ישיבת מועצה חגיגית לרגל יום ירושלים · דוח מישיבת מועצה חגיגית לציון 59 שנים לאיחוד העיר ירושלים, ישיבה מס' 35 (ישיבה מן המנין לחודש מאי)

י"א אייר, תשפ"ו

28 אפריל, 2026

הנדון: חוו"ד משפטית לעניין התקשרות בין העירייה לבין חברת החשמל

להחכרת חדר שנאים בחלקה 102 גוש 30564 ברח' שחנה זלמן דרוק (נכס )8940

1. החוזה שבנדון עניינו החכרת חדר (להלן: "חדר השנאים") שנבנה על ידי עיריית ירושלים

(להלן: "העירייה") או מי מטעמה, על חלקה 102 בגוש 30564 (להלן: "המקרקעין")

למטרת הקמת חדר השנאים לצורך אספקת חשמל למבני חינוך.

2. על פי המידע שנמסר לי מאגף הנכסים, העירייה הינה בעלת הזכויות בחלקה 102 גוש 30564

וייעוד המקרקעין הינו שב"צ.

3. לאור מהות ההתקשרות והואיל ומדובר בחדר שנאים הדרוש לאספקת חשמל, על כל

המשתמע מכך, יוחכר חדר השנאים לחברת החשמל לתקופה של 25 שנים עם אפשרות הארכה לשתי תקופות נוספות של 10 שנים כל אחת.

4. חברת החשמל תשלם לעירייה את דמי החכירה עבור השימוש במקרקעין וכן את עלות

בניית חדר השנאים, לפי תעריף שנקבע על ידי מינהל החשמל, כפי שיהיו בתוקף במועד חתימת ההסכם, הכל בכפוף לתנאים אשר יפורטו בחוזה החכירה.

5. חוזה החכירה בין העירייה לבין חברת החשמל, ינוסח על ידי מינהל היועץ המשפטי לעירייה

בשיתוף אגף נכסים.

לאור האמור לעיל אין מניעה משפטית לאשר את התקשרות העירייה ולהסמיך את אגף

הנכסים והייעוץ המשפטי לערוך את הסכם החכירה ולחתום עליו בכפוף לאישור שר

הפנים לפי סעיף 188 לפקודת העיריות ולאישור שר המשפטים בהתאם להוראות סעיף

111 לחוק המקרקעין – התשכ"ט, ,1969 בהתאם וכמפורט בחוו"ד משפטית זו.

בכבוד רב,

חן חייט אפרים, עו"ד

עוזרת ראשית ליועץ המשפטי

ישיבת מועצה מס' 35

מתאריך ג' בסיוון תשפ"ו ()19.5.26

ישיבת מועצה - תמליל

מקום ההתכנסות: מוזיאון הכנסת, ירושלים

תאריך ישיבת הוועדה: ג' בסיוון תשפ"ו ()19.5.26

מזכירה בדיון: ליאת זכאי

שעת תחילת הדיון: 18:04

שעת סיום הדיון: 18:23

התמליל נכתב ע"י חברת גולד וורק ולא עבר בדיקה או הגהה ע"י גורם כל שהוא בעיריית ירושלים עיריית ירושלים וחברת גולד וורק עושים כל שביכולתם על מנת לייצר תמליל איכותי ובעל ערך. עם זאת מודגש כי קריאה בתמליל צריכה להיעשות באופן מושכל תוך הבנה שיתכנו טעויות ו/או השמטות מסיבות אובייקטיביות שונות.

You"

.speak

גולד-וורק ת r ג ו m ים גולד וורק תמלול והקלטה We

"_type

1

ישיבת מועצה מס' 35

מתאריך ג' בסיוון תשפ"ו ()19.5.26

משה ליאון:

שלום לכולם. אמנם אנחנו אחרי כ"ח באייר, אבל חג ירושלים שמח. מכובדי, יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, ממלאי מקום ראש העיר, אליעזר ראוכברגר וצביקה כהן, סגני ראש העיר חברות וחברי מועצת העיר, מנכ"לית העירייה אריאלה רג'ואן, ראש הסגל משה מרגליות, מנכ"ל הכנסת משה צ'יקו אדרי, שיש לו מחר,

דובר:

יום חמישי.

משה ליאון:

ביום חמישי, יום הולדת. מזל טוב. וגם ליעלה יש יום הולדת. מנהל מוזיאון הכנסת ד"ר משה פוקסמן שעל, ראשי מינהלים ומנהלי אגפים, תושבות ותושבי ירושלים, מכובדיי כולם. אנחנו מתכנסים כאן היום לישיבת מועצת העיר החגיגית בסימן יום ירושלים, בלב מלא גאווה ובתחושת שליחות עצומה כלפי העיר שהיא משוש ליבנו ומשימת חיינו. אני רוצה לפתוח קודם כול בכבודה של אכסניה, ולהודות ליושב-ראש הכנסת, ידידי אמיר אוחנה, שמארח אותנו היום ומכבד אותנו בנוכחותו. תודה מיוחדת לך, אדוני היושב-ראש, על האירוח בישיבה המיוחדת במליאת הכנסת לציון יום ירושלים, ועל הצבת העיר בראש סדר-היום במליאה היום. השותפות האמיצה בין כנסת ישראל לבין עיריית ירושלים היא הביטוי העמוק ביותר למעמדה של העיר כבירתנו הנצחית. יום ירושלים הוא לא רק חג היסטוריה מפוארת ומסורת בת אלפי שנים, הוא חג של עשייה יומיומית של עורבי פורח ושל בניית עתיד מבטיח. אנחנו זוכים לקיים את הישיבה המיוחדת הזאת כאן, בין כותליו ההיסטוריים של בית פרומין, משכנה המיתולוגי הראשון של כנסת ישראל בירושלים, וכיום מוזיאון הכנסת. במקום הזה ממש, שבו פעם ליבה הדמוקרטי והריבוני של המדינה הצעירה בשנותיה המעצבות, נכתבו חוקיה הראשונים של הכנסת ונקבעו יסודותיה של ירושלים כבירת המדינה. הישיבה שלנו כאן היום מחברת בקשר בל יינתק בין ראשית הריבונות בבירה לבין העשייה המוניציפלית של ההווה, שבה אנחנו מצעידים את ירושלים קדימה בכל תחומי החיים. במבט על כמעט שמונה השנים האחרונות, שבהן אני זוכה להוביל יחד איתכם, חברות וחברי מועצת העיר, את העיר המופלאה הזאת עברנו כברת דרך עצומה. ירושלים ביססה את מעמדה כעיר הגדולה והמרכזית ביותר במדינת ישראל, וכיום היא ביתם של למעלה ממיליון תושבים. העיר צפויה להמשיך ולצמוח בעשורים הקרובים, ואנחנו מחויבים להוביל אותה כמוקד בין-לאומי משגשג ומתפתח המחייב השקעה ארוכת טווח. לאורך השנים האחרונות חוללנו מהפכה כוללת ואסטרטגית בתחומי התכנון והבינוי ועברנו למדיניות המקיפה של הגדלת ההיצע. רק בארבע השנים האחרונות הגענו לממוצע מרשים ויוצא דופן של כ-7,600 יחידות דיור. השנה הזאת, את ,25 סיימנו עם מעל 8,000 היתרי בנייה. וכמו שאתם רואים, לאורך קו הרקיע של ירושלים ניצבים מאות מנופים, מנופי צמיחה שמעצבים את המחר עבור המשפחות הצעירות. כיום ירושלים נמצאת בשיא היסטורי של כ-

30,000 יחידות דיור המצויות בבנייה פעילה ברחבי העיר, ואלפי יחידות דיור המיועדות להשכלה ארוכת טווח. ואל דאגה, אני קראתי היום באחד העיתונים שמי יקנה את הדירות האלה. אני מבטיח 2

ישיבת מועצה מס' 35

מתאריך ג' בסיוון תשפ"ו ()19.5.26

לכם שלא תישאר דירה אחת ואנחנו צריכים עוד 30,000 על מנת שנוכל לכסות את ההיצע שכל כך, את הביקוש שכל כך ירושלים זקוקה לה. תנופת ההתחדשות העירונית אינה פוסחת על אף שכונה, אלא קורמת עור וגידים בכל רחבי העיר, תוך שהיא מאפשרת לנו לחזק מבנים, להוסיף ממ"דים, לחדש את המרחב הציבורי ולשדרג מהיסוד את איכות החיים בשכונות הוותיקות. אגב, במלחמות האחרונות אנחנו ראינו עד כמה חשוב המרחב המוגן ועד כמה חשוב שיותר ויותר דירות יהיו מוגנות.

כמובן שכל זאת לצד המהפכה האדירה במרחב הציבורי, הניקיון, הנראות, הגינות, הכיכרות, המפרדות והשטחים הירוקים הציבוריים. התנופה הפיזית הזאת של ירושלים צועדת יד ביד עם השקעה חסרת פשרות בתור העתיד. מערכת החינוך הירושלמית היא מערכת החינוך הגדולה, המגוונת והמובילה בישראל. היא מחבקת בתוכה באהבה מאות אלפי תלמידים מכל המגזרים והגוונים ומהווה תשתית אסטרטגית ראשונה במעלה לצמצום פערים ולחיזוק כלכלי. אנחנו עדים לפיתוח אדיר של מוקדי תעסוקה, אקדמיה וחדשנות, מרובע הכניסה החדש לעיר דרך תלפיות המתחדשת ועד לפארק החוצבים ומתחמי פרימיום הייטק מובילים בעיר. כל אלו מחוברים יחד במהפכה תחבורתית היסטורית, שהופכת את ירושלים לעיר הנגישה והמתקדמת ביותר בארץ, הודות לרשת רכבות קלות המקשרות ומחברות בין השכונות בעיר למרכזים האקדמיים ומוקדי התעסוקה. לצד המגה-פרויקטים הללו, אנחנו משקיעים ללא הרף גם בשכונה, רחוב, גינה קהילתית, תרבות עשירה, מהווים כולם יחד תשתית איתנה של חוסן עירוני ושייכות קהילתית. התנופה האדירה הזו של ירושלים זוכה כמובן לרוח גבית מממשלת ישראל. השבוע, בישיבת הממשלה המיוחדת שהתקיימה כאן, במקום הזה, לכבוד יום ירושלים, הגענו להישגים עצומים ומשמעותיים ביותר לטובת העיר ותושביה, אושרו החלטות ותקציבים חסרי תקדים שיבטיחו את המשך שגשוגה ופיתוחה של ירושלים. בשם תושבי ירושלים, בשם חברות וחברי המועצה, אני מבקש להביע פעם נוספת תודה עמוקה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרי הממשלה על מחויבותם הבלתי מתפשרת לעיר ועל ההבנה שחיזוקה ופיתוחה של ירושלים הם משימה לאומית עליונה של כולנו. ההישגים האלו הם גם תוצאה ישירה של השותפות של כולנו, הקואליציה הרחבה והמגוונת שמובילה יחד את העיר. סוד כוחה של ירושלים טמון בפסיפס האנושי המורכב שלה. כן, יש בינינו מחלוקות ואפילו רבות. אנחנו מתווכחים משום שלכל אחד מאיתנו אכפת בלב ובנפש מירושלים ותושביה. אבל היופי הגדול של ירושלים הוא שבסופו של יום אנחנו יודעים תמיד למצוא את הדרך לשיתוף פעולה. ואנחנו מבינים שהאחדות היא לא מילה נרדפת לטשטוש ההבדלים, אלא החלטה מודעת לשלב ידיים ולעבוד יחד למען המטרה הגדולה מכולנו, שגשוגה ופיתוחה של ירושלים. שיתוף הפעולה הזה מאפשר לכלל המגזרים והקהילות לחיות זה לצד זה ולא זה על חשבון זה ולקיים יחד שגרת חיים מכבדת. בימים אלו, כשבהם מדינת ישראל כולה זקוקה יותר מכל למודל של חיבור, של שותפות ושל הבנה הדדית, ירושלים עומדת בגאון ומהווה אור לעם ומדינת ישראל. היעד המרכזי שלנו הוא הפיכתה של ירושלים לא רק לבירה הכלכלית של מדינת ישראל, אלא של האזור כולו. ירושלים שאנחנו בונים יחד תהיה עוגן אסטרטגי מרכזי, מוקד בינלאומי שמקרין עוצמה, שגשוג וקדמה ומחבר בין השווקים, תרבויות וחדשנות עולמית. אני רוצה להודות מעומק לב לכל אחת ואחד מכם, חברות וחברי מועצת העיר, על החברות והשותפות. אני גם רוצה באותה הזדמנות להודות להנהלת העיר, למנכ"לית העירייה אריאלה רג'ואן ולמנהלי המנהלים שיושבים איתנו. אנחנו כולנו נמשיך 3

ישיבת מועצה מס' 35

מתאריך ג' בסיוון תשפ"ו ()19.5.26

יחד להוביל את ירושלים, לפרוץ שיאים חדשים של עשייה ולשמור על ירושלים מגדלור של אחדות, תקווה ואור לעם ישראל ולמדינת ישראל. חג ירושלים שמח. בבקשה, אדוני היושב-ראש.

אמיר אוחנה:

תודה רבה. ברוכות וברוכים הבאים למוזיאון הכנסת. נכבדי, יקירי, חברי, ראש העיר משה ליאון, סגני ראש העיר, ממלאי מקומו, חברות וחברי מועצת העיר, הנהלת העיר, מנכ"ל הכנסת משה צ'יקו אדרי ומנהל המוזיאון, כמעט מנכ"ל, מנהל המוזיאון ד"ר משה פוקסמן שעל, מכובדיי כולם. אני קודם כל מודה לכם על הזכות שניתנה לי לציין ביחד איתכם, נבחרות ונבחרי הציבור של בירתנו הנצחית, את יום ירושלים. רציתי להגיד נבחרות ונבחרי הציבור מהקואליציה ומהאופוזיציה, הבנתי שהקונספט הזה עוד לא הגיע אליכם. עיר שחוברה לה יחדיו, נכון? אז אשריכם.

אליעזר ראוכברגר:

כן, יש קו-אופוזיציה.

אמיר אוחנה:

קו-אופוזיציה. אשריכם באמת, אני מאחל לנו שנאמץ את הקונספט הזה אולי יום אחד.

משה ליאון:

נכון.

אמיר אוחנה:

אני רוצה באמת לפתוח ולייחד תודה. לראש העיר ולהנהלת העירייה שבחרו במוזיאון הכנסת החדש, משכנה ההיסטורי של הכנסת בירושלים, כאכסנייה הראויה למעמד הזה. הכנסת כאן בבית פרומין הייתה חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני במשך 16 שנים, עד שהחלה לפעול במשכן המוכר לכולנו, והילדים ובני הנוער הירושלמים היו מתגודדים פה בכניסה שראיתם, מבקשים חתימות, זוכרים שפעמים מבקשים חתימות מסלבריטיז, מחברי הכנסת? זה העידן שלפני הסלפי, ככה היה אז. שכנים נהגו להיכנס לרגע ולהשאיל ביצה או כוס סוכר מבעלי המזנון, ובעלי בתי הקפה שמסביב המתינו בסבלנות עד שתינעל המליאה, וחברות וחברי הכנסת העייפים ייכנסו ללגום תה, קפה, יזמינו עוגייה או עוגה מקונדיטוריית פרומין הירושלמית, הוותיקים יודעים. הקשר הממוסד בין בית המחוקקים לבין הבירה נקבע רק בדצמבר 49', זה שנה וחצי אחרי שהמדינה הוכרזה והוקמה. עד אז חברי הכנסת היו פוגשים את האורחים שלהם בקולנוע קסם שבתל אביב, השרים בבנייני שרונה, ונשיא המדינה היה פוגש את הדיפלומטים הזרים ואת האורחים ברחובות. ואז, בדצמבר ,1949 דוד בן-גוריון החליט להכריז על ירושלים כבירת ישראל ועל מעבר הכנסת לכאן. חודשים ספורים אחרי ההכרזה הזאת הועתקה פעילות המליאה אל המבנה הזה, ממש אל המקום הזה שבו אנחנו יושבים, שהפך לסמל הריבונות הרשמי בבירה. מאוחר יותר, במשכן המוכר לנו היום, ב-,1967 במהלך מלחמת ששת הימים, או למעשה ממש בסיומה, הוסרו הגבולות שחילקו את העיר וחברות וחברי 4

ישיבת מועצה מס' 35

מתאריך ג' בסיוון תשפ"ו ()19.5.26

הכנסת שעברו לשם רק שנה קודם, ב-,1966 אחוזי התרגשות כששמעו על גבורתם העילאית של לוחמי צה"ל, סיפרו גם על הלחימה של החיילים בסמטאות, בסמטאות העיר העתיקה ועל הגבעות, מה שהוביל לאיחודה, דיברנו על העיר שחוברה לה יחדיו, תחת ריבונות ישראלית אחת, ומאותו רגע הפכה ירושלים לעיר פתוחה ומשגשגת עבור בני כל הדתות. עם השנים בית פרומין, שהיה מרכז ירושלמי כאמור, שוקק חיים בשבתו כ"הכנסת", החל לדעוך, וזה מה שקורה כשמקומות כאלה נעזבים, ננטשים. אבל ב-2010 הכנסת קיבלה חוק שמטרתו הייתה להפוך את המגמה הזאת, וברוך השם שזכינו, אחד המנהלים הכי מוכשרים שיש במדינת ישראל, מנכ"ל הכנסת צ'יקו אדרי, ואני, לרגע המיוחל הזה, שבו הפכנו את השחזור ואת ההפיכה של הבניין הזה למוזיאון חדיש, לא רק להחזיר עטרה ליושנה, ולהנגיש את ההיסטוריה הישראלית והירושלמית, צריך להגיד, אלא גם ליצור מוסד ירושלמי חדש, שיהיה אבן שואבת למבקרים, לתיירים, ובכך להפוך, אדוני ראש העיר, הזכרת את זה, גם למנוע צמיחה כלכלי ועסקי בלב הבירה. באמת ראינו באירוע הזה של הקמת המוזיאון ושל הפתיחה שלו חשיבות היסטורית ולאומית. ואחרי שנים רבות, ברוך השם, אתם מכירים אותו כהממ"ז, אבל אני בטוח שאתם יודעים שהוא לקח חלק גדול באירוע הזה, ויש לו הרבה מניות כאן במקום הזה, במוזיאון הזה, והשלמנו את המלאכה. אני שמח להגיד לכם שעד כה בחודשים שעברו, 60 אלף מבקרים כבר ביקרו כאן מכל ה-Life of ,walks מה שנקרא. מצבא ההגנה לישראל, מקורסי קצינים, ממערכת החינוך כמובן, גמלאים ועוד ועוד ועוד, מקצה הארץ ועד קצה.

רק לפני יומיים, כמו שהזכיר ראש העיר, נערכה כאן ישיבת הממשלה החגיגית וכעת ישיבת מועצת העיר ירושלים, וכך מוזיאון הכנסת תופס את מקומו כחלק בלתי נפרד מהנוף של הבירה. ירושלים אף פעם לא הייתה עבורנו עוד נקודה גאוגרפית על המפה, היא הייתה ונשארה המצפן הרוחני והלאומי. כבר בימי קדם, כאשר דוד המלך קבע בה את בירתו, הפכה העיר למרכז המלכות והרוח של העם, גם ברגעי החורבן הקשים והגלות הממושכת, שבועת האמונים שלנו בכל הגלויות, וירושלים לא פקעה מעולם. ולאור זאת אני מאחל לכם ביום ירושלים הזה שנזכור כולנו את הזכות הכבירה והלא מובנת מאליה. אתם יודעים, לפעמים אנחנו בחיים הפוליטיים, יש קצת ציניות ואנחנו גם נמצאים בתוך שגרת יומנו וכל אחד עסוק בהטרדות של היום-יום, אבל תראו איזה זכות נפלה בחלקנו ובעיקר בחלקכם כחברי מועצת העיר ירושלים, ובחלקך, אדוני ראש העיר, להיות בין בוני העיר, שבמשך אלפיים שנה, שלוש פעמים ביום, פנו יהודים מכל קצוות תבל לעברה והתפללו לשוב אליה. היא הייתה מקור, מושא החלומות והכיסופים של כל העם היהודי. אדוני ראש העיר, חברות וחברי מועצת העיר, המפגש הזה בינינו כאן היום מסמל את השותפות העמוקה והיומיומית בין הכנסת לבין הנהגת העיר ירושלים והשלטון המקומי. אני מבקש להודות לכם על השותפות הזו ולהבטיח שנמשיך לפעול יחד לטובת תושביה, וכדי שיתקיים בה הפסוק "יהי שלום בחילך, שלווה בארמונותיך, למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך". אדוני ראש העיר, יש לי משהו קטן להעניק לך.

אלה הכותרות שעיטרו את העיתונים ביום שלמחרת ההכרזה על העברת הכנסת והממשלה לירושלים. ואני רוצה לאחל לך אדוני באמת מכל ליבי יום ירושלים שמח, וגם לתושבות ותושבי ירושלים כולם. תודה רבה. מבט אחד על הצלם, ארנון בוסני המוכשר שלנו, גם נועם פה. תודה רבה.

משה ליאון:

5

ישיבת מועצה מס' 35

מתאריך ג' בסיוון תשפ"ו ()19.5.26

אדוני היושב-ראש, חבל שתזוז כי עוד כמה דקות כולנו נזוז ביחד.

אמיר אוחנה:

בשמחה.

משה ליאון:

אז שתי דקות.

אמיר אוחנה:

הבנתי שיש דיון סוער בין הקואליציה לאופוזיציה.

משה ליאון:

בבקשה. מה? בבקשה, ממלא מקום ראש העיר, אלעזר ראוכברגר.

אליעזר ראוכברגר:

טוב, אדוני ראש העיר, אדוני יושב-ראש הכנסת, כמה מילים קצרות. א', אני רק אנסה להשלים את מה שאתה אמרת, דיברת על מעל 8,000 היתרים, היתרים ליחידות דיור. היתרים יצאו כמעט כפול, כי יש גם היתרים להרבה הרבה דברים נוספים, אם זה תעסוקה, ואם זה מלונאות, ואם זה מבנה חינוך, אם זה רכבת, אם זה הרחבות דיור, אם זה ממ"דים, בלי סוף, אז צריך גם את זה, גם לציין שהיתרים, דף כחול מה שנקרא, בעבר, עכשיו זה כבר עברנו למקוון.

משה ליאון:

תודה שאתה מתקן אותי ליד כולם.

אליעזר ראוכברגר:

לא, לא, אני לא מתקן, אני מוסיף. אני לא מתקן, אני מוסיף על מה שאתה אמרת.

משה ליאון:

זה בסדר.

אליעזר ראוכברגר:

זה דבר אחד. דבר שני, דבר שלא נאמר, אבל אני חושב שחשוב מאוד להזכיר את זה. ירושלים היא גם הבירה התורנית והרוחנית של עם ישראל. יש פה את הכותל המערבי בראש ובראשונה, שצריך להזכיר את זה. במדינת ישראל יש שלוש ישיבות שהן הכי גדולות בארץ. שתיים מתוכן נמצאות פה בירושלים. אחת שהיא הכי גדולה בעולם זו ישיבת מיר, אתה מכיר אותה היטב, היית שם לא מעט פעמים, הם היו אצלך לא מעט פעמים, רק, רק לאחרונה גם היו אצלך. ישיבת חברון, שהיא הישיבה 6

ישיבת מועצה מס' 35

מתאריך ג' בסיוון תשפ"ו ()19.5.26

השנייה הגדולה ביותר בעיר בירושלים. יש פה מעל אלף בתי כנסת פה בירושלים, גדולים, קטנים, של כל העדות, של כל המגזרים, של כל נוסחי התפילות, והספסלים והכיסאות מלאים, ובתי המדרשות ובתי הכנסיות, והרוחניות של עם ישראל ותורת ישראל משגשגים בו, פה בעיר שלנו. ושוב פעם לכל המגזרים, גם אשכנזים וגם ספרדים וגם דתיים לאומיים, גם כאלה מהצד הזה וגם מה שנמצא שם ביותר לכיוון סוף השולחן. חגי, זה בסדר. ואני חושב שגם זה אנחנו צריכים מאוד מאוד לברך ולהתברך ולהודות על מה שיש לנו כאן פה בירושלים. תודה רבה.

משה ליאון:

תודה רבה.

אמיר אוחנה:

יישר כח.

משה ליאון:

טוב, אנחנו, יש לנו פה שני סעיפים, אני רואה. אחד, זה אישור בקשות שנדונו בוועדת הכספים, ישיבה מס' ,27 מיום 11 במאי ,2026 ומובאות לאישור ברוב קולות. נא להצביע, ידני כמובן. פה אחד.

תודה רבה. ודוחות העירייה, הארכת שירות ומינויים בתאגידים. נא להצביע. תודה רבה. תודה רבה.

אמיר אוחנה:

הישיבה נעולה.

משה ליאון:

יום ירושלים שמח.

סיום הדיון

7