ישיבת משנה לתכנון ובנייה - תבע מס' 10 · קובץ התנגדות לתכנית 1205368

בפני הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים

התנגדות לתכנית מס' 101-1205368 ברח' המעיין, עין כרם1

מוגשת בזאת התנגדות לתכנית מס' 101-1205368 (להלן: "התכנית המופקדת") החלה על חלק מחלקה 24 בגוש 31339 ועל חלק מחלקה 2 בגוש 31384 בשטח כולל של 1.061 דונם (להלן: "החלקות") ברח' המעיין בשכונת עין כרם.

התכנית מציעה שינוי ייעוד משטח ציבורי פתוח לשטח למוסד ציבורי, ניצול שטחים מבונים בחלל מבנה קיים לשימוש וכן תוספת מתקנים הנדסיים - חדר שנאים (חדר טרפו) והרחבת דרך לרחוב המעיין.

ההתנגדות מוגשת מטעם של שכנים המתגוררים ברח' מדרגות הביקור, סמטת הבאר ומעגל הנקבה- חלקם גובלים בקו

הכחול של התוכנית וחלקם מתגוררים בסמיכות לשטח התכנית - שהם הנפגעים הישירים מהתכנית המופקדת.

לכתב ההתנגדות מצורף:

* תצהירו של מר דורון בראון הנמנה על המתנגדים, בתמיכה להתנגדות;

* ייפויי הכוח של המתנגדים המצורפים כנספח .1

פתח הדברים:

1. עניינה של התכנית המופקדת הפיכת שטח בייעוד שצ"פ למבנים ומוסדות ציבור, פתיחת שטחים שנבנו שלא כדין ואשר

נאטמו בהחלטה שיפוטית לשימוש כמוסד ציבורי וכן להוספת שטח לייעוד מתקנים הנדסיים בחלקה. המתנגדים שוללים מכול וכול את התכנית המופקדת, על שלל הפגמים השונים שנפלו בהליך הפקדתה ובהליך הפרסום, ומתנגדים לה נחרצות.

2. בפתח הדברים ייאמר כי לו יבוצע הבינוי מכוחה של התכנית תגרם פגיעה קיצונית ובלתי סבירה במתנגדים הגובלים

בתחום התכנית. זאת ועוד, ככל שיאושר הבינוי המבוקש בתכנית המופקדת, צפויים להיגרם למתנגדים מטרדים חמורים ובלתי סבירים ובכלל זה פגיעה בפרטיות, רעש, פגיעה באופי ובצביון השכונה, פגיעה תחבורתית וכן פגיעה מהותית באיכות חייהם, בערך קניינם ובהנאתם מקניינם. נוסף על כך צפוי מפגע סביבתי ובריאותי בעקבות בניית חדר השנאים המחולל קרינה אלקטרומגנטית אשר תסכן את תושבי הסביבה הקרובה החשופים לקרינה לאורך זמן, ואף תסכן את התושבים, האורחים, הילדים, הנוער ובני גיל הזהב, שצפויים לעשות שימוש באותו מבנה ציבור מתוכנן.

3. ייאמר עוד, כי שמה של התכנית גורם להטעיה ונראה כי נועד ל"הרדים" את תושבי השכונה: בעוד ששם התכנית הוא

"שינוי ייעוד לשלוחת מתנ"ס ברח' המעיין עין כרם" הרי שבפועל, מתוך עיון בהוראות התכנית ניתן ללמוד כי השטח המבונה מיועד לשימושים נרחבים בהרבה מאשר "מתנ"ס" בלבד, שכן הגדרת השימושים בסעיף 4.2.1 להוראות רחב ביותר וכולל - "חינוך, חברה, רווחה, קהילה, שלוחת מתנ"ס". כמו כן, גם היקף הבינוי המבוקש - 300 מ"ר! מלמד כי

בפועל מתוכננים שימושים נרחבים בהרבה מ"שלוחת מתנ"ס".

רקע פיזי ותכנוני:

4. המדובר במקרקעין המצויים בראש ואדי המעיין בלב שכונת עין כרם בשטח הגובל בגדה המערבית של רחוב המעיין

ומעברו השני של הרחוב ממוקם המעיין עצמו וכן המסגד.

5. מגיש ויזם התכנית – בתכנית המופקדת נרשם כמגיש ויזם התכנית "ועדה מקומית".

6. התכנית החלה במקרקעין הינה תכנית 5168 שפורסמה למתן תוקף ביום 10.12.2000 (להלן: "התכנית החלה") אשר

יזמה עיריית ירושלים וחלה על שטח של כ – 26 דונם בשכונת עין כרם.

7. מטרת התכנית היתה לאפשר את פיתוח המקרקעין, להורות על כללים לפיתוח וכן לקבוע בינוי להקמת שירותים

ציבוריים (בשטח של 100 מ"ר) ומחסן לשימוש עיריית ירושלים (בשטח של 50 מ"ר).

1 ההדגשות במובאות אינן במקור אלא אם נרשם אחרת

8. מכוח היתר בניה שניתן בשנת 2006 ניתן היה להקים רחבה עילית, עבודות ריצוף וגינון.

9. מכוח היתר בניה נוסף משנת 2007 אושרו מתחת לשטח הרחבה הקמת שירותים ציבוריים, מחסן וכן בניית פרגולה מעל

הרחבה. בתחילת שנת 2009 החלו בביצוע העבודות אך לאחר שהתגלו עתיקות במקרקעין הופסקו העבודות לצורך ביצוע חפירות הצלה.

10. לאחר ביצוע החפירות החליטה רשות העתיקות מכוח הסמכות המוקנית לה בחוק העתיקות, תשל"ח – 1978 (להלן:

"חוק העתיקות") שלא למנוע את העבודות ושלא להפוך את האתר לאתר עתיקות, אלא לכסות את העתיקות לשימורן עבור הדורות הבאים.

11. בשנת 2010 נסתיימה בניית המבנה הקיים כיום בשטח, כאשר גג המבנה אמור להוות את רחבת התצפית. המבנה כולל

בחלקו התחתון שירותים ומחסן כאשר יתר החלקים אמורים להיות אטומים.

12. בחודש אוגוסט 2010 הורה היועץ המשפטי דאז של הוועדה המקומית על עצירת העבודות לאור סברתו כי יש בהיתרים

סטייה מהוראות התכנית.

13. במסגרת בקשה להיתר שינויים, נתבקש שינוי המבנה הפנימי של השירותים והגדלת המחסן. כמו כן נתבקשו שינויים

בפיתוח לרבות הסדרת טרסות, רמפות וגישה לשירותים. עוד נתבקשה במסגרת הבקשה המתוקנת להיתר הקטנת שטח הרחבה ומילוי החלל האטום מתחת לרחבה באדמה.

14. ועדת הרישוי אישרה ביום 10.3.11 את הבקשה המתוקנת להיתר, וביום 27.3.11 תקנה את החלטתה, כך שעבודות הבניה

יבוצעו בליווי ובתאום עם רשות העתיקות. על החלטות אלו הוגש ערר בפני הוועדה המחוזית.

15. ביום 13.07.2011 ניתנה החלטת ועדת ערר בתיק ערר (י-ם) 193/11 ועד שכונת עין כרם ואח' נ. רשות רישוי מקומית

ירושלים ואח' [נבו, .]13.7.2011 ועדת הערר קיבלה את הערר בחלקו וקבעה כי הבקשה להיתר אינה תואמת את נספח הבינוי של התכנית וכי לא נמצאה כל הצדקה תכנונית לסטייה מנספח הבינוי, בפרט כשמדובר בתכנון מקום כה רגיש.

** החלטת ועדת הערר מיום 13.07.11 מצ"ב כנספח .2

16. יצויין כי בפועל נבנה מבנה בשטח גדול בהרבה מהשטח המותר בתכנית החלה ורק בזכות ערנות התושבים ועמידתם על

המשמר נעצרה הבניה. כך, לגבי מילוי ואטימת המבנה נרשם בהחלטת ועדת הערר כדלקמן:

"מילויואטימתהמבנה:

אין חולק כי התכנית מתירה מבנה בשטח של עד 150 מ"ר, כאשר כל מ"ר נוסף מהווה סטייה ניכרת

בזכויות הבניה. אין גם חולק כי בהתאם להתרים הישנים נבנה מבנה בשטח גדול בהרבה מ – 150

מ"ר(מעל300 מ"ר),כאשר השטחיםהעודפיםאטומים.

לאור האמור לעיל, בבקשה להיתר נשוא הערר השטחים העודפים לא רק שנאטמו אלא סומנו למילוי באדמה.

בהקשר זה טוענים העוררים, כי עצם המילוי באדמה אינו מחריג שטחים אלו מהגדרת מבנה, ובפרט טועניםכי ישלספורשטחים אלובמסגרתמנייןהשטחים.

איננומקבליםטענהזושלהעורריםבהקשרהבקשהלהיתרשבפנינו.

לטעמנוככלל,וכןבפרטלענייןשבפנינו,ישלהבחיןביןפיתוחהשטח,אשרבהחלטמותרעלפיהתכנית לביןבנייתמבנהאשרהינה אסורה.

המבחן לטעמנו הינו מבחן מהותי - האם הבנייה מבוקשת או מתבצעת כפיתוח שטח, או שמא

מטרתהלהכשירמבנהלשימושמיידיאועתידי."

ובהמשך:

"במקרהשבפנינואכןניתןלומר(מבלילהכריעבנושא)כיבהיתריםהקודמיםשניתנוהיהחששכיאין מדוברבפיתוחבלבדשתפקידולתמוךאתהרחבההעליונה,אלאניתןהיהבאופןעקרונילעשותשימוש בעתיד בחללים שנוצרו. יובהר כי איננו קובעים כי הדבר נעשית בכוונה מכוון או במזיד, אלא רק 2

מצביעים עלהתכנון.

אלא שבבקשה להיתר שבפנינו תוקן הדבר באופן מפורש. עיון בבקשה להיתר מגלה כי אותם חללים ימולאובאדמהולמעשהמהוויםפיתוחהשטחמתחתהרחבה.

מילוי החללים הללו מונע כל אפשרות עתידית בשימוש בהם כ- "מבנה", ומגדיר אותם כפיתוח

השטחלצורךתמיכה ברחבתהתצפית."

17. כפי שמתברר עתה, חששם של העוררים היה מוצדק ונראה כי אמנם היתה כוונה להשמשת חללים אלה לשימוש בעתיד,

ומשום כך גם ההתעקשות על כך שהשטחים ימולאו באדמה ולא יאטמו בבטון. קיים חשש ממשי אם כן, כי בפני ועדת הערר הוצג מצג שווא שמדובר בעבודות פיתוח בלבד שנוצרו כתוצאה מתנאי השטח, ללא כל כוונה לבצע שימוש בשטחים אלה, אך כעת עולה מתוך התכנית המופקדת כי הכוונה היא להסיר את האיטום ולבצע שימוש באותם "חללים אטומים"

שנבנו בעבירת בניה ואשר נולדו ב"חטא" לצורך שימושים עתידיים. זאת, בניגוד למטרות התכנית החלה ותוך פגיעה מהותית בתושבים.

טעמי ההתנגדות:

החלטת הפקדה בטלה:

1. סעיף 86 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון"), קובע לוחות זמנים להפקדת תכנית:

"(א) לפני שמוסד התכנון יפקיד תכנית רשאי הוא לדרוש ממגיש התכנית שיכניס בה שינויים או שימלאתנאים,הכלכפי שיורהמוסד התכנון.

(ב)החליטמוסדהתכנוןלהפקידתכניתבתנאישיוכנסובהשינוייםאוימולאותנאים,והשינויים לאהוכנסואושהתנאיםלאמולאו,בתוךששהחודשיםמהמועדשנמסרהלמגישהתכניתהודעה עלהחלטת מוסד התכנון,ואםמוסד התכנון הואועדה מקומית – בתוךשלושהחודשיםמהמועד האמור, רשאי מוסד התכנון, בתוך שלושים ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, להחליט לבצעאתהדרושלהפקדתהתכניתבמקומו ועלחשבונו שלמגישהתכנית.

(ג) ביצועהשינוייםאומילויהתנאיםלפיסעיףקטן(ב)עלידימוסדהתכנוןייעשהבתוך שלושים ימיםמיוםקבלתההחלטה עלידימוסד התכנון.

(ד) לא החליט מוסד התכנון לבצע את הדרוש להפקדת התכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יראו את החלטתמוסדהתכנוןעלההפקדה,בתום 30 הימים האמוריםבסעיףקטן(ב),כבטלה.

(ה) יושב ראש מוסד התכנון רשאי להאריך כל אחד מהמועדים הקבועים בסעיף זה, אם ראה כי יש הצדקה לכך, ובלבד ששוכנע כי לא יהיה בהארכת המועד כדי להביא לחריגה מהמועדים שנקבעו לאישור התכנית לפי סעיף 109א."

2. בהחלטת ועדה מס' 2024009 שהתקיימה ב 12.5.2024 הוחלט על הפקדתה של התכנית לאחר ביצוע תיקונים שונים,

והתכנית הופקדה בפועל ביום 05.02.25 - דהיינו שלא בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בחוק התכנון ועל כן יש לראות

בהחלטת ההפקדה כבטלה.

3. יצויין כי מעיון במסמכים ההפקדה המצויים באתר מינהל התכנון, לא נמצאה בקשה להארכת מועד וגם לא החלטה על

ארכה כאמור.

פגמים מהותיים בהליך הפרסום – הפרת הוראות הדין ופגיעה בזכות הציבור להליך הוגן:

4. חוק התכנון והבנייה ותקנותיו מפרטים את דרכי הפרסום הנדרשות ומטילים חובה על הוועדות המקומיות והמחוזיות

לפרסם תכניות בנייה בצורה נאותה כדי לאפשר לציבור לעיין בהן ולהגיש התנגדות במועד.

3

5. בהתאם לסעיף 89א(א) לחוק התכנון, יש לפרסם הודעה על הפקדת התכנית על גבי שלט בולט בתחום התכנית. במקרה

זה, הוצב שלט במרחק רב מתחום התכנית וברחוב צידי ולא בולט כנדרש, תוך הפרת הוראות הדין, באופן אשר שולל באופן מהותי את מטרת הפרסום.

6. בהחלטת ההפקדה מיום 12.05.24 נקבע:

"בעת פרסום דבר הפקדת התכנית, ובנוסף לדרישות החוק, יש למסור הודעות בדבר הפקדת התכנית באמצעות הנחת הודעות בתיבות הדואר של הבניינים הקיימים בחלקות מצרניות. הכל

בהתאם להנחיות לשכת התכנון" . מדובר בהוראה קונקרטית וייעודית אשר נועדה להבטיח יידוע

אפקטיבי לתושבים הסמוכים. ההחלטה הנ"ל לא בוצעה ולא נמסרו הודעות אישיות לחלקות

מצרניות! תוך הפרת חובת תום הלב וההגינות המינהלית.

7. יצוין עוד, כי נוסח הפרסום הינו נוסח מטעה שכן כאמור, אין המדובר ב"שלוחת מתנ"ס" כפי שמצוין בשם התכנית

אלא במגוון רחב של שימושים שניתן יהיה לבצע בתחום התכנית, כך שגם אם היו תושבים שראו את השלט יכולים היו לסבור בשגגה שמדובר בתכנית מצומצמת לשלוחת מתנ"ס ולא כך הם הדברים לאשורם.

8. הלכה פסוקה היא כי פגם בפרסום, ובפרט כאשר יש בו כדי לשלול מן הציבור את האפשרות לממש את זכות ההתנגדות

עשוי להוות פגם מהותי הפוגע בתקינות הליך הפקדת התוכנית כולו. לפיכך, לנוכח הפגמים המצטברים בפרסום ההליך כולו פסול ויש לפרסם את התכנית מחדש וכראוי ובאופן בהיר, בהתאם להוראות הדין והפסיקה.

9. בעניין עת"מ 1034/09 בצלאל נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה [פורסם בנבו] התקבלה העתירה כנגד פרסום לקוי של

תכנית, הן משום אי משלוח הודעות אישיות והן משום פגם בהצבת שלט במקום, ונקבע כדלקמן:

" ההלכה הפסוקה הדגישה את החשיבות הנודעת לפרסום הליכי התכנון והבאתם לידיעת הציבור הנוגע בדבר.

הפרסוםהואיסודיומהותילהליכיהתכנוןובלעדיואיןההליךמשתכללכדין"(השופטברק[כתוארואז]בד"נ12/81 ש' שפירא חברה קבלנית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו()3 ,645 665 (.)1982 כמו כן בעת"מ (י-ם) 947/05 יעל ארן נ'

הועדההמחוזיתלתכנון ולבניה ירושלים, [פורסם בנבו], מיום ,24.7.08 פסקה 20נאמר:

"פרסום תוכנית כדין הנו חיוני לצורך מתן אפשרות הוגנת למתנגדים פוטנציאליים, שעלולים להיפגע מהתוכנית, לעיתים באופן משמעותי, ללמוד על קיומה של התוכנית, להבין את עיקריה, ולהתנגד לה. העדר פרסום כדין של תוכניתמשול,לפיכך,לפגיעהבזכויותיושלאדם,מבלי ששמעואותו תחילה,דברהעומדבניגודלכלליהצדקהטבעי (לענייןהיותהזכותלהתנגדותביטוישלזכותהטיעוןר'בג"צ288/00אדםטבעודיןנ'שרהפנים[פורסםבנבו](פסק

דין מיום 29.8.01; בג"צ 811/04 אריאלי נ' הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה

[פורסם בנבו] (פסק דין מיום )14.6.07'.

במקרהדנןמתבקשתהמסקנהכי נפלפגםבפרסוםהפקדתהשלהתכנית והבאתהלידיעתהעותרים . "

העדר שיתוף ציבור והעדר שקיפות בהליך התכנוני:

10. התכנית המופקדת לא הובאה לידיעת התושבים, לא נעשה כלל הליך של שיתוף הציבור - המתנגדים המתגוררים בבתים

הסמוכים לשטח התכנית כמו גם תושבים נוספים כלל לא היו מודעים להכנתה של התכנית, להפיכת שטח זה המיועד לשצ"פ לשטח למבני ציבור הכולל שימושים רבים ומגוונים. לא כל שכן, לא הובא לידיעת התושבים המתגוררים בסמיכות למקרקעין, כי בגדרה של התכנית המופקדת מתוכנן מתקן הנדסי רחב ידיים בסמיכות לדירותיהם! ייאמר כי במקרה דנן מתקיימת חובה מוגברת של הרשויות לבצע שיתוף ציבורי מלא בהינתן הליך הערר שנוהל ע"י המתנגדים ותושבים נוספים בגין אותם מקרקעין ובגין אותו מבנה שנבנה בעבירת בניה ואשר אלמלא ערנות התושבים היתה נותרת עבירת הבניה על כנה.

11. לאחר שהתברר למתנגדים, באקראי בלבד, על אודות הפקדתה של התכנית הם פנו לברר במה דברים אמורים ואז התברר

להם לתדהמתם, כי ככל הנראה אין המדובר ב"שלוחת מתנ"ס" בהיקף מצומצם בלבד אלא בשימושים מגוונים נוספים וכי בין השאר יש כוונה להשתמש במקום לצורך אירועים מסחריים, כגון תערוכות אמנים, סדנאות, שמחות, בית קפה, 4

מרכז קיימות וכו', ולמעשה לא ידוע מה יהיה תמהיל השימושים בפועל בשטח זה. חששות המתנגדים מתבססים בין היתר על מצגת של מינהל קהילתי יובלים וכותרתו "רחבת המעיין-שימושים וחזון" שם נרשם בין היתר, כי הכוונה להקים :

"חלל רב תכליתי שיוכל להכיל מספר שימושים שונים במקביל •:מרכז קיימות חקלאות מסורתית ובוסתנאות –

ריכוז פעילות גינות קהילתיות, יער קהילתי, גן לאומי •.מועדון נוער/גיל שלישי משולב •.חלל תצוגה לאומני הכפר +תערוכותמתחלפות •.תיירותמקומית – אירוח קבוצותמפגשים עםקהילת וחנות מזכרות •.חלל עבודהשיתופי משולבקפהקהילתי •.מרחבלאירועיםקהילתיים עבור מרכזקהילתיעיןכרם . "

** העתק העמוד הרלבנטי מתוך המצגת מצ"ב כנספח .3

12. הלכה פסוקה היא, כי שיתוף הציבור בהליכי תכנון משמעו מתן אפשרות ממשית לאוכלוסייה שאינה מהווה חלק

ממוסדות התכנון להשפיע על תכנון סביבתה. חשיבותו של שיתוף זה גוברת במיוחד כאשר מדובר בתכנית הנוגעת

לשטחים ציבוריים המיועדים לשרת את תושבי השכונה. שיתוף הציבור בהליכי התכנון מעניק הזדמנות לציבור להתבטא, להשפיע על תהליך התכנון בזמן נתון ולהיות שותף לגורלו, ובנוסף מקדם ערכים דמוקרטיים, מחזק את תחושת השותפות, המעורבות וההעצמה הקהילתית, תורם לשקיפות והוגנות בתהליך התכנון, ואף מאפשר להיעזר בידע המקומי הייחודי של התושבים, ובכך לשפר את איכות התכנון והתאמתו לצרכים האמיתיים של הקהילה.

13. בעניין זה ראו בג"ץ 288/00 אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים (פורסם בנבו), בו נקבע:

"דין התכנון והבנייה בונה עצמו (בין השאר) על שני עקרונות-תשתית האחוזים-וקשורים זה-בזה לבלי-הפרד:

עקרון השקיפות ועקרון שיתופו של הציבור בהליכי אישורן של תכניות. עקרון השקיפות נקבע (בין השאר)

בהוראת סעיף (89א) לחוק, ..... ולמותר לומר ששקיפות ההליך מבטיחה באורח מרבי את תקינות פעולתה של

הרשות.ראו:ע"פ768/80ש.שפיראושות'חברהקבלניתבע"מנ'מדינתישראל(פרשתשפירא[,)]1בעמ'(364מפי השופט ברק); ע"א 2962/97 ועד אמנים – חוכרים ביפו העתיקה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב (פרשת ועד אמנים – חוכרים ביפו העתיקה [,)]2 בעמ' 379-378; י' זמיר הסמכות המינהלית (כרך ב) (זמיר [,)]20

בעמ' ,800 .834 נוסיף עוד זאת, כי שיתוף הציבור בקבלתן של החלטות מהווה שלוחה לעיקרון הדמוקרטי

המקובל, בייחוד כך בנושאי תכנון, בנייה ואיכות הסביבה המשפיעים במישרין על היחיד ועל הכלל. גם חובת

הפרסום לרבים גם זכות ההתנגדות המוענקת ליחיד, גם-זו גם-זו ההלכה רואה בהן תנאים מוקדמים לשימוש

בסמכות, ופגיעה בזו או בזוהביאה לא-אחת לביטולו של הליך. ראו, למשל: פרשת שפירא [,]1 שם; בג"ץ 527/74 ח'לף נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז הצפון (פרשת ח'לף [)]3; בג"ץ 701/81 מלאך נ' יושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה [,]4 בעמ' 10; זמיר [,]20 בעמ' 940 ואילך. נדע אפוא כי הפרסום ברבים על-אודות כוונה

ליתן תוקף לתכנית מוצעת, ועמו הקניית זכות ההתנגדות, הוכרו ומוכרים בהלכה כיסודות חיוניים לקיומו של

הליך תכנון תקין וחוקי."

14. כמו כן, ראו נא עע"ם 10112/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז

ירושלים (פורסם בנבו), בו דובר על התנהלות מינהלית ראויה, בה הרחבת מנגנוני שיתוף הציבור בהחלטה התכנונית מחזקת

את היסוד הדמוקרטי שבה, עשויה לשפר את איכותה ולהגביר את מידת הלגיטימיות שלה. כך נקבע:

"וכך מתוך שרשויות התכנון אינן עושות בשלהן אלא בשל הציבור, קרא עושות הן מעשי נאמן בנכסי הזולת, חובה היא המוטלת עליהן להעמיד את מעשיהן לביקורת הציבור ערב ובוקר בכל יום תמיד. הציבור זכאי שיֵדע על הדרך שבה מתנהלים נכסיו, ולענייננו, מה נעשה בנכסי הטבע והנוף השייכים לקהילה כולה. וכשם שנאמן חייב בחובת דיווח לנהנים – ראו הוראת סעיף (7ב)

לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979 – כןהן רשויותהתכנון שחייבות הן לדווח לציבור על מהלכי תכנון – בוודאי כך מהלכי תכנון רחבי-היקף – שהן הוֹוֹגוֹוֹת, מתכננות ומבצעות מעת-לעת. חובה היא המוטלת על הרשויות לפעול בשקיפות, שרק כך יוכלו הנהנים לדעת מה מתכוונות הן לעשות ומה הן תכניותיהן. לא לאחר מעשה אלא לפני מעשה, שרק כך יוכל הציבור לבקר את פעולותיהן 5

ולהשיא עצות טובות. אכן, רשות ראויה ונאמנה תפעל בשקיפות מרבית ותעמיד עצמה מרצונה –

ובהכירהבחובההמוטלת עליה–לביקורת היחיד והכלל " .

15. בעתמ (י-ם) 196/05 דני סרנת נ' ועדת המשנה לתכנון ולבנייה ירושלים (פורסם בנבו), נקבע לעניין שיתוף הציבור:

"רשות ציבורית בכלל והעיריה בפרט נדרשת לפעול לטובת ציבור התושבים הגרים בתחומה שכן היא פועלת כנאמן של אותו ציבור, הסומך עליה כי תפעל לטובתו ותשתף אותו, מקום שהדבר מתבקשונדרש- בהליכים ובעניניםהחשוביםלו. "

16. יתרה מזאת, התוכנית כוללת כאמור מתקן טרפו אשר עשויות להיות לו השפעות סביבתיות ובריאותיות הקשורות בין היתר

בקרינה אלקטרומגנטית מסוכנת, ויש להניח שמטעם זה גם נקבע שיש להרחיק את המתקן משטח מבנה הציבור. בנסיבות

אלה, היה על הוועדה לקבל חוות דעת מקצועית, אשר תבחן את השפעתו האפשרית של המתקן ההנדסי על המרחב הציבורי

הסמוך, ובפרט על אוכלוסיות רגישות כגון ילדים, נוער וקשישים, וכן על המגורים הסמוכים של חלק מהמתנגדים. עוד

מתחייב היה כי ממצאי חוות הדעת יוצגו לציבור טרם קבלת החלטה על הפקדת התכנית, על מנת לאפשר לציבור לבחון את

ממצאיה, לגבש עמדה מושכלת ובמידת הצורך להיערך להגשת חוות דעת מקצועית נגדית.

17. ראו נא לענין זה - עע"מ 2605/18 עיריית חיפה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (פורסם בנבו) שם נקבע:

"לעומת זאת, בשלב התכנון, בפרט כזה הכרוך בהיבטים סביבתיים משמעותיים, מתקיים הליך שלשיתוףציבורהמסייעלמוסדהתכנון–בצדכליםנוספיםוביניהםתסקירההשפעהעלהסביבה – להגיע לאיזון מושכל בין השיקולים השונים. בצדק טוענות המערערות כי בעניינם של מתקני ייצורמןהסוגשלפנינוהגשתהתסקיריםהאמוריםומתןפתחוןפהלציבורלגביהםהםלבההליך התכנוני. על חשיבותו של מוסד ההתנגדות בדיני התכנון והבניה עמד בית משפט זה בפרשת ועד האמנים, ואין לנו אלא לחזור עלמושכלות יסוד אלו:

'לא פעם, הגשמתן של מטרות כלל-חברתיות רצויות על-ידי השלטון עלול להסב פגיעה קשה לפרטיםהחייםבמעגלההשפעהשלפעולותאלה.זכותההתנגדותמאפשרתלאותםפרטיםלנקוט פעולה אקטיבית כדי למנוע פגיעה בלתי נחוצה בהם או להקטינה. היא משפרת גם את תהליכי קבלתההחלטות התכנוניות בדרךשלשיתוף האזרחים הנפגעיםמהן.מבחינהזו,מאפשרמכשיר ההתנגדות 'לחדד ולגבש, בדרך של יצירת 'סכסוך' ()lis בין גורמים מעונינים שונים, את עיקר הבעיתיות, באופן שהגוף המחליט יוכל לראות את הבעיה על השלכותיה השונות ובכך, להגיע להחלטהראויהומאוזנת',(ע"א2962/97ועדאמנים–חוכריםביפוהעתיקהנ'הוועדההמקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב, פ"דנב()2 ,362 379 (.))1998"

18. אם כן, אילו היה מתקיים שיתוף הציבור אמיתי ושקוף, ניתן היה להעלות ולדון במועד בבעיות המשמעותיות הנובעות

מהיקף ומאופי הבינוי המבוקש. יש להניח כי במסגרת הליך כזה הייתה ניתנת תשומת לב רבה יותר גם לסוגיות התחבורה והחניה, אשר כלל לא קיבלו מענה ראוי בתכנית כפי שהופקדה. התוכנית, כפי שהוגשה, לוקה בחסר גם בעניין זה ואינה מציעה כל פתרונות תחבורתיים או תכנוניים הולמים, ועל כן אינה סבירה ואינה ראויה לקידום במתכונתה הנוכחית, כפי שיפורט להלן.

העדר הצדקה תכנונית וסביבתית:

19. המתנגדים יטענו כי אין כל הצדקה לפגיעה בשטח הציבורי הפתוח, באזור בעל רגישות נופית, סביבתית והיסטורית -

כאשר הקמת הבינוי המתוכנן במקום צפויה לפגיעה משמעותית בשטח הפתוח, לעומסי תנועה, רעש וזיהום אוויר, ותפגע 6

באיכות החיים של התושבים. בכלל זה, מיקום שטח חדר השנאים, במיקום המיועד כאזור הכניסה לשטח הטרסות ופיתוח הואדי לטובת הציבור. יציין, כי המקרקעין הנכללים בתכנית המופקדת כמו גם שטח ואדי עין כרם היו מיועדים להיות מוכרזים כ"גן לאומי" וכאתר מורשת של אונסקו.

20. תשריט המרקמים של תמ"א 35 קובע כי שטח התכנית מצוי באזור "מכלול נופי". ייעוד השטח בתכנית סותר את

הוראות תמ"א 35 וכן-הוראות תמ"א 35 קובעות ביחס לשטחים שהוגדרו כשטחים ברגישות נופית סביבתית גבוהה, כי

כדי להבטיח שמירה מירבית על שטחים אלה- מחייבות הוראות התמ"א הגשת נספח נופי סביבתי אשר יכלול ניתוח סביבתי נופי של חלופות, לאור ערכי הסביבה, חקלאות מורשת ונוף בתחום התכנית וסביבתה וכן הוראות מוצעות בדבר מזעור הפגיעה, עיצוב בינוי ושיקום. כל זה לא נעשה ולא הופקד כל נספח סביבתי.

7

21. להלן הוראות תמ"א 35 לגבי מכלול נופי :

22. המתנגדים יטענו כי גם מטעמים אלה, לא ניתן לאשר את התכנית באופן בו הופקדה.

23. זאת ועוד, התוכנית לא בחנה את ההשפעות הסביבתיות של מיקום מבנה ל"מוסד ציבורי" ברח' המעיין, לא הציגה

חלופות אפשריות למיקום המבנה וכן לא נבחנו כלל ההשפעות הסביבתיות של חדר השנאים והחלופות למיקומו.

8

24. כמו כן, על פניו אין מדובר בשימושים מקומיים לצורך תושבי המקום אלא בשטח חום למוסד עבור עיריית ירושלים, אין

לדעת מהם השימושים שיבוצעו במקום ואיזה ציבור ישרתו שימושים אלה כאשר החשש מתגבר נוכח חדר השנאים הגדול המתוכנן בתחום הקו הכחול שלא ברור מה נחיצותו ככל שלכאורה מדובר ב"שלוחת מתנ"ס" בלבד.

25. כאמור, למתנגדים חשש מבוסס וממשי, כי מתוכננים שימושים החורגים משמעותית משטח למתנ"ס בלבד, כי השטח

עשוי לשמש גם כבית ספר, גני ילדים, שטח לאירועים כגון בת מצוות וכדומה והמדובר בשטח שככל אינו מתאים לשימושים כאמור שאף צפויים עשויים לגרום למטרדים בלתי סבירים לתושבים המתגוררים בסמיכות לשטח.

26. זאת ועוד, להפיכת השטח משטח ציבורי פתוח לשטח למבני ציבור השלכות מרחיקות לכת שיש לשוקלן בכובד ראש,

בהינתן האזור הרגיש בו מדובר, הייעוד המקורי שיועד לשטח זה והעובדה שהקו הכחול של התכנית רחב בהרבה

משטח המבנה בו מבקשים לעשות שימוש במסגרת התכנית. יוזכר בהקשר זה כי ככל שתאושר התכנית המופקדת

והשטח יהפוך למוסד ציבורי, אזי מכוח הוראות סעיף 62א(א)()3 ו-()18 לחוק התכנון, תתאפשר בתכנית בסמכות ועדה

מקומית תוספת שטחים ללא הגבלה וכן תוספת שימושים במקרקעין.

27. על כן, המתנגדים יטענו כי אין לאפשר את שינוי ייעוד המקרקעין משטח שצ"פ לשטח לבני ציבור. ככל שתאושר התכנית

חרף התנגדות זו, יש לקבוע לכל הפחות לקבוע הוראות ולתקן את מסמכי התכנית, באופן כדלקמן:

א. שטח הרחבה המיועד והמשמש כשטח פתוח ציבורי עבור תצפית יוותר בייעוד של שטח ציבורי פתוח וכן יירשם

בהוראות התכנית, כי תכנית זו משנה רק את כל המפורט בה וכי כל יתר הוראות תכנית 5168 ממשיכות לחול.

ב. השטח המבונה ישמש אך ורק לשלוחת מתנ"ס ללא שימושים נוספים ומבלי שיתאפשר כל שימוש מסחרי או שימוש

לאירועים כלשהם;

ג. השטח החום שמעבר לגבולות הבינוי יוותר פתוח ונגיש לציבור;

ד. ייאסר גידור השטח ויבוצע פיתוח בלבד על פי נספח פיתוח מחייב;

ה. תיקון נספח הבינוי באופן שיעלה בקנה אחד עם תכניות פיתוח הואדי לתועלת הציבור וכן ייקבע כי נספח הבינוי

הינו נספח מחייב ולא מנחה .

ו. ביצוע סקר ארכיאולוגי כתנאי מקדים לאישור התכנית;

החרפת בעיות התחבורה והחניה:

28. רחוב המעיין הינו רחוב צר אשר כבר כיום סובל מעומס וצפיפות תחבורתית.

29. במסגרת התכנית לא מוצעים כל פתרונות תחבורה ופתרונות חניה ואף לא הופקד נספח תנועה וכל שנרשם במסמכי

התכנית: "פטור מפתרון מתן חניה". הועדה ביקשה תיאום אולם לא צורף מסמך המלמד על תיאום כאמור, באתר מינהל התכנון.

30. דהיינו, על אף ריבוי השימושים המתאפשר בתכנית כגון חינוך, חברה וכו' התכנית אינה מציעה כל פתרונות חניה ואין

כל מסמך המלמד על ההשפעות התחבורתיות הצפויות ברח' המעיין ובסביבה, ובפרט באירועים רבי משתתפים.

31. ייאמר, כי המדובר במיקום שאינו מתאים כלל למוסדות ציבור. כך, עלול להיווצר עומס תנועה שיסגור כליל את הרחוב,

במיוחד בשעות פעילות המתנ"ס או כל מוסד חינוך שיפעל במקום, יתפסו מקומות החנייה המועטים הקיימים בצידי הכביש והדבר יפגע באורח ניכר באיכות חייהם של התושבים והמתנגדים באופן יומיומי, עד כדי סיכון חיי אדם.

32. מרכז המוזיקה המצוי בסמוך, גורם לעומס תחבורתי חמור בעת פעילות במקום, ויש ללמוד מכך, ולא להיקלע

לסיטואציה דומה.

9

חדר השנאים:

33. המתנגדים יטענו כי הקמת חדרי השנאים בתחום התכנית, בצמידות לשטח המיועד למבנה ציבורי, תוך חשיפת בתי

מגורים, מוסדות חינוך ומבני ציבור לקרינה באופן יומיומי ומתמשך, מעוררת חשש כבד לסיכונים בריאותיים וסביבתיים, ובפרט עבור ילדים ואוכלוסיות רגישות. שנאים פולטים קרינה אלקטרומגנטית אשר הוכרה כגורם בעל פוטנציאל השפעה שלילי על בריאות הציבור, ולאור הסיכון הכרוך בכך קיים צורך בהחמרת אמצעי הזהירות ובבחינה מחודשת של מיקום חדרי השנאים המוצע בתוכנית, ככל שהם נדרשים בכלל, תוך שמירה על מרחקי ביטחון נאותים מבתי המתנגדים ומהמרחב הציבורי וכן-הימנעות מפגיעה נופית ובכפוף לנספח פיתוח מחייב.

34. עוד יטענו המתנגדים, כי ההחלטה על הפקדת התכנית התקבלה ללא תשתית עובדתית ומקצועית מלאה. כלל ידוע הוא

כי מוסדות התכנון, ככל רשות מינהלית, חייבים להפעיל את סמכויותיהם ולקבל את החלטותיהם על סמך תשתית עובדתית ומקצועית מלאה, אשר נסמכת על הליך סדור, יסודי ומקיף של איסוף נתונים, עיבודם ובדיקתם. כאשר התשתית העובדתית לוקה בחסר, הרי שההחלטה המינהלית עלולה לפגוע במטרות שלשם השגתן הוענקה הסמכות מלכתחילה. יפות לעניין זה קביעותיו של כב' השופט פוגלמן בדנ"מ 4753/19 עיריית הרצליה נ' הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (להלן: "עניין אפולוניה"):

"הלכהעמנו כי רשויות התכנון– ככל רשות מינהלית – חייבות להפעיל אתסמכויותיהן על בסיס תשתית עובדתית מבוססת ובדוקה (ראו למשל עע"מ 1975/01 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כרמיאל נ' רובינשטיין, פ"ד נו()6 ,638 647 (.))2002 בגדרי כך נדרש כי תהליך קבלת ההחלטה של הרשות המינהלית המוסמכת יהיה מורכב מאיסוף וסיכום הנתונים (לרבות חוות דעת מקצועיות נוגדות, אם ישנן), בדיקת המשמעויות של הנתונים וסיכום ההחלטה.כאשר התשתית העובדתית שעמדה לפני הרשות המינהלית לוקה בחסר, עלולה ההחלטה המינהלית לפגוע במטרות שלשם השגתןהוענקההסמכותלרשותמלכתחילה(ברוך ברכהמשפטמינהלי,כרךב'.))1996(276-275"

35. הדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר בשאלות ובמידע הקשורים בבסיס התכנית ובעצם היתכנותה והאפשרות

לממשה, ועל פי הפסיקה אין להותיר את איסוף הנתונים הרלוונטיים ואת הבדיקות בעניין לשלב ההיתר.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט עמית בעע"מ 9403/17 הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור נ' אלון צבי כרמלי ואח':

"במקרה דנן, החלטתה של הוועדה להפקיד את התכנית ולאשרה, ולהותיר בידי הצוות המלווה את המלאכה להתמודד בהמשך הדרך עם תוצאות סקר הסיכונים לכשיושלם, פירושה, הלכה למעשה,אימילויהחובהלאסוףאתמלואהמידעהרלוונטיבטרםקבלתההחלטה;ודחייתמילוי חובה זו לשלב הביצועי, שאז ניתן יהיה לכאורה למלא אותה בדיעבד, לאחר קבלת ההחלטה על אישורהתכנית.התנהלותשכזוהיאבבחינתרתימתהעגלהלפניהסוסים,ואינהעולהבקנהאחד עם דרישות המשפט המינהלי לאסוף את מלוא הנתונים הנדרשים ולקבל החלטה על בסיסם (על כךשרשותמינהליתהנחושהלהגיעלתוצאותמסוימותללאבירורהעובדותהנוגעות לעניין, אינה מפעילה שיקול דעת כנדרש בחוק אלא פועלת בשרירות, ראו יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ב1119 (מהדורה שניה, )2011 (להלן: זמיר))."

36. זאת ועוד, הפקדת תכנית ללא דרישה, איסוף ובדיקה של כל הנתונים הרלוונטיים, ודחיית ביצוע בדיקות

מהותיות לשלב ההיתר, פוגעים בשיתוף הציבור בהליך התכנוני ובזכות ההתנגדות האפקטיבית, שהינה מנשמת

אפו של הליך התכנון במדינת ישראל.

37. על אף שנרשם בהוראות התכנית כי נדרשת בדיקת איכות הסביבה אין במסמכי התכנית המופקדים חוות דעת

או אישור איכות הסביבה, בנספח הבינוי אין כל פירוט לגבי הבינוי של חדר השנאים ובכלל זה- המימדים של

המתקן, פרטי פיתוח, גישה לציוד ולעובדים וכדומה וחלק ניכר מההוראות הנוגעות למתן השנאים נותר לשלב הוצאת היתר הבניה. לעניין זה ייאמר כי בניגוד להליכי התכנון, שבהם הציבור רשאי להשתתף ולהביע את עמדתו, 10

להתנגד ואף להציג נתונים סותרים לאלה המוצגים על ידי מגיש התכנית, הרי שבהליך הרישוי ככלל אין לציבור כל מעמד. הליך הרישוי מתנהל בין מבקש הבקשה להיתר לבין רשות הרישוי המקומית, ואין לציבור כל אפשרות לבקר את הבדיקות שייעשו ואת הנתונים שיוצגו, או להביא בפני רשות הרישוי מידע ונתונים מפריכים. מעבר לכך, במקרים רבים אין לרשות הרישוי את הכלים המקצועיים לבחון את הדברים לגופם ולקבל החלטה מושכלת.

38. ראו גם בעניין זה דברי כב' השופט פוגלמן בעניין דנ"מ 4753-19 עיריית הרצליה נ 'הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים

לדיור (אפולוניה):

"זאת ועוד. דחיית קבלת הנתונים החיוניים האמורים לשלב הוצאת היתרי הבניה פוגעת

בעקרונותהשקיפותושיתוףהציבורהעומדיםביסודההליךהתכנוני,ובאחתהחובותהמרכזיות

הנגזרות מהם – מתן זכות התנגדות אפקטיבית. פסיקתנו כבר עמדה פעמים רבות על ההגנה

המתחייבת על הליך שמיעת ההתנגדויות, הן מבחינת קיום הוראות הדין הן מבחינת הגשמת

תכליותיו מבחינה מהותית. קיום החובות הנוגעות לפרסום התכנית ולקיומו התקין של הליך

ההתנגדויות, כך נפסק, הן תנאי מוקדם לשימוש שעושות רשויות התכנון בסמכות המוקנית

להן....

החוסר המשמעותי בתשתית עובדתית רלוונטית שעליו עמדנו לעיל במסמכי התכנית המופקדת

ובנתונים שעליהם זו התבססה פגעו גם בכוחו וביכולתו של הציבור להשתתף בהליך התכנוני

שקדם לאישור התכנית, וגרעו מזכות הטיעון המוקנית לו בגדרי הליך ההתנגדות. יסוד חיוני

במימוש תכליותיו של מוסד ההתנגדות הוא כי בשלב הפקדת התכנית ופרסומה ברבים יועמד

לעיון הציבור מכלול המידע התכנוני הרלוונטי ...

בענייננו,ההחלטהלהפקיד (ולאשר)אתהתכניתלפניקבלתהנתוניםהעדכנייםוהמלאיםלגבי

הזיהומים הקיימים במתחם תע"ש וכפועל יוצא – לגבי דרכי הטיפול בהם, מונעת את מימושה

האפקטיבישלזכותההתנגדות(פסקהדיןנושאהבקשותלדיוןנוסף,פסקה41לחוותדעתושל

השופט עמית). כמובהר לעיל, הנתונים שצפויים להתקבל בסקר הסיכונים נדרשים לבחינת

סוגיות מהותיות בנושאים תכנוניים, לחלקם יכולה להיות השפעה ישירה אף על המתגוררים

בסמוך לשטח התכנית (או בקרבה למתחם המזוהם). אשר על כן, קבלתם לאחר גמר מלאכת

התכנון, שוללת מן הציבור את יכולתו להביע עמדה לגבי הנתונים והשלכותיהם, כמו גם את

אפשרותו להעמיד לפני מוסד התכנון נתונים נוגדים ולהעשיר את התשתית העובדתית הזמינה

לרשותו – לפני קבלת החלטה לגביהם (ראו גם עניין מתחם בז"ן, פסקה .)44 העברת ההכרעות

הנדרשות על בסיס הנתונים החדשים לצוות המלווה, ודאי שאינה מרפאת פגמים אלה, בהינתן

שזה אינו מחויב בהליכי שיתוף הציבור המעוגנים בדין (להבדיל מהחובה הקיימת בשלב

התכנון)."

39. המתנגדים יטענו כי היה על הוועדה הנכבדה לדרוש כתנאי להפקדת התכנית, בפרט נוכח שינוי ייעוד שטח והפיכת

המבנה למבנה ציבורי בצמידות למתן, חו"ד סביבתית הכוללת חישובים מדויקים לגבי רדיוס ההשפעה של הקרינה האלקטרו מגנטית הנפלטת ממתקן הטרפו וכן בדבר השפעת המתקן ההנדסי על המרחב הציבורי, בפרט בהנתן הרגישות הסביבתית והנופית באזור המדובר, ולהציג בפני הציבור את ממצאי חוות הדעת בכדי שיוכל לבחון אותם כחלק מהליך ההתנגדות לרבות בחינת הגשת חוות דעת נגדיות.

40. זאת ועוד, ככל שהוכח שאמנם נדרש מתקן שנאים באזור, מן הראוי היה לקבל מספר חלופות למיקום המתקן - כגון

בחניון תת קרקעי הקיים בסביבה או טמון במיקום תת קרקעי אחר או במבנה תעשייתי- באופן שימזער פגיעה בתושבים הסמוכים (ובכלל זה בתי המתנגדים) וכן לא תגרם כל פגיעה במבקרי המבנה המיועד בתכנית לשימושים ציבוריים לרבות ילדים, קשישים וכו'.

41. לעניין זה ראו נא: בג"ץ 9409/05 אדם טבע ודין נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות שם עמד

בית המשפט העליון על חשיבות בחינת החלופות, כחלק אינהרנטי ומהותי בהליך התכנון, וקבע כי אי בחינת חלופות 11

לתכנית מהווה פגם ממשי. כן נקבע, כי בהיעדר בחינת חלופות, אין בידי מוסד התכנון את מלוא התשתית העובדתית והמקצועית הנדרשת על פי דין, לצורך קבלת החלטה בתכנית.

ובלשונה של כבוד השופטת ביניש: "סיכומו של דבר, במקרים מסוימים החלטה של מוסד התכנון, הקובע את

ההנחיות להכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה, שלא להורות לעורך התסקיר (שהוא כזכור מגיש התכנית

המוצעת)לבחוןבמסגרתהתסקיראתקיומןשלחלופותאפשריותלתכניתהמוצעתואתהשלכותיהןהסביבתיות

שלאותןחלופות, עלולהלחרוגממתחםהסבירותהנתוןלמוסדהתכנון.באותןנסיבות,אםמוסדהתכנוןשאישר

אתהתכניתשנדונהבפניו,נמנעמלהנחותבדיקתחלופותבמסגרתהתסקירהסביבתי,עשויביתהמשפטלקבוע

כי נפל פגם בהליכי האישור של התכנית, שכן לא הוצגה בפני מוסד התכנון מלוא התשתית העובדתית הנדרשת

על-פידיןלצורךקבלת ההחלטהבדבראישורהתכנית"

42. כמו כן, ראו נא: בג"ץ 8425/04 אדם טבע ודין נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות שם נקבע:

" . . .שיקולהדעת של מוסדהתכנון בנוגעלהנחיותהניתנותעלידולביצועהתסקיר צריך,כמובן,להיות מופעלבהתאםלכלליהמשפטהמנהלי,ואיןלשלולאתהאפשרותכייהיומצביםבהםהחלטהשלמוסד התכנון שלא להנחות את מגיש התכנית לבחון במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה חלופות לתכנית המוצעת – בהתאם לתקנה (8ב)()2 לתקנות התסקירים – תחרוג ממתחם הסבירות. בהקשר זה אנו סבורים כי אין לקבוע כלל גורף, כפי שמבקשות המשיבות, לפיו תסקיר השפעה על הסביבה נועד רק לשם בחירה ביןחלופות תכנוניותנקודתיות (חלופות"מיקרו" בלשונן של המשיבות)ועל כן בחירה בין חלופות תכנוניות עקרוניות (חלופות "מאקרו" בלשונן של המשיבות) אינה מחייבת בהכרח את הכנתו שלתסקיר".

43. המתנגדים יטענו כי חדר השנאים המוצע יהווה מפגע אסתטי באתר נופי מיוחד ופתוח בשטח הכניסה לוודאי

המעין, עלול להפיק רעש תפעולי שיהווה מטרד עבור תושבי הסביבה הסמוכים ופגיעה באיכות החיים של תושבי

האזור - כל השיקולים הללו צריכים היו להיבדק ולהיכלל בחוות דעת סביבתית מסודרת שגם היתה מאפשרת בדיקה כאמור, ע"י מומחה מטעם המתנגדים.

44. מיקום חדר השנאים מוצע על גבי טרסת נוף יפיפייה, באגן החקלאי של מעיין עין כרם, שזה עתה שופצה ונשתלה

לטובת נופש ופנאי של הציבור. בנייתו של מתקן מסוג זה בתחום שצ"פ זה מהווה פגיעה קשה ולכל הפחות ההליך התכנוני היה צריך להיות מלווה בנספח נופי לרבות נספח מפורט ומחייב למבנה עצמו ודרך הגישה אליו.

45. מעבר לכך, בבדיקה שנערכה על ידי התושבים עם נציגי חברת החשמל, נמסר להם, כי חח"י אינה מודעת לתכנון חדר

טרפו זה וממילא אין בו צורך.

אי עידוד עבריינות בניה:

46. במסגרת כלל השיקולים שרשאית ועדת תכנון לשקול נמצא גם השיקול של "מניעת עידוד עבריינות בניה" כשיקול

מרכזי וחשוב. הדבר עוגן בהנחיות חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2003 ובפסיקה:

47. בפס"ד עע"מ 3319/05 אלגריה פונטה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה באר שבע [פורסם נבו) נרשם כדלקמן:

"איןחלקיעםהסבוריםכיאיןרלבנטיותבהקשרהתכנוןוהבניהלחרות,שלאלומרהפקרות,שנוהגיםהבוניםבלא היתר בניה או בחריגה הימנו, מתוך הנחה כי כדאי להם אף לעמוד למשפט ולהיקנס, ומתוך תקוה, המתגשמת במקרים רבים, כי לא תיהרס הבניה הבלתי חוקית. הרלבנטיות הערכית מוצאת ביטויה בהעלאת רמת הקפדנות והדקדקנות הנדרשת מגוף התכנון, לבדיקה ולשיקול בשבע עיניים, כאשר המדובר במי שכבר התיר לעצמו לזלזל בחוק,ועננה בהקשר זה פרושה על טיעוניוועלעמדתו".

12