goinfo
סביבהחברהנדל"ןעבודה ומכרזיםתחבורהרכבפעולה אזרחיתשלטון מקומיתוכניות בניהמפותכלים וקישורים

פרוטוקול מליאה 2015מספר 20

עיר
רמת השרון
ועדה
פרוטוקול מליאה 2015מספר 20
קטגוריה
פרוטוקול מליאה 2015מספר 20
תאריך
06/09/2015
שעת התחלה
19:00
מקור
הקובץ המקורי באתר רמת השרון

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

רמת השרון

פרטיכל

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 20

מיום ראשוןכ"ב באלול תשע"ה, 6.9.2015

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון 03 -5373237 -

www.bonuspro.net

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

2

פרטיכל מס 20 מישיבת המועצה מן המניין, אשר התקיימה ביום ראשון, כ"ב באלול תשע"ה, 9.6 .20 15, בשעה 19:00

משתתפים גב' שירה אבין - ראשת העיר בפועל

מר טל עזגד - סגן ראש העיר

מר יעקב קורצקי - סגן ראש העיר

מר גיא קלנר - חבר מועצה

גב' דברת וייזר - חברת מועצה

מר עידו כחלון - חבר מועצה

עו"ד אבי גרובר - חבר מועצה

גב' רות גרונסקי - חברת מועצה

מר עידן למדן - חבר מועצה

גב' נורית אבנר - חברת מועצה

מר אהרון אלמוג אסולין - חבר מועצה

פרופ' מרק מימוני - חבר מועצה

מר שמואל גריידי - חבר מועצה

ד"ר איריס קלקא - חברת מועצה

חסרים: מר רפאל בראל - חבר מועצה

נוכחים: גב' פרח מלך - מנכ"ל העירייה

עו"ד מיכה בלום - היועץ המשפטי

מר גיל גורדון - גזבר העירייה

ד"ר אורי ארבל גנץ - מנהל מחלקת החינוך

גב' דליה יואל - אחראית על הגיל הרך

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

3

על סדר היום

1. דבר ראשת העירייה בפועל- פתיחת שנה"ל תשע"ו.

2. מערכת החינוך ברמ ת השרון - נתונים, תכנ ית עבודה והיערכות ע"י מנהל אגף

החינוך ד"ר אורי ארבל-גנץ.

3. הרמת כוסית לרגל ראש השנה

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

4

גב' שירה אבין: אנחנו פותחים ישיבת מועצה מן המניין, שהיא ישיבת פתיחת שנה,

ישיבה שאנחנו מייעדים, כמו בכל שנה לחינוך, ישיבה חגיגית. לאחר שפתחנו את שנת הלימודים תשע"ו. אנחנו נתחיל ונעשה את זה, קודם כל, לאחר מספר דברים שלי, אורי יציג מצגת, אורי מנהל אגף החינוך. לאחר מכן, כל הסוגיות והשאלות שתרצו לשאול, אפשר לשאול ונתייחס דבר, דבר.

5. דבר ראשת העירייה בפועל- פתיחת שנה"ל תשע"ו.

נמצאים כאן איתנו היום כל אנשי אגף החינוך, כל אנשי המערכת שבאו להיות איתנו.

הבחירה הייתה לעשות את זה בבית הספר, באחד מבתי הספר ואני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את זה כמסורת, כל שנה בישיבת מועצת עיר בפתיחת שנת לימודים, אנחנו נעשה את זה למסורת ונעשה כל שנה בבית ספר אחר, כדי שנרגיש ממש את נושא החינוך,

מר גיא קלנר: בעורקינו.

גב' שירה אבין: בדיוק, לא רק קרובים לליבנו, אלא בעורקינו, יפה.

עו"ד אבי גרובר: ... ביותר מחצי מבתי הספר יש אסיפות הורים, אז היינו קצת

לא...

גב' שירה אבין: אנחנו צריכים לדאוג ש...

מר גיא קלנר: מה זאת אומרת?

עו"ד אבי גרובר: באוסישקין, למיטב ידיעתי,

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

5

מרגיא קלנר: מה, הערב כאילו?

עו"ד אבי גרובר: הערב, עכשיו, יש אסיפות הורים, מורים שרצו להגיע,

אמירים יש עכשיו אסיפות הורים, שזה כל הכיתה ביחד. וגם הורים וגם מנהלים מן הסתם ואנשים לא יכלו להגיע, וחבל.

גב' שירה אבין: ישיבת מועצה, אנחנו נדאג שבשנה הבאה, הם יתאימו את

עצמם, כי ישיבת מועצה, כמו שאנחנו החלטנו בתחילת הקדנציה, היא ביום ראשון הראשון של כל חודש, כך שאנחנו לא יכולנו לשנות את זה וגם לא ידענו מראש שאסיפולת ההורים הן תהיינה כולן היום.

זה בהחלט, אורי ייקח את זה לתשומת ליבו ובשנה הבאה, באמת, אנחנו נדאג לוודא מבעוד מועד, שהדברים הם כך.

אני חייבת לפתוח, קודם כל נמצאים איתנו, נמצא איתנו יושב ראש מועצת נוער, שהצטרף אלינו ונמצא איתנו גם בקהל, יושב איתנו ונמצא איתנו גם, הוא פה הוא שהוא כבר הלך?

???: הוא פה, הוא פה,

גב' שירה אבין: אתה מתחבא, אנחנו לא רגילים. היו"ר היוצא שמתגייס

אוטוטו לצבא. אנחנו שמחים ששניכם נמצאים איתנו. ונמצא גם הסגן, נכון? יפה, אז אנחנו מרושתים היטב עם הנוער שלנו. אני רוצה, ככה, כמה מילים,

מר גיא קלנר: שירה, רק שאלת הבהרה,

גב' שירה אבין: כן?

מר גיא קלנר: במסגרת גם מייל ששלחתי וכנראה הייתה בעיה בשרתים ולא

התקבלה תשובה,

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

6

גב' שירה אבין: קודם כל, אליי לא נשלח המייל.

מר גיא קלנר: שלחתי אלייך ולכל שאר החברים ולכל שאר המכובדים.

גב' שירה אבין: גיא, מה שאמרתי, שבכל הנושאים שהעליתם, אנחנו...

מר גיא קלנר: זהו, השאלה הייתה אם זה מתייחס לדברים של אורי, או

לנושאים שביקשנו לדבר.

גב' שירה אבין: לא, לא, לא. תהיה התייחסות במצגת לדברים שיוצגו. מעבר

לזה, אם תהיינה שאלות וירצו להעלות דברים נוספים, מה גם שאנחנו נתייחס לגן אתרוג, גן חרוב. כל הדברים,

מר גיא קלנר: זהו, רציתי לוודא.

גב' שירה אבין: הכול בסדר.

מר טל עזגד: גם השאילתות אני מבין שעלו ולא...

גב' שירה אבין: שאילתות אנחנו אף פעם לא העלנו בישיבת חינוך. מאחר וגם

אתה נמצא מספר שנים, אתה יודע שבישיבה הראשונה לא העלו שאילתות. למרות הכול, מאחר ונשאלו שאלות, אנחנו נתייחס אליהן, אין שום בעיה.

מר טל עזגד: לא זכור לי, אני מצטער.

גב' שירה אבין: מה?

מר טל עזגד: לא זכור לי שלא היו שאילתות.

גב' פרח מלך: תמיד הייתה ישיבה חגיגית של חינוך.

מר טל עזגד: בסדר, אנחנו לא מזלזלים בחגיגות.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

7

גב' שירה אבין: לא, לא, לא קשור לחגיגות, חגיגית, לא אמרנו חגיגות. אבל

בהחלט, הנושאים שהועלו אנחנו נתייחס אליהם ונענה את התשובות לשאלות.

תראו, הייתה לנו שנה לא פשוטה, שהתחילה לפחות, מבחינה תקציבית ולא בדיוק ידענו מה יאשרו והכול. יחד עם זאת, אני חי יבת לומר שהשנה הזאת יצאנו למסכת מאוד, מאוד גדולה של שיפוצים ועבודות שעשינו, גם בתוך גני הילדים וגם בתוך בתי הספר.

אני יכולה לומר שאם זה התחיל בכל הנושא של בטיחות ובנושא של נגישות, בנושאים שונים של תוספות של כיתות, סיום של בית ספר אורנים, כולל פיתוח חוץ, תוספות לבתי הספר, אורי יעשה את המצגת ואני לא רוצה להיכנס לפרטי הפרטים. אבל בהחלט, היינו עסוקים באמת ככה, לאור כל החודשיים האחרונים, ועוד לפני, בעבודות מאוד, מאוד נרחבות עם חשיבה, עם אנשי מקצוע שהיו שותפים.

אני קודם כל רוצה להודות לפרח על ההירתמות המלאה והאינ טנסיבית ועל ניהול השיפוצים, יחד עם כל אנשי אגף החינוך. ואני חייבת גם לציין שאנשים, באמת, לא יצאו לחופש ועשו את כל מה שאפשר ואף מעבר לזה, כדי לפתוח שנה בצורה נכונה, טובה ולסיים, ככל שניתן, את כל מה שהצבנו בפנינו, לתחילת השנה הזאת. ובאמת, ככה, מפה אנחנו שולח ים תודה גדולה. אני חושבת שזה לא מובן מאליו שכולם נרתמים, לכולם אכפת, כל אחד בנישה שלו ואני חושבת שמעבר לזה גם הייתה עזרה הדדית מאוד, מאוד גדולה של כל אנשי הצוות אחד לשני והליכה משותפת של כולם, לאורך כל הדרך, כדי לעשות את המירב בכל נושאי החינוך, כולל נושא ה כיתות וכולל כל נושא אחר.

מה גם שהשנה, במהלך השנה, אנחנו ניהלנו מאבק לא פשוט ולא קל שוועד ההורים היה שותף מאוד דומיננטי וגם אייל וגם כל החברים האחרים, אני חושבת שבאמת, בהירתמות המשותפת של כולנו, הצלחנו בסופו של דבר להגיע למצב שאנחנו ציפינו לו ברמת השרון. אני חייבת לומר שלא בכל מקום הצליחו להגיע לאותן תוצאות ואני כאן גם רוצה,

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

8

מרטל עזגד: תוצאות של מה?

גב' שירה אבין: מה?

מר טל עזגד: של מה?

גב' שירה אבין: של הכיתות, שהשארנו את הכיתות באופן שהשארנו ולא

איחדנו את הכיתות. ולכן גם תודה, על כל השותפות ועל כל ההליכה המשותפת. אני חושבת שבסופו של יום הוכחנו שכשהולכים ביחד ועושים את כל המאמצים בכל הצדדים, אז מצליחים להגיע לתוצאות. ומי שזוכה זה ילדי רמת השרון וזה מה שהיה הכי חשוב לכולנו.

מר טל עזגד: אנחנו רק צריכים, נגד התקשורת, להזים את הפרסומים

שאנחנו מקום שלישי בארץ עם ה,

גב' שירה אבין: שמה?

מר טל עזגד: אני שמעתי בערוץ 2 שאנחנו המקום השלישי בארץ בכיתות

הכי צפופות, אנחנו, הוד השרון ועוד משהו.

עו"ד אבי גרובר: בעלומים יש לך כיתות עם 42 ילד

גב' שירה אבין: בעלומים יש. מצד שני, טל, עם כל הכבוד, אני חושבת שאם

עושים פריסה, ואני גם מתוך שיחות שניהלתי וגם מתוך איזושהי בדיקה של המצב, אנחנו לא נמצאים כאן עם הכיתות הכי גדולות, ובטח שלא רק השלושה שנמצאים במדינת ישראל,

מר טל עזגד: אני אומר, אנשי התקשורת שלנו צריכים להזים את

הפרסומים האלה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

9

גב' שירהאבין: אז אולי כדאי באמת שאנחנו, אבל מאחר ואנחנו לא חיים רק

על התקשורת, כי בסופו של דבר אנחנו רואים מה קורה בכיתות כאן, בכל בעיה ועניין שהיה בכל בית ספר, אנחנו הלכנו עד הסוף וטיפלנו במצוקות של שכבות, שכבות כדי לתת את המענה הטוב ביותר. אז אני לא יודעת אם את הדברים האלה עושים בכל רשות, אני חושבת שפה באמת כולם נרתמו ומה שנעשה, נעשה בצורה מיטבית. אז מגיע להגיד לאנשי הצוות ולהורים שהיו שותפים, שבהחלט עשינו עבודה משותפת ואני חושבת שהתוצאות מדברות בעד עצמן.

בנוסף, אני חושבת שככה בהערכה כללית, רק סבירות, אנחנו בסדר גודל של כולל כל הנגישות והמבנים והכול, השקענו בשיפוצים ובבנייה, סדר גודל של עשרה מיליון ₪. אני חושבת שזה משהו שזו פעם ראשונה שבאמת, כולנו מצליחים לגייס את הכול ולהגיע לתוצאות כאלה, שהרבה שנים לא הצלחנו, גם אם אנחנו מסתכלים. ואני מציעה למי שלא ביקר, לראות גם בגני הילדים וגם בבתי הספר איזה גני ילדים הצלחנו לעשות.

מר גיא קלנר: שירה, זה טיפה צורם אבל הדברים שלך. אני חייב להגיד לך,

במלוא ההערכה, זה מאוד צורם מה שאת אומרת.

גב' שירה אבין: צורם מה?

מר גיא קלנר: להגיד שאף פעם לא הצלחנו ומזה שנים לא היה כדוג מתו,

מתוך מקום ש...

גב' שירה אבין: אני אמרתי שאף פעם?

מר גיא קלנר: פתחו בתי ספר, פתחו גני ילדים וצריך להוריד את הכובע בפני

כל מי שעשה את המאמץ השנה. לייצר מצב כאילו Once in a lifetime זה קורה, זה לא לעניין. להשמיד את כל מה שקרה לפני כן,

גב' שירה אבין: קודם כל לא השמדתי.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

10

מרגיא קלנר: זה לא לעניין.

גב' שירה אבין: ממש לא השמדתי.

מר טל עזגד: היא החזיקה את תיק החינוך, היא יכולה,

גב' שירה אבין: אני לא החזקתי את תיק החינוך, מי שהחזיק את תיק החינוך

זה איציק,

מר גיא קלנר: זה לא נעים לשמוע, זה צורם מאוד.

גב' שירה אבין: איציק עשה הרבה דברים ואין לזה שום קשר. אני אומרת

שהשנה, מבחינת ההיערכות ובתוך הגנים, ובתוך חצרות ובתוך בתי הספר, עשינו הרבה יותר משנים קודמות, גם אם אני ישבתי בתוך המערכת. גם אני הייתי חלק מהמערכת, זה לא קשור. אמרתי שהצלחנו לעשות. לא אמרתי שאני הצלחתי לעשות,

מר גיא קלנר: לא יודע לשפוט את זה, אבל אם את חושבת ככה...

גב' שירה אבין: בסדר. אז כדאי שתבחן את הדברים ותראה. אני חושבת

שאפשר להעיד, ולעשות סיור בתוך בתי הספר והגנים ולראות מה התוצאות.

מר גיא קלנר: כמות הכסף שהושקעה השנה גדולה יותר מבכול שנה אחרת?

כמות השיפוצים שנעשתה השנה גדולה יותר מכל שנה אחרת?

גב' שירה אבין: בהחלט, כן.

מר גיא קלנר: בכל קטגוריה?

גב' שירה אבין: כן.

מר גיא קלנר: והאם הכול בכסף? אני לא יודע, את יודעת, זה אמירות שהן

נחמדות ברמה הציבורית, אבל,

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

11

גב' שירה אבין: זה לא קשור לנחמד ברמה הציבורית. ואני לא מאלה שכל

היום נמצאת בתקשורת ומוציאה את הדברים לתקשורת,

עו"ד אבי גרובר: אני יכול לשפוך המון צבע על הקיר, אבל זה לא הופך את זה

שמה שיש מאחורי הקיר הוא... הקוסמטיקה היא מאוד חשובה, הרבה פעמים עוש ים, השאלה היא יותר מהות, איפה ההשקעות?

גב' שירה אבין: ההשקעות במהות. אני חייבת לומר, אבי, שהשקעות הושקעו

הרבה מאוד שנים לתוך החינוך. וזה לא, עשיתי הפרדה בין הקטע של שיפוצים לבין הקטע של השקעות. לגבי הנושא של השקעות בחינוך, אנחנו קיבלנו החלטות מסוימות השנה, בדברים מסוימים שבחרנו ללכת לכיוון של חטיבות ולהוסיף עוד כסף, אבל זה שני דברים נפרדים. אני דיברתי, מבחינת המראה של גני ילדים, של הרבה גני ילדים.

אני חושבת ששווה להסתובב ולראות את הדברים, זה הכול. וזה לא סותר ולא קשור למה שנעשה לפני. אמרתי שהשנה עשינו ה רבה מאוד. אני לא חושבת שזה פסול, נהפוך הוא. עכשיו,

???: יש עודף של גני ילדים, משכירים גני ילדים.

גב' שירה אבין: אנחנו עוד מעט, לא נפסח על שום דבר. יש גם גני ילדים

שהשנה הם נשארו סגורים. זה עדיין לא אומר שום דבר. זה לא אומר שבפתוחים לא השקענו. השקענו ואני בטוחה שכולנו בעד שנמשיך גם להשקיע.

אנחנו נעבור לאורי, נזמין אותך לפה כדי שתוכל לומר את דבריך ולהציג את כל מה שאתה רוצה.

2. מערכת החינוך ברמת השרון - נתונים, תכנית עבודה והיערכות ע"י מנהל אגף

החינוך ד"ר אורי ארבל-גנץ.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

12

ד"ר אורי ארבל- גנץ: קודם כל ערב טוב. אני אציג נתונים על מערכת החינוך, כמו

שהיא התחילה את דרכה לשנה הקרובה, בכל מיני חתכים שהם נראים לנו, באגף, חשובים. אני מאוד אשמח אם תעלו שאלות לאחר מכן.

נתחיל קודם כל במשהו החברתי, באיזשהו סרטון קצר על שיפוצי הקיץ, אחרי זה אני אציג את הנתונים.

(הקרנת סרטון)

מר גיא קלנר: אורי, הערה רק טכנית, היה נכון ליד התמונות להגיד רק

איפה זה ומה זה, כי אז זה היה נותן יותר אינדיקציה להבין מה זה.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: הלחץ הארגוני,

מר גיא קלנר: אוקיי.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: התוכנית הייתה לשלב את זה בתמונות ב מצגת, אבל אז החלטנו שזה יהיה יותר מדי. החלטנו לעשות איזשהו סרטון, ממש בדקה התשעים, זמן פציעות. בשנה הבאה נשפר גם עם כתוביות וגם עם המוסיקה המלווה.

בכל מקרה מילה, שיפוצי הקיץ באמת היו נרחבים. אני לא כל כך יודע מה היה בשנים הקודמות, אבל היינו השנה, בקיץ הזה, פזורים בהרבה מאוד מוסדות. יש למעלה משבעים גנים בעיר, יש 12 בתי ספר, היינו בחלק גדול מהם, פרויקט שבעצם פרח ניהלה באופן אישי, הסתובבנו הרבה מאוד בשטח, הרבה מאוד חודשים של הכנות עם כל גורמי העירייה הרלוונטיים. הנדסה והתחזוקה ואיכות סביבה ומי לא, בעצם. היה קי ץ מאוד, מאוד לחוץ. אתם רואים כאן את הרשימה, העברנו את זה גם לעיתונות, זה פורסם לפני שבוע, בכל בית ספר, מה עשינו בכל אחד מגני הילדים.

בגני הילדים, בעצם, הושלמה בנייתם של ארבעה גנים חדשים, עוד שלושה גנים שופצו באופן יסודי, יסודי זה אומר בפנים, בחוץ, חצרות, כל מה שכרוך ועוד עשרות רבות של עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

13

גנים שהשתדלנו, עד כמה שאפשר, במסגרת התקציב לתת איזושהי נגיעה איפה שצריך היה באופן קונקרטי. לכל זה, כמובן, מעבר תיקוני וליקויי הבטיחות שדורגו ברמה אחת. אז חלק מהגנים צבענו בחוץ, חלק מהגנים החלפנו רצפות, חלק מהגנים צביעה פנימית, החלפנו ציוד, חידשנו חצרות. באמת, עד כמה שאפשר.

בתי הספר, אתם יכולים לראות כאן את הרשימה, כל בית ספר, עם המאפיינים, אם תרצו אז אחר כך תוכלו לשאול ואני אכנס באופן יותר פרטני, אבל הנתונים פורסמו .

בית ספר אורנים, אני אציין, הסתיימה הבנייה הגדולה של בניין חד ש. רצינו גם לסיים את שיפוץ החצר. לצערנו, בשיפוצים יודעים איפה מתחילים, ולא תמיד אנחנו יודעים איך אנחנו מסיימים ולכן החצר תסתיים רק בתחילת אוקטובר, מיד בסוף סוכות. אבל באמת פרויקט מאוד, מאוד גדול.

וביתר בתי הספר, כמו שאתם רואים, העברנו יבילים, הרחבנו, הנגש נו כיתות, צבענו.

בית ספר אמירים, חצר של 750 מטרים, בעצם חידשנו אותה מן היסוד. בקלמן מסדרונות, תקרות, קירות פדגוגיים, מרכז מהות שהוקם שם. רוטברג, שעשה כאן עבודה בחצר והחליפו, שיפצו כאן כמה וכמה כיתות בשתי קומות. בית ספר אלון, גם סוגיית האופניים וגם הקמת אולם מחול שתסתיים בקרוב.

אז אלו שיפוצי הקיץ, ככה בבריף. אם אחר כך תרצו אני אוכל להתייחס פרטנית.

קצת נתונים יבשים על מערכת החינוך של העיר. אתם רואים כאן את נתוני התלמידים בבתי הספר היסודיים, לפי חלוקה שלהם פר בית ספר, ועל מנת שתראו את המגמה או את התמונות, הת נודתיות, גם לקחנו והראנו לכם מתשע"ג. ויתרתי כאן על הפיצול והפיזור לפי שכבה,

???: אורי, אתה מציג את זה?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: אנחנו לאחר מכן נפיק את זה כחוברת, עם כל מיני נתונים וכולם יוכלו לקבל את זה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

14

3982 תלמידים בסך הכול ביסודיים, כ - 740 תלמידים בכיתו ת א' פתחו את השנה. שתי החטיבות ביחד, כמעט 1400 תלמידים ושני התיכונים 1450 תלמידים. אני אציין שבתיכונים בעצם יש ירידה בגלל תלמידי אורנים, שמספרם פחת והלך, ולכן אתם רואים כאן איזושהי ירידה.

גני הילדים, לפני שאני מדבר כאן על הנתונים, שאני יודע שמאוד מסקרנים את כולם, מה קרה בגני הילדים, אני חייב לשתף אתכם שאם יש מלאכה קשה מאחורי הקלעים שנעשית באגף החינוך, במשך חודשים ארוכים, כמעט מחודש דצמבר ועד ה - 31.8 ולעיתים גם אחרי, זה הנושא הזה של גני הילדים ושיבוץ ילדי הגנים ברחבי העיר אני לא פגשתי, ואני מכיר כמה וכמה מערכות במנהל הציבורי בכלל ובמדינת ישראל בפרט. אני לא פגשתי הרבה מערכות שמערכת האילוצים שמנחה אותן היא כל כך מורכבת, גדולה ולעיתים סותרת בתוכה, כמו ההנחיות והכללים החוקיים שיש במדינת ישראל לגבי שיבוץ ילדים בגנים. החל מהמרחק הגיאוגרפי, עבור בשנתונים וגילאים, דרך איזון בנים בנות מבחינה מגדרית בגנים, דרך ילדים ממשיכים לעומת ילדים נכנסים. ילדים חינוך מיוחד, גודל של גן ביחס למספר התלמידים, סייעת, גננת שיש לה קביעות בגן מסוים, או אין לה קביעות בגן מסוים ועוד כהנה וכהנה.

הרבה, הרבה, הרבה מאוד אילוצים, דבר שיוצר מערכת מאוד קשה. יש רשויות שיש להן תוכנה שמזינה את עצמה, איפשהו בחודש פברואר, ומשם יש מערכת אוטומאטית שעושה את השיבוצים ואז אגף החינוך, בחודש מאי, עושה פינישים אחרונים בהתאם לערעורים ובקשות.

אגף החינוך, במתכונת הנוכחית שלו פועל בצורה אחרת. הוא מפרסם צפי של ילד ים שרשומים במערכת. סך הכול, יש היום במערכת, משובצים, כ - 1985 ילדים, אבל זה מספר מטעה. משרד הפנים, כשאנחנו מתחילים את השיבוצים, אנחנו מסתכלים על הדוחות שהמשרד מעביר. במשרד הפנים, כרגע רשומים בשנתונים המתאימים, חוק חינוך חובה, כ- 2290 ילדים

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

15

בעצם, הרשות מחוי בת לשמור מקומות ל - 2290 ילדים יש לנו היום פער של 300 ילדים במערכת, אלה הורים שהחליטו בשלב כלשהו של הרישום להוציא את הילדים שלהם מהמערכת ולשלוח אותם לגנים שונים, בין אם זה בעיר, גנים פרטיים ובין אם זה גנים מחוץ לעיר. למה אני מציין את הנתון הזה? כי בשבוע האחרון, מאז שהתחלתי להכין את המצגת הזאת, עד הרגע הזה, ירדו עוד עשרה ילדים במערכת. אנחנו כל הזמן בתנועה פנימה והחוצה. לעומת זאת, ב - 20.8, אם אנ י זוכר, דליה אולי תתקן אותי על השעה, אבל פתאום היה איזה יום שנכנסו תשעה ילדים בבת אחת לאזור מסוים, דבר שחייב אותנו לעשות הרבה מאוד שינויים.

בסופו של דבר, יש כאן מערכת מאוד, מאוד מורכבת של אילוצים, ולכן יש גם פערים בין מה שאגף החינוך מפרסם איפשהו בדצמבר - ינואר, לגבי הצפי, איזה דגמים התפתחו, איפה הם, גם אם זה חצי יום או לא , יול"א ממלכתי דתי או ממלכתי לבין מה שאנחנו בסוף מקבלים בחודש אוגוסט.

הנתונים שאני מציג כאן, ושוב, אני יודע שיש כמה גנים שמעניינים אתכם באופן ספציפי, בסוף החלק שלי, אם תרצו תשאלו קונקרטית ודליה תוכל להשיב. אלה החתכים, אתם רואים כאן את החתכים לפי הגילאים, גילאי 3,4 ו- 5, פתח טרום - טרום חובה, ילדים וטרום חובה. פתח בחובה, אתם רואים את פיזור הגנים, 12 הגנים 12 הגנים במשולבים. מערכת החינוך, דרך אגב, מחייבת אותנו לשיבוץ דו -גילאי, רק במקרים חריגים ביותר מתאפשר שיבוץ תלת-גילאי. זה חריג, זה לפעמים מתאפשר. אלה גם חלק מהאילוצים שאנחנו מחויבים אליהם וגני טרום חובה וחובה, וגני חובה.

עוד נתון מעניין שיש לנו השנה, שנאלצנו להתמודד איתו בעניין גני הילדים, זה שבחלק גדול מהרבעים בעיר, יש יותר בנים מבנות בשנתונים. דבר שהקשה עלינו מאוד בצורך לאזן מבחינה מגדרית בגנים. ואכן, בלית ברירה, בסוף נשארנו עם חלק מהגנים, עם חוסר איז ון. יש מי שאוהבים את זה. חוסר איזון זה יכול להיות 2:1 יחס של בנים לבנות. זה לא מצב אידיאלי, היינו רוצים שיהיה כמעט 1:1, אבל בחלק מהמקומות אין עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

16

לנו שום ברירה. עוד דבר אני אציין, שחלק מההורים נרשמו לגנים ואנחנו שיבצנו אותם ואיכשהו בחודש יולי החליטו מסיבותיהם הם, בין אם הם, חלקם לא היו מרוצים מהשיבוץ, חלקם סיבות אחרות ואז החליטו שאנחנו מוציאים את הילדים או מעבירים אותם מחצי יום שדווח לגן יול"א פתאום, דברים שאנחנו מחויבים להתמודד איתם.

היינו על סף סגירה של גן, בנווה גן, בדקה התשעים. דבר שהוא מאוד, מאוד בעייתי ו גם את זה הצלחנו, בסוף, לפתור.

אם תרצו, יש עוד ועוד אילוצים, כמו למשל החובה של הרשות להודיע למשרד החינוך עד ה - 31.5 על מצב ת הגנים לשנה הבאה, כי המשרד מחויב לעובדי ההוראה שלו, עד ה -

31.5. אם הרשות, עד ה - 31.5 לא מודיעה על מספר הגנים, על גן שנסגר, זה אומר שב -

1.6, אם סגרנו גן, הרשות מחויבת לשאת בעלויות של הגננת אז כל הדברים האלה משפיעים, תוסיפו את ההחלטה של שר החינוך, איפשהו ב - 15.8 , על הסייעת השנייה 30 ילדים וכן הלאה, דבר ששוב חייב אותנו לפתיחה ושינוי וסגירה כי בסוף מדובר בכסף ציבורי, ואם היינו יכולים לה עביר שלושה ילדים מגן אחד לגן אחר, כדי לאפשר סייעת שנייה, אז הדבר הזה היה חיוני לכולם וגם בזה עסקנו.

כמו שאתם רואים כאן את הפיזור, יול"א 52 גנים, ממלכתי, חצי יום ממלכתי שישה גנים, בסך הכול יול"א ממלכתי דתי שלושה, ממ"ד אחד וכן הלאה וכן הלאה. אתם רואים את המס פרים, סך הכול 69 גנים. המוכר שאינו רשמי, יש לנו שלושה גנים שהיו כאן כמה וכמה שנים, שהם במבנים של הרשות המקומית, שבהקצאה הועברו לזרם החרדי - זית כלנית ו אתרוג, וגן חרוב שאני מניח שתשאלו עליו באופן פרטני בהמשך, אנחנו נוכל לענות, בעצם, נוסף גם השנה.

יש לנו כמה גנים שכרגע הם לא נפתחים השנה, יש לנו יותר מבנים מאשר גנים ששיפצנו.

גם זה, לשמחתנו דרך אגב, כי יש לנו כמה בעיות עם כמה גנים שהיינו צריכים להעביר עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

17

אותם ברגע האחרון, כמו למשל גן אתרוג, ברחוב הרב קוק עם קרינת חשמל וכן הלאה שהיינו צריכים לפנות לגן אחר.

חינוך מיוחד, אני עוד אגע בזה בהמשך, אחד האתגרים הגדולים, בעיניי, כמי שהיום צריך להוביל אגף, אחד האתגרים הגדולים שיש, לא לאגף אלא לעיר כולה, לקהילה, סוגיית החינוך המיוחד. כולם אוהבים לדבר עליה, אבל היא בפועל לא מתרחשת, לא מספיק. אתם רואים ש -220 ילדים, כרגע, מוגדר ים כחינוך מיוחד. ילדים של חינוך מיוחד במספר הזה, הם ילדים שעברו ועדות השמה, ובעצם הוועדה שהיא ועדה סטטוטורית, והסמכויות שלה קבועות בחוק, ועדה מאוד, מאוד מקצועית ודיסקרטית לגבי הפרוטוקולים שלה, 220 ילדים. הוועדה מחליטה לאן הם הולכים כ- 120 הילדים שרשומים כאן, לצערנו, לא ניתן לשבץ אותם במתכונת הנוכחית בעיר.

לדוגמא, הרגע שוועדת השמה קובעת שילד מסוים צריך בית ספר לחינוך מיוחד, וברמת השרון, נכון להיום, אין בית ספר לחינוך מיוחד, אם תרצו אני ארחיב מדוע בהמשך, אז אין לנו אלא לאפשר להם ולשבץ אותם מחוץ לעי ר. במקרה כ זה, הרשות המקומית גם מחויבת לשאת בעלויות של הסעה למשל, או סיוע אחר שנדרש.

כ- 100 ילדים משובצים היום במערכת, אתם רואים כאן את מספרי הסייעות שגם להן הרשות נושאת בעלויות, חלקם מקבלים החזרים מהמשרד, חלקם לא.

עו"ד אבי גרובר: מה נכלל בחינוך המיוחד? אוטיזם, מה?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: שקף הבא. ידעתי שאתה תשאל אבי, חינוך מיוחד, זאת הטיפולוגיה. כשאנחנו מדברים על חינוך מיוחד, הרשימה הזאת מדי שנה הולכת ונהיית מורכבת יותר ויותר, עד כדי כך שטימור אחר כך תוכל לספר לכם, אם תרצו, שגם מדריך ה- DSM של פסיכיאטריה, גם מגדיר כל שנה או כל שנתיים כל מיני דברים חדשים, לצערנו.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

18

אוטיזם, הפרעות התנהגותיות ורגשיות, נפשיות, פיגור קל, פיגור בינוני וכן הלאה קשה, תסמונות, עיוורון, כל המכלול הזה, זה בעצם בגדר החינוך המיוחד. המספר שהראיתי קודם לא כולל ילדים אחרים שלא עברו וועדות השמה, אבל הם משיקולים שונים, בתוך המערכת, מקבלים איזשהו סיוע. צוות החינוך יושב פה, רינת היא המנהלת החדשה של בית הספר דורון, ואנחנו שמחים שהצטרפת.

כאן אתם רואים את ההתפלגויות של ועדות ההשמה, אתם יכולים לראות את ההחלטות שלהן. ושוב, בגלל המגבלות של העיר, מה זה אומר מגבלו ת של העיר? בגלל שהעיר יש בה רק 45000 תושבים והחינוך המיוחד יש לו הגדרות מאוד, מאוד ברורות, אי אפשר לשלב, הרבה מאוד פעמים, רב גילאי באותה כיתה. ולכן, אין מספיק, פעמים רבות ולשמחתנו אין מספיק ילדים פר שכבה, ביחס לאותה הפרעה ולקות, ולכן אי אפשר לפתוח כיתה מסו ימת ואז אין לנו ברירה אלא לשבץ אותם מחוץ לעיר, מבחינת המשאבים הציבוריים הדבר הזה עולה הרבה מאוד לקופת הרשות. הלוואי ואנחנו נוכל, בהמשך, בתוכנית האסטרטגית, לראות איך אנחנו מוצאים יותר ויותר מענים בתוך העיר.

אני יכול להגיד לכם, שבכלים הדלים שהיו ברשותנו, אנח נו נאבקנו השנה מול מנהלת המחוז, לפתוח כיתת חינוך מיוחד, כיתה א', וקיבלנו תקן חריג לעשות את זה. בשיח מאוד מורכב מול המנהלת, דובר בהרבה משאבים של המשרד.

מר גיא קלנר: אורי, ועדת ההשמה היא עירונית?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: היא מה?

מר גיא קלנר: היא עירונית?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: כן, ועדת ההשמה, מי שעומדת בראשה, על פי חוק, זה ראש מחלקת יחידת הפרט, במקרה הזה טימור. ויושבים בה גורמי המקצוע, ההורים שיכולים או בא כוחם וכל גורם מקצועי רלוונטי. גם לוועדת השמה יש הגדרות בחוק, מתי הן עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

19

יכולות להתקיים, מי הגורם שיכול לבקש ועדת השמה, ערעור על ועדת השמה, תהליך מאוד, מאוד מורכב, מאוד לא פשוט.

אני יכול להגיד לכם שמצאתי את הצוות המקצועי באגף מחודש מאי, כשרק נכנסתי לתפקיד, יושב עד שעות מאוחרות בלילה כדי להכין את התיקים ולעמוד בהגדרות החוק של הזמנים.

גב' נורית אבנר: איפה נפתחה הכיתה הזאת?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: בבית ספר אורנים.

גב' נורית אבנר: באורנים.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: אורנים.

גב' נורית אבנר: כן. וכמה ילדים יש שם?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: יש שם כרגע חמישה, אנחנו מניחים שבהמשך יהיו יותר.

התקן הוא שישה. על הילד האחד הזה אנחנו נאבקנו, כדי שיכירו בכיתה הזאת. הרשות התחייבה שבמקרה ולא אנחנו גם נישא באיזושהי דלתא תקציבית, כי היה חשוב לנו לפתוח כיתה של חינוך מיוחד אצלנו. אנחנו גם קיבלנו הי תר חריג בשני גנים להוסיף ילדים, עוד שני ילדים לכל אחד מהגנים. יש לנו שלושה גנים לחינוך מיוחד, ב שניים מהם שיבצנו, שוב, באישור מיוחד, עוד שני ילדים בכל גן, כי השיקול היה, האם להוציא אותם,

גב' נורית אבנר: כולם ילדים של רמת השרון?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: כן, כן. בטח. דרך אגב, מהרגע שתיפתח כיתה, אז אחד השיקולים היה, או אחד הניסיונות, לראות אם חסר, אם יש עוד ילד בהרצלייה, או במקומות קרובים, כמו שאנחנו שולחים אליהם. מאחר וזה היה ממש בדקה התשעים, עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

20

אז כבר לא הצלחנו למצוא ילדים, ולכן היינו, נדרשנו לאישורה של מנהלת המחוז שנעתרה ושיתפה פעולה, בכלל, באמת, גם המפקחת המחוזית, היו מאוד, מאוד קשובים.

כל פעם שזה לא הלך, אמרתי - תעשו טובה, אנחנו פה, איך שאנחנו מתרגמים את זה.

טוב, מערכת ההיסעים שגם תיכף תראו את משמעותה בתקציב. מערכת ההיסעים ברמת השרון היא מערכת מאוד, מאוד, מאוד, מאוד גדולה. הייתי אומר באופן חריג, ועד כמה שאני מכיר, ביחס לרשויות דומות במקומות אחרים בארץ. מצד אחד, זו תעודת כבוד לעיר שמוכנה לשאת על גבה הסעות. מצד שני, חשוב, לדעתי, שחברי המועצה ידעו את המשמעויות התקציביות, ואני אציג אותן בהמשך. מה גם, שאם אנחנו מסתכלים רב שנתי, מערכת ההיסעים והעלויות שלה,

עו"ד אבי גרובר: שום כל הכבוד, זה היה לדחוס את כל השו נים החוצה. אין

בזה שום תעודת כבוד.

???: מה זה היה?

עו"ד אבי גרובר: לדחוס את כל השונים החוצה, אין בזה שום תעודת כבוד.

הוצאנו את הילדים החוצה, שלא יפריעו לנו פה ללמוד.

מר גיא קלנר: על מה אתה מדבר? על ההיסעים או על...

עו"ד אבי גרובר: על ההיסעים של הילדים עם הצרכים המיוחדים, כן?

???: זה לא קשור אחד לשני.

עו"ד אבי גרובר: אוקיי.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: אני אסביר למה אני מתכוון 'מערכת ההיסעים'. מערכת ההיסעים, קודם כל, קבועה בחוץ. על פי משרד החינוך וחוזר מנכ"ל, רשות מקומית מחויבת להסעות במקרים מאוד, מאוד קונקרטיים, חלקם כבר ציינתי. במקרים אחרים, עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

21

הרשות לא מחויבת לשאת, לבצע הסעות מטעמה. מה שקורה במרבית הרשויות המקומיות, יש קווי תחבורה והילדים זכאים להחזר של כ- 75%, נכון? אני זוכר נכון את המספרים? 75% מעלות ההסעה ותחבורה ציבורית

בעיריית רמת השרון, הקהילה , אתם, מטעמים שבטח אתם יודעים טוב ממני, התקבלו

החלטות, היום מערכת ההיסעים היא מאוד, מאוד גדולה. התקציב שלה הולך ומאמיר

מדי שנה, היום הוא מגיע לכמעט עשרה אחוזים מהתקציב הכללי של החינוך. באופן יותר פנימי, תיכף תראו את הנתונים, כ- 1100 תלמידים מוסעים ב-200 מסלולים שונים, אלה הגילאים. חלקם חינוך מיוחד אבל חלקם אני מדבר על היסעים בתוך העיר, מרובע אחד לרובע אחר.

אני אזכיר גם את הקריאה בקיץ, שאנחנו החלטנו שאנחנו פותחים את בית הספר של הקיץ, בבית ספר עלומים, בגלל שבהדר היו שיפוצים והיינו צריכים להחליט על קלמן, בקלמן רצינו שיפוצים והחלטנו שמעבירים את בית הספר של הקיץ לעלומים, אז בעצם נדרשנו לתת הסעה שעלותה, במשך שלושה שבועות האמירה מעל 150 אלף₪ ואז אני אמרתי להורים שאני לא לוקח את זה באחריותי, ואני חושב שהדבר הזה חו רג מכל סביר. אז צריך לקחת את זה בחשבון. צריך לזכור גם שמדי שנה הנתון הזה יעלה וילך, לא רק אובייקטיבית - אבסולוטית, אלא גם אחוזית מהתקציב.

בואו נדבר קצת פדגוגיה, את זה קצת שוכחים. לפחות הורים שבאים אלי, בדרך כלל באים עם הרבה מאוד טענות על אופרציות, פחות על פדגוגיה.

ברמת השרון יש הרבה מאוד פרויקטים ויוזמו ת שהם במימון ישיר של הרשות. אתם תיכף תראו את הנתונים התקציביים. יש פה הרבה מאוד, פרויקטים, אתם תראו אותם, כמובן שאנחנו נפיץ את זה. הכול חשוף וידוע, מהגן דרך בתי הספר היסודיים וכמובן אל החטיבות ואל התיכונים. באמת, במגוון מאוד, מאוד נרחב, פעילויות ספור טיביות, מוסיקה, קהילה, העשרה של, לא בדיוק חוגים, אבל באמצעות חוגים, פעילות של קירוב לבבות, יהודים - ערבים, הכול, קשת מאוד, מאוד מגוונת של פעילויות.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

22

מחלקת הנוער, שגם אותה אני רוצה לציין, שהאתגר הגדול שלה ב שנת הלימודים הבאה זה להתמודד עם שינוי בחוק שמחייב, בעצם, א ת תלמידי התיכון להשלים תעודת בגרות חברתית, כתנאי הכרחי, אך לא מספיק, לזכאות לתעודת בגרות של הישגים. זה אומר שמחלקת הנוער תצטרך עכשיו לתת מענה ולעבוד יחד עם בתי הספר התיכוניים ועם הרכזים החברתיים בתיכונים, על מנת למצוא מקומות השמה מתאימים ובעצם ללוות את התלמידים האלה.

אתה שולח תלמיד להתנדבות, אתה צריך לדעת מה הוא עשה שם, לקבל עליו דיווח, לתת הנחייה מכל מיני היבטים, גם פדגוגיים אבל גם בטיחותיים ואחרים. ובאמת, מחלקת הנוער עושה פעילות מאוד, מאוד ענפה וזה מאוד לא פשוט בעיר הזאת, בגלל שהיא עיר, במונחים, אתם יודע ים, בהשוואה היא עיר לא גדולה. ולכן, מגוון האפשרויות כאן הוא מוגבל ובקיץ הזה נאלצו חיים ושני ורכזת הנוער החדשה שקלטנו, באמת להמציא יש מאין, כל מיני פרויקטים, כדי שיהיו מקומות להשמה, שנוכל לעמוד אחריהם. וכמובן, כל דבר כזה גם מחייב את המפקחת הרלוונטית ממשרד החינוך, גם זה תהליך מורכב.

אתם רואים כאן את הנתונים, מתשע"ה אל תשע"ו ל -תשע"ז - הצפי שלנו. מה שחשוב כאן להבין שבתשע"ה, כשהיינו באיזושהי שנת מעבר, והשינויים לחוק, היו גם התנדבויות שיכולנו לתת להן מענה בחטיבות. כרגע, עם כוח האדם שיש לנו, ועם מקומות ההשמה בעיר, שהחוק מחייב את התלמידים בתיכונים להשלים תעודת בגרות חברתית, אין לנו ברירה אלא, קודם כל, להשקיע את המשאבים שיש לנו בהתנדבות של התיכונים.

זה אומר שיכול להיות שאנחנו לא נוכל לתת מענה לבקשות ההתנדבות מתוך החטיבות.

אנחנו עושים את כל המאמצים, לא בגלל כוח האדם, אני מדבר בתוך האגף. כוח האדם, בשילוב עם החטיבות ועם האגף ועם התיכונים ועד הנקודה החלשה שלנו, באמת מקומות ההשמה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

23

1300 תלמידים שיהיו בתשע"ז, שהם רק מהתיכונים, למצוא להם מקומות השמה בעיר זה דבר מאוד, מאוד לא פשוט. וזה אתגר. אנחנו נראה איך אנחנו נערכים אליו, חשוב שגם את זה תראו לנגד העיניים.

מספר התלמידים המתנדבים, הראנו את התפלגות מספר התלמידים לפי מקומות התנסות. אתם יכולים לראות, כמאתיים מתוכם בתנועות הנוער, מאתיים מתוכם בעמותות שונות ו-700 בתוכניות שיצרנו בתוך העיר ושיתופי פעולה כאלה ואחרים תקציב, שאותו אתם מכירים היטב, אבל נפלח אותו ונראה לכם. סך הכול הרשות משקיעה כמעט 30 מיליון₪ בחינוך. אתם רואים כאן את החתכים, יחידת הטיפול בפרט כשמונה אחוזים, העל יסודי 35%, חטיבות הביניים 5%, יסודיים 10%, גני ילדים 18 , אגף החינוך, גם אנחנו חלק, ארבעה אחוזים. נוער 1%, ה קונסרבטוריון שלושה, שירותי תמיכה 7%, אני אכנס לזה עוד רגע, וההיסעים, כפי שאמרתי, אוטוטו 10% מהתקציב השכר, כמעט 68% מהתקציב הזה. מה מנפח את התקציב בשכר? תמי, אל תכעסי, השכר שיושב בשני התיכונים, כמו שאתם יודעים בתיכונים המורים כולם מועסקים על ידי הרשות. לא משנה שחלק מהתקציב מגיע מהמשרד, אבל עדיין, זה יושב על תקציב הרשות ולכן הנתח הגדול הוא בעל יסודיים בשכר.

תשתיות. תשתיות זה אומר כל מה שלא פדגוגיה באופן רשמי וכל מה שהוא לא שכר, החל מתחזוקת המבנים, רשתות, חשבונות שונים, כל מה שקשור בזה. 31 מיליון₪, 31.5 מיליון ₪.

הדבר העיקרי, מה שחשוב לי שתראו, שבסוף מהתקציב המאוד, מאוד, מאוד גדול אנחנו מגיעים לפדגוגיה פרופר, כעשרה וחצי מיליון. אני כבר מרגיע אתכם, שהדבר לא שונה, אם אנחנו בוחנים תקציבים של רשויות מקומיות אחרות, באחוזים, אנחנו לא מאוד שונים. אבל זה אומר משהו. אנחנו צריכים להבין שכשאנחנו אומרים על השפעות, בסוף עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

24

הכסף שהולך אל הילדים מבחינה פדגוגית הוא עשרה וחצי מיליון ₪ וגם כאן אתם רואים את הפילוחים.

מר גיא קלנר: אורי,

ד"ר אורי ארבל - גנץ: כן?

מר גיא קלנר: זה משכר המורים.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: מה?

מר גיא קלנר: זה משכר המורים.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: כן. צודק.

מר גיא קלנר: תשתיות שים בחוץ.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: ההשקעות של הרשות, מעבר לשכר של המורים, בסדר? טוב, הדבר החשוב, אחד מהחשובים, אתם תראו במטרות שלנו השנה, כשאנחנו נרצה להיכנס לעובי הקורה מבחינת מדידה וה ערכה. אני חושב שבתקציב של 130 מיליון במערכת כל כך משמעותית, צריך לפלח אותה, לבדוק אותה ולעשות לה הערכה, זו תורה שלמה.

אנחנו נתחיל לעשות מהלך בשנה הקרובה.

אבל נתון שהוא מעניין, אם אנחנו בוחנים כמה הרשות משקיעה כרגע בשעות שהן מעבר לשעות שמשרד החינוך שם, עוד פעם, יש סל שמשרד החינוך מעביר לבית הספר, כפועל יוצא של מספר תלמידים וכיתות, זה כמובן לפי שעות עובדים, זה המשרד קובע ומעבר לזה, רשות מקומית יכולה להחליט שהיא מוסיפה שעות משל עצמה. אז זה לא תל"ן, תל"ן זה במימון ההורים, שעות שהרשות מממנת לכל מיני דברים. זה הולך לשכר מורים, שמועסקים על ידי הרשות.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

25

אם אנחנו לוקחים את המספר הזה, שהרשות שמה בעיר, חוץ מגנים, על כל התלמידים ביסודי, בעצם כל ילד בממוצע, ביסודי, ממומן ב - 643 ,₪בחטיבה ב - 550, בתיכונים 8850 .₪

אם אנחנו לוקחים את זה בשעות, מנתחים את זה בשעות, אנחנו לוקחי ם את סך השעות שהרשות משקיעה עכשיו בכל היסודיים, בכל החטיבות ובכל התיכונים, אנחנו לוקחים את זה כחלק מהשעות, ביחס לשעות שהמשרד משקיע, זאת הדיאגראמה השנייה, אתם רואים שביסודי, כל תלמיד מתוקצב בשעה, בממוצע, 1.25 שעות, והרשות מוסיפה 0.16 .

בחטיבות 1.28 לעומת 0. 13 ובתיכונים 1.95 לעומת 1.14 של השקעה של הרשות גם כאן אנחנו אומרים, עיריית רמת השרון לא שונה באופן מהותי ממה שקורה במקומות אחרים. התהליך הזה הוא תהליך היסטורי. כשהתחילו מדידות, בעיקר על זכאויות לבגרות והישגים שונים, הרשויות התחילו להשקיע יותר ויותר בחטיב ות העליונות, כי שם המדד הוא מאוד, מאוד ברור. או שתלמיד יש לו זכאות לבגרות, או שלא. או שיש לו ממוצע גבוה לבגרות - או שלא, או שהוא עושה חמש יחידות מתמטיקה - או שלא. לעומת היסודיים והחטיבות, ש המדדים, ה ם קצת יותר מורכבים ויש איזשהו תהליך שאנחנו רואים לאורך שני ם.הנתון הזה הוא חשוב, חשוב לדעת אותו, חשוב לסקור אותו, אני חושב שהוא מחייב אותנו לאיזושהי חשיבה בהמשך.

תוכנית העבודה של משרד החינוך, אני מזהיר אתכם מראש, למשרד יש שפה משלו, דוגמות משלו שבהן הוא קובע את תוכנית העבודה. תוכנית העבודה של המשרד נקבעת מרמת מנכ" ל אל הנהלת מחוז, אל המפקחים, אל הרשויות ובתי הספר. למשרד יש 48 מטרות שונות, כל מטרה יש לה כמה וכמה משימות ויעדים, ובעצם המשרד קובע את המטרות הרלוונטיות לכל מחוז.

לנו כרשות, אין שום אמירה בדבר הזה. אנחנו יכולים להוסיף, מבחינתנו, יעדים ומשימות למטרות הללו וז ה מה שאנחנו עשינו. אלה שלוש מטרות שמשרד החינוך, כבר שנתיים, אתם בטח מכירים אותן.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

26

בעצם אתם רואים שכל מטרה כזאת מקבלת סדרה של משימות ותיכף תראו שכל משימה מקבלת יעדים וגם פירוק אופרטיבי, שגם אותו אחר כך מפרקים, כל מפקחת עם כל מנהל את תוכנית העבודה הקונקרטית של כל בית ספר. מה שיעשו השנה בבית ספר גולן, שונה ממה שעשו השנה בבית ספר אוסישקין, בגלל המאפיינים של בתי הספר והצרכים.

אותו הדבר בין שתי החטיבות אותו הדבר בתיכונים, כבר יש יותר התכנסות, אבל גם בין שני התיכונים יש דיפרנציאציה וכל תיכון מתרגם את הדברים באופן ראשוני.

קידום למידה משמעותי - כולכם כבר מכירים. יש כאן חיזוק מעמד בעלי תפקידים, ליווי צוות המוסד בתהליכי הוראה, למידה והערכה, אסטרטגיות של למידה, פיתוח מקצועי, השקעה בפן הרגשי והחברתי. אני כבר אמרתי מעל כל במה שבעיניי, האתגר הגדול של מערכת החינוך בכללותה, ב מאה העשרים ואחת, זה מצד אחד לתקשר ולתקשב את ערוצי הלמידה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו ומהצד השני, לתת הרבה מאוד תמיכה חברתית - רגשית, הרבה יותר ממה שהיה שנות דור אחורה.

בגלל שאנחנו עוברים לאיזושהי תנועת מטוטלת, הילדים שלנו הרבה יותר ממוסכים, מבחינת מסכים ו מאבדים הרבה מאוד מהמיומנויות החברתיות והרגשיות שלהם, ואני חושב שמערכת החינוך צריכה להיות שם , לא רק אני, גם במדינות שונות בעולם בכולן זה נעשה.

קידום הישגים איכותיים, כמובן, אתם רואים את המטרה השנייה, חיזוק החינוך למצוינות ערכית ואזרחית, תכנים ערכיים, אקלים מיטבי, שותפות של הורים. וגם כאן, הנה הפירוק השלישוני של זה, קידום למידה משמעותית, איך זה יבוא לידי ביטוי.

לכל דבר כזה יש יעדים ומשימות. חשוב שתסתכלו על שלבי ההתארגנות, דברים שאנחנו החלטנו כאן, בתוך העיר. שוב, תרצו, תוכלו אחר כך לשאול באופן קונקרטי ואז נשמח להתייחס, דברים שאנחנו הוספנו והתייחסנו אליהם. על הגדרות של בעלי תפקידים כבר אמרתי, ... אני אסכם את זה גם לאחר מכן, פסיכופדגוגיה והשקעה בזה, גם תיכף תראו הלאה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

27

שוב, פיתוח מקצועי לצוותי החינוך, שפה מאוד, מאוד מורכבת כמו שאתם רואים, אבל בסוף מדובר בתהליכי עב ודה, בתוכנית מאוד מפורטת בבתי הספר. אני ארוץ הלאה ואסכם אותם בסוף, ברשותכם, אלא אם כן אתם רוצים שאני אתעכב על משהו.

הבאתי את זה לא כדי שנתעכב על כל מילה, אלא כדי שתבינו את דוגמת העבודה של המשרד מלמעלה למטה לאורך כמה וכמה , וכמה שבועות. אחת המשימות המרכזיות שהמשרד קבע השנה, היא קידום השותפות עם ההורים. אני תיכף אתייחס בסיכום הדברים שלי לסוגיה הקונקרטית ברמת השרון, לחוויה שלנו באגף. אבל חשוב לי שאתם תדעו שהמשרד קבע את זה כמשימה עיקרית.

מאחורי הקלעים אני אגיד לכם שזה כבר כמה שנים מתרוצץ במשרד, זו סוגיה מורכבת, איך עובדים עם קהילת הורים בעידן ליברלי, פלורליסטי, תקשורתי, משפטי, חוקתי, כל מה שאתם רוצים. זה כבר לא העידן שהמנהל אומר ובזה נגמר, זה העידן שהיום נכנס הורה למנהלת באחד מבתי הספר, מודיע לה שהשיחה הזו מוקלטת ואז היא מקבלת טלפון מעורך דין. אנחנו חווים את הדבר ים האלה כל הזמן. זה העידן שבו אנו חיים, לכן המשרד קבע שהשנה, במחוזות השונים, יתחילו לעבוד על הנושא הזה ממקום של שותפות והבנה ושמחה.

בראייה שלנו באגף, מעבר לתוכניו ת הגדולות, שוב, פדגוגיות, מילים גדולות, בראייה שלנו באגף - אנחנו השנה רוצים לעבוד על רצפים. מה זה אומר רצפים? זה אומר שמערכת החינוך בעיר חייבת לדבר רב גילאית. מה זה גיח"ת? גן, יסודי חטיבות ותיכונים. מערכת החינוך היום לא מסונכרנת. לא בגלל שהיא לא טובה, אלא כי תהליכי העבודה בעבר לא דיברו על זה באופן הזה. אנחנו חושבים שנכון להתחיל לעבוד בכיוון הזה. גנ י הילדים שיזינו בצורה שוטפת יותר, חלקה יותר את המעבר לבתי הספר היסודיים, גם במעברים הפרטיים וגם במעברים המערכתיים של תוכניות לימודים.

כמובן מהיסודיים אל החטיבות וביתר דגש מהחטיבות לתיכונים.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

28

הכלה- השיח על הכלה אתם יודעים, התחיל מה - No child left behind, בר גע שבאמריקה קובעים ראשי תיבות, זה הופך להיות טרנד עולמי. הגרמנים המשיכו את זה, בגלל שיש להם בעיה גדולה מאוד עם הגירה מטורקיה ו - Inclusion ו- Exclusion , הפכו להיות שתי מילים שכל עולם החינוך מדבר אותן בעולם. אבל הכלה צריך לעשות האמריקאים גם חקרו הרבה מאוד את תופעת ה- NIMBY - Not In My Ba ck Yard .

אני מרשה לעצמי להגיד לכם את זה, אני מקווה שלפני שאתם יוצאים עליי, אם בכלל קחו את זה רגע ותקשיבו. אני שחקן חוץ, אני בא לעבוד. אני לא תושב העיר, אני רואה את הדברים מנקודת מבט אולי אחרת. יש פה הרבה דיבור על הכלה, אב ל הכלה לא מתקיימת. לא בגלל שאין צוותים מקצועיים בבתי הספר, אלא בגלל שאני פוגש הורים ששולחים לי מכתבים, עוד לפני שהם שלחו אותם אליי הם שלחו אותם כבר בפייסבוק, עם אפס סובלנות לכל ילד שהוא קצת אחר.

עכשיו, אני אגלה לכם נתונים שצריך להבין אותם, עשור אחורה דובר על עשרה אחוזים ילדים חריגים, פלוס - מינוס במערכ ת. היום מדברים כבר 15 אפילו 20 אחוזים בחלק מהמקומות, ילדים שהם ילדים, נקרא להם בשפה יותר נקייה, ילדים מאתגרים ברמות השונות. דבר שצריך לומר לנו, שהחינוך המיוחד הוא כבר לא מיוחד. הוא לא מיוחד בהסתברות שלו. אנחנו חייבים להפסיק להיות מופתעים כשאנחנו פוגשים אותו. אנחנו פוגשים אותו כל יום בכל גן, בכל כיתה. דרך אגב, היום אנחנו כבר מגלים הפרעות התנהגות אצל המבוגרים, בגלל העולם הטכנולוגי. אנחנו יודעים שההורים היום הפכו להיות עם הפרעות קשב, גם כשהם לא מאובחנים ככאלה, בגל ל שהעולם הפך להיות תזזיתי.

אני רוצה לומר לכם שלא משנה מה המערכות המקצועיות תעשנה בתוך בתי הספר, והן עושות, אם הקהילה, כקהילה, לא תתגייס להכלה, לא תהיה הכלה. אנחנו ראינו תופעות קשות מאוד בחודשים מאי ויוני, על הוצאת שמם של ילדים אל דפי העיתונות, וגם אם עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

29

השםלא נאמר, כולם ידעו מי הילד. העיר לא גדולה, זו עיר שכולם מכירים את כולם בה. ילד שהוא ילד קשה, אי אפשר לתת לו מקום ולהכיל אותו, אם הקהילה לא מתגייסת. והקהילה תתגייס בהרבה סובלנות, זה אומר הבנה, זה אומר אורך רוח וזה אומר שאני צריך לחשוב קצת פחות על הילד שלי, כל זמן שהוא לא תחת איזושהי סכנת חיים כמובן, אלא אני מתחיל לחשוב על הילד האחר.

אני לא פגשתי, כמעט, הורים בקיץ האחרון שבאו ושאלו אותי איך הם יכולים לאמץ לחיקם את אותם ילדים שלא הכילו אותם בתוך המערכת. פגשתי, לצערי, לא מעט הורים, ששאלו איך נפטרים מהילד הזה ומעבירים אותו כיתה, או בית ספר, או עיר. וזה משהו שהוא אומר דרשני לכולנו.

מר טל עזגד: אורי, עם כל הכבוד, הכלה צריכה להתחיל בתוך המערכת.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: לא, בעיניי לא.

מר טל עזגד: לפני שהיא מתחילה בקהילה. אני לא אומר שהקהילה,

הקהילה, או שהיא צריכה להתחיל במקביל. אם אנחנו, בתוך נבחרי ציבור, יש המון דוגמאות שהיינו צריכים להילחם בשביל ילדים שכמו שאתה קורא להם, מאתגרים, בשביל להשאיר אותם בתוך מערכת החינוך, ההכלה צריכה להתחיל אצלכם בתוך המערכת. אני חושב שאתה עלית על נקודה שהיא מאוד חשובה וחכמה, ואני קורא לך לקחת את האתגר הזה וקודם כל להכיל אותו לתוך העובדים שלך בתוך המערכת.

אני אתן לך הרבה דוגמאות, שוב - צנעת הפרט וכו', אבל ישנן הרבה דוגמאות שלנו, כנבחרי ציבור, אופוזיציה וקואליציה כאחד. היינו צריכים לראות, אתה בטווח זמן מאוד קצר נמצא פה, כך שזה לא אתה, אב ל המערכת עדיין לא בשלה להכיל . ואני קורא לכם, באמת, לקחת את זה כאיזשהו אתגר ואיזושהי משימה שתתחיל קודם כל בתוך המערכת שלנו.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

30

ד"ר אורי ארבל- גנץ: קודם כל תודה על הדברים, מהדברים שאמרתי, אני מודה לך

על הדברים, כמובן לא תשמע אותי מסיר אחריות מעליי. אני חונכת י נאה דורש - נאה מקיים. בתוך הבית אנחנו עושים עבודה ועבודה מאוד ברצינות.

מר טל עזגד: אני מעריך,

ד"ר אורי ארבל - גנץ: לא, לא, לא צריך להעריך זאת העבודה שלנו ואנחנו עושים אותה באמונה שלמה ובמקצועיות, אני מקווה. אני לא מסיר אחריות ואתה צודק, יש הרבה מה לע שות גם בתוך הבית. יחד עם זה, ודרך אגב, בקיץ הזה, נלחמנו עד כמה שעלה בידינו, כולל היום בבוקר, על לא מעט תלמידים ותלמידות עם סיפורים, באמת, מאוד, מאוד, מאוד מורכבים. נלחמנו ואנחנו עדיין נלחמים.

יחד עם זה, אני חייב להגיד שני דברים, האחד - אתם כנבחרי ציבור, וא ני חונכחתי על ברכי הדמוקרטיה, ואני רוחש הרבה כבוד לנבחרי הציבור, הסיפורים שמגיעים אליכם מההורים, הם לא, או לפחות עד כמה שאני פגשתי בחודשים האחרונים, ודיברתי עם לא מעט מכם, שפנו אליי עם שאלות כאלה ואחרות. התשובה שלי הייתה - קודם כל אני אבדוק, אבל מעבר לכך, ברבים מהמקרים שהגיעו אלי, או שבדקתי אותם, היה פער מאוד משמעותי, מאוד, בין המידע שהגיע אליכם כנבחרי ציבור, מטלפון כזה או אחר של משפחה - תעזרו לי, לבין המידע השלם שנמצא באגף. וכשיושב ראש ה שפ"ח שאצלו יש תיק שיודע להגיד את כל פרטי ההיסטוריה של אותה משפחה, שאתה לא יודע אותה, אתה זה לא אתה ספציפית, אתה זה נבחרי ציבור. ואני אגיד לך גם יותר, שאני חושב שאתם לא צריכים לדעת אותם, כי מדובר בדברים מאוד דיסקרטיים, רובם מקצועיים, אז הפער הוא גדול והרושם, שפעמים רבות נוצר, הוא רושם מוטעה.

אנחנו ישבנו עם נציגי חינוך מיוחד, הורים של ילדים בחינוך המיוחד, שבאו אלינו בטענות - אתם לא מכילים בעיר. ישבה ראש מחלקת חינוך מיוחד והציגה את הנתונים.

יש פער גדול מאוד בין הנתונים שהם שמעו והם חושבים, לבין הנתונים שרשומים וידועים לנו. ולכן, אני חושב שהאחריות היא משותפת, היא משותפת בפן המקצו עי עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

31

באגף, היא משותפת אצלכם כנציגי ציבור, באופן של העברת המידע והיא משותפת לכם כקהילה, לזכור שהילדים האלה, בסוף, הם חלק מהקהילה. ואני חושב שיש פה עבודה רבה, רבה, רבה מאוד. וכל אחד, אני חושב, צריך באחריותו, אני מקבל את ההערה ואנחנו עובדים על זה לא מעט, אבל יש עבודה.

גב' שירה אבין: אורי, אני כן חייבת לציין עוד דבר למען העבודה המאוד

אינטנסיבית והיכולת להילחם, באמת, כן על כל ילד. הייתי, בחודשים האחרונים, שותפה באופן מאוד, מאוד אישי וגם בביקורים שהיינו אצל מנהלת המחוז, במלחמות כדי באמת למצוא את הפתרון הכי, הכי טוב. אי אפשר לבוא ולהגיד היום לאנשים בצוות שבאמת עושים עבודה, לבוא ולהגיד שאין יכולת של הכלה בתוך האגף.

גם אם יש דברים כאלה ואחרים שעדיין, קודם כל, כולנו צריכים להשתפר כל הזמן,

מר טל עזגד: בסדר, אני חוזר בי, אני גם לא בסדר.

גב' שירה אבין: טל, מה אתה מתעצבן?

מר טל עזגד: אני מתעצבן.

גב' שירה אבין: אתה יכול להתעצבן, אבל אי אפשר לבוא וישר לצאת נגד

אנשי המקצוע ולהגיד להם,

מר טל עזגד: אף אחד לא יוצא, אני

גב' שירה אבין: קודם כל שתהיה מעורב,

מר טל עזגד: אנשי המקצוע ברמת השרון יכולים להעיד שאנ י האחרון

שיוצא נגדם ומה אני חושב על אנשי המקצוע, זה לא קשור אחד לשני. רק כשמדברים על הכלה, ואנחנו כנבחרי ציבור, שרואים את עצמם כאיזשהו צינור העברת מידע למערכות, מה לעשות, בחרו אותנו להיות האוזן הקשבת ולהעביר מידע. ועובדה, שישנם מקרים, עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

32

לא אחד ולא שניים, ישפה מספר, מספיק נבחרי ציבור שיושבים על השולחן הזה וטיפלו ומטפלים בכל מיני מקרים כאלה ואחרים.

אז ההערה שלי, שקודם כל ההכלה צריכה לבוא מתוך המערכת ואחר כך נחנך את הציבור, הייתה הערה במקום ואני חושב שאפילו בונה. כי אני חושב שאורי עלה על הנקודה ואני הערתי לו ש הוא צריך לקחת את זה כמשימה בתוך האגף שלו. אף אחד לא זלזל ואף אחד לא אמר משהו נגד וגם אם תצליחי לשכנע אותם, זה לא יעבוד.

ד"ר אורי ארבל - גנץ: אני חושב שעניתי ולא הסרתי אחריות מעלינו.

גב' שירה אבין: זה לא להסיר אחריות, מה זה קשור?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: אני עוד אמירה אחת רוצה ברשותך לומר. תראו, רק בשבועיים האחרונים טיפלנו בהרבה מקרים, לעיתים בחלקם, חשוב לי שאתם גם תדעו את זה, לעיתים מגיע רגע שבו אנחנו אומרים, קבוצה של אנשי מקצוע שמלווה את התהליך הזה, שהמסגרת כאן לא יכולה יותר לתת מענה. גם את זה צריך לעיתים לומר.

אנחנו משתדלים ועושים כל מה שניתן כדי שזה יהיה באמת הפרומיל שבפרומיל, אבל לעיתים גם זה המצב. ואנחנו נמשיך לעשות את העבודה, בין היחידות השונות, בשירות הפסיכולוגי ויחידת החינוך המיוחד בשיתוף עם בתי הספר.

דרך אגב, כשאמרתי קודם רצפים, בין היתר, אחד הד ברים שראינו שמעידים, מידע שחשבנו שעובר לא עובר בצורה מיטבית ואנחנו נדרשים אחר כך לתת מענה. עכשיו, שוב אנחנו צריכים פתאום לאבחן איפה נקודות החיבור שכרגע לא עובדות, אולי, מספיק טוב, לפחות בחלק מהמקרים. הבוקר היה לנו איזשהו מקרה ואנחנו עובדים על זה. אני מדבר על ההכלה, שוב, על האמירה המשותפת שתצא מכולנו.

(מדברים ביחד)

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

33

ד"ר אורי ארבל- גנץ: הלאה, תקשוב. תראו, בתחילת שנות התשעים, אמר - יש

מחשב ובמחשב הזה נעשה תרגילים במתמטיקה ובעברית ובמערכת דוס ואחרי זה ווינדווס. היום, שימוש בטכנולוגיות למידה זה כבר לא זה. היום שימוש בטכנולוגיות למידה אנחנו מדברים על הקניית כישורים חברתיים ואישיים, אנחנו מדברים על העברת ידע באופנים שונים, אנחנו מדברים על שכלול תהליכי למידה והוראה.

אחד הדברים שאנחנו נעשה השנה, בשיתוף עם חברה חיצונית שתלווה אותנו, שזו המומחיות שלה, אנחנו רוצים לעש ות קפיצה, לא של מדרגה, אלא של חמש בתוך העיר, בתהליכים של למידה והוראה מתוקשבת.

אנחנו נבחר בתי ספר, גם יסודיים גם בחטיבות וגם בין התיכונים ונוביל איזשהו מהלך דרך הכשרת הצוותים בתוך בתי הספר, בשיתוף עם המחלקות הרלוונטיות במשרד החינוך. זה אתגר גדול מאוד. אנחנו רוצים לשדרג את יכולת המדידה, ההערכה, הבקרה והתכנון שלנו. זאת מערכת, כמו שאמרתי, מאוד, מאוד, מאוד מורכבת. אנחנו רוצים להיות מסוגלים להפיק ממנה נתונים כבסיס לקבלת ההחלטות בהמשך. גם פה אנחנו מוצאים איזשהו פער.

בעיניי, זכאות לבגרות זה בסדר, אבל זה רחוק מלהיות המדד היחיד ובטח לא העיקרי.

דיאלוג קהילה, במערכת, גם כאן יש לנו אתגר גדול מאוד. אמרתי קודם שאני אתייחס לזה. תראו, אני מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד אמרתי ואמרתי גם ללימור, שכל מי שירצה לפגוש אותי, יפגוש אותי. אני עובד ציבור וזה חלק מהאחריות שלי. לא צריך פרוטקציה כדי להגיע אליי. אמרתי את זה בעיתונות ואמרתי את זה בכל בית ספר, בכל פורום ויעידו כאן יושבי הראש שנפגשתי איתם.

אל מול זה אנחנו חווים, בתוך המערכת, תופעות שהן בלתי נסבלות. אי אפשר להשלים איתן, אי אפשר להשלים איתן, אני אומר את זה בצורה הכי קטגורית שאפש ר. תופעות של אלימות, של קללות, של בוטות. כמעט אלימות פיסית, בין אם זה באגף ובין אם זה עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

34

בתוך בתי הספר. מנהלים מרגישים מאוימים ויש להם סיבה טובה להרגיש היום מאוימים. הצוות שלי, בתוך האגף, בחלקו מרגיש מאוים ויש לו לא פעם סיבות להרגיש מאוים.

אני כבר הודעתי ללא מעט הורים, מה זה לא מעט? באופן יחסי, להרבה מדי בעיניי, שכשמרימים את הקול וצורחים ומקללים - 'שתמותו אתם והילדים שלכם' ו -'שתחלו בכל מיני מחלות ממאירות כאלה ואחרות' ו -'חכה, חכה אנ חנו נביא לך', שיח כזה לא יתקיים באגף שאני אחראי עליו. ומאותו רגע השיח נפסק. אני מוכן להקשיב לכל ולבדוק הכול, אבל זה דבר שצריך לעצור אותו. אנחנו כולנו שותפים לו, זו מערכת שהיא מערכת מתגוננת, זו מערכת שהיא לא מתפקדת. זו מערכת שה קווים הנורמטיביים שלה נרמסו, זו מערכת שלא יכולה לפעול, במיוחד מערכת החינוך. במיוחד.

אם לא די בכך, גם חלק מהת ופעות האלה מתרחשות אל מול הילדים עצמם, ואז אנחנו יודעים שבחינוך, בסוף, תיאוריות הכול טוב ויפה, אבל בסוף מודלינג ודוגמא אישית זה הדבר הכי משמעותי לילד. וכשילד רואה את אבא שלו הופך אצלי באגף שולחן, כי הילד לא שובץ בגן שהוא רצה, אז אנחנו מבינים את המחירים האל ה ובתנאים כאלה אני לא מוכן לשתף פעולה עם אף אחד.

אני מאוד מבקש את התגייסותכם בעניין כמסר מאוד, מאוד, מאוד ברור. לא היה הורה, אני אומר את זה עם יד, אני חותם על זה, ויעידו כאן אנשי האגף ויעידו גם האחרים שדיברו. כל מי שפנה אלי, נפגשתי איתו לעיתים גם בשעות קט נות בלילה ולעיתים כשצריך היה הגעתי גם ביום שישי. גם אני לא יחיד, גם אחרים בצוות. אבל כל זמן שהשיח הוא מתורבת ומכבד אני יכול להבין רגשות. אני לא יכול להבין ואני לא יכול לקבל שיח אלים, בוטה ואגרסיבי.

תהליך תכנון רב שנתי, גם זה אתגר שעומד בפתחנו. אנחנו בעצם, היום במצב שבמקרה הטוב מתכננים את השנה הבאה ובמקרה הפחות טוב עסוקים בניהול השוטף. אני חושב שהעיר היא בשלה לזה ואני חושב שהשינויים הדמוגרפיים והתהליכים התכנוניים שלכם עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

35

מכינים את מערכת החינוך, צריך להסתכל חמש שנים קדימה ולראות לאן אנחנו רוצים להגיע ולהתחיל לכו ון לשם. זה תהליך שהוא מורכב, אבל אני חושב שהוא צריך להיות.

גם פנימה באגף, בהמשך למה שהערת, לראות איך אנחנו הופכים להיות אגף הרבה יותר זמין, הרבה יותר מצוי בשטח ונותן מענה מהיר ואפקטיבי שמבצע באופן מהיר, טוב ומקצועי את מה שמצופה ממנו. אגף שיודע ללמוד גם ממק ומות אחרים וגם מהטעויות וגם מההצלחות של עצמו.

חשוב לי להבהיר לכם שזו תמונת המצב שהאגף פועל בתוכה. הרבה מאוד גורמים, אין גורם בעירייה שאנחנו לא עובדים מולו, שלא בא מהסמכויות אצל הגורמים האחרים.

אנחנו עובדים מול הרבה מאוד גורמים במערכת החינוך, שרחוקה מלהיות מסונכרנת ומתואמת בתוכה. אנחנו עובדים מול מוסדות החינוך, שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו. אנחנו מדברים על יסודיים, יש פה שמונה יסודיים שכל אחד הוא אופרציה נפרדת. אנחנו עובדים עם ועדים מוסדיים ועם ההנהגה העירונית, וגם עם מורים שבאים באופן פרטי, כל אחד עם בעיותיו הוא. אנחנו עובדים עם עמותות שאנחנו משתפים איתן פעולה, עם חברות שיוזמות ספקים ואחרים.

והמערכת הזאת היא מאוד, מאוד, מאוד מורכבת. האגף, בסוף, מונה 23 אנשים, ואנחנו עובדים על שיפור התהליכים בתוך האגף. יש לנו הרבה מה לעשות, גם, ולשפר פנימה ואנחנו בתהליך. אני מקווה שאנחנו טובים יותר ובשנה הבאה אנחנו טובים מאוד ואין לנו במה להתבייש, אבל אנחנו צריכים עוד לשפר ולמצוא את הנקודות שבהן אפשר להתקדם קדימה.

עוד דבר אחרון, לדעתי, כן. שלושה מועדים שחשבנו שכדאי שכבר תראו לנגד עיניכם:

יום החינוך המיוחד ב - 18.11, אנחנו נפ יץ מה אנחנו מתכוונים לעשות ביום הזה. ביקור מנהלת המחוז, היא הייתה כאן ב - 3.5 בבתי ספר ובגנים והיא ביקרה. יש לה תוכנית מסודרת. קיבלנו מחמאות רבות בביקור האחרון. הביקור שלה שוב, שמוכתב מלמעלה, מתקיים בתחילת ינואר, כמו שאתם רואים ושבוע החינוך, חשבנו שנכון השנ ה לייחד עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

36

איזשהו שבוע, לחבר את כל העיר, את כל המערכות ולהוציא החוצה פעילויות שנעשות כאן. אנחנו עוד נעבור על זה, הדברים עוד יוצגו בפניכם בהמשך, אבל עם בתי הספר, עם הקהילה, כמה שאפשר החוצה, כדי שבשבוע אחד אפשר יהיה לדבר על הדברים הטובים והמקסימים והנפלאים שנעשים כאן, ולא רק להיפגש איפה שיש בעיות.

מילה אחרונה לפני שאני סוגר את החלק שלי, אלא אם כן יש שאלות, זה באמת תודה גדולה. א' -להרבה אנשים בעירייה, גם באופן אישי שסבלו את קליטתי האיטית. האמון שזכיתי לו והיו מוכנים להקשיב וללוות אותי. כמובן להנהלת העיר ובעיקר, בעיקר, בעיקר לצוות הנפלא שיושב פה, שלא סתם יושב פה. כי זה שאני עומד לפניכם עם חולצה לבנה זה בסדר, אבל החגיגיים האמיתיים זה הם. וזהו. תודה.

(מחיאות כפיים)

גב' שירה אבין: לפני שאנחנו נכנסים לשאלות ולהערות הנוספות, אני חייבת

ובכוונה השארתי את זה דווקא למו עד הזה, אחרי שאורי יציג והציג את כל המצגת החשובה. בסך הכול, פחות מארבעה חודשים אתה נמצא, ד"ר אורי ארבל - גנץ: ארבעה בדיוק, 3.5 .

גב' שירה אבין: אוקיי.

???: אבל מי סופר?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: לא, היה ביקור של מנהלת המחוז באותו יום פשוט, כשנחתי.

גב' שירה אבין: בכל מקרה, אני חושבת שבאמת, אני בהחלט, אורי ככה, מתוך

ארבעת החודשים המאוד אינטנסיביים שהיו, ובהחלט חלקם, אם נאמר, לא היו פשוטים וכל ההערכות, גם לקראת שנת הלימודים וההירתמות המלאה שלך, מצד אחד גם ללמוד את המערכת ולהכיר, וגם להיות באופן מאוד אי נטנסיבי בשטח יום, יום באמת מהשעות המאוד מוקדמות של הבוקר עד השעות המאוחרות של הלילה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

37

אני חושבת שבאמת יש, מרגישים, מרגישים אותך בשטח, מרגישים את העשייה, את ההירתמות. אני חושבת שגם בתוך הצוות, אני חושבת שאתה יוצר תחושה ואווירה מאוד טובה. והיו לי מספיק ימים ש ישבתי איתכם, באמת, עד העבודה המאוד פרטנית לגבי למנוע נשירה ולתת לכל ילד את המקום שלו ולהכיל כל ילד וכל הורה ולהיות שם בשבילו. יחד, באמת, עם כל הצוות. אני חושבת שבזמן כזה קצר, זה באמת לא הרבה זמן, העבודה שנעשית היא עבודה באמת מעולה ואני, לפחות, יכולה לומר המון, המון תודה על מה שנעשה עד עכשיו.

אין לי ספק שביחד אפשר להמשיך ולעשות את הדברים בצורה מיטבית, וכשבאמת מדברים, ואנחנו כבר דיברנו על זה גם בתוך ועדות החינוך, כשאנחנו מדברים על היכולת ועל הרצפים, אנחנו מדברים באמת להשקיע יותר ויותר בגני הילדים, שזה בעצם הב סים, שחשוב מאוד לכולנו וזה המקום שצריך שם להתחיל את הדרך עם הילדים והנוער. ואנחנו נמשיך כולנו ביחד, כי לפחות דבר אחד אני חושבת שחשוב לכולם פה, סביב השולחן, זה הנושא של החינוך ברמת השרון. ועל זה אין ויכוח.

ולפני שאנחנו נכנסים לשאלות, יושב איתנו יושב ראש ועד , יושב ראש של מועצת הנוער היישובית ואם תרצה לומר משהו לפני שאנחנו נכנסים לנושא השאלות, אנחנו יותר מנברך. אסף, אתה רוצה לומר משהו?

אסף: אני קצת מתרגש, אתה יודע, זו פעם ראשונה. כרגע בינתיים אנחנו עובדים על פרויקט, משתדלים עם המועצה המחוזית, לגבי שעות אפס במערכת השעות בימי שישי. כדי שבאמת, שיעבדו לפי החוקים, לפי החוקים במערכת החינוך.

בינתיים עברנו כמעט על כל בתי הספר, ואנחנו מדווחים ליושב ראש המועצה המחוזית לגבי זה ואנחנו נעבוד, נעבוד גם על עוד דברים, אני רק מציין,

גב' שירה אבין: אנחנו רואים בכם שותפים,

אסף: אני שמח להיות פה פשוט.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

38

גב' שירה אבין: בכיף.

אסף: אנחנו עכשיו מפתחים את כרטיס התושב הצעיר, אנחנו עובדים איתכם יחד לגבי זה. בעיקרון אנחנו עוד מעט נוציא את הדוגמא שלו ונתחיל ללכת לבתי עסק, לדבר לגבי הטבות. וזהו, אני בסך הכול שמח שאני פה וטוב להרגיש שייך לפה ובאמת לראות את כל הנתונים שנמצאים פה, אני שמח וננסה כמה שיותר לשפר, עם המועצה האזורית, לשפר פה את כל הנתונים.

גב' שירה אבין: שיהיה פה הרבה בהצלחה.

אסף: תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

גב' שירה אבין: טוב, יש נושא שחשוב לתת עליו, קודם כל היה הנושא של גן

אתרוג, שהיו הרבה מאוד דברים סביב הנושא הזה ואני חושבת ש... גן אתרוג, שנמצא היום בסוגיה שמדוברת ברמת השרון, הגן הזה נמצאה בו, אנחנו קודם כל עושים, בתוך גני הילדים ובתי הספר בדיקות קרינה, כדי לוודא שהילדים שלנו בטוחים ואם יש בעיות כאלה ואחרות שעולות בנושא קרינה, שהיא מעל המותר, אנחנו עושים את כל הבדיקות ואחר כך גם מטפלים בכל בעיה ובעיה כדי למנוע מצב שהילדים יהיו בתוך סביבה שיש בה קרינה.

השנה לאור הבדיקה שהייתה, התגלו רמות קרינה גבוהות שנמצאות בחצר גן אתרוג.

לכן, קיבלנו החלטה שהגן, באופן זמני, י עבור עד שיטופל הנושא. אני חייבת להגיד, בהמשך למה שאורי אמר לגבי פנייה והתנהלות של הורים, עד כדי אלימות, איומים והתנהגות שאני לא חושבת, אני לפחות לא נתקלתי בה בעבר, מצידם של ההורים, במהלך השבועות האחרונים. למרות שניסינו בהתחלה להיות בשיח ולהסביר להם את הדברים, הייתה התעקשות וטענות שמשקרים להם וכו'. כולם היו מעורבים. היו התכתבויות כאלה ואחרות, ניסיון של חלק מחברי המועצה לעשות דברים לכאן ולכאן.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

39

אני חייבת לומר שההתנהגות הייתה בלתי נסבלת והרבה מעבר לזה ובכל מקרה, כדי לעדכן, הביקורת שנעשתה, לאור שתי ביקורות שהיו שם על ידי אנשי מקצוע, הביקורת שנעשתה היום על ידי חברת חשמל, צריכה לתת לנו את התוצאות, אני מקווה מאוד מחר, אנחנו לוחצים. בד בבד, ביום שלישי, ניסינו אמנם להקדים אבל זה לא צלח, ביום שלישי יש ביקורת נוספת של אותו דוקטור שעשה את הבדיקה, אותה חברה שעשתה את הבדיקה גם כדי להשלים את כל הנתונים.

במקביל, חברת חשמל היום עשתה עבודה במספר עמודי חשמל ובכל הנושא של הזנת הקווים ואם לאור כל הבדיקות אנחנו ביום רביעי נוכל לקבל תשובות שהכול כרגע תקין וגם החצרות, אנחנו נוכל, כמובן, להחזיר את הילדים לפעילות רגילה בגן. במידה ויהי ו ליקויים נוספים, או בעיות נוספות, אנחנו נדאג לטפל בהן לפני שנחזיר את הילדים ורק לאחר מכן הילדים יחזרו לגן. אז זה ככה לגבי הנושא של אתרוג. אם יש שאלות נוספות...

עו"ד אבי גרובר: אני יכול להגיד משהו על זה?

גב' שירה אבין: כן, בהחלט.

עו"ד אבי גרובר: אני חושב ששורש הבעיה, היא לא סביב השולחן של המועצה,

לא בקהל ולא ברמת השרון, שמחפשת לשים את הילדים בסיכון. להעמיד אותם במקום עם קרינה ולסכן אותנו וכולנו יודעים לקפוץ מאוד יפה כשמתגלות תוצאות כאלה.

הבעיה, מאיך שאני רואה אותה, היא שיומיים שלושה לפני סוף חופש, א ו בשבוע, או ממש כזה בפוטו-פיניש של החופש, פתאום גן שעובד יותר מחצי שנה, פתאום מגלים שיש שם קרינה. ואז מתחילות כל השמועות וכל הדברים.

גב' שירה אבין: לא, לא, אבל זה לא מדויק אבי. כי מה שקורה,

עו"ד אבי גרובר: עוד פעם, עוד פעם שירה, יש איך הדברים, אני שו מע את

התשובות, כל הזמן על הרבה דברים. אין לי דרך להתמודד איתן חוץ מלקבל אותן עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

40

ולהגיד שאנחנו תומכים בכם בשמירה על בריאות הילדים שלנו. הדברים האלה, אם היו עושים את הבדיקות בשבוע הראשון של יולי, והיה יוצא בצורה מסודרת ביולי דו"ח שמראה איפה יש בעיות קרינה ואיפה הכול בסדר, באתר העירייה והיה זמן להתארגן עם הכול, אז לא היה מצב שבו עומדים שבוע לפני סוף החופש ואז מתחילות לרוץ גם כל השמועות. בואו לא נשחק אותה, יש פוליטיקה גם סביב השולחן הזה וגם בכלל, ויש ריבים בין כל מיני זרמים בתוך זה... בואו, אי אפשר להתעלם מזה. וכש זה קורה ברגע האחרון, אז זה נורא קל לאנשים לקחת את הנתונים ולהתחיל,

מר אהרון אלמוג אסולין: אתה לא שמעת את המצגת שלו? הוא מסביר לך שעד לרגע

האחרון עוד שינו ושינו, ושינו,

מר טל עזגד: אהרון, זה לא קשור.

עו"ד אבי גרובר: הטרנספורמטור הזה נמצא שם על העמוד שנ ים. אפשר לדעת

שהוא שם, כי היה אפשר לדעת ב- 30. 7 .

גב' שירה אבין: אבל יש,

מר טל עזגד: הזנחה, ובתוך עמנו אנו יושבים, השמועות אומרות ש אין

קרינה והכול יבוא על מקומו בשלום.

עו"ד אבי גרובר: נכון, עוד פעם,

מר טל עזגד: חבל מאוד רק,

גב' שירה אבין: מה זה השמועות אומרות שאין קרינה?

ד"ר אורי ארבל - גנץ: טל, אם עושים את הבדיקה ב- 3.7 אז את כל הדברים שעושים עכשיו היו עושים ב- 12.7. טל

מר אהרון אלמוג אסולין: טל, אתה ראית את הממצאים, אתה ראית שיש קרינה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

41

גב' שירה אבין: יש תוצאות כתובות.

מר טל עזגד: אני לא אמרתי שלא, אני גם אמרתי להורים ששירה, בזה

שהיא לא לוקחת אחריות לפתוח את הגן, היא צודקת עם הנתונים שהיו לנו ביד, מודה ומתוודה.

עו"ד אבי גרובר: טל, אם את הנתון הראשון היית יודע ב - 7.7 אז היית את

הבדיקה השנייה עושה ב - 15.7 והיית יכול להתמודד עם הטרנס פורמטור חודש וחצי בתוך החופש ולא תקוע בעשרים ומשהו באוגוסט, ואז לא היה מתחיל כל הסיפור.

גב' שירה אבין: יש גם תשובה, זה לא אומר,

עו"ד אבי גרובר: אם פתאום קרה משהו,

???: לפי התשובות שמסרו לכולנו,

ד"ר אורי ארבל - גנץ: אפרופו שמועות והמידע שמגיע אלי כם והמידע שמגיע אלינו, קודם כל אתה צודק. אם היינו עושים בדיקה ב - 1.7, יכול להיות שהיינו פותרים את הבעיה ב - 29.7. ציינ תי ואמרתי קודם, שזה דבר, סלח לי שאני אומר, אילו זה בסדר, בסוף המערכת הזאת היא מערכת מאוד, מאוד מורכבת. בקיץ הזה כולנו היינו בשטח כל הזמן, מוטרדים ועסוקים באין ספור בעיות. אני לוקח את האחריות על עצמי, כי בסוף האחריות היא עליי. אם אני הייתי מפעיל את ראש אגף איכות סביבה ב - 1.7, יכול להיות שהתוצאות היו אחרות.

למצער, אני הגעתי לגן אתרוג איפשהו בסוף חודש יולי ועד אז, שהזמנו בדיקה ועד שהבדיקה הגיע ה. דרך אגב, אני מצאתי את זה מכיוון שאני נכנסתי לגן אתרוג וראיתי שיש שם גדר שרחוקה מבפנים, גדר פלסטיק, שלפי הנחיות היועץ מלפני שנה וחצי, הייתה, הורחקה פנימה כדי שהילדים לא יעמדו בקרינה שנמצאה לפני שנה, שהייתה אז גבוהה במיליגאוס וחצי.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

42

ואז ביקשנו דבר שיעשו בדיקה, אני אגיד לכם יותר מזה, שמעל הגן הזה יש שנאי חשמל שמאוד, מאוד הטריד אותנו. הוא ממש בכניסה לגן ואנחנו ביקשנו חוות דעת גם בעניין הזה. לא בגלל קרינה, אלא גם בענייני בטיחות. עד שהזמנו ואתה יודע שהבירוקרטיה יש לה קצב משלה, ועד שמזמינים את היועץ ועד שהוא בוחר להגיע, ואז הוא מגיע אבל הוא לא אומר לך שהוא הגיע ועוד כהנה וכהנה, הבדיקות היו איפשהו בתחילת אוגוסט ואנחנו קיבלנו דו"ח, שהוא דו"ח מאוד, מאוד מטריד.

מאותו רגע, חשוב לי שאתם תדעו, אנחנו מיד הודענו לאנשי הגן שאנחנו מעבירים אותם לגן אמונה. גן אמונה פונה ב - 20 לחודש אוגוסט, גן אמונה נמצא במרחק 50 מטרים פחות או יותר מהרב קוק ואנחנו התחייבנו שמה - 20 באוגוסט עד ה - 29 אנחנו משמישים את הגן הזה. זה גן שהיה הרבה מאוד שנים ב ידי מוכר שאינו רשמי, אנחנו קיבלנו אותו חזרה לידינו והתחייבנו ומיד כבר הוצאנו תקציב, כבר התחילו בעבודות.

היה צריך לשבור שם קירות, להשמיש את החצר, לבנות כל מיני דברים. הגיעו אנשי ההורים של הילדים בגן הזה והודיעו שלגן הזה הם לא רוצים להיכנס בגלל שהשירותים נמוכים מדי והגן ישן מדי. מאותו רגע, נותרה לנו רק ברירה אחת להעביר אותם לגן היחיד שנשאר לנו פנוי בעת ההיא, שגם אותו היה צריך להשמיש בזמן אפס. וגם הגן הזה, גן ברוש, הוא מרוחק יותר. אבל בפני ההורים, חשוב לי שתדעו, עמדה ברירה אחרת מיידית, שאם הם היו מקבלים אותה, לא היינו נמצאים כרגע בסוגיית הביקורת של תיקחו אותנו ותחזירו אותנו.

אני אומר לכם שהדו"ח שהיה בידי מעיד על רמת מיליגאוס פי ארבעה מהמותר. ההורים רצו שאנחנו נבנה עוד גדר בתוך חצר הגן ונרחיק את הילדים אל תוך מתקן המשחקים, ושוב, האחריות כאן עליי. אני אמרתי שאם לי יש אחריות על הילדים, אני לא מוכן שהילדים יהיו בגן ששלושת רבעי מהחצר אינה שמישה. אני לא לוקח את זה על עצמי.

יש פתרונות אחרים, גם אם הם באופן זמני פחות נוחים.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

43

מרטל עזגד: אבל יש רק דבר אחד שלמיטב הבנתי, ויכול להיות שאני

טועה, לא אמרו להורים. זה שלכשיפתרו בעיות,

גב' שירה אבין: כן אמרו להורים, אני אמרתי להם.

מר טל עזגד: דקה. לכשיפתרו בעיות הקרינה, הילדים האלה יחזרו לגן.

לטענת ההורים,

גב' שירה אבין: נאמר להם.

גב' פרח מלך: נאמר להם.

???: נאמר בוודאות.

מר טל עזגד: לטענת ההורים, ויעיד על זה יעקב, כי השיחה הייתה

במשרדו, עם האמהות, אמרו לנו שלא מוכנים לקבל אותו.

גב' פרח מלך: באותו יום שהם היו אצל יעקב, אני קיבלתי טלפון מיעקב

ואני הסברתי את זה ואני אמרתי שאנחנו לא ניקח אחריות על הילדים האלה, הם יועברו לגן אמונה, ברגע שאנחנו נסיים את בעיות הקרינה בגן אתרוג,

גב' שירה אבין: הם יחזרו.

גב' פרח מלך: הם יחזרו אל זה. מילה במילה הם קיבלו את התשובה.

גב' שירה אבין: עכשיו אני,

גב' פרח מלך: אבל אני אוסיף, סליחה שירה, עוד משפט אחד. נאמר לי על

ידי ההורים באותו הטלפון של קורצקי, שהם מוכנים לתת לי מכתב מיועץ משפטי, חתום, שזה בסדר להחזיר והאחריות היא עליהם ולא עלינו. ואני אמרתי - לא יהיה דבר כזה, אני לא לוקחת אחריות על ילדים כאלה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

44

מרטל עזגד: לא, זה אני גם אמרתי להם.

גב' פרח מלך: זה הכול.

גב' שירה אבין: אבל אני רוצה,

גב' פרח מלך: צר לי.

מר עידן למדן: לפני שנה, נתנו עוד שנה,

גב' שירה אבין: לא, לא, לא, זה לא מדויק. לפני שנה, עידן לא, סליחה רגע,

סליחה. אתם, אבי שנייה, לפני שנה,

מר טל עזגד: קודם כל יצא שההורים משקרים, כי ההורים לפחות, אם זה

ככה, אז בפירוש שיקרו לנו.

גב' שירה אבין: ההורים,

מר טל עזגד: שלא קיבלתם אותם,

גב' שירה אבין: אז בפירוש ההורים שיקרו לכם. בפירוש ההורים שיקרו. ואני,

אני רוצה לומר משהו,

עו"ד אבי גרובר: אנחנו כל הזמן היינו בטלפונים,

מר טל עזגד: גם אצלך בחדר אמרו ששירה לא מקבלת אותם.

גב' שירה אבין: אבל לא, שנייה, עם כל הכבוד, להגיד ששירה לא מדברת

איתם, כששירה ישבה איתם, עם ועד שלהם שהם טענו שהם ועד ואף אחד מכם, בדיוק כמו שאני, בסופו של דבר לא הייתי מוכנה לקבל מכתבי איומים ואולטימאטו ם והתנהגות שאם היו מתנהגים מולכם, בחיים לא הייתם נפגשים עם ההורים האלה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 20, מיום 15.209.6

45

עכשיו, לבוא ולהגיד שמשקרים אותם ונותנים להם מידע לא נכון, כשהם קיבלו את כל המס

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]