ישיבת בריאות עירונית מס' 2 · דוח ועדת בריאות עירונית מס' 2

המועצה העירונית לבריאות:

מתקדמים לתכנון אסטרטגי

רונית אחדות חודז'ייב הכהן

יושבת ראש וועדת הבריאות והמועצה

ישיבה מס. 2 – וועדת הבריאות

10.6.2025

המועצה העירונית לבריאות ירושלים - קבוצות

עבודה כחלק מהתכנון האסטרטגי

רציונאל

המועצה העירונית לבריאות של ירושלים גיבשה ואימצה את חזון הבריאות לעיר,

אשר קיבל את ברכת ראש העיר והנהלת העירייה.

במסגרת המנדט שניתן לה, המועצה מקדמת אסטרטגיית בריאות מקיפה לעיר

לשנים הקרובות. הוחלט על הקמת שמונה קבוצות עבודה, שיאפשרו שילוב של

מומחיות מקצועית עם ידע מקומי וקהילתי, שיתוף ציבור, יצירת קווי מדיניות מבוססי

קונצנזוס רחב וחיזוק המחויבות הציבורית ליישום האסטרטגיה.

גישה זו תבטיח כי התוכנית הסופית תהיה רלוונטית, מעשית וזוכה לתמיכה רחבה

מכל מגזרי העיר.

המועצה העירונית לבריאות ירושלים - קבוצות

עבודה כחלק מהתכנון האסטרטגי

קבוצות העבודה שעל הקמתן החליטה המועצה העירונית לבריאות בישיבתה האחרונה:

1. טיפוח תרבות של אחריות אישית וקהילתית לבריאות, חינוך לבריאות

2. צמצום פערים בבריאות

3. סביבה עירונית בריאה, בטוחה ומקדמת אורח חיים בריא

4. שילוב חדשנות טכנולוגית

5. הנגשת שירותים מותאמים פיזית, תרבותית ושפתית לכלל האוכלוסיות

6. הזדקנות מיטבית – עיר ידידותית גיל

7. שילוב הסקטור הפרטי ביישום החזון

8. שיתופי פעולה בינלאומיים

המועצה העירונית לבריאות ירושלים - קבוצות

עבודה כחלק מהתכנון האסטרטגי

תבנית עבודה כללית

משך פעילות קבוצות העבודה: שנה אחת (.)2025-2026

הרכב כל קבוצה: כ 10 חברים + 2 יו"רים משותפים מהמועצה העירונית לבריאות.

מבנה פגישות: 3 פגישות לכל קבוצה במהלך השנה

פגישה ראשונה: מיפוי מצב קיים וזיהוי אתגרים מרכזיים בהלימה לחזון שאומץ

•

פגישה שנייה: פיתוח פתרונות והצעות אסטרטגיות

•

פגישה שלישית: גיבוש תוצר סופי והמלצות יישום

•

• הרכב משתתפים :נציגי ארגונים, קבוצות השפעה, מוסדות אקדמיים, סקטור עסקי, נציגי

קהילות ושכונות ומנהלים בכירים מעיריית ירושלים.

המועצה העירונית לבריאות ירושלים - קבוצות

עבודה כחלק מהתכנון האסטרטגי

תוצר מצופה מכל קבוצה

1. טיפוח תרבות אחריות לבריאות :תוכנית אב לחינוך קהילתי לבריאות עם דגש על אחריות אישית

וקהילתית.

2. צמצום פערים בבריאות :מפת דרכים לצמצום אי-שוויון בבריאות בין אוכלוסיות שונות בעיר.

3. סביבה עירונית בריאה :קווים מנחים לתכנון עירוני התומך באורח חיים בריא ופעיל.

4. שילוב חדשנות טכנולוגית :אסטרטגיה ליישום טכנולוגיות חדשניות בשירותי בריאות עירוניים.

5. הנגשת שירותים :מדיניות אחודה להנגשה פיזית, תרבותית ושפתית של שירותי בריאות.

6. הזדקנות מיטבית :תוכנית פעולה להפיכת ירושלים לעיר ידידותית לגיל השלישי.

7. שילוב הסקטור הפרטי :מודל שותפות ציבורית-פרטית לקידום יעדי בריאות עירוניים.

8. שיתופי פעולה בינלאומיים :אסטרטגיה לפיתוח קשרים בינלאומיים ומיקום ירושלים כמרכז בריאות אזורי.

המועצה העירונית לבריאות ירושלים - קבוצות

עבודה כחלק מהתכנון האסטרטגי

תקציב

סה"כ תקציב כולל להקמה, הפעלה, תיעוד ותמיכה בשמונה קבוצות העבודה:

80,000 ₪

פילוח התקציב:

יועץ מומחה: 60,000 ₪ ליווי מקצועי של כל הקבוצות לאורך שנה, לפי תעריף חשכ"ל.

•

תיעוד, סקירות-מומחים ותיאום: : 12,000₪ יעוד מקצועי של 24 פגישות, סקירות

•

מוזמנות ותיאום לוגיסטי.

הדפסות וחומרי עזר: 8,000₪ סיכומים ותוצרים מודפסים, יח"צ (חוברת שמכנסת את

•

ההמלצות והדיונים של כל שמונה קבוצות העבודה; מיפגש עירוני להצגת התוצרים).

הערה :קבוצות העבודה ייפגשו, בתיאום מראש, במתחם העירייה בכיכר ספרא.

טיפות חלב

אגף בריאות הציבור והגיל הרך

ועדת בריאות עירונית/יוני 2025

מינהל קהילה

עיריית ירושלים

אגף בריאות הציבור הרשות העירונית הרשות העירונית

אגף רווחה

והגיל הרך לתעסוקה לעלייה וקליטה

נתוני רקע

טיפת חלב- שירות עירוני אוניברסלי

כ-160,000 תינוקות ופעוטות מלידה עד גיל 6 בירושלים

כ-70,000 תינוקות ופעוטות מלידה עד גיל 3

מתוכם מטופלים 20,000 תינוקות ו-95,500 פעוטות בטיפות החלב העירוניות

600-1,000 תינוקות

גודל תחנה

מגמת גידול נמשכת במס' הלידות בעיר

ממוצע

33 תחנות

מספר טיפות

מתוכן, 15 לאוכלוסייה חרדית, 6 במזרח העיר ו-2 מעורבות יהודים וערבים

החלב

פריסת השירות

תקציב ומשאבים

כ-46 מיליון ש"ח

עלות הפעלת

כולל כוח אדם, ציוד רפואי, אחזקת מבנים והובלות,

השירות

שיפוצים והצטיידות

לשנה

%70 משרד הבריאות (לא כולל תכניות משלימות)

מקורות מימון

%30 העירייה ונוספים (חומש, תכנית לאומית)

תפיסת השירות

• בתחנה שירותים רבים מעבר לסל

• מותאם לאוכלוסיות שונות כולל

הבסיסי בטיפות חלב.

התאמה תרבותית (טיפת חלב

• הרחבת השירותים החלה ב ,2015

שלוחת מאה שערים)

עם הקמת יעוץ התפתחותי.

שירות

בעקבות ההצלחה נוספו שירותים

מקצועי רחב התאמה

מגוונים

מותאם תרבותית

לצרכים

מיצוב אחות

דינמיות

אחראית

• השירות מתפתח על פי צרכים,

• האחות מנהלת את טיפת החלב, את

דינאמי ומשתנה על פי הנסיבות

כלל השירותים ואת אנשי מקצועות

הבריאות בצוותה

שירותים משלימים בטיפות החלב

יעוץ התפתחותי בהנחיית צוות פרא רפואי

השרות מופעל על ידי אשת צוות פרא רפואי שמגיעה ל-5 שעות בשבוע בתחנה. בתחנות במזרח

העיר מופעל יום נוסף עם קלינאית תקשורת.

21 תחנות במערב | 6 תחנות במזרח, יומיים בשבוע כל אחת, כולל רכזת מיצוי זכויות

מטרות • התערבות מוקדמת של איתור וזיהוי תינוקות ופעוטות עם איחור התפתחותי

• גרייה מקדמת התפתחות

• חיזוק קשר הורה ילד דרך משחק

• הפיכת טיפת חלב לכתובת מקצועית רב תחומית עבור המשפחות

דיכאון אחרי לידה - פרויקט "חבלי קשר"

אחת מתוך 7 נשים חווה קושי נפשי ודיכאון שלאחר לידה

נוהל טיפת חלב לאיתור נשים החוות דל"ל החל ב-,2013 אולם התשאול והאיתור לא היו מספקים

הפרויקט • צוות של עובדות סוציאליות מבצעות אינטייק לנשים שהופנו על ידי האחיות

כולל ומתווכות לטיפול בקופות החולים ולשירותים נוספים

• הכשרה וליווי של הצוותים הסיעודיים לשיפור איתור הנשים

מרכז אזורי ליעוץ לפגים: הבטחת הרצף הטיפולי שבין הפגיות, טיפות החלב וקופות החולים

השרות מופעל על ידי פרופ' שימל, מנהל לשעבר של הפגייה בשערי צדק

מטרות • מענה ספציפי לפגים בנוגע להתפתחות וקצב עלייתם במשקל, הדרכת הורים

ואיתור מוקדם של בעיות בריאות פוטנציאליות

• הפנייה לבירור וטיפול בקהילה

• מתן מענה להורים סביב לידת הפג- משמעות האבחנות והפחתת חששות

תזונאיות בטיפות חלב

השרות מופעל על ידי שתי תזונאיות שמגיעות פעם בחודש ל-5 שעות, ל-12 טיפות חלב במזרח

ובמערב העיר

מטרות • הדרכה לתזונה בריאה, מעבר למוצקים

• מעקב תזונתי אחרי פגים

• השלמת הערכת גדילה לתינוקות ופעוטות במצבים מחוץ לטווח הנורמה

• קשיי אכילה והאכלה, יחסי האכלה לא תקינים

• צמחונות וטבעונות

• העברת ידע על תזונה בריאה לקהילה ולמטפלים

שינניות בטיפות חלב

השרות מופעל על ידי שתי שינניות בשתי טיפות חלב בעיר- מגזר כללי וחרדי

*בעבר- שירות בהיקף רחב שניתן על ידי היחידה העירונית לבריאות השן

מטרות • הדרכה לבריאות השן

• מניעת עששת בתינוקות וילדים על ידי מריחת לכת פלואוריד

אתגרי השירות

כ"א מול גידול מחסור בכוח אדם סיעודי לצד מגמת עליה במספר

אוכלוסייה התינוקות בעיר (שחיקת צוותים, זמינות תורים נמוכה)

מאפייני אוכלוסייה ענייה, הטרוגנית, בעלת צרכים מרובים: חרדים,

אוכלוסייה ערבים, אוכלוסיית בעלי דרכונים (לא מוכרים)

קושי הרשמה מאוחרת לטיפות החלב, אי הגעה סדירה, כיסוי

בהיענות חיסוני לא מספק באוכלוסייה החרדית (דחיינות, נגישות

תורים, העדר מודעות, התנגדות)

קושי בעמידה בשל המחסור בכ"א ובשל מאפייני צריכת השרות

במדדי איכות

מחלת החצבת

וועדת בריאות עירונית

יוני 2025

אורית גולדשטיין - סגנית אחות מפקחת ראשית ואחות

אפידמיולוגית, טיפות החלב

החיסון

▪החיסון ניתן כחלק מהחיסון המרובע (MMRV (שכולל גם חיסון

נגד חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, במסגרת תכנית חיסוני השגרה

לתינוקות ולילדים

▪ מנה ראשונה – ניתנת בגיל שנה

▪מנה שנייה ניתנת בכיתה א, בגיל 6

תמונת המצב בישראל

▪ 350,000 ילדים עד גיל 10 שאינם מחוסנים, מחציתם עד גיל שנה

▪ באוכלוסייה החרדית כיסוי חיסוני נמוך יחסית ועומד על %82

▪ סיבות לכיסוי חיסוני נמוך בקרב האוכלוסייה- דחיינות, העדר מודעות, זמינות תורים נמוכה,

התנגדות

▪ חסר בחיסוני חצבת לילדים בערים הבאות - בית שמש, ירושלים, מודיעין עילית, ביתר עילית

▪ המצב בירושלים: כ-7500 תינוקות ופעוטות שלא קבלו מנה ראשונה (מבין הרשומים בטיפות

חלב)

כיסוי חיסוני נמוך לצד צפיפות אוכלוסין=רמת סיכון לתחלואה

היערכות טיפות החלב בעיר ירושלים

▪ הארכת שעות פעילות התחנות. נפתחו משמרות ייעודיות במרבית התחנות במערב העיר

▪ נשלחו מסרונים לתושבים להגיע להתחסן

▪ נשלחו הודעות קוליות (גם ביידיש)

▪ נפתחו מוקדים בקופ"ח, בטרם ובלשכת הבריאות המחוזית עבור התחסנות מבוגרים

▪ הופצו מכתבי רבנים הקוראים להתחסן

▪ עבודה לפי מתווה עבודה בטיפת חלב המתעדף מתן חיסונים

▪ הקדמת מנה שנייה באזורים בהם הכיסוי גבוה (מזרח העיר)

▪ תחנת מאה שערים- "שלישי חופשי"

כיסוי חיסוני חצבת בירושלים מעודכן ל-

8.6.25

הכיסוי בילדים בגילאי שלוש וחצי עד שנה

הוא %91.5

היענות הקהל למבצע התחסנות באזור

מאה שערים

תאריך בני מעלה-

ברית- שלוחה

רחוב במאה

שטראוס שערים

4.5.2024-14.5.2024 21 4

4.5.2025-14.5.2025 96 30

מה ניתן להסיק עד כה

▪רואים עלייה בשיעור הכיסוי החיסוני בעיר לרמה של %92

▪מתן חיסונים בכמות של פי שלוש וארבע בהשוואה לתאריכים

מקבילים בשנה שעברה

▪ יש השערה כי קיימים הרבה יותר חולים מהמדווח והם אינם

ידועים למערכת הבריאות

▪חשוב להמשיך במאמצי גיוס אחיות ולתגמל צוותי טיפות חלב

שיאפשרו הרחבת המענה לאוכלוסייה החרדית

▪ התאמת השירות לאוכלוסייה החרדית

תודה על ההקשבה

הרבה בריאות לכולם

תוכנית חבלי קשר

בריאות הנפש של אימהות

בשנה הראשונה לאחר לידה

בטיפת חלב ירושלים

מתוך

1 7

אמהות חוות קשיים נפשיים לאחר הלידה,

בעיקר דיכאון וחרדה

למרות שכיחות המקרים, רוב האימהות שחוות דיכאון

לאחר לידה לא מאותרות ולא מטופלות.

השפעה דו כיוונית: דיכאון אצל האם (לא טופל)

!

עיכובי התפתחות אצל התינוק

קושי נפשי אצל יולדות עלול להוביל לפגיעה

בהתקשרות האם לתינוק שתפגע בהתפתחותו.

בטווח הקצר - כל תינוק שנמצא בבית עם אם מדוכאת נמצא בסיכון,

לעיתים קרובות ישנם ילדים נוספים במשפחה שאף הם בסיכון.

בטווח הארוך - ישנה השפעה של דכאון האם על בריאות הנפש של

הילדים. את ההשלכות החמורות נפגוש כאשר הילדים יתבגרו.

בדיכאון לאחר לידה ניתן לטפל!

ככל שנעשה איתור וטיפול בשלב מוקדם יותר,

מתמעטות או נעלמות ההשפעות על הילדים.

הזמן הוא גורם מכריע ליעילות הטיפול!

המפתח להתאוששות מהירה מדל"ל היא זיהוי מוקדם

של הסיכון והתערבות מהירה, הולמת ואפקטיבית.

למשל: טיפול בשיחות, טיפול תרופתי, תמיכה.

הבעיות העיקריות שמונעות מאימהות את קבלת הטיפול

חוסר מודעות

לתופעה של קשיים נפשיים לאחר לידה.

סטיגמה

הנקשרת לבעיות וקשיים נפשיים, המונעת מהאם להכיר בצורך בעזרה

מקצועית.

קשיים כלכליים

ומקורות תמיכה מוגבלים.

חוסר נגישות לתמיכה פסיכיאטרית/פסיכוטרפית

עקב

תשישות נפשית ללא יכולת לצאת מהבית.

תהליך בירוקרטי ארוך וממושך

עד לקבלת טיפול ראוי המותאם למצבה

של האם.

הבעיה שהכי משפיעה על ההחלטה של אימהות

לא לחפש טיפול

הערכה פסיכיאטרית

קשיים נפשיים בשנה סטיגמה

וטיפול לטווח ארוך

הראשונה לאחר לידה

מה לעשות ?

* נורמליזציה

* ולידציה

* העלאת מודעות

תשאול אוניברסלי לזיהוי קושי נפשי סב - לידתי

חובת האחות בפגישה עם אמא:

לזהות קושי נפשי דרך שאלון ה- EPDS ו\או שיחה

ולהפנות לתוכנית חבלי קשר ו\או לגורם טיפולי אחר

מטרות תכנית חבלי קשר

הפניה ותיווך לטיפול

העלאת מודעות לתסמונת

לספק אינטייק/ הערכה בסביבה

דיכאון לאחר לידה וצמצום

הביתית (או בתחנת טיפת חלב או

הסטיגמה

בזום במקרים בהם לא ניתן לעשות

פגישה פרונטלית)

אתם יכולים לעזור בהגברת מודעות במשפחות

ובקהילות שלכם. קשיים נפשיים לאחר לידה

הם נפוצים. יש דרך פשוטה לקבל עזרה

תוכנית "חבלי קשר" - אופן הפעולה :

3 2 1

תיווך לטיפול ו\או פגישה בבית או טיפת חלב

משאבים אחרים בתחנת טיפת

חלב

אינטייק הפניה מאחיות או

מעקב בתוכנית

גורם אחר בקהילה

טיפולית

4 סוגי אימהות שמופנות לתוכנית חבלי קשר

• בעלות טראומות

• בעלות רקע פסיכיאטרי

בעבר

• דכאון לאחר לידה "קלאסי" • צרכים פסיכוסוציאליים

יויזוזממהותנוסנופסתפותשלשתלכתניכתניתחבחלבי לקישקרשברטיפת חלב

מעגלי אמהות לאמהות עם דל"ל

פתיחת 'מעגלי אימהות' ממוקדים הנותנים דגש למצבה הייחודי של האם שמתמודדת עם דל"ל ו\או

חרדות בשנה הראשונה לאחר לידה.

- מעגל בזום

- מעגל פרונטלי לאימהות חרדיות

- מעגל לדוברות אנגלית

מסרים לכל אם המתמודדת עם דיכאון וחרדות לאחר לידה:

את לא לבד.

אימהות רבות עוברות קושי נפשי אחרי לידה.

חיבור לאחרים וקבלת תמיכה יקלו עליך.

את לא אשמה.

את לא גרמת למצב הזה.

מצבך אינו משקף את יכולתך כאמא.

עם עזרה, את תבריאי.

בכל התסמינים ניתן לטפל.

בקשת עזרה היא סימן של כוח.

המצב ישתפר, יהיה לך יותר קל.

)International Suppport PostPartum – )PSI

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

ועדת בריאות עירונית – תמליל

מספר הוועדה: 2

מקום ההתכנסות: חדר ישיבות מזכירות

תאריך הוועדה: ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

מזכירת הוועדה בדיון: אור בוזגלו

שעת תחילת הוועדה: 17:10

שעות סיום הוועדה: 18:50

התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים עיריית ירושלים וחברת גולד וורק עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.

You"

.speak

גולד-וורק ת R ג ו M ים גולד וורק תמלול והקלטה We

"_type

1

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

רונית כהן:

שלום לכולם. היום אנחנו בישיבה ובעצם נפנה את הזרקור לנושאים של הגיל הרך, או.קיי? של הגיל הצעיר בירושלים וזאת תהיה עיקר הועדה שלנו. אנחנו נשמע סקירות בנושא של טיפות חלב, התפתות הילד וגם על נושא של דיכאון לאחר לידה. הנושא של הועדה הזאת מתקשר באופן ישיר גם לחזון הבריאות של ירושלים ובנושא החזון אני שמחה מאוד לשתף את כל חברי הועדה שיש לנו חזון לירושלים עיר בריאה. אני רוצה להקריא לכם את החזון, החזון נמצא מולכם הדפסנו לכם אותו. חזון חדש בבירת ישראל ירושלים עיר בריאה. ירושלים עיר בריאה, שוויונית ומקיימת המחויבת לרווחת תושביה. העיר ירושלים תוביל בבריאות ואיכות חיים מיטבית לכלל תושביה לאורך מעגל החיים. תיצור סביבה מקדמת, אורח חיים בריא ונגישה לשרותי בריאות מניעתיים ומתקדמים. עיריית ירושלים מחויבת לרווחת כלל האוכלוסיות בעיר מתוך ראייה הוליסטית המכבדת את הגיוון החברתי והתרבותי מתוך תפיסה כי בריאות היא זכות יסוד לכל אדם, ירושלים מחויבת לערכי אחריות הדדית, שותפות קהילתית, הוגנות, קיימות, נגישות והתאמה תרבותית. חזון ירושלים עיר בריאה שייך לכלל התושבים. כלל מערכות הממשל מראש העיר ומוסדות העירייה עם גורמי הבריאות, החינוך והרווחה, ארגוני המגזר השלישי, הקהילות והתושבים יפעלו יחד כדי ליצור מרחב עירוני בריא, מקיים ומאפשר שטוב לחיות... מימוש החזון שלנו כעיר בריאה, אנחנו נעשה את זה כמובן גם דרך העירייה, העירייה תטמיע את העקרונות של בריאות בכל מדיניות ותיצור שיתופי פעולה רחבים כדי בעצם לטפח תרבות של אחריות אישית וקהילתית לבריאות, להבטיח סביבה עירונית בריאה בטוחה ומקדמת אורח חיים בריא וחינוך לבריאות. להנגיש שרותים מותאמים פיזית, תרבותית ו... לכלל האוכלוסיות. אז זה בעצם החזון שלנו. אנחנו נעניק אותה שבוע הבא לראש העיר ונפיץ אותו לכלל הסקטורים פה בעירייה ובכלל בירושלים. השלב הבא אחרי שבעצם גיבשנו חזון של העיר דרך מועצת הבריאות שלנו, יש לנו מועצת בריאות, זו שדיברתי עליה בישיבה הקודמת, יש לנו מועצת בריאות של שישה עשר מומחים, מומחי בריאות בתחום ... שנמצאים בירושלים, באיזשהו תהליך, בתהליך שנקרא תהליך דלפי אנחנו גיבשנו את החזון הזה. החזון הזה עבר מספר שלבים, מספר שאלונים וכולי ביחד עם ינון, החזון הזה גובש ועם כל המועצה. ועכשיו אנחנו מתקדמים בעצם לתכנון האסטרטגי של יישום החזון. בישיבה של המועצה העירונית לבריאות שהייתה בחודש מאי אנחנו החלטנו על הקמה של שמונה קבוצות עבודה בראשות החברים שלנו של מועצת הבריאות וקבוצות העבודה האלה בעצם יקדמו את התהליך האסטרטגי, או.קיי?

ואת זה אני אראה לכם עכשיו דרך המצגת. הייתה לך שאלה?

ג'ינה לב:

כן.

רונית כהן:

בבקשה.

ג'ינה לב:

2

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

בכוונה לא כללתם גם מבקרים לירושלים? רק כתוב תושבים. יש אלפי אנשים שבאים לבקר, זה לא מופיע שם.

רונית כהן:

לכל השוהים בעיר.

ג'ינה לב:

כן? איפה זה?

רונית כהן:

זה שייך לכלל התושבים.

ג'ינה לב:

אני לא רואה את זה פה.

רונית כהן:

לא, זה שייך לכולם, גם לשוהים בה.

דובר:

מה זה שוהים?

רונית כהן:

התיירים.

דובר:

פתוח לאוכלוסיות בעיר. אוכלוסיות בעיר זה כל מי שנמצא בעיר.

רונית כהן:

בעצם איפה שכתוב שטוב לחיות ולהיות בה וכל מי שנמצא בו אז כל מי ששוהה בו. אז אני רוצה במסגרת המנדט שניתן למועצה, למועצת הבריאות, אנחנו מקדמים אסטרטגיית בריאות מקיפה על העיר בשנים הקרובות ואנחנו מקימים שמונה קבוצות עבודה כמו שאמרתי. הקבוצות הם כאלה,

קבוצות העבודה תהיינה כאלה: הקבוצה הראשונה, טיפוח תרבות של אחריות אישית וקהילתית

לבריאות, חינוך לבריאות. צמצום פערים בבריאות, זאת הקבוצה השנייה. הקבוצה השלישית, תעסוק בסביבה עירונית בריאה, בטוחה ומקדמת אורח חיים בריא. נתעסק גם כמובן בשילוב של חדשנות טכנולוגית, הנגשת שרותים מותאמים פיזית, תרבותית וספרית לכלל האוכלוסיות.

הזדקנות מיטבית, עיר ידידותית גיל. שילוב הסקטור הפרטי ביישום החזון וגם שיתופי פעולה 3

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

בינלאומיים. אז מה בעצם תבנית העבודה שלנו הכללית? היא תהיה כזאת שהרכב של כל קבוצה, זאת אומרת משמונה קבוצות יש לנו, בכל קבוצה יהיו כעשרה חברים בנוסף למועצת הבריאות שלנו ויהיו שמה גם שני יו"רים ממועצת הבריאות ויהיו לנו פגישות, שלוש פגישות בכל קבוצה במהלך השנה. פגישה ראשונה תהיה מיפוי מצב קיים וזיהוי אתגרים מרכזיים בהלימה לחזון שאומץ.

פגישה שנייה, פיתוח פתרונות והצעות אסטרטגיות, פגישה שלישית גיבוש תוצר סופי והמלצות יישום. הרכב המשתתפים יהיה נציגי ארגונים, קבוצות השפעה, מוסדות אקדמיים, סקטור עסקי, נציגי קהילות ושכונות ומנהלים בכירים מעיריית ירושלים. כולם יישבו בקבוצות האלה.

לורה מדניק:

לגבי הקבוצות, שיתופי פעולה בינלאומיים כתוב, יש גם בין עירוני?

רונית כהן:

איך? גם בין עירוני? בוודאי שיהיה שיתופי פעולה בין עירוני, כן. ומי שמתעסק בשיתופי פעולה בין עירוני, בין לאומי שלנו הוא דווקא דוקטור חיים ביטן.

דובר:

מנחם.

רונית כהן:

מנחם ביטן הוא המנהל של מאוחדת ירושלים, הוא יתעסק בשיתופי פעולה בין לאומי. אז יש לנו גם את העניין של בין עירוניים שכמובן אפשר ללמוד ולעבוד איתם. אז מה בעצם התוצר המצופה מכל קבוצה? הקבוצה של טיפוח תרבות, אחריות לבריאות, אנחנו נרצה להקים שמה תוכנית אב לחינוך קהילתי לבריאות, עם דגש על אחריות אישית וקהילתית. צמצום פערים בבריאות, אנחנו ניצור מפת דרכים לצמצום אי שוויון בבריאות בין אוכלוסיות שונות בעיר. סביבה עירונית בריאה, קווים מנחים לתכנון עירוני התומך באורח חיים בריא ופעיל. שילוב חדשנות טכנולוגית, אסטרטגיה, ישום טכנולוגיות חדשניות בשרותי בריאות עירוניים. הנגשת שירותים, זאת אומרת תהיה מדיניות אחודה להנגשה פיזית, תרבותית וסיפתית של שרותי בריאות. הזדקנות מיטבית, תוכנית פעולה להפיכת ירושלים לעיר ידידותית לגיל השלישי. שילוב הסקטור הפרטי, מודל בעצם של שותפות ציבורית פרטית לקידום יעדי בריאות עירוניים וגם שיתופי פעולה בין לאומיים אסטרטגיה לפיתוח קשרים בין לאומיים ומיקום ירושלים כמרכז בריאות אזורי. אנחנו, זו בעצם האסטרטגיה שלנו שאנחנו הולכים לעבוד עליה. ואני רוצה עכשיו לעבור

דובר:

מה בעצם עשר קבוצות? לא הבנתי.

רונית כהן:

4

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

איך? שמונה קבוצות.

דובר:

כל סעיף

דובר:

שמונה קבוצות בכל קבוצה עשרה משתתפים.

רונית כהן:

כן. כל סעיף בעצם קבוצה, בכל קבוצה יהיה יו"ר שיגיע ממועצת הבריאות ואנחנו נביא עוד אנשים באותו גיל. להשיג את האנשים זה לא פשוט, חבר'ה, זה צריך לבחור, משתפים. אבל באמת מי שמגיע לועדה ומי שהגיע לועדה אז הוא מגיע באמת עם חזון, הוא מוכן לעבוד, הוא מוכן לעשות למען העיר וזה הכל בהתנדבות. אז אני רוצה את האישור שלכם בעצם, שבעצם ועדת הבריאות האם היא מאמצת את חזון ירושלים עיר בריאה, החזון שעכשיו הקראתי לכם שגובש במועצת העירונית לבריאות ובעצם מעודדת. אנחנו רוצים בעצם להפיץ אותו באופן רחב בקרב מנהלים ועובדים בעירייה וארגוני בריאות בירושלים. האם ועדת הבריאות בעצם מברכת על הקמתן של שמונה קבוצות עבודה במסגרת המועצה העירונית לבריאות והאם יש מתנגדים לנוסח, למשהו, לתוספות?

הערות, הערות, אנחנו פתוחים לשמוע. נהדר, אז כולם מסכימים?

דוברת:

של הערים השונות.

רונית כהן:

של הערים השונות. כן, בבקשה.

ג'ינה לב:

אני חושבת שצריך להוסיף את המילה חוסן איפשהו בימים אלה במיוחד יש את הרווחה 'וולבינג'

מצד אחד, וחוסן בצד השני, וזה שני צדדים של המטבע, אז גם בעולם המקצועי של הבריאות ככה רואים את הדבר וזה מאוד חשוב בימים האלה.

רונית כהן:

אוקי, בסדר גמור.

אלדד רבינוביץ:

אני חושב שצריך לעשות בדיקה משפטית האם זה זכות יסוד זה מושג נכון. למיטב ידיעתי לא, אז צריך לבדוק את זה.

5

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

רונית כהן:

אם זכות יסוד זה מושג נכון?

אלדד רבינוביץ:

כן.

רונית כהן:

יש לנו פה

יוחאי דמארי:

אני אבדוק ואני, אני אבדוק בפסיקה. איתן יחזיר לכם תשובה. אתם רוצים תשובה עכשיו? כי אני לא...זכות לבריאות.

רונית כהן:

לא, זה לא חייב להיות עכשיו.

דובר:

המילה תאום מגדירה בריאות כזכות יסוד, ישראל אישררה את אמנת האו"ם ככה שמתוך כך יש דובר:

אה, זה בכלל לא לא קשור.

ינון שנקר:

בריאות היא זכות יסוד של האדם במסגרת זכויות הפרט.

אלדד רבינוביץ:

זכות אזרח, לא יודע, יש כמה דרגות לזה. יש הצלה מיידית, יש בריאות של, כאן אני חושב יותר מדובר בריאות יותר מורכבת מהצלה מיידית וזה כידוע לא זכות יסוד, כי אנחנו לא מחויבים לקבל לבית חולים אדם שלא משלם למשל. ואם זה צריך להסדיר את זה, נראה לי קצת יותר מורכב.

דובר:

בשעת חירום חייב לקבל, אם הוא חולה מאוד אתה חייב לקבל.

אלדד רבינוביץ:

בחירום כן. בחירום כן.

6

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

ינון שנקר:

כל מי שנכנס בחדר מיון של בית חולים מחויבים לטפל בו.

דובר:

הפעילות כוללת יותר מחדר מיון.

רונית כהן:

לא, מחויבים לטפל בו. כל מי שנכנס אם יש לו כסף או אין לו כסף הוא מטופל.

דוברת:

זה עניין של הרופאים ושבועת הרופאים.

דובר:

זה בחירום, לא בטיפולים בהכרח.

רונית כהן:

או.קיי, תודה רבה.

לורה ורטון:

רגע, אני רציתי להגיד משהו.

רונית כהן:

כן, בבקשה.

לורה ורטון:

שלום, אני לורה, אני הפרויקטורית של תוכניות בריאות ואיכות סביבה. אני אשמח להבין באמת בעיקר מי יהיו בקבוצות האלה ו...

רונית כהן:

על זה אני אדבר בהמשך כשאנחנו נקבע את החברים, אבל כמובן שגם אתם, זה חשוב לנו.

לורה ורטון:

גם ראינו אבל צריך שיהיה פה את ה...

רונית כהן:

7

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

יהיו נציגויות מהעירייה, בוודאי שיהיו.

לורה ורטון:

ולא רק מהעירייה, התושבים נראה לי זה כבר מישהו אמר את זה פה. תושבים וגורמים שבאמת נותנים את המענים, שזה לא רק בתחום הרפואה, שזה בתחום המניעה בריאות הציבור, תשתיות, תכנון..

יהודה פרוידיגר:

מה מה בעצם עתיד להשתנות? נגיד שהחזון ממומש בשבוע הבא, מה השתנה ממה ש...?

רונית כהן:

הוא לא יהיה מהשבוע הבא.

יהודה פרוידיגר:

לא, סתם, מה השתנה ממה שיש היום?

מיכאל שימל:

יקבלו יותר תקציבים.

יהודה פרוידיגר:

למה?

מיכאל שימל:

כי הם יצטרכו תקציבים ל... הפעלה בכל מיני

יהודה פרוידיגר:

מה חסר בטיפות החלב?

מיכאל שימל:

מד בילירובין שעולה כמה עשרות אלפי דולרים, ואני רוצה את זה בכל אחת מטיפות החלב.

יהודה פרוידיגר:

אז עכשיו מה כל סניף של קופת חולים יגיש בקשת תקציב לעירייה?

מיכאל שימל:

אני אמרתי

8

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

יהודה פרוידיגר:

אותו דבר, בטח כל אחד יש לו. אני הייתי רוצה שהעירייה תממן את כל התרופות שלו בסל הבריאות גם כן.

מיכאל שימל:

שאלת אותי? אז תן לי לענות לך.

יהודה פרוידיגר:

אני שואל אותה, היא היא

רונית כהן:

אוקיי, אנחנו ממשיכים, אנחנו הולכים לדבר עכשיו בבקשה נתחיל עם אלה מנו, או.קיי? אלה היא בעצם הגברת אלה מנו, מנהלת האגף לשרותי בריאות הציבור והגיל הרך והיא תדבר על תוצרות החלב בעיר. בבקשה אלה.

אלה מנו:

טוב. טיפות החלב בעיר. אנחנו נמצאים במנהל קהילה, השותפים שלנו, קולגות שלנו זה אגף הרווחה, הרשות העירונית לתעסוקה, הרשות העירונית לעלייה וקליטה תחת ניהולו של גיל ריבוש, בוודאי אתם מכירים. יש בערך מאה שישים אלף תינוקות ופעוטות עד גיל שש בירושלים, מתוכם שבעים אלף הם מלידה עד גיל שלוש. אנחנו מטפלים בכל שנה בטיפות החלב העירוניות.

יהודה פרוידיגר:

זה לא טוב.

אלה מנו:

מה לא טוב?

יהודה פרוידיגר:

זה צריך להיות יותר. כאילו זאת אומרת הילודה יורדת, שלוש שנים לעומת שלוש שנים יוצא שבשלוש השנים החדשות יש פחות ילדים מהשלוש שנים הקודמות. זה נראה לי הפוך בירושלים.

אלה מנו:

מאז שאני פה בשתיים עשרה השנה האחרונות הילודה לא ירדה. אני אומרת יהודה פרוידיגר:

9

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

מאה שישים אלף בשש שנים, ושבעים אלף, שבעים כפול שתיים זה מאה ארבעים אלף. זאת אומרת שבשלוש שנים הקודמות נולדו עשרים אלף ילדים יותר מאשר נולדו עכשיו בשלוש שנים האלה? לא נראה לי.

אלה מנו:

אני אומרת שהנתונים הם, אנחנו מטפלים מדי שנה אנחנו מטפלים בעשרים אלף תינוקות עד גיל שנה.

דובר:

יש כאלה שלא מטופלים בטיפות חלב.

דוברת:

יכול להיות שלא מגיעים.

דוברת:

יש כאלה שלא מגיעים לטיפות חלב?

רונית כהן:

בואו ניתן לה להמשיך. (כמה מדברים ביחד)

אלה מנו:

אני נתתי לכם מסגרת כללית, אני, אין לי עכשיו את כל הנתונים. עשרים אלף תינוקות, אני אומרת עשרים אלף תינוקות עד גיל שנה מגיעים לטיפות החלב, אמרת נכון, חלקם במזרח העיר לא מגיעים לטיפות חלב, וחלקם באוכלוסיות אחרות לא מטופלים בטיפות חלב. אני חושבת שהמספר הוא כעשרים וארבע אלף תינוקות נולדים בירושלים, אבל אל תתפסו אותי בדבר הזה. עשרים אלף מגיעים אלינו לטיפול בטיפת חלב.

דוברת:

לגמרי הגיוני, כי אולי בחצי השנה הראשונה הם לא מגיעים ישר.

דובר:

זה לא משנה, מה זה משנה עכשיו?

אלה מנו:

זה לא משנה. תשעים, בפעוטות עד גיל חמש רשומים אצלנו בערך תשעים וחמש וחצי אלף פעוטות.

זה כמובן השרות הכי גדול בארץ, גם השרות הכי גדול בעולם כי ינון יודע שאין טיפות חלב בעולם.

10

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

דוברת:

תשעים וחמש זה מגיל שנה עד?

אלה מנו:

כן, עד גיל חמש, נכון, עשרים אלף זה עד גיל שנה. אנחנו מחלקים את זה ככה כי רוב הטיפול הוא הוא אינטנסיבי מאוד בגיל, עד גיל שנה מגיעים פעם בחודשיים לטיפת חלב, אז אנחנו מחלקים את זה כך. יש לנו בערך בין שש מאות לאלף תינוקות בכל טיפת חלב, שלושים ושלוש טיפות חלב. אני כתבתי פה שמגמת הגידול נמשכת במספר הלידות, אז היא בוודאי לא ירדה. הטיפות חלב שלנו פרוסות בכל העיר, אתם תכף תראו את זה, יש פה מפה, שש טיפות חלב במזרח העיר, שתיים מעורבות שיש בהם יהודים וערבים וחמש עשרה

יוסף חיים מועלם:

איפה הם המעורבות?

אלה מנו:

תלפיות מזרח. הם שותפים יחד עם ג'בל מוכבר ובפת ביחד עם בית צפפא.

דובר:

גם בגילה יש.

אלה מנו:

בגילה אבל זה

דובר:

בשועפט.

אלה מנו:

שועפט זה רק...

דובר:

בגילה יש את שרפאת.

אלה מנו:

שרפאת, כן. הם מגיעים אבל לבית צפפא.

11

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

דוברת:

וחלקם לגילה.

דוברת:

זה לא מסתכם בשישים ושלוש.

אלה מנו:

יש גם תחנות

דוברת:

לא, זה לא מסתכם.

דובר:

לא, יש כאלה רק באוכלוסייה הכללית.

אלה מנו:

יש כאלה מעורבות ויש כאלה

יהודה פרוידיגר:

יש באוכלוסייה הכללית, יש גם באוכלוסייה הכללית.

אלה מנו:

זה לא באוכלוסייה, יש הרבה מאוד

יהודה פרוידיגר:

כן, נו, וודאי, ... חרדית... שתיים מעורבות, כל השאר הם כלליות אלה מנו:

ציינתי, בוא נגיד בבני ברית בשטראוס זה חרדי

יהודה פרוידיגר:

יש עשר כלליות, נו, יש עשר כלליות.

אלה מנו:

כן, כן, פחות, הן כולן מעורבות היום. היום כן כמעט אין כלליות, כולם מעורבות. השירות הזה עולה בשנה ארבעים ושש מיליון שקל בערך, שזה בעיקר כוח אדם, ציוד, החזקת מבנים, יש הרבה 12

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

לוגיסטיקה בסיפור הזה, כי הפריסה היא מאוד מאוד מאוד ראיתם ברחבי העיר. שבעים אחוז מהתקציב הזה מכסה משרד הבריאות ושלושים אחוז זה על חשבון העירייה ויש לנו ... נוספות מתוכנית החומש, חומש מזרח ירושלים החמש שנתי, היה לנו תקציב בתוכנית הקודמת ועכשיו הגדילו אותו לטובת הגיל הרך במזרח העיר. אנחנו מקבלים בערך שלוש עשרה מיליון שקל על פני חמש שנים לגיל רך במזרח העיר. התוכנית הלאומית

אלדד רבינוביץ:

זה בעיקר פרסום והנגשה למזרח העיר?

אלה מנו:

מה?

אלדד רבינוביץ:

זה בעיקר פרסום והנגשה למזרח העיר?

אלה מנו:

לא. זה בעיקר התפתחות הילד והדרכת הורים שאלה התחומים שאנחנו מזהים בהם פערים מאוד מאוד גדולים. אז זה התקציב.

אלדד רבינוביץ:

בבריאות, החיסונים בבריאות פרופר אז הפערים הם קטנים יותר.

אלה מנו:

חיסונים אפשר לומר שהכיסוי החיסוני במזרח העיר הוא כמעט 99 אחוז. האוכלוסייה מאוד מאוד משתפת פעולה ומגיעה לחיסונים, שלא כמו מה שקורה במערב העיר.

דובר:

אצל חרדים.

אלה מנו:

בכל האוכלוסיות יש מעוזים מסוימים של שכונות חרדיות שכן יש כיסוי חיסוני נמוך יותר. אורית תדבר על זה בהמשך. מה אנחנו עושים בשרות שלנו? אז מעבר לסל הבסיסי שמשרד הבריאות שהוא הרי רגולטור והמממן מחייב אותנו. אנחנו גם הרחבנו בעשר השנים האחרונות את השירותים והוספנו עוד ועוד שירותים שתכף נדבר עליהם. השירות שלנו כמובן כמובן כמובן, דיברתם על זה בחזון, כל שירות בירושלים חייב להיות מותאם תרבותית, חייב להיות מותאם פיזית, חייב להיות מותאם שפתית. אנחנו לא עושים העתק הדבק. יש לנו טיפת חלב בלב מאה שערים בשיתוף פעולה 13

ועדת בריאות עירונית – מספר 2

מתאריך ט”ו בסיון תשפ”ה ()11.06.2025

עם עמותה חרדית ואנחנו כמובן, יושבת שם אחות שמדברת יידיש וזה סוג ההתאמות שאנחנו עושים על מנת שכל אחד יוכל לצרוך את השירות כפי שמתאים לו. מאוד מאוד חשוב הסיפור הזה של התאמה. האחות בעצם בטיפת החלב מנהלת את כל, את כלל השירותים וגם את כל אנשי המקצוע הנוספים מעבר לאחיות שתכף נזכיר. שוב, השירות הוא מאוד דינמי, אנחנו כל הזמן מתאימים את עצמנו לצרכים המשתנים של ההורים ומנסים לתת מענה כמה שיותר מתאים.

דובר:

בלשכות המעורבות אז בעצם יש אחיות שיודעות לתת שירות בעברית ובערבית.

אלה מנו:

נכון, לגמרי, ברור. אני יכולה להגיד שיש לנו מחסור בכוח אדם, אחיות, קשה לגייס אחיות בטיפות החלב ואנחנו מגייסים גם אחיות ממזרח העיר שחלקן עובדות במערב העיר בשכונות שזה מתאים.

זה לפי הקהל אנחנו מתאימים את זה, הן דוברות עברית כמובן, עברית שוטפת. אני יכולה גם להגיד שיש לנו שני אחים גברים שזה השירות היחיד בארץ שיש, יש אח יהודי ואח ערבי, כל אחד עובד בטיפת חלב אחרת. ויכול להיות שזה יראה לכם שונה אבל יש אמהות שמעדיפות לצרוך את השירות אצל גבר אח וזה כנראה עונה על הצרכים. מה יש לנו עוד? מה שאנחנו קוראים שירותים משלימים מעבר למה שמשרד הבריאות דורש מאיתנו להפעיל, אז יש לנו ייעוץ התפתחותי, דיברתי על הנושא של התפתחות הילד. טיפת החלב זה המקום הראשון שאפשר לזהות בו קשיי התפתחות שעדיף לזהות אותם כמה שיותר מוקדם על מנת לתת טיפול הולם לילד. אז יש לנו אשת מקצוע פרה-

רפואית, קלינאית תקשורת או פיזיותרפיסטית או מרפאה בעיסוק שמגיעה יום בשבוע ויושבת בטיפת חלב. זה שירות שנמצא כמעט בכל התחנות שלנו והיא יושבת עם ההורים במרחב פתוח ומנחה אותם לגבי התפתחות הילד. אם צריך להפנות להמשך טיפול במכונים להתפתחות הילד היא עושה את זה, היא נותנת טיפים להורים איך לקדם את ההתפתחות. זה משהו שלא היה לפני עשר שנים והיום הוא נראה לנו הדבר הכי נכון שיהיה בטיפת חלב. במזרח העיר בגלל נושאים של מודעות של כל הנושא הזה של עיכוב התפתחותי יש לנו גם רכזת מיצוי זכויות ערביה שיושבת בטיפות החלב ומסייעת להורים. אם ההורה צריך מפנים אותו למכונים להתפתחות הילד, כי לילד יש איזה קושי, אז היא מסייעת לו לצרוך את השירות בגלל שיש שוב חוסר מודעות וקשיים בצריכת השירות. אז זה רק במזרח.

דובר:

יש גם איתור של צורך בהתערבות של הרווחה של כל מיני אלימות, הזנחה ודברים כאלה?

אלה מנו:

כן, זה בוודאי, זה חלק מעבודת האחות. אני פה מדברת על שירותים משלימים, אורית אחר כך תוכל להרחיב. אבל עבודת האחות לפי משרד הבריאות היא כוללת בדיוק את הדברים האלה. היא כוללת גם איתור דיכאון אחרי לידה, אבל לזה אני לא נכנסת כי בטי תדבר על הפרויקט הזה. יש לנו גם 14