פרוטוקול איכות הסביבה ספט 16

1

ד'/אלול/תשע"ו

07/09/2016

הנדוןפרוטוקול ישיבת ועדת איכות הסביבה

הישיבה התקיימה ביום ד', בתאריך 7.9.16, בחדר הישיבות בבניין העירייה

נוכחים:

יו"ר הוועדה- ד"ר איריס קלקא, רותי גרונסקי, אהרון אלמוג אסולין, אתי סמואל, בני סרוסי, ולאדימיר לוין, דגנית טל, אדם קונסטנטינובסקי

אורחים:

ורד נדב, אורלי בלום, יפעת גרינשטיין, איריס חנניה, נמרוד הוכברג ואיתי-עמותת מגמה ירוקה

נעדר:

גיא קלנר

עיקרי הדברים שהועלו בדיון:

איריס פתחה את הישיבה והציגה את הנושאים של הישיבה:

1. פיקוח סביבתי- החלטה לאמץ חוק מדינה במקום חוקי עזר עירוניים.

2. סרטון הסברה: מיגור יתושים-החלטה, סרטון הסברה בעלות של כ- 14,000 ,₪

במתכונת דומה לעלות הסרטון של עיריית הרצליה

3. גינות קהילתיות- החלטה, 1 גינה בקרית יערים 2 גינות בנווה רסקו

4. יערות מאכל- החלטה, מיקום יער המאכל על שטח של 5 דונם, מספר אופציות

5. חינוך סביבתי

נושא הפיקוח הסביבתי חשוב ביותר. לאורך השנתיים האחרונות, עוד לפני כניסתו של ראש העיר אבי גרובר לתפקיד, המועצה מינתה פקחים סביבתיים תחת אבנר סער– מנהל מחלקת הפיקוח בעיריית רמת השרון.

הפקחים אינם פעילים כפקחים סביבתיים למרות שעברו הכשרה בנושא, מחלקת איכות הסביבה לא נהנית משירותיהם.

דגנית- המבנה הארגוני של מחלקת איכות הסביבה כפי שהוא היום, לא נותן מענה לצרכים של העיר ולתושב.

אין מזכירה למחלקה, התברואן יושב במחלקת התברואה, תחום עיסוקו אינו בהנחיית איכות הסביבה ובמה שקורה בעיר ומחוצה לה, נטו פקח של התברואה או של רישוי עסקים ואין כוח

2

אדם מקצועי מלבד מנהלת המחלקה אין מי שמתעסק בנושא העיר ומחוצה לה בשטחים הפתוחים ובשדות. תנופת הבנייה והמשאיות שיעברו יהיו ממש מצב נוראי בעיר.

איריס- הוועדה מבקשת לקדם את נושא הפיקוח הסביבתי בעיר באמצעות 2 אופציות:

1 .חוקי העזר של רמה"שקיימים מאז העירייה היתה עדיין מועצה וצריך לשנות אותם.

2 .קיים חוק מדינה שנוגע לרשויות המקומיות בכל מה שקשור לפיקוח הסביבתי וביכולת העירייה לאמץ אותו. ברגע שמסמיכים פקחים הם יכולים לעבוד.

צריכים לקחת החלטה כיצד הפקחים של הרשות המקומית צריכים לנהוג בכל הנוגע לפיקוח הסביבתי. או דרך חוקי עזר עירוניים או דרך חוק המדינה. חברי המועצה הם שיכולים להחליט.

אהרון- חוק המדינה מנחה את הרשויות המקומיות. היועץ המשפטי של העירייה ואו גורם

האכיפה בעיר צריכים להגיד: כיצד מיישמים את החוקים לעבודה? חוק המדינה גובר על כל דבר.

איריס- מה שמעכב כרגע את היישום של נושא הפיקוח הסביבתי ברמה"ש זה העדר עדכון חוקי העזר העירוניים. לעומת זאת, יש את החוק של המדינה וההמלצה היא לאמץ אותו. המהלך הוא פורמאלי, ארוך ורחב היקף של שינוי חוקי העזר במקום. לדוגמא: אם זורקים פסולת בנייה באתרים שונים לא ניתן לאכוף. כמו כן, הדלקת מנגלים בשטחים ציבוריים.

דגנית- ניתן לעבוד באמצעות קנסות מנהליים ולאכוף את החוקים.

רותי- יכולים להמליץ כחברי מועצה, לראש העירייה, למועצה וליועץ המשפטי. ההליך הינו פורמאלי לגמרי.

איריס -במחלקת איכות הסביבה אין כוח אדם שמטפל בפיקוח הסביבתי. התברואן מנפק ס"ה כ-

4 דוחות בשנה החשוב הוא שיתחילו לפעול ולא משנה איפה נמצאים כרגע.

גם המשטרה הירוקה השיתה שימועים שונים והטילה קנסות בתקופת ראשי הערים הקודמים, מכיוון שהעירייה לא פעלה על פי תקנות המשרד לאיכות הסביבה. האינטרס הוא להימנע מהוצאות כספיות מיותרות.

אהרון - הוועדה יכולה להמליץ ליועץ המשפטי, למועצת העיר ולפיקוח לתרגם את החוק, כדי שאפשר יהיה ליישם אותו. קיימים 4 פקחים בעירייה אשר עברו הכשרה והוסמכו לאכוף את החוק הזה, אך אבנר סער לא נותן להם להתעסק בנושא. אין בידי הפקחים סעיף, פנקסי קנסות וכלים באמצעותם ניתן יהיה להשתמש ולאכוף את החוקים, למרות שעברו את ההכשרה לנושא.

בני – לא צריך לאמץ חוק מדינה. צריך לשבת עם היועץ המשפטי. בעיקרון החוק חל על רמה"ש כפי שחל על כל עיר אחרת בארץ, אך לא מיושם כאן ולא אוכפים אותו.

איריס – הקנסות המנהליים הן על עבירות שיכולות להגיע לאלפי שקלים. כחברי מועצה, לא מוסמכים לתת הוראות לעובדי העירייה. הדבר היחיד שהוועדה יכולה לעשות הוא, לתת המלצה ליועץ המשפטי על מנת להתניע את התהליך.

אדם – ישנם חוקים וצריך לאכוף אותם.

ולאדימיר- לבנות תקנים במסגרת המבנה הארגוני של העירייה, ולהפעיל את הפקחים שעברו הכשרה מטעם מחלקת איכות הסביבה לבצע את העבודה תחת המחלקה ולא תחת מחלקת הפיקוח ואבנר סער.

אהרון- יש סמכויות והכשרה ויש כפיפויות. העירייה ענייה ביכולת לגייס פקחים ולכן מגייסת פקחים רב תכליתיים שמתעסקים בדוחות בלבד, של חנייה ושל פיקוח על הבנייה. בנושא איכות

3

הסביבה לא מתעסקים כלל, למרות שיש להם את ההכשרה. אישרו לדגנית להכשיר פקחים דרך איכות הסביבה אך לא להפעיל אותם.

אתי-להכפיף 2 פקחים שיהיו שייכים רק לאיכות הסביבה. חייב להיות בתוך תוכנית העבודה שאושרה.

אדם – מבקש שהוועדה תוציא נייר עמדה על המלצות הוועדה שהן בעלות משקל.

אתי- הוועדה הינה סטטוטורית.

אהרון – בניין עיר, שילוט ומשנה להיתרים- הינן וועדות בעלות סמכויות לחתום על היתרים. כל שאר הוועדות הן בגדר ממליצות אך לא יכולות להחליט.

הוחלט שחברי הוועדה יוציאו נייר עמדה בו יועלו המלצותיה.

סיכום:

הוועדה תעלה הצעה להחלטת מועצת העיר לאמץ את חוק המדינה ולהפעיל אותו בנושא הפיקח הסביבתי.

1. הוועדה ממליצה לפנות ליועץ המשפטי של העירייה ולגורמי הפיקוח לתרגם לפקחים את

יכולת האכיפה האפקטיבית ברמה"ש ולבקש מגורמי הפיקוח לאכוף את החוקים.

2. הוועדה מבקשת לאייש את מחלקת איכות הסביבה במזכירה ובפקחים שיהיו נטו כפופים

למחלקת איכות הסביבה.

סרטון הסברה בנושא: מיגור יתושים העמדה הכללית של ועדת איכות הסביבה היא, שגם

במקרים שיכולים לאמץ החלטות על הוצאת כספים, רוצים לשתף בכל מקרה בוועדה. נושא סרטון ההסברה יכל לעבור כאייטם פנימי, אך למרות זאת סבורים שלא רק מה שהכרחי מביאים לפני הוועדה, אלא גם דברים שהיו בקמפיינים ולא נפתרו בצורה טובה כמו בעיית מיגור היתושים.

חברת המנטר עובדת תחת איציק כהן ממחלקת התברואה. אנשים מקבלים התראות ולאחר מכן קנסות על מים שעומדים בחצרות. יש בריכות, יש מזרקות וצמחים שמושכים אליהם יתושים.

וועדת איכות הסביבה יכולים לאמץ החלטות על הוצאת כספים בנושאים כמו סרטון הסברה בעלות של כ- 14,000 ,₪במתכונת דומה לעלות הסרטון של עיריית הרצליה, מלכודות ליתושים ובניית תוכנית חינוכית לדור הצעיר מילדי הגן ולא רק פליירים בתיבות הדואר.

הסרטון יופץ בפייסבוק, במיילים, בוואטסאפ וכו'.

אתי- שיתוף הפעולה צריך להיות עם מערכת החינוך, גני הילדים ובתיה"ס. עידן למדן יו"ר וועדת החינוך. לפנות למנהל אגף החינוך ולחשוף לפניו את הפרוייקט. אפשר לשתף גם את מתנדבי תות ירוק.

אהרון- המערכה צריכה להיות כוללת למען מיגור היתושים. מבקש שיעדכנו בישיבה הבאה.

קיים מכשיר שמנדף זיעת אדם ומושך אליו את היתושים וקוטל אותם.

דגנית – מקווה להציג בישיבה הבאה את הקמפיין בנושא.

4

סיכום

שיתוף הפעולה יתבצע בין מחלקת איכות הסביבה ואגף החינוך ויכלול את ילדי הגנים ובתי הספר, בשיתוף פעולה עם מתנדבי תות ירוק. השאיפה להציג בישיבה הבאה את הקמפיין שיעסוק בהערכות כוללת נגד היתושים.

יערות מאכל- מיקום יער המאכל על שטח של 5 דונם. 2 אלמנטים חשובים בנושא ההחלטה הוא מיקומו של היער.

1. איפה ימקמו את היער

2 .התמחור, העלות הכוללת של הקמת יער המאכל

כל האלמנטים הקשורים ליער המאכל כולל הכנת הקרקע צריכים להיכנס למול התמחור.

נמרוד+דגנית - האופציות שהועלו לגבי מיקום היער על שטח של 5 דונם 1 .חורשת בן גוריון

2 .קהילת וילנה ברח' ז' בחשוון, ליד ביה"ס קריית יערים, מאחורי בית הקפה כרמל.

3 .מזרח העיר בשטח הכדורת

אהרון – אינו מצליח להבין איך הנושא מתיישב שמצד אחד בעירייה רוצים לבנות יער ומצד שני משמידים חורשה לטובת הקמת ביה"ס ברחוב העמל. לדעתו, הוועדה צריכה לצאת בקביעה לא להרוס חורשה ע"ח בניית ביה"ס ושלא נוגעים בחורשת העמל.

רותי – שטח חום שצריכים אותו עבור ביה"ס.

אתי – יש הרבה שדות מסביב לרמה"ש.

אדם- לא מעניין אותו הצד החינוכי ולא הצד התכנוני. טוען שאיריס לא פנתה עם בקשה להעלות נושאים לישיבה. שולח מיילים ומבקש להעלות נושאים והם לא עולים בישיבות. הוועדה מורכבת מנציגי ציבור, אנשי פנים ואנשי חוץ כדי שיהיה פלורליזם. חלק מהאנשים עובדי עירייה וחלקם נציגי ציבור.

איריס -ניתן לשלוח כל נושא ותהיה התייחסות בישיבות. אינה מעלה דברים אד הוק.

רותי - יו"ר הוועדה ומנהלת מחלקת איכות הסביבה מחליטים איזה נושאים להעלות בישיבות.

ולאדימיר – לגבי בית קובי, המקום עומד שומם כבר כ-02 שנה ושום דבר לא מתוכנן שם רותי – אם מחליטים להקים שם משהו אחר, צריך לשנות את התב"ע.

נמרוד - מגרש הכדורת נסגר כנראה. זה המקום הפחות מועדף במזרח העיר בגלל הפינתיות שלו.

אתי – איזור הכדורת סגור גם מבחינת זרמי אוויר. יש את הכביש המוגן בחומה מצד דרום, ממערב בתים.

אהרון - בעיר כמו רמה"ש עם לא מעט שסעים, התחושה שנוצרת בתפיסה של חלק מהתושבים כי הדברים "הטובים" נמצאים בצד המערבי של העיר וכל השאר "העונשים" בצד המזרחי קרי בניית גורדי שחקים, הריסת חורשות וכדומה. להיבט החברתי יש לא פחות משקל ערכי מאשר להיבט הסביבתי. לכן צריך ללכת לצד המזרחי של העיר ולא לצד המערבי. בכל מקום בעיר יש את הפרמטרים הנדרשים לפרוייקט, בית ספר, בית כנסת, מתנ"ס ומגרש.

אורלי - ההחלטה צריכה להיות כפופה לרצון התושבים. בכדי שהפרויקט יצליח, חשוב מאד שיתוף הפעולה איתם. במידה והפרוייקט ייכשל , לא תהיה אפשרות לנסות ולהקים יער במקום אחר.

5

הפרמטר החשוב ביותר לבחירת המקום הוא היכן שיש את הסיכוי הגדול ביותר שיצליח.

צריכים לצאת עם קול קורא לגיוס מתנדבים.

אדם – שואל מה הערכה לגבי קהל היעד? האם בצד המערבי יגיעו יותר אנשים מאשר בצד המזרחי?

איתי – לא יכול לתת תשובה. לא מכיר את האוכלוסייה. היה תהליך עם מחלקת התכנון. נעשו סיורי שטח ויצא מסמך עם ההמלצות על השטחים. במידה ויחליטו ללכת על מקום אחר, להם לא תהיה היכולת להשקיע שוב את הזמן לחפש מקום חדש בהתנדבות וללכת אחורה בלחפש מקום חדש.

נמרוד – מבחינת כל הפרמטרים, השטח בצד המערבי מבחינת המיקום שלו וכל מה שיש מסביבו, נראה המתאים ביותר לאחר סיורים שנעשו בעיר. נמרוד שואל את אהרון האם הפרמטר המרכזי הכי חשוב שצריך להתייחס אליו כאשר בוחרים שטח זה האם יהיה בצד מערב או במזרח העיר?

אהרון – חד משמעית כן. תמיד מה שנעשה במערב נראה יותר טוב. לדעתו מורשה רב גונית וצריך ללכת על הצד המזרחי.

אתי – מבחינת הקמת ביה"ס בצד המזרחי ליד מגרש הכדורגל, התושבים לא יתנו שיבנה שם בי"ס ליד אלכסנדרוני וגם מבחינת איכות הסביבה.

איריס – מה שנחליט לגבי היער ולגבי הגינות הקהילתיות תלוי באנשים מהשכונה במקום שיעזרו לטפח את המקום ושיטפלו בזה. התפלגות הרצון ברמה"ש אינה שווה. התנאי הכרחי ליישום פרוייקט של יער או גינה, הוא שיתוף פעולה של תושבים.

רותי - זה גם עניין של חינוך וגם עניין שמורשה משנה את פניה ונכנסים לגור במקום הרבה חברה צעירים. יכול להראות שפנינו למורשה ובמערבית לכל אחד יש גינה משלו.

איריס – הגינה הקהילתית לא הצליחה באלי כהן.

אהרון – יש צוות שמתעניין באקולוגיה, מסתכל על הדברים בהיבט חברתי, מירב שמתכננת את העיר, פקידה שצריכה לתת את הנתון, שתבדוק את הנושא שוב, אם אנשי הוועדה חושבים שהפרויקט לא יהיה במערב אלא במזרח.

נמרוד –כאשר מחליטים על תחילת התהליך, השלבים הם כדלקמן: במהלך החודש הראשון-

חשיפה וגיוס תושבים לפרוייקט באמצעות קול קורא ודוכנים. ערב חשיפה ורשימת אנשים שירצו להתנדב.

לאחר מכן יפתח הקורס. עלות החשיפה לקורס- 5,000 .₪ אנשים שיתגייסו יהיו הגרעין שיחזיק את הפרוייקט בכדי שלא יהפוך לגינה מוזנחת אחרי תקופה קצרה. היער אינו רק יער מאכל.

הפרוייקט הינו חברתי, לא רק אקולוגי. קבוצת התושבים חייבת להיות אקטיבית שתיצור גיבוש חברתי.

במהלך הקורס תתחיל קבוצת התושבים להקים את היער בשיתוף פעולה עם מוסדות החינוך ואנשי מקצוע שילוו את הקבוצה.

התהליך הינו ל-3 שנים עד שהקהילה הופכת לעצמאית ויכולה להמשיך הלאה ללא הליווי.

איתי -לגבי טיב הקרקע- קיימת קרקע שטוב לעבוד איתה וקרקע פחות טובה. ניתן להפוך כל קרקע לטובה ופורייה עבור גידולים. לראייה, מצליחים לגדל גידולים ומזון בדרום הארץ וגם בצפון הארץ בכל סוגי הקרקעות. ההמלצה היא לאתר שצ"פ ולהקים את היער בצד המזרחי של העיר.

6

נמרוד- אורי אלבשטק מתעסק עם כל נושא זיהומי הקרקע. ברגע שיוחלט המקום ייקחו דגימות קרקע לבדיקה.

סיכום:

הוועדה קיבלה החלטה לחפש שטח מתאים וטוב יותר בצד המזרחי של העיר. יצאו לסיור עם ולאדימיר –מהנדס העירייה וינסו לאתר שצ"פ, אשר יתועד בתמונות שיעבירו לנמרוד.

העלות להקמת היער גבוהה מאד- 300,000 ₪ל-3 שנים

גינות קהילתיות- גינה בקרית יערים לכיתות ד'-ו'

הצעה להקמת גינת ירק+פעילות אגרו חינוכית.

אביה של שיר (ז"ל) משה בכר ביקש להנציח את שמה של ביתו שנהרגה בתאונת רפטינג במהלך טיול בדרום אמריקה. האב נמצא כרגע בחו"ל. בודק אפשרות של הקמת גינה בצמוד לבית הספר היסודי קריית יערים בו למדה ביתו. כרגע מוקדם לדבר על עלויות, נפעל לפי הקונבנציות בנושא.

סיכום:

הוועדה מאשרת להתקדם בנושא, בכפוף לאישור בית הספר ואגף החינוך.

יעלו את הנושא גם לפני וועדת שמות.

גינה קהילתית מס' 2 בנווה רסקו

הצעה להקמת גינת ירק קהילתית+קורס לגידול ירקות שנתי ברמה"ש. השטח יתוכנן ע"י אדריכלית ויוצבו בו ספסלים וכלי נגינה שונים מעץ.

העלות הראשונית לקורס: 30,000 ₪ ממסגרת התקציב של מחלקת איכות הסביבה

כל תושב יצטרך לשלם 400 ש"ח "דמי רצינות", על מנת להבטיח את מקומו בקורס. אורך הקורס-

40 שעות של הדרכהשתועיל גם לכל אחד באופן אישי בגינה הפרטית שלו..

לדעת הוועדה, נכון יותר לקחת את התקציב ממחלקת גנים ונוף ולא ממחלקת איכות הסביבה.

תחום האחריות על ההנחיה וההדרכה יהיה של מחלקת איכות הסביבה.

במהלך הקורס יקימו 30 מ"ר של גינת חורף ובסופה 30 מ"ר של גינת קיץ. הגינה קהילתית שמתאימה לפרופיל האנושי של נווה רסקו.

אהרון - הרעיון יפה מאד אך לא ניתן לקחת כל דבר הקשור לאיכות החיים בעיר מתוך התקציב הדל של המחלקה. אם יהיו 20 דרישות, האם המחלקה תוכל לעמוד בתקצוב שלהם? צריך להביא להחלטה למועצה לאשר את נושא התקציב. נראה נכון יותר שמחלקת גנים ונוף יתקצבו.

ולאדימיר – מבטיח שכאשר ימצאו 15 אנשים שיתנדבו לטובת הפרוייקט, הוא ימצא 30,000 ₪ לטובת הנושא

איריס- אם יהיה רצון טוב לתת להם שתילים, יוכלו להוזיל את הפרוייקט בהתאמה.

כרגע מדובר על ספק שבא מכליל. לפי ההצעה שלו הגינה אינה מגודרת וכל אחד יכול יהיה יכול לקחת מתנובת גינת הירק.

7

מחלקת איכות הסביבה נועדהלתרום לחינוך הסביבתי, למעורבות של התושבים בסביבה, ולכן מתאים שהתקציב יצא ממחלקה זו, כפי שקורה בערים אחרות.

סיכום:

בכדי שבשנה הבאה ניתן יהיה לתקצב את הנושא בתקציב העירייה, צריכים להשיק פיילוט ראשוני לגינה קהילתית בנווה רסקו, לבדוק אם הנושא מצליח ולשכפל גינות נוספות כאלה.

צריכים לגייס לפחות 15 תושבים שיהיו שותפים

סיכום הישיבה:

אדם - מבקש להוציא נייר עמדה לשנה הקרובה ולחמש השנים הבאות. ברגע שנושאים מגיעים למנכ"לית לא ניתן להתעלם ותפקידה של דגנית לדחוף אותם הלאה ולקדם מבחינה פוליטית בעיר. נשאלה שאלה למה אבי ועידן לא יושבים בישיבה? ראש העיר וסגניו לא צריכים לשבת בוועדות איכות הסביבה.

אתי – הוועדה צריכה להוציא תוכנית אב. יש לה כוח רב מאד.

רשמה: מירי קורן

העתקים:

מר אבי גרובר- ראש העירייה

גב' שירלי פאר יגרמן-מנכ"לית העירייה

נוכחים