ישיבת מועצה 8 20 15

עיר: חדרה
תאריך: 18/11/2020
מקור: הקובץ המקורי באתר חדרה

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מועצת העירייה ה-15

פרטיכל ישיבה מן המניין מס' 8-20/15

שהתקיימה בבית מועצת העירייה

ביום רביעי ט' בכסלו תשפ"א – 25 בנובמבר 2020

תרנ"א – תשפ"א

2020-1981

נכחו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר,

עו"ד יניב דרי – המשנה לראש העיר, יו"ר,

ניר בן חיים – מ"מ ראש העיר,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

בועז ביטון – המשנה לראש העיר,

מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,

חדוה יחזקאלי – המשנה לראש העיר,

הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר המועצה,

גדי אריאלי – חבר המועצה,

עו"ד טל אליהו - חבר המועצה,

אורחים:

עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,

משה אלמליח – חבר המועצה,

שי ארנט כהן – מנכ"ל החברה הכלכלית,

משה אנוקנין – חבר המועצה,

עו"ד שגיא צוקרמן-מנהלת התחדשות עירונית,

רון שגן – חבר המועצה,

יפים רייזמן – מנכ"ל החברה להשבת מי ביוב,

רונן הילף - חבר המועצה,

רויטל פוקס – יועצת ראה"ע מעמד האישה,

רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.

דבורה עמר – מנהלת הרשות לביטחון קהילתי,

רו"ח רונן אלחדד – החברה להשבת מי ביוב,

חסרו ה"ה:

נדב ליפשין – מנהל מחלקה הבין תחומית,

טספאי חסיד אדריג'או – חבר מועצה , (חו"ל)

יעקב זכריה – מנהל מרחב מרכז רלב"ד,

עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש העיר, (בידוד)

רונית גלזר - מנהלת אזור שרון צפון רלב"ד .

שי ברכה – חבר המועצה,

רו"ח רונן אלחדד – מט"ש,רלב"ד,

שלמה בוזגלו – חבר המועצה.

נציגי מועצת הנוער.

מוזמנים:

יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה,

ד"ר אסנת ספורטה – סמנכ"ל חברה וקהילה,

עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית,

רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה,

יוכי דהן – מבקרת העירייה,

אינג' נדב הדר –מהנדס העיר,

גיל שלמה – מנהל אגף שיטור וביטחון,

רו"ח רונן בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול,

איציק נחמני – עוזר ראש העיר,

בבר אפללו – עוזר אישי נוסף לראש העיר,

שירן גז – מזכירת מחלקת מנהלה,

מימי אלימלך – מנהלת מחלקת מנהלה.

תוכן עניינים

פרטיכל ישיבה מן המניין מס' 8-20/15 .............................................................................................. 1

סדר יום: .................................................................................................................................... 4

א.שאילתות... ................................ ................................ .....................................................4 .1תכנית אסטרטגית – כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום ..18/11/20 .....................4 .2ריסוס ברחבי העיר – כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום ..18/11/20 ....................6 ב.הצעה לסדר... ................................ ................................ ..................................................8 .1היטל כבישים שדרות האביב –שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום ..22.11.20 ..............8 ג.ביטול שטחי הפקעה לתכנית חד'813ב'גוש ,9060 ח"ח 20.21.22.24.25 בגוש ,7731ח"ח .55 .....16 ד.ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.. ................................ ...................................17 ה.ציון שבוע בטיחות בדרכים.. ................................ ................................ ..............................19 ו.התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה – תיקון החלטה... ..................................24 ז.דוח כספי לשנת 2019 – החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה בע"מ... ......................26 ח.תמיכות ..2020-2021 ................................ ................................ .....................................28 ט.תקציבים בלתי רגילים.. ................................ ................................ ....................................32 י.תקציבים בלתי רגילים לסגירה לשנת ...2020 ................................ ........................................38 יא.אישור החלטות ועדות העירייה. ................................ .........................................................39 יב.נציגי העירייה וציבור בתאגידים. ................................ ........................................................39 3

סדר יום:

א. שאילתות, (נספחים )1-2

ב. הצעה לסדר, (נספח )3

ג. ביטול שטחי הפקעה לפי תכנית חד/813ב' גוש ,9060 ח"ח 20,21,22,24,25 בגוש ,7731 ח"ח 55

הידוע כדרך יגאל, בית אליעזר,חדרה, (נספח )4

ד. ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים,

ה. ציון שבוע בטיחות בדרכים,

ו. התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה – תיקון החלטה,

ז. דו"ח כספי לשנת 2019 – החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה בע"מ, (נספח )5

ח. תמיכות 2020 – ,2021 (נספחים )6-9

ט. תקציבים בלתי רגילים, (נספח )10

י. תקציבים בלתי רגילים לסגירה לשנת ,2020 (נספח )11

יא. אישור החלטות ועדות העירייה, (נספחים )12-13 יב. נציגי העירייה וציבור בתאגידים.

א. שאילתות

1. תכנית אסטרטגית – כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום .18/11/20

עו"ד יניב דרי: בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח את הישיבה, ישיבת מועצה מן המניין מספר -8/20

15. נתחיל בסדר היום. פרק השאילתות. שאילתה מס' אחת. טל אליהו.

צביקה גנדלמן: כפי שהוגשה מאת חבר המועצה טל אליהו ביום 18.11.20 בעתירה מנהלית. מרום

ואח' נ' עיריית חדרה ואח', כי עד ליום 9.20 תציג עיריית חדרה את ה תכנית אסטרטגית. 1 – מדוע עד כה לא הוצגה ה תכנית. -2 האם ה תכנית לא תוצג לפני הפצתה בפני מועצת העיר. 3 – האם עד ינואר 2021 תהיה ה תכנית מוכנה. להלן

התייחסות העירייה: עיריית חדה שכרה לנושא את שירותיו של פרופסור ערן

פייטלסול מהאוניברסיטה העברית על מנת לגבש תכנית אסטרטגית לעיר חדרה לשנת .2050 תכנית תוקצבה לשנת 2021 בעלות של חצי מיליון ₪ והיא נמצאת בשלבי הכנה לקראת יציאה למכרז. היות ומדובר ב תכנית מורכבת ומקיפה בה לוקחים מרבית מאנשי המקצוע, ובשל ההשפעות ארוכות התווך בכוונת הרשות לעשותה באופן יסודי על בסיס אבני דרך שנקבעו מראש ואף יוצגו בפני נבחרי הציבור. לצורך עמידה בהצהרות מול בתי המשפט, תוכן מיני תכנית שתייצר סדרי עדיפויות בתחום הפיתוח. זאת כדי לא לעכב פרויקטים שבבניה שעל הפרק. משכך לא ניתן לעמוד את לוחות הזמנים. עד כאן ההתייחסות לשאילתה.

עו"ד טל אליהו: שאלת המשך בבקשה. ראשית אני רוצה להגיד שה תכנית האסטרטגית שאמורה

להיות לא יוזמה של עיריית חדרה אלא כתוצאה מהעתירה המנהלית שהגישו בזמן וואיבוקס ומרום ואחרים נ' עיריית חדרה בגלל אי התחלת עבודות הפיתוח ב תכנית 4

בילו, ולכן הוגשה עתירה מנהלית. עד ספטמבר עיריית חדרה הייתה אמורה להתחיל את ה תכנית האסטרטגית. הייתה פניה של עו"ד ממשרדו של ווינקי לקבל ארכה והארכה היא עד ינואר. זה קודם כל. אני לא יודע מה לוחות הזמנים שאתם מציגים פה, אבל אנחנו צריכים לעמוד בלוחות הזמנים שבית המשפט קבע לנו קודם כל. כי אל תשכחו זה בסופו של דבר אנחנו צריכים לעמוד מול היזמים ולתת להם את התשובות הסופיות, זה מחד. מאידך, כתוב גם שה תכנית תוקצבה לשנת 2021 בעלות של חצי מיליון, אבל אם אנחנו נראה בתבר"ים שנשלחו אלינו שנשלחו אלינו שהתב"ר נפתח על מיליון ₪ אז אני לא מבין למה ההבדלים האלה, אבל כשנגיע לתב"ר הרלוונטי עוד נדבר על ה תכנית הספציפית.

יעקב זיגדון: אתה מכיר בדיוק את ההבדל. המסגרת היא מיליון ₪ ל- 21 אנחנו לא מעריכים

שנוציא יותר מחצי מיליון.

עו"ד טל אליהו: בסדר, אתה צריך לפתוח, אבל נדבר על זה בתבר"ים כי זה לא רלוונטי עכשיו. כשנגיע

לתבר"ים נדבר. זה סתם לשחק עם המספרים. זה בעניין הזה. עכשיו לעצם העניין, השאלה שאני רציתי לשאול, האם באמת חברי המועצה היו שותפים ל תכנית האסטרטגית. בתב"ר אני אפרט יותר על מה לדעתי צריך להיות שם, אבל אם נבחרי הציבור יהיו שותפים? האם תוצג לנו עוד תכנית? האם נוכל להיות חלק ממנה ונוכל גם להשפיע?

צביקה גנדלמן: טוב, לגבי התייחסות. ראשית, עניין ה תכנית האסטרטגית והתכנון האסטרטגי הוא

לא פועל יוצא של העתירה, ודבר שהוא לפחות בהנהלת העיר כבר דובר עליו הרבה לפני, כולל הקשר עם פרופסור פייטלסון ואחרים. כולל שיחות שלי אתו, שיחות מקדמיות. זה נכון שנכנסה גם העתירה ואנחנו יודעים ונערכים לתת את התשובה בהתאם כפי שציינתי, ואנחנו סמוכים ובטוחים –

גדי אריאלי: אבל ה תכנית האסטרטגית לא מחולקת לתחומים? תחום החינוך –

צביקה גנדלמן: הקראתי. ה תכנית תכיל את כל המקצועות, את כל הפרמטרים. בסוף תכנית

אסטרטגית היא תבוא בראיה איך אנחנו רואים את חדרה ב- 2050 בכל התחומים מגודל האוכלוסייה, תשתיות, חינוך, הכל מכל. ברור. לכן ההיקף שלה הוא היקף אדיר. הוא היקף לא של תכנית עבודה לשנת עבודה, אנחנו מדברים על תכנון ארוך תווך.

עו"ד טל אליהו: מי זה הפרופסור הזה? אפשר לדעת?

צביקה גנדלמן: אפשר לעשות גוגל עליו. אחד המובילים בארץ בתחום.

עו"ד טל אליהו: מה התחום? אסטרטגיה?

צביקה גנדלמן: בתחום האורבני. אחד המובילים בארץ, לא רוצה להגיד בעולם. ולכן, למצות את

התשובה לשאלת ההמשך. 1 – את הכוונה לבצע את המהלך הזה הוא הרבה לפני העתירה הזו. אנחנו נערכים להשיב לביהמ"ש כתשובת ביניים, כי ברור שלהכין תכנית כזו זה תהליך ארוך. כל בר דעת מבין ומכיר. הוא לא תהליך של עצם, הכנת ה תכנית, אני לא מדבר של הביצוע. אין שום ספק כמו שאר הדברים שהנהלת העיר, הנהלת הקואליציה תדון בזה וזה יוצג ונשמע את כולם, ובסוף גם נציג את זה למועצת העיר.

עו"ד טל אליהו: יש איזה ועדה או שרק אתה מנהל את זה?

צביקה גנדלמן: לא, אני באתי ואמרתי. כרגע אנחנו בונים את השלד בסוף תהיה אני משוכנע שיהיה

צוותי עבודה. הנהלת העיר, הקואליציה תדון בדברים האלה ובסוף את המוצר המוגמר נביא למועצת העיר. בהמשך, אם יהיו חברי מועצה מהאופוזיציה שירצו להצטרף, נראה לי שלא תהיה בעיה.

עו"ד טל אליהו: אז על מה הכסף הזה עבר?

צביקה גנדלמן: הכסף הראשוני זה לטובת היועצים שעל בסיסם מתחילים לבנות את ה תכנית.

עו"ד טל אליהו: אז אם לא תפסיקו עד ינואר השנה...

צביקה גנדלמן: אל תדאג, עו"ד טל אליהו אנחנו נדע להשיב לבית המשפט.

עו"ד טל אליהו: תודיעו.

צביקה גנדלמן: אל תהיה מודאג, ענייני המשפטים של עיריית חדרה יש מחלקה משפטית שתדע לנהל

אותם.

החלטה מס' :352 במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום ,18/11/20 רושמת המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:

עיריית חדרה שכרה לנושא את שירותיו של פרופ' ערן פייטלסון מהאונ' העברית על מנת לגבש תכנית אסטרטגית לעיר חדרה לשנת .2050

התכנית תוקצבה לשנת 2021 בעלות של חצי מלש"ח והיא נמצאת בשלבי הכנה לקראת יציאה למכרז. היות ומדובר בתכנית מורכבת ומקיפה בה לוקחים חלק מרבית אנשי המקצועי, ובשל ההשפעות ארוכות הטווח בכוונת הרשות לעשותה באופן יסודי על בסיס אבני דרך שנקבעו מראש שאף יוצגו בפני נבחרי הציבור. לצורך עמידה בהצהרות מול בתי המשפט, תוכן מיני תכנית שתייצר סדרי עדיפויות בתחום הפיתוח, זאת כדי לא לעכב פרויקטים שבבניה שעל הפרק, ומשכך לא ניתן לאמוד את לוחות הזמנים.

2. ריסוס ברחבי העיר – כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום .18/11/20

צביקה גנדלמן: על פי פניות תושבים שנעשו לח"מ, נמסר כי קיימת הוראה באגף שפע לא לקיים

ריסוס נגד זבובים ברחבי העיר. מי נתן הוראה זו ומדוע? אם ניתנה הוראה כזו האם המכרז מול קבלן הריסוס התעדכן בהתאם. להלן התייחסות העירייה: לתושבים נאמר כי לא מבוצע ריסוס נגד זבובים בתוך הבתים. במקרה של ריבוי פניות באזור מסוים מבוצע ניתור על מנת למצוא מוקדי דגירה לנוכחות רימות וטיפול בהם. בפחים מוטמנים מבוצעת הדברה לפי פניות מכיוון שבמוטמנים יש הצטברות של נוזלים. 4 – כאשר מדובר בזבובים בוגרים הריסוס אינו משפיע סביבתית מכיוון שהזבובים הם בעלי כנף והם יכולים לעבור ממקום למקום עד ל- 30 ק"מ. בכל מקרה הריסוס מונע מזיקים שונים ובהם גם זבובים.

עו"ד טל אליהו: לאור התקפת הזבובים שהייתה פה על העיר ועדיין קיימת במקומות שונים בעיר,

ואותם תושבים שפנו לאתר שפע וכל מיני גורמים באתר וגם למוקדים ונמסר להם שהעירייה הפסיקה לרסס את העיר כנגד זבובים. השאלה האם באמת זו הוראה בדברים של פחים מוטמנים זה סבבה באים ורוצים בפח המוטמן זה בכלל אחריות של הבניין, זה לא אחריות העירייה. אבל האם הוראה מסוג זה היא באמת הוראה 6

שמכבדת את התושבים על ידי כך שהם באמת פותרים אותם בכל מיני הסברים וטרינרים כאלה ואחרים והתושבים ימשיכו לסבול מהזבובים כי יש פה איזה הסבר וטרינרי על מוקדי דגירה וכיוצ"ב אבל הלכה למעשה הזבובים עדיין תוקפים את האנשים.

צביקה גנדלמן: אנחנו נעשה דיון בנושא הזבוב. הנושא הזה הוא רציני, ובסוף יש פה –

עו"ד טל אליהו: הם לא מגיעים לקומה .14 זה רק קומות קרקע מותקפים.

צביקה גנדלמן: עו"ד אליהו, אם נתחיל בציניות אנחנו נגיע למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם

עכשיו.

עו"ד טל אליהו: אם אומרים לתושבים אין ריסוס נגד זבובים, מה זה אומר?

צביקה גנדלמן: אני מבין שאתה רוצה לעשות שואו, אז בואו נגיע לשואו אחר כך.

עו"ד טל אליהו: בוא נגיד שגם בישיבה שלא היו הייתי שואל את זה. השאילתה הייתה לפני זה.

צביקה גנדלמן: זו התשובה. יש בעיה.

גדי אריאלי: אפשר להגיד אותו דבר בשקט. רק אני אומר אם יש בעיה בעיר, השאלה איך

מתמודדים. אם יש איזה אסטרטגיה בעניין הזה, זה לא שפתאום קם מישהו בבוקר וחצי עיר זבובים. יש בעיה כללית שאם יש איזה נוסחה לפתור את זה.

צביקה גנדלמן: אני תכף אתן התייחסות לבוריס להשיב. והתשובה חזקה שהיא באה אחרי שהיא

נבדקה אצל אנשי המקצוע ובוריס אם אתה יכול להעשיר בקצרה, אז תעשיר את החברים.

בוריס קוסינובסקי: התשובות שניתנו לתושבים שלא מרססים להם בבתים. תושב פונה למוקד אומר יש

לי זבובים בבית. הבעיה היא לא בבית שלו, הבעיה שהזבובים מחפשים מקום יותר קריר בקיץ, בחורף אין זבובים. המרסס שלנו אוגר פניות של תושבים באזור מסוים, מחפש מאיפה המקור. ההדברה היא לא נגד הזבובים, אין דבר כזה נגד זבובים. אין הדברה נגד זבובים, יש הדברה נגד מזיקים שנוצרים במיצי זבל, ברימות ושם עושים ריסוס. תושב מתקשר למוקד ואומר אצלו בבית יש זבובים, ברור שלא יגיע אליו מרסס הביתה. כל אחד יודע שאפשר לתלות איזה לוכד, זה הפתרון. המערכתי יש ריסוס נגד זבובים, נגד מזיקים.

החלטה מס' :353 במענה לשאילתה הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום ,18/11/20 רושמת המועצה לפניה תגובת העירייה שלהלן:

1. לתושבים נאמר כי לא מבצוע ריסוס נגד זבובים בתוך הבתים.

2. במקרה של ריבוי פניות באזור מסוים, מבוצע ניטור על מנת למצוא מוקדי דגירה

לנוכחות רימות וטיפול בהם.

3. בפחים מוטמנים מבוצעת הדברה לפי פניות מכיוון שבמוטמנים יש הצטברות של

נוזלים.

4. כאשר מדובר בזבובים בוגרים, הריסוס אינו משפיע סביבתית מכיוון שהזבובים

הם בעלי כנף והם יכולים לעבור ממקום למקום עד ל- 30 ק"מ.

5. בכל מקרה הריסוס מונע מזיקים שונים ובהם גם זבובים.

ב. הצעה לסדר.

מלכיאל אלבז המשנה לראש העיר הצטרף לישיבה.

1. היטל כבישים שדרות האביב –שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום .22.11.20

עו"ד טל אליהו: המשפט הראשון צריך להתחלף כי אנשים כבר אנשים קיבלו הודעות. נמסרו

לתושבים חלק מהם הודעות על מבנים גובלים בדרך האביב, על חילוף בהיתר כבישים. דרך זו נסללה על פי התחייבות אבהית של רשות מקרקעי ישראל בהתאם לפיתוח תכנית 1179 הגובלים לא קיבלו הודעות מקדימות על כך שיש ברצון העירייה לחייב התושבים, אלא מתחת כל עץ רענן שיפו ראש העיר וחברי המועצה את העירייה על היוזמה לסלילת כביש זה. כמו כן, ממש לאחרונה בסמוך להוצאת... התרברבו בעירייה על כך שמבנה תעשייה ואותו להשלים עבודות בשטח הציבורי שעוכבו תקופה ארוכה בעיקר בכניסות לבתים. אם התושב עומד אז מי בכלל עושה לו טובה בעצם?

ראשית ברצוני לבדוק האם טרם הוצאת התשלום נבדקו תשלומי דמי ההשתתפות?

כמו כן, האם ניתן לקבל מידע אודות עלות הביצוע? הצעתי הינה לבטל היטל זה לאור חוסר הבדיקה שעושים וחשיבותו של הכביש לפיתוח אזור מגורים של רשות מקרקעי ישראל, דהיינו תכנית 1179 שלא אמור ליפול על כיסיהם של תושבי בית אליעזר.

הצעתי הינה לבטל היטל זה. כמו כן, אני רוצה לפרט מספר דברים לפני שתגיע התגובה. ראשית אני רוצה להגיד שההסכם בין עיריית חדרה לרשות מקרקעי ישראל, ההסכם נחתם ב- 28.11.2015 בתשובה של העירייה נאמר שהיה פרסום כבר בשנת .2010 התאריכים קצת לא מסתדרים, למה? אם ב-2010 הודיעו שהם סוללים, איך ידעו שסוללים אם עדיין לא נחתם הסכם? ז"א איך בכלל הקורלציה בין התאריך של רצון לקרוא לזה רחוב ציבורי, או לחילופין מי ידע ב- 2010 איזה הסכם ייחתם מול רשות מקרקעי ישראל ב- .2015 לכן המרחק הזה של השנים קודם כל מעלה תהיות.

כמו כן, נמסר שנמסרו הודעות לתושבים וכיוצ"ב בשנת 2010 מבדיקה שערכתי אף תושב שגובל בשדרות האביב לרבות מוסדות כמו קרן היסוד, הסתדרות וכיוצ"ב. אף אחד לא קיבל מעולם הודעה על כך שהולכים לסלול שם כביש. ולכן גם ברחובות המקבילים, דהיינו רימונים, כ"ט בנובמבר וכיוצ"ב או רחוב הנורית, אף אחד לא ידע שעוברים לחייב. לכן כל הנאמר בתגובה לגבי זה שהודיעו לאנשים, אז חלקם אפילו נמצאים פה, אפשר לשאול אותם. אז הדבר הוא לא רלוונטי, לא ריאלי ולא אמתי בלשון המעטה. זה בהיבט הזה. כמו כן, אני רוצה פשוט להפנות, לא כולם מחזיקים את החוזה. החוזה הוא כפי שאמרתי נחתם ב- 2015 בין עיריית חדרה, זה היה הסכם משולש שנחתם בין עיריית חדרה בין חדרה לרשות מקרקעי ישראל שקובע על פי סעיף 21 כולו, כל הסעיפים א',ב', ג', ד', ה', ו', לרבות כל הסעיפים שכל העבודה תתבצע על חשבון רשות מקרקעי ישראל בלבד. ועיריית חדרה לא תהיה מעורבת בתשלומים.

לכן, נוצר פה מצב פרדוקסלי סוג של סגה שבעצם רשות מקרקעי ישראל באה מרימה כביש כדי לקדם פרויקט מגורים שלה ב- ח.ד 1179 ועכשיו רוצים שהתושבים של בית אליעזר, אנשים בני 80-90 שמעולם לא ידעו שהולכים לחייב אותם, ועוד אמרו להם 8

בחצי שנה או שנה אחרונה עוד אמרו להם בכל מיני ישיבות, פגישות וסרטונים למיניהם, אמרו להם סוללים לכם פה את דרך האביב, הכל על חשבון רשות מקרקעי ישראל. אף אחד לא יחייב אתכם. בעלי מקצוע, אנשים מתוך המערכת בישיבות לא נעים להגיד, אבל הוקלטו על ידי תושבים שאומרים שלא יחייבו אותם. יכול להיות שגם אותם אנשי מקצוע שאמרו את זה, באמת אולי אמרו את זה בתום לב וכו'. אבל, יש פה טעם נפגם חברים. לא יכול להיות שבאים באמצע היום, שולחים לאנשים שלא יכולים לסיים את החודש. או אני אקרא לזה אנשים מן הישוב. 100,000 ₪ או 70,000 ₪. 100,000 ₪ תשלומים על כביש שקל וחומר עוד פעם אני אומר שאלה מ- כט'

בנובמבר וברימונים ובנורית, בכלל לא גובלים בכביש. הם נמצאים בכלל במקום אחר. [צעקות – לא ניתן לתמלל].

עו"ד יניב דרי: אני מבקש, אני רוצה לתת לכם רשות דיבור. [צעקות – לא ניתן לתמלל].

קהל: אתה תקשיב לי.

עו"ד יניב דרי: אנחנו רוצים לפתוח את זה לדיון.

קהל: אני רוצה לפתוח את זה. תודה. לא יתכן שכביש שנבנה לא על ידי העירייה שטח שאינו שייך לעירייה שנקבע על ידי רשות מקרקעי ישראל אתם באים בוקר אחד, ודורשים מאתנו התושבים, אנשים בפנסיה. אני זוג צעיר אימא לילדים, בימי קורונה שכולם יודעים שבימי קורונה אנשים יש מצב שמחר לא יהיה להם פרנסה. אתם מעיזים לבקש מאתנו מאות אלפי שקלים. באיזה רשות? תחת איזו כותרת אנחנו לא נשב על זה בשקט. הכביש הזה לא... ההורים שלי, הכביש לא נושק לבית שלהם. הכביש הזה לא נוגע בבית שלהם. ההורים שלי מוצפים בחורף. ועל זה משלמים? על מה? על האוטו שלי ששקע והעירייה לא הסכימה להוציא אותו, ואין לי כביש, ולא יהיה לי כביש כי אני לא נושקת בכלל לכביש. על מה אני משלמת? אנחנו לא נושקים לכביש, אנחנו לא מקבלים מדרכה, אנחנו לא מקבלים כביש, אנחנו לא מקבלים כלום. על מה אנחנו משלמים? אנחנו לא נשלם לכם שקל. גנבה לאור יום, אנחנו לא נשב על זה בשקט כל השכונה. אתם רגילים שבית אליעזר הוותיקה יושבים בשקט. אתם רגילים שהתושבים הוותיקים של בית אליעזר הם אנשים טובים שלא נכנסים למאבקים.

מורידים את הראש ועושים את מה שאומרים להם. הפעם זה לא יקרה. אנחנו נילחם בכם עד הסוף, אתם לוקחים מאתנו כספים. זו גנבה לאור יום. כביש שלא אתם השקעתם את הכסף. כביש שהובטח לנו בנספח פגישה... אתם צריכים להגיד תודה לכביש שעושים לנו. תתביישו.

עו"ד יניב דרי: אנחנו בתוך דיון מועצה. [מדברים ביחד- לא ברור].

גדי, תן לי להגיד איך ננהל את הדיון הזה. אני מבקש. יש הצעה לסדר, אנחנו רוצים לעזור. אבל אני רוצה להסביר איך ננהל את הדיון הזה. טל אליהו מציג כרגע את ההצעה לסדר. תנו לי בבקשה להסביר איך הדיון הזה יתנהל אחרת יהיה בלגן. עו"ד טל אליהו יסיים את ההצעה לסדר. לאחר מכן תבחרו נציג של התושבים, לפנים משורת הדין, כי בד"כ אין השתתפות. אבל בגלל שאנחנו כבר בפנים וזה נושא רגיש, תבחרו מישהו, יציג את העמדה של התושבים.

גדי אריאלי: רוצים לקחת מהם כל אחד 100,000 ₪, מה זה קשור לוועד? תפסיק לבלבל לנו את

המוח, לא וועד. תן לבנאדם לדבר.

עו"ד יניב דרי: גדי אתה מכיר, אנחנו רוצים לתת להם אפשרות לדבר.

גדי אריאלי: כן, אבל אתה רוצה לעשות סדר? לפנות לוועד.

עו"ד יניב דרי: אני אומר שמישהו מהם שיבחרו שיציג את הטיעונים.

גדי אריאלי: אף אחד לא יבחר, מה נעשה בחירות? תביא את יוסי פרחי שישדר את תוצאות

הבחירות? מה אתה מבלבל את המוח.

עו"ד יניב דרי: אבל הם מסודרים. הנה הם מסודרים, לא צריך את הטובות שלך.

גדי אריאלי: תמחק להם את התשלומים הכל מסודר.

עו"ד יניב דרי: אין בעיה גדי, אתה רוצה אתה יכול לשלם במקומם. [צועקים – לא ברור].

יקבלו את התשובות עד הקצה. גדי, בוא אני אתן לך משהו ללמוד. כשהיה מקרים כאלה בעבר, לא אתה ולא טל עזרו לתושבים. אני הלכתי ועזרתי לכט' בנובמבר, ועזרתי לקוטלר, ועזרתי לסמילנסקי. אני לא צריך את ההטפות שלך. תשב בבקשה.

לא צריך. שב בבקשה ואנחנו מנהלים דיון. יש אפשרות לצעוק, ויש אפשרות לעזור להם. אנחנו רוצים לעזור להם, לא רוצים לצעוק.

גדי אריאלי: אז תעשה סדר.

עו"ד יניב דרי: אבל אתה מפריע לי לעשות סדר. הסדר הוא כזה, עו"ד טל אליהו יסיים את הצגה של

הדברים לאחר מכן נציג התושבים יציג את העמדה שלו. לאחר מכן, כל חבר מועצה שירצה יגיד את דעתו בעניין. צוות מקצועי יוכל להתייחס לדברים האלה. בסוף אנחנו נסכם את הדיון ותהיה הצעה לסדר הצבעה. אני אומר מראש, ההצעה לסדר ולא משנה מה תהיה ההצבעה היא לא סוף האירוע. אתם רק, אם אתם רוצים לברר את זה ואנחנו נעזור, אין פה אנשים שלא רוצים לעזור. אנחנו נעזור בשביל לברר את הדברים, וגם במקרים שהיו בעבר כמו בסמילנסקי, כמו בקוטלר, כמו בכט' בנובמבר אחרי בירורים יש תוצאות חיוביות לפעמים לתושבים. [צעקות בין יניב לגדי]. אני מסביר איך הדיון הזה הולך להתנהל. בסדר גמור.

עו"ד טל אליהו: כפי שאמרתי החיוב הראשוני ב- 2010 בכלל היה ב תכנית אחרת שנקראת ח.ד. 937

ז"א שבכלל מקדמת דנן אף אחד לא התייחס ל תכנית שנקראת ח.ד. .1179 ח.ד. 1179 התחילה זה תכנית שהסכם הפיתוח שלה נחתם ב- .2015 ז"א לכאורה כל התשובות של העירייה לגבי הודעות, פרסומים, וכיוצ"ב זה בכלל לא רלוונטי כי התושבים בכלל לא ידעו שהולכים לחייב אותם. ז"א אמרו להם, אנחנו עושים את שדרות האביב אבל אף אחד לא אמר להם אנחנו באים לחייב אתכם בסוף התהליך. כולם אמרו, אוקי, הכביש הזה, גם כולנו יודעים את זה דרך אגב שהכביש הזה נבנה רק מסיבה אחת, כי המנהל רצה למכור את המגרש ב תכנית ח.ד. 1179 השאלה הנשאלת עכשיו יניב, האם גם התושבים שגרים ב- 1179 ישלמו על הכביש כן או לא?

קהל: שילמו הסכם פיתוח. אתה כעו"ד מכיר. יש הסכם פיתוח, שילמו את ההוצאות.

עו"ד טל אליהו: אבל בהסכם, לא בהסכם פיתוח שאתם עשיתם. כתוב פה, כתוב בהסכם בסעיף 21

שיש תשלומים שישולמו בנוסף למה שהרוכשים שילמו. ההסכם שעיריית חדרה חתמה עם רשות מקרקעי ישראל לא פותר את הרוכשים.

קהל: שאלת שאלה אחרת, האם הרוכשים באותו מתחם של רמי שילמו את הפיתוח, שם אתה יכול לראות את התשובה בהסכמי החכירה שהם זכו, והם שילמו את הפיתוח.

עו"ד טל אליהו: אבל דבר אחד אתה שוכח להגיד שכל העילה שנולדה כתוצאה מההודעות שנשלחו,

רק נשלחו בשבוע האחרון. צד אחד שלכם גם לא ידעו שהולכים לחייב את שדרות אביב. לכן יש פה איזה שהוא טעם נפגם, כי אם תושבים לא יודעים בכלל שהולכים לחייב אותם ומספרים להם סיפורים שהולכים לעשות כביש, והולכים לחצות את בית אליעזר מדרום לצפון והכל בסדר, איפה כל העניין? זה דבר אחד.

דבר שני, אני חוזר לנקודה מי שמימן את הכביש הזה מתחילתו ועד סופו על מנת לקדם את ה תכנית הזו בסופו של דבר, זו הייתה רשות מקרקעי ישראל. אחרת היא לא הייתה חותמת. אני רוצה להזכיר לנוכחים פה, אולי בודדים יודעים את העניין, שבסופו של דבר הפרויקט הזה יצא רק כי מי חדרה הסכימו לקבל אחריות על תשתיות מים וביוב. בגלל זה ה תכנית הזו התעכבה שנים רבות. אז היא בסופו של דבר גם קיבלו אחריות. וגם מאידך באו ואמרו, אנחנו נממן את הכביש. אתם בצד, הנה זה הסכם, סעיף 21 להסכם שנחתם. מי שאחראי על התשלומים והביטוחים והאחריות והנזיקין וכו', זה רשות מקרקעי ישראל. עיריית חדרה בכלל לא צד לעניין, היא רק חתמה, למה? כדי לקבל כמפקחת את הכביש הזה בסיומו של דבר. אז בשביל מה עיריית חדרה חתמה על ההסכם הזה? רק בגלל סיבה אחת שמהנדס העיר צריך לאשר את העבודות בסיומן. זה הכל. זה כל האחריות של עיריית חדרה בהסכם הזה.

ולכן אני אומר, יש פה שגה ואני לא רוצה להיכנס לכל המינוחים המשפטיים, עשיית עושר שלא במשפט. כל המינוחים המשפטיים האחרים שכולנו מכירים אותם. אי אפשר לחייב תושבים על משהו שהעירייה לא שילמה. זה לא צודק, זה לא מוסרי.

עזבו את חוק העזר ועזבו אתכם כל מיני פלצופים אחרים. זה לא הוגן, זה לא מוסרי וזה הכל בסדר כל עוד זה לא יוצא מהכיס של אף אחד מהיושבים בשולחן הזה. אבל כשזה עובר לשולחן ההוא או לשכונה ההיא זה אחרת כבר. לכן אני אומר, עיריית חדרה צריכה, יש סיטואציות בחיים שצריך להגיד, עוצרים, אנחנו בואו נבדוק את עצמנו, האם רק להעשיר את הקופה שלנו עכשיו בעוד 7-8 מיליון ₪. דרך אגב, אני לא יודע אחד הדברים ששאלתי וביקשתי, אוקי מטעמי צנעת הפרט וכו' לא רצו להעביר לי, זה בסדר. לא נעמוד על המקח. אבל העניין הוא של דמי ההשתתפות. מישהו בדק, בתשובה של עיריית חדרה כתוב נבדקו כל דמי ההשתתפות. אני יודע שיש אנשים ששילמו שם כבר, ז"א שלא בדקו הכל. תשמע, לגבות גם דמי השתתפות זה לא בדקה אחת, צריכים להוציא את כל תיקי הבניה מקדמת דנן כדי לבדוק תיק, תיק. מה זה ב- 24 שעות היה עובד אחד בעיריית חדרה שהספיק לעשות את כל הבדיקות האלה?

לכן אני אומר, גם כשמוציאים חיובים תבדקו תיקים לא צריך להפיל על אנשים מסכנים רעם ביום בהיר בתקופה העכורה הזו תשלומים כאלה. בואו נגלה חמלה, בואו נהיה אנחנו האנשים שבאמת מנהיגים את העיר לפעמים בסיטואציות מסוימות, לחשוב פעמיים לפני שאנחנו עושים צעדים כאלה. ואני חוזר עוד פעם, כל עוד זה לא יוצא לאף אחד מהכיס, אז סבבה. אבל כשזה יוצא לאנשים מבוגרים, ויוצא למשפחות בתקופה הזו, זה לא דבר של מה בכך. לאור הדברים האלה אני חוזר ואומר, אני מוצא לנכון להציע את ההצעה לסדר לבטל את התשלומים או לחילופי חילופין לקחת פסק זמן, לעצור את כל החיובים שנשלחו לתושבים על מנת לעשות עוד בדיקה על מנת לראות באמת אם אפשר לחייב את תושבי בית אליעזר ברחובות הספציפיים שנושקים לשדרות האביב בתשלומים. אני לא רוצה, עוד פעם, יש עוד שני מוסדות 11

גדולים דרך אגב שאמורים לקבל את החיוב. אני לא יודע אם הם יקבלו את החיוב, זה קרן היסוד בגלל מרכז קליטה, וההסתדרות בגלל המבנה של פרטנר שגם הם חלקות גובלות. אני לא יודע אם יקבלו או לא יקבלו, אבל זה גם משהו שצריכים לקחת אותו. בסופו של יום אני אומר שוב ואומר, אנחנו צריכים ארגון שמנהל באמת, מנהיג את העיר. אנשים פה ברי דעת, בואו תעצרו את הסוסים. בואו נחשוב שוב, האם אנחנו באמת רוצים להטיל על תושבי בית אליעזר את התשלומים האלה שבסופו של יום לא יצאו מקופת הפיתוח של עיריית חדרה, אלא יצאו אך ורק מרשות מקרקעי ישראל שהיא רשות ממשלתית שהיא סללה את הכביש, ובנתה אותו. לכן, יניב אם יהיו עוד דברים אחר כך אני אענה.

עו"ד יניב דרי: אני רק הבטחתי, קודם כל נציג התושבים.

קהל: קודם כל לגבי שדרות האביב, ביום חמישי בלילה קיבלתי טלפון מאחד התושבים שהוא ראה באינטרנט ושלח לי. קודם כל עצוב לי, ממש עצוב לי. שדרות האביב אין שם בתים שהכניסה אליהם היא משדרות האביב. ז"א אני לא רואה למה צריך לחייב אותם בכלל? עכשיו, מדובר שם משפחות קשות יום. מדובר על ילדים יתומים. מדובר על מבוגרים, פנסיונרים. היינו בסיורים לא עם חבר אחד, ולא שניים. היינו בסיורים, וגם תושבים שאלו האם יחויבו? אמרו להם לא, ופתאום לקבל 70 – 100 גם 130,000 ₪ זה מטורף. זה לא שיש, שהולכים לעשות להם כביש או מדרכה, לא הולך להיות להם שום כביש או מדרכה. ז"א כל הבתים בשדרות האביב, כל כט' בנובמבר כאילו שני בתים, רחוב הרימונים, רחוב הגת, ז"א המדרכות שלהן לא גובלות עם הכביש.

קהל: אין לנו קשר אל הכביש. אני ותושב אחר שמגיע מרחוב אחר אנחנו אותו דבר, משתמשים בכביש. אני שגרה הצידה הכביש לא נוגע בבית שלי. אני לא גבולית עם הכביש. אני לא כלום. לא עושים לי מדרכה, לא כביש. על מה אנחנו משלמים? על איזה פיתוח? ואני אחזור ואגיד על ההורים שלי שכל חורף טובעים בשלוליות ואגמים שלא יתקנו להם? עלי שהאוטו שלי שוקע בתוך החול בגלל שבירת הכבישים ולא מתכוונים לתקן את זה? על מה אני משלמת? יתרה מזו, אני חוזרת ואומרת את מה שטל אליהו אמר, העירייה לא שילמה שקל. היות ולא מימנתם את הכביש, אנחנו לא מצליחים להבין למה אנחנו צריכים לממן אתכם בחזרה.

צי'קו אנוקנין: אני רוצה לשאול אותך שאלה שמאוד מפריעה לי. אני מדבר בשם ראש העיר ואיזה

חברה מועצה אמר לכם שאתם לא משלמים פה כסף? זה מה שמעניין אותי. אני חייב לדעת את זה.

קהל: אני אומרת שהיינו בסיור, שאלו חברי מועצה.

צי'קו אנוקנין: לא, מי אמר לכם את הדבר הזה? חשוב שתעלו את השמות פה עכשיו וכרגע?

קהל: הבנאדם הזה לא נמצא פה כדי שנאמר. יש שיחות מוקלטות.

צי'קו אנוקנין: אתם שמעתם את זה מראש העיר?

קהל: לא ראש העיר.

אנחנו לא אמרנו שראש העיר אמר.

צי'קו אנוקנין: לא, אני רוצה את השמות של חבר מועצה.

עו"ד יניב דרי: אני מבקש רגע לפני שאנחנו נמשיך את הדיון. [מדברים ביחד- לא ברור].

קהל: יש לי שיחה מוקלטת של אחד מבעלי תפקידים שחד וחלק אמר.

עו"ד יניב דרי: לא ניכנס לעדות שמועה עכשיו.

צי'קו אנוקנין: אני יכול לקבל את זה אחר כך?

קהל: ניר היה איתי בסיור, ניר לא שאלנו אותו? ולא אמר לנו? [מדברים ביחד].

עו"ד יניב דרי: אני רוצה שניה לבקש התייחסות מקצועית. שרון או נדב. שרון תתחילי את.

עו"ד שרון שרוני: אני רוצה להזכיר משהו, כל הזמן חוזרים ומנסים להסביר את השיטה החדשה של

ההיטל, זה כל המהות של הדבר הזה. שיטת ההיטל בניגוד לתנאי השתתפות בעבר, כל רחוב היה גובל בכביש והיו לוקחים את עלות הכביש ומחייבים את התושבים, וכמובן שאם המדינה הייתה מממנת או גורם אחר אז התושבים לא היו משלמים.

וכך זה התבצע. כל רחוב בצורה נפרדת, עם התושבים שגובלים. בעקבות טענות של תושבים, תלונות שנמצאו מוצדקות וגם ברמה ההגיונית היו מוצדקות, שבהם למשל רחוב תושבים שגובלים ברחובות מאוד, מאוד רחבים, מאוד, מאוד עם עלויות מאוד גבוהות נדרשים לשלם עלות מאוד גבוהה לעומת רחובות משניים, קטנים וצרים.

מקומות שבהם המדינה מממנת אז אותו רחוב לא משלם לעומת מקום אחר שהתושבים ממנים, אז התושבים משלמים. בעקבות הטענות של חוסר שוויון שינו את השיטה בכל הארץ, במקום דמי השתתפות שבהם באמת כל כביש נבחן ביחס לתושבים שגרים בסמיכות אליו, זה שיטת ההיטל. שיטת ההיטל אומרת כמו הדבר הזה: כולם משלמים על כל הכבישים בעיר. מה שעושים, עושים תחשיב של כלל העלויות של כל העיר, ממש כל הכבישים מחלקים אותם למטר בניה ומטר קרקע ומה שיוצא זה תעריף לכל תושב בצורה שוויונית. זה שאני נוסעת ברחוב הנשיא, זה לא אומר שרק הגובלים ברחוב הנשיא משלמים על רחוב הנשיא. כולם נוסעים בכל הכבישים ולכן לצורך השוויון זאת השיטה. עכשיו, מה קורה בעלויות מדינה? בתוך ההיטל מי שיבדוק בנהלים של משרד הפנים איך מחשבים את ההיטל, יש פרק שאומר שכל העלויות החיצוניות שהן לא עיריית חדרה, בוודאי המדינה יילקחו בחשבון ויפחיתו את כלל העלויות לעיר. יש ממש סעיף שמתייחס לזה. כמובן שזה לא סכומים מדויקים, כי הכל הערכות גם עלויות, אנחנו צופים פני עתיד. אנחנו בד"כ עושים את זה על החמש שנים הקרובות ולכן יש עלויות מה שאני מבינה פחות או יותר, אני לא בדקתי את זה, אבל הבנתי שזה בסדר גודל של בערך %30 מעלויות מופחתות בעלויות שהם גורמים חיצוניים מה שיוצר מצב שבשבר הזה של לחלק את העלויות למטרים התוצאה יוצאת יותר נמוכה. אז מי שמרוויח, וכן לוקחים בחשבון עלויות של מדינה אבל אומרים מי שייהנה מהעובדה שהמדינה מממנת חלק מהעלויות הם כל התושבים, באמצעות זה שההיטל הוא יותר נמוך. כי אם אנחנו נגיד שכל הכבישים שנסללים על ידי המדינה, אותו רחוב לא משלם, אנחנו בעצם מייצרים אפליה שיש מי שמשלם עבור כל העיר, ויש מי שלא. ולכן כדי למנוע את זה, מכניסים את זה לבסיס ההיטל. זה בשיטה. לכן זה נלקח בחשבון, כל העניין הזה של הסכם בינינו לבין המנהל הוא הסכם לצורך הביצוע. הוא לא רלוונטי לחוק העזר, חוק העזר מחייב בכל מקום שיש סלילה ואדם גובל, הוא משלם לפי הוראות חוק העזר. לא כתוב שאם זה כספי מדינה אז הוא לא משלם וכו'. זה כמו שאמרתי נכנס לבסיס התחשיב. כל תושבי העיר אמורים ליהנות מהמתנה הזו. לא רק תושבי הרחוב הגובל, שאחרת פספסנו את כל הרעיון של שיטת ההיטל לעומת השיטה הקודמת שהייתה שיטה מפלה זה דבר 13

אחד. דבר שני, פרסומים לתושבים. אין חובה בחוק העזר לפרסום פרטני לפני ההודעות על החיוב. לפי חוק העזר יש פרוצדורה מאוד מסודרת שיש פרסום של המועצה, אבל אין בעיה עם זה שהחלטת המועצה הייתה הרבה לפני. כל עוד לא שלחנו את החיובים, אלא שלחנו את החיובים רק לאחר שהוצאה תעודת מהנדס על התחלת עשייה, החיוב הוא רלוונטי לתעודת המהנדס, לא למועד פרסום של המועצה. אבל תעודת המהנדס יצאה ב- 2019 –

גדי אריאלי: אבל בזמנו היו פרויקטים שסללו כבישים למשל רחוב בבית אליעזר. ולא שלחו שום

חיוב לאף אחד.

עו"ד שרון שרוני: עוד פעם, אני לא יודעת. אני מדברת ברמה העקרונית. אני רוצה להזכיר משכך כשעשו

את בני ביתך כל תושבי רחוב כט' בנובמבר קיבלו חיובים ולא היה כזה. קיבלו חיובים שלדעתי, וחלקם הם עדיין קיימים עד היום. אחרי זה באנו בדין ודברים עם כל תושב, בגלל שאנשים לא שילמו אז ההיטלים טפחו למאות אלפים והגענו דרך פרוצדורה שקבועה בחוק, של מחיקת חובות, הגענו לאיזה שהם הסדרים בפרוצדורה מאוד מסודרת ואישור משרד הפנים. אבל גם כל רחוב כט' בנובמבר שהם לא היו בבני ביתך קיבלו חיובים.

גדי אריאלי: זה לא כל הרחוב, זה רק חלקו.

עו"ד שרון שרוני: לא כל הרחוב, הרחובות שגבלו בכבישים החדשים. אני אענה על הכל.

גדי אריאלי: הם גם עשו את זה בגלל שהבתים החדשים...[מדברים ביחד].

עו"ד שרון שרוני: גובה ההיטל, הסכומים הם רלוונטיים לפי שטח, לפי החוק. חוק העזר זה מתמטיקה,

לוקחים את החלקה, רואים כמה שטח קרקע, כמה שטח בנוי ועושים מכפלה. זה חוק העזר. אין פה משחקים. מי שקיבל סכום, הסכום הזה הוא תוצר של מכפלה של חוק העזר. זה לא שיש סכומים שקשורים בעלויות. הם לא רלוונטיים, זה התעריף של חוק העזר.

הדבר האחרון, לתושבים, אנחנו מקבלים הרבה פניות בנוגע להיטלים ואנחנו נבחן כל פניה אם זה בקבילות. בוודאי שאי אפשר היום פה בישיבת מועצה לדון פרטנית לגבי כל פונה. אני רק יכולה להבטיח שכל פניה תיבדק בעשרים עיניים. בדקדקנות אם זה הגבילות, אם זה, אני אומרת דמי השתתפות, בדקנו לא נגבה. מי שטוען שהוא שילם אנחנו נבדוק את זה.

גדי אריאלי: למה לפני ששולחים את החשבון לא בודקים את זה? למה לא בדקתם את זה לפני

למה אתם שולחים חשבון בלי לבדוק דמי השתתפות.

קהל: אתם חייבתם 12 משפחות. 12 משפחות.

גדי אריאלי: מה הבעיה? אי אפשר היה לבדוק את זה? [מדברים ביחד].

עו"ד יניב דרי: אני רוצה להסביר משהו. אחד – באמת גם בחוץ וגם פה ויש דברים שצריכים בהכרח

להיבדק לעומק. יש דברים שאתם טוענים שהם צריכים לעבור איזה שהיא בדיקה מקצועית. [צועקים].

צביקה גנדלמן: הנה הפתרון, אתה מקבל אותו. רגע דקה. מי שיצעק לא יקבל. יש פתרון, יש הצעה

ליו"ר המועצה, תשמעו אותה.

עו"ד יניב דרי: לאור הדברים שהוצגו, יש דברים שצריכים להיבדק. אנחנו נתקלים בדברים האלה

פעם ראשונה פה, לכן, [צועקים].

תן לי להשלים שני משפטים. אני רוצה להגיד שאנחנו קודם כל מבינים את הכאב.

אנחנו גם נתקלים בזה בעוד מקומות. ראינו את זה גם בקדנציה הקודמת. גם בקוטלר, גם בסמילנסקי אנחנו מכירים את הבעיות האלה.

עו"ד טל אליהו: המקרה הזה יוצא דופן. פה המדינה מימנה הכל.

עו"ד יניב דרי: אני רוצה להסביר את העיקרון. לכן –

צביקה גנדלמן: טל לא צריך לצעוק, כמדומני שאתה היית סגן ראש העיר כשהמהנדס הוציא את

החיובים והכל. בוא נירגע. אז לא צעקת.

עו"ד טל אליהו: אל תגיד דברים לא נכונים. אתה יכול להגיד שחתמתי על ההסכם, אבל אתה לא יכול

להגיד שהייתי... [צועקים].

עו"ד יניב דרי: לכן אני אומר את זה לחברי המועצה, אנחנו נקיים על הנושא הזה ספציפית ישיבת

הנהלה עם כל הטיעונים של התושבים, עם הצוות המקצועי, אנחנו נבחן את הדברים האלה לעומק. אתם יכולים לרכז את הטיעונים להעביר אותם אלינו, דרך הועד. לרכז את זה ואנחנו נעזור לכם גם לרכז את הדברים האלה. אנחנו נקיים על זה דיון כדי שזה לא יהיה איזה החלטה. לא, אנחנו נעמיק בזה, נתעסק בזה ובסוף באמת נשתדל לעשות את המיטב כדי שאף אחד לא ירגיש נפגע או לא יפגע שלא כדין. לכן, אני מציע לאור הבדיקה הזו שאנחנו נסיר את ההצעה לסדר, ואנחנו נקיים על זה דיון. שמורה לך הזכות אחר כך להגיש את ההצעה שוב, אין בעיה.

עו"ד טל אליהו: אני נותן לך עצה חברית. הרי מה יקרה עכשיו? הם קיבלו את החיוב. מה יקרה? שאם

הם לא ישלמו, אתה תפתח להם מחר תיק הוצאה לפועל נכון?

צביקה גנדלמן: טל תנוח דעתך. לא יפתח תיק הוצל"פ עד שההנהלה תסקר את העניין.

עו"ד טל אליהו: אני רוצה את זה כתוב.

עו"ד יניב דרי: זה בפרוטוקול.

צביקה גנדלמן: זה בפרוטוקול. תרצה, תעלה את זה להצבעה.

עו"ד טל אליהו: להסיר אבל בהגבלות שאמרנו.

עו"ד יניב דרי: אמרנו את הדברים האלה.

עו"ד טל אליהו: תגיד את נוסח ההחלטה מתחילתה ועד סופה. לרבות הנושא של החיוב. אני ואתה

כבר לא יהיה במשחק, וישלחו להם עיקול לבנק.

עו"ד יניב דרי: לטובת הפרוטוקול, אנחנו נקיים דיון מקצועי סביב כל הטענות של התושבים בהנהלת

העיר, עם הצוות המקצועי ונקבל את כל המידע מכם וגם מהצוות המקצועי, כדי שאף אחד לא יפגע שלא כדין. עד לדיון הזה שאמור להיות בישיבת הנהלה הקרובה, כן, לא יצאו עיקולים לאף תושב. אני מבקש להצביע.

מי בעד להסיר? פה אחד.

החלטה מס' :354 במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום ,22/11/20 מחליטה המועצה להסיר את ההצעה מסדר היום עד לבדיקת טענות התושבים כפי שיעשה בדיון שתקיים הנהלת העיר מול הצוות המקצועי. עד אז לא יינתנו עיקולים לתושבים.

אושר פה אחד

מלכיאל אלבז המשנה לראש העיר עזב את אולם הישיבות.

ג. ביטול שטחי הפקעה לתכנית חד'813ב'גוש ,9060 ח"ח 20.21.22.24.25 בגוש ,7731ח"ח .55

אינג' נדב הדר: ביטול שטחי הפקעה לפי תכנית חד' ,813 רחוב יגאל בבית אליעזר. יש לנו חלקות

בבעלות רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל. בוצעה הפקעה לייעוד דרך ההפקעה הזאת היא מיסודה טעות מאחר ומדובר בשטח למגורים ב'. ולכן אנחנו מבטלים את ההפקעה. לצורך העניין נדרש אישור המועצה.

עו"ד יניב דרי: שאלות?

עו"ד טל אליהו: אני רוצה לשאול. במקור שההפקעה נרשמה היא נרשמה אצל רשם המקרקעין או

שזו הייתה הפקעה על פי תב"ע? במקור של ההפקעה מה היה אמור להיות ייעוד הקרקע במקור?

אינג' נדב הדר: טל, כרגע אני לא יכול לענות לך. אם היית פונה אלי לפני הייתי נותן לך תשובה

מסודרת. עשינו פה פרוצדורה.

עו"ד טל אליהו: יניב תענה במקומו.

עו"ד יניב דרי: במסמך של שי נאור, אתה יכול לראות בסעיף .2

עו"ד טל אליהו: מי זה שי נאור?

עו"ד יניב דרי: מנהל מחלקת הנכסים ביום שהוציא את המסמך. תסתכל על סעיף 2 מתייחס לאיך

זה נרשם. יש לך התייחסות במסמך. אני מבקש-

עו"ד טל אליהו: מה היה המקור בתב"ע של ההפקעה למה אם מבטלים, אני מבין שמבטלים כי

רוצים לעשות שם דרך.

צביקה גנדלמן: שלחו לך חומר, תקרא אותו.

עו"ד טל אליהו: קראתי, לא הבנתי. ולכן שאלתי את יניב.

עו"ד יניב דרי: יש חוו"ד בדיוק על ההגדרה למה אנחנו [מדברים ביחד]. יש לך את זה פה, תסתכל

אתה תראה את התשובות. בדיוק אגב כשנרשמה ההערה לפי סעיפים 5 ו- 7 יש לך פה הכל. אני מבקש להביא להצבעה.

עו"ד טל אליהו: אנחנו מצביעים בעד, אנחנו רוצים לדעת למה.

מי בעד? פה אחד.

החלטה מס' :355 בהתאם למפורט בחוו"ד המשפטית מיום 9/6/20 מאת עו"ד סיגל אהרון – הלשכה המשפטית, ובהתאם למפורט בדברי ההסבר מיום 5/11/19 מאת עו"ד שי נאור מנהל מח' נכסים לשעבר, מחליטה המועצה לאשר ביטול שטחי ההפקעה הנ"ל.

אושר פה אחד.

חבר המועצה בנצי נורדמן עזב את אולם הישיבות.

ד. ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.

עו"ד יניב דרי: סעיף ד'.

דבורה עמר: אלימות נגד נשים. ערב טוב לכולם, אני דבורה עמר מנהלת הרשות לביטחון

קהילתי, למי שעדיין לא הכיר אותי. אז היום אנחנו בעצם מציינים את היום הבינלאומי למאבק באלימות במשפחה. היום הזה הוא יום כואב, יום קשה. רק בשנה האחרונה ומאז תחילת הסגר נרצחו 20 נשים. 20 נשים שלכל אישה יש שם, לכל אישה יש ילד, משפחה שהשאירה מאחור. במקום שבעצם היה אמור להיות המקום המוגן שלה ושל הילדים, אם היו לה ילדים, אז היא נפגעה והילדים נחשפו לאלימות הזו מדי יום. במקום הזה אנחנו נמצאים כדי לציין, אבל לא רק היום.

בעיריית חדרה לאור האירוע האחרון שהזדעזענו ממנו בקיץ שבו נערה בת 16 נאנסה על ידי 30 גברים, בזמן חופשה שלה. עיריית חדרה מנהל חבק"ל, חברה וקהילה בעצם הגענו להבנה שאנחנו צריכים לעשות משהו, אנחנו לא יכולים לעבור על סדר היום. בחשיבה משותפת יחד עם כלל הגורמים בעירייה שזה המרכז לשלום המשפחה ואגף הרווחה בניהולה של מאיה מוסקוביץ וויסמן, ובראשותה של רויטל פוקס יועצת ראש העיר במעמד האישה, פנאי העיר, מתנ"ס אולגה, מועצת הנוער העירונית וככה חטפנו אותם ברגע שהיו"ר החדש נקלט. הקמנו תכנית עירונית שהיא מחולקת לכמה חלקים שאני אדבר עליהם בקצרה. הדבר הראשון בעצם זה היום השקנו את ה תכנית על ידי אמנה עירונית שחתמנו עליה יחד כולנו ומי שעדיין לא, מוזמן לחתום. באמנה הזו בני הנוער בעצם אומרים לא לאלימות. אנחנו יחד שמים סוף לאלימות. אנחנו מוקיעים את זה מהמקום שלנו. בני הנוער היום, כמו שאנחנו יודעים, אנחנו נמצאים בתקופה של סגר. רוב בני הנוער נמצאים בבית תחת מסכים, בריחוק חברתי, בלי שום קשר לחברים שלהם. כל הזמן במרחב הוירטואלי, הם נחשפים שם להתנהגויות סיכוניות גם פורנוגרפיה, גם חרמות שהם נחשפים אליהם וזה המקום. והיום בני הנוער באים ואומרים, די אנחנו לא רוצים את זה.

אנחנו רוצים שביחד עם כל אחד שנמצא פה בעיר כל אחד מחברי המועצה שייקח אתנו חלק ונוציא את זה מתוכנו. על זה הם חותמים, ובעצם החתימה על האמנה הזו אנחנו יוצאים אחר כך ל תכנית בבתי הספר. תכנית חברות בזוגיות ללא אלימות בבתי הספר, שבעצם ב תכנית הזו הם לומדים על קשר שהוא קשר נורמטיבי, ועד קשר שהוא קשר פתולוגי. איך אנחנו מזהים את אותם חברות שהיא חברות טובה? מהם הסימנים לזהות את האלימות בקשר הזה, ואם הגענו למצב שאנחנו צריכים להיפרד אז איך עושים את זה גם בצורה נכונה? אז השנה הזאת בניגוד לשנים קודמות, כל בתי הספר העל יסודיים בעיר יעברו את ההכשרה הזו החל מכיתה ט' עד כיתה יא', המחנכות, הצוות החינוכי של בית הספר יעבור את ההכשרה, יעביר את השיח הזה אחר כך בכיתות ובסיום הפרויקט ובסיום התהליך בסוף השנה, גם הם יחתמו על אותה אמנה וכל בית ספר יהיה לו את האמנה הייחודית שלו בבית הספר. עוד דבר אחד נוסף שכיוונו אליו זה לא להתמקד רק בעל יסודי השנה, אלא כבר לרדת לגיל הצעיר יותר. גם בכיתות היסודי השנה שמנו דגש לנושא מיניות הבריאה בקרב הילדים וגם שמה הם יעברו סדרה של הכשרות 17

וסדנאות. זה בעצם הנושא המרכזי שמלווה אותנו לאורך כל השנה, גם בחינוך הפורמלי, גם בבלתי פורמלי, ככה כדי לתת לזה את הדגש והמקום הראוי. שומרות סף, חשבנו איך אנחנו גם מחברים בנוסף לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, איך אנחנו מחברים את הקהילה לתוך זה. שומרי הסף, מי אלה שומרי הסף שלנו בעצם?

זה יכול להיות כל אחד, זה יכול להיות השכן שלי, זה יכול להיות החבר שלי, זה יכול להיות השומר בבית הספר. כל אחד מהם יש את האפשרות לזהות סימני מצוקה אצל האחר. לכל אחד מהם יש את האפשרות למנוע את מקרה האלימות הבא. אז בשיתוף עם גורמים נוספים בעיר, מתנ"ס אולגה, פנאי העיר וקהילת השבות בחדרה התאחדנו יחד ואנחנו יוצאים במיזם חדש כבר בחודש הבא, מכשירים קוסמטיקאיות, כשאנחנו יודעים שהקוסמטיקאיות נפגשות על בסיס כמעט יום יומי ובאופן רציף עם אותן נשים. להן יש את האפשרות להכיר אותן, לדבר איתן, ואולי אפילו לזהות את אותה אישה שככל הנראה נמצאת בתוך מעגל אלימות. לחבק אותה, להכיל אותה ולהביא אותה למקום בטוח שיוכל לטפל. איזה שהוא גורם טיפולי שיחבק אותה, וייתן לה בעצם את התמיכה כדי לצאת מאותו מעגל. בחודש הבא אנחנו משיקים את זה. כבר יש היענות עוד לפני שיצאנו באיזה שהוא פרסום, יש לנו כבר מתעניינות קוסמטיקאיות שרוצות לקחת חלק בתהליך הזה שבסופו אנחנו נצא במיזם קהילתי שמדבר על המאבק באלימות במשפחה.

בהמשך אנחנו נרצה לגעת גם בנשים אחרות. שומרות סף אחרות שיכולות לתת את המענה כמו ספריות, מדריכות לאימהות, בלניות במקווה. כל אותן קבוצת נשים האלה יכולות להיות לעזר במאבק לאלימות במשפחה. הדרך הנוספת שלנו מחר, זה האירוע לעובדי עובדות העירייה. מחר בשיתוף ובהובלה של מנכ"ל העיר וראש העיר אנחנו נציין את האירוע הזה בזום בעקבות הקורונה ששם אנחנו נעלה הצגה שמדברת על הבעיה הזו של האלימות במשפחה. על אלימות פיזית, כלכלית, נפשית מינית זה למחר. אנחנו אומרים יחד עושים לזה סוף.

גדי אריאלי: אני חושב שנהוג בהרבה מקומות ובתחומים מסוימים אפשר שראש העיר פעם בשנה

יפנה לאנשים שהצילו כביכול בדיעבד עזרו למישהו במצוקה מסוימת. אם אתם מרכזים מבלי לפגוע בצנעת הפרט. שראש העיר יעניק אפילו איזה פרס למישהו שעזר לכם.

צביקה גנדלמן: גדי, הרעיון הוא נכון וצריך לבדוק אותו. בהחלט רויטל ודבורה תראו איך לקדם

את זה. אני רוצה מילה אחת –

עו"ד טל אליהו: תודה רבה, ולמרות כל הקשיים שיש בפרויקט הזה של עיר ללא אלימות, את עושה

עבודת קודש וישר כוח.

צביקה גנדלמן: יש עוד מישהו מחברי המועצה שרוצה לפרגן? אני מפרגן. לפני הפרגונים עם כל

הכבוד, אנחנו בעיקר השנה גם סביב העניין של הקורונה וגם סביב מקרה האונס שהיה באילת, נדרשנו ביתר שאת לדבר הזה, לאתגר הזה. האתגר המשמעותי לפחות שאנחנו סימנו אותו באופן מידי זה הטיפול בבני הנוער בבתי הספר ובתחום של ההסברה בניסיון לאתר את הפוטנציאל להידרדרות והתחום השני יותר באגף הרווחה זה כל מה שקשור לנושא של אלימות במשפחה, מקלטים לנשים מוכות וכיוצ"ב. יש היקפי פעילות מאוד, מאוד רחבים. היום אנחנו גם מציינים את זה גם 18

באופן סמלי, גם בבניין העירייה ראיתי גם במוסד לביטוח לאומי. הבניינים מוארים באדום. אני חושב שכל הסבר נוסף בעניין הזה הוא, צריך לדבר על זה, אבל יותר חשוב שצריך לעשות בעניין הזה ואני בהחלט שמח ורוצה שוב לציין גם את המנהל, אגף הרווחה את העיר ללא אלימות והרבה גופים שעוסקים בדבר הזה. את מחזיקת התיק למעמד האישה שתומכת מהכיוון השני ודואגת לתת את הגיבוי של הנהלת העיר. בסוף, בסוף זה בהחלט אתגר לאומי. זה אתגר עירוני, ואנחנו נשקיע את המשאבים למגר או לצמצם את התופעה הזו. תודה רבה לעוסקים במלאכה.

החלטה מס' :356 המועצה רושמת לפניה סקירתה של דבורה עמר - מנהלת הרשות לביטחון קהילתי לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים שחל היום בכל רחבי העולם.

כחלק מהתכנית חתמו חברי המועצה על אמנה הקוראת למניעת אלימות המשפחה.

מלכיאל אלבז המשנה לראש בעיר חזר אל אולם הישיבות.

ה. ציון שבוע בטיחות בדרכים.

עו"ד יניב דרי: ציון שבוע בטיחות בדרכים בבקשה ממלא מקום ראש העיר, ניר בן חיים.

ניר בן חיים: ערב טוב לכולם, נמצאים אתנו כאן יעקב זכריה ורונית גלעד שהם מהרלב"ג. אני

רוצה לציין כמה מילים לפני שהם יציגו לנו את ה תכנית של שבוע זהירות בדרכים להגיד כמה מילים על נושא שיתוף הפעולה עם הרלב"ג בתקופה האחרונה, מה עשינו, לאן הגענו. התקציבים שראש העיר נתן לנו לטובת הנושאים האלה בתקופה האחרונה עשינו שיתופי פעולה עם בתי הספר, רונית ויעקב תכף יציגו לנו את זה.

כמובן שהשנה החלטנו שנדב ליפשין הוא הפך להיות מנהל המחלקה במשרה מלאה, כשלפני כן זה לא היה אז צביקה קודם כל זה משהו שכן התכנסנו לטובת הנושא הזה. הקדשנו כמה תקציבים וגם השנה נלחמנו על כמה תקציבים לטובת הזהירות בדרכים. כמובן שהנחלנו את זה בבתי הספר. עשינו קמפיינים עם צביקה של שכחת ילדים ברכב, נסיעה בטוחה עם ממדי מהירות, עם קסדות לילדים ורונית ויעקב יציגו לנו כמה דברים בבקשה. אנחנו נתכנס באמת בזמן קצוב, כמו שסיכמנו לפני כן.

יעקב זכריה: ערב טוב, שמי יעקב זכריה ואני מנהל מרחב מרכז ברשות הלאומית לבטיחות

בדרכים. איתי נמצאת רונית שהיא מנהלת האזור, והיא בקשר עם העירייה. עובדת מול נדב. ובאמת תודה לניר ולנדב על כל הפעילות, על כל מה שנעשה פה בעיר. היינו פה בעבר גם בפגישות עם ראש העיר, ועם המנכ"ל כדי לקדם פה דברים. אנחנו מאוד שמחים ומברכים שהתקן של נדב באמת עבר לתקן מלא לעסוק בנושא בטיחות בדרכים. אנחנו לפני שבועיים ציינו את השבוע הלאומי לבטיחות בדרכים. כמדי שנה אנחנו מציינים את השבוע הזה והשנה אנחנו עסקנו בשני דברים, ואני אדבר על אחד מהדברים בהרחבה. השנה עסקנו בנושא של קמפיין מהירות ובנושא של העיר הבטוחה. אם נסתכל רגע נכון להיום מצב התאונות וההרוגים בארץ , אז נכון להיום יש 269 הרוגים זה פחות ב- 38 משנה שעברה. אנחנו יכולים לראות את זה לפי חתכים שונים, ואני אדגיש את המקומות שאין בהם ירידה. אנחנו יכולים לראות 19

שבתחום העירוני אין ירידה. יש 128 לעומת .120 אנחנו יכולים לראות שבהולכי רגל למרות שיש ירידה יש עליה באזרחים הוותיקים, ואנחנו רואים שגם יש עליה ברוכבי אופנועים. אם נסתכל על העיר חדרה, אז אנחנו רואים שיש איזה שהיא מגמת ירידה בתאונות בשנים האחרונות. יש לנו פה את התאונות ב- 2017 עד ,2020 2020 הנתון נכון לאתמול והוא לא סופי. אפשר לראות שיש ירידה בעיקר בקלות לצד אולי עלייה קלה בתאונות החמורות. אפשר לראות את המגמה הזו גם במפגעים. אנחנו מדברים על כ- 300 מפגעים בשנת 2017 וכרגע אנחנו עומדים על 146 קרוב ל- 180 נפגעים בעיר. אם נסתכל על החמורות, אנחנו רואים פה מגמה הפוכה. דווקא מגמה של עלייה, חמורות זה תאונות קשות וקטלניות. ופה אנחנו רואים שהמגמה הפוכה, ולכן אנחנו נדבר על העיר הבטוחה. מהי תפיסת העיר הבטוחה? הרשות הלאומית יצאה ב תכנית שנקראת 50 עד 30 שהמשמעות שלה הפחתת %50 מהתאונות החמורות בערים, עד לשנת .2030 הנושא המרכזי ב תכנית זה נושא העיר הבטוחה. אם נסתכל על הנתונים מפה נבין למה בחרנו להתמקד בערים. אנחנו יכולים לראות שלאורך השנים העמודה הכתומה היא העמודה של הנפגעים החמורים בתחום העירוני אל מול התחום הבינעירוני. אנחנו רואים שבתחום העירוני לאורך השנים יש יותר נפגעים מאשר בבינעירוני. אם נסתכל מיהם הנפגעים בתחום העירוני, אנחנו רואים שזה הולכי הרגל, רוכבי אופנוע או רוכבי אופניים. אנחנו רואים ש- %70 ברמה הארצית, %70 מהנפגעים בתחום העירוני הם בעצם משתמשי הדרך הרגיל. אם נסתכל מה קורה בחדרה, אז אנחנו רואים בחדרה ש- %80 מההרוגים והפצועים קשה הם משתמשי דרך גיל. אם אנחנו נסתכל כמה נפגעו ברכב, אז אנחנו רואים רק 12 מהנפגעים הקשה ורק %12 הם נהגים ו- %8 הם נוסעים, שהרכב מגן עליהם. לעומת הולכי רגל, רוכבי אופניים, רוכבי אופנועים שבעצם עליהם אין משהו שיגן. מה אומרת התפיסה של העיר הבטוחה? בשתוקהולם במרס האחרון, בסוף פברואר האחרון התכנסו שרי תחבורה של כ- 100 ארצות ועסקו בנושא של בטיחות בדרכים. הם יצאו בהצהרה, סעיף 11 בהצהרה אומר את הדברים שרשומים פה לפניכם. אני אדגיש חלק מהם, מדברים על לפעול לשיפור השליטה במהירות הנהיגה. מדברים על חיזוק האכיפה, מדברים על חיוב מהירות נסיעה מרבית של 30 קמ"ש. ומדברים בסוף שמאמצים אלו הם חלק מהפעולות שיביאו לצמצום של מקרי המוות והפציעה מתאונות דרכים.

התפיסה באה ואומרת שהגורם שמעורב בתאונות הוא הגורם האנושי. רוב התאונות מי שמשפיע עליהם זה הגורם האנושי, זה האדם. התפיסה אומרת שהאדם כאדם לעולם יטעה. רק השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם על כל טעות שאדם עושה הוא צריך להיפצע קשה או להיהרג. האמירה היא שאנחנו צריכים לפעול, שגם אם התרחשה תאונה הוא לא ייהרג. זה בעצם התפיסה הבטוחה.

התפיסה הבטוחה לוקחת את האדם במרכז ואומרת, אם נדאג שהדרכים יהיו בטוחות יותר, הרכבים בטוחים יותר, האנשים בטוחים יותר וננהל את המהירות אנחנו נביא לכך שגם אם מישהו יפגע, הפגיעה בו תהיה קלה יותר. כדאי שזה יקרה ונהפוך את ההרים להרים בטוחות, אנחנו צריכים להפוך את הפירמידה. אם עד היום כשאנחנו מתכננים את התנועה בעיר, אנחנו מדברים על הזרמת תנועה 20

שהמשמעות לתת עדיפות לכלי הרכב, אנחנו מהיום צריכים לדבר על העדפת משתמשי הדרך הפגיעים. לתת עדיפות להולך הרגל או רוכב אופניים ורוכב האופנוע. אנחנו צריכים שתהיה תכנית מערכתית ולא טיפול של פלסטר אחרי כל תאונה. מה שצריך להיות במרכז זה הפחתת המהירות. לונדון, בלונדון יש תכנית שכבר מתקיימת למעלה מעשור וזה תכנית שהציבו בה גם יעדים די משמעותיים ואנחנו רואים שהם גם עומדים בה. ראש עיריית לונדון ב- 2018 לקח את ה תכנית הזו ושדרג אותה. הוא עומד בראשה, הוא מבין אותה והוא גם דואג שהיא תיושם בעיר. אפשר לראות שהם הלכו על אסטרטגיה של פעולה. הם קבעו יעדים שאפתניים, הם מדברים על חזון של אפס והדגש הוא מניעת טעויות אנוש. אפשר להתרשם מייעדים של הפחתה של %40 ויעדים שהשתדרגו עם הזמן. אנחנו רואים לתווך הקצר 2022 מדברים על ירידה של %65 בתווך הבינוני 20-30 מדברים על הפחתה של %70 ומכוונים ב- ,2041 אפס הרוגים ופצועים קשה בעיר. נמשיך הלאה, לא נלך רחוק ללונדון גם אצלנו בארץ עיריית תל אביב כבר נמצאת בהליך הזה. היא מדברת על היפוך הפירמידה, לשים את הולכי הרגל את רוכבי האופניים והמשתמשי דרך הפגיעים בראש ואחריהם התחבורה הציבורית, ורק בסוף הרכב הפרטי. הם גם קבעו יעדים שאמורים לבוא ולהמחיש את זה. אתם יכולים לראות מהמצב הקיים שהיום זכות הדרך היא %50 מזכות הדרך היא לכלי רכב פרטי. הם רוצים לרדת ל-

%30 מהדרך, לעומת זאת לעלות את זכות הדרך של הולכי הרגל, רוכבי אופניים והתחבורה הציבורית. מהירות, אנחנו יודעים שהמהירות היא גורם משמעותי בהתרחשות התאונה ובחומרה של התאונה. ולכן אנחנו מדברים על ניהול המהירות.

אנחנו אומרים שיש עליה של כל 5 ק"מ במהירות היא עלולה לגרום לכך שהתאונה תהיה חמורה יותר עד קטלנית. אפשר לראות את זה בגרף. אם אתה נוסע עד 30 קמ"ש ההחמרה היא עד %.10 גם כשאתה מגיע ל- 50 קמ"ש בעיר שזו המהירות המותרת בעיר, שימו לב לאיזה סיכוי של פגיעה קשה עד קטלנית אנחנו מגיעים, %80 ומעלה. לכן אנחנו מדברים על מדיניות של ניהול מהירות. אנחנו חושבים שצריכים לקבוע מגבלת מהירות בעיר. אנחנו צריכים, אחרי שקבענו את זה אנחנו צריכים לייצר דרכים שמסבירות את המהירות הזו. לא מספיק לקחת תמרור ולשים תמרור 30 קמ"ש. צריך שהדרך גם תגרום לנהג לנסוע 30 קמ"ש והיא צריכה להסביר לו את זה. צריך לפעול דרך החינוך, דרך ההסברה, דרך האכיפה ולייצר את כל הדברים האלה. אנחנו מדברים על שנת 2021 כשנה שבה הערים יקימו צוותים.

ראש העיר יוביל את הדבר הזה ויתחילו לבחון את המצב הקיים בעיר, ואיך הופכים אותה לעיר בטוחה מתוך כוונה שב- 2022 והלאה אולי אפשר להתחיל לפני, נתחיל ליישם את הדברים. זה דוגמא של גורמים שאנחנו חושבים שהם יכולים נכון שהם יהיו מעורבים בתחום הזה. ואני רוצה להראות סרטון קצר ולסכם. בבקשה.

צביקה גנדלמן: מה התפקיד שלך?

יעקב זכריה: מנהל מרחב מרכז ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

גדי אריאלי: יש לי שלוש נקודות. קודם כל, אתה לא שקללת את הנושא של הסגר בכל הנתונים

האלה. המדינה הייתה סגורה כמעט 3 חודשים, אז הנתונים הם קצת בסטייה. אם אתה תיקח ותשקלל את זה, תראה שהמספרים הם אחרים. זה אחד. דבר שני, זה 21

חזון שהם גם נותנים תקציבים. עיריית חדרה נותנת תקציב? אתם דואגים לתקציב.

דבר אחרון, אתה השווית ללונדון וארה"ב, חדרה לא היית פה קודם? לא ידעת שיש ויכוח, עכשיו סללו כביש, אז אנחנו בקטע של התהוות עכשיו. אם יש שילוב בין הדברים, קורלאציה בין התוכניות של העיר לבין מה שאתם ממליצים.

יעקב זכריה: לגבי הקורונה, לצערי לפחות בסגר הראשון לא רק שלא הייתה עם ירידה בתאונות

הקטלניות הייתה אפילו עליה. בין היתר בגלל הקורונה כי המעטים שנסעו בכבישים, ובעיקר הצעירים שבהם, נסעו מהר והרגו את עצמם. עדיין כרגע רואים ירידה, אנחנו עוד לא יודעים לקשור אותה לקורונה או לא, כי בזה שיש ירידה בהרוגים יש גם ירידה בנשואה וגם תשווה את זה למות הנשואה אז לא בטוח שזה מראה ירידה. יש לנו מחקר ספציפי לסגר הראשון, עוד לא עשינו לסגר השני. בסגר הראשון בהיבט של החמורות לא רואים ירידה. לגבי תקציבים, אז היה יום לאומי לבטיחות בדרכים הייתה ישיבת ממשלה שעסקה בנושא של בטיחות בדרכים.

המנכל"ית שלנו השתתפה שם והציגה את תכנית 50 עד .30 במרכזה תכנית העיר הבטוחה. הוגשה הצעת מחליטים בישיבת הממשלה שהודעה על הקמה של ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומנכ"ל משרד התחבורה. בקיצור, הודיעו על הקמת ועדה שתוך 4 חודשים תציג תכנית לאומית לממשלה. הנושא של העיר הבטוחה יהיה חלק ממנה. לגבי השאלה השלישית, ואולי דווקא בגללה אני פה. יש דברים שקורים בעיר שלא צריך לחכות לתקציבים שיבואו מבחוץ, בין אם זה רחוב שנסלל עכשיו מחדש בין אם זה שכונה שמוקמת מחדש או גם אם העירייה עושה עכשיו, אנחנו מכירים עיריות שעושות שיפוץ של רחוב כדי להחליף בו את הצנרת ואת כל מה שקשור בו, ואז גם סוללים אותו מחדש. בזמן שעושים דברים כאלה, אפשר לעשות אותם ביריעה של היפוך הפירמידה ולא להשאיר אותם במצב של העדיפות לרכב.

עו"ד טל אליהו: המצגת יפה מאוד, זה סקירה יפה מאוד, רק אני חושב שחסרה שורה אחת של

טכנולוגיות של ערים חכמות.

יעקב זכריה: גם זה נכנס שמה. יש עוד פירוט, לא הצגנו את הכל.

עו"ד טל אליהו: אני רוצה להקריא לך משפט ואחרי זה תגיד לי, אני אספר לך מי אמר אותו, ואחר

כך תגיד מה אתה אומר עליו. עיריית חדרה לא מוצאת שזה חשוב מספיק, ועל חשבון הילדים, על חיי הילדים וזו שערורייה בלתי נתפסת. אתה יודע מי אמר את המשפט הזה?

יעקב זכריה: לא.

עו"ד טל אליהו: אמרה את המשפט הזה מוריה מלכה שהיא במקרה הדוברת שלכם של הרלב"ג והיא

אמרה את זה על זה שעיריית חדרה סגרה את המגרש ללימוד על אופניים ששימש כ- אני בעצמי הייתי שם דרך אגב כילד, ל- 7,000 ילדים חנכו ברכיבת אופניים על המרגש הזה. לעניות דעתי היה תקציב מהרלב"ג לטובת הפעלת המגרש כי זה מה שמוריה אמרה, פניתי אליה גם. אבל עיריית חדרה לא השלימה את העלות בעניין, ולכן המגרש הזה נסגר. תגיד לי מה תגובתך בעניין הזה. והדבר השני שאני רוצה לשאול אותך, איך אנחנו מתמודדים עם העניין, אתה מראה את הגרפים, אני רוצה להביא לך את הנתונים שהיום חדרה היא במקום הרביעי מתוך 40 הערים הבינוניות 22

במדינת ישראל מבחינת תאונות דרכים. מה אתה מציע על מנת להגיע למצב טוב יותר? ושכל 8 תאונות שקורות בחדרה יש בהם גם, יש 8 תאונות לכל 1,000 תושבים.

לאור הנתונים הכואבים האלה, רציתי לשאול איך אתם מתמודדים עם העניין הזה של המגרעת השלישית, לאור מה שמוריה אמרה לא אני אמרתי, זה אתם אמרתם, ואיך אנחנו מתמודדים עם הנושא שחדרה נמצאת בפסגת הפירמידה מבחינת תאונות דרכים בין ה- 40 ערים הבינונית במקום הרביעי?

יעקב זכריה: אנחנו אישית מצטערים על סגירת המגרש היינו פה לא מעט פגישות כדי שהמגרש

לא ייסגר ובסוף עניינים של העיר והחלטות של העיר שאת חלקם ניסינו למנוע, לא הצלחנו. הביאו לסגירה. זה היה במתחם המשטרה כבר לא. העירייה מתפעלת את המקום.

עו"ד טל אליהו: ולמה לא הסכימו?

יעקב זכריה: ההחלטה היא לא שלנו, ההחלטה היא של העירייה.

עו"ד יניב דרי: טל תכף אני אענה על אחר כך. טל תכף אענה על זה גם כן, כי במקרה הייתי בכל

הנושא שלכם, אז אין בעיה אני אענה.

יעקב זכריה: החלק השני, השאלה מה אנחנו מציעים לעשות? בשביל זה באתי לכאן. אנחנו

מציעים להרים, לנהל את המהירות בעיר, להפחית את מהירות הנסיעה בעיר. לתת עדיפות להולכי הרגל ולמשתמשי הדרך הפגיעים, ובצורה הזו להפחית את התאונות.

גם אם יתרחשו התאונות הסבירות שהפגיעה בהם תהיה קלה יותר היא גבוה, כי אם רכב נוסף ב- 30 קמ"ש ופוגע בהולך רגל, אז הולך הרגל יפצע קל ולא חלילה יפצע קשה או ייהרג. זו בדיוק הסיבה. גם אם הוא קשיש, אזרח ותיק אז יכול להיות שגם במהירות נמוכה בו תהיה קשה.

ניר בן חיים: לגבי הנושא של המגרש. המגרש במשטרה שלוש שנים קודם לכן לפני בכלל שנכנסתי

לתפקיד בכלל למועצה, לא עבד והמגרש הזה נתן שירות לכל האזור בכלל שמסביב.

מה שקרה בתקופה האחרונה, ממש זלזלו בו וישבתי עם הסמנכ"לית שלנו ובנינו תכנית שמגיעה לבתי הספר, ואנחנו רואים את זה היום גם כן. רונית יכולה להעיד על זה. אנחנו מגיעים לבתי ספר. אנחנו לקחנו מתנדבים עם עלות של כסף כאילו גמלאים. יש איזה 8-9 גמלאים כאלה שמקבלים כסף, ואתה יודע טל זה היה בעמותה אצלך אני חושב הגמלאים האלה. פנאי העיר, הפרויקט הזה. אנחנו נותנים שירות, אני חושב, אני הייתי כמובן שמח שהמגרש הזה היה אבל –

עו"ד טל אליהו: מה הבעיה? למה אי אפשר לפתוח אותו? אני זוכר שאתה אמרת שכל שנה בגלל 70

או 80 אלף ₪ לא פתחו אותו.

ניר בן חיים: טל, אני לא ראיתי שאתה נלחמת על זה כשהיית בתקופה ההיא. עזוב. אני חושב

שאולי הצבעת אפילו לסגור אותו. דרך אגב, צביקה נתן לי בטיחות בדרכים אחריך לא לפני. זה לא היה אצלי לפני.

צביקה גנדלמן: זה היה אתגר.

ניר בן חיים: חברה, ראינו את הנתונים היום. אנחנו חושבים שאנחנו במגמת ירידה. אנחנו

נותנים פה, אנחנו מקיימים ישיבות עם המועצה של כל בתי הספר. אנחנו נכנסים לבתי ספר. אנחנו עושים סימולציות ודרך אגב, אני מזמין אותך יום אחד לראות.

אנחנו מדמים לתלמידים שלנו מה קורה כשהם בשכרות, מה קורה כשרכב מתהפך 23

שאי אפשר לפתוח את החגורה. אנחנו עושים דברים, אני אומר לך מהממים. נדב פה נמצא, הוא יכול להגיד לך את כל התוכניות שלנו. חברה אנחנו נכנסים עם קסדות לרוכבי אופניים. אנחנו עושים דברים שלא היו מעולם. ואני חושב שיישר כוח מגיע לתקציבים שניתנו בתקופה האחרונה, לפני כן זה לא היה אפילו מתוקצב.

גדי אריאלי: הוא אומר לך, הוא אומר צריך לאכוף גם מלמעלה וגם מלמטה.

ניר בן חיים: הכל. אנחנו יכולים להביא לפה מתקן על חלל שיבדוק. בנושא הזה אנחנו עושים די

הרבה לבטיחות בדרכים ואנחנו גם רואים את זה.

צי'קו אנוקנין: המגרש הזה יפתח בסופו של דבר?

צביקה גנדלמן: בואו נשמע את נבחרי הציבור. לפי ההתעניינות, יכול להיות שנעשה ערב עיון בנושא

בטיחות בדרכים לחברי מועצת העיר ואז ניתן להם את הזמן לשאול את כל השאלות ולנהל שיח.

צי'קו אנוקנין: ניר, אני חושב שאתה צריך לתת סמכויות ולהאריך את נושא הבמפרים. ברגע שיהיו

יותר במפרים בעיר, יהיו לנו כבישים פחות מסוכנים ויוכלו לנסוע גם פחות בזהירות. אני חושב שאנחנו חברי המועצה צריכים לבקש יותר סמכויות לניר, ושנושא הבמפרים וגם תקציבים קצת יותר גדולים. שנושא הבמפרים לא יעברו המון שלבים עד שמגיעים למקום. אז ניר אני חושב שזה נושא שצריך לעלות אותו.

יעקב זכריה: העניין הוא לא לבוא ולשים במפר, העניין הוא תפיסה. הבמפר המטרה שלו זה

להאט את הנסיעה, אבל יש גם דברים אחרים שיכולים לאשר את זה.

החלטה מס' :357 עפ"י החלטת ממשלה מציינת מדינת ישראל מידי שנה את המאבק בתאונות הדרכים בשבוע בטיחות בדרכים במטרה להעלות את המודעות הציבורית בנושא.

רושמת המועצה לפניה סקירתו של יעקב זכריה מנהל מרחב מרכז ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

ו. התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה – תיקון החלטה.

עו"ד יניב דרי: סעיף ו' התחדשות עירונית מדובר בתיקון החלטה.

שגיא צוקרמן: ביקשו סה"כ להשלים את הבקשה שלנו למיון שני שאנחנו יכולים לזכות בכמה

מיליוני ₪ למימוש ה תכנית. זה תנאי הסף, צריך לאשר את זה.

דובר: אני רואה שבהחלטה יש גם איזה שהוא שינוי בנושא של ההשבחה.

שגיא צוקרמן: זה הנוח.

דובר: בנוסח הראשון זה לא היה.

שגיא צוקרמן: בנוסח הראשון יש מה שנמצא למעלה והם ביקשו להוסיף תב"ר. מועצת העיר

החליט לפתוח... ותדון בעניין היטל השבחה בבוא העד שה תכנית תבוא למועצת העיר.

עו"ד יניב דרי: אני רק אקריא את ההקלטה כדי שזה יופיע בפרוטוקול. בישיבתה מן המניין מספר

6/20/15 מיום 26.8.2020 אישרה המועצה את סעיף ג', התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה, להלן נוסח ההחלטה. המועצה מחליטה לאשר מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שגם תלווה את התכנון לכל אורכו. לבקשת משרד 24

השיכון ותנאי ההסכם מתבקשת המועצה לאשר תיקון לנוסח ההחלטה שלהלן:

המועצה מחליטה לאשר מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שגם תלווה את התכנון לכל אורכו. כמו כן, מאשרת המועצה פתיחת תב"ר וניהולו בקרן מיועדת בהתאם לכללי משרד הפנים, ואף תידון בהתאם למסמך המדיניות הכללי העירוני להיטלי השבחה שאושר בוועדה המקומית לתכנון בניה ביום 17.3.20 ובכוונת המועצה לדון בנושא היטלי ההשבחה. זו בעצם הצערת ההחלטה. עכשיו המתוקנת.

עו"ד טל אליהו: אני רוצה להתייחס איך אנחנו במסלול רשויות מן הסתם כרגע, נכון? איך אנחנו

מתייחסים לנושא במלול רשויות לנושא של ההיטל השבחה לעומת פרויקטים אחרים שהיו בפניך של התחדשות עירונית שבה אנחנו בהחלטת מועצה שינינו את הנושא של היטל השבחה. לראייה היה בכהן, היה בהתחלה ב- 2010 לא בקדנציה הזו, אבל בקדנציה הזו היה את הנושא של התחדשות עירונית בפרויקטים אחרים.

שי ארנט כהן: התשובה היא פשוטה. טל, התשובה היא פשוטה. אין הנחיות מיוחדות בעניין מיסוי

רשויות בנושא היטלי השבחה. היטלי השבחה במקרה הזה ידונו בדיוק כפי שנידונים בכל נושא של התחדשות עירונית.

עו"ד טל אליהו: מה שחשוב עוד פעם אני אומר, גם בנושא של... הוא היה בדיון האחרון בנושא היטל

השבחה והתחדשות עירונית היה פה ויכוח בנושא המדיניות וכו'. מה שחשוב זה להגיע בישיבה עם דוח מסודר שמראה מה הרווחיות של הפרויקט עם היטל השבחה ובלי היטל השבחה, שגם אנחנו כחברי מועצה נוכל לבוא ולהצביע או להגיד את הדברים שלנו בהתאם לפרויקט. כי קורה מצב לפעמים שהפרויקט לא רווחי בגלל שמפילים לדוגמא %100 היטל השבחה, או %50 היטל השבחה ואז אנחנו אין לנו את הכלים פה לדעת מה איך לדעת כן לחייב, לא לחייב, על סמך מה?

שגיא צוקרמן: זה בכל מקרה באמת תובנה לדיון הקונקרטי שיהיה.

שי ארנט כהן: בהחלט, ורק כדי להכניס את זה לפסים הפרקטיים שגיא היום במנהלת ההתחדשות

העירונית עורך דוחות כאלה לשישה פרויקט, ונוגע בכל פרויקט נוסף שיידרש יוצג בהתאם למה שהוחלט.

עו"ד יניב דרי: אני מבקש להביא את זה להצבעה.

מי בעד הצעת החלטה מתוקנת? פה אחד.

החלטה מס' :358 בישיבתה מן המניין מס' 6-20/15 מיום ,26/8/20 אשרה המועצה את סעיף ג'

-התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה – להלן נוסח ההחלטה: המועצה מחליטה לאשר מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירוני, שגם תלווה את התכנון לכל אורכו. לבקשת משרד השיכון ותנאי ההסכם מחליטה המועצה לאשר תיקון נוסח ההחלטה שלהן: מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות, אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שגם תלווה את התכנון לכל אורכו. כמו-כן, מאשרת המועצה פתיחת תב"ר וניהולו בקרן מיועדת, בהתאם לכללי משרד הפנים, ואף תדון בהתאם למסמך המדיניות הכללי עירוני להיטלי השבחה שאושר בוועדה המקומית לתכנון ובניה ביום 17.3.2020 ובכוונת המועצה לדון בנושא היטלי 25

השבחה.

אושר פה אחד.

ז. דוח כספי לשנת 2019 – החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה בע"מ.

עו"ד יניב דרי: מי מציג?

רו"ח רונן אלחדד: שלום לכולם. דוח 2019 של החברה לטיפול והשבת מי ביוב נחל חדרה. סקירה קצרה,

החברה עיריית חדרה מחזיקה ב- %50 מהמניות בחברה הזאת יחד עם עוד %50 של רשויות נוספות. מבנה הדוח בנוי על סמך הוצאות החברה, על סמך סך הוצאות השנתיות נקבע תעריף לקוב ביוב בשנה. בשנת 2019 גמרנו את זה לפי 1.60 שקל לקוב ביוב. לפי זה ניסינו לגבות את כל ההכנסות מהרשויות. למעשה למעט רשות אחת שלא משלמת בכלל ג'יסר אל זארקא יתר הרשויות משלמות בוא נגיד על פי התנאים.

ג'יסר אל זארקא זה סיפור ארוך שנים שלא משלמים. ישנה הצעה של משרד הפנים לפחות לגבי המט"ש להעביר תשלום על חשבון החוב שלהם בתנאי למחיקה %30 מיתרת החוב. הנהלת המט"ש אישרה את ה תכנית אבל משרד הפנים התמהמה עם העברת הכספים משהו כמו 4 שנים. אז יתרת החוב היום של ג'יסר אל זארקא למט"ש בסביבות 4 מיליון ₪ בגין הזרמת השפכים ועוד 4 מיליון ₪ בגין השקעות והרחבות שעשינו בשנים קודמות במט"ש. המט"ש כיום עומד בפני שוב תהליך בירוקרטי עד שיוסדר לגבי הגדלת הקיבולת שלו לקראת הליך עתידי של להפוך לשלישוני. אם וכאשר יוסדר כל הנושא הבירוקרטי בין משרד הפנים לרשות המים וכו', נצא לפרויקט הזה. כרגע הבעיה שלנו זה מימון הפרויקט, מעבר לתשלום השוטף לנו אין אפשרות לקחת היום הלוואות בגלל המבנה המורכב של הבעלות. אני לא אלאה אתכם בכל הבירוקרטיה מסביב. אם יש שאלות לגבי הנתונים שיש בדוח השנתי שמן הסתם בפניכם, אני אענה.

רון שגן: אני אומר, זה לא ישירות על הדוח הכספי אבל הנושא הזה של ג'יסר ניתן איזה שיפוי

מהמדינה? היה איזה שהוא הסדר סביב הנושא הזה או שזה חובות אבודים מה שנקרא?

צביקה גנדלמן: אני אענה כיו"ר החברה. ג'יסר זראקא בעיה לאומית. אנחנו כפי שנאמר פה לפני

מספר שנים בהחלטת דירקטוריון החלטנו לפי בקשת משרד הפנים למחוק להם חלק מהחוב. מעבר לזה, הם חייבים והאם יש כוונה? לאלוהים הפתרונים. זה נשאר תלוי, ועם זה אנחנו חיים. אני אומר לך שוב, אני לא יודע להגיד. יש כל מיני, אם יצא לפועל?

לא. ג'יסר היא בעיה מעבר לגודלה של העיר חדרה? כן, היא בעיה ברמה הלאומית שמנסים להתמודד אתה.

רון שגן: יש הפסד נצבר מאוד גדול של החברה וג'יסר עוד 5-6 מיליון היא יכולה להחזיק

מעמד?

רו"ח רונן אלחדד: ההפסד שאתה רואה בדוחות הכספיים בעיקר הפסד חשבונאי בגין הוצאות הפחת,

בגין השקעות עבר. תזרימית החברה מצליחה לשלם היום את כל הוצאותיה ממה שהיא גובה למעט גי'סר.

רו"ח שלומי ימין: אין דוח תזרים.

רו"ח רונן אלחדד: אתה יכול לראות מה מורכבות ההוצאות. יש בסעיף 6 – 4 מיליון ₪ הוצאות פחת. זה

גבוה מההפסד החשבונאי מן הסתם. זה הסיבה להפסד החשבונאי. ברמה השוטפת המבנה של כל התחשיב של ההוצאות הן הוצאות שוטפות שמוציאים לפי זה נקבע התעריף שאתה גובה מהרשויות. ג'יסר למזלנו היא לא יותר מ- %5 מההזרמה. בשלב הזה, אם זה יארך עוד הרבה שנים אז תמיד יהיה חסר את ה- %5 של ג'יסר. אבל ברגע שרשויות אחרות ישלמו את הכסף לא תהיה בעיה.

עו"ד טל אליהו: יש שני דברים שרציתי לשאול. למה כפי ששלומי אומר למה אנחנו רושמים את הכסף

של ג'סר עדיין כהכנסה? כי זה באמת כסף שעדיין לא קיבלנו, אז זה הכנסה לכאורה מבחינה חשבונאית אבל לא תזרימית.

רו"ח רונן אלחדד: אנחנו הפסקנו לרשום את ג'יסר. מה שאתה רואה זה חובות עד ליום שהחלטנו לעצור

לרשום. ג'יסר חייבת כסף, לא משלמת בשנתיים לא שילמה שום דבר. היה איזה שהוא תשלום שהועבר דרך משרד הפנים פעם אחת. אנחנו לא מגדילים את החוב של ג'יסר. אם אתה שואל מה החוב של ג'יסר אם אנחנו נכליל את כולו, אנחנו נגיע ל- 8 מיליון ₪. עכשיו, יש פה חוב שהוא בגין פיתוח. כולם שילמו את זה. יכול להיות שאם משרד הפנים יעביר את מה שהוא הבטיח. נצטרך להקטין את חלק מהיתרה הזו כחוב אבוד, ואת היתר להכניס פנימה.

עו"ד טל אליהו: דבר נוסף יש פה את הנושא של ההתדיינות הבלתי נגמרת עם מי חדרה, עיריית חדרה

והמט"ש ואני רואה שבביאור 5 אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שכבר הדיון הזה אתה אמור לקבל עוד 3 מיליון ₪ פחות או יותר. אבל הלכה למעשה אני יודע שרשות המים עדיין לא אישרה את ההסכם הזה.

רו"ח רונן אלחדד: אני אגיד משהו קצר מתוקף תפקידי כרואה חשבון.

צביקה גנדלמן: רק על זה תענה. אל תיכנס לאן שמנסים לגרור אותך לנושא מי חדרה.

עו"ד טל אליהו: מה זה לגרור? אני שואל אותו.

רו"ח רונן אלחדד: טל, יש בירור שהתנהל הליך בוררות ממונה על המחוז ורשות המים, מי שעשה את

התחשיב זה יועץ חיצוני, הוא קבע שהמט"ש בסופו של דבר צריך לקבל 4.3 מיליון ₪ וכל המכלול של המשולש הזה עיריית חדרה ומי חדרה. מעבר לזה זה לא אני. הכסף הזה אני משוכנע שמגיע למט"ש זה רשום חשבונאית, משפטית. מה יקרה עם זה הלאה, לא אנחנו.

עו"ד יניב דרי: רונן תודה רבה. אנחנו בעצם רק מאשרים שהדוח הובא לעיון המועצה. המועצה

מתבקשת לאשר עיון בדוח הכספי 2019 מאת החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה בע"מ.

מי בעד לאשר את הצעת ההחלטה? פה אחד.

החלטה מס' :359 המועצה מחליטה לאשר עיון בדוח הכספי לשנת 2019 מאת החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה בע"מ.

אושר פה אחד.

מלכיאל אלבז המשנה לראש העיר, משה אלמליח, רונן הילף וגבריאל סרוסי חברי המועצה עזבו את אולם

הישיבות.

ח. תמיכות .2020-2021

עו"ד יניב דרי: תמיכות 2020-2021 בועז.

בועז חריף: מונה לפניכם סיכום ועדת המשנה לתמיכות מיום 8.11.2020 שסיכם את סיכומי

הועדה מיום 29.10 בנושא חלוקת תמיכות מתב"ר לשנת 2020 ועסק בתבחינים לדיון ב- 5.11.20 עסק בתבחינים לשנת 2021 וקבע שהתמיכה מהתקציב השוטף תחולק לגני ילדים של מוסדות החינוך המוכר, שינוי רשמי. בתי ספר א- יב שאינם רשמיים ואינם מוכרים. ארגונים ותנועות נוער בתחום הספורט וארגונים חברתיים ותמיכה מתב"ר למורשת והנצחה, ותמיכה בתחום המדע. אלה התבחינים מפורטים כאן.

רו"ח שלומי ימין: לגבי התמיכה בהפועל חדרה –

עו"ד טל אליהו: דרך אגב צריך לברך על ניצחונה.

צביקה גנדלמן: לא צריך לברך, עד שזה יסתיים.

רו"ח שלומי ימין: יש תקציב מאוד גדול לעירייה לפועל חדרה. כל התקציב הולך לבוגרים ולא מועבר

אפילו שקל למחלקת נוער. הובטחו שיועברו כספים למחלקת הנוער, לפיתוח של מחלקת הנוער. בפועל לא עבר כסף ולפי מה ששמעתי מהאנשים במועדון גם תקציבים של ההתאחדות והטוטו שמועברים בגין קבוצת ליגת העל בנוער ועוד קבוצות נערים גם מהם בעצם הבוגרים מושכים כסף. כל התקציב מבוסס על זה שיש ילדים במועדון, מדובר על כמה מאות של 800-900 ילדים הלכו וקיצצו השנה בעוזרים מאמנים, קיצצו במאמני כושר שלא לדבר על השעות שהבטיחו שיעבירו ושום דבר לא עובר. בעצם כל התמיכה שהולכת, הולכת לבוגרים. זה חוטא למטרה. גודל האוכלוסייה באזור, מספר התושבים שאמורים להשתמש במטרת הבקשה, מספר התושבים המאוגדים בגוף. ובעצם מי שמשתמש בכסף זה הבוגרים, שחקנים שרובם הם לא שחקני תושבי העיר חדרה. כולם, הרוב. ובעצם אין לעירייה שום פיקוח על התקציב בתוך המועדון של הפועל שעושים בו כרצונו. אני חושב שצריך למנות רואה חשבון או מישהו חיצוני שיפקח על התקציב שמועבר חלק גדול מהתקציב יועבר למחלקת הנוער. אני חושב ששם אנחנו צריכים לשים את הדגש בעצם ולא בבוגרים.

בועז חריף: בהמשך למה ששלומי אמר, בשנה שעברה שלומי גם העלה את הנקודה הזו,

שהתבקשנו במודל הזה של העברות כספים לכדורגל להעביר 500,000 ₪ למחלקת הנוער, וכל שנה להעביר מהתיכון 500,000 ₪ על מנת לקדם את הנושא. שלומי העלה פה מספר דברים שקורים במחלקת הנוער לאחרונה. אני רוצה פשוט להסביר לכולם שבסופו של יום הכספים שאנחנו מעבירים לכדורגל הם כספי ציבור. אנחנו באמת רוצים שקבוצת הבוגרים תצליח וכו'. מעבר לכך, אנחנו גם רוצים שלפחות 700 או 600 לילדים שנמצאים היום במחלקת הנוער יקבלו דברים שהם שווה ערך ל- 500,000 ₪ לשנה. ז"א השנה מה שקרה בעצם בגלל שלא העבירו, אני אספר תכף לאן הועברו ה- 500 האלה. זה שקבוצה היום של 30 ילדים בהפועל חדרה יש להם מאמן אחד. אין עוזר מאמן. אין מאמני כושר, אין מאמן שוערים רק לקבוצת הנערים. הם קיצצו בכל מיני גורמים אחרים כמו פסיכולוג, כמו דברים אחרים שהיו צריכים להיות כי הם נבנו על ה- 500,000 ₪ והדברים האלה קוצצו. מעבר לכך, שכר המאמנים בהפועל 28

חדרה שמה במחלקת הנוער כל המאמנים קוצץ להם השכר ב- %10 ויותר. לכן כל הדברים האלה נובעים מה- 500,000 ₪ ששנה שעברה בעצם היה סיכום פה שהכסף יועבר למחלקת הנוער. אני רוצה להזכיר, כל התמיכה בסופו של דבר נבנית על כך שיש כמות ילדים מסוימת שבגינה אנחנו מעבירים כסף להפועל חדרה. זה שקבוצת הבוגרים נהנית מהכסף זה בסדר, אנחנו מבינים את הרציונל שעומד מאחורי כל הקונספט הזה. אבל מאידך, 500,000 ₪ שזה סכום לא גבוה מסכום התמיכה לא עובר. מה קרה שנה שעברה? שנה שעברה מה שקרה מחלקת הבוגרים רשמה למחלקת הנוער 10 שיקים של 50,000 ₪, אבל הורתה למי שהחזיק את השיקים פשוט לא להפקיד אותם. אז מה שקרה, אמורים היו לעבור 500,000 ₪ אבל לא הפקידו את השיקים. זאת אומרת, ה- 500,000 ₪ לא עברו לכאורה ולכן השנה מה שאנחנו מבקשים שיהיה בסעיף התמיכות שיועברו ה- 500,000 ₪ של שנה שעברה וה-

500,000 של השנה שזאת אומרת מיליון ₪ שיועברו למחלקת הנוער לקדם את בני הנוער בחדרה, לקדם את מחלקת הנוער ולגרום לכך שרמת האימון ורמת האמצעים שיהיו לילדים שלנו להתפתח יהיו גבוהות יותר.

עו"ד יניב דרי: יש איזה בקרה באופן כללי? אני יודע שבד"כ כשאתם מדברים על התמיכות אז לא

אין בקרה, אבל עזוב את הפועל חדרה, לא רק בקטע של חדרה. לפי מה שבועז הסביר מקודם אז יש כל התבחינים האלה, הרי צריכה להיות איזה מינימום. אני לא מדבר על 50,000 או על 30,000 שהולכים לבדוק איזה גולש או טניסאי או משהו כזה. אבל במספרים האלה אולי שווה בדיקה נוספת, אולי לשים איזה גורם משהו מקשר בין העירייה. לא תפקיד העירייה לבדוק עמותות איך מתנהלות וכל הדברים האלה, אבל שווה לכם לראות שזה אמתי. בוא נגיד בתכלס שזה הולך לכתובת.

צביקה גנדלמן: עוד מישהו רוצה? אני פשוט רוצה לראות שנהיה מדויקים שאכן הסתיים המשחק

ויפה, ניצחון ראשון של הפועל חדרה .4:0 לעצם העניין, שלומי שאלת. תראו, אני מבין שהפועל חדרה זה עניין סקסי, אני מבין שהילדים שלנו 700-800 ילדים שבאו להפועל חדרה חלקם דרך אגב כתוצאה ממה שקרה בהפועל חדרה בקבוצה הבוגרת. כי בסוף הם משמשים מודל לילדים וכיוצ"ב. על הדבר הזה גם השקענו במתקנים בעיר חדרה שברובם לפחות שני מגרשים סינטטיים מחלקת הנוער מתאמנת שם. מתחזקים את המגרשים האלה. אני לא רוצה להיכנס כי אני לא בקיא כמו שהציגו פה בבקיאות כמה שיקים נתנו לאיזה פסיכולוג ולאיזה מאמן. עמותת הפועל חדרה היא עמותה.

עיריית חדרה לא מנהלת אף עמותה בעיר שהיא תומכת בה, אף אחת. היא כן יש במסגרת דיוני התמיכות בצוות המקצועי נדרשים ניהול תקין, ואולי עוד איזה כמה פרמטרים להציג. כל עמותה נמדדת באותם כלים. אלא מהי? וזה בסדר גמור. כאן יש אני מקבל את זה ברגישות יתר כי מדובר בילדים שלנו, וזה נכון דרך אגב לכדורסל, לכדורגל. התחילו עכשיו עמותות נוער. קבוצות בנות בכדורגל נשים וכיוצ"ב. קודם כל מבחינת הביקורת שלנו, עמותת הפועל חדרה נמדדת באותם פרמטרים שנמדדת כל עמותה שנתמכת על ידי העירייה. דרך אגב, אפשר לעשות דיון פתוח. רוצים לתמוך בסדר גודל הזה, לא רוצים לתמוך בסדר גודל הזה. אבל אי אפשר לבוא להגיד, אוקי, מצד אחד אנחנו מפרגנים שיש לנו קבוצה בליגת העל. ומצד שני, בוא ניתן להם פחות זה בסדר, אנחנו כולנו מבינים את המשמעות.

גדי אריאלי: לא פחות.

צביקה גנדלמן: הקשבתי קשב רב לא רק לך. תראו חברים, שלומי פנה אלי בשנה שעברה כמדומני

העיר את תשומת ליבי בעניין, ואני פניתי למי שפניתי לצורך העניין ליועץ המקצועי אז בזמנו היה שם בני צימרמן שניהל את הדברים. תראו, אני יכול לבוא ולומר שוב, אחד – אני לאור ההערות האלה אפנה עוד פעם ואבקש הסברים מהנהלת עמותת הפועל חדרה מה היחס ומה הכסף שמקבלים מחלקת הנוער. אני אין לי כוונה לנהל את עמותת הפועל חדרה וזה גם לא תפקידה של מועצת העיר. תפקידה של מועצת העיר לבקר, לפקח לכש- דרך אגב מעבירים כסף לעמותות. אני מציע שאם עושים את זה, נעשה את זה גם בכדורסל, נעשה את זה בעוד כל מיני מקומות. רק כדורגל זה כנראה רגישות יתר.

גדי אריאלי: אף אחד לא מקבל קנה מידה.

צביקה גנדלמן: זה בסדר גדול, אבל אפשר עכשיו למדוד מה הקנה מידה שמתנהל באגודה הזאת וגם

זה אפשר. אני לא רוצה להיכנס לקטנות, מה הקנה מידה. מי מחזיק את המגרשים?

מי עושה שימוש? לא רק הכדורגל גברים, גם הנשים. בוא לא ניכנס, זה לא המקום.

אני חושב שלגיטימי שאנחנו נדרוש הסברים מעמותת הפועל חדרה לעניין של היחס של ההשקעה במחלקת הנוער אל מול הבוגרים וזה אני בהחלט אפנה אבל זה בלי שום קשר.

עו"ד טל אליהו: האם אפשר לעגן את זה אבל בתמיכה?

בועז חריף: כאן אנחנו רק מחליטים. ההחלטה היום זה בהתאם לנוהל תמיכות אתה צופה פנה

2021 אתה אומר מה הם התחומים שאליהם בעצם אנחנו מכוונים לחלק. לא עדיין הסכומים, כי עדיין אין אישור של תקציב העירייה. אנחנו לא יודעים כמה כסף יהיה לתחום התמיכות. ולכן, אתה עוד לא יכול, אתה תוכל לעגן את זה.

עו"ד טל אליהו: אין לי בעיה עם זה. אני אין לי בעיה שתביא 10 או ,5 זה לא האישיו.

בועז חריף: טל, אבל זה לא ההחלטה הזו.

עו"ד טל אליהו: אנחנו נעגן שסכום או אחוז מסוים יועבר למחלקת הנוער, זה הכל.

בועז חריף: אבל זו לא ההחלטה הזו.

צביקה גנדלמן: טל, זה לא הדיון הזה.

עו"ד טל אליהו: אבל אני ממליץ שוועדת התמיכות תעשה את זה.

צביקה גנדלמן: כשנגיע לזה.

עו"ד טל אליהו: זה לא איזה בקשה יוצאת דופן. השאלה אם אנחנו מעוניינים בזה, זה הכל.

בועז חריף: אני אומר טל, יש גם נציג אופוזיציה במשנה לתמיכות. זאת אומרת שאפשר להעלות

את זה בתצורה הזאת.

עו"ד טל אליהו: אני לא חושב שזה שאלה של קואליציה אופוזיציה.

בועז חריף: לא, אני אומר אתה יכול –

עו"ד טל אליהו: זו שאלה עקרונית אם אנחנו כנציגי ציבור –

בועז חריף: אתה יכול להעלות את זה. אני לא זוכר –

עו"ד טל אליהו: אם אנחנו הגוף שמאשר את העברת הכספים יכול לעגן את התשלום הזה בכל

התמיכות, ואז צביקה לא יצטרך לדבר עם מען דהוא תעשה לי טובה, תעביר את הכסף.

בועז חריף: בסדר, אבל זה הדיון הקונקרטי לתמיכה עצמה. טל, המסגרת הנורמטיבית שניה –

עו"ד טל אליהו: אם ההוא יחליט להעביר או לא להעביר. שנה שעברה הוא החליט לא להעביר לדוגמא.

בועז חריף: טל, אני רוצה להסביר שאנחנו נבין. המסגרת הנורמטיבית שאנחנו לא שם, יכול להית

שזה נכון מה שאתה אומר אבל זה להחלטה שתהיה לגבי התמיכות הקונקרטיות.

כרגע, זה רק ההצהרה על הכוונות. אין חלוקה של כסף היום.

צביקה גנדלמן: אתה לשיטתך חושב שבעת העברה של הכספים נוכל להעלות את הסוגיה הזו שוב?

בועז חריף: 1 – דרך ועדת המשנה, כי בהכרח ההמלצות שלה מגיעות לשולחן המועצה. זה

התהליך. הועדה המקצועית, ועדת המשנה ואז המועצה. אז זה מראה לנו שני ממשקים, אחת דרך ועדת המשנה ושתיים דרך המועצה. בשלב התמיכה הקונקרטית.

צביקה גנדלמן: אני מאמין שצריך קודם כל ללכת בדרך של הידברות. אפשר גם להכתיב. אני נותן

לכם, אוקי נכתיב להם חצי מיליון ועכשיו תחליט האגודה לספור לילדים כמה שעות הם יושבים במגרשים, כמה עולה התאורה במגרשים וכמה עולה האפסנאי יתחילו לחשב וזה חלק מהחצי מיליון. לכן אני אומר עוד פעם, אתם מכירים את זה שברגע שנאמר את הדברים האלה, יתחילו אם לא, יתחילו כל אחד לשחק עם זה איך שנוח לו. אני לפחות מאמין שצריך לעבור ולהעביר, היות ואנחנו תומכים, ותמיכה משמעותית. דרך אגב, בשביל הפרופורציה הפועל חדרה התקציב שלה בשנה שעברה, כי השנה שנה מיוחדת שאנחנו לא יודעים מה יהיה התקציב, מעל %50 זה תקציב שלא של עיריית חדרה. אנחנו מממנים שם נתח מאוד משמעותי, אבל עמותת הפועל חדרה מצליחה לגייס כספים מעל %50 מהתקציב הכולל שלה. אני מקבל את ההערה.

אני אומר לכם שוב, אני חושב שצריך גם לפעול מול העמותה, ולהעביר את המסר שזו הכוונה שלנו. אנחנו נבדוק את הדבר הזה. זה לא יתקיים, אז יש לנו כלים לפעול נגד הדבר הזה. אני חושב שצריך להביא את זה בהבנה כי אחרת יסבירו, ואם תרצו, אני יכול להזמין את רוה"ח של העמותה יסביר לכולנו באותות ובמופתים שאגודת הפועל חדרה משקיעה את החצי מיליון ₪ האלה במחלקת הנוער. והם ימצאו את הסיבות.

אני מניח, אני מכיר את החיים. לכן אני כן חושב ללכת בדרך של ההידברות ולבוא, ולהכתיב, כן להכתיב. אני בעד להכתיב סכום מסוים חצי מיליון, חצי מיליון וזה שהם יבואו יסבירו. אבל דבר אחד צריך להיות ברור. אנחנו, בטח לא מנהלים את עמותת הפועל חדרה. אנחנו גם אין לנו יועץ מטעמנו שם, כמו שאין לנו בשום עמותה אחרת שאנחנו תומכים בה בעיר חדרה.

גדי אריאלי: רק כדי לסבר את האוזן, %87 מתקציב מחלקת הנוער בהפועל חדרה ממומן על ידי

ההורים.

צביקה גנדלמן: אוקי, בסדר.

בועז חריף: גם עכשיו באמת הבעיה היא בלי הפיקוח. יכול להיות שבמקום לנסות לפקח על הכסף

שבאמת זו משימה בלתי אפשרית כחשבונאי אפשר לתת בקריטריונים את הפונקציות. זאת אומרת, למשל אם הפועל חדרה, אני לא יודע מי מנהל את הכסף.

אני אומר, צריכים להיות X מאמנים.

צביקה גנדלמן: לא, זה לא תפקידה של התמיכות. אחרת אתה לכל עמותה תגדיר לה מה הצוות

הניהולי שלה, מה עץ המבנה שלה.

בועז חריף: לא, לפי ענפים. לא רוצה להגדיר למען דהוא. אני אומר למשל, אם עמותה לא משנה

באיזה ספורט היא עוסקת צריכה שיהיה לה, לא יודע X אני סתם אומר מאמנים ועוזרי מאמנים או יחס מסוים של ילדים למאמן, לא משנה. כי אני לא יודע, באמת לבקר את הכסף כמו שאתה אומר. לא יודע. אבל אני יודע שאם אני דורש את הפונקציות אז מישהו צריך לשלם אותו.

צביקה גנדלמן: אני אומר דבר אחד, אין לי שום בעיה, אבל תדעו שאם קיים כלל על הפועל חדרה

הכלל הזה תופס לכל העמותות בעיר, ואני לא בטוח שזה יעשה להם טוב.

גדי אריאלי: אבל זה לא אותו קנה מידה.

צביקה גנדלמן: עזבו את הקנה מידה, זה אותם כלליים. מה זה משנה קנה מידה?

גדי אריאלי: לא, אבל אתה סוברני לפני שאתה מעביר את הכסף, לפעול לכללים.

צביקה גנדלמן: חברים בואו נתקדם, אני חושב שמיצינו את זה. ואני שמח שבערב חגיגי זה יש עיסוק

בהפועל חדרה שניצחה היום ניצחון ניסיון.

גדי אריאלי: זה לא עיסוק בהפועל חדרה, זה עיסוק של הכספים של עיריית חדרה.

עו"ד יניב דרי: ובכל מקרה זה יכול לבוא לידי ביטוי בשני הממשקים דרך ועדת התמיכות המקצועית

המשנה ושוב למועצה. אני מבקש לאשר את הכוונה על פי נוהל מתן תמיכות 4/2006 מאת משרד הפנים מתבקשת המועצה לאשר את החלטת ועדת התמיכות המפורטות להלן. ועדת תמיכות המקצועית מיום 29.20.2020 ו- 5.11.2020 ועדת המשנה לתמיכות פרוטוקול מיום .8.11.20 אבקש להביא לאישור.

מי בעד? פה אחד.

החלטה מס' :360 עפ"י נוהל מתן תמיכות מס' 4/2006 מאת משרד הפנים מחליטה המועצה לאשר החלטות ועדות התמיכות המפורטות להלן:

ועדת התמיכות המקצועית - פרטיכל מיום ה- 29/10/20 וה -.5/11/20 ועדת המשנה לתמיכות – פרטיכל מיום .8/11/20

אושר פה אחד.

ט. תקציבים בלתי רגילים.

בועז חריף: תב"ר 1380 תכנון שבילי אופניים ברחוב דוד שמעוני 180,000 ₪. %70 משרד

התחבורה.

תב"ר 1381 שבילי אופניים ברחוב מנחם בגין 800,000 ₪. %70 משרד התחבורה.

תב"ר 1382 נגישות אקוסטית חושית מדעי היהדות .33,500 מימון של משרד החינוך.

תב"ר 1383 נגישות אקוסטית ניר שמואל, 30,000 ₪ משרד החינוך.

תב"ר 1384 התחשבנות עיריית חדרה –

עו"ד טל אליהו: רק רגע, בועז אפשר לעצור שניה או שאתה ברצוף?

בועז חריף: בבקשה. תב"רים שהם נגישות ושבילי אופניים אין לי מה להתייחס, אבל תב"רים

שלי אני אעיר עליהם כמה הערות. התב"ר הבא לדוגמא זה התחשבנות עיריית חדרה עם תאגיד מי חדרה והמט"ש. בהמשך למה שהסביר פה רואה החשבון של התאגיד היה גישור בין שלושת הגופים בחסות מנהל המחוז ומנהל רשות המים. התקבלו שמה מספרים לביצוע ורשות המים למיטב ידיעתי חזרה בה מהסכמות שהיו, והדבר 32

הזה –

עו"ד טל אליהו: איזה שלושת הגופים?

בועז חריף: מי חדרה, מט"ש ועיריית חדרה. התחשבנות שנוגעת מתחילת הקמת המט"ש ב-

1997 או .96

עו"ד טל אליהו: התחשבנות על מה, על ארנונה?

בועז חריף: לא, על הקמה והתחשבנות של השוטפת של הזרמת שפכים.

גדי אריאלי: אני רוצה להבין בועז. ההסכמות הם בסביבות בין 3 ל- 4 מיליון ₪ ממה שאני זוכר

את הדיון.

בועז חריף: ממש לא. ה- 3-4 מיליון ₪ זה העברת המזומנים. יש רישומים חשבונאיים של 17

מיליון ₪.

גדי אריאלי: נו, אז מה זה 4 מיליון ₪ שאתה רושם כל שנה בדו"ח?

בועז חריף: גם זה חלק מהמרכיב. בקיצור, עיריית חדרה בגלל אי התאמות בדוחות הכספיים –

גדי אריאלי: אני רוצה להבין מה אתה אומר.

בועז חריף: תן לי להסביר. אני אענה לשאלות ככל שאני אדע. העניין הזה של ההתחשבנות

הופיע כל שנה כהסתייגות לדוח הכספי של עיריית חדרה. משרד הפנים מנע מעיריית חדרה לקבל עיר איתנה בגלל הדבר הזה. יש לנו מכתב ממשרד הפנים שאומר, עמדתם בכל התנאים הכספיים למעט הדבר הזה, ועוד איזה משהו שקשור לאחד מהעמותות הנוספות. החלטנו בהמלצת מנהל המחוז לרשום את החלק של הגישור שחל על עיריית חדרה. מה שהיא צריכה לשלם שתרשום. התב"ר הזה החלק שלנו של רישום בנושא התב"ר הוא 10.1 מיליון ₪ רשמנו בשנת 2019 בדוח הכספי שעכשיו יוצא, רשמנו הוצאה בפיתוח של 10.1 מיליון ₪, כדי להשלים את החלק.

מה שאנחנו צריכים לקבל לא רשמנו. מבחינת הזהירות רשמנו רק את מה שאנחנו צריכים לשלם כדי שיהיה לנו קל יותר לקבל את העיר איתנה.

גדי אריאלי: רגע, כשאתה אומר לשלם זה למי?

בועז חריף: במקרה הזה נדמה לי, פה זה לא לשם, זה רק לרשום.

גדי אריאלי: התב"ר הזה הוא נפתח בגלל העניין החשבונאי? לא בגלל העניין התזרימי?

בועז חריף: ההתחשבנות מורכבת מכסף מזומן שצריך לעבור, מה שאמר רונן שצריך לעבור 3

מיליון צריך לעבור גם מעיריית חדרה חלק. ודבר שני זה לרשום תנועות כספיות שלא במזומנים אלא ליישר את היתרות בספרים בין הגופים האלה. החלק שלנו הוא 10.1 מיליון ₪ למיטב ידיעתי המט"ש עצמו לא רשם את הפקודות כמו שצריך, הוא לא רוצה לרשום כי הוא לא מקבל את הכסף ממי חדרה שעצר את כל התהליך.

גדי אריאלי: אז למה אתה שם תב"ר?

בועז חריף: כי זה בפיתוח.

צביקה גנדלמן: זה לא מהשוטף.

גדי אריאלי: אני רוצה לנסות להבין. אני במקרה שם גם בדירקטוריון, אני רוצה להבין. ה- 4

מיליון שתמיד נרשמו נהיה פתאום 10?

בועז חריף: לא, 4 מיליון יש התחשבנות ארוכה בין מי חדרה לעיריית חדרה למט"ש. חלק מזה

מורכב מהוצאות ההקמה, חלק מזה מהוצאות ההזרמה וחלק מזה מ- 4 מיליון ₪ שמכרנו את הנכסים של עיריית חדרה למי חדרה. שאחרי שמכרנו אותם בסכום 33

מסוים, מי חדרה טענו שהסכום לא נכון. אחרי שהם בדקו, שלחו סוקר, סקרו את הנכסים וחתמו על הסכם. אמרו שזה לא שווה 40 מיליון ₪. שווה רק 26 מיליון ₪.

אני לא מכיר עסקים כאלה שעושים וחותמים ומוכרים ואחרי זה פתאום מישהו נזכר אחרי שנתיים שזה לא.

גדי אריאלי: מי חדרה זה לא קשור לעיריית חדרה? אני לא מבין.

בועז חריף: זה האבסורד. כי מי חדרה היא ב- %100 בעלות של עיריית חדרה, אבל הרגולטור

שלה הוא רשות המים. היא מקבלת הוראות מרשות המים, ואני מקבל הוראות ממשרד הפנים. ואז כשאתה רוצה לתקוע משהו, אתה אומר, רשות המים תתקעו אותי, תגידו שאתם לא מרשים לי לבצע, ואני לא מבצע.

עו"ד יניב דרי: רק מבחינה טכנית בוא תרוץ, שהכל יופיע לנו בפרוטוקול.

בועז חריף: תב"ר 1385 נגישות פיזית בישיבת בני עקיבא.

תב"ר 1386 נגישות אקוסטית בבית ספר גבעון, 30,000 ₪.

תב"ר 1387 נגישות אקוסטית בחופים 30,000 ₪.

תב"ר 1388 תכנון בניין עיר, מיליון ₪.

עו"ד טל אליהו: אנחנו דירנו על זה קודם. אמרו שזה רק חצי מיליון ויעקב אמר את הדברים, אבל

לא הבנתי אם קבענו חצי מיליון למה פותחים את התב"ר על מיליון. עזוב, יכול להיות שזה סתם עניין לא פורמלי.

יעקב זיגדון: טל, התב"ר זה מסגרת תקציבית וזה לא כסף ממש. זה אתה יודע הרבה שנים. אני

יותר ממעריך בתור זה שרק מרכז את ה תכנית האסטרטגית שלא נוציא ב- 21 יותר מחצי מיליון. זה עבודה יסודית עם עשרות אנשים, גופים, יועצים, זה לא. גם אם היה לי מיליון מחר בבוקר זה לא יצא. ניקח כל 21 אני מעריך כחצי מיליון וזה יגלוש ל- .22

בועז חריף: תב"ר 1389 נגישות אקוסטית חושית עמל מדעים ואומנויות 70,442 ₪.

תב"ר 1390 הלוואה לאיזון תקציב שוטף 10 מיליון ₪. אני רוצה להסביר במה מדובר.

עו"ד טל אליהו: יש לך אישור על ההלוואה הזאת?

בועז חריף: אנחנו רק מבקשים עכשיו. עקב מגפת הקורונה אפשר משרד הפנים לרשויות להגיש

בקשה להיתר להלוואה לצורך איזון תקציב השוטף.

עו"ד יניב דרי: אני אסביר את זה בועז. אני אסביר על זה במשפט, כי גם דיברנו על זה בהנהלה.

בועז חריף: אני רוצה שמה שאני אומר ירשם בהחלטה, אז תן לי להשלים את המשפט. אנחנו

נבקש את ההיתר, כמובן שלא נבקש את ההלוואה רק אם נבחין ב- 15.12 שפתאום קרה משהו ויש לי גרעון, אני לא מאמין שזה עוד יקרה. אנחנו צועדים בדרך בטוחה לסיים את שנת 2020 באיזון, או סביב האפס. אבל בטח שלא בעשרה מיליון. אבל כל זמן שבעלי עסקים לא שילמו לי את דצמבר, אני חייב לשמור על אפשרות שיכול לקרות פה משהו.

גדי אריאלי: הם היו סגורים. העסקים היו סגורים רובם, מה הם ישלמו?

בועז חריף: הם מקבלים תמיכה מהממשלה אם הם מגישים בקשה ועומדים בתנאים, ואת

הכסף אני צריך לקבל מהממשלה. זאת הבעיה. שלא מגישים את הבקשה ואני לא מקבל את הכסף.

גדי אריאלי: 10 מיליון או פחות?

בועז חריף: לא, לקחנו מסגרת של 10 מיליון. זה מה שאני מבקש. אני לא מתכוון להשתמש בזה,

ואם נצטרך פחות ניקח פחות. זה עד 10 מיליון.

עו"ד יניב דרי: גדי, הסיבה שאנחנו בעצם מאשרים את זה בישיבה של נובמבר זה שאנחנו חייבים,

יש תהליך בירוקרטי של אישור תב"ר. אם אנחנו נמתין לישיבה של סוף דצמבר, ורק אז נתחיל את התהליך ונאשר במועצה תב"ר ונגיש למשרד, אנחנו עלולים לאבד את הנקודת זמן של סוף שנה קלנדרית ולכן הכרחי לאשר את העיקרון עכשיו, יחליטו בדצמבר שכן צריך לקחת את זה, אז יש פלטפורמה משפטית שמאשרת את זה. יחליטו שלא, ייסגר.

בועז חריף: כן. תנאי ההלוואה, הסכום אמרתי הוא עד 10 מיליון ₪. התקופה היא ל- 15 שנה,

והריבית היא עד פריים פלוס %.0.5 זה לגבי תב"ר .1390 תב"ר 1391 ביצוע סככות אוטובוסים ברחבי העיר .860,900 תב"ר 1392 תכנון מתחם שיכון עובדים 100,000 ₪.

תב"ר - 1393

עו"ד טל אליהו: תב"ר 1392 נבחר כבר יועץ?

אינג' נדב הדר: זה תכנון מתחם שיכון עובדים. מי שבוחר את זה, זה המנהל של ההתחדשות, עוד

לא.

בועז חריף: תב"ר 1393 טיפול בשורשי עצים מיליון ₪. מי ששאל במה מדובר. העיר חדרה יש

בה כמות עצומה של עצים עם שורשים, ראו רחוב דוד שמעוני מה קורה שם עכשיו.

המדרכה מתרוממת. אני מקבל בערך –

עו"ד טל אליהו: אבל יש מקומות שהקבלן לא מזמן, בדניה שם, וברחוב לוליאנה שמה שרק לא מזמן

סיימו את העבודות. העירייה צריכה לשלם דבר כזה

בועז חריף: לא, מדובר על עצים ברחובות ותיקים.

עו"ד יניב דרי: בועז אולי אני אתייחס כי זו שאלה יותר מקצועית. בוריס אתה רוצה להתייחס

לסוגיה הזאת?

בוריס קוסינובסקי: כן, בקצרה.

צביקה גנדלמן: אני רוצה שתתייחס ברשותך, אם אתה יכול להגיד איך אתה קובע באיזה עצים

לטפל ובאיזה לא. כי בסופו של דבר התקציב הזה לפי מה שאני עושה חשבון מגיע לתפעול בסביבות .3,000

בוריס קוסינובסקי: אני אגיד, קודם כל אנחנו קובעים סדרי קדימויות כי אם יש סכנה בטיחותית לעץ

אז כמובן הוא יהיה בסדר קדימות לפני. ויש בחדרה המון עצים שנשתלו לפני הרבה שנים, וגם עצים שנשתלו לפני לא כל כך הרבה שנים. יש לנו את רחוב משמר הגבול שהוא די חדש וכבר מרים את הזה. עכשיו, נעשו טעויות של קבלנים, של גננים, של חשיבה לא נכונה. היום זה כבר לא קיים. היום יש הנחיות ברורות איזה עץ ניטע בשטח ציבורי ואיזה לא. וכבר לא שותלים באמצע המדרכה, שותלים בחלק הפנימי שלה, לא גובל לכביש. אנחנו עשינו מיפוי גם באמצעות החברה של הגינון וגם אגרונום. כל עץ זה טיפול שונה. זאת אומרת העלות לעץ יכולה להיות 1,000 ₪, לטפל בשורשים –

בועז חריף: הממוצע זה 3,000 ₪ לעץ.

בוריס קוסינובסקי: זה תלוי בגודל העץ, זה תלוי בהשקעה. האם צריכים לגזור את העץ לפני הטיפול

בשורשים? יש לזה המון השלכות, וגם מה הטיפול מסביב בסוף. מה גודל השורשים לאן הם התרחבו. יש לנו מיפוי מדויק.

גדי אריאלי: אני רק שאלתי שאלה פשוטה, בסקר שעשית לכמה עצים הגעת?

בוריס קוסינובסקי: בסקר שעשינו נגענו רק בעצים המסוכנים. זאת אומרת עצים שמסכנים הולכי רגל

וכביש. יש מקומות שגדל עץ והשורשים שלו הכו שורש והרימו את בוא נגיד חלק מהמדרכה, והמדרכה פנויה למעבר, מבחינתנו זה לא דחוף לטיפול. מפינו והגענו למסקנה יש מיפוי.

גדי אריאלי: מיליון ₪ האלה לפי מה שאנחנו אומרים יספיק לתת תשובה להכל?

בוריס קוסינובסקי: ייתן מענה של כמעט %.80

בועז חריף: אני ממשיך. אני רק רוצה להוסיף משפט ששכחתי לגבי הלוואה לאיזון תקציב.

הכנסות העצמיות של העירייה משועבדות כבטחון להלוואה כמו בכל הלוואה.

גדי אריאלי: אתה עושה מכרז רגיל?

בועז חריף: אני מבקש הצעות מהבנקים לכסף אין ריח, מי שנותן את הכי זול לוקח. אם זה

הלוואה גדולה אנחנו מחלקים את זה.

תב"ר 1394 שיפור חזות העיר 5 מיליון ₪.

הגדלה בתבר"ים קיימים.

תב"ר 95 –

עו"ד טל אליהו: בועז מה הכוונה? מה זה לפי איזה תכנית?

בוריס קוסינובסקי: זה לא הוזרם עדיין כדף. יש בעיר הרבה מקוות שדורשים טיפוח בפני ערוגות,

כניסות לעיר. ערוגות בשכונות שלפני 30-40 שנה הוקמו, ועומדות ככה ריקות. אנחנו רוצים לשקם אותם. מעבר לזה אנחנו מכינים את העיר, יש תכנית.

גדי אריאלי: אולי אפשר להציע הצעות. מה זה לפי מה זה נקבע? יש תכנית אב? למה לא 5,200

סתם?

בוריס קוסינובסקי: ברור, גם ה- 5 מיליון האלה הם לא יספיקו למה שנדרש. אז זה סוג של התחלה.

גדי אריאלי: מה זה התחלה? עכשיו עם כל הגשמים כדאי לעשות?

בוריס קוסינובסקי: לא כל מה שאני אומר מתייחס לגינון לצמחים או לדשא. יש הרבה דברים שצריך

לעשות בעיר כדי ליפות אותה. זה לא משהו שבא לידי ביטוי רק בגינון.

צביקה גנדלמן: יש עונות השנה, שתילות, שמיטה לא שמיטה. זה דברים שמתייחסים לאורך כל

השנה.

גדי אריאלי: השאלה אם זה לכל 2021 או לעכשיו משהו בתקופה הקרובה?

בועז חריף: אם יהיה צורך ביותר, שוב יבוא למועצה.

בוריס קוסינובסקי: אני אשמח שיהיה יותר.

צביקה גנדלמן: בוריס מבחינתו כמה שיותר, רק אנחנו לא יכולים לתת לו מה שהוא רוצה.

גדי אריאלי: כן, רק שייקח בחשבון ששנה הבאה זה שנת שמיטה.

צביקה גנדלמן: הכל נלקח בחשבון.

בועז חריף: הגדלות בתבר"ים קיימים.

תב"ר 95 רחוב פרנקל תוספת של 283,000 ₪.

תב"ר 339 –

עו"ד טל אליהו: רגע, לאן אתה רץ. מה המהות של התוספת הזאת?

אינג' נדב הדר: יש לנו פה נטו 240,000 ₪ יש שם גם גידול קטן בתשתיות והיו תשתיות שלא ידענו

על קיומם. כשאתה הולך לעשות רחוב עירוני עם תשתיות קיימות רב הנסתר על הגלוי. תוספות שהן סה"כ סבירות.

עו"ד טל אליהו: ברחוב הזה אתם ביצעתם, התבצעה גביה?

גדי אריאלי: כן, רחוב פרנקל הזה –

עו"ד טל אליהו: פחות או יותר כמה כסף גבית עד היום? כי בסה"כ גם אל תשכח שיש שני גופים

גדולים שאמורים לשלם שם שהם גופי מדינה לא פרטיים.

אינג' נדב הדר: אני זוכר שזה לא היה מאוזן, אבל גם ביטוח לאומי וכל אלה לא היו במשחק. למיטב

זכרוני משהו כמו .80,000

עו"ד טל אליהו: גבית.

אינג' נדב הדר: אבל עוד פעם ברמה של זיכרון שלי.

עו"ד טל אליהו: כמה היה האומדן:

אינג' נדב הדר: אנחנו היה לנו אומדן של 3 וקצת.

גדי אריאלי: מה אורך הכביש הזה?

אינג' נדב הדר: אני מעריך כ- 200 מ' מקצה לקצה.

גדי אריאלי: כל פעם הוא עולה.

אינג' נדב הדר: אלה הסכומים. הגדלנו במעט עוד פעם אין פה חריגות משמעותיות. היו חסרות מעט

כמויות. אני לא יודע אם זאת החריגה בהתחשב בזה שמדובר בתשתית קיימת.

בועז חריף: תב"ר 339 תכנון אזור התעשייה ח.ד. 1800 הגדלה ב- 2 מיליון ₪. תודה רבה.

עו"ד טל אליהו: אני רוצה לשאול את השאלה. ב- 5.2 הייתה ישיבה אחרונה בוועדה המחוזית והיום

אנחנו נמצאים כבר בנובמבר אז למה אנחנו צריכים לחכות 9 חודשים כדי לפתוח את התב"ר הזה ולהגדיל את הכספים לטובת היועצים? זה סתם מעכב את ה תכנית בעוד 9 חודשים. אם היינו פותחים את התב"ר אחרי הישיבה הראשונה שבמקרה בפרוטוקול ראיתי שראש העיר ונדב היו שם, היינו פותחים כבר את התב"ר מכניסים לשם כמה שקלים ומקדמים את ה תכנית. עכשיו ה תכנית תקועה רק בגלל שהתב"ר הזה סגור, ואי אפשר לשלם ליועצים את ההפרשים.

דובר: ה תכנית לא תקועה, אנחנו נמצאים כרגע בהשלמת תנאים להשגה. אנחנו קיבלנו משהו כמו עוד חודש אני מעריך שאנחנו נעמוד בתנאים, במידה ונצטרך תוספת מינורית של שבועות ספורים והשלמנו.

עו"ד טל אליהו: למה פתחת את התב"ר?

דובר: אני באמת צריך הגדלה, והיה מהלך מאוד מאוד משמעותי בייחוד עם המתכננת הראשית פה ללכת ולהבין איזה תוספות צריך. זה דבר לא טריוויאלי בפרויקט מהסוג הזה. אנחנו בחנו, ותוך כדי גיבשנו את ההסכמות שלא עוצרים. הגענו למספרים, ברגע שהגענו למספרים העלינו לכאן.

עו"ד טל אליהו: ה תכנית לא מתקדמת בגלל שהרבה יועצים לא קיבלו את שכרם.

דובר: אני אמרתי לך בשביל זאת גם העבודה שלי.

עו"ד טל אליהו: מה זה התקבלו? למה אתה לא מתקן אותם בזמן.

צביקה גנדלמן: טל אתה רוצה לעשות דיון על ה תכנית? נעשה דיון על ה תכנית?

עו"ד טל אליהו: אי אפשר לשאול שאלות?

צביקה גנדלמן: אתה יכול לכתוב כל יום ולשאול שאילתות ותקבל תשובה.

עו"ד טל אליהו: אני צריך לקבל ממך אישור כדי לענות.

צביקה גנדלמן: אנחנו עכשיו עוסקים בתב"ר לא ב תכנית ח.ד. .1800

עו"ד טל אליהו: כן, אבל התב"ר זה הכותרת. אתה רוצה להכניס כסף הרי מה יקרה?

צביקה גנדלמן: לא יקרה, הכל קורה בסדר.

עו"ד טל אליהו: שמעת מה המנכ"ל אמר?

צביקה גנדלמן: שמעתי מה הוא אמר.

עו"ד טל אליהו: אז כבר קרה פה דבר טוב. אז לעצם העניין אם אני שאלתי שאלה לגבי הזה, אז

אפשר לקבל תשובות. כי אם אני יודע שהיועצים שם לא מקבלים כסף והתכנית לא מתקדמת ולא מתקנים את הדברים שצריך לתקן אז יש פה איזה שהיא בעייתיות.

דובר: טל, אמרתי שהתכנית מתקדמת.

צביקה גנדלמן: גמרנו, תכנית מתקדמת. הוא כבר יודע גם מה היועצים מקבלים ומה לא.

עו"ד יניב דרי: המועצה מתבקשת לאשר את התקציבים הבלתי רגילים וקבלת הלוואה ומענקים

על פי המפורט במסמך הגזבר מיום 1.11.20 בנוסף עם ההסבר שניתן על ידי הגזבר בכל מה שקשור לנושא ההלוואה.

מי בעד? פה אחד.

צביקה גנדלמן: אני מחליף את היו"ר.

החלטה מס' :361 המועצה מחליטה לאשר תקציבים בלתי רגילים וקבלת הלוואות ו/או מענקים עפ"י המפורט במכתב הגזבר מיום 1/11/20 סימוכין .210/20 באשר לתב"ר 1390 – הלוואה לאיזון תקציב שוטף, יצוין כי עקב משבר הקורונה,

אפשר משרד הפנים לרשויות המקומיות להגיש בקשה להיתר להלוואה לצורך איזון

התקציב השוטף בתנאים שלהלן: סכום – עד 10 מלש"ח, לתקופה של 15 שנה, בריבית עד פריים + %0.5

כשההכנסות

העצמיות של העירייה ישועבדו לטובת ההלוואה.

אושר פה אחד.

י. תקציבים בלתי רגילים לסגירה לשנת .2020

בועז חריף: יש פה רשימה של תברים שהעבודות בה הסתיימו או שלא הייתה בהם תנועה של

שנה, ואנחנו סוגרים את היתרה מעבירים לקרן הפיתוח. סך הכל היתרה בסופו של דבר היה 44,000 ₪.

מי בעד? פה אחד.

החלטה מס' :362 המועצה מחליטה לאשר תברים לסגירה עפ"י המפורט במכתב הגזבר מיום 5/11/20 סימוכין .211/20

אושר פה אחד.

יא. אישור החלטות ועדות העירייה.

צביקה גנדלמן: עפ"י סעיף 166 (ה) לפקודת העיריות מתבקשת המועצה לאשר החלטות ועדות

השקעות מיום 17.3.2020 ומיום 22 ביוני 2020 המצ"ב בחומר שקיבלתם. שאלות?

התייחסויות. מי בעד? פה אחד.

החלטה מס' :363 עפ"י סעיף (166ה) לפקודת העיריות, מחליטה המועצה לאשר החלטות ועדות השקעות מיום 17 במרץ 2020 ומיום 22 ביוני .2020

אושר פה אחד.

מירי נחשונוב חברת המועצה עזבה את אולם הישיבות.

יב. נציגי העירייה וציבור בתאגידים.

צביקה גנדלמן: נציגי העירייה וציבור בתאגידים. המועצה מתבקשת לאשר מינויים של נציגי העירייה

והמועצה עפ"י המפורט להלן:

מי חדרה בע"מ: מינויה של חברת המועצה עו"ד מירי נחשונוב כנציגת המועצה

בתאגיד ומינויה של רו"ח מורן מנור כנציגת העירייה בתאגיד.

מי בעד?

עו"ד טל אליהו: מי שקרא את הסעיף הזה לא קרא את סעיף 63 לחוק תאגידי מים וביוב ולא מבין

שההצעה שפה מובאת להצבעה היא לא יכולה להתקיים. למה? כי ברגע שמירי וגברת מנור יצטרפו לתאגיד, יהיו שם חמש נשים ושני גברים. בתאגידים מהסוג הזה אי אפשר לאשר ביחס כזה חמש נשים ושני גברים אלא צריך למצוא איזון בין הגברים ובין הנשים במקרה הזה זה מקרה הפוך, כי בד"כ יש בעיה עם יותר גברים ופחות נשים. אבל האיזון הוא איזון מחייב, זה סעיף 63 לחוק תאגידי מים וביוב למינוי לצורך העניין. המלצה שלי אישית באמת, אני לא רוצה, אני פשוט הייתי בעולם הזה הרבה שנים. הצעה שלישית שאם אתם רוצים להצביע שמירי תצא מההצבעה ואני אגיד למה, כי ועדת המינויים פסלה אותי במרכאות כי אני ישבתי בישיבה הראשונה ואישרו אותי.

צביקה גנדלמן: קודם כל ההערה השנייה היא נכונה ומירי תצא. לגבי הראשונה, להבנתי לא נכונה.

עו"ד טל אליהו: תקרא את הסעיף. אני ממליץ, כמו שאמרתי לגביה אני אומר גם לגבי הראשון. אני

לא בא להפריע, אני בא לתת הצעת ייעול שתקדמו את הדירקטוריון. רוצה לקבל את זה תקבל, לא רוצה אל תקבל.

צביקה גנדלמן: אני מניח שיאשרו אותם יותר מהר מאשר אישרו את הדירקטורים הקודמים ולא

נוסיף על זה. אני יודע בדיוק למה זה היה.

עו"ד טל אליהו: בגלל שאם היה מי שהיה מתקן אותי כמו שאני מתקן את מירי עכשיו זה לא היה

קורה.

צביקה גנדלמן: אבל קיבלו את ההצעה, מה אתה עושה רעש? קיבלו והנה היא יצאה, והכל בסדר.

עו"ד טל אליהו: ההערה שלך אני יודע מאיפה היא באה. הרי חוץ ממירי ואני ועוד חבר מועצה אחד,

הוועדה לא יכולה לאשר פה אף חבר מועצה. אף אחד לא עומד בתנאים בכלל. לכן אני אומר מעבר לזה שמירי יצאה ואני רציתי באמת לעזור לה כדי שהיא תוכל להיכנס לתפקיד כמה שיותר מהר. אבל מאידך אני אומר, ועדת המינויים וגם רשות המים לא תאשר את הדירקטוריון בהרכב הזה. אז אני אומר עוד פעם, תעשו חושבים עם העניין, זה הכל. זה הצעת ייעול, אתם רוצים תקבלו, אתם לא רוצים אל תקבלו.

צביקה גנדלמן: אז אני מסביר לך שקיבלנו את ההצעה הראשונה והשנייה לא. נקודה. תחיה עם זה

טוב. עכשיו לעצם העניין ולמועצה, שתי הנשים האלה מגיעות או שתי המועמדות האלה מגיעות בין היתר, אחד – על מנת לייצר באמת את האיזון. דבר שני - בעוד חודש בדיוק עוזבת אישה את דירקטוריון מי חדרה ומסיימת את תפקידה ולכן האיזון הוא לא כמו שטל מציג אלא הוא יהיה אחר ואני מקווה ומאמין שבמהרה תוך מספר שבועות בודדים נמנה עוד דירקטורים שם במי חדרה. אני מניח שגם יו"ר למי חדרה, והאיזון ישמר בתוך הדירקטוריון.

עו"ד טל אליהו: עשית עוד טעות עכשיו. אני אגיד לך למה. כי אתה לא יכול לפי סעיף 63 צריך להיות

הבדל של בנאדם אחד בין הדחצ"ים לבין עובדי עירייה. ז"א אם עוזבת דחצ"ית אז יש הפרש של שניים. אז הבנת מה הבעיה?

צביקה גנדלמן: הבנתי. ועדיין מבחינתי אפשר לאשר את זה ואם תהיה בעיה תאמין לי נטפל בה.

טל – נמנעה.

לא ציינתי, החברה להשבת מי ביוב – מינויו של חבר המועצה טספאי כנציג במקומו של מלכיאל אלבז.

עו"ד טל אליהו: תעדכנו את טספאי לדעתי הוא לא יודע שהוא מונה שם.

צביקה גנדלמן: אל תדאג לו, הוא יודע יפה מאוד. למגינת לבך הוא בקשר טוב עם הנהלת העיר חדרה.

מי בעד? מי נגד?

החלטה מס' :364 המועצה מחליטה לאשר מינויים של נציגי העירייה והמועצה עפ"י המפורט להלן:

מי חדרה בע"מ: מינויה של חברת המועצה עו"ד מירי נחשונוב כנציגת המועצה

בתאגיד ומינויה של רו"ח מורן מנור כנציגת העירייה בתאגיד.

החברה להשבת מי ביוב בע"מ: מינויו של חבר המועצה טספאי אדרג'או כנציג המועצה במקומו של המשנה לראש העיר מלכיאל אלבז.

אושר ברוב של 8 חברי מועצה בעד ו-1 נמנע.