6 20 15
1
פרטיכל ישיבת מועצת העירייה
מן המניין מס' 20/15-6
שהתקיימהבבית מועצת העירייה
ביום רביעי ו' באלול תש"פ – 62 באוגוסט 2020
2
נכחו ה"ה
צביקה גנדלמן – ראש העיר,
עו"ד יניב דרי – המשנה לראש העיר, יו"ר,
ניר בן חיים – מ"מ ראש העיר,
רומן גישר – ס. ראש העיר,
בועז ביטון – המשנה לראש העיר,
מלכיאל אלבז – המשנה לראש העיר,
חדוה יחזקאלי – המשנה לראש העיר,
עו"ד נתן לבייב – המשנה לראש העיר,
הרב בן ציון נורדמן - חבר המועצה,
גבריאל סרוסי – חבר המועצה,
גדי אריאלי – חבר המועצה,
טל אליהו - חבר המועצה,
עו"ד מירי נחשונוב – חברת המועצה,
משה אלמליח – חבר המועצה,
משה אנוקנין – חבר המועצה,
רונן הילף – חבר המועצה,
שי ברכה – חבר המועצה.
חסרו ה"ה:
טספאי חסיד אדריג'או – חבר מועצה,
רון שגן – חבר המועצה, (חופשה)
רו"ח שלומי ימין – חבר המועצה,
שלמה בוזגלו – חבר המועצה.
מוזמנים: אורחים:
יעקב זיגדון – מנכ"ל העירייה, איריס ארקין – מנכ"לית הקרן לפיתוח חדרה, עו"ד שרון שרוני – היועצת המשפטית, שי ארנט כהן – מנכ"ל החברה הכלכלית לחדרה בע"מ, רו"ח רונן בשארי-מנהל כספים החברה הכלכלית בע"מ רו"ח בועז חריף – גזבר העירייה, אינג' נדב הדר –מהנדס העיר,
בוריס קוסינובסקי – מנהל אגף תפעול ופיתוח הסביבה, גיל שלמה – מנהל אגף שיטור וביטחון,
נעמי חייט – סגנית גזבר העירייה,
איציק נחמני – ס. מנהל אגף מטה ומנהלה,
בבר אפללו – עוזר אישי נוסף לראש העיר,
שירן גז – מזכירת מחלקת מנהלה,
מימי אלימלך – מנהלת מחלקת מנהלה.
3
תוכן עניינים
מן המניין מס' 6-20/15 ............................................................................................................... 1
סדר יום: ............................................................................................................................... 4
א.הצעות לסדר.. .................................................................................................................. 9 ב.מכרז קרקעות – מכירת מקרקעין בשכונת ויצמן.. .................................................................. 11 ג.התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה.. ........................................................ 23 ד./דוח כספי לשנת 2019- החברה הכלכלית לחדרה בע"מ ........................................................ 25 ה.דוח כספי לשנת 2019 – העמותה לפנאי העיר. .................................................................... 26 ו.העברות תקציביות לשנת 2020.. ........................................................................................ 26 ז.תקציבים בלתי רגילים.. .................................................................................................... 28 ח.התחדשות עירונית מרכז העיר - 302-0659656.. ................................................................ 30 ט.איוש ועדות העירייה. ....................................................................................................... 30
4
סדר יום
א. הצעות לסדר, (נספחים 2-1)
ב. מכרז קרקעות – מכירת מקרקעין בשכונת ויצמן, (נספח 3)
ג. התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה, (נספח 4)
ד. דוח כספי לשנת 2019 – החברה הכלכלית לחדרה בע"מ, (נספח 5)
ה. דוח כספי לשנת 2019 – העמותה לפנאי העיר, (נספח 6)
ו. העברות תקציביות לשנת 2020, (נספח 7)
ז. תקציבים בלתי רגילים, (נספח 8)
ח. התחדשות עירונית מרכז העיר – 302-0659656,
ט. איוש ועדות העירייה.
עו"ד יניב דרי: אני מתכבד לפתוח את ישיבת מועצת העירייה מן המניין 6-20/15. סדר היום הנושא
הראשון מידע והרמת כוסית לראש השנה.
צביקה גנדלמן: טוב, ברשותכם אני רוצה לגעת בשני נושאים שאני חושב שהם אקטואליים בימים
האלה אחד מהם זה כמובן ההתמודדות עם הקורונה, והדבר השני זה פתיחת שנת הלימודים בשנה הבאה. אז אני ברשותכם לגבי הנושא של הקורונה אנחנו בסה"כ מצב התחלואה על פי המדדים שאנחנו מודדים, ז"א פיקוד העורף בודק עם משרד הבריאות ברמזור אנחנו נמצאים ברמה של הצבע הצהוב. זה אומר מדרג שני, אם הירוק זה המצב הכי טוב, אנחנו בצהוב אחרי זה יש כתום, וכמובן אדום שזה המצב החמור. אני רוצה לומר שנקודות ההתייחסות שצריך להסתכל זה לאו דווקא מס'
החולים, היום אנחנו עומדים על 168 זה משתנה ברמה של שעות. אבל המדדים היותר חשובים זה כמובן אחוז המאומתים מתוך סך של הנבדקים. הדבר השני זה כמובן ההתפלגות על מספר ימים וכמובן מספר החולים. עיקר הפעילות שלנו היא כמובן ברמה ההסברתית. אני יכול לומר שמערכת האכיפה העירונית החלה לאכוף עסקים ולמעשה בני האדם, עדיין אנשים עם מסכות היא צריכה לקבל, לא רק אצלנו, בכל הארץ את האישור לבצע את זה. ואז למעשה הפקחים שלנו, כמו פקחים בכל הארץ עברו את ההכשרות המתאימות. יש פה עניין חוקתי, אישור מול הכנסת שהוא מתעכב וברגע שיוכלו לאכוף גם נושא של מסכות אנחנו גם היום כבר מספר שבועות, יודעים ומקבלים ניתוח של התפלגות התחלואה גם ברמת שכונות. אנחנו יכולים איפה שיש עליה בתחלואה ברמת השכונה אז כמובן לפעול נקודתית מול שכונה. לדוגמא אם יש שכונה כזו שרמת התחלואה שלה גבוהה, ויש נקודות ריכוז בתוך השכונה כמו סופר, מכולת, גן שעשועים, מועדון, מתנ"ס, בית כנסת כל דבר שלא יהיה, אנחנו נקודתית יכולים לפעול או מתכוונים לפעול. כמובן שאנחנו עושים לפני זה מערכת הסברה קצרה, למרות שאני חושב שבנושא הקורונה אנחנו כבר כמעט 5 חודשים מסבירים ברמת המדינה, וכל אחד בעיר שלו. אנחנו כמובן הולכים לחיות בתצורה הזו עוד מספר חודשים, אף אחד לא יכול להעריך כמה, אבל זה 5
בהחלט מחייב אותנו להתמודד ולהמשיך לחיות בצורת החיים הזו. על זה, אנחנו כמובן, בעקבות הקורונה יש לא מעט דברים שאנחנו מנסים גם להקים, גם להיטיב מול הציבור. חלק דרך אגב, זה פועל יוצא של אותם צוותי עבודה, צוותי חשיבה שמסרנו לכם שלפני כחודש ומשהו סיימנו או הציגו את הממצאים אלי ובהתאם בזה בחלק מהדברים יצא נו כבר לפעולה. אם זה בתחום החינוך, תכף ניגע בזה.
בעסקים, ודברים נוספים. אנחנו גם נצטרך להמשיך כמובן לבדוק את עצמנו כל הזמן. אני יכול לומר שהאתגר הבא שניצב בפנינו בהיבט של הקורונה ולא בהיבט של החינוך זה כמובן פתיחת מערכת החינוך בשבוע הבא. שבהחלט יש צפי שתהיה איזה שהיא עליה ברמת התחלואה ואני מקווה שאנחנו כולנו כל מי שיש לו איזה שהיא אחריות בעניין, ידע לשים את המסגרות ואת הקווים כאשר נוכל לשפר את רמת התחלואה. מה שאני רוצה לומר, אולי בזה נסיים את העניין. תראו, בסוף לעניין הזה יש שכר ועונש. עיר שרמת התחלואה שלה בשיטת הרמזור תהיה קשה יותר, היא תהיה מוגבלת. חד וחלק. ז"א הרעיון הוא ויש לזה מדדים מאוד ברורים.
לדוגמא, עיר במצב בצבע ירוק, תוכל לבצע אירועים של עד 100 איש בתוך אולם ועד 200 מחוץ לאולם, ירוק. עיר במצב אדום חוזר ל- 20 איש ו- 10 איש. אותו דבר עיר במצב אדום, יכולים לסגור לה את מערכת החינוך. עיר במצב ירוק, מערכת החינוך פתוחה. כנ"ל לגבי אירועים, תרבות ותפילות, הכל. ז"א הרעיון שיש לך שכר ועונש, או שיש לך הגעת לנורמות כמובן הרצויות, איכות החיים או התנהלות החיים תהיה חופשית יותר, אם המצב יחמיר נסגר או נהיה מקווצים יותר. זה באשר לקורונה.
כאן האתגרים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד כולנו, כל אחד בסביבתו הקרובה ואנחנו כנבחרי ציבור במרחב העירוני בכלל. יש הרבה הערות והשגות, תסגור שם, והחופים, והרחובות, והחנויות ככה. תאמינו שבסה"כ הדברים הם לא נעלמו מעיננו, צריך לראות נקודתית איך מטפלים בהם וגם כאן להיזהר מכל מיני החלטות פופוליסטיות. בלי לנקוב בשם לא של חברי ראשי הערים, וגם לא של הערים עצמן.
יש ערים במדינת ישראל שקיבלו כל מיני החלטות שהם סוגרים את החופים, סוגרים את הגנים ופרק זמן של חצי שעה הם פתחו בחזרה. חלקם דרך אגב, במהירות שיא הגיעו לכנסת. גם אנחנו כפופים לחוק, גם בהקשר הזה. אנחנו לא יכולים לקבל החלטה לסגור מרחבים ציבוריים, סתם כי בא לנו. לכן, הדברים הם בהחלט מחייבים הפעלת שיקול דעת וכמובן בטח ובטח לפעול לפי החוק.
הדבר השני שהוא מתקשר למה שאני מדבר עליו. זה כמובן פתיחת שנת הלימודים ביום שלישי הבא עלינו לטובה. מדבר על המסה העיקרית כי יש גופים שפתחו את השנה. ברור לי שברור לכולם שמה- 1.9 השנה הוא לא דומה לשום פתיחת שנת לימודים בשנים עברו. ולו רק מהעניין שאנחנו חיים בעולם הקורונה. יש פה אילוצים, סייגים מגבלות, כל אחד שישים לזה את התואר שהוא רוצה, שמשרד החינוך קבע איך ילמדו במדינת ישראל גם ברמת הגילאים בתוך המערכות, בתוך המסגרות ובתוך זה אני חייב לומר שקיבלנו כולנו, ראשי הערים מרחב פעולה בהחלט רחב. אני יכול לומר לכם, ומי שעוקב אחרי הדברים אז גם יצא לו לראות את זה בימים האחרונים. אנחנו בעיקר מערכת החינוך, בעבודה של כמעט חודשיים של הקיץ ועבודה משותפת של אגף החינוך, של כל מנהלי בתי הספר, של הנהגה 6
הורית בנו מודל שנקרא מודל חדרה לחינוך בעידן הקורונה. שמי שעוקב ואני אומר לכם את זה מידיעה, מדובר פה ברמה הארצית בכל מקום. מודל בהחלט איכותי ומתאים לדעתנו לעיר חדרה. אני יכול לומר לכם שמערכת החינוך, המנהלים ואגף החינוך, ועוד יותר המנהלים בבתי הספר מאוד, מאוד מאמינים בו שהרעיון בגדול מדבר שכל העיר בית ספר אחד גדול. ז"א מערכת הלימודים תתנהל בכל המרחב העירוני. אני לא אעמוד פה ואסביר. אני מניח שלפרט כאן זה לא המקום והזמן.
אבל בסה"כ אנחנו נותנים את הפלטפורמה ואת האוצרות העירוניים, השטחים העירוניים, מבנה הציבור העירוני בין אם זה מרכזי הפנאי, בין אם זה מוסדות כמו היכל, מוזאונים, טכנו דע וכיוצ"ב ובין אם חורשות, יערות וכו' ואנחנו מתכוונים וכמובן כל דבר על פני עונות השנה שתהיה מערכת לימודים שתרוץ ותשתמש בכל המקומות האלה. כי מה הרעיון? אם היום אנחנו מוגבלים על 18 ילד בקפסולה וברור לכם שכשאנחנו מפזרים או מפצלים את כיתות א' - ג' זה צורך עוד יותר כיתות. אז כל הרעיון שכל עיר בית ספר אחד גדול זה מייצר עוד מקומות ללמידה.
זה מפצה על כל הפיצולים האלה. בשורה התחתונה, ההישג הנדרש של מערכת החינוך בחדרה בשונה אולי ממה שמשרד החינוך הגדיר שאנחנו בין אם מחויבות של יומיים, שתלמיד יהיה יומיים בבית ספר. אנחנו חותרים לזה שתלמיד יפגוש את הכיתה שלו, ואת המורות שלו פרונטלית יותר פעמים מאשר יומיים בשבוע. כפי שאמרתי, התהליך הוא תהליך מורכב וזה לא הזמן להרחיב אותו. אני רוצה לומר קודם כל, לפרגן ולהודות למערכת החינוך. הן אנשים באגף החינוך שאני חושב שיש לנו נבחרת מצוינת. הן למנהלי בתי הספר שאני יודע שיש לנו נבחרת מצוינת, והן להנהגה הה ורית שהי יתה חלק מהעניין הזה ברשותו של צפריר אורנשטיין וכל החברים המוכרים בבתי הספר השונים. זאת הזדמנות בשמי, ואני מרשה לעצמי גם בשמכם לאחל להם בהצלחה, לילדים שלנו בהצלחה. אנחנו בשבוע הבא בגלל ניגע יותר בדברים בפתיחת שנת הלימודים, אבל בהחלט זהו אתגר לקיים אותו, לממש אותו בתקופת הקורונה. אני אומר לכם יותר מזה אני מצטט את שר החינוך, אנחנו יודעים להגיד שלא הכל מושלם. אנחנו יודעים להגיד שב - 1.9 לא לכל ילד יהיה בקצה מחשב. אנחנו יכולים להגיד את זה. יותר מזה, שר החינוך אומר שהוא מאמין שבחצי שנה, הוא מקווה שב- 1.1 נגיע לתוצאה הרצויה הזו. יש פה הרבה דברים מורכבים, מה כן? אנחנו יודעים לבוא ולהגיד שאני אומר אנחנו, זה מערכת החינוך הארצית. אנחנו לוקחים את התקופה הזו של ה 3 שבועות הראשונים עד שניכנס לפגרות החגים שיהיה איזה פיילוט שנרוץ, נריץ את המערכות, נתגלח על התקלות, נפגוש את התקלות, את בעיות ויהיה לנו זמן לתקן אותם או לשנות בהתאם. מה שחשוב, וזה חשוב מאוד לדעת להסביר את זה לציבור. אנחנו הולכים לדבר, פעם ראשונה אנחנו מתמודדים א תו. רב הנסתר על הגלוי. וחשוב לשמור על ערנות, הסברה וליצור את האמון אצל התלמידים שלנו, הורים וכיוצ"ב. גם בזה תהיה לנו שנת לימודים מוצלחת.
עו"ד טל אליהו: רגע, יש תגובה על המידע פה. קודם כל ערב טוב לכולם, באמת שיהיה הצלחה לכל
הילדים, צוותי החינוך וכו'. אני חושב שדווקא היום זה סיטואציה שבה אנחנו צריכים לדבר על כמה דברים שעברו עלינו בימי הקיץ והם חשובים בעניין החינוך.
7
ראשית, משהו שמדברים עליו כבר כמה שנים, זה כל שיטת הרישום שיש לבתי ספר וגנים שאנחנו רואים השקם וערב הורים שמגיעים לרשום את הילדים, ושיטת הרישום מולידה עוולות ובעיות לאותם מורים. אנחנו צריכים לשקול שוב, ואני אמרתי את זה מספר פעמים בעבר. אנחנו צריכים לשקול שוב את שיטת הרישום של הילדים בבתי הספר והגנים בחדרה. לראות איך אנחנו יוצרים מערכת שבסופו של דבר תיתן מענה לכל הילדים, ולכל לגנים ובתי הספר ולאחר מכן את הצהרונים.
דבר נוסף זה הנושא של מבנה חינוך. בעבר דובר פה לא פעם על תכנית חומש, איך אנחנו רואים את התקדמות מבנה החינוך בחדרה. ז"א לתת אופק גם לילדים, גם לבתי הספר. לא פעם עלו פה הצעות לסדר, באופוזיציה הקודמת. הנושא של מבנה חינוך, הן בבית ספר צפרירים, הן בבית ספר הדמוקרטי, הן במקומות אחרים. יכול להיות שזה כרגע נשכח בגלל שחלק עברו לקואליציה, אבל הדברים האלה לא נשכחו, הם עדיין עובדות. אנחנו צריכים לראות מה האופק שלנו בחדרה לנושא של מבנה חינוך, שזה כולל גם אולמות ספורט, גם תוספת כיתות וכיוצ"ב. לכן, התוכנית הזו שדיברו עליה לא פעם צריכה להיות פה מוצגת כדי שגם אנחנו כתושבי חדרה יהיה לנו אופק איך אנחנו רואים את נושא התקדמות בניית מבנה החינוך בעיר.
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד לחברי המועצה שאולי לא יודעים, אבל עדיין 70 ילדים מחדרה בעוד 6 ימים לא יודעים באיזה כיתה הם יהיו, באיזה בית ספר הם יהיו. זה ילדי בתי הספר שירת העשבים. ילדים שלומדים בבית ספר של סיווג 77 , מי שיודע מה זה יודע, מי שלא ישאל אותי אחרי זה אני אספר לו. סיווג 77 ומכיוון שהחליטו באופן חד צדדי לסגור את בית הספר בגלל סכסוכים עם העמותה שם וכו', הילדים עדיין לא מצאו להם מסגרת מתאימה. יש לציין בהגינות שהוצעו להורים מסגרות אחרות, אבל יכול להיות שהמסגרות האלה לא מתאימות לאותם ילדים.
אז אני חושב שזה באמת רגע עצוב להגיד שבכל זאת 50 ילדי חדרה אין להם מסגרת ליום שלישי הקרוב ל- 1.9 וזה אני מקווה שימצא לזה פתרון
צביקה גנדלמן: מילה להתייחסות. אני בד"כ לא מפתח את הדיונים האלה. קודם כל אני שמח
להערה הזו. לדעתי בעוד מספר דקות באחד מסעיפים לסדר היום המועצה הולכת לאשר את עסקת המכירה הראשונה של הקרקע של 11 מיליון₪ שממנה מיועדים לתוך תכנית שיפוץ בתי הספר. כשאני אומר שיפוץ, שיפוץ עומק של בתי הספר כחלק מאותם 40 מיליון₪ שמיודעים לשיפוץ בתי הספר הוותיקים. אז חברי המועצה, אני יכול להגיד בשמחה שאנחנו את הפרויקט הזה מתחילים היום אנחנו מאשרים את המכירה הראשונה לצורך העניין הזה.
דבר שני שלא יישאר באוויר אז כל ילד בעיר חדרה יש לו שיבוץ ובנושא שעלה פה, בכלל טוב תמיד לדייק בעובדות ובנתונים. לא רק בישיבת המועצה, בכלל בחיים.
כל ילד שמתוך אותו בית ספר של שירת העשבים יש לו שיבוץ מלווה על ידי משרד החינוך, מאושר על ידו, ואני לא רוצה להרחיב. יש כמה מההורים שלא מרוצים מכל מיני סיבות. לצערי הרב גם כאן יש הקשרים פוליטיים שאני לא ארחיב. הרי אפשר פוליטיקה להכניס לכל מקום בחיינו, גם בחינוך הילדים, וגם לילדים עם צרכים מיוחדים. אני קובע שניתן מענה לכל ילד, לא כל ובטח לא במספרים – בהסעות הילדים שאין להם מקום. הנושא מלווה על ידי משרד החינוך, מאושר על ידי משרד 8
החינוך ואין שום סיבה שכל ילד מתוך ה- 22,300 ומשהו ילדים בעיר חדרה לא ילך ב- 1.9 לבית הספר כפי ששובץ
עו"ד יניב דרי: מאחר וזו ישיבה אחרונה לפני חגי תשרי וראש השנה אנחנו נוהגים להרים כוסית
ולשמוע בד"כ מקפיד לכבד אותנו החבר הרב בנצי בדבר תורה.
בנצי נורדמן: כבוד ראש העיר, ידידי יו"ר המועצה יניב אנחנו יודעים שלעבור את ימי הרחמים
והסליחות. אחד מהדברים המומלצים זה בעיקר לחזק את הערבות ההדדית, את השותפות הקולקטיבית שיש לנו בעם ישראל. בפרשת השבוע שלנו, פרשת כי תצא, מופיע הרבה מצוות בעיקר רוב הפרשה זה המצוות של בן אדם לחברו. השבת אבדה, לא לשקר לדוגמא, לא לעבוד בריבית, עוד כל מיני דברים. מעניין מאוד. לשמור על קדושת המחנה. אבל משפט, בעצם פסוק שחוזר על עצמו הרבה במונח הזה מדבר על לא תוכל להתעלם. כי תראה חמור שונאך לא תוכל להתעלם. כי תראה אבדה לא תוכל להתעלם. יש כותרת כשרוצים לעשות, היהדות בתורה, הרף הראשון, הלא תעשה הראשון זה אל תתעלם. ואני חושב כשבאים – הזכירו פה הרבה ואני יודע גם שביום שישי היה פה השתתפות של ראש העיר, הובלה של ראש העיר עם המנכ"ל באיזה שהוא עצרת או לא יודע איך לקרוא לזה, הפגנת הזדהות. אני חושב שגם במקרה הזה ובכלל בכל המקרים הכל מתחיל בלא תוכל להתעלם. ברגע שאדם יבין שכשהוא נתקל במצוקה, כשהוא רואה שנעשה איזה שהוא עוול באופן טבעי, אדם רגיל, להמשיך בחיים אין מה לעשות. האינסטינקט הבסיסי אומר תמשיך, ראיתי, זה לא קשור אלי, אני לא רוצה להתערב. אבל התורה פה בפרשה מדגישה חזור והדגש עוד פעם ועוד פעם שיש לנו חיוב מיוחד, לא תוכל להתעלם. לנו כנבחרי ציבור זה עוד בתוספת מחויבות, שאנחנו נתקלים בכל דבר. הדבר הבסיסי והראשון הוא שאסור לנו להתעלם. אחר כך כל אחד בפעולה, זה הלא תעשה. אחר כך בעשה, כל אדם עם היכולות שלו, כל אדם בזמנו, כל אדם עם האפשרויות שיש לו באמת לבוא ולעזור. הרבה יוזמות גדולות, חובק עולם של חסד וצדקה נעשו מההתחלה הראשונה שאדם לא יתעלם. אדם היה ער, אדם היה קשוב למצוקה של אחר. אז בעניין הזה אני רוצה קודם כל באמת לברך את כל חברי מועצת העיר, שכולם ללא יוצא מן הכלל עושים ועושות כל באמת למען האחר, וזה הברכה וזו הסגולה הכי טובה לצלוח את הימים האלו. יהיה רצון בעזרת השם, שגם בחדרה הזכיר ראש העיר שאנחנו במגמה גם סביב הקורונה וגם סביב יתר האתגרים שנצלח אותם כמו שצריך. אני חייב כן, כי יושב פה ידידי טל והזכיר את נושא הרישום, אני איכשהו גם קשוב לציבור בכלל אבל גם דברים שנוגעים אלי ישירות. רוצה לומר שמחלקת הרישום, אני חייב לומר את זה כי נאמר פה בראשות גלית עושה עבודת קודש. החל מרוחבי ובצורה של על פי מדיניות ראש העיר והנהלת העיר. אבל אחר כך גם בפרטי, בקריטריונים שקופים, בצורה של תשובות לעניין מהירות מאוד, חדות מאוד, ואני נתקלתי בזה ממש אני חייב לומר, לפחות במה שנתקלתי גם התשובות כולן בסוף, בסוף היו חיוביות. כמובן כל אחד נתן כמה וכמה אפשרויות, ולא אחד שננעל על משהו. אבל בסוף, כל לפחות בילדים והילדות שאני נתקלתי, כולם קיבלו מענה מיטבי. על זה ישר כוח, ואני מקווה שבדרך הזו שלשמוע ולהיות ערני נוכל להיכתב, להיכתב לשנה טובה מתוקה כדבש בעזרת השם. אז ככה ברכה: סברי מרנן, ברוך 9
אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן
אמן, לחיים.
א. הצעות לסדר
1. קוד אתי– כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 27.7.20.
עו"ד יניב דרי חברים אני רוצה לעבור לפרק הצעות לסדר.
עו"ד טל אליהו: טוב, חברים שוב ערב טוב. ההצעה של הקוד האתי זו הצעה שכבר הצעתי בעבר גם
בישיבת הנהלה גם בישיבת סגנים אבל מסיבות כאלה ואחרות זה לא התקבל.
הסיבות עדיין לא ברורות, אבל אולי נדע אותן בהמשך. אני רוצה לספר מה זה קוד אתי, אולי חלק מהאנשים לא יודעים למה אנ י מתכוון. חדרה זו אחת הערים היחידות שבאתר שלה אין קוד אתי, לעומת ערים מה- 15 הגדולות אם רוצים לקחת דוגמאות מערים אחרות, אם זה רעננה, כפר סבא, תל אביב וכיוצ"ב. קיים קוד אתי ולנו משום מה אין אותו. ולכן אני חושב שגם לפני שנה וחצי שחשבתי שצריך שיהיה אותו, אז הצעתי את הקוד האתי. בעבר לפני כ- 7-8 שנים בערך ראש העיר הקודם גם היה רעיון לעשות קוד אתי, אבל גם מסיבות כאלה ואחרות לא נחזור עליהן, זה לא המקום ולא הזמן. גם הפרויקט הזה לא יצא לפועל למרות ששולמו שם סכומים לא מבוטלים לטובת הסיטואציה. ההיסטוריה של הקוד האתי התחילה בשנת 2011 שהיועמ"ש דאז יהודה וי ינשטיין ביקש להפוך את הקוד האתי לנבחרי ציבור ברשויות המקומיות כאבן דרך ומערכת קודים מוסריים לכלל ההתנהגות של ראש העיר ונבחרי הציבור ברשויות המקומיות. בזמנו, היועמ"ש ויינשטיין ועוה"ד שרית דנה ממשרד הפנים קידמו את הנושא הזה ולראיה חלק גדול מהרשויות קיבלו על עצמם לקיים את הקוד האתי, ולשים אותו הן באתר בעירייה והן לתת אותו לנבחרי הציבור על מנת שיוכלו לקבל איזה שהיא אבן דרך על מנת שיוכלו לקיים את הפעילות הציבורית שלהם עם נקודות חשובות שמובילות אותם להימנע מבעיות כאלה ואחרות כמו ניגודי עניינים, כמו פעולות אחרות שיכולות לגרום להם לעבור על החוק. לצערי בחדרה אין את הקוד האתי ולכן הצעתי אותו כאן. הוא לא חייב להיות משהו שאני מציע, גם אם הרשות תחליט ללכת על קוד אתי אחר, זה גם בסדר. הרעיון הוא שבסופו של דבר הקוד יפורסם וכל חברי המועצה, נבחרי הציבור כמובן יוכלו לדעת אותו וכו'. אחד הדברים המיוחדים שהועלו בזמנו בוועדה של היועמ"ש הייתה שבצד הפעילות היום יומית. הרי אנחנו לא פעם מדברים על נושא שגם בוועדת תכנון ובניה לרוב על נושא של ניגודי עניינים והקוד הזה בעצם גורם לכך אפילו שתהיה ועדה שתיתן חוות דעת מקדימות בעניינים אתיים לכלל הפניות של נבחרי הציבור, על מנת שנבחרי הציבור לא יגיעו למצב שתוך כדי ישיבת תכנון ובניה שואלים יש לי ניגוד עניינים, אין לי ניגוד עניינים הוא לא יודע מה לעשות כן להישאר, לצאת. אחרי זה מתברר שהיה כן ניגוד עניינים. כל מיני שאלות כאלה שאפשר לפתור אותם. על מנת להחיל את הקוד כמובן אמור להיות צוות חשיבה שיקדם את העניין ויקבע כללי אתיקה לטובת כלל נבחרי הציבור. בין הנושאים 10
שחשוב לשים את הדגש עליהם מבחינת הקוד האתי, זה כל מה שקשור כפי שאמרתי לנושא של ניגוד עניינים זה נושאים שקשורי ם לייחודיות של התפקיד של נבחר הציבור. ז"א מה מערכת היחסים שלו עם הסביבה, והיום במקרה אנחנו עדים לכך שבסדר היום יש פה נושא שהועלה על מערכת היחסים בין נבחרי ציבור לבין האגף המקצועי לצורך העניין. אני חושב שפה הבעיה. הרשות המקומית לא צריכה מדי שנה בשנה לצאת בכל מיני פרסומים כאלה ואחרים כמו היום הנוהל הזה שרוצים להביא אותו על מערכות יחסים בין נבחרי ציבור לצורך העניין, לבין אנשי מקצוע.
זה דבר שצריך להיות מוטמע כבר בקוד האתי. לא יכול להיות שבנאדם יגיע לישיבה והוא לא יודע אם יש לו ניגוד עניינים או אין לו ניגוד עניינים בוועדת תכנון ובניה.
ז"א שהקוד האתי בא למנוע את כל הדברים האלה וחבר מועצה שבסופו של דבר הוא נבחר ציבור שלא מקבל שכר, לא צריך להיות נתון וחשוף לבעיות כאלה ואחרות שיכולות להיות כתוצאה מזה שהוא לא ידע את החוק או שהוא לא ידע את כללי האתיקה כיצד לפעול בכל מיני סיטואציות. לכן הנושא של הקוד האתי הוא חשוב מאוד. הוא אני חושב שזה קוד או מתווה שאמור להיות אבן דרך לכל אחד מנבחרי הציבור. הוא צריך להיות באתר שלנו, של הרשות המקומית וכך אנחנו יכולים למנוע בעיות של ניגודי עניינים כפי שאמרתי, אפילו הנושא של קבלת מתנות נמצא שם, נושא של החזרי הוצאות עד כמה שניתן. על מערכת היחסים בין נבחרי הציבור לציבור. על מערכת היחסים בין ראש הרשות לחברי המועצה. מערכת היחסים בין עובדי הרשות לנבחרי הציבור, כפי שדיברתי על זה בפתיחה. כל הנושאים האלה הם הנושאים שצריכים להיות בתוך הקוד האתי ועל ידי כך ליצור מערכת יחסים תקינה, ולגרום לכך שנבחרי הציבור לא יכשלו בפעילות הציבורית שלהם מדי יום ביומו. אני לא רואה מקום להתנגד שלעירייה יהיה קוד אתי. אני לא חושב שזה משהו שאנחנו צריכים, אני מעריך פה לפי התשובה זה אמור לרדת מסדר היום. אבל בסופו של דבר אני חושב שזה דבר הכרחי, דבר חשוב להתנהלות ולראיה שרוב הרשויות לפחות ב- 15 וגם בכלל יש להם קוד אתי שנמצא באתר שלהם וכו
עו"ד יניב דרי: מישהו רוצה להתייחס? במסגרת תשובת העירייה והצעת ההחלטה בעצם אנחנו
מתייחסים לשני רבדים שקודמו על ידי עיריית חדרה גם בתקופה האחרונה וגם עוד לפני כן, ואני אתייחס לדברים.
1. עיריית חדרה קידמה לאחרונה את אותו נוהל שדיברת עליו, הוא לא נוהל
שמגיע לאישור המועצה, הוא רק צורף כחלק מהתשובה
עו"ד טל אליהו: אתה מקריא מהתשובה או שיש משהו שאתה אומר בעל פה.
עו"ד יניב דרי: אני מסביר. מה שצורף שרשמת שזה מובא לאישור המועצה, זה לא מובא לאישור
המועצה. זה במסגרת ההתייחסות הראשונה. זה אותו נוהל עבודה שאושר בעיריית חדרה.
עו"ד טל אליהו: זה הנוהל עבודה שמובא היום לאישור לא?
עו"ד יניב דרי: לא, זה לא מובא לאישור. זה חלק מהתשובה לדברים שהצעת. זה אומר, ההסדרה
של היחסים בין נבחרי הציבור לבין עובדי עירייה וכו', זה אחד הדברים שהוגדר בתוך הנוהל.
11
שתייםלפני 3 שנים נחתמה אמנת תרבות שיח שבין השאר גם מגיש ההצעה חתם עליה שזה עוד אלמנט או רובד בתוך נושא של הטלת קוד אתי. באשר למה שרשמת בהצעה, ביחס לסמכויות יו"ר המועצה ונושאים האלה, אז הדברים האלה נובעים מפקודת העיריות ואין צורך להסדיר את זה במסגרת קוד אתי שהוא גם פחות ברמת מדרג הסמכות.
לאור הנתונים האלה מתבקשת המועצה לדחות את ההצעה.
מי בעד דחיית ההצעה? מי נגד?
עו"ד טל אליהו: דרך אגב, לא כתוב בהצעה יו"ר המועצה, כתוב יו"ר הועדה.
עו"ד יניב דרי: לא, במקרה הספציפי של חדרה זה יו"ר המועצה.
עו"ד טל אליהו: בסדר, יכול להיות שיו"ר ישיבה אחרת, זה לא חייב להיות אתה. יכול להיות שאתה
לא נמצא. אז הכוונה הייתה ליו"ר ישיבה, לא ליו"ר מועצה. שים לב. אני לא התייחסתי ליו"ר המועצה, כי כשאמרת זה הדליק נורה אדומה כי לא התייחסתי לסוגיה הזו. לעצם העניין בכל מקרה, אני חושב שכל הדברים שאמרת מה שנקרא הרבדים הקוד האתי כולל את כל הרבדים. מה שאתה הזכרת כולל רובד וחצי כזה או אחר. ז"א האמנה התרבותית שאתה קורא לה, מלפני כ- 3 שנים ומה שעכשיו אנחנו מביאים לכאן לאישור.
עו"ד יניב דרי: לא, לא מובא לאישור. זה רק צורף כנספח.
החלטה מס' 336 : במענה להצעה לסדר הנ"ל כפי שהוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד טל אליהו ביום 27/7/20 ,
מחליטה המועצה לדחות את ההצעה הנ"להיות ועיריית חדרה קידמה לאחרונה נוהל עבודה המגדיר את יחסי הגומלין בין נבחרי הציבור לדרג המקצועי.
בנוסף, לפני כשלוש שנים נחתמה על ידי חברי המועצה אמנת תרבות שיח עליה חתום בין השאר מגיש ההצעה.
באשר להגדרות המפורטות בהצעה ב יחס לסמכויות יו"ר המועצה, הרי שהן נובעות ברובן מהקבוע בפקודת העיריות ואין צורך להסדירן דרך קוד אתי, שהוא אף פחות מבחינת מדרג הסמכות.
אושר ברוב של 15 מועצה בעד ו- 2 נגד
חבר המועצה צי'קו אנוקנין והמשנה לראש העיר מלכיאל אלבז עזבו את אולם הישיבות.
ב. מכרז קרקעות – מכירת מקרקעין בשכונת ויצמן.
עו"ד יניב דרי: על פי סעיף 188 לפקודת העיריות בהתאםחווה"ד מיום 9.8.20 מאת עו"ד גיא שוסט
– משרד עורכי דין מיכל רוזנבויים ושות'. מתבקשת המועצה לאשר עסקת המכירה עם רם לי בניה בע"מ לרכישת מקרקעין בשכונת ויצמן חדרה. הסבר שי.
שי ארנט כהן: ערן טוב, כפי שנאמר מונח על שולחנה של המועצה, אישור עסקת מקרקעין למכירת
6 מגרשים בבעלות העירייה בשכונת ויצמן. העיריה קיבלה החלטה למכירת קרקעות בדרך שקיבלה. הח ברה הכלכלית קיבלה לנהל את הפרוי קט. החברה 12
פרסמה בשמה של העירייה מכרז. המכרז היה מכרז עירוני. הוגשו 4 הצעות. ההצעה הגבוהה ביותר עמדה הכל כולל הכל, עמלות, אגרות, וכן הלאה ל- 12 מיליון 216 אל מול אומדן שהיה אומדן חסוי במכרז. ההצעה ביחס לאומדן עומדת היום על 5.9% מעל האומדן. ועדת המכרזים דנה, אישרה, ההסכם נחתם ומובא לאישור המועצה לפני הבאה לאישור משרד הפנים. זה 11.105 זה ההצעה נטו, ועליה יש עוד תוספות 12.216 .
עו"דנתן לבייב: כן, אנחנו דנו על זה בוועדת מכרזים וכפי שידוע לוועדת מכרזים יש סמכות לדון
בכדאיות העסקה והכל, אז היו כמה חברים בוועדת מכרזים שאמרתם במכרז עצמו שפה יוכלו להעלות את כל הטענות, ומבחינת התכנון זה עבר אצלנו בו ועדת מכרזים.
צריך אבל 11 .
עו"ד יניב דרי אני אולי אתן איזה שהוא פתיח. מה שצוין קודם זה הסעיף הראשון שמתייחס לתוכנית פרעונית לבינוי ושיפוץ בתי הספר הישנים. מטבע הדברים הפרויקט הזה הוא פרויקט יקר ואנחנו לא מדברים על שיפוצי הקיץ הרגילים. אנחנו מדברים על שיפוצי עומק. במסגרת זו גם מתבצעת תעדוף של בתי הספר הישנים על ידי... חברה וקהילה. זה הוותיקים. אחד השיקולים גם שדובר עליו בוועדת העיר.
עו"ד טל אליהו: על המחיר, המחיר נמוך.
עו"ד יניב דרי: אחד השיקולים שדובר בדיון שהיה בהנהלת העיר. אחד הנושאים שדובר,
השיקולים שדובר עליהם בדיון בהנהלת העיר היה מחד הצורך לצאת כבר בקיץ הבא לתחילת הפרויקט.
עו"ד טל אליהו: אז תיקח בינתיים הלוואה מגשרת ותעשה את המכרז.
עו"ד יניב דרי: תכף יתייחסו לדברים. אל מול היכולת למקסם את הנכסים. זה בעצם היה מנעד
השיקולים שגם נדון בהנהלת העיר. זה היה הרקע בבקשה, טל ואז גדי.
עו"ד טל אליהו: הוא כבר אמר, לפי דעתי המחירים זה מחירים מצחיקים. בחדרה אין מחירים
כאלה.
עו"ד נתן לבייב: קודם כל המכרז הזה לא נתן לאנשים פרטיים להגיש בכלל הצעה. מי שהציע זה רק
חברות בניה. מי שמתעסק במקרקעין בחדרה זה נמוך ב- 5 מיליון₪ לפחות.
צי'קו אנוקנין: כמה דונם?
שי ארנט כהן: כן, 5.5 דונם כמו שנאמר. כ- 5.5 דונם
גדי אריאלי: מה הלחץ? מה המהירות? למה את חוף הים בזמנו מכרו בגרוש וחצי והיום יש
מריבות למכור.
חדוה יחזקאלי: אל תשווה גדי בין המכירה האומללה ב- 2003 לעומת המכירה שלנו ב- 2020 .
גדי אריאלי: אני לא איש נדל"ן אבל לפי דעתי זה מחיר, אני לא יודע, שיהיה לבריאות מי שלקח
שייקח הכל בסדר אין לי בעיה עם זה. אבל אני חושב שבהתאם למחירי השוק זה לא הוגן. העירייה יכולה לקחת מקסימום הלוואת גישור כזאת לאיזה שנה לעשות יותר בניחותה את המכרז הזה ולהוציא 15-20 מיליון. מה זה 11 מיליון? זה שתי דירות בית אליעזר.
עו"ד טל אליהו: אני חושב שחלק גד ול מהדברים אמרתי בו ועדת המכרזים אף על פי שאני קצת
התנגדתי למה שנתן אמר כי גם בוועדת המכרזים ביקשנו שהשמאי יגיע לדיון על 13
מנת שייתן הסבר לפחות לחברי המועצה על מה הם מצביעים, כי לדעתי חלקם לא יודעים מה קורה. דבר נוסף, מכיוון שגם לא היה הסבר מהותי בתוך ועדת המכרזים אז גם נתן וגם בועז שיכול להיות שבאותה ישיבה גם לא אהבו את המחיר. אבל יכול להיות שכרגע הם שינו את דעתם. אז לכן אנחנו נראה מה זה. אז אני רוצה להסביר כמה דברים לגבי מהות הקרקע הזו. קודם כל, אני רוצה לתת היסטוריה קטנה של כמה מילים, בכלל מה זו המכירה הזו? זו קרקע שבזמנו עיריית חדרה שהיה דב ברזילאי, עו"ד ברזילאי בזמנו ראש העיר רכש את הקרקע הזו מאלביטס באחת מישיבות ועדת תכנון ובניה עשינו תצ"ר לתוכנית הבקעה היום. אני הצעתי בזמנו להוציא את הקרקע הזו למכירה, ואני חושב שקודם כל זה חשוב שהעניין יתקבל וזה. אבל אני חושב שפשוט לא קלענו למטרה. נכון שרצינו למכור את הקרקע ואנחנו גם עומדים בפני מכירה שלה, אבל אני חו שב שאנחנו פספסנו את המטרה כי המקסום של המכרז לא קיים כאן. והמחיר הוא באמת מחיר אני לא אגיד מחיר מצחיק, אבל בואו נגיד שהוא לא משקף הלכה למעשה את מחירי הנדל"ן ב נווה חיים בתקופה הזו. למה אני מתכוון? קודם כל אני מעביר אתכם אם אתם רוצים לראות את החוו"ד של מיכל רוזנבויים בעמוד הראשון יש פה את מספרי המגרשים, שטח המגרש וייעוד המגרש. אני רוצה להסביר רק לחברי המועצה ולשומעים פה, וגם אלה שנמצאים בבית מה זה אומר? יש פה מה שנקרא ייעוד מגרש מגורים א', מגורים ב'. שימו לב מה זה אומר. מגרש שהוא בשטח של 1,250 מ' שהוא במגורים א', לפני כן היה לו ייעוד קרקע מסוים. כיום אפשר לבנות עליו כבר 5 יחידות דיור בגלל שהוא מגורים א' ב - 2020 הכמות יחידות השתנתה. אנחנו עוברים כרגע למגורים ב', במגורים ב' בעבר בדונם היה אפשר לבנות 4 יחידות, היום אפשר לבנות 6 יחידות. ז"א שסה"כ היחידות שנוצרות כתוצאה מהמגרשים ולאחר שהוועדה משביחה את הנכסים, יש לנו כרגע 28 מגרשים בתוך התוכנית. ז"א בוא ניקח מחיר ממוצע למגרש בשכונת נווה חיים סדר גודל בוא נגיד ככה, היום מהבדיקה שעשיתי בצהריים, המחירים ברחוב הבקעה רבע דונם נמכר לפני מספר חודשים במיליון 250,000 .₪ז"א שאם אנחנו לוקחים מיליון 250,000 ₪מכפילים אותם ב - 28 מגרשים אז אני אומר לא מיליון 250,000 ,₪קח 900,000 ,₪קח מיליון₪, אנחנו מגיעים כבר ל- 28 מיליון₪. מה זה אומר הלכה למעשה? שהעירייה מפסידה בין 10 ל- 15 מיליון₪ ממכרז דפוק. מכרז שלא שמו עליו את הדגש ולכן העניין הכלכלי פה דופק את כולנו. אני באמת, שבועז ונתן אמרו בישיבת ועדת מכרזים שהם לא מבינים את המחיר הזה, אני הבנתי אותם אף על פי שהם לא חיים אולי את כל הנדל"ן בעיר, נתן בעצם כן. אבל הלכה למעשה הם מבינים שיש פה בעייתיות ולכן אני אומר, איך יכול להיות שאנחנו ניקח קרקע כזו ונמכור אותה במחיר בנזיד עדשים כאשר בכסף הזה אנחנו יכולים לרדד כבישים, לבנות מבני חינוך. הנה נאמר פה שכתוצאה מהמכירה אנחנו צריכים להגיע ל- 40 מיליון ₪ בתוכנית החומש של מבני החינוך. אז אם אנחנו מוותרים פה על לפחות 10 מיליון₪ מה זה אומר מבחינתנו כנבחרי ציבור? האם אתם חושבים שמשרד הפנים יאשר את העסקה הזו?
אני אומר לכם שמשרד הפנים לא יאשר את העסקה הזו. במשרד הפנים יושבים אנשים שמבינים וינפחו את העסקה. לכן, גם מעצם העניין שגם בוועדת המכרזים 14
וגם היום השמאי לא הגיע להסביר את השמאות הזו, זה מדליק נורות אדומות כי משהו פה לא תקין. כי כל המכרז הזה התנהל מלכתחילה בצורה לא טובה. עכשיו, אני רוצה להגיד יותר מזה. שיטת המכרז היא פגומה. למה? כי אם אנחנו רוצים כרשות מקומית למקסם את המחירים ולקחת עסקה ולהוציא ממנה כמה שיותר כסף, אז היינו צריכים לעבוד בשיטה אחרת. במקום למכור את זה כפול אחד של מגרשים, וזה דיברנו על זה גם בוועדת מכרזים. כמו שהמנהל עושה, בסה"כ יש פה נגיד 22 מגרשים של רבע דונם. אני לא הולך לח' ד2020 לעשות 6 לדונם, אני אומר בוא נעשה 4 לדונם. אז יש 22 מגרשים, נמכור מגרש היום מוכרים מיליון 250 ברחוב הבקעה לפני חצי שנה. בוא ניקח מיליון ₪, 900,000 ₪ליחידה, אנחנו כבר מגיעים ל- 20 מיליון. חברים, אתם מצביעים על הפסד של 7-8 מיליון לרשות המקומית כסף שאמור להיות לילדים שלנו, של כיתות, של בתי ספר, בתי ספר למלכי, בתי ספר לבועז. לא כואב לכם הלב? חברה, רק לפקוח את העיניים ולשים את הדברים בצורה נכונה. שימו לב, זה שאני אולי קצת יותר מעורה בעולם הזה וכו', זה לא אומר שאתם לא צריכים גם ללמוד את העניין ולהבין שפה נעשית עוולה. אני לא רוצה להשתמש במילים יותר בוטות כמו שוד קרקעות אבל גדי הזכיר את אסיה חדרה. נכון שזה לא אותו מקרה. היה מקרה שונה, 2 מקרים שונים וכו'. אבל גם שם יש איזה קו פחות או יותר משותף של למכור נכס שלא במחיר האמתי שלו. זה נקודת מפגש היחידה, כל היתר זה דברים שונים אבל לא קשור. נקודת המפגש זה באמת לקחת עסקה ולנסות למקסם אותה. הרי מי רץ אחרינו בסופו של דבר? אף אחד לא רץ אחרינו. אנחנו לא עכשיו צריכים למכור את הקרקע כדי לקנות בית במקום אחר, או לבנות איזה בניין כמו שבנאדם פרטי אולי מגיע לאיזה שהיא צומת דרכים כזו. אנחנו רשות מקומית, הקרקע הזו ברשותנו משנת 72-73 עד היום לא קרה כלום. אם לא הייתי מספר לכם עליה, אולי לא הייתם יודעים עליה אפילו. אז לכן בואו ניקח את הקרקע הזו. בואו נעשה מחשבה עוד פעם. נכון שלקחו את אסא אברמסקי שיהיה היועץ של המכרז והחברה הכלכלית, ותודה לשי באמת על ניהול המכרז. אבל לצורך העניין אנחנו צריכים למקסם את המחיר. העסקה הזו לא תקום במשרד הפנים. אם משרד הפנים ירצה להעביר אותה ולהרגיש שהרשות המקומית מקסמה את העסקה, סבבה. אבל אם במשרד הפנים יבדקו את העניינים לעומק יבינו שיכול להיות שצריך להחזיר את המכרז הזה שוב, ולנהל אותו אולי בצורה אחרת ולנסות למקסם את המחיר כמו שעושים במקומות אחרים. אז חברים, לסיכום, בואו נמנע את שוד הקרקעות הזה וניכנס למהלך דברים יותר ענייני ורציני.
חדוה יחזקאלי: רונן את התנגדת? לא התנגדת?
רונן הילף: אנחנו לא יכולים, חדוה ועדת מכרזים לא יכולה להתנגד למחיר על פי חוק.
חדוה יחזקאלי: איך הייתה ההצבעה?
רונן הילף: אנחנו דנים רק על תקינות המכרז. המכרז היה תקין, נקודה.
עו"ד טל אליהו: ועדת מכרזים אין לנו את
חדוה יחזקאלי: את התקינות של זה.
עו"ד טל אליהו: רק להגיד אם המכרז תקין או לא תקין.
רונן הילף: המכרז עבר תקין.
15
בועז ביטון חברים, אני רוצה להעיר הערה שניה. חשוב לי כי אני הייתי גם בוועדת מכרזים, הייתי גם בישיבת הנהלה שקיימנו על זה דיון ארוך של למעלה מחצי שעה והרבה מהחברים פה לא היו, וחבל. ואנחנו מקיימים את זה –
עו"ד טל אליהו: יכול להיות אם הם לא היו בישיבת הנהלה אז יכול להיות שלא צריך להצביע על זה
היום. יכול להיות שהם לא יודעים על מה להצביע עכשיו.
בועז ביטון: בישיבת ועדת מכרזים היה נתון שגם שי אמר לנו, שהוא חזר בו בוועדת מכרזים
אחרי זה כשאתה כבר לא השתתפת בוועדת מכרזים הראשונה דיברנו, זה היה קצת רחוק מהשמאות ובתוצאה הסופית אחרי בדיקה של שי מדובר שזה אפילו יותר מהאומדן.
עו"ד טל אליהו: אז אני רוצה להסביר לך שאנחנו דיברנו בוועדת מכרזים וביקשנו שהשמאי יבוא
ויסביר לנו את החומר, נכון?
בועז ביטון: נכון.
עו"ד טל אליהו: השמאי נמצא פה כרגע?
בועז ביטון: אנחנו ביקשנו מהשמאי להגיע לישיבת מועצה.
עו"ד טל אליהו: אולי הוא בדרך, נחכה לו.
בועז ביטון: א' – בוועדת מכרזים ב' היה לנו דיון –
גדי אריאלי: למה צריך להסביר כל כך הרבה.
בועז ביטון: היה לנו דיון לשאלה האם יש לנו סמכות להתנהג –
עו"ד טל אליהו: אבל עזוב בוועדת מכרזים צא עבור אותה. זה עבר. אין מה לחזור אחורה.
בועז ביטון: לפני דקה דיברת על קוד אתי ואחד מהדברים היה לא להפריע לחברי מועצה לדבר.
עו"ד טל אליהו: קוד האתי חשוב זה לא למכור מגרשים בנזיד עדשים.
בועז ביטון: כתוב לא להפריע לחבר מועצה, אז אל תפריע לי לדבר.
עו"ד טל אליהו: סליחה בועז, פתאום זה מפריע לך?
בועז ביטון: בוועדת מכרזים היה דיון בינינו לבין עצמנו האם אנחנו יכולים להתנגד וגם
היועמ"ש שהייתה בוועדה, וגם נתן שהוא יו"ר הועדה אמרו שלנו כחברי מועצה, חברי ועדת מכרזים אין לנו סמכות להתנגד. השיקול שלנו הוא רק מבחינת דיני מכרזים. האם מכרז עומד בתקינות או לא, ולכן לא היה לנו, כולנו אישרנו את המכרז חוץ מטל שהתנגד בנושא הזה. לגבי הדיון עצמו, השאלה שעלתה גם בוועדת מכרזים וגם בישיבת הנהלה זה האם המכרז ההתנהלות שלו נכונה למכור אותו כעוגה אחת ללא חלוקה לפרוסות. יש פה אפשרות למכור את כל המגרשים האלה, ואם אני מחלק אותם לפרוסות למכור את זה לאנשים ויכול להיות שאז העירייה הייתה משיגה מחיר הרבה יותר גבוה, והאופציה השנייה מה שהעירייה עשתה זה למכור את זה כיחידה אחת בקטע מסחרי ופה צריך להבין דבר אחד, השמאות הייתה שמאות שהייתה כפולה. ז"א גם השמאות של גדי דגני וגם שמאות נוספת שהייתה שהיא הייתה חופפת לשמאות של גדי דגני, שזה היה בעצם הסכום. קרי, ההחלטה מבחינתנו –
עו"ד טל אליהו: מה זה כפולה?
בועז ביטון: היה שתי שמאיות ושתי השמאיות האלה דיברו –
16
עו"ד טל אליהו מי הייתה השמאות?
שי ארנט כהן: שמאי זיו... בדק את זה, היה סטייה של פחות מ- 5%. קיבלנו את השמאות למען
הזהירות. הגשנו שמאות נוספת, אוטונומית. השמאי זיו אטנייבסקי, שמאות תומכת והסטיות שם היו בפחות מ- 5% .השמאי המקורי של העסקה זה דגני אתו כמובן המשכנו. אבל גם אם היינו לוקחים את השמאות השנייה אז הפער היה של אחוז.
צביקה גנדלמן: אני רוצה רגע להבין. ז"א נעשו פה שתי תהליכי שמאות?
שי ארנט כהן: נכון, אחד שמאות מלאה ואחד שמאות תומכת.
עו"ד לבייב: לא זה העניין. העניין פה האם למכור את זה ביחידות. זה הכל פונקציה של זמן.
[מבחינת הסכום זה שתי שמאיות הכל בסדר.
גדי אריאלי: כל החוכמה היא למקסם את המחיר. על זה כולם מסכימים?
ניר בן חיים: אני רוצה להגיד רוצה להגיד משהו. אני הייתי במכרז בחברה הכלכלית ומלווה
אותנו עו"ד מטעמם, ולקחנו 2 שמאיות וגם כמו שאתם ישבתם בוועדת מכרזים של העירייה הכל נוהל תקין, ועל פי כל הכללים שאנחנו צריכים להיות. עכשיו, לגבי הנושא שגדי אמר ומה שטל אמר. קודם כל טל אתה הקצנת פה ברמה של פי 2 ו- 3 שאין לזה אח ורע, כי אם זה ככה אני אומר לך שאני אתנגד. לגבי גדי מה שאמר, גדי אתה אמרת, נכון שיש פה איזה פער של מיליון או 2 מיליון₪ אבל זה הכל פונקציה של זמן האם אנחנו הולכים לתהליך הזה. אם אנחנו הולכים לתהליך הזה ואנחנו יכולים נגיד, סתם לדוגמא, שאנחנו הולכים לתהליך שאתה אמרת לי קח הלוואה, גם הלוואה עולה כסף. לשיפוצי קיץ של הגני ילדים והבנתי ספר אנחנו נכנסים כבר בשנה הבאה וזה הייתה החלטה של כל המועצה. אם אנחנו לוקחים כסף, כסף עולה כסף וזה בדיוק העניין. עכשיו, לגבי מה שטל אמר זה כפול ומכופל, אין לזה אח ורע טל. יש לנו פה באמת אתה יודע, שתי שמאויות שאנחנו האומדן שלהם. אנחנו הגענו מעל. זה נכון שאם היינו פורסים את זה לחתיכות, וזה ייקח עוד הרבה זמן. זה לא מי שהביא עומד פה. עובדה שאתה העלית את זה לפני שנתיים, ורצית שזה יקרה. אז זה קרה.
בנצי נורדמן: קודם כל אח ורע זה כל ישראל אחים ורעים. קודם כל. שניים, קשור לעסקה שכולנו
אחים.
ניר בן חיים: איך הגזמת אני אגיד לך אחרי הישיבה.
עו"ד טל אליהו: מחירי שוק?
ניר בן חיים: 30 מיליון. תן לנו רק 28 עכשיו זכית
עו"ד טל אליהו: כמה הוא עולה, מה? הם מוכרים במיליון 250 היום רבע דונם. מה אתה רוצה? אני
קובע את המחירים. התקשרתי לשאול, אמרתי שזה לא יהיה אתמול, אולי המחיר היה נמוך יותר.
בנצי נורדמן: על הנייר, אני רוצה –
עו"ד טל אליהו: על הנייר, יש אישור מה נייר?
בנצי נורדמן: סיפורים של טלפון זה לא הזה. אני רוצה רגע להתייחס למשהו. אני רוצה לשאול
יותר את הוותיקים ואת היועמ"ש. בעיניים שלי אנחנו יושבים כרגע כחברי מועצה, חברי דירקטוריון של העיר על דברים מאוד הבסיסיים.
17
גדי אריאלי: זה לא דירקטוריון.
בנצי נורדמן: אחד קודם כל על הרעיון למכור קרקע שלא יהיה לנו עוד פעם מצב, להגיד לבדוק
איפה המיקום של הקרקע, האם זה משהו ציבורי, האם זה משהו שאגמן נחשב למשאב אל העיר ובשביל זה יושבים פה נבחרי ציבור שבאמת מכירים את כל העיר והם מביעים את דעתם. זה דבר אחד. דבר שני, באמת הצורך לאן הולך הכסף ועל
זה תיסוב ההצבעה ובעצם נביע את דעתנו.
גדי אריאלי: המטרה של הכסף ברורה.
בנצי נורדמן: כן, אני מדבר להיכנס. אני אסביר מה הקשר. לגבי הצורה המקצועית שזה נעשה
אין ספק ניר העיד פה, ואין ספק שעוד מעבר לשתי שמאויות . אני מסתכל, חברי טל אמר שהוא גילה את הקרקע וזה, אבל באמת אני אומר את זה בלי ציניות כל הכבוד. עכשיו אני אומר הכוחות שוק, יש פה אנשים שלפחות את חלקם אני מכיר שהציעו הצעות, הם לא פראיירים. אתה רואה את המחירים. אתה רואה מה הציעו, וכשמדייק את זה שי לפחות במה שהוא כתב לי כרגע בתוספת התמורות ובתוספת יתר הרכיבים אז אתה ב- 5.9% מעל השמאות של גדי
עו"ד טל אליהו: אבל איפה השמאי, אתה יכול להביא לי את השמאי? ביקשנו שהוא יבוא לפה.
בנצי נורדמן: לכן אנחנו לפני שמגיעים לוויכוחים.
גדי אריאלי: אולי אפשר לעשות בדיקה נוספת.
בועז ביטון: רגע, אני רוצה שניה להתייחס גם לדברים שנאמרו מזווית אחרת.
עו"ד לבייב: העירייה לא בנויה למכרזים של המון אנשים. יש בעיה עם זה. אם היה לנו משהו,
אנחנו מכרנו פעם אחרונה קרקע לפני כמה שנים.
צביקה גנדלמן: נתן תעיר גם את ההערה הזו, היא גם חשובה.
עו"ד לבייב: בדקנו על הנושא הזה, אני מתעסק בנדל"ן. במנהל מקרקעי ישראל יש יחידה,
מחלקה שמתעסקת במכרזים למה בחדרה המכירה האחרונה שהייתה, אני בכלל לא הייתי במועצה. אין לנו משאבים למכור את זה. אני באמת כולי רוצה למקסם את המחיר. אבל לנו כרגע, להביא כוח אדם, לקבל הצעות ולעכב את זה לעוד כמה שנים אנחנו נאבד את הזמן. אם העסקה תהיה מהירה והיא תלך.
ניר בן חיים: גם לא ראינו איזה שהיא חוו"ד שטל אומר שבמחיר כזה, אם הוא טוען טענה כזאת.
עו"ד לבייב: אם זה יצא ליחידים זה יהיה מחירים אחרים, אבל אנחנו לא בנויים לזה. זה
מחלקה צריכה להיות.
בועז ביטון: טל יש פה נתון שוועדת מכרזים נוספת שהייתה לא מזמן ולא השתתפת בה כי אתה
לא חבר. הביאו מכירה בשכונת ברנדייס
חדוה יחזקאלי: טוב, שמה לא היה פיתוח.
בועז ביטון: שם היה אומדן 8 מיליון₪ וההצעה הייתה, הייתה הצעה יחידה על 3.5 מיליון₪
ושם באותה החלטה פסלנו אותה כוועדה כיוון שהייה הפרש מאוד גדול. בישיבת הנהלה ביקשנו מראש העיר בגלל שהיה רק הצעה אחת וההצעה לא עמדה בכלל ברף ביקשנו לנסות להביא את העסקה הזו כיחידה מפורקת לגורמים.
חדוה יחזקאלי: בברנדייס.
בועז ביטון: כן. לקחת את כל המגרשים לחלק את זה ל- 8 ולנסות למכור את זה לאזרחים או
לסוחרים.
18
עו"ד טל אליהו אתה יודע, לפעמים אנשים אומרים משהו והם לא יודעים מה מסתתר מאחורי הדברים שלהם. למה לא שאלת את עצמך, למה הציעו עוד 3.5 מיליון₪ כשהאומדן 8 מיליון₪. שאלת את עצמך את השאלה הזו?
בועז ביטון: אני אגיד לך עוד נתון, שאותו אחד שהציע 3.5 מיליון₪ הוא עובד בשיטת מצליח כי
בעסקה הקודמת שהם הציעו 12-11 הוא הציע 7.5. רק תבין שהאומדן היה 11 .
עו"ד טל אליהו אף אחד לא מאמין שעיריית חדרה תעשה שם פיתוח אי פעם. על מה אתה מדבר?
בועז ביטון: טל לא נכון, דווקא יש התחייבות מהנדס.
חדוה יחזקאלי: גם באפרידר יש התחייבות מהנדס
עו"ד יניב דרי: חברים, אני רוצה לתת איזה שהיא התייחסות. אנחנו בישיבת הנהלה כמו שאמר
גם בועז. הנושא הזה עלה והקשיים גם עלו במסגרת הדיון בהנהלה בצורה רחבה ויש גם מימד מסוים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון בנקודת זמן שהגענו אליה. זה אומר שהמכרז יצא, עבר את התהליכים בחברה הכלכלית. עבר את התהליכים בוועדת המכרזים והגיע, נחתם חוזה שהוא חוזה על תנאי ואנחנו מגיעים לישיבת המועצה. יש משמעויות גם של קושי משפטי ותכף אני אבקש משרון קצת להרחיב בעניין הזה. קושי משפטי בסוגיה של אי אישור של מכרז כזה בנקודת הזמן הזו, שאנחנו מוסיפים לקושי המשפטי הזה גם את העובדה שאף אחד –
עו"ד טל אליהו: מה הקושי המשפטי? העסקה, קול קורא יודע שעסקה במקרקעין ברשות מקומית
כפופה לאישור משרד הפנים והמועצה המקומית, זה לא משנה. כל אחד לוקח את הסיכון הזה.
עו"ד יניב דרי: אין בעיה, משרד הפנים זה רגולטור, זה בסדר גמור. אני מדבר על התהליך הפנים
ארגוני עד למועצת העיר, ועד לאישור המועצה. הדבר הזה, הקושי המשפטי הזה שאתה מוסיף אליו גם את קניית הסיכון כי הרי אנחנו יודעים שאף אחד, כשפוסלים לו מכרז לא יושבים בבית אומר אה, טוב לא נורא השקעתי לא משנה. ייקח אותנו בסיכון מסוים גם לביהמ"ש ואנחנו את כל הפרויקט הזה של בינוי בתי הספר יכולים לדחות במקום להתחיל אותו בקיץ הקרוב, אנחנו נצטרך לדחות את זה בשנתיים, בשלוש. לך תדע כמה הליכים משפטיים. אתה יודע בתור עו"ד כמה זמ ן יכולים לקחת בעניין הזה. הקושי המשפטי, אני רוצה שרון –
חדוה יחזקאלי: נחתם חוזה? אז נחתם חוזה כבר.
עו"ד שרון שרוני: ממש בכמה נקודות. קודם כל, באמת צודקים חברי ועדת המכרזים שהעבודה של
ועדת המכרזים היא האם ההצעות תואמות לאומדן. יש בדיקות מאוד מדויקות שהוועדה רשאית לדון בהם היא לא יכולה להיכנס לעצם התהליך ולתת המלצות האם למכור את זה בצורה כזאת או בצורה אחרת. זה באמת לא בסמכות. בעיקרון, בסמכות בעצם מי שמוסמך לקבוע איך מוכרים, אם מוכרים את זה לאחר תהליך כזה או אחר, זה ראש העירייה. ראש העירייה צריך לשקול מספר שיקולים. המטרה שלשמה אנחנו עושים את המכירה וכמובן אלמנט הזמן. לאלמנט הזמן יש משקל.
כרגע הנושא נבחן ובסופו של דבר התקבלה החלטה שלאור אלמנט הזמן שהוא היה האלמנט המכריע בעני ין הזה תהיה מכירה בצורה הזו, וכך התהליך יצא לדרך ופורסם מכרז כמובן שהציבור נחשף לזה. הוגשה הצעה, ואנחנו נמצאים בשלב של חוזה חתום. כרגע אם אנחנו כמועצה, ועוד פעם זה לא סותר את העניין שלכל חברי 19
מועצה יש שיקול דעת נרחב. הוא אמר את כל דעתו וזכותו לתמוך או להתנגד, זה אני לא חלילה יכולה למנוע מחבר מועצה להפעיל שיקול דעת רחב ככל הניתן. עדיין מבחינת התהליך עצמו אנחנו נמצאים בשלהי התהליך. בבוא היום להציע ולהגיד לו תראה, עכשיו אנחנו רוצים לבחון מחדש מה שכביכול מבחינתו היינו אמורים לעשות תרום תהליך. כשאנחנו מגיעים לתהליך שהמכירה כל הבדיקות אם אנחנו עושים צריכות להתבצע קודם. ובדיקות כאלה ואחרות או בחינה של מה המטרה ומה אנחנו בעצם רוצים שאמרתי כפי שהוסבר לי אלמנט הזמן היה פה קריטי לצורך הטיפול בבתי הספר. לבוא היום ולהגיד אנחנו צריכים לקחת איזה שהוא הליך של בדיקה שיכול לקחת זמן, יכול להיחשב לחוסר תום לב וכן להוות איזה שהיא עילה להגשת תביעה או צו מניעה על ידי המציע. מה שיעכב את כל התהליך ויפגע באלמנט הזמן שזה היה האלמנט המכריע. צריך לקחת גם את זה בחשבון שאם המטרה באמת הייתה לשפץ את בתי הספר לצורך מידי בכספים האלה, צריך לחשוב האם התהליך של בעצם הקפאת התהליך ומשיכת הזמן הזו תחטא למטרה.
צביקה גנדלמן: מישהו רוצה להתייחס?
רונן הילף: אני חושב שהדיון הוא דיון נכון וחשוב וכל מקרה לגופו. מה שאנחנו צריכים
להסתכל במקרים כאלה זה קצת הסתכלות קצת יותר רחבה ממעוף הציפור, הדברים שאולי גם לנו חסר בהם קצת מידע. אם זה רשות יציבה, רשות איתנה, אם זה הלוואות, אם זה תזרימים. צריך להסתכל על כל התמונה. עכשיו אני חושב שכן הרשות צריכה ללמוד אולי ממקרים, והיא צריכה לבדוק את עצמה איך בעסקאות אם תמיד למקסם ומדי one היא תלך לתצורה של יותר רווח לרשות. אבל פה כמו שכבר נאמר התהליך הוא תהליך שגם ארע במספרים, אני לא נראה לי שהמספרים תואמים למספרים שאתה הצגת. אתה הלכת על לוחות זמנים ועל 6 לקרקע ולא 4 לקרקע
בועז ביטון: בכל מקרה צריך לתמוך טענה בחוו"ד נגדית מבחינת המשקל בישיבת מועצה.
צביקה גנדלמן: דרך אגב, אני חושב ששווי קרקע הוא 40 מיליון₪. אמרתי מספר 23- 22 אני חושב
שזה 40. כל מספר שכל אחד יזרוק זה תופס. אם לא מביאים מסמך או חוו"ד שמאית זה תופס. תכף אני אגיד לכם מה זה מעריך שזה עולה.
רונן הילף: במשפט אחד, כמו שאומרים כמו שבועז ציין במקרה ברנדייס שלא היה לנו בכלל
פה, המספרים היו לא הגיוניים ולא רל וונטיים לרשות ובהחלט צריך לבדוק כל מקרה לגופו, וכמובן תמיד, תמיד לנסות למקסם כמה שיותר את הרווח מול העלויות, הזמן, עלויות התפעול של הכל.
עו"ד טל אליהו: אני רוצה לענות על כמה נקודות שהועלו כי יכול להיות ש לא הבהרתי את עצמי
מספיק. ראשית, אני אומר בהיבט המשפטי גם יניב וגם שרון דיברו על זה, אז אני חושב שבכלל אין לנו קושי משפטי כי בכל מקרה גם הקונה בתנאי המכרז ידע שהעסקה הזו בסופו של דבר נתונה להסכמתו ולהצבעתה של מועצת העיר, ולאישור משרד הפנים. ז"א מה מחר, אם משרד הפנים לא יאשר את העסקה אז היזם יתבע את משרד הפנים? לא הבנתי את הסוגיה. לא נראה לי שזה הגיוני.
עו"ד יניב דרי: הוא בהחלט יכול לקחת –
עו"ד טל אליהו: בסדר. לא שמעתי עוד שיזם תבע את משרד הפנים בעסקה שלא אושרה.
20
רונן הילף היה פה תהליך, התהליך היה סגור? ביהמ"ש אם יפסול על שהליך לא תקין.
עו"ד טל אליהו: מישהו אמר בימ"ש? מי דיבר על בימ"ש בכלל.
ניר בן חיים: טל, המחירים שאתה דיברת הם גם כוללים מע"מ. פה מה שהם דיברו זה לא כולל
מע"מ. צריך להוסיף לזה את המע"מ. הפערים אמרתי, הם לא גדולים ואני אמרתי לך שאנחנו מעל האומדן. להערכתי אני גם הייתי בכל המכרז הזה, לא ראיתי איזה שהוא משהו –
עו"ד טל אליהו: תכף אני אסביר לך על המע"מ. אני קודם רוצה לדבר על ההיבט המשפטי שהוא
רלוונטי פה, מכיוון שגם בסופו של דבר הקונה יודע שיש שתי אינסטנציות שצריכות לאשר את העסקה הזו. ברגע שזה לא מאושר על ידי האינסטנציות האלה, אז בסופו של יום העסקה הזו לא יכולה להיות מאושרת שזה מועצת העיר ומשרד הפנים, אז לכן בהיבט הזה אני לא חושב שיש לנו איזה קושי.
עו"ד שרון שרוני: צריך נימוק ענייני, זה לא מספיק המועצה לא יכולה להגיד סתם לא בא לי לאשר.
צריכה נימוק עניני.
עו"ד טל אליהו: תכף נגיע לזה.
עו"ד שרון שרוני: אתה לא יכול להגיד בא לי עכשיו לבדוק את מה שלא בדקתי יום קודם קושי גדול.
אי אפשר כל הזמן לעשות רוורסים בלי שיש איזה סיבה ארוכה, מנומקת מוכחת.
לזה הכוונה. ברור שהוא יודע שזה כוף, אבל צריך נימוק ענייני לא להתחיל לבדוק את מה שהיינו צריכים לבדוק קודם.
עו"ד טל אליהו: באשר למה ששרון אמרה כרגע. אני כבר אמרתי בוועדת המכרזים זה לא שעכשיו
אני אומר אותם פה פעם ראשונה. גם בוועדת המכרזים אמרתי שיש קושי עם השמאות הזו להעביר את העסקה. אני רוצה לשאול את הנוכחים פה שאלה אחרת, אם אתה בא עכשיו למכור את הבית הפרטי שלך ואתה טועה. אמרת תשמע, הוצאתי למתווך אמרתי לו מיליון ₪. בא אליך אחרי כמה ימים מישהו, אומר לך תשמע, הבית שלך לא שווה מיליון שווה 2 מיליון ותצליח למכור אותו אולי ב- 2 מיליון. אז מה לא שווה לך רגע לסגת מהעסקה? מה הקטע הזה להמשיך אז מה?
עכשיו בגלל שזה לא קשור לאף אחד מהאנשים פה –
עו"ד יניב דרי: טל, נתת שאלה למשל למגזר הפרטי. אתה מכיר את זה שיש חוסר תום לב.
עו"ד טל אליהו: עוד לא הגעתי לתום לב, כי עוד לא נכנסתי למשא ומתן אני בשלבי הבדיקה.
עו"ד יניב דרי: אתה יכול לזכור רק דברים חמורים יותר, אתה רשות ציבורית.
עו"ד טל אליהו: העלית נקודה חשובה, אבל לא מיקדת אותה. את מה שאתה אומר כרגע, את חוסר
תום הלב זה רק כשאתה נמצא בסופו של המשא ומתן, סעיף 15 לחוק החוזים. זה לא משנה, זה לא קשור. החוזה עדיין לא הגיע ל-
גדי אריאלי: אבל מה הבעיה לקחת ולבדוק?
עו"ד טל אליהו: עדיין לא הגענו לסיומת. הסיומת עוד לא הגיעה. אם היית מגיע לסיומת והיית אומר
אחרי אישור משרד הפנים, תשמע טעיתי אז אני מסכים אתך. לא מה פתאום משרד הפנים אישר כבר, אבל אם מועצת העיר לא אישרה.
עו"ד יניב דרי: טל, זה כבר הפרת חוזה.
עו"ד טל אליהו: לא, זה לא הפרת חוזה.
עו"ד יניב דרי: אם אחרי משרד הפנים, בוודאי.
21
עו"ד טל אליהו לא, אז לכן אני אומר אם משרד הפנים היה מאשר אז הייתי אומר לך אתה לא יכול לחזור בך, אתה צודק. אבל אם אני היום בשלב שאני יכול לחזור בי, למה אני כראשות מקומית צריך להפיל 7-8 מיליון₪. אני לא מבין? מה זה לא יוצא מהכיס של אף אחד כאן? כאילו מה יש לכם אני לא מבין.
עו"ד יניב דרי: בניתוח נקודת הזמן שבה אנחנו מצויים ובמשמעויות שלו.
עו"ד טל אליהו: זה לא נכון.
עו"ד יניב דרי: אבל זה בסדר, כל אחד יפעיל את השיקול דעת שלו.
עו"ד טל אליהו: במה הטעות? אף שופט במדינת ישראל יבין שמדובר בכסף ציבורי לא יגיד לך
שהיזם צודק. זה לא כסף פרטי של בנאדם. מדובר בכסף ציבורי, תשיב לב. לכן אף אחד לא יגיד לך אתה לא מאושר בגלל שטעית. יכול להיות שטעינו בשיטת המכרז.
הרי לקחו יועץ לא? לקחו יועץ, איפה היועץ? איפה אברמסקי לצורך העניין? למה הוא לא בא להסביר לנו המכרז?
בנצי נורדמן: אבל יניב לא היו מקרים שלקחתם הלוואות גם יותר גדולות. זה מה שמשנה ה- 11
מיליון האלה? ה- 12 מיליון האלה
עו"ד טל אליהו: עכשיו להגיד שהכסף הזה עכשיו אנחנו מחכים לו הרגע, הרגע לעסקה כדי לטפל
בקנה, לדון בבתי ספר. כאילו רק לזה חיכו עכשיו. רק לכסף הזה כדי לטפל. ה- 11 מיליון האלה. מה אתה חושב שאי אפשר לקחת הלוואה של 10 מיליון ולטפל בבתי ספר אם היו רוצים?
בנצי נורדמן: הם לא מוציאים שיק לקבלן שבונה את הבתי ספר מחר בבוקר.
עו"ד טל אליהו: אני רוצה להגיד משהו, לניר אני חייב לענות לו. בסופו של דבר העסקה הייתה –
בנצי נורדמן: טל בוא נתמקד בדיון.
עו"ד טל אליהו: לא, המע"מ לא רלוונטי לעסקה כי הוא קונה את זה ב- 11.30 הקבלן, הוא לא קונה
את זה ב- 13. אז הוא קונה את זה בפחות כסף
ניר בן חיים: הוא לא קונה בפחות.
עו"ד טל אליהו: למה לא?
ניר בן חיים: הוא מוציא חשבונית עצמית.
עו"ד טל אליהו: הוא לא מזדכה על המע"מ היזם?
ניר בן חיים: אין מע"מ על העסקה הזאת.
עו"ד טל אליהו: למה? אז בכמה העסקה, ב- 11 או ב- 13? כמה העסקה ליזם עולה
שי ארנט כהן: הסכום הוא 12,216 לפנימע"מ אני מניח שהאמירה נאמרה לגבי הסכומים שאתה
אמרת שהם כוללים, צריך להפחית לצורך ההשוואה. צריך להפחית את הפיתוח.
עו"ד טל אליהו: קודם כל תדייקו, אין דבר כזה פיתוח. יש דבר שנקרא אגרות אז אל תזרקו כל מיני
משפטים באוויר. יש אגרות, אתה משלם אגרות. האגרות עולות בדיוק 60,000 ₪ כולל דמי חכירה. אז גם זה לא איזה מיליון₪ האגרות. ז"א בסופו של יום אם מוכרים מגרש במיליון 250 ואנחנו הולכים למכור אותו עכשיו ב- 60% או 50% מזה אז יש לנו בעייתיות. עכשיו כששרון תדבר על נושא המכרז – אתה צודק במה שאתה אומר שאם מדברים על 6 לדונם, אז המגרש לא יעלה מיליון 250 אבל הוא יעלה 900. זה מה שאמרתיאתה צודק, אין בעיה, אני מסכים אתך. כל מה שאני אומר זה דברים שלצור ך העניין גם נבדקו עם שמאים מקומיים, גם נבדקו עם רשות 22
המיסים לגבי המחירים במגרשים ברחוב הבקעה. כל הדברים האלה נבדקו, זה לא דברים שנאמרים כלאחר יד. לכן, בסופו של דבר מאחר ומדובר בכספי ציבור אנחנו חייבים להיות יותר רציניים, יותר לבדוק את הדברים יותר לעומק כי כל 3-4 מיליון שבסופו של דבר אנחנו צריכים פה לעסקה הזו, אנחנו צריכים אותה לטובת בניית בתי ספר, אולמות וכיוצ"ב.
צביקה גנדלמן: טוב, אני מבקש תכניסו את החברים שיצאו לקחת אוויר. אני מבקש להתייחס
בכמה משפטים. קודם כל אני מברך על הדיון שמתנהל פה במועצה, וזה לאחר שהיה דיון בקואליציה שלקחנו שלקח פה הרבה זמן. וכמובן שהוא עבר את כל האינסטלציות כאן בחברה הכלכלית. גילוי נאות אני לא ישבתי לא בזה, לא בוועדת המכרזים ולא בשום דבר מתהליכי קבלת ההשלכות. הדבר השני, אני לפחות מחשיב את החברים פה רציניים ואפשר לעמוד ולצעוק בקול בס ולזרוק כל מיני סיסמאות.
אז אני מבקש מי שזורק סיסמאות שיביא קינוחים ולבוא ולזרוק שם המגרש הזה היינו יכולים להביא עליו 30 מיליון 20 מיליון. אמרתי לכם גם אני יכול להגיד 40 מיליון. לא רציני, חפיפניקי ואני לא רוצה להמשיך להתבטא. הדבר הנוסף, אני קורא את סיכום ועדת המכרזים לפרוטוקול, אין בסיכום ועדת המכרזים בקשה שהשמאי יגיע לישיבה. אתם רוצים, אני גם אקרא את הסיכום. זה אפרופו לסיסמאות שמפריחים פה בשולחן שהשמאי יבוא, הועדת מכרזים. אין בסיכום ועדת המכרזים דרישה כזו. הדבר הנוסף, הערכות השמאי, אני דרך אגב למדתי עכשיו שהיו לא אחת, שתיים הם בטווח של תוצאות המכרז. שלוש, וזה עכשיו לרעיון המסדר, אנחנו כהנהלת עיר, אני לא יודע אם זה עבר למועצה. קיבלנו
החלטה על מנת לתת מענה לצורך דחוף מאוד של בתי הספר הוותיקים שלנו, שאין
לנו יכולת לשפץ אותם. יכולת כלכלית. לקחת נכסים עירוניים למכור אותם ואת הכסף הזה להשקיע בשיפוץ בתי הספר האלה. דרך אגב, זו תכנית שנעה בין 40 ל-
45 מיליון₪ כולל את כל העיר לעניין הזה. עכשיו, יצאנו לדרך ואחד מהנחות העבודה הייתה שאנחנו ברור לנו שאנחנו לא נמכור את כל הקרקעות בלילה אחד.
נתחיל את התהליך, כי אנחנו רוצים גם להגיע לשיפוצים כי מצב בתי הספר אני אגיד בשפה עדינה, רעוע או לא טוב. ולכן אנחנו יוצאים לתהליך כי אנחנו רוצים, וברור לנו שאנחנו לא יכולים לעשות הכל בעת ובעונה אחת, בשנה אחת או בחופשה אחת. נצא לדרך ונרוץ במכירות הקרקעות ובמקביל נתחיל לשפץ את בתי הספר.
הקרקע הראשונה נמכרה, ואני אומר את זה פה נגע בזה בועז בגילוי נאות זו הייתה שיחה בארבע עיניים ביני למנכ"ל החברה הכלכלית לפני, שהלכנו לקרקע השנייה, לאובייקט השני והבנו שהוא לא כלכלי. אמרנו אוקי, יש לנו עסקה אחת של 11 נתחיל לשפץ או נעצור פה ונעשה שינוי ונלך להשביח את הקרקע עם כל מה שזה אומר, בקרקעות בודדות וכו'. אז יש לנו זמן כי כרגע יש לנו 11 מיליון, נתחיל לעבוד וזו הייתה החלטה שלא נקבעה פה אלא ישבנו על זה בהנהלת הקואליציה וזו ההנחיה למנכ"ל הכלכלית. תעצור את הכל, לך להשביח את הקרקע על מנת למקסם את הרווחים. בטווח הזה אנחנו נתחיל בשיפוץ של בתי הספר כי אני אומר לכם עוד פעם, בתהליך שאנחנו מדברים עליו, להערכתי הוא בן 4 ל- 5 שנים. ז"א היום כל שנה שאנחנו דוחים זה שרשרת שאני לא יודע מתי נסיים עם בתי הספר, וכן 23
מבחינתי חלק מבתי הספר הם דורשים שיפוץ עומק משמעותי. ואנחנולא מדברים על לסייד את הקירות או לסדר מרצפה. אלא זה שיפוץ של מיליונים בכל בית ספר כזה. אחד מהם דרך אגב פה, בית ספר אחד העם. עכשיו, אני מבין את כל ה- אתם יודעים שאנחנו יכולים לבוא ולכל דבר לקבל החלטה ולהגיד אוקי, בוא נדחה, בוא נדחה ובוא נדחה. אז אני באתי לעבוד ובאתי לתת שירותים ותוצאות. גם אנחנו כולם. אני חושב בהנחה שהמכרז התנהל כמו שצריך, ואני מבין שהוא התנהל כמו שצריך ובהנחה. ואני לפחות מתבסס הערכת שמאי, והיום נודע לי על שתי הערכות שמאי שפחות או יותר נותנות את מסגרת מה שהוצע או מה שנסגר, והדבר השלישי שגם על ההחלטה הזו יש לנו בקרה עלינו של משרד הפנים. אני חושב שזה בהחלט במסגרת הסבירות ללכת ולקבל את ההחלטה, להעביר את זה למשרד הפנים שיבדוק גם הוא אותנו, יחליט שזו החלטה, הצעה לא ראויה יש לו את הסמכות לבוא ולהגיד תעצרו את הסוסים. יחליט שזה נראה בגדר הסביר, יזכו ילדי חדרה.
לפחות בתי ספר הראשונים להגיע לתקופת השיפוץ. אני פה רוצה פשוט מפאת הזמן.
עו"ד יניב דרי: אני מבקש להביא את זה להצבעה. על פי סעיף 188 לפקודת העיריות ובהתאם
לחווה"ד של עוה"ד גיא שוסט מתבקשת המועצה לאשר את עסקת המכירה עם רם לי בניה בע"מ לרכישת המקרקעין בשכונת ויצמן חדרה. מי בעד? 12 מי נגד 1 נמנע 1 .
החלטה מס 337: עפ"י סעיף 188 לפקודת העיריות (נוסח חדש), ובהתאם לחוו"ד מיום 9/8/20 מאת
עו"ד גיא שוסט – משרד עורכי דין מיכל רוזנבוים ושות', מחליטה המועצה לאשר עסקת המכירה עם רם לי בניה בע"מ לרכישת מקרקעין בשכונת ויצמן חדרה .
אושר ברוב של 12 חברי מועצה בעד 1 נגד ו-1 נמנע
עו"ד נתן לבייב ובועז ביטון המשנים לראש העיר וחברי המועצה עו"ד מירי נחשונוב, גבריאל סרוסי, משה אלמליח, שי ברכה ובנצי נורדמן עזבו את אולם הישיבות.
ג. התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה
עו"ד יניב דרי: התחדשות עירונית מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה.
שי ארנט כהן: שגיא ראש מנהל התחדשות עירונית נכנס לבידוד מהנדס העיר הסכים להחליף.
אינג' נדב הדר אז אני אגיב בקצרה. הת כנית להתחדשות עירונית אותה יוזמים אגף הנדסה במנהלת להתחדשות עירונית בחדרה נמצאת בגבול הדרום מערבי של העיר חדרה כניסה לעיר... התוכנית תאפשר התחדשות לאכלס מאות משפחות מתושבי העיר ומתן מענה למוסדות ציבור בהיקף משמעותי אשר יסייע לעיר לתת מענה נדרש לאוכלוסייה. התוכנית תאפשר פיתוח של מסחר שכונתי אסופה יחד עם בניה משולבת חזית מסחרית, שימושים שיאפשר תעסוקה בסמוך למגורים. התוכנית מציעה לייצר שטחים ציבוריים רחבים בהיקף ניכר. התוכנית תאפשר פיתוח תחבורה ציבורית. יש לנו תב"ע – לוקחים שטח שנמצא בדרום העיר ומצמידים לו 24
שטח נוסף של משהו כמו 240 דונם. למעשה מצופפים שם יותר, כך יכולים לצאת לדרום לשכונה הישנה. במסגרת הפרויקט הזה מייצרים עוד חיבורים תחבורתיים כך שבדיוק היום דיברנו על הנושא הזה התוספת של יחידות הדיור מייצרת לנו גם יציאות תחבורתיות. במסגרת התוכנית יתוכנן חיבור לכביש 4 ומשם חיבור מהיר לכביש 9 המובילים לכבישים 2 ו- 6 .
חדוה יחזקאלי איך יהיה דרך 4 דרך השדות? איך? איך זה יתחבר אינג' נדב הדר כרגע היא רק... יש לי קו כחול, זה הכל. זו מסגרת התוכנית.
גדי אריאלי: אתה יכול לחזור עוד פעם על המיקום הגיאוגרפי.
אינג' נדב הדר כן, אני יכול להראות לך. אתה רואה בחומר המצורף? אבל בין הקטן –
גדי אריאלי: הכל ברור. בסדר.
עו"ד יניב דרי: יש למישהו התייחסות? אני מבקש בהתאם לדברי ההסבר מתבקשת המועצה
לאפשר מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה.
גדי אריאלי: במסגרת התוכנית הזו גם מרחיבים את הכביש של בית העלמין?
אינג' נדב הדר לדעתי לא, אבל כל תכנית כזו עושים בחינת השלכות תחבורתיות מבינים אם צריך עושים.
גדי אריאלי: אז קודם עושים את הבתים אחרי זה הכבישים?
אינג' נדב הדר לא, קודם מתכננים. עכשיו אנחנו הולכים למערך של תב"ע. במסגרת התב"ע אתה עושה בחינת השלכות תחבורתיות. ככל שהתוכנית הזו התב"ע אתה לא... אם היא מייצרת עומסים אז מתכננים את הכבישים בהתאם. לפני שבונים כביש אחד, לפני שבונים בית אחד אתה אמור לדעת אם אתה מרחיב את הכבישים, אם אתה צריך תשתיות על, אחרי זה הולכים לביצוע.
חדוה יחזקאלי: יש על זה, כולל את המתחם המפורסם של מסיקה או רק לוי אשכול?
אינג' נדב הדר לא.
גדי אריאלי: נגיד אני רציתי לשאול אותך בהזדמנות הזאת, עשיתם שכונה, עשה מנהל מקרקעי
ישראל מכרז ל - 150 יחידות דיור, לא יודע כמה מאחורי החטיבה שמה. עשו כבישים, מדרכות ברוחב של 12 מ' וכבישים ברוחב של 6 מ', מה הרעיון שיסעו על המדרכות? שיסעו על הכבישים? משהו מוזר מאוד. אתם מעורבים בתכנון הזה?
אינג' נדב הדר אתה לא רוצה לעשות אוטוסטרדה במרכז העיר. הרוחב שאתה רואה עכשיו כולל גם מדרכות וגם שבילי אופניים. הרוחב הזה זה מה שנקרא...
גדי אריאלי: אבל עשו מסלול אחד של נסיעה, כמו בדרך לבית קברות על 150 בתים שהוסיפו שם
או 125 בתים, עוד השכונה הישנה, ועוד כל העולם ואשתו נוסעים שמה מסלול אחד.
מה יש?
אינג' נדב הדר הם מבצעים. מבחינתנו התכנון הוא
אינג' נדב הדר אני אומר, אני לוקח את זה בקטע.
גדי אריאלי: הוא אמר לא נבנה בית אחד לפני שעושים ופותרים את בעיות התחבורה.
עו"ד יניב דרי: כשעושים את התכנון המפורט שהוא התכוון יש גם את המימד של היבטי התחבורה
של המתחם, על מה זה משפיע? מה דרכי הגישה? מה העומס שזה מייצר.
גדי אריאלי: זה לא הגיוני. זה לא דומה לשום דבר.
עו"ד יניב דרי: אנחנו עוד לא שם. כרגע הסעיף הזה שעליו אנחנו מדברים זה בגדול מי ממן.
25
גדיאריאלי: בקיצור, אנחנו בחלקת בננות פה.
עו"ד יניב דרי: אז שוב, בהתאם לדברי ההסבר מתבקשת המועצה לאשר מתחם שיכון עובדים
ברנדייס חדרה למסלול רשויו ת אשר ימומן במלואו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
חדוה יחזקאלי: רגע, מר גישר: אל תצא.
עו"ד טל אליהו: אני רוצה להגיד משהו לפני זה. זה בושה וחרפה שבסופו של דבר נשארים פה 5 חברי
מועצה להצביע על אחד הדברים החשובים של העיר הזו. הגיע הזמן שחברי המועצה יכבדו את השולחן הזה ויישארו להצבעות, כולל ראש העיר. אנחנו מצביעים פה על התחדשות עירונית על תכנית של איזה 1,000 יחידות, נשארים פה 5 אנשים. בושה וחרפה, תתחילו להתעורר, הגיע הזמן.
עו"ד יניב דרי: קודם כל, אני חושב שבאמת הנושא חשוב. לא יודע מה הסיבות של כל אחד וכו',
אבל הנושא הזה באמת ניקח אותו לתשומת לב. אם יש חברים בחוץ ורוצים להצביע זו ההזדמנות לקרוא להם פנימה.
עו"ד טל אליהו: אין לזה אח ורע ניר.
עו"ד יניב דרי: מי בעד? פה אחד.
עו"ד טל אליהו: לא זה שאנחנו בעד, זה חשוב להתפתחות העיר וחשוב לאנשים שגרים שם, אבל חבל
שלא כל חברי המועצה נמצאים כדי להיות אתנו.
עו"ד יניב דרי: ההערה נרשמה. פה אחד.
החלטה מס' 338: בהתאם לדברי ההסבר מאת החברה הכלכלית לחדרה בע"מ, מחליטההמועצה
לאשר מתחם שיכון עובדים ברנדייס חדרה למסלול רשויות אשר ימומן במלואו ע"י הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שגם תלווה את התכנון לכל אורכו.
אושר פה אחד.
המשנה לראש העיר בועז ביטון וחבר המועצה שי ברכה חזרו אל אולם הישיבות.
ד. דוח כספי לשנת 2019- החברה הכלכלית לחדרה בע"מ
עו"ד יניב דרי: דוח כספי לשנת 2019 החברה הכלכלית חדרה בבקשה רונן
רונן הילף: שלום לכולם.
עו"ד טל אליהו: רונן, עבדת על הדוח הזה כל כך קשה. תראה כרגע מי מקשיב לו. יש יותר אנשי
מקצוע מחברי מועצה. אתה מבין?
ניר בן חיים: איזה רעש אתה עושה היום. 200 פעם היית בורח
עו"ד טל אליהו: אני פעם ב- מדבר פה.
רונן הילף: הדוח הכספי שלנו אושר בדירקטוריון, בעצם הובא פה לעיון של הנהלת העיר
ומועצת העיר. חווה"ד בדוח היא חוו"ד חלקה. רואה החשבון המבקר חתם על הדוח, חווה"ד שלו חלקה. כמה דברים, ככה חשובים בדו"ח.
חדוה יחזקאלי: מה זה חוו"ד חלקה? חוו"ד שמאשרת את כל מה שכתוב?
רונן הילף: זה אומר שאין הסתייגויות בדוח או אין דברים שנראים לו בלתי סבירים. בסה"כ
26
הדוח הוא דוח רווחי. לחברה אין הלוואות, אין מינוסים, אין זה. החברה עשתה השנה, הרוויחה השנה 280,000 ,₪מילאה את כל החובות שלה. בעצם אם אנחנו מסכמים את השנה, השנה 2019 היתה שנה טובה מחזו ר של כ- 70 מיליון ש"ח ורווח של 280,000 .₪חווה"ד חלקה
עו"ד יניב דרי: יש שאלות. אני מזכיר אני מביא את לעיון. שאתם מאשרים שעיינתם בדוחות.
פה אחד.
החלטה מס' 339: המועצהמחליטה לאשר עיון בדוח כספי לשנת 2019 מאת החברה הכלכלית לחדרה
בע"מ.
אושר פה אחד.
ה. דוח כספי לשנת 2019 – העמותה לפנאי העיר
עו"ד יניב דרי: מראש מבקש בשם דודו, בעניין אישי אז הוא לא נמצא פה. אנחנו שוב, גם לגבי
הדוח של עמותת פנאי העיר לשנת 2019 אנחנו מאשרים שעיינו בדוח הזה. לשנת 2019 אתם יכולים לראות את העמוד הרלוונטי, הוא עמוד 5 בדוח. מבחינת הנתונים הכספיים, מבחינת הרווח שבסופו של דבר הוא לא רווח, הוא החזר גרעון שהעמותה מחוייבת בו בתוכנית שנתית מול משרד הפנים כל שנה כדי להקטין את הגרעון המצטבר שהעמותה הזו הגיעה אליו בשנת 2013. יש כמה מגמות בריאות שזה המשך גידול הכנסות העצמאיות בעמותת פנאי העיר, ובאמת חשוב שאנחנו מצליחים גם בעמותה לשמור על המגמה של יצירת הרווחיות הזו שמאפשרת לנו החזר של גרעון, וצמצום הגרעון שחשוב להבין שברגע שיש גרעון יש גם תשלומי ריבית על הדברים האלה. בסופו של דבר זה גורע מהשירות והמטרה שלנו היא להגיע לאיפוס של הנושא הזה. יש שאלות? אני מבקש לאשר את העיון בדו"ח.
פה אחד.
החלטה מס' 340: המועצהמחליטה לאשר עיון בדוח כספי לשנת 2019 מאת העמותה לפנאי העיר
אושר פה אחד.
ו. העברות תקציביות לשנת 2020
עו"ד יניב דרי העברות תקציביות לשנת 2020. יש לכם פה פירוט מסודר של סעיפים. אגב, זה חלק מהדברים שנובעים משנת הקורונה.
גדי אריאלי: ראיתי איזה פעמיים שלוש מופיע הוצאות אחרות. מה זה הוצאות אחרות?
עו"ד יניב דרי: תכף בועז ישיב בעניין הזה.
רו"ח בועז חריף: אנחנו מבצעים העברות תקציביות האלה נוכח המצב החדש שנוצר בירידה
27
בהכנסות, קיזוז בהוצאות. אנחנו מנסים להתאים תקציב חדש... מגדירים בין הסעיפים, גם ההכנסות ירדו, כל הדברים האלה. אנחנו, זה נכון לרגע זה. במידה וישתנה המצב ונצטרך לעשות שינוי תקציבים עד סוף השנה נעשה עוד פעם. אבל זה התחזית שלנו במידה וההכנסות העתידיות עלולות להיות כמובן עם מגפת הקורונה...
עו"ד טל אליהו: בועז תשתף לנו בבקשה מה מצבנו היום נאמר העברות שאתה רוצה לבצע גם
מבחינת הכספים שלא התקבלו על סוף השנה מבחינת ההכנסות בארנונה? איך אתה מתכוון לאזן את זה אם בכלל? ושים במשוואה תכניס לאחד הנתונים במשוואה את הכסף שקיבלנו ממשרד הפנים.
רו"ח בועז חריף: הכסף שקיבלנו ממשרד הפנים במסגרת התקנות להנחה בארנונה עבור החודשים
מרס, אפריל ומאי הועבר לעסקים. אנחנו הרשות היחידה אני חושב שהעברנו את הכסף. מדובר בחודש מאי, גם קיזזו את זה מתקציבים עתידיים. אנחנו העברנו את זה, זה נע בין 27 ל- 29 אלף₪. עוד לא הכל סגור... כן לתת להם או לא לתת להם.
זה מצד אחד של ההכנסות. כמובן שחלק מהפעילות לא נעשתה בעיקר בשל האירועים וביום העצמאות, עכשיו חסכנו חלק מההוצאות. מיד עם התבררות המימדים של הקורונה עצרנו פעולות לא הכרחיות לדוגמא, עצרנו קליטת עובדים חדשים למעט עובדים ספציפיים שחייבים, לדוגמא אדריכל העיר, מערכת החינוך.
ביצענו פעולות שמתחייבות, אנחנו עושים באופן שוטף הערכות. אין לנו עדיין מידע מדויק, כי עד חודש יולי לא קרה שום דבר מבחינת העסקים, הם קיבלו שיפוי מהממשלה דרכנו. כך שאובדן ההכנסות תמונה יותר טובה תתבהר רק בחודשים הבאים של ספטמבר אוקטובר. עשינו בדיקה בתשלום של יולי אוגוסט, אין לנו ירידה גדולה בהכנסות. אבל עוד פעם זה מהסיבה הפשוטה שהעסקים עדיין קיבלו את הפיצוי. אנחנו נדע בהמשך השנה, אנחנו כל חודש עושים את ההערכה מחדש לראות מה מצבנו. כרגע עצרנו את ההוצאות שאינן הכרחיות כמו שאמר תי, אירועים פעולות תרבות.
גדי אריאלי: מקבלים עובדים חדשים למערכת החינוך?
רו"ח בועז חריף: קליטת עובדים שמנו בסביבות 4 מיליון₪.
גדי אריאלי: לא צריך עובדים בגלל הקפסולות?
רו"ח בועז חריף: חינוך זה משהו אחר. הוראה זה משהו אחר. בעירייה קלטנ
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]