3 26 16

המועצה ה- 16

פרטיכל ישיבת מועצה מן המניין מס' 3-26/16

שהתקיימה בבית העולה

ביום רביעי ז' בניסן תשפ"ו – 25 במרץ 2026

תרנ"א – תשפ"ו

1891 – 2026

1

תוכן

פרטיכל ישיבת מועצה מן המניין מס' 3-26/16 .............................................................................1

סדר יום: ....................................................................................................................................4

א. הרמת כוסית לחג הפסח ................................ ................................ ................................. 4

ב. בית העולה ................................ ................................ ................................................... 4

ג. חוק עזר לחדרה (תפיסת רכב), התשפ"ו – 2026 ................................ .............................. 14

ד. תקציבים בלתי רגילים ................................ ................................ ................................... 15

ה. חלוקת תמיכות לשנת 2026 ................................ .......................................................... 16

ו. מינוי נציגי עירייה בתאגידים – חילופי גברי ................................ .......................................... 19

ז. היתר עבודה נוספת ................................ ................................ ...................................... 19

2

נכחו ה"ה:

ניר בן חיים – ראש העיר,

מלכיאל אלבז – מ"מ וסגן ראש העיר,

רומן גישר – ס. ראש העיר,

אמירה משה – חברת המועצה,

ארז גרובנר – חבר המועצה,

אתי אטיאס – חברת המועצה,

בועז ביטון – חבר המועצה,

לירון עמר – חבר המועצה,

עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,

משה אלמליח – חבר המועצה,

רון שגן – חבר המועצה,

רונן הילף – חבר המועצה.

חסרו ה"ה:

רו"ח סדי בן דוד – היו"ר – משנה לראש העיר,

שלמה בוזגלו – ס. ראש העיר,

עו"ד יניב דרי – משנה לראש העיר,

עו"ד נתן לבייב – משנה לראש העיר,

משה ( צ'יקו) וקנין – משנה לראש העיר,

איב חיים יעקובובסקי – חבר המועצה,

אייל אולג פבזנר – חבר המועצה,

אורן צור – חבר המועצה,

גבריאל סרוסי – חבר המועצה.

מוזמנים: אורחים:

זיוה הימברג – מנכ"לית העירייה, לריסה ברוסיקר – מנהלת מח' קליטה, עו"ד שרון שרוני – יועמ"שית, אנג'ליקה שמידט – בית העולה, נעמי שוחט – גזברית העירייה, נטשה פרי – בית העולה, יוכי דהן – מבקרת העירייה, נמרוד שבתאי – מחשוב.

אדר' ארז טל – מהנדס העיר,

גל סעדה – יועצת תקשורת,

בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף אכיפה,

אהוד ואנה – מנהל אגף אירועים,

מירב ינקלביץ – מנהלת מח' מנהלה וקשרי חוץ,

שירן גז – מנהלת מדור מחלקת מנהלה.

3

סדר יום:

א. הרמת כוסית לחג הפסח,

ב. בית העולה,

ג. חוק עזר לחדרה (תפיסת רכב), התשפ"ו – ,2026 (נספח -)1

ד. תקציבים בלתי רגילים, (נספח -)2

ה. חלוקת תמיכות לשנת ,2026 (נספחים )3-4

ו. מינוי נציגי העירייה בתאגידים – חילופי גברי,

ז. היתר עבודה נוספת. (נספח - )5

רומן גישר: חברים, יש לי זכות היום לפתוח את הישיבה, ישיבת מועצה מן המנייןמס' ,3-26/16

ז' בניסן תשפ"ו תאריך 25 במרץ .2026 הישיבה היום היא חגיגית כי פעם ראשונה עושים ישיבת מועצה בבית העולה, בית העולה החדש, שהוא לא כל כך חדש, אבל בכל -מקרה.

ניר בן-חיים: חדש, חדש.

א. הרמת כוסית לחג הפסח

ב. בית העולה

רומן גישר: עכשיו, זה תאריך, היום זה תאריך היסטורי, כי פעם ראשונה, בכל הפרוטוקולים זה

כתוב שהישיבה היא פעם ראשונה בבית העולה ואני רק כמה מילים על בית העולה, אתם בטח זוכרים, מה היה פה היה פה עם אגף החינוך, עם טיפת חלב, מקום, לא בדיוק נוח וסימפטי, לא הכי מטופח, וכל מה שאתם רואים פה, זה אחרי הרבה מאמצים, הרבה מחשבה, הרבה כסף. דרך אגב, פה, בהזדמנות, אני רוצה גם להגיד תודה רבה לראש העיר, שהוא תמך בפרויקט הזה, גם זיוה המנכ''לית. ברור שבלי כסף, לא היינו יכולים לעשות פה כלום, וכמו שאתם רואים את זה, זה באמת, מאמץ של כוח משותף ורצון משותף, ותודה, תודה מיוחדת אני גם רוצה להגיד לאנשים שיושבים שם, זה צוות של מחלקת קליטה, מגיע להם מחיאות כפיים. לריסה, אהוד ,ואנה שהיה איתי יום יום, באמת בכל מה שקשור לשיפוצים וכל מה שאתם רואים המקום הזה ..., יש בו קומה שנייה. אולפנים, אתם שואלים אותי, האולפנים הכי יפים, הכי מתקדמים במדינת ישראל, מי שיש לו קצת חשש, תדעו שיש פה מקלט למטה, מקלט באמת מאוד מאוד חזק, אין לכם מה לפחד, אמירה זה בשבילך, אז ,תהיי רגועה. כמובן, כמובן, תודה מיוחדת לשותפה שלי שירלי שעובדת איתי הרבה שנים ביחד, ואני מקווה שבעזרת השם, אנחנו גם נלך גם בשנים הבאות. יש פה עוד -אתגר שאני מתכוון פה לעשות גם שיפוצים, גם פרגולה.

4

רון שגן: דרך רגע, רומן, צריך לעצור ולהגיד תודה לך, האיש והחלום שרץ כאן וחצב

הקירות.

רומן גישר: חברים, תודה רבה. אני שמח מאוד, האמת היא, אני אפילו קצת מתרגש מזה. אני

,תמיד אומר שזה הבייבי שלי, ואני שמח שכל אחד פה שנכנס, הוא באמת אומר וואו ממש יפה, וזה משמח, זה נותן לי הרגשה שלא סתם אנחנו נמצאים פה, ואני רוצה לברך פה במיוחד לקראת חג פסח, שיש פה באמת כמה דברים מאוד חשובים, כי מצד אחד פסח, זה שאנחנו יצאנו לחופש, לחירות, מצד אחד, ומצד שני, בית העולה זה מתחבר ביחד. יוצאים לחירות, ופה בבית העולה, היהודים שמגיעים לפה ומקבלים סטטוס של עולה חדש, הם יוצאים גם כן, לחיים חדשים וזה עושה באמת הרגשה מאוד מאוד טובה וזה חשוב שאנחנו דווקא היום נמצאים פה לקראת חג פסח, וזאת ,הזדמנות גם לאחל לכל אחד ואחד, חג פסח שמח, שיהיה לנו, שקט במדינה שלנו שתהיה ברכה בכל המשפחות שלנו, ושנוכל להיפגש רק בשמחות.

אתי אטיאס: אני רוצה להגיד לך מילה, תודה.

ניר בן-חיים: דקה, אנחנו ניתן לכולם לדבר עכשיו. אני באמת חושב, אני אגיד רגע משהו. לפני

קודם כל רומן, תודה רבה על, על הזכות באמת להתארח פה בבית העולה, מקום חדש שאנחנו כחברי מועצת העיר, כהנהלת העיר באמת החלטנו לקחת את זה צעד אחד קדימה ביחד עם שיתוף של מרכז העלייה והקליטה שגם כן תקצבו חלק מכל הסיפור הזה

רומן גישר: שקל לא קיבלנו מהם.

ניר בן-חיים: אז למה? אז למה כל הזמן אתה אומר לי, הם נותנים ונותנים?

רומן גישר: כסף מעיריית חדרה וכסף ממפעל הפיס. משרד הקליטה לא נותן כלום.

בועז ביטון: ליברמן לא הביא משהו?

רומן גישר: ליברמן הביא לי מיליון וחצי שקל.

בועז ביטון: מיליון וחצי שקל? דרך מפעל הפיס?

רומן גישר: כן.

ניר בן-חיים: זה לא משנה, אבל זה בסוף בא מ...

רומן גישר: לא, קליטה, אין לזה שום קשר.

ניר בן-חיים: אני כן רוצה ברשותכם, אני רוצה ברשותכם ככה להגיד כמה מילים גם לקראת החג

תכף נשמע גם את האנשים שנמצאים פה, את חברי המועצה באמת, כי אנחנו נמצאים בתקופה, כל כך מאתגרת. שלושה שבועות כבר, זה השבוע אנחנו נכנסים לשבוע 5

הרביעי, ואוטוטו אנחנו נכנסים גם לפסח. אחד הדברים שבאמת מאחדים ומסמלים את העם היהודי זה תחילתה של שנה חדשה, שהיא שנה חדשה לפי התורה, לא לפי ראש השנה, לא לפי השנה העברית. ואנחנו מבחינתנו זה חג של התחדשות, חג שיצאנו מעבדות לחירות, ואחד הדברים שאנחנו באמת ככה, נמצאים בתקופה המורכבת הזאת, שאנחנו נמצאים כל יום, כל יום תחת מתקפה של העם האיראני, כמו שאומרים, ואנחנו נמצאים בתקופה מורכבת, לא פשוטה, הנה הוא מצא, נכון? יופי ואני רוצה, בגלל שאנחנו לא נמצאים כל הזמן ביחד, אתם יודעים שמשהו מהמלחמה הזאת למדתי, דבר אחד, אתם יודעים מי המציא את השח-מט? האיראנים. הם שחקנים לא פשוטים, בגלל זה אני גם חושב שהמלחמה הזאת תהיה לא פשוטה. והם ,משחקים עדיין שח-מט, הם רוצים לעשות לנו מלחמת התשה אחד ביום, שתיים שלוש, כדי שאנחנו נמשיך באמת, ככה, בחירום שלנו ולא בשגרה. ואני אומר לכם אחד הדברים הכי קשים זה להתנהל גם בשגרה וגם בחירום. כי יום למחרת כשהמלחמה תסתיים, אני אומר לכם, לא מעניין את התושבים שלנו, מעניין אותם דבר אחד פשוט, הם רוצים את השירות, הם רוצים לחזור לגני הילדים, הם רוצים לחזור לחינוך, הם רוצים לחזור לפעילות, הם רוצים שהעיר שלהם תהיה נקייה לפסח ובסוף גם כן, הם רוצים שמסיבות יום העצמאות יהיו, סליחה, וכל אירועי יום העצמאות והימים שהם באמת קשים לנו. למה אני אומר לכם את זה? כי כשאנחנו עובדים בחירום, אנחנו כל הזמן אומרים להם, חברים, אל תשכחו שביום אחד המלחמה הזאת, תיפסק. כמו שאנחנו אומרים שאנחנו עוברים מאפס למאה אם חלילה קורה איזשהו משהו באיזה אירוע, אז אנחנו עוברים מאפס למאה אותו דבר גם כאן, ביום שטראמפ יגיד, אני החלטתי שנגמרה המלחמה, יום למחרת, התושבים לא מעניין אותם כלום, הם רוצים שהגנים ובתי הספר והשירות שלהם, יינתן באותו רגע, לא מעניין אותם שאנחנו היינו בחירום. ולכן, אני כל הזמן אומר להם, ואני כל הזמן בחוץ, ואני רק אומר לכם, רק היום הייתי בסיור בחוץ עם מנכ"לית העירייה ועם מנהלי האגפים שלנו, לראות שהעיר מגוננת, שהיינו עם משכ"ל ביחד, לגבי כל הסיפור של הגינון בעיר. התברואה, התחזוקה, בסוף, בסוף, בסוף, אנחנו גם מנהלים את שגרת החירום וגם את העיר. אבל, אני רוצה, שבגלל שאנחנו לא נמצאים ולא נפגשים יום יום, אני רוצה גם שתקבלו איזושהי סקירה קטנה על מה שנעשה פה בחירום, מה עשינו, איזה שמרטפיות פתחנו, למי עזרנו, מה עשינו עם כל הנושא הזה של החינוך, מה עשינו עם סיפור של אנשים שפונים אלינו. מי נותן, איך מתגברים את המוקד. מה עושים עם העובדים שלנו שלא מגיעים כאילו, מלא לעבודה. זה ממש מעסיק אותנו 24 שעות, ובסוף אנחנו צריכים לתת תשובות ואתם חלקכם, גם כן צריכים לתת תשובות כי גם אליכם מגיעים. אני, רק עכשיו, בשיחה הקצרה שהייתי פה עם חברי המועצה, ראיתי שאותה אחת שפנתה אליי, פנתה לעוד עשרה חברי מועצה כדי לתת לה מענה ולכן, חשוב שנדבר בשפה אחת. אז קודם כל לפני שאחר כך כשנעביר את זכות הדיבור לכל מי שירצה להגיד כמה מילים ונרים כוסית לכבוד החג שאנחנו אוטוטו, נשב כולנו סביב השולחן פה ונחגוג את החג שלנו, אז אני רוצה שיעדכנו אתכם בכמה דברים שנעשו פה. בבקשה, זיוה 6

זיוה הימברג: טוב, ערב טוב לכולם. אני ככה, אגיד כמה מילים לגבי החירום ואחרי זה אני אגיד

כמה מילים, אתי, לגבי המתנה

אתי אטיאס: מי אמר שזה התנדבות, חברי מועצה?

זיוה הימברג: התנדבות, זאת התנדבות מבורכת.

אתי אטיאס: קיבלנו כוסות, יפה.

זיוה הימברג: לא, אבל תיכף נגיד משהו על, זה לא הכוס, אבל תיכף. אני רוצה להגיד שאנחנו

נמצאים, זה סיומו של השבוע הרביעי של המלחמה. אנחנו נמצאים בשגרה וגם בשגרת חירום. אנחנו למעשה, פעמיים ביום מקיימים הערכות מצב, שבהערכות מצב אנחנו דנים בכל הסוגיות שמעסיקות את העיר ואת התושבים בחיי היומיום. אנחנו מקפידים לעשות תרגולים יחד עם פיקוד העורף והמשטרה כדי לתפעל את כל המענה בחירום שלנו. אנחנו פתחנו פה מספר שמרטפיות כבר ביום השני ללחימה. יש לנו שתי שמרטפיות לילדי כוחות הביטחון שפועלות בנווה חיים. נתנו את בית הספר מוריה לבית חולים הלל יפה, יש שם כ-50 ילדים בשמרטפייה, מדי יום בבוקר עד ארבע שבית החולים מתפעל כל המשתמע, פתחנו שמרטפייה לילדי עובדים, כדי שהעובדים יוכלו להגיע לעבודה ובשבוע הבא, אנחנו פותחים שמרטפייה לילדים, לנשות המילואים בחדרה באילן רמון ובשני גני ילדים. ייפתח בשבוע הבא בראשון שני. מה

נעמי שוחט: שלושה ימים, לא?

זיוה הימברג: יומיים, יום שלישי לא, כן. הקמנו מרכז סיוע ראשוני. הקמנו מרכז גנרציה בבית ספר

אילן רמון, אנחנו מתגברים את המוקד העירוני על בסיס יומיומי, בכדי לתת מענה מיטבי לתושבים. אנחנו הגברנו את הסיורים ברחבי העיר על ידי סיירת אופנועים שיטור עירוני, פיקוח, יש נוכחות בשטח על כל המשתמע. פתחנו קו חם לתמיכה רגשית למשפחות ילדים שמאויש על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. אגף הרווחה מקיים על בסיס יומיומי שיחות לאזרחים ותיקים לתמיכה, ליווי. הייתה חלוקה, ויש עדיין חלוקה בעיר של סלי מזון לאלה שנזקקים, גם על ידי העמותות, גם על ידי, איך קוראים לעמותה שאתם חילקתם?

ניר בן-חיים: ."לתת"

זיוה הימברג: עמותת "לתת", כן, שהיו כאן. חילקנו במקלטים הציבוריים ערכות הפגה לילדים

להנעים את זמנם. פתחנו את כל המקלטים הציבוריים בעיר והמקלטים בגני הילדים ובבתי הספר מתוך תפיסה שיהיה מרחב מוגן לאלה שאין להם. גם ככה אם המרחבים מוגנים זה אתגר, והדבר הכי משמעותי, זה סיפור הדברור. למדנו והבנו שדברור, של כל העשייה ושל כל פרט ופרט מאוד משמעותי לתושבים, אבל אנחנו רואים כמה זה משמעותי, אנחנו רואים הפחתה בפניות למוקד בנושא חירום. רוב הפניות למוקד הם בנושא של שגרה, שזה באמת מראה על חוסנה של העיר. יצאנו למבצע של איסוף משחקים לתושבי קריית שמונה שנמצאים באמת תחת הפגזות קיצוניות. בשבוע הבא 7

המשחקים יצאו אליהם, למקלטים הציבוריים. פתחנו את החינוך המיוחד למספר ימים וסגרנו לאור זה שאנחנו כתומים ושאנחנו יעד אסטרטגי. יש כאן כל הזמן דיונים וחשיבה סביב תמות שעולות מהציבור ואנחנו נותנים את המענה. יש כאן עבודה מקצועית מאוד מאוד טובה של כל המכלולים בהובלתו של בוריס והקב"ט העירוני. ושנמשיך רק להתכונן, להיערך ובזה זה יסתיים. אז זה ככה טיפה עדכון מהנעשה בשטח בתחום החירום, ואני אגיד משהו לגבי התשורה הזו לחג.

אתי אטיאס: גם המלל.

זיוה הימברג: וגם המלל. נכון. כמו שיש מיתר נירים בחדרה, זה מרכז יום תומך רב תחומי. המיתר

בחדרה, יש לו מפעל שוקולד והוא מייצר שוקולד כמיזם תעסוקתי. זה מיתר בירושלים שקוראים לו הבית של סוזן, שזה מיתר שעוסק באומנות בעיקר. אז קודם כל זו מתנה שרכשנו, בני נוער בסיכון שעובדים ומקבלים את שכרם בגין העבודה, ומה שיפה בכוסות, כוסות זה משהו שמכיל. ואנחנו בסופו של דבר מנסים להכיל את כל התושבים בצורה מיטיבה ועל כל כוס יש שיר אחר. אז אלו כוסות עם השראה. אנחנו מאחלים לכם, באמת חג שמח.

אתי אטיאס: רואים את חצי הכוס המלאה.

זיוה הימברג: ורואים חצי הכוס המלאה. באמת אנחנו מאחלים לכם המשך עשייה פורייה

משמעותית ושיהיה לנו באמת חג שמח. ושנצא מעבדות לחירות ונחזור לשגרה במהרה.

ניר בן-חיים: אמן.

עו"ד מירי נחשונוב: אני רק רוצה להמשיך את הדברים של רומן. אז אנחנו באמת נמצאים פה היום

בבית העולה. וזה באמת חלום שהפך למציאות. אנחנו יושבים כאן ואנחנו רואים את הקירות ואת התקרות ואת הווילונות והכל כל כך יפה, אבל יש פה בן אדם שחלם על זה ודמיין את זה. באמת עם ניסיון של למעלה משני עשורים, נכון רומן? כמה זמן אתה כבר כנבחר ציבור? למעלה משני עשורים?

רומן גישר: עכשיו .27

עו"ד מירי נחשונוב: וואו כמעט שלושה עשורים, אז זו באמת חותמת ככה, אנחנו לא אומרים שאנחנו

מסיימים כמובן אבל זאת איזושהי חותמת. לעשייה של שנים רבות, ובאמת יישר כוח. זה לא רק לחלום, זה גם לבצע, זה גם לשכנע, זה גם לגייס כספים, זה להתחיל עם ראש עיר קודם, להמשיך עם ראש עיר נוכחי, עם מנכ''לית נוכחית וגם לגייס אותם והם מכל הלב התגייסו ובאמת, יישר כוח לכולם. אז באמת מזל טוב לכולנו על הבית הזה, ושרק נמשיך לחלום ולהגשים. וחג שמח לכולם.

רומן גישר: תודה רבה, רק שם, אני שכחתי להזכיר, עוד כמה אולי, אבל שירלי, העוזרת שלי שלא

נמצאת היום איתנו, היא, בעזרת השם היא חוזרת לעבודה אחרי חופשת לידה, היא 8

הייתה הלב של הפרויקט הזה, היא עשתה פה ימים ולילות, ובאמת, היא פשוט לא נמצאת פה, אבל כשהיא תחזור, אני באמת אגיד לה תודה רבה מכל הלב, כי היא עשתה פה עבודה מדהימה. פה וגם בבית... אז באמת תודה. תודה רבה.

אתי אטיאס: רומן יקר. באמת יקר.

רומן גישר: תודה.

אתי אטיאס: מירי כמובן. באמת. אני תמיד חשבתי, למה זה, היה לי איתך, אני זוכרת, בתחילת

הדרך, תמיד מחלוקות, למה צריך בכלל סקטוריאליים מגזרים? זה נשמע כזה די ישן ומסתבר, שאם לא היה הסקטור להביא, אז כנראה לא היינו חושבים בכלל על בית העולה. אני מקשרת למה שהתפרסם עכשיו בטלוויזיה. רומן זה גם עולים מצפון -אפריקה?

זיוה הימברג: זה כל מי שמוגדר בחדרה כעולה.

אתי אטיאס: לא, זה היה בצחוק. לא ראית אתמול, על הדובר של ביבי על הבבונים? ,אבל זה מאד

מאד חשוב, לקבל את ההגעה המאסיבית והחשובה היא באמת, גם העלייה הזאת ,באמת, באמת כל הכבוד, כי זה נדרש. לא צריך להסתתר, וזה בסדר גמור, וזה חשוב וזו חובה מוסרית. כנ"ל גם לגבי ... אבל זה סופר חשוב, כי לכל אוכלוסייה יש את הצרכים שלה, וזה יפה ומוערך. דבר נוסף, אני לא יודעתאם ,להעלות את זה כאן קודם כל המתנה מהממת, זיוה, אני יודעת שאת חשבת על זה.

זיוה הימברג: זה מירב, מירב, אני המוח מאחורה רק.

אתי אטיאס: בסדר גמור. אין ספק שיש ברשת את, טוב, אני בעצם אעשה את זה בפורום אחר, אבל

מה שכן ניר, אם ברשותך שלחתי לך מייל התייחסות לגבי העסקים, אם יש לנו איזשהו מתווה, כמו שנעשה ברעננה והרצליה.

ניר בן-חיים: אני לא יודע מה נעשה ברעננה וזה, אני גם לא ראיתי את המייל, אני שם את זה על

השולחן, לא ראיתי את המייל, אבל כנראה שהוא יהיה אצלי על השולחן מחר. אני יכול להגיד לך בדיוק מה דיבר עכשיו השר, הוא בא עם רעיונות שאפשר לקחת, השר דיבר עכשיו על המתווה.

אתי אטיאס: השר בצלאל?

ניר בן-חיים: לא, לא. השר יואב קיש, עכשיו, היו שם שני אנשים שהם באו מגנים פרטיים והם

דיברו על המתווה של גני הילדים הפרטיים.

אתי אטיאס: לא, דיברתי על העסקים.

ניר בן-חיים: רגע, אבל אני אענה, ואז הוא אמר לו, הוא אמר להם כאילו, יש מתווה שייחתם כבר

השבוע, ושר האוצר מתקצב את כל העסקים, בדיוק כמו בקורונה מה שהיה. מי שיש 9

לו הפסד כלכלי, יתוגמל וישופה. זה עכשיו, עכשיו אולי לפני עשר, כמה זמן זה היה מלכי, לפני חצי שעה, שהוא דיבר עם

אתי אטיאס: זה נהדר, זה חשוב, אני אמרתי את זה גם.

ניר בן-חיים: אין בעיה.

אתי אטיאס: כדאי להדגיש את המידע, ואז אתה כבר תראה את המיילים. יש שם רעיונות לקחת

שהם גם לא באיזה סכומים, אלא רק ככה בנגישות. אני יכולה לתת לך דוגמה ברעננה, הרצליה, למרות שזה קצת השוואה לא טובה. הם נתנו להם לדחות את הארנונה עסקית, רק לעסקים קטנים, לא לגדולים, כאילו לא לחברת חשמל, חברים שלך, בחודש. אז זה גם ככה איזשהו אוויר לנשימה, כי הם לא עובדים. הם לא עובדים, כל מה שאפשר להקל, אם יש איזשהו צוות שאפשר להקל, אפילו בנושא הזה בזה, זה קריטי

ניר בן-חיים: אני אשמח, למה לא, לעשות איזשהו צוות.

אתי אטיאס: תודה רבה. מי רצה?

אמירה משה: לא, עכשיו אני.

אתי אטיאס: -סליחה, סליחה

אמירה משה: ויתרתי לך על המיקרופון. רגע, קודם כל רומן, אני רוצה להחמיא לך ולהגיד לך באמת

תודה, כי כזה פרויקט, מרים את העיר ומעורר גאווה, וכל הכבוד, ואם היו טיסות הייתי יורדת מהארץ ועולה חדשה, והייתה לי אולי זכות להשתמש. עכשיו, אני רוצה לברך, כבוד ראש העיר, חברות וחברי מועצה, תושבי העיר ואורחים נכבדים. ימים .קשים עוברים על עם ישראל, מלחמה על הבית, בצל התנהלות שגרתית שקטה המלחמה הזו, כמו שאר מלחמות ישראל, מוכיחה לנו בכל פעם מחדש את הכוח שיש לנו כקהילה וכעם לעמוד יחד, להתגבר על אתגרים ולבנות עתיד בטוח וטוב יותר. עם ישראל שב ומתחבר לשורשיו ולערכים שיש בהם את ההיסטוריה המפוארת ביותר מבין כל העמים. סיימנו את מסעות המדידה, בנינו מדינה, הקמנו צבא, פיתחנו חברה משגשגת והפכנו חזון עתיק למציאות חיה ונושמת. כיום, כשאנחנו יושבים בארצנו החופשית, חג הפסח מזכיר לנו שהחירות אינה מובנת מאליה. האחריות לשמרה מוטלת עלינו. ערבות הדדית ואחדות, הקשבה וקיבוץ דעות שונות, יובילו אותנו לעתיד משותף טוב יותר. כל יום הוא נס מתרחש, כל יום חשוב להבין שהחירות לא מובנת מאליה. ואמן, ובפסח הזה נביא רוח של התחדשות, תקווה ואמונה, וצעידה בדרך משותפת לעיר ראויה ותושבים מרוצים. שבורא עולם ישמור על חיילינו מכל .משמר, ויחזירם בריאים ושלמים לביתם לשולחן הסדר. ושיהיה לנו חג שקט ושמח אמן.

בועז ביטון: גדול הפוליטיקאים בחדרה, בנצי נורמן, פעם לימד אותי.

10

אתי אטיאס: אבל גדול הפוליטיקאים זה ניר.

ניר בן-חיים: איפה אני? אני לא מבין בפוליטיקה בכלל.

בועז ביטון: בנצי לימד אותי פעם שבסוף מעבר למעשים הטובים שאנחנו עושים כל יום ומשרתים

את הציבור כל יום באמונה ובמסירות, בסוף הקדנציה אתה צריך לספור מבנים ובניינים. זה בסוף הייעוד של פוליטיקאי. סופר, בסוף מה הבאת לציבור שלך.

אמירה משה: מה ירשם על שמך.

בועז ביטון: מה ירשם על שמך. כי יש דברים, את יודעת, כולנו עושים דברים טובים כל יום, אבל

זה דברים שהם משתנים. אתה יודע כשאתה הולך לדוגמה, סתם אני הולך ברחוב, אני רואה רחוב.. אני אומר וואלה, זה עשיתי. אין הרבה דברים כאלה בחיים, ביום יום , כשאתה אומר, לא. כי דברים משתנים, ויש דינמיקה משל עצמה בזה. אז הוא אמר לי ,פעם, בסוף, בסוף כל קדנציה, מה שסופרים זה את המבנים ואת הבניינים. אז באמת רומן, מגיע לך יישר כוח ואני יכול להגיד לך, לא להתבלבל ולא להתבייש. יש מושג של קנאת סופרים תרבה חוכמה, אז אני מקנא בך, כי בסוף, כשאתה מסתכל ואתה אומר וואלה, תראה איזה מבנים, גם היינו אצל מירי לא מזמן, וגם בית העולה, מגיע לך שאפו גדול, מגיע לך מברוק, אנחנו מקנאים בך, אבלקינאה חיובית, לא קנאה שלילית קנאה חיובית, קנאת סופרים שתרבה חוכמה. זה אחד..

ניר בן-חיים: -אתה יודע, בועז, אני רוצה

ניר בן-חיים: לא, לא, אני רוצה, תדע לך. בועז, תקשיב רגע, אני, אמא שלי לימדה אותי דבר כזה

באמת, אני ככה שם את זה על שולחן, אומרת לי, תקשיב טוב, אנחנו היינו שלושה אחים בבית, זה על כל אחד קיבל מה שהוא צריך, לא מה שהוא רוצה. זה שני דברים שונים. זו החוכמה של המבוגרים. אני הייתי לוקח את המילה של הקינאה והייתי ,אומר, תראה מה זה, איזה יופי. רק אתמול רומן אפילו לא היה, אתה לא יכול להגיד כי אתה לא היית אצלו. רק אתמול, רומן, היינו בחוף של הדתיים רבענו.את החוף

רומן גישר: הייתם בכנס גבאים.

ניר בן-חיים: אתה לא מאמין רומן, אם אני אספר לך, אם אני אספר לך, אם אני אספר לך, תקשיב

רומן, אם אני אספר לך שאחרי 8,9 שנים בפעם הראשונה, נבנה בית כנסת בשכונה שנלחמו עליה, ותקשיב טוב, בית כנסת אני חושב, אני לא יודע אם, אני חושב שהו א הכי מפואר בחדרה, אני לא יודע אם יש שם בית כנסת?

אתי אטיאס: איפה?

ניר בן-חיים: בעין הים. את שואלת אותי איפה? את היית שם. תקשיב טוב, זה רק ההתחלה. השר

היה פה, אני לא רוצה לדבר כאילו, בואו חבר'ה, אני אומר, מה אני אמרתי לך? קח 11

את מה שאימא שלי אמרה. אימא שלי אמרה, כל אחד יקבל את מה שהוא צריך, לא מה שהוא רוצה. הלאה, תמשיך.

בועז ביטון: רק שנייה, הערה שנייה, שצריך לזכור דבר אחד, המקום הזה זה כאילובית עולה, יש

איזה זווית שצריך לשים, לקהילה הצרפתית בחדרה. בשנים, לא, אז אני אגיד למה כי אנחנו במשך כל העשור ושני העשורים האחרונים, בעצם הקהילות שהגיעו פה לחדרה זה היו הקהילה מברית המועצות. הם היו המסה הקריטית. בשנים האחרונות, בלי שאנחנו שמים לב, חדרה מתמלאת בקהילה צרפתית של אלפים שמגיעים.

בועז ביטון: אלפים, ראש העיר, אלפים.

ניר בן-חיים: אין אלפים.

בועז ביטון: אני אומר לך שמדובר היום על אלפים, כשאני מדבר על אלפים, זה לא רק אלה

שמגיעים מצרפת, זה גם אלה שהיו בנתניה ומגיעים לחדרה. בסדר? יש כמות גדולה ,של ציבור צרפתי בחדרה וצריך באמת לתת להם גם דגש, כמובן לתת להם דגש ואנחנו מקווים שגם המקום הזה, בתור בית העולה, שבעצם תפקידו להכיל את כל העולים החדשים, ייתן ביטוי גם כמובן לקהילה הצרפתית.

זיוה הימברג: בועז, אני רוצה להגיד משהו. מבחינתנו, הבית הזה הוא בית של כל העולים, אני

חייבת להגיד לך שמשרד הקליטה אישר, עדיין לא בכתובים, לקבל פרויקטורית לעולי צרפת, גם לאור המצב הקיים וגם לאור הצפי העתידי של עולי צרפת. אנחנו מחכים ,לאישור, אנחנו נגייס פרויקטורית ויש כאן פעילויות, יש פעילויות בעיר, באופן כללי לעולי צרפת שמתקיימים. אז האוכלוסייה שאנחנו, היא בכלל לא מתחת לרדאר, היא בפריים. אני מבינה מה אתה אומר, זה נמצא אצל ראש העיר ממש על שולחן העבודה כי בסוף יש לנו חובה באמת לכל העולים מכל, אבל המקום הזה הוא אכסניה של כולם. המרכז למידה למעלה, האולפן הוא לכולם. וגם כאן, יש את מנהלת המקום לריסה, יש כאן פעילויות לכל העולים. דרום אמריקה יש לנו בארץ, צרפת, חבר העמים אני אומרת לשעבר, אבל זה אוקראינה וכולי. אז כל פעילות ממש מבורכת שתתקיים כאן.

רונן הילף: רומן, אני רוצה להגיד לך, עשיתי איתך מקודם סיבוב וראיתי איך התרגשת. ואתה

מגשים פה חלום, אתה מגשים פה חלום ואני חושב שכמה עוד מעט? 30 שנה אתה בעולם? 27 שנים. ואני חושב שגם יכולה לבוא פה איזושהי אמירה שאומרת שהרי לא נהיה פה לעד ולכל החיים הזה, אני מקווה מאוד שאלו שיבואו אחרינו, יקראו המקום הזה, בית רומן גישר, אני חושב שזה משהו שלא, כלומר, אני חושב שזאת אמירה ,חשובה למישהו שהוא עוד מעט 30 שנה, אני חושב שזה אולי השיא, אם אני לא טועה מבחינת שנים של חבר מועצה. אז באמת כל הכבוד רומן, יישר כוח ורק טוב והצלחה.

אתי אטיאס: גם אתה עולה.

12

רון שגן: אתה יודע, כולם אמרו את זה, רומן, אבל אני אגיד את זה עוד פעם. אני ראיתי אותך

במקומות שאתה דוחף את זה נגד כל העולם ונוחת עליך שאין אישור כיבוי אש ומאיפה זה בא, ושבהנדסה צריך ככה ושצריך לשכנע את ראש העיר עוד ככה ואחרת ואתה

רומן גישר: -דווקא מהנדס נתן לי.

רון שגן: רגע, אני אומר, לא במקום. אתה כמו סיזיפוס ככה גורר את העגלה הזאת שפתע עולה

במעלה ההר, וזה לא היה מסע של חודש או שנה. וחזון או חזונות יש להרבה מאיתנו וכנראה בגלל זה הגענו כאן לעולם הציבורי, לקחת את העגלה הזאת ולהגיד, אני לא רוצה אותה, למרות שבלי גלגלים, למרות שאני מעלה הר, למרות שנשאר לי עוד הרבה זמן עד הפסגה, למרות שחם וקשה, זה בעייני ראוי להערצה. שאפו גדול לך, בין אם אתה 27 שנים או 7 שנים ובין אם יש לך עוד 27 שנים או 7 שנים. אותי זה מרגש כי אני גדלתי, אני חושב שכל מי שגדל בבית אליעזר, גדל לאור המרכז קליטה שהיה שם ולנו כשכונה באמצע פרדסים, לא הכרנו אף אחד מהעיר, לא הייתה עיר, גדלנו באי. ובאי הזה החלום שלנו לעולם הגדול היה מרכז הקליטה ופתאום הגיעו עולים מאתיופיה עם תלבושת שלא ראינו בחיים. והם שמו מטרייה והלכו בשמש והיה להם מקלות וזה היה חלום ופתאום הגיעו עולים מברית המועצות שדיברו אחרת ונראו ,אחרת ועשו אחרת. והדבר הזה הוא נוף ילדותינו. זה מה שגרם לנו להיפתח ולגדול וזה הגיע אלינו, לאי הקטן שלנו, ויש הרבה שיח היום על ההוא ככה וזה ככה ועולים מכאן או משם, אבל אני רוצה לחלוק איתכם איזו חוויה שאולי עכשיו כבר אפשר לחלוק אותה. אנחנו בלילה לפני התקופה כבר ככה, גררו אותנו לצבא בכל מיני תירוצים והבנו שזה יהיה. אבל בגלל שהסודיות של השעה שזה יקרה הייתה כל כך עמוקה. אז בעצם עשינו את כל ההכנות ואז אמרו לנו, עכשיו אתם תחכו בחניון ,ואנחנו נקרא לכם כשקורה. ככה. ורגע לפני הבחורצ'יק הצעיר שהוביל את התוכניות סך הכול סרן, נווט צעיר, לצורך העניין במונחים שלנו, אנחנו עכשיו בגילאים, מה לעשות, בין 35 ל-.65 הוא קיבל את הכבוד לעשות קידוש. זה היה יום שישי בערב וכולנו עמדנו והיה שם, אני אומר שמות אמיתיים, כן? את אילן מדגניה ואת מצנה שהוא דתי מפה ואנשים, לא היה בכלל, הערבוב הוא כל כך גדול ואף אחד, כולנו דיברנו שפה אחת ובאנו ממקומות שונים ולא הרגשת בכלל את הדבר הזה, ולכן, אני אומר שמאותו יום ועד היום, אני ברצף במילואים, אני חי שני עולמות, אני נמצא שם ושם כולם, כל אחד יש לו את התפקיד שלו והוא עושה את שלו ואומר ל-הוא ומקבל מה-הוא. ותצא החוצה, העולם הוא קצת אחר, ההוא אמר ככה וזה עשה ככה והעיתונות צריכה קצת יותר אקשן, אז אני רוצה רק להגיד שזו תקופה, אני מרגיש שזו זכות לתת בזה, עם כל הקושי, ויש פה קושי אדיר, זו זכות, לתרום ולהיות ליד אחים שהם שונים ממני בכל דבר, אבל אנחנו עושים בסוף אותו דבר ביחד, אנחנו ברגים באותה מכונה. וזה כבוד שיש לנו עורף ולי יש עורף בבית וכל אחד שעושה את זה או אחת שעושה את זה, הרבה מאוד אגב נשים, הרבה מאוד נשים דתיות שמה גם סתם אנקדוטה, שמקבלים גב מהבית ועוזרים להם וגם כשאתה מגיע הביתה, אתה לא בבית ואתה בטלפון עוד פעם עם הצבא, אז אני מרגיש שיש תקווה וגם ישראל 13

נכון? פסח הם יצאו לאירוע שלהם, עדיין היה להם איזה 40 שנה לעבור במדבר. אז זה בסדר, יש לנו עוד קצת קשיים ויהיה לנו עוד קצת קשה, נתגבר גם על זה. אני באמת מאמין במה שאני רואה בעיניים שלי, שאנחנו נהיה במצב, מאמין ומקווה שנהיה במצב יותר טוב וזה יעזור לנו בסוף לפרוח, וכן מגיע לנו גם שקט. לא צריך שהכול יהיה תוך כדי מלחמה, אז באמת שיהיה חג שמח לכולם ושבוע גדול לך ולכל הצוות תודה רבה.

ניר בן-חיים: אז זהו, בדיוק. אתם רוצים שנעשה הרמת כוסית, משה, לירון, בועז, לא יודע, ככה

איזו ברכה שכל אחד ירים את הכוסית.

בועז ביטון: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.

ניר בן-חיים: חג שמח לכולם.

ג. חוק עזר לחדרה (תפיסת רכב), התשפ"ו – 2026

רומן גישר: טוב חברים, אנחנו עוברים לסדר היום, חוק עזר לחדרה, תפיסת רכב. איפה בוריס?

אתי אטיאס: שנייה, שלא יבהיל אתכם תפיסת הרכב כמו שקרה לי, לא מדובר ברכב. הכל חוץ

מרכב.

רומן גישר: סעיף 250 לפקודות העירייה ובהתאם לחוות הדעת המשפטית, נוסף ביום 17.2.26

עו"ד עדנה גלבר גרפי, משנה ליועצת המשפטית, מתבקשים, מתבקשת המועצה לאשר את חוק העזר הנ"ל. מישהו מציג את ההוכחות? חברים, מי פה מציג?

ניר בן-חיים: בוריס, תסביר.

רומן גישר: אנחנו צריכים רק לתת.

ניר בן-חיים: הסבר על מה זה.

רומן גישר: יש התנגדות? או שאנחנו מקבלים את זה?

לירון עמר: לא, יש כאלה שלא היו בהנהלה.

בועז ביטון: היו, היו.

ניר בן-חיים: אה, כולם היו? יופי, אז אפשר.

רומן גישר: פה אחד. בבקשה. פה אחד.

החלטה מס' :234 מתוקף סמכותה לפי סעיף 250 לפקודת העיריות, בהתאם למפורט בחו"ד המשפטית 14

מיום 17/2/26 מאת עו"ד עדנה גלבר גרפי – משנה ליועמ"שית, מחליטה המועצה לאשר חוק העזר לחדרה ((תפיסת רכב), התשפ"ו .2026

אושר פה אחד.

ד. תקציבים בלתי רגילים

רומן גישר: המועצה מתבקשת לאשר תקציבים בלתי רגילים, עפ"י המפורט במסמכים המצ"ב

מיום 5/3/26 , סימוכין 39/2026 ויום ,15/3/26 סימוכין 39/2026 א' מאת גזברית העירייה. יש, מישהומציג את זה? כן, בבקשה

נעמי שוחט: שאלות בתב''רים קיימים. תכנון הקמת מבנה העירייה, תוספת של מיליון שקלים

-דרכים חקלאיות, תוספת של 600 אלף שקלים עמודי תאורה תוספת של מיליון שקלים. סימון כבישים ומדרכות, תוספת של 500 אלף שקלים. עבודות בטיחות ודרכים, תוספת של 500 אלף שקלים. כלי רכב ואגף אכיפה, תוספת של 100 אלף שקלים. שערים ומחסומים בחוף הים, תוספת של 100 אלף שקלים. תב''רים חדשים שיפוצים ובטיחות בגני ילדים לשנת ,2026 מסגרת של 7 מיליון שקלים. תמיכות פיתוח ל-,2026 מיליון וחצי שקלים. ארלוזורוב נגישות אקוסטית 30 אלף שקלים ממשרד החינוך. תב''ר אחרון, גן נעורים לזכר הנופלים, הנצחה, תוספת מבוקשת של .אלף שקלים 220

אמירה משה: תסבירי, נעמי, מה זה דרכים חקלאיות עם 600 אלף.

נעמי שוחט: אנחנו בכל שנה בחורף, נדרשים, לפרוץ דרכים חקלאיות, לא לרבד, אבל לשים מעין

כורכר כזה, כדי שהחקלאים יוכלו לעבור. זה דרכים שהן חקלאיות אבל הן ציבוריות למעשה, וזו האחריות שלנו. בסדר?

רומן גישר: חברים, מצביעים. כולם בעד? יש התנגדויות? יש התייחסות? מאושר. כמו שאומר

מהנדס, מהנדס העיר, פה אחד.

החלטה מס' :235 המועצה מחליטה לאשר תקציבים בלתי רגילים עפ"י המפורט במסמכים מיום 5/3/26 סימוכין 39/2026 ומיום 15/3/26 סימוכין 39/2026 א' מאת גזברית העירייה.

אושר פה אחד.

רון שגן ולירון עמר חברי המועצה עזבו את אולם הישיבות.

15

ה. חלוקת תמיכות לשנת 2026

רומן גישר: טוב, עוברים לסעיף הבא. חלוקת תמיכות לשנת .2026 עפ"י נוהל מתן תמיכות

המפורט בחוזר מנכ"ל 4/2006 מאת משרד הפנים, מתבקשת המועצה לאשר סיכום ועדת התמיכות המקצועית מיום .17/3/26 וועדת המשנה לתמיכות בישיבתה מיום כן, בבקשה, רונן. מה אתה אומר .22/3/26?

רונן הילף: טוב, לגבי התמיכות, אני רוצה רק לחדד נקודה, אנחנו דיברנו בוועדת משנה לתמיכות

-על הנושא באמת שרשמנו פה, הגדלה של סלי המזון. כן, מ-100,000 שקלים ל 250,000 שקלים. וטיפול בחתולי רחוב מ-30 ל-.60 רציתי לדעת שרק הנושא הזה , עובר לביצוע והכל בסדר.

נעמי שוחט: אני לא יודעת להגיד לך אם הוא עובר לביצוע, אתם ביקשתם ואנחנו צריכים לבחון

את זה. כלומר, גם כן, גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת הנהלת העיר, כי כרגע אין לי תקציב לזה, זה, אמרנו כמו שאמרנו בוועדת תמיכות, זה על חשבון משהו אחר.

רונן הילף: אבל דיברנו על זה עם ניר. ניר, אני חושב שלגבי הסלי מזון

נעמי שוחט: הגדלת תקציב התמיכות

ניר בן-חיים: אתה אמרת כאילו שזה לא קשור לזה

נעמי שוחט: לא, אנחנו כרגע מאשרים את חלוקת הפנים

ניר בן-חיים: .זה לא קשור לזה, לפי מה שהם אומרים

רונן הילף: אנחנו, בהמלצות שלנו

ניר בן-חיים: .כן, אבל אין קשר, זה לא קשור לזה. עכשיו אנחנו מצביעים על החלוקה, זה לא קשור

רונן הילף: על החלוקה, באחת ההמלצות של ועדת המשנה פשוט הייתה שלי, של מלכי ושל רומן

ניר בן-חיים: כן, אבל אני גם אמרתי למלכי, לא יכול להיות מצב כזה, נגיד, שאם יש 100,000 שקל

לחלוקת מזון, להגדיל בעוד 150 אחוז. זה לא הגיוני. מגדילים ב-,10 ,15 20 אחוז, 30 אחוז

רונן הילף: היינו על 200,000

ניר בן-חיים: לא, אני אומר, כאילו, אני מבין שהיה 100 או ,150 נכון, כמה?

נעמי שוחט: היה .100

ניר בן-חיים: ואתם רוצים 250 ?

16

רונן הילף: היה ,200 .200

ניר בן-חיים: לא.

נעמי שוחט: היה 200 באופן חד פעמי בשנת 2023 בגלל הקורונה.

רונן הילף: אז אנחנו כאילו הולכים אחורה, כל הזמן ברגרסיה.

ניר בן-חיים: לא, לא, הולכים אחורה. אז, לא, לא.

נעמי שוחט: ראש העיר, תגיד לו שאתה

ניר בן-חיים: לא, רגע, כן, אבל אני רוצה רק שזה יהיה ברור, לא שזה, כי מבחינתי גם אם כאילו

זאת אומרת, אם זה ישפיע על ההצבעה של עכשיו, גם אין לי בעיה, אבל שתבינו דבר אחד. כשהיה בשנת 2022 כשהייתה קורונה, נתנו באופן חד פעמי, חד פעמי, עוד פעם אני אומר, 200 אלף שקל בגלל הקורונה. לא קשור, לא הולכים אחורה.

אתי אטיאס: מי נתן?

רונן הילף: אבל, קודם כל, אנחנו בזמן מלחמה, ובלי קשר.

ניר בן-חיים: שניה, אז אני אומר, כאילו, זה אחד. שתיים, בלי שום קשר, החלוקה הזאת, שאמרנו

זאת אומרת, שהיא יצאה לביצוע כבר, אמרנו, אנחנו מצביעים עליה. אמרתי, אני איך?

נעמי שוחט: בסיכומה של הישיבה בעצם, הוסכם שאנחנו מצביעים כרגע על החלוקה הזאת.

מירב ינקלביץ: שאנחנו מאשרים את זה ובמקביל אתה בודק את זה.

ניר בן-חיים: כן, בסדר. אבל אני מראש אומר.

מירב ינקלביץ: וחברי הוועדה יגישו איזושהי יגישו בקשה אלייך ואתה תבחן אותה.

ניר בן-חיים: אין בעיה. אבל אמרתי, כן, אבל חשוב לי להגיד שבאמת, שלא יהיה איזשהו משהו אין

דבר כזה הגדלות של 200 אחוז. את יכולה להגיד אתי בקול, אל תשתיק אותה. אני אומר, אין דבר כזה הגדלה כזאת, כמות כזאת, אני לא מכיר. גם כשלא יודע מה יש יש אחוז, 30 אחוז, ב-150 אחוז להגדיל, אני לא יודע לעשות 20 ,15 ,.10

רונן הילף: בזמנו, גם מלכי זוכר, וגם רומן שדיברנו, בסלי מזון על 200 אלף שקלים כי במועצה

דיברנו על זה לא פעם ולא פעמיים. עכשיו זה שוב פעם, זה משהו שבאמת, אנחנו מקבלים, רומן, אנחנו מקבלים הרי את הריקושטים האלה מהשטח של הצורך הזה.

ניר בן-חיים: אני יכול להגיד שרק עכשיו לפני

רומן גישר: חמש שעות

17

ניר בן-חיים: לא, עזוב את הכמה שעות. אני מדבר על, הייתה פה, השנה הכנסנו לפה עמותה חדשה

של "לתת", כאילו שהם נתנו פה או 400 או 600

זיוה הימברג: פתחון לב.

ניר בן-חיים: פתחון לב, נכון, כאילו, נתנו, רגע, שנייה, זה אחד. שתיים, בלי שום קשר.

אתי אטיאס: שנייה, זה, זה?

ניר בן-חיים: כן. גם היום, כאילו, זה משהו חדש שלא היה, זה אפילו לא דרכנו, זה הצלחנו להביא

,את זה לפה ואנחנו מתכוונים בשנה הבאה שהיא תיכנס לפה כבר באופן קבוע שיתחילו לחלק פה באמת סלים מעבר למה שהיה, בלי שום קשר, יש פה עוד כמה .עמותות. רק היום היינו בעמותה אחת, כי אני לא אוהב לנקוב בשמות, אז זה, זה שחילקה פה כבר היום, גם כן, 900 מנות, אנחנו לא רוצים להיות במקום של עיר שהיא נזקקת, אנחנו רוצים להיות במקום של עיר שהיא אחרת.

רונן הילף: אבל גם במצב הפשוט של 15 או 17 אלף שקלים, ניר, שזה יוצא לעמותה כשהיא

מגישה, ובמספרים כאלו, רק ברמת ההגשה של 15 או 17 אלף שקלים, זה לא פרופורציונלי ועברנו על זה בוועדת משנה שראינו 30 ו- 40 אלף שקלים..

ניר בן-חיים: מה כן, כן, אני לא יודע מה זה מה?

זיוה הימברג: ועדת משנה לתמיכות שמעה את מה שאמרת, ראש העיר מסכים לחלוטין, שצריך

להגדיל את התמיכות .וברור ש-,14 ,17 18 זה באמת סכום מאוד מאוד נמוך לעמותה מה שאנחנו עושים היום זה מאשרים את התמיכות ככתבה וכלשונם, כדי לחלק את התמיכות לעמותות שיוכלו להתקיים. אנחנו אמורים לקבל חוות דעת תקציבית, אז ,בסוף אם רוצים להוסיף משהו צריך להוריד משהו. זה החיים. ומה שאני מציעה .מסיתים תקציב. הנושא ייבחן ויוצג לראש העיר, שיקבל בסופו של דבר את ההחלטה ,הגישה שלו היא גישה חיובית לחלוטין. מה שאני רק מבקשת שלקראת שנה הבאה כשיושבים על תבחינים, תעלו את הדבר הזה ומלכתחילה, שנייה, הנה מירב, אצלה עוזבת את כל הצרכים ומלכתחילה נחשוב על חלוקת משאבים מלכתחילה שהיא אחרת. אז כאילו, אנחנו כולנו באותו צד של המטבע.

רונן הילף: ברור, אני גם מסכים איתך, כי בסוף אם הגענו למצב שאנחנו מחלקים בשווה, זאת

אומרת שב"דריל דאון", לא בדקנו לדוגמה, עם עמותה אחת אנחנו באמת, כמו שאת אומרת, צריכים לעשות עבודה יותר טובה מבחינתנו בתבחינים ולתת 30 ועמותה אחרת ,10 סתם לתת כדוגמה, כי לא היה לנו מספיק מידע בשביל, בשביל לעשות את .העבודה כמו שרצינו

זיוה הימברג: אין בעיה. אנחנו לומדים. לומדים כל יום.

רונן הילף: אז טוב מאד שאנחנו לוקחים את זה כמסקנה לפעם הבאה להקדים את התבחינים

18

זיוה הימברג: בהחלט. מי בעד? פה אחד. פה אחד

החלטה מס' :236 עפ"י נוהל מתן תמיכות 4/2006 מאת משרד הפנים, המועצה מחליטה לאשר המלצותיהן של ועדת התמיכות המקצועית מיום 17/3/26 וועדת המשנה לתמיכות מיום .22/3/26

אושר פה אחד.

רון שגן ולירון עמר חברי המועצה הצטרפו אל אולם הישיבות.

ו. מינוי נציגי עירייה בתאגידים – חילופי גברי

רומן גישר: הם יביאו לנו מדליה מהאליפות באירופה ומכל העולם. הרבה תלמידים, הרבה ילדים

.זה דבר מבורך מאוד. אני עובר לסעיף הבא, סעיף ו'. מינוי נציגי עירייה בתאגידים המועצה מתבקשת לאשר מינויים בחברת "נחלים", חברת התיירות, הפירוט של נציגי העירייה, משה ג'רבי במקומו של, חנן אדרי, ורוני יובל במקומו של שי גבאי. יש התנגדויות? מישהו רוצה להתייחס? אוקיי, אז אנחנו נאשר את זה פה אחד החלטה מס' :237 המועצה מחליטה לאשר מינויים כמפורט: משה ג'רבי במקומו של חנן אדרי ורוני יובל במקומו של שי גבאי ב - נ.ח.ל חדרה – נחלים החברה לתיירות בע"מ .

אושר פה אחד.

ז. היתר עבודה נוספת

רומן גישר: עוברים לסעיף אחרון, היתר עבודה נוספת, על פי סעיף 179 לפקודות עירייה מתבקשת

מועצה לאשר היתר עבודה נוספת בהתאם למפורט במסמך. ב-18 למרץ 26 סימוכין 4026-2026 מאת מנהלת אגף הון אנושי . אם אין התנגדויות אנחנו יכולים לסיים את הישיבה.

החלטה מס' :238 עפ"י סעיף 179 לפקודת העיריות, המועצה מחליטה לאשר היתר עבודה נוספת בהתאם למפורט במסמך מאת מנהלת אגף ההון האנושי מיום 18/3/26– סימוכין .4026-2026

אושר פה אחד.

19

רומן גישר: חברים, אם סיימנו, עוד פעם, חג שמח, תודה על המילים החמות, תודה על הברכות

ושיהיה רק טוב לכולם. תודה רבה.

20