9 19 15 לא מן המניין
פרוטוקול ישיבת מועצה
לא מן המניין מס' 9-19/15
שהתקיימה בבית מועצת העירייה
ביום רביעי כ' בכסלו תש"פ – 18 בדצמבר 2019
תקציב העירייה לשנת הכספים 2020
1
תוכן עניינים
לא מן המניין מס' ...............................................................................................................9-19/15 1
סדר היום: ................................................................................................................................. 4
א.תקציב העירייה לשנת הכספים 2020 .....................................................................................4 .1הסתייגויות מאת חבר המועצה רונן הילף. ................................ ............................................10 2
נכחו ה"ה:
צביקה גנדלמן – ראש העיר,
חדוה יחזקאלי – משנה לראש העיר, יו"ר
ניר בן חיים – מ"מ וסגן ראש העיר,
רומן גישר – סגן ראש העיר,
עו"ד טל אליהו - סגן ראש העיר,
מלכיאל אלבז – משנה לראש העיר,
עו"ד נתן לבייב – משנה לראש העיר,
בועז ביטון – חבר מועצה,
הרב בנצי נורדמן – חבר מועצה,
גבריאל סרוסי – חבר מועצה,
גדי אריאל – חבר מועצה,
טספאי אדרגאו – חבר מועצה,
עו"ד יניב דרי – חבר מועצה,
עו"ד מירי נחשונוב – חברת מועצה,
משה אלמליח – חבר מועצה,
משה אנוקנין – חבר מועצה,
שי ברכה – חבר מועצה,
שלמה בוזגלו – חבר מועצה,
רו"ח שלומי ימין – חבר מועצה
רונן הילף – חבר מועצה.
חסר ה"ה:
רון שגן – חבר המועצה.
מוזמנים ה"ה:
ד"ר אסנת ספורטה – סמנכ"לית חברה וקהילה, זיוה הימברג – מנהלת אגף הרווחה, עו"ד שרון שרוני – יועצת משפטית, בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול, רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה, איתן כהן – מנהל אגף שיטור ובטחון, יוכי דהן – מבקרת המועצה, איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהל, נעמי חייט – סגנית הגזבר, בבר אפללו – עוזר ראש העיר.
רו"ח מורן מנור – מנהלת מח' חשבות, מימי אלימלך – מנהלת מח' מנהלה.
3
סדר היום:
א. תקציב העירייה לשנת הכספים .2020
א. תקציב העירייה לשנת הכספים 2020
חדוה יחזקאלי: אני שמחה לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המניין מס' , 9-19/15 שמתקיימת היום, יום
רביעי כ' בכסלו תש"פ - 18 בדצמבר 2019 שעה 18:05 בבית מועצת העירייה שברח' אחד העם. חברים, על סדר היום תקציב העירייה לשנת הכספים .2020 ישיבת המועצה שלא מן המניין, תתנהל באופן הבא: ראש העיר מר צביקה גנדלמן יציג בפני חבריי המועצה (ומי שצופה בנו כמובן), את עיקרי התקציב. לאחריו, ישאו דברים גזבר העירייה מר רו"ח בועז חריף ויו"ר וועדת הכספים, חבר מועצת העיר גבריאל סרוסי. אחרי שנשמע את דבריהם של השלושה, נביא לאישור המועצה, בהצבעה, את ההחלטה שהצעת התקציב תמשך עד לאישורו הסופי של התקציב. ראש העיר, בבקשה.
צביקה גנדלמן: ערב טוב.
שלמה בוזגלו: סליחה, אפשר להגיד משהו שלא קשור לישיבה, אלא לישיבות בכלל, משהו שהוא כללי?
והדברים שאני רוצה להגיד, ואני מפנה אותם אליך, יו"ר המועצה, אנחנו בישיבה שאת באת לאישור כיו"ר המועצה, נבחרת בפה מלא גם ע"י חברי הקואליציה וגם ע"י האופוזיציה.
אנחנו אישרנו את זה מתוך תקווה שאת חברת המועצה הוותיקה עם ניסיון מאוד מאוד גדול ולכן גם הצבענו בעד זה. אבל לצערי הרב, אני באופן אישי מאוכזב כי מה שקרה בעצם, בטח לא ציפינו לאיזה יחס מועדף כחברי האופוזיציה מצידך, בגלל שהצבענו עבורך, אלא ציפיתי לפחות שיהיה איזה איזון בניהול שלך של ישיבות המועצה. עכשיו, כשאת מנהלת את ישיבת המועצה, אז אתה מנהלת את ישיבת המועצה מהרגע שאת פותחת אותה עד הרגע שאת סוגרת אותה ולאף אחד מחבריי המועצה, אין פריווילגיה אחד יותר מהשני, אפילו גם לראש העיר. ומה שאת בעצם – לפחות בישיבות האחרונות – יצרת איזה קו שהוא חד-צדדי ואפילו השתלחת בנו בצורה כזו שאנחנו מעלים פה איזה רפש בישיבות המועצה. אז זה בכלל לא שם. לדעתי, יש פה אופוזיציה עניינית שמעלה פה נושאים מאוד מאוד חשובים, שואלת שאלות מאוד מאוד נכונות.
טספאי אדרגאו: שלמה, הבנו.
שלמה בוזגלו: לא, אני עוד לא סיימתי. קיבלתי את זכות הדיבור, אז אני דבר עוד דקה.
בסופו של דבר, הנושאים שאנחנו מעלים אמנם יורדים מסדר היום – לפעמים גם בצורה מזלזלת – אבל חלקם הגדול, לאחר מכן, אתם מוצאים אותם ומקדמים אותם. מבחינתנו זה מצוין. אנחנו שמחים, כי אם הדברים האלה בסופו של דבר לטובת הציבור, זה מצוין כי לשם כך נבחרנו ולשם כך נשלחנו. אבל מה שקרה בישיבה האחרונה, והניסיון, אחרי שכבר כמה ישיבות לא היה צילום ולא היו הקלטות, הניסיון היה לקחת את הדברים מתוך ישיבת המועצה וליצור איזה תריס בינינו לבין החברים שלנו במועצה. זה היה ניסיון, אפילו, לדעתי, מביש. מביש בצורה כזו שבטח אף אחד – ואני לא מתיימר להגיד שאני הכי טוב בעניין הזה – אבל היחס שלי לעדה האתיופית מוכר גם ע"י,
טספאי אדרגאו: שלמה תפסיק. תפסיקו. תשמרו על הפה המלוכלך, מה שעשית אתהה-
4
שלמה בוזגלו: אתה אמרת איך עשינו את זה. אתה רוצה להגיד לי מה אמרת לי בטלפון?
טספאי אדרגאו: אתה מזלזל עם החבר שלך,
שלמה בוזגלו: אני מזלזל?, אני מזלזל? אני יכול לעבור אחד-אחד מהעדה האתיופית ולשאול מה אני עשיתי
עם מה ש- (צעקות ולא ניתן לתמלל)
טספאי, מה הגבת בעיתון לגבי? אתה רוצה שאני אצטט? מה הגבת בעיתון. מה אמרת לי בטלפון, מה אמרת לי בטלפון? טספאי,
טספאי אדרגאו: תגיד לי ענייני,
שלמה בוזגלו: מה הגבת לעיתון לגבי, אתה רוצה שאני אצטט?
טספאי אדרגאו: כן,
שלמה בוזגלו: מה אמרת לי בטלפון?
טספאי אדרגאו: אתה התקשרת- שמור על הפה הנקי. אתם ענייני,
שלמה בוזגלו: זה מה שאמרת לי, טספאי, זה מה שאמרת לי, תסתכל לי טוב בעיניים,
טספאי אדרגאו: אני מסתכל עליך, אני מסתכל עליך,
שלמה בוזגלו: אתה לא מסתכל,
טספאי אדרגאו: להיפך, אני מסתכל עליך- (צעקות ולא ניתן לתמלל)
טספאי אדרגאו: תתבייש לך, זול אתה,
חדווה יחזקאלי: חברים, אנחנו מבקשים להמשיך בישיבה.
חברים, אנחנו רוצים להמשיך הלאה. בפעם הבאה כל מי שירצה לומר דברים אנחנו נאפשר לו אך ורק אם הוא יגיש את זה בכתב, ויגיד שהוא מבקש לומר דברים מכיוון-
שלמה בוזגלו: אני יודע שהדברים שאמרתי לא היו לרוחכם, והכנסתם את טספאי שיתקוף אותו ב- זה
בסדר, זה בסדר טספאי.
טספאי אדרגאו: אני יותר מבוגר ממך, יש לי הרבה מה להגיד,
שלמה בוזגלו: טספאי, זה בסדר, אם נפגעת ממה שאמרתי אז, למרות שאמרת לי את זה גם בטלפון, בגלל
שהצעת בעיתון, אני קודם כל מתנצל בפני- קודם בפני העדה האתיופית, כי לא היתה לי שום כוונה לפגוע בעדה. העדה הזאת לאורך שנים רבות חשובה לי, ואם אתה נפגעת ממה שאמרתי היום בדיעבד, אחרי שעבר חודש ימים, אז אני מתנצל טספאי.
חדוה יחזקאלי: ראש העיר, בבקשה.
צביקה גנדלמן: חבריי, חברי המועצה, הפקידות הבכירה, תושבי חדרה, אני מתכבד להציג בפני חבריי
מועצת העיר את התקציב השוטף לשנת .2020 אני מציין בסיפוק רב ובגאווה את שנת .2019 אנחנו מסיימים בעודף של מעל 4 מיליון ₪, ומשלימים חמש שנים רצופות בהם סיימנו את התקציבים בעודף תקציבי. ההתנהלות הכספית האחראית של הנהלת העיר זוכה להוקרה ממשרדי הממשלה, ולתמיכה וגיבוי מהמערכת הבנקאית. לראשונה, עיריית חדרה הומלצה החודש ע"י מחוז חיפה במשרד הפנים, לקבלת פרס ניהול כספי תקין. בנוסף, בעקבות התוצאות הכספיות הטובות, אנחנו בדרך להכרה כעיר איתנה לפי הגדרת משרד הפנים.
עיקרי התקציב: סה"כ התקציב 715.2 מיליון ₪ כשסה"כ ההכנסות היו ב-2019 691 מיליון
₪, השנה מתוכננות ל-715 מיליון ₪, שיעור גידול באחוזים של %.3.5 מנהל חינוך וקהילה – שנת 2020 יחל את פעולתו המנהל החדש שיגבש ויוציא לפועל את תכנית הפעילות החברתית, חינוכית קהילתית של עירית חדרה בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות, הספורט והקהילה. חינוך – סה"כ תקציב החינוך גדל בכ-13 מיליון ₪, ל-193.7 מיליון ₪. רווחה –
5
סה"כ תקציב הרווחה גדל בכ-2.5 מיליון ₪ ל-122.2 מיליון ₪. חזות העיר, תברואה ופעולות כלליות – גדל ב-3 מיליון ₪, ל-162 מיליון ₪. צורות התקציב – .1 דברים חדשים שאנחנו מכניסים לתקציב, אנחנו מתכוונים להפעיל תיאטרון עירוני בסך של 317 אלף ₪. פתיחת היכל הספורט 'איינר בוקס' 1.425 מיליון ₪, פתיחת ותפעול – אני מדבר על 'איינר בוקס', אני כולל בתוכו גם את התפעול – פתיחה ותפעול ....לרפואה 2.100 מיליון ₪. אני חייב לציין כי בדקתי את זה, לציבור – אני מקווה שלחברי המועצה אני לא צריך לומר – כשאני מדבר על ה'איינר בוקס' הכוונה שלנו לאולם הספורט, הכדורסל והמופעים, אולם רב-תכליתי שנמצא ברח' משמר הגבול, שאפשר לראות אותו מהכביש, קרוב לביה"ס מדעים ויהדות וביה"ס 'אילן רמון'. פתיחת המרכז ההוליסטי ההולך ונבנה, שלמעשה מאפריל 2020 אנחנו נעזור באחזקתו ב-820 אלף ₪, תגבור הניקיון בעיר, אנחנו מוסיפים עוד 1 מיליון ₪. תמיכה לארגונים חברתיים – 100 אלף ₪. השקעות עירוניות לפעילות בחינוך – תגבור ביוזמות חינוכיות ופעילות בגני הילדים – 2.039 אלף ₪, תגבור ביוזמות חינוכיות בבתי הספר היסודיים – 4.258 מיליון ₪. תגבור ביוזמות חינוכיות בבתי הספר העל-יסודיים – 2 מיליון ₪. מיסוד וועדי שכונות – 100 אלף ₪. תגבור כ"א בספריה עירונית – 440 אלף ₪.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות אחרי שהקראתי את עיקרי הבשורות, להודות ראשית לחבריי חבריי הנהלת העיר שהשקיעו לא מעט שעות בדיוני התקציב, בכמה וכמה מפגשים. ליו"ר וועדת הכספים ולוועדת הכספים שגם כן השקיעו שעות לא מעטות, לצוות המקצועי בהובלתו של גזבר העירייה, שפעלו כדי להשלים את מלאכת בנית התקציב ולהציג לנו, או להציב לנו כלי עבודה שאתו נוכל לקחת את העיר חדרה ב-2020 קדימה, לאתגרים החדשים, להמשך התנופה בפיתוח והבניה ובאיכות החיים. תודה רבה ואני מאחל לנו דיון פורה.
חדווה יחזקאלי: תודה רבה לך, אדוני ראש העיר. כבוד גדול, גאווה גדולה לעיר חדרה. רו"ח בועז חריף,
בבקשה.
רו"ח בועז חריף: אני אומר את זה בקיצור, כי ראש העיר כבר אמר את כל מה שצריך בצורה הכי טובה
שאפשר. התקציב שהונח בפניכם הוא תוצאה של עבודה מאומצת של כ-6 חודשים, של צוות מקצועי בהובלת המנכ"ל, ועל כך אני רוצה להודות לכל מי שעסק במלאכה, במיוחד לנעמי סגנתי, לחשבי האגפים, למנהלי האגפים, לסמנכ"לית, ולמנכ"ל וליו"ר וועדת הכספים. אני גאה להיות חלק מהצוות המקצועי.
התקציב מצביע על חוזק כלכלי, המספרים מדברים בעד עצמם, העיר חדרה יציבה באופן קבוע – ולא חלקי – כבר מזה חמש שנים. היא מאוזנת וכל העודפים שנוצרו בשנים האלה, הועברו לכיסוי הגירעון. אני מאחל לכולנו שנת 2020 מאוזנת גם כן. תודה.
חדווה יחזקאלי: תודה רבה לך אדוני הגזבר. אנחנו מבקשים לשמוע את יו"ר וועדת הכספים, חברנו גבריאל
סרוסי.
גבריאל סרוסי: אנחנו שמחים, השנה השביעית, לאשר את התקציב העירוני. אני רוצה להגיד שהציבור בדרך
כלל, לא רואה את הדיונים של ישיבות ההנהלה. יניב דרי בהנהלה יכול להעיד שלפני שיש ישיבת מועצה, יש דיונים מקדימים. וזה לא סוד שהטיוטה האחרונה שהונחה על שולחן הקואליציה, נדחתה והיו וויכוחים, היו דיונים והיו אי-הסכמות והיו מלחמות אפילו, אין תקציב מושלם. התקציב הזה הוא לא מושלם. אין מושלם. אבל אם האוריינטציה שלנו הולכת למדידה, אז במבחן התוצאה של איזון תקציבי כמו בעסק, אנחנו על הסוס. נסיים עם פלוס של מעל 4.5 מיליון ₪, יבדקו איזו עיר עשתה זאת לאחרונה. זה לא פשוט. נעשו 6
הרבה דברים טובים בתקציב הזה, גם כשהאופוזיציה העידה בדיון הקודם, יש עדיין דברים שצריך לשפר. אנחנו לא מרוצים מכל התקציב, אבל אחרי שכל חבר קואליציה טוען את הדברים שלו והיו וויכוחים והיו שיחות, זה התקציב שמוגש, ואני מבקש מהאופוזיציה כשמעלים דברים, להיות ענייניים. לא לדבר גבוהה גבוהה 'זה לא טוב והחינוך לא טוב' אלא לדבר ספציפית פר סעיף, כי יש דברים שאתם מעלים שיש בהם ממש ויש הרבה דברים שהם סתם חאפלה, כדי לנגח. מי שהיה בצד השני, ויש פה אנשים שהיו בצד השני ויודעים שאי אפשר לקבל הכל. אי אפשר לקבל הכל. אנחנו גאים להציג את התקציב הזה, שהוא גם יהיה מאוזן, החוכמה היא גם לא ללכת על משהו שאי אפשר להגיע אליו, אי אפשר לעמוד בו ואפשר לעשות בורות, מה שעשו פה בעבר. אנחנו מסיימים עם עודף תקציבי שזה תעודת כבוד. יש הרבה דברים במבנה הארגוני שהתקיימו, שמי שיקרא טוב את פרוטוקול וועדת הכספים האחרונה, יראה שם עשרות של שאלות שאני הצגתי – שאלות לא פשוטות לראש העיר – למה זה ולמה זה (קיבלתם את הפרוטוקול הזה) ותראו שחלק מהעבודה שנעשתה – גורם ארגוני של וועדת הכספים יודע על מה אני מדבר – שאלות נוקבות 'למה זה נסגר'
'למה זה נפתח' והיו צריכים לתת תשובות וחלק מהתשובות נכונות וחלק מהתשובות עדיין אנחנו לא מרוצים, אבל אין מושלם. אין מושלם. צריך להבין שאין תקציב שכולם, כל מי שמנהל פה מערכת, אם זה כלכלית, אם זה וולונטרית, יודע שאין תקציב מושלם. מה שאני ביקשתי בסוף וועדת הכספים, אתם יכולים לראות את הפרוטוקול, שאנחנו נמשיך למדוד את התוצרים. הייתה לי שיחה גם עם הסמנכ"לית חינוך החדשה וגם עם זיגדון וגם עם הפקידים הבכירים פה, החוכמה היא כל הזמן למדוד. השקענו כסף במנהל, אנחנו רוצים למדוד. השקענו כסף בכל המנהלות שלנו, ביחידות הסמך, רוצים למדוד. יש מנהלת עסקים, צריכים למדוד אותה. כל דבר. יש אגפים חדשים, צריך למדוד, למדוד, ולראות אם הגענו ליעד. זו האוריינטציה של מה שאני הנחיתי גם בוועדת הכספים ואני מבקש שזה יהיה הקו.
אני מאחל לכולם הצלחה, בעזרת השם נעשה ונצליח ו....
חדווה יחזקאלי: תודה רבה לך יו"ר וועדת הכספים. ואני רוצה לעבור להצבעה, חברים, על משך הזמן
שיוקדש לדיון עד לאישורו הסופי של התקציב. מי בעד? אנחנו עוברים להצבעה - אנחנו נעבור להצבעה על משף הזמן שיוקדש לדיון בתקציב, עד לאישורו הסופי. מי בעד? מי נגד? פה אחד? (מדברים יחד)
אין הגבלת זמן. עפ"י סעיף 58 לתוספת השנייה בפקודת העיריות, מחליטה המועצה לאשר כי משך הזמן שיוקדש לדיון, יהיה עד לאישורו הסופי של התקציב.
החלטה מס' :231עפ"י סעיף 58 לתוספת השנייה בפקודת העיריות, מחליטה המועצה לאשר כי משך הזמן שיוקדש לדיון יהיה עד לאישורו של התקציב.
אושר פה אחד
חדוה יחזקאלי: חברים, אנחנו עוברים עכשיו להתנהלות הדיון שתהיה באופן הבא: כל חבר מועצה יקרא
את הסתייגויותיו. יעמדו לרשותו 10 דקות – חברים ,המסגרת היא עפ"י דין 10 דקות ואני כבר אומרת לכם – גם לך שלמה – שאני לא אעמוד על קוצו של יוד, בגלל שההסתייגויות תהיינה ענייניות, ממצות וראויות. בתום קריאת ההסתייגויות, אני אבקש שת התייחסותכם ולאחר סבב ההסתייגויות, נצביע על כל סעיף של הסתייגות בנפרד, ועם גמר 7
ההצבעות על כל ההסתייגויות, יעלה התקציב כמקשה אחת, להצבעה. תודה. מי מבקש לפתוח בהצגת ההסתייגויות? בבקשה, יניב.
עו"ד יניב דרי: אני ברשותכם, אפתח מן הכלל על הפרט ונגיע גם לסוגית ההסתייגויות.
1. כשאנחנו מדברים על דיון תקציב – ודווקא אני מתחבר למה שאמרת, גבריאל, יו"ר וועדת
הכספים – ניבאת כאן מניסיון, אתה לפעמים מבין מה בעצם אמור להיות דיון תקציב. ודיון תקציב הוא לא רק דיון של מספרים והעבר כספים מימין לשמאל ומסעיף לסעיף וכו', דיון תקציב זו בעצם ההזדמנות – אולי גם החובה – שלנו, לדבר על חזון, לדבר על אסטרטגיה שאנחנו רוצים להוביל בה את העיר חדרה.
איך אנחנו לוקחים את העוגה ולא רק פורסים אותה אחרת, אלא איך אנחנו לוקחים את העוגה ומגדילים אותה, הופכים אותה לעוגה וחצי או שתי עוגות. איך אנחנו מביאים לכאן תעשיה, איך אנחנו מגדילים את אזורי התעסוקה, מגדילים את הארנונה המסחרית או העסקית, שהיא הארנונה הרווחית שלנו ולא רק איך אנחנו מגדילים את הארנונה למגורים ע"י מדידות וכו', או מגדילים את יעד גבית הקנסות העירונית. איך אנחנו מביאים יותר כסף ממשרדי ממשלה ומקולות קוראים, זה בגדול דיון שהוא גם הזדמנות לשמוע את הנהלת העיר ואת ראש העיריה, וגם בכלל, לנהל פה שיחה על האסטרטגיה שאנחנו רוצים לכוון את העיר, מה היעד שאנחנו מציבים ולשם אנחנו גם נכוון את כל המערכת העירונית, כדי לנוע לשם. כמו שאמרתי, מהכלל אל הפרט. אני רוצה להתייחס לתקציב שהוגש לנו – קודם כל מבחינת הסיפור שהוא מביא איתו. אז כמו שאמרתי, המספרים הם באמת אוסף של נתונים שרובם גמישים וברי שינוי. אנחנו רואים את זה בתוך האומדן אל מול התקצוב. אבל יש גם דברים חשובים שנלמדים מהתקציב הזה. מצד אחד אנחנו רואים גידול בשנת התקציב, של 22 מיליון ₪ בין הכנסות הארנונה, בין תקציב 2019 לתקציב .2020 להערכתי, גם מניסיון של השנים האחרונות וכפי שניתן גם ללמוד מתקציבי העבר, הגידול המתואר הזה הוא גידול לא סופי והוא די זהיר, כך שהגידול האמתי או הריאלי הוא כ-30 מיליון ₪. מ-2013 ועד היום, הכנסות העיר חדרה עלו בסדר גודל של כ-100 מיליון ₪, זה גידול של %37 וכולם, וודאי בבית, מרגישים את זה היטב בכיסם, בחיובי ארנונה שהם רק עולים ועולים משנה לשנה. דבר שברמה הארצית מכביד כמובן על יוקר המחיה, וזו לא בעיה עירונית של חדרה אלא זו השיטה.
גבריאל סרוסי: מה שאתה אומר יתרת הגידול, תושבים?
עו"ד יניב דרי: קודם כל אני מדבר בסכומים, נומינלית. אם אפשר שאלות בסוף, כי אח"כ יגידו לי שנגמר
הזמן. אם רוצים דיון – אז שלא תהיה הגבלת זמן. אין בעיה.
אל מול הגידול האדיר הזה בהכנסה, תושב, מטבע הדברים, מצפה שיכול שיפור בסל השירותים שהוא מקבל מהרשות. זו התחושה שהוא מצפה לקבל, ואנחנו עדים שהתחושה היא בדיוק הפוכה – שסל השירותים נשחק משנה לשנה. אז בואו ננסה להבין מה הסיבה
למגמות ההפוכות האלה: כשאנחנו צוללים לתוך התקציב, עושים גם ניתוח עומק והשוואות
לערים אחרות וכו', אנחנו יכולים לראות – ברשותכם, אתייחס ל-3 מגמות שליליות שבאות לידי ביטוי בתקציב הנוכחי, שממשיכות את קו ההתנהלות של ראש העיריה ושל הנהלת העירייה. .1 נושא של שכר העובדים (ותיכף ארחיב), .2 השקעות בחינוך ו.3 יחס הארנונה למגורים, אל מול הארנונה שנובעת ממסחר, תעשיה ומשרדים.
8
המגמה הראשונה: אחוז השכר מההוצאה העירונית האמתית, הריאלית. זה %42 אם אני
מתעלם, אגב, מעבודות קבלניות שהם דרך עקיפה בגדול, לייצר גם עלויות שכר אבל אני רגע אנטרל אותם. אני אדבר על %42 מההוצאה העירונית. אנחנו עדים לזה שלאורך השנים, האחוז הגבוה הזה לא פוחת, לא נשחק, שזו אגב מגמה עירונית שאנחנו כן רוצים לייצר, של שחיקה באחוז הזה, כדי לייצר התייעלות (תיכף אסביר גם למה). אם אנחנו ננסה ללמוד מערים אחרות שעשו שינוי בנושא הזה ושיפרו את היעילות שלהן, נראה למשל עיר (שנחזור אליה גם בהמשך) כמו עכו, ששיפרה פלאים את השירות לתושב בשנים האחרונות, והפחיתה את אחוז השכר בתקציב לכדי %.36 אני לא רואה בתקציב – וחיפשנו – שום יעד תקציבי שמכוון את המערכת ללכת למקום הזה של התייעלות, להיפך, אני רואה לצערי עוד ועוד העמסה של רכיב כ"א שכפי שהסברתי גם בישיבות הקודמות, כסף שהולך לפעילות, הוא כסף שהתושב מרגיש אותו. כסף שהולך לשכר, התושב מרגיש אותו פחות אם בכלל. זה כלל.
המגמה השניה, ההשקעה העירונית בחינוך. גם כאן, אם נלך למבט על ולא נצלול פנימה לתוך סעיפי תקציב החינוך הרי שנראה שההשקעה האמיתית בחינוך, ביחס לתקציב, אם אני מנכה את ההנחות בארנונה, מפחית אותם, היא %.28 בדיקה של 6 השנים האחרונות, מלמדת על אפס שיפור בתחום הזה. גם כאן, אנחנו יכולים ללכת וללמוד ממה שקורה בערים שאנחנו רוצים לשאוף אליהן, כמו שכנתנו מנתניה שמשקיעה %40 מתקציבה בחינוך, עכו (שדיברנו עליה מקודם), שהיא בולטת בעיקר בגלל תהליך ההתייעלות שהיא עשתה בתחום כ"א ומשקיעה %33 מתקציבה בחינוך. פערי האחוזים האלה, גם אם הם נראים כבודדים אבל הם משקפים מיליונים כשאנחנו מדברים על תקציב של 715 מיליון ₪. הפערים הגדולים האלה, יכולים להסביר לתושב שצופה בנו בבית, למה הוא מרגיש שהילדים שלו מקבלים פחות במערכת החינוך המקומית.
המגמה השלישית, שהזכרתי אותה, היא שחיקת הארנונה למסחר. וכאן אני אתחיל עם המשוואה שכל תושב – וודאי חבר מועצה – צריך להכיר. הארנונה למסחר, תעשיה ומשרדים, היא ארנונה רווחית שבאמצעותה ניתן להגדיל את סל השירותים לתושב. מאידך, ארנונה למגורים על אף שהיא מאוד מאוד כואבת לכיס של התושב, היא ארנונה גאונית ביחס לסל השירותים שנדרש לתושב. אנחנו גם בנושא הזה, עדים למגמה שלילית שבה אחוז ההכנסות מארנונה למסחר, תעשיה ומשרדים, ירד מ-%64 בסוף שנת ,2014 ל-%60 מהכנסות הארנונה, נכון לסוף 2018 והמגמה היא התכנסות למצב שיוויוני שהוא רע מאוד.
היחס הזה נשחק משנה לשנה ובפועל, יוצר את השחיקה המתמדת בשירות לתושב. עיריית כ"א לדוגמא – אשר בה כולנו יודעים שהשירות לתושב עולה משמעותית על זה שניתן בחדרה, הבחינה בתהליך דומה שקרה בעיר שלהם ובתקציב 2019 הגדירה את זה כיעד אסטרטגי. ואני אצטט ברשותכם מתקציב עיריית כ"א: "הובלת שינוי בתמהיל הכנסות העירייה הינו יעד אסטרטגי, ועלינו להוביל שינוי זה ע"י תכנון ופיתוח איזורי תעסוקה ומשיכת עסקים לכפר סבא". בחדרה, כמו שאמרתי, לצערי אין לא אסטרטגיה וגם לא ניתוח של נתונים בתחום הזה, כדי ללמוד ולשפר ולפרוץ את החסמים שיש בנושא אזורי התעסוקה.
שלושת המגמות שהצבעתי עליהן, רק מחזקות ומסבירות לתושב שצופה בנו, מדוע על אף שהוא משלם יותר ארנונה משנה לשנה אנשי החינוך המצוינים – אין ספק בכך – בעיר, שלא מקבלים את המשאבים המיטביים להצלחה; רמת הניקיון ממשיכה להתדרדר; יש מחסור 9
אדיר בפעילויות של פנאי ותרבות בעיר, ובכלל, השירותים שהתושב מקבל משנה לשנה, נשחקים ונפגעים ואין לצערנו למגמות השליליות האלה, כל בשורה או כיוון חיובי בתקציב של .2020 אני רואה את הסיבה לכך כפשוטה ונעוצה בשני דברים מרכזיים: .1 חוסר יכולת לתכנן לטווח הרחוק ולרדת לפרטים; .2 חוסר מוחלט במוטיבציה להשקיע בדברים שאין להם אפקט מיידי או דיבידנד פוליטי. את ההסתייגויות הפרטניות – אני מעביר את הניקוד זמן שעוד נותר לי לרונן להשלים. תודה.
1. הסתייגויות מאת חבר המועצה רונן הילף
הסתייגות מס' 1 - להעביר 300 אלף ₪ מהגינון למאבקים ציבוריים, סעיף חדש הסתייגות מס' 2 - להעביר 600 אלף ₪ מסעיף התמיכות הכללי לסעיף תנועות הנוער.
רונן הילף: טוב, תודה. אני מבקש קודם כל להודות לחבריי, חבריי וועדת הכספים על הדיונים הפוריים,
ולצוות המקצועי. כמו שיניב אמר, לא צריך להיות גאון הדור להבין שככל שהיחס בין ארנונה למגורים לארנונה למסחר ילך ויקטן, כך נהפוך לעיר עניה יותר ביכולתה לתת סל שירותים איכותי. נושא היחס בין מגורים למסחר, מהותי במיוחד גם המבנה של העיר. עיר מתוחה וגדולה מאוד ברמת השטח שלה, מה שמייקר לא מעט את סל השירותים, כך שההסתכלות חייבת להיות ממוקדת לעיר שלנו ולא נבנה על תיאוריות של ערים אחרות.
כל תושב שמצטרף לעיר, כמו שאמר יניב, בכל המקרים הינו גרעוני מכיוון שנדרש לו סל
שירותים מאוד רחב: חינוך, תרבות, תשתיות ועוד. על-מנת לראות תפישת מדיניות, צריך
להסתכל לאורך תקופה – לשם ההגינות כלפי ראש העירייה – ולא רק בשנה אחת - שימו לב, הנתונים נלקחו מהגזברות! שנת 2014 פלוס-מינוס עם כניסתו לתפקיד של ראש העירייה, כפי שאמר יניב, היה %36 מגורים – %64 מסחר. שנת 2018 שזה הנתונים המפולחים שיש כרגע, נרשם כבר %40 למגורים, %60 למסחר. כלומר שאנחנו כבר מתחילים להתקרב בין הנתונים לארנונה למגורים לארנונה למסחר ונוגעים אחד בשני. כאן אני מבקש לשאול אותך, אדוני ראש העירייה, מה הפעולות האקטיביות שנעשות ושמתוכננות לשנת 2020 על-מנת לפרוץ חסמים באזור ה'אנרג'י פארק' ואזורי תעסוקה נוספים בעיר, לפעילות אקטיבית. האם ניתחת את החסמים ותוכל לספר איך אתה מתכוון לפתור את החסמים בנושא?
חדוה יחזקאלי: אתה תמשיך ברצף ולאחר מכן אנחנו נענה.
צביקה גנדלמן: אני ארשום ואני אענה אח"כ לכל מה שעלה ברמת השאלות. ההסתייגויות זה הסתייגויות
שאלות, אני אענה. אני ארשום לפני.
רונן הילף: שינויים בכללי המשחק, זו הכנת תכנית אסטרטגית שמקטינה כמה שיותר את הסיכונים
לטווח הארוך, ומצופה מאתנו להתקדם ולהיות גם עיר חכמה. לתכנן כבר היום את חדרה 2040 ולא רק לתפעל את שנת 2020 בשוטף, כי מה שרלוונטי היום, לחלוטין לא יהיה רלוונטי בעתיד. זה המעבר, דרך אגב, מהתנהלות לניהול. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם משהו, חבריי המועצה. זוכרים את רשת הביטחון הנהלית, אז שתדעו שבדקתי ומדובר בסכום של עד 2.5 מיליון ₪ בשנה לגוף. אתם מבינים? בזמן שילדים לומדים פה בקרוואנים והתשתיות כמו במדינות עולם שלישי, והעיר לא מייצרת מקומות תעסוקה, אנחנו נותנים רשת ביטחון.
שוב סימפטום של התנהלות ולא של ניהול. מעניין כמה רשתות ביטחון נצטרך לתת בפירוק 10
הגופים הקיימים ובפיזורם. נשלם מספר פעמים רו"ח, מספר פעמים שכירויות, מספר פעמים יועצים משפטיים וכך הכל נראה. שוחקים את סל השירותים, למען ה-.XL וכך הכל נראה. שוחקים את סל השירותים למען ה-,XL לראות שהכל מאוזן.
התחלתי להבין מדוע בכלל כלכלית אנחנו הולכים אחורה. מכאן נרד עוד רזולוציה אחת ברשותכם, לנושא החינוך. מדדתי מדיניות בחינוך מבחינת השקעה כלכלית לאורך השנים, כיוון שאי אפשר להשוות תפוחים לאגסים עקב חוק חינוך חובה חינם מגיל ,3 וקבלת כספים נוספים מהממשלה לעומת שנים קודמות, בדקתי את סך ההשקעה של הרשות המקומית מסך הכנסותיה העצמיות בקיזוז הנחות הארנונה. כלומר על כל שקל הכנסה עצמית מהתושבים, כמה באחוזים חוזר לחינוך. אז תקשיבו לנתונים: שנת ,2013 סך ההשקעה המקומית בחינוך מכספים עצמיים היה כ-68 מיליון ₪ כלומר כ-%23 מהכנסות עצמיות חזרו לחינוך. כיום, שימו לב, רק 83 מיליון ₪ מהווים השקעה מקומית בחינוך, המהוות %21 השקעות עצמיות. כלומר, לא רק שהתדרדרנו %,2 כי זה לא הנתון הדרמטי. צריך להבין, מרגע שנכנס חוק טרכטנברג אנחנו צריכים לגבות ממשלה כשהיא מפילה עלינו את חוק חינוך חובה חינם, אנחנו לא מקבלים %.100 כלומר, היינו צריכים להיות עכשיו בהשקעות עצמיות של %,34 %35 לפחות. אבל שוב פעם, אנחנו נשחק את סל השירותים ונראה תקציב מאוזן, אפשר יהיה להתקדם. רק לשם השוואה שתבינו, חשוב שתקשיבו
לנתון הבא: בנתניה סך ההשקעה העצמית בחינוך, הינו כ-%29 - תזכרו אנחנו %,21 בנתניה
%19 רק השקעות עצמיות – 226 מיליון מתוך .779 תבינו את הנתון הזה, ההשקעה העצמית של נתניה, גדולה מכלל ההשקעה שלנו בחינוך עם השתתפות ממשלה, באחוזים. נתונים אלו, בהחלט תומכים בהשקעה לתלמיד שהיא מהנמוכות בישראל כפי שהתפרסם בעבר.
הנתונים חמורים, שכן יכנס לכיסי התושבים בכל הכוח, יודעים לעשות מצוין. ולראיה, עליה של כ-%37 פחות מקדנציה אחת.
מכאן אני מבקש להמשיך לנושא הבא שאמור להטריד את תושבי השולחן, וזה עומס המלוות. עומס המלוות העירוני כיום, בתוספת ההלוואה ש.... ביחד היה, בישיבת וועדת הכספים, הגזבר – מגיעה לסך של כ-260 מיליון ₪ המהווים כ-%40 מהתקציב. מלוות, כל עוד הן השקעות דרמטיות ומהותיות לטווח הארוך, הפורצות את תקרת הזכוכית, היו מתקבלות מן הסתם ביתר הבנה, אבל אני באמת שואל: אם עומס המלוות כל כך גדול, מדוע תלמידים רבים כל כך לומדים בקרוואנים? מדוע אין שום פיתוח של מרכזי היי-טק ואזורי תעסוקה. כלום. מדוע מרכז העיר שבור לרסיסים? מדוע התשתיות בעיר כמו במדינות עולם שלישי? מדוע אין אולם תרבות אפילו בעיר? אני יכול באמת להמשיך, כי הרשימה ארוכה.
מהנתונים שבדקתי בשנים אחורה, מעולם לא היה עומס מלוות גדול בצורה הזאת. רק שתבינו, בשנת 2012 היינו בעומס מלוות של 181 מיליון, כיום .260 מדוע אינו מקבל גיבוי?
בין השנים 2014 ל-2019 בקדנציה הנוכחית, הועבר סך כולל מקרנות הפיתוח לתקציב הרגיל של כ-106 מיליון ₪. לא ניכנס כאן בכלל האם זה חוקי מבחינת משרד הפנים, או לא, אבל ברור שניהול ארגוני אין כאן. מה שכן יש ומוכח שוב ושוב, זה שחיקה מהותית בסל השירותים. אפילו אנחנו לא מודדים את סל השירותים, בחיים לא הציבו גרף שמודד את איכות סל השירותים. אנחנו מתנהלים ולא מנהלים לטווח הארוך.
בדו"ח ביקורת רו"ח 2016 נכתב המשפט הבא – וכל פעם שאני קורא אותו, אני חושב שאני לא קורא טוב – "העירייה השתמשה בעודפים זמניים בתקציבים הבלתי רגילים, ובעודפים 11
מתגמולי קרן הפיתוח בסך של 25 מיליון ₪ למימון פעולותיה השוטפות". במילים אחרות, ביקורת שמבקרת את העירייה, לא היתה מבקרת מן הסתם העברה מקרן פיתוח לשוטף, כל עוד היא עומדת בכללי הנוסחה. האם בכך העלמנו גרעון של 25 מלש"ח?
אני מבקש לעבור לנושא הבא, לגבי שכירויות. כמה לדעתכם עלו השכירויות שמשלמת עיריית חדרה משנת 2014 עד הצעת תקציב זו, באחוזים? בשנת 2014 שילמה עיריית חדרה 2.75 מיליון ₪ שכירויות חיצוני לשנה. כיום, לפי הצעת תקציב זו - שימו לב במספר שנים כל כך מועט - עיריית חדרה משלמת 4.55 מיליון ₪ לשנה שכירויות – עליה של כ-%70 בפרק זמן כל כך קצר. לא לשכוח שעל עלויות אלה, חברים, מתווספים עלויות התאמה, ניהול ועוד הרבה הוצאות קבועות בלא מעט כסף. בנוסף, כשל ניהולי הינו שהשכירות מפוזרת בהרבה מקומות, במקום שבשלב הטרום הייתה מתבצעת חשיבה לטווח ארוך, איך מוזילים משמעותית עלויות. הרי להשכיר 70 מ"ר או 7,000 מ"ר, ואם אין אז חלוקה לשנים בשלושה מקומות, זה סיפור אחר לגמרי. הפיזור גם מקשה על התושבים לקבלת שירות – זה סל שירותים, שכן לעיתים צריך לעבור מאגף לאגף שאינם נמצאים אחד ליד השני. לאנשים שמוגבלים ביכולת התנועה שלהם, חלק מהמקומות אפילו לא מונגשים לאנשים עם מוגבלויות. שוב יש כאן הוכחה להתנהלות ולא לניהול, הייתי אפילו מגדיר את זה כחוסר אחריות. על שכירויות אלה לא הוספתי, דרך אגב, את שכירויות התאגידים ושאר הגופים, שכן הקופה היא של התושבים. כך ניתן לחסוך המון כסף בחשיבה משותפת ומתכללת –
המילה 'מתכללת לטווח הארוך' – כל אחד רואה רק את הצד שלו, ואין פה מישהו שיסתכל על כל הגוף.
אפשר עוד להראות לא מעט עד כמה הניהול הנוכחי אינו מנוהל בצורה איכותנית ועד כמה הכסף הולך להוצאות קבועות ושכר ולעיתים שלא מובן על מה שילמנו. אני מבקש לעבור מה עומד מאחורי המספרים לאורך השנים באיכות קבלת ההחלטות. שאנחנו רואים מספרים, זה לא רק לראות את המספרים. כשאנחנו הולכים לקנות רכב לדוגמא, אנחנו יודעים להסביר מצוין מדוע קנינו את הרכב, למה שילמנו עליו, מבחינה בטיחותית – וכאן אני מבקש לעבור למספר החלטות לאורך השנים.
אני מתחיל מיועצת לאקדמיה. מונתה כיועצת חיצונית בשכר חודשי של כ-20 אלף ₪ פלוס מע"מ, לתקופה לא קצרה. תושבי חדרה שילמו מספר שנים סכום מצטבר לא קטן, ומן הראוי להבהיר מספר דברים. אני מבקש מראש העירייה לענות מה היתה הגדרת הבעיה שבגינה הוחלט על העסקתה, מה היו המטרות בנושא האקדמיה בהעסקתה? מה היו היעדים שהוצבו לנושא האקדמיה והאם הם מומשו? שילמנו המון כסף ואף אחד לא יודע מה היה פה. מה היום התוצאות, והיכן עומד נושא זה כיום, לאחר השקעה כספית לא קטנה?
דרך אגב, עד היום, אדוני ראש העירייה, הציבור מחכה להסברים מקצועיים. אין פה השתלחות, אתה קיבלת החלטה לדוגמא על שדה תעופה. מטוסים קלים – היום אנחנו משלמים על זה כסף - עוד החלטה שהתקבלה על-ידך. תספק הסברים משכנעים לציבור, מה הוביל אותך להחלטה ראשונית זו שהיית בעד? אם אתה בעד, בסדר גמור, תבוא ותסביר.
אל תגיד 'כי ככה'. אל תגיד 'אני לא חייב'. תן תשובות ענייניות.
אני ביקשתי לזמן את רוסטסקו או מישהו שיענה מטעם הדוברות, מי עונה פה מטעם הדוברות?
חדוה יחזקאלי: תציג את ההסתייגות שלך, אנחנו נענה.
12
רונן הילף: יש סעיף 17,3 לפקודת העיריות, שאומר שאני מזמן את מי שאני מזמן, בטח בישיבת תקציב,
צריך להגיע. למה אין לי מי שיענה, גורם מקצועי? מה, אנחנו צריכים לעבור כל פעם על פקודת העיריות? אני מחכה לתשובה.
חדוה יחזקאלי: או.קיי. סיימת? זאת ההסתייגות, סעיף 17? אנחנו נענה אח"כ.
רונן הילף: אבל מי עונה לי? אני שואל שאלות שקשורות לדוברות. מי עונה על שאלות לדוברות?
חדוה יחזקאלי: ראש העיר נושא באחריות על הכל, והוא יענה גם בנושא הזה.
רונן הילף: למרות שזה לא תואם לפקודת העיריות. רק לידיעה, אבל כל פעם איך אתה אומר? צריך
ללמוד.
נתחיל מהבסיס. עפ"י חוזר מנכ"ל, דרך המלך הינה העסקת דובר לעירייה, כאמור, במכרז פומבי מסודר, והגיוני שכך יהיה הדבר שכן מדובר בעירייה ולא דובר ראש העיר. והגיוני שכך יהיה הדבר, שכן מדובר בעירייה ולא דובר ראש העיר. מה שקורה היום בפועל, שוב הוכחה שהאינטרס האישי חזק מהאינטרס הציבורי. הלכתי לבדוק מה הדרישות על-מנת להיות יועץ התקשורת של העירייה ומי לא יכול בכלל להיכנס למאגר היועצים העירוני, אז הנה הסיפור. ה-28.1.18 בוועדת ההתקשרויות, עברו את הסינון החברות הבאות 'פאר' 'לוין'
'אפפל' ו'אפדיי'. ב-21.2.18 – שבועיים-שלושה אח"כ – יצא פרוטוקול שמתוך 4 רשומים 'פאר' 'לוין' 'אפפל' ו'אפדיי מוססקו' – הוגשה הצעה יחידה של מוססקו. אני רוצה לספר לסמנכ"לית העירייה – כי המנכ"ל לא נמצא פה –
חדוה יחזקאלי: רונן, רציתי להגיד לך שעברת את 10 הדקות. אנחנו מתירים לך להמשיך לדבר, אבל אתה
עברת את ה-10 דקות.
רונן הילף: תודה. בעיר שאת גרה בה, סמנכ"לית העירייה, רק לידיעה – אתם יודעים, חבריי המועצה, בכ”ס
רק שתדעו, בלי השכלה בתחום שבו ניתן הייעוץ, לא נכנסים למאגר. זה קדם כניסה למאגר.
אני מבקש לקבל מראש העירייה, מה הסיבה שעיריית חדרה אינה יוצאת למכרז פומבי לדובר עירייה, למרות הוראות חוזר מנכ"ל? בנוסף, ראש העירייה, מבקש שתענה לי –
היועצת המשפטית, אני מבקש רק באמת לקבל תשובות ולא לנפנף. אני שואל פה שאלות שמי שיהיה במכרז – בסדר? ברשותך. תודה.
בנוסף, ראש העירייה, מבקש שתענה לי מה תפקיד יועץ התקשורת ולמי פונים סיעות האופוזיציה ברצונן לדברר ולהשתמש בכלי הציבורי המשולם מכספי התושבים? אני גם הכנתי שאלות למר מוססקו אבל הוא לא נמצא אז אתה תענה על השאלות. זו הפעם הראשונה שהיינו אמורים להיפגש – ואנחנו לא נפגשים – חשוב לי להבין מה הרקע ההשכלתי של היועץ ושלמעשה מנהל את כל נושא הדוברות בפועל. תסביר לחבריי המועצה, איך אתה מחלק את העוגה בין העיתונים. מה הקריטריונים? האם יש לך תנאי סף לעיתונים? מדוע אתה מוציא אירועי תרבות, אם תפקידך יועץ תקשורת? מדוע אינך עונה לחבריי מועצה מהאופוזיציה, למיילים שנשלחים אליך?
סמנכ"לית העירייה כאן, או שהיא הלכה?
שאלותיי אליך הן כאלה: מבקש לקבל ממך הסבר כלכלי ומשפטי במיוחד, עם התייחסות
לטווח הארוך, מדוע קליטת עובדים תחת חסות עירייה, לאלה שאינם תחת חוזים אישיים בדרגה ובטווח הארוך מקבלים קביעות מכוח הסכמים קיבוציים, מאפשרת גמישות טובה יותר בקבלת החלטות עתידיות, לעומת קבלת אותם עובדים תחת תאגיד עירוני, ששם אינם כפופים להסכמים קיבוציים? אלו שירותים טובים יותר יקבל התושב, לעומת המצב 13
הקודם, שכן רואים עליה בהוצאות קבועות כגון שכירות וכ"א ונלוות. בנוסף, איך את מייצרת יותר הכנסות במצב החדש, על-מנת לשפר את השירות לתושב? האם את יודעת להגיד מה תהיה מצבת כ"א בעוד 5 שנים בהתחשב בגידול הטבעי של העיר, ומה המשמעויות הכספיות יהיו באגפים האלו שפתחת בעתיד? אנחנו רואים עכשיו למעשה גלגל שמתחיל להתגלגל, וכמו כל גלגל בירידה חזקה, נתקשה לעצור אותו. האחריות שלך, בין השאר, ליום שאחרי, למקבלי ההחלטות שייתכן ויבואו אחריך או שזו תהיי את, מבחינת גמישות בקבלת החלטות? אני מבקש בנוסף לשאול אותך, מי הגוף המקצועי שמוציא אירועים עירוניים, ולא משאיר לעיר אירועים לא מספיק טובים בחלק מהמקרים. האם מי שמוציא אירועים זה 'נחלים', 'פנאי העיר', המנהל שתחת אחריותך או יועץ התקשורת? כל פעם מישהו אחר מוציא אירועים.
אני מבקש מכאן, לעבור לשאלות לגזבר (בעקבות, דרך אגב, וועדת הכספים שהיינו בה, השאלות הגיעו משם): מדוע לאחר כל כך הרבה שנים, אין לנו מערכת שיודעת לבצע חיתוכים בנושא הארנונה, ומתי תהיה לנו מערכת שמסוגלת כמו בהרבה ערים, לבצע חיתוכי ארנונה? אני מחזיק בידי את צו הארנונה של הוד השרון, שאצלם יש הפרדה מבחינת שטחים משותפים – אצלנו זה לא קיים.
עכשיו, לגבי מנהל אגף שפע, בוריס קוסינובסקי: מדוע לטעמך, מצב הניקיון בעיר מתחת לכל ביקורת, ומה צריך לעשות על-מנת לשפר את המצב? מה הסיבה שמערכות ההשקיה העירוניות אינן עובדות טוב וצמחים רבים מתייבשים בקיץ? מה הסיבה שיש כל כך הרבה מפגעי בטיחות במדרכות, אפילו של שכונות ממש חדשות, שלא מטופלות? בנושא החשמל, האם יש חשיבה לעבור לתאורה חסכונית ומודרנית, ואם כן, מתי? מהן המטרות והיעדים שלך לשנת 2020?
עכשיו שאלות תקציביות. אני מסיים. ממה נובע הפרש התקציב הנוכחי, בהעברה מקרנות הפיתוח ביצוע 2012 – 21.5 מיליון להצעת תקציב 2020 של כמעט 30 מיליון ₪, זה להבין ממה נובע ההפרש. מבקש להבין האם אירועי 'שבת תרבות' מתוקצבים בהצעת התקציב, ומי מוציא את 'אירועי שבת תרבות'? סעיף 6.1.1.1.1.00750 – עבודות קבלניות – 300 אלף ₪ (עמ/ 16 בהנהלה מועצה ועובדים). מישהו יודע להבהיר את הסעיף הזה לפני שמצביעים עליו? סעיף 6.1.1.1.100751 סעיף קשרי חוץ 300 אלף ₪ מתוכם 200 אלף עפ"י מדיניות מחזיק התיק. מבקש לדעת מה הייתה מדיניות מחזיק התיק ב-,2019 ואיך זה בא לידי ביטוי בסעיף והאם יש לו תכניות ל-,2020 שיציג.
חדוה יחזקאלי: סרוסי, תן לנו לנהל את הישיבה. כן, רונן? אני אסביר לך למה. כי זאת הסיבה שאנחנו
ביקשנו 48 שעות קודם לכן את ההסתייגויות כדי שנוכל להשיב לכם אחד על אחד. למרות הכל, אנחנו מבקשים ש-
רונן הילף: אני שמח שחברי מר סרוסי היה איתי בישיבה כדי להעיד, והוא אמר את זה שלוחות הזמנים
אינם מאפשרות לעבוד בצורה הזו.
עו"ד שרון שרוני: אפשר להגיד הכל, אפשר להגיד דברים, אפשר לשאול שאלות אבל הסתייגות בהגדרה
שלה, צריך לציין העברה של סכום מסוים מסעיף, מאיפה הוא יורד ולאן הוא עובר. זאת הסתייגות ורק על דבר כזה מצביעים. אז לפני שאתם מעלים, תגידו 'אני מעלה עכשיו', שנדע פשוט, שנוכל להצביע עליה,
עו"ד יניב דרי: השני דברים הראשונים היו הבהרות, לא הבהרה.
עו"ד שרון שרוני: עכשיו אתה מעלה הסתייגות. קדימה, הסתייגות ראשונה.
14
רונן הילף: הסתייגות ראשונה: סעיף 6.1.1.1.00750 – עבודות קבלניות. טוב, זה פחות הסתייגות, זה
גם הבהרה. מבקש להעביר 300 אלף ₪ מתקציב 74600750 לסעיף עניינים ציבוריים למאבקים ציבוריים לענייני מאקרו שנוחתים על העיר שנדרש ללמוד ולגבש דעה – ללמוד ולגבש דעה בלתי תלויה. (עשר שניות, אני ממשיך).
תנועות נוער שהועבר לתמיכות – אין סעיף לתנועות נוער. זה הבהרה.
מבקש לקבע תקציב של 600 אלף ₪ לתנועות הנוער ומקומיות, בהעברה מסעיף תמיכות כללי שכרגע משאיר את תנועות הנוער במצב מעורער. זה תקציב שיהיה להם תקציב וודאי.
חדוה יחזקאלי: אתה רוצה סעיף נפרד מתמיכות כללי שיהיה סעיף נפרד לתנועות נוער?
רונן הילף: בסדר? (מדברים יחד)
צביקה גנדלמן: חברים, היות ונתבקשתי, אז ברשותך. עולים נושאים שהם נושאים עקרוניים וגם יניב וגם
רונן, אני בהחלט אתייחס אליהם. היות ואנחנו עוסקים בישיבת התקציב ויש פה בקשות העברת תקציבים מסעיף לסעיף, שזה המהות של הישיבה הזאת לפחות כמו שאני מבין, נדון בזה, נצביע על ההסתייגויות – נאשר אותן או שלא נאשר אותן, נלך הלאה. אני רושם את כל ההבהרות או הבקשות או השאלות, ואני מתחייב בסוף הסיבוב, לפני אישור התקציב, לענות לכל ההבהרות, אני רושם אותן. כי אחרת נאבד את עצמנו.
חדוה יחזקאלי: תודה אדוני ראש העיר.
רו"ח בועז חריף: הסתייגות מס' 1 – להעביר 300 אלף ₪ מהגינון למאבקים ציבוריים, סעיף חדש.
חדוה יחזקאלי: מי בעד ההסתייגות?
החלטה מס' :232 הסתייגות מס' 1 – המועצה מחליטה לדחות פתיחת סעיף חדש להעברת סך של 300 אש"ח אלף ₪ מהגינון למאבקים ציבוריים.
אושר ברוב של 12 חברי מועצה ו-4 נגד.
חדוה יחזקאלי: בעד – ,4 נגד – 12 ההסתייגות לא התקבלה.
החלטה מס' :233 הסתייגות מס' 2 – המועצה מחליטה לדחות העברת סך של 600 אלף ₪ מסעיף התמיכות הכללי לסעיף תנועות הנוער.
אושר ברוב של 12 חברי מועצה ו-4 נגד.
רו"ח בועז חריף: ההסתייגות השנייה: להעביר 600 אלף ₪ מסעיף התמיכות הכללי לסעיף תנועות הנוער.
חדוה יחזקאלי: מי בעד ההסתייגות השנייה? בעד – ,4 נגד – .12
ההתנגדות לא התקבלה.
רונן הצבענו על כל ההסתייגויות שלך?
רונן הילף: כן.
גדי אריאל: מופיע בתקציב שיש גידול בשכר העבודה של איזה 10 מיליון ₪. אפשר לקבל הסבר על הדבר
הזה, מאיפה זה נובע, 10 מיליון ₪ כל כך הרבה לשנת 2019? התקבלו עוד עובדים? אותו דבר לגבי שכ"ד.
15
ראשית אני רוצה להקדים ולומר, זה בסדר שאתם שולחים לנו את זה לפי התקנון ולפי כל ה- אבל אנחנו בסה"כ עושים את העבודה שלנו באופוזיציה בהתנדבות ולקבל כמות כזאת של חומרים בפרק זמן כזה קצר כדי לרדת לתוך הנתונים האלה ולנסות להעביר ביקורת או לנסות לעשות איזה מקצה שיפורים, זה מאוד קשה. אני חושב שאולי להפעם זה אבוד, אלא אם כן זה במכוון, אז זה משהו אחר.
חדוה יחזקאלי: גדי, אתם קיבלתם את זה שבועיים קודם לכן,
גדי אריאל: או. קיי. בסדר. אני אומר את מה שאני חושב, ואני חושב שלכם יש סוללה של רו"ח ויועצים
והכל, ואנחנו כל אחד בן-אדם בפני עצמו, אין לנו את כל ה- facilities האלה, ואני חושב שזה יותר מדי רציני בסכומים כאלה של כמה מאות מיליונים, אם אתה רוצה להתייחס לנקודות כאלה.
חדוה יחזקאלי: אז שני דברים. גם שבועיים וגם הגזבר וכל הצוות שלו עמדו לרשותכם במשך שבועיים ימים
יום-יום, שעה-שעה.
גדי אריאל: יש רק בעיה אחת, שבכל הגופים איפה שאנחנו עובדים זה גם שנת תקציב. את לא צריכה
לקבל את הטיעונים שלי, אין בעיה. אני אומר את זה כהערת ביניים. (מדברים יחד)
חדוה יחזקאלי: אנחנו מבקשים שתמשיך, גדי.
גדי אריאל: אם אפשר, עכשיו, אותה שאלה יש לי לגבי השכ"ד, כתוב פה הוצאות שכ"ד עלו בכמעט
מיליון ₪. הוצאות נוספות – יש הוצאות של רכב בתקציב, 500 אלף ₪ הכל עלה פה. השאלה הכללית היא, כשמפורט פה הנושא של הקצבות, כתוב פה 3 מיליון ₪ אפשר לקבל איזה פירוט, איפה, למה וכמה ואיך התקבלו ההחלטות לגבי ההקצבות? לפי דעתי כותבים פה את הדברים בצורה יותר מדי כללית. בן-אדם מן הישוב שבא ושואל שאלות ואם אתה רוצה להתייעץ עם מישהו-
רו"ח בועז חריף: אתה מסתכל בריכוז. יש לך פירוט לפני זה.
גדי אריאל: הכל בסדר, לכן הקדמתי ואמרתי שבפרק זמן כזה קשה להתייחס לכל הנתונים האלה
ולקבל, אם אני רוצה לעשות איזה מקצה שיפורים.
רו"ח בועז חריף: גדי, גם בשכירויות, יש לך פירוט מדויק של כל מבנה.
גדי אריאל: דבר נוסף, רציתי לשאול יש תקציב של ה-'אינר בוקס', אנחנו דנו בזה. גם ראש העיר הוא
יו"ר של ההנהלה שם, אם אני לא טועה, וכתוב שיש פה גרעון של 1.5 מיליון ₪? כי כתוב שהעירייה אמורה להעביר 1.5 מיליון ₪.
צביקה גנדלמן: אמרתי בפתיח, שאנחנו מתקצבים כ-1.5 מיליון ₪ לשנה הראשונה של ה'אינר בוקס'
ולתחזוקה שלו לשנה הראשונה. אנחנו מאמינים שמשנה לשנה זה ילך ויצטמצם ואז יהיו הכנסות של ה'אינר בוקס' עצמו.
גדי אריאל: עכשיו, ראיתי שבנושא של 'פנאי העיר' יש ירידה בתקציב של 'פנאי העיר', זה כתוצאה
מהחיבור ל- בחדשה או שיש ירידה בפעילות?
צביקה גנדלמן: אני אענה על זה אחרי זה.
גדי אריאל: אני ראיתי פה איזה סכום מצחיק של איזה 40 אלף ₪ שמקציבים לכל הנושא – מעבר
להסעות – לנושא של ילדים אוטיסטים או ילדים בסיכון, או מה שכתוב פה. אז אני חושב לעיר כזאת גדולה עם 100 אלף תושבים וכל כך הרבה מקרים, אני חושב שצריך התייחסות קצת יותר רצינית לדבר הזה ואני לא מצאתי את הסעיף התקציבי ממנו אני חושב שצריך להעביר לשם, אבל אני חושב שבכלל כל הנושא הזה של אנשים בסיכון, אני חושב שצריך 16
להקדיש לזה קצת יותר תשומת לב ואם אפשר לקחת ממקומות אחרים, ולהוריד קצת ממה שנקרא השמנא והסלתא, אז אפשר להעביר גם לדברים האלה.
השאלה האחרונה שרציתי לשאול, אני רואה פה הרבה מספרים ואני רואה פה שהתקציב הוא באמת תקציב מכובד ומתוכנן וכל מי שעבד עליו, כל הכבוד, הכל בסדר, אבל השאלה אם יש פה התייחסות גם לנושא של מנועי צמיחה לעיר הזאת? כי בשורה התחתונה זה בסדר, אפשר לקחת כל שנה, לעשות קופי פייסט של התקציבים ולהעלות איפה שרוצים, ויש גם קשיים קואליציוניים וקשיים כאלה ואחרים. השאלה אם הוקדשה גם מחשבה לכל הנושא של מנועי צמיחה. בסה"כ הזכיר רונן את כל הנושא של המלוות. אין פה איזכור לנושא, כמה זה יושב חודשי על העירייה, כמה זה יושב על תושבי העיר. אולי אם אפשר להביא קצת יותר סטטיסטיקות, כדי ללמוד את הנושא הזה קצת יותר לטווח הארוך. כי כל בן-אדם יש לו משכנתאות, בן-אדם רוצה לקדם את עצמו בחיים, לוקח מלוות, הכל בסדר. השאלה אם יש מנועי צמיחה שעם הזמן – גם ככה השנה הזאת מבחינה תקציבית של משרדי הממשלה, הולכת להיות שנה קשה כי כרגע אין תקציב. כשאין ממשלה, אז גם אין תקציב ואם אין תקציב, אז אפילו בקושי אפשר לעבוד על ה-1חלקי 12 בקיזוז של הגרעון שהוא קרוב ל--15 20 מיליארד ₪ - השאלה אם לקחו בחשבון בתוך החישובים התקציביים האלה, כי חלק מהכספים, לפי מה שאני רואה שמופיע פה, יש תקצוב ממשלתי. השאלה אם הדברים האלה יעברו, יעמדו כבטון, או שהדברים האלה מצריכים חשיבה חדשה. כי אם לא, אז יכולים להיות פה נושאים שיכול להיות שצריך לגייס מן היקב או מן הגורן, גם תקציבים נוספים ולא להסתמך. לכן גם הזכרתי את הנושא של מנועי צמיחה.
דבר נוסף זה כל הנושא, ראיתי מלגות סטודנטים, כתוב איזה 200 אלף ₪. רציתי לדעת איך זה מתקבל בכלל, יש איזה תהליך, כי אני לא מכיר את התהליכים האלה, אבל זה גם נראה לי סכום – חדרה, שיש בה כל כך הרבה צעירים וכל כך הרבה משפחות במצוקה וכל כך הרבה אנשים שהם נצרכים, אני חושב שאם מקציבים לכל מיני דברים אחרים סכומים של 3 מיליון ו-4 מיליון, אם יש אפשרות להעלות את הסכום הזה או להגיד, אם לוקחים את זה למקומות אחרים ולהעביר לתחום הזה.
הדבר האחרון – אני הסתכלתי קצת בהוצאות של לשכת מנכ"ל. כתוב שם מיליון ₪, 100 אלף לזה, ן-100 אלף לזה. עזוב, איך שרושם את זה הגזבר זה בסדר גמור, צריך לתת לזה כיסוי. השאלה, יש על זה איזה בקרה, או שאם הוא מחליט שיש לו איזה חופש פעולה? איך מתקבלות ההחלטות שם, זה מה שחשוב לי.
חדוה יחזקאלי: תודה רבה לך חבר המועצה גדי אריאלי. יש לך הסתייגות או זה רק שאלות הבהרה?
גדי אריאלי: לא,
צביקה גנדלמן: זה שאלות והבהרות.
שלמה בוזגלו: קודם כל אני גם אצטרף לעבודה שעשה הצוות המקצועי ויו"ר וועדת הכספים. אני גם
אצטרף לעבודה שעשו חבריי לאופוזיציה יניב ורונן, שנגעו בחלק גדול מהדברים. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות בתקציב, למרות שאני מתאר לעצמי שבועז, יכול להיות שמקוצר הזמן או שרונן העסיק אותך יותר מדי, אני פניתי אליך ב-9 לחודש, בבקשה של כמה דברים.
רו"ח בועז חריף: בטעות העברתי ליניב,
שלמה בוזגלו: קיבלתי את החומר, אבל עדיין התשובות שקיבלתי כנראה לא סיפקו את השאלות
שביקשתי. אני בעצם ביקשתי ממך את רשימת העובדים שפרשו בשנת ,2019 מה היה 17
תפקידם ומה היה שכרם, וביקשתי לקבל ב-2020 מה רשימת העובדים החדשים, מה תפקידם ומה עלות שכרם. אני קיבלתי איזה רשימה כוללת של Xעובדים כלליים ו- Xפרשו, בלי עלות השכר שלהם,
רו"ח בועז חריף: עלות השכר לא קיבלת כי זה שייך לפרטיות.
שלמה בוזגלו: אני לא יכול לדעת כמה הגזבר מקבל?
עו"ד שרון שרוני: מי שאתה קובע את שכרו, עובד עירייה, אתה יודע.
שלמה בוזגלו: יש גם עובדים בכירים שנכנסו למערכת? ביקשתי.
עו"ד שרון שרוני: ההנהלה הבכירה שהמועצה קובעת את שכרם. לכן ברור שזה נחשף במועצה.
שלמה בוזגלו: לכן הייתי יכול לקבל את אלה שמותר, מה לעשות, אני חבר מועצה צעיר, לא מכיר את כל
הכללים אבל הייתי יכול לקבל את מה שמותר ומה שאסור. אבל אני תיארתי לעצמי שבגלל לוח הזמנים. אני קיבלתי את התשובות שהם היו בצורה כוללת, רק לפני יומיים התקציב.
זה לא משהו שמנע ממני אולי להתעמק. מה שמנע ממני, זה העניין הזה שרה"מ מגיע ביום ששי והייתי צריך להתעסק בענייניו, וזו גם הזדמנות להזמין את כולם לכנס שיהיה ביום ששי. אבל בואו נתייחס, ואני אנסה לגעת לדברים בלי קשר.
הנושא הראשון זה הנושא של עלות השכר וכשאני מסתכל עלות השכר הכוללת לשנת 2019 היתה כ-%40 מסה"כ התקציב. הגידול בשכר בשנת ,2020 אם אני אתייחס מהאומדן לתקציב של ,2020 זה יותר מ-%.45 כלומר, 10 מיליון מתוך 23 מיליון ₪ גידול בתקציב.
ולמה אני רציתי את התשובות האלה לגבי זה, אני בישיבה הקודמת כן אמרתי שיש צורך במינהל לתרבות, קהילה וחינוך, אבל עדיין שאלתי את השאלה שעדיין לא קיבלתי תשובה, למה היה צריך את הניתוק הזה מתוך עמותת 'פנאי העיר'. לזה לא היו לי תשובות. אם הייתי מקבל את עלויות השכר של העובדים החדשים שנכנסו, יכול להיות שכן. עדיין אני לא יודע אם ההוצאה של התחומים האלה מתוך העמותה ל'פנאי העיר', לעירייה, מצריך גם שכירויות נוספות ועלויות אחרות שמתבטאות בזה. אני אמרתי את זה גם בוועדה לבחירת מנהל אגף החינוך ואני גם אומר את זה וקראתי את הטענות של וועד העובדים בעיתון, אבל באמת אין לי שום תיאום איתם וגם לא דיברתי איתם אחרי הכתבה, אבל אמרתי את דעתי בעניין הזה של מכרז למנהל אגף החינוך, שאני חושב שהעירייה גם לפני וגם קדימה,
רו"ח בועז חריף: איזה מנהל אגף?
שלמה בוזגלו: נבחר מנהל אגף חינוך חדש, נבחר מנהל אגף ספורט ותרבות, אמור להיבחר מנהל אגף לנוער
וצעירים. כלומר, כרגע כל מי שנבחר, הם אנשים שעובדים מבחוץ ולא עובדים מתוך המערכת ובמכרז העליתי את הטענה למה אני חושב שכן – אני יכול גם להגיד את זה לחבריי המועצה – למה כן היה צריך לבחור מנהל אגף החינוך מתוך המערכת, כי בסופו של דבר גם נוצר מנעל ונבחרה אסנת, ויש לה – כמו שאני הבנתי – כי היכרות אין לי איתה, אבל יש לה ניסיון מאוד גדול בחינוך. לכן אמרתי, שאפשר לחסוך בין חצי למיליון ₪ בעצם העובדה שאתה בוחר עובד מתוך המערכת, ואת כל הנושא הזה של להטמיע או לקדם את החינוך, אסנת כראש המנהל, יכולה להטביע את חותמה. אבל לא קיבלו את דעתי ובסופו של דבר נבחר מנהל אגף החינוך שבעצם מכביד על התקציב, ואנחנו רואים את זה גם כבא לידי ביטוי בתוך ה-10 מיליון. כמובן גם המנהלים החדשים שנבחרו, שמה לעשות, אני חושב שכן אפשר היה לבחור מתוך המערכת אנשים ראויים ואני לא יודע אם תהיה הסתכלות בעתיד, וכל פעם שנגיע לאיזה תפקיד חדש, נצטרך לבחור מישהו מבחוץ ולהכביד, כאשר כל החיסכון 18
הזה מתוך העלויות השכר החדשות, היה אפשר לנווט אותם לכיוון פעילויות וזה לא קורה לצערי הרב. ולכן זו ההסתייגות שלי, אמנם אולי באיחור, אבל לקחת איזה stop בעניין הזה של עלויות כ"א החדשות, שלדעתי חלקן מיותרות, כי הניה אפשר לקחת מתוך עובדי עירייה ולהאמין בהם כי יש אנשים ראויים וגם אם צריך להכשיר אותם יותר, אני חושב שגם העירייה הייתה יכולה למצוא מספיק תקציב כדי להשקיע בהם.
עו"ד שרון שרוני: שלמה, אני אעצור אותך שניה, אם אתה אומר שזה הסתייגות, צריך להצביע עליה, אתה
צריך להגיד מאיזה סעיף אתה רוצה להוריד ולאיזה סעיף את רוצה להוסיף. אם אתה רוצה להגיד אמירה כללית, שזה בסדר, זה לא הסתייגות.
שלמה בוזגלו: או.קיי. אז אני אגיד אותה ועם זה אני אקח פסק זמן. אמרתי גם, כי היו חסרים לי נתונים
וגם דברים נוספים אבל הכיוון שלי הוא איך המערכת לוקחת מהסעיף הזה שנקרא "כח אדם" ולוקחת את זה לטובת פעילויות. אם זה בתחומים ששם נקלטו עובדים חיצוניים, ו/או שננתב את זה בפעילויות נוספות, כדי שהציבור יוכל באמת - ואמרו את זה חבריי לאופוזיציה – שבסופו של דבר הציבור רוצה לראות תוצרים ולא כ"א,
עו"ד שרון שרוני: או.קיי. אבל אתה תדייק אותנו מאיזה סעיף וכמה?
שלמה בוזגלו: אחרי שיש פה עוד חברים שידברו, אני אכין לעצמי את ההסתייגות ואני אגיד.
אני רוצה לגעת בעניין הזה של הפעילויות. אם אני מסתכל, פעילויות גדל ב-19 מיליון ₪ ביחס לאומדן 2019 וכמו שאני יודע שכל מי שמגיש בקשה לתקציב – אגב או מחלקה –
רו"ח בועז חריף: באיזה עמוד אתה רואה את זה?
שלמה בוזגלו: לא, תסתכל, סה"כ התקציב גדל מ-2019 ל-,2020 ב-23 מיליון ₪.
רו"ח בועז חריף: כולל הכל.
שלמה בוזגלו: או.קיי. אני אמרתי, 10 מיליון ₪ זה עבור כ"א. עכשיו אני מדבר אל העניין הזה שזה 29
מיליון. 19 מיליון שהלכו לפעילויות. אני אומר שכל מי שמבקש להגיש בקשה לתקציב, והכוונה שלי אגפים, מנהלות מגישים איזו תכנית שעליה בסופו של דבר, הגורמים המקצועיים מאשרים כן או מאשרים לא. אני חושב שאנחנו בסופו של דבר, רוצים – כי אנחנו רואים פה איזה סכום כולל של Xמיליון ₪ כאשר אנחנו לא נדע בסופו של דבר, מה הולך להיות במהלך השנה. יכול להיות שפתאום נמצא איזה פרסום שעושים איזה אירוע באיזה מקום. אבל עדיין אני חושב, שלפני שאנחנו מאשרים את ה-19 מיליון ₪ האלה, מה הולך להיות בשנת ,2020 בשונה משנת .2019 ואנחנו לא רואים את זה ואני חושב שכמו שהגזבר והמנכ"ל מקבל ועל זה הוא מאשר או לא, גם אנחנו כחבריי המועצה, רוצים לדעת על מה הולכים לתת להם עוד 19 או 20 מיליון ₪.
דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו, שאני באמת קיבלתי את זה אחרי שהעברת את הנתונים ליניב, זה העניין הזה של התקורות של התאגידים האלו. ותקן אותי אם אני טועה, כי החברה הכלכלית אמורה לקבל על כל דבר שהיא עושה לטובת העניין, כ-%13 מסה"כ הפריסה. אתה מסכים איתי?
רו"ח בועז חריף: לא, לא.
שלמה בוזגלו: שניה, זה מה שקיבלתי מהנתונים של- ב-%7 חברת 'נחלים'.
רו"ח בועז חריף: לא, 'נחלים' זה %.10
שלמה בוזגלו: וחברה כלכלית?
עו"ד שרון שרוני: 13 כש-%3 הולכים לפיקוח, זה לא הולך אליהם.
19
שלמה בוזגלו: פיקוח של מה?
עו"ד שרון שרוני: פיקוח לפרויקטיה.
שלמה בוזגלו: אני רוצה להגיד ככה, שלדעתי יש פה איזה משהו, כי בסופו של דבר כאשר החברה הכלכלית
מבקשת לקיים פרויקט, סתם, להקים איזה מבנה או בי"ס, ועלות הפרויקט עולה 10 מיליון ₪, אבל זה לא 10 מיליון, כי העיריה משלמת לחברה הכלכלית גם עבור המפקח, עבור כל היועצים, עבור בצ"מ ואח"כ באה פניה של %.13אם אני לוקח שהחברה הכלכלית, כל המהות שלה זה בעצם לנהל פרויקטים, כשאני לוקח פרויקט, פרויקט, פרויקט, יש בכל פרויקט את סה"כ בעלי התפקידים שאמורים להוציא את הפרויקט לפועל. אני כן חושב שבתוך החברה הכלכלית יש מנכ"ל, יש גזבר, יכול להיות שיש איזה מנהל שהוא על, שבעצם על הכל, אבל אני רוצה להבין, אם אני לוקח שהחברה הכלכלית עושה קרוב ל-100 מיליון ₪ בשנה, מדובר על כמעט 13 מיליון ₪ תקורות שהחברה הכלכלית מקבלת. ואני לא רואה ש13 מיליון ₪ מכסים את סה"כ ההוצאות של כל ההפעלה של החברה הכלכלית. לדעתי אפשר פה לחסוך לא מעט כסף, כאשר בסופו של דבר צריך לקחת מתוך ה-13 מיליון ₪ או X מיליון ₪ שנוצרים לטובת החברה הכלכלית, בסופו של דבר לנווט אותם ל- עוד פעם, אני חוזר – לפעולות לטובת הציבור. כנ"ל בחברת 'נחלים'. עכשיו, יותר מזה, כאשר חברה הכלכלית עושה סוג של אירוע, היא מקבלת גם את העלות האירוע מהעירייה. או נחלים, לדוגמא, עושים מחר פסטיבל הבירה, אותם 200 אלף ₪, העירייה מעבירה 200 אלף ₪ וזה בסדר, אני מתייחס יותר לעניין הזה של התקורות שמקבלים התאגידים. ולדעתי, אם רוצים באמת גם ליעל וגם לייצר יותר כסף ופעילויות, יש מקום לשקול את העניין הזה של להקטין את התקורות שמקבלים התאגידים העירוניים לטובת העניין הזה. ולכן, גם בזה אני אחרי שחבריי ימשיכו את הדיון (אני אכין הסתייגות גם בעניין הזה ואני אבקש לשנות את הנושא הזה).
חדוה יחזקאלי: מאה אחוז. תודה רבה שלמה. מי חבר המועצה הבא שרוצה להציג את ההסתייגויות שלו
בבקשה? הסתיימו ההסתייגויות? שלמה, נשאר לך לטעון טענות.
שלמה בוזגלו: אני אגיד את ההסתייגות שלי. אני לא רואה איפה זה מופיע,
רו"ח בועז חריף: אני אעזור לך.
שלמה בוזגלו: יש קודם כל את ההסתייגות בעניין הזה של הקטנת התקורה של התאגידים העירוניים,
מהעברה את זה לפעילות. אני רוצה שתגיד לי איפה זה מופיע, כדי שאני אוכל להגיד –
רו"ח בועז חריף: התקורה שהיא מקבלת זה בתב"רים. בתקציב הפיתוח. אבל זה לא מופיע בספר הזה
שקיבלת.
שלמה בוזגלו: רגע, כשאתה מעביר תקציב עבור אירוע X בתאגיד כזה וזה , אתה מעביר את זה דרך
התב"רים?
נעמי חייט: מי שעושה לנו אירועים דרך התקציב השוטף, זה חברת 'נחלים'. חברת 'נחלים' עושה לנו
אירועים וזה כן עובר דרך התקציב השוטף. החברה הכלכלית עושה לנו רק פרויקטים של בניה ופיתוח, התקורה שלהם לא עוברת דרך התקציב השוטף.
בנצי נורדמן: אתה יכול להעלות לסדר, בגלל שיש הסכם עם חברות הבת שצריך לבוא לאישור המועצה.
בהסכם של חברות הבת כתוב %10 על כל פרויקט, אתה בא תמיד אתה אומר, אני מתנגד להסכם הזה. אתה בא, תגיש הצעה, אתה מתנגד להסכם, אתה חושב שהחברה הכלכלית יכולה לעבוד ב-%.7
20
שלמה בוזגלו: רגע, מתי זה עלה בישיבת המועצה?
בנצי נורדמן: ההסכמים קיימים שאתה יכול גם לבקש על זה דיון ואז יבואו ויביאו לך את ההסכם.
שלמה בוזגלו: אז אני אגיד ככה, ההסתייגות הראשונה שלי – (מחפש בניירות),
חדוה יחזקאלי: אנחנו ממתינים לשלמה. הכל בסדר.
שלמה בוזגלו: מתוך הנחה שגם ההסתייגות שלי תרד, מתוך הנחה שהנתונים שרציתי, לא קיבלתי אותם
– ואני לא מאשים אף אחד – אז אני כרגע לא מעלה הסתייגות.
חדוה יחזקאלי: חברים, אנחנו רוצים לשמוע אותך בועז, בבקשה.
רו"ח בועז חריף: יש ענין שמדברים על זה כבר מספר שנים, בנושא של תקציב התב"רים. שנה שעברה זה
גם היה דיון גדול. תקציבי הפיתוח הם לצערי, בכלל, בכל ההיסטוריה של העיר, הם לא מגיעים כתקציב בתחילת השנה. יש פה הרבה הרבה ערים בארץ שמביאים את זה כתקציב שוטף, כתקציב פיתוח שזה תקציב של תב"רים, ואני חושב שהגיע הזמן שעירית חדרה באמת תחשוב על הדבר הזה. אני חושב שיש בזה הרבה הגיון ושום שכל, שבתחילת השנה עיריית חדרה יכולה להביא את כל תקציב התב"רים, כל תקציב הפיתוח כיחידה אחת, להעביר את זה לתחילת השנה. תמיד יכולים להיווצר שינויים. זה קורה בהרבה ערים אחרות, זה קורה בכ"ס, זה קורה בפרדס-חנה, בהרצליה, בהרבה ערים. מביאים תקציב שנתי..
חדוה יחזקאלי: בועז, אנחנו רשמנו את ההערה שלך. זה לא רלוונטי לישיבת התקציב הזאת,
רו"ח בועז חריף: בוודאי שזה לא רלוונטי לישיבה, אבל אני אומר שגם שנה שעברה היה בדיון, והייתה
התייחסות לגבי השנה הבאה. נגיד שהשנה זה לא אקטואלי, אבל צריך לחשוב על העניין הזה לשנה הבאה. זה תקציב של מאות מיליונים, אם יבוא מי שיעביר אותו לתחילת שנה-,
חדוה יחזקאלי: בסדר גמור. אתה בועז אומר, שצביקה כבר ענה על הנושא של התב"רים, בישיבות קודמות.
רשמנו.
חברים, אחרי שכל חבריי המועצה הגישו את ההסתייגויות שלהם ואת ההתייחסויות, מבקשים ממני לשאול פעם נוספת האם למישהו מחבריי המועצה, יש עוד הסתייגות? לא. יופי. אנחנו רוצים לעבור שרון, להתייחסויות.
עו"ד שרון שרוני: להתייחסויות של ראש העיר ולצוות המקצועי.
צביקה גנדלמן: להתייחסויות של הצוות המקצועי ולאחר מכן הצבעה על התקציב בכללותו. כמקשה אחת.
תראו, אני יכול להסכים או לא להסכים לאמירה שיניב פתח ואמר שדיון תקציב הוא דיון שבו צריך לעסוק בעניינים עקרוניים, באיזושהי גישה, בסדר. או לבוא לדיון תקציב שעוסק באמת במה שאנחנו, מועצת העיר, נוגעת בתקציב ומנסה לשפר, לטייב, ואז התקציב הוא תקציב סגור והדילמה היא מאיפה מעבירים על חשבון מה. אבל בסדר. אם חלק מחבריי המועצה בחרו בדיון הזה לעסוק בדברים היותר כוללים ולאו דווקא ייחודיים לדיון על התקציב, כי הם נכונים לדיון מדיניות הכל, בכל ישיבה ובכל מקום, אני לא אתחמק ואנסה לענות על הדברים שאני רשמתי, וישלימו אותי אנשי המקצוע והגזבר וסמנכ"לית חברה וקהילה.
אני ברשותכם לא אלך עפ"י סדר ההצגה אלא איך שאני רשמתי. ראשית אני רוצה, חבריי המועצה, להזכיר לכם שכמו שאמר פה יו"ר וועדת הכספים, אנחנו מאשרים את התקציב השביעי ברוך השם, לאורך כל ה-7 שנים שאנחנו בתפקיד עיריית חדרה מעולם לא פנתה או ביקשה – למרות שזה עומד לזכותה – להעלות את הארנונה לתושבים שלה. רק בשבוע שעבר 21
התפרסם ערים שביקשו להעלות את הארנונה, למי אישרו ולמי לא. אנחנו – אני – מעולם לא נתתי את חתימת ידי לבקשה להעלות ארנונה, למעט הטייס האוטומטי, שזה חוק מדינה.
בכלל לא שואלים אותנו אם אנחנו רוצים או לא רוצים. אז נשים את העובדות קודם כל, כי יש כאלה שלא מכירים, הם צעירים כחבריי מועצה. בתקופתי מעולם לא ביקשתי. .1 .2 מבלי להיכנס למספרים, ואני חושב שזה לא המקום, אבל אפשר לשבת ולדבר עליהם, אני חייב לומר שהמספרים שנשמעו פה או איך שמציגים אותם, אני לא בטוח שהם משקפים את המציאות. עכשיו, יש לי פה – אני לא יודע אם פרסמנו את זה, את מה קרה לנו בנושא שטחי הארנונה, שהם פועל יוצא של הכנסות מארנונה במרוצת שש השנים האחרונות (ואני בכוונה מדבר על 'שטחי ארנונה', לא על 'כספי ארנונה'). זה מדבר על מה יהיה, העיר התפתחה במקורות ההכנסה שלה שכולם מדברים על זה (אני מצמצם, רוצה לשמור על אווירת הדיון המקצועי, הענייני כמו שנאמר פה). חברים, הנתונים שיש לי – ואני אגע רק בנקודות – בששת השנים 13' עד 19' (19' חצי שנה כפי שבועז אמר לי), בנושא משרדים שירותים למסחר, שטח המסחר בנושא משרדים, שירותים ומסחר, עליה של %.36 אני רוצה ללכת לנושא הבא. קחו לדוגמה את שטחי החניונים בעיר חדרה, לא הגביה, שטחי החניונים, עליה של %.43 ייצרנו %43 שטחי חניונים. (אח"כ כל אחד יעשה את המכפלות שלך, את ההשוואות שלו להכנסה). הגזבר שם לי נתון של בתי מלון. הבנתי. אמרתי לו: מה זה בתי מלון? איך אתה מדבר בתי מלון ברבים? אמר לי 'ראש העיר, תירגע, אני לא שיכור. בסעיף בתי מלון נכללים גם בתי הנופש 'כפר הים' ועוד כל מיני דברים שהם בסיווג של בתי מלון.
אני אומר לכם שבדבר הזה, במרוצת ה-7 שנים – בשטחים אני מדבר, לא כסף – כ-%.30 במגורים דרך אגב, אנחנו %.26 איפה לא עשינו מספיק, בכל מה שקשור לנושא של מלאכה – מבנים בלבד – אנחנו לא התרוממנו בצורה טובה. הייתי רוצה שיקרה.
מה שאני בא ואומר, שהמספרים עפ"י מה שהגזבר מציג, הנתונים הם פה, בכל מה שקשור לעיר חדרה במרוצת השנים הזאת, עולה בשטחים למסחר או בשטחים המניבים, בכל התחומים. עכשיו, לקחת ולהוציא את נושא המגורים. בוודאי, אומרים אני זה שמתפאר כל יום שעפ"י הלמ"ס – העיר חדרה בשנתיים האחרונות, ניצבת בחמישייה הראשונה של ההגירה החיובית אליה. הרי זה לא סוד שאנחנו בונים – רואים את זה בעיניים – את כל השכונות, את כל מה שנכנס, אז מדרך הטבע בטח שהארנונה תגדל. מה, למישהו הייתה ציפייה שכל התנופה הזאת בבניה למגורים, הארנונה תרד?! ממש לא. אבל אנחנו לא חותרים ולא זה היעד הכלכלי שלנו, בהחלט לחתור ולהקדים. אני רוצה, נדמה לי שגדי העלה את זה, לחבר את זה לעניין של מנועי צמיחה או בכלל לחשוב על מנועי צמיחה. אתן לכם דוגמא (יש הרבה דוגמאות כאלה), אנחנו עכשיו ניצבים בפני החלטה של להשקיע בכביש –
אתם יודעים מה, אני לא רוצה להגיד איזוטרי – בכביש שאני לא יודע בשנים הבאות, כמה ייסעו עליו אבל מה הכביש הזה, 10 מיליון ₪. אתם יודעים על מה? בשביל לפתוח שטחי מספר ב'אנרג'י פארק' כי התב"ע אומרת: לא תוכלו להגדיל מעל ה-100 אלף שטח, לא תוכלו להגדיל עד שלא תעשו את הכביש. אז אנחנו עכשיו לוקחים 10 מיליון ₪ לסלול כביש שיפתח לנו אפשרות של 60,000 מ' נוספים למסחר. אני נותן את זה כדוגמה, יש עוד דברים כאלה, שאנחנו מחפשים את מנוע הצמיחה. גם החברים מהקדנציה הקודמת, כשקיבלנו את האישור ל-90 מיליון ₪ הלוואות, הם היו תחת ההגדרה שהלוואות כמנועי צמיחה. זאת
אומרת משרד הפנים אמר: אתם תקבלו את זה, כשתוכיחו למה זה הולך. לאותם דברים
22
כמו ה'אנרג'י פארק', הטיילת או פיתוח של תכניות למיניהן. זאת אומרת אנחנו בהחלט בהחלט כל הזמן מנסים לראות איך אנחנו מקדמים או מניעים את מנוע הצמיחה כי ברור לנו שזה מה שמיתר. וזה לא סוד, הרי כולם שואלים למה העיר חדרה מלכתחילה נמצאת בפורום ה-15? מה זה הפורום ה-15 ידידיי חבריי המועצה אלה שפחות מכירים, פורום ה-
15 – לפני 20 ומשהו שנה, באו ואמרו 'אלה ה-15 ערים שלא תקבלנה מענקי איזון'. זאת אומרת, יש להם מספיק כסף להתקיים, שאנחנו כממשלה לא ניתן להם כסף. והתברכנו במקורות הכנסה או תמיכה כמו תחנת הכוח, כמו מתקן ההתפלה, כמו עוד דברים שאני יכול להוסיף, שאנחנו זוכים להכנסות שלנו כל שנה וזה נותן לנו חלק מהעוצמה. אנחנו לא נחים על הדבר הזה, ואנחנו עוד חותרים למנועי צמיחה, חלקם להתקדם אליהם מחייב אותנו להשקיע כסף. נתתי דוגמה אחת של אותו כביש ב'אנרג'י פארק' אבל יש לנו עוד דוגמאות כאלה. אנחנו בהחלט עוסקים כל הזמן בלהגדיל את שטחי הארנונה במספרים, בעובדות – אלה העובדות, מה קרה לנו בששת השנים האחרונות.
אני רוצה לגעת בנושא של השכירויות. עלה, נדמה לי יותר מאדם אחד שנגע בשכירות. זה לא סוד וחלקכם מכירים ואתם גם מוזמנים לבקר, שאנחנו גם גדלים, מה לעשות, העיר גודלת בהתאם לזה גם צריך לתת שירות בהתאם. הדבר השני, אנחנו בהחלט מטייבים גם את סביבת השירות.
אני אומר את זה כאן, קודם כל סביבת השירות לציבור שבא לקבל אצלנו שירות, דבר שני סביבת העבודה של עובדי העירייה ואני גאה על כך. יושבת פה מנהלת אגף הרווחה שישבה בבניין שהביוב נזל לה על הראש והעברנו אותה למבנה חדש. אנחנו הולכים להוציא עכשיו את אגף החינוך עם המנהל, למבנה חדש. וזה הכל שכירויות. עד מתי? המחלקה המשפטית עברה למבנה חדש. אז כמות השכירויות- ואני דרך אגב, ציינתי בתחילת מי ששם לב לדברים שאמרתי, ציינתי שהשקענו X כסף לנושא השכירויות. ועד מתי זה יקרה? זה לא סתם מושכר. יש לנו בקצה יעד ואנחנו נגיע אליו בעזרת השם, לבנין עירייה אחד שלם ששם כולם יוכלו באותו מקום וחלק מהחזר הכסף של בנין העירייה, בנוי על פחות שכירויות, עלויות של פחות שכירויות מדי שנה. חלק מהעניין. כך שהדברים האלה הם מתוכננים. זאת אומרת, לפחות מנסים לעשות את זה בצורה אחראית. כן המספרים גדלים, ברוך השם גבריאל, אני 6אומר עוד פעם ברוך השם, שיש תנועה של אנשים לגור בעיר שלנו. בהתאם לזה, אנחנו גם נדרשים לתת את השירותים לתושבים האלה, ואנחנו עושים את זה בהחלט בגאווה ובאהבה.
נושא של אוטיסטים ובכלל ילדים עם צרכים או אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. לפני שבועיים קיימנו ערב יפהפה, מאוד מרגש, שהובילה אותו ההנהגה ההורית של ילדים עם צרכים מיוחדים ואגף הרווחה. עיריית חדרה מתקציב ,2020 משקיעה – זיווה, אם אני טועה, תעירי לי – משקיעה 42 מיליון ₪.
זיוה הימברג: 45 לתקציב הרווחה שיוצא מ-,
צביקה גנדלמן: זיווה תקומי ותתני את הנתון הזה, כי אני רק אקלקל.
זיווה הימברג: אני רוצה, דווקא בנושא הצרכים המיוחדים אני כן רוצה להתייחס כי תקציב הרווחה הוא
122 מיליון, %45 זה הצרכים המיוחדים. אין ספק, בכל תחומי הרווחה, שיש פער בין צרכים למענים. אבל דווקא בצרכים המיוחדים, זה על קומץ אנשים הוצאה מאוד גדולה. אני אומרת, בפריוריטי שלנו בתוך העבודה, יש להם פריוריטי מאוד מאוד גבוה בגלל ההבנה שזו אוכלוסייה שהמענים שהיא מקבלת, היא רק באמצעות הרווחה ולכן אנחנו מתקציבי 23
הרווחה בכל הגידול של הרווחה, שהגידול הכי משמעותי הוא תמיד שם כי אנחנו מבינים שלהורים האלה, אין מענה אחר באופן פרטי לקבל וה-40 אלף ₪ שציינתי, זה לא לנסיעות.
אנחנו מפעילים באמצעות מתנ"ס גבעת אולגה יומיים בשבוע אחה"צ פעילות חברתית לאוכלוסייה עד גיל 18 וזה בגין מספר האוטיסטים שמשתתפים. אם יהיו צרכים ביותר, אנחנו מגדילים להם.
צביקה גנדלמן: הלאה, אני רוצה להתקדם ברשותכם. עלה פה – העלה את זה נדמה לי שלמה, הנושא של
בחירת מנהלים – זה עלה פה, אז אני מתייחס אבל תקציבים, אני לא רואה בדיוק את הקשר. אני רוצה רק לומר דבר אחד, ואני אומר אותו פה ואמרתי את זה גם לוועד העובדים
ולעובדי העירייה: אני חושב שההצלחה של כל ארגון, כל ארגון, בסוף בסוף זה באיכות
מנהליו. הם בסוף אלה שמניעים את המפעל. מי שעומד בראש הארגון מתווה את החזון, את הדרך, בסוף הם מתווים ומנהלים את היום-יום. ואני בעניין של מנהלים ברמת מנהלי אגפים וגם מנהלי מחלקות, לא אתפשר. לא אתפשר כי אני אומר עוד פעם, זאת תפישת העולם שלי, אני אוליד מי יכול להשפיע על האיכות. בתוך זה אני יותר מאשמח, ואני גם –
מי שכנה עם עצמו, ואני יכול להעיד, דוחף ומעודד צמיחה בתוך הבית. רק מה לעשות, חלק מהתפקידים, יש תנאי סף ובחלק מהתפקידים יש כישורים מיוחדים, ולכן הדברים נעשים בצורה הכי מקצועית ע"י צוות מקצועי. למעט מכרזים סטטוטוריים הידרתי את רגליי מתוך המכרזים האלה, אני לא אשב שם. יושב צוות מקצועי אבל הדירקטיבה, האמירה היא:
אתם תלכו על האיכויות ועל הכי מתאימים לתפקיד. עכשיו, גם בזה לא תמיד מצליחים.
אין הצלחה של %.100 לאף אחד. למי יש כן? יש מוכשרים, קיבלו בשורה או ברכה משמים.
אז מתוך עשרות ומאות בעלי תפקידים שנבחרים פה ועושים תפקידם, יש איזשהו אחוז שאתה מפקשש. בסדר גמור. אבל בסה"כ הבחירה תהיה בחירה עניינית, מקצועית והיא זאת שצריכה להוביל את הארגון, וזה לפחות תפישה.
שלמה בוזגלו: אתה לא מבין את הקשר בין כניסת עובדים מבחוץ לבין-?
צביקה גנדלמן: חזקה שאני מבין את הקשר,
שלמה בוזגלו: אני יודע שאתה מבין בהכל, אבל זה בסדר ואתה אומר כאילו מה הקשר בין עובדים חדשים
לבין הנושא של עליות השכר. אז אמרתי 'אל תיתמם'
צביקה גנדלמן: אז אני מסביר שוב. קשר, אפשר לבוא ולכמת אותו גם בהיבט הכספי ויכול מאוד להיות
שבחלק מהמקומות – אני לא נוגע נקודתית – אני גם מעדיף לשלם יותר ולקבל איכות, בוודאי, אני לא מתבייש בזה, ההיפך, גאה.
שלמה בוזגלו: אתה משלם כפול, לא יותר.
צביקה גנדלמן: גם אם אני משלם כפול ואני יכול לקבל איכות, אין לי בעיה עם זה.
שלמה בוזגלו: אתה מדדת את כל העובדים שקלטת עד היום,
צביקה גנדלמן: שלמה, שלמה,
שלמה בוזגלו: לא, אני רוצה להתייחס. מה זה 'שלמה'? אני רוצה להתייחס. אתה לא יכול להגיד אמירה וש-
אתה אמרת משהו שבין האמירה שלי לבין העניין של התקציב לא מובן לך. אני מנסה להסביר לך.
צביקה גנדלמן: מר בוזגלו, תקשיב. אנחנו מקיימים ישיבה שיש בה איזשהו סדר. באת, פתחת את הישיבה
שאתה רוצה לומר משהו שהוא לא על הפרוטוקול, קיבלת. באת, נתנו לאנשים לדבר, זה בסדר גמור. שמענו את כולם בקשב רב, נתנו את האפשרויות. מנסה לענות, אז עכשיו אתה 24
רוצה לקיים דיון על מיון?
שלמה בוזגלו: לא, אם אתה אומר דברים שלא הבנת אותי, אני רוצה להסביר לך, כדי שתבין אותם. כי
אתה אומר בעצם דברים שלא הבנת אותי. ככה אני מבין את זה. אז מה, אני אתן לך לטעות?
אני אתקן אותך.
צביקה גנדלמן: או.קיי. דרך אגב, אותי לימדו שאם מישהו לא הבין אותי, אז זו הבעיה שלי, של המסביר,
אבל תסביר בבקשה.
שלמה בוזגלו: אז כרגע אתה מסביר, אבל לא משנה, לא נרד לקטנות כי אתה כל הזמן גורר את השיחה
לאיזה מקום- הרי סה"כ אמרת שבין העניין הזה של כניסת עובדים חדשים לבין הצמחת עובדים מתוך המערכת, אתה לא רואה את הקשר ביניהם מבחינת עלויות השכר וההשפעה שלהם על התקציב. אני כן חושב שיש השפעה מאוד גדולה.
צביקה גנדלמן: אז אני עונה פעם נוספת. היות ואני מדבר על מדיניות, ברמת הניהול הבכיר, כשאני בוחר או
שבוחרים מנהלים, המשתנה המכריע זה קודם כל התאמת המנהל לתפקיד, גם אם הוא עולה לי עוד קצת כסף. זה מה שאני מסביר. ולכן, יש רמה מסוימת שאני- הסיפור הכלכלי הופך להיות המשני, הסיפור של האיכות הוא המוביל.
שלמה בוזגלו: אז אני יכול להגיד לך שבחלק מהתפקידים שבחרת, יש אנשים מעולים בתוך המערכת
והימים יגידו.
צביקה גנדלמן: או.קיי. הבנו. הלאה, בוא נתקדם.
מלגות לסטודנטים (לא זוכר מי העלה את זה),
נעמי חייט: רונן.
צביקה גנדלמן: אני פה יותר מגאה ושמח, ואפשר לבדוק מה קרה בעיר חדרה בנושא המלגות לסטודנטים,
מהיום שאנחנו נכנסנו לתפקיד. מספרית, אנחנו התחלנו עם עשרות אלפים בודדים מלגות והגענו בשנה שעברה לחלוקת מלגות בסך של 2 מיליון ₪. חלקן במלגות שהבאנו או גייסנו ממקורות במערכת הממשלתית – ואני יכול לומר פה בגאווה – חלקם גייסנו תורמים. גייסנו – אני אומר ברמה האישית – תורמים שתרמו לסטודנטים בחדרה. בתרומה המוכרת והידועה של אדם שנתן 450 אלף ₪ - 150 ₪ על שנה ל-3 שנים, כסף לסטודנטים. ואנחנו עושים את הדבר הזה ואני גאה בסדרי הגודל של מלגות שאנחנו נותנים. אנחנו נחתור להביא עוד ועוד מלגות בעיקר מהגופים הממשלתיים
גדי אריאלי: מה זה המספר הזה שכתוב 200 אלף?
נעמי חייט: 200 זה רק המג'ינג העירוני, לא הכל פה לסטודנטים, זה גם הנסיעות לפולין. רוב המלגות
מגיעות דרך המרכז לצעירים. הוא היה ב'פנאי העיר' –
צביקה גנדלמן: עכשיו הוא יעבור ל'אגף נוצץ', ואז הוא יהיה תחת-. מישהו העלה, וחלק מהדברים שהעליתי
בפתיח שלי בבשורות התקציב, אני לא אחזור עליהם אבל כן אני רוצה – השארתי את זה לסוף מבחינתי – לגעת רגע בנושא החינוך בעיר חדרה כי הוא מעגן בתוכו גם את הסוגיות שרונן העלה, והאחרים. ואתם יודעים מה? זה כנראה ככה מסתדר, אז אני אתחיל דווקא בבשורות:
אתמול או שלשום, זכה בי"ס צבי בפרס החינוך של המחוז; ביה"ס הרב-תחומי זכה בפרס של המחוז ועולה לתחרות הארצית, בפרס החינוך הארצי. שבועיים לפני זה, גן ילדים 'ארבל'
שזכה בפרס המחוז בעניין (זה בחירות של המחוז, לא שלנו). ועכשיו אני רוצה לרדת לפרטים. תקציב החינוך גדל השנה בלמעלה מ-13 מיליון ₪ והוא עומד על סכום של 193.7 25
מיליון ש"ח. ההוצאה הממוצעת לתלמיד, חבריי חבריי המועצה, לפחות לפי התחשיבים שאנחנו מכירים, חדרה עומדת על 14,814 ש"ח בשנה. נתון זה גבוה יותר מההוצאה המקבילה לתלמיד בהרצליה, ברעננה, בכ"ס, ברחובות ובעוד ערים רבות ברחבי הארץ, שהמדד הסוציו-אקונומי שלהם, גבוה משמעותית מהמדד הסוציו-אקונומי של חדרה. אני מקווה שלא בלבלתי אתכם ולא בלבלתי את הציבור, שהמדד של אותן ערים שציינתי, שההוצאה הממוצעת שלנו גבוהה יותר, הוא יותר מערים שהן ברמה סוציו-אקונומית גבוהה מאתנו בדירוגים של ,6 ,7 ו-.8
רונן הילף: רגע, אבל שאלה, אני אשמח לקבל פירוט ל-14 אלף, איך זה יסתדר.
צביקה גנדלמן: דרך אגב, הדירוגים האלה – אסנת מעירה לי – עפ"י משרד החינוך. נתוני משרד החינוך.
תקציב היוזמות החינוכיות, גדל בקביעות משנה לשנה ויעמוד בשנת 2020 על קרוב ל-10 מיליון ₪ יוזמות בחינוך. בשנים האחרונות השקענו תקציבי עתק בבניית מוסדות חינוך שחלקם מוסדות חינוך ייחודיים ופורצי דרך לא רק ברמה העירונית, אלא במדינה כולה:
ביה"ס בפארק, המרכז ההוליסטי לגיל הרך שנמצא בשלבי בינוי סופיים ועתיד להיפתח בעוד מספר חודשים, 41 גני ילדים חדשים ו-12 נוספים הנמצאים ממש בימים אלה בבניה ועתידים להצטרף ל-183 הגנים הפועלים ברחבי העיר. בקרוב, תחל בנייתם של בתי הספר המכין, קמפוס חופים, ושל מרכז החדשנות ומרכז פסגה החדשים במערב העיר. מבחנים הישגיים – העלינו את אחוז הזכאות לבגרות מ-60.4 לשנת 2014 ל-68.2 בשנת 2017 והצפי לשנת 2018 – צפי זו הערכה של החינוך, לא רשמי – שאנחנו מגיעים ל-%70 בנושא הזה.
הזכיות של גני הילדים וכו', אני לא רוצה לחזור עליהם. בתי הספר שלנו זכו בחמש שנים האחרונות בשלל פרסים בכל תחום אפשרי: באולימפיאדת הסייבר העולמי, תחרויות בתחום המחקר, תחרויות הרובוטיקה, אליפויות בתחום הקיימות והספורט, תחרות המורה של המדינה, תחרות של גוגל ועוד. שילבנו בכל גני הילדים ברחבי העיר 'גוגלה', מגוון כלים מתוקשבים המיועדים לקדם את החינוך וההתפתחות של ילדים צעירים אשר עדיין אינם יודעים קרוא וכתוב. %90 מכיתות אם שלנו בבתי הספר היסודיים – מתוקשבות. אנו ממשיכים להשקיע בפיתוח ההון האנושי, מנהלים, מורים וסייעות ומעל 150 סייעות כבר סיימו בהצלחה תוכנית ייחודית שביצענו בשיתוף האקדמיה. העיר חדרה מובילה כנסים, הבינלאומי לחינוך וכנס היי-טק שהדמוקרטי שעשינו לפני שנתיים, האחרון, השתתפו בו כ-
4,000 מומחי חינוך מהארץ ומהעולם כולו. בתחום הבלתי פורמלי העיר חדרה מנסה להוביל, להעלות יותר את מספר בני הנוער שלנו בתנועות הנוער, עלה מ-1,043 בשנת 2014 ל-1,387 בשנת .2019 האם מספיק? לא. צריך לעשות הרבה יותר שיהיו יותר, אבל אנחנו שם בכיוון.
אני יכול עוד להמשיך ולמנות פה אבל היה לי חשוב, אל מול האמירות שנאמרו כאן, לבוא ולתת איזשהו באלאנס וברוך השם, אני תמיד אומר, המבחן בסוף מעבר למבחן המספרים, הוא המבחן האם זוגות צעירים שהילדים שלנו – שלי כבר זה גם הנכדים – האם כשהם מחליטים לעבור לגור לחדרה, אני חזקה שאחד משלושת הנושאים העיקריים שהם בוחנים, זה החינוך, כי אחרת הם לא היו באים לגור. ואם אנחנו ניצבים בחמישייה הראשונה בארץ בהגירה החיובית, זה בין היתר כי אלה הצעירים האלה, בחרו לחנך את הילדים שלנו במערכת החינוך שלנו. אני גאה בה, אני מפרגן לה ואנחנו נמשיך לתמוך בה כמה שיותר.
עכשיו, מכאן, ניקח אוויר. הגזבר אם יש איזשהן סוגיות שבא לענות ואח"כ הסמנכ"לית, 26
רונן הילף: אבל לא ענית על השאלות שלי, על חלקן.
צביקה גנדלמן: אני עניתי על מה שרשמתי, השתדלתי לעשות את זה כמיטב. אני מציע שתיתן גם
לסמנכ"לית, היא תשלים אותי בשאלות שענית ולא התייחסתי.
רו"ח בועז חריף: אני אתייחס לשאלות שראש העיר לא נגע בהן. הייתה שאלה לגבי מערכת המחשוב של
הארנונה. אני מקבל את כל ההצעות של רונן, הוא שותף גם בוועדת הכספים, דברים שעלו, ואיפה שנוכל לשפר, נשפר גם בתחום הזה.
רונן הילף: זה היה חשוב מה שאמרת עכשיו, למעשה הדף שנתת לי הוא דף רלוונטי בחלוקה. למעשה
שמראה את ההבדל בארנונה – גם דיברנו על זה, שיש פה בעיה מבחינת פערים שנוצרו.
שחיקה ביחסיות. הדף מראה בשנת 2014 %64 מסחר, %36 מגורים.
רו"ח בועז חריף: אני מוכן לדבר גם על זה. המבנה ארנונה של חדרה, אין כמותו כמעט בארץ, אולי בעוד -3
4 ערים, אחת מהן זאת אשדוד. תושבי חדרה משלמים סה"כ כשליש מהארנונה שמשולמת בחדרה. אנחנו חיים מהארנונה של התעשייה והמסחר. זה צריך להיות ברור. כולם לוטשים את עיניהם לחברת חשמל ולמפעלי נייר ולכל הדברים האלה. קשה לשמור על הפער הזה של %36%-64 בזמנו. היום אנחנו בערך %40%-60 אבל עדיין היחס הזה הוא מצוין. זה לגבי ארנונה.
לגבי המחשוב של הארנונה עניתי לך.
שאלת שאלה נוספת לגבי המלוות. פעם אחת ולתמיד צריך להסדיר את העניין הזה וכבר ניתנו תשובות במועצה. עיריית חדרה עד 2012 למיטב זכרוני, הייתה לוקח הלוואות לאיזון תקציבי. היא לא הייתה מתאזנת, הייתה מקבלת הלוואות לאיזון תקציבי. מאז ועד היום לא לקחנו הלוואה אחת, שקל אחד לאיזון תקציבי. כל ההלוואות זה בנושא פיתוח, הקדמת מקורות מימון לפרויקטים, ואנחנו מחזירים אותם במשך השנים כשאנחנו גובים. אז אין יותר הלוואות לאיזון. כאשר עומס המלוות שאמרת – השווית נדמה לי את 2012 ל-2019 –
עומס המלוות ב-2012 היה %,42
רונן הילף: היה ,181 אותו אחוז.
רו"ח בועז חריף: אבל רק התקציב הזה 400 ומשהו,
רונן הילף: הבנתי, אבל האחוזים נשארו.
רו"ח בועז חריף: ממש לא. אז זה %42 ועומס המלוות נכון ל-9.2019 עומד על %.36 נכון שאנחנו לוקחים
30 מיליון ש"ח בשנה, אבל אנחנו מחזירים 20 אז הגידול הוא רק ב-10 מיליון ₪. זה נושא אחד.
נושא שני, נדמה לי שגדי שאל אותו, לגבי גידול בשכר העובדים. אנחנו מקבלים את ההנחיות ממשרד הפנים לגבי ההערכות של הגידול בכל הסעיפים התקציביים, כולל השכר. זה מורכב מזחילה בשכר בגלל קידומים, מהסכמי שכר. ההנחיות של משרד הפנים, בסביבות %2-3 כל שנה גידול בשכר. השכר בשנים 2018 ובשנת 2019 – מי שיסתכל בספר, יראה, הוא נמוך ב-4.5 מיליון ₪ מהתקציב. זאת אומרת, לא הוצאנו את כל מה שמועצת העיר אישרה לנו.
4.5 מיליון חסכנו כל שנה בתקציב והגידול ב-2019 הוא בסה"כ ב-%.2.1 חלק מזה גידול אוטומטי, כי אנשים מתקדמים פה, וחלק מזה הסכם בשכר קיבוצי, אתם יכולים לראות. סייעות של גני ילדים.
שלמה בוזגלו: איך זה נחסך 4.5 מיליון ₪?
רו"ח בועז חריף: לא איישנו את כל המשרות שרצינו לאייש.
27
שלמה בוזגלו: או חלק מהמשרות גם עזבו את העירייה.
רו"ח בועז חריף: ממש לא. אם זה היה לא חיוני, שמחנו שהוא עזב. אבל אם זה חיוני,
שלמה בוזגלו: לא, אם עובד שהרוויח 10 אלפי ₪ בשנה, וכשבנית את התקציב הוא היה אמור להיות
במצבת כ"א, וב-2019 הוא כבר לא, אז ירד מעלות השכר ב-10 אלפים ₪.
רו"ח בועז חריף: אם אפשר להסתדר בלעדיו, אז הכל טוב. מה לא טוב.
שלמה בוזגלו: בסדר, אבל זו לא הסיבה של התייעלות.
רו"ח בועז חריף: בוודאי שזו התייעלות. אם יוצא העובד שאנחנו לא צריכים אותו, בוודאי שזו התייעלות.
יש משרות שרצינו לגייס ולא הצלחנו למצוא. בואו נגיד מנהל בהיטל השבחה, לא מצאנו את המהנדס שהוא גם שמאי ולא איישנו את המשרה הזאת,
רונן הילף: דווקא זאת דוגמה רעה למה /שם היטל השבחה זה בנק ואתה חייב למצוא כמה שיותר מהר
מישהו.
רו"ח בועז חריף: הנחות של משרד הפנים אומרות שטוב גם מהנדס וגם שמאי, ואין כזה אחד שמוכן לעבוד
בעירייה. זה לנושא השכר. לגבי מנועי צמיחה – ראש העיר כבר ציין את מנוע הצמיחה. לגבי הגידול בפעילות – הגידול בפעילות שציינת שלמה, הוא נכון, הוא מורכב מכמה דברים.
קודם כל עפ"י החוזים שיש לנו עם הקבלנים. בנושא של תעבורה אתה מכיר את זה, אם יש לי הסכם עפ"י טונאג' באשפה, וגדלה הכמות (אותו דבר לגבי השטחים הציבוריים בגינון).
לגבי צרכים שבא עפ"י חוק, לדוגמה ברווחה, כמובן שכל מי שצריך לאחסן אותו או לשלוח אותו למוסד, אני חייב לעשות את זה גם אם אין לי את התקציב. ובחינוך, זה עפ"י תכנית העבודה. יש תכנית עבודה עם יוזמות חינוכיות, אלה שלושת הדברים העיקריים שמכתיבים את הגידול בפעילות.
אלו התשובות שלי, תודה.
גדי אריאלי: יש פה רשימה של למעלה מ-100 רכבים, כל הרכבים האלה תחת העירייה? כן, כולל קטנועים
ואופני ים והכל.
נעמי חייט: הרשימה מחולקת לשניים, חלק מהרכבים זה רכבים צמודים של עובדים שמשלמים עליהם,
העובד משלם.
גדי אריאלי: שווי רכב.
נעמי חייט: כן, שווי רכב. וחלק מהרכבים זה רכבי עבודה. זה מצוין פשוט בצבעים שונים, כי זה מחולק
לפי אגפים.
גדי אריאלי: אז זה לא רכב שצמוד לבן-אדם, זה רכב שהוא-
נעמי חייט: רכב עבודה כמו בפיקוח העירוני, כמו בכבישים,
גדי אריאלי: אבל יש איזה מספר כמה זה עולה בכלל, דבר כזה, בשנה?
נעמי חייט: כן, אם תסתכל בדוחות הכלליים בתשלומים לפי סעיפים, אז יש לך שם את הסעיף 530 שזה
הוצאות רכב, ואתה יכול לראות שבתקציב 2019 תקצבנו את זה 4,984 אלף ₪ לכל הרכבים כולל דלק כולל הכל (עמ' )8 ואמנם 2019 האומדן היה 4.3 והתקצוב החדש הוא .4.8
אסנת ספורטה: אני אתייחס קודם כל לדברים שראש העיר דיבר עליו, לגבי ההשקעה בחינוך בעיר חדרה.
הרשויות שראש העיר ציין, כ"ס, רעננה, הרצליה, הן רשויות שבדרך כלל ההשקעה של משקי הבית גבוהה יותר, וזה מאפשר לרשויות אולי להשקיע פחות מחדרה שהמצב הסוציו-
אקונומי שלה נמוך. ההשקעה של משקי הבית נמוכה יותר, ההשקעה העירונית בעצם מפצה על ההשקעה הזאת ואכן אנחנו שואבים ממשרד החינוך, ממצב הרשויות הגבוה יותר 28
ומבחינת הכסף העירוני שהולך לשם. אני אתייחס ככה לכמה דברים שעלו.
נשאלה שאלה לגבי הירידה בתקציב העיר – כשבנינו את התקציב, אנחנו פילחנו בעצם את תקציב הפעילות מתקציב המטה. בתקציב הפעילות אין שינוי, אין ירידה בתקציב הפעילות.
תקציב המטה אכן הצטמצם ביחס ובפרופורציה להיקף הפעילות שהצטמצם. יש חלק מהפעילויות, שעברו למנהל כמו הנושא של נוער, של אירועים, של ספורט ולכן המטה הצטמצם והתקציב בעצם הועבר ליחידות שינהלו אותו ב-2020 במטה של המנהלות.
נשאלה כאן שאלה איך מייצרים הכנסות, אז אני מסכימה לגמרי-לגמרי שזה אחד היעדים ששמנו לנו, לייצר הכנסות, בין אם זה ב'פני העיר'. זו חברה שהתעסקה במגוון נושאים, מוקדה בעצם לשלושה נושאים עיקריים: .1 הנושא המרכזי והקהילתי ושני נושאים ריווחיים (...רווחיות), הנושא של הרצף החינוכי, קייטנות, צהרונים, כל התחום הזה והנושא השני זה מסגרות הגיל הרך ומעונות יום. שני המפעלים האלה הם מפעלים רווחיים ולא סתם חברות פרטיות נאבקות בשוק על הזכות להפעיל אותן. הרבה רשויות מוציאות למכרזים, אנחנו החלטנו שאנחנו משאירים את זה בבלעדיות שלנו, של חברת 'פני העיר' כי אנחנו מאוד רוצים שהם יהפכו למנועי הצמיחה של החברה הזאת ואנחנו מעודדים את מרכזי הפנאי לפתוח שלוחות. שלוחה ראשונה שפיתחנו היא שלוחה בביה"ס הפארק, מרכז פנאי אופקים פתח שם שלוחה ומייצר שם פעילות, שלוחה שאני משוכנעת שתהיה מאוד רווחית. גם מתנ"ס גבעת אולגה בקצה השני, הכינו אותם כרגע לפתוח שלוחה בחופים,[ גם שם זה אזור שאפשר לייצר בו הכנסות מאוד גבוהות ואנחנו שמנו דגש במערב העיר הזה.
מחלקת הספורט קיבלה הנחיה להפוך את מתקני הספורט למתקנים ..... כבר היום בבוקר ישבתי עם הצוות. נמצא בשלבי כניסה לעבודה וכבר עובד על כתיבת תכנית עבודה שתייצר שם פעילות כניסה, אם זה באירועים, בתחום החסויות, בעצם כל הפעילות של המנהל ממוקדת, יש הנחיה לכולם לחשוב על איך אנחנו מייצרים הכנסות מפעילויות.
הייתה כאן איזה שאלה לגבי שיקולים תקציביים וניהוליים ומעבר של עובדים מ'פני העיר'
דוח העירייה, אז אני רוצה לומר שבכל המעבר הזה, בסה"כ 3 עובדים נקלטו מהעמותה לעירייה, מבחינת ההעסקה שלהם, שני מנהלי מחלקות כדי לייצר איזשהו קו אחיד בתעסוקה של מנהלי המחלקות ועוד עובד אחד מנהל את היחידה למעורבות חברתית שע"מ לקבל את התקציבים של משרד החינוך אנחנו חייבים להעסיק אותם בהעסקה ישירה בעירייה.
שלמה בוזגלו: ואיך שאר העובדים אמורים לעבוד?
אסנת ספורטה: מרבית העובדים מבחינת ההעסקה, המעסיק נשאר 'פני העיר' כזרוע ביצועית. מבחינה של
אחריות מקצועית-ניהולית הם ינוהלו ע"י הגורם המקצועי.
שלמה בוזגלו: וזה אפשרי, גוף שמממן את העובדים בלי פיקוח מקצועי?
אסנת ספורטה: בהחלט. לגמרי מגובה, ייעוץ משפטי. דרך אגב, זה גם מודל שקיים בין רשויות לרשתות, גם
בין המדינה, חטיבות הביניים בתיכונים, גם המדינה ברשויות עושים השאלה של עובדים וזה מגובה.
נשאלה שאלה לגבי האירועים, מי מנהל את האירועים. אז בתוך אגף אתו"ס שלנו (אירועים תרבות וספורט) קמה מחלקת אירועים והיא מתכללת את כל האירועים העירוניים. מירי, ברשותך, אם אכפת לך לשתף, מה אמרת לי בתחילת הישיבה, ולא תיאמנו שום דבר, לא הזמנו את זה? עו"ד מירי נחשונוב: אני אמרתי לאסנת שבשנה שעברה קיימנו את אירוע 29
'הנשים בלבן' ועכשיו אנחנו עובדים על אירוע 'יום האישה' ואמרתי לה שישבתי עם שי מנשה שהוא מנהל מחלקת אירועים ואני רואה פער משמעותי לטובה, גם מבחינת בזבוז כספים שאנחנו רואים שהפעם כספים יכולים באמת להישמר ולא להיות מבוזבזים על כל מיני דברים שמיותרים ומבחינתי, מההרגשה שלי, אני רואה שזה ממש שינוי לטובה באופן משמעותי.
אסנת ספורטה: אז כל האירועים העירוניים, ע"י מחלקת אירועים וניתן את השירות המקצועי. עוד
כשבועיים אנחנו רוצים לפרסם חוברת אירועי 2020 בעיר חדרה. חוברת שמבחינתנו תהיה תכנית העבודה וכל מי שירצה יוכל לקבל את החוברת הזאת. אנחנו מתכננים להוציא החל מאפריל אני מקווה, שנצליח להתארגן, אחת לחודשיים תכנית אירועים כלל עירונית שתחולק לבתים בתיבות הדואר. כל הנושא של אירועים, חשוב לנו מאוד יפעל בצורה מאוד מקצועית.
שלמה בוזגלו: גם האירועים ש'נחלים' תפעיל וגם של חכ"ל יהיו שם?
אסנת ספורטה: ל'נחלים' יש 3 אירועים שהם מנהלים מהתחלה עד הסוף. שאר האירועים אנחנו יכולים
להזמין מהם או שלא להזמין.
שלמה בוזגלו: לא, השאלה מבחינת התוכנית הכוללת של העיר, שהציבור ידע גם מה החברה הכלכלית
עושה וגם מה 'נחלים' עושה?
אסנת ספורטה: תנו לי להתייחס למי שכבר שאל, נשאלה כאן שאלה – אני כבר לא זוכרת מי שאל – על
מספר העובדים והקמה של מנהל, אם לא חבל על הכסף. אז אני רוצה לומר שכל המהלך הזה של המנהל, למעשה אנחנו פתחנו 5 תקנים חדשים יש תקנים שעשינו שדרוג, יש העברה, שינוי, יש אחד שמצאנו שיש כפילות והוא מיותר אז סגרנו את התקן וכבר פתחנו תקן חדש, אבל מבחינה של לתקצב מאפס תקן חדש, בסה"כ 5 תקנים חדשים. אני יכולה לומר שהיה מהלך מאוד מאוד סיזיפי איך נותנים את כל השירותים שאנחנו נותנים, במינימום גידול תקציבי של משכורות. דבר נוסף שנשאלתי זה לגבי למה גם ראש מינהל וגם מנהל אגף, האם אי אפשר לעשות אחד פלוס אחד? אז לא, אי אפשר לעשות. מנהל אגף זה תפקיד סטטוטורי.
הגדרת התפקיד מוגדרת החוק, אי אפשר לקחת את מנהל אגף החינוך וגם להטיל עליו ניהול מנהל שמתחלף.
שלמה בוזגלו: לא לזה התכוונתי.
רונן הילף: לא הבנתי מה היתרונות מבחינת גמישות, על זה לא ענית.
אסנת ספורטה: מבחינת המכרזים. שאלה אחרונה שאני אתייחס אליה,
רונן הילף: לא ענית לי על השאלה. מבחינת גמישות ניהולית בטווח הארוך, קליטת עובדים מבחינת
תאגיד, יש לזה השלכות מבחינת משפטיות וגם מבחינת הסכמים קיבוציים, לא הצלחתי להבין את התשובה ממך למה עדיף לנו לקלוט אותם בצורת עירייה ולא בצורה של תאגיד חיצוני עם הסתכלות לטווח הארוך, מבחינת גמישות ניהולית. כי מה קורה בתאגיד? את יודעת שזה הסכמים ואת 'לא התחתנת' איתם, נקרא לזה בשפה הפשוטה. ופה אנחנו רואים גלגל שמתחיל עכשיו להתגלגל, אנחנו לא יודעים איפה יהיה עוד 7 ו-8 שנים. היום המגמות הן דווקא הפוכות, לא ללכת להרחבות כאלה גדולות. כשהגלגל מתחיל להתגלגל ברור שהוא כרגע קטן ואנחנו לא יודעים איפה הוא יהיה עוד 7 ו-8 שנים מבחינת כמות כ"א שזה ידרוש.
בשביל זה אני מנסה להבין את התשובה, למה זה עדיף לנו מבחינת גמישות ניהולית בטווח הארוך. זה לא הצלחתי להבין.
30
צביקה גנדלמן: שניה, אני רוצה רגע לראות אם אני הבנתי. אתה בא ואומר, במקום שני האגפים שהקמנו
'נוצ"ץ' ו'אתו"ס', בוא נקים חברה?
רונן הילף: לא, יש לך חברות, יש לך תאגידים קיימים, אתה יכול להשתמש בהם.
צביקה גנדלמן: אז מה אתה אומר, שמה? שנפיל את זה על התאגידים הקיימים?
רונן הילף: כן. בסוף זה הכל מסתנכרן לניהול.
צביקה גנדלמן: תשמעו, עוד פעם, אני חייב לומר שאני מנסה איכשהו להעלות בדמיון שלי חברה שתעסוק
בתיירות, בתרבות, באירועים ובספורט, או חברה שתעסוק בפיתוח, תשתיות, בנוער, צעירים, משפחות צעירות וצבא. אז אני חושב שארגונית זה לא נכון. אנחנו יכולים להיות חלוקים. אני חושב שזה ארגונית לא נכון, כי בסוף להתמקצעות ולמקצועיות יש איזשהו יתרון ולכן יש איזושהי מאסה, זה ספקטרום של עיסוקים שאתה יכול להטיל על מערכת ניהולית אחת. זאת אומרת, לא כל מערכת יכולה להיות טובה במספר נושאים שחלקם אין ביניהם שום קשר. החברה הכלכלית צריכה ליזום הכנסות ולנהל פרויקטים, ואני לא בטוח שהיא יודעת לדבר עם משפחות צעירות. אני לא בטוח שהיא יכולה לעסוק לי עכשיו בספורט כדוגמה. אני יכול לתת עוד דוגמאות. הדבר השני, צריך לזכור – כי זה עלה, דרך אגב, בדיונים. חבריי להנהלת העיר מכירים את זה, היה דיון נוקב למה צריך אגפים, בואו נעשה חברות. אז .1 אנחנו לא יכולים להקים עוד חברות מבחינת משרד הפנים, כל עיר יש לה את הסה"כ. ואנחנו גם לא יכולים לשים גופים שהם גופים עירוניים ולשים עליהם מנכ"לים שהם לא דרך התקשיר העירוני. כי גם כאן יש בעיות משפטיות. גם את זה בחנו בעניין. בסוף זאת הייתה ההחלטה, לתחומים האלה להטיל את זה על האגפים ומבנה שאין בתוך העיריה, כי אנחנו לא יכולים לפתוח עוד חברות עירוניות. אני מסכים אתך שבחלק מהפרמטרים שאתה מדבר, הכי טוב חברה עירונית. אבל זו משימה, לך תעשה,
רונן הילף: אתה משאיר את התאגידים שלך מחוסרי תוכן, כי אם אתה לוקח את 'נחלים' אתה לא
משאיר להם פעילות, ההוצאות הגבוהות שלך נשארות, אתה מגיע לרשת ביטחון עוד פעם, קח 'פני העיר' יכול להיות שהוא יצטרך רשת ביטחון. אני לא אומר את זה בשביל חלילה להגיד פה משהו לא- אני מנסה להבין האם אנחנו יודעים לאן אנחנו מובילים את עצמנו עוד 7 ו-8 שנים.
צביקה גנדלמן: רונן, זה לא דומה לדיון תקציבי אבל אנחנו זורמים בענין. תראו זה גם מושג שקפץ בדיונים
האחרונים, רשת ביטחון. טל, אני ידעתי שרונן, הוא לא מעט פעמים עוזר לי כי הוא נותן לי גם להנחתות, אני ראש עיריית חדרה עונה, מודיע פה, אין גוף בעירית חדרה, שעירית חדרה לא נותנת לו רשת ביטחון. עכשיו, בבקשה, אני רוצה למנות: עיריית חדרה נותנת רשת ביטחון לחאן, ליד לבנים, לטכנודע, ל'פנאי העיר, לחברה הכלכלית, לחברת התיירות, לקרן לפיתוח חדרה. למכון הטיהור. אתה יודע מה, אני לא יודע 'מי חדרה' אם אנחנו לא נותנים לו משטרה והחוף. לכן, כשאנחנו מדברים – חברים, אני יודע שהנושא של רשת ביטחון לחברה לתיירות, החברה הכלכלית, זה היה פיקנטי. אני רוצה שקודם כל נאמר לעצמנו את האמת, עיריית חדרה תומכת בכל הגופים שלה. אם אתם חושבים שזה מקרה ייחודי של עיריית חדרה, אתם טועים. זה קורה בחלק גדול מהעיריות. אני לא מדבר על חברות כמו תל-אביב.
עו"ד יניב דרי: צביקה, זה לא מדויק. כי כשאתה נותן כסף לפעילות, זה לא רשת ביטחון. שאתה נותן רשת
ביטחון, זה אומר שהמטה לא מחזיק את המטה, לא לא מחזיק את הפעילות. ב'פני העיר'
31
למשל, אתה נותן כסף לפעילות, זה שונה לגמרי. המטה מוחזק ע "י הפעילות. אתה לא נותן לו היום רשת ביטחון.
צביקה גנדלמן: זה גם, זה גם, זה גם.
עו"ד יניב דרי: כשאתה מצמצם את הפעילות, אתה עלול להגיע למצב שהמטה לא יחזיק את המטה ותהיה
לך רשת ביטחון למטה ואז עלה לך כסף.
צביקה גנדלמן: חלק מהעניין, אני מאמין שבתהליך שעשינו, הוא יביא לצמצום של המטות, הוא בסוף, הכל
יתכנס למסגרת התקציבית שאנחנו-
עו"ד יניב דרי: בנית אגף להגדלת מטה בעירייה, זה מה שבעצם הנקודה. אתה לוקח מטה, הופך אותו
לשנים או שלושה מטות ואז לצורך העניין, אתה מגיע לנקודה שאתה צריך לתת רשת ביטחון לקיום המטה. זו הנקודה, זו הדילמה.
רונן הילף: אתה לא יצרן, אתה לא מייצר יותר.
צביקה גנדלמן: בוודאי שאני מייצר יותר. אני כבר מייצר יותר, בוודאי. אני רק אקח לדוגמה קח יוזמה שבה
אני אוכל –
רו"ח בועז חריף: בואו נצביע קודם ואח"כ נמשיך את הדיון.
צביקה גנדלמן: חברים, אני הפעם חייב לומר שלמרות שחבריי מהנהלת העיר מאיצים בי ואני יכול להבין
כי הם התרגלו לעשות דיוני תקציב כמו שצריך לעשות דיוני תקציב, אבל היות ולא היו פה הסתייגויות או כמעט ולא היו, ורצו לעשות דיון פילוסופי, אז אנחנו עושים דיון בעניין. לא איכפת לי שנעשה על זה שיחה ודיון בנפרד, ודרך אגב, סתם כהערת אגב, אחד נהדברים שבדקתי, עם עצמי על הנושא של מימוש הסיכומים של המועצה, זה שהייתה בקשה לדעתי היא מומשה גם וכו', להיפגש עם המנכ"ל, לקבל הסברים בישיבה, הוא דיווח לי שהוא הזמין ואף אחד לא הגיע אבל זה בסדר, אין בעיה. אנחנו פתוחים לכל הסבר.
משה אלמליח: יש לי קצת דיליי, אז קיבלתי את זה מאוחר מדי, לגבי הצהרונים,
צביקה גנדלמן: איתגרנו את 'פנאי העיר' בלעשות צהרונים. האתגר הזה גם על מתנ"ס גבעת אולגה במערב
העיר. אם זו היתה הכוונה,
חדוה יחזקאלי: תודה רבה לך אדוני ראש העיר.
חברים, אנחנו רוצים להצביע על אישור תקציב 2020 כמקשה אחת. חברים, אני רוצה לחזור ולומר שאנחנו עכשיו הולכים להצביע על אישור התקציב לשנת 2020 כמקשה אחת. מי בעד התקציב? (נערכת הצבעה) בעד – .15 מי נגד התקציב – .5 מי נמנע? - . התקציב לשנת 2020 אושר במועצת העיר היום 15 בעד 5 נגד. תודה רבה.
החלטה מס' :234 עפ"י סעיף 206 לפקודת העיריות מחליטה המועצה לאשר תקציב העירייה לשנת הכספים 2020 מיום 1/1/2020 – ,31/12/2020 שתמציתו מפורטת בספר התקציב לשנת .2020
אושר ברוב של 15 חברי מועצה בעד ו-5 נגד.
הישיבה ננעלה
32
33