ישיבת שימור אתרים מס' 48 · סדר יום ועדת שימור מס' 48 02.08.26
מסמכים נוספים באותה ישיבה: דף כותרת לועדת שימור מס' 48 02.08.26.pdf · תמליל ועדת שימור מס' 48 02.08.26.pdf · קובץ החלטות ועדת שימור מס' 48 02.08.26.pdf
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 08/2026ס/2ד0ר - ייוטם אועב דתתש שפי"מו ו ר | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| 7799 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| עין כרםנ ת90ונ ים כלליים | כתובת | ||
| יובל תאודור | שם המבקש | ||
| תבע | סיבת הפניה | ||
| 1543610 | מספר תכנית | ||
| מקומית | סמכות | ||
| ה. אדריכלות אלונה נפתל י | איש קשר במחלקת השימור |
| בשלמות | חלקה | גוש |
|---|---|---|
| 34 | 30838 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | ||||
|---|---|---|---|---|
| מהות: הרחבת שני מבנים היסטורייםע ויתקורסי פהתת כקנוימתה ו ממעטלר והתקיהר:קע ומתחת לקרקע . | ||||
| מהות: הרחבת שני מבנים היסטוריים ותוספת קומה מעל הקרקע ומתחת לקרקע . התייחסות למבנים ואתרים לשימור : | ||||
| מחוץ לעיר ההיסטורית | עיר היסטורית | |||
| ✓ | שימור סטטוטורי | |||
| כרטסת | ||||
| ✓ | מבנה היסטורי | |||
| מבנן מיוחד | ||||
| ✓ | לא מסומן | |||
| מצב מוצע: הריסת סככות ומבנים מחומרים קלים שאינם בהיתר, הרחבת שני מבנים היסטוריים תוך שינויים בחזיתות המבנים, תוספת קומה אחת מעל הבינוי הקיים ותוספת קומה אחת מתחת לבינוי הקיים עבור חניות וממ"דים ועקירת 5 עצים בתחום החלקה. | ||||
| תיאור המצב הקיים: בחלקה 34 בגוש 30838 קיימים שני מבנים היסטוריים, המבנים הוקמו בין השנים 1920-1930 בשכונת עין כרם מחוץ לגלעין הכפר ההיסטורי, המבנים נבנו בסגנון בניה כפרי ערבי בהמשכיות לכפר על מורדות נחל עין כרם ואפיינו את התפתחות השטח החקלאי והטרסות. המבנים חד קומתיים בעלי גג שטוח, מחופים באבן בעיבוד מוטבה. הפתחים צרים ומקושתים לחלקם סורגים מקוריים ותריסי ברזל. למבנים חצר היקפית, 5 עצים (ע"פ סקר עצים) ובור מים בצמוד למבנה .2 | ||||
| תכניות מאושרות ותכניות קודמות בשטח התכנית: 2610 - בינוי של שתי קומות, עד 250 מ"ר ליחידת דיור קיימת וחניה תת קרקעית עד 15 מ"ר ליח"ד . | ||||
| היתרים: לא נמצאו היתרי בניה . | ||||
| ועדת שימור: | ||||
| ועדת שימור: המלצת וועדת שימור מס' 48 לאשר את התכנית בתנאים הבאים: התקבל נספח בינוי מעודכן במערכת תכנון זמין ב-22.07.26 לאחר שניתנו הנחיות מהמחלקה ב - 07.07.26 . להלן ההנחיות : .1 על המבנים ההיסטוריים המופיעים בתכנית 2610 כמבנים לשימור להיות מסומנים כמקובל בסגול . |
1
2
2. מוצע גגון זכוכית להכנסת אור מעל מהלכי המדרגות, הגגון אינו פוגע במרקם אך החיפוי האפשרי
ע"פ תכנית 2610 הינו חיפוי לוחות עץ או חצץ, לא יותר זיפות גגות במשטח העליון של הגג.
יש לקבל אישור מהיועץ המשפטי.
3. גובה המעקה חורג מהמותר בתכנית 2610 יש להיצמד להוראות התכנית סעיף 7ז': "במקרים בהם
אין שימוש בגג לא יותר כרכוב מעקה בולט מעל משטח הגג בגובה העולה על 40 ס"מ."
4. ביחידה 1 מוצע גגון זיז מעל הכניסה, סעיף 7ט' "לא תותר בנית גגוני זיז מעל המבנה, תותר
כניסה מקורה ע"י הקומה העליונה" יש להתאים את התכנון להוראות.
5. החניה המוצעת צומצמה משמעותית אך עדיין חורגת מהמותר בתכנית 15 מ"ר של חניה מקורה
לכל יח"ד, יש לצמצם את החניה ע"פ המותר בתכנית סעיף .25
6. יש להציע פתרון לחדר אשפה ומערכות טכניות בתחום הבינוי החדש ע"פ מדיניות מהנדס העיר.
7. בהוראות התכנית יש להוסיף את ההוראות הבאות:
א. בסעיף 6.1.2.4 יש להוסיף הוראה על שיקום טרסות בתחום החלקה ו/או שייפגעו במהלך
העבודות.
ב. תנאי למתן היתר בניה יהיה: אישור תיק תעוד, אדריכל שימור מלווה, ערבות בנקאית וכתב
התחייבות למחלקת השימור ונספח פרטים כחלק ממסמכי ההיתר.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 08/2026ס/2ד0ר - ייוטם אועב דתתש שפי"מו ו ר | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| 7480 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| יואל ,14 כפר השילוח, בית ישראל | כתובת | ||
| יוסי ישראלאשויל י | שם המבקש | ||
| תב"ע | סיבת הפניה | ||
| 101-1507615 | מספר תכנית | ||
| מחוזית | סמכות | ||
| אדר' יהונתן צחור | איש קשר במח' שימור |
| חלק מחלקה | חלקה בשלמות | גוש |
|---|---|---|
| 245 | 30086 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | |||
|---|---|---|---|
| מהות הבקשה : תוספת 2 קומות למבנה קיים בן 4 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף (2 קומות עליונות מאוחרות מאושרות בהיתר ע"ג מבנה היסטורי קיים בן 2 קומות וגג שטוח מעל מרתף) ליצירת מבנה חדש בן 6 קומות וגג שטוח מעל מרתף. | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (בית ישראל) | |||
| לא | שימור סטטוטורי | ||
| לא נכלל ברשימת שימור | רשימת שימור | ||
| כן. שנת בניה 1926-1937 (מקור: אטלס ירושלים .1972 מפה היסטורית 1936 ) | מבנה היסטורי | ||
| תיעוד מקדים (שפירא אדר', מאי 2026 ) | תיק תיעוד | ||
| התייחסות למסמכי התכנית שעברה תנאי סף ביום: 2.7.26 | |||
| מצב מוצע : מוצעת תוספת 2 קומות למבנה קיים בן 4 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף (2 קומות עליונות מאוחרות מאושרות בהיתר ע"ג מבנה היסטורי קיים בן 2 קומות וגג שטוח מעל מרתף) ליצירת מבנה חדש בן 6 קומות וגג שטוח מעל מרתף . | |||
| מצב קיים : מבנה קיים בן 4 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף: 2 קומות עליונות מאוחרות מאושרות בהיתר ע"ג מבנה היסטורי קיים בן 2 קומות וגג שטוח מעל מרתף . | |||
| הערכת משמעות האתר: מבנה היסטורי קיים מתקופת המנדט שנבנה בסגנון מודרניסטי פשוט (על שרידי מבנה מוקדם יותר מן התקופה העות'מאנית שכנראה נהרס ברעידת האדמה של שנת )1928 הכולל שרידי בור מים קמור ששולב במבנה ההיסטורי ומשמש למסחר בקומת הקרקע וקומה ראשונה למגורים, המאפיינת את הבניה בשכונת הבוכרים. למבנה חשיבות כחלק מההתפתחות ההיסטורית ורצף סגנונות הבניה הקיימים לאורך רחוב יואל. במבנה השתמרו חלל בור המים, החזיתות וכן חדרי המדרגות | |||
| תכנית מאושרת בתוקף: 4383 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים מיוחד | |||
| תכניות קודמות בשטח התכנית: :16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30086ג )- אזור מגורים :28.10.1994 תכנית :4383 אזור מגורים מיוחד | |||
| היתרים : :16.3.2014 היתר :2006/0220.00 תוספת בניה/הרחבה לבניין קיים :13.4.2015 היתר :2006/0220.01 חידוש היתר | |||
| מדיניות בנייה : מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 4 קומות | |||
| תיאום תכנו ן: לא בוצע |
3
| ועדת שימור : | ||
|---|---|---|
| המלצת מחלקת השימור לוועדת מס' :48 לאשר את הבקשה בתנאים הבאים: שימור : במבנה השתמרו בור מים מקורי קמור וכן חזיתות היסטוריות בקומות התחתונות למוצע א. בבקשה יש להוסיף להוראות התכנית גם הוראות לשימור ולהגנת החזיתות וחלל בור המים וכן תנאי להיתר עריכת נספח פרטי השימור בחזיתות ובור המים. גובה בינוי: יש להציע בינוי בגובה מתאים למדיניות מע"ר צפון (4 קומות בלבד) או להעביר אישור ב. ממח' תכנון העיר לגובה הבינוי המוצע . קונסטרוקציה חדשה: לא יותר דיקוק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות היסטוריים לשימור למעט ג. עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש, כן יש לשמור על חלל קמרון בור המים ללא כל פגיעה קונסטרוקטיבית- יש לקבל אישור מח' שימור לקונסטרוקציה החדשה, שתהיה כמובן פנימית בלבד. הפרדה ואבחנה בין אלמנטים היסטוריים וחדשים: יש להציג פרט הפרדה מתאים בין ישן וחדש ד. המפרט סוגי עיבוד וגוון אבן בחזיתות. ממ"דים: יש להתאים עיצוב חלונות חדרים מחוזקים/ממ"דים לסביבתם ההיסטורית ניתן להציע ה. פתח מאורך או דמה . צמחיה בוגרת: יש להעביר חוו"ד אגרונום באשר לעצים הקיימים בחלקה, לשמרם ולשלבם בתכנית ו. המוצעת ככל וניתן, בתיאום עם מח' שימור . תשריט: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור. ז. הוראות התכנית: יש להוסיף הוראות לשימור ולהגנת בור המים והחזיתות כאמור לעיל בסע' א'. ח. נספח הבינוי: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור. ט. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש י . לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד הנדסית מאושרת בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית. יא. תנאים לטופס :4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל פעולות השימור הנדרשות כיאות. |
4
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 08/2026ס/2ד0ר - ייוטם אועב דתתש שפי"מו ו ר | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| 7878 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| בנימין דישראלי 4 טלביה | כתובת | ||
| אדריכלית גלית שיפמן נת ן | שם המבקש | ||
| בקשה 15895 להיתר בניה מכוח תמ"א 1/38 חיזוק ותוספות | סיבת הפניה | ||
| ועדה מקומית | סמכות | ||
| אדר ' קארין הלו י | איש קשר במחלקת השימור |
| שטח (מ"ר ) | בשלמות | חלקה | גוש |
|---|---|---|---|
| 746 | כ ן | 54 | 30021 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה : | |||
|---|---|---|---|
| מהות : חיזוק חיצוני בנין קיים שאינו היסטורי, הרחבה של הדירות הקיימות ותוספת 1.5 קומות | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור : | |||
| העיר ההיסטורית | |||
| אזור ליבה שכונת טלביה (D ) | תכנית האב למושבות | ||
| אזור שימור העיר ההיסטורית | יחס לתכנית 10038 | ||
| תיאור מצב קיים : האתר ממוקם במרכז הרקמה ההיסטורית של שכונת טלביה, חלקה מלבנית הפונה מצפון לרחוב ד' ישראל י, גבול מגרש צדי ואחורי גובל בחלקות מגורים סמוכות. בתחום החלקה מצוי בנין מגורים משותף שנבנה בשנות החמישים -שישים, מבנה בן 3 קומות בחלק הצפוני הקדמי ו -4 קומות בחלק האחורי כתוצאה מהפרש מפלס קרקע, מקורה גג רעפים ארבע שיפועים. כניסה ראשית משותפת ממוקמת במרכז חזית הצד המזרחית. בקומה טיפוסית קיימות 2 יח"ד בחלק הצפוני קדמי ו -1 יח"ד בחלק הדרומי אחורי סה"כ קיימות 10 יח"ד. חזיתות המבנה תוכננו באחידות כל הקומות סידור הפתחים ומרפסות, חומרי גמר אבן טבעית מרובעת ומסותתת בעיבוד טובזה. לאורך גבול מגרש קדמי בנוי גדר אבן אופייני נמוכה ומאחוריה חצר מגוננת. לא קיימת חניה במגרש. לפי סקר עצים נטועים בתחום החלקה והסביבה הקרובה 17 עצים בוגרים מתוכם 1 בערכיות גבוהה. | |||
| היתרים מאושרים : * חלק מתויק בחלקה ישנה מס' 59 בקשה 1960/0006 נסגרה ובקשה 1960/0006.01 נסגרה (לא ברור אם הונפקו היתרים, אין בתיקים) רישיון 12719 תיק בנין 1960/507 לצירוף שטח מרפסת לדירות הוכנה טיוטת היתר בתאריך 30/7/61 היתר 49262 תיק בנין 1999/867 לתוספת בניה הונפק בתאריך 14/04/2002 | |||
| תכנית מאושרת: תכנית המתאר לשכונת טלביה מס' 3137 בתוקף מתאריך 15/10/89 מגורים 2 מיוחד זכויות הבניה הן %89.92 מספר הקומות הינו 3 קומות, קומה עליונה מובלעת בגג רעפים לפי סעיף .9 קו בנין מאושר קדמי צפוני 10 מ' מאמצע ציר דרך (6 מ'~) צדי מזרחי ומערבי 4 מ' דרומי אחורי 5 מ'. מבין מטרות התכנית (ד) קביעת שכונת קוממיות (טלביה) כ"אזור לשימור וטיפוח" לאור העקרונות הבאים: )1 שמירה על אופי וסגנון הבינוי הקיים )2 שמירה על פרטי הסביבה כגון: מבנים ופרטיהם, רחובות, סמטאות, גדרות, שערים, עצים בוגרים )3-4 קביעת הנחיות לבניה חדשה ולתוספות בניה. |
5
| מסמכי מדיניות : מסמך מנחה תכנית האב למושבות ()2015 מגורים 1 אזור ליבה - הזכויות, מספר הקומות המירבי, התכסית, קווי הבנין וכל שאר ההנחיות לשימור, לתוספת בניה ולבניה חדשה יהיו עפ"י תכנית מאושרת 3137 – בינוי עפ"י סעיפ ים ,9 .14-17 עקרונות עיצוב מפורטות בפרק 6 | ||
|---|---|---|
| תיאור מצב מוצע : חיזוק חיצוני הבנין הקיים, תוספת מעלית פנימית מענה נגישות (בשטח מבואה קומתית פנימית קיימת), תוספת שתי עמודות ממ"דים צמוד לחזית קדמית במרחק 2.5 מ' מגבול מגרש קדמי ועמודה שלישית בחזית הצד המזרחית במרחק 1 מ' מגבול מגרש, הרחבת בניה הדירות הקיימות ותוספת מרפסות, תוספת בניה קומה מלאה -מורחבת וקומת גג בנסיגה, 6 יח"ד חדשות. קו בנין תמ"אי קדמי ואחורי 3 מ' צדי 2 מ'. הבקשה כוללת מכפיל חניה מוטמן בפינה הצפון מערבית. בניה מחדש של גדר קדמית. לפי סקר עצים מוצע 4 עצים לשימור, 6 עצים בערכיות בינונית לכריתה . | ||
| התאמה למדיניות: חו"ד מהנדס העיר מתאריך 6/7/26 | ||
| הבקשה הועברה לגורמים בתאריך .6/7/26 התייחסות להרמוניקה מתוקנת שהתקבלה בתאריך ,22/07/26 סקר עצים ,17/12/24 תיק מידע תכנוני 2024/7188 | ||
| ועדת שימור : | ||
| החלטות קודמות ב ו ועדת שימור בקשה 15655 להיתר בניה מכוח תמ"א 1/38 ירדה מסדר היום של ועדת השימור 12/02/2023 עפ"י בקשה של עורך התכנית. הבקשה נגנזה בתאריך .16/07/24 המלצת מחלקת השימור לוועדת שימור מס' 48 : .1 הבנין ממוקם בקרבה גבוהה לגבול מגרש קדמי רחוב ד'ישראלי.על מנת לשמור על חצר קדמית ככל הניתן באיזור ליבה נבקש לסגת בעומק ממ"דים חזית קדמית לתחום קו בנין תמ"א י .2 יש לשנות מיקום ממ"ד הדירות העורפיות בצמוד לחזית אחורית דרומית ולא במרווח צדי מזרחי מאחר וקיים שטח חצר פנויה משמעותי בחלק הדרומי ואין הצדקה תכנונית למקם במרווח צדי. .3 אין התנגדות להתקנת מכפיל חניה בפינה הצפון מערבית כמבוקש, הקלה מתקן חניה גבוה בגין שיקולי שימור חצרות. .4 יש להרחיב שטח מרפסת דירת גג עד לקונטור חזית קדמית לצורך שיפור תכנוני נפח בינוי קובייתי (ניתן מענה מרפסות סוכה דירות יזם קומה ג' במרפסות צדיות). .5 יש להציע חלופה פרט הפרדה בין מרפסות חזית קדמית התואם את אופי הבינוי במרקם הקיים.(מוצע הפרדת זכוכית שאינה טיפוסית ) .6 חזית צפונית קדמית קומת קרקע דירת הגן להוסיף מעקה הפרדה בין מרפסת וחצר משותפת. .7 קומה ג' חדשה יש לבטל מסתור מערכות בנוי בחזית צד מערבית ולהציע קו בנין רציף למרפסת. .8 יש לפרט מצב מוצע בקומת מרתף (קרקע תחתונה) 70 מ"ר שטח מוצע מחסנים לדירות יזם. |
| בקשה 15655 להיתר בניה מכוח תמ"א 1/38 ירדה מסדר היום של ועדת השימור 12/02/2023 | ב | |
|---|---|---|
| עפ"י בקשה של עורך התכנית. הבקשה נגנזה בתאריך .16/07/24 |
6
7
9. יש לצמצם ככל הניתן תכנון מערכות בית משותף בפינה הצפון מזרחית, במידה וניתן יש למקם ארון חשמל
ותקשורת בתוך הבנין/בעומק החלקה. נישה גמל מים מוקטן יתוכנן בעומק מינימאלי.
10. יש לסגת במיקום מדרגות פיתוח מקצהו הצפונית של ממד בחזית צידית כדי לרווח רחבת כניסה.
11. יש לסמן בתכנית פיתוח גדרות לבניה. להשלים פריסת גדרות צדיות ואחורית מתחת לחזיתות.
12. יש להוסיף בהרמוניקה תכנית יועץ חניה ויועץ בטיחות מפורטת גדרות מתקן חניה גובה תקני.
13. בתכנית פיתוח להוסיף פירוט להנחיות פיתוח נוף ונטיעות חדשות עצים בוגרים מינים מקומיים.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 08/2026ס/2ד0ר - ייוטם אועב דתתש שפי"מו ו ר | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| 7952 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| עזה ,24 רחביה | כתובת | ||
| מוטי אטיאס | שם המבקש | ||
| בקשה 1996/0876.01 לשימוש חורג מהיתר | סיבת הפניה | ||
| ועדה מקומית | סמכות | ||
| קארין הלו י | איש קשר במחלקת השימור |
| שטח | בשלמות | חלקה | גוש |
|---|---|---|---|
| 711 | כן | 38 | 30026 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | |||
|---|---|---|---|
| מהות: שימוש חורג ממגורים לבית כנסת בדירה קיימת בקומת קרקע חלק המבנה הפונה לרח' עזה | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור : | |||
| העיר ההיסטורית | |||
| אתר מס' 4915 | רשימת השימור העירונית | ||
| חזית דרומית לרחוב עזה מוגדרת בתכנית כ חזית רחוב לשימור עליה חלות הוראות השימור המפורטות בסעיף 6.1 | תכנית מתאר לרחביה 9988 | ||
| תיאור מצב קיים: האתר ממוקם במרקם היסטורי שכונת גנים רחביה על ציר דרך ראשית רחוב עזה, חלקה פינתית הפונה מדרום לרח' עזה וממזרח לשביל ציבורי להולכי רגל המתחבר לשד' בן מימון. בתחום החלקה מצוי בנין מגורים בן 3 קומות שהוקם בשנות השלושים תקופת המנדט הבריטי, מבנה בסגנון הבניה הבינלאומי מקומי . בשלב בניה שני נבנתה השלמת קומה ג' מכוח היתר .76/616 המבנה מתוכנן בצורה עוקבת, חזית ראשית מתוכננת עם מרפסות פינתיות משני הצדדים, טכנולוגית הבניה אבן גב בטון חזיתות ראשיות דרומית ומזרחית תלטיש וצדיות טובזה. קומת קרקע חזית דרומית קדמית תוכננה במקור כדירת מגורים מוגבהת ממפלס רח' עזה. בשלב בניה מאוחר הורחבו חלונות בחזית דרומית קומת קרקע לפתחי מסחר קיימים, נפרצה גדר אבן קדמית והתקנו מדרגות. | |||
| היתרים מאושרים: לא נמצא היתר בניה מקור י היתר 1976/0616.00 לתוספת/הרחבה לבנין קיים הונפק בתאריך 20/11/1978 היתר 1996/0174.01 לעבודות בקיר חיצון הונפק בתאריך 26/03/1997 אינו סרוק היתר 1996/0174.02 לשימוש חורג מהיתר הונפק בתאריך 130/05/1997 אינו סרוק | |||
| תכנית מאושרת: תכנית המתאר לרחביה 9988 יעוד מגורים ג' 6 קומות. התכנית סימנה חזית דרומית ראשית כ'חזית רחוב לשימור' הוראות שימור מפורטות בסעיף 6.1 ד' וקבעה הוראות לחזית מסחרית . | |||
| תיאור מצב מוצע: שימוש חורג ללא שינויים במבנה וללא מענה מיגון. תיאור פתחים חזית דרומית אינו תואם למצב קיים בפועל. | |||
| התייחסות להרמוניקה מקוונת משלב פתיחת תיק רישו י |
8
| וועדת שימור: | ||
|---|---|---|
| המלצת מחלקת השימור לוועדת שימור מס' :48 לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: אין לאשר שימוש חורג ממגורים לבית כנסת בקומת קרקע חזית דרומית שאינו בהתאם לשימושים המותרים בתכנית ואת אופי הרחוב . יש לציין כי מקטע הרחוב המדובר עתיר בבתי קפה מסעדות ומקומות בילוי ומסחר, ובית הכנסת מפר את הרצף המסחרי. |
9
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 08/2026ס/2ד0ר - ייוטם אועב דתתש שפי"מו ו ר | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| 7937 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| משגב לדך 11 | כתובת | ||
| איילה בן אליהו | שם המבקש | ||
| בקשה לקבלת היתר בנייה (הכשרה בדיעבד של בניה ללא היתר ) | סיבת הפניה | ||
| 1986/0098.02 | מספר בקשת ההיתר | ||
| רשות רישו י | סמכות | ||
| אדר' שחר פונ י | איש קשר במחלקת השימור |
| חלק מחלקה | חלקה בשלמות | גוש |
|---|---|---|
| 184 | 30739 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | |||
|---|---|---|---|
| מהות הבקשה : הכשרה בדיעבד של בנייה ללא היתר במבנה: הגבהת חלל בקומה העליונה במבנה וכן הרחבת החלל לכיוון מערב ע"י בניית קירות סביב שטח פתוח וקירויו | |||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית | |||
| כן, כחלק מהעיר העתיקה בכללותה | שימור סטטוטורי | ||
| --- - | רשימת שימור | ||
| כן (בחלקיו התחתונים). | מבנה היסטורי | ||
| לא קיים | תיק תיעוד | ||
| התייחסות למסמכים/הרמוניקה מיום: 24.2.26 | |||
| מצב מוצע : הגבהה (בוצעה בפועל) של חלל קיים, בקומה העליונה של המבנה בכ 1.5 מ'. בניית חלל חדש (בוצע בפועל) בצמוד לחדר הקיים, ממערב (ובגובה תקרה בהתאם לחלל המוגבה שצויין לעיל). | |||
| מצב קיים : העיר העתיקה של ירושלים מהווה את הגרעין ההיסטורי, הארכיאולוגי והתרבותי של ירושלים כולה, מיום היוסדה. הרובע היהודי ממוקם מערבית להר הבית וכונה במקורו "העיר העליונה" של ירושלים. המבנה ממוקם בחלקה הצפון מזרחי של הרובע היהודי וקומתו העליונה צופה לכיוון רחבת הכותל המערבי (ונצפית ממנו). המבנה הקיים הינו בן 2 קומות. קומת הקרקע מקורית וכוללת חדרים המקורים בכיפות אבן. קומתו העליונה מודרנית. | |||
| תכנית מאושרת בתוקף: 2185 משנת 1978 ייעוד בתב"ע בתוקף: "אזור מגורים". | |||
| תכניות קודמות בשטח התכנית: ע.מ. 9 | |||
| היתרים : -- - | |||
| מדיניות בנייה : תכנית המתאר שבתוקף אינה מפורטת ולא ניתן לקדם על פיה היתרים הבנייה ללא היתר, שבוצעה במבנה זה, מצוייה בעיצומו של הליך משפטי . מתוך פרוטוקול הדיון בביהמ"ש בדיון שנערך בתאריך :1.7.26 "הגענו להסכמה מעשית למען יעילות הדיון לפיה מאחר וקבועה ועדת השימור לדון בבקשה שהגיש המבקש לתאריך 12.07.2026 ויש להחלטה זו נפקות ביחס לבקשה, מתבקש כבוד בית המשפט לקבוע דיון לאחר שתתקבל החלטה בוועדה ובטווח קרוב". | |||
| ועדת שימור: | |||
| החלטות קודמות ב ו ועדת שימור 12.7.26 לצאת לסיור בש טח . |
10
| (כחלק משיקום הרובע) באופן מושכל ומחושב כחלק מהטופוגרפיה הטבעית של הרובע היהודי |
|---|
| ובתיאום ושילוב עם שאר המבנים ששוקמו סביבו. הגבהת החדר יוצרת פגיעה ברורה בהשתלבות זו |
| ואף יוצרת 'סילואט' (קו אופק) חדש מכיוון רחבת הכותל המערבי. |
| .2 התוספת שנבנתה ממערב (המהווה בניה חדשה ולא הגבהה בלבד של חדר קיים) נצפית אף היא |
| ומעצימה את בולטות החלל המשותף שנוצר ביחס לסביבה כולה (בעיקר מנקודות מבט גבוהות |
| יותר). |
| .3 הכשרת בנייה בדיעבד, בעיקר באזור רגיש זה כדוגמת העיר העתיקה, יוצרת (מניסיון רב שנים) |
| תקדים המשמש כתואנה לבקשות בניה עתידיות, מבלי שגורמי התכנון יתכוונו מלכתחילה לאשר |
| תקדים זה תוך שהוא 'נכפה' על גורמים אלו כעובדה קיימת. |
| זאת ועוד: הכשרה מעין זו, באזור כה רגיש וחשוב מבחינה ערכית, מעודדת (באופן ברור) בנייה דומה |
| ללא היתר, גם במקרים בהם קיימת היתכנות תכנונית ושימורית לביצוע תוספות ושינויים, מאחר |
| ולעיני כל "נמצא חוטא נשכר". |
11
המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :47
לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:
1. העיר העתיקה של ירושלים מהווה, בשל ערכה ההיסטורי, הארכיאולוגי, הדתי, התרבותי
והאדריכלי את המוקד החשוב ביותר וממילא הרגיש ביותר בכל הנוגע לשימור מורשת התרבות הבנויה בירושלים. ככזה, כל תכנון מחודש בעיר העתיקה דורש הסתכלות רחבה ככל שניתן בכל הנוגע להיקף הבניה, לגובה הבניה ולסגנון האדריכלי. בקשת ההיתר דנן מציעה הכשרת בנייה להגבהת חדר מגורים גדול שנבנה במקורו בשנות ה 70'-80'
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 08/2026ס/2ד0ר - ייוטם אועב דתתש שפי"מו ו ר | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| 7703 | מספר תיק שימור |
| נתונים כלליים | |||
|---|---|---|---|
| נתונים כלליים הרב שפרן 13 - מגדל המים גבעת שאול | כתובת | ||
| אדריכל יוסי בורנשטי ן | שם המבקש | ||
| תב"ע | סיבת הפניה | ||
| 1506294 | מספר תכנית | ||
| מקומית | סמכות | ||
| ה . אדריכלות אוסנת יעקובוב | איש קשר במחלקת השימור |
| חלקות | גוש |
|---|---|
| 149,150,152 | 30151 |
| עיקרי התכנית ומטרותיה: | ||||
|---|---|---|---|---|
| מהות: תכנית זו נועדה לאפשר שיקוםע, ישקרימי והרת, הכנריחתב והמ טוהרנוגתשיהה :ש ל מבנה מגדל המים הוותיק בשכונת גבעת שאול ,והתאמתו לשימושים ציבוריים וקהילתיים, הכוללים בית כנסת פעיל, בית מדרש ומרפסת תצפית .לשם כך, מציעה התכנית הצרחה של שטח למבנים ומוסדות ציבור עם שטח ציבורי פתוח, ליצירת מגרש גדול יותר בו שוכן מגדל המים. בנוסף, מציעה התכנית זיקת הנאה למעבר רכב לטובת גישה והסדרת חניה במתחם .כל המקרקעין בשטח התכנית הם בבעלות עיריית ירושלים, ועל כן לא קובעת התכנית הוראות בדבר איחוד וחלוקה . | ||||
| התייחסות למבנים ואתרים לשימור : | ||||
| מחוץ לעיר ההיסטורית | ור : עיר היסטורית | התייחסות למבנים ואתרים לשימו | ||
| מסומן לשימור בנקודה אדומה, אתר מס' 2183 | רשימת שימור | |||
| קיים תיק תיעוד | ||||
| תיאור המצב הקיים: מגדל ה מים הוקם בשנת ,1966 על חלקה שעליה עמד בית מלאכה לרקמה, אשר הוקם ע"י מקורביו וצאצאיו של הרב קוק. בנוסף לשימוש כמגדל מים, שמש המקום גם כעמדת תצפית צה"לית. לא ברורה המטרה המקורית של החלל התחתון, שמשמש כיום בית כנסת. משפסק השימוש במגדל, למטרה המקורית, עמד המקום נטוש כמעט חמישים שנה, עד שהעירייה מסרה אותו לקהילה שבית הכנסת שלה היה על חלקה סמוכה. המקום הוכשר לשמש בית כנסת, כולל יצירת שני מפלסים של עזרות נשים וכבש חיצוני לעליה אליהן. למבנה נוספו מערכות חשמל, מים ומיזוג אויר וכן תוספת שירותים. נפתחו פתחים, דלתות וחלונות, מרביתם ע"י ניסור וקידוח בקירות הבטון. בית הכנסת, ע"ש הרב שפרן ואשר וסרטייל נחנך בשנת 2015 ושמו של המגדל נקרא "מגדל אשר". החללים שמעל בית הכנסת, כולל חלל בריכת המים, נותרו ללא שימוש. מטרת התכנית הינה חלק מפרוייקט להשמשת חללים אלה לטובת הציבור . | ||||
| היתרים : לא קיימים היתרים במערכת העירונית . | ||||
| התאמת התכנית לתכנית המתאר/ לתכנית שכונתית / מדיניות : |
12
| א . ייעוד לפי תכנית- * תכנית 1255 ב'- בתוקף משנת -1967 פיתוח שטח. * תכנית -1003 בתוקף משנת -1963 הפיכת מזרח השכונה למגורים . ב. תכנית שכונתית- תכנית אב קרית משה גבעת שאול - בתשריט מסומן לשימור אתר ,2183 מבנה לשימור. במתחם א . בנספח השימור מסומן איזור במתחם לשימור, בנין לשימור ללא אפשרות לתוספת בניה . | ||
|---|---|---|
| ועדת שימור: | ||
| המלצת מחלקת השימור לוועדה מס ' :48 ועדת שימור: מחלקת השימור ממליצה לאשר את הבקשה בתנאים הבאים: .1 מחלקת השימור רואה בחיוב את הנגשת מגדל המים לציבור הרחב ואת מתן האפשרות לשימוש ציבורי במבנה. לצורך כך, יש להנגיש את שתי הקומות העליונות של מגדל המים לשימוש ציבורי (במקום בית מדרש קהילתי), כך שיוקם בהן מרחב תצפית פתוח ונגיש לציבור הרחב. מהלך זה יאפשר לציבור ליהנות מהמגדל ומהנוף הנשקף ממנו, ויתרום להפיכתו לנקודת עניין עירונית פעילה ומזמינה. .2 התכנית מציעה בינוי של מגדל חדש המאפשר גישה לקומות העליוניות ולמרפסת התצפית. הרעיון של הנגשת מגדל המים לציבור הינו חיובי, אולם האופן שבו הוא מבוצע מעורר קושי חזותי. אמנם נשמרת הפרדה ברורה בין המבנה החדש למגדל המים הקיים, אבל מההדמיות הקיימות עולה כי התוספת החדשה "מתחרה" ומושכת את העין ממגדל המים הקיים- הן מבחינת הגובה, והן מבחינת המסה ונוכחות המבנה במרחב. על מנת לעדן את מופע הבינוי החדש שנוצר, יש לשקול שילוב חומרים קלים כגון זכוכית, כך שהתוצאה שתתקבל תהיה רכה יותר. בנוסף יש לצמצם את רוחב המסה, כך שמגדל המים הקיים יישאר האלמנט הדומיננטי והמשמעותי במתחם. יש לבחון פתרון מיגון בתחתית המבנה ולא מגדל ממ"דים. מצ"ב הדמיה מתוך נספח הבינוי המוצע לצד הדמיה המציגה חלופה הכוללת שימוש בזכוכית: .3 יש לסמן את מגדל המים לשימור בנספח הבינוי ובתשריט. יש לסמן בנקודה ירוקה את המבנה לשימור ב-gis בהתאם להנחיות תכנית האב. .4 חיפוי מגדל המים יהיה מבטון לפי המקור. יש לפרק את האבן הקיימת ולהחזיר מצב לקדמותו. חיפוי האבן זר למקום ואינו מחמיא לבנייה המקורית שהינה מבטון. .5 יש לסמן בצבעים בנספח הבינוי את התוספת החדשה ואת הקיים בשטח. |
13
14
תנאים למתן היתר:
.1תנאי למתן היתר בניה יהיה אדריכל שימור מלווה, אישור תיק התיעוד ממחלקת השימור, כתב התחייבות וערבות בנקאית.
2. חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה ינוקו חזיתות הבניין הקיים לשימור.
3. לא תותר התקנת מערכות טכניות או צנרות חיצוניות על חזיתות המיועדות לשימור.
4. הבינוי יבוצע על פי הפרטים המפורטים במסמכי התכנית וכל סטייה מהם תחייב תיאום עם
מחלקת השימור.
5. במידה וימצא בור מים או כל אלמנט היסטורי אחר יש להפסיק את העבודה מיידית ולעדכן את
מחלקת השימור בירושלים.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 08/2026ס/2ד0ר - ייוטם אועב דתתש שפי"מו ו ר | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| מדיניות ממ"דים |
15
הודעת יו"ר הוועדה:
א. לאחר החלטת וועדה אין למחלקה אישור להכניס כל הוראה שלא נכללה בהחלטה.
ב. ממדי"ם הצעת מחזיק התיק:
1. בעקבות המצב הביטחוני והצורך הדחוף במיגון תקני ונגיש לתושבי העיר, נדרשה הוועדה
לבחון את המדיניות הקיימת לגבי הקמת מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים) במבנים לשימור לפי תכנית או הכלולים ברשימת השימור העירונית המאושרת או הממוקמים באזורי שימור מוכרזים בתכנית.
2. לאור פניות חוזרות מצד תושבים ואנשי מקצוע, נבחן הצורך התפקודי וההנדסי באישור
ממ"דים מורחבים, תוך יצירת איזון בין חובת ההגנה על חיי אדם לבין השמירה על הערכים האדריכליים וההיסטוריים של המבנים.
3. הוועדה קובעת כי כדרג רגולטורי, תפקידה אינו רק להציב מגבלות, אלא לשמש כגורם מאיץ
ומעודד מיגון. חובתו של השלטון המקומי לייצר תמריצים ממשיים שיגרמו לאזרחים לבצע מיגון בפועל. מניעת האפשרות לממ"ד מורחב מהווה חסם כלכלי ותכנוני, שגורם לדיירים רבים לוותר כליל על הבנייה ובכך להישאר חשופים לסכנה.
4. על מנת לעודד אזרחים להשקיע הון עתק בבניית ממ"ד במבנים קיימים. יש לאפשר להם לקבל
חלל רחב ושימושי בשגרה (כגון חדר שינה מרווח או חדר עבודה), ולא רק חלל מינימלי המשמש כמחסן. הרחבת הממ"ד הופכת את הפרויקט לכדאי עבור האזרח, ומעלה דרמטית את אחוז המבנים הממוגנים בעיר.
5. כפי שנוכחנו בתקופה האחרונה הלנת ילדים במרחב המוגן בזמני חירום מצמצמת את החרדה,
מונעת התעוררות מבוהלת מאזעקות והיא הדרך הטובה ביותר לשמור על ביטחונם הפיזי והנפשי כאחד. מלבד זאת ששהייה ממושכת בחירום דורשת מרחב פיזי הולם לחוסן המנטלי של בני המשפחה.
6. לכתחילה מבקשת הוועדה שהממ"ד ימוקם בחזית האחורית או הצידית הסמויה מהרחוב
הראשי.
החיפוי החיצוני של הממ"ד יבוצע בחומרים התואמים באופן מלא את שפת המבנה (סוג הטיח, הגוון או סגנון האבן), באישור מחלקת השימור.
7. ככל שאין אפשרות אלא בחזית ראשית התיק ישובץ לוועדת השימור.
החלטה זו לא תחול על:
א. מבנים בהם נקבע בפירוש בהוראות התבע כי פיתרון המיגון לא יפגע בצורתו של הבניין.
ב. מבנים הכלולים בתכנית 2097 3423 3423א לגביהם לכתחילה ייבחנו פתרונות מיגון (כגון
שיפור מיגון פנימי או ממ"ד תת-קרקעי) במסגרת דיון פרטני, תוך שמירה על המטרה העליונה של הגנת התושבים.
8. במטרה לממש את כוונת המדינה לעודד בנייה מהירה של פתרונות מיגון , מבקשת הוועדה כי
בקשות להיתר בנייה העומדות בתנאי החלטה זו יופנו למסלול רישוי מהיר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, תוך מתן קדימות עליונה בלוחות הזמנים.
16
קווים מנחים מאת מחלקת השימור ביחס להקמת ממ"דים וממ"דים מורחבים במבנים ובאתרים לשימור, מבנים היסטוריים ומרקמים היסטוריים בהתאם לחוק התכנון והבנייה) תיקון מס‘ ,163 התשפ“ה–2025 (להלן:"תיקון לחוק").
1. בהתאם לתיקון לחוק אשר הרחיב את האפשרות להקמת מרחב מוגן דירתי מעבר לשטח
המינימלי הנדרש לצורכי מיגון, מדיניות מחלקת השימור היא כדלקמן: מחלקת השימור רואה במיגון האוכלוסייה צורך ציבורי ראשון במעלה ותומכת בקידום פתרונות מיגון במבנים ובאתרים לשימור, מבנים היסטוריים ומרקמים היסטוריים.
2. ככל שהממ“ד המבוקש, לרבות ממ“ד מורחב בהתאם להוראות התיקון לחוק, עומד
בהוראות התכנון והשימור החלות על המגרש, לא תהיה למחלקה מניעה עקרונית לאשרו.
3. עם זאת, במקרים שבהם הקמת ממ“ד מורחב מחייבת חריגה ממדיניות התכנון או השימור
בתכניות מאושרות ותכניות אב, ובכלל זה חריגה מקווי בניין, הוראות בינוי כלליות, או הנחיות שימור, סבורה מחלקת השימור כי יש לצמצם את היקף החריגה למידה המינימלית הנדרשת לצורך מתן מענה מיגוני תקני.
4. לפיכך, במבנים ובאתרים לשימור, במבנים היסטוריים ובמרקמים היסטורי ים שבהם
מבוקשת חריגה כאמור, תתמוך מחלקת השימור, ככלל, בהקמת ממ“ד בשטח המינימלי הנדרש לצורכי מיגון, ולא בהרחבתו מעבר לכך.
5. קווים מנחם אלו מבוססים על עקרון המידתיות ועל הצורך לאזן בין הגנה על חיי אדם
וביטחונם לבין שמירה על ערכי המורשת והמאפיינים הייחודיים של המרחבים ההיסטוריים בעיר.
6. מובהר כי אין באמור במדיניות זו משום אישור גורף להקמת ממ"דים או ממ"דים
מורחבים במבנים ובאתרים לשימור, במבנים היסטוריים או במרקמים היסטוריים. כל בקשה תיבחן לגופה, בהתאם למאפייני המבנה והמגרש, לערכי השימור הקיימים, להוראות התכנון והשימור החלות במקום ולהיקף השפעתה של התוספת המבוקשת על ערכי השימור. אופן המיגון והפתרון המיגוני המתאים יתואמו עם מחלקת השימור וייקבעו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה. מחלקת השימור שומרת לעצמה את שיקול הדעת להמליץ, במקרים המתאימים, על התאמות, מגבלות או חלופות מיגון אחרות, ככל שהדבר נדרש לצורך שמירה על ערכי השימור ומניעת פגיעה בלתי מידתית בהם.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| סדר יום ועדת שימור 02/08/2026 - יט אב תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מרכז העיר והנביאים |
| תמצית | צילום | גוש/ חלקה בעלות | מס' אתר | בעלות | שם אתר לשימור | מס' סידור י |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית קיינג'ינוף בהלני המלכה פינת סמטת פטרושקה. מבנה בן 2 קומות וגג רעפים שתוכנן למגורים בבנייה מסורתית. המבנה בקו 0 ויוצר את אופי הסימטה הייחודית. כאן שכן ככל הנראה מלון קמיניץ בגלגולו השלישי. בשנות ה -50 שכן במבנה מפעל לאפיית מצות שלו מערכת מים ייחודית. | 30052/81 | 4169 | לא קיים | בית קיינג'ינוף, הלני המלכה 19 | 1 | |
| המכון הפיני, מרכז שלהבת - יה, מבנה בן 2 קומות וגג רעפים שנבנה בשנת 1875 בתכנונו של האדריכל הנודע קונרד שיק. למבנה מראה ייחודי ומרשים שניתן להגדירו כסגנון אנגלי קולוניאלי. הייחודיות נובעת בין השאר משילוב החומרים והצבעוניות של אבן לבנה, לבני חרס אדומות ועמודי עץ הנושאים את הגג ויוצרים | 30052/75 | 4174 | לא קיים | שבטי ישראל 25 המכון הפיני . מרכז שלהבת -יה | 2 |
17
| מרפסת בקומה השנייה. המבנה שימש בראשיתו את כנסיית סנט פול המצויה מולו. משנות ה -50 פועל בו המכון הפינ י – מוסד חינוכי של הכנסיה האוונגלית - לותרנית של פינלנד. בחצר האחורית נבנה ב -1963 בניין נוסף המשמש את הנהלת המוסד. לפני כמה שנים עבר המתחם שיפוץ. המבנה החזיתי מומלץ לשימור מחמיר. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| המבנה מהווה חלק מבתי ברמן של משפחת ברמן - בעלי המאפייה היהודית הגדולה הראשונה בירושלים במאה ה -.19 זהו המבנה השני שנבנה בין שלושת בתי ברמן. מבנה אבן בבניה מסורתית, שבנוי בקו 0 לרחוב הנביאים, עם חזית מסחרית בקומת הקרקע. חזיתו המערבית של המבנה פונה לחצר המשותפת לשלושת בתי ברמן. | 30052/134 | 4178 | לא קיים | מתחם בתי ברמן הנביאים 19 | 3 |
18
| המבנה הראשון מבין שלושת בתי ברמן. משפחת ברמן שהקימה את מאפיית ברמן במאה ה- .19 בית חלל מרכזי מפואר בן 2 קומות, בנוי בנסיגה מהרחוב ,ויחד עם 2 בתי ברמן הנוספים שבנויים בקו 0 לרחוב, תוחמים חצר בקדמת המבנה. הקומה השנייה נבנתה ב -1933 בתכנונו של האדריכל יהושע סלנט. המתחם בתהליך שימור ותוספות. | 30052/134 | 4177 | לא קיים | מתחם בתי ברמן הנביאים 21 | 4 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| המבנה מהווה חלק מבתי ברמן של משפחת ברמן - בעלי המאפייה היהודית הגדולה הראשונה בירושלים. את המבנה הזה תכנן האדריכל יהושע סלנט - אדריכל ירושלמי חשוב. זהו המבנה האחרון שנבנה משלושת בתי ברמן. מבנה אקלקטי מפואר הבנוי בקו 0 לרחוב הנביאים בחזית הצפונית. חזיתו המזרחית של המבנה פונה לחצר המשותפת לשלושת בתי ברמן. 3 המבנים בתהליך שימור ותוספות. | 30052/134 | 4176 | לא קיים | בתי ברמן הנביאים 23 | 5 |
19
| בית הארכימנדריט ניקיטה/הבית הרוסי. המבנה שימש כאכסניה לצליינים רוסים וכבית תפילה וקרוי על שם ראש משלחת הכנסייה הרוסית בירושלים. נבנה בסוף המאה ה -.19 בית חלל מרכזי. גינה קדמית מרשימה. | 30061/12 | 4412 | המשלחת הדתית הרוסית בירושלים | הנביאים 50 | 6 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית ד"ר עמנואל פרופר. המבנה ההיסטורי הוא בקומת הקרקע. מעליו נבנו 2 קומות בשנות ה -60 של המאה ה.20 על השימור לחול רק על המבנה המקור י. | 30065/3 | 4412 | עזריה אליהו | הנביאים 62 | 7 | |
| בית דירות מנדטורי לו חנויות בקומת הקרקע ומגורים בקומות שמעל. סגנון מנדטורי אופייני. | 30065/68 | 4284 | דטיאשוילי חיים | הנביאים 68 | 8 | |
| מלון סן רמו. בית דירות בן 4 קומות שנבנה ב -1936 ע"י אמינה אל ח'אלד י, קרובת משפחה של ראש העיר דאז. המהנדס היה כנראה בן ציון גיני, מהנדס העיר הראשון. כבר בזמן הבנייה, הוסבו הדירות לחדרי מלון והושכרו למשפחת | 30065/67 | 4385 | כהן גלעד דניאל | הנביאים /70שטראוס 8 מלון סן רמו | 9 |
20
| נוימרק שהקימה את מלון סן רמו. כיום משמש למגורים ומשרדים. מסחר בקומת הקרקע. סגנון הבנייה ניאו קלאסי וכולל אומנות וזיזים מסוגננים. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| המשך של מלון סן רמו. למבנה נוספו קומות באופן שעמעם את יופיו של המבנה. | . . | 30065/77 | 4387 | כהן אבלין | שטראוס 10 | 10 |
| בית הרופא נבנה על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל ושימש כמשרדיה הרשמיים עד המעבר לתל אביב. מבנה בעל ערך אדריכלי ואסתט י, מבנה מודרני בעל נוכחות דומיננטית. תוכנן ע"י האדריכל ראובן טרוסטלר . | 30065/75 | 4285 | רשות הפתוח | הנביאים 72 | 11 | |
| מבנה בן 4 קומות, חלק מבלוק מנדטורי אופייני. מבנה טורי בקו 0 הכולל חנויות בקומת הקרקע ודירות בקומות שמעל. פינות המבנה מעוגלות. כנראה שקומות המגורים נבנו לאחר קום המדינה. בקומת המסחר נותרו זיזי | 30065/35 | 4287 | סילהוב אליהו | הנביאים /76ישעיהו /2פראג 5 | 12 |
21
| מרפסת מסוגננים כהכנה למרפסות קומה א' שנבנו באופן שונה. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מגורים מנדטורי פשוט – חלק מבלוק מנדטורי אופייני | 30065/83 | 4288 | לא קיים | פראג 1 | 13 | |
| המבנה מייצג תקופה בה אזור העסקים הראשי של העיר התרחב מעבר לגבולות מרכז העיר לכיוון השכונות המתפתחות בצפון לאורך רחוב שטראוס. מבנה מסחר ומגורים בבלוק אופייני לתקופת המנדט | 30065/82 | 4386 | עמר שלמה | שטראוס 9 | 14 | |
| מבנה מסחרי בן קומה אחת וגג רעפים הכולל שורת חנויות, הוקם לטובת תושביה של שכונת זכרון משה ב', אופייני לסגנון הבניה בתקופה. | 30066/100 | 4582 | אגודת וינסנט | שורת חנויות מנדטוריות – ישעיהו 3 | 15 | |
| חלק ממבנה כולל ווהלין במתחם בנין. המבנה המקורי הוקם ע"י המומר פאול ברגהיים ב- .1880 הבניין נקנה ע"י יעקב פיכטהולץ והוקדש לכולל ווהלין. שימש כחלק ממלון קמיניץ, המלון היהודי הראשון בירושלים. לטובת הרחבת המלון נבנו בסוף המאה ה- 19 תוספות | 30746/4 | טוקטלי אריאלה | הנביאים 63 אגף בבניין כולל ווהלי ן | 16 |
22
| סביב חצר (האדף הנדון). לאחר שמלון קמיניץ עבר לבניין הראשי (במרכז מתחם בנין), התגורר בו האדמו"ר ר' מרדכי טברסקי. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית וועד התימנים. חלק ממתחם בנין. מבנה בן קומה אחת וגג רעפים. תקרת קמרונות צולבים מתחת לגג. יתכן ונבנה כמבנה נספח למלון קמיניץ הסמוך. נבנה סביב .1900 משמש כבית כנסת של עדת התימנים. | 30746/4 | 4114 | טוקטלי אריאלה | בית וועד התימנים - הנביאים | 17 | |
| מבנה השער של בית הספר של חברת כיח (כל ישראל חברים) שנפתח בשנת .1882 הבניין היה דו קומתי בצורת ח עם גג רעפים, הוא שכן בתוך חצר מגודרת ולה שער כניסה ראשי מכיוון רחוב יפו. כל מה שנותר מהמבנה, שנהרס בשנות ה -70 הוא השער ההיסטורי של המתחם, שניצב על המדרכה כזכר למבנה. על חורבות הבניין ההיסטורי הוקם מרכז כלל . | 30074/50 | 2763 | לא קיים | שער בית הספר כי"ח | 18 |
23
| בית הלברייך – בניין מגורים ומסחר בקומת הקרקע בן 7 קומות. בנין אופייני לתקופתו, הבניין שמור במצבו המקורי. הבניין הוא חלק מבלוק עירוני שנבנה על ידי יזמים יהודים בתקופת המנדט, כחלק מהמרכז המסחרי שהתפתח בין רחוב יפו לרחביה | 30043/78 | 1778 | אלקון רחל | שמואל הנגיד 2 בית הלברייך | 19 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בניין עיר אופייני לבניה היהודית בתקופת המנדט. מרפסות זיז מבטון ופרטי מעקות מעבודת מסגרות "באוהואסית" הדגשת הקווים האופקיים על ידי עבודות אבן יחודית הכוללת פסי אבן שקועים בחזית הראשית | 30043/62 | 1788 | אשכול בצלאל 10 בע"מ | בצלאל 10 | 20 | |
| גן הסוס/גן מנורה - גינה מונמכת מהרחובות שסביבה – המלך ג'ורג', בארי, בן יהודה ושמואל הנגיד. מוכרת כ"בור שיבר" על שם בעלי המגרש היזם והאדריכל גורג' שיבר שרכש מגרשים נוספים באזור. חפירה עבור המבנה הופסקה בשל מלחמת השחרור. עם העברת כנסת ישראל לבית | 30043/27 | עירית ירושלים | גן הסוס | 21 |
24
| פרומין, הוצבה מנורת ברונזה מונומנטלית שניתנה במתנה ע"י הפרלמנט הבריטי. המנורה עברה עם הכנסת לגן הורדים. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית דירות מנדטורי. אדריכל: ראובן אברם. מעל הכניסה עיטור שיניים אופייני לאדריכל | 30037/188 | הוכשטיין עמרם | המלך ג'ורג' 31 | 22 |
25
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| סדר יום ועדת שימור 02/08/2026 - יט אב תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מע"ר מזרח |
26
אזור השכונות באב א זהרה, שיח' ג'ראח ואמריקן קולוני, המכונות כיום "מע"ר מזרח", מהוות את אחד האזורים החשובים ביותר בהתפתחות ירושלים המודרנית מחוץ לחומות.
עד אמצע המאה ה־19 היה האזור ברובו שטח פתוח של מטעים, קברי קדושים מוסלמיים ודרכי מעבר. הגרעין הקדום ביותר היה סביב קברו המסורתי של השיח' ג'ראח- דמות מוסלמית מן התקופה האיובית- שסביבו התפתחה שכונה קטנה בתקופה העות'מאנית.
במחצית השנייה של המאה ה־,19 עם יציאת ירושלים מן החומות, הפך האזור למוקד מגורים יוקרתי יחסית. משפחות ערביות נכבדות מירושלים- כגון משפחות נשאשיבי, חוסייני ונוסייבה-
בנו בו בתי מידות ואחוזות. במקביל הוקמו מוסדות דת, קונסוליות ובתי הארחה. האזור נהנה ממעמד גבוה בשל קרבתו לעיר העתיקה והאוויר הפתוח שמצפון לה.
שכונת "אמריקן קולוני" נוסדה בשנות ה־80 של המאה ה־19 בידי קבוצה נוצרית־ אמריקנית משיחית שהגיעה תחילה משיקגו ובהמשך גם משוודיה. אנשיה התיישבו בבית גדול שנרכש ממשפחת רבאח אל־חוסייני, ופיתחו קהילה ייחודית שעסקה בצילום, סיוע הומניטרי וחיי שיתוף.
במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה נודעה המושבה בזכות מפעל הצילום שלה, שתיעד את ירושלים וארץ ישראל באופן נרחב.
בתקופת המנדט הבריטי הפך כל המרחב הצפוני הזה לאחד המרכזים החשובים של האליטה הערבית הירושלמית. הוקמו בו בתי ספר, בתי חולים, מלונות ומוסדות שלטון. הדרך העוברת באזור- דרך שכם- הייתה עורק התחבורה הראשי בין ירושלים לצפון הארץ. בתקופה זו נבנו גם מבנים בריטיים מנהליים וביטחוניים באזור.
בעקבות מלחמת השחרור עבר האזור לשליטה ירדנית והפך לחלק מירושלים המזרחית. קו הגבול עם ישראל עבר לא רחוק ממערב לו. בשנות ה־50 יושבו בחלקים משיח' ג'ראח פליטים, בחלק מהמקרים במסגרת הסדרים בין ממשלת ירדן לאונר"א.
לאחר שחרור חלקה המזרחי של ירושלים במלחמת ששת הימים, סופח האזור לשטח המוניציפלי הישראלי של ירושלים. מאז התפתחו בו מוקדי שלטון, תחבורה ומסחר והוא הפך ל"מרכז עסקים ראשי" בחלק זה של העיר.
| צילום אופייני | תיאור תמציתי והערכת חשיבות | חלקה | גוש | בעלות | אתר | כתובת ושם אתר | מס ' |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט. חלקו הדרומי של המבנה "משולב" בחזית הסלע/ מערה. | 4 | 30526 | מתול י וקף ח'ליל שרף אלדי ן אבו ג'בנה | --- | עות'מאן בן עפאן 22 | 1 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט. | 6 | 30526 | ודאד אבראהים אלתמימ י | --- | ח'אלד אבן אל ואליד 17 | 2 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט . | 38 | 30526 | כאלותי עלא אלד י | --- | ח'אלד אבן אל ואליד 19 | 3 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות המודגש במרכז החזית הקדמית, הכולל מערך חלונות צרים וארוכים | 16 | 30526 | יוסף עבד אלפתאח ע'זאל | --- | ח'אלד אבן אל ואליד 16 | 4 | |
| מבנה תלת קומתי. אבן בעיבוד טובזה. עם מאפיינים של אדריכלות 'מנדטורית פשוטה' ומאפיינים של הסגנון ה"בין לאומי" כדוגמת מרפסות זיז ארוכות ועגולות. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 7 | 30526 | נובאני טלאל | --- | ח'אלד אבן אל ואליד 2 | 5 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט אולם נבנה ככל הנראה בתקופה הירדנית . | 34 | 30526 | פטומה בת דאוד מחמד כמאל | --- | אבו עוביידה 15 | 6 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טובזה עדין. אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט. | 18 | 30526 | נזהה בת בדר תופיק אלחסינ י | --- | אבו עוביידה 17 | 7 | |
| מבנה בן 3 קומות. אבן בעיבוד טובזה וטלטיש (בחזיתות שונות). אופייני לבינוי הפשוט של סוף שנות המנדט . | 25 | 30526 | אחמד צאלח אחמד עיד אבו עוכל | --- | בהא א דין 20 | 8 |
27
| מבנה בן 2 קומות במתאר ריבועי עם חצר מרכזית. באגפו המזרחי כיפה. תוספות בניה רבות בנויות מכל צדדיו . | 4 | 30527 | דאארת אלאוקאף ואלשאו ן אלאסלאמ י ה | --- | דרך שכם 51 | 9 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד טלטיש. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות המודגש במרכז החזית הקדמית, הכולל מערך חלונות צרים וארוכים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 7 | 30527 | ג'מעית אלשאבאת אלמסיחיא ת בירושלים | --- | אבן ג'ובאייר 6 | 10 | |
| מבנה בן 5 קומות בסגנון מודרני . | 9 | 30527 | מוסד בית הילד הערב י | 995 | מוחמד א סלאח | 11 | |
| מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" פשוטה. | 16 | 30527 | רהבנה אלמואססה אלתריזיאנ י ה אלכת'וליכ י ה | --- | חתם א טאי 18 | 12 | |
| מבנה אבן חד קומתי פשוט, אבן בעיבוד טובזה , חלונות מקושתים אופיניים. | 17 | 30527 | סעאד בת עבד אללה סלים זיאת | --- | חתם א טאי 18 | 13 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. בקומת הקרקע פתחים לחללים מסחריים. אדריכלות מנדטורית פשוטה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 33 | 30527 | אבראהים סעיד אחמד ראסם אלחסינ י | --- | עלי אבן אבו טאלב 9 | 14 | |
| מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד טלטיש עדין. מערך סימטרי של החזית הראשית. פתחים מקושתים. אדריכלות "בין לאומית אוריינטלית" . | 21 | 30527 | פארוק ג'מאל מחמוד נור אלדי ן | --- | עלי אבן אבו טאלב 7 | 15 | |
| מבנה בן 5 קומות. מאפיינים של אדריכלות "בין לאומית" פשוטה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 20 | 30527 | כלותי נוואל | --- | עלי אבן אבו טאלב 5 | 16 |
28
| מבנה חד קומתי מודרני "ניאו קלאסי". (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 19 | 30527 | אחמד סעיד חסין ציאם | --- | עלי אבן אבו טאלב 3 | 17 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה חד קומתי בחיפוי טובזה עם פתחים מקושתים, אופייניים, עם מסגרות מודגשות. גג רעפים 4 -שיפועי. | 26 | 30527 | זלפה בת עבד אלקאדר אלעלמ י | --- | אבן ח'לדון 3 | 18 | |
| מבנה דו קומתי (קומתו העליונה בגובה הרחוב) מאפיינים "בין לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 1 | 30525 | חנא סחאר | --- | חתם א טאי 23 | 19 | |
| מבנה דו קומתי (קומתו העליונה בגובה הרחוב). אבן בעיבוד טובזה. מאפיינים "בין לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 2 | 30525 | עצמת בת ח'ליל מחמד אלמזע 'ר | --- | חתם א טאי 25 | 20 | |
| מבנה דו קומתי עם חזית "ניאו קלאסית" מונומנטלית . | 10 | 30525 | סלמא בת נאג' י עבד אלקאדר אלמחתסב | --- | אחוואן א ספא 82 | 21 | |
| מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' עם חזית סימטרית אופיינית | 12 | 30525 | עיסא עבדאלחי י עבד אלחק עבדאללה - ביר נבאלא | --- | חאלד אבן אל ואליד 36 | 22 | |
| מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' במעלה מסלעה . | 14 | 30525 | כאמל תופיק אחמד אלמוקת | --- | חאלד אבן אל ואליד 36 | 23 | |
| מבנה דו -קומתי בסגנון 'מנדטורי פשוט' סימטרי עם מרפסות זיז. אבן בעיבוד טובזה. | 19 | 30525 | אחמד סעיד חסין ציאם | --- | חאלד אבן אל ואליד 42 | 24 | |
| מבנה תלת -קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אבן טלטיש עדין. מרפסת זיזית אופיינית. סגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 29 | 30525 | בדר צאלח בדר אלחלואנ י | --- | חאלד אבן אל ואליד 50 | 25 |
29
| מבנה דו -קומתי. קומתו התחתונה מקורית. אבן טלטיש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 34 | 30525 | רשיד חסן רשיד אל חואש | --- | חאלד אבן אל ואליד 52 | 26 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה תלת -קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אבן טלטיש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט". חדר מדרגות מודגש בחלון האנכי הצר. תוספות בניה מאוחרות מסתירות חלק מהמבנה. | 21 | 30524 | שריף מצטפא אחמד אלחלב י | --- | חאלד אבן אל ואליד 54 | 27 | |
| מבנה דו -קומתי. קומתו התחתונה מקורית. אבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי "פשוט". שער כניסה מקושת עם חזות 'מונומנטלית'. | 15 | 30524 | חכמת בת אבראהים מצטפא אלתפכג' י אלתרך | --- | אחוואן א ספא 16 | 28 | |
| מבנה חד קומתי, נמוך מגובה הרחוב. החזית הראשית, הפונה לרחוב, עם פתחים מקושתים וחזות "מונומנטלית", אך מרבית החזית מוסתרת ע"י קירוי מאוחר בינה ובין הרחוב. | 14 | 30524 | בהיה בת מצטפא סלים קמבז | --- | אחוואן א ספא 14 | 29 | |
| מבנה תלת קומתי (שתי הקומות העליונות מעל גובה הרחוב). אבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי פשוט | 13 | 30524 | חסן ענבתאו י | --- | אחוואן א ספא 10 | 30 | |
| מבנה דו קומתי. קומתו התחתונה (שכמעט ואיה נצפה מהרחוב) מקורית. אדריכלות מנדטורית פשוטה . | 23 | 30524 | אברהים ערפאת מוסא אלשאוויש | --- | אחוואן א ספא 8 | 31 | |
| מבנה דו קומתי עם אבן בעיבודים שונים. חזית סימטרית עם חלונות אופיניים ומרפסת זיזית. המבנה נפגע משינויים מאוחרים שכיערו את חזיתו. | 24 | 30524 | זלאטימו מחמד פארוק | 775 | אחוואן א ספא 6 | 32 | |
| מבנה תלת קומתי. שתי קומותיו התחתונות מקוריות. אדריכלות מנדטורית 'פשוטה' עם חזית מתומנת ייחודית. | 12 | 30524 | ח'ליל עבד אלע'ני אלבלביס י | --- | אל מקדסי 64 | 33 |
30
| מבנה בן 4 קומות (הקומה העליונה מאוחרת), בנוי בסגנון מנדטורי אוריינטלי עם אלמנטים מקושתים וחדר מדרגות מודגש | 11 | 30524 | סהיל בת טאהר מכיה | 813 | אל מקדסי 21 | 34 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט. נבנה ככל הנראה בשני שלבים שונים (קומתו העליונה מאוחרת ) | 22 | 30524 | ח'ליל עבד אללה מצטפא אלתרה י | --- | אל מקדסי 15 | 35 | |
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט. | 163 | 30057 | אלחאג ' חס ן סלים נאסר אלדי ן | --- | אחוואן א ספא 53 | 36 | |
| מבנה בן 2 קומות + קומה שלישית בנסיגה, סגנון מנדטורי פשוט, מרפסות זיז בחזית. | 200 | 30057 | הקדש אלחאג ' עבד אלרחמא ן מחמד עת'מא ן אלנור י | --- | אחוואן א ספא 49 | 37 | |
| מבנה אבן חד קומתי פשוט. | 26 | 30057 | ג'מילה בת אימרן אל דקאק | 997 | אל חרירי 17 | 38 | |
| מבנה בן 2 קומות. קומת הקרקע מקורית (בלבד) ונמוכה ממפלס הרחוב. החזיתות המונומנטליות הכוללות חלונות מקושתים ועוד נראות רק בחלקו האחורי של הבניין | 195,223,19 7,196,222 | 30057 | אמי ן בן חאדז' אסעד באדרייה | --- | אל חרירי 21 | 39 | |
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט. נבנה ככל הנראה בשני שלבים שונים (קומתו העליונה מאוחרת ) | 30 | 30057 | מוחמד עבדול ג'אנ י אפנד י אל עלמ י | --- | אל חרירי 27 | 40 | |
| מבנה תלת קומתי בסגנון מנדטורי אוריינטלי עם מאפיינים של הסגנון הבין לאומי. רפסות זיז גדולות וחדר מדרגות מודגש באמצע החזית הקדמית. | 120 | 30057 | לא קיים | --- | אחוואן א ספא 17 | 41 |
31
| מבנה בן 5 קומות (4 מקוריות), סגנון מנדטורי פשוט . | 224 | 30057 | על י שמ י בתור מותוול י ההקדש | --- | אל אח'טל 19 | 42 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי פשוט, סוגי עיבוד אבן שונים לכל קומה. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית. | 149 | 30057 | לא קיים | --- | אל אח'טל 22 | 43 | |
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי אוריינטלי, פתחים מקושתים מסוגננים. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית. | 148 | 30057 | עלי סובחי אלשווא | --- | אל אח'טל 20 | 44 | |
| מבנה תלת קומתי. חזיתו הצרה פונה לרחוב. קווים פשוטים ו'נקיים'. | 226 | 30057 | רג'יב ב ן מוסה שיחאדה אל -קלת י | --- | אל אח'טל 15 | 45 | |
| מבנה חד קומתי. בנייה מנדטורית 'אוריינטלית'. אלמנט חצ י -מתומן ייחודי . | 145 | 30057 | לא קיים | --- | אל אח'טל 18 | 46 | |
| מבנה בן 2 קומות, סגנון מנדטורי, פתחים עם מסגרת מודגשת. מרפסת זיז במרכז החזית הקדמית. מראה המבנה שונה בעקבות שינויים מאוחרים . | 144 | 30057 | לא קיים | --- | אל אח'טל 16 | 47 | |
| מבנה דו קומתי. בנייה מנדטורית 'אוריינטלית' (הקומה העליונה ככל הנראה מאוחרת לקומת הקרקע) אלמנט חצ י - מתומן ייחודי . | 146 | 30057 | מחמד אלחג' אברהים זלאטימו | 852 | אחוואן א ספא 3 | 48 | |
| בניה בסגנון מנדטורי "פשוט". תוספות בניה רבות סביב המבנה | 233 | 30057 | לא קיים | --- | (סמטה) 4 | 49 |
32
| מבנה דו קומתי מנדטורי, חלונות מקושתים ומרפסת זיזית במרכז החזית הראשית . | 100 | 30057 | חאג' עלי יוסף אידקיידק | --- | אל מקדסי 9 | 50 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 3 קומות. השתמרות חלקית בלבד של המבנה המקורי, שנבנה בסגנון מנדטורי "פשוט" בתוך בנייה חדשה | 114 | 30057 | חמדי בדר זין | --- | (סמטה) 3 | 51 | |
| מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע נבנתה בשלב הראשון בסגנון 'אוריינטלי' ומעליה נוספו שתי קומות בסגנון מודרני . | 169 | 30057 | נג'יחה בת עבד אלרחים אלדבאע | --- | אל מקדסי 7 | 52 | |
| מבנה תלת קומתי. ככל הנראה קומת הקרקע 'קודמת' לשתי הקומות העליונות. קומת הקרקע בנויה בסגנון 'אוריינטלי' עם פתחים מקושתים. יתר הקומות בסגנון מנדטורי מאוחר . | 102 | 30057 | יצחק ב ן חאג' מוסטפה חלוו'אנ י | --- | אל מקדסי 5 | 53 | |
| מבנה תלת קומתי. בדומה למבנה הסמוך לו (חלקה )102 גם בו קומת הקרקע 'קודמת' לשתי הקומות העליונות. הקומות העליונות בנויות בסגנון מנדטורי מאוחר . | 103 | 30057 | לא קיים | --- | אל מקדסי 5 | 54 | |
| מבנה תלת קומתי הבנוי בסגנון מנדטורי עם חלונות מקושתים ומסגרות מודגשות. במבנה בוצעו שינויים רבים בחזיתות והחזית ה'שמורה' במבנה היא בעיקר החזית הדרומית. | 113 | 30057 | סאלח ב ן טאהר ב ן עבדול ראוף עבדו | --- | (סמטה) 5 | 55 | |
| מבנה תלת קומתי (שתי הקומות העליונות מעל גובה הרחוב). ניכר שהמבנה נבנה בשני שלבים: שתי הקומות התחתונות בעיבוד טובזה עם מרפסת זיז מרכזית והקומה העליונה בעיבוד טלטיש. | 112 | 30057 | מהאניה ואיל | --- | אל אח'טל 10 | 56 | |
| מבנה דו קומתי מנדטורי פשוט | 110 | 30057 | אלשיך עבד אלע 'נ י ב ן סעיד קאמלה | --- | אל אח'טל 2 | 57 |
33
| מבנה דו קומתי בסגנון מנדטורי מאוחר. בחזית המבנה מודגש חדר המדרגות. בחזיתות בוצעו שינויים רבים לאורך השנים. | 105 | 30057 | עוטמן בן סולימן א- שעבנ י | --- | אל מקדסי 3 | 58 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה תלת קומתי (במקור בן 2 קומות). בניית אבן 'נקיה' עם הדגשת חדר המדרגות ('מדחום'). (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 217 | 30057 | יוסרה סאלח נוסייבה | --- | אל אח'טל 3 | 59 | |
| מבנה בן 4 קומות (במקור בן 3 קומות בלבד) בסגנון בן לאומי 'אוריינטלי' עם מרפסות זיז וחזיתות מעוגלות אופייניות. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 220 | 30057 | סלמאן סליבה חנא | --- | נור א דין 7 | 60 | |
| מבנה בן 3 קומות מחופה באבן בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי פשוט, פתחים מקושתים בקומת הקרקע של הבניין. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 221 | 30057 | אנסטאסיה ג'ורג' חלב י | --- | אל חרירי 49 | 61 | |
| מבנה חד קומתי בסגנון מודרני. אדריכלות ישרה ו'נקיה'. אבן בעיבוד טלטיש עדין. | 229 | 30057 | פואד יחיא נסיבה | --- | גוש 30057 חלקה 229 | 62 | |
| מבנה בן 3 קומות מעל קומת מרתף גבוהה. חזיתו הקדמית (הצרה) והדפונית בחיפוי בעיבוד טלטיש עדין וחזיתו הדרומית בעיבוד טובזה. סגנון מודרני 'פשוט' עם פתחים קשותים בקומת הקרקע. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 226 | 30057 | רג'יב ב ן מוסה שיחאדה אל -קלת י | --- | אל אח'טל 15 | 63 | |
| מבנה בן 5 קומות (העליונה מודרנית, מאוחרת). המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר. אבן בעיבוד טלטיש עדין. חלונות מלבניים עם מסגרת אופינית מודגשת. מרפסת זיז במרכז החזית הראשית . | 224 | 30057 | על י שמ י בתור מותוול י ההקדש | --- | אל אח'טל 19 | 64 | |
| מבנה דו קומתי הבנוי בסגנון 'מודרני' הבנוי מיחידות אדריכליות שונות. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. בחזית המבנה מעלית (תוספת חדשה) . | 12 | 30058 | סמיחה בת עבד אלרחמא ן אלתאג' י | --- | סלאח א דין 36 | 65 |
34
| מבנה מוארך במתאר כללי מעוגל, בן 5 קומות, המשמש כבית מלון (מלון ריץ'). המבנה בנוי בסגנון "מודרני" תוך הדגשת הקווים האופקיים של המבנה. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 99 | 30058 | לא קיים | --- | אבן ח'לדון 11 | 66 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה דו קומתי ייחודי. המבנה בנוי בסגנון "בין לאומי" עם אלמנטים 'אוריינטליים' כדוגמת חלונות מקושתים וכו', חלק מקירות המבנה במתאר מעוגל . | 117 | 30058 | הקרן לירושלים | --- | אחוואן א ספא 65 | 67 | |
| מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. בחזית המבנה בצידה השמאלי חדר מדרגות עם פתחים מקושתים. (המבנה ככל הנראה מהתקופה הירדנית ) | 109 | 30058 | מוסה מוחמד מוסה אלקד'מאנ י | 849 | אחוואן א ספא 61 | 68 | |
| מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית עם חלון ה'מדחום' במרכזו . | 121 | 30056 | אלשיך סעד אלדי ן ג'לאל אלדי ן אלעלמ י | --- | אל חרירי 4 | 69 | |
| מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. מעל המבנה קומה נוספת (תוספת חדשה ) | 67 | 30056 | לא קיים | --- | אל חרירי 34 | 70 | |
| מבנה מודרני בן 4 קומות המורכב מ 4 יחידות שונות, הבנויות בטור. היחידות המערביות בנויות בסגנון מנדטורי מאוחר וכוללות אלמנטים מקושתים. היחידות המזרחיות בנויות בסגנון מודרניסטי תוך הדגשת הקווים האדריכליים האופקיים במבנים. | 65 | 30056 | מעמור אל אווקף אל איסמליה בירושלים (הממונה על הוקף המוסלמ י | --- | נור א דין 3-5 | 71 | |
| מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי (הדרומי) בעל חזית מסחרית. שאר החזיתות בעלות סגנון מנדטורי עם פתחים מקושתים. | 43 | 30056 | האפוטרופו ס לנכסי נפקדים | --- | א זהרא 25 | 72 |
35
| מבנה אבן חד קומתי הנוי בסגנון מסורתי. אבן בעיבוד טובזה. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת. | 137 | 30056 | חוסיני נאדר דאוד | --- | גוש 30056 חלקה 137 | 73 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה אבן דו קומתי. המבנה בנוי בסגנון מסורתי. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג רעפים 4 -שיפועי. | 60 | 30056 | ראקייה בת שייח אסמעיל אל דנף | --- | אל חרירי 11 | 74 | |
| מבנה תלת קומתי מוגבה, הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. | 46 | 30056 | לא קיים | --- | א זהרא 17 | 75 | |
| מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית. | 54 | 30056 | לא קיים | --- | אבו בטוטה 8 | 76 | |
| מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי (הדרומי) בעל חזית מסחרית. שאר החזיתות בעלות סגנון מנדטורי עם פתחים מלבניים אופיניים. | 49 | 30056 | רשד י עבד אלע 'נ י אלאמאם אלחסינ י | --- | א זהרא 9 | 77 | |
| מבנה בן 2 קומות בצידו האחד ו 3 בצידו השני. חזית מסחרית בקומת הקרקע. אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות הבולט בחזית. | 62 | 30056 | קסמת מחמד דאוד מעתוק | --- | א זהרא 3 | 78 | |
| מבנה בן 2 קומות (קומת קרקע גבוהה). המבנה מהווה חלק מהבנייה הטורית לאורך רח' הרון בן ראשיד. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר וחזית קומת הקרקע מסחרית . | 79 | 30056 | לא קיים | --- | הרון אל ראשיד 2-6 | 79 | |
| מבנה בצורת האות "ר", בעל 4 ו 5 קומות הבנוי בסגנון מודרני תוך הדגשת המרפסות האורכיות והקווים האופקיים והאנכיים במבנה. חלקו המערבי מהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' אל רשיד | 80 | 30056 | רווידה חסין אל סמד י | --- | הרון אל ראשיד 8-10 | 80 |
36
| מבנה בן 5 קומות, המשמש כמלון, הבנוי בסגנון מודרני ומהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' סלאח אל די ן | 25 | 30056 | לאורנס שוקרי אנטו ן | --- | סלאח אל דין 16 | 81 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן 2 קומות, המשמש כמלון, הבנוי בסגנון מודרני ומהווה חלק מהבינוי המסחרי לאורך רח' סלאח אל די ן | 24 | 30056 | חאזם זקי נוסייבה | --- | סלאח אל דין 14 | 82 | |
| מבנה בן 3 קומות . חזית מסחרית בקומת הקרקע. אבן בעיבוד טלטיש עדין. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין לאומית" כדוגמת הדגשת חדר המדרגות בחזית . | 118 | 30056 | עותמן באקר אל חלאק | --- | אל אספהני 3 | 83 | |
| מבנה בן 3 קומות. חזית מסחרית בקומת הקרקע בצד הצפוני, ואילו החזית ה'עיקרית' פונה לצדו הדרומי של המבנה. אבן בעיבוד טובזה. המבנה בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר. | 33 | 30056 | חברת קולנוע אלקודס בע"מ | --- | א זהרא 8 | 84 | |
| מבנה אבן דו קומתי. המבנה בנוי בסגנון מסורתי. חלונות מקושתים עם מסגרת אופיינית מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג רעפים (חלקי). | 37 | 30056 | לא קיים | --- | גוש 30056 חלקה 37 | 85 |
37
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| סדר יום ועדת שימור 02/08/2026 - יט אב תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה - חלק ב ' |
38
רקע:
השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.
לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.
הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר, שנמשך
מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.
אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל".
קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).
בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.
בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.
מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש שורות
גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים.
אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.
זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.
| צילום אופייני | תיאר תמציתי והערכת חשיבות | בעלות | גו"ח | אתר | כ תובת ושם אתר | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| עניי כולל ואהלין כנאמני הקדש ישראל חיים לוי זלמן | 30067/75 | עזר יולדות -9 כולל וואהלין | 1 | |||
| מבנה היסטורי טורי בן 3 קומות וגג רעפים שעבר תהליך שימור וחידוש (2 קומות תחתונות היסטוריות וחזיתות מחודשות). מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד. חזית ראשית-דרומית מוגדרת ל שימור בתב"ע תקפה 2874 | דטיאשוילי חיים | 30067/9 | 1521 | פרי חדש 12 | 2 | |
| מבנה היסטורי טורי דו- קומתי וגג רעפים שעובר תהליך שימור. חזית ראשית-דרומית מוגדרת ל שימור בתב"ע תקפה 2874 | ויוסיף לך בע"מ | 30067/10 | 5650 | פרי חדש -14 אגודת הכנסת כלה | 3 | |
| מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד | טיזאבי דוד | 30067/12 | 1522 | פרי חדש 18 | 4 | |
| מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל כמה אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד כגון 2 מרפסות בקומה השנייה עם תומכות המעוטרות במגני דוד. חזית ראשית-דרומית מוגדרת לשימור בתב"ע תקפה 2874 | תלמוד תורה וישיבת עץ חיים י- ם ,%15בית יתומים דיסקין,%15 | 30067/14 | 1523 | פרי חדש 22 | 5 | |
| מבנה היסטורי טורי חד קומתי מקורי בעל תוספת שתי קומות נוספות. משמש כגן ילדים ומהווה חלק ממתחם גדול יותר של מוסד חינוכי של חסידי בעלז. המבנה שימש כגן הילדים העברי הראשון בירושלים עד סוף שנות ה - 70' של המאה ה-20'. מייסדת הגן הייתה הגננת הידועה חסיה פיינסוד-סוקניק ( אמו של יגאל ידין). מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי . תוספת הקומות פגעה בערכו של המבנה. | היינה יצחק אהרון | 30067/22 | 1524 | פרי חדש 38 | 6 |
39
| מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם היסטורי. במבנה השתמרו אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד | ישיבת רבינו שמחה הלוי | 30067/17,1 12 | 5655 | פרי חדש -28 30 | 7 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 2 קומות מאוחרות וגג רעפים חלקי בשנים האחרונות. המבנה אופייני לבניה המסורתית מסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה-20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון משה א ' | תלמוד תורה דחסידי בעלזא | 30065/20 | 4305 | ישעיהו פרס 3 | 8 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי וגג שטוח מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת מוקדמת). למבנה נוסף אגף מאוחר ממזרח והוא משמש כיום ככולל. המבנה אופייני לבניה המסורתית מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה- 20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון משה א ' | היינה יצחק אהרון | 30065/21 | 1528 + 4306 | ישעיהו פרס 5 | 9 | |
| מבנה אבן בן 3 קומות, שתיים מהתקופה העות'מנית והשלישית מנדטורית והוא אופייני לשכונה ולמרקם ההיסטורי. המבנה השתמר היטב ובו נמצאו פרטים אדריכליים רבים במצב טוב. למבנה איכות אדריכלית ופרטים אדריכליים יפים ורבים | ה"ה ר' צבי יעקבזון(ת.ז )36857 ר' אלתר שטינברג(ת.ז: [הושמט] | 30065/24 | 1529 + 4379 | ישעיהו פרס 6 / סימה בליליוס 3 | 10 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות (קומת קרקע מוקדמת מהתקופה העותמאנית ושתי קומות עליונות מהתקופה המנדטורית) וגג שטוח. המבנה במצב הש תמר ות טוב יחסי ת וכמעט ללא תוספות חדשות, ובעל איכות אדריכלית גבוהה | לידר חנה (אנה ) | 30065/25 | 1530 + 4306 | ישעיהו פרס 7 | 11 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת מנדטורית). המבנה המהווה חלק ממרקם היסטורי והוא בעל איכות אדריכלית גבוהה, במצב השתמרות מצוין וכמעט ללא תוספות חדשות . | לא קיים | 30065/26 | 1531 | ישעיהו פרס 9 / סימה בליליוס 5 | 12 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג רעפים שנבנה בתקופת המנדט והשתמר ללא תוספות בנייה משמעותיות. בקומה הראשונה פועל בית תמחוי "אור שלום וחסד" והקומה העליונה מעוטרת במגיני דוד מעל לפתחים. | ישיבת היכל אהרן להלכה | 30067/36 | 1570 | ראשית חכמה 4 | 13 |
40
| מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים. בקומה התחתונה נמצאת ישיב ת 'נאות דשא' ובעליונה בית הכנסת 'יגיע כפיים'. | יגיע כפים - בית הכנסת של המקדיש | 30067/120 | 1571 | רבנו תם 1 / פינס 18 ביכנ"ס יגיע כפיים | 14 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה היסטורי בן 4 קומות וגג שטוח (קומה עליונה מאוחרת). למבנה כניסה מפוארת וחצר קדמית מרשימה ורחבה והוא השתמר היטב כמעט ללא תוספות בניה מאוחרות | וינברג עזריאל | 30065/120 | 1514 + 4397 | שטראוס 21 | 15 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות במקור ו2 קומות מאוחרות נוספות- סה"כ מבנה בן 5 קומות. המבנה ההיסטורי נבנה בתקופת המנדט בסגנון מודרניסטי. | סיקרון יריב- שמאות מקרקעין חברה והשקעות בע"מ | 30065/58 | 1515 + 4398 | שטראוס 23 | 16 | |
| מבנה היסטורי בן 2 קומות וחצי קומה על הגג מעל קומת מרתף שנבנה בתקופת המנדט בסגנון מודרניסטי וכולל אגף צפוני עגול. | פילמר אהרון | 30065/54 | 1517 + 4399 | שטראוס 25 | 17 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח שנבנה בתקופת המנדט בינ"ל בחיפוי ייחודי דימוי אבן. | חביב- נחושתן הדסה | 30064/90 | 1518 | שטראוס 26א | 18 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח שנבנה בתקופת המנדט בסגנון אקלקטי-מפואר וכולל עיטורי אבן, חלונות ייחודיים וכניסה מונומנטאלית. למבנה איכות אדריכלית גבוהה יחסית למבנים בשכונה ומהווה גם חלק ממרקם היסטורי | מוסדות מדרש דוד | 30065/53 | 1519 + 4299 | שטראוס 27 / ישעיהו 26 | 19 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי וחצי קומה בגג שטוח שנבנה בשנת 1932 וכולל אלמנטים אדריכליים יפים כ מבנה אופייני לשכונה ההיסטורית. במבנה השמרה כתובת יפה המוסתרת כיום במזגן. כן נותר ריצוף מעוטר בכניסה למבנה. | חנסב ראובן | 30064/89 | 1520 | שטראוס 28 | 20 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג רעפים המשמש למסחר ומגורים שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטורית | שיבת חברת אהבת שלום | 30064/110 +44 | ללא | שטראוס 34 | 21 |
41
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח המשמש למסחר ומגורים שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטורית | לא ניתן | 30064/43 | ללא | שטראוס 36 | 22 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה ציבורי היסטורי חשוב בן 3 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף, שנבנה בשנת 1907 כאחד ממבני הציבור היחידים שבשכונת זכרון משה. המבנה נבנה סמוך לבי"ס למל ופעל כחלק ממוסד זה ביחד עם בית המדרש למורים, שקידם חינוך ציוני ואת השפה העברית. נבנה בסגנון בניה מסורתי אופייני לתקופתו והשתמר היטב. בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר שהכריזה על המבנה כאתר לאומי לשימור ביחד עם ב"ס למל הסמוך. למבנה חשיבות אדריכלית, עירונית ותרבותית גבוהה ביותר. | הקדש תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ - חיים , ע"י הנאמן עו"ד רונן מטרי | 30066/30 | 4586 | ישעיהו 13 בי"ס תיכון למסחר | 23 | |
| מבנה ציבורי היסטורי מפואר ומרשים בעל חשיבות עירונית וארצית. ביה"ס למל נוסד בעיר העתיקה בעקבות ביקורו של ד"ר לודוויג אַ וּגוסט, רִ יטֶ ר פון פרנקל- הוכווארט, יהודי-אוסטרי בשנת ,1856 בשליחות עליזה הרץ לבית למל. המוסד נשא סממנים אוסטרים מובהקים ולכן התנגדו לו קנאי ירושלים בכל שנות פעילותו דבר שעורר מלחמת תרבות שהביאה בעקבותיה התפתחויות חשובות בעיר. בעקבות התאחדותו עם בית הספר של החברה לחינוך יתומים בשנת 1887 חלו שינויים בהתנהלותו והוחלט להקים עבורו מבנה מחוץ לחומות. מבנה בית הספר ברחוב ישעיהו הוקם בין השנים .1901-1903 בית הספר משך אליו תלמידים מכל הארץ שרצו ללמוד במסגרת חינוכית מתקדמת ומודרנית. המבנה שימש עמוד תווך לשכונת זכרון משה בתקופה העות' מאנית. באותה תקופה גם פעל בו לזמן מה הסמינר למורים שהוביל את תחייתה והתעוררותה של הלשון העברית. בתחילת תקופת המנדט עבר בית הספר להסתדרות הציונית ויועד ללימודי בנות בלבד אבל המשיך לשמש כמרכז לפעילות ציונית כללית. בהמשך הוחלט לכלול בתוך המבנה גם בית כנסת בשם "היכל אבינועם". בשנת 1980 עזב בית הספר את המבנה ומאז הוא משמש מוסדות חינוך חרדיים. למבנה המפואר פרטי אבן ייחודיים בסגנון ניאו קלאסי ומשולבות בו שיטות בניה ומוטיבים מקומיים מסורתיים. | הקדש תלמוד תורה הכללי 580028710 והישיבה הגדולה עץ - חיים , ע"י הנאמן עו"ד רונן מטרי | 30066/30 | 4585 | ישעיהו 15 בי"ס למל | 24 |
42
43
למבנה חשיבות היסטורית,
תרבותית, אדריכלית וארצית גבוהה
כמוסד חינוכי מתקדם ומודרני בעל
השפעה רבה על החברה הישראלית
של תחילת המאה ה-.20
בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר
שהכריזה על המבנה כאתר לאומי
לשימור.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 02/08/2026 -ס ידטר א יבום ת ושעפדת"ו ש ימור | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית : זכרו ן משה חלק א ' |
44
רקע:
השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.
לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.
הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר,
שנמשך מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.
אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל". קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).
בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.
בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.
מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש
שורות גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים. אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.
זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.
| צילום אופייני | תיאר תמציתי והערכת חשיבות | בעלות | גו"ח | אתר | כ תובת ושם אתר | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה טורי דו קומתי היסטורי שנבנה בחלק המנדטורי של השכונ ה שהיה בבעלות הערבי הנוצרי קטאן ולאחר מכן עבר פרצלציה והתמלא בבתי מגורים. | בן ציון סורייה | 30066/26 | 4532 | דוד ילין 3 | 1 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות (אחרונה תוספת מאוחרת). למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב ', שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה המסורתי ת בשכונה. | בלומנפלד יצחק | 30066/91 | 4526 | דוד ילין -4 בית יוסף אלישר | 2 | |
| מבנה היסטורי דו קומתי מחופה אבן טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות. המשמש כיום כ מוסד לנערות וכן נוספו לו 3 קומות מאוחרות ממש לאחרונה | אור חיה המרכז לאישה | 30066/25 | 1318 | דוד ילין 5 | 3 | |
| מבנה היסטורי ד-קומתי וגג רעפים. למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב ', שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה המסורתי ת בשכונה. | לא קיים | 30066/90 | 4527 | דוד ילין -6 בית יצחק נחום לוי | 4 | |
| מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 3 קומות (עליונה בגג רעפים) | צמח יצחק | 30066/32 | 1321 | דוד ילין 8 | 5 | |
| צמד מבנים צמודים דו קומתיים האחד כולל גג שטוח מאוחר והשני גג רעפים מקורי | טרזי רחל | 30066/34 | 4529 | דוד ילין -12 14 | 6 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי מחופה אבן טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות. | קרן הוכשטיין | 30066/101 | 4536 | דוד ילין 13 | 7 |
45
| מבנה היסטורי דו קומתי הכולל קשתות ובניה יפה מאבן. למבנה נוספו לאחרונה אגפים ושתי קומות וגג רעפים. | לא קיים | 30066/21 | 1535 | דוד ילין 15 | 8 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה היסטורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומ ת מסחר | ישיבת עטרת שלמה בארה"ק ע"ש מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל | 30066/17 | 1545 | דוד ילין 17 | 9 | |
| מבנה היסטורי חד קומתי במקור וכיום בן 3 קומות וגג רעפים. שימש בעבר כאולם חתונות וכיום כישיבה. המבנה מתקופת ה מנדט בעל חזית מרשימה וייחודית לאזור | ישיבת עטרת שלמה בארה"ק ע"ש מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל | 30066/19 | 1547 | דוד ילין 19 | 10 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת מסחר בקומת הקרקע. פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין | לנגנויער חיים נתן | 30066/126 | 1549 | דוד ילין 21 | 11 | |
| מבנה היסטורי פינתי וטורי דו קומתי וגג שטוח הכולל קומת קרקע למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר במלואו | נאמני וו'קף חנה בנין לטובת יהודי עדן בפלשתין | 31418/23 | 4266 | דוד ילין 22 | 12 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין. | פרץ שלום | 30066/16 | 1551 | דוד ילין 23 | 13 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג שטוח בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני לשכונה שהשתמר היטב על כל פרטיו | נאמני וו'קף חנה בנין לטובת יהודי עדן בפלשתין | 31418/24 | 4267 1552 | דוד ילין 24 | 14 | |
| מבנה היסטורי פינתי וטורי דו- קומתי וגג רעפים הכולל קומ ת קרקע למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה בסגנון מנדטורי-אקלקטי אופייני לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר במלואו. פתח מונומנטלי בחזית ועיטורי אבן באבני הראשה | דוד ילין 25 נדל"ן בע"מ | 30066/15 | 1553 | דוד ילין 25 | 15 |
46
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושער | בן דור אליהו | 31418/6 | 4268 | דוד ילין 28 | 16 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים. בחזית לרח' אלגזי קיים מפלס נוסף שתקרתו משמשת חצר אחורית למפלס הקרקע. קיים פורטיקו בקומת הקרקע הפונה לרח' דוד ילין. | קופרשטוק יצחק אהרן | 30070/8 | 4270 | דוד ילין -30 בית ראהר | 17 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין. על הגג בנייה מעץ. מרפסות אופייניות בחזית, סורגים מקוריים שלמים ופתחים מקוריים (כולל דלתות) למרפסת בקומה הראשונה. תוספת בנייה בחזית האחורית | א.כ. תוצרת הארץ נכסים | 30071/65 | 1558 | דוד ילין 31 | 18 | |
| מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע למסחר . פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה שהשתמר לחלוטין. | כהן אשר | 30071/64 | 4263 | דוד ילין 33 | 19 | |
| מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח בסגנון מודרניסטי אופייני. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושער | תלמוד תורה סוכת דוד | 30071/63 | 4262 | דוד ילין 35 | 20 | |
| מבנה היסטורי דו קומתי במקור (כיום בן 3 קומות קומה עליונה מאוחרת) וגג שטוח כולל מרפסת פורטיקו (ע"ג עמודים) בחזית. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן גדר ושער | לוי אליהו | 30071/62 | 4261 +156 0 | דוד ילין 37 | 21 |
47
| מבנה היסטורי פינתי דו-קומתי מעל קומת מסד וגג רעפים. במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים | מעונות ילין בע"מ | 30071/61 | 1561 +426 0 | דוד ילין /39 יהודית 12 | 22 | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מנדטורי בן שלוש קומות במקור שלוש קומות תוספת מאוחרת מבנה אופייני לשכונה שנבנו מעליו שלוש קומות חדשות באופן שפגע בערכו | ישיבת בריסק | 30065/19 | 4295 + 1473 | ישעיהו 20 | 23 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות (סהכ כיום 4.5 קומות) שנבנה ע"י חסידות חב"ד ו משמש כ יום לספרייה, ישיבה ומשרדים | דל אשר | 30065/56 | 1474 + 4297 | ישעיהו 22 | 24 | |
| מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות (סהכ כיום 4.5 קומות) | אופי אינסייד בע"מ | 30065/55 | 4298 + 1475 | ישעיהו 24 | 25 |
48
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| סדר יום ועדת שימור 02/08/2026 - יט אב תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מאה שערים - חלק א ' |
49
רקע:
הצורך לצאת מתחומי העיר העתיקה במחצית השניה של המאה ה - 19 בעיקר בשל הצפיפות ותנאי הסניטציה ששרו בעיר העתיקה, היו הסיבות העקריות לבניית השכונות הותיקות בצפונה של העיר ובתוכם מאה שערים ובנותיה. שיקולים של קרבה לעיר העתיקה, מחיר וזמינות המגרשים וכן קרבה לצירי תנועה ויצירת תנאי בטחון היו בין הסיבות הנוספות לבניה במרחב הנדון. תכנון עירוני אמנם לא היה קיים ולא היווה גורם עד לתקופת המנדט הבריטי, אולם תכנון המתחמים והשכונתות היה לעיתים מפותח ובתפיסות מודרניות של אותה תקופה. חלק מתקנוני השכונות, שלעיתים קרובות היוו תחליף לתקנות עירוניות שלא היו בנמצא, יכולים לשמש דוגמא עד היום .מאה שערים והמתחמים סביבה מהווים דוגמא לנאמר לעיל והן חלק משכונות המגורים בצפונה של "העיר ההיסטורית". המושג "שכונות מגורים" מתאים ביותר לאזור הנדון מאחר והמתחמים השונים אכן נבנו כיחידות שכנות נפרדות בעבור קהילות שונות, תלמידי כוללים ושכונות הקדש.
זהו אפוא מרקם ייחודי המהווה נדבך חשוב לחלק זה של "עיר ההיסטורית" בירושלים ויוצר מרקם אורבני מיוחד, שאמנם לא תוכנן כיחידה אחת, אך יצר מערך של מתחמים המשתלבים זה בזה, אשר נבנו על פי היכולת של קבוצות וקהילות שונות שצאציהם מאכלסים את המתחמים השונים ונותנים להם אופי הומוגני לכאורה, בשל האוכלוסייה החרדית המאכלסת אותם גם כיום בשכונה שכונות ותיקות יחודיות אשר חלק מהן שומרות את אופי הקהילה המקורית עד היום.
| צילום אופייני | תיאור תמציתי והערכת חשיבות | בעלות | גו"ח | אתר | כ תובת ושם אתר | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה אבן מנדטורי בן שתי קומות בעל פרטי חלון ומעקה גג ומעקה חצר יחודיים. שמור במצב טוב | מנשאיוף מני בן יעקב | 30064/67 | 1287 | אבן יהושוע 5 | 1 | |
| מבנה מנדטורי בעל חזית מעוגלת אופיינית, אבן טובזה | תפילינסקי דוד | 30062/99 | 1303 | בהר"ן 10 | 2 | |
| מבנה מנדטורי מודרני,אבן טובזה מרפסות ומעקה טיח היסטוריים , עץ דקל בחזית | שוורץ משה | 30062/147 -146 | 1298 | בהר"ן 4-6 | 3 | |
| בתי אונגרין – כולל בתי אונגרין 1890 | הקדש יצחק הירש בן יצחק אברהם רדרסדורפר לטובת כולל אונגרן | -30060/95 98 100-123 | 4681 ועוד | שומרי אמונים -10 12 | 4 | |
| בתי וורנר. שכונת הקדש 1902 (אוהלי משה) | כולל אמריקה תפארת ירושלים | 30063/195 -200,174 | מאה שערים 2-14 | 5 | ||
| בתי ורשה . שכונת כולל 1898 | פלוטשניק אברהם | 30064/148 -156 | מאה שערים / עבודת ישראל | 6 |
50
| בתי נייטין . שכונת הקדש 1903 | הרב ישראל משה דושינסקי | 30060/87 | נציבין 4-8 | 7 | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה המקורי – "עיר שלום". שכונה שהוקמה מתחילתה למטרות מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי מגורים. מהווה מעין המשך של שכונת מאה שערים, אולם מחוץ ל"חומות" השכונה | לא ניתן | -30061/32 40 | סלנט 24-36 | 8 | ||
| בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה המקורי – "עיר שלום". שכונה שהוקמה מתחילתה למטרות מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי מגורים. מהווה מעין המשך של שכונת מאה שערים, אולם מחוץ ל"חומות" השכונה | אגודת תלמוד תורה וישיבת חיי עולם | -30061/41 52 | אדמון 2-24 | 9 | ||
| בית ההסתדרות הפועל מזרחי.מבנה מודרני, בעל מאפיינים מובהקים של הסגנון הבינלאומי שחלקו האחורי מחופה טיח, מראה שאינו שגרתי בירושלים. למבנה חשיבות רבה כחלק ממרקם שכונת החבשים ההיסטורית ,שימושו לטובת תנועת המזרחי הנה בעלת חשיבות תרבותית. | גבריאל שר ישראל (ע"ר) | 30062/98 | 4475 | חזנוביץ 1 | 10 | |
| מבנה אבן אופייני מהתקופה העותמאנית המשמש לבית כנסת ומגורים מעליו. תוספת הקומה השניה אינה מקורית. | שיבת חברת אהבת שלום | 30062/70 | 1415 | חיי אדם 10 | 11 | |
| מבנה אבן אופייני מהתקופה העותמאנית השתמר במצב טוב מאוד ללא תוספות | לוי עובדיה | 30062/73 | 1416 | חיי אדם 14 | 12 |
51
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| סדר יום ועדת שימור 02/08/2026 - יט אב תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: רוממה |
52
רוממה:
רוממה היא שכונה במערב ירושלים הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית. רוממה נבנתה במקור כשכונת פאר יהודית בין כפרים ערביים, ונהוג לראות בה את השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים בתקופת המנדט, והראשונה שתוכננה באופן מסודר כחלק מתכנית אב לבינוי העיר. בתי רוממה המקוריים נבלעים כיום ברוממה המורחבת ובאזור התעשייה רוממה, שהחלו להתפתח מצפון וממזרח לשכונה המקורית בשנות ה-50 של המאה העשרים.
חלקת הקרקע עלי השוכנת היום שכונת רוממה היתה בראשית המאה ה-20 גבעה חשופה בין שני
כפרים ערביים: ליפתא מצפון ושייח' באדר מדרום, גבעה זו עשתה היסטוריה במהלך מלחמת העולם
הראשונה כאשר בבוקר ה-9 בדצמבר 1917 טפסו עליה זוג סמלי מטבח מחיל החלוץ הבריטי ונתקלו בראש העיר המוסלמי של ירושלים, הלה מסר להם את כתב הכניעה ואת מפתחות העיר והסביר שבלילה הקודם ברחו הטורקים מירושלים. טקס הכניעה החפוז גובה בכמה טקסים נוספים, כשהחשוב מכולם התקיים יומיים לאחר מכן בנוכחות הפילדמרשל אדמונד אלנבי. לזכר האירוע הוקמה במקום לימים אנדרטת אבן צנועה המנציחה את הלוחמים הבריטים שנפלו על כיבוש הארץ, האנדרטה ניצבת עד היום בשכונת רוממה בלב כיכר אלנבי. בניגוד לתכנון השכונתי הפשוט, הבתים הפרטיים ברוממה
מרשימים מאוד בארכיטקטורה שלהם: כולם בנויים באבן בסגנון אוריינטלי עם תקרות גבוהות,
עמודים מעוטרים וחצרות גדולות. כמו כן רובם נבנו בתחילה כמבנים חד קומתיים, אך במשך השנים נוספו להם קומות נוספות. גובהה הרם של הגבעה (829 מטרים מעל פני הים) הקנה לשכונה את שמה, הלקוח מן הפסוק בתהילים (פרק קי"ח) "ימין ד' רוממה ימין ד' עשה חיל". גובה זה שיחק לטובתה כאשר החליטו הבריטים להקים בצמוד לה מגדל מים ובריכת אגירה גדולה.
| תמצית נתונים והערכת האתר | 53 בעלים | גוש וחלקה | מס' אתר ברשימת השימור | שם אתר לשימור/כתובת | מס' סידור י |
|---|---|---|---|---|---|
| מבנה בן קומה אחת וגג שטוח המשמש כבית כנסת, בעל פרטי אבן, פרטי מסגרות, גדר עם כניסה מקושתת. בעבר שימש כבית ספר. המבנה היה חלק משכונת ליפתא. לאחר מלחמת השחרור הועבר המבנה ע"י עירייה לידי הרב ששון גריידי ז"ל ע"מ להקים במבנה בית כנסת לעדת התמנים. המבנה משמש עד היום כבית כנסת קול ששון. לא ידוע שנת הבנייה . | עיריית י-ם | 30235/166 | 5256 | המ"ג -4 בית כנסת קול ששו ן | 1 |
| מבנה בן 2 קומות הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי אבן, צמחיה בגבולות החלקה. תוספת בניה מטיח. | גיא יצחק | 30235/160 | המ"ג 14 | 2 | |
| מבנה בעל 3 קומות עם גג שטוח. נצפה במפות היסטוריות משנת .1936 חזית מעוגלת, פרטי אבן, מרפסות. בנייה מנדטורית ב2 שלבים (היסטוריים). חלון טרמומטר, פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה מקורית. | אסמעיל זדה הרצל | 30075/126 | שרי ישראל 16 ב' | 3 | |
| שנת הקמה 1917-1948 השלטון הבריטי. מבנה בן 4 קומות וגג רעפים, חלון טרמומטר, פרטי אבן, פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה מקורית, מדרגות אבן, מעקה מקורי. הבית מהווה חלק ממכלול של בניה טורית יהודית מראשית המאה ה -.20 הייחודיות שבשכונות הטוריות היא ההמשכיות של רצף הבניה. החסרה של פריט יחיד יפגע קשה במכלול כולו . | אגודת אוהל משה ואבנר אלי אסיא ן | 30077/113 | 3158 | שרי ישראל 4 (בי"כ ) | 4 |
| מבנה בן 2 קומות וגג רעפים, הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 פרטי אבן, פתחים מקושתים, פרזול, פנים המבנה עבר שיפוץ. תוספת בנייה אחורית מטיח. | רשות הפתוח | 30909/28 | שמגר 1 | 5 | |
| מבנה בן 2 קומות וגג רעפים. מבתיו הראשונים של הכפר ליפתא. נצפה במפות היסטוריות מ -.1927 קיימים פרטי מסגרות מקוריים, פרטי אבן, וריצופי שטיח. | מוסדות התורה והחסד פנ י מנחם (ע"ר ) | 30235/9 | ירמיהו 72 | 6 | |
| מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים. הנצפה במפות היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי אבן, מסגרות ופרזול. יש תוספת של בנייה קלה בקומה העליונה. פתחים מקושתים בקומת הקרקע ומעליהם אבני מעקלה. הקומה התחתונה משמשת גן ילדים. פתחים פנימיים מקושתים, קמרונות בתקרה. נראה כמו הבינוי של ליפתא העתיקה. המבנה מחובר למבנה אחורי שהוא גם בעל פתחים מקושתים, פרטי אבן וגג שטוח. המבנה משמש כיום כחנות פרחים . נראה שהמבנה נבנה ב2 שלבים (לפי סוג האבן). | נחמיה נעמ י | 30235/2 | ירמיהו 62 | 7 |
54
מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.
30077/84 הנצפה במפות היסטוריות משנת
8 חירם 1 נאור נעמה
.1936 בעל פרטי אבן, פרזול
ותריסים מקוריים.
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| 08/2026ס/2ד0ר - י ויםט ואעבד תת ששפימ"ו ור | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: שוק מחנה יהודה מזרח |
55
רקע:
שוק מחנה יהודה החל להתגבש בשלהי התקופה העות'מאנית בסוף המאה ה-,19 סמוך לשכונת מחנה יהודה כשוק מאולתר של פלאחים. בחלוף הזמן הציבו הפלאחים לעצמם סככות רעועות ודוכני עץ, ובתוך כ-15 שנה הפכו אלה למבני פח ועץ קבועים. בתחילת שנות ה 20' של המאה ה 20 השתנתה אוכלוסיית המוכרים בשוק – מפלאחים לעולים חדשים ותושבי השכונות. במהלך שנות ה-20 וה-,30 נבנו כ 40 חנויות קבע במימונם של נדבנים ותורמים . בתקופת המנדט הבריטי, נבנו ארבע שורות חנויות בשני רחובות צרים שנקראו רחוב התפוח ורחוב האגס (כיום רחוב אליהו בנאי). בשנות ה 30' הורחב השוק לשטח שבין שורות החנויות המקוריות לבין רחוב אגריפס (כיום – בין הרחובות השקד, עץ חיים, אגריפס ומחנה יהודה). שוק מחנה יהודה הלך התפתח עם השנים, וכיום ()2024 הוא מכסה שטח ניכר, המשתרע בין ישיבת עץ חיים ממזרח ושכונת בית יעקב ממערב. החנויות הצפוניות ביותר שוכנות ברחוב יפו מול שכונת מחנה יהודה ליד תחנת מחנה יהודה של הרכבת הקלה. החנויות הדרומיות שוכנות משני צדיו של רחוב אגריפס.
רשימת המבנים המוצגת לפניכם מהווה המשך לרשימת המבנים שנדונה ואושרה זה מכבר בחלקו המערבי של השוק (מצידו המערבי של רח' מחנה יהודה, לכיוון מערב), וכוללת את מבני השוק מצידו המזרחי של רח' מחנה יהודה ועד שורת החנויות בדופן המזרחית של רח' עץ חיים.
| צילום | תמצית נתונים והערכת האתר | בעלים | גוש וחלקה | מס' אתר רשי' שימור | שם אתר לשימור/ כתובת | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מנדטורי בן 4/5 קומות . המבנה תוכנן ע"י האדר' ברנשטיין . קומת הקרקע גבוהה ובחזיתה הצפונית 10 קשתות המשמשות ככניסות לחללים מסחריים. בקומה מעל קומת הקרקע (מפלס גלריה?) פתחים עגולים. בשאר הקומות רצועות חלונות אנכיים עם הדגשת האלמנט האופקי ע"י סיתות ושימוש בקרניז המלווה את החלונות מצד לצד . בחזית המערבית קומת הקרקע מסחרית ומעליה (במפלס גלריה?) חלונות צרים וקטנים. בטור הימני (דרומי) של החזית חלונות עגולים. החזית המזרחית זהה לחזית המערבית (באופן סימטרי). בחלקו האחורי של המבנה שני אגפים בולטים (המבנה כולו בצורת האות ח'). ערכיות: אדריכלות "מודרנית" האופיינית לשלהי המנדט. | בן חור ליאור | גוש .30074 חלקות: 431-432 | "בניין מוריה" יפו 119 | 1 | ||
| מבנה בן 2 קומות עם הרחבה מאוחרת לכיוון דרום. בשלב המקורי, כללה החזית המערבית קומת מסחר ומעליה קומה עם 2 מרפסות זיז. לכ"א מהמרפסות הובילו שני פתחים. בין 2 המרפסות קרועים שני חלונות צרים וכן חלון צר בודד משני קצות החזית. בשלב מאוחר יותר נוסף מבנה בצד הדרומי עם מרפסת בחזית המערבית . חזית מזרחית: 2 קומות. קומת הקרקע לשימוש מסחרי ומעליה שתי מרפסות זיז בדומה לחזית המערבית. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק . | דוד בן מאיר רוזליו בתור אפוטרופוס ונאמן להקדש אברהם בן יצחק | גוש .30074 חלקה : 122 | גוש .30073 חלקה : 122 | 2 | ||
| מבנה בן 2 קומות מתקופת המנדט הבריטי. קומת הקרקע נבנתה כקומה מסחרית (כחלק מחנויות השוק). הקומה מעליה קומת מגורים וכוללת בחזיתה המערבית מרפסת מאורכת, מס' צמדי חלונות ודלתות יוצאים מהקומה אל המרפסת. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק . | וינברג נח | גוש .30074 חלקה : 124 | גוש .30073 חלקה : 124 | 3 | ||
| מבנה בן 2 קומות משלהי התק' העות'מנית הכולל מפלס מסחרי (קומת הקרקע) ומפלס מגורים. מהמבנים המקוריים של שכונת בית יעקב. חזית צפונית: בקומת הקרקע פתח רחב לחלל בשימוש מסחרי. בקומה העליונה (ככל הנראה) דלת וזוג חלונות מקושתים, כולם מעל מרפסת זיז מקורה (המרפסת 'סגורה' בסגירה מאוחרת המקשה על בחינת הפתחים לחזית בקומה זו). חזית דרומית: חלל בנוי ומטוייח בחצר (ככל הנראה מאוחר). ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק . | רוזיליו פלורה | גוש .30074 חלקה : 125 | גוש .30073 חלקה : 125 | 4 |
56
| מבנה בן קומה בודדת (קומת קרקע) הכולל חללים למסחר (חנויות השוק). המבנה מקורה בגג רעפים שאינו מוגבה. ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי שוק מחנה יהודה . | וינברג נח | גוש .30074 חלקה : 334 | גוש .30073 חלקה : 334 | 5 | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | ישי יפה | גוש .30074 חלקות: 90-109 | מבנן התפוח עץ -חיים בנאי מחנה - יהודה | 6 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו הדרום מערבי המבנה בן 2 קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | צדיק חיים | גוש .30074 חלקות: ,77-89 -375 ,381 -437 ,439 434 | מבנן בנאי עץ -חיים האפרסק מחנה - יהודה | 7 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . באמצע צלעו הדרומית, וכן בפינה הצפון מזרחית של המבנה נבנו תוספות בניה (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | שמביקו חיים אליה | גוש .30074 חלקות: -387 ,398 321-331 | מבנן האפרסק עץ -חיים השזיף מחנה - יהודה | 8 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו המרכזי של המבנה נוספה בנייה (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | "ישיבת נהר שלום - מקובלים" | גוש .30074 חלקות: -310 ,320 ,306 262-271 | מבנן השזיף עץ -חיים השקד מחנה - יהודה | 9 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . בחלקו הצפוני והדרומי של המבנה קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | עזבון המנוח סעדיה בן אהר ן ג'ראס י | גוש .30074 חלקות: -234 ,249 402 | מבנן השקד האגוז התות החרוב | 10 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . חלקו הדרומי של המבנה הינו בן 2 קומות + קומת גג 'סגורה'. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה . | לוי שמחה | גוש .30074 חלקות: -250 ,261 403 | מבנן השקד החרוב התות מחנה - יהודה | 11 |
57
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . המבנה ברובו הגדול בן קומה אחת. קיימות מס' תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה | קלמוס חנה | גוש .30074 חלקות: 272-305 | מבנן השקד עץ -חיים אגריפס האגוז | 12 | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד ועוד) . המבנה בנוי בחלקו המזרחי כמבנה בן קומה אחת, ובחלקו המערבי כמבנה בן 2 קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה | דינה לו י | גוש .30074 חלקות: -224 ,233 404 | מבנן התות האגוז אגריפס מחנה - יהודה | 13 | ||
| מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות למסחר. המבנה בן קומה אחת. בשלושה מוקדים קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה | בונה דוד | גוש .30074 חלקות 110-119 | גוש .30073 חלקות 110-119 | 14 | ||
| מבנה בן 2 קומות (במקור). על חלקו הדרומי נוספו 2 קומות נוספות. מעל קומת הקרקע מרפסת רציפה לאורך כל החזית המערבית (ככל הנראה לא מקורית). בחזית המערבית 5 זוגות פתחים מקושתים. כל זוג כולל דלת יציאה למרפסת וחלון. מעל חלקו הצפוני של המבנה יצוק גגון בטון. החזית המזרחית (האחורית) מעוצבת באופן דומה. חזית דרומית: סיתות טובזה. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק . | מזרחי סלים | גוש .30074 חלקות: -201 ,205 210-214 | גוש .30073 חלקות: ,201-205 210-214 | 15 | ||
| מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע משמשת למסחר. מעליה בנויות שתי קומות עם מרפסות זיז לחזית המערבית והמזרחית (המרפסות העליונות 'סגורות'). מעקות המרפסות בחזית המערבית ככל הנראה מקוריות. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק | בן דוד משה | גוש .30074 חלקות: 206-209 | גוש .30073 חלקות: 206-209 | 16 | ||
| מבנה טורי ארוך הכולל בתוכו חנויות למסחר. המבנה מלווה את כל הדופן המזרחית של רח' עץ חיים וכן חלק מרח' אגריפס. לאחר פרעות 1920-1 יזמו פרנסי ישיבת עץ חיים את הקמתה של שורת חנויות בצמוד לחומת חצר הישיבה ממערב, שפתחיהן פנו אל המגרש. חנויות אלו היו החנויות הראשונות של שוק מחנה יהודה בשלבו ה'מנדטורי'. ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי השוק | רפואה משה | גוש .30074 חלקות: ,506 441 | גוש .30073 חלקות: ,506 441 | 17 |
58
| סדר יום ועדת שימור | |||
|---|---|---|---|
| סדר יום ועדת שימור 02/08/2026 - יט אב תשפ"ו | תאריך | ||
| ועדה לשימור | סוג דיו ן | ||
| 48/2026 | מספר ועדה | ||
| הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מזכרת משה |
59
מזכרת משה, מהוותיקות שבשכונות ירושלים, נוסדה בשנת 1882 ומהווה חלק מהגרעין המקורי של שכונות "נחלאות". השכונה נועדה לתושבים אשכנזים בעוד שהשכונה הסמוכה לה, אהל משה, נועדה לספרדים.
השכונה בנויה במתכונת של בתים הבנויים סביב חצר מרכזית וזאת על מנת להבטיח הגנה לתושבי השכונה. בשכונה בית הכנסת "חסד ורחמים" שהוקם בשנת 1925 ע"י משפחות ספרדיות ותיקות.
השכונה שומרת, עד היום, על אופייה ומרקמה הייחודי ומהווה גם כמוקד תיירותי חשוב בירושלים.
| צילום | תמצית נתונים והערכת האתר | בעלים | גוש וחלקה | מס' אתר | שם אתר לשימור/ כתובת | מס' |
|---|---|---|---|---|---|---|
| בית הכנסת "חסד ורחמים": "בית הכנסת נבנה כבית מגורים, ולאחר שהפך לבית מרזח בניגוד לתקנון השכונה, פעל “המוכתר” של הספרדים בשכונה, יצחק ארמוזה להפיכת המבנה לבית הכנסת של הקהילה הספרדית – דוברי לאדינו – ס”ט" (מתוך נוסח שלט המועצה לשימור אתרי מורשת המוצב על חזית המבנה). חלק צפוני: חזית צפונית: קומת מרתף הבולטת בכחצי קומה ממפלס הרחוב (לקומה זו יורדים מהרחוב). מעל קומת המרתף הקומה ה'עיקרית' בה משולבים 3 חלונות מאורכים בגדלים שונים. הקיר מחופה באבן בסיתות מוטבה עדין. מעל החלונות עיטור מתכת גדול של ביה"כ. הקומה מקורה בגג רעפים בו משולבת מרפסת של קומת הגג . חלק דרומי: חזית דרומית: בחזית ביה"כ שני פתחים המעוטרים בתבנית 12 השבטים (כניסה ראשית) וב"אשת חיל" (כניסה לעזרת נשים). קומת הקרקע בעיבוד טובזה והקומה העליונה בנוייה בטון וחיפוי עץ . ערכיות אדריכלית גבוהה. ערכיות היסטורית גבוהה . ערכיות דתית וחברתית גבוהה . | בית כנסת "חסד ורחמים" ירושלים | גוש .30046 חלקה 3 | בית הכנסת חסד ורחמים , אגריפס 67 הכרמל 18 | 1 | ||
| מבנה צפוני: קומת הקרקע הינה הקומה המקורית בלבד . חזית צפונית: בקומת הקרקע פתח חנות. מעל הפתח קשת מקילה. סיתות מוטבה. 2 הקומות העליונות חדשות ובסיתות תלטיש. שלישיית חלונות בכל קומה (כל החלונות מקושתים). המבנה מקורה בגג רעפים. לחזית זו ניצב ממזרח שער ההנצחה להקמת השכונה וכן הכניסה הראשית, הצפונית, לשכונה . מבנה דרומי: המבנה אינו קיים אך החזית הדרומית והמזרחית של החצר האחורית נראות כחזיתות מבנה. חזית מזרחית: בקיר המחופה אבן בעיבוד טובזה, חלון קשות סתום . חזית דרומית: בקיר החצר דלת כניסה ובצידה זוג חלונות מקושתים . ערכיות אדריכלית גבוהה. ערכיות היסטורית גבוהה . | הרב רוזנטל יעקב | גוש .30046 חלקה 4 | אגריפס 65 הכרמל 16 | 2 | ||
| מבנה צפוני: יחידה בודדת מתוך מבנה טורי אחד הכולל 7 יחידות. המבנה כולל קומת קרקע (בחלק מהיחידות המפלס נמוך ממפלס הרחוב) וקומה מעליה. עיבוד אבן מוטבה. חזית צפונית: בקומת הקרקע דלת מסחרית. קומה א': זוג חלונות מקושתים ומעליהם חלון עגול לאוורור. מסגרות החלונות בעיבוד מסמסם, באבן בגוון בהיר ובבליטה ממישור החזית. מעל זוג החלונות והחלון העגול בנויה קשת מקילה. המבנה מקורה בגג רעפים. חזית מערבית: סיתות מוטבה. בחזית זו חלון מקושת אחד. | תלתן חת שמונה בע"מ | גוש .30046 חלקה 5 | אגריפס 63 הכרמל 14 | 3 |
60