פרוטוקול ועדת מלח 7 22

עיר: חדרה
ועדה: פרוטוקול ועדת מלח 7 22
קטגוריה: פרוטוקול ועדת מלח 7 22
תאריך: 17/07/2022
מקור: הקובץ המקורי באתר חדרה

09151 ל.כ.

פרוטוקול ועדת מל״ח

שהתקיימה בבית מועצת העירייה

ביום ראשון י״ח בתמוז תשפ"ב – 17 ביולי 2022

09151 ל.כ.

תוכן עניינים

פרוטוקול ועדת מל״ח ...................................................................................................................... 1 פרוטוקול ................................................................................................................................... 5

09151 ל.כ.

נכחו ה"ה

מר ניר בן חיים – יו״ר ועדת מל״ח

גב׳ זיוה הימברג – רמ״ט מל״ח

מר גיל שלמה – ראש מכלול מבצעים

מר נפי זיגל – קב״ט עירוני

מר מיכה מגידש – מפקד יקל״ר חדרה

גב׳ עינב כצמן – ראש מכלול אוכלוסייה

גב׳ רויטל פוקס – ממונה בריאות

מר נדב הדר – ראש מכלול הנדסה ותשתיות

מר בוריס קוסונובסקי – ראש מכלול לוגיסטיקה

מר שלומי דהאן – ראש מכלול חינוך

גב׳ אושרת סלומון – ראש מכלול מידע לציבור

גב׳ מיכל רוזין – סגן ראש מכלול

מר זוהר מסלאוי – מפקדת משטרת חדרה

מר סמי מסארווה – משטרה

מר אלחנדרו ביאר – יו״ר פס״ח

אסף תפוחי – מד״א

נר – נציג החברה

איציק

אלם

נעדרו:

מר מלכי אלבז – מ״מ יו״ר מל״ח

מר רומן גישר – סגן יו״ר מל״ח

גב׳ נעמי שוחט – גזברית העירייה

עו״ד שרון שרוני – יועמ״ש

גב׳ יוכי דהן – מבקרת העירייה

מר אשכר בנדל – רכז חירום שירות פסיכולוגי

עו״ס וורקו טלה – סגנית מנהל מטה התערבות

מר דמיאן צ׳רנוב – קב״ט מוסדות חינוך

מר שמואל מיכאלי – קב״ט מוסדות חינוך

מר שמשון אחרק – ר׳ מטה צוותי התערבות

מר רפי סעדה – סגן ראש מכלול אוכלוסייה

גב׳ אלה ביאר – יו״ר ועדת פס״ח

מר ירון דהרי – רכז פס״ח

מר דודו הבהיל – סגן רכז פס״ח

מר גרשון יוסף – חברה קדישא

מר דוד בירנבוים – מנהל התר״ח

09151 ל.כ.

מאור יונה– רכזת מתנדבים – אוכלוסייה

גב׳ הילאל פאטימה – סגן ראש מכלול הנדסה ותשתיות שי לוי – ממונה הנדסה ובינוי

מר רפי אדרי – ממונה כח חשמל

מר ליאור כהן – עוזר סגן ראש מכלול הנדסה

מר דביר רזניק – ממונה מים וביוב (מי חדרה)

גב׳ אילנית לוי – ממונה תברואה

מר דותן עומסי – ממונה מזון

גב׳ לילך לוי – רכש ואספקה

מר אייל גבאי – ממונה תחבורה

גב׳ נלי יוסף נעמה – ממונה חקלאות

מר מורים אוחנה – ממונה משכ״ל

מר איציק פחימה – ממונה דלק

מר אהוד ואנה – מנהל אירועים והקמה בחירום

טל תוהמי – ממונה מקלטים

מר שמעון חלפון – מ״מ מכלול חינוך

גב׳ גילה גואטה – מנהל מחלקת גני ילדים

מר נדב ליפשין – ממונה חינוך פורמלי

מר אייל עפגין – ממונה חינוך בלתי פורמלי

גל סעדה – דוברות ותקשורת

גב׳ דגנית זילבר – ראש מכלול מנהל

עמית דילאון – מגן דוד אדום

מר יוסי דקלו – כיבוי אש – מפקד תחנת חדרה

מר זכי מהצרי – מנהל רובע מרכז

מר בוריס בר – מנהל רובע בית אליעזר

מר שמעון מרג׳י – מנהל רובע תעשיות

גב׳ נינה יוספיאן – מנהלת גבעת אולגה

לו״ז הוועדה:

• פתיחת מ״מ ראש העיר בפועל

• הצגת לו״ז הוועדה

• הצגת מערכת ״שועל״

• הצגת מרכז ההפעלה החדש

• תפיסת הפעלת הרובעים

• הצגת מתווה ביקורת חירום משולבת

• הצגת סטטוס הכנות ופערים

• סיכום הוועדה

09151 ל.כ.

פרוטוקול

• הצגת מערכת ״שועל״

נר: לעלות לאותו אירוע, אותו גורם שבשטח יכול להגיב לה דרך השועל ובעצם לסגור את אותה פנייה או להחזיר תשובה לאותה מוקדנית שנותנת פנייה ובעצם, אנחנו יכולים לבצע שיח בשני הכיוונים ויש לנו יכולת לחבר ... שאני עובד איתה, החליטו שהם מחברים את כל משאיות הזבל ובעצם, הבחור ששולט במשאיות הזבל מסתכל עליהן דרך השועל או דרך מערכת ... וגם יש לו את כל המיקומים דרך ה- GIS של כל אזורי הפינוי של הזבל ובעצם, הוא יודע לעקוב אחרי תנועת העבודה של המשאיות, לדוגמה שמשתמשים בה רשות מקומית. אופציה נוספת היא גם לחבר את המצלמות, זה אומר שיש לכם יכולת לראות את המצלמות הרשותיות, יש הליכה של פיקוד העורף, הוא רצה ללכת לכיוון של ערים חכמות ויכולת לחבר ערים חכמות לתוך מערכת השועל ובעצם, שכל הדברה הזה יהיה חלק, כאשר המעבר שלכם מהיום-יום לתוך השועל הוא יהיה מאוד מהיר ומאוד קל, לתוך הדבר הזה. דבר נוסף שאתם מקבלים והוא דבר מבצעי – בעצם, אתם מקבלים לתוך מערכת השועל דבר שנקרא אליפסות.

אליפסות זה בעצם, אתם מקבלים מתוך חיל האוויר חיווי להיכן הנפילה עומדת להיות. בעצם, ברגע שיוצא שיגור, לא משנה, עזה, ירדן או סוריה או לבנון, יוצא שיגור, נפתחת אליפסה על גבי המסך והיא נותנת לכם אזור מסוים שבו עומדת עתידה להיות הנפילה, ככה תוכלו לראות ובעצם לסנן, א׳, רעשי רקע. כשאני מטמיע או מאמן רשות, אני אומר הרבה פעמים למוקד הרשותי שאם פתוחה מולו המערכת והוא יכול לראות את האליפסות, אם יש לי עכשיו נפילה באולגה ומתקשרים אליי מהאזור הזה, אני יכול להרגיע את האנשים ולהגיד להם: שמעתם בום, נכון, אבל הנפילה הייתה באולגה, הכל בסדר, אפשר להירגע ובעצם, אני יודע לסנן הרבה מאוד רעשי רקע.

ניר בן חיים: לא, אבל השאלה - זה בסדר, אנחנו רואים את האפשרויות להתחברויות בכל מיני

מקומות, לאיתורן, למצלמות, למערכת של ה- CRN. השאלה שלנו כאן שעלתה שהיא מערכת מאוד מסורבלת ושמאוד קשה לאנשים, היא לא ידידותית כמו שאומרים.

אנחנו היינו רוצים ברשותך לראות איך באמת אנחנו פועלים איתה. לגבי כל הדברים הנוספים – אני מאמין שאנשים יודעים שאנחנו יכולים להיות מחוברים גם למשטרה וגם, כל אחד בזה שלו, להתחבר למצלמות, לכל הדברים האלה. רק הנושא של הסרבול של המערכת. אם אפשר להנגיש אותה יותר או שהיא יותר, משהו השתנה, בוא תעדכן אותנו.

נר: אני אתייחס לכמה רבדים. הרובד הראשון – קודם כל, כל 3 חודשים יוצא עדכון גרסה למערכת, מתווספות יכולות לתוך המערכת, והדבר השני – המערכת הופכת להיות לאט לאט יותר אינטראקטיבית. כבר עכשיו אפשר לראות שהמסך קצת השתנה, מי שזוכר מהפעם הקודמת, הוא היה יותר בהיר, הכתב בעצם קצת יותר אוורר, היו אנשים שהתלוננו קצת על הכתב. בהקשר הנושאים והדברים שיש לטפל במערכת, לא 09151 ל.כ.

מעט דברים נפתרים, לדוגמה אחד הדברים שהיו מסורבלים בהתחלה הוא דווקא תהליך הכניסה, איך אפשר בעצם להתחבר למערכת? הסיסמה, אני לא יודע אותה ודברים לא מצליחים. אחד הדברים שהונגשו דרך המערכת היא היכולת לאפס סיסמה לבד. אתם יכולים בעצם לקבל, כל אחד יש לו משתמש משל עצמו, הוא יכול לאפס לעצמו סיסמה ולהתחבר לבד, רק בעצם ככה פתרנו את אחד הדברים והנגשנו את המערכת. שתיים – בעבר הייתה בעיה שמשימה נשלחת לבן אדם אחד ולשאר האנשים שבמכלול אין יכולת להגיב, אני מדבר על בעיות שגם אני חוויתי אותן. בעצם, הדבר הזה נפתר והיום יש יכולת לנהל משימות Per מכלול ולאו דווקאPer בן אדם למה אני אומר את הדברים האלה? אני אומר את זה כי המערכת כל הזמן מתקדמת.

אנחנו מקבלים כל מיני הערות מרשויות מקומיות, עד לפני רגע הייתי בשיחה עם ראשון לציון, אמרה לי שהבחורה בתוך המכלול אוכלוסייה, הריבוע של התיאור קטן, קשה לי לראות אותו, אני יודע לאן המערכת הולכת, אז גם אמרתי לה שהכיוון הזה של התיאור הקטן הולך להשתנות, לא יודע אם בגרסה הזאת הקרובה שיוצאת בחודש הבא או בגרסה אחריה, אבל הדבר הזה עלה, פיקוד העורף לקח את זה לתשומת ליבו וכמובן, יש שינויים. משמע, י ש לכם פה פלטפורמה לעלות כל מיני הערות ולייעל את המערכת. אנחנו בעצם חיים ביחד, המערכת בסוף היא לשירותכם, אם פיקוד העורף יחיה בסביבה הזאת לבד והוא לא ... אנשים, הוא מאבד רשויות ואין לו מה לעשות, ולכן יש לו רצון שאתם תהיו חלק. אז כן יש רצון לייעל ולהפוך את המ ערכת להיות אינטראקטיבית, אני כבר יכול לומר שהיום היא כבר יותר אינטראקטיבית. העצה שלי, באופן כללי, למערכת – כאשר אנחנו לוקחים מערכת ככלי, יש נטייה בחירום כאשר אנחנו מתייחסים למערכת, משהו לא עבד לי, זהו, הלך הכל, אני לא יכול להתמודד. לא בקטע של אני אומר משהו עליכם, אלא ברגע שאנחנו נתקלנו בבעיה טכנית, זהו, זה לא עובד, זה גם לא יעבוד בחירום ואנחנו לא יכולים להתמודד עם זה, אבל גם לנו בחירום, אני יכול להגיד את זה, אני איש מילואים, גם לי בחירום מורידים לי את השלטר לארבע שעות במהלך תרגיל. אנחנו צריכים לדעת לעשות את הסוויצ׳ים האלה ולפעמים דברים יקשו עלינו, לכן אני מתייחס למערכת ככלי, זה מפשט לי את היכולת שלי לגעת במערכת כאשר אנחנו מתייחסים אליה ככלי. יכול להיות כלי מאוד שימושי, אבל בסוף זה משהו שאנחנו עובדים איתו ואנחנו צריכים לדעת לעשות, במיוחד חירום, את הסוויצ׳ים בצורה מאוד מהירה, זהו באופן כללי. אני רוצה להראות לכם כמה דברים נוספים בהקשר לניהול אירוע במערכת, שכן תראו בעצם מה אתם יכולים לקבל. אנחנו פה נמצאים על המערכת, איך הגעתי לשם, אני לא יודע. לדוגמה, מה שאנחנו מקבלים, אנחנו מקבלים פה, לדוגמה, יש לנו פה את חדרה, אני פתחתי אירוע לדוגמה בחדרה, אירוע של טיל, אתם תקבלו כרטיסיית מידע. בעצם, ברגע שתפתחו אירוע, כל המכלולים יקבלו את האירוע ויבינו מה התיאור, מה דרך הטיפול לנהל באירוע, לכם יש את היכולת להפעיל דבר שנקרא סדר פעולות, לי אין הרשאה, אני מתנצל, אבל סדר פעולות הוא בעצם היכולת להפעיל בנק משימות במכה ... במקום להתחיל לחשוב מה המשימה הבאה שלי בתוך המערכת, מה המשימה הבאה שלי בניהול האירוע, אני יכול להכין בנק משימות לטיפול באירוע טיל או לפתיחת מתקן קליטה או ליום קמפינג, לא יודע, כל מיני 09151 ל.כ.

דברים שאתם רואים לנכון שהוא משימת י ויש לו ריבוי משימות , בעצם אני יכול להפעיל את אותו סדר פעולות ולנהל את אותן משימות תחת כרטיסיית האירוע, לראות את כל המשימות נכנסות לי פה ויהיה לי סטטוסים, לדוגמה אנחנו יכולים לראות פה סטטוסים של משימות, האם משימות הן פתוחות, בוצעו, בטיפול ובעצם, אנחנו יכולים לקבל את העת לדבר הזה. פלטפורמה נוספת שיש לנו בתוך המערכת היא היכולת לנהל הערכת מצב ולנהל כל מיני סוגים של הערכות מצב, יחד עם מדדים.

בעצם, אנחנו יכולים לראות פה תמונת מצב, משמעות וההמלצה של כל מכלול לצד מלל, לצד נתונים גרפיים, לדוגמה נפגעים מבחינת הלחימ ה, מדדים של תשתיות שאנחנו יכולים לראות, בתי חולים, כל מיני תשתיות כאלו ואחרות. בעצם, העבודה בתוך המערכת מייעלת אותנו בכל מה שהקשר לסדר, לארגון, לניהול אירועים, כאשר, אני יכול להגיד לכם, לאחר לבנון השנייה, הגיע מפקד פיקוד צפון, הגיע לראש עיריית נהריה וחצי שעה מהשיחה שלהם הלכה על ויכוח על כמה טילים נפלו וכמה אירועים היו ברשות, כי אחד אמר X והשני אמרY. בעצם, ברגע שיש תיעוד במערכת אתם יכולים לתעד את עצמם ולראות מה היה, איך היה, איך ביצענו, אני יכול להגיד שבחולון, אני עובד איתם ולאחר כל סיום אירוע, אנחנו מתחקר ים את האירוע, מבינים איך אנחנו יכולים להתייעל באופן שיטת ההפעלה שלנו ודרכי העבודה שלנו.

זהו באופן כללי לגבי המערכת, שאלות, טענות.

מיכה מגידש: כמה רשויות פועלות היום בבט״ש עם מערכת שועל? ביום-יום.

נר: אני אגיד את זה ככה, שוטף אין המון רשויות ... שמשתמשות איתה בשגרה, בסביבות 10-15, לא יותר מזה. יכול להגיש בכפר סבא עובדים בכל מה שקשור לפינוי הזבל, בשומרון עכשיו מחברים את המוקד ואנחנו מתחילים שם חיבור של ...,

זיוה הימברג: לא, מה שהוא שאל אותך זה כמה רשויות המערכת הזו מהווה תשתית ממשקית עם

יתר השירותים שלה, שהיא התשתית המחשובית, המרכזית.

נר: אין כיום רשות שהמערכת היא מערכת שמתחילה בעיקרה ועיקרה לחירום. העניין הוא שאנחנו- אני מבין את העניין שאת נוגעת בו,

זיוה הימברג: לא, אני נוגעת בעניין שהוא עניין מאוד מאוד משמעותי. רשויות מתנהלות עם הרבה

מערכות שהן לא ממשקתיות שזו בעיה בפני עצמה ועוד לא נולדה התוכנה המרכזית שיכולה לממשק את כל השירותים שאנחנו באחד. זה מאוד סבבה לאירועי חירום, אבל בסופו של דבר, אתה עובד בתוך רשות עם כל כך הרבה מערכות שזה זה מאתגר.

נר: אני אתייחס לזה בשני חלקים. אחת – מסכים איתך, אני שומע את זה בלא מעט רשויות שיש מערכות. כן יש רצון של פיקוד העורף, צריך גם להבין שיש פה עוד, גם עוד שחקנים בשוק שלא רוצים דווקא שזה ילך לכיוון הזה, אבל באופן כללי יש הליכה. פיקוד העורף כן רוצה וכן גם השיח שלו עם משרדי הממשלה, כדי לחבר את המערכות. אני מניח שכשמשרד העבודה ית חבר לתוך המערכת, הריתוק המשקי לדוגמה הוא משהו שיעבור כבר להיות תוך מערכתי ולא תצטרכו לעבוד דרך עוד מערכת נוספת. אז לאט לאט, כשמשרדי הממשלה, הם יפנו את הצרכים שלהם, יהיה הרבה יותר קל לבוא ולהגיד. אני גם רואה משהו אחד נוסף – תראו, המערכת הזאת היא מערכת, בבסיס שלה היא קודם כל קמה לחירום, כדי לסייע לעולם החירום. אני מבין את הקושי שיש בלחבר ולהטמיע אותה כבר בשגרה, כן יש כל מיני דרכים לייעל 09151 ל.כ.

אותה ולשמר תהליכים בשגרה. לדוגמה, ביהוד אני מבצע פעם בחודשיים תרגיל של שעה וחצי, כל אחד מהמשרד שלו, פותח תא המערכת, מגיב לאי רוע והמשימות שפתחנו ובעצם, אנחנו בעצם ככה משמרים את העבודה על המעריכים. אם זה נותן לי מענה במאה אחוז, לא, זה לא נותן לי מענה במאה אחוז, אבל זה משמר לי כשירות כל שהיא על המערכת ומסייע לי במעבר בין השגרה לבין החירום. דבר אחד נוסף שאני אתייחס אליו, כי הוא כן נכנס, בהקשר חירום ובזה אני אסיים, את הדבר הנוסף שייכנס לתוך המערכת, הוא נכנס כבר, אני מאמין, בגרסה הקרובה, היא היכולת לעבוד עם רשויות נוספות על אירועים, כי בעצם אם יש לכם אירוע שהוא קורה ויש לכם רשות שכנה שרלוונטית לאותו אירוע, תוכלו לנהל את האירוע ביחד וב עצם לראות מסרים שמגיעים אליכם מרשויות נוספות ובעצם, אתם יכולים לפתח תהליכים הרבה יותר משמעותיים מול רשויות, בין אם זה עכשיו סיוע במתנדבים או יכולת לנהל אירוע של שריפה שמשפיע על 2 רשויות במקביל. זהו, תודה רבה

מיכה מגידש: תודה רבה. מכאן אנחנו נמשיך.

ניר בן חיים: לא, אנחנו מדברים רגע על הנושא הזה, רגע, לפני שאנחנו עוברים לעוד נושא, נפי,

תראה. אז אני מבין קודם כל שאין רשויות שממש פועלות בכל הנושא של השגרה שלהם, זאת אומרת זה רק בחירום, חלקים. מצד שני, גם לפני שאנחנו רוצים לעבור לעוד נושא, אני רוצה לדעת כי יש כאן ראשי מכלולים שאמרו שגם בחירום קשה להם לעבוד עם זה, אז השאלה שלי, ראשי המכלולים, כשאתם עשיתם את התרגיל, אתם, נר: אני חושב שזה גם עניין של הטמעה ותרגול. פעם אחרונה שהגענו לאימון, זה היה אחרי המון זמן שלא נגענו במערכת. אני לא יכול לצפות מבן אדם שלא נגע המון זמן במערכת לבוא ולרוץ על המערכת כאילו היא הייתה, ורצה. אם אנחנו נקבע תהליך של תוכנית עבודה עם שמירת כשירות ואנחנו ננגיש את זה לאנשים הרלוונטיים, אני לא חושב שראשי מכלולים צריכים לתפעל את המערכת, אני חושב שהאנשים,

ניר בן חיים: לא, אני לא אמרתי שהם צריכים ל תפעל את המערכת, אני כן חושב שהם חייבים

להיות חלק מהדבר הזה ש,

זיוה הימברג: לא, מה שהוא אמר, ניר, וזה כן משמעותי – כדי לתפעל את המערכת, צריך, התרגול

צריך להיות בשגרה.

ניר בן חיים: אחת לחודשיים, אחת לשלושה חודשים, אז את זה, אבל לא להטמיע את המערכת

בתוך הזה שלנו.

עינב כצמן: אני רוצה להוסיף עוד משהו, כי זה משהו שאנחנו התייחסנו אליו גם בפערים – באמת

לדייק מי האנשים שצריכים להפעיל את המערכת, כי ברוב התרגילים, באמת מי שיושב זה מנהלי ה מכלולים וראשי הצוותים, אבל בעצם מי שצריך בשעת חירום, עזבו רגע את השגרה, בשעת חירום זה דווקא לא אותם אנשים כמו שתיארת עכשיו וצריך ממש לדייק, כל אחד לתוך המכלול שלו, מי האנשים ואולי לגביהם כן לעשות איזה שהוא משהו שהוא ברמה השנתית.

ניר בן חיים: אז נפי, את זה צריך לעשות. קודם כל, רשימה של כל מי שאנחנו צריכים, תרשמו, אני

אומר, אם אתם רוצים לראות באמת אחד לחצי שנה, אם אנחנו עושים תרגול כזה כדי שבאמת אנשים לא, להטמיע לפחות, לנסות להטמיע קצת את התוכנה הזאת שהם יכירו ויותר ידעו להשתמש בה, חס וחלילה, בחירום, אז צריך לעשות את זה.

09151 ל.כ.

בסדר, נפי? אז עכשיו את יכולה

נפי זיגל: קודם כל, באמת, ההשתלמויות, זה משהו שהוא תוכנן, פיקוד העורף יודע לעשות את

זה, אין שום בעיה לעשות את זה כל שבועיים-שלושה. כבר בנובמבר, בשבוע של, מה שנקרא 360, זה משהו שעוד נגיע אליו, יש שם השתלמויות, הדרישה היא שכל מכלול ידע לתת 4-5 אנשים ואין בעיה לעשות השתלמויות גם כל 3 חודשים, איןלנו שום בעיה לעשות את זה, השאלה אם אתם כמכלולים תדעו לתת. עכשיו, זה לא חייב להיות מנהלי המכלולים, סגניהם או אפילו מנהלי המחלקות. יכול להיות כל מיני עובדים למטה, נציגות, מזכירות, כאלה דברים,

דובר: יש לכל מכלול רכז, רכזת ...

זיוה הימברג: לא, אבל נפי, אל תרד לרזולוציה הזאת, זה נדבר בסיכום. בואו נמשיך, זה הובן.

• הצגת מרכז ההפעלה החדש

נפי זיגל: מפה אנחנו ממשיכים עכשיו ... הצגת. טוב, מה שאתם רואים כאן, אני מדבר על מרכז

ההפעלה ברחוב הגיבורים 88, התת קרקעי. זה היה מרכז ההפעלה העירוני. מבחינת המבנה שלו, הוא, על פי הקריטריונים שמדינת ישראל קבעה, הוא קטן לעיר בסדר גודל של חדרה, אבל כרגע זה מה שיש. כדי שאנחנו נוכל לעבוד שם בצורה מסודרת, אנחנו היינו צריכים לעשות שם שיפוץ גדול מאוד שאנחנו עכשיו סיימנו את כל האדריכלות שלו ואנחנו לפני יציאה למכרז. השינוי, כמו שאתם רואים כרגע , זו התוכנית האדריכלית הסופית, הכניסה, אתם רואים, היא למטה. יש פה קירות שנשבור, מעבירים את חדר התקשורת בכלל לכניסה של המדרגות, במדרגות, מי שיודע, מימין יש שם מלא שטח, כדי לנצל שטחים. ובעצם, הרס השירותים, בניית שירותים חדשים, בניית השולחן המרכזי, השולחן המרכזי הוא היה בעבר פה, אתם זוכרים את העמוד העגול שתקוע באמצע, הוא כבר לא תקוע, כל זה עובר לפה, כאן היו השירותים בעבר. יהיה שולחן מרכזי מסודר, רציני, כמובן שעם כל הטכנולוגיה ומסביבו, בעצם יש לנו את המכלולים. אז יש היום את המכלול, מה שנקרא מבצעי ביקל״ר, כאן, ב חלק הזה, מכלול אוכלוסייה, מכלול הנדסה, מכלול חינוך, מכלול לוגיסטיקה כי יש הפרדה פה ביניהם, כוח אדם, מידע לציבור ופה גם נכנסים ... האזור הזה קצת יותר פתוח עם דלתות הזזה, כדי לתת קצת תחושה של ... מטבחון, חדר תקשורת נכנס פה בנישה, כאן, כדי לנצל מקום. מה שזה אומר, שאם בעבר היו מגיעים למרכז הפעלה, כל מכלול היה מביא 10 אנשים, יושבים אחד על השני שם היום אין שם מקום וזה לא אמור לקרות, גם יהיו 2 מחשבים בלבד לכל מכלול –

מחשב אחד מייל, מחשב שני שועל. העבודה צריכה להתבצע ואז בעצם, מה שאומר שיש נציגים שנמצאים במרכז הפע לה. אתם ממשיכים לעבוד, כל אחד במקומו, במשרדים שלכם, במקום שאתם מכירים, אין בעיה להעביר אינפורמציה מכל מקום בעולם, אז בטח בתוך חדרה אין בעיה ואז יש לכם גם מיגון, יש לכם מיגון, כל אחד מקום שהוא נמצא ביום-יום, יש לו מיגון, יש לו את הממ״ד ויש לו מקלט בהתאם לאיפה שהוא נמצא, ולכן זו השיטה. כמובן שמנהלי המכלולים יבצעו דילוגים, ירצו לראות את המכלול שלהם, לבוא מדי פעם לשולחן להערכת מצב, הוא חייב להגיע לכאן, הערכת מצב תתבצע שם. זה הנושא, צריך להבהיר שאתם צריכים לראות שבמכלול, במרכז הפעלה, יושבים איתכם נציגים 24/7. אם תרחיש הייחוס מדבר על 09151 ל.כ.

חודש-ימים, חודש-ימים. חודש-ימים, זה גם בשתיים בלילה וגם בארבע לפנות בוקר.

כמובן שיש פק״ל שהוא מסודר עם העברת משמרות והערכת מצב וכו׳, הכל מסודר בפק״לים שאתם תקבלו אותם גם לקראת הביקורת, זה הנושא הבא שאנחנו נעסוק שם, כל זה נפרט שם לפרטי פרטים, אבל ככה זה צריך לעבוד. אתם צריכים להכין לכם לפחות, לפחות ככה 6 אנשים שיודעים לעבוד, אם זה 3 משמרות, זה גם לא מספיק בהכרח כי בן אדם, קשה לו לעבוד חודש-ימים אותה משמרת, מבחינת ... איך אדם עובד מבחינת 24 שעות, ולכן צריך לעשות קצת שינויים בזה, אז עדיף שיהיה עוד אפילו ספייר קצת. אז זה לגבי מרכז הפעלה, אני מניח שאנחנו נצא להתחלת בנייה בסדר גודל של חודשיים-שלושה מהיום, הבנייה בטח תיקח 3-4 חודשים. לאחר מכן צריכים להכניס שם מערכות טכנולוגיה שזה במאות אלפי שקלים, זה עוד כספים שאנחנו אמורים לקבל את חלקם. זה תהליך, זה לא מחר בבוקר, המרכז הזה, אבל יהיה בסוף משהו שיהיה נוח לעבוד איתו ומתאים לעידן המודרני. בסדר? זה לגבי מרכז הפעלה. אוקיי. עד אז, כמובן, אנחנו נעבוד כמו שעבדנו באירוע האחרון שהיה, מצמוד למוקד שזה בעצם מרכז ההפעלה החליפי שלנו. כמובן, אין שם את התנאים האידיאליים אבל זה כרגע מה שיש הכי טוב, עד שנבנה את הדבר הזה ונקווה שלא נזדקק. זה, אם יש שאלות לגבי מרכז ההפעלה.

אסף תפוחי: יש לי שאלה. שאלה ראשונה – המרכז החליפי, איפה הוא כרגע נמצא?

נפי זיגל: צמוד למוקד.

אסף תפוחי: אוקיי. לגבי מרכז ההכלה שהולכים לשפץ – אנחנו היינו שם באחד מהאבטוחים ביום

העצמאות. הייתה שם בעיית קליטה ובעיה לבוא ולשים את המערכות שלנו, אם אני עכשיו רוצה להביא מערכת שלי ולהוציא אנטנה, זה אומר שאם אנחנו עכשיו תחת איזה שהוא איום כימי או משהו כזה, אנחנו לא יכולים להוציא את האנטנות שלנו, כי לא הייתה את האופציה, היינו צריכים לפתוח חלונות וכדומה. השאלה היא האם גם לזה יהיה פתרון או שאנחנו נצטרך למצוא פתרון אחר?

נפי זיגל: מרכז ההפעלה לא יהיה אטום, כי הוא לא מיועד לזה. זה החדש, ייבנה בעוד 10 שנים

אולי נגיע לרמה הזאת. זה לא דבר טריוויאלי, מה שאתה מבקש. חדר חמ״ל אטום ונגד חומר כימי,

אסף תפוחי: לא, כי אחת השאלות שעלו אז,

נפי זיגל: דרך אגב, זה גם לא בתרחיש, בתרחיש של מדינת ישראל, בסדר?

אסף תפוחי: נכון. השאלה היא אם תהיה לנו בעיה לבוא ולהכניס את המערכות שלנו, של המשטרה

וכדומה מבחינת אנטנות?

נפי זיגל: זה, לא תהיה בעיה. קודם כל, אני לא מכיר מערכות שלכם שנכנסות אלינו, אני אשמח

שאתם במשטרת ישראל תכניסו מערכות, אבל אם תרצו להכניס, אין בעיה. ברגע שנגיע למדיה, נוכל להכניס את זה בחדר המרכזי, יש לי גם מקום לחברים וכו׳, כמו שראית בכניסה פה. בשולחן המרכזי, אני אשמח לשים כל טכנולוגיה שתהיה, אתה או משטרת ישראל או ... טוב, זה לגבי הנושא הזה.

• תפיסת הפעלת הרובעים

נפי זיגל: טוב, נכתבה תפיסת הפעלת הרובעים, תהליך שהתחיל עוד מ- 2018 ,19׳ ולאט לאט

גם נבנו הרובעים לפחות בשגרה. כרגע, יש לנו 4 רובעים שעובדים, תכף נראה גם את 09151 ל.כ.

החלוקה שלהם, כאשר המוטו המרכזי של הרובעים היה שבסוף, באירוע חירום שהוא מאופיין בריבוי משימות, אנחנו בשלב מסוים נצטרך לנהל אירועים, הרבה אירועים ואם אנחנו רוצים שהכל יתנהל ממרכז הפעלה אחד, יש בעיה של שליטה, גם בגלל המרחק, גם בגלל תחומי העניין השונים וכו׳. לכן, ברגע שיש לך רובעים, יש לך בעצם קצה שאתה יכול גם כמובן בשגרה, שהוא יכיל את הנתונים, יכיל את הלימוד שלו, את הגזרה, את השטח וכו׳ ואז הוא מכיר לפני ולפנים את המערכת שהוא אחראי עליה ויש אדם שיכול לשלוט במקומנו, כשאנחנו במרכז המקומי, יכול להיות העיניים שלו, המנהל שלנו בגזרה. בגישה פה בחדרה, הוחלט שכל רובע, כן? הוא בשגרה מטפל במה שמטפל, בעיקר בנושאים תברואתיים וכאלה ובחירום, הוא מקבל עוד סד״כ של כוח אדם וזה העניין המרכזי שחשוב שיישמע פה ושמנהלי המכלולים יתנו את דעתם על זה. בפק״ל, ואני אעביר לכם אותו, מוגדרות כל המשימות שלהם, הגדרת המשימות כמו שאתם רואים פה ומה תפקידו של כל בעל תפקיד ברובע. עכשיו, אני אומר לכם, אני כאחראי על הביטחון, דואג שבכל רובע בחירום יהיה איש פיקוד העורף כי במידה וייפול טיל, אני לא אוכל להיות מספיק Minded לנושא הזה, למנהל הרובע יהיה גם ככה קשה, ולכן עדיף שלידו יהיה לו איש פיקוד העורף שמדבר ישר עם מג״ד החילוץ, עם מ״פ החילוץ, עם המנופים, עם הזה, סוגר מעגל קטן כדי שיהיה יותר קל בשליטה על האירוע. אז מבחינת הרובע, יש בכל רובע בחירום איש פיקוד העורף. גם במערכת החינוך, היינו באימון במערכת החינוך יחד עם דהאן והוא קיבל שם החלטה שבחירום הוא שולח נציג חינוך, כי הוא הבין תוך כדי התרגיל שוואלה, היה לו יותר קל אם יהיה לו מישהו, מישהו שם שיעזור לו עם האינפורמציה. אז זו דוגמה, זה החינוך, אז גם בזה פתרנו. איפה חשוב מאוד? חשוב מאוד בנושא הקהילתי, רווחה, קהילה, לא יודע בדיוק איך להגדיר את זה, זה לא חייב להיות גם בעל תפקיד בעירייה, זה יכול להיות מתנדב איכותי שיכול להיות העיניים שלנו שם ואדם שאנחנו יכולים דבר איתו, אבל שיהיה לנו קצה שנוכל בקלות לפתור בעיות, במקום שאנחנו נצטרך לרוץ או לשלוח מישהו. בנוסף לזה, יש כמובן צוותי תרבות ועוד כל מיני דברים שאנחנו מכירים, אבל זה עוד דבר. בפק״ל, שאני אעביר לכם אותו אחרי שממש אני אזקק את כל הדברים שיעלו, יהיה פה את כל המשימות, הגדרת המשימות וכו׳ וכו׳ , אני כבר אומר לכם שעשינו כבר חלק, אני נפגשתי עם מנהלי הרובעים כבר מספר פעמים וכל הנושא או את רוב הנושא של לימוד והכנתת תיק נתונים, מנהלי הרובעים כבר עשו. הם יושבים גם פה, חלקם, אחת היא בחו״ל, בטיול בפולין, אבל כל השאר, נכון, פה? מנהלי הרובעים? כן, פה. יש להם ידע ומידע אצלם בתיקים מסודר, זאת אומרת אם אתם תרצו לדעת כל מיני דברים שאתם חושבים שיתרחשו, פשוט תרימו להם טלפון, הם ישלפו לכם את זה, מה שלא היה נכון לפני חודש וחצי , א ז יש להם את זה מסודר מאוד בתיקים, זה ברובע. יש להם את כל הנושא של מעבר משגרה לחירום.

גיל שלמה: מה שחשוב לדעת בנושא הזה של הרובעים, שהרובעים הם רגל קדמית של החמ״ל.

מה זה רגל קדמית? הם למעשה באים ומדווחים לחמ״ל מה שקורה. אם הם צריכים לקבל כוחות, אנחנו מספקים להם כוחות, הכוחות לא יושבים שם, זה בגדול בגדול מלמעלה.

09151 ל.כ.

ניר בן חיים חשוב שתדעו שזה שינוי שנכנס רק השנה, נכון? זה משהו שצריך לתרגל אותו כמה וכמה פעמים ולתת מענה גם למנהלי הרובעים, כי זכי ובוריס, אפילו שאתה בטלפון, אתם האנשים שבאמת יהיו בתוך האירועים האלה, תצטרכו לתת מענה אבל אתם שתצטרכו להגיד לנו גם מה אתם צריכים כדי שתוכלו לתת מענה, אז זה חשוב תהיו קשובים.

גיל שלמה: למה נפי קודם ציין את שלומי דהאן? כי הוא הבין שאם נגיד נופל טיל על איזה בית

ספר, אז הוא צריך לדעת שיש לו נציג מבתי ספר שיכול לתת לו מענה, מה קורה בתוך בית הספר עצמו, לא רק איזה בית ספר, אלא מה קורה בתוך בית הספר, כמה אנשים צריכים, כמה רווחה, כמה, זו הנקודה.

נפי זיגל: אז פה אנחנו רואים את המבנה בחירום, אז כל המכלולים נמצאים פה למעלה,

הרובעים בעצם יכולים לעבוד עם כל מכלול ומכלול ולהגיד מה הצרכים שלהם, כמו שאמרנו, אין להם משאבים בשגרה, חוץ ממשאבי התברואה שיש ביום-יום, שגם הם חשובים מאוד בחירום, אבל כל המשאבים שאנחנו צריכים בנוסף לא קיימים, נצטרך לתת את זה בחירום והם יצטרכו להפעיל את זה, יכול להיות שהם יצטרכו עוד כוחות להפעיל את זה, זה הנושא הזה של הרובע, כאשר פה אתם יכולים לראות את חלקות אחריות שלהם וכו׳ וכו׳. כמובן, יש עוד צוותים אחרים שצריכים , חלקם קיימים, חלקם יצטרכו לתת, סער יש, צוות רווחה, יש צוות קדמי כזה, דברים שכ מובן מסייעים לרובעים. זה לגבי רובעים.

• הצגת מתווה ביקורתחירום משולבת

נפי זיגל: מה שעכשיו אנחנו עוסקים, זה בנושא של , הנושא של הביקורת. עכשיו, פה, אני

ריכזתי את, וגם אתם תקבלו את זה, כל אחד, בעיקר מנהלי המכלולים. חלוקת התיקים, כל מנהלי המכלולים, כי מה שקורה – בחירום, לכל אגף שהופך למכלול, בסדר? יש עוד נושאים שהם לא בהכרח טריוויאליים, אבל חשוב שהם יידעו, אז יש כאלה שמודעים לזה וחיים ביום-יום, נגיד כמו, ניקח את מכלול אוכלוסייה, הוא יודע שהוא אחראי על בריאות, אני לא צריך להגיד לו את זה, אבל יש מכלולים שזה לא מגיע תמיד בול ויש מכלולים שגם משתנים בין ערים שונות. בסדר? של תחומים, תיקים עוברים בין ערים שונות ולכן, אני רוצה לעבור פה בצורה מסודרת למען הסר ספק. לאחר מכן, זה מתחבר לתיק של הביקורת שנתתי ואז מסתכלים על 2 התיקים זה מה אנחנו צריכים להכין. אז מכלול אוכלוסייה, כמובן תיק רווחה, תיק בריאות, תיק פס״ח ותיק עלייה וקליטה. יפה. מכלול לוגיסטיקה, תיק דלק, גז, תיק מזון, תיק משכ״ל, תיק איכות הסביבה, תיק חקלאות. תיק היסעים הוא כנראה בתיק דלק וגז, ככה הוא מוגדר, בסדר? תיק חקלאות שאז שאלתי אותך שאלה, זיוה, ובוריס לקח

את זה ואמר: הגיוני. בסדר? נסגר. מכלול הנדסה, יש לו תיק בינוי ושיכון, יש לו תיק

מים וביוב ויש לו תיק חשמל. לאחר מכן נדבר, כי לנו פה סוגייה. בסדר? לא סתם. יש סוגייה, ... סוגייה, המהנדס יעלה, בסדר? מכלול חינוך, תיק גדול, מורכב, יש לו את תיקי החינוך. מכלול מידע לציבור, מוקד מידע רשותי, דוברות והסברה, הכל תחת מעטפת אחת. מכלול ניהול כללי, תיק כוח אדם . מכלול מבצעים, מוכנות ... תיק תיירות אין לנו, לא יודע אם ניבחן עליו, אף על פי שהוא קיים. אני לא יודע, אבל או שצריך להחליט או שנגיד לו, לא יודע, שאין.

09151 ל.כ.

זיוה הימברג לא, אבל סיכמנו שאתה תבדוק מה תיק התיירות כולל ברמה התפיסתית כשמדברים על תיקים ואז נוכל לקבל החלטה איפה הוא צריך להיות בצורה הנכונה.

נפי זיגל: לפי מה נחליט? לא הבנתי.

זיוה הימברג: איזו תיירות? מה הוא כולל?

נפי זיגל: תכף נפתח, נראה. אוקיי, עכשיו אנחנו חוזרים לפק״ל ה זה ששלחתי לכם, שלחתי

לכם, גם נפגשתי איתכם וגם שלחתי לכם פעם שנייה את ההכי עדכני שקיים. בואו ניכנס פה, נסתכל ... תיירות, עמוד 59 עד 60, בואו נראה מה הוא אומר

זיוה הימברג: לא, אני לא שאלתי שאלה, אני אמרתי שזה מה שצריך לעשות, לא עכשיו. זה משהו

שצריך בכללי.

נפי זיגל: ... במקום לקחת משהו אחר, ניקח משהו שכבר ... בסדר? טוב, פה בתיק הזה, בתיק

הזה פה, דרך אגב, בתיק הזה , תיק תיירות, כתוב פה כל דבר מה הוא כולל וכו׳.

בחוברת הזאת, מי שעובר לפי התיקים שלו שורה-שורה, יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות וזה מה שצריך לעשות, בשביל שאנחנו נדע שאנחנו מוכנים באופן סביר לחירום. לפי התיקים, הסברנו לפי תיקים, כאן יש על הנושא הזה של החירום. טוב, זה ... כרגע עכשיו מה שאתם צריכים להציג זה כל מנהל מכלול יציג את הפערים שלו, את הבעיות ואת הנושאים שהוא עשה בהכנה לביקורת. מי מתחיל?

• הצגת סטטוס הכנות ופערים

עינב כצמן: קודם כל- טוב, רויטל תציג את הבריאות ואלה את פס״ח אבל בגדול, מה שאני יכולה

להגיד מבחינת הסטט, אז קודם כל שמכלול אוכלוסייה, שיש מבנה ארגוני מסודר.

עכשיו, כשמדברים בעצם על הרובעים, אז זה בעצם אחד הפערים שאנחנו ..., אנחנו כבר כתבנו פה גם שזה, אם אנחנו הולכים בשיטת הרובעים וזה עלה בסימולטור ברמלה, אבל כבר לא היה לזה המשך, זה אומר שאנחנו צריכים לשנות לגמרי בעצם את המבנה הארגוני, את התפיסה שלנו, כי כיום בעצם מכלול האוכלוסייה הוא עובד על פי צוותי ההתערבויות, על פי נושאים. לחשוב איך אנחנו מכני סים בעצם בתוך הרובעים, מתייחסים בעצם לרובעים עצמם. מה שחשוב להגיד, שבאמת יש שם מבנה ארגוני מסודר, יש ישיבת צוותי התערבות וכמובן, מטה בריאות ופס״ח. כל צוות יש ראש צוות ויש סגן, כל העובדים שנמצאים היום בתוך המערכת משובצים, כל אחד יודע מה התפקיד שלו בחירום. ב- 21׳-22׳ יהיו הכשרות לרוב הצוותים, כולל אימון סימולטור בתרגיל האחרון שהיה, תרגיל ... ומרכז ... ואנחנו בעצם דואגים לעדכן על חצי שנה עד שנה בנושא של, כמובן, מידע חדש שקם. מבחינת הפערים – קודם כל, נושא כוח אדם שהוא פער משמעותי אצלנו בעצם, מעבר לעובדה שיש מחסור מאוד גדול בעובדים בתוך האגף, צריך לקחת בחשבון גם שהרבה אימהות לילדים, עובדים רבים גרים מחוץ לעיר, שזה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון ואז המשמעות היא שבמצב של צורך בהתייצבות, אז הצפי הוא להתייצבות חלקית. העלו פה את מערכת השועל, אני לא ארחיב על זה, אבל זה בהחלט משהו שחייבים לתת עליו את הדעת.

כמו שאמרתי, אני רק אחזק את זה, לדייק מי האנשים שצריכים ולעבוד על זה גם בעצם לאורך השנה בשגרה, כדי שבזמן חירום באמת נוכל להתייחס לזה ככלי. נושא המתנדבים – אני רק מזכירה שבעצם יצא מכרז, כאשר בעצם אנחנו מדברים על מתכלל עירוני שיבנה את התפקיד גם בשגרה וגם בחירום, ראינו את זה חזק מאוד 09151 ל.כ.

בתקופה של הקורונה, את הצורך הזה. הנושא של האחריות הלוגיסטית – אנחנו בתרגיל האחרון ראינו את זה מאוד חזק, בעיקר המרכז למשפחות שבעצם צריך להיות מישהו ספציפי שאחראי על כל הנושא הלוגיסטי בתוך המרכז למשפחות, שזה ממש קושי שראינו אותו לפני התרגיל, צריך לקחת בחשבון שהצוותים שלנו הם טיפוליים, הם לא יכולים בשעת חירום גם לעסוק בכל הלוגיסטיקה מסביב וזה משהו שהוא ממש קריטי. קיבלנו איזה מענה, אבל המענה צריך להיות משהו שהוא מתוכנן מראש. הדבר האחרון שבתוך, אמנם צוות ספציפי של שגרת חירום, אבל כל הנושא, אבל זה Issue, כל הנושא באמת של אוכלוסיות מיוחדות עם עובדים זרים. זה נושא מאוד מורכב שאנחנו מנסים להבין איך נותנים על זה את הדעת. אני רק אזכיר שבמלחמת לבנון השנייה בעצם, אחת הבעיות הקשות שעלתה, שבעצם מטפלים ברחו מבתים של אנשים סיעודיים וזה קורה ובמיוחד היום, כשיש חוסר של כוח אדם בכל התחומים, גם בתחומים האלה, זה משהו שאנחנו צריכים לקחת כלומר ולתת עליו את הדעת. אנחנו מנסים לראות אם יש רשימה של כל חברות הסיעוד, אבל לא רק זה, כל חברות הסיעוד, אבל לראות באמת איזה מענה ניתן בש עת חירום וזאת אוכלוסייה מאוד מאוד בתוך העיר הזו. זה לא רק קשישים, זה גם צעירים סיעודיים, זה באמת הפערים הרציניים.

רויטל פוקס: פערים. ראש מטה בריאות, נפגשתי עם נפי לפני שבועיים בערך. עדיין לא הונפק כתב

מינוי למספר 2 ו- 3, כאשר השגרה בחדרה ... טוב, לא משנה בחמש השנים האחרונות לא הועברה הכשרה לממוני בריאות, אז נפגשתי עם האחראי על הרפרנט, שאחראי עליי במשרד הבריאות והבטיחו לדאוג להכשרה, עשינו את ההכשרה האחרונה לפני יותר מחמש שנים.

דובר: שאלה. האם כל התיקים שלכם מעודכנים? תיק רווחה, תיק בריאות, תיק פס״ח.

עינב כצמן: כן, כן, אז אנחנו עכשיו מעדכנים את 22, העדכון האחרון הוא ל- 21׳

רויטל פוקס: אין לנו אישור של לשכת הבריאות למרכזי נחשפים ובכלל רשימה של מרכזי הנחשפים

פה בחדרה. עכשיו, אין כתובות דואר בשעת חירום, דואר אלקטרוני, מי שמופיע, פנינו למשרד הבריאות, מי שמופיע זה חיים אביטן ועוד מישהו שהיה אחראי ... ומערכת הג״א.

זיוה הימברג: שנייה רגע, עצירה מתודולוגית. צריך להציף את הפערים, לא לדון בהם עכשיו, כי

צריך להציף אותם ולטפל בהם.

רויטל פוקס: עכשיו, מתקני קליטה זה ..., זו הרשימה של ... שנתת לי, אז אוקיי, אז אני אצטרך

לקבל ממך את כל ההפרדה הזו ביניהם. ממשקים, אני צריכה בתיק בריאות שיהיו לי ממשקים עם מוקד 106, ישנהלים? יש נהלים לקשר בין 106 לתיק בריאות זו אחת הדרישות. צריך שיהיה, כן. לכם יש?

זיוה הימברג: יש נוהל בין מוקד מידע ל- 106, ... הבריאות אבל זה חלק ממידע. רויטל, שנייה רגע.

לא צריך לעבור עכשיו סעיף-סעיף על הביקורת. אם יש פערים משמעותיים, להעלות אותם ולעבוד על ... אבל את הפערים צריך,

רויטל פוקס: אני ממשיכה את מה שעינב אמרה, שבמכלול אוכלוסייה אנחנו צריכים איזה שהוא

נוהל לאיתור פינוי קשישים ואוכלוסיות מיוחדות.

זיוה הימברג: אלה. אלה, יושב ראש פס״ח.

09151 ל.כ.

אלחנדרו ביאר ברנת העיקרון, במכלול פס״ח, אנחנו ... מאוד קטנים. התיקים מסודרים בזכות ירון שעושה עבודה מדהימה, תיקים מעודכנים על הדקה. יש שם פערים קטנים, כמו שעינב אמרה, בנושא כוח אדם. ראינו בתרגיל האחרון, כשפתחנו את ... החדש ... איש לוגיסטיקה שהוא חייב ... אוכלוסיות וכל הנושא של ההתארגנויות. בתרגיל האחרון שהיה, הייתה איזו בעיה, משהו קטן עם החינוך שלא היה ברור מי מחליט על פתיחה, איזה מתקן קליטה, האם זו אחריות חינוך או אחריות פס״ח, היה לנו איזה ... לא, ברור שר אש העיר, אבל מי זה שממליץ לראש העיר מה לפתוח? האם זו אחריות החינוך, כאחראים על בתי הספר או שזו אחריות,

זיוה הימברג: ממש לא, באחריותך. חד וחלק.

אלחנדרו ביאר: בסדר, אבל זה עלה בתרגיל האחרון, הייתה שאלה כזאת.

זיוה הימברג: מי מחליט על לפתוח מרכז קליטה ואיפה, את המיקום שלו?

אלחנדרו ביאר: בתרגיל האחרון שעשינו, היה איזה דין בינינו לבין החינוך, אם זה החינוך שמחליט

שעכשיו פותחים את מתקן הקליטה בתיכון X או שזה פס״ח שמחליט על איזה תיכון או איזה מתקן קליטה פותחים וממליצים לראש העיר. זו שאלה שנשארה פתוחה ולא היה לנו ברור של מי ההחלטה.

זיוה הימברג: ההחלטה היא של ראש העיר, רק ההמלצה, של מי ההמלצה?

אלחנדרו ביאר: ברור, ההמלצה לראש העיר, ברור שההחלטה של ראש העיר, אבל מי זה ש? זה ברור,

אבל איזה? כן, אבל מי ממליץ לראש העיר?

(מדברים ביחד)

ניר בן חיים: כמובן שצריך להיות סנכרון בין שני המכלולים האלה, כי יכול לבוא שלומי ולהגיד:

בית הספר הזה הוא פחות טוב. בדיוק.

(מדברים ביחד)

זיוה הימברג: שנייה, רגע. אלה מעלה את זה, הכל פשוט, זה ממש פשוט, אבל אלה מעלה את זה

כפער, אז צריך להקשיב לפער. בסופו של דבר, צריך לתת מענה לכל הפערים שאפשר לתת מענה במיידי. יינתנו, מה שלא, נצטרך ... את זה.

ניר בן חיים: זה מה שאני אמרתי, חייב להיות סנכרון בין 2 המכלולים כי יכול להיות מצב שכמו

שהוא אומר, בית הספר הזה בשיפוץ, זה לא מתאים או זה פחות זה, אבל זה צריך לבוא ממך ובסנכרון איתו.

אלחנדרו ביאר: חוץ מזה, אנחנו מסודרים. שוב, פערים מאוד קטנים בכוח אדם, כל היתר מסודר.

מיכל רוזין: סך הכל, התיק- אני מחליפה את דגנית, היא לא הגיעה היום. התיק שלנו מעודכן,

אנחנו, המרותקים נמצאים במשרד הכלכלה, יש לנו אישור, זה אצלם ב- ולכן, גם קיבלנו אישור מפעל חיוני וקיומי בעקבות זה. הי ה לנו גם, אנחנו בקשר רציף עם המפקח ממשרד הכלכלה, הוא היה אצלנו ועבר איתנו והתכונן. יש לנו גם את הרשימה של העובדים שעשו מילואים בשנת 21׳-22׳ כדי לדעת מה לצפות. יש לנו דו״ח נכון ליולי, מודפס, נכון לחודש זה, של כל העובדים, כולל הטלפונים שלהם, הכתובות שלהם והתפקיד שלהם, איפה הם עובדים. אין לנו דו״ח של מתקנים, התוכנה לא מסוגלת לעשות כרגע דו״ח כזה. זאת אומרת, אני יכולה להגיד שעובדת היא סייעת רפואית באגף חינוך, אני לא יודעת- התוכנה לא מוציאה לי מהדו״ח באיזה בית ספר היא עובדת ואת זה אני צריכה איך שהוא, זה פער אצלי. פער נוסף שקיים, שרציתי 09151 ל.כ.

להוציא כבר את כתבי המינוי, ריתוק, איך שתקראו לזה, דרך התוכנה– יש לנו בעיה טכנית, אנחנו עובדים על זה עם המחשוב עכשיו ועם התוכנה. פערים נוספים – אם חשמל עובד ויש מחשבים, הכל בסדר וקל לנו לעבוד את העבודה שלנו, אנחנו בכל זאת מנהלים מספטמבר הקרוב יותר מאלפיים עובדים בעירייה הזאת, צפי. היה רצוי שיהיה לנו עוד מחשבים ניידים, אנחנו סך הכל איזה 10 עובדות באגף וגם למשמרות וכו׳, חלק אימהות צעירות, יש דברים שאפשר לעשות מהבית, עוד מחשבים ניידים היו עוזרים לנו. אין לנו מכשיר קשר, אם לא עובדים טלפו נים ניידים או טלפון במשרד, אין לנו שום מכשיר קשר להיות עם מישהו בקשר. עוד דבר נוסף שחסר לנו והוא כמובן מהותי מהכל – אמנם יצא כבר מכרז, אבל עדיין לא נבחר מנהל מתנדבים, מנהל מחלקת מתנדבים בעירייה שהוא חלק חשוב מאוד בכל הפעלת כוח האדם בחירום. דבר נוסף שהוא פער – בהנחה, שוב, שלא יעבוד חשמל, לא יהיו מיילים, לא יהיו טלפונים, כדי לקבל מידע ממקומות אחרים, אנחנו נצטרך איזה שהם שליחים, אפילו בשביל לדעת כמה עובדים הגיעו לאגף רווחה או כמה עובדים הגיעו לשפע, אם אין לי איזה שהוא אמצעי קשר. כשעבדתי בעיריית רעננה, הפקחים של הפיקוח קיבלו את זה כעוד משימה והיה מישהו שכל פעם צוות. העירייה צריכה להחליט איך לעשות את זה. זהו, מבחינתי.

בוריס קוסונובסקי: אוקיי, מכלול לוגיסטיקה, אני אגע בפערים שיש לנו והפערים מתבססים על

התרגילים האחרונים שביצענו . אני יכול להצביע על זה שכל מה שקשור ל תחום השוטף שלנו, שהופך להיות חירום בזמן חירום, אז יש לנו מענה כמעט לכל הנושאים, אם זה כלים כבדים, אם זה נושא של הגעה למקום, ניוד, רכבים, כל הדברים שקשורים אלינו בבית, מה שאנחנו נותנים בשגרה כמו פינוי אשפה, פינוי גזם, כל הקבלנים החיצוניים כפופים אלינו בחירום תחת חוזה ולזה יש לנו מענה. הפערים העיקריים שלנו הם מול משרדי ממשלה ואני אתן דוגמה – נושא המזון, מתגלגל כבר שנים ולא נסגר. תחום המזון היבש והתחום של הקייטרינג ואספקת מזון. משרד הכלכלה הוא שמנהל את זה, לנו אין את האפשרות לקיים הסכמים מול חברות המזון בעיר, הסופרמרקטים, מה שמדברים על זה כל הזמן, לעשות הסכם עם סופרמרקטים שיספקו בזמן חירום מזון, אין לנו את היכולת לעשות חוזה כזה. אנחנו לא יכולים לספר לסופר, תחזיק לי מלאים כאלה ואחרים ואז משרד הכלכלה בא ואומר: אנחנו עושים את זה. אז אני לא יודע איפה זה עומד, זה פער אחד בנושא הסכמים בנושא אספקת מזון. חם, קייטרינג, גם אותו דבר, אמנם יש לנו דרך החינוך הסכמים עם אספקת מזון, אבל הם לא בממשק איתנו ומשרד הכלכלה, צריך לראות איך עושים את זה. הנושא של דלק – אמנם יש לנו שיתוף פעולה ואנחנו יודעים בדיוק את תחנות הברזל ויש תיאום , רק צריך לעשות איזה שהוא, לחדד את זה, זו אחריות של מי בסוף? הנושא האחרון – ההיסעים. בכל תרגיל, כשאנחנו מגיעים לנושא של היסעים, כשנדרש להקים, לפנות קשישים או לפנות בית ספר , אז ההנחייה הראשונית היא שפיקוד העורף מגייס את כל הכלים, כל האוטובוסים למעשה בארץ מת גייסים לפיקוד העורף ולנו לא נשאר כלום, אז גם לזה צריך לתת את הדעת כדי לראות איך מתנהלים בחירום, כי אם יש כזה,

גיל שלמה: אתה אומר שיש מריבה על המשאב, במרכאות.

09151 ל.כ.

בוריס קוסונובסקי פיקוד העורף מודיע: חבר׳ה, הכל מגויס לצבא. עכשיו, באים אליי למכלול ודורשים, רוצים לפנות בית ספר או כמה מרכזי קשישים וכשאני רוצה להשתמש בהיסעים שלנו, אז הם מגויסים, למרות שיש הסכמים מול הרשות שמגויס בחירום אלינו, אבל פיקוד העורף הוא מעל כולם וצריך לעשות עם זה סדר.

ניר בן חיים: יכול להיות שמגייסים אותם לחלק מהדברים האלה.

בוריס קוסונובסקי: כן, אבל צריכים להנחות שבחדרה נשארים X ואז אנחנו יודעים שיש לנו את המשאב

הזה.

ניר בן חיים: כל הנושא של התחבורה גם כן, רכב שהוא פחות מעשר שנים, אתה יודע, לא לוקחים

אותו.

בוריס קוסונובסקי: כן, יש להם רשימות והם מגייסים. אנחנו לא מחזיקים כאלה אוטובוסים, במכרזים

שלנו, אתה מבין? יש קריטריונים מאוד ברורים, כן. גם המיני -בוסים, גם האוטובוסים, שנתון מסוים. אז בגלל זה אני אומר, צריך לתת את הדעת על הנושא הזה. נושא של גנרטורים – החשמל אמנם יושב בתחום ההנדסה, אבל אנחנו נתקלים בזה שנושא של הפסקות חשמל הוא קריטי ואין לנו גנרטורים בעיר, יש לנו גנרטור חירום אחד, גנרטור שנותן מענה למוקד העירוני ועוד כמה פקפקים קטנים, אבל צריך באמת לראות מה עושים בנושא גנרטורים בחירום, כי זה משהו שהוא מחויב, אין בכלל דיון על זה. אחד רכשו משרד הפנים, הוא עומד פה, לדעתי זה הישן. באגף אכיפה יש גנרטור חירום, אבל לדעתי צריך להצטייד בעוד כמה גנרטורים או לעשות איזה שהוא הסכם עם חברה שאנחנו יודעים בחירום, היא מקצה לנו X גנרטורים שממש מיועדים רק לנו, כי נתקלנו בתרגילים האחרונים שאין חשמל ובאמת הכל מושבת, אני מדבר על זה, על זה שאנחנו לא יכולים להפעיל את עצמנו בחירום גם, כולל מרכז ההפעלה, אני לא יודע ... גנרטור או לא, אבל זה פער שצריך לפתור, הוא שייך ... זהו.

מיכה מגידש: אגב, אני רק רוצה לזרוק הערה . מדברים פה על פינוי בתי אבות ודברים כאלה.

בתקופת הקורונה, אני הייתי פה, טיילנו בכל בתי האבות, הגענו לאחד מבתי האבות ויש שם מחלקת מונשמים ודברים כאלה. שאלתי אותה: תגידי, מלחמה, עכשיו אומרים לכם להתפנות, מה את עושה? הסתכלה, אמרה לי: אני אגיד לכם, תקומו, תלכו מכאן, אנחנו לא מפנים אף אחד מכאן. אמרתי לה: מה זאת אומרת? היא אומרת: כל אלה מונשמים, אתה יודע מה זה להוציא בן אדם מונשם? זה יום עבודה, ולאן תקחו אותו? לאן תקחו אותו? היא צודקת.

נדב הדר: טוב, אז ככה. לגבי התיק שלנו – התיק סך הכל די מעודכן, אנחנו עוברים עליו מדי

פעם, גם מול הרפרנטים שלנו. יש לנו כמה נושאים שאנחנו האמת חוזרים עליהם, הם לא משתנים, לצערי. הנושא הזה של התקשרות חוזית מול מהנדסי קונסטרוקציה, אי אפשר להביא אנשים כאלה בריתוקים, צריך לייצר את המנגנון החוזי של העניין, צריך גם לתקצב, אבל לא רוצה להיכנס לפתרונות. שדרוג מערכת ה- GIS ונושא מיון מבנים – אירוע GIS זה בכלל אירוע חוצה ארגון פה, אבל בסופו של דברחלק גדול מהעבודה שלנו פה זה לתת מידע וכמה שיותר מהר לאנשים שמגיעים לשטח, יש פה פער, עבודה מאוד גדולה שנעשית עכשיו. גם לנושא הזה נצטרך להתייחס במכרז ה-

GIS שלנו. חוסר מתנדבים בתחנות חלוקת מים– אנחנו צריכים לסגור את הנושא מול מכלול אוכלוסייה, זה אירוע שיותר קשור לתיק המים אבל הוא חונה אצלי. עיבוי 09151 ל.כ.

כוח אדם

גיל שלמה: למה אוכלוסייה ולא חינוך? חינוך, אתה מדבר על חינוך, כי המתנדבים מגיעים מה-,

נדב הדר: אני אגיד בסוגריים, מדובר על מתנדבים ממה זה? בית ספר תיכון, אוקיי, לא רוצה

להיכנס למהות כרגע או לדייק את זה, אבל הפער הזה קיים. עיבוי כוח אדם במכלול,

נפי זיגל: אתה מדבר על מנהלי תחנות המים וגיל אמר לך מי מחלק את המים, זה 2 פונקציות

שונות. מחלקי המים זה מתנדבים או תנועות נוער או בתי ספר, אתה צריך 10-15-20 איש שיהיו מנהלי תחנות

נדב הדר: אוקיי. עיבוי כוח אדם במכלול למשמרות – כן, פה יש לנו בעיה. בסופו של דבר, כרגע

אנחנו 3 אנשים במכלול, גם ככה אנחנו רואים את הבעיה הזאת, בייחוד אצלנו מחלקת תשתיות, אין אנשים ויש פער מאוד מאוד רציני, אנחנו יכולים להחזיק כרגע משמרת, משמרת ורבע בקושי. אני צריך לבדוק כי יש לנו כמה עובדים חדשים, עד עכשיו לא יכולתי לחפש אצלי בתוך האגף, אבל אני אנסה למצות את המהלך הזה באמת בשבועות הקרובים, לראות אם נצליח להכניס דם חדש לתוכו. אם לא, אולי נצטרך באמצעות אותם מכרזי חוץ, עם מהנדסי קונסטרוקציה או לא יודע מה, כי באמת, כרגע אנחנו באמת בתת ... נוראית. יש לנו פה כמה הצעות, באמת הגדלת הכשרות ומכלול כגון יציאה לקורס מיון מבנים, התחלנו לבדוק את הנושא הזה, יתכן שאנחנו נוציא כמה אנשים מהאגף. יש לנו את הסוגייה הזאת באמת של תא חשמל שלא אגיד ויכוח, אבל זאת שאלה מהותית, האם זה נכון שזה יהיה בהנדסה או שזה נכון שזה יהיה בתשתיות? אני חושב שכדאי שנקיים על זה איזה שהוא דיון. זה לא, האירוע של החשמל הוא לא אירוע תכנוני לדעתי, אז אני לא בטוח שהדבר הנכון שזה יושב אצלנו במכלול, אני חושב שכדאי לדון בעניין.

נפי זיגל: אני חושב שבנושא הזה, עוד לא דסקסנו את זה, אפשר לקבל החלטה כבר מהר פה.

ניר בן חיים: מי קבע את זה, את המכלולים?

נפי זיגל: זה משהו כנראה היסטורי, אבל במקור זה יכול להיות גם במקום אחר, זה לא חייב

להיות אצלו. אני מסתכל איפה היתרון היחסי, היתרון היחסי הוא אצל מי שמפעיל את הגוף הזה בשגרה. מי שמפעיל בשגרה,

ניר בן חיים: זה אתה צודק. אם זה אצל בוריס, אתה מתכוון, אבל השאלה, לא סתם שמנו את זה

שם בהנדסה ...

גיל שלמה: אני אסביר לכם למה שמנו את זה בהנדסה, במכלול הנדסה. מכיוון שאם יש נפילה,

יש אירוע, הוא זה שיכול לבוא ולהצביע על נושא של רגע, איך החשמל מחובר מבחינת התשתיות? לא על ההפעלה עכשיו הפשוטה של זה, איפה יש את התשתיות כדי לדעת איך להתחבר ולהקים אותן מחדש, זו הכוונה. בגלל זה זה בהנדסה, כל הנושא של מבנים.

ניר בן חיים: כי בעיקרון, בשגרה, כמו שאתה אומר, אצל בוריס זה הכי נכון, אבל לוגיסטיקה, איך

זה מתקשר נגיד לחשמל? כי הוא משנה את הזה,

נפי זיגל: ביום-יום, היום, בעידן המודרני ששפע עובד היום עם מערכות ועם מחשבים ועם הכל,

אין לזה את המשמעות, בעבר היה לזה משמעות, כי עולם השפע היה הרבה יותר טכני, עסק רק באשפה. היום, למכלול לוגיסטיקה, שיש לו כבר הרבה מערכות וכו׳ ויודע לעבוד, מילא אם היה לנו פה מערכות GIS מדהימות, בסדר? שאפשר היה להגיד שרק 09151 ל.כ.

ההנדסה מנהלת אותן, אז כן. אבלגם אם יהיו מערכות, אז החבר׳ה של שפע יפעילו אותן, מה הבעיה? הוא יודע איפה המערכות, הוא יודע איפה הקווים ... חברת החשמל, אותו אדם שמדבר ביום-יום. אני לא רואה שום היגיון שזה יהיה פה, כרגע, בהנדסה. אין שום יתרון למהנדס, כמו שהוא אמר, אם היו עניינים תכנוניים, אני מבין, אבל עניינים של תפעול, זה חייב להיות, נגיד יצא לי לדבר גם עם בוריס וגם עם המהנדס, ...

איציק: מה קורה כשיש הרס? אתר הרס. אני אסביר מה הקשר. הרעיון המסדר היה שזה ישב שם כדי שכשיש אתר הרס, יוצא נציג של ההנדסה יחד עם נציג חשמל וכשצריך לעשות איזו שהיא פעולה, הם עושים את זה במקום מתואמים. זה היה הרעיון, שהם ישבו תחתיו. זה הרעיון, אני אומר עוד פעם, היה רעיון, שהם ישבו תחתם ואז הוא ידע להפעיל אותם מעכשיו לעכשיו ולא כשבוריס נותן להם איזו שהיא הנחייה ויכול להיות ... באיזו שהיא משימה ובאותו רגע שהוא צריך אותם, הם לא זמינים לו. אצלו הם הרבה יותר חשובים. זה לפחות היה עד היום.

נפי זיגל: אז בכל מקרה, כשיש אתר הרס, ניגשים מהנדס, אנשי חשמל, צוות,

זיוה הימברג: אבל בואו, שנייה, שנייה רגע, אבל אנחנו חוזרים עוד פעם, באמת, הרעיון פה להציף

פערים. נדב העלה פער והוא פער שמצריך התייחסות, צריך לכתוב את הפער, לקיים על זה דיון עומק, על הדבר הזה, לקבל החלטה והוא כבר לא יהיה פער.

שלומי דהאן: חינוך. קודם כל, תיק החינוך מעודכן, נדב שיושב פה, נדב הוא ממונה תיק חירום

באגף החינוך, מעודכן נכון לימים האחרונים, זה כל הזמן מתעדכן כי יש פה, זה תיק עם המון המון דינמיות, דינמיות של ... כוח אדם ואתרים ובתי ספר חדשים וגנים וכן הלאה, אז החומר מוכן, אין לנו פערים לגבי הדו״ח. יש 2 סוגיות שאני רוצה להעלות אחת הוזכרה, אנ י לא ארחיב עליה, אבל סוגיית המתנדבים היא סוגייה שדורשת באמת את אותו מכרז, את אותו אדם כדי לנהל את כל מערך המתנדבים. יש לנו מערכות פנימיות שלנו בתוך בתי הספר, אבל מישהו צריך לתכלל את זה ברמה העירונית. הדבר השני שעלה בתרגיל האחרון שעשינו לפני חודש, של ...

חינוך – עלתה שאלה לגבי המיקום של השפ״כ. בנוהל העירוני הוא יושב בתוך מפרט אוכלוסייה, אנחנו חושבים שהוא צריך לשבת בתוך ... שעוסק בפסיכולוגיה חינוכית לילדים, בתוך החינוך. זה דורש דיון לטעמי, הסיפור הזה. תוך כדי התרגיל עלתה הסוגייה, איפה יושב השפ״כ? ביום-יום מנוהל בחינוך, יש פה שאלה. זו בדיוק אותה שאלה של חשמל.

אושרת סלומון: טוב, מכלול המידע למעשה זה העברת המידע מהרשות לתושב, אנחנו כל הזמן במרדף

לראות איך אנחנו מגיעים לתושב, גם מבחינה טכנולוגית וגם אם אין לי את הטכנולוגיה. הפערים המשמעותיים זה כוח אדם, עכשיו שגם נכנסו הרובעים, הבנתי שאני צריכה לשבץ גם מישהו בכל רובע על מנת שהמידע יזרום אליי, אז כוח אדם מאוד חסר לנו כי בנוסף, אנחנו פותחים גם 13 לשכות מידע ובנוסף עכשיו הרובעים וגם צריך לאייש את המוקד 24/7 וכל זה מדובר כשיש 10 אנשים, זה הפער הכי גדול ומשמעותי אצלי. בנוסף, זה הגנרטור שבורים בא והעלה, אני לא יודעת כמה הוא שמיש, לא עשינו על זה תרגול, לא ניסינו את זה מלא זמן, יש לי אל-פסק לכל מחשב ששורד 20 דקות ואחרי זה שאלוהים יעזור ואני חושבת שזה מאוד משמעותי, במיוחד 09151 ל.כ.

במוקד, שיהיה דבר כזה זו בעיה, כי המוקד הוא חייב להיות חי כל הזמן ופעיל וזה פה, בטכנולוגיה אנחנו נופלים. הגנרטור, הבנתי, לוקח לו שעתיים להתחבר, אז זה 2 הפערים הכי גדולים אצלי

נפי זיגל: תודה למנהלי המכלולים. עוד מישהו מהנציגים?

סמי מסארווה: טוב. מבחינת התחנה, ההיערכות לחירום שלנו. אז מבחינת כוח אדם, כוח הא דם

חולק לשתי משמרות... משמרת בוקר, משמרת לילה, כמובן בפיקוד מט״ח, סמט״ח.

גם אצלנו הנושא של הרובעים, אז העיר מחולקת לחדרה מזרח, חדרה מערב, שם יהיו שוטרים ופיקוד מתאים. מבחינת חפ״ק, אז במקום חפ״ק אחוד ביחד עם כלל הרשויות, כב״א, מד״א, פיקוד העורף , כמובן, נציג מהעירייה. יהיה לנו נציג גם במוקד, שנהיה מתואמים מבחינת האירועים. אנחנו משתמשים במערכת, מערכת משטרתית שמזינים את כל האירועים, מזינים את כל הדיווחים ויש לנו שליטה על כל המתרחש בעיר. מבחינת בית חולים, אז יש לנו גם הקצאה, קצת כוח אדם שם, הן הודעה לציבור, הן שמירה על הסדר הציבורי. היה לנו אירוע לפני שנה וחצי ליד השוק בבית אבות, שהייתה שריפה, אז באמת היה אירוע אמת, אבל תרגל את כל המערכים, הן ... האנשים המבוגרים, העברתם באוטובוס למרכז קליטה, אז אני חושב שעשינו ישיבת, הפקנו לקחים מהאירוע הזה, חשוב לתרגל עוד. זהו מבחינתי.

זוהר מסלאוי: טוב, בוקר טוב לכולם. בתחילת דבריי, אני חייב להגיד, ביום שלישי לפני שבועיים,

כל פיקוד מחוז חוף, נסענו לרמלה, למרכז האיתנים, הייתה פשוט גאווה מאוד גדולה, הציגו את עיריית חדרה, הציגו אתכם שם כדוגמה והיו שם רשויות רציניות, באר שבע, נשר והציגו את עיריית חדרה ממש עם כל ההקלטות, גם של גיל, גם של, היה ממש, שלחתי לכם גם תמונות ואנחנו נשמח, במידה ויהיה עוד פעם אימון כזה, שאנחנו נשתלב איתכם גם כן.

ניר בן חיים: לעשות את זה בשיתוף פעולה, כן. זה גם משהו שנפי, שצריך להיות. בפעם הבאה

שעושים את הסימולטור, צריך לראות אם נמצאים כל המכלולים, לא רק המכלולים, גם ... לא, המשטרה והזה לא היו, ומד״א לא. זה חשוב, צריך לרשום את זה גם כן ...

זוהר מסלאוי: מבחינת חירום, לצערי הרב, אנחנו יותר מדי מתורגלים בשנים האחרונות, גם אם זה

הנושא שדיבר סמי עם השריפה שהייתה לפני קצת יותר משנה בבית אבות. צוק איתו, מי שזוכר, היו פה נפילות רבות מאוד, כל מתיחות שיש, גם בצפון, גם בדרום, תחנת הכוח מהווה פה מטרה. גם ההצפות הגדולות שהיו פה בבית אליעזר, עוד לפני שהיה פה את כביש 9 ואת כל הזה, זו פשוט שכונה שלמה שהתנתקה והיה פה שיתוף פעולה מצוין בין כלל הגורמים. כמובן, רעידות אדמה שגם ראינו בסוף השבוע האחרון בצפון הארץ. לכל גוף פה סביב השולחן הזה יש לו את היתרון היחסי שלו, אם זה באמצעים, אם זה בידע שיש לו. הפו״ש של משטרת ישראל, אבל אנחנו תמיד עובדים בשיתוף פעולה מלא, אנחנו חייבים אחד את השני. בית החולים הלל יפה, הוא יהיה פה מוקד בעת אירוע של רב נפגעים, לא משנה אם זה בגזרת תחנת חדרה או גזרות שכנו, הוא יהווה לנו פה מוקד שנצטרך לתת לו שם מענה. כמובן, כל מה שדובר פה, הנושא של קשישים, הנושא של הוסטלים, יש לנו פה המון המון כאלה פה בגזרת התחנה, נצטרך לתת עליהם את הדגש. מבחינת תחנה חלופית של משטרת חדרה, במידה וחלילה יש פגיעה במבנה התחנה, התחנה החלופית שלנו זה בקניון לב חדרה, בקומה התת 09151 ל.כ.

קרקעית, איפה שהקונסרבטוריון שם, היינו שם לפני שבועיים, עשינו שם תרגול עם כל ראשי המשרדים שלנו וזהו, עד כאן.

אסף תפוחי: שלום, אני אסף, נעים מאוד. אנחנו יודעים להיות ערוכים בחירום לשני מצבים

עיקריים, ירי טילים ורעידות אדמה, אוקיי. בירי טילים, אנחנו עובדים על פי הנוהל של פיקוד העורף, כאשר אנחנו נגיע לכל מקום שיש נפילה, עם סכנה לאוכלוסייה, אוקיי, שחלק מהרעיון הוא לא רק לתת מענ ה רפואי, אלא גם מענה נפשי לאותם אנשים שרואים שיש הגעה של אמבולנסים ושרואים את האזרח, בעצם להעלות את החוסן הנפשי של אותם אזרחים. ברעידות אדמה זה כבר משהו אחר לגמרי, ברעידות אדמה אנחנו ערוכים לעבוד גם באופן אוטומטי, כאשר יש תקשורת וגם באופן אוטומטי כאשר אין תקשורת, אוקיי? המצב היותר גרוע זה כאשר אין תקשורת ואנחנו לא יכולים לקבל מידע ממה שקורה בשטח, אז אנחנו גם את עיריית חדרה חילקנו לארבעה רובעים. יש לנו את בית אליעזר, את מרכז העיר שחילקנו לבילו, לשער העיר ואת גבעת אולגה, כאשר אנחנו ערוכים גם לנושא הזה שאם יהיה לנו נתק של קשרים וכדומה, אנחנו מנסים לחשוב על כל תרחיש שלא יהיה. כמובן שחלק מהתוכנית זה להגיע לעירייה עצמה בשיתוף פעולה, כי בסופו של דבר, כדי שנוכל לדעת באמת מה שקורה, זה כאשר יהיה לנו חפ״ק אחוד עם משטרת ישראל, נציגי העירייה ועוד, שנדע איך לטפל בכל האירועים. בסופו של דבר, המענה לתרחישים הוא על ידי העובדים והמתנדבים שגרים בגזרה. פה, במידה ונצטרך סיוע ממקומות אחרים, אז זה על פי תוכנית שהיא ידועה מראש. אני אשמח גם, אם יש לכם תרגילים, להשתתף בתרגילים האלה, בעיקר מבחינת ניהול רובעים ועוד, כדי שנוכל לעבוד ממש פנים מול פנים עם האנשים כי בסופו של דבר, אנחנו עם גישה של מה שעובד בשגרה יעבוד בחירום. אוקיי? לכן, כל אירוע שיש, כל ישיבה כזאת, ברגע שאני רואה את הפנים, יהיה לנו הרבה יותר קל גם לעבוד בשטח, להכיר את הפק״לים אחד של השני, להכיר את צורת הדיבור שלכם, איך אתם קוראים לכל אזור ואזור ובגלל זה גם היה לי חשוב לדעת ממש איפה המוקד הזמני שלכם, איפה המוקד שיהיה בעתיד, כי זה מה שיעבוד בסופו של דבר.

מיכה מגידש: טוב, אני אגע בכמה מילים בתרחיש הייחוס. תרחיש הייחוס לא מנבא לנו טובות כאן,

הסיכום עם נסראללה שהוא יורה גם על חדרה וכן, זה סיכום עם נסראללה. הולך להיות לנו פה שמח, אנחנו מדברים על בין טילים בודדים לבין עשרות טילים במהלך כל התרחיש של נגיד 30 ימים. אנחנו עשינו כאן כל מיני תרגולים, אבל אני מודיע לכם בין תרגולים לבין האמת, תמיד יהיה פער, אבל אנחנו עושים תרגולים על מנת שנדע איך להתמודד בדיוק כדי לצמצם את הפער. מעבר לזה, אין טעם לפרט. שועל –

מערכת השועל, הזכיר נר, אני רק רוצה להתייחס לנושא האליפסות, כי ברגע שיוצא טיל, לא משנה מהיכן במזרח התיכון, אנחנו יודעים איפה הוא אמור ליפול. ברגע שהוא יצא, לוקח בערך 7 שניות, אנחנו יודעים איפה הוא אמור ליפול. מתחילה אליפסה במחשב שהיא בערך בגודל כזה והיא מצטמצמת ומצטמצמת ואנחנו , האליפסה מצטמצמת עד רמה שהיא בערך 10 מטרים ממקום הנפילה 10 מטרים זה אנחנו חושבים שהוא פה והוא נופל בעצם בקצה של הבניין. לכן, חשוב שגם, אצל כולנו, נדע, נראה את זה. מה שאמר מקודם נר, זה שהרי היום, גם מערכת אזעקה 09151 ל.כ.

מחולקת חדרה לארבע. זאת אומרת, יכול להיות שבבית אליעזר ישמעו סירנה ופה לא נשמע ומישהו שגר בקרבה כן ישמע והוא לא יבין, או שהוא ישמע, פה מישהו ישמע בום והוא לא יבין מה זה, נגיד גם לו הייתה סירנה. לכן, כשבמוקד יהיה להם שועל והם יראו וידעו לפני שיתחילו לקבל טלפונים, איפה הטיל נפל ויתחילו להתקשר אנשים ששמעו, אני במרכז העיר ונפל טיל, ידעו להרגיע אותם. לכן, זה אחד הדברים שחשוב שנדע לגבי השועל, נצטרך לגעת בזה עוד יותר לעומק כי זו מערכת שהיא, שיפרו אותה והיא עושה המון המון דברים. לגבי המוכנות שלנו לביקורת – יש לכולם את כל התיקים ואת כל הפק״לים, אני מבקש מכולם, שיהיה אצל כולם שיבוץ קרבי של מס׳ 1 ומס׳2 בכל מכלול. צריכה להיות רשימת האנשים המרותקים המשקית מכלול רפואה ידרשו מאיתנו רשימה של כל הסיעודיים למיניהם, כל המונשמים, ידרשו את זה ממנו. זהו, זה בעיקרון הדברים.

גיל שלמה: אני אגע בכמה דברים קטנים, כדי שלא הרבה ... אליי. אני רואה כמה פערים, בעיקר

בכוח אדם, בעיקר, שאנחנו צריכים לעשות עבודה ב - Back office יחד עם כל מכלול/רובעים, כדי איך שאנחנו מאיישים את הנושא של הפערים שיש לנו בכוח אדם, שזה לדעתי ... גדול. מערכת השועל, נגעו בה, אבל אני קורא לה טכנולוגיה. יש לנו בעיה בטכנולוגיה, בנושא הזה של הפעלת הטכנולוגיה בכלל, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מגשרים על הפער הזה. אני מסביר ואומר, כי לפעמים אתה יכול לשים בן אדם אבל הוא לא טכנולוגי, אז אנחנו בבעיה, ולכן צריך לשים עליהם גם את הדגש, גם להבא. נגע בזה מיכה, הנושא של הביקורת, שיש לנו בנובמבר, יש לנו גם בנובמבר, יש לנו גם בספטמבר הכנה, צריך לשים לב, זה דחוף וחשוב מאוד מאוד מאוד. יש פה 2 פערים שאנחנו צריכים לתת עליהם דגש ברמה של השוטף, זה הנושא של ה- GIS והגנרטורים. מבחינתי, זה משהו שהואMust, זה משהו שהוא חשוב שצריך לתת עליו את הדגש בנושא תוכנית עבודה 2023 מבחינה תקציבית, כי גנרטורים זה משהו סופר דחוף לעיר חדרה כי אם חס וחלילה קורה משהו, אנחנו בבעיה ואנחנו לא ניתן מענה לחס וחלילה למונשמים וחס וחלילה לכל מיני גורמים שצריכים את זה, את החשמל.

ה- GIS הוא סופר קריטי כדי לתת לנו ולך, כראש עיר, בחמ״ל את התמונה מה קורה בעיר, איפה יש לך נפילות, איפה יש לך, חשמל נפל, איפה יש לך, אפילו עד כדי כך תשתיות שאתה יכול לראות אותן על ה - GIS, אז זה סופר, לדע תי, כרגע זה 2 האלמנטים שהם סופר דחופים בנושא התשתיות צריך להגיד גם דבר אחד חיובי,

ניר בן חיים: בזמנו ישבנו פה עם מנהל המחוז של חברת החשמל, שהוא אמר שחלק מהזה, הם

משבצים בשעת חירום, נכון? בתי חולים יש להם גנרטורים בשגרה,

בוריס קוסונובסקי: כן,כן, לא, אבל הם נותנים להצלת חיים. הם נותנים גנרטורים להצלת חיים, לא כדי

...

ניר בן חיים: אז אנחנו מדברים על גנרטורים אצלנו למה? כאילו, מה זה?

בוריס קוסונובסקי: א׳, לנו,

ניר בן חיים: לא, אם זה לנו, זה משהו אחר. אבל הוא אומר פה למונשמים,

זיוה הימברג: לא, ממש לא, לא אחריות שלנו. זו אחריות של הבריאות בתוך הנהלים, מונשמים זה

ממש לא האחריות של הרשות, ממש לא, זו אחריות של משרד הבריאות.

גיל שלמה: אני אסביר למה הכוונה. תראו, אם לצורך העניין עכשיו יש לך איזה מוסד רפואי

09151 ל.כ.

שנפל לו

זיוה הימברג: ממש לא אחריות שלך.

גיל שלמה: אני לא אמרתי שזה אחריות שלנו, אבל יכול להיות שאנחנו צריכים לתת את המענה

הראשוני,

זיוה הימברג: ממש לא, יש נהלים ברורים עם משרד הבריאות. כל מסגרות בתי האבות, המסגרות

הרפואיות, זו אחריות של הבריאות כולל כל התפעול של הדבר הזה. גם הפינוי של האנשים זו לא אחריות שלנו, יש רפרנטים במשרד הבריאות, יש בתי אבות קולטים, יש מסגרות קולטים, זו ממש לא אחריות של הרשות. האחריות של הרשות בגנרטורים שהוצגו כאן זה לתפעול העירוני על מנת שהמוקד יוכל לפעול, על מנת ... לקיים את מערך החירום העירוני, ממש לא לטובת האוכלוסייה. בואו ניישר את זה, זאת לא אחריות שלנו על פי כל הנהלים המאוד מאוד ברורים של משרד הבריאות. זה הממשק שלנו עם משרד הבריאות.

גיל שלמה: לא עומדים בזה.

(מדברים ביחד)

גיל שלמה: עוד משפט אחד. צריך להגיד את הנושא של, עשינו גם פה תרגיל של ... שעבד בצורה

לעילא ולעילא. זה חלק מפס״ח אמנם, אבל הראה את היכולות של העירייה פה בנושא של ..., אז שעברנו ל- NR-BOX, עבד יפה מאוד יחסית, צריך גם להגיד את זה

זיוה הימברג: אני רוצה לכמה נקודות מרכזיות שעלו כאן והן מעסיקות אותנו. נקודה ראשונה –

צריך להבין, כדי שאנחנו נהיה מוכנים בחירום, אנחנו חייבים להתעסק בחירום בשגרה. זאת אומרת, שממש כל מכלול חייב לקיים ישיבות סדורות לאורך השנה שמתעסקות גם בנהלים, גם בתיקים שאחרון העובדים שנמצאים במכלול, שכל אחד מכיר את תפקידו, זה לא יכול להיות רק הכנה לביקורת, ההכנה לביקורת מיישרת אותנו, אבל יש משהו, נפי, בתוך שגרות העבודה שחייב להיות להן, נפי, מכל מכלול, את הלו״ז השנתי בעיסוק שלו בנושא החירום, שזה דבר ראשון ומשמעותי. דבר שני, לגבי השועל שהוצג כאן – אתה תקבל את ההחלטה, האם זה הופך להיות פלטפורמת העבודה שלנו, אבל מה שאני חושבת שכן, שכדי שנוכל לתפעל את זה בחירום, חייבות להיות ישיבות סדורות של הדרכה על עבודת השועל אחר לחודש וחצי, לקרוא 5-6 מפגשים כאלה לאורך השנה של הרפרנטים הרלוונטיים מכל מכלול כדי שבחירום נדע להשתמש בצורה נכונה, זה בטח לא ראשי המכלולים, אבל זה רפרנט מכל מכלול, רפרנט, שניים-שלושה שיודעים לתפעל את המערכת הזו בחירום עצמו. עבודה לפי רובעים – זה נכון שזאת הפלטפורמה שהתקבלה החלטה לעבוד, אנחנו לא יודעים בצורה הזו, משימה

ל- 2023 זה תרגול של עבודה לפי רובעים עם כל המכלולים, עם כל המשמעויות והנגזרות מהדבר הזה. דבר נוסף וקריטי, אתה אמרת את זה, גיל – הסיפור של ה- GIS .אנחנו בכלל לא בליין ונכון שהולכים למכרז של הפעלת GIS, אבל נדב, חייב להיות רפרנט מטעמך שמטמיעים את הנתונים ורפרנטים מכל מכלול, אנחנו במכלול אוכלוסייה נטמיע את הנתונים שלנו, אבל עבודה ב- GIS, חבר׳ה, אנחנו לא איתנו העיר בכלל לא שם וזו הובלה שלך, של ההנדסה, חייב להיות מישהו שמוביל את הדבר הזה. צריך לנהל אותו כתוכנית עבודה, עם יעדים, 2023 צריך להיות יעד מאוד ברור 09151 ל.כ.

שאנחנו, חבר׳ה, מעודכנים ב- GIS. זה לא יכול להיות שעיר של 110 אלף תושבים אנחנו לא שם. זה ברמת מחויבות. דבר נוסף – זה, נפי, אליך, כל הסיפור הפערים.

צריך לדייק אותם וצריכה שתעשה עבודה עד תחילת הביקורת שלנו, על נושא הפערים. יש דברים שיפתרו ויש דברים שלא יפתרו, שזה משהו שהוא משמעותי כדי שאנחנו כן נתקדם לשם. תודה לנפי על ההובלה. תודה.

ניר בן חיים: טוב, האמת שזיוה, ככה סיכמת באמת את כל מה שהיה לי להגיד, אבל הכי חשוב

שתדעו – אנחנו מגיעים לנובמבר, לביקורת, לא בגלל שאנחנו צריכים שיבקרו אותנו, אנחנו רוצים להיות מוכנים באמת, חס וחלילה בשעת חירום ולנסות לצמצם כמה שיותר פערים, כי זה נכון. כשאנחנו מדברים על החירום, אז אנחנו תמיד שמים את זה בצד ובסדר עדיפות שהוא לא במעלה הראשונה, ולכן אנחנו צריכים לנסות לצמצם פערים. אז זה אחת – זיוה סיכמה את הכל, ככה, באמת עם הרובעים, שזה משהו חדש שצריך לתת עליו את הדעת. שתיים – כל נושא ההיערכות שלנו בלוגיסטיקה, עם הנושא של הגנרטורים, גם להכניס את זה לתקציב של שנה הבאה, של 2023 ולראות כבר איך אנחנו הולכים לרכישה, להצעות, לראות איך אנחנו לוקחים את זה צעד אחד קדימה, כי שם אנחנו ניפול. ברגע שהמוקד, יש לו 20 דקות ואין לו דקה מעבר לזה, אנחנו מתחילים לאבד את הכיוון שלנו בכלל, חס וחלילה בשעת חירום, מאבדים את כל מה שאנחנו צריכים היינו לעשות ואז זה מתייתר, כל הנושא שלך, אם אין לך מה לעשות במוקד. אנחנו חייבים לתת על זה את הדעת וכמה שיותר מהר, זיוה, זה כבר צריך להיות דיון, באמת לראות איך אנחנו זה, כי הגנרטור הזה הוא מעל 20 שנים, עוד בתקופה שלי בחשמל. כל הנושא הזה של המתנדבים- כן, אני יודע, זה נותן מענה לזה, יכול להיות שלקחת אותו ולשדרג גם כן ולתת לו מענה ... אבל זה משהו אחר. אז קודם כל, מבחינת תקצוב וזה, כל מה שקשור לחירום, אנחנו יודעים, אני יודע לתת מענה. לגבי הנושא של השועל – אני אומר לך עוד פעם, אני לא התרשמתי מהנושא הזה שהוא באמת צריך להיות על כל המערכת שתשלוט על העירייה, לא התרשמתי מזה עדיין. זה לא נותן מענה, אני לא רוצה להיות השפן הראשון בכל 283 רשויות, אני לא חושב שזה צריך להיות, אבל כן צריך לעשותכמו שאמרתי לנפי ועינב אמרה את זה, צריכה להיות לנו כל הרשימה של האנשים שהם משתמשים עם זה, שיצטרכו להשתמש עם זה ולעשות את זה אחת לרבעון, לתת הם מענה של שעה, לא יודע, שעה -שעה וחצי, לבוא, להדגיש להם, להראות להם איך אנחנו עושים את זה וכן מתקדמים עם זה בצמצום פערים. אין לי הרבה עוד מה להוסיף, אני מקווה שתיקחו את זה קודם כל בספטמבר, את ההכנה לביקורת. גם אם לא נהיה מוכנים, זיוה, במרבית הדברים, בחלק מהדברים, לא במרבית, סליחה, אבל גם לתת תשובות שסתם דוגמה, החדר ברחוב הגיבורים הוא בתהליך, הגנרטור נכנס לשנת 2023, תוכנית עבודה שארבע פעמים בשנה ניתן מענה לתוכנית של השועל, זה צריך להיות רשום כחלק מהביקורת ולזה צריכים להיות מוכנים. זה לא אומר שאנחנו יכולים לתת מענה לכל מה שאנחנו רוצים עכשיו, אז זה חלק מהביקורת. אני בזה מסיים. מד״א וכב״א, כב״א, למה לא נמצאים פה? אז אוקיי, מד״א, המשטרה וכב״א צריכים להיות חלק מאיתנו, לא, אני אומר, בתרגיל הבא וגם בכל מה שאנחנו עושים.

אז חבר׳ה, תודה רבה לכולם.

09151 ל.כ.

- הישיבה ננעלה -