1 12 13

פרטיכל ישיבת מועצת העירייה השלוש עשרה

ישיבה מן המניין מס' 1-11/11

שהתקיימה במתנ"ס בית אליעזר

ביום שלישי ז' בשבט תשע"ב – 11 בינואר 1011

תרנ"א– תשע"ב

1191 - 2112

2

נכחו ה"ה חיים אביטן – ראש העיר, יו"ר

סימון בן סימון – חבר המועצה

חאתם דאוד – חבר המועצה

רביע מקלדה - חבר מועצה

חיים פוזנר – חבר המועצה

חסר ה"ה: מנחם טפר – חבר המועצה

מוזמנים ה"ה: יצחק (איקי) צור – מנכ"ל העירייה שלמה בוזגלו – מנכ"ל העמותה לתרבות הפנאי

עו"ד שרון אנגל – היועצת המשפטית גבי אברג'ל – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה חנן אדרי – מנהל משאבי אנוש מנחם כהן – מבקר העירייה שרה גרוס – סגנית הדובר אבישי קימלדורף – מהנדס העיר נעמי חיאט – סגנית הגזבר זיוה גבאי – מנהלת אגף הרווחה סיון צין – מנהלת מח' או"ש ונהלים עו"ד אביעד סיני – מנהל מח' נכסים יהודית אסולין – מנהלת פניות הציבור עליזה גואטה – מנהלת מח' חשבות מימי אלימלך – מרכזת ישיבות המועצה

גופי סמך: תמר בלום – מנכ"ל הקרן לפיתוח חדרה

גדי מדור – מנכ"ל הטכנודע

אורחים: ענת ברקאי – נבו, תומר חין ושגיא – ניהול פרויקטים "אביב ניהול"

תומר חין -

סדר היום: א. מידע,

ב. חילופי גבריי בעירייה

ג. מינוי רו"ח חאתם דאוד ככמ"מ יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה

ד. תקציבים בלתי רגילים

ה. מכירת מקרקעין סמוך לפיאצה

ו. ביטול הפקעה בחלק מחלקה 474 בגוש 11571

ז דו"ח מבקר המדינה לשנת 2111

ח אישור פרטוקול וועדת הנחות במיסים

ט. אישור וועדות החלטת העירייה

3

א. מידע

חיים אביטן: בוקר טוב לכולם. ברשותכם אני מתכבד גם לפתוח את ישיבת מועצת העיר, ישיבה

מן המנין. יש לנו על סדר היום מספר סעיפים, אבל לפני מספר הסעיפים אני אעבור על מידע כללי. ברשותכם, קודם כל אני רוצה לברך את רו"ח חאתם דאוד, חבר המועצה החדש וכמובן גם את מנחם טפר שלא הגיע (הוא חולה), וכמובן את אלה שעזבו אותנו רו"ח בשארה, הדר סלע ורוממה, כבר ישיבה קודם. אני רוצה להודות לבשארה וגם להדר סלע, על התרומה הגדולה שתרמו לנו במועצת העיר גם בישיבות מועצת העיר ו בוועדות לפיתוח העיר. אני חושב שהיתה להם מעורבות חשובה וטובה לקידום העיר, שבאמת העיר התקדמה והגיעה להישגים. אז קודם כל תודות לכל מי שהיה ואני מאחל הצלחה גם לחדשים. ב -11.1 התקיים ביקור של שר התחבורה בחדרה, היה סיור מקצועי ברחבי העיר והצענו מספר פרויקטים בתשתיות ואני מקווה מאוד מאוד שחלק גדול מהבקשות שלנו אכן יתממשו, בהמשך לפיתוח שהיה לנו בעיר; וכמובן בהמשך לזה היה עוד ביקור, של סמנכ"ל משרד החינוך, שהיה פה בסיור מקצועי בגני ילדים, מוסדות חינוך, ויש לנו ב-19 לחודש ישיבה במשרד החינוך, לגבי סיכום על מספר מבנים נוספים שאמורים להיבנות בחדרה. זה בנוסף לכל גני הילדים שאנחנו מתכוננים לחינוך חובה מגיל 3 ו-4. גם על זה אנחנו צריכים להיערך– אני הייתי במשרד החינוך בפגישה גם בנושא הזה, עם שר החינוך, עם מנכ"לית המשרד, עם סמנכ"לים ועם כל הגורמים. אנחנו נערכים להיערך בספטמבר לבנייה של גנים חדשים. החל הרישום לכיתות א' ולגני ילדים. הרישום עבר ל'בית יד לבנים', כדי לקלוט את כל המבקשים ולהירשם בעקבות חוק חינוך חינם. בנוסף לזה, גם מפורסם בהרבה מקומות – גם בתקשורת, גם בעיתונים ראיתי – רישום ע"י האינטרנט. כניסה דרך האינטרנט ולהירשם. זה חלק מהשיפורים שהעירייה עוברת. אמנם זאת לא השנה הראשונה, אבל זה עכשיו הולך ומתרחב. אפשר לראות לא רק מידע באתר האינטרנט, על העירייה, אלא אפשר להיעזר ולהשתמש בו בכל מיני שירותים. אז כפי שאמרתי, אגף החינוך נערך בשיתוף אגף ההנדסה, וכמובן בניהולו של המנכ"ל, לקיים וליישם את חוק חינוך חינם לרבות איתור השטחים הציבוריים , תקציבי בינוי, משרד החינוך ו... הבנייה.

היישום יתפרש כמובן על פני כמה שנים, אבל צריך לתת מענה בספטבר, אם נבנה כמה גנים ואם לא, צריך לתת איזה חלופה זמנית ותוך כדי זה גם נבנה. נהיה באיזשהו לחץ מקומי, אבל כפי שאמרו את זה אצל השר, אנחנו הולכים לקראת פרוייקט לאומי בנושא הזה. בתי הספר היסודיים נכנסו לניהול עצמי, נמצאים בשלבים של הכשרה של המנהלים, המזכירות ובניית נהלי עבודה בכל הנושא הזה.

אני בהזדמנות הזו, רוצה להזמין את כולם לחנוכת המעלית בבניין העירייה. בסימן טוב ובמזל טוב, מאז 55 ועד היום לא היתה מעלית בעירייה, בניין עם 3 קומות לצערי הרב מוגבלים ונכים, אני כראש עיר וגם מנהלים בכירים, בקומה השלישית היינו יורדים לטפל, לשמוע, לתת שירותים. זה לא היה נעים. לקחנו את המשימה הזאת על עצמנו, כפי שאנחנו יודעים לעשות כמה משימות, ואכן ביצענו בשעה טובה ומוצלחת, ביום ראשון היא תתחיל לעבוד. זה היה סעיף א'.

4

אנחנו ברשותכם עוברים לסעיף ב– חילופי גבריי במועצת העיר.

ב. חילופי גברי במועצת העיר

חיים אביטן: כפי שאמרתי לפני כן, אם המינויים של מר מנחם טפר, רוה"ח חתאם דאוד כחברים

בוועדה למילוי תפקידי המועצה, מתבקשת המועצה לאשר את צירופם, במקומם

של חברי המועצה היוצאים: רוה"ח בשארי ערסאווי וגב' הדר סלע. כולם

מאשרים?

החלטה מס' 103: עם מינויים של מר מנחם טפר ורו"ח חאתם דאוד כחברים בוועדה למילוי

תפקידי המועצה, מחליטה המועצה לאשר צירופם במקומם של חברי המועצה היוצאים רו"ח בשארה עבסאוי והגב' הדר סלע.

אושר פה אחד

ג. מינוי רו"ח חאתם דאוד ככמ"מ יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה

חיים אביטן: בהצלחה. עכשיו אני ברשותכם, הדר סלע כפי שאתם יודעים, היתה מ"מ של יו"ר

הוועדה לתכנון ובנייה, מ"מ שלי. עם מינויו של רוה"ח חתאם דאוד כחבר מועצה, אני מבקש להביא את המינוי שלו לאישור, כמ"מ ליו"ר הוועדה לתכנון ובנייה.

אנחנו מאשרים?

החלטה מס' 103: עם מינויו של רו"ח חאתם דאוד לחבר המועצה, מחליטה המועצה לאשר

מינויו כמ"מ יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה.

מאושר פה אחד

ד. תקציבים בלתי רגילים (נספח 1)

בועז חריף בוקר טוב. קודם כל לגבי חברי מועצה חדשים, אנחנו נוהגים לשלוח את רשימת התב"רים 11 ימים לפני ישיבת המועצה, ל רשימה מצורפים כל ההרשאות שמתייחסות לכספי מקורות חיצוניים שקיבלנו. יש לכם זמן, במשך ה -11 ימים האלה, לשאלות שאלות את מנהלי האגפים או אותי. מנהלי האגפים מציגים את התב"רים שלהם פה, אם יש שאלות לגבי עבודות הפיתוח. יש שני סוגים של תב"רים: תב"רים חדשים ותב"רים שאנחנו מגדילים את ההיקף שלהם.

תב"ר 553 – שיפוץ המוקד העירוני 451 אלף שקל, שיפוץהמוקד העירוני במסגרת עיר ללא אלימות. העירייה משדרגת את מצלמות האבטחה ברחבי העיר, במימון המשרד לביטחון פנים. תב"ר זה מיועד לשיפוץ חדרי המוקד, שישמש גם כחמ"ל לשעת חירום ובתוכו יוצבו המצלמות. יש צורך בשיפוץ המבנה והקמת תשתית 5

חשמל ותקשורת

תב"ר 554 – פארק מדע מוזיאון בטכנודע: אני הזמנתי לפה את מנהל הטכנודע.

לחבריי המועצה שלא ראו את המקום, כדאי לבקר במקום הזה. השקענו שם, גם עירייה וגם מקורות חיצוניים, קרוב ל -15 מיליון שקל. נדרש עוד סכום של 1.5 מיליון כדי להשלים שם את העבודות ואנחנו מבקשים לאשרזאת מקרנות הרשות.

חיים פוזנר: יש מכתב מהמנכ"ל שאומר זה הסיפור, השאלה עכשיו האם יש איזה גורם מקצועי

שמאשר זאת? האם יש אדריכל, רו"ח שאמר: נכון, זה מה שצריך, זה מה שעולה.

איקי צור: א. ממש כן. יש בתוך הטכנודע גם ... ואנחנו בוועדת ההיגוי שלנו, שכוללים בה

מהנדס העיר, גזבר, גם עוברים בעניין הזה.

אבישי קימלדורף: אנחנו גם אלה שהוצאנו את ההיתרים, אנחנו גם עושים שבקרה על הפעילות

הבנייה. מברכים עליה. אני מוכרח להגיד שעושים שם עבודה מאוד יפה ומדוייקת, ומאוד אחראית מבחינת התקציבים.

בועז חריף: תב"ר 555 – פרוייקט "עוז לתמורה": שדרוג סביבת העבודה למורים במסגרת

רפורמת "עוז לתמורה" לבתי ספר תחכמוני, תיכון נעמ"ת, תיכון חדרה, תיכון בית אליעזר, במימון של משרד החינוך בסך 141 אלף שקל תב"ר 555 – תכנון תב"ע 572 קרקעות בחוף הים, הת חלת התכנון של התשתיות באיזור זה.

תב"ר 557 – ניקוז עירוני 551 אלף שקל עבור ביצוע תכנון ניקוז בשכונות הוותיקות: נווה חיים, ברחובות המגינים, הכנסת, יגאל אלון, סידקו, גרינבוים.

תב"ר 551 – הקמת גן ציבורי בשכונת ויצמן– 111 אלף שקל תב"ר 559 – תשתיות עצים מסוכנים: אנחנו מטפלים מדי כמה שנים בתשתיות של עצים. יש פה עצים של 111 שנה, מטפלים בבעיות של הרמת עצים ע"י שורשי העצים, סה"כ 151 אלף שקל

תב"ר 571 – שיפוץ מבנים ומגרשים בשימוש העמותה 511 אלף שקל ועוד 45 אלף שקל מימון חיצוני. שיפוץ מבנים בבעלות העירייה בשימוש העמותה לתרבות הפנאי, מועדוני נוער, מגרשי ספורט. הכסף מתקבל ממימון קרן המתקנים.

תב"ר 571 – הסדרת צומת הנשיא -רוטשילד: 1 מיליון שקל, מימון של משרד התחבורה 711 אלף שקל; מימון קרנות הרשות– 311 אלף שקל

אבישי קימלדורף: בעצם רח' הנשיא הוא רחוב שלמעט 2 צמתים הוא מרומזר כולו. צומת אחת כבר

התחלנו לבצע, רמזור הרב -קוק – הלל יפה, בביצוע; והרמזור השני שההרשאה הגיעה רק לפני מספר שבועות, של צומת הנשיא – רוטשילד, גם הוא הופך לרמזור.

אנחנו למעשה כבר סיימנו לתכנן את הרמזור הזה. ההרשאה הזו היא הרשאה לביצוע. משרד התחבורה כבר אישר את הרמזור. אנחנו לא יכולים לבצע את שני הרמזורים.

5

חיים אביטן אז למה לא מתחילים עכשיו עם הלל יפה?

אבישי קימלדורף: לא, הלל יפה התחילו. משלימים עבודות מים וביוב, הם מסיימים, אנחנו

ממשיכים. זה אותו קבלן, שלנו ושלהם, שניהם זכו במכרזים שונים, אנחנו מתחילים בימים הקרובים את הביצוע. את הרמזור השני נעשה בפאזה של 3 חודשים כי אנחנו לא יכולים את כל הרחובות-

חיים פוזנר: נבדקה חלופה של כיכר?

אבישי קימלדורף: יש כיכר. אנחנו מחליפים את הרמזור כי היא לא מחזיקה את נפחי התנועה.

הרמזור יאפשר לנו לעשות גל ירוק ברח' הנשיא, מה שכיכר לא מאפשר.

חיים אביטן: את עץ זית לאן מעבירים? זה חשוב, הוא בן 311 שנהשלא יעבירו אותו לשום

מקום, שיתאמו את זה איתי.

חאתם דאוד: יש לך בירור יותר ספציפי של הקרנות, של מקור המימון?

איקי צור: כשאתם מאשרים פה תב"רים, זה מהווה בנק לפעילות. אנחנו לא יוצאים לעבודה

עד שלא מגישים את התב"רים לאישור משרד הפנים. כשאנחנו מגישים למחוז, אנחנו מגישים עם מצב הקרן. בשארה מבקש תמיד את מצב הקרן, ואז, עפ"י החלטת ראש העיר והמנכ"ל, אנחנו משחקים עם הכסף שיש ואז מוציאים את התב"רים לפי סדר עדיפויות שנקבע בהנהלת העיר. זאת אומרת, פה האישור הוא לא לצאת לעבודה, הוא רק אישור עקרוני שיש בנק של עבודות שאפשר לצאת, הסדר נקבע ע"י הנהלת העיר ובאישור המחוז, אחרי שהוא בודק את המצב הכספי של הקרן. הדף הבא הוא תב"רים קיימים.

אבישי קימלדורף: אנחנו למעשה, בעיצומם של הרבה מאוד פרויקטים כחלק מפיתוח העיר:

תב"ר 514 - רח' מוהליבר : אנחנו מגדילים את התקציב המקורי ב -75 אלף שקל בשביל להשלים את תכנון הניקוז שמשלים את הניקוז של המרכז המסחרי שנבנה.

תב"ר 414 – פיס ירוק גן בורוכוב: למעשה אנחנו מוסיפים בגן עצמו אלמנטים של בטיחות; ניקוז ליד המקלט; גידור סביב הגן; נגישות לנכים שנדרשה ע"י הפיס.

תב"ר 355 - השתתפות בפרוייקטים של החברה הכלכלית, זה תקציב קבוע: זה בעצם התחזוקה של פארק נחל חדרה, דרך התב"ר הזה.

תב"ר - שיפוץ בית רם: עבודה שמתבצעת בימים אלו לתפארת העיר חדרה, שיפוץ בשל בית בן קרוב ל -121 שנה שמבצעת הקרן לפיתוח חדרה, אנחנו מגדילים את התקציב לטובת פיתוח החצר והתאורה החיצונית, ובכך נשלים עוד בית לשימור, בעיר חדרה. כנ"ל בית קוטלר, גם כאן הבית עצמו למעשה גם ע"י הקרן לפיתוח חדרה, סיימנו בעצם את העבודות לשימור הבית. מה שחסר, זה עבודות פיתוח השטח ותאורה חיצונית שאנחנו רוצים גם אותם להשלים. זה מול בית פיינברג.

7

חיים פוזנר מי מבצע את כל העבודות?

איקי צור: שני הפרויקטים האחרונים – בית רם ובית קוטלר – מבצעת הקרן לפיתוח חדרה.

שני הפרויקטים הם פרויקטים שהיה בהם גם גיוס, י ש תקציבי חוץ: אחד בקרן לידידות, השני דרך המועצה לשימור אתרים.

חיים אביטן: תמר, יש לו"ז לסיום עבודות, מתי גזירת סרט?

תמר בלום: בית רם לפני פסח; בית קוטלר יהיה כבר אחרי פסח. אנחנו יוצאים עכשיו לשטח אז

יהיה די בסמיכות אחד לשני.

חיים אביטן: בסדר, אז צריך לעשות כמו שעשינו בבית פיינברג, לקבוע יעד וכולם יצמדו לו.

תמר בלום: אפשר בהחלט.

אבישי קימלדורף: תב"ר 551 – התחנה המרכזית החדשה: כזכור לכם, אנחנו בעצם מעתיקים את

התחנה המרכזית ממבנה שכור שאגד שוכרים במרכז העיר, לפרוייקט אגרומן בסמוך לכביש החוף. היתה הרשאה קודמת של מיליון שקל ממשרד התחבורה, לבקשת ראש העיר בשל התקדמות מאוד יפה של התכנון, שר התחבורה הגדיל להרשאה נוספת שתעמיד את הפרוייקט על 4.5 מיליון, כאשר יש פה מימון 15% ממשרד התחבורה. ואנחנו בכך נשלים את הבניה של מסוף האוטובוסים החדש תב"ר 555 – גן המייסדי ם: כל כמה שנים צריכים לתחזק את הגן הזה. זה גן באיכות ורמה מאוד גבוהה. יש שם החלדה של עמודי הזיכרון של הנופלים, ואנחנו לקראת יום הזיכרון זה המעט שאפשר לעשות בשבילם, זה לשפץ את המקום. זה דבר מאוד חשוב.

תב"ר 571 – רח' הנשיא -הלל יפה -הרב-קוק: אותו רמזור שהזכרת י קודם. מאחר ובסופו של דבר יצרנו שם רמזור כפול, זה רצף של שני רמזורים מחוברים, ביקשנו ממשרד התחבורה הגדלת ההשתתפות ואכן קיבלנו. וכאן בעצם הגדלת ההשתתפות שלהם, מבוטאת בחלק היחסי שלנו ושלהם. אנחנו מוסיפים 51 אלף, משרד התחבורה מוסיף 211 אלף כדי לגמור את הפרוי יקט הזה. זה במרכז העיר, יש תשתיות קיימות, מעתיקים עמוד חשמל, מטפלים בכל מיני תשתיות ישנות מאוד.

תב"ר 575 – תב"ר של נזקי חורף: כמו שאנחנו מטפלים בעצים, אנחנו מטפלים גם בנזקי חורף, בתשתיות כבישים ותעול. בעצם זה ניקיון של תעלות, פתיחת תעלות סתומות. לשמחתנו החורף הוא חורף, אז אנחנו צריכים לטפל בדברים האלו.

עמודי חשמל: תחזוקה של עמודי חשמל ברחבי העיר. כידוע לכם, בחדרה יש כ-211 ק"מ כבישים.

רביע מקלדה: אבל זה לא ידענו לפני, במכרז, של ה-211 אלף

1

אבישי קימלדורף: לא, זה תב"ר קיים, שמגדילים אותוזה תב"ר 545 – תכנון פיינברג-רש"י: יש

פה פרויקטים שמתחברים אחד לשני. כחלק מהיתרי בנייה מאוד גדולים שאישרנו בוועדה המקומית, אנחנו מבקשים להשלים תשתיות ברח' רש"י, התפוז, פיינברג, הוספנו עכשיו גם את מתחם רח' העוגב (בעיית ניקוז קשה), ברח' חטיבת גבעתי.

יחד עם ההיתרים היו גם משימות תשתית.

חיים אביטן: אלה שכונות וותיקות מאוד מאוד שהתשתיות על סף קריסה שם.

אבישי קימלדורף: ואנחנו הכנסנו לתב"ר הזה גם את השלמת התכנון של מתחם בזק ומנרה, כדי

למנף עוד 51-51 יחידות דיור. זה פשוט השלמות של תכנון במקטעים קיימים בעיר של תשתיות רעועות מאוד מאוד. אגב, ברור לחלוטין שברגע שמסתיים תכנון, נוכל לגבות כבר מהתושבים על מרכיב הקרקע, ויהיו פה גם הכנסות כך שתב"ר שבסוף מכסה את עצמו.

חתאם דאוד: אתה קודם הולך על התב"רים הקיימים ואח"כ לחדשים, או שזה במקביל?

איקי צור: לא, זה הולך במקביל, לפי סדר העדיפות שנקבע ע"י הנהלת העיר. פה נותנים את

ההסכמה העקרונית, סיימנו את הכסף. קח עמודי חשמל: יש לנו ... עמודים עם כל החורף שקרה עכשיו, רוצים ללכת למנה שניה. עכשיו, לפי מצב הקרן אנחנו נותנים סדרי עדיפויות,

חאתם דאוד: אבישי, אתם עושים מכרזים חדשים עבור הגדלת התב"רים או אותו קבלן ממשיך?

איקי צור: לא, אם הוא עומד בזה,

חאתם דאוד: אבל פה יש הגדלות יותר מ-25% תוספת

אבישי קימלדורף: אז יוצאים למכרזים. חלק מהפרויקטים זה מכרזים חדשים, חלק פרויקטים

קיימים.

חאתם דאוד: מעל 25% תוספת, מכרז

אבישי קימלדורף: ברור לחלוטין.

חיים אביטן: עוד שאלות? באין שאלות הכל מאושר.

החלטה מס' 103: המועצה מחליטה לאשר תקציבים בלתי רגילים וקבלת הלוואות ו/או

מענקים , עפ"י המפורט במסמך הגזבר מיום 12 בינואר 2112.

אושר פה אחד

9

המכירת מקרקעין סמוך לפיאצה (נספח 1)

אביעד סיני יש לעירייה זכ ויות במקרקעין בגודל של 211 מ' שיושבים סמוך לפיאצה במרכז חדרה, מתוך הרצון לגייס כספים באמצעות שיווק קרקעות, פרסמנו את הקרקע הזו למכירה. בפעם הראשונה פרסמנו אותה במכרז פומבי, מחיר מינמום. יש לנו חוות דעת שמאי על סך 3.3 מיליון₪. שמנו מחיר מינימום של 3 מיליון ₪.

הפוטנציאל עצום שם, פרסמנו עם חוות דעת שמאי, לצערנו לא הוגשו הצעות.

לאחר מכן פרסמנו ללא מחיר מינימום, גם לא הוגשו הצעות. להערכתנו ויש כאן גם מכתב מטעם השמאי שליווה אותנו, בשל המורכבות במימוש לא הוגשו הצעות.

ואולי אבישי יפרט.

אבישי קימלדורף: זו קרקע בבעלות העירייה, שיש עליה זכויות ל-1,211 מ' עיקרי. הקרקע עצמה

פחות מ-211 מ195 מ', מותר לבנות שם מגורים. תא השטח הזה צמוד לתא שטח גדול יותר, שעליו בנו כבר בניין של 2 קומות עכשיו נבנות עוד 5 קומות ע"י יזם פרטי. יוצא שעל תא שטח גדול נבנה בניין גדול ועל תא שטח קטן, בעצם שעליו יש את הזכויות שלנו, יהיה בניין שכאילו ידבק לבניין הזה. ליזם מן השורה, כנראה, לא כל כך כדאי לקנות את הקרקע הזאת ולבנות בניין עצמאי קטן, ליד בניין קיים גדול. מה גם שהשטח מאוד מאוד צפוף, וכדי לייצר שם חדר מדרגות ולובי נפרד לחתיכה הקטנה הזאת, יש קושי רב וכנראה שצריך לעשות תיאום עם הבניין השכן.

אפשר לבנות את זה עצמאי, אבל זה מאוד מאוד קשה.

רביע מקלדה: הבעיה לא במכירת הקרקע, לי אין בעיה עם זה. מבחינת המכרז, הוראות הדין

לבטל, לא לעשות מכרז.

חיים אביטן: יש פה גם חוות דעת משפטית של ...

עו"ד שרון אנגל: העירייה יש לה קושי לממש באופן עצמאי את הקרקע, היא גם לא בונה בנייני

מגורים ומשווקת אותם, אני לא חושבת שזה תחום התמחות המיוחד שלה היום, לשווק קרקעות. אז לכן המטרה למקסם את הרווח במכירה. עפ"י הדין, כשאתה רוצה למכור קרקע, אתה חייב לעשות את זה במכרז פומבי. המשמעות של המכרז הפומבי וכל התקנות שחלות עליו, זה שמעטפות סגורות, זה שאף אחד לא יודע מה מציע השני ויש כללים מאוד מאוד ברורים איך אתה עושה את זה. עשינו ניסיון אחד עם מחיר מינימום – לא קיבלנו הצעות; עשינו ניסיון נוסף בלי מחיר מינימום, שתבוא כל הצעה שהיא, גם לא היו הצעות. משמע, במסגרת המסלול הזה של מכרז פומבי, לא נוכל למכור את הקרקע. האופציה שקיימת היום, ובמקרה כזה החוק פותח פתח בעניין הזה, תקנות המכרזים קובעות שכאשר לא מוגשת כל הצעה למכרז או כשיש הצעה יחידה שהוועדה לא ממליצה עליה בגלל המחיר שלה, אז באישור מועצת העיר אפשר להתקשר בחוזה ללא מכרז. המשמעות היא שאפשר לנהל מו"מ. כי מו"מ לפני שיש לך מציע ועפ"י דיני המכרזים הקלאסיים של מכרז 11

פומבי, עד שאין לך מציע והוא נבחר ומאושר ע"י הוועדה, אסור לך לנהל איתו מו"מ. בגלל שאין לנו מציעים, רוצים לפתוח את זה למו"מ פתוח. ולצורך זה אנחנו צריכים לקבל את אישור המועצה, שבנסיבות הקיימות, מכרז נוסף לא יביא תועלת. אנחנו נפרסם את זה לציבור באופן פומבי, ונזמין כל מי שרוצה לנהל מו"מ פתוח עם העירייה. זה תחרות פתוחה שהכללים הנוקשים לא חלים עליה. בסופו של דבר זה ההליך הראשוני. נניח שהעירייה סבורה שמדובר במחיר – כמובן שהיא חייבת לעשות את זה בליווי של שמאי שלה, שאומר שזה סביר ובנסיבות העניין וכו'

– היא צריכה לחתום חוזה. החוזה לאחר שנחתם, עוד פעם מגיע לאישור מועצה ואח"כ עובר לאישור משרד הפנים. מה שאנחנו עושים היום, זה בעצם מאפשרים לעירייה ניסיון שלישי לשווק את הקרקע הזאת בדרך שלישית. אם היא תצלח ויהיה מחיר סביר, ייחתם חוזה שיהיה כפוף לאישור מועצה שתבדוק עוד פעם את כל ההתרחשות וכו', ואישור שר הפנים. רק אח"כ החוזה נכנס לתוקף.

סימון בן סימון: מי קובע את המחיר הסביר?

עו"ד שרון אנגל: מה שעשינו במקרים קודמים, היתה וועדת מו"מ שישב בראשה מנכ"ל העירייה,

הגזבר, היועצת המשפטית, מהנדס העיר, צוות כזה שניהל את המו"מ. זה כמה נסיבות, כי כשאנשים יציעו לך את המחיר, הם גם יסבירו לך למה הם סבורים שהמחיר הזה זה המחיר הנכון. האישור פה זה לצאת לתהליך.

חיים אביטן: זה יבוא עוד פעם לשולחן המועצה. אני אקריא לכם פה את הבקשה: "המועצה

מתבקשת לבחון ולהחליט באם קיימת .... או יש טעם לפרסום מכרז נוסף. באם המסקנה תהיה כי מכרז חדש לא תביא תועלת, אזי תהיה רשאית העירייה לפנות לקבלת הצעות מחיר ממשתתפים פוטנציאליים, לנהל עימם מו"מ ולהתקשר בחוזה שלא בדרך מכרז. מצ"ב חוות דעת משפטית מאת עוה"ד עדנה הס.

חיים פוזנר: מה שאמרה כרגע שרון, שהפניה תהיה לא ספציפית, אלא תהיה פניה פתוחה?

חיים אביטן: פתוחה להגיש הצעות, להתמחרות.

חאתם דאוד: מתי פורסם המכרז השני?

איקי צור: המכרז השני פורסם לפני 4 חודשים

החלטה מס' 110: מכח תקנה 22(ח) לתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח– 1917 ועפ"י חוו"ד

עו"ד עדנה הס – הלשכה המשפטית, החליטה המועצה לאשר ניהול משא ומתן וקבלת הצעות מחיר ממשתתפים פוטנציאלים, להתקשרות בחוזה שלא בדרך מכרז.

אושר פה אחד

11

וביטול הפקעה בחלק של חלקה 434 בגוש 10530 (נספח 1)

אביעד סיני מדובר בתיקון של איזושהי טעות היסטורית שעשינו. על החלקה הזו, חלקה 474 גוש 11571 שממוקמת בגבעת אולגה, יש 3 ייעודים ציבוריים 1. שצ"פ, שטח ציבורי פתוח; השני זה דרך; והשלישי שב"צ. על השצ"פ לפני כמה שנ ים הוקם גן, טרם ביצוע הגן נדרשנו להסדיר את הזכויות של העירייה במקרקעין. איך מסדירים זכויות? מפקיעים. העירייה כשבאה להפקיע בזמנו, בטעות, הפקיעה את כל השטחים הציבוריים שכללו גם שצ"פ, גם דרך וגם שב"צ. לא בדקו בזמנו שעל חלק מהמגרש הזה, על השב"צ, יש חוזה חכירה שאותו המינהל, כבעלי הקרקע שממנו הפקענו (בשנת 2117-2111), חתם מול ההסתדרות הכללית. למה לא בדקו? כי הבדיקה שלנו מסתכמת – היום אנחנו משכללים את הנוהל, אבל אז בזמנו הבדיקה הסתכמה בהוצאת נסח, ואז לא הופיע החוזה בין המינהל לבין ההסתדרות ולכן העירייה הניחה שכל השטחים הציבוריים יכולים להיות שלה, והפקיעה את כולם.

עכשיו, עוד הערת אגב: ברחבי העיר יש שטחים ציבוריים רבים, מרביתם בבעלות העירייה ואז מפקיעים ומסדירים את הזכויות. עם זאת, קיימים מקומות שבהם מטעמים היסטוריים המינהל בחר לתת לכל מיני גופים את הזכויות במקרקעין. יש לנו פה למשל את ישיבת בן -שמואל, שיש לה 21 דונם שטח שהיא החכירה מהמינהל, ולמרות שהייעוד שב"צ ואנחנו יכולים להפקיע – בגלל שזו חכירה שנתנה לגוף ציבורי והשימוש הוא בהתאם לייעוד הציבורי, אנחנו לא מפקיעים, מה גם שאנחנו צריכים לפצות במקרה ואנחנו מפקיעים מעל אחו ז מסויים, כמו במקרה הזה, לפצות ולשלם. משהתבררה לנו הטעות והמורכבות – כי ההסתדרות עשתה שם שימוש ומכרה את זה גם לגורם פרטי והוא בא אלינו בטענות ואמר: חברים, הפקעתם, תפצו אותי, אם אתם רוצים; אם אתם לא רוצים, תבטלו את ההפקעה.

היום יושב שם גורם פרטי ויש שם שתי תכליות שמתקיימות בשב"צ הזה: 1. גן ילדים פרטי; 2. מגרש כדורסל. מגרש כדורסל, דרך אגב, שהוא בין יתר הדרישות שהועלו לשיפוץ לאחרונה, ע"י אולגה.

חיים פוזנר: מותר להעביר לגורמים פרטיים?

אביעד סיני: למינהל, הגורם הפרטי לא יכול לעשות שימוש שהוא לא ציבורי. הוא לא יכול לבנות

שם מגורים. אבל כל עוד הוא עושה שימוש בהתאם לתב"ע הזה. ניסינו לבטל את ההפקעה הזאת דרך משרד המשפטים, ומדיניות משרד המשפטים היא, שמרגע שיש הפקעה לקבל אישור לביטול של משרד הפנים צריך אישור מועצת העיר, ולכן זה מובא למועצת העיר. לנו, כמובן, תמיד תהיה הזכות להפקיע – תקבל הנהלת העיר שהיא רוצה לממש את השב"צ הזה ולבצע בו מה שהיא רוצה – כרגע, אם רוצים להמשיך את המצב כמו שהוא, אז תצריך לדעת שאנחנו צריכים לפצות, וזה לא המגמה שלנו. יש לנו מספיק שטחי ציבור בגבעת אולגה, די והותר, העניין הוא רק לממש.

12

אבישי קימלדורף: אנחנו בעצם מתקנים את הטעות בהחלטת מועצה. זה לא שייך לנו, אנחנו לא

רוצים את זה. זה נעשה בטעות של חוסר ידיעה שלנו שהמינהל העביר את זה לגורם נוסף. אגב, רוב השטח נשאר שלנו.

אביעד סיני: לעירייה יש קרוב ל-7 דונם שעליהם יש גן ציבורי ודרך, והיתרה בגודל של 2 דונם

751, זהה השב"צ שהופקע

החלטה מס' 111: עפ"י חוו"ד של עו"ד עדנה הס –הלשכה המשפטית, סימוכין מש -2475 ,

מחליטה המועצה להתיר לעירייה לבטל את ההפקעה בחלק מחלקה 474 כך שלא תכלול את השטח שבחכירת ההסתדרות של 2,751 מ"ר

אושר פה אחד

ז. קול קורא: תחבורה ברת-קיימא

איקי צור: לגבי הקול קורא, ישנו קול קורא של משרד התחבורה, שאנחנו אחד מ-11 רשויות

שיכולות – זכאיות – עומדות בקריטריונים להשתתף. הקול קורא הזה כבר נדון בישיבת המועצה. ביקשנו את האישור לצאת לדרך ואנחנו עפ"י אבני הדרך של משרד התחבורה, מבקשים להציג היום באופן כללי את הקונצפט הראשוני כדי להמשיך בתהליך. מדובר פה על קול קורא של עד 221 מיליון שקל, קול קורא שיכול להביא שינוי לחלוטין לעיר חדרה, בכלל בכל מה שקשור לתשתיות, לשינוע בין השכונות לבין העיר, בתוך העיר, ולנו מאוד מאוד חשוב לנסות ולזכות בקול קורא הזה. אנחנו נשמע את הקונצפט הראשוני ממהנדס העיר והצוות שמלווה אותנו, ונבקש לאשר. אנחנו אישרנו את היציאה לקול קורא, אנחנו נדרשים היום לאשר את הקונצפט הראשוני, ולכן נציג כמה דקות. אני חייב להגיד פה הערה, אנחנו בהמשך גם הקיים דיונים יותר מקצועיים על הנושא הזה, אבל אנחנו לא רוצים לאבד את אבני הדרך של הקול קורא, לצאת החוצה זה טעות טכנית, מה שנקרא, ולנסות להתמודד על הזה.

אבישי קימלדורף: אנחנו בחרנו צוות רב-תחומי שמונה מעל 11 יועצים וביקשנו רק מקצתם להגיע

היום, כי אי אפשר להיכנס עכשיו לפרטי פרטים של נושא כל כך מורכב, מציגים את ה-hight light אגב, בחרנו את הצוות אחרי מספר הצעות שקיבלנו, מספר חברות בארץ. אין הרבה שמסוגלים לעשות את העבודה. בחרנו את חברת 'אביב ניהול'

שענת מייצגת אותה נאמנה. עושים את העבודה כבר מספר חודשים, עבודה בישיבות קבועות שלנו ואצלם. נמצא איתנו תומר מהצ וות ושגיא שאחראי על האופניים.

ענת ברקאי: מלבדם קיימים גם מוטי זאגה שהוא מהנדס תחבורה ציבורית; אריה הוכברגר;

ציון פוסטין; מיכה אבישר, יועץ טכנולוגי. צוות רב -גוני בשביל לענות על המורכבות של הכנת התוכנית.

13

אבישי קימלדורף: אנחנו מציגים פה תמצית, יש הרבה מאוד חומר. המועצה אמורה לאשר את

הקונצפט הכללי, לאחר מכן יש לנו חודש וחצי לערוך את המסמכים למכרז, זה מאות עמודים של כתיבה שצריך לעשות, עם הרבה מאוד סקרים שנערכו בעיר בחודשים האחרונים. אני מקווה מאוד שנצליח. עיר אחת בארץ תיקח פה 221 מיליון שקל, לפרוייקט תשתית ענק ב -3-4 שנים. לוקחים עיר אחת, עושים בה מהפכה והיא תהיה עיר מודל ואני מניח שאח"כ יהיו עוד ערים. אבל אנחנו מתחרים מול עוד ערים. לנו יש כמה יתרונות גדולים ביחס לערים אחרות: היתרון האחד הוא המיקום שלנו; היתרון השני הוא האופן התכנוני של חדרה, אנחנו מכפילים את עצמנו בעשורים הקרובים. רוב הערים שנגשו, זה ערים שכבר אין בהם הרבה מה לפתח ואצלנו יש עוד הרבה מה לעשות, ואנחנו מאמינים שמשרד התחבורה יראה את זה קדימה. העיר חדרה היא עיר מישורית בפרישה מאוד רחבה, יש בהחלט מקום לשבילי אופנים, להולכי רגל, תחבורה ציבורית. המר חקים בין השכונות למרכז העיר. העובדה שלחדרה יש מרכז עיר חי, פועל, תוסס, שמהווה גם היום מקור משיכה ליישובים הסמוכים – אנחנו הרי משרתים לא רק את חדרה, מרכז העיר חדרה משרתת גם את אליכין, גם את אור עקיבא, גם את יישובי וואדי ערה, גם את יישובי פרדס-חנה כרכור ואנחנו חושבים שאם נכניס טוב תחבורה ציבורית לעיר, בדגש על מרכז העיר, אנחנו גם מאוד מאוד נשפר את מערך המסחר בעיר.

וזאת מטרה שאני די משוכנע שלא כל עיר לקחה את זה כמטרה, לחזק את המסחר במרכז העיר, וגם לא כל עיר צריכה לחבר בין שכונות לבין עיר, כמונו. אז על רקע זה, בעצם עשינו את העבודה המורכבת הזאת (מציג שקפים).

את העבודה עצמה אנחנו מממנים, כך שמשרד התחבורה מחזיר את ההשתתפות בעבודה שלהם עד 211 אלף שקל, אם אני מקבל 71% מהניקוד. גם אם אני לא זוכה, אני מקבל 71% מהניקוד, ויש לי החזר על העבודה הזאת, עד 211 אלף. אנחנו פתחנו תב"ר של 411 אלף, אנחנו לא נממש את כולו. העבודה שלהם בסביבות 251 אלף שקל. למה כתבנו על 411? כי יש הרבה מאוד סקרים שאנחנו עושים: סקרי חניות בעיר, מדידות, סקרי תחבורה משלימים לעבודה. אני אומר גם אם אנחנו משקיעים בזה כסף, וגם אם חלילה לא נזכה – ואני משוכנע שנזכה – גם אם חלילה לא נזכה, אנחנו הרווחנו פה עבודה מדהימה, שתאפשר לנו גם לחזק ולשדרג את העיר, גם אם לא נזכה, וגם למנף פרויקטים עם משרד התחבורה כנגזרת מהעבודה הזאת. אבל עוד פעם, אנחנו נזכה!

חיים פוזנר: מה זה תחבורה לא מוטורית, זה חשמלית?

ענת ברקאי: זה אופנים והליכה רגלית. בעצם המטרה של התוכנית, עפ"י משרד התחבורה, זה

לעודד העברת נוסעים מהנתיב הפרטי לתחבורה ציבורית או תחבורה לא ממונעת, קרי אופנים והליכה רגלית. הפחתת זיהום אוויר זה ערך מוסף, אבל בסופו של דבר המטרה היא להעביר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית.

14

חיים אביטן: רבותיי, בכדי להבין מצורף פה הקול קורא שהגיע. זאת הזדמנות בלתי חוזרת,

הזדמנות חד-פעמית, שפעם בכמה עשורים יוצא דבר כזה ממשרד ממשלתי, שעיר תקבל למעלה מ -211 מיליון שקל לשינוי תשתיות התחבורה וגם דרכי הגישה בהסעות מפרטים לציבוריים, אז אנחנו ... התחלת תהליך או בעיצומו של תהליך.

אני חושב שזה דבר מבורך, אם נזכה זו תהיה יותר מאשר זכיה בפיס. זאת עבודה של כמה שנים, לא בשנה -שנתיים, יעשו את זה במהלך של כמה שנים, וזה יכול לשפר מקצה לקצה את הנושא של התחבורה בחדרה. הלוואי ונזכה, אני חושב שזו תהיה ברכה לעיר.

חיים פוזנר: אבל אפשר ... של משרד התחבורה לאיכות האוויר?

ענת ברקאי: אני חייבת לציין שלמרות שאנחנו לא מנוקדם לנושא הזה, אנחנו כן מתייחסים

בשיתוף פעולה עם איגוד ערים. כן מתייחסים לנושא של איכות האוויר, בעיקר במרכז העיר. ברמת אסטרטגיה, כפי שאבישי ציין, אנחנו מתמקד ים בנושא של חיזוק מרכז העיר; ... תהליכי התחדשות העיר ברחובות מרכזיים; התוכנית תאפשר יצירת תשתית טכנולוגית חכמה, מה שמאוד ישפר את זמינות המידע של ההגעה לאמצעי התחבורה השונים; מאוד חשוב לנו ליצור אלטרנטיבות אטרקטיביות של תחבורה, לנסיעה ברכב הפרטי. זה אומר שבן-אדם יקום בבוקר ויבחר לנסוע בתחבורה הציבורית. הפחתת זיהום אוויר; והפיכת הנסיעה באופניים לאמצעי נוח, מהנה, להגעה למרכז העיר, לעבודה. מבחינת הפרמטרים לזכיה, משרד התחבורה קבע 1 רכיבים, כאשר הם מתחלקים לניקוד איכותי וניקוד אנחנו נפרוט מספר מהרכיבים הללו, כאשר המבחן דבר ראשון לפתור את הנושא של התחבורה הציבורית ואח"כ הכל נשען על זה.

תומר: אני אעבור בזריזות. בעקרון, לפני שמתחילים לעשות תכנון של התחבורה הציבורית יש כמה עקרונות שאנחנו עובדים עליהם: 1. נושא של מעברים, מעבר בין אוטובוסים. אם אני עולה היום בשכונת אולגה ורוצה להגיע לבית אליעזר, אני בוחן כמה מעברים, כיצד נעשה את זה באוטובוסים: או שנעשה את זה במעבר אחד או ש.... מעברים. יש בעצם עקרונות כאלה, אנחנו הגדרנו אותם. אנחנו הגדרנו מספר עקרונות, אחד מהם זה גישה ישירה מכל שכונה למע"ר, ללא טרנספר . זה אומר שמכל שכונה בעיר יהיה אוטובוס או קו שיגיע למע"ר (מרכז עסקים ראשי). ללא שום מעבר לאוטובוס אחר. נושא של תנועה בין שכונות: הגדרנו שבמקום שבן-אדם יסע, לדוגמא, מאולגה עד בית אליעזר באוטובוס אחד ארוך ומפותל, דרך המע"ר, דרך זה, הגדרנו איזשהם הגדרות שאומר שיוכל לעשות טרנספר אחד, כדי שבעצם הנסיעה שלו תתקצר. יש גם איזושהי הירארכיה שאנחנו בעצם בונים אותה. יש כל מיני סוגי קווים, יש קווים ישירים מהשכונות למע"ר ומהמע"ר החוצה למקומות יותר מרכזיים כמו ביה"ח. בעתיד, כשיוקם מרכז התחבורה החדש עד הרכבת, אז זה גם לשם. אם תהיה תחנת רכבת בעתיד, במזרח העיר, גם לאיזור הזה. וכמובן, כל הנושא של קווים שכונתיים, שזה בעצם הרמה ההירארכית הכי נמוכה, 15

שמאספים בתוך השכונות. מבחינת הרמה התשתיתית, יש לנו 3 סוגי רמות 1 .

מת"צ שזה מיסוד תחבורה ציבורית שלוקח את התחבורה הציבורית בדרך במרכז הכביש, מופרד מהרכב הפרטי ובעצם נותן להם העדפה מלאה; 2. יש רמה של רחוב תחבורה ציבורית, שזה בעצם לקחת רחוב ולסגור אותו, להפוך אותו לסוג של מדרחוב, מאוד גדול, עם תחבורה ציבורית בפנים, עם מינימום רכב פרטי או ללא רכב פרטי בכלל; 3. יש את הרמה הכי בסיסית, שזה נתיב תחבורה ציבורית, שזה נתיב ימני, כמו שכולם מכירים שמסומן בצבע צהוב או אדום, ובעצם התנועה הציבורית משתלבת שם, פחות עם העדפה אבל גם סוג של העדפה לתחבורה ציבורית. עוד שני נושאים זה נושאים שבטכנולוגית כלי הרכב, שגם מדברת על התדירות וגם על הנושא של רכבים קטנים, כדי למנוע כניסה של אוטובוסים גדולים לשכונות. אנחנו בודקים את האופציה של לעשות אוטובוסים קטנים, מיניבוסים שיסתובבו בשכונות ויאספו ובעצם יביאו את התושבים למרכז העיר או לנקודות מרכזיות שמהם לוקחים אוטובוסים החוצה מחדרה או לאיזור התעשיה או למקומות אחרים. וגם הנושא של תד ירות, הגדרנו הנחה שבשעות השיא יהיה לפחות אוטובוס פעמיים בשעה, ובשעות השפל לפחות פעם אחת. (מציג שקף) זה מפה של המוקדים המרכזיים של חדרה. אני מניח שרובכם מכירים אותם, זה בעצם המע"ר. אם אני רוצה לתחום את המע"ר, זה תוחם אותו מצפון לדרום מהנשיא עד ביאליק, ממזר ח למערב מאיזור של כביש 4 עד איזור של ה.... יותר לאיזור של שד' ירושלים. אנחנו התמקדנו בתוכנית במרכז העיר, כשאם מסתכלים על התוכנית כולה, במאקרו, הכוונה שהתוכנית תיצור רצף של תשתית, העדפה של תחבורה ציבורית ממזרח העיר למערב העיר. מכיוון בית אליעזר לכיוון שכונת אולגה, ומה שאתם רואים בשרטוט, התשתית החומה מדברת על העדפה שבעצם תהיה מלאה, רצף ממזרח למערב, ומה שאנחנו נציג עכשיו, את החלופה שעבדנו עליה אחרי שבחנו 5 חלופות שונות והגענו למסקנה שהחלופה הכי נכונה לעיר חדרה, מתרכזת באיזור הריבוע שאתם מסתכלים כרגע. זו בעצם החלופה, ומה היא אומרת? היא אומרת שאנחנו לוקחים את מרכז העיר ובונים שם תשתית העדפה לתחבורה ציבורית, ברמה שתיתן לנו את המכסימום תועלת גם לקול קורא מבחינת ניקוד וגם לצרכים של המע"ר כולו. מדובר על רח' הנשיא ורח' רמב"ם ודוד שמעוני שבעצם אנחנו הולכים לעשות שם מת" ס זה אומר שיהיה מסלול במרכז הכביש, ובעצם התחבורה הציבורית תעבור דרכו ותקבל עדיפות. בהמשך זה יהיה כולל עדיפות ברמזורים, עדיפות בצמתים, מה שיקצר את זמן הנסיעה משמעותית. אנחנו מדברים על אותו סוג של מת"ס גם לאורך חטיבת הנח"ל, מאחד העם עד רוטשילד.

כשמי שמכיר את כל הנושא של איזור מגדל המים, בעצם רוצים ליצור רצף אחד מאחד העם עד רח' .... בבית אליעזר. זה בעצם עוד שינויים מת"סים גם באיזור רוטשילד וגם באיזור רח' ביאליק, מה שיאפשר בעצם ... ממזרח למערב, והיא מדברת על חד -כיווניות ודו -כיווניות, כך שבעצם אנחנו כמעט פוגעים בתנועה של הרכב הפרטי ממזרח למערב. אנחנו לא מורידים קיבולות או משהו כזה, אנחנו פשוט יוצרים בעיקר שינוי גיאומטרי של כבישים, כדי לתמוך בתחבורה הציבורית.

מה היתרונות של החלופה הזאת? א. כל הנושא של ... עירוני. מדברים על רחוב 15

רוטשילד, להפוך אותו לסוג של מדרחוב ש תהיה בו תחבורה ציבורית נוסעת, מדרכות רחבות, אפשרות להליכה רגלית, נסיעה של אופנים, זרימה של התנועה ממזרח למערב, כפי שציינתי. התוכנית גם מדברת על צמצום מקומות חניה במרכז העיר. דרך אגב, זה חלק מהניקוד שמקבלים עליו, החניה זה נושא של 11 נקודות 1% מהתוכנית, לצ מצם את מקומות החניה במרכז העיר, וביצוע מדיניות חניה חדשה. אנחנו בתוכנית הזאת מצמצמים 351 מקומות חניה, וזה לא נשמע הרבה אבל במרכז העיר, אם אני זוכר נכון, יש משהו כמו 2111 מקומות, יותר מ -2111 מקומות חניה. זה לא פגיעה משמעותית, אבל לפחות בראיה של התוכנית זה נותן ניקוד ומאפשר לנו גם לקבל את הניקוד וגם ליצור תשתיות טובות יותר לתחבורה הציבורית. כניגוד לחניה, אנחנו מתכננים לעשות הסדרת חניות במקומות שלא מוסדר כיום. בסקר חניה שעשינו, יש קרוב ל-1711 מקומות חניה שלא מוסדרים

ראש העיר חיים אביטן – עזב את אולם הישיבות

אבישי קימלדורף: בעצם לראשונה עשינו סקר חניה במרכז העיר, ואנחנו יודעים היום שיש לנו

פוטנציאל מאוד מאוד גדול לא ממומש במרכז העיר, מקומות בהם אפשר לייצר חניה ציבורית, כיום אין. אז נכון שמפחיתים בתוכנית מקומות חניה, אבל אפשר להוסיף יותר. וזה מה שסקר החניה גילה לנו.

ענת ברקאי: אנחנו יכולים לראות את הנושא של מדיניות חניה ברת קיימא, שזה אחד

הקריטריונים בתוכנית. אנחנו יוצאים עם סקר חניה במרכז העיר, יצא שסה"כ מקומות בתשלום זה 1597, ו-551 מספר מקומות לא בתשלום, וזה אני מדברת על רחובות העיר. כאשר בחניונים מוסדרים, יש לנו 1233 מקומות חניה בתוך חניונים מוסדרים; בתוך חניונים מוסדרים ללא תשלום, עוד 551. אגב, זה המון למרכז עיר יש לנו גם חניונים בלתי מוסדרים, שזה 379 מקומות חניה

תומר: דרך אגב, אלה 379 מספרי חניות שאם נסדיר אותם, אנחנו בעצם מפצים על אותו 'איבוד' של 351 מקומות חניה, כתוצאה מהתוכנית. זאת אומרת, זה לא שהפסדנו פשוט עשינו החלפה של מקומות חניה שמוסדרים כיום, להחליף אותם למקומות לא מוסדרים וחלק מהתוכנית יהיה להסדיר את המקומות האלה.

סימון בן סימון: למעשה השיטה הזאת עובדת באיזור הקריות ודרומית לחיפה. השאלה , אם

למדתם משהו מאגד לדוגמא? כי במפרצים בחיפה אתה בא עם האוטו ואין לך איפה לחנות. אתה עולה לאוטובוס ואין לך איפה לחנות. כי שם אתה בא, מחליף אוטובוס במפרצים.

תומר: עכשיו אתה מדבר על מרכז היסעים שקיים, וגם בחדרה יהיה מרכז היסעים.

סימון בן סימון: השאלה אם למדתם מהטעויות של התוכנית הזאת, יש שם המון טעויות בתוכנית.

17

תומר בחלק מהסקירות שבעצם עשינו ומהעבודה, זה לשבת בצמוד עם אגד בחדרה, ו...

אקספרס ולהבין מהצרכים שלהם ומה הם עושים. התוכנית הזאת מתבססת בעיקר על האינפוטים שקיבלנו מהם, בנושא איך הם רואים את התחבורה הציבורית בעיר, מה שלא רואים פה זה גם נושא של מסופים חדשים שיוקמו בעיר, שבעצם האוטובוסים יגיעו לשם, וגם – אני מתאר לעצמי, שמה שאתה מדבר זה נושא של חניה של רכב פרטי כדי להחליף לאוטובוס.

סימון בן סימון: אני מדבר על תוצאה שאנשים לא נוסעים בתחבורה ציבורית מהקריות, בגלל ה-,

תומר: דרך אגב, יש שם פרוייקט חדש שנקרא מטרונית, שזה דומה מאוד, זה אמור לפתור את הבעיה הזאת.

סימון בן סימון: זה לא יפתור את הבעיה,

תומר: ממה שאני מכיר, כן. אבל זה רק הזמן יגיד.

ענת ברקאי: אנחנו מנסים ללמוד לקח ממה שקורה במקומות אחרים, לשאלתך.

סימון בן סימון: בינתיים נהרגו על הכביש הזה 3 או 4 אנשים שנוסעים במטרונית הזאת

איקי צור: מה שיפה בתוכנית הזאת, זה שאנחנו תוך כדי תכנון ואנחנו באמת בתכנון

הראשוני, אנחנו נחשפים לדברים שאני לא בט וח שבשגרה היינו מגיעים אליהם.

לדוגמא, הנושא שעלה לנו חזק זה נושא מגרשי החניה. כל המע"ר בחדרה צפוף ובלתי עביר, ובעייתי. היום פתאום אנחנו נחשפים לאיזה זרקור. לכן, גם אם לא נזכה, עדיין יש לנו מהתוכנית הזאת להפיק המון דברים, כולל דברים שבכלל לא העלינו בראשינו על שולחן העבודה שלנו. וזה היפה, כפי שאמרתי, אנחנו ניתן בעתיד, נשב בוועדות עם התוכנית הסופית, אנחנו מציגים פה איזה קונצפט שהוא תחילה של תהליך. מה שאני מבקש, בכמה משפטים, את הטכנולוגיות, כמה משפטית את האופנים,

תומר: אני אציג ממש בקצרה את הנושא הטכנולוגי כי באמת, זה משהו שעם הזמן מתכננים אותו, אבל בעיקרון החלק הטכנולוגי מהווה 11 נקודות מהתוכנית, וכל המטרה שלנו זה בעצם לקחת כמעט את כל המערכות שיש היום וקיימות בשוק.

אנחנו לא ממציאים את הגלגל. אנחנו לא יוצרים יש מאין, אנחנו הולכים על משהו שהוא קיים. חלק מהתוכנית מדברת, לא להמציא משהו. לוקחים דברים קיימים, דברים שחלקם נמצאים בארץ, חלקם לא, ומתחילים ליישם אותם פה. מדברים על שלטים בתחנות, שיתנו דיווח לנושאים מתי מגיע כל אוטובוס. זה נושא של מרכז בקרה שיקום בעיר חדרה, שישלוט גם על הנושא של תאורה, גם רמזורים. העדפה 11

בתשתיות לתחבורה ציבורית, ... שלטי מידע באוטובוסים ובתחנות ובמרכזי ההיסעים הגדולים. וגם מערכות כריזה בתוך האוטובוסים, שפה יש לנו שיתוף פעולה עם מאוד טוב עם אגד ואחד הדברים היותר חשובים במקרה הזה, זה נושא של כירטוס. זאת אומרת, חדרה עדיין אין בה נושא של הרב-קו. אם יכנס הנושא של הרב -קו, אז לאנשים כבר תהיה האופציה לעלות על האוטובוס מראש, בלי לרכוש כרטיס דרך הנהג, לעשות את התהליך הרבה יותר מהר, זה יקצר את הזמן.

זה יוריד את כל העבודה מהנהג באוטובוס והוא יתרכז רק בנושא של נסיעה ולאנשים תהיה כל הנוחות ואת זה.

(מציג) ממש סכימה קטנה לתחנה איך היא נראית, שיש בה גם שילוט .... גם שילוט אלקטרוני, גם מכשיר ולידציה, שעושה ולידציה לכרטיס ולא צריך לעשות ולידציה על האוטובוס. גם מכירת כרטיסים. אנחנו בשלב שמפתחים את הקונצפט הזה פה וממשיכים הלאה.

שגיא: שבילי אופנים במסגרת הקול קורא, צריך איזשהו שינוי תפישה מאיך שאנחנו מכירים עכשיו שבילי אופנים. בדרך כלל אנחנו חושבים כל שבילי האופנים האלה של נחל חדרה, יער חדרה, כל השבילים פנאי ונופש, ואנחנו מדברים פה על ממש שבילים של תנועה בתוך העיר, שהם חלופיים לכלי רכב. זאת אומרת, אם אתם מנסים להבין את הרציונאל מאחורי משרד התחבורה בקידום של הדבר הזה, ממש חושבים על נתיב שעובר בתוך הכביש, והוא נתיב לאופנים. כמו שנוסעים באירופה וככה רואים שזה חלופה לרכב פרטי. מתוך הרציונאל הזה אנחנו מנסים לבנות איזושהי תוכנית, שבעצם תאפשר את הקישור של שבילי אופניים בכל השכונות, זאת אומרת תנועה פנימית בתוך השכונות במוקדי הפעילות השכונתיים, וכמובן החיבור למע"ר והאינטגרציה עם התחבורה הציבורית. מה שזה בעצם אומר, שברמה העקרונית אנחנו רוצים להגיע לסיטואציה שכמעט לכל תושב יהיה את המרחק של 311-411 מ' מהבית שלו, איזשהו שביל א ופנים מסודר, מקום בטוח לרכיבה באופנים ויוכל להשתמש בו בעצם כתחליף לשימוש ברכב פרטי, וזה הרציונאל שאנחנו עושים. זאת אומרת, זה גם מבחינת תשתית אבל גם מבחינת החיבור למוקדי הפעילות שלו. אז אם זה החיבור לאיזור התעסוקה וכמובן שצריך חיבור לתח"צ.

המודל של אספקת אופנים הוא מודל טיפה בעייתי מבחינה כלכלית, אנחנו-

איקי צור: היום התפרסם מכרז בעירית ראשל"צ, על השכרת אופנים. מבקשים הצעות.

חיים פוזנר: האם נבדקה רמת המינוע בשכונות יחסית לאחרות. יש שכונות שרמת המינוע שם

מאוד נמוכה, גם אין להם רכב פרטי ויש שם בדרך כלל ג ם יותר תושבים לעומת שכונות אחרות. אז אתה אומר תחבורה ציבורית, תלוי לאיזה שכונה?

תומר: זה ממוצע.

19

שרה גרוס במהלך החצי שנה אחרונה, משרד התחבורה הוציא מכרז לתחבורה ציבורית באשכול שפירא נתניה, ולצורך כך עשו ספירות וכו', אז אנחנו משתמשים בתוצאות האלה.

חיים פוזנר: יש סכנה שגבעת אולגה תהיה מנותקת בכלל מחדרה, וביחוד שהמע"ר החדש הוא

שם על הכביש וכו' וכו', וצריך לשים לב פשוט. ו3. ... נוע תנוע, תחבורה חשמלית אולי זו טכנולוגיה מתקדמת. כי בעתיד בגלל כל הזיהום אוויר, כולם יעברו לזה בשלב זה או אחר, אז לפחות לשים את זה בתור הערה. זה לא מוסיף נקודות אבל לומר שאפשר לחשוב על זה, את הנושא של חשמול התחבורה הציבורית.

איקי צור: זו הערה נכונה, אגב, שעולה לנו באמנת הפורום ה -15. אנחנו חתומים ובשלבי

תהליך של אמנת זיהום אוויר עם פורום ה -15, אנחנו עכשיו עומדים בעיצומו של רכישת קט נועים חשמליים, כ... אבל נדבר על זה כשנגיע לעניין של הנושא הזה.

סה"כ רואים שיש פה צוות מקצועי, רואים שהעבודה מתקדמת בנתיב הקריטי, אנחנו כמובן בהמשך נחתוך צוותי עבודה, נציג את כל העבודה לכל הפורומים ולוועדות ומה שאנחנו מתבקשים לאשר, זה בהמשך לאישור הראשוני, שעבר במועצה בדצמבר, האישור לקונצפט הראשוני כדי שנוכל להמשיך להתקדם לצד היותר טכני של הקול קורא.

סימון בן סימון: מה עם מינהרה בין גבעת אולגה לחדרה?

אבישי קימלדורף: מינהרה? אני דווקא בעד לחבר גשרים. אני רוצה שיראו את החיבור, לא להסתיר

אותו.

איקי צור: תודה רבה לצוות – יחזרו אלינו בהמשך להצגת נוסח ההחלטה.

ז. דו"ח מבקר המדינה לשנת 1010 (נספח 4)

איקי צור אנחנו קיבלנו למעשה את דו"ח מבקר המדינה, לפני פחות מחודש. יחד עם זה, אני חייב לומר שמבקר המדינה, כולל הנציגה שלו בשם שרה, שהיתה אצלנו וקי בלו מאיתנו את כל השירות שניתן לתת לעובד ציבור ולא משנה מה תפקידו. קיבלה לשכה, קיבלה מזכירות, קיבלה חומרים, קיבלה שיתוף פעולה, פגישות בטח שבועיות איתי וכו', סתם כוס קפה, ובאמת היתה אווירה של שיתוף פעולה והיה לנו חשוב לתת להם תחושה, שאנחנו לא איזה גוף שעוין אותם ולא הם עויינים אותנו, והם עושים את עבודתם והם עושים אותה נאמנה ואנחנו סומכים על העבודה שלהם. וכך אכן התנהגנו. דבר שני שחשוב לומר: מרבית, אם לא כל הליקויים, הם של שנים קודמות קודמות קודמות, שבחלקם התחלנו אפילו לגעת, ללא קשר לדו"ח מבקר המדינה. ואני אומר פה בהערת אגב, למרות שהיחסים שלי בכל אופן, גם עם טוביה ממבקר המדינה שהוא אחראי על הרשויות בצפון, וגם עם שרה, לא היתה 21

מילה וחצי מילה מהם מה הם בודקים אותנו. אגב, כשקיבלנו את הטיוטה והתחלנו את הדיאלוגים, אמרנו להם זה עיקר הטענה, שאם הייתם יודעים, הייתם מקבלים יותר חומר מאיתנו. כי יש המון נושאים בטיוטה, אם מישהו רואה את הטיוטה, שבכלל בוטלו. הם פשוט מידרו את עצמם.

עו"ד שרון אנגל: הם גם לא ביקשו את ההתייחסויות בע"פ מאיתנו, אני חייבת להגיד.

איקי צור: בדיוק. הכל באווירה טובה נעשה איתם, ולנו לא היה .... זה דבר אחד. אם אני לוקח

רק את שנת 2111 שהרגשנו שאנחנו בשלים באמת לעשות שינויים ארגוניים ולהעביר את העירייה למוד שיכול להכיל את מה שמדבר ראש העיר, על החזון שלו, אז בצוות תיקון הליקויים שמי שעומד בראשו זה המנכ"ל, וחברים בו הצוות, התכנס למעלה מ-5 פעמים וכל פעם נגסבנושא אחר, וכל פעם תיקן נושא אחר. מה שאנחנו נציג פה למעשה, אנחנו נציג חלק מהליקויים שתיקנו; נציג גם את מה שעוד לא נגענו, ונציג את מה שניגע. אבל אני מבקש, תמיד שימו לכם בראש, כולם – גם מנהלים וגם חברי מועצה – כמות הליקויים שתוקנו, הוא לפרק זמן שאנחנו מדברים. יש פה דברים שהם לא מובנים מאליהם. את זה אני מבקש להדגיש. אני חייב להגיד עוד הערה אחת: אנחנו בשבוע שעבר, לפני שבועיים, חברנו לתנועה לאיכות השלטון ואנחנו ביחד איתם ועם המנהלים ועם מאסה של 711 עובדים נמצאים בתהליך של בניית קוד אתי לעירייה, שאנחנו רוצים שעד סוף השנה הוא יהיה הרגל המסיימת של תיקוני הדו"ח. אני לא מציב לעצמי 3 שנים שמותר לי לפי החוק לתקן את דו"ח המבקר. בעוד 3 שנים יעשו ביקורת, אנחנו מקווים תוך השנה או בתחילת השנה הבאה לסיים את התיקונים וללכת כבר למהלך אחר. אנחנו רוצים שזה ישתלב לנו ביחד עם הקוד האתי, ודווקא בחרנו את התנועה לאיכות השלטון, שהם הרבה יותר ביקורתיים והם הרבה יותר מחמירים, ואני מניח שזה יביא אותנו בנושא של ההתנהלות הארגונית, למקומות שלא היינו בהם. נעבור סעיף-סעיף וכל אחד מהמנהלים יתן התייחסות קצרה. אם יש שאלות, אשמח אם תשאלו ונשיב. אני כבר אומר, שאנחנו בהמשך נשב עם וועדת הביקורת וממש נכנס לתוך הפרטים ולתוך הזה. אנחנו ניתן פה סקירה שהיא באמת כללית, היא באמת לא צריכה להיכנס לפרטים ונכנס לזה וועדות הביקורת, ונשב ונדון ואז נבוא למועצה פעם נוספת, לתיקון. בנימה אופטימית זאת,

חאתם דאוד: מתי הפעם הנוספת תהיה? באותו רבעון, בוא נגיד, נבדוק איך מתקדם העניין?

איקי צור: אפשר לקבוע כבר עכשיו, בפרוטוקול: כל רבעון אנחנו מתייחסים למשהו כאן,

עדכון של המועצה דרך וועדת הביקורת.

מנחם כהן: אתה צודק אבל וועדת הביקורת ...

איקי צור: שתי הערות, ברשותכם: הערה ראשונה, ברגע שיבוא חבר המועצה האחרון שנשב

21

איתו, נכיר אותו, נעשה התייעצות, נמנה את יו"ר וועדת הביקורת מקרב החמישיה ההערה השניה, אחת לרבעון אנחנו נציג את מצב ההתקדמויות; 3. אנחנו כבר ישבנו בשבוע שעבר וקבענו, שצוות תיקון ליקויים, יהווה גם צוות מעקב. אנחנו גם נעקוב אחרי תיקון הליקויים, ואתם תראו את התוכנית. נגיש לכם אותה ברבעון הראשון שנשב, ואנחנו מקבלים את ההערה הזאת.

בועז חריף: הנושא הראשון זה נושא של הסדר הבראה. כעקרון, הליקויים שנמצאו בנויים

מכמה קורים: 1. זה הבסיס של הנתונים (אני מתייחס לתקופה של הקד נציה של

ראש העיר משנת 2115, שהיתה טענה שבסיס הנתונים הזה וכ"א בעיקר, הוא לא מתאים ולא רשום כמו שצריך, וזה ליקוי שאנחנו עובדים עליו. 2. נושא שני היה כל מיני תחלואי עבר, כל מיני יתרות שקיבלנו מהעבר ואנשים - זאת אומרת, כולכם באתם או מה מחוז או שאתם רו"ח או שהתע סקתם במשרדי ממשלה ייעודיים.

אנחנו קיבלנו גרעון של 115 מיליון שקל, גרעון נצבר, שעפ"י כל חוק כבר היו צריכים לפרק את העירייה הזאת מזמן. כי זה 51% מהתקציב של העירייה, הגרעון וקיבלנו גרעון שנתי ממוצע של 31 מיליון שקל כל שנה. המטרה של תוכנית ההבראה, המטרה היחידה שלה, זה בעצם להביא את העירייה לאיזון. קבעו שנה מסויימת, ואמרו המטרה להביא את העירייה לאיזון בשנת 2111, וקבעו אבני דרך כדי ליישם את הדבר הזה. התוכנית שחתמנו עליה ב -2117, החליפה תוכנית שנכתמה כבר ב-2114 ע"י רא/ש העיר הקודם, שהעירייה לא עמדה בתוכנית הזאת ונכתבה תוכנית נוספת בשנת 2117.

גם הסדר הבראה זה דבר דינמי, שמורכב מהרבה מרכיבים ושותפות של משרד הפנים ומשרד האוצר. יש אבחנה בפקודת העיריות, לתוכנית הבראה. אנחנו לא בתוכנית הבראה, אנחנו בהסדר הבראה. יש לזה משמעות קשה, כי כל הצעדים ששר הפנים יכול ל... עירייה שבתוכנית הבראה, ולא בהסדר הבראה ואנחנו הערנו את זה גם מבקר המדינה. בכל אופן הסדר הבראה ברשות נחתם בשנת 2117 , ומטרתו להביא את הרשות לאיזון תקציב השוטף החל משנת 2111 ואילך. הסדר זה הוא המשך להסדר משנת 2114 שהעירייה לא עמדה במטרותיו. נספח 1: ההסדר קובע אבני דרך לביצועו. עפ"י חוזר משרד הפנים 2/2115, צעדי ההתייעלות שאותם תבצע הרשות כדי להגיע לאיזון תקציבי, יכולים להיות צעדי קיצוץ והתייעלות בפעולותיה ובשכר המשולם על -ידה וכן צעדים להגדלת הכנסותיה עצמם. עד שהסדר משרד הפנים יעמיד בודק מטעמו לפקח על יישום הסדר ההבראה, הרשות תעמיד לרשות הבודק כל דו"ח או מסמך שיבקש, לרבות דו"ח 95 לשם בקרה ופיקוח על ההסדר. כעקרון, מי שליווה אותנו זה משרד רו"ח בשם – כל דו"ח רבעון הוציא גם נספח שאומר התייחסות לגבי תוכנית ההבראה, איך אנחנו עומדים בשלבים של תוכנית ההבראה ועפ"י ההתייחסות של המשרד הזה, שחררו לנו את ההלוואות שהם היו בבסיס של תוכנית ההלוואה. כי מי שמבין, יודע שגרעון של 111 מיליון שקל, אתה לא יכול להתנהל בשוטף, כי אתה מחזיר כל שנה 31 או 35 מיליון שקל רק ע"ח הגרעון השוטף. אז משרד הפנים שחרר לנו הלוואות גם להקטנת הגרעון הנצבר וגם להקטנת עומס המלוות שהיה בתקופתו כ-35 מיליון שקל החזר 22

כל שנה. סה"כ הפחתת עלות שכר עבודה לא היתה אחת מאבני היסוד של הסדר ההבראה. היתה טענה של משרד מבקר המדינה, שהיה גידול בעלויות של השכר. זה נכון, אבל בנוסף לתוכנית הבראה העיר הזאת גם מתפתחת, ויש משרות שלא היו –

רק באגף ההנדסה יש משרות החל ממהנדס העיר ומהנדס מבנים, כל הדברים האלה שלא היו מעולם, או מנהל נכסים שלא היה מעולם, וכל דבר כזה מגדיל גם את עלות השכר. חלק מאבני הדרך כגון אגרת הכנסות מולאו מעבר לסכום שנקבע, וחלקם מולאו בחסר מסיבות אובייקטיביות, לדוגמא הפח תת פרעון מלוות – אי אפשר להפחית פרעון מלוות, אם משרד הפנים נותן לך מלוות כחלק מהסכם ההבראה. כנ"ל לגבי עלות השכר, היא לא פחתה, אבל היינו אמורים לקבל עובדים רק באישור משרד הפנים. למרות שזאת, עפ"י הדו"חות הכספיים שהגישה העירייה בשנים 2117-2111 השנים הסתיימו ב עודף תקציבי קטן. אני מזכיר לכם, עד שנת 2114 היינו בגרעון ממוצע של כ-31 מיליון. משרד הפנים האמון על ההתנהלות של הרשויות המקומיות ... באופן שוטף למצוא משרד רו"ח ובודק מטעמו את העמידה בהסדר ההבראה. לנוכח המלצותיו של הבודק, כפי שבאו לידי ביטוי בדו"חות הבדיקה ה רבעוניים, אישר משרד הפנים לעירייה ל... באשראים בהתאם להסדר ההבראה. אני אתן רק דוגמא פשוטה, איך אפשר לא לעמוד באבני הבוחן. אחד מאבנים המרכזיות, זה היה הלוואות לאיזון תקציבי, שקיבלנו ממשרד הפנים. חלק מהתוכנית הבראה זה היה מכירת נכסים של העירייה להקטנת גרעון נצבר, ומכרנו ב-51 וכמה מיליון שקל וחלק כהלוואות. אבל אם משרד הפנים לא נותן את ההלוואה לאיזון שוטף במועד, אז עפ"י הכללים החשבונאיים, ... אנחנו עובדים על בסיס מזומן, ואז אם לא קיבלת את ההלוואה עד סוף השנה, אתה לא יכול לרשום אותה. אבל זה חלק מהתקציב שאישר משרד הפנים לעשות-

סימון בן-סימון: בבועז, המטרה שלנו כרגע זה לא לקבל הסברים וכו'. יש ליקוי, מה תוקן ומה לא.

אני רוצה סתם להקריא איזשהו משפט. לדוגמא כתוב ככה (עמ' 7): "גידול במספר משרות העובדים והעסקת עובדים חדשים" כתוב כאן "תוקן חלקית", אני כאיש ביקורת מהצד השני, לא מכיר את המושג "תוקן חלקית". או תוקן או לא תוקן. אם היה צריך לפטר 11 עובדים ופיטרתי 5, אז זה חלקית. אבל אם היה צריך לפטר 11 ועוד לא עשיתי כלום אלא רק קראתי להם לשיחה, זה חלקית

בועז חריף: לא, זה לא תוקן. זה לא תוקן בכלל. אם פיטרת 5 זה חלקית

סימון בן-סימון: אז עכשיו ניקח את התשובה שלך או מי שכתב את התשובה: "הסדר הבראה לא

אסר על קליטת עובדים חדשים, אלא התיר העסקת עובדים חדשים באישור אגף שכר כ"א" וכו' וכו' אבל לא כתוב שקיבלתם אישור.

בועז חריף: אז קיבלנו אישור על חלק,

סימון בן -סימון: לא, זה לא כתוב. כתוב "גידול במספר העובדים, נובע מגידול באוכלוסית העיר 23

בתחום שיפוט, יציאת עובדים לפנסיה או .... והיקף כ"א לא מספק". זה לא אומר שקיבלתם אישור. זה סתם דוגמא. לכן התשובה פה שתוקן חלקית, היא לא תשובה.

(מדברים יחד)

עו"ד שרון אנגל: אבל המבקר לא בחן אם יש אישור או אין אישור, הוא אמר שיש גידול בעובדים,

נקודה. לא בדק את הדינמיקה של קבלת העובדים.

(מדברים יחד)

איקי צור: אני אגיד רק בהערת אגב עכשיו, ולא אח"כ, אנחנו מתחילת חודש דצמבר, עד

אתמול – נכון לאתמול – הפרשנו 51 עובדים מעיריית חדרה. אני מזכיר לכם שבאנו עם התוכנית של הפרישה, כל הסקפטים, כל הציניים, נכון לנקודת הזמן של אתמול, 51 עובדים יצאו החוצה. לטעמי, אנחנו נגיע ל-51-71 עובדים החוצה, שזה משפר אותנו. 2113 לדעתי נראה כבר את התוצאות, נוכל לרשום לרווחה. אבל זה לא דבר של מה בכך להוציא בעירייה 51 עובדים, אני לא מכיר עירייה שעשתה את זה.

חיים פוזנר: וכמה התקבלו?

איקי צור: אולי 2-3. לפי ההסכם שעשינו עם האוצר, מותר לנו 11 מתוך ה-51, ולא הגענו. אני

יכול להגיד בגאווה גדולה מאוד, שרוב המשרות שהיו נחוצות, קידמנו עובדים מבפנים.

סעיף 2: חוסר התאמה במצבת כ"א, אני אענהבכללי רק: עד לפני שנה לא היתה מערכת מחשוב בכ"א בעיריית חדרה, מנהלת היחידה לשלטון ... הקימה מערכת.

המערכת היום מתואמת בין אגף משאבי אנוש לבין השכר, חיל"מ עושה את ההתאמות הסופיות, ואנחנו בזמן הקרוב מאוד נמצא מערכת ממוחשבת של כ"א שגם תחסוך לנו את כל נושא הניירת לצורך כ"א.

חיים פוזנר: לחברה למשק הכלכלה של מרכז השלטון המקומי, אין להם תוכנית כזו?

איקי צור: יש לנו את חיל"מ, רק לא הפעילו אותה בעירייה.

סימון בן-סימון: מזה ניתן להבין, שנכנס בן-אדם לעבודה מבלי לעבור דרך משאבי אנוש?

חיים פוזנר: לא, לא ממוכן, כתבו פתקים.

איקי צור: נכנס למשאבי אנוש, ועבר המכתב לשכר וככה התגלגל הלוך וחזור.

חיים פוזנר: איך יש אי התאמה בין הגזברות לכ"א?

איקי צור: אז אני אומר לך שיש היום מערכת ממוחשבת. סעיף 3: קיבלנו הערה שהעירייה

24

העסיקה 111 עובדים בחוזים אישיים. אז אני אגיד גם לטובת הדורות הקודמים, למרות שזאת הערה מאוד מאוד היסטורית וישנה, התפישה שהיתה נהוגה, אמרה:

אם אני מקבל היום פרוייקט – פרוייקט של הרווחה או פרוייקט של עיר ללא אלימות – אני לא רוצה לגייס את העובדים כקבוע, כי אז הם על ה-pay roll שלי אחרי זה, וזה נשאר מסמר בלי ראש. זאת התפישה. מתוך ה-111 משרות שהועלו בדו"ח, נשארנו היום עם 27 עובדי רווחה חינוכית שאנחנו בזמן הקרוב-

סימון בן סימון: לא ניתן היה לבטל בטיוטת הדו"ח?

יקי צור: אנחנו מתוך כנות ומתוך יחסים מאוד הגונים עם טוביה וצוותו, סיימנו את הפרשה

הזאת אחרי שנשלח – והוא לא רצה להכניס את זה, וזה לא היה קריטי בשבילי כי זה הערה - נשארתי מתוך בכירים שיש לנו אפשרות לגייס 32 ...21 בכירים, ו 27 שעדיין נשארו בחוזים שנצמצם אותם תוך כמה זמן. זה בעיקר עובדי רווחה

סימון בן-סימון: דו"ח כזה מופיע באינטרנט, אז כל תושב חדרה פותח את האינטרנט ורואה-

איקי צור: קודם כל אני גאה בתושבי חדרה שיודעים לפתוח אינטרנט, ושיפתחו ושאלה יהיו

ההערות, שלא יהיה לי הערות על .... מדובר על 5 יועצים– פה זה אטימות של המבקר, אבל עוד פעם, לא היה טעם להתווכח איתו על הדברים האלה. העירייה מעסיקה 2 יועצים לראש העיר: יועץ ויקטור ורז, וכל השאר אין לו יועצים.

עו"ד שרון אנגל: יועצים לראש העיר יש שניים, ובשניים בלבד והם אושרו ע"י משרד הפנים. היתה

לגביהם תביעה בביה"ד לעבודה, והיה הסכם פשרה עם הממונה על השכר שאישר אותם. יתר המשרות זה משרות שהן לא משרות אמון.

איקי צור: החתמת כרטיס נוכחות – נושא כאוב שהעובדים לא מחתימים. אני צריך להגיד פה

הערה שמי שלא חותם כרטיס היום בעיריית חדרה, יש אישור של המנהל שלו על שעות עבודה. זה לא שלא חותמים ולא מורשה.

(מדברים יחד)

חנן אדרי: החוק מדבר על דיווח נוכחות לאו דווקא החתמת כרטיס. זאת אומרת, אם יש

דיווח נוכחות, מבחינת החוק זה בסדר.

חיים פוזנר: בהרבה מאוד חוקים רשום, אזס בעצם החוק מחייב רישום על דפי נייר. זאת

אומרת כל משרדי הממשלה היום, שמשתמשים במערכות ממוחשבות, לא צריכות את זה כי החוק לא מחייב.

איקי צור: אני רוצה להגיד שתי הערות ברשותכם: אנחנו נמצאים בשידרוג מערכת הנוכחות.

לנו כהנהלה, ברור שאנחנו רוצים 111% החתמת כרטיס. נקודה 2. אנחנו כבולים 25

בהסכמים קודמים, אנחנו כבולים בהבטחות קודמות. יש פה תהליך שהוא לא פשוט, אנחנו הולכים אליו עם פינצטה. הניסיון מלמד, שגם כשהלכנו לתוכנית הפרישה והלכנו נכון, בצורה מסודרת, בצורה רגועה, בצורה נבונה, הצלחנו. גם פה נצליח. בינתיים נרכשה כבר מערכת דיווח טלפוני, ועם העובדים הרחוקים הותקנו נדמה לי 1-9 שעונים נוספים. נעדכן בדיוק לפי ההתקדמות, ותראו שיש פה תהליך שיביא בסוף לתוצאה הרצויה.

חיים פוזנר: יש מקומות עבודה שאין בהם שעון?

איקי צור: כרגע לדעתי אין. הכל הושלם. בכל מקום יש שעון.

חנן אדרי: אם אין שעון, אז יש דיווח טלפוני. כי אתה לא יכול לשים שעון על 2 עובדים, אז יש

דיווח טלפוני.

סימון בן סימון: בגלל זה שאלתי, האם יש שעון איפה שיש מקום עבודה? סתם כדוגמא, באיזור

איפה שהקב"ט יושב, רח' ... ?

איקי צור: כן.

סימון בן סימון: זאת אומרת, בכל מקום יש שעון? היום עובד אין לו סיבה לא להחתים כרטיס?

איקי צור: למעט הסכמים קודמים. יש הסכם, נדמה לי במתנ"סים,

שלמה בוזגלו: באגודה לתרבות הפנאי, כל השנים – אני עובד 21 שנים, לא היתה החתמה בכרטיס

נוכחות בגלל אופי העבודה. עובדתית לא חתמו כרטיס נוכחות אלא כמו שאומר חנן, היה דיווח שבסופו של דבר המנהל חתם ואישר את הנוכחות. בשנים האחרונות, בגלל שהעמותה תלויה על חלק מעובדים שהם עובדי עמותה ועובדי רשות, עובדי עמותה מחוייבי ם לכונן שעון, יש גם את הדרישה שעובדי עירייה יחתמו – אני ביניהם – אני גם מסכים לזה, אבל מה שאומר איקי, ואני רוצה את זה וגם דורש את זה, אבל יש תקדים ויש גם וועד עובדים ואף אחד לא יקל ראש בוועד עובדים. כמו שאמר המנכ"ל בפינצטה, אנחנו יכולים גם את הוועד להסכים לתהליך הזה. אני מקווה מאוד שבחודשים הקרובים תהיה הסכמה. לעובדי העמותה יש לא שעון נוכחות אלא באמצעות תוכנה דרך הטלפון. אבל יש עובדי עירייה שעובדים אצלי, שיש להם שעונים, מותקנים כמו אצלי בעמותה ובעוד כמה מקומות, שכל עובד יודע וגם עובדי עירייה שלי יכולים לחתום שם.

חיים פוזנר: הם חותמים פעם ביום?

שלמה בוזגלו: אצלי בעמותה זה כניסה ויציאה בטלפון. עובדי עירייה שייכנסו-

25

(מדברים יחד

איקי צור: אי פיקוח על שעות עבודה נוספות בימי שישי, זה נושא כאוב, בהוראת המנכ"ל, כל

שעות נוספות של ימי ששי בוטלו. כל שעה נוספת היום , ביום ששי, טעונה אישור העוזר שלי כולל יציאות למקרי חירום, יציאות לאירועים. עד שנסדיר. הכוונה שלנו להציב את המנהלים, לתת לכל מנהל את סל השעות הנוספות שלו, להתעסק עם זה אנחנו לא צריכים להתעסק עם זה, אבל יקח עוד קצת זמן.

חריגות שכר ב... עבודה, יש פה צו של האוצר, של נחמני, על 339 עובדים שהיו בחריגות שכר למעלה מ -11 שנים. היום אנחנו עומדים, אחרי עבודה מאוד אינטנסיבית עם נחמני וצוותו, על מתן ....

(מדברים יחד)

אנחנו נשארנו היום עם 71 עובדים שעדיין אנחנו בדיאלוג עם משרד האוצר להתאים את ... שזה דבר שחסר תקדים. מתוך 331 בשנה וחצי סיימנו חריגות שכר של כל העובדים למעט ה-,

סימון בן סימון: זה נקרא חלקי,

עו"ד שרון אנגל: זה דברים מאוד מורכבים של שנים, סימון.

בהעסקת יועצים, הטענה היתה ש... מהעסקה, אני לא אקריא הכל, אבל בעקרון אנחנו מסדירים היום גם את נושא החוזים עם כל היועצים. אני יכולה להגיד על פניו, שלא ידוע לי על יועץ שהועסק בעירייה ואין לגביו חוזה. בנוסף אנחנו הקמנו וועדת יועצים שכרגע כל התקשרות תהיה כפופה לוועדה הזאת. היא גם תחליט אם לפנות רק ליועץ אחד או לפנות לכמה יועצים, זה תלוי בתחום וכמובן שתהיה בחירה מנומ קת לכל יועץ ויועץ. ובהתייחס ליועצים המשפטיים החיצוניים, אני חייבת להגיד שמרבית היועצים הם לא יועצים שהשכר שלהם נגזר מהשכר השוטף של הלשכה המשפטית, אלא יועצים שבעצם עו"ד חיצוניים שמייצרים הכנסה. הם הולכים ופשוט בוחנים כל מיני היטלים כאלה ואחרים שלא נגבו במשך שנים, ומקבלים את השכר שלהם כאחוז מהגביה ולא מהשכר השוטף. בכל מקרה, אנחנו החלטנו על צמצום התקציב של הייעוץ החיצוני ואני מאמינה שאנחנו נעמוד בו. יש נוהל ואנחנו פועלים על פיו.

חיים פוזנר: זה התקשרות היא עם יועצים או עם משרדים.

עו"ד שרון אנגל: גם וגם.

איקי צור: הנושא הבא – אני שחררתי את גבי, יש לו איזה סיור עם קבוצת תושבים מגבעת

אולגה שהוא קבע מראש, ולא רציתי לבטל את הסיור. אני אגיד בשמו: תעסוקת הגנים בשנת 2111 היה קיצוץ של של מעלה מ-15% בתחזוקה של הגנים, זה קצת גרם לאי-וודאות, לאי-הסכמות על שטחים. היתה עזובה, הנושא הזה חזר לעצמו, הנושא הזה מטופל ולהיפך, תראו היום הקמות של גנים (אתם גם חותמים לנו על 27

התב"רים שלהם), רק לתקופה האחרונה בנינו 4 גני ילדים, גני משחקים. היום חתמתם על ויצמן. לגבי היועץ הגינון, אכן היה חוזה הראשון שלו שלא נחתם במועד ובשנה שעברה היתה החלטה של המנכ"ל להוריד לו את השכר ל-51%, בגלל עבודה שירדה ולא היה צורך ב -111%. אנחנו כפי הנראה נחדש איתו את החוזה בחזרה למקור, אבל הכל נחתם והכל תוקן. אנחנו את התקן של הגינון ביטלנו.

שלמה בוזגלו: מבקר המדינה העיר מספר הערות שקשורות לתאגיד על"ה, עמותה לתרבות הפנאי.

לגבי התמיכה הכספית של העירייה בתאגיד על"ה, שלא לפי נוהל תמיכות – העניין הזה תוקן ובעצם העמותה מעולם לא היתה עמותה פרטית, לכן היא לא היתה נדרשת לקבל את הכספים באמצעות נוהל תמיכות. דבר נוסף שהתבקשנו ע"י המבקר, למרות שהיו לנו השגות בעניין הזה, לגב י השקיפות של התמיכה של הרשות ונדרשנו בעצם להעמיס לתוך התקציב של העמותה גם את שכר העובדים של העירייה, ואכן עשינו את זה וכבר בתקציב 2111 ו-2112 שכר עובדי העירייה נמצא בתוך ספר התקציב של העמותה ואז בעצם זה משקף גם את התקציב שמגיע עבור פעילות וגם מגיע באמצעות שכר עובדי עירייה.

(מדברים יחד)

איקי צור: נושא אחרון, נושא הרב – אני חייב להגיד תודה לבן-סימון שהוא הזכיר לי, ראוי

לציין התשומת לב שלו – מינוי הרב לתפקיד מנהל אגף תרבות וקהילה – נעשתה עבודה של צוות הייעוץ הארגוני, ואחד הדברים עלה הנושא של תרבות וקהילה שפעם אחת הוא מטופל גם בעמותה לתרבות הפנאי וגם בעירייה, פעם שניה היה איזה רצון מתוך עבודת המטה בדיונים, לחשוף את אותה קבוצת טיפול לאוכלוסיות יותר רחבות מאשר הם טיפלו. לכן התפקיד הוא באמת פועל יוצא של הייעוץ הארגוני. נעשה מכרז שפה אחד כל משתתפי המכרז מכל המועמדים שהגיעו, בחרו ברב עזריאל. היתה דילמה והיתה הערה לגבי ההשכלה, אבל התפישה שלנו, התפישה המשפטית שהובילה אותנו שקובץ ניתוח העיסוקים הוא קובץ מנחה לעירייה, ודרישות התפקיד דווקא בתפקיד הספציפי הזה, הם לא בהכרח איזה תואר פורמאלי זה או אחר –

סימון בן סימון: מה זה מנחה, מנחה ולא מחייב?

איקי צור: מנחה ולא מחייב.

עו"ד שרון אנגל: קובץ העיסוקים, עפ"י ההלכה, הוא לא מחייב. הוא מנחה. זאת אומרת, צריך

להתייחס אליו, התפקיד הספציפי הזה לא מופיע בקובץ. נכון שהוא כאילו מנהל אגף ואז צריך להתייחס אליו. עכשיו, השאלה אם אתה לא רוצה להתייחס, האם מנהל אגף ספציפי כשמדובר בתפקיד ייחודי, אפשר להסתכל עליו אחרת.

(מדברים יחד)

איקי צור: אגב, גם המבקר קיבל את העמדה שלנו ולא העיר לנו על העניין של ההשכלה ומשרד

הפנים אישר לנו. המינוי הזה היה בדין, באישור של משרד הפנים.

21

בוטלו שתי מחלקות, האגף הזה עובד לילה ולילה, מקיים אירועים לכל המגזרים ואנחנו לא רואים בעיה. גם הערת המבקר היא הערה מינורית ולא-. אם יש שאלות לגבי דו"ח מבקר המדינה?

רביע מקלדה: אני רק רוצה במילה אחת, באמת מי שמעיין בדו"ח לראשונה רואה דברים קשים

סה"כ. אבל מה שחשוב לנו כחברי מועצה, לראות שתקופה קצרה שהצוות המקצועי הביא לתיקון חלק מהליקויים, למרות שזה לא בתקופה שלנו. גם חלק לא מהתקופה שלכם. והשקיפות שהיתה, אני גם שמעתי את זה ... ושלפעמים ביקורת יכולה להיות ביקורת בונה. מה שחשוב לנו כצוות של עירייה, שבסוף להגיע גם –

מבחינת הבקרה שלנו – להגיע בסוף שהכל תוקן. לא תוקן חלקית, הכל תוקן. ואז יכולים לעשות 'וי' על הכל. אם פה דברים שאפשר ללמוד מהם מבחינת נהלים, הקפדה על כ"א, יישר כוח.

איקי צור: אני חייב להגיד הערה גם למועצה וגם למנהלים. אני מכהן שנתיים בתפקיד. היפה

לטעמי, כמי שבחוויה הזאת שנתיים, שיש פה צוות מנהלים מדהים שיודע לקבל ביקורת, שיודע להגיד טעיתי, שיודע לתקן, שיודע היום לאט לאט לעבוד מול מציאויות שונות שהוא עבד, ולא קלות, יש לנו ראש עיר שאני חייב להגיד לזכותו, שנותן לנו את כל המנדט לנהל את העירייה, ואני אומר את העירייה ולא את העיר.

תומך בנו ועוזר לנו וכל מה שאנחנו זקוקים, מקבלים גיבוי. ולכן אני חושב שזו זכות גדולה.

אני מסכם את הפרק הזה: דו"ח מבקר המדינה הוצג, נשמעו הערות. אחת לרבעון נציג את ההתקדמות. הנושא לטיפול בדו"ח עובר לצוות תיקון הליקויים ולוועדת הביקורת של העירייה.

החלטה מס' 111: המועצה רושמת לפניה התייחסות העירייה לדו"ח מבקר המדינה לשנת

2111.

כמו-כן, עפ"י סעיף 171ג (ד) לפקודת העיריות, אחת לרבעון, תתכנס וועדת הביקורת על מנת לעקוב מקרוב אחר המשכו של תהליך תיקון יתר הליקויים המופיעים בדו"ח.

בתם דיוניה, תגיש וועדת ה ביקורת את סיכומיה והצעותיה בפני מועצת העירייה.

אושר פה אחד.

איקי צור: אני חוזר אחורה, ברשותכם, לנושא של הקול קורא כי יש לי את הנוסח שאני צריך

להקריא אותו. מועצת העיר מאשרים את השתתפות העירייה בתוכנית שבנדון, את הפרוייקט המוצע בהצעה על כל מרכיביו, נציג העירייה – מועצת העיר ממנה את מר אבישי קימלדורף מהנדס העיר, כנציג העירייה בצוות. וועדת ההיגוי העירונית –

אנחנו מועצת העירייה ממנים את וועדת ההיגוי העירונית בראשות מנכ"ל העירייה, מהנדס העיר, מהנדס התמרור אורן, נציג מחלקת שיפור גבי אברג'יל, נציג מחלקת 29

תאורהרפי אדרי, סיוון ודוויד איטח כחברים בוועדת ההיגוי העירונית.

ההתקשרות – יש פה צורך לציין התקשרות עם איזה חברות אנחנו נרצה להתקשר.

אנחנו נצביע היום על התקשרות אפשרית עם משק"ל או עם נציבי איילון – אחת מהחברות בסדר גודל כזה.

זה הדרישות של משרד התחבורה. אני מבק ש לאשר אתם בהמשך הדיון שהיה קודם בנושא הקול קורא.

החלטה מס' 111: המועצה מחליטה לאשר תכנית עיר מודל– קול קורא תחבורה ברת-קיימא

בחדרה, לפיתוח תשתית תחבורה, הקמת טכנולוגיות ומערכות תחבורה חדשות ושדירוג המרחב העירוני.

כמו-כן, מאשרת המועצה הסעיפים שלהלן:

1. נציג העירייה לצורך תכנית זו - אבישי קימלדורף – מהנדס העיר.

2. הקמת וועדת היגוי עירונית בראשותו של מנכ"ל העירייה מר איקי

צור, וחברים בה:

מהנדס העיר – אבישי קימלדורף, נציג רשות התמרור המקומית אינג'

אורן אלייתים, מנהל אגף קידום פרויקטים - דוד איטח, מנהל אגף לפיתוח הסביבה – גבי אברג'ל, נציג מחלקת התאורה העירונית - רפי אדרי, ומנהלת מח' שיטות ונהלים – סיון צין.

3. גורם מוצע מטעם העירייה לביצוע הפרויקט – הנו משכ"ל ו/או נתיבי

איילון.

אושר פה אחד

ח. אישור פרטוקול וועדת הנחות במיסים

החלטה מס' 114: עפ"י סעיף 149(ד) לפקודת העיריות, המועצה מתבקשת לאשר החלטת וועדת

הנחות במיסים עפ"י הפירוט: במהלך שנת 2111 דנה הוועדה ב-574 בקשות, מתוכן

454 בקשות קיבלו הנחות ו-111 בקשות נדחו

מאושר פה אחד

ט. אישור וועדות החלטת העירייה (נספחים 5 – 3)

איקי צור עפ"י סעיף 155(ה) לפקודת העירייה, מתבקשת לאשר פרטיכל וועדות העירייה עפ"י המפורט: וועדת ביטוח – פרטיכול מיום 25.12.2111; וועדה חקלאית מים ה -

15.11.2111; וועדה לקידום מעמד ה ילד מיום ה -5.11.2111; וועדת רכש ובלאי (3 פרטיכלים: מה-25.11.2111 ;25.11.2111 ;1.12.22111.

31

חיים פוזנר אני רוצה להעיר לפרוטוקול של וועדת הביטוח. מה זה ראש המינהל, זה פונקציה עירונית? יו"ר מינהלת גבעת אולגה?

איקי צור: עובד עירייה. יש מינהלות בכל שכונה,

חיים פוזנר: ראיתי שעובד העירייה כתב מכתב לא נכון על משהו ש... שייכת לעירייה, אחרי זה

מצאתם שהיא לא שייכת לעירי יה. אז צריך להעיר לאנשים שלא יכתבו מכתבים לפני שהם בודקים דברים עד הסוף. זה דבר אחד.

אני חושב שהתשובות צריכות להיות יותר ידידותיות לאנשים, גם אם התשובה שלילית ואומרים שבמקום התבצעה עבודה ע"י החברה הכלכלית, אז לא להגיד זה לא מעניין העירייה, זה החברה הכלכלי ת. אני רואה שהסגנון של התשובה הוא תשובות שאנשים חוטפים בוקס בפנים.

איקי צור: אתה צודק, זה יתוקן.

חיים פוזנר: דבר שלישי, מה זה מינהלת השוק, למי היא שייכת?

בועז חריף: לעירייה.

חיים פוזנר: אז למה הוועדה מפנה אותו למנהלת השוק?

בועז חריף: מנהל השוק מופעל ע"י החברה הכלכלית. והביטוח הוא של החברה הכלכלית.

חיים פוזנר: עוד פעם אני אומר, אולי התשובה הפורמאלית היא נכונה, אבל היא פשוט מנוסחת

בצורה לא ידידותית, לגבי שתי תשובות שאנשים פנו. אני לא מכיר אף אחד, ושלא יחשבו שאני ... מישהו פה. יש מס' 7 נעמת ... שסת ם נכנס לאיזה בור בכביש וקופלינקו אומר לא יכול להיות, בורות לא עושים כאלה דברים, אבל יש לו קבלה שנהיה לו נזק.

בועז חריף: ממש לא ככה, חיים. רוב האנשים שמגישים תביעות לוועדת ביטוח צודקים. אבל

יש פה גם תעשיה של אנשים שנעשה שיתוף פעולה עם עובדי עירייה, אתה נו פל באמבטיה, מחפש את הבור בכביש ומצלם את הבור. זה לא פשוט. אז אם אין הודעה במוקד על מפגע, אנחנו לא מאשרים. אם היה, מישהו צריך להודיע.

שרון אנגל: אבל גם בוועדה נוכחים גם ממחלקת כבישים, גם מחלקת תשתיות וגם משפטן.

הדברים נבחנים בתוך הוועדה, כל המסמכים מובאים , מוצגים, התמונות.

מסתכלים על בור. אתה רואה בור כזה ואתה רואה נזק כזה, אז יש סבירות.

31

חיים פוזנר האחרון יש פניה של אריה סומר (11) כותבים לו "..... על הנכס יש בעלות נוספת והיות והיא לא חתמה, אנחנו לא יכולים להשיב לך"?

עו"ד שרון אנגל: אני חייבת להגיב משה ו: וועדת הביטוח היא מעין וועדת פשרות כזאת. זה בדרך

כלל מקרים של עד גבול ההשתתפות העצמית, מה שאני אומרת, במקום ללכת לחברת ביטוח ואחרי זה חברת הביטוח תנהל את התביעה ובסופו של דבר אולי תתפשר איתו או שתיתן לו את סכום ההשתתפות העצמית ואני אצטרך לשלם אותה, אז אנ י מייתרת את כל ההליכים האלה ומנהלת את זה בתוך העירייה, כי ממילא זה עד גובה ההשתתפות העצמית. עכשיו, יש מצבים שבהם אנחנו אומרים לו לך לבימ"ש. הוועדה היא בעצם וועדת פשרות אבל אני לא יכולה לקבל את הת

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]