3 23 15 לא מן המניין

1

פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה

לא מן המניין מס' 15/32-3

מלחמת "חרבות ברזל

שהתקיימה באולם הישיבות שבבניין העירייה

ביום שלישי כ"ה בתשרי תשפ"ד – 10 באוקטובר 2023

2

תוכןעניינים

לא מן המניין מס' 3-23/15 ............................................................................................................... 1 סדר יום .................................................................................................................................... 4 א.עדכון על אופן הטיפול העירוני מאז פרוץ המלחמה, ודרכי פעולה לימים הבאים.. ............................ 4

3

נכחו ה"ה

ניר בן חיים – מ"מ ראש הרשות בפועל ,

הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה, היו"ר,

מלכיאל אלבז – מ"מ ראש הרשות בפועל,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

שלמה בוזגלו – ס. ראש העיר,

טספאי חסיד אדריג'או אדריג'או – משנה לראש העיר, משה (צ'יקו) אנוקנין: – משנה לראש הרשות בפועל, עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש הרשות בפועל,

בועז ביטון – חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר המועצה,

עו"ד טל אליהו - חבר המועצה,

עו"ד יניב דרי – חבר המועצה,

עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,

משה אלמליח – חבר המועצה,

רוני קוחול – חבר המועצה,

רונן הילף – חבר המועצה.

חסרו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר,

רו"ח סדי בן דוד – משנה לראש הרשות בפועל,

רון שגן – חבר המועצה,

שי ברכה – חבר המועצה,

רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.

מוזמנים: אורחים:

זיוה הימברג – מנכ"לית העירייה, נציגי מד"א, עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית, משטרה,

יוכי דהן – מבקרת העירייה, פיקוד העורף,

נעמי שוחט – גזברית העירייה, אושרת סלומון – מנהלת המוקד העירוני.

אינג' הילל פטימה – מנהל מח' פיתוח תשתיות,

כלנית שרון – מנהלת אגף שירות לתושב,

גל סעדה – דוברות העירייה,

עינת כצמן – מנהלת אגף הרווחה,

גיל שלמה – מנהל אגף שיטור וביטחון,

נפי זיגל – קב"ט העירייה,

אייל גבאי – מנהל מח' תפעול ופיתוח הסביבה,

מימי אלימלך – מנהלת מח' מנהלה וקשרי חוץ,

שירן גז – מזכירת מח' מנהלה וקשרי חוץ.

4

סדר יום

א. עדכון על אופן הטיפול העירוני מאז פרוץ המלחמה, ודרכי פעולה לימים הבאים.

הרב בנצי נורדמן: היום יום שלישי, השעה כבר אחרי שעה 12:00, ועל פי בקשת ראש העיר, אנחנו

כמובן נפתח את הישיבה.

ניר בן חיים: צהרים טובים לכולם. האמת שאנחנו נמצאים כבר 72 שעות בתוך כאוס גם במדינה

שלנו וגם בקרב על המצב הביטחוני שקרה פה. אני ביקשתי לכנס אתכם כדי לעדכן אתכם מה קרה פה בכל התקופה של שלושת הימים ומה אנחנו עשינו עד היום. איזה

החלטות קיבלנו ומה אנחנו רוצים לעשות ביומיים הקרובים. כמובן, שכל דבר

שאנחנו עושים פה, מה שיוצא מפה חשוב לי שכולם ידברו בשפה אחידה, כי כל מי שנמצא כאן הוא בר סמכא וכל דבר שיוצא לו מהפה זה משהו שאנשים תולים בו קווה או משהו שאנשים מפרשים אותו בצורה כזו או אחרת, ולכן אנחנו קיימנו פה כבר כמעט 8 או 9 מפגשים וכל סיום מפגש שלנו אנחנו מבקשים שידברו בשפה אחידה. אז אחד, קיימנו היערכות מצב כבר ביום שבת בבוקר בשעה 09:00 בבוקר הישיבה הראשונית שלו, הגענו לכאן בשעה 09:00. בשעה 10:00 קיימנו ישיבה עם כל הגורמים. היו פה משטרת ישראל. מה שאני אגיד לכם עכשיו זה לפעמים כאילו הם מגיעים, לפעמים הם לא מגיעים אבל הם מעודכנים און ליין. ביקשתי מכל גורמי הביטחון, גם מד"א, גם כב"א, גם משטרת ישראל וכמובן שפיקוד העורף כאן לצידי נמצאים איתנו 24/7. מעדכנים ומעודכנים בכל דבר שקורה. גם בעיר וגם מעדכנים אותנו מה שקורה במדינה בכלל, ואיך אנחנו מתקדמים הלאה. אז הדבר הראשוני שקיבלנו החלטה היא החלטה כזאת, שאנחנו צריכים לתת ביטחון לתושבים שלנו. אני אומר לכם את האמת, אנחנו לקחנו קצת סמכות יתרה. עדכנו את מפקד התחנה שהיה פה איתנו, לקחנו סמכות מעבר למה שיש לנו בכדי שיהיה פה ביטחון לתושבים שלנו. הדבר הראשון שביקשתי לעשות זה לסגור את כל הכניסות לחדרה, לקיים שם מחסומים כדי שחלילה המפגע הבודד לא יגיע מאיזה שהוא מקום קרוב אלינו ואז אנחנו נצא את עצמנו באיזה שהוא תרחיש באמת שיכול להצית פה את כל האזור. אז אני אומר לכם, שלטובת הדבר הזה גייסנו את כל הרכבים של העירייה, כל הרכבים של העירייה הוחזרו לפה ביום שבת בשעה 12:00 בצהרים. הרכבים שנותנים שירות לכל העיר שלנו. פתחנו מחסומים. קנינו, נתתי, פתחתי את הבר שיקנו את כל הציוד שאנחנו צריכים לטובת הנושא הזה של ביטחון העיר שלנו. ביקשתי להזמין צ'קלקום. ביקשתי להזמין מחסומים. ביקשתי להזמין פה מחסומים כאלה עם דוקרנים. ביקשתי להזמין פה נצנצים, כובעים של ביטחון. ביקשתי להזמין לפה את כל הציוד שנדרש שבשוטף אנחנו לא צריכים אותו, ובטח גם שאנחנו לא צריכים אותו כי זה משהו שהוא לא שלנו, רק משהו שאנחנו לקחנו. ואם אני אגיד לכם למה לקחנו? לקחנו את זה ביחד בשת"פ עם משטרת ישראל, כי מה שקרה בדרום, אם אתם יודעים, ואתם בטוח יודעים, יש שם ממש שלוש תחנות שהן לצערנו ככה נכבשו או שהן, לא יודע, נסגרו. שוטרים שם איבדו וקיפחו את חייהם ואנחנו באנו ולקחנו כמתגברים. השוטרים שלנו מתגברים 5

גם את משטרת שדרות ואת משטרת רהט שם, לפי מה שאני מבין ממפקד התחנה עצרנו את כל העבודות השוטפות בעיר. עצרנו את הקבלנים שאמורים היו להגיע לכאן של הגינון, של הגיזום ליומיים. היום אנחנו נתנו הנחיה שממחר הדבר הזה חוזר לתפקוד שוטף. כמובן, שביום הראשון ליוו את איסוף הפסולת. הפיקוח שלנו כדי למנוע איזו שהיא תגרה עם כל מיני גורמים כאלה ואחרים, ואנחנו לא רוצים שזה יקרה פה, כי כל דבר אני אומר לכם, כל דבר יכול להצית פה משהו שהוא יכול לאבד שליטה. לגבי פתיחת המקלטים. ביום הראשון קיבלנו מעל 400 פניות על נושא המקלטים. נושא המקלטים עדיין, שתבינו, עדיין אין פקודה מפיקוד העורף לפתוח אצלנו מקלטים. עדיין אין פקודה כזאת לפתוח מפיקוד העורף את המקלטים. אבל אנחנו החלטנו שאנחנו פותחים כרגע את כל המקלטים הציבוריים. זה אחד. כל המקלטים הציבוריים, יש פה את טל תוהמי שהוא מנהל המחלקה, יש את גיל שהוא מנהל האגף. כל המקלטים הציבוריים שלנו ביקשנו ביום הראשון לפתוח אותם כדי לתת תחושת ביטחון לתושבים שלנו. ומה שקרה, יש מקלטים שכן, שהיו חסומים, מקלטים ציבוריים כרגע אני מדבר. תיכף אני אדבר על הפרטיים. מקלטים ציבוריים שלנו שכן חלקם היו בהם סחורות כאלה ואחרות. היו חסומים. יש מקלטים שהם דו שימושיים כמו כולל או כמו בבית אליעזר שהיה שם תנועת נוער או ה- מיוזיק בונקר. ובאנו וביקשנו להוציא את כל מה שיש שם. העמדתי צוות לטובת הדבר הזה. אהוד ואנה נתן לטל תוהמי גם חשמלאי, גם אינסטלטור, גם אנשים שיבואו וינקו. ואני אומר לכם, השת"פ שראיתי גם באולגה וגם במרכז העיר אצלנו, שאנשים רוצים להתנדב ולבוא ולנקות את המקלטים כדי שהם יוכלו לשהות שם בתקופה הקרובה. אנחנו הולכים למערכה כנראה שהיא ארוכה. לא מערכה שהיא קצרה. ולכן הפחד של התושבים והפחד שישהו בקרב התושבים הוא פחד שאני שומע אותו דרך המוקד. ביקשתי מהאנשים שלנו שייכנסו לתת סיוע ראשוני.

עוד פעם אני מדגיש, ראשוני למקלטים הפרטיים, וזה אומר, לראות שהמקלטים הפרטיים לא תפוסים בידי כל מיני מחסנים. רק לראות ולוודא. כי ברגע שיש דבר כזה אנחנו נותנים הנחיה לפיקוח ולמשטרה כדי להוציא צו כדי שוועד הבית או מי מטעמם יפנה את זה. במידה שהם לא מפנים אנחנו לוקחים את האחריות. אבל אנחנו לא עושים שום דבר במקלט פרטי. הדבר היחידי שאנחנו כן עושים, מוודאים שיש לו גישה, כניסה ואם תהיה בעיה בשלב הבא, ביקשתי לרכוש תאורה שהיא תאורת חירום למקלטים. כרגע עדיין לא רכשנו ועדיין אנחנו לא יצאנו עם זה, כאילו, ממש הלכה למעשה. זה לגבי המקלטים הפרטיים. היום בבוקר בהערכת מצב נתתי הנחיה לגבי המקלטים שנמצאים בבתי הספר וגני הילדים. אתמול בלילה יצאתי למקלט ברחוב השקמה, שאנשים ממש פוחדים. יש מקלט מיד ויש לנו 2 מקלטים של גני ילדים שם. ביקשתי מטל ואהוד ואנה ומשלומי, מנהל אגף החינוך שעד הצהרים יש לנו את כל המפתחות של כל בתי הספר, של כל גני הילדים, שיש שם מקלטים שאמורים לתת מענה בחלילה בשעת הצורך. אבל חשוב שתבינו, שעד היום אין הנחיה של פיקוד העורף לפתוח מקלטים בכלל. ולכן כל מה שאתם אומרים לתושבים חשוב, שתדייקו ותגידו להם גם את הדבר הזה, כדי לתת להם ביטחון. אני מבין, אני הייתי אתמול בלילה בחוץ. עשיתי סיור גם במקלטים. אני 6

שומע את האנשים. הם לחוצים. אני שומע את הפניות מהמוקד. גם חשוב לציין ברגע שנתנו הנחיה לפתוח את המקלטים כל הפנית של המקלטים ירדו למעט המקלטים הפרטיים. זה לגבי המקלטים. ואני אומר לכם, אם חלילה, אם משהו יתקדם גם בצפון, אנחנו יודעים ממש בדקות לתת את המפתחות לאנשים שגרים ליד כדי שהמקלט הזה ייפתח. אם זה מקום ציבורי של בית ספר או גני ילדים. או מקלטים שהם דו תכליתיים. לימודים במערכת החינוך עד היום לא התקיימו. יש הערכה אולי, ואני אומר את זה בזהירות, כי רק ב- 17:00 אנחנו נקיים עוד הערכת מצב, אנחנו נדע שמחר הם חוזרים ללימודים. אנחנו מבחינתנו נותנים שירות בעיריית חדרה לכולם. העירייה עובדים רגיל. נכון שאנחנו בתפוסה של 50 אחוז בתפוקה של 50 אחוז, כי יש עובדים שאולי הבעלים שלהם נמצאים בצבא. יש עובדים שאין להם איפה לשים את הילדים. אבל עיריית חדרה נותנת שירות. הגבייה פתוחה, הכל פתוח. אנחנו ממשיכים לתת שירות לכולם. מחלקת חשמל. מחלקת אירועים. כל המחלקות עובדות פה בעיריית חדרה. ביום שבת בבוקר כשראינו שהמצב באמת ככה הולך ומחריף ולא ידענו את ממדי האסון ואת גודל האסון, קיבלנו החלטה הראשונית, זה היה ביטול כל אירועי שמחת תורה ואחר כך ביטלנו את כל האירועים למשך כל השבוע הקרוב. אין אירועים בעיר חדרה וזה משהו שאנחנו עדיין לא יודעים. כל פעם אנחנו נקבל עוד החלטה. לגבי שבוע הבא אנחנו עדיין לא יודעים מה יקרה גם בשבוע הבא. להערכתי, והערכתי באמת כאילו ממה שאני שומע, ואנחנו מעודכנים ומדווחים, אני לא חושב שבשבוע הבא אפילו יסיימו את כל הלוויות שיהיו פה בארץ. אתמול היה פה מפקד הנפה של פיקוד העורף.

אנחנו הולכים לקלוט גדוד של חילוץ שימוקם ליד בית ספר עמל. הם כבר קיבלו הנחיה לקלוט את כל הגדוד. יש שם 80 איש במספר

מיכה מגידיש: כרגע מגייסים,

ניר בן חיים: כרגע מגייסים, לא, יהיו שם. אמרתי. יהיו שם.

מיכה מגידיש: לא, בשלב הראשון יהיו בסביבות 300 ואז ירדו ל- 80-100.

ניר בן חיים לא משנה. רק שתדעו קודם כל שעיריית חדרה מגייסת גדוד חילוץ. אנחנו שמים אותם ליד בית ספר עמל, אז שתבינו, שכל הדברים האלה זה לא כדי, חס וחלילה, כי משהו התפתח. זה כדי לתת בכל תרחיש שלא יהיה כדי לתת מענה לכל האזור שלנו.

אנחנו בחדרה מגייסים את גדוד החילוץ. מה שקורה, אתמול היה פה גם כן, אני עוד פעם חוזר על זה. מפקד הנפה. ביקשתי ממנו, נפי, ביקשתי להוציא את המכתב עוד היום.

נפי זיגל: הוא יצא.

ניר בן חיים: יצא מכתב כבר. מה שקורה, בארץ ביטלו את כל כיתות הכוננות. ביטלו את כל

המיגוניות. ביטלו את הכל. משמר אזרחי. אנחנו ביקשנו לעשות פה כיתת כוננות שכמובן, שאתם מבינים מה זה כיתת כוננות. זה אנשים עם נשק. אנשים שיתנו מענה ביטחון לתושבים שלנו, כי בסוף, חברים, אנחנו לא מתכוונים להחליף פה אף גורם ביטחוני. אנחנו מתכוונים לתגבר את כל מה שקורה בעיר בשת"פ מלא עם הגורמים הביטחוניים שלנו. לכן יצא מכתב, יש לנו כמה נקודות שאנחנו יודעים בוודאות, שבדקה וחצי אנשים לא יוכלו להגיע אליהם. ביקשנו להוציא מכתב.

7

להגיד לכם איזה סדר עדיפות, אני לא יודע להגיד לכם. אבל ביקשתי להוציא מכתב לכמה מיגוניות פה ולכיתת כוננות. ביום הראשון, ביום שבת כבר בבוקר ישבה פה המנכ"לית, כמובן עם כל צוות האגף וביקשנו לפתוח קו ב- 106 מיוחד לאנשים שהם חרדתיים, לאנשים שהם מבקשים סיוע פסיכולוגי ועל ידי השפ"ח של עובדים סוציאליים גם כן. כמובן, שיש פה את אגף החינוך שנותן את הסיוע הזה. גם כן לאנשים, אלה שחרדים טיפה, אלה שצריכים סיוע נפשי. אלה שנמצאים במתח כל שהוא. הייתה פה איזו שהיא סברה שכל אחד שואל איך קרה מה שקרה בדרום.

ועלתה פה איזו שהיא סברה וכחלק מזה שאנחנו יושבים פה וכל הזמן מתעדכנים ובודקים ובוחנים, עלתה איזו שהיא סברה כנראה שהייתה פה מתקפת סייבר. אני יכול להגיד לכם, שאנחנו לקחנו וקראנו לאנשים שלנו. כל האנשים שמתחזקים פה את המחשבים ובדקנו איפה אנחנו נמצאים אם חס וחלילה, שאנחנו צריכים להיות ערוכים לכל תרחיש שלא יהיה, שאם יתקיפו את עיריית חדרה באיזו שהיא מתקפת סייבר. אני יכול להגיד לכם שעל פי כל ההערכות שקיבלנו, פה בעיר חדרה אנחנו נמצאים ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות בארץ בנושא המיגון והאבטחה של הסייבר בכל הרשויות המקומיות. זה עדכון שאנחנו קיבלנו ואני יכול להגיד לכם, שהיום אנחנו, כבר היום אנחנו בזה הרגע עובדים לא דרך השרתים של העירייה.

אנחנו עובדים דרך מקום אחר וזה בלי שום קשר לזה של כלן מה שקרה פה. זה בלי שום קשר לזה אנחנו עובדים ממקום אחר ואנחנו מתפעלים את כל המחשבים של העירייה כרגע. ביום שבת בצהרים התקשר אליי מנהל מד"א המחוזי יוסי רוקח.

ביקש ממנו לפתוח פה נקודה של תרומת דם. אני יכול להגיד לכם שהייתה היענות מדהימה של תושבים. לצערנו, ועוד פעם אני אומר לצערנו, עם ישראל מתלכד ומתאחד בשעת צער או בשעה שהיא כל כך קשה, ואני יכול להגיד לכם שהיו פה מעל 600 תרומות דם ואנשי מד"א אפילו לא יכלו ככה לקלוט את כל האנשים האלה באמצע היום, אנשים נסעו לחיפה להביא טפסים. אנחנו מבחינתנו נתנו להם את כל האפשרויות. נתנו להם מקום, נתנו להם מים, נתנו להם ציוד. הבאתי לשם צוות שייתן את כל הסיוע כדי שהם יוכלו לקחת כמה שיותר תרומות דם. אבל אני רוצה להגיד גם משהו שתבינו. כל עם ישראל רוצה להתנדב. ואני אומר, זה משהו שהוא מבורך, באמת משהו שהוא מבורך. אבל יש דברים לפעמים גם שהם לא בשליטתנו.

הגיעו אליי אחיות ואמרו אנחנו מוכנים לרדת ולקחת להם דם. אבל זה לא משהו שהוא בשליטתנו. אנחנו לא יכולים לתת ולעשות את זה. הנהלים הם אך ורק מד"א.

כל אחד שרשום, כל אחד שבדוק, ויש להם הנחיות מסוימות. מי שלא היה לו קורונה בחצי השנה האחרונה, מי שלא בא מהודו, לכן אין אפשרות, אין אפשרות שאנחנו נתערב בזה. אנחנו יכולים רק לסייע. והסיוע שלנו, נתנו להם את כל הסיוע.

הכל כולל הכל, כולל מקום, כולל כל מה שהם היו צריכים שם והם היו צריכים שם.

פתחנו שמרטפיות לילדי עובדים חיוניים. אני רוצה ככה פה גם קצת לגעת בכל הנושא הזה. יש לנו את כל הכוחות ביטחון, משטרת ישראל עברו לעבוד שלדי. 12 שעות 12 שעות חלק מהילדים שלהם, אני אומר לכם את האמת, אני אתמול עשיתי סיור בכמה וכמה מקומות. ראיתי ששני בני הזוג נמצאים בכוחות הביטחון.

יש לנו ככל שזה התחיל, אני אומר לכם שכל יום זה הכפיל את עצמו בשמרטפיות 8

האלה. פתחנו 9 נכון שלומי

שלמה בוזגלו: כן.

ניר בן חיים: 9 שמרטפיות כאלה. אני יכול להגיד לכם, מעל 150 ילדים, כמובן שזה לא רק של

משטרת ישראל. זה של אנשים שהם אנשי קבע, אנשים שהם נמצאים עובדים חיוניים בבית החולים הילל יפה. אנשים שנותנים שירות כדי שהשירות שלנו לא ייפגע וזה משהו, שאנחנו מפעם לפעם בודקים, רואים, עושים חישוב מסלול מחדש מה אנחנו צריכים לתת לתושבים שלנו בעיר. ואיך אנחנו מוצאים את זה קדימה.

דברים כאלה נעשים בדקה. משניה לשנייה. משניה לשנייה. וקיבלנו פה בשלושת הימים האלה עשרות אם לא, אני אומר לכם, קרוב ל- 100 החלטות שהן החלטות כדי לתת שירות לתושבים כדי ששום דבר לא ייפגע פה. לא הביטחון שלנו, לא השירות ולא הדברים כדי שבסוף אנחנו נמצאים בעיר שאנחנו יכולים לקרוא לה עיר מטרופולין ואנחנו נותנים שירות גם לאנשים שהם מחוץ לעיר הזאת. אני ברמה האישית, כמובן עם מנכ"לית העירייה ועם האנשים של פיקוד העורף ועוד כמה אנשים, ביקרנו את הפצועים בהלל יפה. אני יכול להגיד לכם שקיבלנו 19 פצועים פה בהלל יפה כרגע. 9 נשארו עד עכשיו. היו שם אנשים מכל המגוון שאתם רוצים שאתם חושבים, ככה שחושבים על מה שהם היו. היו חלקם שנפצעו במסיבה. היו חלק מהם חיילים בשירות סדיר. היו חלק מהם אנשים שקפצו להציל אנשים בתוך הבלגן שהיה שם. אנחנו קיבלנו אותם כאן בבית חולים הילל יפה. אני רוצה להגיד לכם, שהמראות והסיפורים הם לא פשוטים. אני ברמה האישית חושב שמה שעד היום דיברנו על 50 שנה אחורה, עכשיו אנחנו נדבר ב- 50 שנה הבאות על מה שקרה פה. יש לנו משפחות שהן מתארחות מהדרום בכל מיני מקומות. אנחנו פתחנו כאן עם ליאת פולגר שהיא רכזת המתנדבים שלנו, פתחנו כאן מקום שירכז את כל האנשים שרוצים להתנדב, לנדב, לעזור, להביא, לתת, וזה היה ביום הראשון. ביום השני שראינו שאנחנו באמת ככה עמוסים בפניות, וזו לא פנייה אחת או שתיים, זה הרבה פניות. ישבנו פה עם מנכ"ל עמותת תרבות הפנאי ופתחנו את כל מרכזי הפנאי כדי שיתנו מענה קהילתי לתושבים שלהם ושם יהיה מרכז החוסן. אני יכול להגיד לכם גם כן במלון ריזורט ברמדה מתארחים מאה משפחות, בערך כ- 300 אנשים וילדים בקיבוץ יד מרדכי ובאמת פה להגיד שאפו למתנ"ס של גבעת אולגה שלקח ונתן להם שם, מילא להם את היום ב- ממש עמוס בדברים שאין מה להגיד. פעם ראשונה שאני באמת רואה את עם ישראל ככה נותן את כל כולו עם כל האנשים שלנו, עם כל המתנדבים וממש עשו להם שם תוכנית סדורה לכל היום. אני ברמה האישית הייתי שם אתמול. הייתה שם הופעה של חנן בן ארי גם כן. ראיתי אנשים שמעורבים גם, גם בוכים וגם טיפה עולה להם טוב אחרי כל מה שקרה. שמעתי סיפורים. אני אומר לכם את האמת? סיפורים קורעי לב. זה מהו שאי אפשר לתאר.

אנחנו באמת עוד נדבר על זה הרבה על הנושא הזה, אבל העניין הוא פה באמת לעדכן אתכם ולראות. כפר הנופש בגבעת אולגה. כפר הנופש בגבעת אולגה מארח את משפחות אנשי קבע שהאנשים שלהם נמצאים בחזית בדרום, בצפון, והם נמצאים וגרים באשקלון, בכל היישובים שם שהם קרובים לדרום. האנשים שלהם, הנשים והילדים הגיעו לכאן. עד אתמול הגיעו לכאן כמעט 70 או 80 משפחות 9

המקום יכול להכיל 160 משפחות. ואני רוצה להגיד לכם שגם לשם הגיעו כל התרומות שאתם רוצים וכל מה שאתם לא רוצים כדי שיהיה טוב לילדים. אם זה מבחינת משחקים ואם זה מבחינת אומנים ואם זה מבחינת כל מי שרוצה להתנדב בכל תחום שהוא. ולכן זה משהו שהוא באמת נותן לנו כחברה חוסן ואני אומר לכם, אחד מהדברים שקיבלנו החלטה אתמול גם פה היא לבוא ולדגלל את העיר חדרה כדי להרים את המורל לאנשים שלנו, לתושבים שלנו, שידעו שבסך הכל שתמיד כשאנחנו מאוחדים אנחנו עם שהוא חזק. עם שיכול, באמת, לנצח תמיד שאנחנו מאוחדים וזה משהו שהוא חשוב ולכן ביקשתי מהעיר גם את הדגלים שלנו. הדגלים שהם דגלים עם דגלים וממש כאילו ולדגלל כמה פה צמתים מרכזיים. מה שאנחנו ביקשנו עוד, כאילו דיבר איתי מפקד כב"א שאנחנו נשים על כל הרכבים שלהם גם כן דגלי ארץ ישראל אז הם כבר קיבלו מאצלנו מאהוד ואנה, הקמנו פה, דיברנו על כל הנושא של שעת חירום והגברת החוסן במרכזים הקהילתיים שלנו. אז נפתחו כל, אמרתי נפתחו כל המרכזים הקהילתיים. כל מרכזי הפנאי. עכשיו, יושב פה משה, נכון? משה. לצערנו יש מה שאנחנו מדווחים כמעט 900 הרוגים. עד עכשיו יש זיהוי וודאי של כמעט 200 הרוגים, ולצערנו גם בעיר חדרה יש הרוגים ואני לא רוצה לנקוב במספר, כי אני לא רוצה גם, (מדברים בלחש)

ניר בן חיים: לא, יש מספר שאנחנו יודעים, אבל אנחנו, אני לא רוצה לנקוב ב-, חברים, בדיוק,

אנחנו לא נוקבים במספרים. אבל אנחנו כן צריכים להיערך לדברים שהם קשים.

אני מבקש ברמה האישית, נילי תרכז את זה, שכל לוויה שתהיה פה, שיהיו פה חברי מועצה שיהיו נציגים של העירייה, כי אנחנו גם קיבלנו החלטה היום בבוקר בגלל כל הבלגן שיש גם בצבא וגם בכל מיני מקומות, ואתם שמים לב, רק הנושא של לויה אחת שזיהו אותה של הנכד של אריה לוקר מיום שבת ועד היום, עוד לא הצליחו להביא אותו לקבורה בגלל כל הבלגן שיש. אנחנו קיבלנו החלטה ואנחנו בחיים ולא מתערבים בנושא צבאי. אנחנו קיבלנו החלטה כאן שיהיה נציג מטעמנו שייצא למשפחה, יבדוק מה הם צריכים ואנחנו נספק להם את הכל. אם זה אוהל, אם זה צרכים שהם צריכים אנחנו נספק לכל תושבי חדרה את כל מה שאנחנו צריכים לספק להם. אפילו שאנחנו לא נכנסים לשם. איפה שיש ואקום, איפה שיש קושי, עיריית חדרה תיכנס כי זה התפקיד שלנו לתת שירות לתושבים שלנו. ואני חושב שזה משהו שהוא מתבקש, משהו שהוא מחויב. אני ביקשתי מזיוה ונעמי כאילו, שיפתחו את הבר במיוחד רק לנושא הזה וזה משהו שיקרה. אנחנו באמת, נמצאים בתקופה לא פשוטה ועוד לא התחלנו. זאת אומרת, הלחימה עדיין לא התחילה.

(חילופי דברים – לא רלוונטי לתמלול) (מדברים ביחד)

ניר בן חיים: לא משנה. חבר'ה, בואו נקצה לזה תקציב שזה חייב להיות ולהיעשות. רגע, דקה.

אנחנו לא יכולים לדעת. כאילו, אף אחד לא יכול לדעת כמה... בחדרה, כמה זה.

חברים, רגע. בוא, זה רק עניין של אם זה יהיה 100 אלף או 50 אלף, אני לא יודע. זה משהו שצריך אותו. חברים, תקשיבו רק רגע משהו.

דובר: תעבוד על השוטף...

ניר בן חיים: אין בעיה. תעבדו על השוטף, תעשו שזה יקרה. לא יודע איך, תעשו שזה יקרה.

זיוה הימברג: אני אומרת בסוגריים, לעירית חדרה יש נוהל חירום. גם בהוצאות הקטנות אנחנו

10

פועלים על פי הנוהל בצורה סדורה. כולם פה יודעים את זה

ניר בן חיים: אז אני באמת, ככה לפני שאני מסיים, אנחנו רוצים באמת לאחל קודם כל החלמה

למשפחות הפצועים ובאמת להביע תנחומים להרוגים ולכל מי שזה. תיכף אנחנו נעשה איזו שהיא תפילה קטנה. אנחנו אתמול ברמה האישית, אני עשיתי אתמול, (חילופי דברים – לא רלוונטי לתמלול) חברים, אז אם אתם רוצים באמת לדעת, תקשיבו רגע משהו. מה שחשוב, מה שחשוב, אם אתם רוצים באמת לדעת, תורידו את האפליקציה של פיקוד העורף ככה שאתם תהיו מדווחים איפה שהטלפון שלכם נמצא, גם אם תהיו בבקעה הוא יפנה אתכם לאזעקה ששם ולא למקום אחר. אבל הכי חשוב, שנצא מפה עם שפה ברורה ואחידה, כי אני מבין, אנשים מתקשרים לכולם. לכולם כולל כולם ושואלים מה קורה עם זה ומה קורה עם זה. אנחנו כבר בבוקר, אנחנו כל פעם לומדים מחדש איך אנחנו מתכווננים לזה שאנחנו לא נעשה טעויות. איך אנחנו מודיעים, האם זה החינוך, האם זה הרווחה, האם זה זה. אני רוצה להגיד לכם, שאנחנו ביננו עושים כל שעה כמעט עגולה שיחות ביננו ובודקים איך אנחנו עושים את זה. לכן חשוב מאוד, ואני ביקשתי מנילי שתשים את כל ה- 8 או 9 פגישות שעשינו

זיוה הימברג: הם מקבלים און ליין.

ניר בן חיים: לקבל אותם און ליין. אם יש למישהו שאלה באמת, חייבים לדבר בשפה אחידה, כי

מה שקורה, כל אחד בא ואני אומר לכם עם ישראל הוא באמת עם שאנחנו רואים אותו בשעת הצרה הזאת, כל אחד אומר לי אני מקים משמר אזרחי פה. אני מקים פה תחנת כוח ואני מקים פה זה. שתבינו דבר אחד, כבר היו התנגשויות במקומות.

ואנחנו לא רוצים שזה יקרה פה. אם במידה והחליטו שיש גיוס של איזה שהוא, לא יודע, קהילה, חברה או משהו כזה, חשוב שהם יקבלו תדרוך מגיל. חשוב שיקבלו תדרוך מהמשטרה. חשוב שהם יהיו מדווחים אצלנו, כי למה? ראינו כבר כל אחד רוצה לעשות טוב ובסוף חלילה יכול לצאת מזה איזה שהוא משהו, שאנחנו לא רוצים שיקרה פה בעיר שלנו חדרה. אנחנו ממשיכים. אני קבעתי כל יום 09:00 בבוקר פגישת היערכות וכל יום ב- 17:00 בערב. במידת הצורך זה משתנה. אז אני אומר, קודם כל שבעזרת השם אנחנו נדע ימים טובים יותר. אני חושב שנגעתי בכל הדברים זיוה, שעשינו עד עכשיו, או שיש עוד דברים?

זיוה הימברג: אני רוצה לציין רק שני דברים שהם משמעותיים, כי זה הלחץ. יש הרבה נעדרים. כל

מי שאנחנו יודעים שהוא נעדר, מירי את שלחת אליי ויש לנו עוד, יש 4 נעדרים מהעיר שהם ברמת נעדרים. לא יודעים מה הסטטוס שלהם. אנחנו יוצרים קשר עם משפחות. נמצאים איתם בקשר. יש 2 הרוגים בחדרה ויש הרוג נוסף מפרדס חנה שלמד בחדרה. נכס של אריה לוקר. אנחנו כתבנו נוהל מאוד מאוד מסודר לגבי ליווי המשפחות של ההרוגים בצורה מסודרת. עינב מובילה את זה. שותפים בעירייה מובילים את זה ברמה של, באמת, תמיכה של אוהל, כיסאות. לא יודעת. כל מה שהאבל צריך בבית. ברמה של מודעות, ברמה של זר. מאוד מאוד משמעותי. מימי תהיה אחראית להעביר אליכם שלא נדע, את הלוויות. מאוד מאוד משמעותי שבכל לוויה נציג אחד חייב להיות של חברי המועצה. יש כאן אמירה, אנחנו נדאג לכל הדברים הפרוצדורליים של זר, של מודעות אבל. קבענו כאן דברים מאוד מסוימים.

11

אנחנו מאוד, מה שאני מאוד מבקשת מכם וניר חזר על זה כמה פעמים, הסיפור של האחידות שלנו הוא מאוד משמעותי. יש כאוס. אנחנו מעולם לא נכנסנו לבתים של חיילים באובדנים כאלה. כיוון שבאמת יש עומסים נורא גדולים ברמת המדינה, אז אנחנו היום גם נכנסים לסיוע, כי אמסלם זה חייל ואנחנו לא נכנסים לחיילים. אבל ניר קיבל פה החלטה אסטרטגית עירונית. בסוף הם תושבי העיר וזו המחויבות שלנו. ולכן בצורה שוויונית, כל ההרוגים מהאירוע הזה אנחנו נכנסים לשם. אם עולים צרכים יש לכם, עינב היא מנהלת מכלול אוכלוסייה לפנות אליה. הכל נבדק בצינורות המקובלים. אנחנו צריכים, אלה שמורידים את סף הלחץ ואנחנו חייבים לעבוד בצורה מסודרת ולא להיכנס לכאוס שנמצא במקומות אחרים. נכון לעכשיו זה מוכיח את עצמו וזה מוכיח את עצמו טוב. אם אנחנו לא חשופים לפערים, תעלו אותם, אנחנו שם. רוני העלה בפגישה הקודמת, מקלטים של בתי ספר. הבנו, ראינו, תרגמנו את זה לפרקטיקה של מענים. אנחנו כאן נמצאים לחלוטין כדי שהאירועים יתפקדו בשוטף. אנחנו צריכים לשמור על רמת תפקוד. צריך להבין, ככל שבחירום אנחנו שומרים על שגרה זה חוסנה של קהילה, ושני הפרמטרים, 2 הזרועות שאנחנו עובדים בצורה מאוד מאוד עקבית ושלא משתמעת לשתי פנים זו התחושה של הביטחון של התושבים שזה בזירה אחת, וזירה שנייה, לשמור על החוסן שלנו בעיר ואנחנו לא נמצאים בלב הסערה. החוכמה היא לפעול בשתי הזירות האלה ביחד.

תודה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אפשר להעיר משהו?

ניר בן חיים: כן, בואו מי שרוצה להגיד משהו ואחרי זה,

אורן ירון: תן לנו להגיד כמה מילים. אנחנו צריכים לצאת פשוט. צהרים טובים לכולם. למי

שלא מכיר, אני אורן ירון. אני מהחליף של מיכה, שהוא מפקד... תכננו לעשות את זה לקראת סוף השנה. האירועים קצת תפחו בנו. אנחנו נמצאים באירוע שאנחנו לא חווינו אותו אף פעם. אירוע שאנחנו כולנו מופתעים מעוצמתו, מגודלו ומהמשמעות שלו. אבל אנחנו היום לא מתעסקים בתחקירים. היום אנחנו מסתכלים קדימה.

אנחנו צריכים לדאוג לחוסן התושבים. אנחנו נמצאים פה עם טלפונים. אני אתן לכם ממש בקטן מה שקורה קצת. צה"ל נמצא כרגע באחד הגיוסים הגדולים ביותר.

הן בדרום, בעיקר, והן בצפון. הפעילות בתוך היישובים בדרום לא הסתיימה. אנחנו רק היום היה חשד של 2 מחבלים בקיבוץ סעד, כך שצריך להבין, שהשטח עדיין פעיל, חם ועובד. מי שכן כרגע עובד בצורה מסיבית זה חילה אוויר. הוא תוקף, כותש הן בעיקר בדרום, אבל גם עם עיניים לחזית הצפונית. והחזית הצפונית היום, אם בבוקר ראיתם, הייתה חדירה שבה נהרג סמח"ט חטיבת 300. היא חזית שהיא חמה, היא חזית שהיא מתחממת והיא חזית שתשפיע עלינו במידה והיא תיפתח. עד היום לא בוצע שימוש בכל נושא התמ"ס הטווח ארוך. זאת אומרת, אנחנו מחוץ למשחק אבל אנחנו בתוך המשחק. לכן חשיבות ההעלאה הביטחונית שלנו היא חשובה מאוד והיא הקו שמנחה את ראש העיר ואת זיוה לפעול פה למען התושבים.

דיבר ראש העיר על גדוד החילוץ שמתגייס. אתם תתחילו החל ממחר כבר לראות אותו, להרגיש אותו בעיר. אם יש לכם אזורים שאתם מעוניינים לחזק אותם, אתם

מוזמנים. אנחנו נשמח לסייע בכל דבר.

12

רוני קוחול: מה הכוונה גדוד חילוץ? הם עושים פטרולים? הם נמצאים,

אורן ירון: כן. גדוד החילוץ מתמקם, גדוד החילוץ במלואו התמקם בבית ספר לאומנויות. הוא

לא יושב על ישבנו. הוא יתחיל לנוע בעיר. להראות נוכחות. לבצע הסברה לתושבים במקומות שתרצו, ואם אתם מעוניינים, בשמחה גדולה. כל דרישה שתעלה מהשטח, אבל ההפגנה היא להראות חוסן. להראות שאנחנו פה אתכם למענכם.

מיכה מגידיש: הגדוד הזה הוא גדוד חילוף של הנפה. הוא ממוקם אצלנו. הוא היה אצלנו כאן

בחדרה. אני מקווה שגדוד החילוץ לא יממש את היכולות שלו. ואם אנחנו נמצאים במצב כזה שהגדוד לא מממש את היכולות שלו, אז במקום שהחיילים ישבו וירבצו, אנחנו פשוט ננצל אותם לטובת סיוע לנו לעיר. סיורים, כל הדברים שאורן אמר.

אבל אם חלילה, אנחנו נעבור לשלב של מלחמה מהצפון וסביר מאוד להניח, שאדון נסראללה רוצה לפגוע גם בחדרה, אז הגדוד הזה יצטרך להתעסק בחילוץ והמשימות שלו יהיו שונות לחלוטין. תמשיך, אורן.

אורן ירון: בכל מקרה, אנחנו פה. אם יש לכם שאלות, משהו, אתם יכולים לקחת את הטלפון

שלי להגיד חופשי. אנחנו פה בשביל לעזור ולסייע.

רוני קוחול: אני רוצה להגיד משהו. אני סגרתי אתמול עם מקביל שלך באזור ירושלים על אותו

עקרון, שהם יעשו בזוגות סיורים בתחבורה ציבורית.. בירושלים זה בקווים שיש אוכלוסייה מוסלמית, אבל אולי את הרעיון הזה אפשר גם לעשות פה בעיר, שזה ייתן גם ביטחון אם התעסוקה הזאת תיתכן להתאפשר. עם הסד"ק שנמצא,

נועם בועז: קודם כל שהם, עכשיו עד שהם יתגייסו, (מדברים ביחד)

ניר בן חיים: חבר'ה, אחד הדברים שכאילו, יצר בעיה בתוך המערכת ל הצבא זה בדרך כלל

שמגייסים גדוד, אוגדה, לא משנה מה, יש את החלוץ שבאים ואתה יודע, מגייסים ומפקדה וזה. פה גייסו את כולם מכה אחת ולכן אתה יודע, נוצר פה פער בין גיוס רגיל לגיוס הוא חירום.

מיכאל מגידיש: הגדוד קיבל אתמול ב- 12:00 בלילה פקודת גיוס, זאת אומרת, יצא חייגן לכל

האנשים. כבר מ- 10:00 בבוקר אני יודע שהתחילו להגיע אנשים. אין לי כרגע פרטים כמה הגיעו, כמה יתגייסו, אבל אני מניח, מאחר שאנחנו מכירים את הגדוד הזה, זה גדוד שהוא מצטיין. אני מניח שעד סוף היום כל הגדוד יהיה מגויס.

זיוה הימברג: אבל מה שחשוב, אם יש לכם רעיונות כמו מה שרוני העלה, תעלו בצורה מסודרת.

כשהגדוד יגיע, אנחנו נדאג,

דובר: אליו או אליכם?

זיוה הימברג: לנפי לקב"ט.

דובר: לנפי. לנפי. (מדברים ביחד)

אורן ירון: אין שום בעיה.

זיוה הימברג: אין שום בעיה.

אורן ירון: הטלפון שלי זמין לכולם. אנחנו מתנצלים, אנחנו רצים פשוט,

דובר: זה קבוצת פקודות בצבא. אנחנו מתנצלים,

אורן ירון: תבקש, תקבל. אין שום בעיה. אם אתה רוצה,

דובר: נקווה שנפגוש אתכם רק באירועים כאלה שלא, (מדברים ביחד)

אורן ירון: בואו רגע נעשה שניה, יש עוד כמה דקות. נעשה סבב. כל אחד רוצה להגיד משהו,

13

אנחנו נרשום. נראה איך אנחנו מטפלים בזה. רוני, לא, אבל זה לא עובד ככה, מיכה בוא תתחיל טספאי.

טספאי חסיד אדריג'או: אני רוצה להגיד על השכונות הוותיקות. אנשים מתקשרים למוקד 106 ואחר כך

מפנים אותם לטל, טל טרומי. יש במקרים שאומרים לא, אנחנו לא מטפלים במקלטים של הבניין עצמו. זה נותן תחושה לא טובה לאנשים ש... מסתובב בגני אלון... גם מסתובב. המקלטים הם סגורים רובם. סגורים ויש שם המון, המשכירים, כאילו בלי בתים שהשכירו אלת הדירות שמו שם ציוד ואף אחד לא מפנה אותו. יש פה מספר של אנשים, בעיקר אנשים שאין להם יכולות להרים דבר באותו יום לסיים את זה. אנשים פשוט, אנשים, אישה, בחורה צעירה חרדית שיש לה ילדים קטנים והיא מתקשרת ל- 106. אומרים לה אין לנו מה לעשות מתקשרים,

אורן ירון: לא, אין דבר כזה.

טספאי חסיד אדריג'או: רגע, שניה.

אורן ירון: לא, לא, לא.

טספאי חסיד אדריג'או: אז להעביר, להעביר את המסר. להרגיע את האנשים.

אורן ירון: אושרת, את פה? אני תשובות כאלה לא, אני לא רוצה ש- בסדר, שיתקבלו. אין

תשובה כזאת. כל פנייה שמתקבלת, לא משנה מאיזה תושב, אני העמדתי צוות שטל יצא, יבחן ויגיד לנו כאילו מה יש. אל תתנו תשובות, אני לא רוצה לשמוע את התשובות האלה.

טספאי חסיד אדריג'או: הנה. WhatsApp כתבו לו מהמוקד שאין

אורן ירון: אבל עכשיו, הנה, כרגע אמרת,

גבריאל סרוסי: אין הוראה לפתיחת מקלטים,

טספאי חסיד אדריג'או: לא. אני מבין,

גבריאל סרוסי: אבל עכשיו המוכנות, אין הוראה לפתיחת מקלטים.

דובר: בסדר, הבנו, (מדברים ביחד)

טספאי חסיד אדריג'או: אני מבין.

גבריאל סרוסי: מה כתוב? שלא מטפלים?

טספאי חסיד אדריג'או: לא מטפלים במקלטים פרטיים. בבניינים.

ניר בן חיים: לא, רגע, שניה. אני הייתי ברור, אני אחזור על זה עוד הפעם. אני רוצה רגע להיות

ברור עוד הפעם. טספאי, תראה, אנחנו לא יודעים איפה כל המקלטים הפרטיים.

אין לנו. למשל, המקלטים הציבוריים אנחנו יודעים כל מקלט, ממופה הכל. כל פנייה שתתקבל במוקד, אושרת את שומעת? תנחי את הצוות שלך, כל פנייה שתתקבל במוקד, ייצא לשם מישהו לראות. להגיד לך אם אנחנו מתחילים לעשות טיפול שורש? לא. הטיפול המינימלי אנחנו נותנים אותו. זה שתהיה גישה למקלט, שאנחנו יודעים שאנשים יוכלו להיכנס למקלט. אם במידה ואנחנו יש במקום ועד בית או משהו כזה, הוא יכול, אני רק אומר, אני לא יודע, אני מדבר על כל העיר.

אתה מדבר על אלרם ועל זה.

טספאי חסיד אדריג'או: לא, לא. אני מדבר על כל השכונות הוותיקות.

ניר בן חיים: אין בעיה.

14

עו"ד נתן לבייב על כל העיר... בכל העיר.

ניר בן חיים: אני רוצה להיות ברור, כי אני אמרתי את זה גם בהתחלה ואני חוזר על זה. אין

תשובה כזאת שיגידו לא, אנחנו לא מטפלים. יצא לשם מישהו לראות וייתן את המענה המינימלי, המינימלי, עוד פעם אני אומר, המינימלי, כי גם אנחנו מוגבלים בדברים, כי אם לא, אנחנו צריכים לעשות פה כמה דברים עם היועמ"ש כדי שניכנס לדברים כאלה, ועדיין אל נכנסו לזה.

טספאי חסיד אדריג'או: שיהיה ברור, ניר, שם אני אומר לך ברוב המקלטים נמצאים כל מיני דברים,

עו"ד נתן לבייב: טספאי,

טספאי חסיד אדריג'או: רגע, תן לי.

עו"ד נתן לבייב: שניה,

טספאי חסיד אדריג'או: אז אני משאיר את תשומת ליבך, רגע, תן לדבר. לתשומת ליבך, כל המקלטים האלו

הם עמוסים בדברים. פה צריך, כל המקלטים האלו, אני מסביר, תעשו מעשה, משהו מעשה. כל המקלטים האלו מלאים בדברים של אנשים אחרים. עכשיו, פה צריך, אנחנו כרגע האחראיים בנושא של התקציב של העיר ואתם רוצים להעביר תקציב מסוים. לעזור להם חד פעמית. חבל, אנשים חסרי יכולת יש שם בשכונות, שתדעו את זה. זאת הבעיה ובזה צריך לטפל.

עו"ד נתן לבייב: טספאי, תשמע, (מדברים ביחד)

משה (צ'יקו) אנוקנין: טוב, אז אני אדבר, כבר המון שנים אני רץ על נושא המקלטים. טל תוהמי עם כל הכבוד, לא יכול לקבל את כל המסה של הפניות האלה. הייתי איתו בשטח כמה ימים וגם ניר היה איתי והמנכ"לית. עם כל הכבוד, לתת ביטחון לתושבים ולהשרות ביטחון וכל זה, זה מתחיל מהמקלטים, כי בימי המלחמה אנחנו מתחבאים מתחת למכוניות, כי אז גם לא היה לנו את מועדון שחר. לא היה בשכונות את כל המקלטים. אז היינו מתחבאים מתחת למכוניות. לא מתבייש להגיש את זה. היום יש פה המון חברי מועצה שבונים בבתים חדרי ממ"ד. פותחים את הדלת, נכנסים.

לא מבינים אותנו, טספאי מדבר מדם ליבו. למה הוא אומר את זה? עם כל הכבוד, תקציבי, ביטחון, צ'קלקות, להשרות ביטחון לתושבים, הכל יפה לו. אבל אם אני לא יכול לתת מענה לתושב שהזעקה היא תינוקות זקנים, קשישים, עגלות, המקלט נמצא קילומטרים מהבניין שלו, בית אליעזר, אצלך למשל, חס וחלילה מישהו עכשיו צריך מקלט, הוא צריך לרוץ עד איפה?

ניר בן חיים: תלוי איפה הוא גר. אני לא יודע,

משה (צ'יקו) אנוקנין: איפה יש מקלט? אתה, סתם, איפה יש לך מקלט?

ניר בן חיים: יש לנו ביוגוסלביים. יש ליד,

משה (צ'יקו) אנוקנין: יפה. עכשיו, בן אדם קשיש יש לו דקה ומשהו להגיע. אין לו. עכשיו, אנחנו לא יכולים לתת את המענה הזה באמת ולפתור את זה. הכל בסדר. אבל יש לנו המון מקלטים ציבוריים באולגה. טל תוהמי לא יכול לבד. אהוד ואנה לא יכול לעזור לו.

פה צריך לשכור קבלן מכולות. לקחת פה בעלי מקצוע שייכנסו למקלטים האלה ויזרקו את כל הג'נקייה. אנשים צועקים על החיים שלהם. אנשים מפוחדים. אני אתמול עד 04:00 לפנות בוקר מתכתב עם אימהות חד הוריות ומנסה להרגיע אותן ואני לוקח על עצמי גם עוון גדול. אני משקר אותן גם, שירגישו טוב. לא יכול להיות 15

גם שעובדי עירייה שגרים באולגה מתקשרים אליי מפוחדים גם. ניר, צריך באמת לעזור לטל תוהמי. עזבו כל המילים היפות. יש לנו בעיה,

ניר בן חיים: זה לא מילים. יש פה צוות,

משה (צ'יקו) אנוקנין: רגע,

ניר בן חיים: שעובד איתו יומיים, (מדברים ביחד)

משה (צ'יקו) אנוקנין: אני לא בא חס וחלילה בתלונות... לא מתאים. צריך פה קבלנים שיהיו, שטל תוהמי היום הוא מסמר האירוע. טל תוהמי היום מחזיק פה על הראש שלו יותר מדי. הוא מנה להיות בסדר עם כולם, אבל הוא לא יכול. בואו נהיה עובדתיים. הוא לא יכול.

אני הייתי שם,

ניר בן חיים: אוקי. נושא המקלטים. עוד איזה נושאים?

משה (צ'יקו) אנוקנין: מבחינתי, רק המקלטים.

ניר בן חיים: אוקי.

משה (צ'יקו) אנוקנין: הרמתי ידיים. הפרטיים, הציבוריים עוד לא סיימתי אותם. יש לי באולגה מקלטים שאין חשמל, איפה שהיינו שם בג'נקייה. אין חשמל. אנשים לא יודעים לאן ללכת.

חברת החשמל ניתקו את החשמל ואין חשמל. אז אני אקח מתושב כבל שיהיה להם רק תאורה. הכל בסדר. אבל באמת, יש לנו מקלטים ציבוריים בשכונת אזורים, בחזון איש, שאנחנו יכולים לתת מענה לעוד 500, לעוד 1000 איש. אז יש לי רק 21 מקלטים ציבוריים בגבעת אולגה. אנחנו כמות ומסה שהיא לא מתאימה גם, גם אם אני אצור את כל המקלטים האלה, אני אשפץ אותם, אסדר אותם, אעשה 4 קומות אני לא יכול להכניס את כל התושבים. חלק מהם יישב בחוץ ויצעק. אז יש לנו מקלטים פרטיים. נשכור קבלני מכולות שיעיפו את כל הג'נקייה שם. כל אחד גם מרגיש שהוא בעל הבית. גם עובדי עירייה לוקחים מקלטים,

ניר בן חיים: איזה דברים חוץ מהמקלטים? אני רוצה להתקדם.

משה (צ'יקו) אנוקנין: רגע, שניה. אתה אומר יועמ"ש.

ניר בן חיים: לא, אין בעיה. בסדר.

משה (צ'יקו) אנוקנין: מה זה? זה דבר,

ניר בן חיים: בסדר, הבנתי. מקלטים. אנחנו יושבים פה בישיבת היערכות אחר כך. הלאה,

מקלטים. הבנתי.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אז אני מבקש מכל חברי המועצה. תגבו, טל תוהמי לא יכול לבד. עם כל הכבוד, מילים יפות, אבל הוא לא יכול לבד. צריך לשכור פה עוד קבלן עכשיו, עוד כסף.

טספאי חסיד אדריג'או: אני אתן לך דוגמא על טל. הוא ממש בחור נשמה. מעודד גם. אתמול דיברתי איתו

4 פעמים. לגיל התקשרתי. הוא אומר לי אני אחזור אליך והוא לא יכול. אני יודע מה הוא עשה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: הוא לא יכול לעזור לך.

טספאי חסיד אדריג'או: עכשיו, טל, טל תוהמי הוא בחור טוב. מתקשרת אליו אישה עם תיוק אחד. היום

רק הלך אליה. אני לא מגיע ל- 7 ,8 מקומות שנתתי לו .הוא לא מגיע הוא רוצה לעשות, אבל מה צ'יקו אומר פה? לתת את זה. נותן להם תחושב לאנשים שנמצאים שם.

ניר בן חיים: אמרתי,

16

טספאי חסיד אדריג'או: אז בבקשה,

ניר בן חיים: אני הבנתי את הבעיה של המקלטים.

טספאי חסיד אדריג'או: ולתת גיבוי,

ניר בן חיים: יתוגבר בעוד צוות. אנחנו נדבר על זה בישיבה שיש לנו ב- 17:00, ישיבת ההיערכות

יתוגבר בעוד צוות,

משה (צ'יקו) אנוקנין: מה? ב- 17:00 יש עוד ישיבה

ניר בן חיים: לנו יש ישיבה. אמרתי. אם הייתם קשובים. אמרתי, 09:00 ו- 17:00 יש לנו ישיבות

היערכות.(מדברים ביחד)

רוני קוחול: אני רוצה להוסיף על האמירה שלו. פונים הרבה אנשים מקלטים, יש שירותים או

ברז מים שלא עובדים. יש הרבה חשמל אצלי לא ניתקתי אבל יש, אז אני מבקש שפותחים את התב"ר, ... מה שצ'יקו אמר, אז גם להכניס את הנושא. יש מקלט בבית ספר מורייה עם בול פגיעה. אפילו לא אסלה ולא דלת.

משה (צ'יקו) אנוקנין: כל המקלטים שלי ככה.

רוני קוחול: אני לא יודע. אז צריך לראות מה עושים. צח, אני רוצה להגיד לכם בנווה חיים,

בוויצמן, בשכונת שלום, יצחק, הרבה בתים ישנים, אוכלוסייה מבוגרת. רובם באים למבוגרים. באו לבדוק את המקלטים במשך היומיים האחרונים. אני מקבל עשרות צילומים. אני דווקא רוצה להגיד תודה לטל תוהמי. הבן אדם, אני משגע אותו כבר 48 שעות, ומה שהוא יכול הוא עושה. אז אם צריך להוסיף לתב"ר איזה שיפוץ קטן אני מבקש להכניס,

ניר בן חיים: הבנתי. לא, רוני. תעצור. נושא המקלטים ברור. עוד איזה נושאים יש לכם? הלאה.

רוני קוחול: פונים תושבים גם כן בנושא התארגנות. דיברתי איתך על זה. גם שאלתי את גיל.

רוצים להגביר את הביטחון. לעשות סיור. אני נורא זהיר בדברים האלה. נשק, לא נשק. צ'קלקות, ארגון. צריך לראות שהעירייה תנחה איך אנחנו,

ניר בן חיים: אבל אני הייתי ברור בדבר הזה. חבר'ה, צריכים לדבר בשפה אחידה. יש לנו אנשים

שקולטים אתם. אנשים שמתדרכים אותם. כבר אני יכול להגיד לכם, גיל יכול לספר לכם שאתמול בלילה היוו מתנדבים אצלנו שעבדו. מה זאת אומרת? אני לא, כאילו אם נחזור כל פעם על אותם נושאים, כאילו, חבל על הזה.

שלמה בוזגלו: זה מתחבר למה שאתה אמרת,

שניה. אמרת בצורה ברורה. מה שקורה שזה לא יהיה איזה משהו שכל אחד מקים, בסופו של דבר, אם יש לך התארגנות, לדוגמא בנווה חיים, אתה צריך להעביר את הטלפון של איש הקשר. לגיל שלמה, הוא ייצור איתו קשר,

ניר בן חיים: הוא יתדרך אותם. הוא יסביר להם. הוא יגיד להם בדיוק מה, שאנחנו נדע גם איפה

הם נמצאים, איפה זה. יש לנו נציגים בכל מקום, כאילו, בזה.

טספאי חסיד אדריג'או: מה לגבי החרדות של הילדים? .. קטנים רואים את הטיק טוק ואת הזה,

(מדברים ביחד)

ניר בן חיים: נפי, בואו, תעזרו לנו. בואו, תעצרו שנייה. אני מבין, לאט לאט בואו ננסה באמת

לראות איך אנחנו עונים לכולם. בבקשה, טספאי.

טספאי חסיד אדריג'או: חרדות ילדים. ילדי נמצאים בפניקה. רואים את הטיק טוק, את מה שקרה. יש

כאלה, כשאנחנו מדברים על ... לדבר איתם, אבל יש מקרים כאלו, 17

ניר בן חיים אני יודע.

טספאי חסיד אדריג'או: מה קורה?

ניר בן חיים: בגלל זה אנחנו פתחנו קו לסיוע לאנשים שהם קצת בלחץ, קצת כאילו חרדים. בסוף

גם, בואו, אנחנו גם יכולים, אתה יודע,

טספאי חסיד אדריג'או: מי מטפל פה בנושא הזה?(מדברים ביחד)

ניר בן חיים: יש את מוקד 106,

זיוה הימברג כן. תמיכה רגשית למוקד, מפנים לטיפול הרלוונטי. אם זה ילד,(מדברים ביחד)

ניר בן חיים: אנחנו כל ישיבת היערכות שלנו, כל ישיבת היערכות יש הנחיות מפורשות , מדויקות

בזה. תקראו את הסיכומים שלנו. אנחנו קיימנו כבר, אבל בסדר, אתה יודע, אתה יודע מה? שולחים. אם יש את השאלות האלה, זאת אומרת, שאולי לא, לא קראו אותם. תקראו את כל ההנחיות. תראו מה אנחנו עושים. אם יש משהו שהוא מעבר לזה, שהוא לא כתוב בהנחיות, שלא הדגשתי אותן, שלא אמרתי פה, בואו תשאלו, אנחנו נענה ואנחנו גם מוכנים לישיבת היערכות הבאה. בואי תגידי, (מדברים ביחד)

אסף תפוחי: אני חייב לצאת. השאלה אם אתם רוצים שאני אציג משהו?

ניר בן חיים: לא. להציג לא. אבל אנחנו יודעים שאתה בקשר ואנחנו יש לנו עם מי לדבר. דקה

רגע, מירי. גם משה רוצה לצאת לעוד ישיבה. יש מישהו שרוצה להפנות לחברת קדישה משהו? כאילו, של זה. תודה, מד"א. כן.

עו"ד מירי נחשונוב: אז אני רוצה 2 דברים. אנחנו באמת מוצפים בימים האלה בפניות מתושבים. זה 2

נושאים עיקריים. אז קודם כל, הנושא הראשון אני אצטרף ואני לא אפתח, כי החברים פה פיתחו את הנושא הזה ודיברו עליו. הנושא הראשון זה מקלטים. אז אני רק רוצה להצטרף לדברים שלהם, כי זה פניות שגם אנחנו מקבלים ובאמת צריך ליצור, אולי זה הזמן לטפל בזה, כי זה נושא שנזנח המון שנים. אולי עכשיו זו ההזדמנות. אז אני מצטרפת, זה בנושא הראשון. נושא שני, אנחנו מוצפים בפניות של מתנדבים. אז אני הבנתי שנפתח פה איזה מערך חדש מלבד ליאת. בפגישה הראשונה שהייתה לפני כמה ימים, אמרנו שיש את ליאת ומאז הבנתי שיש איזה שהוא משהו חדש. אנחנו נשמח לשמוע עליו, כי אני מקבלת המון פניות ואני כבר לא יודעת למי להפנות. ליאת לא יכולה לענות כבר לטלפון, אנשים רוצים לעזור. אז למי אנחנו מפנים. הבנתי שיש משהו חדש.

ניר בן חיים: אנחנו נפרסם לכם את זה במשך היום, כי אמרתי לכם, כל דבר כזה יהיה במכרזי

החוסן. אנחנו נפרסם לכם את הכל במשך היום בזה שלנו. בסדר?

עו"ד מירי נחשונוב: אוקי. מה עוד, צ'יקו?

עו"ד יניב דרעי: 3 נקודות קטנות. אחת זה באמת, מצטרף באמת לדברים הקודמים, אבל היה משהו

שלא נאמר, ואם אפשר, באותם מקלטים הציבוריים, גם נושא של ניקיון וגם נושא של ציוד. סבונים, ניירות טואלט. אין כלום שם וזה גם פניות שעלו. ואם כבר נותנים איזו שהיא,

עו"ד מירי נחשונוב: איפה זה?

עו"ד יניב דרעי: במקלטים הציבוריים. נושא של ניקיון במקלטים. ברגע שפתחו אותם, אנשים

באמת ניגשים והם רוצים לראות מה המצב ואז זה צף. הנושא השני, איזו שהיא 18

החלטה, שוב, לאור הסיטואציה גם, אני אגדיר את זה, הכלכלית הרוחבית שחלה

בזמנו גם בקורונה הייתה החלטה גורפת כזאת לתקופת ביניים, ובעצם לעשות איזו שהיא הקפאה בנושא גבייה. אם זה עיקולים, אם זה דברים כאלה. לתת החלטה שבעצם כרגע אנחנו עושים הקפאה בכל מה שקשור לפעילות הגבייה של עיריית חדרה. אם זה מול תושבים, אם זה מול בעלי עסקים. עד טיפה רגע הדברים יתאוששו, כי צריך לא להכביד על הציבור.

ניר בן חיים: לא, בסדר. אוקי. הבנתי.

עו"ד יניב דרעי: אני מציף רק,

ניר בן חיים: כן. חבר'ה אנחנו נבדוק את זה.

עו"ד יניב דרעי: נקודה אחרונה שהיא מתחברת קצת למה שגם מירי אמרה, וזה יכול לעזור, כי

באמת יש רצון מטורף של הציבור לסייע באלף ואחד דברים, תחומים. ואחד הדברים שחשוב אולי לעשות ברמה שלנו העירונית כדי שבאמת לא ייווצר איזה צוואר בקבוק אצל ליאת, זה לעבור המיפוי צרכים. אזרחיים דווקא. כי בצבא באמת, כולם רוצים לעזור לחיילים וכולם רוצים לעזור לדרום. אבל יש לנו פה את הציבור האזרחי בחדרה ויש לו צרכים. אם זה, וזה גם דברים שגם היו בקורונה.

אם זה מבוגרים שמפחדים לצאת מהבית ואין מי שייתן להם תרופות, אין מי שיביא להם אספקה מהסופרים ודברים כאלה, ואנחנו יכולים לייצר מעטפת אזרחית., אם זה נושא של תיקונים. תיקונים בבתים. עכשיו אחד מבני הזוג נמצא בצו 8, צריכים עזרה להחליף מנורה, לסדר משהו וכולי, זה תיקוני מה שנקרא עזרה ראשונה,

גבריאל סרוסי: יש ארגונים בהתנדבות. העירייה לא יכולה,

עו"ד יניב דרעי: אנחנו יכולים למפות את הצרכים ואז לנתב כל מתנדב שרוצה משהו לצורך מסוים,

יכולים להפעיל את זה דרך מרכזי החוסן, מרכזים מנוסים בזה. או דרך העמותות העירוניות שיש באמת המון עמותות בעיר חדרה שמסייעות בכל מיני דברים כאלה.

כמובן, מעבר לשמרטפיות יכולה להיות גם עזרה פרטנית. השמרטפיות זה אנשים שנמצאים בעבודה. אבל יש כאלה שנמצאים באמת בצו 8, משהו כזה, וצריכים בבית עזרה טיפה עם הילדים. אם זה טיפה להקל, טיפה לסייע בדברים האלה. ויש, ראיתי כל מיני התארגנויות פרטיות, אבל זה מיפוי צורך. שבאים, מגיעים לבית מסייעים שעה שעתיים. טיפה לעזור עם הילדים הקטנים. מקלחות, דברים כאלה.

מאמצים משפחה. ממש, יש מישהו שמאמץ משפחה. זה יכול להיות משהו שהוא, שוב, הערבות ההדדית הזאת זה מה שינצח. מבחינתנו, החוסן הקהילתי זה החוסן האזרחי. אם נצליח בעניין הזה לסייע כעירייה, לנתב את המתנדבים למה שבאמת צריך, כי היום אני רואה, אתמול למשל, נזרקו טונות של סנדוויצ'ים שהכינו לחיילים. לא היה צריך את זה, אבל כולם עשו סנדוויצ'ים. צריך לנסות לנתב את זה לצורך האזרחי. את הרצון הטוב של הציבור. זהו.

רונן הילף: קודם כל, אני רוצה לחזק את הדברים של המנכ"לית ושלך לגבי הצורך לנו באמת

לדבר בשפה אחת. זה רגעים שכולנו למעשה מאחורי כל אחד כאן יש אלפי אנשים שהוא מכיר וקהילות ומה לא. וחשוב מאוד שנהיה המבוגר האחראי וכל אחד יסתכל על התמונה הגדולה. אני מבקש רק לציין שני דברים ככה לחדד אותם. אחד זה בשירות לתושב והשני זה בגזרת העסקים. לגבי השירות לתושב מה צריך לחדד 19

אותו זה עניין של הלו"ז והפניות שנפתחות מבחינה, ברמה המקצועית. מה הכוונה אנחנו צריכים לזכור, שבתוך התהליך הזה שוטף. כלומר, צריך לנהל את שוטף, צריך לנהל את העירייה, צריך להמשיך את הדברים גם השוטפים. מה שקורה הרבה פעמים, גם פניות נפתחות ובלו"ז, זה לא קשור למוקד. המוקד בסוף הוא צינור שמעביר אבל חייבים להקפיד על שני דברים. אחד, שכל אגף וכל עובד יידע לעבוד עם התוכנה ויסגור את הפניות בזמן. ימלא את הדברים, כי אני יודע אישית וגם חוויתי את זה ברמה האישית, שפניות נפתחות ולפעמים שבוע ו- 5 ימים ונסגרו, נסתיימו אחרי יום. אבל הן לא נסגרות בזמן. אז לכן צריך להקפיד על זה. לא לעבוד במספר ערוצים. אם עובדים בערוצי WhatsApp, לעבור לערוצי התוכנה, כי זה לעבוד, זה יותר פחת ועובדים פעמיים. זה דבר אחד. דבר שני, זה בנושא שירות לתושב, שכתבתי כאן. אני אעבור לעסקים. לגבי עסקים הם עוברים למעשה סוג של קורונה 2,מי שקצת חי בעולם העסקי יודע שאנחנו בתקופה מאוד קשה של העסקים, מה שהם עוברים. ואנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים בנושא הזה.

אני יודע שהאמצעי שלנו הם יחסית מוגבלים ולא, וזה עניין של מדינה. אבל בהחלט אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו כחברי מועצה גם פונים למשרד הפנים, לתת שיפוי.

כי בסוף מאוד חוכמה עכשיו לבוא ולהגיד בואו נסגור, בואו ניתן הנחות, אבל בסוף צריך להתנהג באחריות, כי צריך גם לתת שירות לתושב. לכן אני חושב, שאנחנו צריכים כולנו כמועצה לפנות למשרד הפנים ולהסביר להם. הרבה פעמים אנחנו חיים את השטח הרבה יותר טוב מהאנשים שנמצאים במשרדי ממשלה, ולהבהיר להם. אנשי עסקים פה 60-70 אחוז סגורים. אוקי? יש פה עסקים שלא מצליחים לגמור את החודש. ולכן אני חושב, שהדבר הבסיסי זה שנשלח כקבוצה, כמועצה, פניה למשרד הפנים שיתעוררו על עצמם. חודשים ספטמבר אוקטובר. סך הכל העירייה צריכה לקבל שיפוי ואז היא בסדר גמור עם זה. אבל אתה יודע, לפעמים צעדים רגשיים הם לא פחות חשובים מהצעד הכלכלי או כל דבר. ולכן, זה דבר נוסף.

הדבר השלישי שאני מבקש זה, בסוף אנחנו אם נרצה או לא נרצה, נצטרך לחזור לשגרה ולהתקדם הלאה. מי שעובד איתנו זה גם בניקיון וגם בכל דבר, וזה יקרה מחר ומחרתיים, זה ערביי ישראל. ואני באמת מבקש להוריד, גם ככה יש מתחים, וגם ככה יש הרבה דברים. צריך להוריד את השיח הזה. לייצר רוגע. לא לייצר פניקות, לא כל אחד עכשיו שנכנס להפוך אוו ל- לא יודע למה. לא, אני מדבר כי אני פעמים מזהה פה ושם אנשים שמנסים להלעיט ואין צורך להלעיט בכוח את האווירה. ולכן, אני אומר את זה כאמירה כללית. לא כאשמה חלילה או משהו.

בנוסף, מה עוד? אני רק אחדד את זה. באמת, אם אפשר לתת רק עצה לבי המקלטים. לא, כי דיברו על זה הרבה. בסוף הרבה פעמים, אני מדבר דווקא על המקלטים הפרטיים ששם זה הכאוס הגדול. הם הרבה פעמים, מה שקורה, זורקים, זורקים את הציוד שלהם כי באמת אין להם איפה לזרוק, וראיתי מה שהעירייה עשתה הרבה פעמים בצורה יפה ונכונה, הם מסדרים בצורת ח' כי אין איפה לזרוק את כל הציוד ואין לנו מרלוגים לשים את כל הציוד. אבל בהחלט אפשר להכווין ולעזור להם לייצר איזה שהוא סדר בתוך המקום שלהם כדי שיהיה להם את הכניסה. כי באמת, פרקטית, טספאי, אין איפה לשים את הציוד. צריך להבין, יש 20

קושי שצריך להתמודד איתו. ולכן צריך להכווין, יכול להיות צריך לעזור פה בקטע הזה, איך לעשות את זה ומה לעשות. לפעמים, ... בבית, אולי להביא איזה עובד עירייה שטיפה ידרבן אותם גם בנושא הזה.

ניר בן חיים: בסדר. עוד מישהו? בנצי, אתה רוצה לשאת תפילה כאילו וזה?

בן ציון נורדמן: אנחנו מחזקים על הישיבה הזאת. היא ישיבה במקום. אני חשבתי להגיד איזו שהיא

אמירה כללית שאנחנו מעבר, זיוה, מעבר באמת לחיזוק שלכם, מסמיכים אתכם גם. אם צריך איזו שהיא החלטה כזו או אחרת בזמן אמת, אז כמובן שהמועצה, ננצל את ישיבת המועצה הזאת שלא מן המניין להסמיך אתכם בכל מה שצריך. אז אני מאמין שזה פה אחד. נגיד פרק תהילים ותפילה לכולם, בפרט לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון. אז נאמר ביחד, שיר המעלות, אשא עיניי אל ההרים, (תפילה)

ניר בן חיים: תודה רבה לכולם. אנחנו סוגרים את הישיבה.