4 23 15 לא מן המניין

1

פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה

לא מן המניין מס' 15/32-4

שהתקיימה"בכפר הנופש – על הים", גבעת אולגה

ביום רביעי י' בחשון תשפ"ד – 25 באוקטובר 2023

2

תוכן עניינים

לא מן המניין מס' 4-23/15 ............................................................................................................... 1 סדר יום .................................................................................................................................... 4 א.דבר מנהל "כפר הנופש– על הים", מר איתי דביר... ................................................................ 7 ב.דבר נציגת המשפחות המפונות– אל"מ במיל' שרון הרמון.. ....................................................... 7 ג.עדכון מאת מנכ"לית העירייה............. ................................................................................ 11 ד.תקציבים בלתי רגילים– חירום.. ........................................................................................ 14 ה.שונות............. ............................................................................................................. 19

3

נכחו ה"ה:

ניר בן חיים – מ"מ ראש הרשות בפועל ,

הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה, היו"ר,

מלכיאל אלבז – מ"מ ראש הרשות בפועל,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

שלמה בוזגלו – ס. ראש העיר,

טספאי חסיד אדריג'או אדריג'או – משנה לראש העיר, משה (צ'יקו) אנוקנין: – משנה לראש הרשות בפועל, עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש הרשות בפועל,

בועז ביטון – חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר המועצה,

עו"ד טל אליהו - חבר המועצה,

עו"ד יניב דרי – חבר המועצה,

עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,

רוני קוחול – חבר המועצה,

רונן הילף – חבר המועצה.

חסרו ה"ה:

צביקה גנדלמן – ראש העיר,

רו"ח סדי בן דוד – משנה לראש הרשות בפועל,

משה אלמליח – חבר המועצה,

רון שגן – חבר המועצה,

שי ברכה – חבר המועצה,

רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה.

מוזמנים: אורחים:

זיוה הימברג – מנכ"לית העירייה, נציג מד"א,

עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית, נציג זק"א, יוכי דהן – מבקרת העירייה, נציג איחוד והצלה, נעמי שוחט – גזברית העירייה, פיקוד העורף,

אינג' נדב הדר – מהנדס העיר, נציג משטרה,

כלנית שרון – מנהלת אגף שירות לתושב, שרון הרמון – אל"מ במיל', גיל שלמה – מנהל אגף שיטור וביטחון, איתי דביר – מנכ"ל כפר הנופש על הים, דגנית זילבר – מנהלת אגף ההון האנושי, תמר גרטנר – ס. מנהל כפר הנופש על הים, עינב כצמן – מ"מ מנהלת אגף הרווחה, עמית גרטנר – חייל.

שם טוב שמבי – ס. גזברית העירייה,

איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהל,

ליאת פולגר – רכזת מתנדבים,

ברוך אשכנזי – מתאם פגישות מוניציפליות,

גל סעדה – דוברות העירייה,

4

אסי קוטין– דוברות,

נפי זיגל – קב"ט העירייה,

מימי אלימלך – מנהלת מח' מנהלה וקשרי חוץ,

שרון בר – עוזר אישי ס. ראש העיר,

שירן גז – מזכירת מח' מנהלה וקשרי חוץ.

סדר יום:

א. דבר מנהל "כפר הנופש – על הים", מר איתי דביר,

ב. דבר נציגת המשפחות המפונות – אל"מ במיל' שרון הרמון,

ג. עדכון מאת מנכ"לית העירייה,

ד. תקציבים בלתי רגילים – חירום, ( נספח 1)

ה. שונות.

הרב בן ציון נורדמן: טוב, ערב טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה שלא מן המניין, 4-23/15 .

אנחנו כאן בכפר הנופש על הים. בהמשך, כמובן, נתייחס למקום שנבחר על ידי ראש העיר לקיים את ישיבת המועצה. לפני שאנחנו מתחילים, אני אבקש להתאחד ביחד כולנו לזכרם של כ- 1,400 הנרצחים, השם ייקום דמם, במלחמה שעדיין אנחנו בעיצומה. אז נתאחד בעמידת דקת דומייה, לזכרם ולעילוי נשמתם. אפשר לשבת.

שוב ערב טוב, אנחנו בישיבת מועצה מיוחדת שלא מן המניין ונבקש עם תחילת הישיבה מראש העיר לשאת מספר מילים, בבקשה.

ניר בן-חיים: ערב טוב לכולם. אנחנו נמצאים כבר שבועיים וחצי בתוך התקופה המטלטלת

והקשה ביותר שידעה מדינת ישראל. הארץ כולה עצובה ובוכייה וכולנו בציפייה דרוכה ומורטת עצבים לשחרור החטופים וחזרתם בריאים ושלמים. אני מבקש מהרב הרב בן ציון נורדמן לשאת תפילה למען הנרצחים והחטופים ולשלום חיילי צה״ל וכוחות הביטחון. הרב בנצי.

הרב בן ציון נורדמן: טוב, אנחנו בישיבה שהולכת להיות יחסית ארוכה, אז כולם באמת מתאחדים

בתפילה. נאמר את פרק תהילים ואת התפילה של ... כל בית ישראל וכל אחד באמת יכוון על השמות המיוחדים שהוא רוצה והכל, כלל ישראל, השבויים, הנעדרים, הפצועים וכמובן, חיילים שיחזרו הביתה לשלום. שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבא עזרי. עזרי, מעם ה', עושה שמים וארץ. אל ייתן למוט רגלך, אל ינום שומרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שומרך, ה' צלך על יד ימינך.

יומם השמש לא יכה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך.

ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. אחינו, כל בית ישראל הנתונים בצבא ובשבייה עומדים בן בים ובן ביבשה. המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה ... בזמן קריב ונאמר אמן. כמו שאמרנו, נמצאים איתנו מעבר לחברי המועצה, סגני ראש העיר והפקידות, הנהלת העיר הבכירה, נמצאים איתנו נציגי משטרת ישראל, כיבוי אש, נציגי מד״א, זק״א, איחוד והצלה, פיקוד העורף, כמובן ונתייחס בהמשך, ככה כל אחד לכבודו ומעלתו, אבל עכשיו 5

להמשך הישיבה, אני מבקש מראש העיר, בבקשה

ניר בן-חיים: העיר שלנו איבדה 7 בנים ובנות במתקפה הרצחנית והאכזרית. הלב שלנו עם

המשפחות ואנחנו ממשיכים לחבק וללוות אותן. התמונות קשות, החדשות מהשטח מכבידות על כולנו, אבל התפקיד שלנו במערכה הזו ברור. למעלה ממאה אלף תושבים נושאים את עיניהם אלינו, להנהגת העיר חדרה ומצפים מאתנו לתשובות, לדרך, לפתרונות, בעיקר לקבל תחושת ביטחון. אנחנו כאן כדי להעניק להם את תחושת הביטחון הזו ולחזק את החוסן של הקהילות שלנו. אז ראשית, קיבלנו

החלטה לקיים את הישיבה המיוחדת הזו כאן, בכפר הנופש על הים, על מנת לחבק

את תושבי הדרום וכוחות הביטחון. תודה רבה לך, מנכ״ל הכפר, איתי דביר, על האכסנייה המכובדת שאתה ואנשיך מעניקים לנו הערב בחפץ לב. אתם מארחים פה מאות אנשים, ברובן משפחות של אנשי מילואים ויחד איתנו, אני שמח שנמצאת גם אלוף משנה במיל׳, שרון הרמון, נציגת המשפחות המפונות. בסמוך אלינו, במלון ליד, מתארחים 500 מפוני קיבוץ יד מרדכי והדרום, כאשר עיריית חדרה וקהילת חדרה כולה מגויסת כבר כמעט 20 יום לתת להם את המעטפת הראויה, שירגישו בבית. מיד עם היוודע על הטבח הנורא, העיר עברה למצב של כוננות ונתנה מענה לאזרחים מודאגים במוקד העירוני. המקלטים הציבוריים נפתחו ונפתח קו סיוע לתושבים החשים מתח וחרדה. החוסן שלנו כאזרחים לא נפגע, להפך – הוא הלך והתעצם. החברה האזרחית בעיר שלנו מגויסת, חדורת מטרה ובעיקר, נותנת לנו תקווה ענקית, בזכותה נצלח את התקופה הקשה הזאת. לא פשוט לדבר על שגרה בימים כאלה, אבל אנחנו חייבים. בהתאם למצב הנתון, אנחנו מקיימים 2 הערכות מצב יומיות ומקבלים כל החלטה בכובד ראש, תוך התייעצות עם כל גורמי הביטחון. כמנהיגות שרואה את התמונה הכוללת, הצבנו מספר יעדים מרכזיים, בראשם להגן ולהבטיח את ביטחונם של התושבים שלנו במרחב הציבורי, ברחובות, במרכזי הקניות, בגנים ובבתי הספר. הביטחון הוא מעל הכל. השני – להחזיר את העיר לשגרה כמה שיותר מהר. זה חלק מהריפוי שלנו כחברה. הזמנתי לכאן הערב את עמית גרטנר, בן חדרה, בן העיר שלנו, שבמקום לנסוע לטיול בווייטנאם, חזר לשירות צבאי, רק לפני חודשיים השתחרר ונפצע בצפון. עמית נמצא כאן איתנו, אז ברשותכם, אני רוצה לתת לו לספר קצת על מה שקרה לו בתקופה האחרונה. עמית.

שב.

עמית גרטנר: כמו שאמר ראש העיר, אני עמית גרטנר מחדרה, אני הבן של הסמנכ״לית,

הסמנכ״לית, של תמי. השתחררתי באמת לפני חודשיים, אני אלך עוד טיפה אחורה.

נולדתי בחדרה ב- 2002, יליד חדרה, באמת אוהב את העיר. כל החיים הייתי משויך לעיר, גדלתי פה, הייתי מדריך במוזיאון העיר חדרה 3 שנים. הייתי מתאמן ב... קרב מגע. תמיד בחדרה. התגייסתי ב- 2020 לצנחנים, ל- 202 לשירות כלוחם, יצאתי לקורס מדריכי קרב מגע, חזרתי לפלוגה כלוחם וזה בקצרה ככה על עצמי. אין יותר מדי, אני בתחילת החיים שלי. השתחררתי לפני חודשיים, באוגוסט. המוצ׳ילה הייתה כבר מוכנה למזרח. באותו יום שבת, ב- 7/10, ישבנו בסלון כל המשפחה ראינו מה קורה והבנתי שהטיול, הטיול לא יהיה למזרח, הטיול היה לגבול לבנון.

בעצם היינו קו ראשון באזור שתולה. הכוח שלי היה חשוף בכפר שנקרא עיטא א-

6

שעייב, בגבול החטיפה, מאמין שיש פה כאלה שזוכרים את השם. קיבלנוקורנט, אני הייתי ... דרך כל מיני צדדים, נגד טנקים, היינו כוח רגלי אבל הם יורים מה שיש להם. קורנט פגע 7 מטר ממני. אני, ברוך השם, בסדר, פה איתנו. היה חילוץ לא קל.

קודם כל, קמתי על הרגליים, ראיתי שהכל ... רצתי לחפ״ק שהיה איתי ראשון, חפ״ק מ״פ וסמ״פ, העניקו טיפול ראשוני. משם פינו מתחת לאש למוצב ליבנה ומשם, עוד כמה תחנות לבית חולים ... אני אגיד בלי, בלי קשר לסיפור, באמת גאה להיות חלק מהעיר. כל עזרה לתושבי הדרום, מה שקורה פה ובבית מלון ליד, זה באמת מבורך ואני גאה להיות חלק מהעיר הזאת.

הרב בן ציון נורדמן: טוב, תודה רבה ...

ניר בן-חיים: האמת שככה, עמית נראה לי קצת צנוע. אני ישבתי איתו לפני ושוחחתי איתו. זה

שאנחנו רואים אותו ככה היום עומד בריא ושלם, ברוך השם, ככה נמצא איתנו, באמת, כאילו, אחרי תקופה של 8 ימים שהוא היה בבית חולים, אבל מי שיהיה קרוב לידו יראה שיש לו פה רסיסים עדיין, עבר ניתוחים, הוא עבר 2 ניתוחים הרגיש- הוא ממש סיפר לי איך הוא הרגיש את היד שלו מרוסקת ואת כל הפינוי.

ממש משהו שנוגע ללב של כל אחד שחי במדינת ישראל ואנחנו פה, באמת, ככה כתושבי העיר, כמנהיגים של העיר, כאנשים שנבחרנו, באנו להגיד: באמת תודה רבה על זה שאתם הגיבורים שלנו. אתם חסמתם בגוף שלכם אסון שיכל להיות המון, יותר גדול ממה שראינו, למרות שהאסון הוא באמת אסון, אבל אתם ממש חסמתם בגוף שלכם את מה ש, את מה שקרה. היה הכי חשוב לקרוא לכם לכאן ולהגיד לכם תודה רבה בשמנו, שם העיר חדרה, תמסור לחברים שלך, כי אני יודע שיש עוד כמה פצועים שהיו איתכם, אז אנחנו מקווים באמת לימים שקטים יותר, לימים טובים יותר ואנחנו כאן בעיר חדרה מחבקים אתכם. אין עליכם.

הרב בן ציון נורדמן: טוב, אז גם אני זוכר את השם ככה, עמית בן תמר, שהיה פחות ככה יציב ופחות

בטוח, באמת, אחרי ניתוחים, אז באמת בריאות ואריכות ימים לכולם. חייב איזו נקודה שהעיר לי פה מפקד היקל״ר, אנחנו בעצם נמצאים במצב מיוחד בעורף, אז חלילה אם תשמע צפירה, הצד השמאלי יוצא החוצה לדשא, שם את הידיים על הראש. לשכב על הרצפה, כמובן, לא לשחק כדורגל והצד הימני נשאר פה. אז אני מהצד הימני, נכון? טוב, נקווה שזה לא, שזה לא יהיה. הייתי רוצה להסב את תשומת ליבכם לסרטון קצר, סרט קצר, ככה באמת הזכיר ראש העיר על הפעולות שנעשו בשבועיים האלה, קצת יותר כבר משבועיים אז ברשותכם, אם אפשר טיפה לכבות, לעמעם את האורות. יש לנו סרטון קצר. זה משהו קצר, אבל כן חשוב לשתף את כולם. בבקשה. (מתנגן סרטון)

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. אני חושב שזו גם הזדמנות להודות להנהלת העיר, ראש העיר, אני חושב

שמשבת בבוקר, באותה שבת שמחת תורה, לא עברו 12 שעות מישיבת היערכות נכון? ככה סביב השעון. אז יישר כוח לראש העיר, למנכ״לית העירייה, לכל צוות הנהלת העיר ובכלל, למועצת העיר. אני חושב, בנימה אישית, אני שבוע שהיינו אמורים להיות שבוע לפני הבחירות, אז ככה שרואים את האחדות שראיתי אותה כבר במוצאי שבת ועכשיו בישיבת המועצה וגם הישיבה הזאת הוגדרה באמת בדיאלוג, אנחנו נשמח לשמוע, עוד מעט, אחרי שיגמרו הדוברים, לשמוע עוד רעיונות 7

ועוד דברים שאפשר לדייק, לשפר אבל עד מה שנעשה עכשיו, אז יישר כוח, ראש העיר, ההנהלה, כל כולה, כל אחד בחלקו ובתפקידו.

א. דבר מנהל "כפר הנופש – על הים", מר איתי דביר.

הרב בן ציון נורדמן: אז ראשון הדוברים, נתחיל בכבוד אחסניה, אני מבקש, איתי, בבקשה. רק אם

אפשר, בקצרה, כי אנחנו כבר עוד לא התחלנו את הישיבה ואנחנו כבר 40 דקות פה תודה.

איתי דביר: אני אקצר. טוב, ערב טוב לכולם. ברוכים הבאים לכפר הנופש על העם בגבעת

אולגה. אז לי קוראים איתי, איתי דביר. אני רוצה קודם כל באמת להגיד תודה על הזכות הזאת שאתם כולכם הגעתם לכאן. אני חושב שזה מראה הרבה עוצמה, זה מראה הרבה אחדות שכל חברי העירייה, כל ההנהלה וכולם הגיעו לכאן. אנחנו בכפר הנופש, אנחנו תחת האגודה למען החייל ומי שנמצא אצלנו, בהובלת שרון, מפונים ומפונות משפחות שלמות של אנשי צבא או נשות צבא והמשפחות שלהן נמצאות אצלנו. עוד מעט שרון תיתן את המי נמצא כאן אצלנו, אבל אנחנו באמת משתדלים לתת להם בית. אני כבר לא מארח פה ונותן פה איזה שהוא אירוח מלונאי לאורחים שמגיעים אליי, אלא אנחנו ממש נותנים בית לאנשים ונוגעים בהם בכל תחומי החיים. אם זה בכביסה, אם זה באוכל, אם זה בפעילות העשרה, אם זה בכלל, לעשות להם קצת טוב על הלב ושמח. אני חייב לומר שמרגע שהתחיל המצב הזה ואנחנו נערכנו לקבל כאן משפחות, ההתגייסות של העיר, ההתגייסות של התושבים היא פשוט מדהימה. אנחנו מקבלים פה תרומות על תרומות. מה שאתם לא רוצים, מה שלא חלמתם שבית צריך. אנשים הגיעו לפה, יש לנו לערך 600 נשים ילדים, קצת גברים, סבתות, סבים שפשוט הגיעו עם מזוודה ועם כל התרומות האלו, גורמים להם להרגיש בית, שזה מה שבאמת אנחנו מנסים לעשות פה. אז קודם כל, מכאן אני רוצה להגיד תודה לכל התושבים וגם לבעלי העסקים שבאמת נותנים ומתקשרים ואני חושב שחלק שמהאנשים שיושבים פה מתקשרים אליי על בסיס אפילו יומי לדאוג מה אנחנו צריכים, מה חסר לנו וזה באמת זכות וכבוד גדול.

אז קודם כל, תודה לכם ואנחנו נמשיך בשלנו ואנחנו נקווה שהמצב הזה יעבור כמה שיותר מהר ושוב, בשמי, בשם ההנהלה שלי שנמצאת פה, אנחנו באמת שמחים לארח אותם ואתם מוזמנים לכאן תמיד, אז באמת תודה רבה, ערב נעים ותמשיכו לעשות עבודה נהדרת.

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. ... לשולחן, איציק נחמני, פעם אחרונה שנפגשנו זה בחתונה באורים, אז

זו גם הזדמנות להגיד לכלנית מזל טוב.

ב. דבר נציגת המשפחות המפונות – אל"מ במיל' שרון הרמון.

הרב בן ציון נורדמן: אז הדוברת הבאה, אלוף משנה שרון, בבקשה.

שרון הרמון: אני הגעתי לכאן ביום שבת אחר הצהריים, בשבת השחורה, כשהכוונה הייתה לקבל

8

כאן משפחות של בסיסי חיל האוויר מהמרכז שפונו כתוצאה מיירוטים ורצון לפנות את הבסיס אך ורק לפעילות מבצעית. תוך כדי השבת, ביקשו מאתנו לקלוט משפחות של אנשי קבע מהעוטף, כמובן שמיד נרתמנו לאירוע והחל מיום שבת בערב, כל הלילה, יום ראשון, יום שני בלילה, עד יום רביעי-חמישי, הגיעו לכאן משפחות, שזה בעצם אמא עם ילדים, רוב הילדים שנמצאים כאן, יש לנו 350 ילדים רוב הילדים, 60 אחוז, הם ילדים מתחת לגיל 5 שהגיעו לכאן כמו פליטים, כמו שאתם יכולים לדמיין את זה. בבכי, בהיסטריה, אחרי 30 שעות בממ״ד, עם תינוקות שלא מפסיקים לבכות ואמא שלא מפסיקה לבכות, עם סיפורים שבאמת, קשה מאוד להכיל, אבל אנחנו ניסינו, יחד עם הצוות כאן, לקבל אותם בזרועות פתוחות, בחמימות, יש לנו פה חיילים שיש להם המון אמפתיה וכל מי שרק ... רוצה לעזור ואני חושבת שבלי העיר הזאת ובלעדיך וההנהלה של העיר הזו, לא יכולנו לתת להם את החיבוק הגדול שהם היו זקוקים לו. אני אחראית על 5 מתקנים סך הכל שמארחים 300 משפחות של אנשי קבע בעוטף ואתמול קיבלנו משפחות מקריית שמונה. שני שליש מהכוח נמצא פה, פה באולגה. כל השאר הם מקומות קטנים, נורדיה, ירושלים, 2 אכסניות, בית החייל באילת. החיבוק שקיבלנו כאן מהעיר הוא פשוט מדהים. מדהים, מדהים, גם בהיבט של תרומות חפצים. ברור לכם שהם לא באו עם עגלה, 3 ילדים מתחת לגיל 4 בלי עגלה נורא קשה ועוד המון המון דברים ורק מילה קטנה וזה כבר פה, בש״ג. פשוט מטורף. אז זו הזדמנות מאוד טובה עבורי להגיד תודה רבה, כולל ישיבה מסודרת שעשינו פה עם ראש העיר וביקשנו כל מיני דברים פרטניים וסיוע. מעבר לזה, הייתי רוצה לומר שהדבר היחידי שאני מבקשת מכם זה לנסות לתת לנו פה תחושה של יותר ביטחון, ביטחון בהיבט האישי, כיוון שהלחץ שיש כאן של המשפחות, יש פה גם אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה רגישה, בגלל שזו אוכלוסייה של אנשי צבא, גם משפחות של טייסים. זה דבר שיכול לעלות כל מיני רעיונות והיום אנחנו יודעים שהדימיון הוא לא כזה רחוק כי מה שקרה, לא דמיינו בחיים שיקרה. אז בהיבט של הביטחון, בהיבט של נוכחות משטרתית, זה משהו שמאוד יעזור לנו. אני יודעת שאתה מטפל בזה וביקשנו את הדבר הזה, אני רק אומר לכם שהיום בצהריים, המשפחות, יש לנו 50 משפחות בנורדיה, באכסניה שם ובצהריים היה חשש לחדירה וכל הקיבוץ נכנס פנימה לבתים וכל המפונים, שרובם הם מהעוטף, נכנסו לסדר גודל רבע שעה לחדרים וננעלו בפנים. האירוע הזה חוזל״ש, אבל ההיסטריה, אתם יכולים להבין מה זה עושה לאנשים, זה ישר מחזיר אותם אחורנית. אי אפשר לדעת מאיפה זה יגיע. פה יש לנו, כפי שנאמר, 600 איש. זה מטורף, זה צפוף וזהו, אז זו הבקשה היחידה שיש לי מכם ואני שוב רוצה לומר תודה רבה לכם, שיהיו לנו ימים טובים יותר.

הרב בן ציון נורדמן: אמן.

ניר בן-חיים: קודם כל, תודה רבה, אבל גם התפקיד שלך ושל כולם פה, להרגיע את האנשים.

השבוע, היה פה איזה שהוא, הזמינו פה למשטרה בעקבות שראו פה צוללנים בים וחשבו שכבר הגיעו צוללנים מעזה ולצערנו ובאמת, ככה, אנחנו שומעים דברים שמפחידים את האנשים, אבל זה היה סך הכל אנשים שרצו לתפוס כמה דגים, נכון?

הרב בן ציון נורדמן: טוב, עכשיו נעבור לדוברים ממש ממש בקצרה, כי באמת, זה לא הזמן לסכם, אבל

9

יש בהחלט מקום לעלות על נס על כמה וכמה מתנדבים, ראשי קבוצות מהעיר שלנו חדרה, כן חשוב ככה שישמעו את זה התושבים, ישמעו את זה חברי המועצה. בכלל, עם ישראל. אז ממש, דקה-דקה וחצי ניתן לכל אחד, אז אני הייתי, ברשותך, ראש העיר, המנכ״לית, מזמין לראשון הדוברים את זק״א. הם לא משתתפים איתנו קבוע בתיאומים, אבל בהחלט ראו, מכירים ומוקירים אותם, אז נמצא פה הרב בירנבוים, הוא ראש הצוות של חדרה, זק״א. אז בקצרה, ככה, כמה מילים. לאחר מכן, איחוד הצלה ועוד מי שירצה. בבקשה.

דויד בירנבוים: ישיבת מועצה מכובדת ונכבדת, אנשים נכבדים שאנחנו נפגשים ביום-יום על בסיס

שגרה. להיפגש תחת סיטואציה כזו זה קשה. אנחנו חזרנו אחרי שבועיים של מרתון בדרום, בלילה שבין שבת לראשון קיבלנו הבנה קצת מה שקורה בשטח. העמסנו על אמבולנסים שלנו ציוד ורצנו לשטח עם ציוד מינימלי, עם חוסר באפודים, חוסר בקסדות, חוסר בכל דבר, אנשים הביאו כל מה שהיה להם בבית ויצאנו לשטח. זו הייתה סיטואציה לא מהעולם הזה, זה לא ניתן בכלל להבין ולספר ולהכיל את מה שמתנדבים עברו שם, כשפשוט קיבלנו צירים ואנחנו עוברים עם אמבולנסים ואוספים נפטרים ועוברים מרכב לרכב. זו סיטואציה מאוד קשה, בלתי נתפשת. זה נשמע מחזות ממלחמת העולם השנייה, זה משהו שהוא לא נתפס. אני לא אכביר במילים ולא אתאר את מה שעברנו, אבל זה משהו שנכנס ולא ייצא לעולם. התחושה שעברה בין המתנדבים באמבולנס זה כל הזמן, מתפללים שזהו, הגענו למקסימום של הרע ולא יהיה יותר, אבל אנחנו כל הזמן הולכים ומתקדמים. זה שלב שאנחנו נוסעים בצירים ואוספים נפטרים ואוספים מרכב לרכב. אחד המתנדבים עצר אותנו ככה בלחץ וביקש שנחזור לדרך, שאלו: מה קרה, מה ראית? אז הוא אומר: יש רכב אחד שעצרנו לידנו ולא היו שם נפגעים, אבל היו שם בובות של ילד שכנראה הספיקו לפנות אותו לפני שהמחבלים עברו וריססו את המכוניות. בואו ניקח לו את הבובות, שתהיה לו מזכרת. אבל אנחנו תחת אש ומחבלים רצים על הגבעות מסביבנו, אז הבטחנו אחד לשני שכשנחזור, נעצור ליד הרכב הזה. כשחזרנו, כבר הרכב היה שרוף ומרוסס בפעם השנייה. אנחנו לא נאריך, אבל אנחנו תפילה לפני בורא עולם שיאמר לצרותינו די ו... השם דמם על כל פנים וניפגש תמיד בשמחות ו... בנחת. תודה רבה.

הרב בן ציון נורדמן: אמן ואמן, יישר כוח. נתי מנצור מאיחוד הצלה, שגם מכוחות זק״א. האמת, יש פה

גם את ירון למר מזק״א ואת אורן היקר. מאור, מאור. הוא מאולגה. יישר כוחם. אז נתי, בקצרה.

נתי מנצור: אז ככה, כמתנדב איחוד הצלה ועוד ארגונים התנדבותיים כאן בעיר, אני יכול לומר

שגם את החוויה שהרב דויד הציג, גם אנחנו עברנו כמתנדבים באיחוד הצלה. אנחנו 60 מתנדבים פה העיר, בשגרה ובחירום. בדרך כלל, נותנים סיוע רפואי ראשוני להצלת חיים, מצוידים בכל הציוד הדרוש. בימים אלו, אנחנו מתגברים בעצם 2 פרויקטים, אחד פרויקט קבוע שנקרא פרויקט חובשי ... כאן בעירנו, חדרה, יש בית חולים, הלל יפה שנחשב לאחד מהמיונים, חדרי המיונים העמוסים ביותר בארץ בעתות מסוימות. בכל פעם כזאת, יש לנו קבוצת חובשים שמוכשרים להגיע ולסייע במיון ולהוריד את העומסים האלה. בימים האלה, כאשר המיון הוא מאוד טולרנטי, יש לנו מעל 25 חובשים שנמצאים שם, השקם וערב, והם נותנים את המענה הזה 10

הפרויקט השני שאנחנו ככה בחמישה הימים האחרונים נותנים בו גם היום פייט בעניין הזה, זה שנקראנו לדגל מעיריית חדרה, הקב״טית אירנה, בראשות גיל, מנהל האגף וכולם, לבוא ולסייע, נפי, הקב״ט הראשי של העיר שבאמת נותן לנו מעטפת גדולה. הגענו לסייע בכל הנושא של ביטחון והנראות הביטחונית בעיר, אנחנו כ- 15 חובשים חמושים שמגיעים כמעט כל לילה, לפתוח 2 צוותי סיור על ניידות של העירייה ומסייעים בנראות הביטחונית של העיר והם מוכנים לסייע בכל הנדרש ולמשימות, מחסומים וכו׳. אני רוצה להגיד שיש לנו עיר נפלאה, יש לנו מתנדבים נפלאים, ארגוני חסד טובים ותודה, באמת, לעירייה ולראש העיר שעומד בראשותה ונותן לנו, המתנדבים, את הזכות לסייע לתושבים פה בעיר. תודה רבה.

הרב בן ציון נורדמן: תודה, תודה רבה. יש עוד מישהו מארגון המתנדבים, המשטרה? ככה, כמה מילים.

בבקשה, אז בואו נעביר. רק לא ראיתי את שמך. אליאור. אליאור, שיהיה רק אור ושמחה.

אליאור שלמה: טוב, אז אני אליאור שלמה, אני הקמב״ץ של התחנה. מבחינת כל מה שהחבר׳ה

עברו בדרום, אז משטרת ישראל כואבת אותם, לכולנו יש שם מכרים, לכולנו יש שם חברים, לכולנו יש שם משפחות. אני באופן אישי איבדתי אח, קצין בימ״מ. כן, ביום שבת, ב- 7/10. תודה לכולם. יום למחרת השבעה אני כבר חזרתי לעבוד, כי אנחנו כולם מבינים את הצורך והשגרה חשובה לנו והביטחון של האזרחים חשוב לנו.

אנחנו באמת באמת משתדלים לעשות כל שביכולתנו כדי שהתושבים שהגיעו לפה ירגישו אותנו ירגישו בבית. מעבר לבית שנהרס להם, אלא לתת להם את תחושת הביטחון שמגיעה להם. אנחנו הכפלנו את המערכים שלנו בשגרה והכפלנו את המערכים שלנו בחירום. אנחנו הסמכנו 20 לוחמים של כיתת כוננות וזה מעבר למתנדבים, מעבר לשוטרים ומעבר לניידות הבט״ש שפועלות בשגרה. אנחנו בטוחים כמעט עד אין-סוף, כלל השוטרים, ממפקד התחנה ועד אחרון השוטרים, כולם, כולם, כולם נרתמים למען המשימה. משטרת ישראל חסמה בגופה את המתקפה בשעות הראשונות ואני באמת, על הבמה הזאת, רוצה להודות גם לראש העיר, גם לכל מי שמאכלס פה את החבר׳ה של הדרום, גם לצה״ל, לכל כוחות ההצלה, מד״א, איחוד והצלה, זק״א שעשו עבודת קודש שתלווה אתכם שנים קדימה ולהגיד שאנחנו כולנו כאן ביחד למען משימה אחת ושאנחנו חזקים ושאנחנו נקום, נתרומם וננצח. תודה לכם.

הרב בן ציון נורדמן: וואו, מגיע לך מחיאות כפיים, תאמין לי. יישר כוח. באמת עם ישראל חי. ... השם

יברך ותבוא בשלום. כל הכבוד, אליאור. בבקשה, אסף ממד״א.

אסף: ערב טוב לכולם. שמי אסף, אני מנהל אשכול מד״א בחדרה. קצת תמונת מצב על פעילות מד״א מיום שבת הנורא ועד היום – אז פחות או יותר, בשעה שש וחצי בבוקר ביום שבת, בשביעי לחודש, כמה דקות לפני קיבלנו את ההוראה לעבור למצב חירום. בכלל הארץ עברנו לאיוש מלא של כלל הרכבים. זה אומר שמאה אחוז מהכלים של מד״א היו מאוישים בצוותים, פיזור ובמוכנות לבוא ולתת מענה בכל מקום. כבר בשעות הראשונות היה ברור, היה ברור שמדובר באסון מאוד מאוד גדול ועם השעות שעברו, הבנו כמה האסון הוא הרבה יותר גדול ונורא. התחלנו לשנע צוותים לכיוון הדרום פה מחדרה בשביל להתחיל לנייד מטופלים מבתי החולים 11

בדרום לכיוון מרכז הארץ, גם לכיוון הלל יפה ומאז ועד היום, אנחנו מדי יום מורידים צוותים לדרום ולצפון כדי לסייע לצוותי מד״א, גם לטפל שם במטופלים בשגרה. כמובן, מה שקורה עכשיו במלחמה ובשינוע מטופלים בין בתי החולים ופעילויות נוספות, שכרגע אי אפשר לפרט עליהן. מה שקורה פה בעיר זה משהו שאני חושב שהוא הרבה בזכותכם. אני שנייה אחזור לימים היפים לפני האסון הגדול, וזה כל הפעילות החברתית שעשיתם פה בעיר. עשיתם פה הופעות, עשיתם פעילויות ואני חושב שהעבודה שלכם הקשה של כל הרבדים פה היא ההוכחה למה שאנחנו רואים היום. הקהילה מחזירה תודה. בכל המדינה כולם עוזרים, כולם תורמים, אבל מה שאנחנו רואים פה בעיר זו התנהלות שהיא התנהלות שגרתית שהפכה להיות גם בחירום ואנחנו רואים את העבודה הקשה שעשיתם ביום-יום שלכם עם האזרחים ואנחנו רואים את הוקרת התודה שלהם. פה אני חושב שגם מגיע לכל אחד ואחת מכם תודה. בנוסף, חוץ מהפעילות שאנחנו עושים מחוץ לעיר, כמובן שפה בעיר אנחנו גם בכוננות מלאה. המתנדבים והמתנדבות שלנו תופסים את האיוש של האמבולנסים, של הניידות טיפול נמרץ, כוננות עם רכבים פרטיים, עם אופנועים ועם כל הכלים שעומדים לרשותנו. אני רוצה גם להגיד תודה פה לאנשי העיר ולמועצה ולראש העיר ולאנשים שעובדים פה בעירייה, כולם, ממנקי הרחובות ועד ראש העיר. כולם עוזרים לנו, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מדהים ואני רוצה להגיד תודה ששמים את כל הפוליטיקה בצד ורואים לנגד עינינו הצלת חיים. הדבר הזה לא מובן מאליו ואני חושב שאנחנו צריכים להמשיך ככה ובאמת, תודה, תודה, תודה לכולם. שנדע רק ימים טובים.

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. רגע, שנייה, אנחנו נתן לדוברים את יקל״ר ואחרי זה- אגב, זו הזדמנות,

מי? לא רוצים? אוקיי, אז אני רק אזכיר- מיכה, אתה לא רוצה? מיכה, אתה אוהב לדבר. הוא רוצה, מה זה לא רוצה? בבקשה, מיכה.

מיכה מגידיש: ערב טוב לכולם, שמי מיכה. אני מפקד היקל״ר, משמאלי יושב אורן. אני מסיים

תפקיד ואורן יחליף אותי. אורן הוא בחור מצוין, ... עבר מאוד מאוד עשיר והוא יעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר. אני מאחל לו בשם כולם בהצלחה. אנחנו כאן מגויסים מיום שבת, 7/10, בשעה תשע היינו כאן כבר שנינו. אנחנו מלווים את העיר מאז ... מלוות את העיר. יש לנו כרגע גדוד שישב כאן, כרגע נותרה לנו פלוגה.

אנחנו שותפים לכל משימות הביטחון, להגברת הביטחון, לבטיחות בעיר. אנחנו נמשיך להיות איתכם, אני מקווה, עד הסוף. איך אומרים כולם? אנחנו ננצח. אז אני מאחל לכולנו שאנחנו ננצח. תודה.

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה.

ג. עדכון מאת מנכ"לית העירייה.

הרב בן ציון נורדמן: אני רוצה רגע לחזור לסדר היום. אנחנו נבקש מהמנכ״לית לתת סיכום קצר. לאחר

מכן, הצבעה מהירה, אני חושב, על התב״רים ולאחר מכן, כן נרצה לפתוח לדיון של חברי המועצה, זה הזמן אולי להתפלל על רון שגן שנמצא במילואים, שיחזור אלינו לשלום. לעלות על נס עוד ועוד מתנדבים שלא נמצאים פה ב, לא הוזמנו, הם לא 12

חלק מהחירום, אלא חלק ככה מהשגרה, אבל שעושים היום באמת לילות כימים מתנדבי חדרה שגם בשיתוף פעולה עם העירייה ועוד ועוד. כתבו לי פה, לא הייתי זמין, שללירון עמר יש יום הולדת היום, מזק״א, אז רק בשמחות. אני חייב, אז גם את זה אמרתי. אז בשמחות. זיוה, בבקשה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: רגע, לפני שמתחילים, אני לא צריך את המיקרופון. אני רוצה להודות לעובדי המתנ״ס שמיום ה, מהיום הארור ההוא, אז עובדי המתנ״ס, דקלה, התושבים, בכלל, יצאו לשעת חירום ו- לא צריך את המיקרופון, הכל בסדר.

ניר בן-חיים: אבל צ׳יקו, אם הייתה לך טיפה סבלנות, היית שומע את זיוה, היית שומע את זיוה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: ... ולתושבים הגיבורים האלו שיצאו בלילות ויצאו בימים וקיבלו לפה את כל המפונים, את כל החיילים,

ניר בן-חיים: אם הייתה לו טיפה סבלנות, היה מקשיב ושומע. אין לך סבלנות, חבל, צ׳יקו.

משה (צ'יקו) אנוקנין: ... ואת כולם ויצרו פה משהו גדול שבעצם גם הביאו את הזמרים והביאו את כל ההופעות ועשו פה ימי הולדת ומגיע לעובדי המתנ״ס ולתושבי אולגה, להם בלבד, את כל הכבוד שבעולם וזה מגיע להם והם בעצם הגיבורים שלנו, האנשים הקטנים, אלה שעבדו יום ולילה וזה הזכויות שלהם ואני מודה להם וגם לכל התושבים שדאגו לאוכל, לשתייה, לתרומות ולכל דבר שנעשה באזור הזה של אולגה, אז אני מודה לכל התושבים, אני מודה לעובדי המתנ״ס, בלעדיכם זה לא היה קורה, שאפו גדול.

זהו. עכשיו נמשיך.

הרב בן ציון נורדמן: זיוה, בבקשה. תודה.

זיוה הימברג: אליאור, אתה יכול ללכת, אני מבינה שאתה עסוק. ממש, שאלוהים ייתן לך כוחות

ולנו. בשורות טובות.

הרב בן ציון נורדמן: נפגוש אותך בשמחות, בעזרת השם.

זיוה הימברג: טוב, אני רוצה ממש על הקצה המזלג, במסגור. אנחנו באמת, מהשבת השחורה,

ההתכנסות המיידית של גורמי העירייה, מתנדבים, חברי המועצה, הייתה מיידית ואני רוצה להגיד שההבנה הראשונית שהתפקיד שלנו עכשיו זה לסייע בחוסן בעורף, שחוסן בעורף זה הדבר הכי משמעותי שמאפשר לתושבים ולנו יחד איתם להתמודד ולצלוח את המציאות הלא הגיונית הזו בעליל, הבלתי נתפשת, אין שום סרט שהיה מתאר לנו כזה דבר ואנחנו, במיידי ההתגייסות שלנו הייתה בכמה זירות. הזירה הראשונה והכי חשובה – זירת הביטחון. הדבר הכי חשוב היה לנו במיידי זה שתושבי העיר ירגישו בטוחים בעיר. הפעולה המיידית שננקטה זה לסגור את ארבעת הכניסות לעיר שמהוות איום כל שהוא. בתחילה עשינו את זה יחד עם המשטרה ואנחנו עושים את זה לבד, כשהמשטרה עם אבטחה מדלגת, שזה משהו מאוד מאוד משמעותי. הקמנו פה מערך ביטחון לשעת חירום שמתבסס על מתנדבים. זה מדהים איך בכל השכונות התגייסו מתנדבים של משמר השכונה להגן על השכונה. ההדרכה והליווי המקצועי הם באמת של מחלקת הביטחון שלנו, של אירנה, נפי וגיל וזה חשוב מאוד שההנחיה והמסר הוא אחיד וכל אחד יודע מה סמכויותיו, אז משמר השכונה, זה מדהים. הקמנו כיתת כוננות הראשונה בארץ.

למעשה, 20 מתנדבים קיבלו נשקים ארוכים מהמשטרה ומהווים כיתת כוננות לעיר הגשנו בקשה לפיקוד העורף עכשיו לגייס 20 חיילים תושבי העיר בצו 8 שיהוו עוד 13

נתח משמעותי באבטחה שלנו של העיר וכמובן, שבמהלך כל היום, אנחנו עם ניידות עירוניות ועובדים עירוניים, מסיירים בכל מסגרות החינוך, שזה משהו מאוד משמעותי. בבתי הספר יש מאבטחים, בגני הילדים אבטחה מדלגת, אבל נוכחות מתחילת היום ועד סופו. אנחנו יודעים, תושבים שואלים, ביטחון, ביטחון, ביטחון, ביטחון, אנחנו באמת משקיעים בזה את כל המאמצים, את כל החשיבה, את כל הגיוסים האפשריים וצולחים את זה. יש לנו את גדוד החילוץ שנמצא כאן, כמאה חיילים, שלושים חיילים, כל יום מסתובבים ברחבי העיר וזו התייחסות לביטחון.

הזירה השנייה – המקלטים, שמהתחלה הובן שאנשים, למרות שלא הייתה הוראה לפתוח מקלטים בחדרה באף שלב, אבל הובן שנושא המקלטים זה גם חלק ממערך הביטחון של העיר. ובאמת, טל תואמי עם מנהל המקלטים, נכנס כאן להילוך מאוד מאוד גבוה ואנחנו בזירות של מקלטים בבתי ספר, מקלטים ציבוריים ומקלטים פרטיים. גם יחד עם התושבים בהרבה מהמקומות, בחלק מהמקומות רק עם מתנדבים וחלק מהמקומות עם עובדי עירייה, אבל אנחנו נמצאים ביום הראשון ללחימה. היו מאות פניות על מקלטים, היום בכל יום למוקד יש 1-2-3 פניות שנסגרות ממש ביום העוקב. זה פשוט מדהים. אני גם שמחה לבשר שניר פנה למשרד השיכון בבקשה לתקצב אותנו למקלטים הפרטיים, כי אתם מעלים כל הזמן שאין חשמל ואין מים ואנחנו חילקנו תאורות חירום, אבל אין ספק שתאורת חירום, אתה צריך להיות במקלט 5-6 שעות, זה לא מספיק. באמת, היום התבשרנו שאנחנו ניכנס למקלטים פרטיים במשאבים של מדינה, כדי שהם יהיו מוכנים יותר לחירום. אז זה באמת המקלטים. מתנדבים, כולם פה ציינו, אבל באמת, באמת, זה מדהים, ההתנדבות וההתגייסות. אתם יודעים, אחד האמצעים להתמודד עם פחד, עם חרדה, עם מצב של אי ודאות, זה לעשות, להיות בעשייה. זה שפתחנו את כל המרכזים הקהילתיים כמרכזי חוסן ואנשים הגיעו לשם לסייע במשימות מוגדרות וזה שיש את משמר השכונה ולכל משימה מתגייסים אנשים בצורה לא רגילה. אפילו בנופש, כשהגיעו לכאן בתחילה המשפחות, אז רצו לכאן מלא מלא מתנדבים ותמי אמרה לי לא. אני אגדיר מה אני רוצה ואתם תסייעו. זה היה מדהים. תמי הגדירה מה הנופש זקוק וליאת, מנהלת ההתנדבות, דייקה במענים, כי החוכמה בהתנדבות גם זה לדייק מה הצורך ומה המענים. אני חושבת שבאמת השקנו את הפורטל העירוני, שחלק זה Matching לבד וחלק זה יוזמות שלנו ויש התעניינות ומעורבות של תושבים מדהימה. אירוח התושבים מהדרום – אמר כאן צ׳יקו ואני ממש מתחברת לדבריו, זה שהגיעו ביום אחד כאלף אנשים כאן לנופש ולריזורט, ברור שזה חייב במציאות התגייסות מלאה כדי שאנשים ירגישו בבית וזה מאוד מאוד משמעותי. זה מדהים איך המתנ״ס, העובדים, המתנדבים התגייסו. זה מדהים איך עובדים מרחבי כל העיר התגייסו. עובדים סוציאליים, פסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי, כדי לתת גם מענה הפגתי, גם מענה רגשי וגם מענה לצרכים פיזיים בסיסים שאנשים צריכים ושרק נמשיך לעשות בחלק הזה. מידע לציבור והמוקד העירוני – מהיום הראשון ללחימה, המוקד העירוני עובד בצורה מתוגברת באנשים כדי לתת מידע לציבור, להקשיב לצרכים של הציבור, לפערים הקיימים וזה מה שחשף אצלנו מה חסר עוד ואיזה מענים אנחנו צריכים להתכוונן ולתת, אז המידע 14

לציבור ואנחנו מעבירים כל יום עדכון מצב, סרטונים, אתמול עשינו לייב בפייסבוק.

באמת השאיפה שאנשים ידעו, ידעו, ידעו, יהיו שותפים ויציפו פערים, כי תמיד יהיו פערים והשאיפה, שאנחנו תמיד נצמצם בין הפערים לצרכים. החינוך בשבוע הראשון פתח פה שמרטפיות לעובדים חיוניים על ידי תומכות חינוך ונתנו מענים על מנת שהעובדים החיוניים יוכלו לעבוד. החל משבת האחרונה, אנחנו ירוקים, המשמעות שמערכת החינוך יכולה לחזור ללא מגבלות והחזרנו את מערכת החינוך בהדרגה, כשלמעשה היום מערכת החינוך חזרה לפעילות מלאה וביום ראשון, הצהרונים חוזרים לפעילות מלאה בכל רחבי העיר ואני גם רוצה לציין, ככה למי שיש ספק, הגבייה לצהרונים לא תיגבה בגין כל החודש, רק בגין שלושת הימים שאנחנו פותחים בחודש אוקטובר כי אנחנו גובים רק בגין שירות שאנחנו נותנים.

מכלול אוכלוסייה, שזה באמת בהובלתה של עינב כצמן ברווחה, עושה עבודה קשה, קשה, קשה, קשה, קשה להכלה, משמעותית וחשובה. אז באמת, יש צוותי הודעה של מכלול האוכלוסייה שהלכו להודיע, יחד עם משטרת ישראל, אם זה אזרחים, ויחד עם הצבא, אם זה חיילים, להודיע הודעה מרה. למשפחות הנעדרים, ביקור הפצועים ברחבי כל הארץ, נסענו לירושלים ולחיפה ולנהריה, כל פצוע חדרתי שנמצא בכל מקום, נמצאים איתו בקשר ישיר. מכלול אוכלוסייה גם מסייע בקליטה של המשפחות מהדרום שנמצאות כאן, מחבר למיצוי זכויות ולסיוע ועל זה, עינב, לך ולצוות, מלוא הערכה, זו עבודה קשה מאוד מאוד. חדרה כחול לבן, חדרה נצבעה בכחול לבן, אחד הדברים המאוד מאוד משמעותיים ביום הזה זה באמת כוחנו באחדותנו ושנכון שהייתה שבת שחורה, אבל למדינת ישראל יש צבא חזק. אנחנו עם חזק, אנחנו ממש נמצאים כאן בשביל התושבים שלנו, בשביל החיילים ואנשי הביטחון שיחזרו בשלום. דבר נוסף שככה לא כתבתי ואמרו לי – אנחנו בדרך כלל עוזרים בסוכות האבלים ובחבילת אבלות רק לעובדי העירייה. בימים אלה, בגלל שלצבא לקח זמן להתארגן, למשטרה לקח זמן להתארגן והתושבים שלנו קיבלו בשורות מרות, אז באמת נציג עירוני ליווה את המשפחות בחבילות אבלות וזה על מנת לעזור להן לצלוח את זה בשלום. אני מאחלת לכולנו שנהיה מאוחדים בעת הזאת. אני אשמח מאוד שאם יש כאן חברי מועצה שיש להם מה לתרום, שרוצים להיות שותפים לתוך העשייה העירונית, אנחנו, הם יתקבלו בשמחה ואני מאחלת לכולנו ימים בטוחים, שקטים ושכולם יחזרו בשלום.

הרב בן ציון נורדמן: אמן ואמן.

ד. תקציבים בלתי רגילים – חירום.

הרב בן ציון נורדמן: אנחנו כבר מעבירים את זכות הדיבור לכל חברי המועצה, רק נעבור על התב״רים,

כשאני חושב שהתב״ר העיקרי הוא 16 ...7 שהזכירו, ... תודה. תודה, אורן, תודה מד״א, תודה, הרב בירנבוים. אפשר להישאר, זה לא, עכשיו מעבירים מיליון שקל למקלטים. טוב.

טספאי חסיד אדריג׳או: בנצי, בנצי, דקה. מה שזיוה אמרה, רק להוסיף.

הרב בן ציון נורדמן: קח את המיקרופון, צדיק. בכבוד.

15

טספאי חסיד אדריג׳או קודם כל, משמח שמשרד השיכון שנתן תקציב מסוים לסייע במקלטים הפרטיים.

הוא ייתן, בסדר.

זיוה הימברג: עכשיו, עכשיו, בימים האלה.

טספאי חסיד אדריג׳או: עכשיו, יש בערים כמו אור עקיבא, מגדל העמק ובית שאן, העירייה יזמה וגם

חברת חשמל הצטרפה, לתת חשמל, לזרז את ה, לא תהיה בירוקרטיה לתקן את החשמל. אם יש, עיריית חדרה מצאה מהחשמלאים שלה שמוכנים ללכת וחברת חשמל יכולה לתת את, לקצר את הבירוקרטיה וגם דבר נוסף – תאגיד מים. יש מקלטים, בכלל אין מים שם, אין שום דבר. ככה עשו באור עקיבא, בכל מקום ...

לכן, אם יש ... שלנו, עם תקציב, כמה שיכול להיות ויש תקציבים גם. אני בתיק של השכונות, יש מעל 500 אלף שקל של ... שעוד מעט חוזר הכסף הזה, אם יש, אבל בואו נשתמש בו לאנשים. אני יודע שהיו ממש, אני מעריך, ... וגיל שהלכו בשכונות ואני התלוויתי אליהם, הרבה מתנדבים מזיכרון יעקב, צעירים הגיעו לשם ואנחנו גם עזרנו לפנות הכל. עכשיו, כמעט כל המקלטים קיימים, תאורת חירום, אמרת את זה בעצמך, זה לכמה שעות וגם יש כאלו, לא יודעים להשתמש, להטעין אותו שם בחשמל ולהשתמש בו. אז בואו בבקשה נירתם, נירתם. אני, זיוה, אני מוכן, אני מוכן בשכונות הוותיקות, כולל ביתא, ... בכל הזה, מוכן להירתם עם מתנדבים שלא עושים פוליטיקה ואני מוכן לעשות את זה ויש קבוצה של מתנדבים, בלי שום קשר לפוליטיקה ואני, הנה, אני רותם את הזה וגם רעיון, תאגיד מים. חברת החשמל, דיברתי איתה, מוכנים לתת את השירות הזה. בואו נירתם ונעשה את זה, בבקשה.

הרב בן ציון נורדמן: תודה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: יש לי עוד משהו להוסיף. טוב, חברים יקרים, כמו שאתם יודעים, יש פרוטוקולים, אני 5 שנים צעקתי מקלטים, מקלטים, מקלטים, מי שזוכר. סיירת תושבים, סיירת תושבים, סיירת תושבים. לצערי, בזמן המגעיל הזה שנקלענו אליו, העצוב הזה, אנחנו היום מבינים את הצעקה. עכשיו, אני מבקש מכל חברי המועצה, אנחנו הולכים לאשר את התב״ר בתנאי. התב״ר הזה צבוע רק למקלטים. פעם שעברה, 1.3 מיליון תב״ר לשיפוץ מקלטים, הלך לגני הילדים וכל מקום אפשרי ולקחו את הכסף משם והעבירו את זה הלאה בתקופת צביקה. בתקופת צביקה.

ניר בן-חיים: צ׳יקו, תקשיב, התב״ר הזה, אני רק אעדכן אותך. התב״ר הזה, הוא בא ממשרד

השיכון. אי אפשר, (מדברים ביחד)

אי אפשר להוציא אגורה ממנו למשהו שהם לא באים לבדוק. הם באים לבדוק ולראות לאן כל שקל יוצא. אנחנו נותנים להם תוכנית, הם באים לראות, לבדוק ורק אחר כך מאשרים. אז שקל מהתב״ר הזה לא יכול ללכת לאף מקום. אני לא יודע מה היה לפני כן, בשלטון הקודם.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אז בוא, אז בוא, אני אחדד את זה ואני רוצה פה באמת שזה יהיה, עם הערת אזהרה.

ניר בן-חיים: אז הנה, אני מסכים איתך, בתנאי, עם הערת אזהרה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: הערת אזהרה שהתקציב הולך אך ורק למקלטים.

ניר בן-חיים: אך ורק למקלטים.

משה (צ'יקו) אנוקנין: בעבר, ... לשחק לנו אותה, כמו שאתה יודע ..., 16

ניר בן-חיים: אבל אמרתי, אז, אז זה היה תקציב עירייה, זה תקציב של משרד הבינוי והשיכון.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אני לא יודע, אני למדתי,

ניר בן-חיים: בסדר, אין בעיה. באזהרה, אנחנו אומרים – באזהרה.

הרב בן ציון נורדמן: קיבלנו.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אנחנו פה, בחרי המועצה, אני מבקש מכולם ועוד משהו קטן. יש לך סבלנות אליי שנייה?

הרב בן ציון נורדמן: כן, מפחדים שיהיו אזעקות. מפחדים שיהיו אזעקות עוד מעט, כן. הדדי.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אנחנו פה ... במועצה, יכול להיות שאנחנו מסכימים ויכול להיות שאנחנו לא מסכימים. יכול להיות שאנחנו מסתדרים ויכול להיות שאנחנו לא מסתדרים. אני מבקש מכולם, אופוזיציה, קואליציה, רומן, באמת, רומן, לא משנה מה הדעות שלנו, לא משנה מה ..., היום דגל לבן ואני למען התושבים ואני למען המדינה שלי.

אין, אין פה, ואני מבקש מכולם, כולם ביחד למען המטרה ומפה, איך אומרים?

נעשה ונצליח למען כולם.

הרב בן ציון נורדמן: אמן.

ניר בן-חיים: אמן, אמן.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אני, באמת מכל הלב.

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. אני רוצה רגע להעלות, שלא נתבלבל. בואו נעלה רגע לסדר את ה, מי

בעד התב״רים, פה שהציגו כרגע מולכם? אני אקריא אותם מהר. 1615 לחמ״ל מרכז יום בעין הים. הקרנות זה 1.1 מיליון ומימון חיצוני זה 3.820. צליל הדגשה, כולכם יודעים מה זה, חטיבת הדגשה, מבינים, שיפוץ מקלטים, הרגע דיברנו. זה כמובן במימון משרד השיכון. יש לנו חוף הים, ציוד הצללה ובטיחות. כל הסעיפים האלה, זה במימון משרד הפנים, כמו שאתם רואים, אין קרנות רשות. חוף הים, חוף הים ציוד רפואי, חוף הים שביל נכים. נגישות נכים, סעיף תכנון וביצוע הנגשות. זה כנראה לפי חוק. מה, מה זה?

נעמי שוחט: זה הנגשות שאנחנו מנגישים מבני ציבור על פי חוק.

הרב בן ציון נורדמן: מבני ציבור על פי חוק, על פי חוק, אני מדגיש. כביש גישה מחנייה לקאנטרי קלאב.

שוב, זה בהתאם לחוזה הפיתוח שכבר היה במועצת העיר. כיתות בשכונה, זה פשוט העברה בגלל מימון של משרד החינוך, העברה מקרנות הרשות למימון חיצוני של משרד החינוך, כמובן. שיפוץ מבני תרבות. שוב, אותו דבר, ממשרד התרבות, 140 אלף. רכישת ציוד לשעת חירום, אז זה כמובן משהו חדש. אושר

ניר בן-חיים: מה משהו חדש?

הרב בן ציון נורדמן: משהו חדש, ... עכשיו. כן, כן. זה הדבר היחיד שבעצם הוא, תב״ר שהוא לא במימון

חיצוני. מי בעד? בבקשה. תעבירו את המיקרופון.

רונן הילף: בסעיף ד׳, אתם רשמתם פה קבלת הלוואה. קודם כל, רציתי להבין איך זה בא לידי

ביטוי פה בתב״ר. בסעיף ד׳.

הרב בן ציון נורדמן: נעמי, תסבירי בבקשה.

מימי אלימלך: בסדר היום? זה נוסח, אני אסביר לו.

הרב בן ציון נורדמן: אה, זה נוסח, זה רק תב״רים. סליחה, זה רק תב״רים. זה נוסח שכאילו, הכותרת

של הנושאים הכספיים.

17

מימי אלימלך לא, לא. זה נוסח קבוע שאנחנו תמיד מצביעים עליו, תמיד זה מופיע לכם בדברי ההסבר, בדף השני. זה נוסח קבוע לאישור התב״רים, שזה או תב״ר או הלוואה.

רונן הילף: אוקיי.

מימי אלימלך: אז אני תמיד עושה את הכל ביחד.

רונן הילף: דבר שני, שאנחנו מדברים עליו בתב״ר 1618, ... מימון חיצוני אחר, אז רציתי לדעת

אנחנו למעשה מקבלים שיפוי של מיליון וחצי שקלים ורציתי לדעת איך אנחנו למעשה, כחברי מועצה בכלל, יכולים להכיר מה הולכים לעשות במיליון וחצי שקלים, כי אתה, כמו שאתה ... תב״ר, אתה למעשה את הכסף כנגד ביצוע ואז למעשה, אני רוצה לדעת, האם יש לנו בכלל איזו שהיא תוכנית שאנחנו רואים חוסרים במצב עדכני?

זיוה הימברג: בוא, אני רוצה להגיב. טל תואמי עשה מיפוי סטטוס של כל המקלטים. מיפוי, כן,

מיפוי מקלטים בבתי ספר, מיפוי מקלטים ציבוריים ומיפוי חלקי של מקלטים פרטיים. היות והיום הובהר לנו שהתקציב מיועד לציבוריים ולפרטיים, הוא צריך להשלים את המיפוי של הפרטי, זה צריך להיות מחר, זה צריך להיכנס לביצוע ביום ראשון מבחינת משרד השיכון, צריך להבין, ואז יהיה לנו מסמך מתכלל. השאיפה, פיקוד העורף מחייב שבמקלט יהיה אור, מים ומרחב פתוח להתקהלות, לישיבה ולכן,

משה (צ'יקו) אנוקנין: שירותים?

זיוה הימברג: אמרתי.

משה (צ'יקו) אנוקנין: לא, אמרת מים.

זיוה הימברג: מה זה מים? כל האינסטלציה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: לא, אז אני אסביר לך. יש מקלטים שיש מים בלי אסלות.

זיוה הימברג: כן, כן, לא, לא. אז הם, תראו, אתם צריכים להבין – הצרכים העירוניים הם לא

מיליון וחצי. אתם חייבים להבין את זה. הצרכים של המקלטים הפרטיים הם 5 מיליון. לכן, אנחנו ביקשנו היום, ניר הגיש היום בקשה להגדיל את התקציב. יום מחר? מחר מגיע מנהל מחוז הצפון במשרד השיכון, אנחנו רוצים לערוך לו סיורים שיבין את הפערים המאוד מאוד גדולים, בתקווה להגיע כמה שיותר. השאיפה, שכל המקלטים יהיה בהם את מה שציינתי. אם התקציב יספיק, אז גם נעשה אסלות, אבל אתה יודע, זה בסוף, כל המקלטים צריכים להיות שמישים, זו המטרה. תהיה לנו תוכנית מסודרת, אני בשמחה, היא תהיה חשופה לקהל.

משה (צ'יקו) אנוקנין: השאלה, השאלה אם השיפוץ נעשה על ידי קבלנים או על ידי אנשי המקצוע שלנו?

זיוה הימברג: בהחלט. לא, לא, קבלנים. לנו, אתם צריכים להבין, לעובדי עירייה אסור להיכנס

למקלט פרטי ולמה? אם אתה נכנס ומישהו מתחשמל, את מי תובעים? את העירייה.

ולכן, במקלט יעשה מיפוי ויכנסו קבלנים חיצוניים. אנחנו רוצים חדרתים, שתהיה להם גם פרנסה,

משה (צ'יקו) אנוקנין: ואיך עושים את המכרז הזה?

זיוה הימברג: לא, יש מכרזים, (מדברים ביחד)

ניר בן-חיים: אתה תבוא, אתה אחראי על הדבר הזה, אתה תהיה איתם, ביחד תהיה שותף. אני

לא ... בכלל. (מדברים ביחד)

18

זיוה הימברג לא, שנייה רגע, חבר׳ה. שאלת, אני אענה לך. אבל שאלת, צ׳יקו. חבר׳ה. שאלת, אני אענה לך. עיריית חדרה, בכל פעולה שהיא עושה ובועז, חבר ועדת המכרזים, לזכיינים יש הסכמי מסגרת עם קבלנים וכל פעולה שנעשית, נעשית אך ורק עם קבלנים שיש להם הסכמי מסגרת.

רונן הילף: משרד הבינוי והשיכון, (מדברים ביחד)

זיוה הימברג: לא, הוא צודק, גם טל וגם, סליחה.

רונן הילף: האם התב״ר הזה הוא מבחינת משרד הבינוי והשיכון, הוא תחום מבחינת זמן קצר

כדי ...?

זיוה הימברג: כן, כן, כן, כן. כן. מבחינתם, אתמול. פשוט הם חתמו רק עכשיו ועכשיו כאילו על

התקציבים. אנחנו,

משה (צ'יקו) אנוקנין: אני אומר את זה, למה? יש פרויקטים שאנחנו, באמת, עשינו Matching עם, לא משנה, 700-800 אלף שקל וזה וגילינו שיש איזה פערים מסוימים שאנחנו לא רוצים שזה יחזור על זה עוד פעם, אז אני שואל את השאלה ואני אומר שהמנכ״לית תהיה ערנית לגבי הדבר הזה, שאני חושב שהחברה הכלכלית או מישהו מטעמנו צריך לעשות את זה ולא קבלנים חיצוניים במכרזים שאנחנו לא יודעים כמה ...

זיוה הימברג: לא, זה מכרזים של העירייה. אוקיי. (מדברים ביחד)

מאוד חשוב לנו לפרנס את תושבי העיר. לגמרי.

הרב בן ציון נורדמן: אני רק רוצה, חברים, אני רוצה רק להצביע בשביל שנוכל להתקדם לדיון. בועז. לא,

לא הצבענו עוד. תעביר לבועז את המיקרופון.

בועז ביטון: בגלל שמדובר גם, שיש מקלטים פרטיים בסיפור, חשוב שיהיו קריטריונים ברורים

מי ומה, שלא יהיה מצב שאלה ... קרובים. את יודעת, שאנשים ירגישו שחלק מקבלים וחלק לא.

ניר בן-חיים: קרובים לאן?

זיוה הימברג: בועז, זה מיועד,

ניר בן-חיים: יש את טל תואמי. חבר׳ה, תקשיבו טוב. אף אחד פה מה, לא יודע, מכל האנשים

שיושבים פה, אני אומר לך ...,

זיוה הימברג: זה מיועד לאוכלוסיות המוחלשות.

ניר בן-חיים: תקשיב, זה ב- GIS מופיע הכל. הוא עשה סיור גם עם טספאי, עשה סיור גם עם

האנשים באולגה, עם צ׳יקו. הוא לא עשה איתך סיור? אתה אמרת עכשיו שהוא עשה איתך סיור.

טספאי חסיד אדריג׳או: אתה שולח את גדי ... שולח אותו.

ניר בן-חיים: אה, טוב, הבנתי. פוליטיקה, בסדר, טספאי. פוליטיקה. הבנתי, פוליטיקה. אתה

עכשיו לפני 5 דקות אמרת

הרב בן ציון נורדמן: חברים, חברים, בואו נמשיך אבל את הדיון התרבותי. רונן, בבקשה.

(מדברים ביחד) חברים, חברים, מה קרה? רונן.

רונן הילף: אנחנו מדברים פה על תכלול של מיליון וחצי שקלים. ... הדברים, אבל אני, מה

שהבנתי ממנה, יוצאים כמה ומה שנכון זה לעגם את זה למספר גדול כדי להוציא כמה שיותר ולא לחלק את זה להרבה מאוד פרויקטים ואז למעשה, אתה מקבל פחות ...

19

הרב בן ציון נורדמן: אז ברשותכם, אני אסכם, אסכם את העניין. רונן. רונן, מירי. אני רוצה לסכם את

הדברים לפני שמצביעים בהמשך למה שאמר ראש העיר. רונן. רגע, אבל לא, אני רוצה רגע לסכם. אחת – קיבלנו מה שאתה אומר, צ׳יקו, זה רק, אך ורק למקלטים.

שתיים – ראש העיר קורא, כן, ראש העיר קורא גם לצ׳יקו, גם לרונן, להיות שותפים ביחד עם טל. מצוין, יחד עם טל ו... זה אני לא אומר. זה אני לא.(מדברים ביחד)

עכשיו שהובהרו כל הדברים, מי בעד התב״רים? מי בעד? פה אחד. מי נגד? אין. אין זה.

החלטה מס' 755: המועצה מחליטה לאשרתקציבים בלתי רגילים וקבלת הלוואות ו/או מענקים,

שפורטו במסמך גזברית העירייה מיום 22/10/23 סימוכין 159/23.

ה. שונות.

הרב בן ציון נורדמן: ברשותכם, יש פה סעיף שונות. אני אשמח, כמו שאמרו, לשמוע אי מי מחברי

המועצה שרוצה לדבר. מירי הראשונה, בבקשה. אחרי זה עורך דין טל אליהו.

בבקשה. תקשיבו, חברים. בואו נכבד.

עו״ד מירי נחשונוב: משהו קטן. אנחנו מדברים על ה, אנחנו מדברים על התקציב הזה, קודם כל, באמת

שמענו הרבה פניות במהלך התקופה האחרונה, פניות טובות שזה בקשר למתנדבים, היו הרבה מתנדבים ועוד פניות שהיו בקשר למקלטים והעלינו את זה בישיבות. אז יש לנו המון מה להוסיף והמון מה להעיר. אני רוצה באמת לחזק. אני לא חושבת שזה ברור מאליו שיש לנו את התקציב הזה, אז באמת, יישר כוח לראש העיר, למנכ״לית, לכל השותפים. אני לא חושבת שבכל עיר קיבלו כזה תקציב יפה והכוונה עוד להגדיל אותו, אז באמת יישר כוח ותודה.

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה, עורך דין טל אליהו, בבקשה.

עו״ד טל אליהו: ערב טוב. ראשית, באמת, היו פה החברים,

הרב בן ציון נורדמן: טל, יותר קרוב.

עו״ד טל אליהו: החברים שיצאו פה, זק״א, יקל״ר, איחוד הצלה, מד״א, משטרה, באמת צריך להגיד

תודה לכולם על ההתגייסות. חבל שהחברה הישראלית מוצאת את עצמה מתגייסת רק בשעות לחץ ... כשחוזרים לימי השגרה, אז כל אחד חור להתנהגותה רגילה שלו בכל מקום, אם זה בכבישים, אם זה במקומות אחרים, עם הלחץ, עם ה, עם חוסר הסבלנות אחד לשני. אני חושב שאנחנו, באמת, אני מקווה שצופים בנו אנשים שאנחנו קודם כל מסירים את הכובע ואומרים תודה לכל מי שמתגייס בשעה זו, אבל שאנחנו נדע גם בשעות אחרות לכבד את השני ושהחברה הישראלית באמת תהיה חברה אחרת יותר מכילה, יותר מכבדת וזה דברים שקצת חסרים לנו ביום-

יום. אז ראשית, באמת, תודה רבה. באמת, העיר שלנו ראויה, העיר שלנו באמת ראויה במתנדבים שעושים פה עבודת קודש. הזכירו פה את מתנדבי חדרה קודם, שאני אישית ... הייתי פעם בקשר ... עשרות, מאות או אלפי משפחות ברחבי העיר והארץ. באמת מגיע להם יישר כוח על העבודה שהם עושים פה, כי ראיתי שאין להם נציגים כאן וכמובן, יתר האנשים שאמונים על המלאכה, אנחנו באמת בזמן לא 20

פשוט, בזמן קשה. אנחנו מכאן מאחלים לכל המשפחות, גם המשפחות השכולות אנחנו משתתפים בצערן, אנחנו מאחלים לחטופים שלנו שיחזרו במהרה אלינו, שיהיו איתנו ביחד, ליבנו עם כולם, עם המשפחות, תקופה באמת לא פשוטה. מעבר חד לנושא המקלטים שהועלה – כמובן, ... הצבענו בעד כולם, אבל אני רוצה רק לציין דבר נוסף שתמיד עמד בינינו לבין לטפל במקלטים, לפחות כחבר מועצה בשנים, בלפחות בשלוש הקדנציות האלו, תמיד נקלענו לאותה סיטואציה, שבה היו בעיות במקלטים, הן של פולשים, הן של לכלוך, הן של דליפות מים, הן של חוסר תחזוקה של תושבים, שדברים כאלה עולים על הפרק רק עכשיו, בזמן הזה, אבל אנחנו תמיד נקלענו לאותה סיטואציה שאני פה קורא שלפני שאנחנו מתחילים את התהליך הזה, בואו נסדיר את העניין המשפטי של המקלטים הפרטיים בחדרה. עם כל הכבוד, אנחנו כרשות מקומית, אין לנו יכולת להיכנס לתוך מקלט פרטי שרשום בנסח הרישום כחלק מהרכוש המשותף של תושבים פרטיים ואין לנו את היכולת לטפל בבעיות חשמל, אין לנו את היכולת לחבר את המים. היינו במספר מקלטים בבית אליעזר ורצינו לחבר את המים ואז נוצרה סיטואציה שבה שעון המים צריך להיות מחובר על שם תושב או מישהו עם מספר תעודת זהות ואז נקלענו פה לבעיה ואז אי אפשר לחבר את המים למקלט. קודם כל, לעשות עבודה יסודית בנושא המשפטי, כיצד אנחנו מסדירים את הנושא של המקלטים האלה ברמה שאיך העירייה יכולה להיכנס למקלט הפרטי ולהשקיע את הכסף? כי אחר כך אנחנו נמצא את עצמנו בבעיה. זו בעיה כלל-ארצית, זה לא רק בחדרה ולפני שנבנה את הקונסטרוקציה המשפטית, אנחנו לא יכולים עדיין להעביר את הכספים למקלטים פרטיים. אני עוד פעם מזכיר, מדובר ברכוש פרטי של אנשים, שקנו את המקלטים כחלק בלתי נפרד מהרכוש המשותף שלהם ופה, לפני שאנחנו עושים, קודם כל דובר על נושאים של חשמל, לפי מה שהוסבר כאן. נושא חשמל במקלט מצריך לפעמים במבנים מסוימים טופס 4, מצריך בדיקת מהנדס, מצריך בניית לוח חדש, אלה דברים מהותיים ש,

משה (צ'יקו) אנוקנין: טל, אבל אנחנו בשעת חירום עכשיו, אני לא מסתכל על זה ככה. אנשים פה, זה מציל חיים. אין לנו זמן לכל זה. מחר זורקים טילים, אז אני אגיד להם: בואו נחכה לאיזו תשובה משפטית? בוא נדבר ... זה לא נכון. טל, זה לא נכון.

עו״ד טל אליהו: יכול להיות שלא הבנת את ההסבר, אז אני אסביר אותו שוב, ברשותך.

משה (צ'יקו) אנוקנין: לא, הבנו הכל,

עו״ד טל אליהו: לא, אתה לא הבנת, (מדברים ביחד)

משה (צ'יקו) אנוקנין: בוא תסביר לי, כן.

עו״ד טל אליהו: אני טוען שכדי לבצע פעולה במבנה פרטי, שרשות מקומית או רשות ציבורית מבצעת

פעולה במבנה פרטי, היא צריכה נוהל משפטי מסודר. זה הכל. ופה, כל אחד שיעשה מה שהוא מבין.

משה (צ'יקו) אנוקנין: רגע, מה זה נוהל משפטי? למי פונים?

עו״ד טל אליהו: יש לשכה משפטית, יש פה אנשים ש,

זיוה הימברג: זה נכון. (מדברים ביחד)לא, זה בסדר, טל מאוד צודק, זה נכון, אנחנו עושים את זה

ב,

21

משה (צ'יקו) אנוקנין: ...

הרב בן ציון נורדמן: טל, עוד משהו? רומן רוצה לדבר.

רומן גישר: חברים. צ׳יקו, ... משפט אחד, בבקשה. אני רוצה עדכון קטן. היום, כמעט כל ה,

כמעט 90 אחוז בעיריית חדרה, מקלטים עם חשמל ומים מסודרים, פיקס. אני מעדכן את כל תושבי חדרה ואני אומר עוד פעם – 90 אחוז ממקלטים בעיר חדרה גם פרטיים וגם ציבוריים, מחוברים למים וחשמל. אני מוכן ללכת לכל אחד, בבקשה, מחר, מחרתיים, חוץ משבת, אני מוכן ללכת בכל יום. תודה רבה.

הרב בן ציון נורדמן: תן רגע לסיים. תן לטל לסיים. טל. טל ידבר.

משה (צ'יקו) אנוקנין: בואו, חבר׳ה. או שזה הולך להיות רציני או שזה הולך להיות פוליטיקה מגעילה, ...

מחובר, תעצור, רומן. לא נכון, אתה לא בכיוון, תעצור פה. עם כל הכבוד, (מדברים ביחד)

הרב בן ציון נורדמן: תן לטל לסיים. תן לטל לסיים. תן לטל לסיים. תן לטל לסיים.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אנחנו, גם הרכבים שלנו, גם המשאיות וגם רכבים, כשצריך אותם, הצבא צריך אותם, הוא לוקח, כי זה מצב חירום. עכשיו, מצב חירום, אני לא מסתכל, חבר׳ה.

אז אם אנשי המקצוע מדברים, אז בואו נלך. ... (מדברים ביחד)

אני מבקש מטל, אני מבקש מטל – טל, באמת, עצור רגע.

עו״ד טל אליהו: אני עצרתי בעל כורחי. גם אם אני רוצה לדבר אני לא יכול.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אני חושב שהעיכוב הזה, זו תהיה איזו סיבה מסוימת בשביל לא לעשות. שזה ככה יהיה.

הרב בן ציון נורדמן: כן. תמשיך בבקשה, טל. צ׳יקו, תן לטל להמשיך, בבקשה. צ׳יקו, תן לו להמשיך. כן,

בבקשה.

עו״ד טל אליהו: יכול להיות שהפרשנות שנעשתה פה לדברים שלי היא קצת מורכבת,

הרב בן ציון נורדמן: תקרב, שישמעו אותך.

עו״ד טל אליהו: אבל אני חושב שדברים מהסוג הזה, ... לעשות אותם במקביל ... זאת אומרת, גם

כשבונים נוהל, אפשר לעשות אותו יחד עם תקציב. זה לא משהו שצריך להפריע, לעכב. כמובן שאנחנו נמצאים בעת חירום, אבל לקבוע נוהל, אפשר לעשות את זה בעשרים וארבע שעות, לא צריך בשביל זה הרבה עבודה. כולם מכירים את המטריה ולכן,

משה (צ'יקו) אנוקנין: ... אני מצטער.

עו״ד טל אליהו: בגלל זה הסברתי שוב, כדי שתבין יותר טוב.

הרב בן ציון נורדמן: טל, תמשיך בבקשה. טל.

עו״ד טל אליהו: אחד הדברים המיוחדים בישיבות מועצה זה להיכנס ללב של צ׳יקו, אז זו חוויה

מיוחדת. אז כדי שאסיים את דבריי ויתר החברים יוכלו גם להביע את דעתם בנושאים שונים ואחרים, אז באמת, תודה רבה לכולם. אני מאחל באמת לכולם שיהיו לנו ימים שקטים.

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה, טל. בועז, בבקשה.

בועז ביטון: אני רוצה רק להמשיך את דבריו של טל, באמת, ולהוקיר תודה בשם תושבי העיר

חדרה, בשם עיריית חדרה, לכל גופי החירום, לכל ארגוני החסד שבאמת, בשבועות האחרונים, בשבועיים וחצי האחרונים, פועלים בצורה מעוררת התפעלות ובראשם, 22

באמת, למתנדבי חדרה בראשותו של חזקי מינה. אני חייב לומר לכם שאני עוקב מקרוב אחרי הפעילות שלו. אני נמצא באחת הקבוצות שלו, זה פשוט לא נתפס.

כמויות אדירות של אנשים, אין בקשה שלא נענית. קרטונים יוצאים לכל מקום בארץ, מהמקום הכי צפוני עד המקום הכי דרומי ופשוט, ההיקף של תושבי חדרה, היקף התרומות שמתקבלות, זה פשוט להיות בהערצה כלפי העיר שלנו, כלפי התושבים, כי בסוף גם הקוסם הכי גדול לא יכול להרים ארגון כזה בלי התושבים והתושבים של חדרה הם פשוט מדהימים. לראות את ההיקף האדיר הזה של התרומות, לכל בקשה יש מענה בשניות, אם זה עכשיו צריך לצאת עכשיו לרמת הגולן ולהעביר קרטון, להיקפים אדירים. באמת מגיע יישר כוח גם למתנדבי חדרה וכמובן, לתושבי חדרה היקרים.

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. עורך דין יניב, בבקשה.

עו״ד יניב דרעי: בקצרה, אני לא אוסיף על מה שנאמר. רק בישיבה הקודמת התייחסתי לאיזו שהיא

נקודה, אם יש עדכון לגביה, כי אני יודע שפנו לכמה תושבים בנושא הזה, הנושא של הקפאת הליכי גבייה. בתקופה הזו, אנחנו נמצאים בלחץ. חלק מהאנשים נמצאים במילואים, חלק מהעסקים כמובן לא פועלים, רוב העסקים לא פועלים והאנשים נמצאים במצוקה ... אני פשוט לא יודע. הקשבתי בדברים וכו׳, אבל לא הייתה התייחסות לנושא של הקפאת הליכי גבייה.

הרב בן ציון נורדמן: נעמי, בבקשה.

זיוה הימברג: נעמי, תתייחסי.

הרב בן ציון נורדמן: גם שמבי פה. שמבי, בבקשה. שם טוב, שם טוב, הוא ישירות.

שם טוב שמבי: טוב, אנחנו,

הרב בן ציון נורדמן: ערב טוב, שמבי.

שם טוב שמבי: ערב טוב לכולם. יום שבת בבוקר, התגייסתי עם כולם למאמץ, הבנו את המצב ולכן,

לכן נתתי הנחייה חד משמעית, נתתי הנחייה חד משמעית שאנחנו עוצרים את כל הליכי הגבייה ... כל מה שצריך לעשות. כרגע, בשלב הזה, אנחנו לא מפעילים שום דבר שהוא הליכי גבייה ואכיפה לתושבים. אנחנו נמתין להוראות הממשלה בכל הנושא הזה ואנחנו נלמד אותן ובהתאם לכך, אנחנו ... אך רק ורק בחירום וכרגע ברגישות יתרה.

הרב בן ציון נורדמן: תודה רבה. עוד מישהו מחברי המועצה רוצה לומר משהו? אז אני רק אומר, אנחנו

נמצאים ערב הילולה של רחל אימנו. בקבר רחל יש שידור ישיר בערוץ 12, ערוץ 13 , ערוץ 11- כן. אתה רוצה להגיד? רגע. אז צ׳יקו, בבקשה. שאלתי אם רוצים לדבר משה (צ'יקו) אנוקנין: אז- לא, ... ראש העיר, אני רוצה שהוא ישמע את זה. הוא חוזר או שהוא הלך?

הרב בן ציון נורדמן: לא, הוא הלך רגע לשירותים, נשמה. הוא ישמע בהקלטה, יש לו את הנציגים פה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: טוב, עכשיו, זיוה, לא הבנתי, (מדברים ביחד) יש איזה קטע שלא הבנתי עם הצהרונים.

הרב בן ציון נורדמן: זה שלמה, שלמה. שאלה לשלמה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אנחנו שואלים לגבי האבטחה. (מדברים ביחד)

עכשיו, אנחנו שואלים בשם שתינו, האבטחה של הצהרונים, אוקיי? זה שאנחנו פותחים את הצהרונים וזה שיום ראשון קיבלנו את האוקיי, האם יש לנו אבטחה 23

לכל הצהרונים

זיוה הימברג: האבטחה מתקיימת כפי שהיא מתקיימת בבוקר. בבתי הספר, אבטחה חמושה. בגני

הילדים, אבטחה מדלגת, בדיוק אותו דבר. האבטחה שהתקיימה היום עד שתיים, תהיה עד ארבע וחצי, באותה מודולה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: יש מקומות שאין כוח אדם ואין מספיק,

זיוה הימברג: מה? עד חמש. גנים, עד חמש ובתי ספר, עד ארבע וחצי. בסדר.

משה (צ'יקו) אנוקנין: השאלה, במתקנים שאין לנו אבטחה, מה אנחנו עושים?

זיוה הימברג: גנים,

משה (צ'יקו) אנוקנין: אני לא ... צהרונים, סליחה.

הרב בן ציון נורדמן: כמו בגן אבל.

זיוה הימברג: אבל צהרונים של גן של בית ספר.

משה (צ'יקו) אנוקנין: יש לנו עד עכשיו גנים שאין בהם אבטחה.

זיוה הימברג: באף גן אין אבטחה קבועה, זו אבטחה מדלגת. כמו שבשעות הבוקר עד השעה

שתיים יש 23 מכוניות שמסתובבות בין כל הגנים, אשכולות הגנים וכו׳

משה (צ'יקו) אנוקנין: אה, האבטחה שאתם מתכוונים זה אבטחת סיור, זה לא אבטחה שעם שומר.

זיוה הימברג: לא. אין גם, גם בבוקר אין אבטחה, כל האבטחה של גני הילדים היא ניידת, רק

בבית הספר היא נייחת.

שלמה בוזגלו: אין את זה, זה כמו ...

הרב בן ציון נורדמן: זה כמו בבוקר.

שלמה בוזגלו: גם בגני הילדים בשמונה בבוקר, אין מאבטח בכל גן. אבל אותה המתכונת כמו שיש

בגני ילדים, באותה מתכונת כמו שיש בבתי הספר, שכן בבתי הספר יש מאבטח שהוא יהיה גם במשך הלימודים וגם בזמן ... בגני הילדים בשעות הבוקר, אין אבטחה. כלומר, אין מאבטח בכניסה במהלך כל היום, אלא יש את ... שמסתובבות ובודקות את ... וככה יהיה גם בצהרון. זו המתכונת.

משה (צ'יקו) אנוקנין: ניר, השאלה, לא היית פה

ניר בן-חיים: הבנתי, על הצהרונים ועל זה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: יש חשש, ההורים מאוד מאוד לחוצים ועכשיו אנחנו ... וראש העיר וכל זה. תשמע, זו אחריות שהיא מאוד מלחיצה. ניר, זה מאוד מלחיץ. זו אחריות,

ניר בן-חיים: צ׳יקו, אני אגיד משהו.

משה (צ'יקו) אנוקנין: זו אחריות על כל מה שיש לנו בחיים. עכשיו, בוא, אם אין לי מאבטח שעומד בשער ועומד עם הילדים בצהרונים,

זיוה הימברג: אבל צ׳יקו, אבל גם הגנים פועלים כך בבוקר. אני לא,

ניר בן-חיים: רגע, אבל שנייה, אני אגיד לך משהו, צ׳יקו. אני ברמה האישית היום ירדתי למוקד

העירוני, ישבתי שעה שם. עניתי לשיחות של ההורים שבאמת חוששים, ואנחנו מבינים אותם. אנחנו רק פשוט, יש להם חוסר ואתם פה, השגרירים שלנו, יש להם חוסר במה שאנחנו עושים. הם לא יודעים, למשל, על כל נושא כיתת הכוננות, הם לא יודעים על כל נושא, הזה שאנחנו מכירים את החיילים, על זה שיחידת החילוץ.

זיוה הימברג: משטרה שניידת.

ניר בן-חיים: הם לא מכירים את כל הנושא הזה שאנחנו שמנו מעל 20 רכבים שלנו עם עובדים

24

שלנו, גם חמושים חלקם, חלקם לא חמושים. לתת מענה למאתיים וארבעה גנים גם אם אנחנו רוצים לשכור חברת שמירה וזה, אין, אין אפשרות. כאילו, גם היום, גם היום כשאנחנו נמצאים כאן עם גיל שלמה ועם כולם, אנחנו מנסים להביא מאבטחים. היה לנו למשל אתמול, כשפתחנו את הגנים, את בתי הספר, היה לנו חוסר במאבטחים ופנינו לכל החברות בכמה מקומות. קשה מאוד להשיג אנשים עם נשק שגם שייכים ל, כאילו, לא למגזר כי אתה ראית, כי יש עם זה בעיה.

משה (צ'יקו) אנוקנין: אבל יש לנו את החיילים, יש לנו את החיילים.

ניר בן-חיים: גם הם מסתובבים, גם הם מסתובבים.

הרב בן ציון נורדמן: הם לא עובדים אצלנו.

ניר בן-חיים: לא, הם לא, הם נותנים לנו שירות.

הרב בן ציון נורדמן: כן, הם לא יכולים לעבוד בגן.

משה (צ'יקו) אנוקנין: ...

ניר בן-חיים: בסדר, לא משנה, זה בעיקרון, אבל אתה יודע,

משה (צ'יקו) אנוקנין: אני חושב, יש לי פתרון אחר, ...

ניר בן-חיים: אין בעיה, בשמחה, תעלו את זה, אנחנו,

הרב בן ציון נורדמן: חברים, אז אני- שלמה.

שלמה בוזגלו: ערב טוב לכולם. אני, ברשותכם, צ׳יקו, צ׳יקו.

הרב בן ציון נורדמן: סגן ראש העיר, שלמה.

שלמה בוזגלו: אני ברשותכם רוצה באמת- קודם כל, הישיבה הזו הייתה, קודם כל מכובדת ואני

חושב שהייתה לה מטרה מאוד מאוד חשובה, שבסופו של דבר כל מה שקורה ביום-יום מהשבת הארורה הזאת, היה בעצם לחזור ולסייע כדי להעצים ולהגדיל את החוסן של הציבור ואנחנו יודעים באיזו עוצמת חרדה תושבי העיר היו וגם עכשיו, עכשיו, אני, הודו פה לעמותות ההתנדבות, הודו פה גם לכל גופי הביטחון והסיוע ואני רוצה להגיד לכם משהו, שלפחות אני, אני גאה. אחת – אני גאה להיות תושב העיר חדרה. אני גם גאה להיות חבר במועצת העיר. אני לא הייתי בבוקר של אותה שבת, אבל אני יכול להגיד באמת ופה, הודו, אמרתי, לכל הגורמים. אני ...

נמצא באמת, אני חווה את זה יום-יום ואני רואה את התהליכים שנעשים, בישיבות ההיערכות שנעשות פעמיים ביום ואני רואה איך הדברים עולים ואיך הם מגיעים ואיך הם דנים בהם ואיך הם מקבלים פתרון ואני אומר, אני גאה בזה. ובאמת, מגיע פה, באמת, אני אומר את זה ואני גם אפילו מתרגש. קודם כל, אני גאה שראש העיר, אתה מוביל את ה, בכלל, אבל גם את שלושת השבועות האלו, יחד עם הצוות המקצועי, יחד עם מנכ״לית העירייה. אני רואה את האחדות, את המוטיבציה של כל המנהלים, של כל העובדים כדי באמת לתת מענה בכל רגע ולכל בעיה כדי שבסופו של דבר, המטרה, המטרה שבאמת, ואני חושב ש... התקבלו על ידך, ראש העיר, החלטות אמיצות כבר בתחילת הדרך, כאשר ערים אחרות עוד נמנמו, פה התקבלו החלטות כדי להחזיר את העיר הזו לשגרה ואני יכול להגיד כמעט בוודאות שהעיר הזו נמצאת בשגרה וכמובן, גם עם חוסן. לכן, אני חושב, זה המקום, למרות שזה חובתם של כל העובדים לעשות, אבל אני רואה את המחויבות שלהם ועל זה גם לכם מגיע, זיוה, שמנהלת את הדברים ביחד עם כל המנהלים ועם כל העובדים, 25

תודה רבה.

הרב בן ציון נורדמן: תודה. אז כמו שאמרנו, נסיים את הישיבה, היום הילולה של רחל אימנו, אי אפשר

להיכנס לקבר, אבל אפשר להתחבר בשמונה וחצי לשידור ישיר בכל הערוצים. יהיה שם גם הרב גרוסמן, הרבנים הראשיים, אז רק נאמר את הפסוק שאנחנו אומרים בנבואה בירמיהו – כה אמר השם, קול ורמה נשמע, נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה כי איננו. כה אמר השם, מאני קולך מבכי, בעינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום השם ושבו מארץ אויב. אמן ואמן.