פרוטוקול ועדת איכות הסביבה, קיימות וחופים מס' 12 · צפייה בפרוטוקול

עיר: חוף הכרמל
קטגוריה: ועדת איכות הסביבה, קיימות וחופים
תאריך: 31/08/2020
מקור: הקובץ המקורי באתר חוף הכרמל

מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים נגיש

זהו העתק סרוק של הפרוטוקול. הטקסט שלהלן הוא של פרוטוקול דיונים נגיש - אותה ישיבה, בגרסה עם שכבת טקסט אמיתית.

חזון הקיימות בחוף הכרמל 2020
דצמבר 2020 ועדת איכות הסביבה

מוגש לאישור הנהלת ומליאת
המועצה האזורית חוף הכרמל

תוכן עניינים

תקציר ................................................................................................ 4

רשימת חברי ועדה ................................................................................................ 7

1. חזון הקיימות בחוף הכרמל – רקע ...................................................................................... 2

.1.1 גזי חממה............................................................................................................................................. 4

.1.1.1 סקר פליטות רשותי................................................................................................................. 5

2. חזון ירוק למועצה האיזורית חוף הכרמל – פירוט.................................................................. 6

3. תחומים לקידום הקיימות באזור ......................................................................................... 7

.3.1 חקלאות ............................................................................................................................................... 7

.3.2 גזי חממה............................................................................................................................................. 8

.3.2.1 בתחום התחבורה ................................................................................................................... 8 .3.2.2 בתחום הבניה ........................................................................................................................ 9 .3.2.3 בתחום האנרגיה ..................................................................................................................... 9

.3.3 מגוון מינים ביולוגי................................................................................................................................. 9

.3.4 גינון בר קיימא .................................................................................................................................... 12

.3.5 העלאת מודעות................................................................................................................................... 12

.3.6 ניהול משק מים מקיים ושמירת הנחלים ................................................................................................. 13

.3.6.1 ניקוז אוגר מים ..................................................................................................................... 13 .3.6.2 הנשמת נחלים...................................................................................................................... 14 .3.6.3 פעולות נוספות לשימור המים באזור ....................................................................................... 15

.3.7 מסחר ותעשייה ירוקים......................................................................................................................... 15

4. טיפול חוב"ק בפסולת .............................................................................................. 17

.4.1 תקציר................................................................................................................................................ 17

.4.2 פסולת ביתית ..................................................................................................................................... 18

.4.3 מיחזור בחוף הכרמל............................................................................................................................ 25

.4.4 עלויות הטיפול בפסולת........................................................................................................................ 26

.4.5 חזון הפסולת ...................................................................................................................................... 28

.4.6 דרכים לצמצום פסולת במקור ............................................................................................................... 30

.4.7 תכנית עבודה...................................................................................................................................... 31

.4.7.1 עקרונות ניהול הפסולת – יעדי 2040 ...................................................................................... 33 .4.7.2 ניהול הפסולת – יעדי התכנית – פירוט ................................................................................... 34 .4.7.3 אופן המימוש........................................................................................................................ 35 .4.7.4 פסולת ביתית – רעיון למיזם .................................................................................................. 37

.4.8 פסולת גזם......................................................................................................................................... 39

.4.9 פסולת חקלאית................................................................................................................................... 43

.4.10 פסולת תעשייתית ומסחרית ................................................................................................................. 44

.4.11 סיכום................................................................................................................................................. 45

.4.12 דוגמאות ............................................................................................................................................ 46

.4.12.1 איך הצליחה עיר הבירה של סלובניה להפחית ב-%90 את הפסולת להטמנה............................... 46

.4.12.2 סוד הפסולת הנעלמת ........................................................................................................... 48

5. תכנון המרחב הביוספרי של חוף הכרמל ........................................................................... 51

.5.1 מה במסמך......................................................................................................................................... 51

.5.2 מצב קיים ........................................................................................................................................... 52

.5.3 חזון תכנוני ......................................................................................................................................... 53

.5.4 מטרות צוות התכנון............................................................................................................................. 54

.5.4.1 להקים ועדת תכנון ביוספרה .................................................................................................. 54 .5.4.2 להכין מסמך מדיניות............................................................................................................. 54 .5.4.3 שיתוף ציבור ........................................................................................................................ 56 .5.4.4 הליך קדם תכנון ................................................................................................................... 56

6. אסטרטגיה למרחב החופי – מסמך מסכם ......................................................................... 58

.6.1 רקע................................................................................................................................................... 59

.6.2 תמונת מצב קיים................................................................................................................................. 61

.6.3 מרחב חופי ביוספרי – פארק חוף הכרמל ............................................................................................... 63

.6.3.1 מטרת על ............................................................................................................................ 69 .6.3.2 ניהול ותפעול החופים............................................................................................................ 71 .6.3.3 תיירות עסקים וכלכלה........................................................................................................... 73 .6.3.4 משאבי סביבה ומורשת ......................................................................................................... 74

.6.3.5 תכנון ............................................................................................................................ 75 .6.3.6 קהילה חינוך והסברה ............................................................................................................ 76

7. מדדים לקיימות – איך נדע שהצלחנו................................................................................. 77

.7.1 מבחן המדדים..................................................................................................................................... 77

.7.2 דוגמת העיר סיאטל ............................................................................................................................. 78

.7.3 מדד מקיים משולב .............................................................................................................................. 78

8. נספחים .............................................................................................. 80

תקציר

מועצה אזורית חוף הכרמל הנה אזור כפרי המוגדר כחיץ ירוק בין מטרופולינים. קיימות הנה היכולת שלנו להתקיים כיום מבלי לפגוע באפשרות הדורות הבאים להתקיים. במסגרת פעילות ועדת איכות הסביבה של חוף הכרמל, שהנה ועדה סטטורית, הגדירו חברי הוועדה את החזון הירוק של חוף הכרמל והגדירו דפוסי פעולה ליישום חזון זה. כל זאת כדי ליישם את עקרונות הקיימות ולשמור על פנינת חבל הארץ שעליה אנו מופקדים עבור התושבים כיום ועבור הדורות הבאים הן של תושבי האזור והן של כלל עם ישראל. החזון כפי שפרוס כאן משקף את הרצון לבנות את חוף הכרמל כאזור הלוקח אחריות על הסביבה ועל משאבי הטבע ושימורם והעצמתם תוך שימוש בחוזקות האזור. התוכנית המובאת כאן נוגעת לתחומי עשייה רבים כמו צמצום גזי החממה למשל תוך יצירת שינוי בכל הקשור לניהול התחבורה באזור, הפיכת הבניה הירוקה לסטנדרט בניה מחייב, העלאת המודעות, שמירה על מגוון מינים ביולוגי, קידום, טיפוח ועידוד החקלאים לאימוץ עקרונות החקלאות הבת קיימא לשמירה על משאב הקרקע החקלאית ולקידום הבריאות והעושר הביולוגי של האזור. לקדם גינון בר קיימא בישובים. לפעול לצמצום מפגעים כמו זיהום אור ועוד.

הוועדה בחרה להתמקד ולהרחיב את פעילותה בשלושה תחומים מרכזיים, זאת משום שכרגע אלו הנושאים הבוערים ביותר הנמצאים על הפרק. נושאים שגוזלים מהמועצה משאבים רבים.

בשלושת תחומים אלו התוו חברי הועדה חזון מקיף ותוכנית פעולה שתסייע למקבלי ההחלטות לקדם את החזון הסביבתי של חוף הכרמל:

• פסולת

• תכנון

• שמירה על החופים

בתחום הפסולת – עלויות הטיפול בפסולת עולות משנה לשנה ואם לא תעשה פעולה מהירה המועצה תמצא עצמה מתמודדת עם עלויות לא הגיוניות של טיפול בפסולת. הדגש הוא על צמצום הפסולת במקור, עוד לפני שיוצרה, תוך הגדלת הפסולת המובלת לפתרונות אחרים שאינם הטמנה. (מיחזור והשבה לאנרגיה).

בתחום הפסולת הביתית ההמלצות העיקריות של הוועדה הן הפרדת הפסולת הביתית לשלושה זרמים: אורגני, כל היבש הניתן למיחזור והשאר יועבר להשבה או להטמנה. זאת תוך הקמת

אתר של המועצה למיון וטיפול מקומי (עד כמה שניתן) במרכיבי הפסולת השונים. במקביל הזרם האורגני יכול להפוך לקומפוסט בכל ישוב או מקבץ ישובים. הזרם היבש הניתן למיחזור ימוין באתר זה, שחשוב שיהיה שייך למועצה, ומרכיביו יועברו למיחזור. כמו כן אנו ממליצים על בחינת הקמת אתר מקומי להפיכת הפסולת לאנרגיה בשיטת הגזיפיקציה (שיטה נקיה ללא פליטת מזהמים כלל) ההופכת פסולת לאנרגיה.

בתחום פסולת הגזם והגושית – המלצות הוועדה נוגעות גם כאן להפרדת הגזם והפסולת הגושית ולהשתמש בגזם כמקור לעשיית קומפוסט, כחומר חיפוי בגינון או כאנרגיה. את הפסולת הגושית יש לאסוף בנפרד ולהוביל להטמנה או להשבה. באימוץ גישות אלו ניתן להפוך את הפסולת ממטרד למשאב ומסעיף הוצאות לסעיף הכנסות.

בתחום התכנון – הוועדה ממליצה על אימוץ גישות מתקדמות בשיתוף הציבור בתכנון והפיכת השיח עם התושבים למובנה בחשיבה התכנונית. המטרה המרכזית היא שמירה משותפת הן של התושבים והן של הממסד על פנינת היופי אותה קיבלנו לשמירה עבורנו ועבור הדורות הבאים.

בתחום החופים – המלצת הוועדה היא להתייחס אל המרחב החופי כמרחב ביוספרי תוך התמקדות בהקמת שמורת הטבע החופית ומסביבה פיתוח תיירות התומכת בפעילות השמורה ולוקחת בחשבון את כל המפגעים שיכולים להיווצר מהפעילות האנושית ותוך קידום כלכלה המבוססת על הכוחות המקומיים באזור.

חברי הוועדה סבורים כי טיפול מקיים (מלשון קיימות) במשאבי הטבע הנמצאים באזור יביא רווחה כלכלית, יסייע לתפעול המועצה בשוטף וייצר דורות של אזרחים אחראיים ומסורים לסביבתם תוך הקמת קהילות חזקות התומכות האחת בשנייה בחוף הכרמל.

האחריות היא רבה וכך גם המלאכה.

עבודת הצוות הונהגה על ידי קובי ציטר סגן ראש המועצה והובלה על ידי נגה לבנברג

מנהלת היחידה הסביבתית.

עבודה זו סוכמה על ידי עמיעד לפידות וכוללת חומרים שהוכנו על ידי הצוותים השונים.

רשימת חברי ועדה

אלעד ישי – בת שלמה ועין אילה קובי ציטר – סגן ראש המועצה

בוריס בורוכין – עתלית נגה לבנברג – מנהלת היחידה

הסביבתית

בתיה בלייברג – קיסריה

משה אלזרע – מנהל אגף מוניציפלי

גיא רילוב – מקורה

יוסי גבאי – מנהלת מחלקת איכות

גנית פרחן – נווה ים

סביבה ותברואה

טליה בראור – עין הוד

אורי נוי – חבר מליאה – עין הוד

יהודה בונה – כרם מהר"ל

בת שבע ברוש – חברת מליאה - בת

עילי קורן – איגוד ערים שרון כרמל

שלמה

אלעד שי – פעולה ירוקה – בת שלמה

יצחק בר תקווה – חבר מליאה – בית

רותי בנין – עתלית

חנניה

אלה דגון – מיזם סביבתי – בית אורן

סלע אמיר – שדות ים

עמיעד לפידות - ראש תחום פסולת

ליאת בלוך - בת שלמה

אט"ד – כרם מהר״ל

זרי גרמי – חבר מליאה – מושב עופר

נירה שקד – עתלית

איל רינות – כרם מהר"ל

עופר קוט – עין הוד

אלה מתייב – עתלית

מושיקו סעדיה – הבונים

אלי זינו – עתלית

אודי גלילי – עתלית

1. חזון הקיימות בחוף הכרמל – רקע

קיימות הנה היכולת שלנו להתקיים כיום מבלי לפגוע באפשרות הדורות הבאים להתקיים.

כסיסמא זה יפה אבל כיצד ניתן לעשות זאת הלכה למעשה? ארגון האומות המאוחדות הגדיר 17 נושאים מרכזיים לקידום הקיימות העולמית ואלו הם:

הנושאים ברמה העולמית הם רחבים ומקיפים מהרמה החברתית כמו למשל מניעת עוני ורעב, דאגה לחינוך ובריאות טובה לכלל האנשים, שוויון בין המינים, וכן מים נקיים, אנרגיה נקיה, הקמת ערים וקהילות בנות קיימא, פעולות למען האקלים, שמירה על מגוון מינים ביבשה ומתחת למים, קידום השלום ויצירת שותפויות. הרעיון המוביל הוא לייצר סביבת חיים בטוחה ויציבה תוך דאגה לבריאות האדם והסביבה. את כל אלו תוכל האנושות להשיג כאשר תפעל מתוך אחריות לסביבה ולסובבים. ברמה המקומית הנושאים יותר ממוקדים. להלן הנושאים שהוגדרו על ידי צוות איכות הסביבה של חוף הכרמל:

צוות איכות הסביבה וחופים של המועצה האזורית חוף הכרמל פועל מזה כשנה בניסיון להגדיר את חזון המועצה לקידום רעיון הקיימות באזורנו. להלן יובא הסיכום של הצוות עד כה. העבודה לא נשלמה, תחום הקיימות הוא רחב ומקיף את כל תחומי החיים. עבודת הצוות הסתכמה עד כה בשלושה נושאים מרכזיים:

• תכנון (תכנון מרחבי בר קיימא)

• חופים

• פסולת

עם זאת נושא שמירת הסביבה וקידום הקיימות הוא רחב והצוות ימשך לעסוק בו ולקדם אותו ככל שיוכל.

.1.1 גזי חממה

מ.א. חוף כרמל מצטרפת לאמנת ראשי ערים לאקלים ולאנרגיה

מקיימת ברשויות המקומיות

בשנים האחרונות העולם חווה מחסור במים, שיטפונות, אירועי גשם לא סדירים, גלי חום וקור קיצוניים, תקופות יובש משמעותי המובילות לשריפות, נזקים בחקלאות וזיהום אוויר, עליית טמפרטורת הים התיכון, מידבור, תחלואה, פגיעה במגוון המינים ועוד. על מנת לקיים סביבה ירוקה ומקיימת יש להבין ולהתמודד עם האיומים העתידיים הנובעים משינויי אקלים ולכן מועצה אזורית חוף כרמל לוקחת חלק בתכנית קלימה מד , Clima-Med תכנית ייחודית בה שותפות 40 רשויות מקומיות מכל חלקי הארץ לבניית תכנית עבודה להתמודדות עם שינויי האקלים ושמירה על הסביבה.

תכנית קלימה מד מופעלת ע"י חברת קרן אנרגיה, ומלווה ע"י משרדי האנרגיה, הפנים, הגנת הסביבה, ומרכז השלטון המקומי. במ.א. חוף כרמל מובילה את התכנית מנהלת היחידה הסביבתית, נגה לבנברג.

ב31.8.2020 התקיים טקס צנוע בישיבת המליאה בו חתם ראש המועצה אסיף איזק על אמנת ראשי הערים לאקלים ואנרגיה באזור הים התיכון (הידועה בשם Covenant Med – CoM

Mediterranean Mayors )of

בחתימתו הצהיר ראש המועצה על כוונותיה של המועצה להתמודד בצורה המיטבית עם האיומים העתידיים הנובעים משינויי אקלים. בהתאם לכך תפעל המועצה ל: צמצום פליטות גזי חממה, היערכות להשפעות שינויי האקלים, הגברת הגישה לאנרגיה מתחדשת ומעקב אחר התקדמות להשגת יעדים אלו. הפעילות תאפשר למועצה להשתלב במדיניות האזורית במטרה לייצר שיתופי פעולה וסינרגיה עם יישובים נוספים בארץ, באזור ובאיחוד האירופי.

נגה לבנברג, כנציגת המועצה אחראית להובלת מהלך מועצתי רחב הכולל: בנייה והובלת צוות עבודה רב מקצועי בנושא אקלים, אנרגיה וסביבה, הכנת תכנית עבודה לשנים הבאות, הכנת סקר פליטות רשותי, תמיכה בביצוע התאמות לשינויי האקלים, איתור דרכים לפעילות מול עובדי המועצה, תושבים, בעלי עסקים, תעשייה, ובעליי עניין נוספים.

.1.1.1 סקר פליטות רשותי

סקר פליטות רשותי כולל את המדדים הבאים: נתונים פיזיים, נתוני אוכלוסייה, רגישות לשינויי אקלים, בניה, חשמל, אנרגיה, מים, פסולת, תחבורה ופעילות המועצה.

הכנת סקר פליטות רשותי כבר בוצעה וכללה איסוף הנתונים שנמצאים בדוחות למ"ס ובדוחות חשמל ומגורמים הבאים במועצה:

א. אגודת המים וחברה לניהול המים.

ב. מחלקת תברואה בנושא פסולת.

ג. הנדסה - תחום התכנון.

הפליטות המחושבות של חוף הכרמל הן 5.9 טון פליטות 𝐎𝐂 לכל תושב לשנה 𝟐

2. חזון ירוק למועצה האיזורית חוף הכרמל

למעלה מ %90 משטחה של מועצה אזורית חוף הכרמל הוכרז כשמורה ביוספרית על ידי אונסקו בשנת .1996 רעיון המרחב הביוספרי הוא לשלב את אוצרות הטבע עם התפתחות הצרכים של התושבים תוך קיום מערכת בלמים ואיזונים בין פיתוח לשימור. מימוש חזון השמורה הביוספרית בפועל הוא פיתוח בר קיימא, הלכה למעשה, המשלב את התושבים בתהליכי התכנון, הביצוע ולכן גם בלקיחת אחריות על הצלחת המהלכים השונים בישום החזון.

יש להשלים תכנית אב לפיתוח בר-קיימא בחוף הכרמל תכנית שתשקף תפיסה ערכית ומדיניות המכירה בחשיבותו של פיתוח בר קיימא כחלק מתפיסת חיים כוללת. התוכנית בעלת השלכה על דפוסי תכנון, פיתוח ועשייה במכלול תחומי החיים ותבנה תוך שקיפות ושיתוף הציבור.

יש לפעול מתוך אחריות לשמירת האזור כאזור ירוק לתושבי האזור כיום ובעתיד ועבור כל עם ישראל לדורותיו. האחריות לשמירת האזור היא עלינו.

הקיימות מוגדרת כמהלך מתמשך לשמירתם ולהבטחת התחדשותם של משאבי חברה וקהילה, משאבי סביבה ומשאבים כלכליים - כולם כרוכים ומשולבים יחדיו. הקיימות היא הדרך האחת ויחידה להבטחת איכות חייו של הדור הזה והדורות הבאים.

השטחים הפתוחים - מרחבי הטבע והחקלאות - הם המשאב הסביבתי המייחד את חוף הכרמל מבחינת תוואי השטח ואיכות החיים, והם המאפשרים את קיומה של קהילה בעלת זהות ייחודית. עם זאת, חוסנה של הקהילה מותנה בפיתוחה של כלכלה יציבה ומניבה הנשענת גם על משאבי הטבע, ובכל מקרה אינה פוגעת בהם. לכן, קידום תוכנית במהלך משולב מניח תשתית למחויבות מתמשכת ורב שנתית, למדיניות ולמימוש פיתוח בר קיימא במרחב הכפרי של ישראל.

צוות איכות הסביבה מצא לנכון להגדיר את חזון המועצה כמועצה ירוקה:

חוף הכרמל – מרחב כפרי ירוק השומר על הטבע ועל הסביבה כחלק מהיותו מרחב

ביוספרי.

3. תחומים לקידום הקיימות באזור

.3.1 חקלאות

החקלאות היא ערך עליון במועצה שקמה על חקלאות ורואה בחקלאות בסיס להתנהלותה ולשמירה על אופייה. עם זאת בחקלאות פוטנציאל רב לפיזור רעלים לסביבה ויצירת מפגעי פסולת. יש לפעול ליצירת מערך שמקדם חקלאות בת קיימא תוך הפחתת השימוש ברעלים שונים ולקיחת אחריות על הפסולת. המהלך חייב להתבצע עם החקלאים. כמו כן תפעל המועצה במתן ידע לחקלאים איך לשמור על מפלס הקרקע – אבדן הקרקעות מוגדר כאחד הנושאים הבוערים ביותר בתחום הקיימות העולמית. אחרי השינוי האקלימי זה נושא שעשוי לפגוע ביכולות המין האנושי לספק לעצמו מזון. בממוצע עולמי - עם כל ק"ג של מזון המיוצר אנו מאבדים כשלושה ק"ג של קרקע. בישראל מפלס הקרקעות יורד בכל שנה בכ- 4 מ"מ. שמירת מפלס הקרקע כמו גם הפוריות שלה הנו משימה חשובה לשמירת הקיימות באזור. יש לתת לחקלאים ידע ועידוד לשמירת מפלס הקרקע וזאת על ידי מתן ידע בעיבוד הקרקע, הימנעות מפליחה וצמצום השימוש בקוטלי עשבים.

שותפים לפעילות: חקלאי האזור, משרד החקלאות.

בתמונה המחשה של השכבות

השונות של הקרקע:

מלמטה למעלה:

סלע אם ((C

שכבת המעבר ))B

קרקע ()A

השכבה הרקבובית ))O

ישנה חשיבות לשמירת כל

השכבות מבלי לבצע ערבוב

ביניהן.

.3.2 גזי חממה

המועצה חייבת לפעול בכלל תחומי הרשות לצמצום גזי החממה שהיא מייצרת. אם מתחבורה או ממבנים, אם ציבוריים ואם פרטיים וכמובן בתחום האנרגיה הירוקה. בתוך כך מומלץ לבצע את הפעולות הבאות:

.3.2.1בתחום התחבורה

• עידוד השימוש בתחבורה הציבורית תוך שיפור התפעול:

o מינוי גורם מנהל לתחבורה הציבורית.

o הנגשת המידע בדבר התחבורה הציבורית לציבור (מערך התחבורה הקיים בחוף הכרמל כבר 8 שנים לא שווק לציבור מיום כינונו).

o יש לבצע כיול של לוח הזמנים של התחבורה הציבורית לצרכי המשתמשים בפועל.

o יצירת סינכרון בין קווי התחבורה לקוי הרכבת והאוטובוס באזור ולקווים בינם לבין עצמם בכדי לשפר נגישות לתושבים.

o ביצוע מחקר תמידי של יעילות מערך התחבורה ,ובחינה מתמדת של המהלכים לשיפורו.

o שיקוף מתמיד לציבור של הנושא תוך קבלת משובים בצורה רצופה ושיפור מתמיד.

• עידוד שימוש בתחבורה אלטרנטיבית כמו הליכה או רכיבה על אופניים על ידי יצירת שבילי אופניים בטוחים ומוצלים בין הישובים.

• התייחסות לכביש 4 ככביש פנימי ולא כביש ארצי ,בכך להגדיל את הנגישות מכביש 4 לכביש 2 באמצעים הבאים:

o יצירת ירידה מהכביש בגשרים: עתלית דרום (תוך יצירת כניסה דרומית לעתלית), הבונים, דור-נחשולים ומעגן מיכאל. מהלך זה ייתר את הצורך בכביש עוקף פארדיס ולמעשה יהפוך את כביש 4 לכביש שרות של כביש .2 o לאורך כביש 4 לייצר חומת ביטחון (כמו בכבישים אחרים בארץ) בין שני הנתיבים.

o להחליט על חוק עזר מקומי על פיו אסור להשאיר רכב פועל על סרק יותר מפרק זמן של שלוש דקות. במהלך זה רכבי המועצה ייתנו דוגמא אישית כולל האוטובוסים של המועצה.

.3.2.2בתחום הבניה

• להחיל חוק עזר מקומי שלפיו כל בית או בניין שיבנה בחוף הכרמל חייב לעמוד בתקן המחמיר ביותר לבניה ירוקה.

• המועצה תספק שרות לכל מי שמעוניין: כלים תכנוניים להפיכת ביתו לבית ירוק ,שיחסוך לתושבים משאבים של מים ואנרגיה.

• לקדם חוק עזר מקומי לחיסכון והתייעלות אנרגטית. למשל להשאיר דלתות של בתי עסק סגורות בזמן שהמיזוג או החימום פועלים.

.3.2.3בתחום האנרגיה

• מתן עידוד ותמריצים לבניית פאנלים סולאריים על כל גג פרטי או מוסדי.

• קידום תאורת רחובות ירוקה שגם תפחית את צריכת האנרגיה וגם תצמצם את זיהום האור.

• עידוד וקידום מיזמים של התייעלות אנרגטית במשקי הבית ובמבנים ציבוריים.

.3.3 מגוון מינים ביולוגי

נושא אובדן המינים בעולם הוא דרמטי. בשל השינוי האקלימי ובשל הפיתוח המואץ אובדים בכל יום 20-30 מינים של בעלי חיים בכל העולם. בישראל המצב דרמטי הרבה יותר בשל הפיתוח המואץ. לחצי הפיתוח נוגסים בשטחים הפתוחים ופוגעים ביכולת של עולם הצומח והחי לפעול בצורה בריאה ותקינה.

חוף הכרמל הוא אזור המוגדר בכל התכניות הארציות כחיץ ירוק בין מטרופולינים. ככזה עליו לפעול ביתר שאת על מנת לשמור על מרחבים אלו ולהבטיח את בריאותם הסביבתית גם לדורות הבאים. היות שהישובים שלנו הולכים ומתפתחים וכך גם כל הערים הסובבות אותנו (טירת כרמל, דליית אל כרמל ועוספיה, פארדיס, זכרון יעקוב וג'יסר א-זרקא) חל כרסום תמידי, גם אצלנו, במרחבים הפתוחים. לכן גם בתחום זה יש לפעול במהירות לשמר מצבים קיימים ובהם:

• הרחבת שטחי שמורות הטבע והגדרת שמורות טבע נוספות- יש לערוך מיפוי של כל האזורים בהם ניתן לייצר שמורות טבע נוספות כמו שמורת המלחה, שמורת המכתש בכניסה לכרם מהר"ל, אזורים של חורש טבעי בכרמל ועוד.

• הגדלת המגוון הביולוגי בתחומי הישובים והחצרות הפרטיות ,זאת על ידי עידוד והדרכת התושבים לקידום גינון בר קיימא במרחב הציבורי והפרטי.

• יצירת מקומות מפלט לבעלי חיים גם במרחב המיושב כמו בניית קיני ציפורים להגנה על ציפורי שיר מפני מינים פולשים כמו ציפורי המאיינה והדררות. בניית מקומות מסתור לקיפודים וכדומה.

• עידוד החקלאים לצמצם ריסוסים הפוגעים בעולם החי. עידוד משקים ואגודות חקלאיות לקדם חקלאות בת קיימא (אחד העקרונות של חקלאות שכזו שהוא משאיר שטח מסוים בחלקה החקלאית ללא מגע).

• לייצר שלוליות חורף במרחבים החקלאיים. שלוליות חורף מאפשרות למגוון המינים הביולוגי להתפתח במיוחד לדו חיים הנמצאים בסכנת הכחדה. שלוליות אלו הוכחו כמצמצמות את מפגעי היתושים זאת על ידי העלאת הכמות של הדו חיים שניזונים מאוכלוסיית היתושים.

ראו לדוגמא שכזו שנעשתה בעמק מהר"ל בשיתוף פעולה עם רשות הניקוז:

שלולית חורף בכרם מהר"ל (צילום: איתי סיקולסקי)

שותפים אפשריים:

משרד החקלאות, אגודות חקלאיות, החברה להגנת הטבע והרט"ג.

.3.4 גינון בר קיימא

חוף הכרמל הוא מרחב כפרי ולכן לרוב הבתים יש גינות. כמו כן ישנו גינון ציבורי בישובים ובמרחבים הציבוריים של המועצה. כל שטחי הגינון האלו תופסים שטחים גדולים והינם בעלי פוטנציאל להביא ברכה או קללה לסביבה. היות ומרחבים אלו אינם חיוניים לייצור מזון כמו השטחים החקלאיים ישנה אפשרות דווקא במרחבים אלו ליישם את כל תפישת הקיימות לגבי שמירה על הקרקע ועל מגוון המינים הביולוגי. גינון בר קיימא הנו גינון שחוסך בשעות עבודה, במים, הוא יותר בריא כי אינו מפזר רעלים לסביבה, מגדיל את מגוון המינים הביולוגי ומייצר הרבה פחות פסולת גזם. בקיצור משהו שהוא טוב לכולם. יש הטוענים שהוא הרבה יותר אסטטי, אבל זה משהו שהוא תלוי חינוך.

על המועצה לקדם את נושא הגינון בר קיימא בשלב ראשון בשטחים הציבוריים שבהחזקתה ובהמשך עידוד הישובים ומתן כלים תכנוניים לתושבים ולגנני האזור בקידום גינון שכזה.

שותפים אפשריים:

מחלקת גינון, גננים פרטיים, ועדים מקומיים.

ראו כאן קישור לסירטון המסביר איך עשו את המהלך בעיר כרמיאל

.3.5 העלאת מודעות

המועצה חייבת לפעול להעלאת המודעות בקרב הציבור וזאת כדי לקבל שיתוף פעולה של הציבור במיזמים השונים ועידוד התנהגות סביבתית בקרב התושבים. ככל שהמודעות של התושבים תהיה גבוהה יותר למועצה יהיה יותר קל למשל ביישום מיזמים של הפרדת אשפה או בהטמעת תהליכים סביבתיים של עידוד השימוש בתחבורה ציבורית, גינון מקיים וכדומה.

העלאת המודעות תיצור תושבים מעורבים יותר ויוזמים של רעיונות סביבתיים לקידום הקיימות.

בתוך כך הצוות ממליץ לקדם את הפעילויות הבאות:

• הכנסת שעורי סביבה לבתי הספר.

• קיום קורסים לציבור בנושאים של גינון בר קיימא, קורס פעילי סביבה, קורס בניה ירוקה, קורס גידול עצמי של מזון ועוד.

• הנגשת מידע לציבור בנושאים סביבתיים באמצעות הרשתות החברתיות, אתר האינטרנט של המועצה וכל אמצעי תקשורת של המועצה עם התושבים.

• פסטיבל סרטים סביבתיים.

• הבאת הצגות עם מסר סביבתי לציבור כמו גם הצגות ילדים.

• לקדם מערכת בקרה חכמה על כל רכבי הפינוי של פסולת בניין הפועלים במועצה.

מערכת כזו תאפשר בקרה אזורית על כל שפיכת פסולת בניין באופן פיראטי.

שותפים אפשריים:

משרד החינוך, עמותות וארגוני סביבה כמו הרשת הירוקה, מרכז השל וארגוני הסביבה הפועלים באזור, המשרד להגנת הסביבה.

.3.6 ניהול משק מים מקיים ושמירת הנחלים

מים הם חיים, ללא מים לא נוכל לקיים אזור ירוק ומרחב חקלאי. יש להתייחס גם אל משאב המים לחקלאות וגם להקצאת מים לטבע. את זאת ניתן לעשות באמצעות שורה של מיזמי שימור מים וקידום הרעיון של ניקוז אוגר מים.

.3.6.1ניקוז אוגר מים

כאשר באים להשוות בין תל אביב לברלין רואים שבתל אביב יש יותר גשם אבל פחות מים. איך זה ייתכן? הגובה של שתי הערים מעל הים הוא דומה – בין 30-40 מטר. רק שבעוד תל אביב יושבת על קו המים ברלין רחוקה מהים בכ- 160 ק"מ. זאת אומרת שכל טיפת מים שיורדת על ברלין לוקח לה זמן רב להגיע לים ולכן היא מחלחלת למי התהום ומפלס מי התהום הוא גבוה.

בתל אביב, מאידך, במרחק של 40 ק"מ מהים ישנם כבר הרים בגובה של 800 מטר וכל טיפת גשם שיורדת בהרי ירושלים "טסה" לכיוון הים. אם נוסיף את הבניה המואצת שמונעת ממים לחלחל למי התהום וגם את השינוי האקלימי שגורם לפחות ימי גשם עם מופעי גשם יותר אלימים, נקבל דרדור מתמיד במצב מי התהום. המסקנה היא שיש לקדם מיזמים שיסייעו לכמה שיותר מים להאט ולחלחל למי התהום במטרה להעשיר את האקוויפר. ראו למשל מיזם שבוצע בעמק מהר"ל שבו נוצרו בתעלת הניקוז שלוליות שמאטות את קצב זרימת המים ומאפשרת להם לחלחל. זה מצריך שינוי בכל גישת הניקוז בישראל שנבנתה על הקונספט של ייבוש הביצות ואי מתן אפשרות למים להאגם.

ניקוז אוגר מים בעמק מהר"ל

עם אותו טרקטור שחופר את תעלות הניקוז במקום

חפירת תעלה רגילה נייצר גומחות שאוגמות את המים.

כל גומחה שכזו מכילה כ- 10 קוב מים והיא מחלחלת ומתמלאת לפחות 10 פעמים במהלך החורף. זאת

אומרת שכל גומחה שכזו היא מאגר של כ- 100 קוב. 100 אלף גומחות שכאלו יוצרות פוטנציאל אגירה של 10 מיליון קוב. אלו מים שמחלחלים למי התהום ומקטינים את סכנת השיטפונות ביישובי החוף.

מיזם משותף של האגודה החקלאית כרם מהר"ל עם

רשות ניקוז חוף כרמל. (צילום: עמיעד לפידות)

.3.6.2הנשמת נחלים

הנה רעיון שיכול להעלות את המגוון הביולוגי ולהפוך את המים למשאב שיקדם תיירות ויהפוך את חוף הכרמל לפנינה במפת התיירות ושמירת הטבע תוך העצמת הכלכלה המקומית:

אם נייצר מאגר למי השיטפונות של נחלי חרובים ומערות במקום המפגש של שני נחלים אלו בעמק מהר"ל. ואז נזרים את המים באיטיות לאורך כל השנה בנחל מערות עד הגעת המים למאגר תפעולי נוסף שיהיה במורד הנחל באזור קיבוץ עין כרמל. נקבל נחל זורם לאורך רוב ימות השנה. מה שיעצים את הטבע המקומי, התיירות והכלכלה. זו יכולה להיות פנינת טבע במדינה שבה חסרים משאבים של נחלים זורמים ואנו יכולים לעשות זאת בחוף הכרמל ולייצר הלכה למעשה מודל שמראה איך הופכים תופעה שלילית של שטפונות שנוצרים בעקבות מופעי גשם אלימים לתהליך שיקום של נחל שבעברו היה נחל איתן.

את אותו המודל ניתן לשכפל בצורה כזו או אחרת לנחלים אחרים באזור כמו נחל דליה, נחל מהר"ל, נחל אורן ונחל ספונים. וכך להפוך את האזור לארץ פלגי מים.

.3.6.3פעולות נוספות לשימור המים באזור

פעולות נוספות שיש לעשות כדי לשמור על משאב המים:

• גינון בר קיימא – חוסך מים.

• חקלאות בת קיימא – שמירה על צמחיית כיסוי בשטחים החקלאיים מה שמצמצם את הסחף ומשאיר יותר מים בשטח.

• בניה ירוקה – מאפשרת למי הגגות לחלחל לבורות ספיגה ייעודיים בכל חצר. כך המים לא יוצרים שיטפונות וחודרים ישירות לעומק הקרקע.

• עידוד חיסכון במים.

• עידוד איסוף ושימוש במי טל.

שותפים אפשריים:

האגודות החקלאיות, קק"ל, משרד החקלאות, רשות הניקוז, המשרד להגנת הסביבה, קרנות בין לאומיות.

.3.7 מסחר ותעשייה ירוקים

אזור חוף הכרמל התברך בשטחי טבע ובחקלאות מפותחת. ברם, ענפי המסחר והתעשייה אלו ענפים בעלי פוטנציאל כלכלי הרבה יותר גדול. יש להיזהר מאוד שהכלכלה לא תפגע בסביבה ובמרקם החקלאי של האזור. את זאת ניתן להשיג באמצעות הגדרת כללים ברורים למקומות בהם ניתן לייצר פעילות מסחרית או תעשייתית. בכדי לעשות זאת יש להגדיר חוקי מסגרת להקמת שטחי מסחר ותעשיה:

• האזורים שיוקמו יהיו צמודי דופן לאזורים קיימים.

• באזור בעל אופי חקלאי לא תוקם פעילות אחרת אלה אם היא מקדמת את הפעילות החקלאית באמצעות מכירה של תוצרת חקלאית מקומית.

• שטחי המסחר והתעשייה שיוקמו תמיד יהיו בבניה ירוקה המחמירה ביותר.

• באזורים שיוקמו תהיה הקפדה על כמויות וסוגי הפסולת תוך הקפדה על הפרדתה ודאגה שתגיע לטיפול הולם (ראו הרחבה בפרק הפסולת).

• באזורים שיוקמו תהיה הקפדה על מקורות האנרגיה וקיזוז של גזי החממה.

• בשאיפה כל מבנה שיוקם יהיה מכוסה כסות ירוקה של צמחיה.

• יש לפעול באזור לקידום כלכלה מעגלית.

• אזורי התעשיה והמסחר לא יהוו מפגעים של פסולת רעילה וזיהום אוויר או מים.

• בכל מרכז שיוקם יש להקים מרכז ו/או חנויות יד שניה לבגדים, צעצועים, רהיטים וכדומה. מיזם שכזה גם יצמצם את הפסולת שהאזור מייצר, וגם יסייע כלכלית למשפחות תוך יצירת מארג חברתי.

• בנושאים אלו יש לפעול עם רשויות שכנות או באמצעות האשכול האזורי.

שותפים אפשריים:

משרד התמ"ת, משרד הפנים, מינהל התכנון, אגף הנדסה במועצה, רשויות נוספות, עמותות וארגונים המקדמים שימוש חוזר במוצרים .

4. טיפול חוב"ק בפסולת

.4.1 תקציר

בחוף הכרמל ישנה עליה מתמדת בכמויות הפסולת ובעלויות הטיפול. יש צורך לפעול בצורה מהירה לשינוי המגמה.

אנו מציעים ניהול חוב"ק (חכם ובר קיימא) לטיפול בפסולת בחוף הכרמל תוך קביעת מטרות ויעדים ברי השגה.

פסולת הביתית – הצוות מציע גישה של הפרדת הפסולת במקור לשלושה זרמים בצמוד לבתים: זרם אורגני, זרם של כל היבש הניתן למיחזור ,וזרם של כל השאר. הצוות מציע לבטל בהדרגה את מרכזי המיחזור שסיימו את תפקידם באבולוציה של המודעות לטיפול בפסולת.

מרכזים אלו מביאים למיחזור של בסך הכל %4 מכלל הפסולת הביתית ומהווים נטל תחזוקתי על הוועדים המקומיים.

אנו מציעים עד כמה שניתן לקדם אתרים מקומיים ולקדם מיזמים יישוביים לטיפול בפסולת –

למשל עבור הפסולת האורגנית. במקביל מציע הצוות שהמועצה תקים אתר של עצמה לטיפול בפסולת. באתר זה תבוצע הפרדת הזרם של המתמחזרים ובהמשך אתר להשבת פסולת לאנרגיה. גישה זו תחסוך למועצה כספים רבים,ויכולה אף להפוך את המטרד למשאב.

פסולת גזם וגושית – הצוות ממליץ על הפרדה מידית בין גזם וגרוטאות ובמקביל מגוון פתרונות מקומיים לטיפול בגזם אם כריסוק ושימוש בגינון או בקומפוסט מקומי, או בהפיכתו לאנרגיה ממקור מתחדש. בתחום זה אנו משוכנעים שניתן להפוך את ההוצאה להכנסה.

פסולת חקלאית ותעשייתית – אנו מתווים עקרונות לטיפול בפסולות אלו ששומרים על החקלאים, מעודדים את העסקים ונותנים מסגרת פתרונות לפסולת כדי שלא תהווה נטל על הסביבה ועל המועצה.

סיכום:

אנו מציעים לקבוע חזון של: אזור חוף הכרמל הופך להיות דוגמא ומודל לטיפול חכם

בפסולת.

לטיפול בפסולת ישנה אפשרות לעריכת שינוי מהיר שכלל התושבים יהיו חשופים אליו, וייקחו בו חלק. שינוי שיביא להקלה בהוצאות ולצמצום מידי בכמויות הפסולת להטמנה תוך עליה במיחזור.

.4.2 פסולת ביתית

רקע ונתונים:1

לפסולת במדינת ישראל ובכלל זה במועצה האזורית חוף הכרמל יש מספר מאפיינים שכאשר באים לתת פתרונות לפסולת יש לקחת אותם בחשבון.

במדינת ישראל וכך המצב גם בחוף הכרמל, כמות הפסולת גדלה משנה לשנה. זוהי תופעה הפוכה לכל המתרחש בעולם:

פסולת לאדם ביום (ביתית וגזם), ישראל מול האיחוד האירופאי ומול מדינות ה- OECD (ק"ג)

1.73 1.72

1.70

1.67 1.67

1.62

1.57

1.52 1.53

1.43 1.44 1.45 1.44 1.46 1.43

1.41

1.33

1.29

1.24

1.19

1.13

2018 2017 2016 2015 2010 2005 2000

ממוצע אירופה ממוצע מדינות ה- OECD ישראל

מקור: MUNW=DataSetCode?https://stats.oecd.org/Index.aspx

1 הנתונים המופיעים בעבודה זו נאספו בשקדנות רבה על ידי מנהל מחלקת פסולת ואיכות סביבה, יוסי גבאי.

%13
%13

%13
%13

הסיבה שברוב מדינות העולם ישנה ירידה בכמות הפסולת היא בעיקר בשל מדיניות ניהול פסולת הקיימת במדינות רבות. גם בישובים בארץ אשר בהם ישנה מדיניות ניהול פסולת אנו רואים ירידה בכמות הפסולת המיוצרת על ידי התושבים.

בעיקרון ככל שהתושב ייצר פחות אשפה הרשות המקומית תחסוך יותר בעלויות הטיפול פסולת.

בחוף הכרמל מייצרים הרבה יותר פסולת מהממוצע הארצי וגם כאן, כפי שניתן לראות בגרף הבא, המגמה לרוב היא מגמה של עליה בכמות הפסולת.

מידי יום תושב חוף הכרמל מייצר כ- 2.7 ק"ג של פסולת ביתית וגזם2 .

בדרך כלל בישובים כפריים מייצרים יותר פסולת מאשר בישובים עירוניים ובכל זאת נוכל לראות בהמשך שיש מועצות אזוריות בהן הנתונים שונים.

אם המגמה לא תשתנה נמצא את עצמנו מטפלים ביותר ויותר פסולת.

פסולת ביתית וגזם לתושב ביום בחוף הכרמל (ק"ג)

%-5

2.79

2.66

2.48

2.20

2019 2018 2017 2016

מקור: נתוני המועצה

בגרף רואים שיש ירידה בשנת 2019 של %5 בהיקף הפסולת. לא ברור ממה נובעת ירידה זו, ראינו את הירידה גם בכמות הפסולת למיחזור כך שהירידה בכמות הפסולת לא נובעת מעליית המיחזור.

2 כאשר נציין בעבודה פסולת גזם הכוונה היא לגזם וגרוטאות ביחד, אלא אם צוין אחרת.

מה תחזית הפסולת באזור אם לא יהיה שינוי?

בארבע השנים האחרונות כמות הפסולת הביתית והגזם עלתה בממוצע של כ- %9 בשנה.

הגרף הבא מנסה לייצר תחזית פסולת לשנים הקרובות עם עליה יחסית של כ- %5 בשנה.

סה"כ פסולת וגזם (טון) המשך המגמה הקיימת

(לפי עליה של %5 בשנה)

70,000

60,928

55,927 60,000

50,926

45,925 50,000

40,923

35,922 40,000

32,601

28,527

30,000

24,117

20,000

10,000

2030 2029 2028 2027 2026 2025 2024 2023 2022 2021 2020 2019 2018 2017 2016 2015 נתוני פסולת ביתית וגזם בשנים 2015-2019 (בהתאם לנתוני המועצה)

תחזית לפי עליה של %5 בשנה

אחד הדברים המעניינים בפסולת בחוף הכרמל זו העלייה בפסולת הגזם אל מול הפסולת הביתית

השוואה פסולת אל מול גזם

16,49716,001 16,39116,210

15,255

14,120 14,009

13,272

10,238 10,108

2019 2018 2017 2016 2015

כמות פסולת ביתית לאורך השנים כמות גזם לאורך השנים

כיום כמות הגזם והגרוטאות גדולה מסך כמות הפסולת הביתית והדבר משפיע הן על תדירות האיסוף והן על העלויות.

פסולת לנפש לפי מאפיינים חברתיים – כלכליים:

מועצה אזורית חוף הכרמל נמצאת באשכול 8 במעמד החברתי כלכלי. באופן כללי בעולם ככל שהאוכלוסייה עשירה יותר היא מייצרת יותר אשפה. בישראל המצב הפוך – אחד המאפיינים של הפסולת בישראל ,כך גם בחוף הכרמל, הוא שככל שהאוכלוסייה עשירה יותר היא מייצרת פחות אשפה ביתית:

פסולת ביתית לאדם ביום לפי אשכולות חברתיים כלכליים 2017 2.00 1.90

1.83 1.80

1.80 1.71

1.65

1.58

1.60

1.40 1.26

1.20

1.00

0.80

0.60

0.40

0.20

0.00

אשכול 8-9 אשכול 7 אשכול 6 אשכול 5 אשכול 4 אשכול 3 אשכול 1-2 מקור: למ"ס

המצב זהה גם בחוף הכרמל כאשר נשווה את הישובים השונים בחוף הכרמל – ישנם נתונים נפרדים לעתלית, קיסריה ולמושבים קיבוצים במועצה.

הרכב הפסולת בישראל הטמנה %20 אורגני %44 יבש הניתן למחזור %36 מקור: המשרד להגנת הסביבה
	מקור: המשרד להגנת הסביבה

כאשר נשווה את ייצור הפסולת הביתית נקבל את התמונה הבאה:

פסולת ביתית לאדם ביום בחוף הכרמל (ק"ג)

1.41

1.22

1.15

1.12

ממוצע ארצי קיסריה עתלית מושבים קיבוצים

מקור: נתוני המועצה

בישובים כפריים תמיד מייצרים יותר פסולת אבל זה שבעתלית מייצרים יותר פסולת לאדם מאשר בקיסריה זה חידוש ותואם את המגמה הכוללת בישראל.

הרכב הפסולת:

להכרת הרכב הפסולת הביתית ישנה חשיבות מכרעת על הדרכים לטיפול בפסולת ועל הפתרונות המוצעים.

להלן הרכב הפסולת הבסיסי בישראל:

הרכב הפסולת בישראל הוא ייחודי, יש אצלנו המון פסולת אורגנית והרבה יותר פלסטיק מאשר ברוב מדינות העולם 3 .4 ההרכב הזה שונה מאוד מהנעשה במדינות השונות וצריך להשפיע מאוד על מדיניות הטיפול בפסולת – מה שמתאים למקומות אחרים לא יתאים אלינו.

אחוז הפסולת האורגנית מכלל הפסולת הביתית במדינות נבחרות %44

%27

%25

%15

ישראל ממוצע מדינות ה- OECD האיחוד האירופאי ארה"ב הפסולת הישראלית מאופיינת בכמות גדולה מאוד של חומר אורגני, כמעט פי שניים מכל מה שקיים במקומות אחרים בעולם.עד שלא תופרד הפסולת האורגנית לא ניתן יהיה ליישם כל פתרון לאשפה הביתית. אין טכנולוגיה שיודעת להוציא כמות כזו של פסולת אורגנית מהפסולת.

כל הניסיונות לכך בארץ כשלו.

בישראל מייצרים הרבה יותר פלסטיק כמעט יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. יש צורך דחוף לפעול לצמצום הפלסטיק הזה עוד לפני ייצורו.

אחוז הפלסטיק מכלל הפסולת הביתית במדינות נבחרות %18

%13

%12

%11

ישראל ממוצע מדינות ה- OECD האיחוד האירופאי ארה"ב

3 -https://www.statista.com/statistics/233513/composition-of-municipal-waste-in-oecd

/member-states

4 נתוני ה- EPA

איך חוף הכרמל ביחס למועצות אזוריות אחרות:

סה"כ אשכול דירוג פסולת מוצקה

הטבלה שמימין מציגה נתוני סה"כ

אוכלוסייה (מ-1 עד (מ-1 עד ביתית, מסחרית

שם הרשות בסוף 2017 ,10 1 ,255 1 וגזם

פסולת לתושב במועצות אזוריות

(אלפים) הנמוך הנמוך (ק"ג ליום לנפש)

ביותר) ביותר)

באשכולות חברתיים כלכליים הדומים

מגילות ים המלח 1.6 7 188 3.3

לזה של חוף הכרמל.

חוף השרון 15.1 8 239 3.0

הטבלה מדרגת את המועצות לפי כמות

חוף הכרמל 30.8 8 209 2.7

הפסולת הביתית והגזם לתושב ליום.

גן רווה 6.1 8 235 2.5

חוף כרמל הינה שלישית במיקומה

בני שמעון 10.0 7 192 2.4

מלמעלה בכמות הפסולת המיוצרת

לב השרון 23.6 8 217 2.4

הערבה התיכונה 3.3 7 194 2.3 אצלנו.

מבואות החרמון 7.2 7 205 2.2 בטבלה ניתן לראות כי כל המועצות דרום השרון 32.7 8 238 2.2

האזוריות המסומנות ברקע ירוק הן

גזר 26.5 8 211 2.2

מועצות בהן מבוצעת הפרדת אשפה

מעלה יוסף 10.5 7 195 2.1

אורגנית במקור.

מטה אשר 28.7 7 174 2.0

מחקרים רבים מראים כי הפרדת

הגליל התחתון 12.1 7 172 2.0

הפסולת האורגנית היא גורם מרכזי

אלונה 2.3 8 214 2.0

חוף אשקלון 17.1 7 178 1.9 המוביל להגדלת המיחזור, הפחתת ברנר 7.9 8 229 1.9 ההטמנה ובעיקר הפחתת הפסולת יואב 8.6 8 206 1.9 המיוצרת במקור.

מגידו 11.6 7 177 1.8

הטבלה מראה בברור שבמקום

עמק יזרעאל 38.0 8 216 1.8

שמפרידים פסולת אורגנית מייצרים

מטה יהודה 56.6 7 185 1.7

פחות אשפה.

עמק חפר 42.2 8 220 1.7

מנשה 19.8 7 176 1.6

שער הנגב 8.0 7 198 1.5

משגב 28.0 7 190 1.5

.4.3 מיחזור בחוף הכרמל

המועצה מטפחת מרכזי מיחזור ברחבי המועצה.

להלן הנתונים שנאספו על ידי המועצה על פריטי מיחזור מרכזיים:

אריזות, בקבוקים, קרטון, זכוכית, פסולת אלקטרונית, טקסטיל ונייר.

סה"כ מיחזור בחוף הכרמל (טון)

%-2

%-19 759 771

637

2019 2018 2017

מנתוני איסוף הפסולת למיחזור ניתן לראות שישנה ירידה בכמות המיחזור, זאת למרות שאוכלוסיית חוף הכרמל ממשיכה לגדול.

כאשר בוחנים את כמויות המיחזור הנאסף מגיעים לכך שכל היקף המיחזור בחוף הכרמל עומד בסך הכל על %4 מכלל הפסולת הביתית.

לצורך ההמחשה הפחים הכתומים של האריזות שבהן נאספת פסולת האריזות למיחזור על ידי תאגיד תמי"ר, אספו בשנת 2019 כמות פסולת אריזות של 133 טון בשנה. יש להדגיש כי לתושב חוף כרמל זה יוצא משקל של כ- 4 ק"ג פסולת אריזות בשנה שלמה. היות ובחוף הכרמל תושב מייצר בשנה כמות פסולת ביתית של 478 ק"ג מדובר באחוז איסוף זניח של %0.8 מכלל הפסולת, זוהי נקודה שחשוב להדגיש היות שהיקף האריזות מכלל הפסולת נאמדת בכ- %17 (משקל) וב %60%-45 (נפח).

.4.4 עלויות הטיפול בפסולת

משנה לשנה עלויות הטיפול בפסולת הולכות וגדלות. אם לא נעשה כל פעולה נמצא עצמנו בתוך שנים ספורות עם עלויות גבוהות ביותר בכל הקשור לטיפול באשפה הביתית ובגזם. בין השנים 2017 ועד 2019 עלתה עלות הטיפול בפסולת ביישובים הכפריים בחוף הכרמל בכ- %7 בשנה.

עם תחזית של %5 עליה לשנים הקרובות כך תראה עלות הפסולת והגזם בישובים הכפריים:

מושבים קיבוצים - עלות כוללת ביתית וגזם

17,008,081₪ 18,000,000₪

16,000,000₪

14,692,220₪

13,326,277₪

14,000,000₪

12,087,326₪

10,963,561₪ 12,000,000₪

9,944,273₪

10,000,000₪

8,171,012₪

8,000,000₪

6,000,000₪

4,000,000₪

2,000,000₪

0₪

2030 2029 2028 2027 2026 2025 2024 2023 2022 2021 2020 2019 2018 2017 מקור: נתוני המועצה.

לצערנו אין בידינו את נתוני העלויות של עתלית וקיסריה אך אנו מעריכים כי העלויות שם הן מעט יותר זולות .

עלות לתושב: העלות יוצאת 322 ₪ לתושב לשנה. עלות זו גבוהה מהמקובל גם במועצות

אזוריות אחרות.

ראו גרף משווה בעלויות לתושב לפי רשויות שונות:

ניתן לראות בגרף כי מועצות אזוריות שונות, לגביהן יש לנו נתונים, משלמות יחסית נמוך עבור תושב.

340 322
322 300
	263 265 265 256 228
		228 215 212 214 209 176
			176

עלות טיפול בפסולת ביתית לתושב לשנה

400

300

150

100

סיכום הנתונים:

מצב הפסולת בחוף הכרמל, כפי שמשתקף מהנתונים, הוא לא טוב. ישנה כמות פסולת שהולכת וגדלה, ואיתה גדלות עלויות הטיפול בה, זאת במקביל לכך שמצב המיחזור באזור לא מאיר פנים.

ביחס לרשויות מקומיות אחרות, במחוז או הדומות לנו באופי ההתיישבות, בחוף הכרמל משלמים הרבה יותר על הפסולת.

הצוות מודה למר יוסי גבאי שעד היום נושא על כתפיו את כל נטל הטיפול בפסולת בחוף הכרמל.

הצוות סבור שנושא הפסולת רחב דיו כדי לחלק את המשימות לטיפול בו בידי גורמים נוספים ובעיקר הצוות סבור שעל המועצה לקחת אחריות כוללת על הפסולת ,להגדיר חזון ברור ולהתוות מדיניות כפי שנראה בדפים הבאים.

.4.5 חזון הפסולת

הטיפול בפסולת כדאי שיהיה חוב"ק = חכם ובר קיימא.

טיפול חכם צריך שיהיה בהתאם להיררכיית הטיפול בפסולת – בשלב הראשון מניעה, בהמשך שימוש חוזר, מיחזור ורק מה שלא ניתן למחזר יועבר להשבה ולבסוף להטמנה.

טיפול חכם משמעו קביעת חזון, מטרות ויעדים בהלימה למגמות המשרד להגנת הסביבה תוך שילוב התושבים ואימוץ שיטות טיפול וטכנולוגיות שיסייעו לצמצום הפסולת.

החזון בתחום הפסולת לטעמנו צריך שיהיה:

אזור חוף הכרמל הופך להיות דוגמא ומודל לטיפול חכם בפסולת.

המטרות: • לצמצם ייצור הפסולת.

• למנוע זיהום מפסולת.

• לשמור על המשאבים.

• להוריד את עלות הטיפול בפסולת

היעדים: • עד לשנת 2025 ירידה של %20 לפחות בכמות הפסולת הנוצרת לתושב ביחס לכמות לנפש בשנת .2020

• עד שנת 2025 מחזור %20 מפסולת ביתית

• עד שנת 2030 מחזור %40 מפסולת ביתית

• עד שנת 2035 מחזור %60 מפסולת ביתית

• עד שנת 2040 צמצום הטמנה עד %10

• עד שנת 2040 ירידה של %30 בכמות הפסולת הנוצרת ביחס לכמות לנפש בשנת .2020

• עד שנת 2040 מחזור %65 מפסולת ביתית

.4.6 דרכים לצמצום פסולת במקור

פתרון בר קיימא הנו פתרון של מעלה הזרם – זאת אומרת לפתור את הבעיה במקום בו היא נובעת - עוד לפני שנוצרה. לצורך כך יש לקדם באופן מיידי מהלכים של הפחתת הפסולת במקור כפי שיוגדרו להלן:

הפרדת פסולת אורגנית במקור – מתודה שהוכח כבר גם באזור, גם בארץ וגם בעולם, שמביאה לצמצום ייצור פסולת. ראו בהמשך מסמך זה מאמר "סוד הפסולת הנעלמת" וכן דוגמא מהעיר לובליאנה שרק מהלך הפרדת הפסולת הוביל אצלם להפחתה של %15 בייצור הפסולת במקור.

שלם לפי כמות או נפח הפסולת – כאשר אדם נדרש לשלם על הפסולת שלו הוא חושב פעמיים לפני שהוא רוכש אותה. זהו מהלך שהוכח בצורה מאוד משמעותית שמוריד את ייצור הפסולת ואת עלויות הטיפול בה. יישום מהלך שכזה מצריך תכנון, אבל הצעד הראשון הוא יצירת הפרדה (באמצעות חקיקה) של תשלום הארנונה מתשלום הפסולת. מי שמשלם על מוצר ינסה ככל יכולתו לחסוך בו.

קידום כלכלה מעגלית – כאשר ישנו מוצר שניתן להשתמש בו שוב ושוב זה לעולם יהיה עדיף על פני מוצר שמועבר למיחזור או שריפה. זה אומר אפס פסולת. יש לעודד את התעשייה והמסחר המקומיים ללכת בכיוון זה.

טיפול בחד פעמי – חד פעמי זו תרבות פסולה שצריך להתמודד איתה באמצעות חקיקה והעלאת המודעות. אזרחי ישראל מהמובילים בעולם בשימוש בכלים חד פעמיים, מה שמכביד מאוד על עלויות הטיפול בפסולת. טיפול בחד פעמי יכלול חקיקה מקומית שאוסרת שימוש בכלים חד פעמיים באזורים כמו חופי הים ופארקים שנמצאים באזור.

העלאת המודעות – ככל שאנשים יותר מודעים הם יותר לוקחים אחריות. יש להשקיע בהעלאת מודעות באמצעים של חינוך הסברה, דוגמא אישית של מנהיגים, של עסקים ושל רשויות

מקומיות. וכמובן אכיפה: אכיפה = חינוך! הגיע הזמן שישראל תהיה מדינה מתוקנת שבה אסור

להשליך פסולת כלאחר יד.

ניתן לצמצם את כמויות הפסולת בצורה משמעותית עוד לפני שבאים לטפל בה. מה שלא ניתן לצמצום יועבר למיחזור ורק בסוף בסוף תועבר הפסולת להשבה או להטמנה. אנו מאמינים

שבמדיניות נכונה ניתן לצמצם מאוד את כמות הפסולת הנוצרת בלפחות %25 ממה שמיוצר כיום.

,consumption ,production responsible of means by resources all of conservation the is Waste Zero“

to discharges no with and ,burning without materials and packaging ,products of recovery and reuse

” health human or environment the threaten that air or ,water ,land

Alliance International Waste Zero the by adopted as Waste Zero of Definition –

.4.7 תכנית עבודה

דברים שצריך שיתבצעו:

בתחום הפסולת הביתית:

1. הטמעת הפרדת פסולת לשלושה זרמים באופן מדורג ביישובים:

א. אורגני

ב. כל היבש הניתן למיחזור

ג. הטמנה

2. איתור אתר אזורי בבעלות המועצה בו תוקם תחנת מיון והפרדה ויוצבו מתקני טיפול

לפסולת אורגנית ולפסולת יבשה. אתר שכזה יכול לקום למשל באזור התעשייה במעיין צבי או בצמוד למט"ש ניר עציון. שטח דרוש כ- 20 דונם. לטווח ביניים, עד להקמת מתקנים מניבים במועצה, איתור אתרי טיפול בפסולת אורגנית מחוץ למועצה (כמו מטב"ח עמק חפר – לפסולת הרטובה או תחנת המיון לפסולת יבשה באור עקיבא).

3. השתחררות עד כמה שניתן מקבלני הקרטל של הפסולת. זאת ניתן באמצעות כתיבת

מכרזים שונה ועל ידי הוצאת ישובים מההסכם על ידי טיפוח יזמות מקומית לטיפול בפסולת כפי שהיה בעבר בישובים בית אורן, שדות ים, עופר וכרם מהר"ל.

בתחום פסולת הגזם והגרוטאות:

1. חינוך הפרדת גזם ופסולת גושית.

2. ביצוע הרצה ראשונית של טיפול בגזם בצורה אחרת ממה שמטופל כיום באמצעות

ריסוק מקומי ושימוש בגזם לגינון.

3. העלאת המודעות ליישום של גינון בר קיימא – גינון שכזה חוסך המון פסולת גזם

וחוסך למועצה את עלויות הפינוי, ההובלה והטיפול. לזה קוראים פתרון של מעלה הזרם.

עם סיום הפיילוטים וניתוח הממצאים לבחון איך מרחיבים את הפיילוטים לישובים נוספים.

.4.7.1עקרונות ניהול הפסולת – יעדי 2040

טווח רחוק טווח ביניים טווח מיידי

חומר/זרם

2030-2040 2025-2030 2020-2025

הפחתת הטמנה (משקל, נפח,

פינוי למתקן

סבבים) כולל הטמעת אמצעים

השבה אזורי יבש

טכנולוגיים (חיישנים) ועידוד

או מחוזי

הפניית פסולת לזרמים אחרים

מקסום מיחזור, בעיקר ע"י הגדלת זמינות מתקני

איסוף.

מתמחזרים

אריזות, קרטונים, נייר, פסולת אלקטרונית, פלסטיק, סוללות, , פסולת בניין וטקסטיל

זרם אורגני -

הטמעת הפרדה

מדורגת בתוכנית רב

שנתחת

ייצור עצמי של ביוגז/דשן

אורגני/גזם

לשימוש עצמי/מכירה גזם/גושית -

התייעלות תפעולית,

הפרדה גזם ופסולת

גושית.שימוש בגזם

לצורכי גינון

.4.7.2ניהול הפסולת – יעדי התכנית – פירוט

טווח רחוק טווח ביניים טווח מיידי

חומר/נושא

2030-2040 2025-2030 2020-2025

תוכנית חינוך למחזור, הפרדה, סביבה נקיה כמו בחו"ל, ריסון צריכה, צמצום בזבוז (לכלל האוכלוסיה מסגרות חינוך, תושבים)

חינוך

תוכנית יעודית להתנדבות לנוער במועצה (שעות תרומה לקהילה),

לקיימות

מסלולים יעודיים בתנועות נוער, מנהיגות סביבתית, ועוד , להתנדבות

מרכזי לימוד/מוזיאון קיימות, פיתוח חקלאות אורגנית גינות קהילתיות (חיבור לתהליך ייצור מזון ומניעת בזבוזו)

מרכזי יד שניה (קיסריה, עתלית, מקבצי ישובים) הפחתת

ומרכזי שימוש חוזר/החלפה קהילתיים בהפעלת גיל הזהב

פסולת

(סדנאות תיקונים קיסריה, עתלית, מקבצי ישובים. תו ירוק לעסקים.

במקור

מרכזי פנאי ובילוי קהילתיים מתקדמים בחיק הטבע כחלופה לבילוי בקניון

עדכניות

שמירת עדכניות וביצוע שינויים בתוכנית - תוכנית למידה, חדשנות, בחינת כדאיות כלכלית וכדאיות סביבתית וגמישות

לשינויים

מנגנוני אכיפה קפדניים ומחמירים בנושא פסולת והפרדה. לאכיפה תמיד תהיה פעילות הסברה והתראה מספקים ומאפשרים

אכיפה

התארגנות הציבור.

מדדי ניקיון כמותיים.

.4.7.3אופן המימוש

• הכנת תוכנית עבודה רב שנתית שתכלול יעדים כמותיים בהלימה לאסטרטגיה ויעדי המדינה. מימוש החל מ- .2021

• הקמת צוות עבודה אינטגרטיבי - היערכות לתהליך עבודה רב שנתי בשיתוף אגפים שונים במועצה, ועדים מקומיים וועדת איכות הסביבה.

• הקצאת משאבים נדרשים למימוש התוכנית.

• מיצוי יכולות אזוריות (איגוד/אשכול).

• שריון שטחים במועצה לפרויקטי ניהול פסולת שייבחנו בהמשך (כגון תחנת מעבר ממיינת, מתקן השבת ארגיה, מתקן ייצור קומפוסט וביוגז וכד').

• מיצוי תמיכת המדינה בתחום ניהול הפסולת. (תוכנית פסולת במרחב הציבורי, תכנון והקמת מתקנים ותחנות המעבר, ניהול פסולת אזורי, תהליך למידה רחב ושמירת עדכניות וגמישות לשינויים.

• שילוב מימוש אסטרטגיה בפארק התעשיה מעיין צבי.

• בחינת הרחבת יכולות מט"ש בחוף הכרמל לטיפול עצמי בפסולת חקלאית/ אורגנית / גזם.

המלצות לאישור

• אימוץ עקרונות אסטרטגיה מוצעת.

פעולות בטווח המיידי:

• אישור יציאה לפיילוט הפרדת פסולת ל – 3 זרמים בכרם מהר"ל. לא נדרש תקציב נוסף.

נדרש שינוי תקציב ייעודי של עלויות טיפול בפסולת בכרם מהר"ל או יישוב אחר שמוכן, לטיפול בפסולת בשלושה זרמים.

• אישור יציאה לפיילוט לטיפול בגזם.

• הקצאת קרקע לטובת מענה לטיפול בפסולת עבור הקמת תחנת מעבר / טיפול אזורית.

• תכנון שכונות חדשות עם תשתית מעודכנת לטיפול בפסולת.

החל מ 2021 עד :2025

• ליווי מימוש התוכנית בכתיבת מכרזים לדוגמה: חיישנים, תחנות מעבר, הוספת זרם אורגני. כתיבת מכרז = 30 אש"ח.

• ליווי והטמעה של המכרז לשלושה חודשים = 30 אלש"ח. גיוס משאבים יכול להיות גם מקולות קוראים. למשל, אמור להתפרסם קו"ק לתכנון תחנת מעבר לטיפול בפסולת אורגנית.

.4.7.4פסולת ביתית – רעיון למיזם

בכדי שהציבור ישתף פעולה עם כל מיזם של פסולת הרעיון הוא שהוא יהיה קל פשוט ונוח.

ברגע שהרעיון קל פשוט ונוח ביחד עם הסברה נכונה, לציבור יהיה קשה שלא לשתף פעולה.

ההמלצה של צוות הפסולת של חוף הכרמל היא לבצע מהלך ראשון מסוגו בישראל אבל כבר זוכה להצלחה גדולה במקומות רבים בעולם – הרעיון לבצע הפרדת פסולת במשק הבית באופן הבא:

שלושה פחים של פסולת בצמוד לכל בית או מספר בתים:

פח לפסולת האורגנית – כל שאריות המזון.

פח לכל היבש הניתן למחזור (מתמחזרים) – בפח זה נבקש מהתושבים לשים את כל הפסולת היבשה הניתנת למחזור (אריזות, נייר, טקסטיל וכדומה). פח זה למעשה מבטל את הצורך במרכזי המחזור שיוצרים עומס עלויות על הוועדים המקומיים בשל כך שהם מהווים נקודת מפגע לפסולת ובסופו של דבר לא מספקים את הסחורה בכמות המחזור שהם מניבים (%4 אל מול פוטנציאל של %.)36

פח לכל השאר – בפח זה ישימו התושבים את כל מה שלא ניתן למחזר והוא לא אורגני. כמו טיטולים, כלים חד פעמיים (למי שיש), מגבונים, מוצרי היגיינה וכל מה שלא יודעים מה לעשות איתו.

מיזם שכזה יסייע לקדם את יעדי התוכנית:

• הגדלת המחזור.

• צמצום ההטמנה.

• הורדת עלויות הטיפול בפסולת וחיסכון למועצה.

• העלאת המודעות.

יש להתחיל בפיילוט וללמוד את האפשרויות לביצוע ולחיסכון בעלויות.

שלושה פחים ליד הבית:

יבש

הניתן

.4.8 פסולת גזם

פסולת הגזם מורכבת מגזם כ- %60 מכלל החומר הנאסף וכ- %40 גרוטאות.

לדעתנו שלב ראשון הוא להפריד בין הגזם והגרוטאות ולהודיע לתושבים שאת הגרוטאות מפנים יום אחד בחודש ובנפרד.

את הגזם להפוך למשאב שיכול לשמש הן כחומר בסיס לעשיית קומפוסט יישובי או אזורי (מתכתב עם הפתרון לטיפול בפסולת הביתית), לחיפוי קרקע או להפקת אנרגיה.

על פי בקשת ראש המועצה בוצעה עבודה קצת יותר רחבה על ידי צוות הפסולת לבחינת נושא זה. מבין כל החלופות שנבדקו כל חלופה שלא תהיה תחסוך למועצה כספים רבים אל מול המצב הקיים. במקביל כל ישוב שבו יבוצע המיזם ייהנה מחומר גלם לגינון שיכול להוזיל את ההשקיה של הגינון הציבורי בכ- %.70

חלופות שנבחנו:

1. עסקים כרגיל.

2. מקום מרוכז לטיפול בגזם בכל ישוב.

3. ריסוק תוך כדי פינוי.

4. הפיכת גזם לאנרגיה.

חלופה 1 – עסקים כרגיל

כל הפסולת נאספת ביחד בכמויות שהולכות וגדלות. כל הפסולת מגיעה לאתר מרכזי ליד מט"ש ניר עציון – שם מופרדת ידנית- הגזם מרוסק ומועבר ברפד לרפתות או לאתרי קומפוסט והפסולת הגושית מועברת להטמנה.

• עלות לפינוי: 444 ₪

• עלות לטון: 365 ₪

• עלות ממוצעת לתושב: 189 ₪.

• הכנסה צפויה: 0 ₪

• עלות לשנה למועצה: 3,140,196 ₪

חלופה 2 – מקום מרוכז בכל ישוב לטיפול בגזם

יתרונות:

• חיסכון בשינוע – מרחקי נסיעה קצרים מאפשרים בכל יום פינוי להכניס יותר סבבים.

• תוצר – רסק גזם איכותי לשימוש המושב בגינון.

חסרונות:

• מצריך מציאת מקום.

• מצריך שינוי הרגלים של התושבים – הפרדת הגזם מהגרוטאות.

• מצריך יישום הגזם המרוסק.

• הגזם חייב להיות נקי.

עלויות:

• עלות לפינוי: 300 ₪

• עלות לטון: 335 ₪

• עלות ממוצעת לתושב: 161 ₪.

• הכנסה צפויה: 0 ₪

• עלות לשנה למועצה: 2,881,960 ₪

• חיסכון אל מול חלופת הבסיס: 259,000 ₪.

חלופה 3 – ריסוק תוך כדי פינוי

יתרונות:

• אין צורך להקים כל פתרון קצה או ריכוז לגזם.

• תוצר – רסק גזם איכותי לשימוש המושב בגינון או לקומפוסט.

חסרונות:

• מצריך שינוי הרגלים של התושבים – הפרדת הגזם מהגרוטאות.

• מצריך יישום הגזם המרוסק.

• הגזם חייב להיות נקי

עלויות: (הערה: ככל הנראה שיש עדכון בנתונים)

• עלות ליום עבודה: 5,850 ₪

• עלות לטון: 296 ₪

• עלות ממוצעת לתושב: 139 ₪.

• הכנסה צפויה: 0 ₪

• עלות לשנה למועצה: 2,484,027 ₪

• חיסכון אל מול חלופת הבסיס: 657,000 ₪.

חלופה 4 – הפיכת הגזם לאנרגיה

יתרונות:

• הפיכת הפסולת למשאב.

• אנרגיה ממקור מתחדש – מענה ראוי לעידן הנוכחי.

• יצירת מקור הכנסה למועצה / לישובים.

• המערכת יודעת לטפל בגזם גם כשהוא לא נקי לגמרי.

חסרונות:

• עדיין מצריך שינוי הרגלים של התושבים – הפרדת הגזם מהגרוטאות.

• מצריך מציאת מקום.

• מצריך רגולציה ואישורים – עלול לקחת זמן.

עלויות:

• עלות ליום עבודה: 20,850 ₪

• עלות לטון: 296 ₪

• עלות ממוצעת לתושב: -156 ₪.

• הכנסה צפויה בשנה: 3,450,000 ₪

השוואה בין חלופות

3,140,916₪

2,881,960₪

2,484,027₪

עלות חלופת הבסיס עלות חלופה 2 עלות חלופה 3 עלות חלופה 4 3,450,000₪ -

.4.9 פסולת חקלאית

חוף הכרמל הוא אזור חקלאי מפותח ובו מגוון רחב של פעילויות חקלאיות.

כדי לתת מענה לנושא הפסולת החקלאית יש צורך לערוך מיפוי מדויק של כמויות וסוגי הפסולת הקיימים. כמו כן לראות מה העלויות לטיפול בפסולות אלו כיום ולבחון את המגמות בכמויות ובעלויות לאורך השנים, ולערוך השוואה בתחום בין חוף הכרמל לנעשה במקומות אחרים.

אנו יוצאים מנקודת הנחה שכאשר באזור יהיה אתר לטיפול בפסולת הביתית ניתן יהיה לייצר מענה לטיפול בפסולת החקלאית בצורה מקומית תוך חיסכון בעלויות.

להלן העקרונות לטיפול בפסולת החקלאית:

• החקלאות היא ערך עליון במועצה ולכן צריך לעשות הכל כדי לסייע לחקלאים להמשיך ולקיים חקלאות וכן צריך לראות עד כמה ניתן להוזיל עלויות הטיפול בפסולת לחקלאים ככל הניתן.

• טיפול נכון בפסולת מצריך קודם כל הפרדת הפסולת לסוגים שונים.

• הטיפול צריך להיות עד כמה שניתן מקומי תוך שינוע מינימלי.

• בטיפול בפסולת יינתנו עדיפויות לשלבים הבאים:

o הפחתת הפסולת במקור.

o מחזור.

o השבה לאנרגיה.

o הטמנה.

• יש לטפל בנפרד ובזהירות המרבית בפסולת רעילה הנוצרת בחקלאות ולאפשר לחקלאים את מירב האפשרויות לטיפול הולם בפסולת זו.

• פסולת חקלאית אסור שתהיה נטל על הסביבה ולכן יש להגדיר נורמות התנהגות אזוריות בפסולת. את הנורמות האלו יש להעביר לחקלאים בהסברה ובהמשך אם צריך תוך אכיפה.

.4.10 פסולת תעשייתית ומסחרית

בחוף הכרמל ישנה תעשייה ועומדים לקום אזורי תעשייה נוספים. ככל שהאזור יתפתח סביר שכמות הפסולת התעשייתית והמסחרית בו תגדל. יש לטפל בפסולת זו בנפרד מהפסולת המוניציפאלית ויחד עם זאת יש לתת לה פתרונות מקומיים ככל הניתן כדי לסייע לעסקים כחלק מהמאמץ לקדם את הפעילות הכלכלית.

בכדי לטפל בפסולת התעשייתית והמסחרית יש לערוך מיפוי של כל העסקים הקיימים כיום בחוף הכרמל ולערוך מיפוי מדויק של כל עסק – מהו מייצר, סוגים וכמויות פסולת מיוצרות כיום ומתוכננות לעתיד, לאן הפסולת הזו מפונה כיום ובאיזו עלות.

בהמשך לראות מה מתוכנן לאזורי התעשייה והמסחר המתוכננים, למשל בפארק תעסוקה משותף זיכרון יעקב ומעיין צבי. מה תמהיל העסקים המתוכנן ובהתאם לזה לבנות תכנית לטיפול בפסולת התעשייתית.

להלן עקרונות בסיס לתכנון בפסולת באזור תעשייה:

• פסולת עודפת – בהתאם לנורמות המקובלות יש להנהיג בחוף הכרמל חקיקת עזר המקדמת את נושא הפסולת העודפת מעסקים.

• עסקים יפרידו פסולת לפי המקובל באזור.

• יש לפעול לפי עקרון המזהם משלם – מי שמייצר פסולת חייב לקחת עליה אחריות.

• פסולת רעילה, אם ישנה, תקבל התייחסות נפרדת והולמת.

• בתכנון אזור התעשייה יש לתכנן מקום ייעודי לטיפול בפסולת של כל עסק בהתאם לצרכיו וסוג הפסולת המיוצרת.

• בהתאם לתמהיל הפסולות מאזור התעשייה יש לתכנן מקומות אצירה שיתאימו לנפח ולכמות בהתאם לתדירות הפינוי.

.4.11 סיכום

הטיפול בפסולת בחוף הכרמל הוא יקר ועלותו עולה כל הזמן. יש לבצע ארגון מחדש של כל הקשור לטיפול בפסולת בחוף הכרמל החל בהתקשרויות עם קבלני פינוי, קידום מתקני קצה מקומיים וגישה חדשנית לכל הקשור לטיפול בפסולת בחוף הכרמל בכל המגזרים. כי אם נמשיך עם גישת "העסקים כרגיל" - מה שהיה הוא שיהיה.

כדי לעשות שינוי צריך לייצר אותו, לא ניתן לפעול באותם האמצעים ולקוות שמשהו ישתנה כי כפי שראינו המגמה היא עליה בפסולת ובעלויות.

כעקרון יש לפעול לקידום של הפחתה בפסולת. על כל ק"ג של פסולת לתושב, אם בפסולת הביתית או בגזם, הדבר יבוא כרווחה כלכלית למועצה. תושבים שלא מייצרים פסולת חוסכים למועצה כסף רב.

לכן יש לפעול להפחתה במקור כצעד ראשון בפסולת הביתית בחינוך ובקידום מיזמים של הפרדה במקור בגזם על ידי הסברה ,וחינוך לגינון בר קיימא שחוסך בכמויות הגזם.

יזמות מקומית:

כיום המועצה נתונה בידיים של קבלני האשפה שפועלים כקרטל. לכן היכולת לתמרן במחירים היא נמוכה. יש לפעול לכתיבת מכרזים בצורה שונה שיאפשרו לקבלנים קטנים להיכנס לפעילות באזור. כמו כן אנו ממליצים לאפשר להצמיח יוזמות מקומיות. יוזמות שכאלו יוכלו להשאיר יותר כסף באזור תוך יצירה של מקומות עבודה ועידוד הכלכלה המקומית במקביל למתן פתרונות לפסולת. יוזמות שכאלו בתחום הפסולת כבר פעלו בעבר במועצה.

חדשנות בטיפול בפסולת:

יש לקדם ולעודד מיזמים של טיפול חדשני בפסולת. כל נושא הפרדת הפסולת במקור נחשב לחדשני למרות שקיים במקומות רבים, גם בארץ וגם בעולם. כמו כן אימוץ של טכנולוגיות יכול לסייע – למשל :אם כל הבתים בחוף הכרמל יאמצו מתקנים של ביוגז ביתי שהופכים פסולת אורגנית לגז בישול גם נקבל פחות פסולת בטיפול הכולל, וגם התושבים יחסכו בעלויות בגז בישול.

הטכנולוגיה יכולה להיות אמצעי לקידום החזון של טיפול חוב"ק (חכם ובר קיימא) בפסולת בחוף הכרמל.

.4.12 דוגמאות

.4.12.1 איך הצליחה עיר הבירה של סלובניה להפחית ב-%90 את הפסולת

להטמנה.

לפתחם של מקבלי ההחלטות בעיר לובליאנה, בירת סלובניה, עמדה דילמה – כמויות הפסולת הולכות וגדלות. כדי לא להיקבר בפסולת יש צורך להקים שתי משרפות בעיר, המונה כ-

400,000 תושבים. רק שהבעיה היתה שהציבור התנגד – הוא לא היה מעוניין במשרפות האלו בשל החשש מזיהום האוויר ועודף התחלואה שעשוי להגרם מהן. אז מה עשו? נכנסו לתוכנית של צמצום הפסולת. הם הגדירו חזון של אפס פסולת, קבעו יעדים והצליחו בתוך שנים ספורות לצמצם את כמות הפסולת להטמנה בכ- %,95 מהלך שגרם ליזמים לנטוש את הרעיון של שריפת פסולת כי הוא כבר לא היה כדאי כלכלית.

מה הפעולות שבוצעו בעיר?

שלב ראשון איסוף מהבתים של הפסולת הניתנת למחזור – בוצעו מהלכים של הסברה, השיקו קמפיין של הפרדת פסולת או משריפות, עודדו את הציבור להפריד את הפסולת. דאגו שתהליך הפרדת הפסולת יהיה קל, פשוט ונוח לתושבים. התושבים הפרידו את הפסולת לשלושה זרמים

של פסולת יבשה: אריזות, נייר וזכוכית ובהמשך לזרם נוסף של פסולת רטובה – אורגנית – כל

שאריות המזון מהמטבח. הזרם האחרון היה זרם הפסולת שהלכה להטמנה ומתוכנן היה שתגיע למשרפות הפסולת.

כך קרה שמ- 16 ק"ג לתושב בשנה של פסולת למחזור הם גדלו ל- 243 ק"ג של פסולת לתושב בשנה למחזור. במקביל חלה ירידה של כ- %15 בכלל הפסולת שיוצרה.

בעוד שאת הפסולת למחזור, במיוחד האורגנית – אספו מספר פעמים בשבוע, את פינוי הפסולת להטמנה הם צמצמו לפעם בשלושה שבועות. זה אחד הגורמים שהביאו את התושבים לצמצם את הפסולת להטמנה ולהגדיל את המחזור.

התהליך הוזיל את העלות הכוללת לטיפול בפסולת כי התושבים כבר לקחו אחריות על האשפה וההפרדה שלהם ייתרה פתרונות יקרים להפרדת הפסולת בהמשך. הפסולת האורגנית הועברה למתקנים ההופכים פסולת ביולוגית לאנרגיה בתהליכים ביולוגיים ולא מזהמים.

בעקבות הצלחת השלבים הראשונים קבעו יעדים להמשך ובהם להגיע ליעד של %78 בפסולת המופרדת במקור על ידי התושבים עד לשנת .2025

מה שהניסוי הזה מראה הוא שכשרוצים וכאשר יש חזון ומנהיגות - יש גם תוצאות.

הגרף הבא מראה איך חלה ירידה בכמות הפסולת להטמנה (החלק האפור בעמודה) ובמקביל עליה במחזור (החלק הירוק בעמודה) כאשר באופן כללי סך הפסולת לתושב הצטמצמה .

מקור:

-http://www.transition-europe.eu/sites/default/files/cck-files-bonnes

pratiques/cs5-ljubljana.pdf

.4.12.2 סוד הפסולת הנעלמת

לאן נעלמת הפסולת של רשויות מקומיות שעושות הפרדת פסולת במקור (עמיעד לפידות)

"יש לי בעיה עם נתוני כמויות הפסולת ."

אמר לי יום אחד איל, מנהלת תחום הסביבה באחת מהרשויות המקומיות מולן אנו עובדים .

"מה הבעיה?" שאלתי

" חסרים לי כ- 300 טון פסולת שאני לא מבין לאן הם נעלמו" אמר איל.

ביני לבין עצמי חייכתי, אני כבר ידעתי את התשובה, אבל אמרתי לעצמי שאם אני אגיד אותה כעת זה לא ישמע רציני, כמו רופא שאומר לחולה את מחלתו לפני שהוא סיים לבצע את כל הבדיקות .

איל המשיך "כאשר אני לוקח את כמות הפסולת שהובלנו להטמנה במהלך השנה ומוסיף לה את כמות הפסולת שמחזרנו מהפרדת הפסולת במקור אני מגלה שאל מול הנתונים משנה שעברה חסרים לי כ- 300 טון פסולת. מה לדעתך יכולה להיות הסיבה ?"

היות ונתקלנו בתופעה זו בכל רשות איתה אנו עובדים ושעושה הפרדת פסולת במקור, ואחרי אלפי ראיונות ושאלונים שערכנו עם תושבים בשנים האחרונות, לי התשובה הייתה ברורה כשמש בצהרי היום .

בעבודת הדוקטורט המרתקת שלה, חקרה אפרת אלימלך בהנחייתה של פרופסור אופירה איילון מהחוג לניהול משאבי סביבה באוניברסיטת חיפה, עשרות פחי אשפה של משקי בית בכדי לבדוק מה הרכב הפסולת שמשקי בית משליכים. אפרת גילתה כי כמעט חצי ממשקל הפסולת של משקי הבית מהווה הפסולת האורגנית (%45 מכלל הפסולת ליתר דיוק). (הנתון מסתדר עם סקר הפסולת שערך המשרד להגנת הסביבה בשנים )2012-2013 זה המקום לציין כי הרכב החומר האורגני בפסולת הביתית בישראל הוא גבוה ביחס למדינות מערביות שבהן מדברים על אחוזים של סביב %22-25 משקל החומר האורגני פחות ממחצית ממה שיש לנו בארץ. פסולת אורגנית היא כל דבר הקשור למזון, מקליפות – של פירות וירקות ועד שאריות מזון: האורז שנשרף, הפשטידה שהתקלקלה במקרר, הסנדויץ' שהילד לא גמר, מוצרי החלב שעבר זמנם ועוד. מה שגילתה אפרת אלימלך הוא כי %53 מהפסולת הנזרקת הינה מזון שעוד ניתן להשתמש בו, מזון שנזרק לפח כי הוא אולי תפס יותר מידי מקום במקרר ?

בסקרים דומים שערכנו גילינו שדווקא בישובים עשירים יותר יש הרבה יותר פסולת אורגנית בפח מאשר בישובים עם מעמד חברתי כלכלי נמוך. כך שבקיסריה למשל, הרכב הפסולת האורגנית עמד על כ %51 מכלל הפסולת. בסקרים שערכנו ראינו אריזות של מזון שנזרק עם

אריזתו המקורית וכלל לא נפתח. כמו חבילות של שניצלים, כיכרות לחם, אריזות של מוצרי חלב, קופסאות שימורים מלאות ועוד. ממש אותם הממצאים שמצאה אפרת אלימלך במחקרה .

"אז מה אתה חושב יכולה להיות הסיבה שחסרה לי כל כך הרבה פסולת?" שאל איל .

"האם יתכן שיש חוסר דיוק בנתוני קבלן האשפה ?" שאלתי .

"לא יכול להיות הקבלן מקבל אצלנו תשלום לפי משקל, יש לו אינטרס לדייק מאוד בנתונים ואם כבר אז להעלות אותם למעלה, זה לא המקרה" השיב איל .

"אם כך נשארה תשובה אחת - הפסולת הזו מראש לא יוצרה" השבתי .

מה שגילינו במהלך השנים הוא: שמהרגע שבו התושבים מתחילים להפריד אשפה הם עוברים תהליך מודע ותת מודע לגבי הפסולת שלהם. תושבים רבים סיפרו לנו על התהליך המרתק הזה בו הם חושבים על הפסולת עוד לפני שהם קונים אותה. "ברגע שעל השיש ישנו פח ייעודי לפסולת אורגנית מופרדת במקור, ואנו זורקים למשל שקית מלאה מלפפונים שנרקבו במקרר, אנו פתאום קולטים שאולי בפעם הבאה כדאי לרכוש פחות מלפפונים ולהיות יותר מדויקים ברכישה שאנו עורכים".

בזיכרון יעקב, הישוב בו מתבצע תהליך הפרדת הפסולת בצורה הטובה ביותר בישראל, "נעלמת" כל שנה כמות של כ - 800 טון פסולת שבזכות שינוי התנהגותי של התושבים מראש לא נרכשה. אם נניח שכל ק"ג פסולת עולה לנו התושבים כ- 5 ₪ נגלה שתושבי זכרון יעקוב חוסכים בשנה

כארבעה מיליון ₪. למשק בית זה יוצא כ- 800 ₪ בשנה וזה אומר חיסכון של המון כסף. אבל גם הרשות המקומית חוסכת - בזכות זה שהתושבים בזכרון יעקוב למדו להפריד אשפה ומראש לא רכשו את הפסולת שאותה היה צריך לאחר מכן להפריד, לשנע ולמחזר, חסכה הרשות המקומית

כ – 650 ₪ לכל טון שזה 520,000 ₪ בשנה. אם לא הייתה הפרדת פסולת במקור והיינו מצפים שמשהו יקרה עם הפסולת הזו בתחנות המיון והמעבר לא היינו מגיעים לחיסכון הזה לא לרשות המקומית ולא למשקי הבית .

מי שמעוניין לצמצם את כמות הפסולת הנזרקת להטמנה באופן כללי ובעיקר מי שמעוניין לצמצם את אובדן המזון שעלויותיו לסביבה ולמשקי הבית הן עצומות, ומי שרוצה להוריד את יוקר המחיה בישראל חייב, אבל חייב להבין שמיזמים של הפרדת פסולת במקור, מיזמים שבהם התושבים חושבים רגע על הפסולת שלהם לפני שהם זורקים אותה ובהמשך לפני שהם רוכשים אותה, היא צעד חיוני המקדם המון אג'נדות סביבתיות וחברתיות .

כמובן שאת הפרדת הפסולת במקור צריך לעשות נכון אחרת עוד עשויים לחשוב שהמיזם נחשל .

איך כן צריך לעשות תהליך נכון של הפרדת אשפה ולמה יש מקומות שבהם המיזמים לכאורה נכשלו? על כך במאמר נפרד .

בגרף שלהלן ניתן לראות נתונים ממספר רשויות שלגביהן יש לנו נתונים ואשר מבצעות תהליך נכון של הפרדת פסולת במקור :

כמות הפסולת הנעלמת ממספר רשויות מקומיות נבחרות. ברשויות אלו התושבים חסכו מיליוני שקלים.

5. תכנון המרחב הביוספרי של חוף הכרמל

.5.1 מה במסמך

• ניתוח קצר של המצב הקיים

• נוסח של חזון תכנוני

• מטרות להשגה

• יעדים לביצוע

אנו תקווה שהמסמך יאומץ על ידי המועצה ויהווה מתווה למדיניות תכנון סביבתית, שמחד שומרת על הנוף, על הסביבה וערכי המורשת היקרים לכולנו בחוף הכרמל, ומאידך דואגת לפיתוח מושכל של שטחים למגורים, למסחר, לתעשייה, לתיירות וכמובן לחקלאות.

.5.2 מצב קיים

המועצה והוועדה המקומית לתכנון ובניה פועלים בפתיחות, ומתוך רצון טוב לשלב את ההגנה על הסביבה ואת ערך השקיפות במסגרת העבודה השוטפת, אולם מניתוח המצב הקיים, אנו סבורים שעד היום נעשו הדברים באופן אינטואיטיבי, ללא מנגנון שיתוף ושיקוף מובנה בתוך המערכת וללא מעטפת מקצועית בתחום הסביבה.

אצל חלק מהציבור השתרשה חשדנות וחוסר אמון כלפי רשויות המדינה והרשות המקומית.

בתחום המועצה לא קיימת תכנית כוללנית, ומרבית תכניות המתאר במרחב נעשו לפני שנים רבות. לא קיים מסמך מדיניות תכנון סביבתי של הוועדה המקומית הפתוח לעיון הציבור. בשל כל אלה, אין קווים מנחים לצוות המקצועי של הוועדה ויתרה מכך, לא ברור ליזמים ולמתכננים מהי מדיניות הוועדה בתחום התכנון והפיתוח.

הוועדה המקומית נענית ברצון להליכי פרה-רולינג מול יוזמי תכנית ומתכננים אולם אינה מעודדת יזמים להליכים אלה, אשר במקרים רבים עשויים לחסוך ליזם ולמועצה משאבי זמן וכסף רבים.

פעולות המועצה והוועדה המקומית ביחס לסביבה שקופות כלפי הציבור, אולם השקיפות היא פסיבית, המידע מוצג באופן שלא תמיד נהיר לציבור הרחב ובדרך כלל לא מבוצעות פעולות יזומות לשיתוף הציבור.

לא התקיימו במועצה דיונים עקרוניים ולא התקבלו החלטות בעקבות דיונים אלה בנושאים בעלי השפעה מהותית על הליכי תכנון כגון: יעדי המועצה בתחום כמות אוכלוסייה בעוד מספר שנים, היקפי בניה נדרשים למגורים, צרכי בניה ציבורית ויעדי פיתוח תיירות, מסחר ותעשייה.

לא קיים במועצה מידע עדכני מקיף לגבי ערכי טבע ומורשת בחוף הכרמל.

.5.3 חזון תכנוני

מועצה אזורית חוף הכרמל והוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרים על משאבי הטבע והמורשת של חוף הכרמל, לצד פיתוח מושכל, על פי עקרונות המרחב הביוספרי ובהתאם לתוכנית כוללנית של חוף הכרמל.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה מקיימת מנגנון תכנון מתקדם המשלב ניתוח סביבתי מקצועי באמצעות אנשי מקצוע בתחום הסביבה כחלק מובנה במערכת התכנון המקומית.

רבים מתושבי חוף הכרמל מעורבים ושותפים בתכניות במרחב המועצה ובמפגשי שיתוף ציבור שיוזמת הוועדה המקומית

שוררים יחסי כנות ואמון הדדיים בין המועצה, הוועדה המקומית והציבור הרחב.

.5.4 מטרות צוות התכנון

.5.4.1 להקים ועדת תכנון ביוספרה

להקים "ועדת תכנון ביוספרה" (בדומה לוועדת שימור הקיימת במועצה)

הוועדה תדון בתכניות ותסייע למועצה והועדה המקומית ליישם את החזון הסביבתי ומדיניות התכנון הסביבתית של המועצה.

הוועדה תשמש כלי ראשי בידי המועצה למימוש החזון התכנוני.

עצם הקמת הוועדה וקיומה, יהוו חלק מפעולה לשימור ההכרה במרחב הכרמל כשמורה ביוספרית.

.5.4.2 להכין מסמך מדיניות

להכין מסמך מדיניות לתכנון מקיים סביבה בחוף הכרמל אשר יהווה בסיס לתכנית כוללנית למועצה אזורית חוף הכרמל.

המסמך יוכן במשותף ע"י הנהלת המועצה והצוות המקצועי של הוועדה המקומית, וועדת תכנון ביוספרה ובשיתוף הציבור.

המסמך יתבסס על:

1. מפת רגישות סביבתית שתוכן על סמך סקר עדכני לגבי משאבי הטבע והמורשת בחוף

הכרמל.

2. ניזום דיונים בנושאים בעלי השלכות תכנוניות כגון: יעדי כמות אוכלוסייה בחוף הכרמל,

יעדי פיתוח תיירות, מפעלים כלכליים מועדפים, יעד המועצה להיקפי בנית נכסים מניבי ארנונה במרחב המועצה, ועוד.

מטרת המסמך להוות כלי עבודה בידי הצוות המקצועי של הוועדה המקומית, והצהרת מדיניות של המועצה והועדה המקומית בפני ציבור היזמים והמתכננים לגבי יוזמות פיתוח במרחב המועצה.

לפעול לקביעת החלק הרלוונטי של המדיניות כהנחיות מרחביות.

מסמך המדיניות ומפת הרגישות יהווה בסיס משמעותי לתכנית כוללנית.

הטקסט שהופק מהקובץ הסרוק עצמו (זיהוי תווים אוטומטי)

חזון הקיימות בחוף הכרמל 2020
דצמבר 2020 ועדת איכות הסביבה

מוגש לאישור הנהלת ומליאת
המועצה האזורית חוף הכרמל