2 20 15 לא מן המניין

1

פרטיכל ישיבת מועצת העירייה

לא מן המניין 20/15-2

שהתקיימהבבית מועצת העירייה

ביום רביעי ב' באייר תש"פ– 24 ביוני 2020

ישיבה מיוחדתלנושא:

הטלת ארנונה לשנת הכספים 2021

2

תוכןעניינים

לא מן המניין 2-20/15 ..................................................................................................................... 1

סדר היום: א. הטלת ארנונה לשנת הכספים 2021( .נספחים 1-8.) ....................................................... 4

א.הטלת ארנונה לשנת הכספים 2021. ......................................................................................4

3

נכחו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר,

עו"ד יניב דרי – המשנה לראש העיר, יו"ר,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

עו"ד טל אליהו - ס. ראש העיר,

בועז ביטון – המשנה לראש העיר,

גדי אריאלי – חבר המועצה,

טספאי חסיד אדריג'או – חבר מועצה,

עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,

משה אלמליח – חבר המועצה,

רון שגן – חבר המועצה,

רונן הילף – חבר המועצה,

חסרו ה"ה:

הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר המועצה,

חדוה יחזקאלי – המשנה לראש העיר,

מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,

משה אנוקנין – חבר המועצה,

ניר בן חיים – מ"מ ראש העיר,

עו"ד נתן לבייב – חבר המועצה,

רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.

שי ברכה – חבר המועצה,

שלמה בוזגלו – חבר המועצה.

מוזמנים: אורחים:

יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה, שם טוב שמבי – ס. גזבר, עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית, עו"ד נעמה דרוקמן – לשכה משפטית, רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה, בן שוקר – פקח העירייה.

יוכי דהן – מבקרת העירייה,

אינג' נדב הדר – מהנדס העיר,

איציק נחמני – מנהל אגף מטה ומנהלה,

בבר אפללו – עוזר אישי לראש העיר,

בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה, שירן גז – מזכירת מחלקת מנהלה.

4

סדר היום א. הטלת ארנונה לשנת הכספים 2021. (נספחים 8-1.)

א. הטלת ארנונה לשנת הכספים 2021.

עו"ד יניב דרי: אני מבקש לפתוח ישיבת מועצה מיוחדת מס' 2/20/15. הישיבה הזו, סדר היום

לישיבה. צו הארנונה אישור לצו הארנונה בשנת 2021. בועז בוא תציג את הנושא

רו"ח בועז חריף: אני מציג לכם את צו הארנונה שנמצא אצלכם בחומר ועבר בוועדת הכספים. המלצות

שלנו לשינוי בצו הארנונה לשנת 2021 זה לבקש פעם נוספת סיווג חדש לתעשיות עתירות יידע, הייטק. אין לנו בחדרה תעשיה כזו, אנחנו ניידנו אותה בהקמת האנרג'י פארק ולא אישרו לנו את זה בשנים נדמה לי 17 ו- 18. הוחלט בוועדה לבקש פעם נוספת. התעריפים מפורטים פה. הלכנו לתעריפים שדומים לתעריפים בסביבה, בעמק חפר ובנתניה ונקווה שיבואו לפה תעשיות עתירות ידע.

הדבר השני שאנחנו רוצים, זה סעיף מס' 2, זה אישור העלאה המאושר על ידי משרד הפנים כפי שפורסם משנת 2021 1.1% ותעריפי צו הארנונה עודכנו בהתאם דבר שלישי, אנחנו החלטנו להמליץ לשנות את מועדי התשלום של הארנונה. היום האנשים משלמים את הארנונה ב- 6 תשלומים דו חודשיים, אנחנו ממליצים לשלם את הארנונה ב- 12 תשלומים דו חודשיים. התושב יקבל 6 חיובים וכל חיוב נפרוס אותו בתשלום לשני תשלומים, כדי שיהיו 12 .

גדי אריאלי: אבל זה נתון לבחירתו?

בועז חריף: כן, נתון לבחירתו. עשינו את זה בצורה הזאת –

דובר: הסיכום הוא שזה יהיה 12, וזה יתחלק למי שרוצה

בועז חריף: עשינו את זה בצורה כזאת כדי לחסוך את הצורך להוציא 12 חיובים, זה יוצא ל -

30,000 איש, אז לחסוך את הכסף. תודה

עו"ד יניב דרי: כן, אז קודם כל בסוגיה הזו אם יש, גדי אתה רצית להתייחס בפעם הקודמת. אז

בבקשה.

גדי אריאלי: אז קודם כל, הנושא של הארנונה לא הצלחתי להבין, כאילו מה אנשים צריכים חברת

הייטק צריכה לבוא? למשל רוצה להגיע חברת הייטק, היא צריכה לבוא מראש ולנהל סוג של משא ומתן בגלל שהיא בהייטק אז היא מקבלת X ארנונה, או שזהonce זה

הוחלט, אז כל חברת הייטק שתבוא תשלם את ה- 13 ₪למטר

בועז חריף: כל חברת הייטק, תקבל את מה שרשום בצו הארנונה. אם מראש היא תבדוק לפני

שהיא באה, שכדאי לה לבוא לפה. בגלל זה אנחנו רוצים לקבוע תעריף יותר נכון.

רונן הילף: זה בדיוק גדי, כי אין לנו סיווג להייטק, אנחנו מגישים כל שנה ולא מאשרים לנו.

ואחד הדברים שעכשיו אנחנו כפי ששמעת –

גדי אריאלי: למה? למשל ברעננה.

רונן הילף: אני יודע, אז כרגע זה – זה אין פה

בועז חריף: אפשר לסיים. מה שאנחנו רוצים לעשות זה להגיש את זה לשינוי למשרד הפנים. אתה

לא יכ ול, למעשה כשאתה רוצה לעשות את ההגדרה אתה לא יכול לעשות את זה עצמאית, אתה חייב להגיש את זה במשרד הפנים וזה בכפוף לאישור. אם נקבל, אנחנו צריכים לעבוד קשה בנושא הזה כדי לקבל ולהתחיל באמת לפתח כמו שאנחנו כולנו 5

רוצים את ההייטק ואת הסטרטאפים וכל מה שהעיר הזו שוא פת אליה. אנחנו מגישים את הנושא הזה השנה, כמו שהגשנו שנים קודמות.

גדי אריאלי: אבל הבאת הצעה וקבעת שאתה קובע מחירים מסוימים. עכשיו יש פה סוג של

הטעיה, כי אם אתה בא לחברת הייטק ואתה אומר לה תשמע זה ככה וככה, שלא תיווצר פה הטעיה.

דובר: עד שזה לא אושר, אין חתימה.

רונן הילף: לא, המחירים, אני אענה על המחירים.

גדי אריאלי: רק שניה, אני מקבל. בסה"כ היום יש מצוקה של כל החברות. הם רוצים להוזיל

עלויות. בוא נגיד היום למעלה מ- 30-40 אחוז מהסטראטפים יש להם סיכוי קלוש להצליח ולעבור את התקופה הזו. אחד, אתה נותן חללי עבודה, אתה נותן למישהו לבנות מקומות כאלה. ואתה בא מראש עם ההצעה הזו שחברות הייטק באות לחדרה אז ואללה זה יכול להיות ספינת הדגל שלך.

רונן הילף: בגלל שמשרד הפנים מסתכל על כל הסביבה שלך הוא לא מסתכל רק עליך. אתה לא

יכול עכשיו להגיד שאני סתם, יודע, 30 ₪למטר ורעננה הם עם 60-70-80-40 .

גדי אריאלי: רעננה 13 .₪

רונן הילף: לא, שניה, מה שאתה בסוף לא נראה לי שהם 13 ,₪אין מצב

גדי אריאלי: אל תגיד לי לא, יש לי שמה – תבדוק. תבדוק.

רונן הילף: העיקרון אומר בסוף כדי שתגיע למצב שיאשרו אותך, משרד הפנים מחפש שוויוניות

בין ערים כדי שלא יוצר פער שעיר אחת למעשה יכולה לבוא לחברה עם הצעה משודרגת, ועיר שניה עומדת מולה במצב שהיא חסרת אונים.

גדי אריאלי: כמו שהיה פעם, והחברות היו עוברות.

רונן הילף: אני מתאר לעצמי שהמספרים נעשו לאחר למידה.

צביקה גנדלמן: אני רוצה טיפה ללכת מאיפה שרונן. תראו למה אנחנו פונים למשרד הפנים? או למה

משרד הפנים מחייב אותנו לפנות אליו? הוא מסתכל על זה בראייה מרחבית ארצית.

עכשיו משרד פנים יכול לבוא להגיד, אוקי, אני יש לי הייטק ב- סתם בקיסריה. יש לי הייטק בעמק חפר. אני עכשיו לא רוצה לתת לחדרה שהוא יאכל את קיסריה או את זה, כי חדרה יכולה לחיות מדברים אחרים. אלה השיקולים שלהם. זה פעם אחת.

פעם שניה, צריך לדעת שמשרד הפנים, כשאתה בא אליו עם הבקשות האלה אז הוא אומר לך אוקי, אתה עושה הנחה פה, א יפה אתה מעלה? כי מבחינתו הקופה העירונית, המשק הוא משק סגור. אתה לא יכול לבוא להגיד לו, שחרר אותי מארנונה וזהו. הוא יבוא ויגיד אני אשחרר אותך, הוא יתן לך הקלות בהייטק אבל תוכיח לי אתה אצלך בתקציב, איך אתה מאזן את התקציב שלך. זה לא שאתה תגיד לי, אני אשחרר אותך ואדון סמי יביא לך כסף. והם חושבים ברמה הזאת. ז"א כששואלים את הנושא של המעורבות של משרד הפנים, זה לא עצמאות של העיר לבד. דרך אגב, זה לא פעם ראשונה. אנחנו כבר ביקשנו לפני כמה שנים להייטק, ביקשנו למספרות ולא אישרו לנו. בשביל להיטיב עם הספרים. לכן מה שהחלטה פה של ועדת הכספים לעשות עוד ניסיון בתקווה שיאשרו לנו. אבל אני אומר עוד פעם, הדבר הוא לא חונה אצלו.

גדי אריאלי: סליחה שניה, האקו סיסטם למשל של הייטק זה אזור תל אביב, רעננה, הרצליה. בוא

6

נגיד ככה, בתל אביב אני משלם 30 או 33 ,₪בערך. וברעננה באתי לעיריית רעננה למשא ומתן דיברו איתי על 12-13 ₪למטר, לחודש אני מדבר כדי לראות אם אני בכלל יכול להגיע לשם. עכשיו, אני צריך מקצועות מסוימים זה כן הייטק. לכן אני אומר אולי שווה לכתוב את זה בצורה שונה, כי המחיר בסוף גם של מטרים פה בחדרה הוא יהיה נוח.

רונן הילף: אבל זה הולך לפי מטרים. זה הולך.

גדי אריאלי: דווקא היתרון שלנו אמור להיות בתחום האחר שהוא שכירות. ז"א משרד הפנים

יחסום אותנו ביכולת שלנו להיות תחרותיים בארנונה, נאמרו פה חד משמעית פעם ככה, היו עושים חברות היו עוברות כל 4 שנים עיר, בגלל הדבר הזה. ואת הדבר הזה משרד הפנים סגר. היתרון היחסי שלנו הוא בעובדה שבסוף כשיקום פה מגדל כזה או בניין שיש בו הייטק, כנראה שהשכירות תעלה פחות. שמה אנחנו בהחלט יכולים להתחרות עם זה ועובדה שחברות לוקחות החלטה לבנות בניין בנתניה בזמנו זה היה, במקום לשכור בהרצליה. אז במקום נתניה הם יבחרו אם ירצה השם.

גדי אריאלי: כמובן, עם יזמן.

דובר: לא תמיד זה רק המחיר, אבל בסדר.

צביקה גנדלמן: לא, בוודאי שלא. אני נדמה לי שסיפרתי את הסיפור, אנחנו לפני 3 שנים אני הייתי

בצומת רעננה, לא באמדוק, מי יש שמה בצומת רעננה? לדעתי זה היה אמדוקס וככה בשביל, לא משנה, הם לקחו חברה שתעשה להם בחינה לאן לעבור משם והם רצו לעבור מצומת רעננה. ובסוף הוא בא עם איזה דרישה הזויה, אמר אני רוצה אי. ככה כמו שאתה שומע, אמרתי מה זה אי? אמר לי, אני רוצה אי, אצלנו החברות היא עובדת בחצר סגורה לבית קפה יורדים בחצר, למסעדה, אמרתי לו אוקי, אני אתן לך את זה. ועכשיו, היות ואני לא יכול כראש עיר לתת הנחות בארנונה, זה נגמר אלא אם זה מאושר. אז הוא אומר לי, אני רוצה מה אתה יכול לעזור לי ברווחה תרבות? הגענו עד לזה שאמרתי לו תקשיב, אני מוכן שגני הילדים של העובדים שלך יהיה לך מעון וגן ילדים באי הזה. באים העובדים בזה, שמים את הילדים בגן או במעון עולים לקומה לעבוד, מסיימים. עכשיו, אני רואה את הדברים האלה, כי בסוף חברות הייטק יש עוד הרבה משתנים. דרך אגב, על מה נפלנו שם? על מרכז החיים של עובדי אמדוקס שהוא בצומת רמת השרון. ואז הוא אמר, אני לא יודע להעביר 10,000 עובדים לחדרה כל יום הלוך חזור. ז"א יש הרבה שיקולים, זה לא רק אני מסכים שזה לא רק הכסף.

אבל השאלה, בסוף הם מחירי, למה זה? ספרים, באנו אמרנו אנחנו רוצים לעזור לספרים. אל תשאלו אותי, אני לא זוכר אפילו איך הגענו לזה. ביקשנו בקשה להקלות בארנונה לספרים. בועז צוחק, הוא זוכר. לא אישרו לנו. ז"א זה לא הכל חונה אצלנו בסוף, בסוף.

עו"ד יניב דרי: גדי רצית עוד שאלה.

גדי אריאלי: לא, יש את הנושא של ההנחות. אז העליתם, בועז הקריא את כל הנושא של ה- עכשיו

יש כמה קטגוריות למרות כל מה שהזכרת עד עכשיו אני חושב שיש איזה כמה אוכלוסיות, פה בחדרה, בפרט חדרה בגלל שכולנו מכירים את המבנה הסוציו אקונומי של העיר הזאת, אימהות חד הוריות, אנשים נכים, אזרחים ותיקים. אני חושב, למרות שזה נראה לכם משהו סמלי. אבל אני חושב שדווקא אנחנו כנציגי 7

ציבור ללכת קצת לאנשים עם מוגבלויות או ללכת קצת לאנשים שהן אימהות חד הוריות שגם ככה חלק מהאנשים האלה לא יודעים איך לעבור את התקופה הזאת.

אז אולי לא לעשות את זה לכל הזמן, אבל אני אומר לתקופה הזאת זה נראה לנו אולי כאילו עוד כמה שקלים. אני חושב שבמצטבר כל האוכלוסיות האלה, ה - 2-3 אוכלוסיות האלה ובאמת שזה לא מן הפה אל החוץ, אני אומר זה קצת תשומת לב, אני חושב שזה יכול. הרי מה קרה בשנים האחרונות? כל התדמית של עובדי ציבור, וכל הקטע הזה של התחשבות באזרח הפשוט זה ירד למקום האחרון. אני חושב שדווקא זה מעשה להיות לארג'ים קצת וללכת לקראת האוכלוסיות האלה, אני חושב שזה יכול לשרת גם את העיר וגם את העירייה. גם את התושבים וגם את נציגי הציבור.

עו"ד יניב דרי: רגע, הייתה התייחסות תפתח את זה אולי בהצעה לסדר שהגשת בנושא הזה, נושא

שיעור ההנחות שזה נושא שהוא סטטוטורי, זה קבוע בתקנות ההסדרים, משק המדינה, הנחה מארנונה. אין לרשות יכולת לחרוג מהסטטוריקה הזאת. עכשיו, יש לך גם חוזר מנכ"ל ממרס האחרון, מרס 20 וגם צורף בחומר להצעה לסדר שלך שאתה לא יכול לתת הנחה או פטור אלא בהתאם להסמכה מפורשת בחוק למתן פטור ובכפוף לאישורים הנדרשים. ז"א שגם אם אנחנו מאוד רוצים, זה נושא מאוד חשוב, אין מחלוקת על החשיבות של הנושא ועל זה שצריך להקל. בשונה אגב למשל אם אנחנו יכולים לקחת דוגמא בפנאי העיר, לתת הנחות בצהרונים אז אולי להגדיל את השיעור זה ברמת הרשות, היא מייצרת כללים אחידים. ברמת הנחות בארנונה

גדי אריאלי: לא, זה לספוג את העלייה, העלייה הזו זה גרושים. קודם כל אנחנו נמצאים במשבר

נגיף הקורונה. קרו כל כך הרבה דברים שעשו אותם מחוץ לקופסה, ומחוץ לתחום ובשונה מימים רגילים. למה לא לעשות –

צביקה גנדלמן: רציתי לאמת שאני זוכר. אתם יודעים כמה עיריית חדרה נותנת הנחות? חשוב שנדע

בסביבות בין 55 ל- 60 מיליון₪ כל שנה. תקציב עיריית חדרה נותן להנחות על פי חוק וקריטריונים. ליד זה צריך לזכור רק השבוע שעבר יו"ר ועדת הנחות הגיע עם שני תיקים של בקשות. חלק גדול מהם זה בקשות מהתקופה הזו להנחות. ועל זה עוד דבר, מערכת הרווחה שלנו בין היתר, חלק מה- מעבר להנחות בארנונה יש לה את הכלים שלה לתת הנחות. ז"א די אם נאמר את המספר הזה לבוא ולומר, אחד מטפלים פה, מטפלים בכל הגורמים הרלוונטים. מטפלים בהנחות לתושבים, לאלה שצריכים. אני לא רוצה להגיד אם הגענו לאחרון בקצה, אבל זו הגישה, זו המדיניות היא רק חייבת לעמוד על פי קריטריונים שמגדיר אותה המדינה. תיאורתית גדי, אם חד הורית או כל מקרה אחר, אם הוא יצר את הקשר עם הרווחה. לפעמים זה הפוך.

בחלקם זה פעולה אוטומטית היא זכאית להנחות.

גדי אריאלי: גדי יכול להיות שבאמת כמו שאתה אומר אנחנו בזמנים מיוחדים, יכול להיות

שהמדינה במסגרת התקנון תעשה איזה שהוא שינ וי שיעשה פה ביותר, אם מטבע הדברים תצטרך לשפות את הרשויות המקומיות ליכולת... בספו של דבר.

אני רוצה להגיד לך בעניין. אחד – קודם כל במה שראש העיר אמר, אני יכול להגיד לך דבר אחד. יכול להיות שאם לא היית עושה את ההנחות האלה לאנשים, יכול להיות שהיית צריך לרוץ אחריהם בבתי משפט ולהגדיל את ההוצאות. אז טוב עשית ותבורך מי שעשה את זה.

8

צביקה גנדלמן: עיריית חדרה עושה.

עו"ד יניב דרי: עיריית חדרה, לא משנה. לטוב או לרע אתה נושא באחריות. מה שאני אומר מנגד

עומד, אני אומר מנגד ז"א התקופה. התקופה הזו היא תקופה מאוד קשה –

עו"ד נעמה דרוקמן: אולי אני אחדד את הנקודה נושא ההנחות משפחות חד הוריות לנכים ולאזרחים

ותיקים, אלה הן הנחות סטטוטוריות שמוגדרות בחוק. המחוקק הגדיר מה סכום ההנחה שניתן לתת. גם לעולים חדשים. פשוט גדי אראלי העלה את שלושת הסקטורים האלה, חד הוריות, נכים ואזרחים ותיקים. אלה הן הזכויות שקבועות בתקנות ואי אפשר לחרוג מהם, זאת להבדיל מועדת ההנחות שמעניקה הנחות לפי שיקול דעת למבקש נזקק. לכן שם שיקול הדעת שלנו הרבה יותר נרחב לעומת שלושת הסקטורים האלה שמקבלים הנחות כפי שקבוע בחוק, ואי אפשר לחרוג מהם. זה פשוט אסור, זה לא חוקי. וגם חוזר מנכ"ל משרד הפנים חזר על כך, כל חריגה למתן הנחות שתחשב בלתי חוקית, וגם צורף מסמך נוסף שקשור להפחתה חריגה גם שם נאמר שכל הפחתה שמשמעותה הנחה בארנונה. בנושא הזה לא ניתן לחרוג.

גדי אריאלי: עד כאן אמרת הכל וזה לפי החוק וזה בסדר. רק אני אומר זה משהו סימבולי העלאה

שהוא הקריא. אני אומר גם אם את לא יכולה, ואת מקריאה יפה את החוקים והכל טוב ויפה, הכל בסדר. רק יכול להיות שאפשר ליצור איזה פניה מיוחדת בתקופה הזאת המיוחדת הזאת ועשו הרבה דברים שהם מחוץ לחוק, ואי אפשר היה לאשר כי אין תקציב מדינה ואין תקציב כזה ועשו אותם בכל זאת מעל כל הראש של כל הפקידים שהם כאלה גרושניקים ומתחשבים בכל דבר. אני אומר, הא ימהות החד הוריות וכל המשפחות האלה, יש כאלה שגם מתביישים – אני אומר שנכון בשבילנו זה גרוש וחצי, אבל יש כאלה שמתביישים גם, אמר ראש העיר שבאים לרווחה ומקבלים. יש אנשים, אבל אם אנחנו נשדר שבגלל התקופה הזאת העירייה נערכת לא אומר לפתוח את הידיים בשביל שיבוא כל העולם ואשתו ויתחילו לנצל את זה לרעה.

תמיד יהיו אנשים שמנצלים לרעה, אבל התקופה היא תקופה מיוחדת, צריך לחשוב טיפה. לפי דעתי זה ישדר הרבה יותר אמינות.

בועז ביטון: אני רוצה להגיד לך כמה דברים בתור יו"ר ועדת ההנחות בכלל בכל השנים וגם

כשהייתי באופוזיציה, תחום ההנחות הוא מאוד, מאוד קרוב. אני מבין אותו, מכיר אותו מאוד מאוד מקרוב. אני יכול להגיד לך שבעניין הזה של הארנונה העירייה יכול להיות שבדברים האחרים לא, אבל בנושא של הארנונה העירייה מתנהגת בחמלה אדירה, לרוב התושבים בעיר. אני לא מדבר איך על אנשים שצריכים לשלם ואם פועלים עליהם בצורה קשה או לא. אבל אני מדבר כלפי האנשים המסכנים יש בעצם זכאים. יש את שלושה האופציות לתת בעצם הנחות, שאחד זה על פי הנחות קבועות על פי חוק. שניים, מבחן על פי הכנסה שבד"כ אנשים מגיעים ואני מכיר אנשים שמקבלים 80 ו- 90 אחוז הנחה בארנונה, בד"כ הרבה משפחות ברוכות, כי זה תלוי בכמות הנפשות ותלושי השכר. והאופציה השלישית שהיא החשובה, שזה הוועדה שאני עומד בראשה שגם אנשים שלא מגיע להם הנחה על פי חוק, וגם אנשים שמבחן ההכנסה לא נותן להם את החוק הם רשאים ויכולים לבוא לועדת הנחות ולהגיד חברה, נכון שלא מגיע לי, אבל אני מבקש להתחשב בי כתוצאה מזה שחם וחלילה אשתי חולה, הילד התפטר, אשתי התפטרה מהעבודה. כל מיני מקרים כאלה, ואני 9

יכול להגיד לך שברוב הועדות האלה אנחנו נותנים הנחות מ- 30-70 אחוז הנחה שזה הסך המקסימלי ורוב הפעמים אנחנו נותנים 70%. כמובן שיושבת איתי היועמ"ש שדואגת שאנחנו לא נותנים לאנשים שלא מגיע להם. הכל מתנהל שם בצורה חוקית.

גם מבקרת העירייה נמצאת שם, גם היועמ"ש נמצאת שם וזה כמעט בהכרות של מיליון וחצי שניים שאנחנו נותנים רק בו ועדה. חוץ מה - 60 מיליון אנחנו נותנים בוועדה עצמה בסדרי גודל של מיליון וחצי שניים.

רומן גישר: בד"כ מ- 100% כמה אחוזים מקבלים תשובה שלילית

בועז ביטון: בד"כ ברוב ועדה יש לנו בסביבות 50-60 בקשות 80% מהבקשות מקבלים הנחות שמ-

30 עד 70, רובם הגדול 70. בד"כ אולי 15-20 אחוז מהבקשות נדחות, וגם לא כתוצאה מסיבה, כי אין קיים משפטי. לא עומדים בקריטריונים.

רונן הילף: אבל עדיין יש מדרגים של כאילו קריטריונים מאוד מוסדרים, זה לא משהו שנתון

לשיקול בוועדה.

בועז ביטון: לגבי הסכום זה שיקול דעת שלנו כחברי הועדה לתת לבנאדם את ההנחה. יש לנו את

התווך, ז"א אנחנו דוגמא חס וחלילה בנאדם חולה או בנאדם פוטר, או מישהו נפטר במשפחה, אחד מבני הזוג. זה נקרא מבחינתנו הרעה כתוצאה מאירוע משמעותי ובד"כ אנחנו נותנים 50-70 אחוז הנחה בכאלה דברים. אבל בד"כ כמות ההנחות כמות המקרים שזה קורה בד"כ בשנה זה בסביבות 600-700 בקשות, זה בד"כ עשרה ועדות שאנחנו מקיימים מינואר שהועדה האחרונה מחודש עשירי.

רומן גישר: יש גם רטרואקטיבי או שלא?

עו"ד נעמה דרוקמן: כן, שנתיים אחורה, לא בוועדה אבל מועצת העיר אישרה בעיקרון. אם אדם לא

הגיש בקשה להנחה בארנונה – בעיקר נכים או אנשים שלא הגישו אנחנו גם מעניקים שנתיים אחורה.

גדי אריאלי: אז אולי תעשו עכשיו בגלל התקופה. אתה אומר 90% יש אנשים שאיבדו 90% גם

מההכנסה שלהם בתקופה הזו. אולי אפשר לעשות –

עו"ד יניב דרי: זה הטווח.

גדי אריאלי: לא, בסדר. רק בסוגריים אני שואל אולי אפשר לעשות איזה מבצע בתקופה הזו.

בועז ביטון: מבצעים זה משרד הפנים מאשר. לפני כמה שנים ביקשנו מבצע, משרד הפנים נתן. גם

בחדרה ניצלו אותו. העירייה הכניסה משהו כמו מיליון וחצי שניים.

עו"ד נעמה דרוקמן: מבצע זה לחסל חובות.

עו"ד יניב דרי: גדי עוד שאלה בעניין של נעמה?

גדי אריאלי: לא.

עו"ד יניב דרי: אני רוצה להתייחס לסוגיה נוספת.

צביקה גנדלמן: צריך להצביע על הארנונה, אני אקריא את הצעת החלטה.

עו"ד יניב דרי: קודם כל נצביע על הצבעת החלטה. בכפוף לחוק ההסדרים במשק המדינה תיקוני

חקיקה להשגת יעדי תקציב תשנ"ג 1992 וכן מתקנות ההסדרים במשק המדינה מתבקשת המועצה לאשר הטלת ארנונה כללית, רשות הכספים 2021 לתקופה שבין 1.1.21 ועד 31.12.21 בהתאם למפורש בצו הארנונה לשנת 2021 בפרטיכל ועדת הכספים מיום 24.5.20 ובדברי ההסבר שהועברו ונידונו פה באסיפה

בועז חריף: כולל פרק ההנחות. כולל פרק ההנחות בצו הארנונה.

10

עו"ד יניב דרי: כולל פרק ההנחות בצו הארנונה, כפי שמתקן אותי הגזבר. מי בעד? מי נגד?

יש לנו עוד נושא שאנחנו נדרשים לדון בתוך דיון הארנונה.

עו"ד נעמה דרוקמן: נושא הוא דיון בנושא התעריפים לתעשייה, במסגרת הדיון או הרקע לדיון הוא

העתירה המנהלית שהגישה עיריית חדרה כנגד סבירות התעריף לתעשייה בצו הארנונה של עיריית חדרה. העתירה נדחתה. גם ערעור שהוגש לביהמ"ש העליון נדחה.

אלא שביהמ"ש העלי ון הציע כי מאחר ושני עשורים לא נדון סיווג התעריפים לתעשייה מן הראוי שמועצת העיר תדון בנושא הזה של תעריפים לתעשייה לרבות מדרוג התעריפים לתעשייה. בחומר שנמצא בפניכם צריך להיות מוצג בפניכם צו הארנונה בסעיף 4.4 לתעריפים לתעשייה שם אפשר לראות שלמעשה סיווג התעשייה הוא רגרסיבי, מורכב מכך שככל שעולה השטח, גודל הנכס התעריף יורד. עיריית חדרה טענה שורה די ארוכה של טענות שאני אומר אותם בקיצור. טענה בתאריכים רגרסיבי הוא אינו סביר. בתעריפים למבנה תעשייה שמבצעת מחירים גבוהים מתעריפי מלאכה ותעשיה זעירה שהתעריפים גבוהים מהתעריפים הנדרשים על ידי משרד הפנים. שהתעריפים לקרקע תפוסה לתעשייה הם גבוהים. שהתעריף לקרקע תפוסה גבוה בהרבה מהתעריף המרבי שנקבע בדין. שתעריפים בחדרה יקרים משמעותית לעומת תעריפים הנהוגים ברשויות מקומיות. שהתעריפים לתעשייה גם גבוהים באופן יחסי שקיים פער בתוך ה צו שלנו בין תעשייה ובין סיווגים אחרים.

בחומר שנמצא לפניכם צרפנו חוו"ד של עו"ד עופר שפיר שהוא מומחה למיסוי מוניציפלי. מחוות דעת זו עולה שמפעלי תעשייה, נייר חדרה אינו מהווה מפעל עתיר שטח כהגדרתו על פי הדין והמדרוג סביר. כמו כן, נמצא שתעריפי התעשייה בצו הארנונה של עיריית חדרה אינו מהגבוהים הוא גם לא מהנמוכים ביותר במגדל הרשויות. שעיריית חדרה נמצאת במיקום מרכזי בעניין הזה. זה לעניין המעגל החיצוני לעומת רשויות אחרות. בנוסף נבחן גם בעניין של המעגל הפנימי. כלומר, מבחינת תעריפי התעשייה לעומת סיווגים אחרים דוגמת מסחר ומלאכה. גם לעניין זה נמצא כי הפערים הם סבירים. בנוסף מן הראוי לציין ברקע שנייר חדרה זוכה להקלות שונות בחיובי הארנונה, כדוגמא סיווגי מאגר המים שנמצא בתחומה של נייר חדרה מוסיפה לעומת תעשייה. אולי כך היה ראוי לסווג דבר שמפחית משמעותית משומת הארנונה שלה. שטחים נוספים שמצויים בשטח המפעל מוגדרים ומסווגים כאדמה חקלאית גם במקום תעשייה, שהרי זה מפעל תעשייה. וגם זה מקל על שומת הארנונה. מהדברים האלה עולה שאנחנו סבורים שהסיווג שלנו הוא נכון ונמצא במקום טוב באמצע. נעשתה בדיקה כספית של המשמעות הכספית של נייר חדרה לעניין המדרג והמשמעות הכספית הזאת תוצג על ידי הגזבר.

דובר: זה משהו שרציתי לשאול בועז, מה באמת המשמעויות הכספיות של הנושא הזה?

גדי אריאלי: רק שניה, אפשר לשאול משהו?

עו"ד יניב דרי: כן, תכף, אני רק שאלה ראשונית ואחר כך נמשיך דיון.

בועז חריף: אני רוצה קודם כל להוסיף למה שנעמה אמרה לגבי הטבות של נייר חדרה. נייר חדרה

קודם כל זה מפעל שאנחנו מתייחסים אליו כמפעל דגל בחדרה, מזה הרבה שנים עד השנה נייר חדרה קיבל את המים שלו דרך מי חדרה ולא דרך עיריית חדרה וחסך לעצמו את כל היטלי הביוב שלא שילם, בסכומי עתק של מיליוני שקלים. בית המשפט 11

גם קבע לאחרונה, לאחר שחייבנו את נייר חדרה בחיוב על היטלי סלילה ושצ"פ שלא שילמו על חלק גדול בסכומים של קרוב ל- 50 מיליון₪. ביהמ"ש קבע שיש עילה לחייב אותם. הוא דחה את החיוב, כי אמר שהתחשיב שלנו לוקה בשגיאות וצריך לתקן אותו, ואנחנו עומדים על זה. נמצא בערעור בעליון, כך שנייר חדרה מטופל לפי דעתי כמו שמגיע לו, בצורה טובה. כי עדיין הוא ממייסדי חדרה. לגבי שאלתך מה עושה השינוי הזה הבקשה של נייר חדרה-

גדי אריאלי: על מי זה משפיע גם.

בועז חריף: כן. נייר חדרה משלמת היום בסביבות 22 מיליון ₪ בשנה ארנונה. הבקשה שהם

מבקשים זה לעשות מדרגה של 10,000 מ', ולא כמו שהיום של 152,000 מ' גם במבנים וגם בקרקע וזה יצור אצלם הנחה של בערך נכון להיום כ- 6.5 מיליון₪ רק בנייר חדרה. זה אגב מה שהם ביקשו פחות או יותר כשהם באו אלינו לפני שנתיים שלוש כשרכשנו אותם מהבעלים הנוכחי וביקש הנחה, כי זה ארנונה גבוהה לטעמו. אז רק בנייר חדרה זה יצור הנחה של 6.5 מיליון₪. בחברת חשמל שזה יצור הנחה של 18.6 מיליון₪, באליאנס 4.5 מיליון₪ ובמתקן ההתפלה כ- 650,000 .₪סה"כ ההנחה הזו אם ניתן מה שנייר חדרה מבקשים מעל 30 מיליון₪. כמובן כשאתה נותן הנחה כזאת שזה בלתי אפשרי. אבל אתה צריך להראות למשרד הפנים איך אתה מקל את התקציב שלך. אתה צריך להטיל על מישהו אחר ארנונה ב- 30 מיליון₪, זה לא מעשי, זה לא ריאלי.

עו"ד יניב דרי: וואו, זה משמעותית על השירות לתושב.

בועז חריף: זה יורד מפעילות 30 מיליון₪. זה סכום משמעותי מהשירות שלנו.

גדי אריאלי: איך הגעת למספר 30 מיליון

עו"ד שרון שרוני: כי כל מבנה התעשייה בעיר יקבלו את אותם סיווגים.

גדי אריאלי: אני חושב קודם כל לדעתי, אנחנו צריכים להתגאות בזה שנשארו לנו פה איזה 2-3

מפעלים והיום המצוקה של התעשיינים. באמת, אני לא מדבר עכשיו רק על חדרה אבל בכלל בארץ, אנחנו צריכים להגיד תודה רבה לכל מי שמסכים להעסיק עובדים.

זה לא תקופה פשוטה, וחס וחלילה לא עלינו אם יחזור גל שני של הקורונה אנחנו נהיה בבעיה הרבה יותר גדולה. לדעתי כל הנושא הזה שווה התייחסות לקחת את זה כפרויקט, מדובר על 30 מיליון היה ונגיד וזה הסכום, אני לא בא לחפש פה על השקל אבל אני כן חושב שצריך לעשות איזה מחשבה ביחד עם ה- 2-3 מפעלים הדומיננטיים שיש פה ולנסות להגיע לאיזה שהיא נוסחה אולי לפריסה יותר מאוחרת. אני לא יודע במסגרת החוק. חס וחלילה אני לא פה בא להכתיב חוקים חדשים. אבל בגלל שהתקופה היא כזאת תקופה קשה המשבר הוא כזה, כי מה שאמר יניב, השירות לתושב יכול להיות הרבה יותר גרוע במידה ויפטרו פה איזה 50-100 אנשים. לכן אני חושב שצריך לתכלל את הכל.

בועז חריף: בעניין הקורונה שכחת שיש בעיה בתקופה הזו, נייר חדרה קיבלו מהמדינה באמצעות

עיריית חדרה החזר של 5.5 מיליון₪ לתקופה של 3 חודשים

גדי אריאלי: תבורכו, זה לא מצוין פה.

עו"ד שרון שרוני: אני רוצה לחדד את זה, זה לא הנחה. זה לא הנחה. קודם כל אתם צריכים לקיים דיון.

ז"א מה שבעצם ביהמ"ש היום שלח אותנו לבקש מכם לקיים דיון בסיווגים עכשיו 12

סיווגים זה לא הנחה וזה לא זמני. ברגע שאתם מחליטים לשנות את הסיווגים שהמשמעות שלהם שהתעריפים שלהם יהיה יותר נמוכים, לא תוכלו אחרי זה להחזיר את זה לסיווגים הקודמים. כדי אחר כך להפחית או להוריד, גם ההפחתה הזו תהיה בסופו של כפופה לאישור השר, אבל בהנחה גם אם הוא יאשר צריך את אישור השר. גם אם השר אישר אז עכשיו הם רוצים להפחית, זו כבר בקשה חדשה.

זה לשנות את הסיווג מצו הארנונה.

גדי אריאלי: הזכירה נעמה את הקטע של סיווגים כמו שאת אומרת. אבל השאלה, כאילו מה אתה

משקר את עצמך. אתה אומר פתאום כן, המים זה תעשייה ואחרי זה התעשייה זה המים איך זה הולך?

עו"ד שרון שרוני: לא לעניין הזה. בתוך הסיווג שלהם בתעשייה יהיה תעריפים שונים מהתעריפים שיש

היום. זה המשמעות. זה לא הנחה, זה לא משהו זמני.

רונן הילף: אני חושב שקודם כל גדי צודק, כל עסק וכל מפעל שנמצא בעיר הזאת מקבלים אותו

בברכה אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים גם להבין את גבולות הגזרה שלנו ואיפה אנחנו עומדים בנושא הזה. כלומר, הדרישה הזו להנחה, קודם כל היא לא, היא לא, אתה לא יכול לקבל החלטה כזו. זה לא שעכשיו אנחנו מחליטים ואפשר לקבל

החלטה. זה כפוף קודם כל לאישור השר. דבר שני, כמו שהסבירו 30 מיליון₪ אתה

צריך להביא את הכסף הזה. אתה פוגע בשירות לתושב ואנחנו בסוף מייצגים את הנושא של השירות לתושב. האינטרס של המפעלים להוזיל לעצמם עלויות הוא אינטרס לגיטימי, עסקי. אבל מצד שני האינטרס שלנו קודם כל באמת להקשיב להם, אבל לא כל דבר בגזרת היכולת שלנו גם פה לקבל החלטה, וגם בסוף אם 30 מיליון יחסר לך צריך –

עו"ד יניב דרי: הראיה הרוחבית.

גדי אריאלי: אני מוטרד הפוך, אני לא מבין למה המעגל צריך להיות בסיווג אחר. אני עם כל הכבוד

למפעלי נייר לא הם שתלו פה את האקליפטוסים. הם מתפרנסים יפה בקורונה, הם התפרנסו אפילו יותר יפה. אני חושב שצריך להיות דיון מחודש ולראות איך ניתן למקסם את הארנונה מהמפעלים, הם לא יקומו וילכו. יש הבדל בין יצירת מנועי ארנונה, כמו הייטק שלא קיימים פה. שאני רוצה להפיל את הקובי יה הראשונה והשנייה בדומינו, לעומת מפעל שבו יש להם שם מכונות שגם עוד 5,400 שנה הם לא יזיזו אותם משם, בפרט שאנחנו לא ברף העליון. ז"א לא ניתן להגיד שבהשוואה היה להם טוב יותר במקום אחר, כי אנחנו בוא, אנחנו עיר שצריכה להשתפר בכמות הארנונה מתעשייה ומסחר שהיא מקבלת. זה נתון הבסיס. כי השירות של נו צריך להשתפר. ולכן, אני חושב שאם צריך לדון על משהו זה איך ממקסמים את הארנונה מנייר חדרה ויכול להיות אפילו שאם ההשפעה הרוחבית הזו היא כזו אז זה גם יביא עוד הכנסות.

אני אגיד לך דבר אחד פשוט. הרי כל ההתלבטות של המדינה בתקופה כזו קשה זה האם להטיל יותר מיסים על התושבים כדי שאנשים יוכלו לכסות את הגרעון. עכשיו מה קורה? אתה יכול עד רמה מסוימת להגדיל את המיסים. ואז אתה מגדיל אותם יותר מדי, לבנאדם לא משתלם ואז הוא אומר, תשמע, אם אתה העמסת עלי עד כדי כך ואני מתכופף ואני על הרצפה לא שווה לי. צריך לחלק את התקופה הזאת לשניים.

13

עכשיו זו תקופה קשה. הרבה אנשים בחדרה מחפשים עבודה

עו"ד יניב דרי: אבל גדי אנחנו מדברים על מפעלי נייר.

גדי אריאלי: מפעלי נייר זה עוגן.

עו"ד יניב דרי: עוגן, מקבל 5 מיליוני₪ שהאזרחים... שהמדינה נתנה סעד בארנונה למפעלים. גם

לעסקים קטנים וגם לגדולים, 5 מיליוני₪ סעד, אתה יודע שזה המון.

רונן הילף: אבל יניב, יש נתונים מהותיים שצריך להכיר אותם.

גדי אריאלי: אני אומר שצריך לחלק את התקופה ולראות את התקופה כמו שבועז אמר, שהזרימו

להם 5 מיליון אין בעיה תשב עם האנשים האלה, תשב עם המפעל הזה. בכל זאת זה איזה עוגן, זה חשוב לך. אם גם המפעל הזה יברח. אתה אומר שהוא לא יברח, אני חושב שאתה טועה. תמיד לכל אחד יש אלטרנטיבות וכל אחד יכול למצוא פתרונות ובעיתות מצוקה כל משבר זו הזדמנות, ואנשים בתקופה הזו מחפשים להם המון הזדמנויות. הם לא נולדו בחדרה כמו שאתה אומר, אבל הם כן מאלה שנתנו...

רונן הילף: צריך להבין שני דברים, קודם כל משרד הפנים מפרסם ואתה צריך לראות איפה אתה

עומד בתווך. ואם יש לך פה... אתה גם קודם כל לא חרגת מתוך התווך שקבעו לך.

אתה לא חי באיזה שהוא עולם משלך. עכשיו, בתוך התווך הזה אנחנו נמצאים אנחנו באיזה שהוא מקום ממוצע על פי בדיקות. זה שתיים. דבר נוסף שאף אחד לא לוקח בחשבון שמפעלים מזהמים מייצרים הוצאות לעירייה שלא, הוצאות שמושתות בסוף על התושבים. מפעל זה יש לו את העניין הזה. הרבה מאוד דברים וזה לא שעיריית חדרה מפעילה 24/7 קנסות על ביוב או על כל מיני שפכים ודברים. כלומר, גם כאן אנחנו לא מחפשים אותם בציציות בנושא הזה.

גדי אריאלי: אני רוצה להשלים. לא דין עסק קטן או זעיר שבאמת חי מהיד לפה, ובטח לא תושב

כדין מפעל עם עתודות, עם תזרים, עם יכולת לספוג שנה קשה יותר או פחות ולהתאושש, ובפרט תעשייה כזו שנקרא לה תעשייה מסורתית פחות דינמית.

עו"ד יניב דרי: עוגן.

גדי אריאלי: כן, אני חושב שדווקא החברה האלה אנחנו רואים מהפוקסים והסיפורים מקבלים

את ההנחות הגדולות.

צביקה גנדלמן: תראו, יש לנו מחויבות ואחריות להביא כמה שיותר תעשיות מסחר מכל סוג שהוא,

ואנחנו עושים את המאמצים בהצלחה כזו או אחרת. דבר שני, יש פה באמת חברות עוגן או מפעלי עוגן שהן הרבה שנים והמספרים שהם מכניסים לקופת העירייה, ציין הגזבר. עכשיו, תראו אחריות שלנו זה שפעם אחת המפעלים האלה ימשיכו להיות פה וירוויחו. אבל לא פחות אם לא יותר, זה שולח אותי לסעיף הקודם גדי, זה אחריות שלנו לתת איכות חיים לאנשים שלנו ולטפל באותם צרכים שאנחנו צריכים ביום יום, רווחה חינוך וכו'. עכשיו, חברים בסוף זה קופה אחת. ז"א נקבל החלטה עכשיו לשנות סיווגים שהם יביאו לירידה ברמת ההכנסות אין דוד סם שמביא כסף במקום. זה בא על חשבון איך לחתוך ברווחה, בחינוך, בתרבות, לא משנה במה. החיים שלנו, שלנו כנבחרים הם לא פשוטים. כי בסוף אנחנו צריכים לחיות במתח הזה. אני לוקח את הסיפור שאנחנו דנים בו. בין זה שאנחנו רוצים שחברות תגענה הנה, וחלק לא רק, אבל חלק משמעותי זה באמת רמת הארנונה שמשלמים או המס כזה או אחר שמשלמים. מהצד השני, לבוא ולהגיד שיש לנו לקיים פה מעל 100,000 איש לתת להם 14

איכות חיים וכמובן לתת את השירותים הנדרשים. כי אפשר לבוא ולהיות, אני לא אומר שזה מה שמישהו אמר פה. אני חוזר ואומר, אפשר לבוא להיות נחמד. לא רוצה להשתמש במילה פופוליסט או משהו כזה, נחמד. אני עוד פעם בהחלט שמח ומכבד את הדיון פה. לבוא ולהגיד אוקי, טוב אני לא רוצה לנקוט בשמות כי חלקם זה בעלי המפעלים שישבו אצלי לפני לא הרבה זמן. ואנשים שהם אנשי תעשייה כבדים, בלי לרמוז יותר מזה. ובאו ואמרו זה התחיל בזה, שאם לא תיתן הנחה אני אעביר את המפעל. עכשיו, אני מבין את זה, כולנו ניהלנו משא ומתן כזה או אחר, והוא מתעקש וזה בסדר, זה מתפקידו כאיש עסקים. בסוף המפעל פה זה לא גרנטי לכלום, אני יכול לומר שיש מפעלים שקצת יותר קשה. אני אשתף אתכם, אני יודע להגיד לכם שלמשל אליאנס קצת יותר קשה, אבל זה בגלל תחרותיות ואירוע אוניברסלי בכלל של סוג העשייה שהוא עושה. אנחנו בהחלט בעד איפה שאנחנו יכולים לתת. לא הכל מתבטא בכסף כי אתם שומעים כאן כמה אילוצים יש לקבל החלטה בכסף, משרד הפנים וזה, וזה, ופה ושם. החוכמה היא בעיקר אני לא איש הייטק, אבל אנשי הייטק מכירים את זה יותר ממני מחפש את הדברים שהחברות האלה יכולות כן לפצות או לתת להם את העניין ולא הכל יכול להיות בלהוריד ארנונה, להוסיף ארנונה. אני רוצה עוד מילה אחת לגבי התקופה. תראו, אני לא שאני מגלגל את האחריות. בסוף, בסוף מי שהכתיב את הפיצוי לעסקים זה מדינת ישראל. מי שהכתיב את הפיצוי לכל דבר, זה מדינת ישראל. למה? כי הכל מחובר או דורש חקיקה. עכשיו, זה לא במנדט של העיריות לכן העזרה שאנחנו יכולים לעשות זה מקשב, מדברים שיכולים לדוגמא, בדיוק היום סיכמנו את נושא ואולי הזדמנות גם להגיד, אחרי דיונים שנמשכו עד הבוקר את נושא בית ספר של הקיץ. ודרך אגב, אני יודע להגיד את זה כבר, שאנחנו נפתח אותו ב- 5 לחודש עם העלויותובתוך זה דרך אגב, יש הנחות למשפחות. גם פנאי העיר, וגם מתנ"ס גבעת אולגה, יש לו מנגנונים לעשות הנחות למשפחות. ז"א כשאני מדבר על העזרה, לנסות לחפש את העזרה לאו דווקא בארנונה המסורתית שם אנחנו גם מוגבלים, וצריך לזכור גם את זה לומר. אני לפחות ב - 7 שנים האחרונות , עיריית חדרה ולו פעם אחת לא יזמה העלאת ארנונה מיוזמתה. היו ערים שיזמו. כל מה שעולה, עולה הטייס האוטומטי, שזה חוק מדינה, זה בירושלים קבעו לכל הערים.

וזה היה מתוך תפיסת עולם שאנחנו 1- העיר חדרה יכולה להתנהל בלי להשית על התושבים עוד תוספת ארנונה, אם כי זה במנדט. דרך אגב, זה גם משרד הפנים צריך לאשר. זה לא שראש עיר מתעורר בבוקר אומר, אני רוצה להוסיף ארנונה. אתה צריך לבוא למשרד הפנים, משרד הפנים בד"כ לא מאפשר לך את הדבר הזה אבל יש ראשי ערים שמנסים. אנחנו 7 שנים פעם אחת לא ניסינו. ככה כמו שנאמר הנחות במספרות בהייטק וכו' ואנחנו מבקשים גם. לכן אני חושב שמסתכלים על כל היריעה אז זה נכון שזה כל הזמן אנחנו צריכים לחשוב, וגם בעיקר בתקופה הזו לנסות לעזור למי שצריך לעזור. יש כאלה שאנחנו יכולים לעזור ולא בהכרח זה תמיד בכסף או בארנונה. יכול להיות שחלק מהפעולות הם יהיו שווי כסף לאותו גורם. אבל אני מה שהיה לי חשוב לשים את הדגש זה שבסוף בסוף האחריות שלנו, תראו, אנחנו צריכים בסוף לתת שירות ל - 105,000 תושבים, ושירותים מסוגים שונים מסיווגים שונים והכסף אף אחד מאתנו, אני בטח לא יודע להביא אותו מהבית, מהבית האישי. זה מערכת סגורה 15

שלהכנסות והוצאות שמתנהלת בין היתר סביב העניין של כספי הארנונה.

עו"ד יניב דרי: לאור הדיון שעלה אני מבין גם מהחברים שכל מה שקשור בתעריפים, התעריפים

סבירים ואין מקום לשנות אותם לעניין המדרוג. זה מקובל על החברים מבחינתי, אפשר לסכם את הדיון בזה ולסכם את ישיבת המ ועצה המיוחדת מספר 2/20/15 .

תודה רבה

החלטה מס' 311: בכפוף לחוק ההסדרים במשק המדינה, תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב תשנ"ג– 1992

וכן מתקנות ההסדרים ממשק המדינה מחליטה המועצה לאשר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2021 (לתקופה 1/1/2021-31/12/2021) בהתאם למפורט בצו הארנונה לשנת 2021 כולל פרק ההנחות ובפרטיכל ועדת הכספים מיום 24/5/2020.

אושר ברוב של 10 חברי מועצה בעד ו-1 נגד