2 23 15
1
פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה
מן המניין מס' 15/32-2
שהתקיימהבבית מועצת העירייה
ביום רביעי א' באדר תשפ"ג – 22 בפברואר 2023
2
תוכן עניינים
מן המניין מס' 2-23/15 .................................................................................................................... 1
סדר יום: .................................................................................................................................... 4
א.הצעות לסדר... ................................................................................................................. 4 1.קרן סיוע עירונית לטיפול בשטחים הפרטים בשכונות המוחלשות - כפי שהוגשה ביום 5/12/22 מאת טספאי אדרג'או המשנה לראש העיר........................................................................ ................. 4 ב.אישור הסכם למכירת זכויות במקרקעין לחברת העובדים השיתופית הכלכלית בא״י ......................13 א.הצעות לסדר – המשך.. ................................................................................................... 15 2.שינוי שם בית הספר השחף לשמו הקודם אור לטף – כפי שהוגשה ביום 22/1/23 מאת משה (צ'יקו)
אנוקנין – המשנה לראש העיר וחבר המועצה עו"ד טל אליהו.................................................. ...... 15 3.מינוי 7 חברי ועדת בחינה לקבלת עובדים ברשויות המקומיות למשרה בדרגה גבוה – כפי שהוגשה ביום 19/2/23 מאת חבר המועצה רונן הילף.................................................................. ........... 21 4.הצגת תכנית הפיתוח למועצת העיר – כפי שהוגשה ביום 19/2/23 מאת חבר המועצה רונן הילף. ... 28 ג.אצילת תפקידים וסמכויות ראש העיר............ ....................................................................... 38 ד.תקציבים בלתי רגילים. ..................................................................................................... 39 ה.אישור תכנית חומש וציבור בתאגידים. ................................................................................. 41 ו.נציגי העירייה וציבור בתאגידים.. ......................................................................................... 42 ז.תמיכות לשנת 2023 – מקדמות.. ....................................................................................... 42 ח.איוש ועדות העירייה. ....................................................................................................... 43
3
נכחו ה"ה
ניר בן חיים – מ"מ ראש הרשות בפועל ,
הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה, היו"ר,
מלכיאל אלבז – מ"מ ראש הרשות בפועל,
רומן גישר – ס. ראש העיר,
שלמה בוזגלו – ס. ראש העיר,
טספאי חסיד אדריג'או – משנה לראש העיר,
משה אנוקנין – משנה לראש הרשות בפועל,
עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,
בועז ביטון – חבר המועצה,
גבריאל סרוסי – חבר המועצה,
עו"ד טל אליהו - חבר המועצה,
עו"ד יניב דרי – חבר המועצה,
רוני קוחול – חבר המועצה,
רונן הילף – חבר המועצה,
רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.
חסרו ה"ה:
צביקה גנדלמן – ראש העיר,
עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש העיר, (חו"ל)
רו"ח סדי בן דוד – משנה לראש הרשות בפועל,
משה אלמליח – חבר המועצה,
רון שגן – חבר המועצה,
שי ברכה – חבר המועצה,
מוזמנים: אורחים:
זיוה הימברג – לשכת מנכ"ל, קרן דרורי – מנהלת ביה"ס אור - לטף.
עו"ד שרון שרוני – יועמ"ש העירייה, שירי פרץ – יו"ר הנהגת ההורים.
יוכי דהן – מבקרת העירייה,
נעמי שוחט – גזברית העירייה,
גיל שלמה – מנהל אגף שיטור ובטחון,
כלנית שרון – מנהלת אגף שירות לתושב,
בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה, איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהלה,
גל סעדה – יועצת תקשורת,
ברוך אשכנזי – מתאם פגישות מוניציפליות,
מימי אלימלך – מנהלת מח' מנהלה וקשרי חוץ.
4
סדר יום
א. הצעות לסדר, (נספחים 1-4)
ב. אישור הסכם למכירת זכויות במקרקעין לחברת העובדים השיתופית הכלכלית בא"י, (נספח 5)
ג. אצילת תפקידים וסמכויות ראש העיר,
ד. תקציבים בלתי רגילים, (נספח 6)
ה. אישור תכנית חומש מפעל הפיס, (נספח 7)
ו. נציגי העירייה וציבור בתאגידים, (נספח 8)
ז. תמיכות לשנת 2023 – מקדמות, (נספח 9)
ח. איוש ועדות העירייה.
הרב בן ציון נורדמן: 2-23/15. היום יום רביעי, א׳ לאדר. משנכנס אדר, מרבין בשמחה. תשפ״ג22
לפברואר 2023. השעה 18:07, נמצאים 12 מחברי המועצה 12 שבטי ישראל. על זה נאמר, ... יחד שבטי ישראל. אפשר להתחיל? מזל טוב לסגן, לוותיק חברי המועצה, רומן גישר, ליום הולדת. מזל טוב, עד 120. לאושר, בריאות, נחת ושמחה.
א. הצעות לסדר
1. קרן סיוע עירונית לטיפול בשטחים הפרטים בשכונות המוחלשות - כפי שהוגשה ביום 5/12/22
מאת טספאי אדרג'או המשנה לראש העיר
הרב בן ציון נורדמן: טוב, הצעות לסדר. אחת – קרן סיוע עירונית לטיפול בשטחים הפרטיים בשכונות
המוחלשות, כפי שהוגשה ביום ה- 5/12/2022 מאת ידידנו היקר, המשנה לראש העיר, מר טספאי, בכבוד. תנו לטספאי. זה לא עובד טוב. טספאי, בבקשה.
טספאי אדריג׳או: ערב טוב.
הרב בן ציון נורדמן: חודש טוב.
טספאי אדריג׳או: חודש טוב. הנושא של השכונות, מזה 30 שנה שאני כאן בחדרה, השכונות הוותיקות
משום מה, מדלגים אותן, עוברים לשיכון פאר, למשל במרכז העיר, גזית, סלע, כולם במרכז העיר, מדלגים, הולכים, מפתחים מקומות יפים. שוכחים אותם. יש תושבים ותיקים בשכונות הללו ואף אחד לא מתייחס גם בכבישים, גם בריפודים, גם במועדונים וגם במקומות של גינות, אפילו הפשוטים. אף אחד לא מתייחס, עד שלפני, כשניר נכנס ממלא מקום, ואני העליתי את הנושא הזה של השכונות. זה חשוב לי, אני לקחתי את תיק השכונות הוותיקות במרכז העיר בגלל, זה חורה לי.
אני גר שם, אני מבין שרוב חברי המועצה שיושבים, נוכחים כאן, אף אחד מהחברים לא גרים בשכונות המוחלשות האלו, אז כנראה גם מזה נובע. גם מי שהיה ראש וגם המנכ״לים, לא התייחסו בכלל לשכונות האלו וזה חורה לי, בגלל שאני גר שם ואני חי שם ואין בשכונות אורות בלילה ובשבילים של עיריית חדרה שהייתה צריכה לטפל וגם בגנים ... ציבוריים עצמם. כל עוד, אם אתה תסתכל בכפר הים או בכפר 5
או בנווה חיים, בכל מקום, מחליפים חולות של משחקי גן ילדים, פעם ב. בשכונות הוותיקות, בשיכון פאר, אתה לא תראה את זה אפילו 20 שנה, מאז שעשו אותם לא מחליפים. לא מעניין אותם. אז לכן, לפני שנה, אני לקחתי את ממלא מקום ראש העיר, ניר בן חיים, בפגישה להראות לו מה קורה בשכונות. אתה יכול להראות את השקפים, בבקשה? התחלנו ב, זה היה יום שלישי אחר הצהריים, התחלנו בגזית ונכנסנו במקרה בסביבות שעה שש בלילה לסלע ורצינו להמשיך ללכת, אין אורות.
האמהות המבוגרות וילדים יצאו וניר הסתכל בעצמו, ביקש ממני שנעשה את ישיבת המועצה בפעם הבאה שם בשכונה. איך קורה דבר כזה במרכז חדרה? ... יאמר לזכותו, שלח לי תמונה של פנסים סולאריים באמצע הלילה, באחד וחצי, אני לא יודע איך הוא חושב. את האמת, זה יאמר לזכותו, ששלח לי את התמונות, נעשה צדק בימים ...לא רואים את הדברים האלו. לכן, 3 ימים עשו שם ובחורה התקשרה בחורה בשם הדס התקשרה, זאת שלקחה אותנו, התקשרה: יש אור בשיכונים.
רבותיי, זה לא סתם, זה לא פשוט. כולם שם, חלקם הגדול, עובדים ומשלמים ארנונה. אף אחד, זה הסתכלות של בן אדם ... של העיר ומשם, תכניסי את הזה, בבקשה. זה, איפה זה? ברחוב הלילך. יש שם בית כנסת, ליד שיכון פאר, ליד מועדון הקשישים שם, למעלה. יש בתים אמידים בצד שמאל. בצד השני, יש לך את בית הכנסת של ..., של הקהילה גם ושל המרוקאים. בכביש הזה אין אור בכלל. בלילה לא יכול ללכת אחרי ... נותנים אוטובוס מלמטה, לכיוון פאר. זה אור, זה חושך.
רחוב הלילך זה בין ...,
דובר: חבר׳ה, חבר׳ה, די.
טספאי אדריג׳או: בין ההוסטל- זה לא מעניין אותו, הוא לא שם.
דובר: תקשיבו לטספאי.
טספאי אדריג׳או: שם, אחרי כמה ימים נעשה, פה במגרשים שאתם רואים בסלע, אחרי כמה זעקות
של הילדים ולאימהות ונעשה שם טיפול ו, תמשיך. זה בית כנסת, שם בא אוטובוס כי כש... את הכביש, ביקשנו מיד. נענה שם העוזר של ראש העיר ועשו- אפילו כניסה, זה היה בוץ, לא היו יכולים לעבור כשנכנס לבית כנסת, עם הבוץ נכנסים וזה מה שעשו- תמשיך. זה בשיכון פאר. אני גר שם, הדבר הזה עולה מעט כסף, מעט כסף, אבל להראות לאנשים קשישים,
הרב בן ציון נורדמן: נראה כמו גן אירועים ממש.
טספאי אדריג׳או: להראות לאנשים קשישים במעט כסף, אני לא יודע מה היה מזיז להם, אבל זו
הסתכלות שלנו, של הנהלת העיר ושל ראש העיר ושל מנכ״ל העיר. אם נסתכל שווה בין שווים לאנשים, לתושבים שלנו, זה טוב לכולנו. אבל תראו, כסף קטן, תראו את היפה הזה. זה בשכונת פאר שם, ליד ההוסטל. תמשיך. זה בגן אלון, אנשים שם פשוט, תסתכלו בפנים, זה משחק ילדים והם זעקו במשך שנים, המתקנים היו הרוסים וראינו את זה, שמענו את זה, באתי לניר, ניר ראה את זה, מיד טיפלו והשקיעו כסף ותראו, הילדים נהנים. לא רק ילדים של הקהילה, אלא כל התושבים שם, מעוטי יכולת ונמצאים בשכונות האלו, הם נהנים כולם. לנו, זה לראות טוב, להרגיש טוב, עם כולם להזדהות, רבותיי. וזה הכביש שם, בגן אלון, זה היה מפורק.
לקחו אותנו, הזהירות והמבוגרים, להראות, ... מכל מי ש... אף אחד לא מסתכל.
6
המון זמן אומרים את זה, היו ראשי ערים וזיו לא היה מסתובב פה. (מדברים ביחד)
אני מספר את הסיפור. בהזדמנות שלי, תעלה דעות. היית גם אתה סגן ראש העיר, אבל, אבל רבותיי. לתת את זה לתושבים, כמו שאמרתי, זו הרגשה, בהסתכלות של כל אחד ואחד, אני אומר פה, אני מוריד את הכובע לניר בן חיים וזה מה שקורה.
תמשיך, בבקשה. אורות בין צדי, אתם רואים. פה יש גן ילדים שיאמר לזכותם של הש״סניקים, ... את כל הגנים בשכונות, הילדים שלהם לא יכולים לעבור מאלרם לשיכון פאר, אין מעבר, אין מעבר. בא איזה חרדי, אומר לי: טספאי, טספאי, אין מעבר פה. אתה לוקח, אתה יודע כמה חובשי כיפה ... אז בקיצור, זה מה שקורה שם בבין צדי ... תמשיך. תראו, פה הלכנו מגזית ליד שמואל. בערב, זה היה בסביבות רבע לשש, רצינו להרחיק לסלע, לא היה לנו איך ללכת. זה היה חושך, חושך היה. זה שדים בתוך ... שמואל למעבר של סלע. יש תאורה. זה, מעט כסף, אבל לנו זה אור והתייחסות של האנשים. אנשים שם מעוטי יכולת גרים שם, קשישים, חולים וזה נעשה באותו זמן, אפילו לא לקח שבועיים. תמשיך. זה הניקיונות,
הרב בן ציון נורדמן: זה היה בעייתי.
טספאי אדריג׳או: כן. זה ברמב״ם, זה ברמב״ם, מועדונים של נוער שלא היה להם בערב, יושבים
בספסלים, מפריעים לאנשים, שם הקמנו מועדון, יש מועדון נוער ברמב״ם. בקיצור, תאורה של חשמל בתוך העץ, היא דלוקה אבל לא רואים את האור ואף אחד לא ...
זה דבר פשוט, לגזם את זה ולעשות, לתת את זה לתושבים שייהנו מהאור. זה ברמב״ם. זה מה שאמרתי על המועדון עכשיו, מועדון לשיתוף קהילתי לצעירים. זה היה מוזנח. משמר אזרחי ונוער ושיטור קהילתי גם יש שם. תמשיך. פה אנחנו מגיעים לשכונת פאר, לרחוב בן צדי 6. רבותיי, אם תסתכלו שם, יש שם כמה חבר׳ה חרדים עם כמה ילדים ומהעדה קשישים, כמה אמהות קווקזיות מבוגרות. אם אתם רואים את הבניין הזה, זוועה. זוועה. יש פה, אתם רואים, חשמל, הכל למעלה, מקומה שנייה, מים יורד. אם יעבור מישהו, איזה ילד, או מישהו שם נתקע ואם יהיה קצר חשמלי, אנחנו נצטער על זה. אני הראיתי את זה לניר והראיתי לצוות, אנחנו לא יכולנו להיכנס בגלל זה שטח פרטי. בשטח פרטי, גם תרבות הדיור לא נכנסים ... אי אפשר להיכנס. עכשיו, אנחנו פה בעיר שלנו, יש לנו מגוון של ציבור שהוא לא מסוגל להחזיק את עצמו. זה אנשים מעוטי יכולת, יש מישהו, כשדיברנו ב..., מאה שקל, 50 שקל 20 שקל, זה קשה להם אפילו וגם אין מי שידריך אותם יעזור להם. כשאנחנו פה, אחרי שקורה איזה מקרה אסון, נצטער ונגיד: למה לא עשינו, בכסף קטן? פה, אני הצעתי את ההצעה הזאת, להקים קרן לסיוע של בתים כאלו מוזנחים, שאין להם אנשים אמידים שם שיעזור להם. גם תרבות הדיור שייכנס וכשאתה מטפל בעשבים שם באזור, ב, יש שם הרבה דברים שמפריעים.
למשל, יש את הנושא של ביוב, אבל הקרן, קרן המים, הם נכנסים שם, מטפלים אבל בכל המקטעים האחרים, אין שום קידום. ולכן, אני מציע את ההצעה הזאת, להקים את הקרן לצרכים מיוחדים כאלו,
הרב בן ציון נורדמן: רגע, עוד מעט תשאלו שאלות. בבקשה, תנו לו לסיים.
טספאי חסיד אדריג׳או: עכשיו, אם נקים את הקרן הזאת, אנחנו יכולים לסייע לאנשים מעוטי יכולת, גם
... גם כשיש משהו, לטפל מיידית. זה מעט כסף, זה פיילוט לכמה בניינים כאלו 7
בשיכון פאר ורמב״ם, את כל הנושא המקצועי ואת כל המיפוי וגם את המחירים אני חושב, אנשי מקצוע יכולים להכין את זה כמו שצריך, מסודר וזה יסייע וגם לי, כתושב בשכונות האלו, ייתן לי הרגשה שעשיתי והעליתי את הבעיות האלו איתכם, עם חברי מועצה, עם הנהלת העיר, עם כולם ותרגישו, יש אנשים מעוטי יכולת. עשר שקל, עשרים שקל, שלושים שקל, קשה להם, חסר להם. ביטוח לאומי נותן להם 2,600-2,800, הם חיים עם זה וקשה להם להבדיל בין תרופות לדברים האלו. לכן אני מבקש שנקים את הקרן הזאת, שתשמש לאנשים מעוטי יכולת. תודה רבה לכם.
הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. כולם ידברו, אל תדאג. בבקשה, צ׳יקו.
משה (צ'יקו) אנוקנין: קודם כל, טספאי, למרות שיש בינינו כמה חילוקי דעות, אני רוצה,
הרב בן ציון נורדמן: רגע, המצגת סיימת, טספאי? אין עוד? אז תחזיר את זה רק לשקופית הראשונה,
בבקשה. לא, מפחיד אותי.
משה (צ'יקו) אנוקנין: אני רוצה- תן לי לדבר. אני רוצה לפרגן לך, טספאי, על כל העשייה המטורפת שעושים בפריפריה. הפריפריה זה אישה זקנה בת 80 שרוצים שנהפוך אותה להיות ילדה בת 16 בארבע שנים. מאוד קשה. חלק מחברי המועצה, כמוני כמוך, לקחו את הפריפריה, אם זה באולגה, אם זה בפאר, סלע, זה שכונות מאוד קשות לתחזוקה.
שאפו גדול, בשם כל חברי המועצה, אנחנו נתמוך בזה באהבה גדולה, זה דברים מאוד חכמים שהעלית. זה דברים מאוד נחוצים ובטן מלאה לעולם לא תביא בטן רעבה. כל מי שגר בבית שלו פה עם 2 קומות 3 קומות, לא יבינו אותנו, טספאי. אז אנחנו בשם התושבים גם מודים לך על הרעיון ואני חושב שכל חברי המועצה צריכים באמת להבין את זה. אנחנו פה בצרה צרורה. מערכות ביוב נסתמות, פיצוצי צינורות, אנשים עם 2,800 שקל ביטוח לאומי, מחייבים אותם בסכומי עתק וגם במים של הפיצוץ צינור. חייבים לעזור, תודה.
הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. סגן ראש העיר, שלמה בוזגלו, בבקשה.
שלמה בוזגלו: טספאי, גם אני רוצה להצטרף. אני חושב שזה אחת ההצעות לסדר, לדעתי, הטובות
ביותר והחשובות ביותר. מי שמכיר את השכונה הזו, מי שמכיר את התושבים שגרים בשכונות, מי שעובר בשכונות רואה באמת את הבעיות שבסופו של דבר, השטחים הפרטיים של אותם תושבים נראים, לצערנו, זוועה ועד היום, לעירייה לא הייתה יכולת גם חוקית להיכנס ולטפל, אם זה עצים שמגיעים עד מרכז הכבישים ודברים נוספים. לכן, אני קודם כל מברך אותך על ההצעה, רק אני שואל, היום להחליף צינור מים עולה 50 אלף שקל. השאלה אם זה היגיון, באמת כאילו, מדובר פה על הרבה בעיות. כמובן שיהיו פה כנראה תבחינים ונראה גם איך משתתפים, אבל 50 אלף שקל לטעמי
דובר: צריך להגדיל.
שלמה בוזגלו: לטפל בבעיות של לא שכונה אחת ולא שתיים ואפילו הרבה יותר. 50 אלף שקל זה
סכום מאוד,
הרב בן ציון נורדמן: תשמעו, אני חושב שזה בדיוק הזמן להקריא את ההתייחסות של העירייה. רגע,
ברור, תמשיכו, (מדברים ביחד)
הרב בן ציון נורדמן: מה ששלמה אומר, כי אנחנו- אוקי. טל, בבקשה. אה, בועז, בבקשה.
8
בועז ביטון לגבי עצם הרעיון, אני חושב שבאמת בהחלט מדובר ברעיון גדול. דרך אגב, מבחינה משפטית, אני חושב שהיה, יש כזה דבר בנושא במי חדרה. הקימה, העירייה בזמנו-
טל, כתפקידו כסגן ראש העיר וכממלא מקום ראש העיר ויושב ראש דירקטוריון מי חדרה, הקים אז בזמנו את הקרן למען התושבים. אמנם קצת התהליכים שם ארוכים, אבל בסוף, בחלק מהעיר התבצע מספר פרויקטים בנושא ובהחלט זה דבר מבורך. אני חושב שהרעיון של טספאי הוא רעיון מבורך ורעיון טוב. כמובן, הקריטריונים שלו, צריכים לבחון קריטריונים נכונים, שלא יהיה מצב שאנשים יגידו: למה נכנסים לזה ולא לזה, שלא יהיה פה מצב של שיקולים פוליטיים. הם אלו שמובילים את הכניסה לבניין איקס ולא לבניין אחר ובהקשר לשאלה של שלמה, לאו דווקא צריך להשקיע בדברים מסיביים עם עלויות גדולות. לפעמים כניסה לבניין יכולה להיות בגינון ובדברים קטנים שמשנים את החזות ולאו דווקא בפרויקטים גדולים וכמובן, צריך לקחת בשקלול את הנושא הזה, רק דקה, אתה לא יכול להיכנס לשכונה כשיש שם תכנית של פינוי בינוי שאולי עוד שנתיים או עוד שלוש בעצם מפרקים שם את כל הבניינים ואנשים- כאילו, בסוף יש איזה צפי לבניין חדש או משהו כזה ולהשקיע שם מאות או עשרות אלפי שקלים.
שלמה בוזגלו: לא, אבל אני שואל אם מחר או מחרתיים מתפוצץ איזה צינור ביוב, קרו הרבה
מקרים שזה נשאר ככה, כי התושבים לא התנגדו.
בועז ביטון: נכון. אני יודע, ... 4 ויש שם בעיה של צינור
שלמה בוזגלו: לא דיברתי על השקעה של לעשות שיפוץ, אבל גם פיצוץ של ביוב יכול לעלות
בסכומים,
בועז ביטון: אז בגלל זה, כל הנושא הזה בדיון הזה הוא דיון שאמור להיות בוועדה המקצועית
של העירייה ..., ששם בעצם ייקחו את כל השיקולים.
הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. יניב, בבקשה.
עו״ד יניב דרי: רק בהמשך באמת למה ששלמה אמר וגם מה שבועז אמר. התבחינים זה בסדר, כי
זה באמת חשוב, כי יגדירו את הקריטריונים, יגדירו רמת סיכון, אני משער שקודם כל רוצים לטפל בדברים של בטיחות, שזה, סכנת חיים זה דבר בסיסי, אבל אני מתחבר לעניין שבסוף, הסכום של 50 אלף שקל ממש לא יספיק. אם אנחנו, אם הרעיון הוא רעיון באמת מבורך, גם נראה שיש פה קונצנזוס סביב העניין, זה חייב להתחיל, גם אם זה כפיילוט וממנו לומדים לגבי הפרויקטים הבאים, אבל בסכום שיאפשר לעשות כמה פרויקטים. סתם דוגמה, הנושא של החשמל פה, לדעתי, פחות מ- 20-30 אלף שקל לא יעלה רק לסדר. זה בעניין אחד, אז אני חושב שכרעיון כאילו, אם ההחלטה של המועצה, לפי מה שקראתי, בנצי, זה להקים ולמנות צוות מקצועי שימנה תבחינים, זה מצוין. אבל צריך גם, בו בזמן, להגדיר שהמטרה או התקציב יהיה בסדרי גודל שתגדירו לבד, אבל לא בחמישים אלף שקל.
הרב בן ציון נורדמן: יניב, העירה פה היועצת המשפטית, איזה שהוא דיוק למה שטספאי אומר. רגע,
שנייה. מה שטספאי אומר, החמישים אלף שקל, זה לשלם את דמי החבר, נכון?
לוועד ... אנחנו לא מדברים עכשיו לתקן, ואז יש איזה שהוא מענה רחב יותר,
עו״ד יניב דרי: כן, אבל תרבות הדיור לא מממן,
הרב בן ציון נורדמן: נכון, אבל היא נותנת- נכון, אבל היא לפעמים יודעת- אבל לפעמים היא יודעת
9
לתבוע שכן שהוא עושה את הנזק
עו״ד יניב דרי: אבל איך תתבע שכן שאין לו כסף?
הרב בן ציון נורדמן: לא, יש ביטוחים. מישהו שמתכנן את הסיפור הזה, יניב, מישהו שמתכנן את הסיפור
הזה כמו אבא, יודע לפעמים גם בלי כסף. יודע, אם יש נזילה, הוא פונה לאיזה בית משפט לצו, בלי כסף ומתברר שסתם איזה דוד שמש נוזל ועושה בעיה.
עו״ד יניב דרי: אבל אולי אין לאותו תושב מסוגלות- סתם דוגמה לנושא הזה.
הרב בן ציון נורדמן: כן, אבל צריך ... לסגור את הדוד שמש. לפעמים זה בחוסר- מישהו שמנהל את
הסיפור,
עו״ד יניב דרי: כן, אבל אתה מדבר על ה-בנצי, אתה מדבר על הבעיות שהן באמת פתירות ובקלות,
אבל אם כבר עשינו ואנחנו יושבים פה במועצה ורוצים לעשות את הצעד קדימה האמתי בנושא הזה, הסכום צריך להיות בסדרי גודל אחרים. אני חושב שהעירייה מסוגלת לממן. אין בעיה, אבל הקרן,
עו״ד שרון שרוני: ... חבר המועצה טספאי אמר בישיבת הנהלה. זה לא עניין משפטי-עובדתי, הוא בא
ואומר: קודם כל, אני רוצה לחבר אותם לאגודה לתרבות הדיור. אין להם את הכסף לשלם דמי חבר, אז קודם כל, המימון הראשוני, לקבוע קריטריונים איזה מקרים יוכלו לקבל את הקשר לתרבות הדיור. ... עוד תשלום, אפשר ...
עו״ד יניב דרי: לא, אבל אנחנו עוסקים כבר בעניין. (מדברים ביחד)
עו״ד יניב דרי: חבל לעשות, לעסוק, להעביד את כל המערכת סביב הנושא ובסוף, זה בשוליים.
משה (צ'יקו) אנוקנין: שרון שרוני, יש דבר כזה תב״ר. שרון שרוני, שרון. ראש העיר, ראש העיר, שרון, היועצת המשפטית. יש, נעמי, יש דבר כזה תב״ר שיקום שכונות על סך מיליון שקל, כמו שיפוץ המקלטים. האם אנחנו יכולים להכניס תב״ר כזה ולפתוח תב״ר על סך מיליון שקל שישקם את השכונות? בעבר, לפני המון שנים, היה אצלנו ... לשיקום שכונות, ... שיקום שכונות. אני יודע שהיה תב״ר כזה, (מדברים ביחד)
משה (צ'יקו) אנוקנין: ניר, ניר, ראש העיר. ראש העיר, ראש העיר. אדם שואל שאלה. יש תב״ר, תב״ר שאפשר לפתוח אותו על סך מיליון שקל לשיקום שכונות. (מדברים ביחד)
הרב בן ציון נורדמן: חברים, חברים, שנייה. בואו נעשה רגע סדר. אני רוצה רגע לחדד, גם ככה הרחבנו,
גם ככה הרחבנו עם, התרחבנו, טספאי. גם ככה התרחבנו קצת עם המצגת, זה מצוין, אבל אני רוצה רגע לחדד. לגבי חברי הנהלה – דנו בזה בהנהלה, מחדדת שרון שכרגע, ההצעה, שוב פעם, עוד מעט תשמעו גם את הצעת ההחלטה, זה קצת יוריד עלות כי אנחנו בכל מקרה שולחים את זה לצוות מקצועי, אבל מדברים כרגע על פיילוט, ולכן חמישים אלף שקל יספיק רק למספר של בניינים או של אזורים מסוימים, מסוים, ששם הסכום ילך לוועד תרבות הדיור שבדרך כלל, מניסיון שלי, בניין שיש בו תרבות דיור, תרתי משמע, גם משלמים את הוועד וגם מישהו שמתכלל, שאפשר לפנות, על דייר שחלק מהדברים שם זה דברים שבאחריות ה..., עם טיפה תשומת לב ועם אולי קצת אכיפה, שהיא מתבצעת, אין לה, העירייה לא אוכפת את הדברים האלה, אבל שהוועד הזה יאכוף דברים כאלו ומתי הוא יאכוף?
אם הם יהיו שייכים לתרבות הדיור, דברים כאלו נראה פחות. נראה פחות. ...
חברים. אני אסביר. אני יודע, מניסיון אצלנו בשכונת אלרם לדוגמה, אתה שומע, טספאי. בניין בשכונת אלרם, כשהדיירים- טספאי, תהיה איתי שנייה. ואתה צודק 10
במאה אחוז. בניין בשכונת אלרם, שהדיירים שייכים לתרבות הדיור, נראה אחרת לחלוטין מבניין ליד שלא. אין לי הסבר. ההסבר הוא הגיוני, ההסבר הוא כי יש מישהו שמגיע, לפעמים עושים גישורים, הם קוראים לגישור פה, אל תחנה פה, אל תשים את הסוכה שלך פה, את הדוד שמש תסגור. ברור.
שלמה בוזגלו: אם אתה רוצה לשלם לו, הוא לא היה מחויב מלכתחילה. עכשיו שאתה משלם
עבורו, למה שהוא יהיה מחויב?
הרב בן ציון נורדמן: לא, הוא יהיה מחויב בגלל ש, לא, הם באים,
שלמה בוזגלו: כשאתה משלם לתרבות הדיור מרצונו, הוא כבר מרגיש מחויב למה שיידרש בעתיד.
עכשיו, מה שבא בעצם הוא אומר, הוא אומר שיש הרבה מקומות שדיירים לא משלמים,
הרב בן ציון נורדמן: שלמה, אני אסביר, הבנתי.
שלמה בוזגלו: כי הם לא יכולים לשלם.
הרב בן ציון נורדמן: לא רוצים לשלם.
שלמה בוזגלו: מי עכשיו, גם אם תכניסו אותו לתרבות הדיור, מי אמר שהוא ישלם לכם?
הרב בן ציון נורדמן: אני אסביר, יש להם, יש להם- אני אסביר. הם לא יכולים, נכון, אבל שלמה, יש להם
יכולת לנהל אירועים כאלו באופן כזה שבין אם אתה רוצה, בין אם לא, ברגע שזה ב..., זה שלהם. מה שנקרא, באחריותם. הם יודעים, יש בתי משפט שעושים גישורים ממש בשכירות על דברים כאלו, הם יודעים לכתוב מכתב, הם יודעים גם לדבר באמהרית במידת הצורך, הם יודעים לסייע להביא שיפוצים בזול, הם יודעים לפעמים ... איזה שהוא פרויקט שכבר קיים. לא אמרתי מתחייבים. חברים, לא אמרנו מתחייבים, אמרנו מנסים להוריד. ייעוץ משפטי בחינם. עורך דין טל אליהו ביקש את זכות הדיבור, בבקשה. טל אליהו, בבקשה. טל אליהו, בבקשה. לא, לא.
בסדר. דבר. טספאי, הקשיבו לך, תשמע את טל. צ׳יקו, צ׳יקו, ... תשמע את טל.
תכבד אותו, בבקשה.
עו״ד טל אליהו: ערב טוב לכולם, ערב טוב. קודם כל, תודה לטספאי גם על הסרטון ... וגם מצד שני,
באמת, ההצעה שהצעת שדנו עליה בהנהלה, יישר כוח. חשוב מאוד לעשות את זה.
אני רק רוצה לתת כמה דגשים פה, כי דיברנו על זה בהנהלה וגם למען אלה שצופים בנו וגם למען אלה שנמצאים אתנו כאן, כמה דגשים כדי שנדע את ההבדלים בין הדברים. יש את הנושא של המים ושל הביוב, שזה התעסקות ספציפית של מי חדרה מול העירייה, מול אגף הרווחה. יש כבר איזה 15 פרויקטים שנעשו במהלך התקופה שבה, שבה נכנסו גם למקומות מהסוג שהזכרת, כמו אלרם, פאר, יוספטל וגני אלון שהיו שם כבר בפרויקטים, קוראים לזה שיקום תשתית, ביוב ומים. אוקיי? שנדע את ההגדרה בצורה נכונה. עכשיו, בעניין שלך, שאתה הצגת קודם, אין ספק שצריך לעשות את הקרן הזו, אנחנו צריכים, כמו שדיברנו בוועדה, לעשות איזה פיילוט ראשוני שנדע ב- 2023 עם סכום של כסף, לקבוע תבחינים, שמצד אחד, באמת שהכסף ילך לנזקקים באמת כי כפי שדיברנו, בהנהלה יש מגרשים שעליהם בנויים בתים משנות השישים שהנושא של החצרות שם הוא במצב מביש, אם זה קוצים, אם זה מפגעים פיזיים, אם זה בעיות של בורות, אבנים ... שעשה שם כל מיני עוולות באזור, ולכן שם אנחנו צריכים להתמקד. אז מה שחשוב זה לכנס את הוועדה כמה 11
שיותר מהר, לדאוג שאם צריך להעביר תב״ר בישיבת מועצה, כדי שיהיה כבר את הפתח הראשון להתחיל את הפרויקט. זה פרויקט חשוב מאוד, שאם הוא יקרום עור וגידים ויקבל תנופה, אז הוא ייתן מענה להמון בתים ברחבי העיר וזה, אין חשוב מזה. כי בסופו של דבר, אנחנו מגיעים לבניינים, רואים את הבעיות שיש ואף אחד לא נותן על זה את הדעת כי אדם, אדם, בסופו של דבר, מתרגל לנוף היום-יומי שלו, אבל מישהו שמבחוץ בא ורואה את הנוף הלא נעים הזה, הוא מבין שיש פה באמת בעיה אמתית.
הרב בן ציון נורדמן: סליחה, בבקשה.
עו״ד טל אליהו: אני לא בטוח שאני יכול לסלוח לך הפעם.
הרב בן ציון נורדמן: טוב.
עו״ד טל אליהו: רצית להגיד משהו? בבקשה.
הרב בן ציון נורדמן: אז רק לחדד את העניין, שחלק ממה שלמדנו זה שאנחנו צריכים ללמוד מה קורה
במי חדרה. נכון, טל?
עו״ד טל אליהו: מה, סליחה?
הרב בן ציון נורדמן: חלק ממה שאנחנו צריכים ללמוד כרגע זה שאנחנו צריכים ללמוד מה קורה במי
חדרה, בעניין הזה.
גבריאל סרוסי: במי חדרה, מה שאני זוכר, שהייתה צריכה להיות השתתפות של הציבור, שגם את
ההשתתפות עצמה הם לא יכלו, אני זוכר את הדיון הזה לפני כמה שנים. לא, וגם אלה שמעוטי יכולת, לפעמים, כמו שאומר טספאי, את העשרה-עשרים שקל לא יכולים. פה צריך לוודא, אחרי שנאשר- קודם כל, אני חושב שצריך, ראש העיר, להגדיל את החמישים בקצת יותר, אני לא חושב שאפילו בפיילוט, זה יספיק, מה?
אפשר, אחרי שאתה בודק.
הרב בן ציון נורדמן: אחרי שאתה בודק כמה זה, נכון.
גבריאל סרוסי: צריך בתבחינים לעשות סקר, בתבחינים לראות כמה בניינים יש בערך, לא מדויק,
סדר גודל ואחרי זה, הפיילוט צריך להיות אחוז מסוים מכלל האוכלוסייה. ... מכלל האוכלוסייה ואחרי זה, צריך לוודא, אני לא בטוח, היועצת המשפטית תתקן אותי, אני לא בטוח שגם אם נשקיע מאה אלף שקל, המפגע הזה של החשמל, תרבות הדיור יבואו ויתקנו.
הרב בן ציון נורדמן: לא אמרנו את זה.
גבריאל סרוסי: איך, איך תעזור למשפחה הזאת פה?
הרב בן ציון נורדמן: גבריאל, גבריאל. אתה לא מנסה לשמוע.
גבריאל סרוסי: שנייה, אני שומע, אני רוצה להבין.
הרב בן ציון נורדמן: ייעוץ משפטי בחינם מקבלים? אוקיי. עכשיו אני מסביר. ייעוץ משפטי בחינם
לפעמים פונה למזיק, לפעמים פונה לחברת חשמל, לפעמים,
גבריאל סרוסי: אין להם כסף ...
הרב בן ציון נורדמן: אבל אתה לא מבין שהם פונים?
גבריאל סרוסי: סכנת נפשות עכשיו יש ב...
הרב בן ציון נורדמן: סכנת נפשות, אז עורך דין שלהם- מה קורה לדברים האלו? הדברים האלו ברורים
מאיזה שהוא, (מדברים ביחד)
12
הדברים האלו, ברוב המקרים, קורים מאיזה שהוא שוויון, מאיזו שהיא יכולת מוגבלת לטפל בקושי בבית שלך, בטח בחצר. אבל אם בא מישהו שזה התפקיד שלו, הוא יודע לעשות את זה, הוא יודע לגשר בין שכנים, הוא יודע לפנות לפעמים במכתב רציני עם לוגו של עורך דין לבעל המפגע, הוא יודע לפנות לחברת חשמל ולאנוס אותם לתקן משהו שהוא סכנת נפשות, או להוריד שלטר למישהו שהוא מזיק. זה הרעיון.
גבריאל סרוסי: זאת אומרת, הכסף לא הולך ישירות לשיפוץ או החלפה או תיקונים. זה רק לתרבות
הדיור.
עו״ד שרון שרוני: ייעוץ שמאי, ייעוץ משפטי, ייעוץ וייעוץ. דברים כאלה, לא, שיפוץ.
ניר בן-חיים: קודם כל, קודם כל, באמת, לפני שזה- קודם כל, להגיד, קודם כל יישר כוח גם
לטספאי וגם לכל מי שישב בצוות הנהלה וחושב ומנסה לחשוב על האנשים שבאמת, ככה אפשר להגיד, קשי יום. עכשיו, אני עשיתי שם סיורים באמת, במקומות הכי קשים, גבריאל, עם טספאי ועם עוד הרבה ועם עוד כמה חברי מועצה. אני בכלל חושב שאם היינו יכולים פעם אחת לעשות שם ישיבת מועצה באזור שלהם כדי שהאנשים יבינו איפה נמצאים תושבי חדרה, חלק מתושבי חדרה, אני חושב שזה מבורך. כשאני הייתי שם וראיתי שאין תאורה, אני אומר לכם, זה לא סתם עד שטספאי אמר, אתם יכולים לראות את זה, בשתיים בלילה או באחת וחצי בלילה כתבתי לו, כי הסתכלתי באינטרנט על התאורה הסולארית כמו שעשו בבית העלמין, ראיתי כמה עולה פנס ולמחרת כבר הזמנו לו פנסים כאלה, הם כבר מותקנים אבל עזוב, לא זה העניין. העניין הוא שאנחנו רוצים לנסות לעשות משהו שלא היה.
עכשיו, ברור לי שצריך לקום צוות מקצועי וחלק אמרו פה שחמישים אלף לא מספיק, יש כאלה שאומרים מאה אלף ומאתיים, אנחנו לא יודעים. אנחנו צריכים להתחיל ותאמינו לי, ואני חושב שכולם פה, בפה אחד, יכולים להגיד, אני לא יודע אם יש פה הערב מישהו שיתנגד לעזרה לתושבים קשי יום ואני גם לא יודע איפה זה, אני גם לא יודע כלום. אנחנו רוצים להתחיל, בדיוק, יקום צוות מקצועי ויעשה, חייב להיות עם קריטריונים ברורים. זה לא, זה לא, זה כסף ציבורי בסוף.(מדברים ביחד)
הרב בן ציון נורדמן: אני רוצה להציע את ההצעה- תנו לבועז לסיים. בבקשה.
בועז ביטון: יש לי באמת,
הרב בן ציון נורדמן: רעיון.
בועז ביטון: רעיון, רעיון טוב. בסוף, כל הבניינים האלה נמצאים בתוך תחום של פרויקטים של
יזמים של התחדשות עירונית. כמעט כולם. למה לא? בן צבי בהתחדשות עירונית, מיכאל חזני בהתחדשות עירונית, סלע בית״ר בהתחדשות עירונית. רוב הפרויקטים, היום יש למעלה מ- 15-20 פרויקטים בעיר- דקה, דקה. אני מציע, באמת, שהצוות המקצועי לא יכול, בסוף בסוף, מדובר פה ביזמים שגורפים עשרות ומאות מיליונים על הדיירים האלה שחותמים להם ובאיזו שהיא צורה, הם בני ערובה שלהם לעוד 7 או 10 או עוד 15 שנה. לא יקרה שום דבר אם היזמים האלה יכניסו את היד לכיס,
הרב בן ציון נורדמן: בועז, מה שאתה אומר כרגע זה עוד הצעה.
בועז ביטון: זה רעיון לצוות המקצועי שיישב על זה, כי בסוף העירייה מקדמת את ההליך,
13
ניר בן-חיים: בועז, אתה יכול לשבת בצוות המקצועי. אני אומר לך את האמת.(מדברים ביחד)
בועז ביטון: אני אשמח, באמת אני אשמח, אבל בסוף זה רעיון ... ואפשר לאכוף את זה
באמצעות ההנדסה, (מדברים ביחד)
הרב בן ציון נורדמן: חברים, חברים, אם ככה, יש לנו- חברים, חברים. לא, לא, גבריאל, גבריאל.
גבריאל סרוסי: האם בועז נענה לקריאת ראש העיר להצטרף לצוות?
הרב בן ציון נורדמן: כן.
גבריאל סרוסי: ישר כוח, ישר כוח. השכונות החדשות חשובות לו. כל הכבוד. כל הכבוד, טספאי,
איזה יופי, איזה מקצועיות.
הרב בן ציון נורדמן: יופי, עשית, מצוין, יש לנו גם כותרת כבר, ברוך השם. אז, המועצה- המועצה
ממליצה- אגב, וזה, לא רק שלא סותר את מה שבועז אומר, אלא, כמו שהוא אומר, זה עוד נתון במועצה.
גבריאל סרוסי: קרן תרומות הוא רוצה, שהיזמים יתרמו, אי אפשר אחרת.
הרב בן ציון נורדמן: לא, לא קשור.
ניר בן-חיים: תעלה, תעלה את זה, בנצי.
הרב בן ציון נורדמן: הלאה, טוב. אז המועצה ממליצה למנות- קודם כל, אני חייב לומר, ההצעה
התקבלה. זאת אומרת, אנחנו בעד וזה מה ש, קוראים את ההחלטה. ... בעד קרן הסיוע העירונית והמועצה ממליצה למנות צוות מקצועי שייבנה את התבחינים בהתאם למסד הנתונים המשקפים את המצב בשטח, הציע ראש העיר שמעבר לצוות המקצועי, יהיה גם צוות של נבחרי ציבור. הראשון שנענה זה בועז, אז אתה מוזמן.
יהיו עוד חברים, יהיו גם מוזמנים ואנשי מקצוע. ברור, אנשי מקצוע ו... מי בעד? מי בעד? גבריאל, מי בעד? כולם בעד, פה אחד, תודה רבה. ברשותכם, ישר כוח.
החלטה מס' 674: במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשהע"י טספאי אדריג'או המשנה לראש העיר
ביום 5/12/22 ,מחליטה למנות צוות של אנשי מקצוע ונבחרי ציבור, שיבנה תבחינים בהתאם למסד הנתונים המשקפים את המצב בשטח.
אושר פה אחד.
ניר בן חיים ראש העיר בפועל עזב את אולם הישיבות.
ב. אישור הסכם למכירת זכויות במקרקעין לחברת העובדים השיתופית הכלכלית בא״י
הרב בן ציון נורדמן: ברשותכם, אני קופץ לסעיף ב׳. אני מבקש, אני מבקש אישור של כולם לקפוץ לסעיף
ב׳ ולחזור אחר כך מיד לסעיפים האחרים. אני פשוט חייב לברוח. מי בעד? אני שאלתי, כולם בעד. כולם בעד?
מימי אלימלך: פה אחד.
החלטה מס' 675 : המועצה מחליטה לאשר שינוי בסדר היום ולהקדים את הדיון בסעיף ג' לפני ההצעה
לסדר מס' 2.
14
אושר פה אחד
הרב בן ציון נורדמן: יופי. אז סעיף ב׳, אישור הסכם- אגב, הוא היה במועצה שעברה, הוא היה אחר כך
בעוד ישיבת הנהלה. אני עצמי גם השקעתי בזה עוד קצת זמן, לשמוע את הנתונים.
נמצא אתנו גם מהנדס העיר ונמצא אתנו גם רונן ונמצאים פה כל מי שיכול לענות תשובות. אני רק אקריא את הסעיף. אישור הסכם למכירת זכויות במקרקעין לחברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל. המועצה מתבקשת לאשר מכירת זכויות במקרקעין לחברת העובדים השיתופית הכלכלית- זה מפריע. חבר׳ה, יש רעש. מדובר במקרקעין הידועים כגוש 10,038, חלקה 3 ,4, בשטח של 187 מטרים המקרקעין בבעלות העירייה מהווים חלק משיעור 6.42 אחוזים ממגרש מס׳ 82 על פי תכנית בניין עיר ופה מופיעה תכנית 302/0257170. מה שמצורף לכולכם, לכולכם, אומר עורך דין טל אליהו, מחזיק תיק חינוך, חוות דעת מיום 15/11 מאת איתן רוטשילד. הערכת שמאי מדן ... הסכם מכר, שזה ההסכם ששוב פעם מופיע, תכנית מפורטת והעתק רישום מפנקס הזכויות. אני מזכיר לכם שמדובר ב- 187 מטרים שבעצם כלואים בתוך תכנית רחבה יותר ואפשר לנהל על זה דיון, ומי רוצה לפתוח לשאלות, או שכולם עשו כבר שיעורי בית? בבקשה, עורך דין טל אליהו.
עו״ד טל אליהו: אני מודה שבישיבה הקודמת לא תמכתי עד הסוף בעניין ולכן, הייתה ישיבה נוספת
בהנהלה שבה כבר היו הסברים יותר מפורטים על מה שהיה. בשולי הדברים, מדובר באמת בחלקה קטנה, כמעט מינורית, בתוך משבצת שנמצאת במגרש הפועל חדרה, מי שרוצה לדעת את הייחוס הגיאוגרפי, שם יש, שם נמצאת חלקת הקרקע הקטנה הזו שנשארה ברשות עיריית חדרה. כל הקרקע מסביב שייכת לחברת עובדים ויש שם תכנית תב״ע מאושרת שאושרה לפני מספר שנים, שנתנה זכויות בתב״ע לבניית מגדלים או בנייה רוויה, יותר נכון, בשטח של מגרש הפועל חדרה ושטח החנייה שנמצא בחזית הצפונית. רונן, סמנכ״ל החברה היה, הציג את הדברים יחד עם השמאות. ... השמאות לעומת המחירים שכרגע בתקופתנו וגם בתקופת השמאות, מצאנו שיש קשר טוב. זאת אומרת, לא היה ניתוק של נתונים ולכן, אישרנו את זה בהנהלה ואני ממליץ גם לחברי המועצה לתמוך בעניין.
הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. עוד שאלות? התייחסות? בבקשה, עורך דין יניב. יניב דרי, בבקשה.
עו״ד יניב דרי: תראו, באמת קצר, כי זה כבר היה בדיון הקודם. בגדול, 2 הגישות הן אפשריות, גם
למכור וגם לא למכור, זה לא שיש משהו שהוא נכון בהכרח. בפעם הקודמת אנחנו הצבענו נגד מהסיבה שפשוט, זו תפיסה בראייה אחרת והיא לא להיפטר מקרקע עירונית בשביל הפוטנציאל או אפשרות שבעתיד, כמו שאתה עושה משהו שהוא משולב עם בעלי הקרקע האחרים, גם אם זה משאיר לך נכסים שהם יחסית זניחים, אבל עדיין זה נכסים ... וצריך להתחיל לחשוב, כעירייה שמייצרת לעצמה נכסים ולא רק נפטרת מנכסים. ואפילו ברמה שאנחנו שואפים אליה, שזה, יכול להיות- אם אנחנו אפילו ניצור פה עוד איזו שהיא יזמות, עוד איזו שהיא השבחה לקרקע הזאת ביחד עם היזם וכו׳ ונמכור את זה בערכים גבוהים יותר בעתיד. לכן, זו התפיסה שלי, אבל גם למכור, זה לא איזה משהו לא תקין. זה משהו שהוא אפשרי, זה תפיסות עולם. לכן, אני מצביע נגד. זו ההמלצה שלי.
הרב בן ציון נורדמן: יניב, אבל חלק מהאינפורמציה שאנחנו קיבלנו זה שהשבחה, ודאי לא באיזה שהוא
15
משהו דרמטי, לא עומדת על הפרק. זאת אומרת, זה לא איזה משהו שהוא
עו״ד יניב דרי: אבל תמיד, זה, ...
הרב בן ציון נורדמן: ברור, תמיד. בסדר, אמרנו, זה לא עומד על הפרק. הכל בסדר, אני רוצה לתת
הבהרה לעניין. עוד מישהו רוצה להתייחס? אם לא, אז אנחנו נעלה להצבעה. מי בעד אישור ההסכם? מי נמנע? נמנע. מי מתנגד? 2. אז ברוב קולות, זה התקבל
החלטה מס' 676 : המועצהמחליטה לאשר מכירת זכויות במקרקעין לחברת העובדים השיתופית
הכלכלית בא"י בע"מ, במקרקעין הידועים כגוש 10038 חלקה 34 בשטח רשום של 187 מ"רשבבעלות העירייה המהווים חלק בשיעור של 6.42% ממגרש מס 82 ע"פ תכנית בניין עיר מס 302-0257170, כפי שפורטו
1. בחוו"ד מיום 15/11/22 מאת עו"ד איתן רוטשילד,
2. בהערכת שמאי – גדי דגני ניהול ייזום ושמאון מקרקעין,
3. בהסכם מכר – עיריית חדרה וחברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ
מס' אגודה 570000174,
4. בתכנית המפורטת,
5. בהעתק רישום מפנקס.
אושר ברוב של 11 חברי מועצה בעד 1-נמנע ו-2 נגד
ניר בן חיים ראש העיר בפועל חזר אל אולם הישיבות.
א. הצעות לסדר – המשך.
2. שינוי שם בית הספר השחף לשמו הקודם אור לטף – כפי שהוגשה ביום 22/1/23 מאת משה
(צ'יקו) אנוקנין – המשנה לראש העיר וחבר המועצה עו"ד טל אליהו.
הרב בן ציון נורדמן: אנחנו חוזרים, ברשותכם, להצעות לסדר. בבקשה. עורך דין טל אליהו, בוא תציג
שינוי, אני רק אקרא את הכותרת, ברשותך. שינוי שם בית הספר השחף לשמו הקודם, אור לטף, כפי שהוגשה ב- 22/1/23, מאת עורך דין- סליחה, מאת צ׳יקו. אה, צ׳יקו. אה, צ׳יקו, לא ראיתי. סליחה, סליחה, סליחה. צ׳יקו, המשנה לראש העיר וחבר המועצה, עורך דין טל אליהו ופה יש לציין שהוא גם מחזיק את תיק החינוך, אז כמובן, זה משהו שנוגע ישירות לתיק שלו. בבקשה. מי רוצה להציג את זה? צ׳יקו או? בכבוד.
עו״ד טל אליהו: קודם כל, תודה רבה וערב טוב לכל מי שנמצא אתנו. נמצאות אתנו גם נציגות, תכף
נציג, את הנציגות של בית ספר אור לטף. קודם כל, אני רוצה לומר שהשינוי כמובן נעשה על דעת צ׳יקו אנוקנין, המשנה לראש העיר ואנוכי, כמחזיק תיק החינוך.
הפנייה, כמובן, הייתה משני מקורות. המקור הראשון היה בית הספר, המנהלת שנמצאת אתנו, גברת קרן דרורי.
16
הרב בן ציון נורדמן שמי זאת, מי זאת? ברוכים החוזרים לראש העיר. בכבוד, בכבוד. כן, תמשיך.
חברים, חברים. תמשיך.
עו״ד טל אליהו: אז כפי שאמרתי, אז ההצעה הייתה על דעת צ׳יקו ואנוכי. נמצאות אתנו, למען
הסדר הטוב.
הרב בן ציון נורדמן: בואו נכבד, רבותיי. בסדר, זהו, הבנו, יש פה קצת הומור. זהו. טל, תמשיך.
עו״ד טל אליהו: תודה, בנצי. נמצאות אתנו הגברת קרן דרורי, מנהלת בית הספר. אורלי ימין, שהיא
גם תלמידת בית הספר והייתה שכנה שלי, ברחוב הציון ושירית פרץ, יו״רית הנהגת ההורים. גם תלמידה. אז אני רוצה לספר שגם אני הייתי תלמיד באור לטף, אז כולנו פה סגרנו מעגל. ולכן, אנחנו, כפי שאמרתי, המקור לשינוי הגיע משני כיוונים.
האופק הראשון זה היה דרך בית הספר, המנהלת יחד עם צוות המורים וההורים.
לאחר שהכירו את הנושא, מצאו לנכון שיש להחזיר את השם הקודם שהיה, אור לטף. מצד שני, היה אופק נוסף שגם הייתה פנייה מציבור תלמידים לשעבר, וזה לא תלמידים לשעבר, לפחות לא בגיל שלי, אפילו קצת יותר מבוגרים ממני, שחשבו שכל התהליך שהיה בזמנו, שהעבירו את שם בית הספר לבית ספר שחף, היה תהליך לא נכון ולכן, מבקשים להחזיר את שם בית הספר הקודם. אז מה שאני ... בעצם פה, אנחנו הבאנו את זה להצעה לסדר, בתמיכתו של ראש העיר כמובן והחברים שנמצאים פה. אני רוצה להגיד שני תהליכים שהיו קודם לכן. תהליך ראשון –
בדיקה מה קרה באמת, למה בכלל שינו את שם בית הספר לשחף? אז אני לא רוצה להיכנס למחשבות שהיו למנהלת שהייתה באותה העת בבית הספר, כי קיבלתי, לאחר שדיברתי עם מספר גורמים שהיו באותה העת בבית הספר, גם מורים וגם הורים, אז הבנתי שיכול להיות שהסיבות היו אולי לא רציונליות, אז לכן, נשאיר אותן רגע בצד. ולכן, גם התהליך שהיה, זאת אומרת, השינוי שלפי מה שאני גם בדקתי, גם מול מימי, זה שלא לא היה איזה מעבר בתוך איזו שהיא ועדה בתוך העירייה או איזה שהוא תהליך משפטי כזה או אחר כדי לשנות את השם. אז לכן, הפעם אנחנו נעשה את זה בצורה יותר מסודרת, כמובן. מועצת העיר, שאנחנו פה בצורה דקלרטיבית, אנחנו נצהיר על העניין,
הרב בן ציון נורדמן: שנייה, טל. יש לי שאלה. אם אתה מחדש פה כרגע שזה לא עבר אף פעם תהליך נכון,
אז לא צריך שום דבר. בוא נאשר את זה פה ולא צריך לעבור ועדת שמות. אם זה לא עבר, למה ...?
עו״ד טל אליהו: אני רוצה להסביר.
הרב בן ציון נורדמן: לא צריך.
עו״ד טל אליהו: אז רגע,
הרב בן ציון נורדמן: אני עמך, טל. אם אתה יודע ש,
עו״ד טל אליהו: הרב בנצי, אני רוצה להזכיר שבישיבת ההנהלה,
גבריאל סרוסי: רגע, באיזה שנה זה עבר? אתם יודעים להגיד?
מימי אלימלך: 2012.
גבריאל סרוסי 2012?
הרב בן ציון נורדמן יעבור פה וזהו.
עו״ד טל אליהו: אני רוצה להמשיך, חברים. חבר׳ה, סליחה רגע. בועז.
17
עו״ד שרון שרוני ה... החדש שעשינו בוועדה, תסתכל, הוא חל על כל המתקנים הציבוריים, על בתי ספר. כן.
גבריאל סרוסי: לא, אבל הוא אומר כאילו שגם בית ספר חדש לא עבר ועדה וקראו לו שם, יכול
להיות שזה,
הרב בן ציון נורדמן: רגע, במשרד החינוך, איך הוא נקרא?
גבריאל סרוסי: אולי לא שמנו לב.
דוברת: השחף, בסוגריים אור לטף.
גבריאל סרוסי: חוזרים לשורשים, חוזרים לשורשים.
עו״ד טל אליהו: אפשר להמשיך?
הרב בן ציון נורדמן: כן.
עו״ד טל אליהו: אוקי. אז לכן, אני, אני רוצה להזכיר מה היה בישיבת ההנהלה. בישיבת ההנהלה,
אנחנו קבענו שאם נמצא שתהליך השינוי דאז שהיה בסביבות 2012, לפי, פחות או יותר, לפי הבדיקה שערכתי, לא היה תהליך משפטי,
הרב בן ציון נורדמן: אני הייתי ב- 2012.
עו״ד טל אליהו לא, אתה לא היית. תכף אני אספר לך למה.
הרב בן ציון נורדמן: ... אני הייתי.
עו״ד טל אליהו: אתה לא היית, תכף אני אספר למה. ולכן, מה שקרה, התהליך לא- יכול להיות
שהוא, לפי מה שאנחנו בדקנו, אני בדקתי גם מול מימי וחיפשנו פרוטוקולים, לא היה שינוי, (מדברים ביחד)
בנצי, נו. די עם השטויות. סוף סוף אנחנו בנושא רציני. אז לכן, אני אומר, עצם העובדה שלא היה תהליך לא מצריך אותנו גם לעשות תהליך. ומה שאנחנו, מה שסיכמנו בישיבת הנהלה, שאנחנו נעשה את זה בצורה הצהרתית שאנחנו משנים את שם בית הספר. עכשיו, אני רוצה ללכת עוד צעד אחד אחורה. הנהלת בית הספר כבר רצתה לבצע את השינוי בעבר, אבל היו פניות לאגף החינוך, גם לשלומי וגם לשלי, ואז פנו למנהל המחוז ומנהל המחוז אמר בצורה מפורשת: אם אתם רוצים לשנות את שם בית הספר, תעבירו את זה במועצת העיר ולכן, הבאנו את זה כהצעה לסדר במועצת העיר. זה התהליך, פחות או יותר, שנעשה מכל הכיוונים. ולכן,
גבריאל סרוסי: רגע, מועצת העיר מעל לוועדת שמות, אפשר לדלג עליהם גם, לא? אין דבר כזה.
עו״ד שרון שרוני: לא, ועדת שמות, מה שהיא עושה,
הרב בן ציון נורדמן: טל, עוד משהו.
עו״ד שרון שרוני: במקרים רגילים, היא מאפשרת, כמו שהיה אז, איך קראו לרב, בועז? הרב,
עו״ד טל אליהו: בן ישי חי, בן חי. בן איש חי.
עו״ד שרון שרוני: אז שם גם, היו התנגדויות, אז בעצם הוועדה, מה שהיא עושה, היא מפרסמת
לציבור, מקבלת את ההתנגדויות, מביאה את כל הנושא עם המלצה לנושא. היא כמו איזה- היא לא ממליצה, היא גם עושה תהליך של ההתנגדויות. אבל פה זה לא רלוונטי.
גבריאל סרוסי: אפשר לבדוק בהיסטוריה שבאמת זה לא נעשה כמו שצריך?
עו״ד שרון שרוני: אם זה לא עבר ועדה, אז בעצם זה, בעצם לא שינוי שם, זה בעצם ביטול קריאה
קודמת שהייתה ...
18
גבריאל סרוסי לא ביטול אפילו, רק,
עו״ד שרון שרוני: לא, אבל כרגע הביטול יודע שקוראים לו השחף.
גבריאל סרוסי: לא, תמיכה במה ... שעשו ואז,
עו״ד שרון שרוני: אז ביטול, ביטול הקריאה.
הרב בן ציון נורדמן: אוקי, חברים. אם טל ... את זה, אני סומך על טל. חברים, אני סומך על טל ...
עו״ד טל אליהו: רגע, אבל שנייה, יש עוד מישהו ש, יש עוד, צ׳יקו, רגע. (מדברים ביחד)
הרב בן ציון נורדמן: טל, תמשיך.
עו״ד טל אליהו: אתה ביקשת ממני להיות ענייני? אה, טוב, או-אה. זה חידוש. עכשיו, לעצם העניין.
אנחנו באמת, כפי שאמרתי, היה פה תהליך מורכב. זה לא שהדברים נעשו כלאחר יד. בית הספר כבר מלווה את העניין הזה כבר מספר חודשים, המנהלת קרן דרורי כבר הביאה את העניין לידיעת ההורים, יחד עם הנהגת ההורים. הביאו את הנושא לידיעת גם אגף החינוך וזאת אומרת, התהליך שנעשה כרגע, יכול להיות שאפשר לקרוא לו משני כיוונים. א׳, או מתקן את העוולה שנעשתה ב- 2012 ששינו את השם ככה כלאחר יד עם גחמה נקודתית, או מאידך, שאנחנו רוצים לשנות את השם כי יש בקשה להחזיר את השם כפי שהיה בעבר ומי, ועכשיו שאנחנו, בואו נסתכל עכשיו רגע, כמו שאתה אומר, ברמה העניינית, איזה שם יותר מתאים לבית ספר מאשר
אור לטף? זה הסיכום של העניין.
הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. צ׳יקו, בבקשה.
עו״ד טל אליהו: אני רוצה להודות גם לחברי צ׳יקו אנוקנין, שאיתי בתוך התהליך, תושב גבעת
אולגה. אמנם הוא לא למד באור לטף, אבל לא נורא, יכול להיות שבהמשך, הנכדים.
הרב בן ציון נורדמן: בבקשה, צ׳יקו. מי מסריט את צ׳יקו אבל? (מדברים ביחד)
משה (צ'יקו) אנוקנין: הבת שלי היום לומדת באור לטף. אוקי? הבת שלי הקטנה, כיתה א׳, עם צוות מהמם, מנהלת מקסימה, תודה לך שאת נמצאת שם. עכשיו, אני למדתי בבית ספר עמישב. מעניין שגם לו הוחלף השם. אז חברים יקרים, בישיבה הבאה, בעזרת השם, אנחנו נעלה לסדר גם את נושא בית ספר עמישב. כמו שאתה יודע, ניר, ניר יקירי, הגבעול הדמוקרטי, כל מיני שמות, כמו שהמציאו לאולגה רבתי את השמות ההזויים, מערב חדרה. אתה יודע, כאיש צבא, אמרתי לצביקה: אתה צריך לדעת שמערב זה כיוון. מה יש במערב העיר? שכונה יפה, היסטורית, אוקי? היסטורית, שהיא בעצם, (מדברים ביחד)
ניר יקירי, התחלפו לנו השמות. אני מבסוט שחברי המועצה עוקבים אחריי בדף הפייסבוק שלי 24/7, אז אני מודה לך, ניר, שאתה תומך בנו. אני מודה לך שאתה נמצא, אני מבקש, בישיבת המועצה הבאה, להעלות את נושא בית ספר עמישב שגם שמו הוחלף ביום בהיר אחד. כל מי שהגיע וניהל מתנ״ס קבע את השם, קבע מדיניות, כי ככה ניתנה לו האפשרות ועשה באולגה מה שהוא רוצה. אולגה חוזרת לעטרה ליושנה. בועז, אני מזמין אותך לחזור לגור באולגה. עטרה ליושנה, בעזרת השם ובעזרת השם, אני רוצה גם לאחל לתושבים, באמת גם בית הספר שלמדתי בו, עמישב, המון תושבים, המון חברים, גם טל אליהו,
עו״ד טל אליהו: גם אימא שלי למדה שם.
משה (צ'יקו) אנוקנין: וגם יניב, יניב הזכיר לי את זה, דרך אגב, שהוחלף השם בבית ספר עמישב. אה, 19
אימא שלך גם למדה שם? אימא שלך הייתה תושבת אולגה? (מדברים ביחד)
טוב, ניר. בעזרת השם, בעזרת השם, אולגה צריכה להתחלף גם כא׳, ב׳, ג׳, ד׳, ה׳.
עין הים צריכה להיות אולגה ה׳. אולגה ה׳.
הרב בן ציון נורדמן: טוב, מישהו רוצה להתייחס?
עו״ד מירי נחשונוב: צ׳יקו, יש לי שאלה אם אפשר. אני רוצה שנייה שאלה, אפשר?
הרב בן ציון נורדמן: כן, בבקשה. תעבירו לה את המיקרופון. מישהו רוצה להתייחס אחר כך מבית
הספר?
עו״ד מירי נחשונוב: אז הנה, אני בדיוק, זה מה שאני רוצה. אם הם כבר הגיעו וכדי שנצביע, אני בתור
אחת שלא למדה באור לטף וגם לא באתי מאולגה. אני לא, אמרתי לא, בתור אחת שלא. בעלי כן. אז אני רוצה להבין באמת,(מדברים ביחד)
בקיצור, אז אני מאוד הייתי שמחה אבל שנוכל באמת להבין. מאיפה זה בא, למה זה בא? כי פתאום מחליפים שם, לא, אני רוצה להבין למה, אני מאוד אשמח, כי אני מצביעה.
משה (צ'יקו) אנוקנין: ההחלפה של השם?
עו״ד מירי נחשונוב: כן, אני רוצה לשמוע מהמנהלת כי היא- שנייה, אתה, אני רוצה לשמוע מהמנהלת
שהגיעה או גם ממנהיגת ההורים. אני באופן אישי מכירה את שתיהן ואני סומכת על מה שהן אומרות, למה באמת להחליף את השם? כי יש לזה השלכות גם להחליף את השם. לא, למה עכשיו להחזיר את השם? למה זה חשוב? אני בטוחה שזה חשוב, רוצה להבין למה. לא מתווכחת, רק רוצה לשאול. אפשר להעביר להן שהן יענו?
הרב בן ציון נורדמן: כן. טוב, ביקשו פה התייחסות של המנהלת. בבקשה, בואי לפה. בבקשה. מחר יש לך
שביתה, זה פחות,
קרן דרורי: אני רק רוצה להגיד שכשאני ... אני מאוד התרגשתי מתרגשת מהמעמד. כשאני
נכנסתי לכאן, מאוד התרגשתי כי אני בוגרת אחד העם. לא יעלה על דעתי שיחליפו את שם בית הספר אחד העם המיתולוגי בן מעל 120 שנה, בוגרת מחזור ע״ז באחד העם, נראה לי הזוי. גם כשהחליפו את צבע החולצה מירוק לעוד צבעים, זה היה נראה לי מוזר. אני חושבת שלשכונה, לעיר, לעם, למשפחה יש נרטיב. יש סיפור.
ביום הראשון שנכנסתי לבית ספר, הגיעו אליי משפחת ויונטה שבנם, סרן ירון ויונטה נפל, לא נפל בקרב, הוא נפל ... והוא נפל בזמן התרגיל. הם אמרו לי: הדבר שהכי כאב לנו, זה שבעצם לקחו והחליפו את השם. שמעתי, הקשבתי ואז, לימים, במשך הזמן שאני מנהלת, אחת לשבוע או פעמיים בשבוע, מגיעה אליי הודעה באיזה שהוא כלי תקשורת. או באינסטגרם, או במסנג׳ר או בטלפון: קרן, למה החליפו את השם? כששואלים אותי מה אני עושה היום בחיי, כולם מכירים אותי כמורה בצפרירים המון שנים, איך אני אומרת? אני מנהלת את השחף. מה זה השחף? אז אני אומרת להם, אור לטף. אה, אז תגידי אור לטף, אל תגידי השחף. זו באמת אמירה שאני שומעת אותה עשרות פעמים ביום ואז כינסתי את המורות שלי, נמצאות איתנו כאן אורנה ימין שהיא בוגרת בית ספר, היא מורה, היא דמות בבית הספר ובשכונה, היא מחנכת כיתה ב׳, היא מובילה פדגוגית, היא רכזת מערכת.
כינסנו את המורות, היה רוב מוחץ להחזרת השם מבין המורות- אני מה זה מתרגשת. באמת קל לעמוד מול ילדים מאשר,
20
דובר הכל בסדר, הכל בסדר.
קרן דרורי: אני עבדתי בתחילת דרכי בעמישב. באמת עשינו ככה איזו שהיא ישיבה של המורות
ודיברנו והעלנו את הנושא הזה וכל המורות, אני מאוד נזהרת בדבריי, אבל אמרו שנעשה איזה מחטף לפני כעשור להחלפת השם כדי לנתב אותו מחדש. שוב פעם, אני נזהרת בכבודם של כל האנשים האחרים ואומרת ... מה שקרה לבית הספר, שהוא הלך וקרס בעשור האחרון. מדן גור האליל שהיה מנהל בית הספר, 800 תלמידים בית הספר הגיע למאתיים תלמידים, וכשאני קיבלתי את הניהול שלו, נאמר לי שזה להיות או לחדול. זאת אומרת, מפה אין הרבה דרך. או שהוא נוסק בעזרתך ובעזרת הצוות המופלא הזה ובעזרת תושבי השכונה המדהימים, או שבעצם הוא ייסגר בסופו של דבר. זהו, ואני בן אדם של מסורת, אני בן אדם של ערכים, אני בן אדם של משפחה. אני תושבת העיר חדרה כמעט מיום היוולדי, מגיל 4 ואני חושבת ש את הערכים, בלי עבר, אין לנו הווה. ... להחזיר את השם, לא להחליף אותו. אמרתי לטל, להחזיר את השם ולא להחליף אותו. אני יודעת גם שלא יהיה לזה 100 אחוז רייטינג ומאה אחוז,
גבריאל סרוסי: למה, מה יש לשחף? איזה אסוציאציה, מה,
עו״ד מירי נחשונוב: לא, יש הורים שצריכים להחליף תלבושת, צריך להחליף.
גבריאל סרוסי: אה, אולי צריך לעזור.
קרן דרורי: אנחנו יודעים את זה ... באופן הדרגתי וכן, גם בשכונת אולגה יש אנשים חדשים,
תושבי חוץ שהגיעו והם מכירים את השחף, הם לא מכירים את אור לטף.
גבריאל סרוסי: צריך לעשות איזה הסברה, משהו, אולי.
קרן דרורי: נכון, אנחנו נעשה הסברה. אני גם אומרת שאנחנו בעצם מבקשים מכם כאן איזה
שהוא עיקרון, הסכמה עקרונית לדבר הזה, להמשך התהליך הזה. אנחנו לא, זה לא ה... שלי, לחתוך ולהרוג דברים. אני כמובן חושבת שצריכה להיות הידברות, אני חושבת שזה נכון לעיר ונכון לשכונה.
הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. אז אני- מה? מה, אתם רוצים להגיד עוד משהו?
עו״ד טל אליהו: אני רוצה רק להגיד משהו שכרגע כ, בהמשך לדבריה של קרן, לגבי החלפת כל
הנושא של תלבושות וכו׳. אתמול, בלי לנקוט בשם, חבר משותף של שלומי ושלי התנדב, שלומי ימין, התנדב, תלמיד לשעבר בבית ספר אור לטף, משנותיו הראשונות, התנדב לממן את השלט של אור לטף על מנת לשנות את כל החזית.
הרב בן ציון נורדמן: יפה. שלומי, ישר כוח. אז הנה כך, אנחנו משנים קצת מהנוסח שהיה- אנחנו משנים-
צ׳יקו, צ׳יקו, בוא נעשה את זה רשמי. אנחנו משנים מההחלטה שיש אצלכם על השולחן, אנחנו בעצם, על פי האינפורמציה שנתן כרגע טל אליהו, אנחנו מעלים כרגע להצעה את ביטול שם בית הספר השחף וקריאתו בשמו הקודם, אור לטף. מי בעד?
יפה מאוד, אז פה אחד, הוחלט, אני חוזר, מרגע זה, בית הספר חוזר לשמו המקורי, אור לטף. ... למנהלת, למורות, לילדים היקרים, להנהגת ההורים, הרבה הצלחה ונחת ושניפגש רק בשמחות ונשתמע בבשורות טובות.
החלטה מס' 677 : במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשהע"י משה (צ'יקו) אנוקנין המשנה לראש
העיר וחבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 22/1/23 ,מחליטה המועצה לאשר ביטול 21
שם בית הספר השחף וקריאתו בשמו הוקדם אור לטף
אושר פה אחד.
3. מינוי 7 חברי ועדת בחינה לקבלת עובדים ברשויות המקומיות למשרה בדרגה גבוה– כפי שהוגשה
ביום 19/2/23 מאת חבר המועצה רונן הילף
רו"ח שלומי ימין ועו"ד מירי נחשונוב חברי המועצה עזבו את אולם הישיבות.
אנחנו עוברים להצעה לסדר הבאה של רונן הילף, מינוי 7 חברי ועדת בחינה לקבלת עובדים ברשויות המקומיות כמשרה בדרגה גבוהה, כפי שהוגשה ב- 19/2/23 מאת חבר המועצה היקר רונן הילף. בבקשה, תעבירו לו את המיקרופון, תודה. תעבירו לו את המיקרופון בבקשה,
תודה.
רונן הילף: אוקי. ההצעה שלי,
דובר: יש לרונן הצעה לשנות את הלוגו הישן.
הרב בן ציון נורדמן: יש את הלוגו הישן.
דובר: אתה צוחק, זה מעולה, עיר עם צבע משלה.
דובר: מה זה עיר עם אנרגיה? עיר עם צבע משלה.
הרב בן ציון נורדמן: אה, את הסלוגן, לא את הזה. בבקשה. אתה רוצה להעלות את זה עכשיו, רונן?
לשנות את עיר עם אנרגיה, להחליף למשהו אחר? יש לו הצעה, הוא רוצה לשנות את ה,
רונן הילף: להחזיר את הלוגו הישן, עיר עם טבע משלה.
הרב בן ציון נורדמן: עיר עם טבע משלה.
רונן הילף: מה זה עיר עם אנרגיה?
ניר בן-חיים: תעלו את זה בישיבה מסודרת, למה לא.
הרב בן ציון נורדמן: תעלו.
ניר בן-חיים: יכול להיות שנצביע פה אחד גם.
הרב בן ציון נורדמן: כן, לשנות את ה, (מדברים ביחד)
לא, אבל אתה באמת רוצה להעלות את זה?
רונן הילף: אני לא יודע מאיפה הבאתם את זה.
הרב בן ציון נורדמן: אה, אז למה הבאת את זה עכשיו?
רונן הילף: אני לא, אני לא יודע. אני מקשיב להצעה ולא מבין מה אתה רוצה ממני.
הרב בן ציון נורדמן: לא אני, זה בועז העלה את זה. אני עוד דקה מפנה את הזה לשלמה, גם ככה צריך נס
לשרוד את ... באותה שעה.
רונן הילף: חברים.
הרב בן ציון נורדמן: רונן, בבקשה. חברים, רונן.
רונן הילף: מועצת העירייה מתבקשת לאשר מדיניות המתאפשרת בתקנות למינוי של 7 חברי
ועדת בחינה לקהלת עובדים ברשויות מקומיות למשרה בדרגה גבוהה. זה תיקון ממאי 21׳ , דרגה גבוהה בעיר מעל 100 אלף תושבים. זו משרה שדרגתה המירבית 22
הינה 13 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכלאחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנהוגים ברשויות המקומיות. מדיניות זו, מטרתה כאמור, למקסם את איכות הבחירה עם נתינת משקל מהותי למומחים בתחום המשרה ופחות הסתמכות על מי שאינו בקיא בתחום וחסר ידע ממוקד ומקצועי למשרה, כפי המצב בוועדת בחינה צרה. ועדת בחינה, עוד מעט אני אסביר את זה עובד וכמה חברים יש בה. בנוסף, מתבקשת המועצה לחייב פרסום הפרוטוקול כפי המתאפשר בתקנות, תוך מחיקת פרטים הקשורים לצנעת הפרט. תהליך זה ייצר כלפי הציבור שקיפות, מקצועיות והבנה שהתהליך והסטנדרטים בבחירה היו ברף הגבוה ביותר האפשרי בחוק וכנגזרת מכך, הגברת האמון בין העירייה לתושביה באיכות קבלת ההחלטות המתקבלת. אני רוצה לקרוא כאן מתוך תקנות העיריות בנושא. כדי לפעול למען טיוב ההון האנושי ברשות המקומית, על וועדת הבחינה לבחור עבור הרשות את המועמד הכשיר והמתאים ביותר למשרה המוכרזת, תוך שמירה על
עקרונות הליך המכרז: שוויון, הגינות ושקיפות. כדי לשמור על עקרונות אלה, חשוב
שחברי הוועדה יהיו מקצועיים ונטולי ... הרכב ועדת הבחינה של 7 נציגים על פי התקנות, 2 נציגי ציבור מקומי מתוך הרשימה שפורסמה באתר הרשות המקומית הממונה על העובד שימונה למשרה המוכרזת או מי מטעמו הכפוף לו. נציג שר הפנים שימונה מבין עובדי המדינה או עובדי הרשויות המקומיות והדבר החשוב ביותר, 3 נציגים נוספים, חברים 3 נציגים נוספים שקבע ראש הרשות המקומית ככל האפשר, ימונו נציגים בעלי ידע וזיקה לתחום העיסוק של המשרה המוכרזת או בעלי ידע וניסיון במיון עובדים. וכאן, אני רוצה להסביר את המצב הקיים והרבה פעמים, גם הייתי הרי חלק מהנהלת העיר בעבר, היום באופוזיציה, נתקלתי במצב של מסורתיות. מסורתיות, לדוגמה, אני אתן לכם דוגמה שקרתה לי. כשדיברנו, כשראינו את הנושא של, ישבתי עם גבריאל סרוסי בוועדת הכספים, ראינו את הנושא של, כל הנושא של ארנונה לתעשיות עתירות ידע, הגישו במשך 5 או 6 שנים את הנושא הזה ואחת השאלות ששאלתי, זה היה ממש בישיבה הראשונה אתך.
אחת השאלות ששאלתי, זה מדוע אנחנו עושים את אותן פעולות שוב ושוב ומצפים שהמדינה תתנהג אתנו בצורה אחרת? אני יכול להגיד לכם שבפעם האחרונה שהגשנו את הנושא של שינוי צו הארנונה, שר הפנים באמת חתם, אבל שר האוצר דאז כץ לא חתם, וכשעשיתי שיחות עם הנציגים במשרד האוצר, יש שם, מי שמתעסק בשלטון המקומי, הבנו מהר מאוד שהם לא בעניין של פיזור תעסוקתי, הם לא מעוניינים לפיזור תעסוקתי ובמצב הזה, הם לא אפשרו לנו למעשה להביא ארנונה מופחתת לתעשיות עתירות ידע. וכאן, הארגון למעשה, אם היה וכאן אני רוצה לפרגן לך, שלמה, וזה חשוב, אם הארגון לדוגמה, לפני 10 ו- 12 שנה, היה מקיים תהליך כפול של הטלה לראשונה לאדמות הבור שנמצאות בווילג׳, כיום שכבר יש עליהן ארנונה ואז אתה לא יכול לייצר למעשה הפחתה בארנונה, אתה לא יכול לייצר גירעון כלפי המדינה, אוקי? לכן, זה לא עובד. היו צריכים לעשות תהליך כפול. היום היינו גם עם ארנונה לתעשיות עתירות ידע על כל המתחם עוד לפני שהוא התחיל להיבנות, כי הנושא של הטלה לראשונה הוא לא הגיע רק דרכי, אני פשוט חקרתי וחפרתי בנושא, אבל הוא יכול היה להיות מזמן ואז אתה מייצר תהליך 23
מקביל. למה אני אומר את כל זה? אני אומר את כל זה, כי בסוף אפשר לקבל את מה שהיה ולהמשיך באיזו שהיא מסורתיות ולהגיד: אוקי, אנחנו ממשיכים באותו הקצב, מה שהיה הוא שיהיה והכל בסדר. אבל אפשר גם אחרת. אפשר למעשה, לאתגר את המערכת ולהגיע למקומות יותר טובים. אני בטוח שכל אחד כאן, אם היה מנהל חברה או כל דבר, אי אפשר לקבל אנשים שמגיעים למשרה כל כך גבוהה בלי שיש לנו, בלי שהאנשים שנמצאים שם הם בעלי ידע ממש מובנה לדבר הזה.
תחשבו שאם לדוגמה, במשרה מסוימת, יש 3 מומחים לתחום או 2 מומחים לתחום זה יכול גם להפרות את חברי הוועדה. אני לא חלילה בא ומזלזל במישהו, זו ממש לא המטרה. המטרה היא בסוף כשבאים לבחור, לבצע את הקריטריונים, לתת לאנשים עם הידע הרב ביותר, לתת לחברי הוועדה את הכלים, את הכלים להחליט את ההחלטה הטובה ביותר. בסוף, במה אנחנו עוסקים? כולנו, בנצי, רוצים את אותו דבר, רוצים את הטוב ביותר, אבל אנחנו רוצים באמת לבחור את האנשים הכי טובים וכשוועדה מצומצמת, ועדת בחינה, של 3 נציגים שאחד מהם הוא נציג ציבור שבדרך כלל, הוא לא איש מקצוע, ברוב המקרים והוא לא מכיר את המשרה. הנציג השני הוא, הוא יכול להיות מי שמתעסק במיון עובדים. עדיין, האינטרס הציבורי, מה שהוא מבקש, שכשבוחרים, בוחרים את הטוב ביותר מתוך ידע, מתוך הבנה, מתוך שיקולים כי תחשבו עכשיו, כל אחד יש לו פה תחום מומחיות, זה כמו להגיע למעשה לוועדת תכנון ובנייה בלי מהנדסים ואז אתה אומר: רגע, אבל אני עדיין צריך פרסטיז׳ה מקצועית, אני עדיין צריך איזה שהוא מישהו שינווט את הוועדה.
נכון, ועדת התכנון בסוף מתחלקת להמלצות ולמתווי המדיניות שמתווים את המדיניות, אבל כדי להתוות מדיניות, מבצעי המדיניות צריכים לתת לנו את הכלים לכך ואותם מבצעי מדיניות שיהיו בוועדת הבחינה, יעזרו לנו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. אין לי דבר וחצי דבר נגד אף אחד, אבל חשוב בסוף, האמון הציבורי והשקיפות הציבורית דורשת שניקח ונמקסם את מה שהחוק מאפשר. זה לא
שמשהו שאני עכשיו אומר: שימו 7 חברים, לא. זה החוק מאפשר, הוא נותן לנו את
הכלים לבוא לציבור ולהגיד להם: חברים, הלכנו על המקסימום. הלכנו, ובגדרות הגבוהות ביותר, הבאנו את המומחים כדי שינווטו את הוועדה בצורה הטובה ביותר.
וכדי להגיד לא להצעה כזאת, צריך להסביר מה האלטרנטיבה. צריך, כשמצביעים נגד או בעד, צריך להגיד מה החלופות. האם החלופה בוועדת שלושה היא טובה יותר? אם תשכנעו אותי שוועדה עם חלופה לשלושה של שלושה, שאין בה בכלל מומחים, היא טובה ביותר מוועדת שבעה עם שניים או שלושה מומחים, אני אשמח לשמוע. בבקשה.
הרב בן ציון נורדמן: בסדר גמור, בהחלט יהיה על זה דיון. יניב, אתה רוצה? לא. מישהו רוצה להרחיב
עוד בעניין? אם לא, אני אקרא בבקשה את ההתייחסות של העירייה. חמישה.
בסדר, בואו- טוב, בואו נציע את ההצעה של העירייה ומשם יכול להיות או שיוריד או ש, בואו נראה מה יהיה. טוב. אחת, אגף ההון האנושי- בואו נשמע רגע, זה דיון, חברים. אבל אחרי, אחרי, בתשובה.(מדברים ביחד)
חברים, אבל אחרי זה אפשר לשנות אותה, אתה מכיר את ההצעה. נו, אנחנו פתוחים. חברים, עד עכשיו התנהלו פה דיונים עניינים, מכבדים ומכובדים שברוב 24
הדברים, גם קיבלנו את ההחלטות בפה אחד, כן. אז ככה. רונן, בעיקרון זו התייחסות קודם כל טכנית, בסדר? ואחרי זה אפשר לצלול, למותר לציין שהחשיבות שהעירייה רואה, הנהלת העיר רואה, היא רואה שאתה הצעת היא ברמה גבוהה ביותר.
רונן הילף: תודה.
הרב בן ציון נורדמן: אגף ההון האנושי פועל כבדרך קבע בהתאם לנדרש בתקנות, כמו ... גם באשר
לנושא הנידון לפיו פועל האגף. בהתאם לתקנות החדשות, .... מועד החקיקה בחודש מאי 21׳, נושא מספר חברי הוועדה. יודגש כי מספר חברו בהתאם לקבוע בתקנות נשאר כפי שנקבע בשנים עברו, מה גם שהרחבת הוועדה נתונה להחלטת ראש הרשות ולא של מועצת העיר. זאת אומרת, אין פה דיון, אלא אפשר לשבת עם ראש העיר ולדון אתו בעניין הזה. לא נדרש להביא את זה שוב פעם למועצת העיר, רונן.
אתה יכול פשוט לשבת עם ראש העיר ויקבלו החלטה, לא צריך פה לעשות אפילו דיון במועצת העיר. באשר לפרסום הפרוטוקול של הוועדה, ההצעה הייתה מתייחסת למשרת פרוטוקול כפי שמתאפשר בתקנות, אלא על פרסום גורף במסגרת מדיניות העירייה שדיוני ועדות הבחינה והפרוטוקולים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות התקנות. הכלל הוא שדיוני הוועדה לא יפורסמו, רונן, זה הכלל, שדיוני הוועדה לא יפורסמו ... באישור ראש העיר, רק במקרים בהם זה נדרש.
למשל, בהליכים משפטיים של מכרז וכיוצא בזה. לפיכך, אין הפרוטוקולים מפורסמים במקרים בו נדרשים, בהתאם- זאת אומרת, אין לנו פה לא רצון, אבל כנראה גם לא יכולת ואפילו לא שיקול דעת לפרסם איזה שהוא פרוטוקול, גם לא בהשחרת שמות מפני צנעת הפרט, כי אנחנו חשופים אחר כך ל, פשוט נחרוג מהתקנות. מישהו אחר שנראה לא נכון לפרסם או לפעמים עודף כאילו שקיפות שהיא לא נדרשת מאתנו, עלולה גם לסבך את הדברים וגם כאילו להחליט, מה, למה מחקנו את זה? למה את זה לא העלינו? את מסכימה איתי, המבקרת? לא, אני רואה שבדיוק ככה נתפס לי בראש שאת מהנהנת בראש. אז זו ההתייחסות, בעצם הפרדנו את התשובה לשתי תשובות, שתי תשובות, שני חלקים, כן. אז אם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס, בבקשה, אנחנו מצביעים ... כן, הוא הבין את העניין, הוא מסיר את זה מהסדר.
רונן הילף: לא, לא, ממש לא.
הרב בן ציון נורדמן: לא.
רונן הילף: אבל אני רוצה, אני כן רוצה להתייחס,
הרב בן ציון נורדמן: שלמה, בוא שב פה בבקשה במקומי.
רונן הילף: אני כן רוצה להתייחס, ברשותך.
הרב בן ציון נורדמן: חברים, בואו ניתן לו להמשיך את הדיון. רומן, אתה תחליף את שלמה אחר כך
כשהוא צריך לזוז. (מדברים ביחד)
שלמה בוזגלו: בבקשה, רונן.
רונן הילף: תודה, היושב ראש. אני רוצה להגיד לכם שבסוף אנחנו, אני אקריא לכם את מה
שרשום בתקנות, תקנות באמת מדברות על נושא הסודיות, אבל ממש לא על נושא של היכולת לייצר שקיפות. אני אקריא לכם. דיוני ועדת הבחינה, מסמכם, 25
מסקנותיהם, הם סודייםעל אף האמור, אני מקריא לכם, אוקי? על אף האמור, רשאי ראש הרשות לאשר את מסירת,
ניר בן-חיים: רשאי.
רונן הילף: רגע, נכון, נכון. אני אומר, זה לא, אין פה- אם הייתה, דרך אגב, אי אפשר, אז לא
הייתה את ההערה הזאת, אז פשוט אי אפשר היה לפרסם. רוצה להקריא לך מה כתוב. על אף האמור, רשאי ראש הרשות לאשר את מסירת המידע כולו או חלקו אלא אם קיים איסור דין על מסירתו. החליט ראש הרשות כי יש למסור את פרוטוקול הוועדה, בטרם מסירת הפרוטוקול יימחקו ממנו שמותיהם של כל המועמדים שהשתתפו במכרז למעט שם המועמד הזוכה. אם מבקש המידע הוא אחד מהמועמדים, יש להשאיר גם את שמו. בנוסף, במקרים בהם הפרוטוקול מתעד את דיוני הוועדה, יש למחוק את זהות הדוברים טרם מסירת המידע. כלומר, אם היה איסור גורף, זה בכלל לא היה מגיע. אני לא הייתי בכלל מעלה, כי היה רשום:
אסור בדין. כלומר, אין לך אפילו מאיפה להתחיל, אבל ברגע שאתה מקבל את האפשרות שראש עירייה, יש בידיו את הסמכות- שלמה. ברגע שרשום בתקנות שלראש עירייה יש את הסמכויות, לא קשור למשפט, זה לא קשור לכלום. זה בסוף קשור להחלטה של ראש העירייה שאומר: אני דוגל בשקיפות מלאה, אין לי בעיה לפרסם את הפרסומים, אפשר ללכת עם זה, למחוק את כל מה שרשום בתקנות מבחינת, מבחינת כל מה שקשור לצנעת הפרט וכיוצא באלו. הכל בסדר, זה לא איזה שהוא משהו גורף, אחרת לא היו תקנות. היה רשום: אסור בדין. ונגמר.
שלמה בוזגלו: אוקי. בבקשה, שרון.
עו״ד שרון שרוני: אני רוצה רק להגיד, רק לדייק את הטיעונים. סמכות, קודם כל, גם לגבי הפרסומים
וגם לגבי הרכב הוועדה. יש כלל ויש חריג. צריך לציין את זה. החריג הוא החשיפה.
הכלל הוא שזה יהיה סודי, כדי שאנשים ירגישו שכשהם באים לוועדה, הם יכולים להיות פתוחים, לספר את הסיפור שלהם ולא לחשוש בסוף, הפרוטוקול הזה יוצא החוצה גם אם מוחקים את השמות או לפעמים אפשר דרך כל מיני מידעים כאלה ואחרים לזהות את האנשים, אז הכלל הוא, הסודיות כדי לקיים מכרזים טובים ופתוחים. וגם לגבי הרכב הוועדה – הסמכות, הכלל הוא שהשבעה הוא חריג.
התקנה אומרת במפורש שהוא צריך בהחלטה בכתב לקבוע למה הוא רוצה שזה יהיה שבעה, ולא חמישה. הכלל הוא חמישה כדי גם, להקל על עבודת הוועדה, שיהיה- אם יש בעיה של קוורומים ואנשים לא מגיעים ואז שבעה, אז הקוורום הוא יותר גבוה ואז זה מקשה וההליך של קבלת עובדים ומכרזים צריך להיות שוטף ...
ופשוט.
רונן הילף: לא, לא. שרון. במשרה גבוהה בלבד. אני לא אמרתי,
עו״ד שרון שרוני: אבל לא משנה, לא משנה.
רונן הילף: אבל ועדת בחינה היא במשרה גבוהה,
עו״ד שרון שרוני: קל וחומר, שרק המשרה הגבוהה אפשר לקבוע 7.
רונן הילף נכון, אז על זה אני מדבר. לא, כי אמרת ...
עו״ד שרון שרוני: עכשיו, אבל גם אז, הוא צריך לכתוב כתב למה הוא צריך שבעה, כי בוועדה,
רונן הילף: אז הוא יכתוב בכתב, זכות הציבור חשובה יותר.
26
עו״ד שרון שרוני: היא במשרה גבוהה, יכול לעשות גם שלושה וגם חמישה.
רונן הילף: ברור,
עו״ד שרון שרוני: מה שאני רוצה לומר, בשורה התחתונה,
רונן הילף: אז לזרוק את התקנות.
עו״ד שרון שרוני: הנושא הוא בסמכותו של ראש העיר, והוא צריך כל מקרה לגופו לבחון, גם אם הוא
רוצה לחשוף וגם אם לא רוצה, ואם יש דרישה, הוא צריך לבחון קודם. זה לא נושא כללי שמביאים אותו לישיבת מועצה וקובעים גורף שיהיה שבעה ושהפרוטוקולים יהיו חשופים. הכללים ברורים, הסמכות היא של ראש העיר, אך ורק שלו, שהוא, יש לו גם אחריות על הדברים והוא, במידה והוא רוצה לחרוג, זה כל מקרה לגופו, צריך לבדוק את הנסיבות הספציפיות, זה לא לקבוע החלטה גורפת, זה אי אפשר.
רונן הילף: שרון, לא צריך- תקשיבי, אני חייב להגיד לך, זאת החלטת מדיניות של ראש העיר
ואל,
עו״ד שרון שרוני: לא, זה כל מקרה לגופו. זה ממש לא.
רונן הילף: זו החלטת מדיניות של ראש העיר, האם הוועדה תהיה חמישה או שבעה, זו החלטת
מדיניות. היא לא החלטה מקצועית.
ניר בן-חיים: אז רגע, אז דקה. אני אגיד דבר כזה. תראה, החוק מאפשר בין שלושה לשבעה.
רונן הילף: נכון.
ניר בן-חיים: אז אני אומר, אנחנו שמנו חמישה. חמישה, אני חושב שזה הרכב, באמת, כאילו,
מכובד, שזה כבר, זה קצת שונה משלושה, למרות שהחוק מאפשר שלושה.
רונן הילף: נכון.
ניר בן-חיים: עכשיו, שבעה, בוא, בינינו, גם אני אומר לך, לפעמים אנחנו עושים דברים ואני רואה
כמה קשה להביא את האנשים והנה, נמצא פה בועז ורואה גם לפעמים בוועדת מכרזים כמה אנחנו מבטלים בגלל שאין קוורום. נכון, בועז, או לא?
בועז ביטון: כן, אבל לא שינינו את זה. גם היום הייתה לנו בעיה ואנחנו לא שינינו.
ניר בן-חיים: יפה, אז אני כן משנה.
רונן הילף: לא, אבל זה שתי דברים שונים.
ניר בן-חיים: גם אם זה אני משנה, הנה טספאי, בעזרת השם, כי הוא ... בוועדת מכרזים או
שאנחנו נכניס את רוני או שאנחנו צריכים ... שניים. זה שני דברים שיקרו, אבל אני חושב שחמישה זה פורום מכובד ומכובד. לעניין צנעת הפרט, זה תשאירו, אם זה בסמכותי, תשאירו.
רונן הילף: אין בעיה, אני רק אומר,
ניר בן-חיים: בסדר? זה מה שאני מבקש.
רונן הילף: אני רק אומר בסוף,
ניר בן-חיים: אני חושב, באמת, שזה,
רונן הילף: ניר. בסוף, המטרה היא, הכי חשובה, שאנשים עם ידע ישבו בוועדה כי בסוף, על מה
אני מדבר פה? על מנהלי אגפים, אני לא מדבר עכשיו בוועדת בחינה למשרה זוטרה.
כמה כבר מנהלי אגפים אנחנו ממנים בקדנציה, אוקי? לכן, אני אומר, אם אנחנו נמנה אנשים עם בעלי ידע למשרה עצמה, זה ייתן לחברי וועדה- תחשוב עכשיו, מגיע כנציג ציבור, סתם, אני רוצה לתת לך רק כדוגמה. מגיע נציג ציבור שהוא בטח לא 27
מגיע מעולם המשרה עצמה, אוקי? ואז הוא, הוא צריך להתמודד עם שאלות שאולי אין לו את היכולת המקצועית להתמודד אתו והוא צריך כלים. הוא צריך כלי עזר כדי לבוא ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר. זה בסוף המטרה, אין פה איזה שהוא רצון לבוא ו, כי, זו החלטה מהותית.
זיוה הימברג: רונן, אבל אני רוצה, שנייה, רגע. אני רוצה להבהיר נקודה שהיא מאוד מאוד
משמעותית ואתה מתעלם ממנה.
רונן הילף: כן.
זיוה הימברג: כי כשיש מכרזים של תפקידים בכירים, תמיד יושב מנהל האגף המקצועי
שמבחינתי, הוא מספר אחת בידע.
רונן הילף: מנהל אגף.
זיוה הימברג: אבל סליחה, גם כשמתקבל מנהל אגף, יש- מה זאת אומרת? אם מתקבל מנהל אגף
בגזברות, נעמי יושבת כגזברית ויש לה את האג׳נדה המקצועית, את ההבנה, את הצרכים, את המיקוד של הדברים. אני, אני ממש לא רואה ממקום, אנחנו יודעים מה ... שאנחנו רוצים, אנחנו יודעים מה האסטרטגיה,
עו״ד יניב דרי: זיוה, קחי דוגמה- זיוה, קחי דוגמה של מנהל אגף, נתת בגזברות כי יש מעליה את
מנהלת הכספים, אבל קחי דוגמה של מנהל אגף שהוא האוטוריטה הבכירה שלו בתחום, אז וודאי שלא יישב במכרז שלו גורם מקצועי, למה? כי אין. סתם, כדוגמה
זיוה הימברג: יושב ראש הוועדה, יושב מנכ״ל, יושבים אנשים בכירים עם אג'נדה,
עו״ד יניב דרי: אין בעיה, אבל הוא, אז, אין בעיה,
רונן הילף: אבל מה סותר את החלופה,
עו״ד יניב דרי: ... הידע המקצועי. תסכימי איתי, סתם ... מה, עכשיו בואי ניקח, את תחום השפע.
אוקי?
ניר בן-חיים: אבל מעבר לזה, יניב,
עו״ד יניב דרי: לא תמיד הוא בקיא בתחום השפע. סתם דוגמה נתתי.
זיוה הימברג: אבל כשאתה מגיע ... יניב, זה לא משנה,
עו״ד יניב דרי: חינוך. מנכ״ל לא בקיא בתחום חינוך ולכן,
זיוה הימברג: אבל יניב,
עו״ד יניב דרי: ולכן, רגע, רגע.
עו״ד שרון שרוני: לאותו חינוך יש נציג. (מדברים ביחד)
עו״ד יניב דרי: תנו לי להשלים, זה בסדר גמור שהצוות המקצועי, יש לו תפיסה מסוימת. אנחנו
באים ורוצים לתת תפיסה נוספת, שונה, כחברי מועצה, כלים יותר טובים בידי, בסופו של דבר, הנהלת העיר וראש העירייה המכהן, לבחור את האנשים הטובים ביותר. זה כל הרעיון. עכשיו, זה בסדר, יכול להיות שגם לו
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]