פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס 4 24 16
1
המועצה ה- 16
פרטיכל ישיבת מועצה מן המניין מס' 24/16-4
שהתקיימהבאולם הישיבות שבבניין העירייה
ביום רביעי כ"ה בתמוז תשפ"ד – 31 ביולי 2024
תרנ"א – תשפ"ד
1891 – 2024
2
תוכן עניינים
פרטיכל ישיבת מועצה מן המניין מס' 4-24/16 .................................................................................... 1 סדר יום .................................................................................................................................... 4 א דו"ח כספי לשנת 2023 - החברה הכלכלית לחדרה בע"מ ......................................................... 8
ב. דוח כספי לשנת 2023 – נ.ח.ל חדרה– נחלים חברה לתיירות בע"מ . ........................................ 16
ג הארכת תוקף הסכם דיור ציבורי - מי חדרה בע"מ... .............................................................. 18 ד ביטול חלק מהפקעה בגוש 10041 (ח"ח238 עפ"י תכנית חד 780.)........................................... 22 ה תבחינים לתמיכות לשנת 2024. ........................................................................................... 26 ו איוש ועדות העירייה . ...........................................................................................................33 ז מינוי נציגי העירייה בתאגידים. ........................................................................................... 34 ח תקציבים בלתי רגילים. ...................................................................................................... 34 ט דו"ח כספי מבוקר לשנת 2022............................................................................................. 36 י דו"ח כספי שנתי רבעוני מס' 2 לשנת 2023.. ........................................................................... 36 יא דו"ח כספי שנתי רבעוני מס' 3 לשנת 2023. .......................................................................... 36 יב הנחות - פטור (חלקי) מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור ............................................... 37 יג היתר עבודה נוספת. .......................................................................................................... 37
נכחו ה"ה
3
ניר בןחיים – ראש העיר , היו"ר
מלכיאל אלבז – מ"מ וסגן ראש העיר,
רומן גישר – ס. ראש העיר,
שלמה בוזגלו – ס. ראש העיר,
עו"ד יניב דרי – משנה לראש העיר,
אורן צור – חבר המועצה,
אייל אולג פבזנר – חבר המועצה,
עו"ד אלי בוסקילה – חבר המועצה,
אמירה משה – חברת המועצה,
ארז גרובנר – חבר המועצה,
אתי אטיאס – חברת המועצה,
בועז ביטון – חבר המועצה,
גבריאל סרוסי – חבר המועצה,
לירון עמר – חבר המועצה.
עו"ד נתן לבייב – חבר המועצה,
רו"ח סדי בן דוד ,
רון שגן – חבר המועצה,
רונן הילף – חבר המועצה.
חסרו ה"ה:
איב חיים יעקובובסקי – חבר המועצה,
עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה, (חו"ל)
משה ( צ'יקו) וקנין – חבר המועצה.
מוזמנים: אורחים:
זיוה הימברג – לשכת מנכ"ל, שי ארנט כהן – מנכ"ל החברה הכלכלית לחדרה, עו"ד שרון שרוני – יועמ"ש העירייה, רו"ח רונן בשארי – סמנכ"ל פיתוח עסקי וכספים חכ"ל, יוכי דהן – מבקרת העירייה, רו"ח ערן יאראק – חכ"ל, נעמי שוחט – גזברית העירייה, 90 fm.
אינג' נדב הדר– מהנדס העיר,
כלנית שרון – מנהלת אגף שירות לתושב,
איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהלה,
גל סעדה – יועצת תקשורת,
שי אהרון – עוזר מנכ"לית העירייה,
ברוך אשכנזי – מתאם פגישות מוניציפליות,
מירב ינקלביץ – מנהלת מח' מנהלה וקשרי חוץ,
שירן גז – מזכירת מחלקת מנהלה.
4
סדריום:
א. דו"ח כספי לשנת 2023 – החברה הכלכלית לחדרה בע"מ, (נספח 1)
ב. דו"ח כספי לשנת 2023 – נ.ח.ל חדרה– נחלים חברה לתיירות בע"מ, (נספח 2)
ג. הארכת תוקף הסכם דיור ציבורי – מי חדרה מע"מ, (נספחים 3-4)
ד. ביטול חלק מהפקעה בגוש 10041 (ח"ח238 עפ"י תכנית חד 780,) (נספחים 5-6)
ה. תבחינים לתמיכות לשנת 2024, (נספחים 7-10)
ו. איוש ועדות העירייה,
ז. מינוי נציגי העירייה בתאגידים,
ח. תקציבים בלתי רגילים, (נספחים 11-12)
ט. דו"ח כספי מבוקר לשנת 2022, (נספחים 13-14)
י. דו"ח כספי שנתי רבעוני מס' 2 לשנת 2023, (נספח 15)
יא. דו"ח כספי שנתי רבעוני מס' 3 לשנת 2023, (נספח 16)
יב. הנחות – פטור (חלקי) מארנונה למוסד מתנדב לשירות הציבור, (נספח 17)
יג. היתר עבודה נוספת, (נספח 18)
ניר בן חיים ערב טוב לכולם. לפני שסדי יפתח את הישיבה, אני ככה רוצה לשתף אתכם, קודם באמת להשתתף בצער אחינו הדרוזים על מה שקרה השבוע במג'דל שמס. איך שנפל שם טיל ובאמת שתיים עשרה ילדים, שנים עשר ילדים. כמו שאומרים תינוקות של בית רבן שלא חטאו והלכו לעולמם ובאמת אחינו הדרוזים עושים לנו. אני נמצא בקשר עם ראש המועצה שם גם כן ויש לי עוד כמה חברים שהם ראשי ערים, ראשי מועצות דרוזים. אני אומר לכם שכשהוצאנו את ההודעה מטעם עיריית חדרה, הוצאנו ברשתות החברתיות התקשרו אלי ואמרו כל הכבוד שאתם באמת ככה מזדהים איתנו. כי הם הרגישו מקופחים אחרי הזמן שכל אחד גם האפשרות שלו הקטנה האישית, יעשה איזשהו משהו לטובת האחים שלנו כי הם באמת אלה שנלחמים במדינה איתנו ביחד לצדנו נותנים את כל כולם, שוכלים חיילים. וזה באמת משהו שחייב להיעשות. אני ברמה האישית בקשר הייתי שבוע שעבר עם, אתמול ושלשלום וגם היום בבוקר עם מפקד המחוז ואנחנו ערים לכל ההתפתחויות שאתם כמובן גם שומעים מה קורה במדינה שלנו. אין שום (לא שומעים) הרבה יותר. אנחנו ערים בדיוק למה שקורה, ואין שום הנחיות חדשות מפיקוד העורף, אבל אנחנו ערוכים גם עם המקלטים שלנו, גם עם אגף הביטחון. אנחנו יודעים מתי צריך לפתוח את המקלטים. זה בסדר שאנשים חוששים טיפה, אנשים אומרים למה המקלטים לא פתוחים? ולמה, מה אנחנו צריכים לעשות? המטה שלנו מתודרך, הוא יודע מה להגיד להם, יודע מה לענות להם. אנחנו ערוכים באמת לכל תרחיש. מקדמים אם שמתם לב אונליין בקשר ישירות עם היקל"ר עם מפקד המחוז גם כן שמעדכן אותנו. אז אנחנו אם חס וחלילה יהיה משהו נדע לתת תשובות. מחר אנחנו מציינים 300 ימים למלחמה, מהשביעי באוקטובר. מלחמה שמתארכת, לא פשוטה, קשה ואפילו אפשר להגיד שזה נמרח. קשה מאוד, הופך להיות מאוס וקשה. לכן אנחנו מציינים מחר את שלוש מאות הימים של השבעה באוקטובר.
הדבר היחידי שאני כן רוצה ככה ובכל מקום שאני נמצא אני מזכיר את החטופים 5
שעדיין נמצאים. מאה וחמישה עשר חטופים שנמצאים בשבי האויב. מתפלל לשלומים של החיילים שלנו שיחזרו הביתה בשלום. וזה פחות או יותר, ככה אנחנו פותחים את הישיבה. אבל יש את פה את ידידינו אהרון קלינגר, שזיוה תגיד עליו כמה מילים תכף.
אנחנו החלטנו שאנחנו נותנים פה את הספר של העיר חדרה. אהרון עושה עבודה, אהרון אני לא רוצה להגיד באיזה גיל הוא, אבל ממש מעל חמישים, שישים שנה אהרון פה פעיל ציבורי ונותן את כל כולו. אהרון הוא נמצא ביד לבנים, לוקח את המקום יותר מהבית שלו ברמה האישית. אני חושב שאנחנו תכף ניתן לו את הכבוד שלו להגיד כמה מילים עליו ואחר כך נפתח את הישיבה.
זיוה הימברג: ערב טוב, אז באמת יש לנו את הזכות מאוד מאוד גדולה שאהרון בא לישיבת מועצה.
והיות ואהרון משקיע מאוד, מאוד בסיפור של הנצחה, ויד לבנים. מי שאין לו עבר, אין לו הווה ועתיד ואהרון דואג לשמור את העבר ממש בהווה וזה משהו מאוד משמעותי.
האדריכל, איך קוראים? לו צבי דקל שלמעשה תכנן את יד לבנים. אז יד לבנים חדרה זה אחד מהמיצגים המדהימים שמופיעים בארץ הצבי והדקל וחדרה נמצאת לגמרי על המפה. את הספר אני ראיתי ואהרון היה לו חשוב מאוד שכל חברי המועצה יקבלו את הספר. זה חלק מההיסטוריה של חדרה ומההווה שלה אז ראיתי לנכון באמת לתת לאהרון כמה דק' כאן. לבוא לדבר גם על העשייה המאוד משמעותית של יד לבנים וכל סיפור ההנצחה ויש לנו ממשקי עבודה מצוינים. אז אהרון ממש בבריאות שלמה.
אהרון קלינגר: תודה, אני מצטער שהגבלנו את בילוי איתי בכמה דקות.
זיוה הימברג: עשר דקות. עשר.
אהרון קלינגר: אנחנו דיברנו על יותר ואני מתכוון לדבר יותר. אני חושב שחשוב שנדבר על יד לבנים,
שנכיר את יד לבנים, אז קצת תשמעו סיפורים. מהסיפורים תוכלו לדעת מה הושקע ביד לבנים, מה נעשה, איך נעשה, ואיך זה הגיע למצב שהגיע להיום. שאפשר היום להתפאר שישנה פינה מיוחדת בחדרה, ברמה בינלאומית. על ידי שלושה אומנים בין גדולי העולם. ונתחיל, אני אתחיל לספר לכם רק את ההתחלה ואחר כך נדבר על העניין עצמו. מסיבה מסוימת לפני שלושים ושמונה שנה ישבנו בחדרו של ראש העיר. וכענייניו ודובר, הנושא היה איך להגדיל את המקומות ישיבה ביד לבנים בימי הזיכרון. היה קיר, היה קיר שמות שחצץ בין שני החלקים. בקיר, קיר השמות הזה היה קטן להכיל את האנשים , והוא עוד רצה להגדיל אותו לחמש מאות איש. לאני יש הארה בא', לא אומר שאני חכם גדול אמרתי שתהיה שגיאה גדולה מאוד להגדיל את המקום, כאשר יש קיר שחוצץ בין שני החלקים. לדעתי צריכים להוריד את הקיר. לא ידעתי אז שזה עוד שבע עשר דונם. והנטו הוא יחידה אחת. לא יכול להיות שקיר שמאחוריו היה סדום ועמורה ייהפך עוד פעם למשהו קבוע, רק עם עוד חמש מאות איש. והצעתי לקחת, באמת להפוך את זה ליחידה אחת. להרוס את הקיר המחולק, שחילק את הגן. ולהביא, דובר בזמנו שיתנו חמשת אלפים שקל לפרס, למי שיביא את הראשון. והיה פרס של מישהו שעשה משהו, שבוא נגיד עלוב נפש. והצעתי כמובן להביא מישהו בעל שם, לא ידעתי עוד מי. וכאשר עשיתי, כשעשיתי תכנון, שלבי ביצוע, הערכות כספיות, יובא העניין לאישור ויחליטו מה עושים. אבל תחילה לקחת מתוך הנחה שהאתר יהיה אתר אחד יחיד ללא חלוקה. וזה למזלי, פרופסור רוזוב שהוא היה חבר ועדה, אמר לי אני חושב שיש לך הצעה טובה. יש לי גם מי להציע לכם והוא הציע את דני קרוון. לא 6
הכרתי אותו אז. דני קרוון המליץ על צבי דקל אדריכל נוסף, מעצב שיצא עכשיו זה צבי דקל ואת מיכה פרי, אחד המהנדסים הטובים. כשהיה בארץ הוא היה, הוא הוביל את אקסודוס בחזרה לאירופה בזמנו. הוא היה עם דגל הדיו אם אתם עומדים באילת, בשארם א' שייח זה הוא. אחד האנשים המוכשרים ביותר שהיו בארץ. זה, אלה היו שלושת האנשים שהובילו את העניין. עכשיו, איפה היה מיליון הזהב? היוזמה, לחשוב על תוכנית שבבוא הימים ילמדו כבר מלכתחילה מה היא צריכה לשרת. הם רצו להביא, לערוך אתר שכל, שיקבץ את כל התוכניות של חדרה. חדרה היה חול אז היה שם חול. בחדרה היה פעם עצים, אז יש שם פרדסים. היו תעלות השקיה, היו תעלות השקיה. הייתה באר ראשונה, יש באר ראשונה. האתר הזה צריך היה למעשה לגלם את תולדות חדרה. אם מישהו רוצה ללמוד ולטייל בגן, ידע איך נבנה, ידע איך חדרה נבנתה. יש בגן הזה את כל הדברים האלה. וזאת הייתה התגובה של שלושת האנשים האלה. רציתי להגיד, כן. אז בסוף הישיבה התקבלה כשרוזן המליץ, שהוא המליץ ללכת על האתר גדול. יש את הבודק נחמיה להב, נחמיה להב החליט שתוך שנה יהיו חמש מאות מקומות והייתה לו הגדולה הנפשית להחליט שהוא מקבל את ההחלטה ללכת לאתר גדול ולא לאתר קטן. הוא הבטיח, הוא קיבל את זה ועזר מאוד בנושא הזה. עוד לא ידענו עדיין מה התקציב שיהיה, עוד לא היו תכניות. זה נעשה, זה לקח מספר חודשים יפים. עד שהביאו את התוכנית והביאו אותו ואושרה התוכנית לביצוע. עכשיו, חשוב שנדע מי שלושת האנשים האלה, שהתוצאה שאני מספר לכם מי אלה האנשים האלה נוכל לדעת מה חשבו על הגן ומה הם תכננו. הדבר העיקרי שדובר בנושא הגן, רק שנייה, רגע אחד. סליחה, סליחה אני מצטער. הדבר השני שהוחלט, זה לחפש תקציב מתאים ולהרים את העסק. דובר על שניים שלושה מיליון שקל לפי מה שצריך לעלות, עלה הרבה יותר. הוחלט גם מה שהעמותה, העמותה הייתה צריכה לעגל חצי מיליון שקל. אנחנו ארגנו כמה מיליונים, שקל, על ידי תרומות. על ידי עבודות של קבלנים שעשו את העבודות בהנחות גדולות. השקענו, השקענו, הושקע דיי הרבה כסף בגן. עוד שהתקבלה החלטה ללכת למשהו הגדול ואני אתן לכם כמה דוגמאות. דני קרוון, על צבי דקל אתם תקראו חבל לי על הזמן, יש את כל העבודות שהוא עשה בארץ, הוא נחשב לאחד האדריכלים הכי טובים. הוא למד בברזיל אצל המתכנן הכי, בין הגדולים בעולם. זה אחד האנשים של הצוות. דני קרוון, דני קרוון, ידוע בכל העולם. יש לו, בוא נתחיל עם הארץ. באר שבע האתר הכי גדול שישנו שם, בבאר שבע. יש לנו אחת את הבימה, את בית הבימה. יש לנו את הדרך הלבנה, את הכיכר הלבנה בתל אביב. יש בלטרון, את העבודה שהוא עשה בלטרון. יש לנו עוד עבודות בתל השומר. מספר עבודות רב בארץ. ורק שנייה, רגע אחד. הסברנו קודם, דרך אגב, בבאר שבע זה על בלטת הנגב הגדולה, זה שלו. בית הדין לא אמרתי לכם , זה לא חדש. אבל מה הוא עשה בעולם? זה גרמניה, שתי עבודות ענקיות. העבודה האחרונה זה הכיכר של הצוענים, המחאה נגד על מה שנעשה להם. כאשר ראש ממשלת גרמניה לשעבר גינה את הטקס הגדול שהיה שמה. קיבל אחד הפרסים הכי גדולים בגרמניה. קיבל, ביפן, קיסר יפן, קיבל את הפרס האומנותי הכי גדול. את הכן, לא אומנות על בניית שבעה מוזיאונים שמה. כן, רק שנייה. כיכר רבין ברור. ובצרפת יש את אחד האתרים שנקרא מרכז פומפידור שזה פשוט מדהים. שבעים מיליון מבקרים במרכז פומפידור שאחת העבודות 7
הגדולות שלו ישנה שם שבמרכז פומפידור. אין מקום כמעט בארץ שהוא לא עשה.
בספרד יש לו אתר מיוחד בגבול צרפת גרמניה. אני מבקש לא להפריע שמה. יש לו את, בגבול, בגבול יש שמה בין צרפת לגרמניה נהרג שמה דניאל, הוצא להורג על ידי הגרמנים העיתונאי המפורסם דניאל ויש שמה עבודה מדהימה על הגבול, בגבול ספרד.
אז למעשה אין כמעט ארץ שהוא לא עשה שם משהו מיוחד ופרסים שהוא קיבל מפה ועד להודעה חדשה. רוב, רוב העבודות שלו הם להראות מחאה נגד ניצול, נגד עוולה של לעשות לאנשים. זה חלק מהעבודות שהוא עשה בארץ. אז זה דני, דני קרוון אני לא מדבר תקראו את ...הזה. השלישי זה מיכה פרי, אחד המהנדסים הטובים ביותר, אמרתי לכם. אלה הייתה השלישייה. מה זה אומר לגבינו? לגבי השלישייה הזאת? שהם עשו את אחד האתרים הכי מיוחדים בארץ. מוצגים באותו בן אדם, נתייחס לאתר הזה. יש כאן טובי המוחות שיש להם קשר בכל העולם ובארץ והם נרתמו לעבודה ביחד ויצאה עבודה מאוד מיוחדת, מאוד מיוחדת ומרשימה. זה אומר, מה זה אומר לנו? זה אומר לנו מכאן שיש לשמר את האתר הזה ותדעו לכם שזה לא פשוט לשמר את האתר הזה. קשה היה לבנות אותו. אבל הוא לא היה פשוט. אני אתן לכם דוגמה למשל על דני קרוון וצבי דקל שבאו לעבודה והכרתי אותם. הם באו לישיבה הראשונה. באו לישיבה הראשונה שהדלקתי את עמודי הזיכרון וסוכם שביום הטקס ידליקו את עמודי הזיכרון ואומר לי , והביצה מלאה בוצה ירוקה, דבר נוראי. יש כאן סוג וכדומה וכדומה. אומר לי הגנן אם אתה לא תכסה אותה בצמחייה לא תוכל לפתור את הבעיה. סע לקיבוץ הזורע תביא מאה חמישים שושנים, תשתול אותם שם, תפתור את הבעיה. אני מצלצל לצבי דקל ואני אומר לו אני מביא שושנים לבריכה והוא אומר לי בשום פנים אתה לא מביא פרחים, זה לא גן ציבורי, זה אומנות. זה לא, שושנים לא היו בארץ לא היו סיטואציות שיש שושנים, לא בא בחשבון. צלצלתי למיכה פרג, הוא היה המתווך, הוא היה האיש המתווך כשהיו בעיות הוא תיווך. ואני מספר לו את הסיפור הזה ואז הוא אומר מה הם מקשקשים? תיגשו למחראות, במחראות יש שושנים אלפי שנים. זה שייך לארץ וזה ישנו בארץ. והשושנים נשדדו, תגיד לצבי דקל, תגיד לצבי דקל שאני לא, דני קרוון שאני לא רוצה ביום הזיכרון ידברו איתי על מה שעשיתי וירצו לדבר איתי בבוקר יום הזיכרון. הם ירצו שאני אוציא את השושנים, אני אוציא את השושנים. הם באו כל המשפחות הגיעו, עלו להדלקה. את צבי דקל מרחוק רואה את השושנים ואומר קמינגר, אמרתי לך. אמרתי לו תסלח לי, היום אל תדבר איתי על זה. אחרי יום הזיכרון תרצו להוציא את זה אני אוציא את זה. אתמול, מדוע? והביצה? בתנאים שלא הייתה ירוקת והיא הייתה יפה וכדומה. אחרי זה, הכנסתי דגים אמרו לי מה איזה קרקס אתה עושה מיד לבנים? מה אתה מכניס לה דגים? אני אומר תשמע, את הדגים, את הדגים יביאו אותם את הנכדים והנכדים את הסבתות, הסבתות את הנכדים והנכדים את הסבתות. ואכן היה לנו שלושה חודשים ששיפרנו את הבוצה והבאנו שבע עשרה דוגמיות שקיבלנו אותן בהתנדבות מפה מה, כן.
זיוה הימברג: אהרון, אנחנו התחלנו ב..., כיוון שיש עוד שזה שלוש עשרה דקות. בוא תגיד משהו
לסיום שהוא מאוד משמעותי לך ואז אני רושמת.
אהרון קלינגר: טוב אז ככה, דיברתי שלוש עשרה דקות? שלוש עשרה דיברתי, סופרת כפול.
8
זיוה הימברג אז לא, אני שמתי שעון. מה שחשוב בוא תגיד את המסר המאוד משמעותי שלך על הנושאים שמייצגים אותך. בדיוק. ממש דקה לסיום.
אהרון קלינגר: המסר החשוב שלי. בואו אני אעשה את זה קצר. אני לא רוצה להסתכסך עם זיוה, זה
מסוכן אני מבקש. המסר הכי חשוב שתראו, טובי המוחות השקיעו את דמיונם, את מעשיהם בהפיכת מקום מיוחד בארץ. אני חושב שאין מקום כזה בארץ שמאחד את עמודי הזיכרון, את הבנים עם המתיישבים הראשונים. שמספר את כל תולדות חדרה.
היום אפשר למשש בידיים את הפאר, את הדרך, את החול, את צדפי הים, כל זה ישנו אפשר למשש את זה, ואני חושב שהכול, העזרה שלכם של העיריות לשמור, לעזור לנו לשמור על הגן מכל מיני שינויים שרצו לעשות. כל מיני שינויים שלא נעשו. להחזיק אותו זה לא פשוט אז אנא אני רוצה עוד עשרים ואחד איש שיעזרו לנו בנושא הזה.
תודה רבה.
זיוה הימברג: אהרון תודה, רבה, רבה. אתה רוצה להישאר או לא?
אהרון קלינגר: אני חושב שאני אשאר קצת. (מדברים ברקע)
ניר בן חיים ראש העיר וארז גרובנר חבר המועצה עזבו את אולם הישיבות.
א. דו"ח כספי לשנת 2023 - החברה הכלכלית לחדרה בע"מ
רו"ח סדי בן דוד: מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה מן המעניין ארבע קו עשרים וארבע קו נטוי שש
עשרה. יום רביעי שלושים ואחד לשביעי עשרים וארבע. סדר היום, דו"ח כספי לשנת עשרים ושלוש החברה הכלכלית חדרה. המועצה מבקשת עיון בדו"ח הכספי לשנת אלפיים עשרים ושלוש, שם צורף מאת חברה כלכלית חדרה בע"מ. ההצבעה היא על העיון בדו"ח, בבקשה הצביעו.
שלמה בוזגלו: לא, לא, צריך קודם כול ל...
ניר בן חיים: אין בעיה יש לכם את הדו"ח אתם עיינתם בדו"ח. אם יש לכם משהו להגיד נעלה על
השולחן.
דובר: רונן או רונן הירש, מי זה החברה הכלכלית? מי מהם?
דובר: מי לוקח פה את המיקרופון? (מדברים ביחד)
רו"ח רונן בשארי: טוב שלום לכולם. מתוך הסמכות של החברה הכלכלית לשנת עשרים עשרים ושלוש,
אני מקווה שעיינתם. אני בטוח שעיינתם. חוות הדעת על הדו"חות של הרואה חשבון המבקר היא חלקה. אני אגע בכמה נקודות. אנחנו רואים שהמחזור ההכנסות של החברה הם מעל מאה מיליון שקל.
דובר: אם אתה אומר...
עו"ד נתן לבייב: עמוד חמש, עמוד חמש,
גבריאל סרוסי: עמוד ארבע,
דובר: תגיד את המספר,
רו"ח רונן בשארי: בעמוד ארבע אנחנו רואים את מחזור ההכנסות של החברה, בסדר? אנחנו רואים מאה
ותשע מיליון שמונה מאות, מחזור ההכנסות של החברה לשנת עשרים עשרים ושלוש.
אנחנו רואים שהוא, יש גידול משנת עשרים עשרים ושתיים. גידול קטן אבל החברה 9
עמדה בכל היעדים, עמדה במחזור מעל מאה מיליון שקל, זה החלק המהותי פה. אנחנו רואים את ההוצאות הנהלה וכלליות כארבעה אחוזים מהמחזור. פחות טיפה אפילו.
בסופו של דבר החברה מסיימת ברווח נקי את הדו"ח הכספי של ההכנסות וההוצאות.
אנחנו רואים, בדו"ח הזה אנחנו רואים גם את המאזן. אם אני אלך למאזן בעמוד שלוש אנחנו רואים שהמאזן מסתכם ברכוש שוטף באזור, בסביבות השלושים מיליון שקל. התחייבויות של עשרים ושמונה מיליון שקל. מאזן מאוזן. רואים שהמאזן מאוזן בשלושים ואחד מיליון שקל. אם אנחנו מסתכלים ככה בגדול אז אנחנו רואים שיש פה רואים איזה יחסים פיננסיים. יש פה מנוף פיננסי של רכוש שוטף מול התחייבויות שוטפות שזה נותן איזו אינדיקציה על החוזק של החברה לזמן הקצר ואנחנו שהוא גדול מאחד. אם אנחנו מחלקים את הרכוש השוטף, התחייבויות שוטפות, אנחנו רואים שהיחסים הם יחסים גדולים מאחד, זה אומר שהחברה יציבה לזמן השוטף. עוד כמה נקודות שאפשר לראות פה. אנחנו רואים גידול בפעילות העסקית, כל פעם שואלים אותנו בפעילות העסקית. (מדברים ברקע)
..שתיים בעמוד, עמוד שתיים עשרה, בעמוד חמש עשרה. כן אנחנו רואים את מחזור ההכנסות של מאה ותשע מיליון שקל, מאה ועשר מיליון שקל בערך. זה מתפלג בין ההנדסי כמאה מיליון שקל, ועוד כעשרה מיליון שקל לפעילות העסקית. אנחנו רואים שזה קצת פחות מפי שתיים משנה קודמת, אז אנחנו רואים כבר עלייה. סך הכול הדו"ח כמו שאמרתי, הדו"ח הוא חיובי, הוא רווח נקי לחברה. חוות הדעת חלקה.
שלמה בוזגלו: רגע, רגע, יש יושב ראש.
גבריאל סרוסי: אתם לא רוצים דיון?
רון שגן: כן כן.
שלמה בוזגלו: בבקשה. (מדברים ביחד)
רון שגן: מבחינת מאזן ברור, בסדר. ראיית חשבון נקרא לזה, בסדר. זה עלה גם בפעם הקודמת.
הציגו את האלמנטים שאתם קוראים להם אני מניח פה פעילות עסקית. את הדף באחוזים שנראה מה, אם אנחנו מתפתחים בפעילויות האלה. מה חסר אולי כדי להתפתח אם צריך. האם צריך יותר השקעה נגיד, כדי לעשות פעילות לטווח של חמש שנים או לא. זה שהמחזור הוא מעל מאה מיליון שקלים זה לא הישג כן? זה פשוט זה גודל הפרויקטים של העירייה. זה אינדיקציה טובה לחברה שהיא חברה עסקית פרטית. החברה העירונית היא לא כי העירייה קובעת את הזה. זה חשוב אולי לדו"ח ברמה החשבונאית אבל פחות זה, אבל לי זה היה יותר תורם להבין את הדברים האלה.
יכול להיות למשל, שנלמד מכזה דבר שיש צורך סתם למשל להשקעה גדולה נניח בשנה אחת ודווקא שהפעילות העסקית תהיה במינוס חמישה מיליון, רוצים לבנות ...
עו"ד נתן לבייב: אוי ואבוי. אוי ואבוי לנו.
מלכיאל אלבז: איפה רונן? רונן זה הזמן. (מדברים ביחד)
רו"ח רונן בשארי: אני רוצה להגיד שאני קודם מסכים איתך, בסדר? פעילות עסקית בדרך כלל בשנים
הראשונות זה הצעה. את הפירות קוצרים בשנים הבאות. בגלל זה גם אנחנו רואים את העלייה פה היא עלייה מתונה, שבדרך כלל שאחרי שאנחנו מגיעות לבריק איבן, לנקודת איזון, בדרך כלל זה מתחיל להתהפך ואז רואים את הרווחים מהפעילות עסקית. אני דווקא במקרה הזה מספיק עם רון.
10
גבריאל סרוסי: כן, אבל בוא תציג רגע,
אתי אטיאס: אני רוצה לשאול משהו. רגע אפשר? יש לנו מיקרופון?
רו"ח סדי בן דוד: כן בבקשה.
דובר: דברי
דובר: שומעים אותך. כן אתי בבקשה.
אתי אטיאס: טוב. שמעתי גם מהפגישה איתך, בדיוק אמרתי לשי. רגע, אז אני גם החברה הכלכלית
וגם עירייה איזה צד אני? יש פה ניגוד, התפקיד שלי היה,
רון שגן: עירייה
עו"ד שרון שרוני: נאמנות לעירייה.
דובר: לא לפי החוק.
אתי אטיאס: ברור, ברור. אתה אומר בו נחליט לא להחליט. (מדברים ביחד)
בסוף אני אלמד ואדע הכול. אני כן רוצה לדעת, כי גם המנכ"ל כאן וגם מכובדי רונן בשארי, איך אנחנו כרשות עירונית יכולה לסייע לזרוע הביצוע שלנו ברמת, רמת ביורוקרטיה אצלכם יותר קל, למרות שגם יש, בוא נגיד שאני שומעת שיש מכרזים לצורך העניין שנורא קשה לאנשים בכל להתמודד כי אי אפשר להגיש. שזה גם קיים גם בעירייה אבל זה אנחנו, מסלול אחר שאני חושבת שצריך לטפל בו. הדבר הנוסף זה איך אנחנו כרשות עירונית באמת יכולים, בהקשר אגב למה שרון אמר, כדי לבדוק שהחברה הכלכלית שלנו כזרוע ביצועית תהיה גם בהמשך איזשהו זרוע יזמית בהיבט הזה. זאת אומרת אם זה צורך לאתר נכסים ששוכבים שאפשר לייצר המון כסף, אם זה צורך כמו שדיברנו אולי להביא יזמים שיבנו לנו פה. אנחנו פותחים פה עוד עסקים, זה עבודת בעלות, לא, לא משהו אחר בהיבט שלי. אז אני אשמח לשמוע מכם איך אנחנו יכולים לסייע לכם. אגב גם פה השותף לדרך שלי, הנדסה. אז אפשר גם להשתמש במחזיק התיק כי אנחנו בהחלט נהיה בתפר ביחד וכמובן מי שחולף פה על להכול שזה מהנדס העיר נדב, אז אנחנו נשמח.
גבריאל סרוסי: יש לך את רון ורונן, ...סוף סוף אחרי עשר שנים.
אתי אטיאס: אוקיי תודה, אדוני. אני אשמח לתשובה, תודה.
גבריאל סרוסי: רגע אולי נשאל עוד ואז תענה על כולם באותו, באותה,
אתי אטיאס: לא אני רוצה תשובה עכשיו, לא. אחרי זה,
גבריאל סרוסי: לא, היא רוצה תשובה עכשיו,
עו"ד נתן לבייב: לא אבל אתה לא רושם, רוצה תשובה עכשיו. ותשכח מה, הוא ישכח אחר כך.
שלמה בוזגלו: זה לא שאלות אליו. אני מרגיש שהוא,
אתי אטיאס: כן, הוא מנהל את הישיבה.
דובר: כן, מי הסמיך אותו?
רו"ח רונן בשארי: טוב קודם כל הפעילות העסקית שלנו התפתחה בארבע, חמש שנים האחרונות. אנחנו
מנסים באמת לעשות את כל מה שאפשר באמת, בהתאם לחוק. אנחנו לא יכולים להתחרות בעסקים. אנחנו צריכים למצוא את הממשק שבין הפעילות העסקית, לחברה. אנחנו לא מתחרים בבעלי עסקים. זאת אומרת לא כל עסק אנחנו יכולים לפתוח ולעשות. העסקים שלנו הם בעצם עסקים עם ממשק עירוני.
אתי אטיאס: לממש נכסים.
11
רו"חרונן בשארי: למשל בנושא הנכסים, אז במקרה הזה עכשיו אנחנו בדין ודברים. יש אוטוטו, ההסכם
לניהול נכסים. זה ממש לקראת הסוף, זה לקראת הסכם. זה בנושא הנכסים. אבל למשל נכנסנו בנושא האנרגיה, אז באמת עשינו סולרי, עשינו התייעלות אנרגטית בתאורת רחוב. אנחנו עכשיו, עכשיו אנחנו עושים התייעלות אנרגטית במוסדות חינוך.
טעינת רכבים, שאנחנו עכשיו התחלנו בפיילוט. בעזרת ה' בחודש הבא.
גבריאל סרוסי: כמה.
אייל אולג פבזנר: אחד אחד. רגע שנייה. בקטנה לפרט על הפיילוט של הטענת רכב.
רו"ח רונן בשארי: הטענת רכבים?
אייל אולג פבזנר: איפה? מה מו מי? מה הפיילוט אומר?
רו"ח רונן בשארי: אני חושב שאחרי שהנהלת העיר ישמעו את זה, אנחנו נביא את זה לפה. שהם יביאו את
זה לפה. אני חושב שזה לא.(מדברים ביחד)
גבריאל סרוסי: כולה רוצה כבל חשמל.
רו"ח רונן בשארי: טוב הדו"ח הכספי. רגע השאלות פה הן שאלות מעניינות יפה,
גבריאל סרוסי: לא זה לא העניין זה פעם ראשונה מדברים על ,
רו"ח רונן בשארי: אתה מוזמן לא רק פעם בשנה.
עשרה אחוז, חמש עשרה אחוז, משהו כזה. כן. יש שם,
גבריאל סרוסי: ספרו לנו איך זה גדל בעסקי בחמש אפס תשע שמונה, בעקרונות... חוץ מזה דיברתי על
הארבע מאות אלף שקל האחוז עלה...
רו"ח רונן בשארי: אני אגיד לך, בגדול, אם אנחנו מסתכלים,
אתי אטיאס: יוקר המחיה פוגע בכולם נו מה יהיה?
רו"ח רונן בשארי: וחלק מזה זה תוספות שכר שהן תוך כדי הסכמים . חלק מזה זה הסכם, לא, שהם תוך
כדי הסכם. זה לא חייב להיות ארבע מאות אלף שקל. יש פה שכירויות, שגדלו במדדים, יש פה עלויות. יש פה גידול בעלויות. אם תסתכל מקרוב זה אותו פחות או יותר ביחס שהמחזור גדל גם, זה פחות רלוונטי.
עו"ד נתן לבייב: מה זה? סליחה? רונן? למה הוא לא מדבר?
גבריאל סרוסי: בוא, תכף, הוא רק עונה.
רונן הילף: יש לי שאלה
גבריאל סרוסי: רונן.
רו"ח רונן בשארי: מה?
גבריאל סרוסי: חשוב שההנהלה תענה. תבין את החלק.. אנחנו כל שנה.
דובר: טוב בגדול...
גבריאל סרוסי: רואה חשבון ייתן הקדמה,
רו"ח רונן בשארי: כן אבל הוא. פעם קודמת זה גם קרה לי.
שלמה בוזגלו: רק דקה אני רוצה רגע. אנחנו כל שנה, כל שנה, תכנית הדיון הזה, בוא נעשה את זה
מסודרת. בשביל שבאמת נסיים בזמן סביר. בוא נתחיל להתבטא בצורה מסודרת, מי
שמדבר כולנו מקשיבים, מסיימים ומעלים להצבעה.
גבריאל סרוסי: החברה הכלכלית, שאנחנו מדי שנה מתכנסים בדו"ח ומסבירים שאנחנו רוצים שזה
היה כלכלי. מה הכוונה כלכלי? מעבר לזרוע ביצועית שמעל ל95 מהתקציב. ככה אני רואה את זה פה. אולי אני טועה.
12
אתי אטיאס 90%.
גבריאל סרוסי אני רואה משהו אחר, כי גם הדברים האחרים זה קשור לעירוני. זה לא משהו עכשיו יזמי חדש חיצוני לגמרי כמו הסולרי שזה לא קשור בכלל לעיר. עכשיו שיש לנו באמת מישהו שמחזיק את זה יזמי לגמרי. שבא כמו בתל אביב ויש להם חברות בת ויש להם חניונים וצריך לעשות אולי לנסות להעתיק. אנחנו כל שנה מדברים על זה ואני לא רואה שיש תזוזה רצינית באחוזים בכיוון ולכן צריך שהנהלת העיר תהיה לה איזה דיון קצר בעניין. אולי שאתם תגידו. כל פעם אומרים נעשה, נעשה, נעשה, אבל אין איזה יעד עם לוח זמנים. נגיד שמע, בשנה הזו כך וכך אנחנו רוצים לגדול. מצד שני זה נראה לכאורה קפיצה כאילו כמעט פי שניים, אז בואו נשמע את הפירוט של העסקי.
רו"ח ערן יאראק: תרשה לי לענות לך משהו בכללי, כמישהו שמלווה לא מעט חברות כלכליות גם בעוד
מקומות. עצם העובדה, אל תזלזל בעצם העובדה שהחברה היא זו שמנהלת פרויקטים שאחרת אם הם היו מנוהלים בעירייה יכול להיות שהם היו מנוהלים פחות יעיל. גם הנושא הזה כשלעצמו יש תועלת. גם כלכלית, וגם חיצונית,
גבריאל סרוסי: אני לא מזלזל אבל היו דיונים שאתה לא נכחת בהם.
רו"ח ערן יאראק: לא, בסדר.
גבריאל סרוסי: שזה היה הפוך, והיינו צריכים לעשות משא ומתן כדי להוריד את האחוז תקורה וראינו
שאל מול הזרועות שאל מול האופציות האחרות שיש לעיר כדי לבצע פעילויות עירוניות ראינו שזה לא כלכלי ואז עשינו, שי בא והוריד ועשינו משא ומתן דיונים שאתה לא היית לפני חודש, חודשים.
רו"ח ערן יאראק: לא מכיר את הדיון הזה אם הייתי שם יכול להיות שהייתי,
גבריאל סרוסי: לא משנה, אבל שתבין שזה כמו,
רו"ח ערן יאראק: אז לשאלתך הספציפית, מתוך תשעה מיליון שמונה מאות אני מדבר על הדברים
הגדולים. אז 4,2 זה באמת התאורת רחוב
גבריאל סרוסי: אז זה העירייה.
רו"ח ערן יאראק: 2,3 זה עין הים
גבריאל סרוסי: העירייה עוד פעם,
רו"ח ערן יאראק: ו1,8 זה
גבריאל סרוסי: זה יזמות.
רו"ח ערן יאראק: זה מתחם פרטי. כל השאר זה הרבה מאוד דברים שביחד הם,
גבריאל סרוסי: אז איך אתה מראה גידול עסקי? זה לא עסקי. סליחה? למה להגדיר את זה עסקי אם
זה עירוני. העירייה אמרה תעשה, אתם עושים. זה לא עסקי.
רו"ח ערן יאראק: בוא, אז בוא שנייה נבצע את הריטואל השנתי שלך. בסדר? אם אתה שואל,
גבריאל סרוסי: חבל שזה ריטואל, ולא, וכל שנה אני,
שי ארנט כהן: כנראה צריך לענות על זה,
גבריאל סרוסי: אתה אומר זה לא משתנה ויאללה השאלה,
שי ארנט כהן: זה משתנה אבל כל שנה אתה אומר לא רואה את זה משתנה. החברה הכלכלית
מוגבלת על פי חוק לעסוק רק בנושאים שמותר לעירייה לעסוק בהם. חברה כלכלית לא יכולה, גם אם נורא רוצה לעשות יזמויות חיצוניות שאינן קשורות לעירייה. אסור להתחרות עם בתי קפה ולא מלונות ולא שום פעילות עסקית חיצונית. אסור לי 13
להתחרות בה. כך על פי הוראות משרדהפנים, כל על פי הרשות להגבלים עסקיים ומשרד האוצר. בתוך הפעילות העירונית, אנחנו מגדילים את הפעילות העסקית שלנו כדוגמא: תאורת רחוב. אתה יכול לקבל, אתה יכול לא לקבל אבל זה שם, בתוך הנתונים. לדוגמא, מוסדות חינוך. אפשר לקבל או לא לקבל. אני שם את העובדות, זה מה שמותר לנו לעשות. פעילות על נכסי העירייה, תאורת רחוב זה על נכסי העירייה, סולרי זה רק נכסי העירייה, אסור לי אחרת. אוקי? עוד פעילויות שאנחנו עושים או אם נעשה הגירה בקרוב אני מקווה בחשמל. זה רק על נכסי העירייה.
גבריאל סרוסי: אתה יכול לתת לי הפילוח סתם דוגמא לצורך העניין.
שי ארנט כהן: לא ,אבל רגע לא.
גבריאל סרוסי: הנושאים האלה שאתה מדבר בתל אביב.
שי ארנט כהן: לא, אין לי מושג מה קורה בתל אביב. אני יכול לברר לך אם אתה רוצה.
גבריאל סרוסי לא חשוב שנלמד מהם?
שי ארנט כהן: אני רק רוצה דבר אחד.
גבריאל סרוסי: לא חשוב שנלמד מהם?
אתי אטיאס: לא, תל אביב זאת מדינה.
שי ארנט כהן: אני רק רוצה דבר אחד. אני מבקש מרונן כאן לרשום את דבריי, כי אני צריך כנראה
להקריא אותם שוב בשנה הבאה.
גבריאל סרוסי: יש פרוטוקול, יש פרוטוקול. אתה לא צריך.
שי ארנט כהן: פרוטוקול. תודה. הרבה יותר נוח.
גבריאל סרוסי: במיקרופון זה נרשם, ברור.
שי ארנט כהן: הרבה יותר נוח ויעיל.
גבריאל סרוסי: ברור.
שי ארנט כהן: אנחנו מראים גידול מאוד משמעותי מדי שנה. הבירור 12 והבירור 13 בדו"חות
הכספיים מופיעים לפי בקשה שלך ושל המועצה. לכן עשינו את ההפרדה, כדי להראות לכם. עכשיו אם ההפרדה הזאת גם לא מספיק טובה ואתם רוצים רזולוציה יותר עמוקה, נעשה גם את זה. מה שאתם מבקשים. אבל לא לפסול את מה שקורה כאן, על סמך איזשהו חוסר הבנה של מה מותר ומה אסור לחברה כלכלית לעשות.
גבריאל סרוסי: איך אנחנו מרוויחים דיבידנדים לטובת העיר מפעילות נוספת של החברה הכלכלית, גם
אם תתקדם ביעדים, בצעדים קטנים? אבל איך עושים את זה?
שי ארנט כהן: מכיוון שאני לא,
גבריאל סרוסי: אני לא מרגיש.
שי ארנט כהן: גם על זה אני עניתי בשנה שעברה, בגלל שאני לא יכול לפרט את זה כאן,
גבריאל סרוסי: טוב. את שלי אמרתי. תשאל את אלי לגבי...
שי ארנט כהן: על פי יועצים משפטיים ורואה חשבון. רק רגע שנייה אחת. תבקש בבקשה
מהדירקטוריון את התשובה הזו והדירקטוריון ייתן לך את התשובה.
שלמה בוזגלו: שי, תן לי דקה בבקשה.
גבריאל סרוסי: הוא הנחה לא לפרוץ את ה,
שלמה בוזגלו: גבריאל אני חושב שהשאלות שלך הן שאלות ענייניות אבל בטח אי אפשר לפרק אותן
פה עכשיו. אפשר באמת לזמן דיון נפרד עם,
14
גבריאל סרוסי כל שנה אותו דבר.
שלמה בוזגלו: לא, אני גם יכו להגיד לך שבאמת שי, זה כל שנה עולה. שנייה. כל שנה שזה עולה.
הדו"ח של החברה הכלכלית מגיע השאלה הזאתי עולה.
גבריאל סרוסי: נכון.
שלמה בוזגלו: ושוכחים אותה שנה.
עו"ד נתן לבייב: תזמינו אותו לפני הכנת הדו"ח.
שי ארנט כהן: הנהלת העיר, אין לה מה להגיד על זה? לא הבנתי. (מדברים ביחד)
שלמה בוזגלו: דקה תן לי לסיים. שי תן לי לסיים.
גבריאל סרוסי: שי די, זה לא אישי.
שי ארנט כהן: ברור לי שלא. אני מסכים איתך באהבה.
שלמה בוזגלו: תן לי לסיים את המשפט.
שי ארנט כהן: אני מסכים איתך באהבה. דירקטוריון זה הכתובת.
שלמה בוזגלו: גבריאל אני.
שי ארנט כהן: לשאלה הספציפית שדיברתי,
שלמה בוזגלו: אבל אני אומר לך עוד פעם, זה עולה כל שנה, זה עולה כל שנה, זה עולה גם בישיבות
של הדירקטוריון ואף אחד, אף אחד, מכל אלה שגם מעלים את השאלות. אף אחד לא הביא איזה דוגמא לאיזה יוזמה עסקית שחברה כלכלית יכולה לעשות.
גבריאל סרוסי: כי כשלא יודעים מה קורה בתל אביב,
אינג' נדב הדר: שלמה נאמר ששי יכנס,
שלמה בוזגלו: שנייה,
אינג' נדב הדר: ששי יכנס ישיבה,
שלמה בוזגלו: שנייה. דקה.
אינג' נדב הדר: ויסביר לנו את העניין אולי.. כיוון, סליחה.
שלמה בוזגלו: דקה דקה.(מדברים ביחד)
שלמה בוזגלו: דיברנו על זה גם בישיבת דירקטוריון והאפשרויות של החברה לפתח יזמות היא
מוגבלת.
אתי אטיאס: מי נתן לחברה?
שלמה בוזגלו: אבל מצד שני אנחנו כולנו באים ואומרים, תעשו, תעשו, תעשו. ואף אחד לא בא ואומר
וואלה, אם כל כך אפשר לעשות בוא ניתן דוגמא לשי שהוא ילך ויטפל בזה. אבל כדי,
גבריאל סרוסי: יש בבת ים, יש בתל אביב, בואו נלך לראות.
שלמה בוזגלו: יגיד לך פה. גם הזה, אבל זה לא העניין.
גבריאל סרוסי: בואו נלך לראות.
שלמה בוזגלו: אני מציע, הדיון הזה הוא מקצועי. הוא דיון חשוב. אני אומר, שי קח על עצמך לעשות
הזמנה של הנהלה. מי שירצה יבוא.
אתי אטיאס: לזמן.
שי ארנט כהן: טוב.
שלמה בוזגלו: לשמוע, להשמיע. ושם נוכל לקבל ,
גבריאל סרוסי: אני תולה תקוות ברונן הירש אני מתפלל על זה. מעכשיו אני מתפלל על רונן, רונן.
אורן צור: שלמה יש לי שאלת תם. יכול להיות שלא זה, יש פה איזה עניין של פרויקטים הנדסיים.
15
יש מבחינת יעילות, שואל אם החברה הזאת מביאה לנו תועלת כלכלית שווה, להוציא את זה החוצה ולא למכרז אחר? יש לנו איזה בקר לדבר הזה?
עו"ד נתן לבייב: זה גם לא לדיון הזה פה.
שי ארנט כהן: זה גם לא שאלה אלי. אבל כדי לבצע, צריך לתת נתוני השוואה. (מדברים ביחד)
גבריאל סרוסי: לא. אתה, צריך לשאול אותך שאתה מאשר לו. כמו הפרויקט הקודם שעשינו ,
עו"ד נתן לבייב: תסביר להם בשני מילים כמו שהסברת לסופר, הסופר שהיה פה.
גבריאל סרוסי: הוא עושה את התפקיד שלו. זה עניין שהוא חייב.
רו"ח סדי בן דוד: אני חושב שהדו"ח כאן הוא לעיון ולא לזה, אז בואו נצביע.
שלמה בוזגלו: חברה, חברה.
עו"ד אלי בוסקילה: סדי, סדי, אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה להגיד משהו.
מירב ינקלביץ: זה מה שעיינתם.
עו"ד אלי בוסקילה: בגדול כשרואים את הנתונים של המאזן, רק על פי הנתונים של המאזן אנחנו ורואים
שהחברה הזאת עולה וגודלת. ככל שהמחזוריות של המאזן עולה, זאת אומרת זה מראה על עסק בריא ועל עסק עובד ועל עסק שהוא משתפר ועומד ביעדים של עצ,מו.
גבריאל סרוסי: איזה יעדים? רגע, רגע, רגע, איזה יעדים? איזה יעדים? תראה לי את היעדים איפה
היעדים האלו? מה היעדים של 23 ?
עו"ד אלי בוסקילה: רק שנייה. כרגע. כרגע כשאני מסתכל
גבריאל סרוסי: יש יעדים? מה?(מדברים ביחד)
שי ארנט כהן: ...יש תקציב, יש יעד.
עו"ד אלי בוסקילה: מבחינה מספרית. הגעה ליעד של 109 מיליון שקל
גבריאל סרוסי: זה העירייה מעבירה פרויקטים, זה לא יזמות.
עו"ד אלי בוסקילה: לא משנה,
דובר: העירייה מעבירה אבל.
גבריאל סרוסי: העירייה עכשיו לא מכסה לי הוא לא מעביר לו. אתה לא מבין איך זה עובד?
רו"ח סדי בן דוד: אבל גבריאל העירייה,
גבריאל סרוסי: זה לא צמיחה אמתית.
עו"ד אלי בוסקילה: אם היה 106, ואם בשנה קודמת היה 80, ואם בשנה קודמת היה 75, זאת אומרת ככל
שעולה היעדים, זאת אומרת לא רק שזה רווחי, שים לב שהחברה מממנת את עצמה.
מממנת את הפעילות שלה,
גבריאל סרוסי: נו?
עו"ד אלי בוסקילה: ובסופו של דבר נשאר לך רווח.
גבריאל סרוסי: איזה שטויות.
עו"ד אלי בוסקילה: שזה הדיבידנד של החברה, של העירייה.
גבריאל סרוסי: אתה צוחק עליי? זה פלאג נמבר. מה אתה צוחק עליי?
עו"ד אלי בוסקילה: אם, אם, אני אתן לך דוגמה. אם בעירייה הולך לך בלוק של 60 מיליון והעירייה זה
היה עולה 70 מיליון. בגלל היכולת היעילה שלהם והאפקטיבית שלהם והקצרה שלכם הקטע לקצר הליכים זה עולה לך הרבה פחות.
גבריאל סרוסי: בדיוק הפוך. עלית בשלושה מיליון במכירות
עו"ד אלי בוסקילה: לא, מה פתאום.
16
גבריאל סרוסי ונשארת אותו רווח. בוא תסביר לי איך?
עו"ד אלי בוסקילה: מה פתאום.
גבריאל סרוסי: תראה. שלושה מיליון במכירות עליה.
שלמה בוזגלו: אבל גבריאל.
גבריאל סרוסי: אותה תקורות. נגיד עלו ב-400,000 תקורות באותו רווח. הרי המספר הזה זה מספר
פוקס נקרא. יכול להיות גם מינוס בשנייה. בהינדוס של , תשאל את הרואה חשבון.
שלמה בוזגלו: אבל גבריאל ,
גבריאל סרוסי: בשנייה זה יכול להיות מינוס 200.
רו"ח סדי בן דוד טוב גבריאל .
גבריאל סרוסי: לא משנה נו,
רו"ח סדי בן דוד: בוא נעלה להצבעה. (מדברים ברקע) העירייה זה השירותים שהיא מבקשת מהחברה.
גבריאל סרוסי אתה צודק.
רו"ח סדי בן דוד: ולפי, אני לא מבין, אבל מה שאומר לך פה,
גבריאל סרוסי: מה ששי אומר נכון. פשוט צריכים לדבר עם הדירקטוריון, זה הדירקטוריון.
עו"ד שרון שרוני: לא, צריך לאשר.
נעמי שוחט: לא צריך להצביע.
מירב ינקלביץ: צריך לאשר שעיינו בדו"חות.
דובר: עיינו.
מלכיאל אלבז: פה אחד?
דובר: פה אחד.
מירב ינקלביץ: בבקשה תאשרו, שקט בבקשה.
רו"ח סדי בן דוד: רונן.
גבריאל סרוסי: רגע, רגע. חכה רגע.
דובר: אבל אני אסתכל מחר.
גבריאל סרוסי: מה זה עיינתם מה זה פה?
החלטה מס' 45: המועצה מחליטה לאשר עיון בדוח הכספי לשנת 2023 מאת החברה הכלכלית לחדרה
בע"מ.
אושר פה אחד.
עו"ד נתן לבייב עזב את אולם הישיבות.
ב. דוח כספי לשנת 2023 – נ.ח.ל חדרה– נחלים חברה לתיירות בע"מ.
רו"ח סדי בן דוד: המועצה מתבקשת לאשר עיון בדו"ח כספי של 23 ... ראה ערך נחלים חברה לתיירות
בע"מ.
רון שגן: סדי, סדי, הוא צריך כמו שהוא הציג.
רו"ח סדי בן דוד: זה לא יגמר.
17
אתי אטיאס: לא, הוא צריך להציג את זה. (מדברים ביחד) רון תציל את האירוע. צריך להציל את זה.
רו"ח רונן בשארי: החברה העירונית אחות שלנו. החברה הכלכלית נותנת לה שירותי ניהול אז,
דובר: פה בכלל ...
רו"ח רונן בשארי: אני אתן לך את זה באחוזים אז תעריך אותנו,
גבריאל סרוסי: אבל אתה גם שם אתה אומר.
רו"ח רונן בשארי: חוות הדעת היא חוות דעתך, העיקר שזה מה שאתה חושב בסדר? אם אנחנו רואים
שבשנה קודמת היה בסדר ואנחנו רואים שהשנה אנחנו ברווח ממש הפכנו, צמצמנו כל מיני דברים שיכלנו לצמצם. ניסינו לתת קצת סדר, פעילות במה שאפשר. אנחנו רואים אם אני מסתכל ככה בגדול אנחנו רואים ש,
גבריאל סרוסי: כמה עובדים יש בחברה?
רו"ח רונן בשארי: נכון להיום יש שני עובדים.
דובר: שניים.
גבריאל סרוסי: שניים?
רו"ח רונן בשארי: שניים וחצי.
גבריאל סרוסי: ובהנהלה בכלליות?
רו"ח רונן בשארי: אנחנו רואים, (מדברים ביחד) אנחנו רואים שהמאזן כמו שאמרתי זה כ-680,000 ,₪
רווח והפסד, מחזור החברה כשלושה מיליון שקל. אין הרבה מה להוסיף. אם אני אסתכל מול שנה קודמת אנחנו רואים שאמרתי, שהחברה בסוף סיימה ברווח של 250,000 שקל, מהותי. זהו. חברה, אין בה הרבה פעילות. נכון להיום שני עובדים. יש שני עובדים בחברה.
רון שגן: כן, אבל צריך רגע להגיד מה מצב הזה. אתה יודע הצוות פה של החברה הכלכלית פה
הצוות שמתפעל את נחלים עד כדי העובדת של האינר בוקס. אם תסתכלו במאזן זה בערך 75-80% מהדברים והיתר זה כל מיני זנבות שבכלל לא צריכים להיות שם כמו הפיקוד של הישיבה הזאת. זה חברת נחלים.
נעמי שוחט: זה כבר לא. (מדברים ביחד) לאט לאט...
גבריאל סרוסי: זה לא תיירותי זה לא תיירותי.
רו"ח רונן בשארי: הטיפ שאתה נתת אנחנו הורדנו אותנו לשטח.
רון שגן: אני חושב שהאתגר האמיתי של החברה , לא בטוח שהיא
גבריאל מסרוסי: האגרה שנתית לרשם החברות על ...
רו"ח סדי בן דוד: בואו נתקדם חברה. הצבעה, הגענו בדו"ח, (מדברים ביחד)
עו"ד שרון שרוני: רון, רון מדבר.
דובר: למה 2200?
רון שגן האתגר האמיתי בסוף הוא להחליט מה תחומי התוכן שעושה נחלים. מה החברה הכלכלית. אולי הם באובר קצת מתחרות ואז זה פותר לך את הבעיה של יעילות, מי יותר טוב או לא או הפרדה. זו שאלה להנהלת העיר. מין הסתם. זה הטיפול.
זיוה הימברג: רון זה מהות לגמרי שונה. היות וחברת נחלים הייתה חברה בבעיה וחשבנו שלא נכון
בשלב הזה להכניס מנכ"ל להכניס בה משאבים. בקשנו באופן זמני ועשינו הסכם שהחק"ל ייקח על עצמו את הפעילות הקיימת וכבר השנה ב-2024 הרחיבו כי השנה חברת נחלים בשוק קודם כל נורא, נורא גדול. המצוק בחוף הים. יש יותר פעילות ב-
18
2024, יותר, השאיפה בסופו של דבר היא להרחיב את פעילותה של נחלים באופן עצמאי ולעסוק במטרה שלשמה החברה הוקמה. החק"ל עוזרים לנו לשקם את החברה. זה המטרה, להצמיח אותה והיא תעבור להיות עצמאית. המטרות שלה שונות לגמרי ואנחנו שם ובסופו של דבר תתקבל החלטה לאיזה כיוונים נוספים היא תפעל. זה הסטטוס ולחק"ל נותר לי רק להגיד תודה רבה על העזרה המאוד משמעותית שהם נותנים.
רון שגן: כן, חד משמעית עזרה.
זיוה הימברג: זהו, בהחלט.
רו"ח סדי בן דוד: ... את הצבעה.
מקליט: לא רגע אבל דבר רגע למיקרופון.
גבריאל סרוסי: סדי.
גבריאל סרוסי: רק זיוה, נאמר לפרוטוקול שאחוז הנהלה בקריות קפץ פי שניים מ14.8 ל29,4 זה לא
בריא בעליל.
רון שגן: במה. בנחלים?
דובר: כן.
דובר: 29.4 זה פיקציה (מדברים ביחד)
שי ארנט כהן: בתשובה למה שאמרת, זה נכון אתה צודק לגמרי ב-23, בתחילת 23 היו הוצאות הנהלה
בקרב, שהחברה עוד לא הייתה אצלנו. היו הוצאות הנהלה וכלליות בעקבות איזשהם הלכתם משפטיים שנכפו על החברה. התוצאה היא כפי שאתה רואה. ב-24 המצב שונה לחלוטין.
זיוה הימברג: זה לא יהיה. זה ירד. תודה רבה.
רו"ח סדי בן דוד: ההצבעה לעיון הדו"ח, בבקשה הצביעו כולם.
החלטה מס' 55: המועצה מחליטה לאשר עיון בדוח הכספי לשנת 2023 מאתנ.ח.ל חדרה – נחלים חברה
לתיירות בע"מ.
אושר פה אחד.
ג. הארכת תוקף הסכם דיור ציבורי - מי חדרה בע"מ.
רו"ח סדי בן דוד: הארכת תוקף ציבורי, הארכת תוקף הסכם ניהול ציבורי, לחדרה.
שי ארנט כהן: תודה רבה, הרבה בריאות לכולם.
גבריאל סרוסי: תודה חברים. בסוף נפגש לך תדע.
דובר: לפני שנה הבאה. (מדברים ביחד)
נעמי שוחט: אני אסביר לכם. בשנת 2014 כתבנו במקור הסכם עם מי חדרה. הקמנו קרן לטיפול
בצנרת בבתים משותפים באזורים של רווחה ואנחנו רוצים להאריך את ההסכם.
ההסכם בכללותו אומר שאנחנו נכנסים לחצרות של בתים פרטיים במקומות ממש, ממש של רווחה על פי המלצת אגף הרווחה. ואנחנו יחד עם מי חדרה, יחד עם חלק מהתושבים שיכולים לתת שקל 90 משקמים להם את הצנרת במתחם, בחצרות של 19
הבתים או משהו כזה על מנת למנוע נזילות, להקטין להם את חשבונות המים וזה עובד יפה.
רומן גישר: יפה מאוד.
נעמי שוחט: עובדים עם רשות המים, זה בהתאם להנחיות רשות המים.
גבריאל סרוסי: מה היה השנה במימוש? מה היה המימוש של הפרויקט בשנת 2023- 2024?
נעמי שוחט אני לא יודעת להגיד לך. זה מלא. כל פעם שה בניינים אחרים.
זיוה הימברג: 10 שנים שהפרויקט הזה רץ
גבריאל סרוסי: כן?
זיוה הימברג: ההשקעה של העירייה ושל מי חדרה הייתה ב-10 שנים הייתה מיליון שקל
גבריאל סרוסי: מה זה?
רומן גישר: זה ב-10 שנים, עוד פעם
נעמי שוחט: אני אסביר לכם איך זה עובד.
אייל אולג פבזנר: אבל כמה כסף יש לתת
זיוה הימברג: שנייה, שנייה.
אייל אולג פבזנר: כמה הושקע?
נעמי שוחט: צינורות בתור החצר הפרטי של הבניין המשותף
עו"ד שרון שרוני: אין צנרת.
זיוה הימברג: מה שאני רוצה להסביר לכם
דובר: השאלה למה. להצליח...
זיוה הימברג: לא שנייה, אני אסביר לכם איך זה עובד. מי חדרה, יש מקומות אני אתן לכם דוגמא פה
בשיכון אלרם הייתה נזילה מאוד, מאוד גדולה. תושבים עניים שילמו מים 500-600 שקלים בודדים, לא סביר. מי חדרה מאתרים את הנזילות בשכונות המוחלשות, נעשה תהליך קהילתי עם כל הדיירים. עושים תהליך של חישוב זכאות, לוקחים דייר ,דייר הכנסות שלו. למשל אם נזק של החלפת תשתיות עולה בבניין 100,000 שקלים. לוקחים את ה- 100,000 שקלים מחלקים במספר הדיירים ולוקחים מכל הדיירים אישורי הכנסות. מקומות שיש דירות עמידר, עמידר משלמת מלא את החלק היחסי. מקומות שיש בעלי דירה ואנשים שוכרים, בעל הדירה משלם עליהם. איפה נכנס הסבסוד 50% ?
עירייה 50% מי חדרה? מקומות שזה דירתם והם גרים שם ואין להם יכולת כלכלית שהיכולת הכלכלית נבחנת בתבחינים של הרווחה. ולכן זה יכול להיות שבניין אחד החלפת צנרת תעלה 50,000 שקלים שתתחלק בין כל הדיירים עם התפריט שאמרתי ובניין אחד 30, בניין אחד 70, שורה תחתונה
רונן הילף: התבחין הוא אישי?
נעמי שוחט: אישי , אישי.
נעמי שוחט: שורה תחתונה אישי, אישי לפי ההכנסות.
לירון עמר: זה נבחן על פי ההנחה בארנונה? או שזה?
נעמי שוחט: כן, על פי הנחה בארנונה.
לירון עמר: אז זה לא רווחה.
זיוה הימנבגר: כמו, תבחינים של הרווחה, עובדת ברווחה שעוסקת בכספים. לוקחת את ההכנסה פר
20
משפחה, מחלקת לנפש. ממש תבחינים של רווחה. וזה הנוהל המאושר בעירייה ואני חייבת להגיד שבאמת באמת זה זכות גדולה, כי זה אנשים וזה בניינים מאוד מוחלשים שאין שום סיכוי שבעולם.
גבריאל סרוסי: בכבוד.
נעמי שוחט: הם אנשים סורבייבור, שהם יחליפו את התשתיות הפרטיות שלהם.
לירון עמר: כן כן, היה שם פרויקט ...
נעמי שוחט: וזה ממש אמירה עירונית מאוד משמעותית.
לירון עמר: היה עכשיו פרויקט בבן צבי 18 שזה משהו שהיה שם הצלה בבניין ולכל הזה
דובר: יפה כל הכבוד.
דוברת: יפה מאוד.
לירון עמר: בבן צבי 18 היה עכשיו מקרה בבן צבי 18 זו הייתה הצלה, משהו ממש
אייל אולג פבזנר: לא, לא. זה מבורך מאוד. השאלה שלי היא אחרת, מה גובה הקרן השנתית וכמה
מתוכה אנחנו מנצלים באמת בשביל לסייע לאותה אוכלוסייה?
גבריאל סרוסי: שאלה במקום
אייל אולג פבזנר: זה השאלה הכי מהותית.
רונן הילף: עוד שאלה.
דובר: אפילו לא מספיק.
גבריאל סרוסי: אל תהרוס, תן לי עוד אל תהרוס.
רונן הילף: רגע עוד שאלה אם אפשר. וגם מי מחליט האם יש בכלל הבנה של מספר. איפה המספר
עומד בין הצרכים לבין הביצוע. כלומר אם הצורך הוא ב-9 מיליון והשימוש הוא ב, אני בסתם נותן את זה כדוגמא,
נעמי שוחט: מי שקובע את הקצב זה מי חדרה.
רונן הילף: לא, לא, זה לא מה ששאלתי.
נעמי שוחט: לא אני אומרת. ברגע שמי חדרה באים עם הצורך אנחנו,
רונן הילף: אין בעיה. השאלה,
נעמי שוחט: אנחנו מגיעים לטבלה בהתאם.
רונן הילף: אני, מה שאני שואל סך הכול, אם יש מדד לא של מי חדרה. אם יש למי חדרה מדד
לבוא ולהגיד בתוך הסיפור הזה מספרים, איפה הדברים עומדים כדי שהנהלת העיר גם תחשוב איך היא מבטלת את הנושא הזה. הדירקטוריון של הנהלת העיר,
זיוה הימברג: אני לא . אני שנייה רגע.
רונן הילף: רגע ,רגע. שנייה, שנייה, דקה.
זיוה הימברג: אני אשלים לכם את המידע בכמה רמות באמצעות מירב. רמה אחת, נדווח לכם כמה
מיזמים כאלה היו במהלך כל חוזה ההתקשרות ומה הייתה עלותם ומה הייתה
השתתפות הרשות ומי חדרה, אוקי? ולהתייחסותך, לשאלתך הנוספת אני אבקש משי
לקבל נתון האם ידוע לו כמה מתחמים נוספים יש בצפי לפי האבחון הקיים שלהם.
אני, מירב, תדאגי להזכיר לי שאנחנו נדאג למידע הזה. שאלות מאוד חשובות
רונן הילף: איך זה נכון, בואי נאמר עוד שאלה קטנה.
עו"ד אלי בוסקילה: אני רוצה לחדד ולהעיר את עיניהם. זה התחיל בזמנו לפני 10 שנים בזמנו של צביקה
בשכונת אלי כהן.
21
זיוה הימברג אבל הם לא עשו,
עו"ד אלי בוסקילה: רק שנייה. אני רוצה להגיד משהו.
זיוה הימברג: זה התחיל באלי כהן, אני הגעתי עם צביקה למקום. התושבים אמרו לא מאמינים לכם
כעיר. לא הסכימו לתת לי אישורי הכנסות. רק אחרי שהלכנו לאלרם, לפאר ,לשכונות אחרות, הם ראו שזה עובד הם נכנסו. היה להם כל כך אי אמון ברשות, שהם לא הסכימו להשתתף בתהליך.
עו"ד אלי בוסקילה: בדרך כלל, בדרך כלל, זיוה השאלה היא, בדרך כלל, בדרך כלל המדד שלהתחלת
פעילות בא על ידי פיצוצים שמתרחשים ויש עלויות גבוהות מאוד למים שהם משלמים דיירים ואז הם לא יכולים לעמוד בזה. יש מה שנקרא וויכוח ואז מי חדרה באמת נכנס לתמונה והוא התחיל לתת
זיוה הימברג: מי חדרה ,
גבריאל סרוסי: תתחיל לעבוד. מה שצריך אני איתך.
עו"ד יניב דרי: רק לשים את זה. הקרן במקור הייתה מיליון, אז אם אנחנו,
אייל אולג פבזנר: מיליון בשנה אני לא,
זיוה הימברג: סך הכול.
עו"ד יניב דרי: אז תשימו לב אם הגעתי למיליון ואנחנו רק מאריכים תוקף, אז צריך אולי בנספח
להוסיף את הסכום.
זיוה הימברג: לדעתי לא הגענו למיליון. אנחנו, אני אתייחס.
עו"ד יניב דרי: לא, כי אנחנו מאשרים את הנספח. בנספח אין הגדלת הסכום.
זיוה הימברג: אז אני אבדוק את זה.
עו"ד יניב דרי: חבל.
זיוה הימברג: נבדוק את הסיפור שם. בהחלט נבדוק, תודה.
רו"ח סדי בן דוד: מי בעד הארכת ההתקשרות עם מי חדרה? הצבעה.
גבריאל סרוסי: כולם, לירון למה אתה לא מצביע? אמרת בן צבי. לא אמרת מתנגדים. סתם, אין על
המחנה.
לירון עמר: אנחנו עדיין בדיונים.
החלטה מס' 65: כהמשך לפרויקט משותף שהחל בשנת 2014 בין עיריית חדרה לתאגיד מי חדרה בע"מ
בדבר הקמת קרן משותפת לביצוע החלפת צנרת מים וביוב בתחום רשת המים בבנייני הדיור הציבורי בחדרה, מחליטה המועצה לאשר הארכת ההתקשרות ב- 24 חודשים עד ליום 31/12/25, בהתאם להסכם המקורי מיום 13/3/14.
אושר פה אחד
בועז ביטון ועו"ד אלי בוסקילה עזבו את אולם הישיבות.
22
ד. ביטול חלק מהפקעה בגוש 10041 (ח"ח238 עפ"י תכנית חד 780.)
רו"ח סדי בן דוד ביטול חלק מההפקעה, ביטול של סעיף 10041. חברים, ...צביקה הררי לשכה משפטית מיום ראשון לשביעי 24 המצורף בזה. ובהתאם לחוות דעת מיום 9.7.24. מעורך דין הראלי...מחלקת... מבקשת המועצה לאשר ביטול חלק מההפקעה על פי סעיף 14, לפי סעיף 7 ו-5 בגוש 10041 ח"ח238 עפ"י תכנית חד 780. נדב, בבקשה הסברים
אינג' נדב הדר: אוקי, טוב קודם כל נגיד שאנחנו למעשה. ערב טוב. אנחנו פה בעצם באיזשהו אירוע
טכני. אני מיד אסביר אותו, אבל למעשה זה איזשהו שלב אחרון באיזשהו אירוע תכנוני שיתבצע פה בוועדה וכמה מילים על העניין הזה. אז למעשה אנחנו מדברים על חלקה שלמעשה הייתה בייעוד של שב"צ. שטח למבנה ציבור. אני מדבר על אירוע שהיה לפני עשרות שנים והעיריה למעשה עשתה שינוי לכל החלקה הזאת. זה נמצא, הסתכלתי על זה קודם, אני. הסתכלתי על זה במשרד. לא זוכר את הכתובת המדויקת.
אם תרצי אני אבדוק את זה עוד רגע. בכל אופן היה לנו פה איזשהו ייעוד של שב"צ חלקה של משהו כמו 2 דונם. ב-2005 נעשה שינוי ייעוד. העירייה רצתה להפוך חלק מהשטח לשצ"פ משהו כמו 3/4 מהשטח לשצ"פ ולהשאיר פחות או יותר רבע למבנה ציבור. הבעלים המקוריים התנגדו. רוב ההתנגדות שלהם נדחתה אבל כן ניתן להם חלק מהשטח בחזרה. אותו שטח שיועד למבנה ציבור חזר אליהם והם עשו תוכנית.
שנים לאחר מכן עשו תוכנית והפכו את אותו שטח משטח למבנה ציבור, חזרה למגורים. עכשיו מאחר והשטח הזה חזר למגורים נדרש לבטל את ההפקעה. ואז השטח חוזר אליהם דה פקטו והם יוכלו לעשות מה שהם רוצים. אז כמו שאמרתי, כל הפרוצדורה הזאת עברה גם דרך הועדה לתיקון ובנייה. למעשה, החלק שניתן להם היה במסגרת הליך התנגדויות ולכן מה שנדרש מאיתנו כרגע זה בעצם לאשר את המעבר.
הם מקבלים חזרה, מעבר למגורים. הם מקבלים חלקה של 240 מטר חזרה אליהם לבנייה.
רומן גישר: כמה יש כאלה עוד? אתה יודע פחות או יותר, בעיר חדרה? מקרים כאלה תאורתית
יכולים להיות?
גבריאל סרוסי: רק כשבית משפט מכריח אותנו אנחנו בדיוק ככה נראה לי.
אינג' נדב הדר: האמת רומן קשה לנו מאוד לדעת את זה, יכול להיות שברגע שנסיים לבנות את כל
מערכת ה- GIS נוכל לעשות איזשהו ריטואל
רומן גישר: אז יש איזשהו שלא משתמשים בזה, 30 שנה או 25 שנה. אם אין מימוש, אז מחזירים
את זה.
אינג' נדב הדר: בגדול רוב פסקי הדין, אני חושב שהייתה פה הנחה, שרון אולי תוכל להקריא את זה.
קרסטיק או משהו כזה. על חלקה שהחזיקו אותי 30 שנה ולא עשו איתה כלום, אז זה באמת לא הכי נכון לעשות את זה. מצד שני ה-תקרא לזה הזמן של העיריה לא בדיוק הזמן של האנשים הפרטיים ולוקח לנו הרבה זמן לממש. בוודאי היום שאנחנו צריכים לבנות הרבה יותר, ויש מחסור בשטחי ציבור, אז המדינה לא משחררת כל כך מהר את השטחים האלה. אני מקווה שעוד מעט, ברגע שנשלים את הפרוגרמה לשטחי ציבור אנחנו נוכל לדייק ולייעד כל שטח ויהיה לנו יותר קל להגן.
23
רומן גישר מתי זה יהיה?
דובר: איפה זה עומד?
אינג' נדב הדר: אנחנו אמורים לסיים את הפרוגרמה הזאת תוך מספר שבועות. אם תרצו אנחנו נציג
אותה פה, ואז נבין. יש הרבה שטחים שאנחנו באמת לא איפה הם, לא יודעים אם יש לנו מה לעשות איתם. כמובן שהדבר הזה אמור גם להסתנכרן עם סקר הנכסים שאנחנו אמורים לעשות. (מדברים ביחד)
רומן גישר: ...שטויות כאלה. תביא דיון .
אמירה משה: יש גם יזמות של החברה הכלכלית.
אינג' נדב הדר: בכל אופן אני אומר באירוע הזה
אמירה משה: החברה הכלכלית תעשה איתה משהו
אינג' נדב הדר: שינוי ייעוד. אנחנו למעשה עכשיו רק מאשרים מהלך שבוצע כבר מזמן. ...
רון שגן: אני רוצה, לשאול נדב. תהיה איתי רגע, אני רק רוצה לשאול,
גבריאל סרוסי: הנה הנדסה. סוף סוף הנדסה מדברת.
רון שגן: ההחלטת מועצה שדובר בה אני הבנתי נכון זה מ2003? ההחלטה
אינג' נדב הדר: יש פה, יש פה,
רון שגן: קבלת הפשרה נקרא לזה. ההחזרה של ההפקעה.
אינג' נדב הדר: למעשה, תראה. אני לא רוצה להתייחס להערכות הפרסומית של 2003, מה שמשנה זה
בעצם התוכנית. הייתה תוכנית ב-2005 יותר מאוחר, שבעצם באה ואומרת אנחנו משנים לשלצ"פ אפשר להגיד שזה האירוע המכונן פה. אוקיי כי,
גבריאל סרוסי: רון אומר לא מצביעים, לא רוצה להצביע מה זה אומר?
אינג' נדב הדר: כי אולי התוכנית הזאת בהתנגדות.
שלמה בוזגלו: אז בסדר הוא יצביע .
אינג' נדב הדר: היא בעצם אמרה אתם צריכים להחזיר את השטח. כתוצאה מכך נוצרה עוד תוכנית
שבעצם משנה את הייעוד, אוקי? אז אפשר להגיד שהאירוע המשמעותי שהיה זה התוכנית החדשה של 2005 לשלצ"פ ומתי הם הגישו אוקי זה שאלה ליותר מאוחר.
כרגע אני לא, ב- 2006-2007. הם למעשה ייזמו תוכנית חדשה, ועכשיו מה שנדרש זה בעצם,
רון שגן: זה קצת מה שתפס אותי. עכשיו אני שמח שאני לא סנילי, זה לא פגש אותנו בוועדה,
אבל מה שאתה אומר לי בעצם זה שזה מימוש, זאת אומרת הלכה למעשה, כן? באישור מועצה של החלטה שהתקבלה לפני באזור האני יודע מה אמרת? 17-18 שנה זה הסיפור?
עו"ד שרון שרוני: 2007.
אינגנדב הדר: כן, כן.
שלמה בוזגלו: אבל רון אם אני לא טועה אישרנו את זה בוועדת תכנון ובניה.
אינג' נדב הדר: תראה, כנראה שלא אצה לאף אחד הדרך.
רון שגן: אני חושב שהאישור לא,
אינג' נדב הדר: כנראה רוצים להגיש בקשה להיתר, מ-2005
רון שגן אנחנו עכשיו אישרנו את זה? את הדבר הזה?
שלמה בוזגלו: בתכנון. לפני כמה ? חודש?
24
עו"ד שרון שרוני איך רוצים להגיש היתר למגרש מגורים והואיל וההפקעה כרגע בעלות רשומה כרגע על שם עיריית חדרה בעקבות ההפקעה, והם צריכים לבטל את הבעלות כדי שהם יוכלו להגיש בקשה להיתר, אז הם באו עכשיו. פנו לנכסים. הם אמרו נא לבטל את ההפקעה
בהתאם לתוכנית ובהתאם להחלטות הועדה המחוזית.
רון שגן: הבנתי. בסדר, אז זה כבר עושה יותר שכל.
אינג' נדב הדר: הם יכלו לעשות את זה מזמן. הם יכלו,
שלמה בוזגלו: שרונה עושה לך שכל תמיד. שרונה.
עו"ד יניב דרי: המקור בדרך כלל לפספוס לפער זה שהבן אדם לפי התהליך הבין שואנס הוא אישר את
התוכנית למגורים הוא סיים את עבודתו.
עו"ד שרון שרוני: כן, נכון, כי עכשיו מה שנשאר לו זה להגיש בקשה להיתר.
עו"ד יניב דרי: כי על פניו העירייה לא יכולה להשאיר בחזקתה חלקה שהפקיעה ואחר כך המירה
אותה למגורים, זה אסור על פי חוק.
עו"ד שרון שרוני: נכון, נכון, נכון.
עו"ד יניב דרי: אז הוא חשב שהוא סיים אבל הוא גילה כנראה שלטובת התהליך התכנוני הוא צריך
לעשות עוד פעולה רגולטורית, של זה,
עו"ד שרון שרוני: התהליך. כן, כן. בדיוק. בדיוק.
עו"ד יניב דרי: ולכן הוא חזר אלינו.
גבריאל סרוסי: הוא נתקל בזה במימוש.
עו"ד שרון שרוני: במימוש.
אינג' נדב הדר: אוקי, אני סיימתי.
רו"ח סדי בן דוד: הצבעה רבותיי. (מדברים ביחד)
אייל אולג פבזנר: רגע, רגע, רגע, שאלה.
שלמה בוזגלו: רגע נדב, רוצה לשאול.
אינג' נדב הדר: כן.
אייל אולג פבזנר: הזכרת את הפרוגרמה לצרכי ציבור, עכשיו אני רוצה להבין. פרוגרמה זה בסופו של
דבר מדיניות.
אינג' נדב הדר: נכון.
אייל אולג פבזנר: האם חברי מועצה משותפים לפרוגרמה בכל שכונה מה צריך לצרכים הציבוריים?
אינג' ננדב הדר: למעשה כל נקרא לזה, כל מנהלי אגפים שהם אמורים בסופו של דבר ליישם את
המדיניות שלכם.
גבריאל סרוסי: אגב גם כן, זה לא הדירקטוריון החדש.
אינג' ננדב הדר: בסדר. אני אומר.
גבריאל סרוסי: תגיד לו לא. תענה לו.
אינג' נדב הדר: לא.
גבריאל סרוסי: זהו.
אינג' נדב הדר: לא שנייה. אני לא אגיד לא, כי אני פעול נכון. מה זאת אומרת?
גבריאל סרוסי: הוא לא אמר שאתה לא פועל נכון, הוא רק שאל.
אינג' נדב הדר: גבריאל אני, אנחנו נפגשים. אני לא יודע מה קרה מה אתם רוצים.
עו"ד שרון שרוני: זה לא שאלה למהנדס העיר. בעיקרון, הסמכות היא של ראש העיר,
25
עו"ד יניב דרי: תן לי רגע, תן לי רגע.
גבריאל סרוסי: ...אבל תגיד את התשובה לו. נו.
עו"ד שרון שרוני: אם הוא רוצה להביא את זה לדיון. לאשר את זה במועצת הנהלה.
גבריאל סרוסי: אני יכול בשני מילים.
אינג' נדב הדר: גבריאל הכול בסדר. אני,
גבריאל סרוסי: תן לחבר הכנסת ...חבר לי את חבר הכנסת.
אינג' נדב הדר: אני צריך לקבל.
גבריאל סרוסי: תן לו במיקרופון. (מדברים ביחד)
אינג' נדב הדר: אני אגיד לך זה נורא פשוט. אנחנו לוקחים את הצרכים מכל מנהלי אגפים. לצורך
העניין, הדבר הכי קל להגיד זה תוכנית...זה תוכנית גם לספורט. כל התוכניות האלה, אנחנו משלבים אותם. אנחנו מבינים בעצם מה אתם רוצים ועל כך בונים את הפרוגרמה. זה הסיפור.
אייל אולג פבזנר: זה מזכיר לי קצת את המדיניות הרובעיות בסוף.
רון שגן: בדיוק.
עו"ד יניב דרי: כן, אבל ,
אייל אולג פבזנר: את כל ה, אין בעיה תעבדו על ההערכות המקצועיות
עו"ד יניב דרי: אייל, אייל. הבסיס, בכלל למה יש בכלל פרוגרמה? בדיוק בגלל מה שהתחיל נדב לספר
תחילה. בעצם יש פרוגרמה כי זה צורך מקצועי. חלק מהתהליך שאתה מוכיח. אם יש מישהו שטוען להחזר הפקעה. אתה אומר לו הנה העירייה כבר תכננה יש לה ייעוד.
אייל אולג פבזנר: לא רגע, יש בפרוגרמה
עו"ד שרון שרוני: זה גם הקצאות.
עו"ד יניב דרי: זה הפרוגרמה. לא, אייל זה הפרוגרמה.
עו"ד שרון שרוני: יניב זה גם הקצאות. לצורכי, לעמותות אחרות.
עו"ד יניב דרי: נכון, את צודקת.
עו"ד שרון שרוני: לדחות בפני ה,
עו"ד יניב דרי: יש ייעוד לקרקע. עכשיו זה לא טאבו הדבר הזה. קרה לנו פה גם במועצה. גילינו צורך
בשכונת הפרק לבית כנסת באזור מסוים. שם הפרוגרמה לא התאימה. עשינו תיקון במועצה לפרוגרמה. סעיף, חלקה ספציפית, זה גמיש. הגמישות היא בדיוק המקום שלנו של מקבלי ההחלטות ברמה של המדיניות לפי צרכים, אבל חייבת להיות פרוגרמה מהודקת על כל השטחי ציבור, כי אחרת אתה חשוף.
רו"ח סדי בן דוד: יניב תודה. הצבעה.
רון שגן: אני רק , אני רק אגיד לך. השאלה שלך במקום כי אין לנו, יש לנו את הרובעיות הן
מאפיינות את השטח. השלב הבא צריך להיות פרוגרמה לצרכי ציבור כללי ואנחנו לא פה, אפילו בתוכניות זה בא חלקי. דוגמא, מתחם 15, כן? מתחם 15 אחת הבעיות שלו סך הכול שכונה קטנה של 3,500 יחידות דיור. הפרוגרמה לצרכי, הכי פשוטה כן חינוך? לא הייתה קיימת בכלל. אני זוכר זה עלה כמשהו שלא קיים. תחשוב, זה אנחנו לא, לא קיים מספיק. בית כנסת בכלל, זה חלק מהשכונה. אבל זה נגיד עוד בעיה שאפשר ליפול על ההיסטוריה. זה משהו שהגיע לא מזמן תוכנית שאין בה, לא צריך כיתות לימוד ל-3,200 יחידות דיור, ו-10,000 אנשים, כן 26
רו"ח סדי בן דוד שגן תודה.
רון שגן: כן.
רו"ח סדי בן דוד: הצבעה בבקשה.
גבריאל סרוסי: יאללה בכבוד. מי בעד?
רו"ח סדי בן דוד: מי בעד?
גבריאל סרוסי: לירון זה לא יפה שאתה ממשיך,
מלכיאל אלבז: ישר כוח,
שלמה בוזגלו: ישר כוח חבר'ה. (מדברים ביחד)
החלטה מס' 57: עפ"י חו"ד מאת עו"ד סיגל אהרון– הלשכה המשפטית מיום 01/7/24, ובהתאם לחו"ד
מיום 9/7/24 מאת עו"ד נילי הראלי– מנהלת מחלקת נכסים, מחליטה המועצה לאשר ביטול חלק מהפקעה עפ"י סעיף 14 הרשומה לפי סעיפים 5 ו-7 בגוש 10041 ח"ח238 עפ"י תכנית חד/780.
אושר פה אחד
גבריאל סרוסי, אתי אטיאס, רון שגן חברי המועצה ומלכיאל אלבז סגן ומ"מ ראש העיר עזבו את אולם הישיבות.
ה. תבחינים לתמיכות לשנת 2024.
רו"ח סדי בן דוד תבחינים לתמיכות לשנת 2024 על פי נוהל מתן תמיכות אפריל 2006 מאת משרד הפנים. מצורף בזה המלצותיהם של וועדות תמיכות מקצועיות מיום 26.07.2024 ועדת משנה לתמיכה בנושאים, תבחינים לתמיכות שנת 2024 .20.05.07.2024 הרחבת דעת עו"ד שרון שרוני ליועצת המשפטית. המועצה מתבקשת לאשר תבחינים המונחים על שולחן המועצה. בבקשה שרון שרוני תני לנו איזה ,
עו"ד שרון שרוני: לא אני לא מציגה
רונן הילף: היא לא צריכה להציג.
עו"ד שרון שרוני: רק נתתי הערה.
זיוה הימברג: אפשר בבקשה, רונן.
רונן הילף: קודם כל,
זיוה הימברג: יש שם את המיקרופון כחול,
רו"ח סדי בן דוד: מישהו צריך לתת לנו איזה הסבר כלשהו?
שלמה בוזגלו: כן, כן.
רונן הילף: קודם כל אני רוצה לפנות לחברה וועדת המשנה. יושב ראש הועדה שדיברנו על הדברים
האלה גם ברמת הפגישות, וגם ברמה המקצועית. לקראת 2025 באמת התבחינים יצטרכו לעבור. כי זה, לא באמת תבחינים, תבחינים זה משהו שצריך למדוד אותו בסוף. כל דבר צריך להיות שיהיה אפשר לבדוק אותו בפיקוח ואחד הדברים שדיברנו עליהם, זה שהנושא הזה של פיקוח חייב להיות אונליין כל הזמן. זה לא רק בהגשה.
27
אחרי שהיו את התבחינים. דיברנו על זה גם בוועדה, זה משהו שהוא חשוב. גם לחברה המועצה, גם לאנשי המקצוע, גם בטח לראש העיר. שלא נגיע למצב שכל עמותה ולא משנה מה, התבחינים שייעדנו לה צריכים להיות בדיוק למה שייעדנו לה. אנחנו לא אמורים להשתתף בדברים אחרים, אלא רק בתבחינים.
זיוה הימברג: זה, חברה.
רונן הילף: שנייה רגע. עכשיו.
זיוה הימברג: לא, זה מה שקורה.
רונן הילף: לא, אבל מה שקורה,
זיוה הימברג: לא הבנתי את האירוע הזה.
רונן הילף: אני אסביר.
זיוה הימברג: יש תבחינים וכשאנחנו מפרסמים את התבחינים ואנשים מגישים, כל בקשה נבדקת על
פי התבחינים וגם אחרי שהיא מתקבלת,
שלמה בוזגלו: זיוה הוא מבקש משהו אחר. הוא רוצה פיקוח במהלך, שהכסף יכנס זיוה,
זיוה הימברג: לא, שנייה.
שלמה בוזגלו: הכסף,
רונן הילף: זה לא, אני לא רוצה.
זיוה הימברג: רגע שנייה.
שלמה בוזגלו: אתה רוצה לבקש, זה לא בתפקיד.
רונן הילף: אני לא מבקש, זה החוק.
שלמה בוזגלו: אתה מבקש. אתה מבקש.
זיוה הימברג: שנייה ,שנייה אבל רונן, אני, תקשיבו.
שלמה בוזגלו: אתה מבקש לפקח על הכסף שאתה מעביר.
זיוה הימברג: בהחלט כן.
שלמה בוזגלו: איך אתה יכול לעשות את זה?
רונן הילף: זה החוק.
שלמה בוזגלו: אי אפשר.
זיוה הימברג: אבל זה נעשה,
שלמה בוזגלו: אתה יכול להתחיל להיכנס,
רונן הילף: אי אפשר.
עו"ד שרון שרוני: הוא רק אומר מה,
שלמה בוזגלו: ממש לא. אתה יכול להתחיל להיכנס.
עו"ד שרון שרוני: עושים את זה, שלמה. במהלך.
שלמה בוזגלו: לא, במהלך.
זיוה הימברג: לא אני תקשיבו, רק שנייה שלמה, שרון שנייה. רונן, אני ממש רוצה לחדד. אני שומעת
מה, (מדברים ביחד) חבר'ה שנייה. אני רוצה, שרון.
שלמה בוזגלו: לא אני מדבר על קבוצת הכדורגל.
זיוה הימברג: שנייה רגע. אני רוצה לציין ולהדגיש כי אתה אומר משהו שמלין על עבודה מקצועית.
רונן הילף: אני לא מלין.
זיוה הימברג: ברגע, שנייה, שנייה. ברגע שמתקבלת החלטה לתבחינים, השנה העתקנו את אותם
28
תבחינים משנה שעברה. עשינו שינויים. הפחתנו לכדורגל, ונתנו לתנועות הנוער יותר וכולי. התקבלו תבחינים, ברגע שהתבחינים מפורסמים, מגישים עמותות\ארגונים רלוונטיים. כל אחד נבדק באם הוא עומד בתבחינים. ואחרי שהועדה אישרה שמי שהגיש עומד בתבחינים וניתנת התמיכה, הכסף נבדק שהוא הולך לייעודו. אין דבר כזה, זאת אומרת זה החובה. זה בדיוק מה שהצוות המקצועי עושה כל שנה. ולמה השנה לא שנינו את התבחינים? כי אנחנו כבר באוגוסט ועוד לא פרסמנו, כדי לתת אפשרות לאנשים לקבל את התמיכה ב-2024. עכשיו, נתחיל לעבוד על 2025 לפי מה שתחליטו. שהמועצה רוצה לתמוך במה שתחליטו, ונוכל, אבל זאת בדיוק העבודה שנעשית.
רונן הילף: אני רוצה להגיד לך משהו. אני לא מלין. אני רק סך הכול אומר שאם אין. אני אומר
אם יש סבבה, אני לא ראיתי. אם אפשר לראות אז אנחנו נראה, אבל אם דו"ח פיקוח לכל עמותה ולכל דבר על פי תבחינים קיים שזה סעיף 17 בשוטף, אז זה בסדר גמור שחברי המועצה יראו את הדו"חות האלו, יראו שקופים, דרך אגב זה לא בהגשה. יש הבדל בין ההגשה לבין הזה, אז אני אומר. הדבר הכי מהותי בעיני בכל הנושא של תבחינים זה שיהיה לנו הבנה שכל הכסף וייעודו מגיע לייעודו. למה? כי בסוף אם אנחנו הולכים למדיניות ב-2025 של אלף ואחד דברים, אז אנחנו בהחלט רוצים לדעת שבשלבים, בשלב הבא, כל מה שיועד באמת קרה כולל ביקורים במקומות עצמם ועוד אלף ואחד דברים.
רו"ח סדי בן דוד: ישר כוח רונן. הצבעה בקשה?
אייל אולג פבזנר: שנייה רגע, רגע, רגע, שנייה. אנחנו מצביעים כבר על כל התמיכות?
עו"ד שרון שרוני: התבחינים,
אייל אולג פבזנר: על התבחינים, סליחה.
עו"ד יניב דרי: רגע. השאלה היא. יש כמה דברים שהם בפער בין ועדת המקצועית לועדת המשנה,
השאלה מה.
אייל אולג פבזנר: שנייה רגע יש דברים בפער ,אני רוצה להתייחס אליהם. תנועת הנוער לצורך העניין.
ועדת המשנה קבעה, המליצה, לא קבעה. בעצם שהחלוקה בין התמיכות, למתן תמיכות לתנועות הנוער יהיה פר ילד באופן שוויוני. הועדה המקצועית קבעה שכל תנועות הנוער יקבלו אותו סכום. לצורך העניין, כדוגמא, תנועה א' עם 300 ילדים סתם דוגמא תקבל 10,000 שקל, תנועה ב' עם 3,000 ילדים תקבל גם 10,000 שקל. זה בעיני פוגע בשוויוניות ובעיני צריך לקבל את ההמלצה של ועדת המשנה שבעצם אמרה שהחלוקה השוויונית פר ילד, כלומר פתיחת מינימום של גודל התנועה.
לירון עמר: כמו במוסדות חינוך, הוא צודק.
עו"ד שרון שרוני: מספר החניכים הוא זהה.
לירון עמר: כמו במוסדות חינוך.
מירב ינקלביץ: החלוקה היא שווה כי הם שווים בגודלם.
עו"ד שרון שרוני: אנחנו קיבלנו את ההמלצות שלכם. קיבלנו.
מירב ינקלביץ: קיבלנו. בהחלט. תקרא.
אייל אולג פבזנר: לא אבל אני אשמח,
עו"ד שרון שרוני: הבדיקה לגבי התנועה הייתה מול גליה, מול גליה.
29
לירון עמר ...ההמלצות שלנו.
עו"ד שרון שרוני: היא אמרה שמספר הילדים הוא שווה. זה פשוט בנוי אחרת, כי יש לך, נגיד לצופים יש
להם מוקד אחד, ובני עקיבא יש להם איך היא קראה לזה? קומרנים משהו כזה. מספר מוקדים. כמות החניכים הוא זהה, וגם החלוקה הזאת מקובלת על תנועות הנוער בינם לבין עצמם.
דובר: שלמה.
עו"ד שרון שרוני: מקובל, זה שקוף וידוע.
אייל אולג פבזנר: מקובל, ואני רוצה לברר,
עו"ד שרון שרוני: זה לא שיש פה איזה חלוקה לא שוויונית.
מירב ינקלביץ: מונח לך על השולחן גם הפרוטוקול של הועדה המקצועית, גם פרוטוקול ועדת משנה,
וגם התבחינים הסופיים. כשהתבחינים הסופים אימצו את כל ההמלצות.
אייל אולג פבזנר: בסופי כתוב. עוד פעם. החלוקה שווה בין התנועות, בגלל זה לא היה הניסוח.
עו"ד שרון שרוני: אבל זה נבדק וזה נאמר במפורש. יש אותה כמות של חניכי, וגם תנועות הנוער בינם
לבין עצמם זה מוסכם בניהם החלוקה הזאת.
אייל אולג פבזנר: למכבי ולצופים כדוגמא? לא משנה כל תנועה. בחדרה זהים אחד לאחד?
עו"ד שרון שרוני: חד משמעית. ככה אמרה גליה הבן שהיא מרכזת את זה.
אייל אולג פבזנר: אני הייתי רושם עדיין חלוקה שיווניות פר ילד וכשנגיע עוד פעם. אנחנו לא יודעים מה
העמותות יגישו בסופו של דבר.
רונן הילף: אבל זה קשור למה שהם אומרים. לבין הקריטריון של שוויוניות?
אייל אולג פבזנר: למה לא להגדיר את זה פשוט.
רונן הילף: למה בנוסף,
עו"ד שרון שרוני: כי זה לאו דווקא פר ילד, כי אם זה בנוי ממספר מוקדים אז ההוצאות ההנהלה הן
שונות, הן יותר גדולות מההוצאות שיש מוקד אחד ושיש לך ארבעה מוקדים.
אייל אולג פבזנר: ועדיין איזושהי יחסיות.
רונן הילף: זה עדיין פר ילד.
עו"ד שרון שרוני: אבל עוד פעם זה לא עדיין פר ילד, כי פה יש כמות ילדים קטנה אולי בקצת, אבל יש
יותר הוצאות על מבנים.
רונן הילף: אבל התבחין לא מדבר בהנהלה בכלליות שלהם,
עו"ד שרון שרוני: ואז אתה נותן להם פחות הוצאות על המבנה.
רונן הילף: התבחין הוא מדויק לפעילות שלהם. אנחנו לא חלק, סליחה אני מצטער, אנחנו לא
חלק. אנחנו לא חלק אורגני מהעמותות עצמם. אנחנו מייעדים את הכסף לפעילות.
עו"ד שרון שרוני: אנחנו מדברים על עלויות דומות, לא משנה עדיין בסך הכול מתחלקת למספר מוקדים
אז ההוצאות הן שונות. תעשו מה שאתם רוצים.
רונן הילף: רגע אבל שנייה, למה את. אם את נפגעת אי אפשר לדבר. אבל זה החוק.
עו"ד שרון שרוני: לא, אני לא, לא נפגעת. אני יש לי את גליה. גליה היא אוטוריטה מבחינתי מקצועית.
אם היא אמרה שזה כך צריך להיות, וזה מקובל על כל התנועות.
רונן הילף: אבל את לא חלק מהאורגן של העמותה הכללית.
עו"ד שרון שרוני: אז עכשיו אנחנו משנים את זה. אני לא יודעת מה המשמעות של זה.
עו"ד יניב דרי: שוב אני רק רוצה, לנסות לחשוב ולהבין גם את הנקודה השנייה. בעצם סתם כדוגמא
30
ניקח קבוצות ספורט. יכול להיות כשיש לך בקבוצה אחת 40 ילדים ויש לך מאמן אחד יכול להיות במועדון אחר אומרים בכל קבוצה יש 10 ילדים אז זה 4 מאמנים. אנחנו באים ואומרים תשמע, הקבוצה שבאה ומשקיעה ב-4 קבוצות ומייצרת 4 מאמנים אנחנו רוצים לתגמל אותה יותר, למה? כי היא משקיעה אולי יותר פר ילד וכולי. שזה ערך אחד. משמע יש פה שוני רלוונטי בהקשר הזה ולכן יש גם , זה לא רק פר מספר הילדים. (מדברים ביחד)
דובר: תתחילו ...
רונן הילף: זה מה שאני אומר. אבל זה לא מה שכתוב.
עו"ד יניב דרי: אבל אני לא מכיר ...
רונן הילף: אם זה היה נבדוק כמו שאתה אומר אז,
אייל אולג פבזנר: זה מה ששרון אומרת.
דובר: זה מה שהוא אומר גם,
עו"ד שרון שרוני: זה מה שהיא הסבירה בטלפון. היא לא יכלה להגיע כי היא נסעה ללונה פארק עם בני
הנוער היום.
עו"ד יניב דרי: זה מה ששרון אומרת. יש פרמטרים שונים. יש אחד פרמטר של מספר ילדים, אבל יש
פרמטר נוסף שאתה צריך לתגמל אותו.
עו"ד שרון שרוני: זה מה שאמרתי
אייל אולג פבזנר: לא כתוב.
עו"ד שרון שרוני: מה שאתם מחליטים.
נעמי שוחט: דיברנו על זה בישיבה עם רונן ומלכי
יוכי דהן: אז תעשו את זה
רונן הילף: מה?
יוכי דהן: דיברנו בישיבה איתך ועם מלכי.
דובר: רגע רג
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]