, של מאות מטרים. לידו מבנה קטן מאוד, לדעתי פחות מ-100 מ', והוא של השכונה הוותיקה. אני לא מקצה להם שום דבר.

חיים פוזנר: לא משנה, לא מסתכל על פורמליזציה. בנו בית כנסת גדול, יפה, גמרנו. בשביל מה

צריך עוד מבנה ועוד מבנה ועוד מבנה?

אבישי קימלדורף: אבל וועדת התכנון התירה את המבנה ה-

חיים פוזנר: אז תבקש מוועדת התכנון. למה אתה מבקש ממני?

עו"ד שרון אנגל: כי ההקצאה חייבת אישור מועצה, לא וועדת בניין ערים.

חיים פוזנר: אז המועצה הבאה תאשר את זה. אני לא אאשר את זה. אני חושב שזה דבר

נורא ואיום וסתם, להקים על אותו מגרש שני בתי כנסת, אחד גדול ואחד קטן.

אבישי קימלדורף: הם כבר קיימים.

חיים פוזנר: קיימים, אז בסדר. אני לא רוצה להיות שותף, אני לא אצביע-

עו"ד שרון אנגל: למה לא?

חיים פוזנר: כי אין בזה שום הגיון.

איקי צור: אתה לא מקבל הסבר-, החלק ישן לא משמש בית כנסת,

חיים פוזנר בטח משמש בית כנסת,

אביעד סיני: הוא לא בית כנסת נפרד, אין שם ספרי תורה,

חיים פוזנר: ברגע שמאשרים, ישמש, תאמיני לי. יהיה בית כנסת צעירים, או של ספרדים או

אשכנזים,

איקי צור: יש עדות מסוימות שיש על דונם אחד 3 בתי כנסת

חיים פוזנר: אז תבנה להם על מגרש נפרד, בית כנסת יפה ולא כזה דבר. ככה מתחילים, אני

יודע, שטיבעלך. לא כדאי לכם שטיבעלך בחדרה. אני יודע מה צומח מזה אחרי זה. אם אתה אומר שאתה מוריד את הקטן, אני אצביע בעד, אבל אם אתה לא מוריד אז לא.

אבישי קימלדורף: אנחנו לא צריכים להחליט או לא להחליט להוריד את הבית כנסת הקטן. על זה

יחליטו וועדות התכנון לא החלטות המועצה. וועדת ערר בסופו של דבר, אחרי כל ההתנגדויות, החליטה להשאיר אותו על כנו. אגב, היא לא החליטה שהוא יהיה בית כנסת והיא גם לא החליטה שהוא יוקצה למישהו. החליטה לא להרוס אותו.

אביעד סיני: אנחנו רוצים לייחד להם את המבנה ואת המבנה הקטן שהוחלט לא להרוס

אותו, להשאיר אותו,

חיים פוזנר: ברשות העמותה,

אביעד סיני: לא, ברשות העירייה.

חיים פוזנר: הוא לא יהיה בית כנסת?

אבישי קימלדורף: הוא לא יהיה כלום, הוא יהיה מבנה של העירייה והמועצה הבאה תחליט עליו.

בועז חריף: חיים, תכתוב שזה גם לא ישמש כבית כנסת,

חיים פוזנר: כן, אני רוצה להוסיף שלא מיועד לבית כנסת.

אבישי קימלדורףבעתיד נידרש מה לעשות איתו ונחשוב.

חיים פוזנר: הוא מיועד למשהו?

אבישי קימלדורף: למען האמת כרגע לא, כי לא היה כ ל כך שנוי במחלוקת בפרוגרמה לשטחי

ציבור, לא ידענו- לא התייחסנו אליו. כי אז כשאישרנו את הפרוגרמה לצרכי ציבור, גם במועצה, זה עוד היה במחלוקת. מה, אני אשריין שם פונקציה של-

חיים פוזנר: אז אנחנו אומרים שהוא לא ישמש לבית כנסת.

אבישי קימלדורף: בסדר.

איקי צור: עפ"י המפורט בחוו"ד מאת עו"ד עדנה גלבר-גראפי מיום 10 באוקטובר 2013 ,

סימוכין מש 43497, מתבקשת המועצה לאשר החלטת וועדת הקצאות מיום 8 באוקטובר 2013 (המצ"ב) ולבטל הדרישה להריסת המבנה הישן כתנאי להקצאה ובד בבד להותיר את המבנה הישן בשימושה של העירייה בלבד ולא כחלק מההקצאה והוא לא ישמש כבית כנסת.

החלטה מס' 447: עפ"י המפורט בחוו"ד מאת עו"ד עדנה גלבר-גראפי מיום 10 באוקטובר 2013 ,

סימוכין, מש 4497, מחליטההמועצה לאשר החלטת ועדת הקצאות מיום 8 באוקטובר 2013, ולבטל הדרישה להריסת המבנה הישן כתנאי להקצאה, ובד בבד להותיר את המבנה הישן בשימושה של העירייה בלבד ולא כחלק מההקצאה, ובתנאי שלא ישמש כבית כנסת.

מאושר פה אחד

ראש העיר חיים אביטן וגזבר העירייה בועז חריף עזבו את אולם הישיבות

י. מימון הוצאות משפט (נספח 8)

עוד שרון אנגל: ראש העיר יצא, ועכשיו בועז יצא מחדר הישיבות. ביום 8 לאוקטובר נשלחה

לחיים ולבועז החלטת שר הפנים בעניין הוועדה להליכי חיוב אישי שנוהלו נגדם,

חיים פוזנר: את מתכוונת לראש העיר ולגזבר?

עו"ד שרון אנגל: כן. החלטת השר שמאשרת את המלצת הוועדה לחיוב א ישי, בעניין הליכים

שננקטו נגדם לפני כמה שנים וגם בהמשך להחלטת השר שאימץ את זה, שלא מצאו שום אחריות של ראש העירייה והגזבר בנושא החיוב האישי שדובר אז. בהמשך לכך, הם הגישו בקשה למימון הוצאות משפטיות על סך 26,288 שקל כל אחד, הם צרפו את הסכם שכ"ט שחתמו עם הע ו"ד שלהם. בהתאם לנוהל מימון הוצאות משפטיות, רשאית המועצה לאשר מימון הוצאות משפטיות. לאחר שהנושא נדון בוועדה מייעצת, הוועדה התכנסה וממליצה בפניכם לאשר את הבקשה, בהתחשב בתוצאות ההליך - מדובר בהליך לא פשוט, מדובר בהליך מאוד מורכב. היו פה הרבה חומרים, הם בחנו ה רבה מאוד התקשרויות של העירייה מהעבר, שלטענת הוועדה לחיוב אישי נעשו ללא מכרז. נדרשה פה עבודה. לוועדה לחיוב אישי יש סמכויות מעין שיפוטיות כי בידיה לאכוף על העירייה לתבוע השבת סכומים שהוצאו שלא כדין לדעתם. לכ ן לעניין גובה שכה"ט, אין בתוספת – יש תוספת לנוהל שמד ברת על סכומים. עכשיו, הנושא הזה של הוועדה לחיוב אישי, מימון הוצאות משפטיות בגין ייצוג בפני הוועדה לחיוב אישי, לא היה כלול בנוהל כשפרסמו את התוספת. אחרי זה תקנו את הנוהל, והוסיפו גם את ההליכים האלה כשאפשר לבקש לגביהם מימון. זה לא מופיע בתוספת. אני הקבלת י את זה לייצוג בפני וועדת חקירה – יש הליכ ים מחוץ לביהמ"ש והליכים בביהמ"ש – אז זה לא בביהמ"ש, זה פה. פה יש ייעוץ במשרד,

חיים פוזנר: זה גגות?

עו"ד שרון אנגל: זה גגות, אפשר לסטות מהם. זה סכום גבוה, שאפשר בנימוקים מסוימים גם

לעבור אותו, אם מדובר בנושא מאוד מורכב ש חייב הרבה מאוד - כי זה סכומים מאוד קטנים יחסית.

חאתם דאוד: איפה הנוהל?

עו"ד שרון אנגל: צירפנו אותו (מעיינים במסמכים).בבקשה, זה הנוהל שפורסם ב -2006, נוהל

הוצאות משפטיות. ב -2009 היה תיקון שהוסיף לסעיף ד' תובענות אזרחיות הליכים בפני הוועדה לחיוב אישי: העובד יהיה זכאי למימון; קשר סיבתי ישיר בין מילוי התפקיד לבין המעשה. כמובן מדובר על מכרזים של העירייה, על חתימה על חוזים אז זה בהחלט קשור. שיעור ההשתתפות, יהיה זכאי עד הסכום המירבי שייקבע ע"י שר הפנים בתוספת (מה שאמרתי לכם), ואולם מועצת הרשות בהליך הקבוע בסעיף 8, רשאית לאשר סכום הגבוה מהסכומים ב -50%. וגם, מועצת הרשות רשאית במקרים חריגים, גם מעבר לסעיף קטן א', זאת אומרת מעבר ל -

50% .אם סכום ההוצאות אושרו כסבירים (ואני אומרת לכם שזה סביר), ולאחר סיום ההליך יתברר שהסכום היה נחוץ וסביר בהתחשב בהתפתחויות.

עכשיו, זה לא מופיע בתוספת בכל מקרה. הוועדה לחיוב אישי לא מופיעה כי היה צריך להוסיף פה סעיף, כשהם תקנו. עכשיו, זו לא וועדת בדיקה כי וועדת בדיקה זה משהו מינורי, זו וועדה עם סמכויות שיפוטיות. אז אני הקבלתי את זה לוועדת חקירה. אמרתי, הם חילקו את זה: בוועדת חקירה יש שלב חקירה זה 20 ושלב אזהרה 50. אמרתי, בין 20 ל-50. הם ביקשו 26 כ"א, זה לא הרבה, ובכל מקרה לא משלמים להם שקל עד שמשרד הפנים מאשר את זה. זאת אומרת, אנחנו מאשרים 26,288. זה עובר למשרד הפנים, ורק אז אתה משלם לו. אז אם יגידו במשרד הפנים זה לא 26, זה 20 אז ניתן להם 20. מה שיקבע. בגלל שזה לא כתוב בתוספת, אין לי אומדן.

חאתם דאוד: אז לא עדכנו את הסעיף,

עו"ד שרון אנגל: בדיוק.

מימי אלימלך: הרי אנחנו מאשרים את ההמלצות של הוועדה, והוועדה ציינה את זה.

חאתם דאוד: אז אנחנו מקבלים את המלצת הוועדה?

איקי צור: מה שאנחנו מבקשים לאשר עפ"י נוהל מימון הוצאות משפטיות של נבחרי ציבור

ועובדי ציבור ברשויות המקומיות, מתבקשת המועצה לאשר המלצות הוועדה למימון הוצאות משפט המפורטות בפרוטוקול הוועדה מ-14.10.13.

החלטה מס 448: עפ"י נוהל מימון הוצאות משפט של נבחרי ציבור ועובדי ציבור ברשויו ת

המקומיות מס' 5/2009 ו- 6/2004 מאת משרד הפנים מחליטה המועצה לאשר מימון הוצאות משפט למר חיים אביטן – ראש העיר ולמר בועז חריף – גזבר העירייה, עפ"י המפורט בפרטיכל הוועדה למימון הוצאות משפט מיום 14 באוקטובר 2013.

מאושר פה אחד

חיים פוזנר: כנראה שזו ישיבה אח רונה, אני מבקש ולרשום את זה בסיכום, שאני אקבל את

הפרוטוקול לפני ה-22 לחודש