ישיבת מועצה 8 20 15

1

מועצת העירייה ה-15

פרטיכל ישיבהמן המניין מס' 8-20/15

שהתקיימהבבית מועצת העירייה

ביום רביעי ט' בכסלו תשפ"א – 25 בנובמבר 2020

תרנ"א– תשפ"א

2020-1981

2

נכחו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר,

עו"ד יניב דרי – המשנה לראש העיר, יו"ר,

ניר בן חיים – מ"מ ראש העיר,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

בועז ביטון – המשנה לראש העיר,

מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,

חדוה יחזקאלי – המשנה לראש העיר,

הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר המועצה,

גדי אריאלי – חבר המועצה,

עו"ד טל אליהו - חבר המועצה,

עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,

משה אלמליח – חבר המועצה,

משה אנוקנין – חבר המועצה,

רון שגן – חבר המועצה,

רונן הילף - חבר המועצה,

רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.

חסרו ה"ה:

טספאי חסיד אדריג'או – חבר מועצה , (חו"ל)

עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש העיר, (בידוד)

שי ברכה – חבר המועצה,

שלמה בוזגלו – חבר המועצה.

אורחים:

שי ארנט כהן – מנכ"ל החברה הכלכלית,

עו"ד שגיא צוקרמן-מנהלת התחדשות עירונית,

יפים רייזמן – מנכ"ל החברה להשבת מי ביוב,

רויטל פוקס – יועצת ראה"ע מעמד האישה,

דבורה עמר – מנהלת הרשות לביטחון קהילתי,

רו"ח רונן אלחדד – החברה להשבת מי ביוב,

נדב ליפשין – מנהל מחלקה הבין תחומית,

יעקב זכריה – מנהל מרחב מרכז רלב"ד,

רונית גלזר - מנהלת אזור שרון צפון רלב"ד .

רו"ח רונן אלחדד – מט"ש,רלב"ד,

נציגי מועצת הנוער.

מוזמנים:

יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה,

ד"ר אסנת ספורטה – סמנכ"ל חברה וקהילה,

עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית,

רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה,

יוכי דהן – מבקרת העירייה,

אינג' נדב הדר –מהנדס העיר,

גיל שלמה – מנהל אגף שיטור וביטחון,

רו"ח רונן בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול,

איציק נחמני – עוזר ראש העיר,

בבר אפללו – עוזר אישי נוסף לראש העיר,

שירן גז – מזכירת מחלקת מנהלה ,

מימי אלימלך – מנהלת מחלקת מנהלה.

3

תוכן עניינים

פרטיכל ישיבה מן המניין מס' 8-20/15 .............................................................................................. 1 סדר יום .................................................................................................................................... 4 א.שאילתות... ..................................................................................................................... 4 1.תכנית אסטרטגית– כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 18/11/20.. ..................... 4 2.ריסוס ברחבי העיר– כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 18/11/20.. .................... 6 ב.הצעה לסדר.. .................................................................................................................. 8 1.היטל כבישים שדרות האביב–שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 22.11.20.. .............. 8 ג.ביטול שטחי הפקעה לתכנית חד 813ב'גוש 9060, ח"ח20.21.22.24.25 בגוש 7731,ח"ח55. ..... 16 ד.ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. ................................................................... 17 ה.ציון שבוע בטיחות בדרכים. .............................................................................................. 19 ו.התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה– תיקון החלטה... .................................. 24 ז.דוח כספי לשנת 2019 – החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה בע"מ.. ...................... 26 ח.תמיכות 2020-2021.. ..................................................................................................... 28 ט.תקציבים בלתי רגילים. .................................................................................................... 32 י.תקציביםבלתי רגילים לסגירה לשנת 2020... ........................................................................ 38 יא.אישור החלטות ועדות העירייה ......................................................................................... 39 יב.נציגי העירייה וציבור בתאגידים ........................................................................................ 39

4

סדר יום:

א. שאילתות, (נספחים 1-2)

ב. הצעה לסדר, (נספח 3)

ג. ביטול שטחי הפקעה לפי תכנית חד/813ב' גוש 9060, ח"ח20,21,22,24,25 בגוש 7731, ח"ח55

הידוע כדרך יגאל, בית אליעזר,חדרה (נספח 4)

ד. ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים,

ה. ציון שבוע בטיחות בדרכים,

ו. התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה – תיקון החלטה,

ז. דו"ח כספי לשנת 2019 – החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה בע"מ (נספח 5)

ח. תמיכות 2020 – 2021, (נספחים 6-9)

ט. תקציבים בלתי רגילים, (נספח 10)

י. תקציבים בלתי רגילים לסגירה לשנת 2020, (נספח 11)

יא. אישור החלטות ועדות העירייה, (נספחים 12-13)

יב. נציגי העירייה וציבור בתאגידים.

א. שאילתות

1. תכנית אסטרטגית– כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 18/11/20.

עו"ד יניב דרי בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח את הישיבה, ישיבת מועצה מן המניין מספר 8/20-

15. נתחיל בסדר היום. פרק השאילתות. שאילתה מס' אחת. טל אליהו

צביקה גנדלמן: כפי שהוגשה מאת חבר המועצה טל אליהו ביום 18.11.20 בעתירה מנהלית. מרום

ואח' נ' עיריית חדרה ואח', כי עד ליום 9.20 תציג עיריית חדרה את ה תכנית אסטרטגית. 1 – מדוע עד כה לא הוצגה ה תכנית. 2- האם ה תכנית לא תוצג לפני הפצתה בפני מועצת העיר. 3 – האם עד ינואר 2021 תהיה ה תכנית מוכנה. להלן

התייחסות העירייה: עיריית חדה שכרה לנושא את שירותיו של פרופסור ערן

פייטלסול מהאוניברסיטה העברית על מנת לגבש תכנית אסטרטגית לעיר חדרה לשנת 2050. תכנית תוקצבה לשנת 2021 בעלות של חצי מיליון₪ והיא נמצאת בשלבי הכנה לקראת יציאה למכרז. היות ומדובר ב תכנית מורכבת ומקיפה בה לוקחים מרבית מאנשי המקצוע, ובשל ההשפעות ארוכות התווך בכוונת הרשות לעשותה באופן יסודי על בסיס אבני דרך שנקבעו מראש ואף יוצגו בפני נבחרי הציבור. לצורך עמידה בהצהרות מול בתי המשפט, תוכן מיני תכנית שתייצר סדרי עדיפויות בתחום הפיתוח. זאת כדי לא לעכב פרויקטים שבבניה שעל הפרק. משכך לא ניתן לעמוד את לוחות הזמנים. עד כאן ההתייחסות לשאילתה.

עו"ד טל אליהו: שאלת המשך בבקשה. ראשית אני רוצה להגיד שה תכנית האסטרטגית שאמורה

להיות לא יוזמה של עיריית חדרה אלא כתוצאה מהעתירה המנהלית שהגישו בזמן וואיבוקס ומרום ואחרים נ' עיריית חדרה בגלל אי התחלת עבודות הפיתוח ב תכנית 5

בילו, ולכן הוגשה עתירה מנהלית. עד ספטמבר עירייתחדרה הייתה אמורה להתחיל את ה תכנית האסטרטגית. הייתה פניה של עו"ד ממשרדו של ווינקי לקבל ארכה והארכה היא עד ינואר. זה קודם כל. אני לא יודע מה לוחות הזמנים שאתם מציגים פה, אבל אנחנו צריכים לעמוד בלוחות הזמנים שבית המשפט קבע לנו קודם כל. כי אל תשכחו זה בסופו של דבר אנחנו צריכים לעמוד מול היזמים ולתת להם את התשובות הסופיות, זה מחד. מאידך, כתוב גם שה תכנית תוקצבה לשנת 2021 בעלות של חצי מיליון, אבל אם אנחנו נראה בתבר"ים שנשלחו אלינו שנשלחו אלינו שהתב"ר נפתח על מיליון ₪ אז אני לא מבין למה ההבדלים האלה, אבל כשנגיע לתב"ר הרלוונטי עוד נדבר על ה תכנית הספציפית.

יעקב זיגדון: אתה מכיר בדיוק את ההבדל . המסגרת היא מיליון ₪ ל- 21 אנחנו לא מעריכים

שנוציא יותר מחצי מיליון.

עו"ד טל אליהו: בסדר, אתה צריך לפתוח, אבל נדבר על זה בתבר"ים כי זה לא רלוונטי עכשיו. כשנגיע

לתבר"ים נדבר. זה סתם לשחק עם המספרים. זה בעניין הזה. עכשיו לעצם העניין, השאלה שאני רציתי לשאול , האם באמת חברי המועצה היו שותפים ל תכנית האסטרטגית. בתב"ר אני אפרט יותר על מה לדעתי צריך להיות שם, אבל אם נבחרי הציבור יהיו שותפים? האם תוצג לנו עוד תכנית? האם נוכל להיות חלק ממנה ונוכל גם להשפיע?

צביקה גנדלמן: טוב, לגבי התייחסות. ראשית, עניין ה תכנית האסטרטגית והתכנון האסטרטגי הוא

לא פועל יוצא של העתירה, ודבר שהוא לפחות בהנהלת העיר כבר דובר עליו הרבה לפני, כולל הקשר עם פרופסור פי יטלסון ואחרים. כולל שיחות שלי א תו, שיחות מקדמיות. זה נכון שנכנסה גם העתירה ואנחנו יודעים ונערכים לתת את התשובה בהתאם כפי שציינתי, ואנחנו סמוכים ובטוחים –

גדי אריאלי: אבל ה תכנית האסטרטגית לא מחולקת לתחומים? תחום החינוך –

צביקה גנדלמן: הקראתי. ה תכנית תכיל את כל המקצועות, את כל הפרמטרים. בסוף תכנית

אסטרטגית היא תבוא בראיה איך אנחנו רואים את חדרה ב- 2050 בכל התחומים מגודל האוכלו סייה, תשתיות, חינוך, הכל מכל. ברור. לכן ההיקף שלה הוא היקף אדיר. הוא היקף לא של תכנית עבודה לשנת עבודה, אנחנו מדברים על תכנון ארוך תווך.

עו"ד טל אליהו: מי זה הפרופסור הזה? אפשר לדעת?

צביקה גנדלמן: אפשר לעשות גוגל עליו. אחד המובילים בארץ בתחום.

עו"ד טל אליהו: מה התחום? אסטרטגיה?

צביקה גנדלמן: בתחום האורבני. אחד המובילים בארץ, לא רוצה להגיד בעולם. ולכן, למצות את

התשובה לשאלת ההמשך. 1 – את הכוונה לבצע את המהלך הזה הוא הרבה לפני העתירה הזו. אנחנו נערכים להשיב לביהמ"ש כתשובת ביניים, כי ברור שלהכין תכנית כזו זה תהליך ארוך. כל בר דעת מבין ומכיר. הוא לא תהליך של עצם, הכנת ה תכנית, אני לא מדבר של הביצוע. אין שום ספק כמו שאר הדברים שהנהלת העיר, הנהלת הקואליציה תדון בזה וזה יוצג ונשמע את כולם, ובסוף גם נציג את זה למועצת העיר.

עו"ד טל אליהו: יש איזה ועדה או שרק אתה מנהל את זה?

6

צביקה גנדלמן לא, אני באתי ואמרתי. כרגע אנחנו בונים את השלד בסוף תהיה אני משוכנע שיהיה צוותי עבודה. הנהלת העיר, הקואליציה תדון בדברים האלה ובסוף את המוצר המוגמר נביא למועצת העיר. בהמשך, אם יהיו חברי מועצה מהאופוזיציה שירצו להצטרף, נראה לי שלא תהיה בעיה.

עו"ד טל אליהו: אז על מה הכסף הזה עבר?

צביקה גנדלמן: הכסף הראשוני זה לטובת היועצים שעל בסיסם מתחילים לבנות את ה תכנית.

עו"ד טל אליהו: אז אם לא תפסיקו עד ינואר השנה...

צביקה גנדלמן: אל תדאג, עו"ד טל אליהו אנחנו נדע להשיב לבית המשפט.

עו"ד טל אליהו: תודיעו.

צביקה גנדלמן: אל תהיה מודאג, ענייני המשפטים של עיריית חדרה יש מחלקה משפטית שתדע לנהל

אותם.

החלטה מס' 352: במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 18/11/20,

רושמת המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:

עיריית חדרה שכרה לנושא את שירותיו של פרופ' ערן פייטלסון מהאונ' העברית על מנת לגבש תכנית אסטרטגית לעיר חדרה לשנת 2050.

התכנית תוקצבה לשנת 2021 בעלות של חצי מלש"ח והיא נמצאת בשלבי הכנה לקראת יציאה למכרז. היות ומדובר בתכנית מורכבת ומקיפה בה לוקחים חלק מרבית אנשי המקצועי, ובשל ההשפעות ארוכות הטווח בכוונת הרשות לעשותה באופן יסודי על בסיס אבני דרך שנקבעו מראש שאף יוצגו בפני נבחרי הציבור. לצורך עמידה בהצהרות מול בתי המשפט, תוכן מיני תכנית שתייצר סדרי עדיפויות בתחום הפיתוח, זאת כדי לא לעכב פרויקטים שבבניה שעל הפרק, ומשכך לא ניתן לאמוד את לוחות הזמנים.

2. ריסוס ברחבי העיר– כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 18/11/20.

צביקה גנדלמן על פי פניות תושבים שנעשו לח"מ , נמסר כי קיימת הוראה באגף שפע לא לקי ים ריסוס נגד זבובים ברחבי העיר. מי נתן הוראה זו ומדוע? אם ניתנה הוראה כזו האם המכרז מול קבלן הריסוס התעדכן בהתאם. להלן התייחסות העירייה: לתושבים נאמר כי לא מבוצע ריסוס נגד זבובים בתוך הבתים. במקרה של ריבוי פניות באזור מסוים מבוצע ניתור על מנת למצוא מוקדי דגירה לנוכחות רימות וטיפול בהם. בפחים מוטמנים מבוצעת הדברה לפי פניות מכיוון שבמוטמנים יש הצטברות של נוזלים. 4 – כאשר מדובר בזבובים בוגרים הריסוס אינו משפיע סביבתית מכיוון שהזבובים הם בעלי כנף והם יכולים לעבור ממקום למקום עד ל- 30 ק"מ. בכל מקרה הריסוס מונע מזיקים שונים ובהם גם זבובים.

עו"ד טל אליהו: לאור התקפת הזבובים שהייתה פה על העיר ועדיין קיימת במקומות שונים בעיר,

ואותם תושבים שפנו לאתר שפע וכל מיני גורמים באתר וגם למוקדים ונמסר להם שהעירייה הפסיקה לרסס את העיר כנגד זבובים. השאלה האם באמת זו הוראה בדברים של פחים מוטמנים זה סבבה באים ורוצים בפח המוטמן זה בכלל אחריות של הבניין, זה לא אחריות העירייה. אבל האם הוראה מסוג זה היא באמת הוראה 7

שמכבדת את התושבים על ידי כך שהם באמת פותרים אותם בכל מיני הסברים וטרינרים כאלה ואחרים והתושבים ימשיכו לסבול מהזבובים כי יש פה איזה הסבר וטרינרי על מוקדי דגירה וכיוצ"ב אבל הלכה למעשה הזבובים עדיין תוקפים את האנשים.

צביקה גנדלמן: אנחנו נעשה דיון בנושא הזבוב. הנושא הזה הוא רציני, ובסוף יש פה –

עו"ד טל אליהו: הם לא מגיעים לקומה 14. זה רק קומות קרקע מותקפים

צביקה גנדלמן: עו"ד אליהו, אם נתחיל בציניות אנחנו נגיע למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם

עכשיו.

עו"ד טל אליהו: אם אומרים לתושבים אין ריסוס נגד זבובים, מה זה אומר?

צביקה גנדלמן: אני מבין שאתה רוצה לעשות שואו, אז בואו נגיע לשואו אחר כך.

עו"ד טל אליהו: בוא נגיד שגם בישיבה שלא היו הייתי שואל את זה. השאילתה הייתה לפני זה.

צביקה גנדלמן: זו התשובה. יש בעיה.

גדי אריאלי: אפשר להגיד אותו דבר בשקט. רק אני אומר אם יש בעיה בעיר, השאלה איך

מתמודדים. אם יש איזה אסטרטגיה בעניין הזה, זה לא שפתאום קם מישהו בבוקר וחצי עיר זבובים. יש בעיה כללית שאם יש איזה נוסחה לפתור את זה.

צביקה גנדלמן: אני תכף אתן התייחסות לבוריס להשיב. והתשובה חזקה שהיא באה אחרי שהיא

נבדקה אצל אנשי המקצוע ובוריס אם אתה יכול להעשיר בקצרה, אז תעשיר את החברים.

בוריס קוסינובסקי: התשובות שניתנו לתושבים שלא מרססים להם בבתים. תושב פונה למוקד אומר יש

לי זבובים בבית. הבעיה היא לא בבית שלו, הבעיה שהזבובים מחפשים מקום יותר קריר בקיץ, בחורף אין זבובים. המרסס שלנו אוגר פניות של תושבים באזור מסוים, מחפש מאיפה המקור. ההדברה היא לא נגד הזבובים, אין דבר כזה נגד זבובים. אין הדברה נגד זבובים, יש הדברה נגד מזיקים שנוצרים במיצי זבל, ברימות ושם עושים ריסוס. תושב מתקשר למוקד ואומר אצלו בבית יש זבובים, ברור שלא יגיע אליו מרסס הביתה. כל אחד יודע שאפשר לתלות איזה לוכד, זה הפתרון. המערכתי יש ריסוס נגד זבובים, נגד מזיקים.

החלטה מס' 353: במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 2018/11/,

רושמתהמועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:

1. לתושבים נאמר כי לא מבצוע ריסוס נגד זבובים בתוך הבתים

2. במקרה של ריבוי פניות באזור מסוים, מבוצע ניטור על מנת למצוא מוקדי דגירה

לנוכחות רימות וטיפול בהם.

3. בפחים מוטמנים מבוצעת הדברה לפי פניות מכיוון שבמוטמנים ישהצטברות של

נוזלים.

4. כאשר מדובר בזבובים בוגרים, הריסוס אינו משפיע סביבתית מכיוון שהזבובים

הם בעלי כנף והם יכולים לעבור ממקום למקום עד ל- 30 ק"מ

5. בכל מקרה הריסוס מונע מזיקים שונים ובהם גם זבובים

8

ב. הצעה לסדר.

מלכיאל אלבז המשנה לראש העיר הצטרף לישיבה.

1. היטל כבישים שדרות האביב–שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 22.11.20.

עו"ד טל אליהו המשפט הראשון צריך להתחלף כי אנשים כבר אנשים קיבלו הודעות. נמסרו לתושבים חלק מהם הודעות על מבנים גובלים בדרך האביב, על חילוף בהיתר כבישים. דרך זו נסללה על פי התחייבות אבהית של רשות מקרקעי ישראל בהתאם לפיתוח תכנית 1179 הגובלים לא קיבלו הודעות מקדימות על כךשיש ברצון העירייה לחייב התושבים, אלא מתחת כל עץ רענן שיפו ראש העיר וחברי המועצה את העירייה על היוזמה לסלילת כביש זה. כמו כן, ממש לאחרונה בסמוך להוצאת... התרברבו בעירייה על כך שמבנה תעשייה ואותו להשלים עבודות בשטח הציבורי שעוכבו תקופה ארוכה בעיקר בכניסות לבתים. אם התושב עומד אז מי בכלל עושה לו טובה בעצם?

ראשית ברצוני לבדוק האם טרם הוצאת התשלום נבדקו תשלומי דמי ההשתתפות?

כמו כן, האם ניתן לקבל מידע אודות עלות הביצוע? הצעתי הינה לבטל היטל זה לאור חוסר הבדיקה שעושים וחשיבותו של הכביש לפיתוח אזור מגורים של רשות מקרקעי ישראל, דהיינו תכנית 1179 שלא אמור ליפול על כיסיהם של תושבי בית אליעזר הצעתי הינה לבטל היטל זה. כמו כן, אני רוצה לפרט מספר דברים לפני שתגיע התגובה. ראשית אני רוצה להגיד שההסכם בין עיריית חדרה לרשות מקרקעי ישראל, ההסכם נחתם ב- 28.11.2015 בתשובה של העירייה נאמר שהיה פרסום כבר בשנת 2010. התאריכים קצת לא מסתדרים, למה? אם ב-2010 הודיעו שהם סוללים, איך ידעו שסוללים אם עדיין לא נחתם הסכם? ז"א איך בכלל הקורלציה בין התאריך של רצון לקרוא לזה רחוב ציבורי, או לחילופין מי ידע ב- 2010 איזה הסכםייחתם מול רשות מקרקעי ישראל ב- 2015. לכן המרחק הזה של השנים קודם כל מעלה תהיות כמו כן, נמסר שנמסרו הודעות לתושבים וכיוצ"ב בשנת 2010 מבדיקה שערכתי אף תושב שגובל בשדרות האביב לרבות מוסדות כמו קרן היסוד, הסתדרות וכיוצ"ב. אף אחד לא קיבל מעולם הודעה על כך שהולכים לסלול שם כביש. ולכן גם ברחובות המקבילים, דהיינו רימונים, כ"ט בנובמבר וכיוצ"ב או רחוב הנורית, אף אחד לא ידע שעוברים לחייב. לכן כל הנאמר בתגובה לגבי זה שהודיעו לאנשים, אז חלקם אפילו נמצאים פה, אפשר לשאול אותם. אז הדבר הוא לא רלוונטי, לא ריאלי ולא אמתי בלשון המעטה. זה בהיבט הזה. כמו כן, אני רוצה פשוט להפנות, לא כולם מחזיקים את החוזה. החוזה הוא כפי שאמרתי נחתם ב- 2015 בין עיריית חדרה, זה היה הסכם משולש שנחתם בין עיריית חדרה בין חדרה לרשות מקרקעי ישראל שקובע על פי סעיף 21 כולו, כל הסעיפים א',ב', ג', ד', ה', ו', לרבות כל הסעיפים שכל העבודה תתבצע על חשבון רשות מקרקעי ישראל בלבד. ועיריית חדרה לא תהיה מעורבת בתשלומים.

לכן, נוצר פה מצב פרדוקסלי סוג של סגה שבעצם רשות מקרקעי ישראל באה מרימה כביש כדי לקדם פרויקט מגורים שלה ב- ח.ד 1179 ועכשיו רוצים שהתושבים של בית אליעזר, אנשים בני 80-90 שמעולם לא ידעו שהולכים לחייב אותם, ועוד אמרו להם 9

בחצי שנה או שנה אחרונה עוד אמרו להם בכל מיני ישיבות, פגישות וסרטונים למיניהם, אמרו להם סוללים לכם פה את דרך האביב, הכל על חשבון רשות מקרקעי ישראל. אף אחד לא יחייב אתכם. בעלי מקצוע, אנשים מתוך המערכת בישיבות לא נעים להגיד, אבל הוקלטו על ידי תושבים שאומרים שלא יחייבו אותם. יכול להיות שגם אותם אנשי מקצוע שאמרו את זה, באמת אולי אמרו את זה בתום לב וכו'. אבל, יש פה טעם נפגם חברים. לא יכול להיות שבאים באמצע היום, שולחים לאנשים שלא יכולים לסיים את החודש. או אני אקרא לזה אנשים מן הישוב. 100,000 ₪או 70,000 .₪100,000 ₪תשלומים על כביש שקל וחומר עוד פעם אני אומר שאלה מ - כט'

בנובמבר וברימונים ובנורית, בכלל לא גובלים בכביש. הם נמצאים בכלל במקום אחר– לא ניתן לתמלל

עו"ד יניב דרי: אני מבקש, אני רוצה לתת לכם רשות דיבור– לא ניתן לתמלל

קהל: אתה תקשיב לי.

עו"ד יניב דרי: אנחנו רוצים לפתוח את זה לדיון.

קהל: אני רוצה לפתוח את זה. תודה. לא יתכן שכביש שנבנה לא על ידי העירייה שטח שאינו שייך לעירייה שנקבע על ידי רשות מקרקעי ישראל אתם באים בוקר אחד, ודורשים מאתנו התושבים, אנשים בפנסיה. אני זוג צעיר אימא לילדים, בימי קורונה שכולם יודעים שבימי קורונה אנשים יש מצב שמחר לא יהי ה להם פרנסה. אתם מעיזים לבקש מאתנו מאות אלפי שקלים. באיזה רשות? תחת איזו כותרת אנחנו לא נשב על זה בשקט. הכביש הזה לא... ההורים שלי, הכביש לא נושק לבית שלהם. הכביש הזה לא נוגע בבית שלהם. ההורים שלי מוצפים בחורף. ועל זה משלמים? על מה? על האוטו שלי ששקע והעירייה לא הסכימה להוציא אותו, ואין לי כביש, ולא יהיה לי כביש כי אני לא נושקת בכלל לכביש. על מה אני משלמת? אנחנו לא נושקים לכביש, אנחנו לא מקבלים מדרכה, אנחנו לא מקבלים כביש, אנחנו לא מקבלים כלום. על מה אנחנו משלמים? אנחנו לא נשלם לכם שקל. גנבה לאור יום, אנחנו לא נשב על זה בשקט כל השכונה. אתם רגילים שבית אליעזר הוותיקה יושבים בשקט. אתם רגילים שהתושבים הוותיקים של בית אליעזר הם אנשים טובים שלא נכנסים למאבקים.

מורידים את הראש ועושים את מה שאומרים להם. הפעם זה לא יקרה. אנחנו נילחם בכם עד הסוף, אתם לוקחים מא תנו כספים. זו גנבה לאור יום. כביש שלא אתם השקעתם את הכסף. כביש שהובטח לנו בנספח פגישה... אתם צריכים להגיד תודה לכביש שעושים לנו. תתביישו.

עו"ד יניב דרי: אנחנו בתוך דיון מועצה- לא ברור

גדי, תן לי להגיד איך ננהל את הדיון הזה. אני מבקש. יש הצעה לסדר, אנחנו רוצים לעזור. אבל אני רוצה להסביר איך ננהל את הדיון הזה. טל אליהו מציג כרגע את ההצעה לסדר. תנו לי בבקשה להסביר איך הדיון הזה יתנהל אחרת יהיה בלגן. עו"ד טל אליהו יסיים את ההצעה לסדר. לאחר מכן תבחרו נציג של התושבים, לפנים משורת הדין, כי בד"כ אין השתתפות. אבל בגלל שאנחנו כבר בפנים וזה נושא רגיש, תבחרו מישהו, יציג את העמדה של התושבים.

גדי אריאלי: רוצים לקחת מהם כל אחד 100,000 ,₪מה זה קשור לוועד? תפסיק לבלבל לנו את

המוח, לא וועד. תן לבנאדם לדבר.

10

עו"ד יניב דרי גדי אתה מכיר, אנחנו רוצים לתת להם אפשרות לדבר.

גדי אריאלי: כן, אבל אתה רוצה לעשות סדר? לפנות לוועד.

עו"ד יניב דרי: אני אומר שמישהו מהם שיבחרו שיציג את הטיעונים.

גדי אריאלי: אף אחד לא יבחר, מה נעשה בחירות? תביא את יוסי פרחי שישדר את תוצאות

הבחירות? מה אתה מבלבל את המוח.

עו"ד יניב דרי: אבל הם מסודרים. הנה הם מסודרים, לא צריך את הטובות שלך.

גדי אריאלי: תמחק להם את התשלומים הכל מסודר.

עו"ד יניב דרי: אין בעיה גדי, אתה רוצה אתה יכול לשלם במקומם– לא ברור

יקבלו את התשובות עד הקצה. גדי, בוא אני אתן לך משהו ללמוד. כשהיה מקרים כאלה בעבר, לא אתה ולא טל עזרו לתושבים. אני הלכתי ועזרתי לכט' בנובמבר, ועזרתי לקוטלר, ועזרתי לסמילנסקי. אני לא צריך את ההטפות שלך. תשב בבקשה.

לא צריך. שב בבקשה ואנחנו מנהלים דיון. יש אפשרות לצעוק, ויש אפשרות לעזור להם. אנחנו רוצים לעזור להם, לא רוצים לצעוק.

גדי אריאלי: אז תעשה סדר.

עו"ד יניב דרי: אבל אתה מפריע לי לעשות סדר. הסדר הוא כזה, עו"ד טל אליהו יסיים את הצגה של

הדברים לאחר מכן נציג התושבים יציג את העמדה שלו. לאחר מכן, כל חבר מועצה שירצה יגיד את דעתו בעניין. צוות מקצועי יוכל להתייחס לדברים האלה. בסוף אנחנו נסכם את הדיון ותהיה הצעה לסדר הצבעה. אני אומר מראש, ההצעה לסדר ולא משנה מה תהיה ההצבעה היא לא סוף האירוע. אתם רק, אם אתם רוצים לברר את זה ואנחנו נעזור, אין פה אנשים שלא רוצים לעזור. אנחנו נעזור בשביל לברר את הדברים, וגם במקרים שהיו בעבר כמו בסמילנסקי, כמו בקוטלר, כמו בכט' בנובמבר אחרי בירורים יש תוצאות חיוביות לפעמים לתושבים ין יניב לגדי מסביר איך הדיון הזה הולך להתנהל. בסדר גמור.

עו"ד טל אליהו: כפי שאמרתי החיוב הראשוני ב- 2010 בכלל היה ב תכנית אחרת שנקראת ח.ד. 937

ז"א שבכלל מקדמת דנן אף אחד לא התייחס ל תכנית שנקראת ח.ד. 1179. ח.ד1179 התחילה זה תכנית שהסכם הפיתוח שלה נחתם ב- 2015. ז"א לכאורה כל התשובות של העירייה לגבי הודעות, פרסומים, וכיוצ"ב זה בכלל לא רלוונטי כי התושבים בכלל לא ידעו שהולכים לחייב אותם. ז"א אמרו להם, אנחנו עושים את שדרות האביב אבל אף אחד לא אמר להם אנחנו באים לחייב אתכם בסוף התהליך. כולם אמרו, אוקי, הכביש הזה, גם כולנו יודעים את זה דרך אגב שהכביש הזה נבנה רק מסיבה אחת, כי המנהל רצה למכור את המגרש ב תכנית ח.ד. 1179 השאלה הנשאלת עכשיו יניב, האם גם התושבים שגרים ב- 1179 ישלמו על הכביש כן או לא קהל: שילמו הסכם פיתוח. אתה כעו"ד מכיר. יש הסכם פיתוח, שילמו את ההוצאות.

עו"ד טל אליהו: אבל בהסכם, לא בהסכם פיתוח שאתם עשיתם. כתוב פה, כתוב בהסכם בסעיף 21

שיש תשלומים שישולמו בנוסף למה שהרוכשים שילמו. ההסכם שעיריית חדרה חתמה עם רשות מקרקעי ישראל לא פותר את הרוכשים.

קהל: שאלת שאלה אחרת, האם הרוכשים באותו מתחם של רמי שילמו את הפיתוח, שם אתה יכול לראות את התשובה בהסכמי החכירה שהם זכו, והם שילמו את הפיתוח.

עו"ד טל אליהו: אבל דבר אחד אתה שוכח להגיד שכל העילה שנולדה כתוצאה מההודעות שנשלחו,

11

רק נשלחו בשבוע האחרון. צד אחד שלכם גם לא ידעו שהולכים לחייב את שדרות אביב. לכן יש פה איזה שהוא טעם נפגם, כי אם תושבים לא יודעים בכלל שהולכים לחייב אותם ומספרים להם סיפורים שהולכים לעשות כביש, והולכים לחצות את בית אליעזר מדרום לצפון והכל בסדר, איפה כל העניין? זה דבר אחד.

דבר שני, אני חוזר לנקודה מי שמימן את הכביש הזה מתחילתו ועד סופו על מנת לקדם את ה תכנית הזו בסופו של דבר, זו הייתה רשות מקרקעי ישראל. אחרת היא לא הייתה חותמת. אני רוצה להזכיר לנוכחים פה, אולי בודדים יודעים את העניין, שבסופו של דבר הפרו יקט הזה יצא רק כי מי חדרה הסכימו לקבל אחריות על תשתיות מים וביוב. בגלל זה ה תכנית הזו התעכבה שנים רבות. אז היא בסופו של דבר גם קיבלו אחריות. וגם מאידך באו ואמרו, אנחנו נממן את הכביש. אתם בצד, הנה זה הסכם, סעיף 21 להסכם שנחתם. מי שאחראי על התשל ומים והביטוחים והאחריות והנזיקין וכו', זה רשות מקרקעי ישראל. עיריית חדרה בכלל לא צד לעניין, היא רק חתמה, למה? כדי לקבל כמפקחת את הכביש הזה בסיומו של דבר. אז בשביל מה עיריית חדרה חתמה על ההסכם הזה? רק בגלל סיבה אחת שמהנדס העיר צריך לאשר את העבודות בסיומן. זה הכל. זה כל האחריות של עיריית חדרה בהסכם הזה.

ולכן אני אומר, יש פה שגה ואני לא רוצה להיכנס לכל המינוחים המשפטיים, עשיית עושר שלא במשפט. כל המינוחים המשפטיים האחרים שכולנו מכירים אותם. אי אפשר לחייב תושבים על משהו שהעירייה לא שילמה. זה לא צודק, זה לא מוסרי.

עזבו את חוק העזר ועזבו אתכם כל מיני פלצופים אחרים. זה לא הוגן, זה לא מוסרי וזה הכל בסדר כל עוד זה לא יוצא מהכיס של אף אחד מהיושבים בשולחן הזה. אבל כשזה עובר לשולחן ההוא או לשכונה ההיא זה אחרת כבר. לכן אני אומר, עיריית חדרה צריכה, יש סיטואציות בחיים שצריך להגיד, עוצרים, אנחנו בואו נבדוק את עצמנו, האם רק להעשיר את הקופה שלנו עכשיו בעוד 7-8 מיליון₪. דרך אגב, אני לא יודע אחד הדברים ששאלתי וביקשתי, אוקי מטעמי צנעת הפרט וכו' לא רצו להעביר לי, זה בסדר. לא נעמוד על המקח. אבל העניין הוא של דמי ההשתתפות. מישהו בדק, בתשובה של עיריית חדרה כתוב נבדקו כ ל דמי ההשתתפות. אני יודע שיש אנשים ששילמו שם כבר, ז"א שלא בדקו הכל. תשמע, לגבות גם דמי השתתפות זה לא בדקה אחת, צריכים להוציא את כל תיקי הבניה מקדמת דנן כדי לבדוק תיק, תיק. מה זה ב- 24 שעות היה עובד אחד בעיריית חדרה שהספיק לעשות את כל הבדיקות האלה לכן אני אומר, גם כשמוציאים חיובים תבדקו תיקים לא צריך להפיל על אנשים מסכנים רעם ביום בהיר בתקופה העכורה הזו תשלומים כאלה. בואו נגלה חמלה, בואו נהיה אנחנו האנשים שבאמת מנהיגים את העיר לפעמים בסיטואציות מסוימות, לחשוב פעמיים לפני שאנחנו עושים צעדים כאלה. ואני חוזר עוד פעם, כל עוד זה לא יוצא לאף אחד מהכיס, אז סבבה. אבל כשזה יוצא לאנשים מבוגרים, ויוצא למשפחות בתקופה הזו, זה לא דבר של מה בכך. לאור הדברים האלה אני חוזר ואומר, אני מוצא לנכון להציע את ההצעה לסדר לבטל את התשלומים או לחילופי חילופין לקחת פסק זמן, לעצור את כל החיובים שנשלחו לתושבים על מנת לעשות עוד בדיקה על מנת לראות באמת אם אפשר לחייב את תושבי בית אליעזר ברחובות הספציפיים שנושקים לשדרות האביב בתשלומים. אני לא רוצה, עוד פעם, יש עוד שני מוסדות 12

גדולים דרך אגב שאמורים לקבל את החיוב. אני לא יודע אם הם יקבלו את החיוב, זה קרן היסוד בגלל מרכז קליטה, וההסתדרות בגלל המבנה של פרטנר שגם הם חלקות גובלות. אני לא יודע אם יקבלו או לא יקבלו, אבל זה גם משהו שצריכים לקחת אותו. בסופו של יום אני אומר שוב ואומר, אנחנו צריכים ארגון שמנהל באמת, מנהיג את העיר. אנשים פה ברי דעת, בואו תעצרו את הסוסים. בואו נחשוב שוב, האם אנחנו באמת רוצים להטיל על תושבי בית אליעזר את התשלומים האלה שבסופו של יום לא יצאו מקופת הפיתוח של עיריית חדרה, אלא יצאו אך ורק מרשות מקרקעי ישראל שהיא רשות ממשלתית שהיא סללה את הכביש, ובנתה אותו. לכן, יניב אם יהיו עוד דברים אחר כך אני אענה.

עו"ד יניב דרי: אני רק הבטחתי, קודם כל נציג התושבים.

קהל: קודם כל לגבי שדרות האביב, ביום חמישי בלילה קיבלתי טלפון מאחד התושבים שהוא ראה באינטרנט ושלח לי. קודם כל עצוב לי, ממש עצוב לי. שדרות האביב אין שם בתים שהכניסה אליהם היא משדרות האביב. ז"א אני לא רואה למה צריך לחייב אותם בכלל? עכשיו, מדובר שם משפחות קשות יום. מדובר על ילדים יתומים. מדובר על מבוגרים, פנסיונרים. היינו בסיורים לא עם חבר אחד, ולא שניים. היינו בסיורים, וגם תושבים שאלו האם יחויבו? אמרו להם לא, ופתאום לקבל 70 – 100 גם 130,000 ₪זה מטורף. זה לא שיש, שהולכים לעשות להם כביש או מדרכה, לא הולך להיות להם שום כביש או מדרכה. ז"א כל הבתים בשדרות האביב, כל כט' בנובמבר כאילו שני בתים, רחוב הרימונים, רחוב הגת, ז"א המדרכות שלהן לא גובלות עם הכביש.

קהל: אין לנו קשר אל הכביש. אני ותושב אחר שמגיע מרחוב אחר אנחנו אותו דבר, משתמשים בכביש. אני שגרה הצידה הכביש לא נוגע בבית שלי. אני לא גבולית עם הכביש. אני לא כלום. לא עושים לי מדרכה, לא כביש. על מה אנחנו משלמים? על איזה פיתוח? ואני אחזור ואגיד על ההורים שלי שכל חורף טובעים בשלוליות ואגמים שלא יתקנו להם? עלי שהאוטו שלי שוקע בתוך החול בגלל שבירת הכבישים ולא מתכוונים לתקן את זה? על מה אני משלמת? יתרה מזו, אני חוזרת ואומרת את מה שטל אליהו אמר, העירייה לא שילמה שקל. היות ולא מימנתם את הכביש, אנחנו לא מצליחים להבין למה אנחנו צריכים לממן אתכם בחזרה.

צי'קו אנוקנין: אני רוצה לשאול אותך שאלה שמאוד מפריעה לי. אני מדבר בשם ראש העיר ואיזה

חברה מועצה אמר לכם שאתם לא משלמים פה כסף? זה מה שמעניין אותי. אני חייב לדעת את זה.

קהל: אני אומרת שהיינו בסיור, שאלו חברי מועצה.

צי'קו אנוקנין: לא, מי אמר לכם את הדבר הזה? חשוב שתעלו את השמות פה עכשיו וכרגע?

קהל: הבנאדם הזה לא נמצא פה כדי שנאמר. יש שיחות מוקלטות.

צי'קו אנוקנין: אתם שמעתם את זה מראש העיר?

קהל: לא ראש העיר.

אנחנו לא אמרנו שראש העיר אמר.

צי'קו אנוקנין: לא, אני רוצה את השמות של חבר מועצה.

עו"ד יניב דרי: אני מבקש רגע לפני שאנחנו נמשיך את הדיון- לא ברור

קהל: יש לי שיחה מוקלטת של אחד מבעלי תפקידים שחד וחלק אמר.

13

עו"ד יניב דרי לא ניכנס לעדות שמועה עכשיו.

צי'קו אנוקנין: אני יכול לקבל את זה אחר כך?

קהל: ניר היה איתי בסיור, ניר לא שאלנו אותו? ולא אמר לנו

עו"ד יניב דרי: אני רוצה שניה לבקש התייחסות מקצועית. שרון או נדב. שרון תתחילי את.

עו"ד שרון שרוני: אני רוצה להזכיר משהו, כל הזמן חוזרים ומנסים להסביר את השיטה החדשה של

ההיטל, זה כל המהות של הדבר הזה. שיטת ההיטל בניגוד לתנאי השתתפות בעבר, כל רחוב היה גובל בכביש והיו לוקחים את עלות הכביש ומחייבים את התושבים, וכמובן שאם המדינה הייתה מממנת או גורם אחר אז התושבים לא היו משלמים.

וכך זה התבצע. כל רחוב בצורה נפרדת, עם התושבים שגובלים. בעקבות טענות של תושבים, תלונות שנמצאו מוצדקות וגם ברמה ההגיונית היו מוצדקות, שבהם למשל רחוב תושבים שגובלים ברחובות מאוד, מאוד רחבים, מאוד, מאוד עם עלויות מאוד גבוהות נדרשים לשלם עלות מאוד גבוהה לעומת רחובות משניים, קטנים וצרים.

מקומות שבהם המדינה מממנת אז אותו רחוב לא משלם לעומת מקום אחר שהתושבים ממנים, אז התושבים משלמים. בעקבות הטענות של חוסר שוויון שינו את השיטה בכל הארץ, במקום דמי השתתפות שבהם באמת כל כביש נבחן ביחס לתושבים שגרים בסמיכות אליו, זה שיטת ההיטל. שיטת ההיטל אומרת כמו הדבר הזה: כולם משלמים על כל הכבישים בע יר. מה שעושים, עושים תחשיב של כלל העלויות של כל העיר, ממש כל הכבישים מחלקים אותם למטר בניה ומטר קרקע ומה שיוצא זה תעריף לכל תושב בצורה שוויונית. זה שאני נוסעת ברחוב הנשיא, זה לא אומר שרק הגובלים ברחוב הנשיא משלמים על רחוב הנשיא. כולם נוסעים בכל הכבישים ולכן לצורך השוויון זאת השיטה. עכשיו, מה קורה בעלויות מדינה? בתוך ההיטל מי שיבדוק בנהלים של משרד הפנים איך מחשבים את ההיטל, יש פרק שאומר שכל העלויות החיצוניות שהן לא עיריית חדרה, בוודאי המדינה יילקחו בחשבון ויפחיתו את כלל העלויות לעיר. יש ממש סעיף שמתייחס לזה. כמובן שזה לא סכומים מדויקים, כי הכל הערכות גם עלויות, אנחנו צופים פני עתיד. אנחנו בד"כ עושים את זה על החמש שנים הקרובות ולכן יש עלויות מה שאני מבינה פחות או יותר, אני לא בדקתי את זה, אבל הבנתי שזה בסדר גודל של בערך 30% מעלויות מופחתות בעלויות שהם גורמים חיצוניים מה שיוצר מצב שבשבר הזה של לחלק את העלויות למטרים התוצאה יוצאת יותר נמוכה. אז מי שמרוויח, וכן לוקחים בחשבון עלויות של מדינה אבל אומרים מי ש ייהנה מהעובדה שהמדינה מממנת חלק מהעלויות הם כל התושבים, באמצעות זה שההיטל הוא יותר נמוך. כי אם אנחנו נגיד שכל הכבישים שנסללים על ידי המדינה, אותו רחוב לא משלם, אנחנו בעצם מייצרים אפליה שיש מי שמשלם עבור כל העיר, ויש מי שלא. ולכן כדי למנוע את זה, מכניסים את זה לבסיס ההיטל. זה בשיטה. לכן זה נלקח בחשבון, כל העניין הזה של הסכם בינינו לבין המנהל הוא הסכם לצורך הביצוע. הוא לא רלוונטי לחוק העזר, חוק העזר מחייב בכל מקום שיש סלילה ואדם גובל, הוא משלם לפי הוראות חוק העזר. לא כתוב שאם זה כספי מדינה אז הוא לא משלם וכו'. זה כמו שאמרתי נכנס לבסיס התחשיב. כל תושבי העיר אמורים ליהנות מהמתנה הזו. לא רק תושבי הרחוב הגובל, שאחרת פספסנו את כל הרעיון של שיטת ההיטל לעומת השיטה הקודמת שהייתה שיטה מפלה זה דבר 14

אחד. דבר שני, פרסומים לתושבים. אין חובה בחוק העזר לפרסום פרטני לפני ההודעות על החיוב. לפי חוק העזר יש פרוצדורה מאוד מסודרת שיש פרסום של המועצה, אבל אין בעיה עם זה שהחלטת המועצה הייתה הרבה לפני. כל עוד לא שלחנו את החיובים, אלא שלחנו את החיובים רק לאחר שהוצאה תעודת מהנדס על התחלת עשייה, החיוב הוא רלוונטי לתעודת המהנדס, לא למועד פרסום של המועצה. אבל תעודת המהנדס יצאה ב- 2019 –

גדי אריאלי אבל בזמנו היו פרויקטים שסללו כבישים למשל רחוב בבית אליעזר. ולא שלחו שום חיוב לאף אחד.

עו"ד שרון שרוני: עוד פעם, אני לא יודעת. אני מדברת ברמה העקרונית. אני רוצה להזכיר משכך כשעשו

את בני ביתך כל תושבי רחוב כט' בנובמבר קיבלו חיובים ולא היה כזה. קיבלו חיובים שלדעתי, וחלקם הם עדיין קיימים עד היום. אחרי זה באנו בדין ודברים עם כל תושב, בגלל שאנשים לא שילמו אז ההיטלים טפחו למאות אלפים והגענו דרך פרוצדורה שקבועה בחוק, של מחיקת חובות, הגענו לאיזה שהם הסדרים בפרוצדורה מאוד מסודרת ואישור משרד הפנים. אבל גם כל רחוב כט' בנובמבר שהם לא היו בבני ביתך קיבלו חיובים.

גדי אריאלי: זה לא כל הרחוב, זה רק חלקו.

עו"ד שרון שרוני: לא כל הרחוב, הרחובות שגבלו בכבישים החדשים. אני אענה על הכל.

גדי אריאלי: הם גם עשו את זה בגלל שהבתים החדשים

עו"ד שרון שרוני: גובה ההיטל, הסכומים הם רלוונטיים לפי שטח, לפי החוק. חוק העזר זה מתמטיקה,

לוקחים את החלקה, רואים כמה שטח קרקע, כמה שטח בנוי ועושים מכפלה. זה חוק העזר. אין פה משחקים. מי שקיבל סכום, הסכום הזה הוא תוצר של מכפלה של חוק העזר. זה לא שיש סכומים שקשורים בעלויות. הם לא רלוונטיים, זה התעריף של חוק העזר.

הדבר האחרון, לתושבים, אנחנו מקבלים הרבה פניות בנוגע להיטלים ואנחנו נבחן כל פניה אם זה בקבילות. בוודאי שאי אפשר היום פה בישיבת מועצה לדון פרטנית לגבי כל פונה. אני רק יכולה להבטיח שכל פניה תיבדק בעשרים עיניים. בדקדקנות אם זה הגבילות, אם זה, אני אומרת דמי השתתפות, בדקנו לא נגבה. מי שטוען שהוא שילם אנחנו נבדוק את זה.

גדי אריאלי: למה לפני ששולחים את החשבון לא בודקים את זה? למה לא בדקתם את זה לפני

למה אתם שולחים חשבון בלי לבדוק דמי השתתפות.

קהל: אתם חייבתם 12 משפחות 12 משפחות

גדי אריאלי: מה הבעיה? אי אפשר היה לבדוק את זה

עו"ד יניב דרי: אני רוצה להסביר משהו. אחד – באמת גם בחוץ וגם פה ויש דברים שצריכים בהכרח

להיבדק לעומק. יש דברים שאתם טוענים שהם צריכים לעבור איזה שהיא בדיקה מקצועית

צביקה גנדלמן: הנה הפתרון, אתה מקבל אותו. רגע דקה. מי שיצעק לא יקבל. יש פתרון, יש הצעה

ליו"ר המועצה, תשמעו אותה.

עו"ד יניב דרי: לאור הדברים שהוצגו, יש דברים שצריכים להיבדק. אנחנו נתקלים בדברים האלה

פעם ראשונה פה, לכן

15

תן לי להשלים שני משפטים. אני רוצה להגיד שאנחנו קודם כל מבינים את הכאב.

אנחנו גם נתקלים בזה בעוד מקומות. ראינו את זה גם בקדנציה הקודמת. גם בקוטלר, גם בסמילנסקי אנחנו מכירים את הבעיות האלה.

עו"ד טל אליהו: המקרה הזה יוצא דופן. פה המדינה מימנה הכל.

עו"ד יניב דרי: אני רוצה להסביר את העיקרון. לכן –

צביקה גנדלמן: טל לא צריך לצעוק, כמדומני שאתה היית סגן ראש העיר כשהמהנדס הוציא את

החיובים והכל. בוא נירגע. אז לא צעקת.

עו"ד טל אליהו: אל תגיד דברים לא נכונים. אתה יכול להגיד שחתמתי על ההסכם, אבל אתה לא יכול

להגיד שהייתי

עו"ד יניב דרי: לכן אני אומר את זה לחברי המועצה, אנחנו נקיים על הנושא הזה ספציפית ישיבת

הנהלה עם כל הטיעונים של התושבים, עם הצוות המקצועי, אנחנו נבחן את הדברים האלה לעומק. אתם יכולים לרכז את הטיעונים להעביר אותם אלינו, דרך הועד. לרכז את זה ואנחנו נעזור לכם גם לרכז את הדברים האלה. אנחנו נקיים על זה דיון כדי שזה לא יהיה איזה החלטה. לא, אנחנו נעמיק בזה, נתעסק בזה ובסוף באמת נשתדל לעשות את המיטב כדי שאף אחד לא ירגיש נפגע או לא יפגע שלא כדין. לכן, אני מציע לאור הבדיקה הזו שאנחנו נסיר את ההצעה לסדר, ואנחנו נקיים על זה דיון. שמורה לך הזכות אחר כך להגיש את ההצעה שוב, אין בעיה.

עו"ד טל אליהו: אני נותן לך עצה חברית. הרי מה יקרה עכשיו? הם קיבלו את החיוב. מה יקרה? שאם

הם לא ישלמו, אתה תפתח להם מחר תיק הוצאה לפועל נכון?

צביקה גנדלמן: טל תנוח דעתך. לא יפתח תיק הוצל"פ עד שההנהלה תסקר את העניין.

עו"ד טל אליהו: אני רוצה את זה כתוב.

עו"ד יניב דרי: זה בפרוטוקול.

צביקה גנדלמן: זה בפרוטוקול. תרצה, תעלה את זה להצבעה.

עו"ד טל אליהו: להסיר אבל בהגבלות שאמרנו.

עו"ד יניב דרי: אמרנו את הדברים האלה.

עו"ד טל אליהו: תגיד את נוסח ההחלטה מתחילתה ועד סופה. לרבות הנושא של החיוב. אני ואתה

כבר לא יהיה במשחק, וישלחו להם עיקול לבנק.

עו"ד יניב דרי: לטובת הפרוטוקול, אנחנו נקיים דיון מקצועי סביב כל הטענות של התושבים בהנהלת

העיר, עם הצוות המקצועי ונקבל את כל המידע מכם וגם מהצוות המקצועי, כדי שאף אחד לא יפגע שלא כדין. עד לדיון הזה שאמור להיות בישיבת הנהלה הקרובה, כן, לא יצאו עיקולים לאף תושב. אני מבקש להצביע.

מי בעד להסיר? פה אחד.

החלטה מס' 354: במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"יחבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 22/11/20,

מחליטה המועצה להסיר את ההצעה מסדר היום עד לבדיקת טענות התושבים כפי שיעשה בדיון שתקיים הנהלת העיר מול הצוות המקצועי. עד אז לא יינתנו עיקולים לתושבים.

אושר פה אחד

מלכיאל אלבז המשנה לראש העיר עזב את אולם הישיבות.

16

ג. ביטול שטחי הפקעה לתכנית חד'813ב'גוש 9060, ח"ח 20.21.22.24.25 בגוש 7731,ח"ח55.

אינג נדב הדר: ביטול שטחי הפקעה לפי תכנית חד' 813, רחוב יגאל בבית אליעזר. יש לנו חלקות

בבעלות רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל. בוצעה הפקעה לייעוד דרך ההפקעה הזאת היא מיסודה טעות מאחר ומדובר בשטח למגורים ב'. ולכן אנחנו מבטלים את ההפקעה. לצורך העניין נדרש אישור המועצה.

עו"ד יניב דרי: שאלות?

עו"ד טל אליהו: אני רוצה לשאול. במקור שההפקעה נרשמה היא נרשמה אצל רשם המקרקעין או

שזו הייתה הפקעה על פי תב"ע? במקור של ההפקעה מה היה אמור להיות ייעוד הקרקע במקור?

אינג' נדב הדר: טל, כרגע אני לא יכול לענות לך. אם היית פונה אלי לפני הייתי נותן לך תשובה

מסודרת. עשינו פה פרוצדורה.

עו"ד טל אליהו: יניב תענה במקומו.

עו"ד יניב דרי: במסמך של שי נאור, אתה יכול לראות בסעיף 2 .

עו"ד טל אליהו מי זה שי נאור?

עו"ד יניב דרי: מנהל מחלקת הנכסים ביום שהוציא את המסמך. תסתכל על סעיף 2 מתייחס לאיך

זה נרשם. יש לך התייחסות במסמך. אני מבקש-

עו"ד טל אליהו: מה היה המקור בתב"ע של ההפקעה למה אם מבטלים, אני מבין שמבטלים כי

רוצים לעשות שם דרך.

צביקה גנדלמן: שלחו לך חומר, תקרא אותו.

עו"ד טל אליהו: קראתי, לא הבנתי. ולכן שאלתי את יניב.

עו"ד יניב דרי: יש חוו"ד בדיוק על ההגדרה למה אנחנויחד

אתה תראה את התשובות. בדיוק אגב כשנרשמה ההערה לפי סעיפים 5 ו- 7 יש לך

פה הכל. אני מבקש להביא להצבעה.

עו"ד טל אליהו: אנחנו מצביעים בעד, אנחנו רוצים לדעת למה.

מי בעד? פה אחד.

החלטה מס' 355: בהתאם למפורט בחוו"ד המשפטית מיום 20/9/6 מאת עו"ד סיגל אהרון– הלשכה

המשפטית, ובהתאם למפורט בדברי ההסבר מיום 5/11/19 מאת עו"ד שי נאור מנהל מח' נכסים לשעבר, מחליטה המועצה לאשר ביטול שטחי ההפקעה הנ"ל.

אושר פה אחד.

חבר המועצה בנצי נורדמן עזב את אולם הישיבות.

17

ד. ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.

עו"ד יניב דרי: סעיף ד'.

דבורה עמר: אלימות נגד נשים. ערב טוב לכולם, אני דבורה עמר מנהלת הרשות לב יטחון

קהילתי, למי שעדיין לא הכיר אותי. אז היום אנחנו בעצם מציינים את היום הבינלאומי למאבק באלימות במשפחה. היום הזה הוא יום כואב, יום קשה. רק בשנה האחרונה ומאז תחילת הסגר נרצחו 20 נשים 20 נשים שלכל אישה יש שם לכל אישה יש ילד, משפחה שהשאירה מאחור. במקום שבעצם היה אמור להיות המקום המוגן שלה ושל הילדים, אם היו לה ילדים, אז היא נפגעה והילדים נחשפו לאלימות הזו מדי יום. במקום הזה אנחנו נמצאים כדי לציין, אבל לא רק היום.

בעיריית חדרה לאור האירוע האחרון שהזדעזענו ממנו בקיץ שבו נערה בת 16 נאנסה על ידי 30 גברים, בזמןחופשה שלה. עיריית חדרה מנהל חבק "ל, חברה וקהילה בעצם הגענו להבנה שאנחנו צריכים לעשות משהו, אנחנו לא יכולים לעבור על סדר היום. בחשיבה משותפת יחד עם כלל הגורמים בעירייה שזה המרכז לשלום המשפחה ואגף הרווחה בניהולה של מאיה מוסקוביץ וויסמן, ובראשותה של רויטל פוקס יועצת ראש העיר במעמד האישה, פנאי העיר, מתנ"ס אולגה, מועצת הנוער העירונית וככה חטפנו אותם ברגע שהיו"ר החדש נקלט. הקמנו תכנית עירונית שהיא מחולקת לכמה חלקים שאני אדבר עליהם בקצרה. הדבר הראשון בעצם זה היום השקנו את ה תכנית על ידי אמנה עירונית שחתמנו עליה יחד כולנו ומי שעדיין לא, מוזמן לחתום. באמנה הזו בני הנוער בעצם אומרים לא לאלימות. אנחנו יחד שמים סוף לאלימות. אנחנו מוקיעים את זה מהמקום שלנו. בני הנוער היום, כמו שאנחנו יודעים, אנחנו נמצאים בתקופה של סגר. רוב בני הנוער נמצאים בבית תחת מסכים, בריחוק חברתי, בלי שום קשר לחברים שלהם. כל הזמן במרחב הוירטואלי, הם נחשפים שם להתנהגויות סיכוניות גם פורנוגרפיה, גם חרמות שהם נחשפים אליהם וזה המקום. והיום בני הנוער באים ואומרים, די אנחנו לא רוצים את זה.

אנחנו רוצים שביחד עם כל אחד שנמצא פה בעיר כל אחד מחברי המועצה שייקח אתנו חלק ונוציא את זה מתוכנו. על זה הם חותמים, ובעצם החתימה על האמנה הזו אנחנו יוצאים אחר כך ל תכנית בבתי הספר. תכנית חברות בזוגיות ללא אלימות בבתי הספר, שבעצם ב תכנית הזו הם לומדים על קשר שהוא קשר נורמטיבי, ועד קשר שהוא קשר פתולוגי. איך אנחנו מזהים את אותם חברות שהיא חברות טובה? מהם הסימנים לזהות את האלימות בקשר הזה, ואם הגענו למצב שאנחנו צריכים להיפרד אז איך עושים את זה גם בצורה נכונה? אז השנה הזאת בניגוד לשנים קודמות, כל בתי הספר העל יסודיים בעיר יעברו את ההכשרה הזו החל מכיתה ט' עד כיתה יא', המחנכות, הצוות החינוכי של בית הספר יעבור את ההכשרה, יעביר את השיח הזה אחר כך בכיתות ובסיום הפרויקט ובסיום התהליך בסוף השנה, גם הם יחתמו על אותה אמנה וכל בית ספר יהיה לו את האמנה הייחודית שלו בבית הספר. עוד דבר אחד נוסף שכיוונו אליו זה לא להתמקד רק בעל יסודי השנה, אלא כבר לרדת לגיל הצעיר יותר. גם בכיתות היסודי השנה שמנו דגש לנושא מיניות הבריאה בקרב הילדים וגם שמה הם יעברו סדרה של הכשרות 18

וסדנאות. זה בעצם הנושא המרכזי שמלווה אותנו לאורך כל השנה, גם בחינוך הפורמלי, גם בבלתי פורמלי, ככה כדי לתת לזה את הדגש והמקום הראוי. שומרות סף, חשבנו איך אנחנו גם מחברים בנוסף לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, איך אנחנו מחברים את הקהילה לתוך זה. שומרי הסף, מי אלה שומרי הסף שלנו בעצם?

זה יכול להיות כל אחד, זה יכול להיות השכן שלי, זה יכול להיות החבר שלי, זה יכול להיות השומר בבית הספר. כל אחד מ הם יש את האפשרות לזהות סימני מצוקה אצל האחר. לכל אחד מהם יש את האפשרות למנוע את מקרה האלימות הבא. אז בשיתוף עם גורמים נוספים בעיר, מתנ"ס אולגה, פנאי העיר וקהילת השבות בחדרה התאחדנו יחד ואנחנו יוצאים במיזם חדש כבר בחודש הבא, מכשירים קוסמטיקאיות, כשאנחנו יוד עים שהקוסמטיקאיות נפגשות על בסיס כמעט יום יומי ובאופן רציף עם אותן נשים. להן יש את האפשרות להכיר אותן, לדבר איתן, ואולי אפילו לזהות את אותה אישה שככל הנראה נמצאת בתוך מעגל אלימות. לחבק אותה, להכיל אותה ולהביא אותה למקום בטוח שיוכל לטפל. איזה שהוא גורם טיפולי שיחבק אותה, וייתן לה בעצם את התמיכה כדי לצאת מאותו מעגל. בחודש הבא אנחנו משיקים את זה. כבר יש היענות עוד לפני שיצאנו באיזה שהוא פרסום, יש לנו כבר מתעניינות קוסמטיקאיות שרוצות לקחת חלק בתהליך הזה שבסופו אנחנו נצא במיזם קהילתי שמדבר על המאבק באלימות במשפח ה.

בהמשך אנחנו נרצה לגעת גם בנשים אחרות. שומרות סף אחרות שיכולות לתת את המענה כמו ספריות, מדריכות לאימהות, בלניות במקווה. כל אותן קבוצת נשים האלה יכולות להיות לעזר במאבק לאלימות במשפחה. הדרך הנוספת שלנו מחר, זה האירוע לעובדי עובדות העירייה. מחר בשיתוף ובהובלה של מנכ"ל העיר וראש העיר אנחנו נציין את האירוע הזה בזום בעקבות הקורונה ששם אנחנו נעלה הצגה שמדברת על הבעיה הזו של האלימות במשפחה. על אלימות פיזית, כלכלית, נפשית מינית זה למחר. אנחנו אומרים יחד עושים לזה סוף.

גדי אריאלי: אני חושב שנהוג בהרבה מקומות ובתחומים מסוימים אפשר שראש העיר פעם בשנה

יפנה לאנשים שהצילו כביכו ל בדיעבד עזרו למישהו במצוקה מסו ימת. אם אתם מרכזים מבלי לפגוע בצנעת הפרט. שראש העיר יעניק אפילו איזה פרס למישהו שעזר לכם.

צביקה גנדלמן: גדי, הרעיון הוא נכון וצריך לבדוק אותו. בהחלט רויטל ודבורה תראו איך לקדם

את זה. אני רוצה מילה אחת –

עו"ד טל אליהו: תודה רבה, ולמרות כל הקשיים שיש בפרויקט הזה של עיר ללא אלימות, את עושה

עבודת קודש וישר כוח.

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו מחברי המועצה שרוצה לפרגן? אני מפרגן. לפני הפרגונים עם כל

הכבוד, אנחנו בעיקר השנה גם סביב העניין של הקורונה וגם סביב מקרה האונס שהיה באילת, נדרשנו ביתר שאת לדבר הזה, לאתגר הזה. האתגר המשמעותי לפחות שאנחנו סימנו אותו באופן מידי זה הטיפול בבני הנוער בבתי הספר ובתחום של ההסברה בניסיון לאתר את הפוטנציאל להידרדרות והתחום השני יותר באגף הרווחה זה כל מה שקשור לנושא של אלימות במשפחה, מקלטים לנשים מוכות וכיוצ"ב. יש היקפי פעילות מאוד, מאוד רחבים. היום אנחנו גם מציינים את זה גם 19

באופן סמלי, גם בבניין העירייה ראיתי גם במוסד לביטוח לאומי. הבניינים מוארים באדום. אני חושב שכל הסבר נוסף בעניין הזה הוא, צריך לדבר על זה, אבל יותר חשוב שצריך לעשות בעניין הזה ואני בהחלט שמח ורוצה שוב לציין גם את המנהל, אגף הרווחה את העיר ללא אלימות והרבה גופים שעוסקים בדבר הזה. את מחזיקת התיק למעמד האישה שתומכת מהכיוון השני ודואגת לתת את הגיבוי של הנהלת העיר. בסוף, בסוף זה בה חלט אתגר לאומי. זה אתגר עירוני, ואנחנו נשקיע את המשאבים למגר או לצמצם את התופעה הזו. תודה רבה לעוסקים במלאכה.

החלטה מס' 356: המועצהרושמת לפניה סקירתה של דבורה עמר - מנהלת הרשות לביטחון קהילתי

לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים שחל היום בכל רחבי העולם.

כחלק מהתכנית חתמו חברי המועצה על אמנה הקוראת למניעת אלימות המשפחה.

מלכיאל אלבז המשנה לראש בעיר חזר אל אולם הישיבות.

ה. ציון שבוע בטיחות בדרכים.

עו"ד יניב דרי: ציון שבוע בטיחות בדרכים בבקשה ממלא מקום ראש העיר, ניר בן חיים.

ניר בן חיים: ערב טוב לכולם, נמצאים אתנו כאן יעקב זכריה ורונית גלעד שהם מהרלב"ג. אני

רוצה לציין כמה מילים לפני שהם יציגו לנו את ה תכנית של שבוע זהירות בדרכים להגיד כמה מילים על נושא שיתוף הפעולה עם הרלב"ג בתקופה האחרונה, מה עשינו, לאן הגענו. התקציבים שראש העיר נתן לנו לטובת הנושאים האלה בתקופה האחרונה עשינו שיתופי פעולה עם בתי הספר, רונית ויעקב תכף יציגו לנו את זה.

כמובן שהשנה החלטנו שנדב ליפשין הוא הפך להיות מנהל המחלקה במשרה מלאה, כשלפני כן זה לא היה אז צביקה קודם כל זה משהו שכן התכנסנו לטובת הנושא הזה. הקדשנו כמה תקציבים וגם השנה נלחמנו על כמה תקציבים לטובת הזהירות בדרכים. כמובן שהנחלנו את זה בבתי הספר. עשינו קמפיינים עם צביקה של שכחת ילדים ברכב, נסיעה בטוחה עם ממדי מהירות, עם קסדות לילדים ורונית ויעקב יציגו לנו כמה דברים בבקשה. אנחנו נתכנס באמת בזמן קצוב, כמו שסיכמנו לפני כן.

יעקב זכריה: ערב טוב, שמי יעקב זכריה ואני מנהל מרחב מרכז ברשות הלאומית לבטיחות

בדרכים. איתי נמצאת רונית שהיא מנהלת האזור, והיא בקשר עם העירייה. עובדת מול נדב. ובאמת תודה לניר ולנדב על כל הפעילות, על כל מה שנעשה פה בעיר. היינו פה בעבר גם בפגישות עם ראש העיר, ועם המנכ"ל כדי לקדם פה דברים. אנחנו מאוד שמחים ומברכים שהתקן של נדב באמת עבר לתקן מלא לעסוק בנושא בטיחות בדרכים. אנחנו לפני שבועיים ציינו את השבוע הלאומי לבטיחות בדרכים. כמדי שנה אנחנו מציינים את השבוע הזה והשנה אנחנו עסקנו בשני דברים, ואני אדבר על אחד מהדברים בהרחבה. השנה עסקנו בנושא של קמפיין מהירות ובנושא של העיר הבטוחה. אם נסתכל רגע נכון להיום מצב התאונות וההרוגים בארץ , אז נכון להיום יש 269 הרוגים זה פחות ב - 38 משנה שעברה. אנחנו יכולים לראות את זה לפי חתכים שונים, ואני אדגיש את המקומות שאין בהם ירידה. אנחנו יכולים לראות 20

שבתחום העירוני אין ירידה. יש 128 לעומת 120. אנחנו יכולים לראות שבהולכי רגל למרות שיש ירידה יש עליה באזרחים הוותיקים, ואנחנו רואים שגם יש עליה ברוכבי אופנועים. אם נסתכל על העיר חדרה, אז אנחנו רואים שיש איזה שהיא מגמת ירידה בתאונות בשנים האחרונות. יש לנו פה את התאונות ב- 2017 עד 2020 , 2020 הנתון נכון לאתמול והוא לא סופי. אפשר לראות שיש ירידה בעיקר בקלות לצד אולי עלייה קלה בתאונות החמורות. אפשר לראות את המגמה הזו גם במפגעים. אנחנו מדברים על כ- 300 מפגעים בשנת 2017 וכרגע אנחנו עומדים על 146 קרוב ל- 180 נפגעים בעיר. אם נסתכל על החמורות, אנחנו רואים פה מגמה הפוכה. דווקא מגמה של עלייה, חמורות זה תאונות קשות וקטלניות. ופה אנחנו רואים שהמגמה הפוכה, ולכן אנחנו נדבר על העיר הבטוחה. מהי תפיסת העיר הבטוחה? הרשות הלאומית יצאה ב תכנית שנקראת 50 עד 30 שהמשמעות שלה הפחתת 50% מהתאונות החמורות בערים, עד לשנת 2030. הנושא המרכזי ב תכנית זה נושא העיר הבטוחה. אם נסתכל על הנתונים מפה נבין למה בחרנו להתמקד בערים. אנחנו יכולים לראות שלאורך השנים העמודה הכתומה היא העמודה של הנפגעים החמורים בתחום העירוני אל מול התח ום הבינעירוני. אנחנו רואים שבתחום העירוני לאורך השנים יש יותר נפגעים מאשר בבינעירוני. אם נסתכל מיהם הנפגעים בתחום העירוני, אנחנו רואים שזה הולכי הרגל, רוכבי אופנוע או רוכבי אופניים. אנחנו רואים ש - 70% ברמה הארצית 70% מהנפגעים בתחום העירוני הם בעצם משתמשי הדרך הרגיל. אם נסתכל מה קורה בחדרה, אז אנחנו רואים בחדרה ש- 80% מההרוגים והפצועים קשה הם משתמשי דרך גיל. אם אנחנו נסתכל כמה נפגעו ברכב, אז אנחנו רואים רק 12 מהנפגעים הקשה ורק 12% הם נהגים ו- 8% הם נוסעים, שהרכב מגן עליהם. לעומת הולכי רגל, רוכבי אופניים רוכבי אופנועים שבעצם עליהם אין משהו שיגן. מה אומרת התפיסה של העיר הבטוחה? בשתוקהולם במרס האחרון, בסוף פברואר האחרון התכנסו שרי תחבורה של כ- 100 ארצות ועסקו בנושא של בטיחות בדרכים. הם יצאו בהצהרה, סעיף 11 בהצהרה אומר את הדברים שרשומים פה לפניכם. אני אדגיש חלק מהם, מדברים על לפעול לשיפור השליטה במהירות הנהיגה. מדברים על חיזוק האכיפה, מדברים על חיוב מהירות נסיעה מרבית של 30 קמ"ש. ומדברים בסוף שמאמצים אלו הם חלק מהפעולות שיביאו לצמצום של מקרי המוות והפציעה מתאונות דרכים.

התפיסה באה ואומרת שהגורם שמעורב בתאונות הוא הגורם האנושי. רוב התאונות מי שמשפיע עליהם זה הגורם האנושי, זה האדם. התפיסה אומרת שהאדם כאדם לעולם יטעה. רק השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם על כל טעות שאדם עושה הוא צריך להיפצע קשה או לה יהרג. האמירה היא שאנחנו צריכים לפעול, שגם אם התרחשה תאונה הוא לא י יהרג. זה בעצם התפיסה הבטוחה.

התפיסה הבטוחה לוקחת את האדם במרכז ואומרת, אם נדאג שהדרכים יהיו בטוחות יותר, הרכבים בטוחים יותר, האנשים בטוחים יותר וננהל את המהירות אנחנו נביא לכך שגם אם מישהו יפגע, הפגיעה בו תהיה קלה יותר. כדאי שזה יקרה ונהפוך את ההרים להרים בטוחות, אנחנו צריכים להפוך את הפירמידה. אם עד היום כשאנחנו מתכננים את התנועה בעיר, אנחנו מדברים על הזרמת תנועה 21

שהמשמעות לתת עדיפות לכלי הרכב, אנחנו מהיום צריכים לדבר על העדפת משתמשי הדרך הפגיעים. לתת עדיפות להולך הרגל או רוכב אופניים ורוכב האופנוע. אנחנו צריכים שתהיה תכנית מערכתית ולא טיפול של פלסטר אחרי כל תאונה. מה שצריך להיות במרכז זה הפחתת המהירות. לונדון, בלונדון יש תכנית שכבר מתקיימת למעלה מעשור וזה תכנית שהציבו בה גם יעדים די משמעותיים ואנחנו רואים שהם גם עומדים בה. ראש עיריית לונדון ב- 2018 לקח את ה תכנית הזו ושדרג אותה. הוא עומד בראשה, הוא מבין אותה והוא גם דואג שהיא תיושם בעיר. אפשר לראות שהם הלכו על אסטרטגיה של פעולה. הם קבעו יעדים שאפתניים, הם מדברים על חזון של אפס והדגש הוא מניעת טעויות אנוש. אפשר להתרשם מייעדים של הפחתה של 40% ויעדים שהשתדרגו עם הזמן. אנחנו רואים לתווך הקצר 2022 מדברים על ירידה של 65% בתווך הבינוני 20-30 מדברים על הפחתה של 70% ומכוונים ב- 2041, אפס הרוגים ופצועים קשה בעיר. נמשיך הלאה לא נלך רחוק ללונדון גם אצלנו בארץ עיריית תל אביב כבר נמצאת בהליך הזה. היא מדברת על היפוך הפירמידה, לשים את הולכי הרגל את רוכבי האופניים והמשתמשי דרך הפגיעים בראש ואחריהם התחבורה הציבורית, ורק בסוף הרכב הפרטי. הם גם קבעו יעדים שאמורים לבוא ולהמחיש את זה. אתם יכולים לראות מהמצב הקיים שהיום זכות הדרך היא 50% מזכות הדרך היא לכלי רכב פרטי. הם רוצים לרדת ל-

30% מהדרך, לעומת זאת לעלות את זכות הדרך של הולכי הרגל, רוכבי אופניים והתחבורה הציבורית. מהירות, אנחנו יודעים שהמהירות היא גורם משמעותי בהתרחשות התאונה ובחומרה של התאונה. ולכן אנחנו מדברים על ניהול המהירות.

אנחנו אומרים שיש עליה של כל 5 ק"מ במהירות היא עלולה לגרום לכך שהתאונה תהיה חמורה יותר עד קטלנית. אפשר לראות את זה בגרף. אם אתה נוסע עד 30 קמ"ש ההחמרה היא עד 10%. גם כשאתה מגיע ל- 50 קמ"ש בעיר שזו המהירות המותרת בעיר, שימו לב לאיזה סיכוי של פגיעה קשה עד קטלנית אנחנו מגיעים, 80% ומעלה. לכן אנחנו מדברים על מדיניות של ניהול מהירות. אנחנו חושבים שצריכים לקבוע מגבלת מהירות בעיר. אנחנו צריכים, אחרי שקבענו את זה אנחנו צריכים לייצר דרכים שמסבירות את המהירות הזו. לא מספיק לקחת תמרור ולשים תמרור 30 קמ"ש. צריך שהדרך גם תגרום לנהג לנסוע 30 קמ"ש והיא צריכה להסביר לו את זה. צריך לפעול דרך החינוך, דרך ההסברה, דרך האכיפה ולייצר את כל הדברים האלה. אנחנו מדברים על שנת 2021 כשנה שבה הערים יקימו צוותים ראש העיר יוביל את הדבר הזה ויתחילו לבחון את המצב הקיים בעיר, ואיך הופכים אותה לעיר בטוחה מתוך כוונה שב- 2022 והלאהאולי אפשר להתחיל לפני, נתחיל ליישם את הדברים. זה דוגמא של גורמים שאנחנו חושבים שהם יכולים נכון שהם יהיו מעורבים בתחום הזה. ואני רוצה להראות סרטון קצר ולסכם. בבקשה.

צביקה גנדלמן: מה התפקיד שלך?

יעקב זכריה: מנהל מרחב מרכז ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

גדי אריאלי: יש לי שלוש נקודות. קודם כל, אתה לא שקללת את הנושא של הסגר בכל הנתונים

האלה. המדינה הייתה סגורה כמעט 3 חודשים, אז הנתונים הם קצת בסטייה. אם אתה תיקח ותשקלל את זה, תראה שהמספרים הם אחרים. זה אחד. דבר שני, זה 22

חזון שהם גם נותנים תקציבים. עיריית חדרה נותנת תקציב? אתם דואגים לתקציב.

דבר אחרון, אתה השווית ללונדון וארה"ב, חדרה לא היית פה קודם? לא ידעת שיש ויכוח, עכשיו סללו כביש, אז אנחנו בקטע של התהוות עכשיו. אם יש שילוב בין הדברים, קורלאציה בין התוכניות של העיר לבין מה שאתם ממליצים.

יעקב זכריה: לגבי הקורונה, לצערי לפחות בסגר הראשון לא רק שלא הייתה עם ירידה בתאונות

הקטלניות הייתה אפילו עליה. בין היתר בגלל הקורונה כי המעטים שנסעו בכבישים, ובעיקר הצעירים שבהם, נסעו מהר והרגו את עצמם. עדיין כרגע רואים ירידה, אנחנו עוד לא יודעים לקשור אותה לקורונה או לא, כי בזה שיש ירידה בהרוגים יש גם ירידה בנשואה וגם תשווה את זה למות הנשואה אז לא בטוח שזה מראה ירידה. יש לנו מחקר ספציפי לסגר הראשון, עוד לא עשינו לסגר השני. בסגר הראשון בהיבט של החמורות לא רואים ירידה. לגבי תקציבים, אז היה יום לאומי לבטיחות בדרכים הייתה ישיבת ממשל ה שעסקה בנושא של בטיחות בדרכים.

המנכל"ית שלנו השתתפה שם והציגה את תכנית 50 עד 30. במרכזה תכנית העיר הבטוחה. הוגשה הצעת מחליטים בישיבת הממשלה שהודעה על הקמה של ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומנכ"ל משרד התחבורה. בקיצור, הודיעו על הקמת ועדה שתוך 4 חודשים תציג תכנית לאומית לממשלה. הנושא של העיר הבטוחה יהיה חלק ממנה. לגבי השאלה השלישית, ואולי דווקא בגללה אני פה. יש דברים שקורים בעיר שלא צריך לחכות לתקציבים שיבואו מבחוץ, בין אם זה רחוב שנסלל עכשיו מחדש בין אם זה שכונה שמוקמת מחדש או גם אם העירייה עושה עכשיו, אנחנו מכירים עיריות שעושות שיפוץ של רחוב כדי להחליף בו את הצנרת ואת כל מה שקשור בו, ואז גם סוללים אותו מחדש. בזמן שעושים דברים כאלה, אפשר לעשות אותם ביריעה של היפוך הפירמידה ולא להשאיר אותם במצב של העדיפות לרכב.

עו"ד טל אליהו: המצגת יפה מאוד, זה סקירה יפה מאוד, רק אני חושב שחסרה שורה אחת של

טכנולוגיות של ערים חכמות.

יעקב זכריה: גם זה נכנס שמה. יש עוד פירוט, לא הצגנו את הכל.

עו"ד טל אליהו: אני רוצה להקריא לך משפט ואחרי זה תגיד לי, אני אספר לך מי אמר אותו, ואחר

כך תגיד מה אתה אומר עליו. עיריית חדרה לא מוצאת שזה חשוב מספיק, ועל חשבון הילדים, על חיי הילדים וזו שערורייה בלתי נתפסת. אתה יודע מי אמר את המשפט הזה?

יעקב זכריה: לא.

עו"ד טל אליהו: אמרה את המשפט הזה מוריה מלכה שהיא במקרה הדוברת שלכם של הרלב"ג והיא

אמרה את זה על זה שעיריית חדרה סגרה את המגרש ללימוד על אופניים ששימש כ- אני בעצמי הייתי שם דרך אגב כילד, ל- 7,000 ילדים חנכו ברכיבת אופניים על המרגש הזה. לעניות דעתי היה תקציב מהרלב"ג לטובת הפעלת המגרש כי זה מה שמוריה אמרה, פניתי אליה גם. אבל עיריית חדרה לא השלימה את העלות בעניין, ולכן המגרש הזה נסגר. תגיד לי מה תגובתך בעניין הזה. והדבר השני שאני רוצה לשאול אותך, איך אנחנו מתמודדים עם העניין, אתה מראה את הגרפים, אני רוצה להביא לך את הנתונים שהיום חדרה היא במקום הרביעי מתוך 40 הערים הבינוניות 23

במדינת ישראל מבחינת תאונות דרכים. מה אתה מציע על מנת להגיע למצב טוב יותר? ושכל 8 תאונות שקורות בחדרה יש בהם גם, יש 8 תאונות לכל 1,000 תושבים לאור הנתונים הכואבים האלה, רציתי לשאול איך אתם מתמודדים עם העניין הזה של המגרעת השלישית, לאור מה שמוריה אמרה לא אני אמרתי, זה אתם אמרתם, ואיך אנחנו מתמודדים עם הנושא שחדרה נמצאת בפסגת הפירמידה מבחינת תאונות דרכים בין ה- 40 ערים הבינונית במקום הרביעי

יעקב זכריה: אנחנו אישית מצטערים על סגירת המגרש היינו פה לא מעט פגישות כדי שהמגרש

לא ייסגר ובסוף עניינים של העיר והחלטות של העיר שאת חלקם ניסינו למנוע, לא הצלחנו. הביאו לסגירה. זה היה במתחם המשטרה כבר לא. העירייה מתפעלת את המקום.

עו"ד טל אליהו: ולמה לא הסכימו?

יעקב זכריה: ההחלטה היא לא שלנו, ההחלטה היא של העירייה.

עו"ד יניב דרי: טל תכף אני אענה על אחר כך. טל תכף אענה על זה גם כן, כי במקרה הייתי בכל

הנושא שלכם, אז אין בעיה אני אענה.

יעקב זכריה: החלק השני, השאלה מה אנחנו מציעים לעשות? בשביל זה באתי לכאן. אנחנו

מציעים להרים, לנהל את המהירות בעיר, להפחית את מהירות הנסיעה בעיר. לתת עדיפות להולכי הרגל ולמשתמשי הדרך הפגיעים, ובצורה הזו להפחית את התאונות.

גם אם יתרחשו התאונות הסבירות שהפגיעה בהם תהיה קלה יותר היא גבוה, כי אם רכב נוסף ב- 30 קמ"ש ופוגע בהולך רגל, אז הולך הרגל יפצע קל ולא חלילה יפצע קשה או ייהרג. זו בדיוק הסיבה. גם אם הוא קשיש, אזרח ותיק אז יכול להיות שגם במהירות נמוכה בו תהיה קשה.

ניר בן חיים: לגבי הנושא של המגרש. המגרש במשטרה שלוש שנים קודם לכן לפני בכלל שנכנסתי

לתפקיד בכלל למועצה, לא עבד והמגרש הזה נתן שירות לכל האזור בכלל שמסביב.

מה שקרה בתקופה האחרונה, ממש זלזלו בו וישבתי עם הסמנכ"לית שלנו ובנינו תכנית שמגיעה לבתי הספר, ואנחנו רואים את זה היום גם כן. רונית יכולה להעיד על זה. אנחנו מגיעים לבתי ספר. אנחנו לקחנו מתנדבים עם עלות של כסף כאילו גמלאים. יש איזה 8-9 גמלאים כאלה שמקבלים כסף, ואתה יודע טל זה היה בעמותה אצלך אני חושב הגמלאים האלה. פנאי העיר, הפרויקט הזה. אנחנו נותנים שירות, אני חושב, אני הייתי כמובן שמח שהמגרש הזה היה אבל –

עו"ד טל אליהו: מה הבעיה? למה אי אפשר לפתוח אותו? אני זוכר שאתה אמרת שכל שנה בגלל 70

או 80 אלף₪ לא פתחו אותו.

ניר בן חיים: טל, אני לא ראיתי שאתה נלחמת על זה כשהיית בתקופה ההיא. עזוב. אני חושב

שאולי הצבעת אפילו לסגור אותו. דרך אגב, צביקה נתן לי בטיחות בדרכים אחריך לא לפני. זה לא היה אצלי לפני.

צביקה גנדלמן: זה היה אתגר.

ניר בן חיים: חברה, ראינו את הנתונים היום. אנחנו חושבים שאנחנו במגמת ירידה. אנחנו

נותנים פה, אנחנו מקיימים ישיבות עם המועצה של כל בתי הספר. אנחנו נכנסים לבתי ספר. אנחנו עושים סימולציות ודרך אגב, אני מזמין אותך יום אחד לראות.

אנחנו מדמים לתלמידים שלנו מה קורה כשהם בשכרות, מה קורה כשרכב מתהפך 24

שאי אפשר לפתוח את החגורה. אנחנו עושים דברים, אני אומר לך מהממים. נדב פה נמצא, הוא יכול להג יד לך את כל התוכניות שלנו. חברה אנחנו נכנסים עם קסדות לרוכבי אופניים. אנחנו עושים דברים שלא היו מעולם. ואני חושב שיישר כוח מגיע לתקציבים שניתנו בתקופה האחרונה, לפני כן זה לא היה אפילו מתוקצב.

גדי אריאלי: הוא אומר לך, הוא אומר צריך לאכוף גם מלמעלה וגם מלמטה.

ניר בן חיים: הכל. אנחנו יכולים להביא לפה מתקן על חלל שיבדוק. בנושא הזה אנחנו עושים די

הרבה לבטיחות בדרכים ואנחנו גם רואים את זה.

צי'קו אנוקנין: המגרש הזה יפתח בסופו של דבר?

צביקה גנדלמן: בואו נשמע את נבחרי הציבור. לפי ההתעניינות, יכול להיות שנעשה ערב עיון בנושא

בטיחות בדרכים לחברי מועצת העיר ואז ניתן להם את הזמן לשאול את כל השאלות ולנהל שיח.

צי'קו אנוקנין: ניר, אני חושב שאתה צריך לתת סמכויות ולהאריך את נושא הבמפרים. ברגע שיהיו

יותר במפרים בעיר, יהיו לנו כבישים פחות מסוכנים ויוכלו לנסוע גם פחות בזהירות. אני חושב שאנחנו חברי המועצה צריכים לבקש יותר סמכויות לניר, ושנושא הבמפרים וגם תקציבים קצת יותר גדולים. שנושא הבמפרים לא יעברו המון שלבים עד שמגיעים למקום. אז ניר אני חושב שזה נושא שצריך לעלות אותו.

יעקב זכריה: העניין הוא לא לבוא ולשים במפר, העניין הוא תפיסה. הבמפר המטרה שלו זה

להאט את הנסיעה, אבל יש גם דברים אחרים שיכולים לאשר את זה.

החלטה מס' 357: עפ"י החלטת ממשלה מציינת מדינת ישראל מידי שנה את המאבק בתאונות הדרכים

בשבוע בטיחות בדרכים במטרה להעלות את המודעות הציבורית בנושא.

רושמת המועצה לפניה סקירתו של יעקב זכריה מנהל מרחב מרכז ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

ו. התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה – תיקון החלטה.

עו"ד יניב דרי: סעיף ו' התחדשות עירונית מדובר בתיקון החלטה.

שגיא צוקרמן: ביקשו סה"כ להשלים את הבקשה שלנו למיון שני שאנחנו יכולים לזכו ת בכמה

מיליוני ₪ למימוש ה תכנית. זה תנאי הסף, צריך לאשר את זה.

דובר: אני רואה שבהחלטה יש גם איזה שהוא שינוי בנושא של ההשבחה.

שגיא צוקרמן: זה הנוח.

דובר: בנוסח הראשון זה לא היה.

שגיא צוקרמן: בנוסח הראשון יש מה שנמצא למעלה והם ביקשו להוסיף תב"ר. מועצת העיר

החליט לפתוח... ותדון בעניין היטל השבחה בבוא העד שה תכנית תבוא למועצת העיר.

עו"ד יניב דרי: אני רק אקריא את ההקלטה כדי שזה יופיע בפרוטוקול. בישיבתה מן המניין מספר

6/20/15 מיום 26.8.2020 אישרה המועצה את סעיף ג', התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה, להלן נוסח ההחלטה. המועצה מחליטה לאשר מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שגם תלווה את התכנון לכל אורכו. לבקשת משרד 25

השיכון ותנאי ההסכם מתבקשת המועצה לאשר תיקון לנוסח ההחלטה שלהלן המועצה מחליטה לאשר מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שגם תלווה את התכנון לכל אורכו. כמו כן, מאשרת המועצה פתיחת תב"ר וניהולו בקרן מיועדת בהתאם לכללי משרד הפנים, ואף תידון בהתאם למסמך המדיניות הכללי העירוני להיטלי השבחה שאושר בוועדה המקומית לתכנון בניה ביום 17.3.20 ובכוונת המועצה לדון בנושא היטלי ההשבחה. זו בעצם הצערת ההחלטה. עכשיו המתוקנת.

עו"ד טל אליהו: אני רוצה להתייחס איך אנחנו במסלול רשויות מן הסתם כרגע, נכון? איך אנחנו

מתייחסים לנושא במלול רשויות לנושא של ההיטל השבחה לעומת פרויקטים אחרים שהיו בפניך של התחדשות עירונית שבה אנחנו בהחלטת מועצה שינינו את הנושא של היטל השבחה. לראייה היה בכהן, היה בהתחלה ב- 2010 לא בקדנציה הזו, אבל בקדנציה הזו היה את הנושא של התחדשות עירונית בפרויקטים אחרים.

שי ארנט כהן: התשובה היא פשוטה. טל, התשובה היא פשוטה. אין הנחיות מיוחדות בעניין מיסוי

רשויות בנושא היטלי השבחה. היטלי השבחה במקרה הזה ידונו בדיוק כפי שנידונים בכל נושא של התחדשות עירונית.

עו"ד טל אליהו: מה שחשוב עוד פעם אני אומר, גם בנושא של... הוא היה בדיון האחרון בנושא היטל

השבחה והתחדשות עירונית היה פה ויכוח בנושא המדיניות וכו'. מה שחשוב זה להגיע בישיבה עם דוח מסודר שמראה מה הרווחיות של הפרויקט עם היטל השבחה ובלי היטל השבחה, שגם אנחנו כחברי מועצה נוכל לבוא ולהצביע או להגיד את הדברים שלנו בהתאם לפרויקט. כי קורה מצב לפעמים שהפרויקט לא רווחי בגלל שמפילים לדוגמא 100% היטל השבחה, או 50% היטל השבחה ואז אנחנו אין לנו את הכלים פה לדעת מה איך לדעת כן לחייב, לא לחייב, על סמך מה?

שגיא צוקרמן: זה בכל מקרה באמת תובנה לדיון הקונקרטי שיהיה.

שי ארנט כהן: בהחלט, ורק כדי להכניס את זה לפסים הפרקטיים שגיא היום במנהלת ההתחדשות

העירונית עורך דוחות כאלה לשישה פרויקט, ונוגע בכל פרויקט נוסף שיידרש יוצג בהתאם למה שהוחלט.

עו"ד יניב דרי: אני מבקש להביא את זה להצבעה.

מי בעד הצעת החלטה מתוקנת? פה אחד.

החלטה מס' 358: בישיבתה מן המניין מס 20/15-6 מיום 26/8/20, אשרה המועצה את סעיף ג

-התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה – להלן נוסח ההחלטה: המועצה מחליטה לאשר מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירוני, שגם תלווה את התכנון לכל אורכו. לבקשת משרד השיכון ותנאי ההסכם מחליטה המועצה לאשר תיקון נוסח ההחלטה שלהן: מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות, אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שגם תלווה את התכנון לכל אורכו. כמו-כן, מאשרת המועצה פתיחת תב"ר וניהולו בקרן מיועדת, בהתאם לכללי משרד הפנים, ואף תדון בהתאם למסמך המדיניות הכללי עירוני להיטלי השבחה שאושר בוועדה המקומית לתכנון ובניה ביום 17.3.2020 ובכוונת המועצה לדון בנושא היטלי 26

השבחה

אושר פה אחד.

ז. דוח כספי לשנת 2019 – החברה לטיפולוהשבת מי ביוב באזור נחל חדרה בע"מ.

עו"ד יניב דרי: מי מציג?

רו"ח רונן אלחדד: שלום לכולם. דוח 2019 של החברה לטיפול והשבת מי ביוב נחל חדרה. סקירה קצרה

החברה עיריית חדרה מחזיקה ב- 50% מהמניות בחברה הזאת יחד עם עוד 50% של רשויות נוספות. מבנה הדוח בנוי על סמך הוצאות החברה, על סמך סך הוצאות השנתיות נקבע תעריף לקוב ביוב בשנה. בשנת 2019 גמרנו את זה לפי 1.60 שקל לקוב ביוב. לפי זה ניסינו לגבות את כל ההכנסות מהרשויות. למעשה למעט רשות אחת שלא משלמת בכלל ג'יסר אל זארקא יתר הרשויות משלמות בוא נגיד על פי התנאים.

ג'יסר אל זארקא זה סיפור ארוך שנים שלא משלמים. ישנה הצעה של משרד הפנים לפחות לגבי המט"ש להעביר תשלום על חשבון החוב שלהם בתנאי למחיקה 30% מיתרת החוב. הנהלתהמט"ש אישרה את ה תכנית אבל משרד הפנים התמהמה עם העברת הכספים משהו כמו 4 שנים. אז יתרת החוב היום של ג'יסר אל זארקא למט"ש בסביבות 4 מיליון₪ בגין הזרמת השפכים ועוד 4 מיליון₪ בגין השקעות והרחבות שעשינו בשנים קודמות במט"ש. המט"ש כיום עומד בפני שוב תהליך בירוקרטי עד שיוסדר לגבי הגדלת הקיבולת שלו לקראת הליך עתידי של להפוך לשלישוני. אם וכאשר יוסדר כל הנושא הבירוקרטי בי ן משרד הפנים לרשות המים וכו', נצא לפרויקט הזה. כרגע הבעיה שלנו זה מימון הפרויקט, מעבר לתשלום השוטף לנו אין אפשרות לקחת היום הלוואות בגלל המבנה המורכב של הבעלות. אני לא אלאה אתכם בכל הבירוקרטיה מסביב. אם יש שאלות לגבי הנתונים שיש בדוח השנתי שמן הסתם בפניכם, אני אענה.

רון שגן: אני אומר, זה לא ישירות על הדוח הכספי אבל הנושא הזה של ג'יסר ניתן איזה שיפוי

מהמדינה? היה איזה שהוא הסדר סביב הנושא הזה או שזה חובות אבודים מה שנקרא?

צביקה גנדלמן: אני אענה כיו"ר החברה. ג'יסר זראקא בעיה לאומית. אנחנו כפי שנאמר פה לפני

מספר שנים בהחלטת דירקטוריון החלטנו לפי בקשת משרד הפנים למחוק להם חלק מהחוב. מעבר לזה, הם חייבים והאם יש כוונה? לאלוהים הפתרונים. זה נשאר תלוי, ועם זה אנחנו חיים. אני אומר לך שוב, אני לא יודע להגיד. יש כל מיני, אם יצא לפועל?

לא. ג'יסר היא בעיה מעבר לגודלה של העיר חדרה? כן, היא בעיה ברמה הלאומית שמנסים להתמודד אתה.

רון שגן: יש הפסד נצבר מאוד גדול של החברה וג'יסר עוד 5-6 מיליון היא יכולה להחזיק

מעמד?

רו"ח רונן אלחדד: ההפסד שאתה רואה בדוחות הכספיים בעיקר הפסד חשבונאי בגין הוצאות הפחת,

בגין השקעות עבר. תזרימית החברה מצליחה לשלם היום את כל הוצאותיה ממה שהיא גובה למעט גי'סר.

רו"ח שלומי ימין: אין דוח תזרים.

27

רו"ח רונן אלחדד אתה יכול לראות מה מורכבות ההוצאות. יש בסעיף 6 – 4 מיליון₪ הוצאות פחת. זה גבוה מההפסד החשבונאי מן הסתם. זה הסיבה להפסד החשבונאי. ברמה השוטפת המבנה של כל התחשיב של ההוצאות הן הוצאות שוטפות שמוציאים לפי זה נקבע התעריף שאתה גובה מהרשויות. ג'יסר למזלנו היא לא יותר מ- 5% מההזרמה. בשלב הזה, אם זה יארך עוד הרבה שנים אז תמיד יהיה חסר את ה- 5% של ג'יסר. אבל ברגע שרשויות אחרות ישלמו את הכסף לא תהיה בעיה.

עו"ד טל אליהו: יש שני דברים שרציתי לשאול. למה כפי ששלומי אומר למה אנחנו רושמים את הכסף

של ג'סר עדיין כהכנסה? כי זה באמת כסף שעדיין לא קיבלנו, אז זה הכנסה לכאורה מבחינה חשבונאית אבל לא תזרימית.

רו"ח רונן אלחדד: אנחנו הפסקנו לרשום את ג'יסר. מה שאתה רואה זה חובות עד ליום שהחלטנו לעצור

לרשום. ג'יסר חייבת כסף, לא משלמת בשנתיים לא שילמה שום דבר. הי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]