פרוטוקול מועצה 36 קובץ מלא

עיריית קריית ביאליק

ישיבת המועצה מס פר 36 (8/21 )

(שלאמן המניין)

מיום רביעי, י"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

שהתקיימה ב"בית הידידות"

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 2

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין) מס פר 36 (8/21 )

נוכחים:

• מר אלי דוקורסקי - ראש העיר

• מר יוסי אזריאל - מ"מ וסגן ראש העיר

• מר ניומה רצ' ב סקי - סגן ראש העיר

• ד"ר רויטל שורץ סבירסקי - משנה לראש העיר

• עו"ד הדס צור - משנה לראש העיר

• עו"ד בן אסבן - חבר מועצה

• עו"ד אדווה בלמס - חברת מועצה

• גב' ענת וורמברנד - חברת מועצה

• מר אפרים מקמל - חבר מועצה

• מר יוסי חזן - חבר מועצה

• מר ירון סלמן - חבר מועצה

• מר יוסי ברבי - חבר מועצה

חסרים:

• מר צח נחמני - חבר מועצה

• גב' ליאת בוגנים - חברת מועצה

• מר עמירם מסס - סגן ראש העיר (חו"ל)

בעלי תפקידים:

• מר ליאור טרגן - מנכ"ל העירייה

• רו"ח חן פרץ - גזבר העירייה

• עו"ד ענת פרץ - היועצת המשפטית

• מר אייל לוי - מבקר העירייה

• ד"ר אלונה אייזנברג - דוברת העירייה

• מר משה אמויאל - אתר האינטרנט

• גב' מלי אסום - לשכת ראש העיר

מוזמנים: משפחת בוחבוט סימה, אבישי, עומר, אסף, שלמה בוחבוט, שולה

בוחבוט וכן אורחים נכבדים נוספים

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 3

על סדר היום:

1. ישיבה לזכרו של החבר יעקב בוחבוט ז"ל ................................. 4

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 4

פרוטוקול

1. ישיבה לזכרו של החבר יעקב בוחבוט ז"ל

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

ערב טוב לכולם. אני פותח את ישיבת מועצת העיר, שלא מן המניין. ישיבה מספר 36, ישיבה מיוחדת לזכרו של חבר מועצתהעיר, יעקב בוחבוט, זכרו לברכה. אני מבקש מכולם לעמוד לזכרו. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו נתחיל בהקרנת סרטון קצר על יעקב .

(מקרינים סרטון)

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

כמה בלתי נתפס לראות את התמונות האלה, ולא להאמין. אני חושב שזה מעצים את השברון לב של כולנו. 126 ימים שנעו בין ייאוש לתקווה, לאמונה לרצון שיעקב, שאנחנו כולנו הכרנו אותו; מלא להט, מלא מרץ; ינצח את נגיף הקורונה. והאיש הזה שכל כך נזהר, שכל כך נשמר מפני המחלה הזאת , היא תפסה אותו ופגעה בו בצורה קשה ביותר, האכזרית ביותר. ואני ראיתי עכשיו את התמונות וזה פשו ט בלתי נתפס, לא להאמין.

היו ליעקב כל כך הרבה תוכניות ברמה הציבורית, חלקן יצאו אל הפועל:

הנושא של חריג למי שצריך, שהוא ממש עשה אותו בשתי ידיו, כאן בבית הזה, בבית הידידות. בוקר, בוקר במהלך שנת הלימודים, הגיע לכאן, הביא את הלחמניות, הביא את הממרח שוקולד, הבי א את הגבינה הצהובה, את הדברים; ויחד עם אורה, ויחד עם אנשים נוספים הכין את הכריכים; לקח אותם לבית הספר.

ואחר כך, היוזמה שהייתה כל כך חשובה לו, שהוא דחף אותה הנושא של הלימודים הפסיכומטריים, שאנחנו עומדים עכשיו לפתוח קורס שלישי, שגם זה היה נושא שהיה לו מאוד מאוד חשוב, ואנחנו גייסנו תקציב מיוחד, בשיתוף עם מפעל הפיס כדי לקיים. ו - 60 חבר'ה צעירים, תושבי הקריה ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 5

במחיר מסובסד של 500 שקל לקורס, עשו את הקורס שנתן להם את המנוף לכניסה לעולם ההשכלה הגבוהה.

והיה רעיון נוסף שיעקב ביקש לדחוף, אבל בדיוק הגיעה הקורונה, של מו עדון גילאי 50 פלוס; שהתחלנו להתארגן, לגייס אנשים לקיים בימי שישי במרכז דני זק הרב תכליתי. ופתאום הגיעה הקורונה, ופתאום האדם הזה שהיה ממש כעץ שתול על מים, כפי שכאן הציגו את זה קרס. אני זוכר , אנחנו, כראשות מקומית, מקבלים מדי יום את רשימת האנשים שחולים בקורו נה. הודיעו לי אם אני לא טועה, זה היה יום רביעי שיעקב חלה במחלת הקורונה.

בדרך כלל אנחנו, באמצעות עובדי עירייה שהוכשרו כחוקרים אפידמיולוגים , מבצעים את החקירות לאיתור מגעים. אבל במקרה הזה, ביקשנו ממשרד הבריאות שהם יעשו את הבדיקה, כי אנחנו לא רוצים; אדם שאנחנ ו מכירים, שהוא נבחר ציבור; שיגידו שנפל איזה פגם בבדיקה שנעשית. ועדכנו אותי, והרמתי אליו טלפון ביום חמישי בבוקר. הוא אמר לי 'הכל בסדר, קצת קר לי, קצת הגוף כואב ואני מצומרר, עם מעיל וכל הדברים האלה. אבל יהיה בסדר', עם אותה אופטימיות שכולנו הכרנו שקיימת ביעקב . ולמחרת היום, אמרו לי שחלה הרעה במצבו, והוא מאושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה.

חיש מהר הוא חובר למכונת הנשמה, הייתה תקופה ארוכה מורדם ומונשם, ובתקופה הזאת עמדנו בקשר בעיקר עם אבישי ועם סימה, והם עדכנו אותנו כל הזמן, עם הרבה מאוד להט ואמונה.

אני זוכר שנסענו, עובדי העירייה, ליומיים של השתלמות בירושלים; נסענו לכותל, וכולם שם הכניסו בפתקים שלהם וביקשו בריאות בשביל יעקב, וכולנו כל כך רצינו, וכולנו התפלל נ ו שהוא יצא מזה. אבל אמרו לנו כל הזמן לא לבוא לבקר, שהוא עדיין לא במצב, כי הוא מורדם ומונשם. הייתה איזו תקופה שפ תאום הוא חזר קצת יותר לאיתנו, ולאנשים שסבבו אותו הוא היה מחובר להרבה מאוד מכשירים.

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 6

אני לא יודע, אני מניח שסיפרו לך את זה, סימה, בטח בתקופה שהוא היה מאושפז הוא לא רצה שאת תדעי הוא ביקש מכל מי שבא אליו, שאם הוא יהיה תלוי בעזרת הזולת להמשך חייו שינתקו אותו מ ן המכשירים. ואז עלתה האפשרות שניתן יהיה להציל את חייו, להחזיר אותו לתפקוד תקין, אם תבוצע השתלה בבית החולים בלינסון בפתח תקווה. אנשי רמב"ם רצו שהוא י י שאר , המשפחה רצתה שהוא יעבור, ובעניין הזה גם הייתה מעורבות רבה להיענות לבקשת המשפחה. הוא הגיע לבלינסון ו שם , לרוע המזל, חלה הרעה במצבו.

ועוד פעם הייתה איזו תחושה, בשלב מסוים, ממש של קריסת מערכות ולהתפלל; לעשות את הכל ולקוות שהוא יחזור לאיתנו. הייתה לאחר מכן איזו התייצבות מסוימת, ואני זוכר את יום שבת שזאת הייתה למעשה השבת האחרונה שהיינו אצלו ליאור ו אני, והוא כולו קרן. ממש ראיתם אותו קורן

מאושר. הפנים שלו , ואני אמרתי 'רגע, אמרו לי שהוא מורדם ומונשם'. הוא

ניסה לדבר איתנו, אבל מכיוון שהוא מחובר למכשירים הוא לא יכול. הייתה אצלו התרגשות רבה היה גם בני, אני חושב. בני דניאל, שנמצא כאן. היה הרופא שיניים לו, אחיו של יוסי, שהביא לו את הפלטה של השיניים והוא היה נראה ממש טוב.

ימים לפני כן, לקחו לתקן את הפלטה והמשפחה לא רצו כל כך שנראה אותו בצורה כזאתי, והייתה הרבה מאוד אופטימיות. סימה, שקצת לקחה להתאוורר לאוורר את הנפש העלנו את יעקב דרך הפלאפון, הוא ראה את סימה והוא כולו קרן מאושר. ראו שהוא מנסה לומר דברים, הוא לא יכול היה להגיד את הדברים, אבל זה היה מרגש מאוד. דיברנו עם הפרופסור במחלקה, והוא אמר 'זה היום,' שהוא אומר 'אני לא ראיתי אותו כאן, בכל תקופת המחלה, ככה מלא חיים'.

דיברנו איתו, מה הסיכוי שיעקב יחלים מכך. יעקב היה, כבר אז, 120 יום מאושפז. האדם שהכי האריך , נגיד בבלינסון, התקופה הכי ארוכה שהיה שם מאושפז, היה אדם 90 יום, והיה מקרה בתל השומר 145 יום, שיצאו ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 7

מהנושא. הוא היה מאוד מהוסס, הרופא. כנראה יש להם ניסיון רב, הוא אמר 'הוא יכול לצאת מזה, אבל זה גם יכול להיג מר אחרת', כפי שלדאבוננו נגמר. לקראת סוף הביקור הוא נרדם. זאת אומרת, נרדם כי הוא היה עייף, לא שהרדימו אותו. ולמחרת, התבשרנו ששוב פעם חלה הרעה במצב, שהוא הורדם והונשם. ביום חמישי, קראו למשפחה כבר לבוא להיפרד.

דיברנו ליאור ואני, ואמרנו 'רק שהוא יכנס ליום שיש י' כי באותו יום חמישי, היה לאסף יום הולדת. לבן הקטן. אמרנו לעצמנו שיום שמחתו לא יהיה גם יום אסונו. ולצערנו הרב, שעה לפני שיום חמישי הסתיים, יעקב נפטר. היה ועדיין יש כאב, שהוא מאוד מאוד גדול.

הייתה לי חברות של הרבה מאוד שנים עם יעקב, והייתה גם תקופה קצרה ש ל מורדות, כפי שישנם לעתים בחייהם של אנשים. הייתה בינינו היכרות רבת שנים. ואני אומר, למעשה את הדחיפה להעז ולעשות מבחינתי מעשה פוליטי, שבסיכומו של יום הביא אותי לכיסא שבו אני יושב ומכהן, קדנציה שלישית, לעשות את המעשה אז בתוך סניף הליכוד מי שנתן לי את הדחיפה, היה יעקב. אמר לי 'תעז לעשות את המעשה ותנצח'. והוא ייעץ, והוא ליווה אותי. וכשאני חושב על יעקב , אני אומר, מאוד מאוד קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. אני מכיר את יעקב איש הציבור, אני מכיר את יעקב שהיה במשך שנים קבלן הגבייה של עיריית קריית ביאליק, עוד מימיו של דני זק המנוח, עבור דרך רפי וורטהיים ובהמשך תקופה מסוימת גם בעת כהונתי. אבל אני מכיר אותו בעיקר כיעקב הבן אדם.

יעקב, הייתה לו נוכחות רועמת. איפה שהוא היה מגיע, קולו נשמע, אם זה בכעס ואם זה בשמחה; אם זה בבדיחה מצחיקה, ואם זה בדבר אמירה נוקבת. והוא אמר תמיד את אשר על ליבו, הוא אמר גם לפעמים דברים שלא היה נעים לשמוע, ודברים שגם התווכחנו עליהם. אבל יעקב היה איש שיחה, איש נעים להתרועע, איש משפחה בעיקר.

האהבה העצומה שלו אלייך, סימה, ההערצה שלו שהוא דיבר עלייך תמיד אני יודע שזה היה דו - סתרי. לראות את יעקב , יש כאן את התמונה הנפלאה ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 8

שראינו, עם הסירשם , שהוא מבשל - יום שישי בבוקר, התחיל אצלו במטבח.

אחר כך הוא היה יוצא עם סימה לקריון, או לכל מיני מקומות, לשבת באיזה בית קפה.

וארוחת הערב, שיצא לי פעם אחת להתארח אצלכם בארוחת הערב, את השמחה ואת כל הטקס סביב הדבר הזה, את האהב ה לאבישי, לעומר, לאסף שהיה להם גם יועץ, גם חבר, בעיקר הוא היה להם אבא. ולחשוב על כך זה בלשון עבר זה נורא; כי מה זה גיל 67? מה זה היום, כאשר תוחלת החיים היא כל כך, כל כך הולכת ומתארכת. זה הגיל שאנשים, הרבה פעמים מתחילים ליהנות מהחיים. והשמחה הגדולה של הנכדי ם, לראות את אבישי ואת עומר נכנסים תחת חופה ומתחתנים.

את אסף הוא לא הספיק, אבל הוא היה מאוד מאוד גאה במיזם שלך, בנושא ייצוג של מדינת ישראל ברשתות החברתיות. הוא מאוד מאוד התגאה בזה, והוא התגאה בכל אחד מהילדים. הייתה לו הערצה גדולה אליך, שלמה, לא רק מבחינה ש ל גיל היית האח הגדול, אבל הוא הרבה לדבר עליך כמודל ובהערצה גדולה. ובכלל, כל התא המשפחתי. ולחשוב שכל הדבר הזה נגדע ונקטע, זה פשוט קורע את הלב. קורע את הלב. לראות את המקום אנחנו בירכנו היום את יוסי חזן, שנכנס לכאן של יעקב מיותם, למעשה כמעט כל השנה הנוכחית המ קום הזה היה מיותם. הישיבה האחרונה שהוא השתתף במועצת העיר, הייתה בחודש ינואר.

בחודש פברואר הוא לא הגיע, בחודש מרץ הוא כבר חלה, ולאחר מכן בכל חודש עדכנו את החברים על מצבו. התקיימה כאן גם ישיבת מועצת עיר, יום לפני פטירתו. רצינו כל כך, אבל לצערנו זה היה מעל כ וחותינו, מעל כוחותיכם. אמרתי לפני הישיבה - ישבתי עם המשפחה היום - שכל הפרויקטים שיעקב התחיל בהם, אנחנו נמשיך אותם. אנחנו רואים חשיבות להמשיך אותם, הם פרויקטים שחשובים מבחינתנו.

אנחנו גם נשב עם וועדת שמות והנצחה, לגבי הדרך הראויה להמשיך את מה שיעקב התחיל ב ו. אני, ברשותכם אבקש מסימה בואי תשבי כאן.

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 9

בהתחלה, בני המשפחה והחברים ידברו. ולאחר מכן, מי מחברי מועצת העיר שירצה לומר דברים. אז סימה, תהיי ראשונה; אחר כך שלמה; רחל גם כן?

רחל דניאל ושולה? מה החלטת, שולה?

גב' שולה בוחבוט:

אני אחשוב.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

טוב.

גב' שולה בוחבוט:

כי אמרו לי כן ואחר כך לא, ואחר כך כן.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

אוקיי. אם אפשר להביא לסימה את המיקרופון.

גב' סימה בוחבוט:

טוב, זה באמת מעמד קשה. אלי, תודה על הסקירה שעשית, עברת על כל תחנות חייו. קשה לדמיין את האולם הזה בלעדיו, כי חלק לא מבוטל מהעשייה שלו, נעשתה בבניין הזה. הוא היה קופץ ברבע לשבע מהמיטה, היה מתארגן, אומר 'הילדים מחכים לי לסנדוויצ'ים'. והוא עשה את זה ממש בכיף ובשמחה גדולה, ולא מעט אנשים בסביניה, הכירו אותו דרך זה והעריצו אותו על זה.

אנחנו לא האמ נו שככה זה יגמר, אנחנו היינו מאוד מאוד אופטימיים. אני באתי עם אנרגיה, הרגשתי שאני כמו איזה שהוא , סוג של מרפאה, איזו שהיא הילרית, שכל יום מגיעה ויושבת איתו איזה שבע - שמונה שעות בבית חולים, פשוט מנעימה לו את הזמן. ולי היה ברור כשמש שהוא פשוט חוזר הביתה. כשחלק מהסביבה ניסו לשקף לי מציאות אחרת, לא רציתי בכלל להיות שם ואמרתי 'אני, יש לי תקווה. מספיק הרופאים מורידים לי את המצב רוח. אני רוצה, מהסביבה, לקבל רק תקווה ואמונה שזה יגמר אחרת'.

יעקב באמת נלחם כמו אריה. זאת לא תקופה שנהוג, במקרה של חיבור ל -

ECMO באמת נדיר שאנשים שורדים תקופה כזאת ארוכה, וזה יעקב ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 10

הלוחם. והוא פשוט נלחם. הוא נלחם עלינו, הוא נלחם על עצמו, הוא נלחם על , יעקב תמיד היה תאב חיים, חי בעוצמה, באנרגיה וככה הכרתי אותו, וגם בגלל זה התאהבתי בו. הייתה לנו באמת זוגיות מדהימה, כבוד הדדי מאוד גדול אחד כלפי הש ני.

וכמובן, כשהקמנו את המשפחה, אז הדבר הכי חשוב בעינינו היה פשוט לגדל ילדים, לתת להם את הסביבה הכי טובה שאפשר; להעניק להם חום, אהבה וחינוך; והדברים האלה הם באמת הדברים הכי חשובים בעינינו.

כמובן שהיה לי פרטנר נהדר, הוא אמר 'בתחום החינוך אני לא רוצה להפריע לך, את עושה את זה טוב.

אז אני רק שותף מהצד, וכמובן מסייע איפה שצריך'. אתם הכרתם פן אחד של יעקב איך אמרת? יעקב הרועם. אבל זה היופי שיש ביעקב. יעקב הוא איש שיחה נהדר, הוא דעתן ועם היגיון בריא, שפשוט כל דבר שרציתי להתייעץ איתו בחיים, הרגשתי שזה דעות שמעל הממ וצע , שאני יכולה לשאול אנשים. ובאמת חבר, זה לא רק , תמיד בתחילת הדרך אמרתי לו 'אני לא אוהבת המושג בעל, אני רוצה שאתה תהיה לי חבר', והוא אמר 'אוקיי, אז אנחנו חברים', וככה התייחסנו לזוגיות בינינו.

ככה גם קיבלנו את הילדים באהבה רבה, בהשקעה רבה, תודה לבורא עולם על הילדים הנפלאים שיש לנו, שבאמת יעקב התגאה בהם ואוהב אותם, שומר עלינו גם היום. יעקב בא ממשפחה מדהימה - אחים ואחיות שנמצאים פה. חלק לא פה, אבל זה משפחה מיוחדת, שהגיעה ממרוקו , שזה מקום שבאמת, מי שמכיר קצת את ההיסטוריה במרוקו, זה אנשים מאוד מיוחדים, דעתנים, ישירים, אומרים את האמת שלהם לטוב ולרע. וזה מה שאני אהבתי ביעקב, את האותנטיות הזאת; לבוא ולהגיד מה שהוא חושב.

אז זה בא לידי ביטוי בפוליטיקה, במשפחה, בכל דבר. וזה הססגוניות של יעקב השמח, שרקד; לפעמים היה מבשל, ופתאום באמצע הבישולים שנינו רוקדים במטבח, בכיף מאוד גדול; שאהב את החברים שלו אהבת אמת. יש פה חבר, שהוא פשוט בשבילו חבר נפש, זה בני דניאל המדהים, שמלווה ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 11

אותנו שנים רבות. הוא ואשתו רחל, שפשוט אין לי מילים כמה תמיכה ואהבה, לאורך כל הדרך. ופשוט הוא היה קורא לו, הוא אומר 'הוא הבעל השני שלי'. כאילו, אני אשת ו והוא הבעל. באמת זוגיות וחברות טובה.

וליאור טרגן, הוא כל כך אהב אותך. חבר טוב, לאורך כל הדרך. ובתקופה האחרונה, באמת עשית כל כך , בצורה מרגשת, שאני ממש מודה לך. ולך אלי, באמת אתה חבר שנים רבות. נכון, היו עליות, היו מורדות אבל זאת טבעה של פוליטיקה. לא תמיד אנשים מסכימים, יש תמיד חילוקי דעות וזה בסדר. זה יעקב. יעקב הוא לא yes man של אף אחד. אם הוא חושב שמישהו טועה, אז הוא פשוט שם לו את זה, מה שנקרא על השולחן. ואתה יכול לאהוב את זה, לא לאהוב, אבל אתה לא יכול להעריך את האמת והיושרה שיש בבן אדם הזה.

איש ישר, שת מיד אהב לעשות רק טוב לאנשים, במהלך כל החיים שלנו.

אפילו אני, שהייתי סטודנטית תפרנית, כשהכרתי אותו ואמרתי לו 'אני הולכת לתואר שני, אבל אני קצת בבעיה תקציבית'; בלי לחשוב הרבה, עוד לא היינו חברים; הוא אומר 'אין בעיה של כסף. אני מממן לך את הלימודים'.

אז אני נו תנת ככה נקודות, על מי הבן אדם. במהלך השבעה, הגיעו אלינו פשוט מאות אנשים, שסיפרו דברים שאנחנו לא ידענו. אבל אני מכירה את ה - DNA של הבן אדם הזה, שלא התפלאתי על כל הסיפורים ששמענו, על טוב ליבו, על רוחב ליבו, על זה שמבחינת כספים בחיים הכסף לא היה אצלו בלב, הוא תמיד בידיים, ביד פתוחה. כל הזמן, כשהוא ראה אנשים בעלי צרכים מיוחדים, מאוד נגע לליבו. ילדים נזקקים, כל מה שנקרא אוכלוסיות מוחלשות תמיד הוא רצה להיות שם עבורם, והוא היה שם בעוצמה גדולה.

אני רוצה גם להגיד לכל אחד ואחד מכם באמת, חברי מועצת עיר, כל אחד הייתה ל ו חוויה כזו או אחרת גם תודה על הרגעים שהייתם שם בשבילו, שחלקתם איתו חוויות, שהייתם קולגות שלו בוועדות השונות.

יוסי, יוסי ברבי גם באופוזיציה הלוחמת, גם היו לכם רגעים יפים. אני רוצה גם לברך אותך, יוסי: בשבילנו, אתה ממשיך דרכו. הוא הקים את העמותה ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 12

הזאת בדם, יזע ודמעות. שנה וחצי שהוא רץ, כאשר לא הרבה ניבאו לו; כי אנחנו יודעים שלהיבחר ולהביא מנדטים, זה לא דבר של מה בכך. אבל עשיתם עבודה מדהימה.

כל המשפחה, הבנים שלי ואני, פשוט התגייסנו והחלטנו שאנחנו מגשימים לו את החלום להיכנס כחבר מועצת עיר; לא כדי לקבל כותרות, זה לא הקטע של יעקב; אלא כדי להיות במרכז ההשפעה החברתית. הוא ידע שבכוחות הדלים של הפרט, הוא לא יכול להגיע להשפעה הציבורית שהוא רצה לעשות.

ולכן, כחבר מועצת עיר זה להיות קרוב למשאבים ולדעת לחלק את התקציב נכון, כדי שאנשים יזכו לנתח מהתקציב העירוני, לטובת אנשים שלפעמים הם שקופים. ואותם אנשים שקופים, הוא היה להם הכתובת. אני זוכרת אותו מדי יום מקבל טלפונים, ועוזר על בתי ספר, על מזון, על גיור ועל בעיות חברתיות כאלה ואחרות. והבן אדם פשוט היה מאושר, יותר ממה שהוא היה כשהוא היה איש עסקים.

זה פשוט עשה לו את זה, שהנה הוא מצליח לעזור לעוד ועוד ועוד בני אדם, שאני אומרת שאם הוא היה בחיים בבחירות הבאות, הוא היה פשוט הרבה יותר גדול ממה שהוא היה במנדט הראשון; כי קודם כל, גם אנשים נעזרו בו והוא עשה רבות למענם. אבל יוסי, כמי שמכירה ומעריכה אותך מאוד, אני בטוחה שאתה תמשיך את דרכ ו. הבנים שלי ואני, מתכוונים בהחלט להנציח אותו ואת פועלו מבחינה חברתית, כי זה דברים שכל המשפחה חיה לאורם.

אנחנו לא רק חושבים על דלת אמותינו, אנחנו בהחלט , כל המשפחה זה תא חברתי אחד גדול, שכן להמשיך את פועלו ולהנציח אותו, כי זו הדרך לשמור את השיעור של יעקב בו חבוט כרוח.

מה שגם מחזיק אותנו זה , שבכלל האמונה, זה שבסופו של דבר אנשים נכון, הם עוברים מהממד הפיזי לממד הרוחני. וכדי שנוכל לשרוד את הפרידה הכואבת הזאת, אז היא פשוט עברה לממד אחר מבחינתנו. והממד שאני מדברת עליו, זה הנצחה של העשייה שלו, הנצחה של המורשת שלו. וזאת מורשת שלא באה רק לידי ביטוי בשלוש שנים האחרונות, זאת מורשת שהיא ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 13

ה- DNA שלו. מאז שהוא צעיר, מאז שאני מכירה אותו, יעקב תמיד פעל למען האחר, למען הזולת, למען כל אדם שנזקק לו. את הדברים האלו אין , אני רוצה לדעת שהם ממשיכים לחיות, גם כשהוא לא איתנו בממד הפיזי פה. אז אני רוצה להודות לעוד כמה אנשים טובים, שאני ככה מסתכלת.

חן פרץ, שהוא אהב אותך אהבת אמת; גידי שילה; עזרא חכם השכן, השותף, החבר, שפשוט קשה לי לראות אותך בלעדיו; את אייל , סליחה אם אני חוטאת למישהו, אבל אני פשוט עוברת ככה , טוב, אני חושבת שאני די כיסיתי את מה שאני מרגישה. וכמובן, אני רוצה להודות לחברים ולמשפחה המדהימה, שתומכת ועוזרת, ונמצאת איתנו ברגעים הקשים האלה; שזה פשוט , אני לא מעכלת.

אני מדברת עליו כביכול בלשון עבר, מבחינתי הוא נוכח בחיים שלנו בכל פינה. אני מייחלת לאלו הים שייתן לנו נחמה, כי זה ממש קשה. ממש נפער בור גדול, אחי קרא לזה 'פיגוע רב נפגעים', ההסתלקות שלו ככה בטרם עת.

ואיך אומרים? נסתרות דרכי האלוקים, אנחנו לא יודעים מה הם חישובי האלוקים. אני יודעת שאני איבדתי חבר אהוב, שותף, איש שיחה, כל הדברים הטובים שאפשר לה גיד לבן אדם. אני מתנחמת בעובדה שפשוט זכיתי ב - 35 שנים, לחיות לצידו של אדם שאהבתי בכל ליבי. תודה

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה לסימה. סימה, תחכי רגע בבקשה. אנחנו נוהגים בדרך כלל, כשחבר מועצת עיר, בנסיבות רגילות, מסיים את כהונתו להעניק לו תעודה. וכפי שאנחנ ו נוהגים, אנחנו נטענו עץ אחד ביער קריית אתא, לזכרו של יעקב בוחבוט, זכרונו לברכה; חבר מועצת העיר בין השנים 2018 -2021. אני רוצה להעניק לך את התעודה הזאת , שנטענו לזכרו.

גב' סימה בוחבוט:

אני רוצה להודות גם לאלונה.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 14

שלמה. אני מזמין את אחיו, שלמה בוחבוט. חבר הכנסת לשעבר, שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא, ויושב ראש מרכז השלטון המקומי.

בבקשה.

מר שלמה בוחבוט, רה"ע מעלות תרשיחא ויו"ר מרכז השלטון המקומי:

כבוד ראש העיר, אלי, המנכ"ל הזמני, חברי מועצת העיר; אני יושב שם ואני אומר 'עוד מעט יכנס יעקב ויגיד "אתם אהבלים, מה אתם עושים? מה אתם מספידים אותי? זה פשוט הזוי" '. אדם נעלם. אדם זקן, חולה אז אתה מבין, הגיעה עתו. אבל אדם פעלתן, שכל החיים לפניו? קשה לקבל את ז ה.

אלי, זו ההזדמנות להגיד לך תודה רבה, יחד עם כל הצוות. אני ראש עיר ותיק, 42 שנה, ולראות איך העירייה שלך התנהגה כלפי המשפחה שלנו מצדיע לכם. זה מאוד מכובד. גם אם עושים דברים קטנים, זה נראה מאוד גדול.

אנשים כמו יעקב, היו צריכים להיות בכנסת; כי לצערי, מי שמ גיע לכנסת זה אנשים שלא יודעים מה זה חברה, לא יודעים מה זה קשישים, לא יודעים שום דבר. מגיעים מצפון תל אביב וממרכז הארץ, לא מכירים את ערי הפריפריה ולא מכירים את החברתיות. אף אחד לא חשב לקום בבוקר ולחתוך לחמניות, על מנת לתת לילדים נזקקים. ולכן, אנחנו מקבלים מ משל ומדינה מנוהלת, לא תמיד כפי שהיא צריכה להיות מנוהלת. אנחנו , יש איזו אמרה בערבית מרוקאית, שאומרת 'תשאל תמיד בעל הניסיון', האדם בעל הניסיון. תמיד תשאל את הבטן הרעבה, ולא את הבטן המלאה. זה יעקב.

עבורי, יעקב היה אח מיוחד במינו. אני הספדתי אותו בבית עלמין, כשסיפרתי שאני עליתי לארץ לבד, אני ואחותי. אני הייתי בן עשר ואחותי בת 13. בתקופה ההיא, העלו את ילדי מרוקו לא יודע אם להציל אותם ללמד אותם, לחנך אותם יותר בארץ הזאת אני הייתי בין בני הנוער הקטנים שבאו לכאן. ב - 1954, הוא נולד אחרי שאני כבר עליתי ארצה. לא הכרת י אותו. בסוף 59, הוריי הגיעו למעלות. אני הייתי בקיבוץ, הייתי כבר בוגר היה נתק גדול מאוד בינינו לבין מרוקו, כי לא היו יחסים דיפלומטיים, אז אין ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 15

טלפון ואין מכתבים. באותו יום, כשמשפחתי , או יותר נכון, חודש אחרי שהמשפחה הגיעה, אמרו לי ש - 'ההורים שלך הגיעו לארץ, למעלות'. הגעתי למעלות, ראיתי את אבי עומד בשירות התעסוקה, לקח אותי הביתה ואמרתי שלום לכל האחים שאני מכיר. ואני לא יודע, באופן טבעי לא יודע בדיוק מה קרה דילגתי על יעקב, כי לא הכרתי אותו. פתאום מגיע אליי בלונדיני קטן, כזה יפהפה, דומה ממש לנכד שלו, כמעט ג'ינג' י. הוא בא אליי ואומר לי בערבית מרוקאית 'גם אני אח שלך'. חיבקתי אותו, נישקתי אותו. ואני רוצה להגיד לכם שמאז, הדרכים שלנו לא נפרדו. הוא היה יועץ, חבר, חכם. כל פעם שהייתה לי בעיה ברשות, בכנסת, בשלטון המקומי, בכל מקום - לעולם לא אמר לי 'שלמה, אני אבוא מחר'. 'אני בדרך'. למדתי ממנו הרבה.

נכון, יעקב היה סוער, אבל זה המיוחדות בו. איך אני יושב , הייתי יושב בבית ושומע אותו מקלל את כל החברים שלו. אז אני שואל 'הוא קילל את טרגן, בטח לעולם לא יכנס'. אם לא היה מקלל באותו ערב, טרגן יודע שיעקב לא אוהב אותו. יעקב מקלל רק את החברים שלו, וכל החברים מתים על הקללות האלה. אפשר לשבת, לספר ולכתוב ספר מיוחד במינו על יעקב. אנחנו איבדנו אח, בן משפחה. נכון, הוא השאיר לנו משפחה לתפארת סימה והילדים. ואנחנו נחבק אותם.

וסימה אמרה דברים מאוד חשובים לחברי המועצה; כי אני תמיד אומר, לכל אחת מג יעה תקופה שמישהו צריך להתייחס אליו. מה אתם מקבלים כחברי מועצה? כלום. אתם לא מקבלים שכר, אתם עובדים למען הציבור. אבל בבוא הזמן; מתי שצריך; הציבור צריך להחזיר לכם. כי חברי מועצה, הם עובדים לפחות לקבל כבוד. ואתם עושים, ואני אבקש מכם - תעשו את זה ליעקב.

כי מה , איבדנו אותו, מה צריך עכשיו לעשות? להנציח אותו בדברים, שהנוער הצעיר ידע מה זה אנשים. מה זה אדם שלא קיבל שכר. רוח ההתנדבות, להפוך את יעקב שאפשר ללמוד בבית ספר. כיצד התנדב, מה לעשות, לא רק לקבל משכורת.

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 16

ואני מאמין שאתם תדעו ממש להנציח אותו, ולתת יד לאלי, שיש לו את הרצון; ישבנו איתו. ואני אומר לך, אלי: אני, לאורך כל הדרך ישבתי עם יעקב במעלות, קריית ביאליק, המחשבה לרוץ לחברות מועצת העיר, ואחר כך כל העליות והירידות אבל האהבה אליך ואל כל הצוות, הייתה לו מאוד.

והוא פרח כשהוא החליט להיכנס לקואליציה. אני זוכר שהוא פ רח, הוא אומר 'שלמה, עכשיו אני נהנה. אני לא צריך לכעוס, אני מקבל דברים שאני רציתי לעשות'. מה אפשר לעשות? קשה להאמין , אני אגיד לך את האמת, לכם היה כוח לראות אותו. אני לא יכולתי לראות אותו. לבוא לראות אדם זוהר;

'סוס ערבי' אני הייתי קורא לו; שוכב מלא צנרת. ואי ך יכולתי להגיד כשהוא היה ממלמל 'תוציאו אותי מפה'? הייתי יוצא החוצה בוכה, כי בלתי אפשרי.

הפרופסור אמר ש - 'אחיך מחובר אליהם כמו הכי הרבה מכל העולם'. ואני אומר לכם, יימח שמו ה - ECMO הזה מי שהתחבר אליו, רוב האלה שהתחברו הלכו לעולמם. כי אחת הבעיות של ה - ECMO, זה ה חיידקים שהיה מזרים לתוך הגוף. ונכון, אלי היו עליות וירידות. כשהיה טוב, זה בדוק החליפו את הצנרת. ברגע שהצנרת הייתה יום - יומיים, מזרימה חיידקים וכל המדדים היו נופלים. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה, שלמה. רחל דניאל.

גב' רחל דניאל :

ערב טוב לכולם. קשה לי לעמוד במעמד כזה ולהקריא דברים לזכרו של יעקב, ולדבר בלשון עבר. יש את השיר שאומר 'איזה כיף שיש המון חברים', ויש המון חברים במיליון צבעים, אבל צבע כמו של יעקב לא היה ולא יהיה לעולם. זה צבע שמרענן את החיים באור, שמחה, כיף, באהבה. הזיכרו נות שיעקב השאיר לנו היו קשים מנשוא, כי הוא השאיר לנו רק זיכרונות טובים.

אני מקריאה פה כמה דברים לזכרו , קשה לי. חבר היית לי כאח, וקשה לי מאוד לדבר עליך בלשון עבר. חלף חודש ואתה כה חסר, לאין ספור בני משפחה וחברים, מכרים ואוהבים. אתה חסר לי, חבר שהיה לי כאח. לנגד ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 17

עיניי אתה חי עם החיוך, טוב הלב שלך, עם הברק בעיניים. איש משפחה בעל, אב, סבא וחבר למופת.

איש של חסד ונתינה מעומק הנשימה, איש של אהבת אדם והבריות. כל מי שנזקק לעצה טובה, להטיית שכם, לעזרה וסעד ידע תמיד כי בפנותו אליך, לעולם לא תסרב לעזור. במהלך חייך פעלת רבות למען החברה והקהילה, ועסקת בפעילות ציבורית מגוונת למען רווחת הציבור, ובהתנדבות מלאת רצון וכוונות טובות. אתה הותרת בלב כולנו חלל שחור, מלא עצב וגעגוע.

חלל שאנו לא יודעים איך ניתן למלא. הלב עדיין מסרב להאמין שלא תשוב אלינו. אח יקר, הכל כבר לא יהיה אותו דבר. לא הטיולים הכיפיים, שהיית ממלא אותם בצחוק והנאה; ארוחות שבת משותפות, שהיינו נהנים ממטעמיך המשובחים; ועוד הרבה דברים משותפים שיחסרו לנו מאוד. גאה בדרכך, שנתת למשפחתך שורשים, מסורת, תרבות ומאכלים שהם פאר היצירה.

היצירה שלך, בכל זאת בשקט ובצניעות מופ תית. וכולנו גם חבריך היקרים, נהנינו מאוד מכל הטוב הזה. תודה, חבר יקר שלנו. בשם אהבתי הגדולה אליך, נושאת אני תקווה שתשמור על משפחתך ממרומים; ואמן, תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, ומנוחתך עדן. בלב אהוביך תישאר נוכח וחרוט לעד. אוהבת אתכם, משפחה יקרה שלי.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה. תודה, רחל. גיסתו, שולה בוחבוט. לאחר מכן, מי מחברי מועצת העיר שירצה לומר דברים, או מהאחים בבקשה. שולה ליוותה אותנו הרבה שנים, בהיותה עובדת משרד החינוך במנהל חברה ונוער.

גב' שולה בוחבוט:

ערב טוב. למרות שנאמר לא מעט, על ידי שלמה, סימה ואחרים; אני רוצה לפתוח ולהגיד לך, אלי, שאני , אתה יודע, במסגרת תפקידי עבדתי עם הרבה ראשי ערים, וראיתי את אהבתם לאזרחים שלו ואת הנתינה. ובאמת, הנתינה שלך וההתייחסות שלך בימי האבל של המשפחה, ההלוויה וההספד אתה וחבריך למועצה, ראוי לכל הערכה ולציון ל שבח.

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 18

ואני רואה את זה אישית, כגיסה, כפי שאמרת, להגיד לך את זה שוב ושוב ובאמת, זה לא מובן מאליו. דיברו הרבה על יעקב, על העשייה שלו ומי היה האיש וכו לי.

אני רוצה דווקא לקחת את זה לפן אחר לגמרי, לספר על כמה אנקדוטות של יעקב בעיניי, ומזווית הראייה שלי: אני חוש בת שרבים מהאנשים שהכירו אותו, הכירו גם את הצדדים האלה. ואם לא, אז אני אעשה לכם עכשיו היכרות. יעקב, כאמור , כשאני פגשתי אותו, ישר קילל אותי. 'איפה היית?

למה את כל היום רצה? כמה את עובדת? מה, את לא יכולה להכין אוכל לאח שלי? את כל היום תעבדי, ישיבות וזה'. ככה הוא היה מתחיל שלום, רק אחר כך מחבק, מנשק ומדבר. תמיד כועס קודם, מבקר ואחר כך מתחיל עם הדברים הטובים. זה יעקב. מי שלא הכיר את יעקב, לא ידע שהוא עבד על אנשים. אבל אנשים שתמיד נפלו ברשתו.

למשל אחותו, יום אחד הוא מתקשר אליה, עובד עליה ואומר לה שהמנהל של החברה , אריה, חברת ביטוח, מגיע אליה הערב. וההיא נרגשת, היא הייתה אז עובדת שלו, אחת העובדות, והוא הכניס אותה למערבולת של הכנות, דגים וארוחה שלמה, כדי , והיא האמינה ואכלה את כל מילה שלו, כי באמת הוא ידע מאוד מאוד לעבוד על אנשים. למשל אני. אני, התקשר אליי נשיא של אי זו שהיא תוכנית מאוד גדולה, בארצות גדולה, שהבן שלי השתתף בה. ובאמת, הבן שלי היה אז בחו"ל והוא התקשר, ואני כולי נרגשת עונה לו. מרוב התרגשות שידעתי שהוא יענה, הוא כמעט ולא אמר מילה, כי יעקב לא מדבר בכלל אנגלית. אבל הוא כל הזמן אמר לי ' yes, yes, yes ,'

ואני סיפ קתי לו את כל האינפורמציה. אמרתי לו 'כן, ידעתי, אתה הנשיא.

כן, אביעד סיפר לי,' אביעד זה הבן שלי 'אמרו לי שאתה תגיע, אתה כבר בארץ?' ואני מדברת, מדברת, סיפקתי לו את כל האינפורמציה. ובעיני יעקב, כל מה שהוא אמר זה משפט אחד, מילה אחת: ' yes, yes, yes'. עד שהתפקע מצחוק ואז גיליתי שזה הוא. אז זה דוגמא לזה שיעקב עבד על אנשים, ועוד רבות הן הדוגמאות.

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 19

כשהוא היה בא אליי הביתה, פותח לי את הסירים ואומר 'מה, לא בישלת היום? מה אחי יאכל?'. פותח ובודק בדיוק מה אני עושה. או לחילופין 'שולה, תגידי לי במקום... 1:07:15.0 אולי את מזמינה אותי לאיזה חג או ארוחה?', 'יעקב, אני מבטיחה לך אני אזמין אותך'. באמת יצא שהחג הזה, חג פסח, הזמנתי אותו ואת המשפחה. ואני באמת נרתמתי ונכנסתי להילוך הכי גבוה, בלהכין את ערב ליל הסדר, ואז קיבלנו את ההודעה שהוא חלה. אבל אמרתי 'טוב, זה רק , ' , תכננו מה לעשו ת, שכשהוא יגיע והוא חולה קורונה, אם הוא יספיק להבריא עד אז כדי שאני אמשיך בהכנות ושנקבל אותו. ויתרה מזאת, התמימות, הנאיביות והאופטימיות הייתה כזאת, שאמרנו לו 'יעקב, לא נורא.

תישאר אתה, תשלח את המשפחה, הם יחגגו אתנו ויחזרו. שלהם לפחות החג לא יתקלקל'. והסוף ידוע.

יעקב גם היה איש בדרן, ויכול היה לבוא לבית חולים, לבקר אדם חולה באמת חולה במצב קשה ולגרום לו לצחוק. למשל אני, הייתי בתאונת דרכים מאוד קשה, לא יכולתי להזיז איבר. וההוא הגיע, ובאותו זמן אני הייתי בדין ודברים בלשון המעטה עם אח שלו שלמה. והוא בא ואומר לב עלי 'תראה,' , הוא שמע על התאונה וכמה הייתה קשה, שאני ניצלתי וזה, והוא אומר:

'תראה, השטן לא לקח אותה. אז שלמה בוחבוט ייקח אותה?'. ועוד כהנה וכהנה. אבל מה שמאוד , באמת, מה שלי אישית חשוב להגיד, זה האופטימיות שכל המשפחה נכנסה אליה, למרות הטלטלות, והייתה מיטלטלת למעלה ולמטה, עצוב ושמח, אופטימיות ופסימיות. אבל היו כמה ימים שאני הייתי אצלו בבלינסון, עשינו תורנות ובאתי בהרבה אהבה להיות לידו. כל הזמן דיברתי אליו ואמרתי לו וזה כדי לציין מה היא האופטימיות שאני מדברת עליה 'יעקב, אני רק מחכה שאתה תתעורר, כדי שאנחנו נספר לך מה עשית לכל המשפחה. איך טרטרת אותנו וכמה שיגעת אותנו. ובסוף תראה, הנה אתה על הרגליים. אבל חכה, אני עוד אתחשבן איתך'.

והאמת היא, דיברתי איתו באותה הלצה שהוא , אם אני הייתי במקומו שוכבת, הוא היה מדבר באותה הלצה, כי יעקב תמיד דיבר , גם אם הוא דיבר ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 20

בכעס ובהת לוצצות, אבל הוא גם אמר דברי חמלה ואהבה. מצד אחד הוא נתן סטירה לחבר, אבל מצד שני הוא גם ליטף. תודה.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה לשולה. חברי מועצת העיר, מישהו מהחברים רוצה לומר? הדס, בבקשה. רק את המיקרופון להדס.

עו"ד הדס צור, המשנה לראש העיר:

טוב, אני מהצעירים יחסית בגיל, אומנם לא בחבורות של מועצת העיר. אני את יעקב הכרתי, משהו כמו שנה לפני הבחירות האחרונות. זאת אומרת, איפה שהוא בתחילת 2008 ,2007, ואני בכלל לא הכרתי את משפחת בוחבוט. למרות שהבנים שכבה מעליי, מתחתיי , שתיים מתחתיי, לא בהיכרות אישית בכלל.

דווקא את המשפחה המורחבת יותר, כמו את שולה למשל, שישבה איתי בהרבה וועדות; וכמובן את שלמה. והלכתי במרכז סביני י ה שנה בערך לפני הבחירות, ויעקב היה שם זה היה יום שישי בצהריים, אני לא יודעת בדיוק מה הוא עשה שם או לא תפס אותי ויצא עליי. אבל מה זה יצא עליי? צעקות.

הסתכלתי ימינה, הסתכלתי שמאלה חמותי, שגרה ברחוב השקדים הייתה לידי, אמרתי לה 'אני לא יודעת למה'. טוב, הלכתי. כמה ימים אחרי זה פגשתי אותו עוד פעם. לא ראיתי אותו כל החיים, פתאום יומיים אחרי יחד עם אבישי הוא מסתובב בקריון. אני עם התאומים שלי, היו אז קטנים יחסית , הסתכלתי מהצד ואז אבישי בא ואומר לי 'בואי, אני רוצה לתרגם לך את זה.

הוא לא באמת כועס, הוא לא באמת רצה לכעוס. הוא מאוד מעריך אותך, הוא רוצה שתצטרפי אליו לעשייה', אמרתי 'טוב, בסדר. אני עם הילדים בקריון, נדבר'.

ולימים יצא ככה, שהמשרד שלי והמשרד של אבישי קרו בים, ויצא לנו עוד לדבר. ומכאן ככה התגלגלו החודשים, ובכל חודש שחלף הכרתי יעקב אחר.

ואז גם הבנתי שאם הוא צועק עליי, הוא לא באמת מתכוון; כי דקה אחרי זה, יש לו משהו הרבה יותר ענייני לומר. ואחרי הבחירות גיליתי יעקב ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 21

ידידותי, אחר לגמרי. כזה שיש לו פתרון לכל דברכל שיחה עם פתרון, עם עצה, עם עצת ייעול, ממש כמו קופסא בלתי נדלית של פתרונות מחוץ למחשבה, לא יודעת, של האדם הסביר מסביב. אדם רגיש מאוד, וגם בישיבות מועצה כשהוא הכי הכי כעס, הכי הכי התעצבן היה קורץ לי מאחורי הכיסא של יוסי ברבי. וכשהיינו יוצאים החוצה, הוא היה ממשיך להתעצבן, ועדיין קורץ בחצי חיוך. אז יעקב כנראה היה איש אחר.

אני, לאורך החודשים של האשפוז, התעדכנתי מאלי כי לא היה לי נעים באופן ישיר. אז כל כמה ימים שלחתי לאלי הודעה 'מה קורה? יש חדש?'.

והכאב שלי הוא אתכם, באמת שאני משתתפת בצער שלכם. שכחתי עוד משהו חשוב לומר, סימה: אין לנו היכרות אישית, אבל אין שיחה שבצורה זאת או אחרת 'לא, את חייבת לבוא לשמוע את סימה. את חייבת לראות מה היא עשתה ממרכז הצעירים. היא עשתה ככה, היא תעשה ככה, יש לה רעיונות לעשות ככה והיא יכולה ללמד את כולכם'. מגזים, מגזים, מגזים, מגזים, מג זים. אז זכית והוא זכה, ואני באמת הלב שלי אתכם בכאב עמוק.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה. יוסי ברבי. המיקרופון ליוסי.

מר יוסי ברבי, חבר מועצת העיר:

אז קודם כל, ערב טוב לכולם. זה חשוב ביותר, הערב הנצחה לזכרו של יעקב בוחבוט, שכאשר אני נכנסתי פנימה בישיבות מו עצת עיר, וראיתי ככה את הנרות דולקים והתמונה של יעקב בכניסה זה היה קשה מאוד. עכשיו, אני זוכר אותו - ואמרתי גם למי ששוחחתי איתו בכניסה עם החיוך, עם הצעקות שלו, עם המריבות שלו אצלנו בבית, צעקות רועמות אבל עד לב השמיים. סימה, אני רוצה להגיד לך סימה, אבישי, אסף , עומר וכל המשפחה היו לי הרבה הרבה שעות יעקב, והרבה שעות יעקב שחווינו, שלמה אצלנו בתוך הבית, חווינו הרבה הרבה שעות של יעקב. צעקות עם חיוך וכל מה שאמרתם פה, אלי וכל מי שדיבר על יעקב. אתם כל כך דייקתם.

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 22

יעקב זה היה הביטוי למלח הארץ, זה איש מלח הארץ שכולו ערכים, אדם שטרם למדינה בכל דבר שהוא עשה והגיע לקריית ביאליק. איך שהוא הגיע לקריית ביאליק הוא הגיע אליי. הוא הגיע אליי אז, בזמנו, לפני שאנחנו היינו פעילים יחד עם אלי, ועם כל מי שנמצא פה רוב חברי מועצת העיר, סגן ראש העיר יוסי עזריאל, טרגן ועמירם מסס, שלא נמצא פ ה וכל החברים הוותיקים הגיע אליי ואומר לי 'אני רוצה להיכנס לפוליטיקה'. אמרתי לו 'למה אתה מגיע אליי?', אז התחלנו לדבר והתחלנו להיכנס לפעילות המשותפת. אני רוצה עכשיו ללכת דווקא בימים האחרונים של אבא שלי, זכרונו לברכה: אבא שלי היה יקיר העיר פרג'י ברבי, מי שהכי ר אותו - בני דניאל; הכרתם, משפחת דניאל; רחל, הכרתם אותו טוב טוב.

ויומיים לפני שהוא נפטר, הוא היה , היו הרבה שעות שיעקב היה מבקר אצלו, מדבר איתו והיו להם שיחות ארוכות עם אבא. ויומיים לפני שהוא נפטר, לא היה לו אוויר לנשימה, לאבא. ואמרתי לו 'בוא, אני אעשה אית ך סיבוב ברכב', פתחתי לו את החלון ואמרתי לו 'בוא נעשה סיבוב ככה בעיר', טיילנו, נתתי לו לנשום ככה את המשב רוח, ככה לתוך הפנים. ראיתי שהוא מתקשה לנשום, אמרתי 'יאללה, אני אעבור ליד יעקב בוחבוט', ליד הבית ברחוב השומר. נעמדתי ליד הבית, אמרתי לו 'אבא, רגע. אני אק רא ליעקב החוצה', ויעקב מגיע, הוא מסתכל על הפנים של אבא שלי ואומר לי 'מה קרה?', אז אמרתי לו 'הוא בקושי נושם, קשה לו לנשום'. רץ מהר לתוך הבית, נכנס לחצר, אסף מכל הצמחייה שהייתה לו. היה לו נענע, שיבה, לואיזה וכל מה שרצה, הביא חופן של דברים בשתי כפות ידיים, דח ף לו לתוך הפרצוף ואבא שלי לקח נשימה ארוכה כזאת, גדולה, וראית כאילו את החיים חוזרים לו לכמה שניות.

וזה הזיכרון שלי של יעקב. אדם נפלא, איש שיח, חכם, ממולא, ממולח ברמה בין - לאומית. ושלמה אמר שכל דבר הוא היה מייעץ לו. אפילו בקדנציה האחרונה, ששלמה רצה כן לרוץ או לא לרוץ, וההתחבטות יעקב היה בסוד העניין, מ - א' עד ת'. והוא כל פעם היה בא ושואל אותי. אני, הינוקה ב מועצת ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 23

העיר, מה יש לי? ועוד אני באופוזיציה פה, אלי. הוא אמר אומר לי 'מה אתה אומר?', אמרתי לו 'שלמה, עזוב. שיפרוש, ש ייקח את החיים, ייהנה והכל'.

כל דבר היה לו את העצה שלו, עם שכל ישר.

והיו לי המון מריבות איתו, המון ויכוחים ענייניים, לא ויכוחים זה המון דברים, כל דבר שהיה לנו: להכין את הישיבות מועצת העיר באופוזיציה, כשהוא היה חבר איתי באופוזיציה, אז היה יושב פה לידי ואנחנו היינו מכינים את הישיבות מועצה, ומכינים אותה כמו שצריך. אבל תמיד כשהוא היה מגיע, אלי, אז היה פתאום יעקב מתפרץ. אז הייתי אומר לו 'יעקב, בוא;

אנחנו הולכים לפי התוכנית שלנו. יש לנו תוכנית סדורה', הוא אומר לי 'עזוב תוכנית סדורה, לא מעניין אותי כלום', אמרתי לו 'בוא, תעבוד לפי התוכנית.

תעלה את זה, יכול להיות שאנחנו נקבל פה פה - אחד על הצעות', 'לא'. זה יעקב.

היה חשוב לו הפעילות שלו, החברתית, הייתה חשוב ה לו. וגם כשהוא החליט להיכנס לקואליציה אני רק מקצר כדי לא להלאות אתכם הוא בא אליי ואמר לי 'יוסי, אני מצטער, אבל אני החלטתי לעזוב את האופוזיציה. אני בעצה אחת עם אלי, הגענו להחלטה שאני מקבל את רוב הדברים שעליהם אני בניתי, וזה היה המצע שלי מועצת העיר'. וראיתי אותו שמח. הוא היה באותו רגע ממש נינוח, אז הוא חשב לרגע שאני, מתוקף היותי חבר מועצה באופוזיציה ויחיד מהאופוזיציה, אז יש לנו את כל החברות מכוח האופוזיציה בוועדות. בוועדות. ואמרתי לו 'טוב, אני צריך לקחת ממך'. אתם יודעים?

ניסיתי לקחת. אתם יודעים מה הוא עשה לי ? ישב אצלי בבית, מעבר לעניין של ישיבת ה מועצה , ועוד הוצאתי וכתבתי לאלי מכתב 'אתה נקמן. אתה נוקם'. אמרתי לו 'יעקב, איזה נוקם? איך אני יכול לנקום בך? על מה אתה מדבר? על מה יש לי לנקום?', 'לא, אני החלטתי לעבור לקואליציה ואתה רוצה זה'. ראיתי ככה, הגעתי לישיבת מועצת עיר ואמרתי לו 'יעקב, קח הכל. כל מה שאתה רוצה. רוצה גם את הוועדות שאני נמצא? קח אותן, רק תהיה בשקט, בסדר?'.

ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 24

אבל חווינו חוויות, היה כל כך כיף להיות איתו. הוא כל כך רצה לדאוג, ודאג גם לסימה וגם לילדים שלו. היה חשוב לו לגבי אבישי, לדחוף אותו פנימה לתוך הפוליטיקה, כי אבישי יש לו את זה. יש לו את זה, והוא נבחר ליושב ראש מועצת צעירי הליכוד בארץ. זה היה עניין של דיל שסגרנו אותו בשביל אבישי. יעקב עמד מאחורי הקלעים ואמר לי 'יוסי, תבנה את זה כמו שצריך'.

אמרתי לו 'אנחנו נדאג שאבישי יבחר, ליושב ראש מועצת צעירי הלי כוד של כל הארץ'. המטרה שלו והתוכנית שלו הייתה, של יעקב, שאבישי יכנס לכנסת ויגיע להיות חבר כנסת. ואני, באמת באמת אני חושב כמו שמישהו אמר פה; שלמה, אני חושב; שיעקב היה צריך להיות חבר כנסת, והוא היה חבר כנסת מצוין - שאבישי זה חלק מההנצחה שלו. הבן שלו, אבישי, צריך להיכנס למסלול הזה ולהגיע מעלה מעלה. אז אני רוצה להגיד לכל משפחת בוחבוט, לחברים שלו ולחברי מועצת העיר, ואלי, יוסי עזריאל והסגנים אני

רוצה להגיד לכם: יעקב צריך להיות בהנצחה בכל מקום בעיר, בכל הנושאים

החברתיים וזה מה שאמרתי גם ליוסי חזן, שהוא צריך להמשיך מהנקודה שיעקב עצר בה. צריך להמשיך בכל הפעילות החברתית, ואנחנו תמיד נשתף פעולה. ותודה רבה לכם.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה ליוסי. עוד מישהו מהחברים? אדווה, בבקשה. רק את המיקרופון, שניה.

עו"ד אדווה בלמס, חברת מועצת העיר:

כל כך מוזר להסתכל על השלט עם השם שלו, לראות שם תמונה ופרחים ולא לראות אותו יושב שם. כאילו, אנחנו אמורים להתרגל לזה, כי כבר כמה מפגשים הוא לא פה. אבל כל מפגש הייתה את התקווה הזאת מחדש, שאנחנו ניכנס ופתאום הוא יהיה, שהוא יפתיע אותנו לטובה. אני חושבת שאחד הדב רים המשמעותיים ביעקב, שזה לא משנה אם הכרת אותו דקה, עשר דקות או שנים הוא פשוט נוכח. הוא פשוט משמעותי בחיים שלך, הוא פשוט משמעותי באיזה שהוא אופן עבורך. אני יכולה לספר על עצמי, ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 25

שאומנם המשפחות שלנו מכירות שנים רבות אחורה, אבל את יעקב באופן אישי אני למדתי להכ יר בשלוש שנים האחרונות.

ומדי מפגש, נחשפתי לטפח אחר באופי שלו ובהתנהלות שלו, ולגלות מי הוא, ובטוב לב שלו שלפעמים היה נדמה שאין לו סוף, שאין לזה תחתית, שהוא כל הזמן רוצה לעזור. והמדהים הוא שרואים בעיניים שלו, שזה מה שמסב לו אושר, שהוא משמעותי בחיים של אנשים . היה לו כל כך חשוב להיות משמעותי בחיים שלך, סימה, בחיים של הילדים ובחיים של הנכדים.

הוא כל הזמן דיבר על זה, הוא כל הזמן אמר לי 'את יודעת, תזכרי תמיד אין דבר יותר חשוב מבעלך ומהילדים שלך, מהמשפחה שלך. זה הדבר הכי חשוב בחיים'. הוא אומר לי 'תשמעי, עוד טיפ ממ ני תמיד, תמיד תכנסי אותם סביב אוכל'. וכל פעם שאנחנו נפגשים פה בכניסה, הוא תמיד היה נותן לי מתכונים, כל פעם למשהו אחר. פעם אחת זה היה לדגים, פעם אחת זה היה לסלט סלק, אומר לי 'תקשיבי, טרי טרי תטחני אותו. אם אני אומר לך, תהיי בטוחה שזה טעים'.

ליעקב יש מין תכ ונה כזו שהוא נכנס בחדר, ופתאום החדר מאיר. זה לא משנה אם יש אור דולק או יש שמש מבחוץ, הוא פשוט מאיר, כי זה ב - being שלו, זה בהוויה שלו. הוא פשוט היה טיפוס מאיר, וזה לא משנה אם הדעות שלנו היו לפעמים חלוקות. נהניתי אפילו להתווכח איתו, נהניתי לשמוע את הדעה שלו שתמיד הייתה מנומקת, תמיד היה בה היגיון. ובסוף, בסוף, בסוף תמיד מה שעמד מאחוריה, זה בכלל לא הטובה שלו האישית, זה היה הטובה של הכלל, זו הייתה הטובה של הציבור.

הוא כל הזמן אמר לי 'אני באתי לשרת ציבור. אני באתי לשרת ציבור של אנשים כאלה, שלא מסוגלים להשמיע את הקול שלהם. זה ילדים, זה אוכלוסייה מוחלשת וזה מבוגרים, אני מבטיח לך שאני אקיים את זה'. אז אני בטוחה שקודם כל, מה שהוא עשה עד עכשיו, גם בלי שום פעולת הנצחה, ימשיך להיות חלק מקריית ביאליק, חלק מהמועצה שלנו וחלק מההוויה שלנו; כי זה משהו שאי אפשר לקחת אותו, אי אפשר לדחות אותו, ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 26

כי הוא כל כך משמעותי. זה לא משהו מהפה אל החוץ, זה באמת עשיה משמעותית שהותירה פה חותם. ובמקרה, לפני שבועיים נפגשתי עם אבישי בלי קשר למועצה, החלפנו כמה מילים וחלקנו את הקושי והכאב הזה באובדן של יעקב. אני אחזור על ההצעה שהצעתי לו, באופן אישי, ואני אומרת לך את זה, סימה אני לרשותך, בכל דבר שיסייע להנציח את פועלו של יעקב.

אם זה להקים עמותה, אם זה סיוע של עורך דין; כל מה שאני אוכל, כדי להמשיך את הדרך שלו, שהיא דרך כל כך מיוחדת.

והכי חשוב: היא דרך שבאה בלב נקי. ואני חושבת שזה חלק מהעוצמה

שכולם מדב רים עליה, זה שהוא בא בלב שלם ופתוח, בשיא הרגש זה מה שהוביל לעוצמות האלה. זאת יכולה להיות עוצמה של התלהבות, זאת יכולה להיות עוצמה של אהבה, זאת יכולה להיות עוצמה של כעס, אבל הכל בעוצמות מאוד מאוד גבוהות, כי זה בא מהלב. ואני רק יכולה לאחל לכם שלא תדעו צער, שת משיכו להרגיש אותו, שימשיך להיות נוכח בחיים שלהם כמו שהוא כל כך רצה. ובאמת, תנחומים וחיבוקים, אנחנו , אני, באופן אישי, כאן לכל מה שתצטרכו.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה, אדווה. רויטל.

ד"ר רויטל שורץ סבירסקי , המשנה לראש העיר:

נאמרו פה המון דברים, ואני מצטרפ ת לכל הדברים, פלוס החיבוק האישי לסימה, שהתכתבנו כל התקופה הקשה הזאת. יכולתי רק לשלוח אלייך לב ענק ואוהב, מתפלל ומייחל שהכ ו ל יחלוף כחלום רע. יעקב לא איתנו, אבל מורשתו איתנו. אני פה מצטרפת לאדווה בפיתוח הרעיון אני, כיושבת ראש וועדת רווחה, נגישות תושבים וותיק ים; אני אשמח לתרום את חלקי לרעיון של ההנצחה, כי יעקב היה איש חברתי וקידם אוכלוסיות מוחלשות, וזה עניין הוועדה. אנחנו נשב יחד, נשמע רעיונות מכם ומאבישי; מסימה, שאני כל כך מחשיבה את דעתך וכל כך הרבה למדתי ממך במשך השנים, מחוכמתך הרבה. אפילו שלחת אותנו לאחותך להתייעצות, וגם ממנה למדתי. זה ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 27

כנראה במשפחה. אני מציעה את עזרתי ומנחמת, מחבקת את כולכם, שלא תדעו יותר צער.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה. יוסי א זריאל, בבקשה. ממלא מקום ראש העיר.

מר יוסי אזריאל , מ"מ וסגן ראש העיר :

טוב, אני לא רוצה להוסיף. אני חושב שכולם כב ר כיסו פה, על כל התכונות של יעקב. אני רק רוצה כמה דברים קטנים: יעקב היה בין הראשונים שתמכו בי בתחילת דרכי הפוליטית, באופן עצמאי. ואחד הסיפורים שאני זוכר עליו, זה שכשנבחרתי להיות סגן , זה בתפר, עד שהתמניתי, נסענו להולנד אני, הוא וליאור.

אז יום אחד יצאנו לטייל, הוא חזר טיפה יותר מוקדם מאתנו. אני מגיע בסביבות אחד בלילה למלון, הפקידה של הלובי צועקת משהו, אני לא שם לב מה זה ואני עולה לחדר. עולה לחדר, הכרטיס לא עובד. לא עובד. אני יורד, אני בא אליה, היא אומרת לי 'שרקתי לך', 'נו, למה?', 'אתה לא נכנס לחדר', 'למה?', 'כי אתה מעשן בחדר', 'איך הגעת למסקנה שאני מעשן בחדר? מה נסגר איתך?'. ויכוחים, לא משנה, פתחו לי את החדר ואמרתי לה 'נריב בבוקר'. אני בבוקר יורד, החדר אוכל נפתח ואני בא לספר לו, והוא צוחק. אני אומר לו 'מה אתה צוחק?', הוא אומר 'מפגר, אני באתי אליה לפנ י, אמרתי לה "תקשיבי, עוד מעט יבוא בחור,' אבל הוא לא אומר לה ככה, הוא גם מחקה אותי 'הוא הולך ככה, עקום, והוא מעשן בחדר'. זה יעקב. זהו, יחסר לנו. תודה.

מר אלי דוקורסקי, ראש העיר:

תודה רבה, אני רוצה לפני סיום הישיבה להודות לכמה אנשים: אני רוצה קודם כל לומר לך, ליאור, תודה על הליווי של המשפחה, גם בתקופת האשפוז של יעקב ובכל מה שקשור היה לסידורי הלוויה, לנושא של ימי השבעה וגם לימים שאחרי. אני חושב שמעבר לתפקיד הרשמי שלך, כמנכ"ל עירייה, אתה הוכחת חברות רבה ואני רוצה להודות לך, על הנתינה ישיבת מועצת העירשלא מן המניין מס פר 36 (8/21 )

יום רביעיי"ז אלול, תשפ "א ( 25.8.2021 )

תומלל על ידי המרכז הישראלי לתמלול והקלטה 28

למשפחת בוחבוט ברגעים קשים. אני חושב שבזה נמדד בן אדם. אני רוצה להודות לאלונה ולמשה אמויאל, על הכנת מועצת העיר, על הכנת המצגת.

הישיבה הזאת מועברת בשידור חי בפייסבוק, כבר קיבלתי כמה תגובות מאנשים ותושבים, ע ל המעמד המרגש הזה. אני רוצה להודות, כאמור, לאלונה ולמשה, להודות לרום, שאחראי על כל השידור של הישיבה; להודות למנהלת הלשכה שלי, ליאנה, שטיפלה בנושא של ההנצחה מול קק"ל;

להודות לחברים שהתייצבו, הגיעו היום, לאורחים, לבני משפחה, לשכנים, לחברים, מנהלי מחלקות ובעל י תפקידים בעירייה שנמצאים כאן. אני חשוב שזה היה מעמד מרגש, אומנם תם, אבל מבחינתנו לא נשלם. אני נועל את ישיבת מועצת העיר.

מר אלי דוקורסקי מר ליאור טרגן

ראש העיר מנכ"ל העירייה