פרוטוקול מליאה מן המניין 2014מספר 8

עיריית רמת השרון

פרטיכל

ישיבת מועצה מן המניין, מס' 8

מיום ראשוןח' בתמוז תשע"ד, 41.207.6

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון 03 -5373237 -

www.bonuspro.net

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

2

פרטיכל מס 8 מישיבת המועצה מן המניין, אשר התקיימה ביום ראשון, ח' בתמוז תשע"ד, 6.7.20 14, בשעה 19:00

משתתפים גב' שירה אבין - סגנית ומ"מ ראש העיר

מר טל עזגד - סגן ראש העיר

מר יעקב קורצקי - סגן ראש העיר

מר גיא קלנר - חבר מועצה

גב' דברת וייזר - חברת מועצה

מר רפאל בראל - חבר מועצה

מר עידו כחלון - חבר מועצה

עו"ד אבי גרובר - חבר מועצה

גב' רות גרונסקי - חברת מועצה

מר עידן למדן - חבר מועצה

ד"ר איריס קלקא - חברת מועצה

גב' נורית אבנר - חברת מועצה

מר אהרון אלמוג אסולין - חבר מועצה

חסרים: מר יצחק רוכברגר - ראש העירייה

מר שמואל גריידי - חבר מועצה

נוכחים: עו"ד מיכה בלום - היועץ המשפטי

מר גיל גורדון - גזבר העירייה

אדר' ולדימיר לוין - מהנדס העירייה

מר פרץ פינקו - סמנכ"ל משאבי אנוש

גב' טלי נדיר - מנהלת אגף רווחה וקהילה

מר דוד מנשה - סמנכ"ל תקשורת

עמית צדקיה - נציג הנוער

מר דוד עברי - יו"ר קרן תקדים

גב' מירי אייזין - קרן תקדים

מר נתנאל (תני) כץ - קרן תקדים

גב' מיכל רוזין

עו"ד דורון לוינסון

רו"ח יוסף עבדו

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

3

על סדר היום

1. שאילתה של חברת מועצת העיר, נורית אבנר

2. הצעה לסדר היום של חברת מועצת העיר, איריס קלקא

3. סקירה בנושא קרן תקדים.

4. דיווח הדו"חות הכספיים

1. דו"ח רבעוני לשנת 2013 – רבעון 4.

2. דו"ח רבעוני לשנת 2014 – רבעון 1.

5. הצעה לסדר של סגן ראש העירייה, יעקב קורצקי בנושא ספורט ייצוגי

6. אישור מליאה למפקחת בנייה, דולי סטבון

7. שונות

תוספת לסדר היום:

1. שאילתה של חבר מועצת העיר, עידן למדן.

2. אישור מינוי 4 נציגים באגודת הספורט

1. לימור נסט– עובדת עירייה

2. דני אדמסקי– נציג ציבור מטעם האופוזיציה

3. אבי כחלון– נציג ציבור

4. אורלי אופיר– נציגת ציבור

3. אישור העסקת סייעות בחינוך המיוחד על ידי העירייה.

4. דיווח יציאת משלחת כנפיים פרושות של קידום נוער לבלגיה

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

4

גב' שירה אבין: ערב טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת המליאה

מן המניין מס' 8. למרות שאנחנו תמיד נוהגים לפתוח בשאילתות ובהצעות לסדר, הנושא הראשון שלנו יהיה סקירה בנושא של קרן תקדים, מאחר והגיעו לכאן אנשים מהקרן להציג גם ליו"ר וגם מתנדבים פעילים נוספים, ולכן אני מבקשת את אישורכם שאנחנו נתחיל בראש ובראשונה לשמוע את הסקירה, אנחנו אחר כך נמשיך בשאילתות. אני מבינה שלאף אחד אין התנגדות.

עו"ד אבי גרובר: את מחליטה על סדר היום.

גב' שירה אבין: אני מכבדת אתכם, כמו תמיד. אני רק אבקש,

מאחר ואנחנו כאן בפורום רחב נשמח אם נשמור על שקט כדי שנוכל לשמוע את כולם ולכבד אחד את השני.

3. סקירה בנושא קרן תקדים

גב' שירה אבין: נורית אבנר העלתה הצעה לסדר בנושא של קרן

תקדים. אני אבקש מנורית במספר מילים קודם כל לפתוח את הנושא ואחר כך כמובן תינתן סקירה.

גב' נורית אבנר: בישיבת המועצה ב -6/4 אני העליתי הצעה לסדר

לגבי קרן תקדים , ובתחילת הישיבה דיברתי על זה שאין לי שום דבר נגד העמותה, אני חושבת שהעמותה הזאת שקמה היא קמה למטרה מאוד חשובה, וכל פעילות חברתית היא פעילות מבורכת וא ני מאוד שמחה שעיריית רמת השרון לקחה לע עצמה לתמוך ולעודד את הפעילות הזאת. אבל יחד עם זאת, אני ציינתי בישיבה שחלה עלינו, שליחי הציבור, האחריות לנהל את כספי עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

5

הציבור בצורה מושכלת וחסכונית, והחלטות עבר, גם אם היו נכונות לזמן שלהן, הן חייבות להיבדק ולהיבחן בציר הזמן, ואין צורך לחשוב אם יש צורך לשנות אותן. אני הצגתי את המקרה של קרן תקדים, במיוחד לאור העובדה שרק השנה הזאת אנחנו נאלצנו לקצץ בתקציב השנתי שלנו למעלה מ -12 מיליון₪, 5 מיליון₪ בתחילת השנה ובישיבת המועצה האחרונה אנחנו קיצצנו בין 7 ל-7.5 מיליון₪ מה שאני העליתי בישיבה, פשוט הבאתי את הנתונים. אני רק רוצה לציין שאני, בראייה שלי של עמותת תקדים, לא רואה רק את העניין של הכסף, כי אני מבינה שהעמותה הזאת הצליחה לגייס סביבה תושבים רבים שנותנים גם מהזמן שלהם וגם מהממון שלהם וגם מהכישורים שלהם למען מטרות מאוד חשובות, אבל אי אפשר להתעלם גם מההיבט הכספי. משנת 2011 הקרן צברה, קיבלה יותר נכון, מעיריית רמת השרון עד סוף שנת 2013 3,375,000 ,₪כשהתקציב לשנת 2014 עמד על 850,000 ובעקבות ישיבת מועצה שעשינו אחרי ישיבת כספים קיצצנו את התקציב ב -

200,000 ,₪דהיינו 650,000 ₪הוחלט להעביר השנה הזאת לעמותה.

אני שאלתי את השאלה מה ההיגיון להשקיע מעל 4 מיליון₪ בקרן כשהעובדים מגייסים פחות ממחצית הסכום שמושקע בהם, ואם לא הגיוני יותר להשקיע את הכספים האלה ישירות בפרויקטים, וכך אנחנו נחסוך את השכר של עובדי הקרן, שמשתווה לסכום התרומות שהם אספו. מדובר על סכום של 500,000 ₪שאנשי הקרן התחייבו לגייס במהלך 2014. אני לא אאריך בדיבור, אבל בהצעה לסדר שאני העליתי, ושוב, יושבים פה אנשים מאוד מכובדים ואני באמת מודה לכם שאתם הגעתם לכאן היום. בהצעה אני ביקשתי שמועצת העיר תבקש מיו"ר תקדים, האלוף במילואים דוד עברי, להורות לוועדת הביקורת של העמותה לבחון את המשך הפעילות לאור ההישגים עד כה. בכל מקרה אמרתי שהעירייה, זה מה שאמרתי בדיעבד בישיבה הקודמת, שהעירייה תקפיא את התמיכה הכספית בעמותה עד שיוצגו עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

6

מסקנות הבדיקה בפני מליאת המועצה. ציינתי שאני סומכת על יו"ר תקדים על יושרו, כדי להגיע למסקנות הראויות. זה מה שהיה בישיבה הקודמת שהעליתי את זה, ואני מאוד מקווה שבאמת בהזדמנות זו, א' תהיה לכולנו הזדמנות לשמוע מיו"ר הקרן באמת על הפעילות הזאת. אני מאמינה שברגע שהתחייבנו לתת את הסכום של ה -650,000 ₪אנחנו כן צריכים לקיים את המחויבות הזאת, כי זה גם מה שאנחנו הבנו, אבל הייתי רוצה שוב לבדוק את העניין אם באמת יש סיבה אחרי 4 שנים, אם אנחנו לוקחים את שנת 2014 , שעיריית רמת השרון תמשיך לתקצב בסכום גדול, במיוחד, שוב, לאור המצב הכלכלי הקשה שאנחנו נקלענו אליו.

גב' שירה אבין: לאחר שנורית הציגה את הנושא, אנחנו שמענו את

זה בישיבה הקודמת ואני אמרתי שגם אם אני יכולה לענות על ההצעה לסדר, אני בהחלט חושבת שמן הראוי שאנשים שקודם כל תורמים לעיר הזאת כל כך הרבה גם מזמנם וגם מכספם ועושים עבודה שאין לה אח ורע במדינת ישראל, מן הראוי שאנחנו ניתן להם את זכות הדיבור. אני חושבת שקודם כל חשוב שכל חברי המועצה, ויש כאן גם תושבים שהצטרפו מסיבות כאלה ואחרות, ישמעו את מה שיש לומר על תקדים, כי זאת קרן שהיא ייחודית במינה, שאני חושבת שהיא מביאה הרבה מאוד כבוד, אבל אני חושבת שהכי נכון שאנחנו נשמע אותה מפי האנשים שעוס קים במלאכה ביומיום. יושב אתנו יו"ר הקרן דוד עברי, ואני אשמח לתת לך את רשות הדיבור.

מר דוד עברי: נכבדיי נבחרי הציבור, סגני ראש העיר... זו פעם

ראשונה שאני מופיע פה, הצלחתי להופיע בממשלה, בכנסת, בקפיטל היל-

גב' שירה אבין: הגיע הזמן.

מר דוד עברי: הגעתי לג יל שאני יכול גם להגיע להנה. אז תודה

לכם שנתתם לי את ההזדמנות. כשהובא הנושא לידיעתי עם הכתבה בעיתון, עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

7

התגובה הראשונה שלי היתה שאם אני הייתי חבר אופוזיציה גם אני הייתי מעלה את זה. ולכן אין לי שום טענה למי שהעלה את הנקודה. להפך, אני חושב שזו חובתה של האופוזיציה, וגם של האחרים, אם ישנה הזדמנות ללחוץ על תקציב ציבורי שמוצא כדי לנסות לצמצם אותו, זה הדבר הנכון לעשות. כך שאני רואה בזה דבר לגיטימי ונכון. אני חושב שבכל זאת זה דבר מאוד ייחודי, מה שאנחנו עושים כאן, ואני לא יודע להעריך את ההשקעה לאורך השנים, אבל אני חושב שההשקעה מאוד חשובה, אני אנסה להסביר אותה.

אני עושה היום, מעבר לעבודה היומיומית שלי, הרבה בעיסוקים ציבוריים, בעיקר ברובד הלאומי הממלכתי. אני עדיין ראש המועצה הציבורית לשירות האזרחי לאומי, אני הצעתי את זה ב -2003 כשהמועצה קמה, ההנהלה הוקמה היום יש לנו שנתון של 16,200 איש בשנתון הנוכחי, מהם 3,700 מהמגזר הערבי. 600 נוער בסיכון ואחרים עם מוגבלויות. כל שנה תורמים את התרומה שלנו. משימה לאומית ממדרגה ראשונה. אני עוסק בעתיד בטוח, שזו המשימה נגד אלימות, מה שהתפתחה בשנים האחרונות, בייחוד עם הנושא של העולם הדיגיטלי והמ ודרני, ואנחנו רוצים להציל לפני שזה מתחיל. והכוונה שלנו לעשות מניעה, לא הכוונה לעקוף את התהליך, ואנחנו עושים את זה ע"י כך שאנחנו מנסים לדבר עם הנוער בשפה שלו. כלומר, לא אנחנו מדברים, אני לא מבין אותם, הם לא מבינים אותי בדרך כלל. גם קצב הדיבור הוא שונה. אנחנו לוקחים סטודנטים, נותנים להם את ההכשרה, והם הולכים לבתי הספר התיכוניים, שם הם מארגנים מנהיגות צעירה, שהיא עושה את כל הפרויקטים נגד אלימות. עשינו את זה כבר 3 ומשהו שנים במגדל העמק, בכרמיאל בטירת הכרמל. הצלחה יפה. בעיניי הפירות, אנחנו לא יכולים ל... אותם מיידית, היא לאורך זמן. אנחנו עוסקים בעמותה אחרת, לעזור היום, זה מאוד אקטואלי, להלומי קטיושות, נוער, טיפול פסיכולוגי בעוטף עזה. אני יכול להגיד לכם עוד כמה דברים שאני עושה. בעיקר עסקתי ברובד הממלכתי עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

8

לאומי

וכאן פנו אליי בנושא רעיון מקומי קהילתי. הגישה הראשונ ית שלי היתה 'אני לא מתכוון לעשות את זה'. וכשהועלה הרעיון ונכנסנו אליו פנימה הבנתי שיתכן שיש כאן דבר חדש שבו יתכן אנחנו כרמת השרון, עם הקהילה העמידה יחסית בארץ, יכולה כאן להוביל תהליך חברתי שיתכן שתהיה לו תרומה גם לאומית ממלכתית בהמשך לערים אחרות. בהתחלה אנ חנו חשבנו להתרכז בתרומה של הקהילה שלנו, כי אנחנו חושבים שיש כאן אנשים שגם מחפשים, הגיעו לגילאים מסוימים שאתה כבר מחפש לעשות משהו מעבר למה שאתה עושה בבית. יש הרבה אנשים טובים ברמת השרון שאין להם את הכלים הזמינים להתבטא, להביא את יכולתם ואת התנדבותם לידי מימוש. אז חשבנו שזה אחד הכלים שיהיו. בהתחלה חשבנו להתרכז רק בקהילה, ומתוך ההנהלה, כולל אותי, הגענו למסקנה שאנחנו לא רוצים לעסוק רק בקהילה של רמת השרון, אנחנו רוצים בהתחלה להגיע למצב ש -30% נעשה גם בחוץ לעזור לקהילות חדשות, וזה 70% בהתחלה פנימה. אנחנו עושים גם את הדברים האלה בצורה כזאת שכל פעולה שאנחנו רוצים לעשות אנחנו מעבירים מעין משאל בציבור, אני אדבר על זה בהמשך, מה הציבור רוצה לעשות, לא מה אני רוצה לעשות. כי אני בוודאי , אתם יכולים להעריך שאני לא בדיוק יודע מה בני 15 ו-20 רוצים היום לעשות ברמת השרון מה נכון לתת להם. אני רוצה שהם יגידו, כולל הציבור של רמת השרון. לכן כל הפרויקטים שאנחנו עושים זה לא מתוך יוזמה שלנו אלא מתוך מה הציבור רוצה, דרך משאלים. אנחנו כחברי הנהלה, דרך אגב, כל אחד תורם בעצמו, אבל עברנו גם למנהיגות צעירה, שבה יש לנו כמה אנשים מאוד טובים, שהם יודעים את השפה של הנוער ואיתם אנחנו מתחילים לקדם את הפרויקטים. כיום יש לנו 450 איש שותפים פעילים בקהילה, שזה לא מעט, אמנם זה 4 שנים, הייתי מצפה אולי ליותר קצת, אני חושב שאנחנו לאט לאט מעבירים את המסר . לא כולם תרמו עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

9

כספים, חלק תרמו 10 שקלים, אבל ישנה בת שתר מה את כספי בת המצווה שלה לפארק הנגיש והיא היום יכולה להגיד: אני בפארק הנגיש. אם פונה אליי

בעל מוסכים ואומר לי: 'מתי כבר נעשה הר תקדים הבא?' זה המסר שאני

רוצה להעביר לציבור. כלומר, אנשים רוצים להשתתף בעשייה, הם חלק מהעשייה, הם חלק מהעשייה הטובה, כי בעבר תמי ד מה שעשינו, או הייתי אומר בעבר, בהקמת המדינה כולם אמרו מה אנחנו נותנים למדינה, תשאלו את פלאטו שרון, אמר: 'מה עשית לטובת מדינה?' בהמשך אנחנו כבר כל הזמן מבקשים מה המדינה עושה לנו, מה העירייה עושה לנו. אני חושב שצריך לחזור קצת לערכים קודמים, שבהם אנחנו גם מנסים להביא את עצמנו מה אנחנו יכולים לתרום ולהירתם, כולל אחריות הדדית.

כלומר, אנחנו רוצים היום, המטרה שלנו בחשיבה היא לשנות את תרבות החשיבה. הסט אוף מיינד. שאנחנו נשנה חזרה למצב שבו אנחנו רוצים להביא לערכים של התחייבות הדדית, של תרומה לקהילה, של להירתם לדברים, ויחד לעשות קהילה יותר טובה. אנחנו חושבים שחלק מהדברים קודמו יפה מאוד בקהילות בארצות הברית, הפדרציות, חלק יותר, חלק פחות. אבל זה עולם אחר. בדרך כלל גם שם בקהילות רק העשירים היו. אנחנו רוצים שכל אנשי רמת השרון, מי ב-10 אגורות ומי ב-100,000 ,₪יהיו חברים יחד, לראות שהם עושים משהו בשביל עצמם. אני חושב שזה חשוב מאוד. וההשקעה בכזה דבר היא מעבר לאותה השקעה של כמה אתה משקיע, מה אתה מקבל. אם אתה משקיע בחינוך חברתי מסוים לערכים הערך של זה שווה פי כמה, ואנחנו לא יכולים להעריך אותו. אנחנו גם משקיעים בחינוך למשל. מישהו יודע להעריך אם ההשקעה בחינוך בדיוק נותנת את התפוקה הכי טובה שיכולה להיות. לכן אני חושב שכאן ההשקעה היא מעבר למה שאתה משקיע ומקבל גן, פארק נגיש, או אתה מקבל בית נוער מסוים. אתה מקבל כאן ערכים , השתתפות של הקהילה בתוך עצמה, ואני חושב שזה ערך בפני עצמו, ש הוא אולי ייתן לנו עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

10

חברה יותר טובה. אני חושב שכבר חלק מהעיריות בסביבה שלנו שמעו על הפרויקט הזה ואתה רואה שזה כבר 'מציון תצא תורה', אני לא רוצה להגיד מרמת השרון, אבל כבר אנחנו מתחילים להיראות כקהילה שיש דוגמה בה, ממנה אפשר אולי ללמוד ולעשות. אני חושב שזאת המט רה שלנו, אז אני לא אכנס לפרטים האחרים. המטרה העיקרית – חברה יותר טובה, יותר מפרגנת, יותר תורמת. אם אנחנו יכולים לעזור בזה, זאת המטרה.

מר אהרון אלמוג אסולין: אתה יכול להתייחס ספציפית להצעה לסדר

שאומרת להטיל על ועדת הביקורת-

מר דוד עברי: אנחנו ממשיכים בפרויקטים שעושים אותם.

גב' שירה אבין: קודם כל, יש עוד חברים, שכל אחד יציג את

התוספת לעשייה, ואחר כך בסוף אם תהיינה שאלה או שתיים-

גב' מירי אייזן: ערב טוב לכולם, שמי מירי אייזן, תושבת רמת

השרון כמו דוד. אני פה תושבת 15 שנה, בעלי, המשפחה שלו זה מהמייסדים אני הצטרפתי לתקדים כמעט מההתחלה, אני גם בהנהלה המייסדת ביחד עם דוד. אני אל"מ במיל', שירתי רוב חיי בצה"ל. אחרי שהשתחררתי המשכתי לשרת עוד כמה שנים בלשכת ראש הממשלה, הייתי יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה, כולל בתקופה של מלחמת לבנון השנייה. אני אומרת את זה רק כרקע, כי בתוך תקדים אנחנו מהבחינה הזו מרגישים שמה שקרה זה משהו שרק יכול היה לקרות ברמת השרון, ואנחנו מקווים שזה משהו שלא יהיה רק ברמת השרון. רמת השרון בשבילי זה מקום שאני גם, אני מכירה פה חלק מהשמות ואני בדירקטוריון מגוונים כבר שנים לא מעטות, דרך זה גם שמעתי על הקרן, וכפי שאתם שומעים, אני גם לא ילידת הארץ. אז בארצות הברית הנושא הזה של הפדרציות בתוך הקהילות היהודיות הוא דבר מאוד מפותח. ובאיזשהו מקום כשבאו והתחילו לחשוב על זה שאנחנו נבוא אלינו, עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

11

ודיברנו בעצם במגוונים על הרעיון שבו נתרים – מה, נלך עוד הפעם לאותם עשירים? אמרנו בואו נלך לדגם אחר, בואו נלך לאנשים ונשאל אותם, נגיד להם: 'בואו תהיו שותפים ביחד אתנו. תנו 10 ₪או 100 ₪או 1,000 ₪או 100,000 ,₪אבל תהיו שותפים בתוך התהליך'. שזה לא במקום העירייה, זה בדיוק על הדברים שבשפה הצבאית שלי אני קוראת לזה נע"ת – נוסף על . זה דברים נוספים שהם ביחד עם העירייה, בשיתוף פעולה מלא עם העירייה ועם מגוונים, ולהביא לידי ביטוי את העוצמה שבסך הכל לפני 4 שנים היינו 10 אנשים, שכולנו פה בחדר, וגדלנו ל -20 ול-100, ועל זה שהיום אנחנו 450 בעיניי זה מדהים , וזה 450 מתוך 45,000 שהם תושבי העיר זה בעיניי הייחוס, ואני חוזרת חזרה רגע לארצות הברית. כי מהרגע שאמרנו בוא נעשה כזה דבר, אנחנו אמרנו בואו לא נמציא את הגלגל. הלכנו לקהילות היהודיות בארצות הברית, שהם מהווים בפועל קרנות קהילתיות, ואמרנו בואו נראה מה אתם עושים. למדנו מהם והם לימדו אותנו, ובשית וף פעולה על איך מגייסים מתוך קהילה ואיך לוקחים את הכספים ומשקיעים אותם בתוך הקהילה. והתחלנו לדבר עם קהילות דומות לנו. קהילה יהודית שיושבת שם בטקסס והם בערך 40,000 יהודים, ואיך הם מגייסים מתוך עצמם ואיפה משקיעים חזרה. זה לא במקום העירייה, זה לא במקום מערכת החינוך, זה משהו נוסף, זה בהיבט קהילתי. ומשם אנחנו יצאנו לדרך. אנחנו נמצאים היום במצב שהדגם של הרעיון, שאני אומרת משהו פה, שוב, בתוך הקהל של עצמנו, ישראלים שמוכנים לתת לא רק את הזמן שלהם, כולנו התגייסנו לצבא, אלא מוכנים לתת מהכסף שלהם ומהזמן היקר שלהם, להשק יע זמן ולשבת ולחשוב גם לאן הכסף הולך ולא רק לתת אותו ולתת את כרטיס האשראי והמקלט, דברים מאוד חשובים. אלא באמת ללכת עם זה צעד הלאה, לחשוב על זה בהיבט הקהילתי האישי, איך זה הולך אליי לתוך הבית. לחשוב על זה שבראייה שלנו של תקדים, ואי אומרת את זה לגמרי בזכות, אנחנו מה עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

12

זה קהילה חזקה. זה מה זה כיף לקום בשביל רמת השרון, לקום ולדבר על העוצמה של קהילה ולבוא אל הקהילות הרבות האחרות שבאות אלינו בישראל, גם הקהילות החזקות, שרואות בזה דרך לרתום עוד תושבים פנימה, וגם מהקהילות החלשות, שפתאום הם באים ואומרים – 'אולי תבואו ותשקיעו בנו'. כי בפועל הם רגילים ללכת לפדרציות בארצות הברית, לבקש מהם, וכל מערכת היחסים בין ישראל לבין הקהילות בארצות הברית היתה די בנויה על זה שבאים, 'שלום, אפשר לקבל 100,000 דולר?' נשים לך בניין ויהיה... אוקיי? ואנחנו בעצם באנו ואמרנו, אנחנו רוצים משהו אח ר לגמרי.

אנחנו רוצים קשרי קהילה. אנחנו רוצים קשרי קהילה יהודיים, גם עם ארצות הברית, עם הפדרציות, בכלל עם העולם היהודי בעולם. פשוט הרחבה נוספת של דברים, שזה חלק בלתי נפרד אולי מהקהילה שאנחנו חיים בה. כבר בנינו מערכת יחסים עם חלק מהפדרציות בארצות הברית, והם כבר מנסים היום, גם בהיבט הכספי, לרתום עוד שם כדי לתת במונחים שקוראים להם מצ'ינג, שזה דברים שעשינו גם פה עם העירייה, שאנחנו מגייסים ביחד עם העירייה, העירייה נותנת שטח, אנחנו מגייסים כסף ועוד לא מספיק. עוד לא מספיק.

אבל תראו בצד של הלא מספיק גם לאן הגענו. בח יי היומיום אני מאוד גאה לבוא ולהגיד שלפחות בהקשר הבינלאומי, גם אגב בהקשר הלאומי הממלכתי שדוד דיבר עליו קודם, אין כמו תקדים. אנחנו תקדים. השיח עם יהדות ארצות הברית, עצם זה שיש במדינת ישראל קרן שהיא קרן קהילתית לא שלכם, של העירייה, אתם משתתפים אתנו. מהבחינה הזו, תשמעו, יש לנו אחד פה שעובד בשכר, ויבואו 450 שלא

גב' נורית אבנר: יש 3 שעובדים בשכר

גב' מירי אייזן: נכון, זה שלושה. אחד פה שעובד בשכר, הצבעתי

עליו, לא על כולם. ובפועל האנשים האלה, כדי להתקיים, ואני גם בעמותות אחרות, אחד או שניים ואף שלושה רק מאפשר ים לנו לגשר ולעשות גישור עם עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

13

קהילות אחרות בעולם , עם קהילות בישראל. זה נושא שמהווה היום דגם בארץ, מסתכלים בצורה אחרת על ישראל, על הפילנתרופיה בישראל, על היכולת שלנו לבוא ולהגיד אנחנו קהילה חזקה.

מר אהרון אלמוג אסולין: מה יצא למשה כהן בשכונת מורשה מהדבר הזה

שנקרא תקדים? את אומרת 'תראו לאן הגענו'. את מדברת נורא בפאתוס ויפה, ואני בטוח שיש עשייה, אני רק לא שומע אותה.

גב' מירי אייזן: אז נדבר על העשייה.

גב' שירה אבין: אהרון, אני מבקשת.

מר אהרון אלמוג אסולין: רדו לרזולוציה שגם נבין משהו.

מר דוד עברי: ערב טוב. רק הערה, על הנסיעות לחוץ לארץ כל

אחד שילם בשביל עצמו.

מר אהרון אלמוג אסולין: לא, אני לא שאלתי על נסיעות לחו"ל, מר עברי, אני

שאלתי לאן הגענו, מה מוצע בסוף.

מר דוד עברי: הוא יגיע עכשיו לפרויקטים. בכל זאת אני אומר

את אותו דבר.

מר טל עזגד: אני רוצה רק ל העיר לחברים שלי, שיש פה אנשים

בסופו של דבר באמת שעושים את הדבר ים בהתנדבות. דקה, אהרון. בואו נכבד, קודם כל ניתן לאנשים, נשמע אותם, יכול להיות שכולנו נגיע למסקנה שלא צריך להתנגד.

מר אהרון אלמוג אסולין: אני לא מפחד להגיע למסקנה הזאת, טל. אני אשמח

רק להבין מה שאתה אומר.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

14

מרטל עזגד: אני מרגיש שזו מיליטנטיות וזו עוינות.

מר אהרון אלמוג אסולין: ממש לא. אני רוצה לדעת.

גב' שירה אבין: אני אומרת שפעם אחת, אף פעם לא שמעו את

תקדים בשום נושא, ואני חושבת שמן הראוי, לפני שאנחנו נכנסים לשלב של שאלה כזאת או אחרת, מן הר אוי שאם הגיעו אנשים, בואו ונשמע. לפחות כשמדברים על תקדים, לפחות שנדע מה זה תקדים ולא נראה רק שורה אחת בתקציב. אני חושבת שזה אחד הדברים החשובים. אחר כך אפשר לשאול את השאלות, זה בסדר. לגיטימי.

מר אהרון אלמוג אסולין: פשוט היו שני דוברים ולא התקדמנו, רציתי לדעת.

???: נורית, תרגיעי אותו.

מר אהרון אלמוג אסולין: סליחה, אני מבטיח לא להפריע.

מר גיא קלנר: אהרון, לא מתאים לך.

מר תני כץ: ברשותך, אני אנסה להתייחס גם למשה כהן ואולי

גם לאהרון, מה אני חושב שיוצא מהפעילות של תקדים, אבל גם ל... ולכל אחד מאתנו כמוב ן. שמי תני כץ, מנהל מכון ייעוץ שנקרא מכון מנהיגות , עושים פרויקטים בארץ ובעולם בתהליכים ארגוניים, תהליכים בארגונים גדולים, גם בתהליכים של רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים אבל גם תהליכים בינלאומיים שונים. הצירוף מאוחר, אז תודה לחבריי שצירפתם אותי לחבורה. הצטרפ תי מאוחר יותר לתקדים. הסיבה שהצטרפתי, אני מנהל ועדת התכנון, או מה שנקרא בפדרציות גם הקצאות וגם תכנון. זו בעצם היכולת לקחת את הכסף שנאסף או את ה... שנאסף ולכוון אותו לאותם פרויקטים קהילתיים שמיד אני אציג, ובאמת לראות שגם נעשים פרויקטים עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

15

בצורה שהיא כמובן עומד ת בכל קריטריון ציבורי שאנחנו אמונים עליו, אבל כמובן גם בצורה שהופכת את הפרויקטים האלה למנוף משמעותי לפיתוח הקהילה המקומית, אבל גם, וזו אולי אחת הסיבות שאני חשבתי שנכון להצטרף לקרן תקדים, כי אני חושב שבאמת רמת השרון יכולה להיות מודל מוביל בארץ לקהילה מעורבת , לקהילה משפיעה, בהתבסס על ההון האנושי כאן, גם קהילה שהופכת להיות מודל ודוגמה, שכל פרויקט מוביל שאנחנו קובעים יהיה מקום של עלייה לרגל לראות איך עושים פרויקטים, איך אפשר למנף אותם, איך אפשר להפוך אותם משפיעים, וככה נרתום את ההון האנושי המדהים שיש ברמת השרון למודל ברמה הארצית. אם יש רווח אחד כבר שיכול לקרות זה באמת לראות איך זה הופך להיות מקום שכבר אנחנו שומעים, מרשויות מקומיות אחרות מגיעים לרמת השרון כדי ללמוד מה נעשה כאן, כדי ללמוד מהפרויקטים, כדי ללמוד ביחד אתנו איך עושים אחרת.

הפרויקטים שאנחנו בעצם החלטנו ללכת, שוב, הם נבחרו אחרי או לפני שאני הגעתי, הם בעצם בשלושה תחומים שאני מיד אציג. אבל אני חושב שמעבר לזה שהם פרויקטים קונקרטיים, הם פרויקטים בשלושה תחומים נראה לי שמאוד משמעותי לחברה האזרחית ברמת השרון, שאנחנו מתייחסים אליה, להשפיע עליהם.

אחד זה פרויקטים של הכלה ונגישות, הכלת האחר ונגישות, איך להפוך את רמת השרון לקהילה יותר מכילה, יותר נגישה לכל תושביה על כישור יהם הקיימים ואולי על מגבלותיהם ואיך להפוך את רמת השרון למקום יותר מכיל ונגיש לכולם, כשהפרויקט הראשון שבחרנו ללכת עליו, וזה נבחר בצורה קהילתית, כפי שדוד אמר, גם במעורבות של כולם בחשיבה, גם במיפוי ובניתוח שיטתי, גם בשיחות עם חברי הציבור השונים על בעלי התפקידים בעירייה וגם על שיתוף התושבים בחשיבה על מה הם... בפרויקטים מרכזיים שאפשר להשפיע. הפרויקט הראשון שנבחר היה פרויקט של פארק נגיש, עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

16

שבימים שלפני כחודש יים חנכנו בעצם את ההקמה שלו. זה היה פרויקט ראשון. אני מקווה שהוא חולל סדרה של פרויקטים בתחום נגישות והכלת האחר ברמת השרון. הפרויקט השני שנבחר, שאני מיד אציג, הוא פרויקט של יזמות חברתית קהילתית, שאני חושב שבאמת אם רמת השרון אפשר לאפיין אותה, זו עיר של יזמים ועיר של אנשים שמייצרים השפעה. זה פרויקט מדהים שמחנך את הנוער ליזמות חברתית. אני מיד אציג את הפרויקטים שנבחרו. והדבר השלישי זה תחום הנוער ודור העתיד, שזה גם מוקד שלישי שבו בחרנו לעסוק. כלומר, שלוש תמות, שאני חושב שבכל אחת מהן, ככל שנצליח להתקדם ונאמין.

מבחינת הפרויקטים, הפארק הנגיש, אני רק רוצה להראות את שיתוף התושבים שנעשה פה, פארק שאתם מכירים. אני חושב שמההתחלה של גם גיבוש הרעיונות לפארק, אריק ככה הביא את זה לכאן, זו דוגמה מהצעה של ילד בסדנה שנעשתה יחד עם הורים למה צריך לקרות בפארק הזה, ו... כפי שאתם רוא ים, שבכל מתקן, אחד הילדים הציע וגם קיבל הוקרה מראש העיר ומדוד, ילד שהציע לשים מתקן שעון חול ליד כל אחד מהמתקנים כדי שילדים לא יריבו מתי תורי ומתי תור האחר. אז הוא הציע לשים, וזה נבחר, ואכן בכל המתקנים בפארק יהיה לזה ביטוי. אתם יכולים לראות. זו בקשה, מוצג מספר

1. זה מהלך אחד. דבר שני, בתהליך התכנון קמנו מוקדם בבוקר והבאנו את

האדריכלים המובילים בארץ בתחום של אדריכלות גנים, שבמקרה גרים ברמת השרון כולם. הבאנו אותם בשבע בבוקר לפארק וביחד עם אדריכלים הסתובבנו וגייסנו את רעיונותיהם ומחשבותיהם איך נכון לעשות את הפא רק הזה עם כל כישוריהם, שכמובן ניתן בהתנדבות ובהשקעה של זמן ומחשבה.

אחר כך עשינו על זה פולו-אפ והמשכנו לעבוד על זה. זה דבר שני. דבר שלישי, תהליך הבנייה שנעשה לפני כחודשיים נעשה בפורום של השתתפות של עשרות ילדים והורים שבאו ולקחו חלק ביחד עם פעילות של הצופים, ביחד עם בני עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

17

נוער שהדריכו אותם, כדי להראות את המתקנים וכדי להפוך אותם שותפים בנוסף, עכשיו כשהפארק קם, ועדת הפארק תמשיך ותשב על איך משמרים את הפארק, לא איך מביאים רק כסף לפארק, אלא איך הופכים את הפארק לחי ולתוסס ולמשמעותי לאורך זמן. בנוסף, ניסינו לחשוב איך למנף את הפארק ולהפוך אותו למרכז לאומי בהקשר הזה. אנחנו פונים לביטוח לאומי, שלא רצה לסבסד פארקים כאלה, ואני מקווה שנצליח להשיג את הכסף לביטוח לאומי, חצי מיליון ₪, כדי שהפארק הזה יהיה אכן פארק תקדים. פנינו לקרנות המתמחות בתחום הזה, קרן רודרמן ואחרות, ואני מקווה שנצליח לרתום אותן להפוך את המקום זה למרכז הכלה ביחד עם המתנ"ס או יחד עם מקומות אחרים, שמלמד איך לעשות את זה. כך שאני מקווה שרמת השרון בהקשר הזה תהיה באמת, בנינו מודל שלם של הכלה ואני מקווה שנצליח.

לנושא של יזמות חברתית – יש כרגע 3 פרויקטים שרצים לכ -50, יותר, בני נוער. שניים מבית ספר אלון מתכנית המאה, שזה ילדים במסלול יחסית יותר יישומי, של מחויבות לעשייה, ואחד מתוך נוער מגוונים, ששלושתם משתתפים בפרויקט של יזמות חברתית. במסגרת הפרויקט הם לומדים חשיבה יזמית, הם חושבים על רעיון והם אחר כך מיישמים אותו. שלושת הרעיונות שנבחרו היה: אחד, הנושא של הנגשת שירותי מסעדות לעוורים, שהם הולכים להפיץ כרעיון פורץ דרך בכל המסעדות ברמת השרון אולי כפיילוט ואחר כך יכולים לצאת עם זה הלאה. הדבר השני, אפרופו התנועה שדוד הזכיר, היה הנושא של אלימות ברשת. הם הולכים לעבור מבית ספר לבית ספר ולתת הרצאות בנושאים של אלימות ברשת כדי לעודד בני נוער להתנהלות יותר ראויה במדיום הדיגיטלי. והדבר השלישי היה נושא של טיפול בהפרעות אכילה, שהם גם כן כנוער החליטו איך הם עושים בעצם חינוך לבני נוער בנושא הזה של הפרעות אכילה, שכולנו יודעים שבני נוער וב נות נוער בהחלט זו בעיה לא פשוטה בתהליך ההתמודדות. כך שיש פה שלושה פרויקטים חברתיים שהנוער עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

18

החליט ללכת עליהם. בעקבות ההצלחה של הפרויקט הזה יחד עם מערכת החינוך של העיר-

מר יעקב קורצקי: תני, יש לנו קצת בעיה של קשב וריכוז, אם אתה

יכול ככה קצת-

עו"ד אבי גרובר: לא היה פה שקט אף פעם ככה.

מר יעקב קורצקי: אנחנו שמחים לשמוע את מה שאתם אומרים, אבל

קצת, יש עוד כמה שצריכים להעיד כמה דברים, לא?

מר תני כץ: מאה אחוז, אני אנסה לקצר. אבל אולי אפשר

לעשות פרויקט בנושא של הפרעות קשב וריכוז. נתחיל בינתיים במועצה ונעבור לכל העיר. אני מקווה שנצליח לגייס לזה משאבים.

רק חשוב לי להגיד שהפרויקטים האלה, בגלל ההצלחה של התאגיד ביחד עם מחלקת החינוך של העיר, ביחד עם בתי הספר, החלטנו לחשוב על איך למסד את זה בצורה יותר משמעותית , כולל לחשוב האם זה משהו שאפשר להריץ אותו לבגרויות, הנושא של יזמות חברתית, להפוך את הנושא של התנדבות בכלל למשהו שהרבה יותר משמעותי, שמגייס את הנוער, ו אפרופו הפרעת קשב, לא נותן משהו שמישהו לא מתחבר אליו, אלא משהו שאנשים מרגישים שהם תורמים דרך עשייה שהם יזמו ועושים אותה. הפרויקט השלישי שעשינו אותו ביחד עם המנהיגות הצ עירה של הקרן, חבר'ה בני 35 -40 ,30 -40 , שהצלחנו לגייס אותם כסוג של הדור הבא בעניין הזה, ביחד אתם בנינו פרויקט של שיקום מחדש, של בנייה מחדש של הכברייה כאיזשהו מודל של רעיון של להחיות ולתת מקום חי ונושם לבני נוער בעיר, ואם יצליח באזור הכברייה יעבור גם למורשה, ומשה כהן אז יכול לבוא גם לכברייה הקיימת, אבל גם משה כהן יוכל כמובן לבוא גם-

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

19

מר אהרון אלמוג אסולין: למה אתה סרקסטי?

מר תני כץ: אני לא, חלילה.

מר אהרון אלמוג אסולין: אתה נשמע סרקסטי עכשיו.

מר תני כץ: חלילה.

מר אהרון אלמוג אסולין: אתה נשמע ככה.

מר תני כץ: אני מתנצל אם אני סרקסטי. בכל מקרה, כל בני

הנוער של רמת השרון יוכלו לבוא לפרויקט המשוקם בכברייה, ואחר כך גם יוכלו לבוא לפרויקטים הנוספים במקום אחר. וחלילה לי מלהיות סרקסטי.

אני רוצה לסיים בזה. אני חושבת ששלושת הפרויקטים האלה הם רק סוג של התחלה לפרו יקטים נוספים שאנחנו יכולים ורוצים לממש אותם. אני רוצה רק מילה אחת להגיד – אני חושב שבאמת ההצלחה שלהם היא לא רק בניצול התקציבי הראוי שלהם, אלא ביכולת שלנו לעזור למינוף שלהם ולהפוך אותם יחד אתנו למקום שגם תורם לקהילה, אבל לא פחות הופך את רמת השרון לדוגמה החוצה. תודה.

עו"ד דורון לוינסון: ערב טוב לכולם. אני נבחרתי להיות אחרון חביב,

ולכן יש לי את הזכות ואולי את ה... הזה שאני אצטרך לעורר מחדש את הקשב והריכוז. אני אשתדל לעשות את זה אולי גם עם סיפורים ומובאות מהמקרא.

ד"ר איריס קלקא: אולי בדבריך תדבר על דברים שעש יתם, לא על

התכניות?

עו"ד דורון לוינסון: כל מה שהוא אמר זה דברים שנעשו בפועל.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

20

מרתני כץ: כן, שלושת הדברים האלה נעשו הלכה למעשה.

עו"ד דורון לוינסון: אני חייב להגיד שאני מרגיש כאן בין חברים. שמי

דורון לוינסון, וכמו שאמרתי, אני מרגיש כאן בין חברים, מי שלא מכיר אותי אז אני עורך דין במקצועי, מנהל חברה שעוסקת בסחר בינלאומי, בעיקר פעיל בתחומים חברתיים. הצגנו כמה תכניות, גם בארץ וגם בעולם, בנושא של שיתופי פעולה בין נוער ערבי ויהודי, בעיקר לאור המאורעות האחרונים שנעשו. אחת התכניות שהצעתי התקבלה ע"י משרד החינוך כ פיילוט שיושם בשנה שעברה. בין היתר שימשתי חבר במשא ומתן עם הפלסטינאים בנושאים הכלכליים והמסחריים, ואני, כמו רבים אחרים פה, נעניתי לבקשתו של אריק להגיע לקרן תקדים ולשמש כראש ועדת קשרי קהילה, שהיא תת ועדה לוועדת תכנון ותפקידה, כשמה כן היא, לקיים את הקשר בין ה קהילות בארץ לקהילות בעולם. מאחר וקודמיי אמרו את זה בצורה מאוד יפה ומפורטת, אני לא אחזור לכל אותן תכניות שנעשו כאן , אני רק אומר שאם הייתי מבקש לבוא ולהגיד מבחינתי מה החשיבות שאני רואה בקרן תקדים ומה המשמעות שלה לגביי, הייתי משתמש אולי באיזשהו דימוי טופוגרפי והייתי אומר שקרן תקדים העלתה אותי היום לנקודת ציון, לנ.צ. שממנו על המפה החברתית אכפתית שלי, שממנה, אותה נקודת ציון, אני מסתכל היום על הקהילה הזו, לראות קהילה יותר טובה, יותר נעימה, קהילה אכפתית, קהילה שלוקחת לעצמה את האחריות גם לטפל באינטרסים של האחר, השו נה והאחר, כמו שאמר תני, וגם לקהילות אחרות. מי שלא יודע, אנחנו משמשים דוגמה היום לקהילות אחרות, זכינו בכמה פרסים על יזמות ועל קהילתיות, על חדשנות.

בשנה שעברה במקום שני, השנה זכינו במקום ראשון דרך הפרויקט של ארט תקדים. אנחנו מהווים דוגמה היום לקהילות אחרות ש באות ומחפשות דרך לבוא ולהעתיק את המודל הזה, כאשר לטובת העניין הגוף הארגוני, ה-JF NA , ארגון הגג של הפדרציות האמריקאיות, הסכים לממן היום למעשה כינוס עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

21

שאנחנו למעשה נארגן על מנת לבוא ולטפל בעניין ביישום המודל הזה גם באותן קהילות. כמו שאמר דוד, ובצדק, אני בספק אם אפשר באמת לפרוט את זה היום בכסף. אני רק אומר לאהרון שיש שיר נהדר של יהודה עמיחי שאומר: 'במקום שבו אנו צודקים לעולם לא יצמחו פרחים באביב'. ובסופו של דבר הוא מסיים ואומר: 'ולחישה תישמע מהמקום שבו היה הבית אשר נחרב'. אנחנו יכולים להילחם על מה לא לעשות, אבל אני חושב שכדאי לשאול את השאלה מה כן לעשות ואיך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר באמת שתהיה לרווחת התושבים. יש פרסום נהדר עכשיו בטלוויזיה של הפרזנטור של בנק המזרחי, הפרזנטור השמנמן שלהם דביר פונדק, והוא שואל שם שאל המאוד מעניינת ואומר, למעשה הוא מסביר לצופים שי ש שני סוגי אנשים –

יש אנשים ששואלים למה, אבל יש אנשים שגם שואלים למה לא. אני חושב שבעניין הזה אם אני אקח ואני איישם את השאלה שלו, אז אני אשאל אתכם, חברי המועצה – למה לא תבואו לתמוך היום בקרן שגורמת לקהילה הזו להיות טובה יותר ונעימה יותר? למה לא לתמוך בקהיל ה היום שאכפתית לצרכים של הקהילה שלא נמצאים בקדימות עליונה של העירייה? למה לא לתמוך היום בקרן שגורמת לציבור להרגיש היום שייך יותר, להרגיש גאה יותר? למה לא לתמוך בקרן שהיום משמשת דוגמה לקרנות אחרות, ובסופו של דבר אמורה גם להביא כספים מפדרציות וקרנות בינלאומי ות ומקומיות כדי לטפח פרויקטים משותפים, כמו למשל הפרויקט שאנחנו כרגע נמצאים בתהליך ביחד עם חבל לכיש, עם למעשה הפדרציות של שיקאגו, או עם קרן לאוטמן בנושאים אחרים שנמצאים פה בארץ.

במקרה הזה אני מאמין שהקרן הזו גורמת ומביאה את האנשים לידי תחושה של שייכות. בונה ומרחיבה את השורשים שלנו פה בקהילה הנהדרת שלנו. זה מזכיר לי, אגב, מאחר ומר קורצקי נמצא בהפרעת קשב, אני אספר סיפור, אולי זה יהיה מעניין יותר. מי שזוכר, יש סיפור מאוד מעניין על שר המושבות עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

22

צ'רצ'יל ב -1921, ב -30/3 למען הדיוק, היה אמור לבקר פה בארץ פלשתינה והיתה בעיה לאיפה לארח אותו והחליטו להביא אותו לרח' שד' רוטשילד.

אלא שהבעיה היתה, לא היו שם עצים, כי זה היה חולות, ואז מאיר דיזנגוף העלה את ההצעה לקחת ולעשות פרויקט ולהביא עצים מהסביבה, לחפור בור ופשוט לתקוע את העצים, לכסות אותם ולקבל את פניו ברחוב עתור ירק. מה שקרה זה שהגיע השר ודיזנגוף לסיור שלו ביחד עם הרברט סמואל, הנציב העליון, ביחד עם מאיר דיזנגוף, וכשהם עברו כל תושבי העיר ואחותם פשוט נשענו על העצים כדי להתקרב יותר ולראות מה קורה, והמראה שנגלה לעיניו של צ'רצ'יל היה הזוי, כי ככל שהוא התקדם הוא ראה את העצים נופלים בזה אחר זה כמו מגדל קלפים , והוא היה חייב לעצור את האוטו ולפנות למאיר

דיזנגוף ולהגיד לו: 'תשמע, אני רוצה לומר לך שאם אתה רוצה חברה חסונה

ואיתנה תדאג פה לעצים האלה, להקפיד שיהיו לכם שורשים עמוקים באדמה'. נדמה לי שמה שהיום תקדים עושה זה באמת לוקחת ויוצר ת פה את השורשים האלה, את השייכות לתוך הסיפור הזה. אגב שייכות, הנה, מר קורצקי, אני אדבר מהמקראות. העניין של השייכות העסיק את החברה האנושית מזמן היווצרותה, וגם את אבותינו. בין היתר את יעקב אבינו.

וכשהוא מסתכל אחורה על המשפחה שלו הוא רואה רק מריבות והוא רואה רק פראות והוא רואה רק קנאה, והוא באיזשהו מקום חושש מה יהיה בלכידות החברתית הזו של המשפחה שלו ואחר כך הלכידות החברתית של העם הזה. ואז הוא פונה אל בניו ואומר להם, כשהוא רואה למשל את קין והבל, הוא עובר אחר כך ליצחק וישמעאל, הוא עובר למעשה למקרה שלו ולעשיו ורו אה את הקנאה שבין יוסף ואחיו, ואז הוא, מתוך חשש, אומר: אני רוצה לאסוף אתכם. הוא אומר להם, מר קורצקי, 'תיאספו, התקבצו'. נכון?

ואז שואלים מדוע הוא השתמש למעשה בשפה כפול, הרי להיאסף זה כמו

להתקבץ. אומרים המפרשים: לא, לאסף זה לאסוף את האמון. להתקבץ זה

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

23

להתקבץ לק בוצה, סביב רעיון, סביב נושא, סביב איד יאה, סביב חזון. מה שעושה למעשה תקדים, לעניות דעתי, לוקחת היום את החבורה הזו פה של תושבי רמת השרון ועוצרת את השייכות, החיבור הזה ביחד, שבא ומחבר אותם תחת איזה אידיאה , תחת איזשהו רעיון. אגב, הרעיון הזה אומץ אחר כך ע"י הפי לוסופים המודרניים בעת החדשה, אם זה הובס, לוק ואחרים, שהאמינו היום לתיאוריה של האמנה החברתית. כדי לשמור על לכידות חברתית של קהילה, של איזושהי מדינה, אתה חייב לקחת את האמנה החברתית ולאסוף אותם סביב רעיון, סביב אידיאה, סביב איזשהו חזון. ופה למעשה מה שלדעתי עו שה תקדים זה נותנת היום את האפשרות לתושבי רמת השרון להתלכד סביב רעיון, סביב אידיאה. אנטואן אכזופרי, שכתב את הנסיך הקטן, למעשה מעלה לקוראת הצעה, שתי הצעות, לבנות ספינה. הוא אומר:

יש שתי הצעות. הצעה אחת למעשה היא לאסוף את האנשים, להגיד להם לאסוף עצים, לעשות תכניות ולבנות את הספינה. יש אבל הצעה אחרת, הצעה שנייה. ההצעה השנייה היא לאסוף את האנשים ולהטמיע בהם את הכניעה ואת האהבה לים הפתוח והרחב. מה שקרה עם תקדים, למעשה היא הוקמה מתוך אהבה עצומה לעיר הזו ומתוך כמיהה נהדרת לבוא ולתת לעיר הזאת דברים שיוכלו לבוא ולחבר אותה, לבוא ולהיות מעורבת בהם ולעשות דברים מתוך רווחתם של אנשים היום.

אגב, מי שלא יודע, בעת המודרנית, למעשה בעת הישנה, בנו אניות מעץ במבוק סיני. למי שלא יודע, ...כי הוא היה חזק בשל תכונותיו ואופיו, היתה לו רק בעיה אחת – שלקח לו המון זמן לצמוח. מישהו יודע, אגב, כמה זמן לוקח לעץ במבוק סיני לצמוח? 5 שנים 5 שנים לוקח לעץ במבוק סיני לצמוח 4 שנים לא רואים שום דבר מעל פני הקרקע, ואז בשנה החמישית, למעשה למען הדיוק ביום ה -1,825, יוצא העץ מעל פני האדמה וצומח לגובה של 35 מטר ב -60 יום. לקרן תקדים לקח יותר למעשה מ -5 שנים להגיע לגובה עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

24

שרואים אותו גם מרחוק, זאת אומרת שאנשים אחרים בקהילות אחרות ירצו להידמות למעשה גם אלינו.

ניצן אביב למה לוקח לו 60 יום אבל? כי 4 שנים הוא מגדל שורשים למטה.

עו"ד דורון לוינסון: בדיוק. ולכן, טוב אמר ניצן, הסיבה היתה ל-5 שנים

כי הוא מגלם בת וכו, למעשה שולח בתוך האדמה את השורשים. וזה למעשה מה שלדעתי עושה קרן תקדים. אני בעניין הזה רוצה לבוא ולהגיד שאני לא מרגיש חייב למה שהיה בקהילה הזו לפני 23 שנה או לפני 50 שנה, או כשהגעתי הנה ב-2003. אני כן מרגיש אחראי, כמו כל חברי הקהילה והפעילים בקרן תקדים, למהות ולזהות של קרן תקדים שאנחנו נעזוב אחרינו. ולכן אני מאוד מבקש בעניין הזה באמת לראות את האופק ואת המרחב שאליו אנחנו עומדים להיכנס, כשבתוך המרחב הזה כשנצא החוצה אני יכול להגיד לך, אהרון, שהתכניות הן בסופו של דבר לאפשר לנו להפיק לבד. הבעיה היא לא לבוא ול היתמך ע"י העירייה או ע"י הקהילה או ע"י גורמים פילנתרופיים.

אבל כמו שאמר, ובצדק, דוד, אנחנו סטרטאפ. וכל סטרטאפ שמתחיל צריך שיהיה לו איזשהו מימון התחלתי. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל החברות האמריקאיות איבדו את ההגמוניה בתעשיית האלקטרוניקה בגלל סיבה אחת בלבד – כי באמריקה היום התיאוריה או התפיסה היא לרווחים קצרי מועד.

היום מנהל שרוצה להישאר בתפקידו יודע שאם הוא לא יביא היום את הרווחים קצרי המועד הוא מאבד את משרתו. ולכן מה שקרה, הם קיצצו בצורה מאוד פראית. ווסטינג האוס, זניט, ג'נרל אלקטריק – נעלמו כלא היו.

לכן, ב כל דבר, בכל חברה, בכל תעשייה שאתה רוצה לקדם אותה ולהקים אותה, יש השקעה מקדמית שמחייבת את ההקמה הזו. וההקמה הזו היא לתקופה שאני לא מאמין שתהיה הרבה זמן. לכן מה שאנחנו מבקשים פה למעשה, את האמונה והתקווה של הציבור הזה, שייתן למעשה לתקדים כדי עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

25

להתקיים

ואני אסי ים באמירה מאוד יפה של איש חכם שאמר שאמונה, תקווה, נחישות והתמדה, הם רועי הצאן שבלעדיו גם תבונה, גם כשרון וגם יכולת הופכים להיות כבשים טועות באחו. יש לנו אמונה, יש לנו תקווה, אנחנו נותנים כבר את הפתרון, יש לנו נחישות כי אחרת לא היינו פה, ומה שאנחנו מבקשים מכם הוא לתת לנו את ההמשך כדי שנוכל לצאת היום לאותם מרחבים שבסופו של דבר הם לטובת הבחור ממורשה או לטובת אנשים מנווה רום או בכל מקום אחר. תודה רבה.

מר אהרון אלמוג אסולין: אני מודה לכל הדוברים, ואני חושב שאתה , דורון

לוינסון, היטבת לתאר את מה שאני הבנתי, אני חושב, כשעזרתי לנורית לנסח את ההצעה לסדר. אני כנבחר ציבור, כחבר אופוזיציה, ואגב, גם לא כחבר אופוזיציה הייתי שואל את אותן שאלות בדיוק, אני אמון על הכסף שלך ושלי ושל כולם. בין היתר. 1 חלקי 15, אני מרגיש מחויבות אליו. וכשמשקיעים במשך 4 שנים 4.1, בסוף השנה זה יה יה 4.1 מיליון₪, אני חושב שלא רק זכותי לדרוש הסברים, חובתי לדרוש הסברים. אני חושב ששני הדוברים לפניך לא סיפקו. מאוויים הם לא תשובה לשאלה שלנו. לגברת, אני חושב שהיא תיארה יותר מאוויים ותחושת שליחות ותחושת שותפות, וזה בסדר גמור, אין לי שום דבר נגד זה. בפרויקטים שאתה תיארת, אני חייב להגיד לך, ביום חמישי חגגו 30 שנה למגוונים . ניגשתי לשירה ובירכתי אותה, אמרתי:

אני כתושב רק 10 שנים בעיר הזאת לא הייתי מודע לנפח הפעילות הזאת ותסלח לי, כל הפרויקטים האלה יכלו להיכנס לחסותה של מגוונים ללא שום בעיה. תיכף אני אגיע אליך, כי אתה ענית לי. אני חושב שלפני חודש, או נדמה לי במאי איפשהו, חגגנו ליום המתנדב וראיתי את מאות האנשים שהיו שם, ושוב ניגשתי לשירה והצדעתי ואמרתי כל הכבוד. מעמדתי כחבר אופוזיציה מחייב אותי לבוא ולהגיד שאפו לדברים שמתבצעים בצורה נכונה. אם אתה עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

26

אומר לי: תשמע אנחנו בשלב של השקעה, אנחנו משרישים 5 שנים ותוך 60

יום אנחנו נראה תוצאות, כמובן באלגוריה, אז אני חשוב שזה נכון. אבל אני חושב שנמצאים פה שני מפקדי חיל אוויר ואל"מ במיל', אני בטוח שלא היתה לא טייסת ולא יחידה ולא מדור, ואחרי 4 שנים לא הייתם שמים איזשהו סימן שאלה, ובכלים שלכם, אנחנו לא ביקשנו להתערב בזה, בכלים שלכם, יש לכם ועדת ביקורת, תציבו בדיקה מהותית. מה הבעיה של אנשים שעסוקים בעשייה? שהם מתאהבים בעשייה שלהם. העין הביקורתית נעדרת מהם. ואני מציע לכם בצורה הכי בוגרת והכי אכפתית שיכולה להיות – תבדקו את עצמכם. אני חושב שאם לפני שנתיים הצבתם שלט מדהים על הפארק, שאתמול הלכתי לראות, השלט איננו. הוא הפך להיות איזשהם 100 מ"ר צמודים לגינה שהיתה קיימת קודם . זה פארק הנגישות שדיברנו עליו? אז מה זה כל השטח שנמצא שם איפה שעמד השלט? אני חושב שזה הזמן לשבת ולדעת לאן הלכו 4.1. אם זה להשרשה אז אני מצפה שבעוד חצי שנה, שנה תבואו לפה שוב ותגידו לנו 'הנה העשייה שלנו'. אני חושב שכל הפרויקטים שתיארת יכלו להיכנס ללא שום בעיה לאגף החינוך, למגוונים ולעוד גופים אחרים, כולל גופים תורניים שאני בטוח עושים עבודה יוצאת מן הכלל. זה שקהילות רוצ ות לחקות אותנו – אתה יודע מה, זה מחמיא, אני לא יודע כמה זה אמיתי. אני באמת לא יודע כמה זה אמיתי. לכן אני מבקש – תבדקו את עצמכם, לא ביקשנו להפסיק את התמיכה בתקדים, ביקשנו שתקדים תטיל על ועדת הביקורת שלה לבדוק את עצמה, כי יכול להיות שהיעדים שקבעתם לא ריאלים, ארוכים מדי, דורשים נשימה. זה נכון שכשעולים מאפס או מ -10 ל-

450 זו תחושת שביעות רצון יוצאת מן הכלל. תגייסו אותי לתקדים , אבל תגייסו אותי לתקדים עם מהות, לא עם רצון ולא עם שאיפות, כי אני באמת מתקשה במוגבלות האנושית שלי להבין לאן זה הולך. אני אומר, אם אמרת 'השרשנו', בוא תגיד לנו בעוד חצי שנה לאן הגענו. אין לי יותר מה לומר.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

27

גב' שירה אבין: יש מישהו נוסף שרוצה להתייחס? כן, עמית. עמית

הוא יו"ר מועצת נוער של רמת השרון, הוא יושב אתנו בישיבות.

מר אהרון אלמוג אסולין: כל פעם הם מתחלפים.

גב' שירה אבין: לא, יש שניים.

עמית-נציג הנוער: שלום לכולם. קצת לי אישית צרם בכל הדיון

שהמילה 'מועצת נוער' לא הוזכרה פעם אחת, שכל התקציבים שאתם מקבלים הולכים נטו למגוונים.

גב' שירה אבין: לא הולכים למגוונים. לתקדים.

עמית-נציג הנוער: התכוונתי שתקדים משקיעים, זאת אומרת

הפרויקטים שלהם דרך מגוונים. אם זה שיפוץ הכברייה או שזה מתנדבים של מגוונים, ושרוב הפרויקטים שלכם עוסקים בעצם במגוונים ולא במועצת הנוער ובאגף החינוך, ושלא פניתם אלינו אפילו אולי לנסות ליצור פה שיתופי פעולה ולקבל גם את התמיכה שלנו בקשר ביניכם לבין בני הנוער ולבין פרויקטים, כי באמת אני חושב שהעשייה שלכם מבורכת, אבל לי אישית זה קצת צרם שלא נעשתה שום פנייה אלינו.

גב' מיכל רוזין: סליחה, אבל ההערה לא נכונה. אני גם פעילה

בתקדים ואנחנו פנינו לכל הגופים שמייצגים את הנוער, אני לא מכירה פשוט את... אני מתנצלת. דרך דליה רצון, פנינו דרך כל האנשים שאנחנו יודעים כדי לקשר אותנו לגופים של בני נוער שפעילים ברמת השרון. מי שחזר אלינו, המשכנו לקיים איתו יחסים, ומי שלא חזר אלינו, כמו אנשים שהבטיחו לבוא לעזור לנו בבניית הפארק ולא הגיעו, מי שפנה אלינו, ואנחנו נשמח גם אם אתה תיצור אתנו קשר, כי אנחנו בהחלט פנינו לכל סוגי...

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

28

מרטל עזגד: אז מיכל, קודם כל אני מאוד מזדהה עם מה שאתה

אמרת, ורק הערה קטנה. אני מצפה שאם באמת פניתם, אנשי המקצוע, מנהלי המחלקות, לאנשים שמקבלים שכר מאתנו, תושבי העיר, ולא קיבלתם מענה, במיוחד לדברים מקודשים כאלה-

גב' שירה אבין: הם קיבלו מענה, לא מכולם. הם אמרו שיש נוער

שמתנדב.

מר טל עזגד: הבנתי שלא חזרו ולא זה, אז לך יש ערוץ פתוח פה

יותר מלאחרים, לשירה או אליי או לכל אחד, וזה דבר שאנחנו כנבחרי ציבור צריכים לדעת, כי אולי אנשים לא עושים את תפקידם נאמנה. ובשביל זה אנחנו כאן. חבל שככה יצא. הם חייבים לחזור.

עו"ד אבי גרובר: לי יש את הזכות להיות קשור לגוף אחר די דומה.

אני מכהן כדירקטור בקרן קיסריה . מי שמכיר, קרן קיסריה זו קרן שמשפחת רוטשילד הקימה, שלקחה את הנכסים שקיימים לה במדינת ישראל, את הרוב היא מסרה למדינת ישראל עם הקמתה ושמר ה לעצמה יחידת קרקע בעיר קיסריה, שלמעשה כל הרווחים, כל התשואה על הקרן שהם יצרו שם, עוברת לפילנתרופיה. אני יכול מהמקום שבו אני נמצא, אני מכהן שם כמעט 5 שנים אני יכול להבין באיזשהו מקום את הקושי בלהרים מן קרן כזאת. כי אנחנו קרן שקיימת כבר עשרות שנים, ועדיין זה כל כך לא פשוט לנסות בתוך הים הזה של רצון טוב להרים כזאת פעילות בקטע של פילנתרופיה, ובטח בתקופה שהזמנים קצת יותר קשים ואנשים קצת יותר קשה להם לפתוח בצורה חופשית את הארנק. אני יכול להבין את המצוקה, אני גם ניסיתי להפגיש, דרך אגב, עם אריק די בהקמה, הבאתי לפ ה את מי שאחראי אצלנו על הפילנתרופיה. כמובן שברגע שהוא נכנס לבניין וראה את ניצן אז הם נפלו אחד על השני והבנתי שאני פה מיותר לחלוטין. ניצן מכיר את כולם, הוא לא עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

29

צריך שום עזרה, לא ממני וזה, וניסיתי באמת לעזור. אני חושבשכשאני רואה מאצלנו, ואני רואה איך זה עובד אצלנו, יש המון סינרגיה בין הגופים. זאת אומרת, יש איזשהו יתרון לגודל שנורא קשה לגוף בהתחלה לייצר איזשהו אימפקט משמעותי, כי אנחנו מכירים, כבר יש את הגופים שקיימים. אני חושב שמה שצריך לעשות פה, אתם צריכים להתחבר עם גופים אחרים, ועוד עצה קטנה זה להתייחס לזה ב איזשהו מקום כמו עסק כלכלי. בכל זאת, בפרמטרים של עסק כלכלי. זאת אומרת, עסק כלכלי זה משהו שמסתכל אל העתיד וצופה פני עתיד, והוא מייצר לעצמו איזושהי תשתית כזאת שכל הזמן מייצרת, הרי פילנתרופיה זה משהו שכל הזמן מצריך כסף. זה משכורות וזה עבודות וזה דרישות וזה מקומות, והם צריכים לייצר לעצמם את התזרים הזה שיאפשר להם לתת את מה שהם רוצים לתת. לכן הם צריכים להסתכל קדימה.

אני חושב שאם מסתכלים על המספרים, 4 מיליון₪ נגיד שהשקיעו על סדר גודל של 4 שנים, אנחנו מדברים פה על בין רבע לחצי אחוז מהתקציב שלנו אני חשוב שזה סך הכל בהמון כסף שעף פה זו לא איזושהי השקעה בלתי מתקבלת על הדעת. אני סומך על האנשים המכובדים פה שכולם יכולים לעשות לי אוניברסיטה על איך מנהלים עסקים ודברים שבאמת זה ילך למקום ההוא. אני בטוח שהם לא רוצים לבוא לפה להתחנן לכסף אלא הם ישמחו להתנהל בלי טובות מאתנו, ובהצלחה.

מר עידן למדן: אני בעניין הזה מאוד מתחבר למה שאהרון אומר,

גם... כל שאר החברים. אני נכחתי גם בישיבת מגוונים האחרונה של התקציב ואז באמת העליתי את זה בעצמי. אין ספק שהמטרה היא מטרה מבורכת. אין ספק שמדובר בחבורת אנשים שרוצים לתרום ומצליחים להביא הרבה מאוד פרויקטים יפים. יש לי ביקורת על חלקם, יש לי רעיונות אחרים בחלקם, אני חושב שבאמת לא פנו אולי לכל מה שהציבור ברמת השרון, או לא פנו מספיק, אבל בסך הכל המטרות הן טובות ונכונות והעבודה היא חשובה. אבל אמרתי, עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

30

אחרי 4 שנים הילד צריך להתחיל ללמוד ללכת לבד. ובישי בת התקציב האחרונה של מגוונים באמת אמרתי אוקיי, מתקציב מסוים צריך להתחיל להפחית, ואני מאוד מתחבר למה שאמר פה דורון, משום שאנחנו כן צריכים ללכת לפרויקט יפה, לפרויקט נכון, צריך להמשיך לנסות להגיע לזה, אני עוד לא רואה באמת את הגישה שלנו כלפי הקהילות האחרות, שז את היתה המטרה הבסיסית שלנו. בינתיים אנחנו עדיין פה בתוך רמת השרון בפרויקטים שלנו ולא נעים כלפי חוץ כפי שבאמת תכננו לעשות באחוזים שתכננו לעשות, ואני חושב שהמטרה הזאת, אם זאת היתה המטרה המקורית והמיוחדת שלנו באמת לבוא להיות קהילה שהולכת לקהילות אחרות, אבל כן, צריך להתחיל ללכת לבד וצריך להתחיל לחשוב איך מגייסים. ואם לא הצלחנו עם הפרויקט אז אולי נצטרך לקיים אותו, לקיים את הפרויקטים חזרה בדרך מגוונים בצורות כאלה או אחרות.

גב' שירה אבין: אני רק רוצה שאנחנו נסיים , גם לדוד יש איזושהי

מחויבות והבטחתי לו שאנחנו נעמוד בזמנים.

גב' נורית אבנר: מאחר ואני העליתי את ההצעה לסדר-

גב' שירה אבין: ממש קצר, כדי שנסיים.

גב' נורית אבנר: מה שרציתי להגיד זה א' תודה לכם שבאתם ונתתם

לנו באמת יותר מידע על הפעילות של העמותה, אבל אני רוצה להגיד לכם, קיימות ברמת השרון עוד עמותות וקי ימים פה עוד ארגונים ברמת השרון. לא מזמן נכחנו אנחנו, חברות מועצת נשים, בערב שעשה מעגל נשים למען רמת השרון. ישבו עם האחראית על הרווחה, ישבנו עם האחראית על החינוך ושאלו במה אנחנו יכולות, מעגל הנשים של רמת השרון, לתרום לכם. ונתנו להן כמה משימות. הן עשו ערב בר מת השרון, קיבלו את יד לבנים, גייסו כסף ובכסף הזה הן תרמו למען הקהילה. הן לא באו וביקשו מעיריית רמת השרון סכום עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

31

כסף. אני באופן אישי חברה בארגון בינלאומי שנקרא lion of Judah, אריה יהודה, אנחנו 18,000 נשים יהודיות מכל רחבי העולם, בארץ אנחנו 120 נשים, כל אחת מא תנו נותנת מהכסף הפרטי שלה, כשהרעיון שלנו הוא להעצים נערות ונשים בכל מיני פרויקטים ברחבי הארץ. אנחנו בקשר עם ג'וינט ישראל, אנחנו בקשר עם הפדרציות היהודיות, בחלק מהדברים אנחנו עושים אתם מצ'ינג, ואף פעם לא חשבתי שכשאני עושה פרויקט בעיריית דימונה או בעיריית חי פה אני אפנה לעיריית חיפה ואבקש מהם שישתתפו איתי בכסף למען הפרויקט שאני עושה למען הנערות או הנשים שנמצאות אצלם ביישוב.

אז תודה רבה, וזה מה שהיה לי להוסיף.

מר גיא קלנר: אני רוצה להגיד משפט אחד, ברשותך. יש תחושה

לא נעימה באוויר, רק בנקודה אחת – יש פה כמה הע רות שאני חושב שהן רלוונטיות, צריך לסמן מטרות, צריך לסמן תקופת זמן של השקעה והשגת תשואה, החיתוך של הדיון פה דרך הדוברים, שהוא בעיקר אופוזיציה לקואליציה, הוא נראה לי לא נכון למטרה היפה והחשובה שהאנשים האלה לוקחים על עצמם באופן התנדבותי, וקצת צר לי שאנחנו מנה לים את הדיון מהפריזמה הזו, כי זו התחושה שאופפת את החדר גם בעת הצגת הדברים וגם בעת ההערות עצמן.

עו"ד אבי גרובר: אתה סופר אותי באיזה-

מר גיא קלנר: לא, אתה האמת היית היום קצת יותר נורמאלי.

היום היית בסדר דווקא. יש בפעילות הציבורית בסופו של דבר, האנשים מהסוג שיושבים פה בחדר, הם נכס שכל עיר וכל ארגון היה שמח להתברך בו , ואני חושב שזו תעודת כבוד גדולה לרמת השרון ש-450 אנשים מבלים ונותנים גם מזמנם וגם מכספם לפעילות ציבורית. אני חושב שהחדר הזה צריך להוריד את הכובע, להגיד להם המון תודה, ובצד זה לראות איך לוקחים את הדבר עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

32

הזה, מייעלים אותו ושמים אותו על הטרקינג הכי יעיל והכי ממוקד שיש אבל אחרי שאמרנו תודה גדולה ושאפו על כל הפעילות הזאת.

גב' נורית אבנר: אנחנו אמרנו את זה בתחילת הדברים.

גב' שירה אבין: קודם כל, כל אחד מאתנו יכול להגיד-

גב' נורית אבנר: אמרתי את זה ב תחילת הדברים שלי. אז את יודעת

מה, יש לנו פה הקלטה ותקשיבי לה.

מר גיא קלנר: הם היו, אני איחרתי.

גב' שירה אבין: חברים, כל אחד אמר את דברו.

גב' נורית אבנר: קח את הדברים שלי...

מר יעקב קורצקי: די, נורית.

גב' שירה אבין: כל אחד אומר את שעל לבו ואת שבדעתו וזה בסדר.

אני חושבת שזה היה שיעור חשוב, אני חושבת שיכול להיות שאנחנו נלמד גם להביא נושאים אחרים למועצה כדי שכולם ילמדו להכיר את הדברים שלא הכירו עד היום. מה שלי יש לומר, וחשוב לציין מעבר, שיש בתוך תקדים גם ועדת ביקורת, שהיא ועדה חיצונית, שעושה עבודה ובוח נת ובודקת את הדברים. אז גם בנושא הזה כולם פה-

עו"ד אבי גרובר: אני לא חושב שיש איזושהי... וחוסר כנות.

גב' שירה אבין: לא, אף אחד לא דיבר, לא קשור. אבי, לא קשור.

בכל גוף צריכה שתהיה ביקורת, ואני רק רציתי לציין שגם בתקדים אותם אנשים יקרים שיושבים כאן בחרו-

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

33

עו"ד אבי גרובר: אני אומר שמבחינת מדיניות לא שייך...

גב' שירה אבין: בסדר, זאת המדיניות. זה לא קשור לזה, לא

דיברתי עליהם. אני דיברתי בסך הכל הכללי. ואני חייבת לומר שזה באמת גאווה לרמת השרון שאנשים כמוכם, את זמנם היקר מאוד, וכולם כאן זה באמת אנשים שלא תור מים רק לרמת השרון, זה אנשים שתורמים רבות למדינת ישראל. אני תמיד אומרת שלא רק שאני מצדיעה לכם, זה לכבוד לנו שלקחתם על עצמכם ושאתם מניעים כזה דבר חשוב, שאני חושבת שעוד בהיסטוריה לא רק של רמת השרון עוד יכתבו על זה, ואנחנו מודים, מוקירים, ואני מאוד מקווה שנמשי ך לשתף פעולה כדי שיהיו כמה שיותר פרויקטים טובים בעיר הזאת. יושב כאן עמית, הביע נכונות, וכבר רתמנו אותו אליכם יחד עם עוד בני נוער והרווחנו עוד ערך מוסף נוסף של מועצת נוער יישובית.

אז תודה רבה.

מר יעקב קורצקי: אני אסכם, אני רוצה להגיד גם כן איזה משפט. אני

בא מתחום הכדורגל, אם אתם לא מכירים, ואצלנו בכדורגל אנחנו יכולים להרכיב את הנבחרת הכי טובה שיכולה להיות. אבל תזכרו שתמיד בוחנים את מבחן התוצאה. ויש פה אחריות כבדה עליכם ויש פה מבחן התוצאה. ואני מאמין לכם, אתם תעשו את זה, אבל יש את מבחן התוצאה. חבר'ה, תצליחו.

גב' שירה אבין: תודה רבה.

- נציגי קרן תקדים עזבו את חדר הישיבות -

1. שאילתה של חברת מועצת העיר, נורית אבנר

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

34

גב' שירה אבין: אני רוצה להמשיך בישיבה . אנחנו נעבור לנושא

הבא, שגם זאת שאילתה של נורית. נורית, בבקשה.

גב' נורית אבנר: אני אתן רק איזשהו ברי ף קצר לפני שאני מציגה

את השאילתה עצמה. אנחנו מדברים פה על הרעיון להקים שני גני ילדים ברח'

הפלמ"ח. מי שלא יודע, רח' הפלמ"ח זה רחוב שמחבר את שד' ביאליק לרח'

אזר ונמצא פחות או יותר בין רח' אוסישקין לרח' סוקולוב, בין שני הרחובות הגדולים. עיריית רמת השרון , אני אתן קצת את התאריכים, ב -14/2/14 פרסמה מודעה שהם הולכים להקים אשכול גנים ברח' הפלמ"ח, ואז התושבים היו צריכים להגיש התנגדות עד התאריך של ה -18/2. אז התברר בעירייה שנעשתה טעות ולא פורסמו מודעות על המגרש, כך שב -18/2 נתלו מודעות כאלה, באותו יום. אז התברר בעירייה שלא נשלחו מכתבים רשומים לדיירים שגובלים ברחוב, באזור איפה שצריך לבנות את הגנים, ואז ב -12/3 נשלחו מכתבים רשומים שהגיעו לתושבים ב -16/3 .כל זה חודש וחצי אחרי שפורסם כל הנושא של בניית הגנים ברחוב. ב-18/3 היתה הזמנה לישיבת ועדת מכרזים להקמת אשכול שלושה גנים ברח ' הפלמ"ח. ב -24 לא התקיימה ועדת מכרזים אבל ב -1/4 בוטל המכרז להקמת האשכול בתאריך 23/3 התקיימה פגישה עם מהנדס העירייה, שהיו נוכחים בה חלק מהתושבים שגם הגיעו לכאן היום לישיבה, ואז פתאום נוצר שקט, אנשים לא זומנו לוועדת התנגדויות. הסתבר שהחליטו להוריד את מספר גני הילדים מ -3 ל-2, ואז לא היה צורך לבקש הקלה, שבעצם ההקלה היא זו שגורמת לתושבים לבוא ולהגיד התנגדויות, ולא היתה אפשרות לתושבים לבוא ולהביע את ההתנגדות שלהם. כן היתה פגישה עם תושבי הרובע יחד אתך דוד, נכון? יחד עם יועץ התנועה ועם צביקה שמואלי. באותה ישיבה הבנתי ש אף אחד מנציגי העירייה לא ידע על בניית הגנים, הם לא התייחסו בכלל בישיבה הזאת, יעל בישיבה הזאת בכלל התייחסה לאיזשהו דו"ח שיש לה מלפני שנתיים, לא דו"ח עדכני. רק להמשיך עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

35

עם התאריכים, ב -25 היתה פתיחה של המכרז להקמת שתי כיתות גן וב -27/5 התקבלה החלטה בוועדתמכרזים ונבחר יזם לבנות.

גב' שירה אבין: קבלן, לא יזם.

גב' נורית אבנר: קבלן לבנות את הגנים. אני, בעקבות פנייה של

התושבים ברח' הפלמ"ח וכמה פגישות שעשיתי איתם, החלטתי להעלות את השאילתה לישיבה היום. אז ככה – בשאילתה: לאור תכנית העירייה להקים גני ילדים ברח' הפלמ"ח הצר והדו סטרי בסמטה צרה וחסרת מדרכה, האם נערכה תכנית תחבורתית עדכנית לאזור הכוללת מתחם יד לבנים, המוזיאון הגיאולוגי, בית ספר אוסישקין, בית מלינוב ועוד? זו שאלה ראשונה. שתיים, לאור כל האמור לעיל, האם נערכה תכנית בטיחותית עדכנית לאותם גני ילדים שאמורים להיבנות שם? שאלה שלישית – תושבי רח' הפלמ"ח המציאו חוות דעת תחבורתית בטיחותית-

מר טל עזגד: רק תנסי שנייה מעבר למשפט הזה להסביר מה זה

תכנית בטיחותית? מה זה המשפט הזה?

גב' נורית אבנר: אני אתייחס, אני רק אגמור, שנייה. אם שירה

כמובן תסכים, היא תיתן לאחד מה נציגים שלכם לדבר, אני באמצע השאלה, תן לי לסיים ואני אענה לך. התושבים המציאו חוות דעת תחבורתית בטיחותית מקצועית של מהנדס מומחה השוללת לחלוטין הקמת גני ילדים במקום המתוכנן. ואז אני שואלת, האם נערך דיון בעירייה בחוות דעת זו ומה עמדת הגורמים המקצועיים בעירייה לגבי הבעיות התחבורתיות הקשות הקיימות שהקמת גני ילדים רק תוסיף עליהן. טל, אני צירפתי לשאילתה שלי את דו"ח הבטיחות של אותו יועץ בטיחות, ושם הוא עונה בדיוק על השאלות שאתה שאלת.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

36

???: יועץ תחבורה

גב' נורית אבנר: יועץ תחבורה, והוא מתייחס גם לנושא של

הבטיחות בדו"ח שלו.

מר טל עזגד: למה הוא מתייחס? לנושא של אש כשצועקים פה

קריאות ביניים?

גב' נורית אבנר: לא, הוא מתייחס לזה שהכניסה לתוך האזור של

איפה שמתוכנן להיות גני הילדים הוא שטח צר מאוד ואין שום יציאה, אם אתה נכנס לתוך המקום הזה, שזו אגב כניסה של 4 בתיםשגרים שם, זאת אומרת שטח צר מאוד. הכל משורטט והכל מופיע בחומר שהעברתי לכם לפני כמה ימים. אתה תראה, גם יש שם ציור שמסביר בדיוק את הגודל של השטחים. הקטע המהותי זה הכניסה והיציאה היחידה שיש לגן הילדים. חס ושלום יקרה איזשהו משהו, זה פתח המילוט היחיד שנמצא במקום הזה. ואז זה מתייחס לשאלה רביעית – האם מכבי אש אישרו את הקמת גני הילדים במקום? כי אני מאמינה שאם מכבי האש יבואו ויראו את זה הם לא יתנו אישור לזה. וכמו שאמרתי, צירפתי את חוות הדעת התחבורתית בטיחותית של יועץ התנועה החיצוני. אם אתה שואל אותי את השאלה הזאת, אל תיעלב אבל נראה לי שלא קראת.

מר טל עזגד: אל תיעלבי, אבל נראה לי שאת מפגינה פה

פופוליסטיות לשמה וחוסר בקיאות מוחלטת במה שקורה פה. חבל שלא דיברת עם מהנדס העיר לפני זה.

גב' נורית אבנר: אז אני דיברתי עם מהנדס העיר על העניין הזה ויש

גם חוות דעת של מהנדס העיר שמצורפת לשאילתה הזאת.

גב' שירה אבין: מהנדס העיר עוד מעט יתייחס לעניין.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

37

גב' נורית אבנר: כי ישבו איתו התושבים ודיברו איתו, וגם הוא

בעצמו, לצערי, זה לא יצא כל כך מודפס טוב לחברי המועצה בחומר המצורף, אבל גם יש פה הדגש לזה שגם מהנדס העירייה מר ולדימיר לא חושב שזה המקום הכי מתאים שיהיה בו גן ילדים. זה מה שאתה אמרת, יושבים פה התושבים. מי התושבים. יושבת כאן רינה שעשוע שהיתה בישיבה עם המהנדס של העירייה-

גב' שירה אבין: נורית, רגע, סליחה.

גב' נורית אבנר: המטרה שלי היא לא פופוליסטית, אני באה

ממקום-

מר רפאל בראל: פני ליו"ר בבקשה, לא לדיירים. רק למען הסדר.

דברי ליו"ר, דברי לחברים, לא לתושבים.

גב' שירה אבין: אני מבקשת, אני ביקשתי להציג את השאילתה, את

ההתייחסות המקצועית יתנו האנשים המקצועיים.

עו"ד אבי גרובר: אפשר משפט אחד?

גב' שירה אבין: כן.

עו"ד אבי גרובר: ב-6/61 רשות רישוי נתנה את ההיתר לבנייה של

הגנים. אני ועידן הגשנו בקשה ב-1/7 לקיים דיון בוועדה המקומית, שזה הגוף שלדעתי הוא הגוף הנכון לקיים את הדיון הזה. אני מבין שהישיבה אמורה להיות ב-14. נראה לי שנכון שנקיים את הדיון שם

מר רפאל בראל: אני חושב גם כן. אני בכלל מברך אותך על ההחלטה

הזאת.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

38

עו"ד אבי גרובר: אני הצבעתי, למשל, נגד המכרז. אני לא חושב שזה

המיקום הנכון.

גב' נורית אבנר: שמעת מה הוא ואמר?

מר רפאל בראל: סליחה, זה לא בתור שאילתה היה צריך להגיע אלא

ממש לבוא לדיון.

עו"ד אבי גרובר: אני אומר, אנחנ ו הגשנו את הבקשה לדיון מחודש

בוועדה המקומית.

מר טל עזגד: רגע, חבר'ה, אל תהפכו אותנו למפגרים פה.

עו"ד אבי גרובר: לא, למה?

מר טל עזגד: ככה זה נשמע. נשמע א' שאנחנו חבורה של

מטומטמים, ב' שאנחנו קצת מכופפים את החוק. ככה זה נשמע לי. חבריי יתנגדו, אחרי זה הם יסכימו איתי כמו בנושא הקודם.

גב' נורית אבנר: אני ממש מצטערת אם זה מה שאתה הבנת, זאת לא

היתה הכוונה.

גב' שירה אבין: בואו, טל הוא יו"ר ועדת תכנון ובנייה.

מר טל עזגד: קודם כל, עפ"י חוק, אבי, כמו שאתה יודע, זה

מתחלק לשניים. עפ"י חוק מה שהגיע לרשות רי שוי ועמד בכל הקריטריונים ההנדסיים ועם כל ההמלצות שאני קיבלתי, זה אושר בהתאם לזה. זה אחד.

שניים, אי אפשר מבחינה עקרונית ומבחינת החוק, אנחנו כחברי מועצה לא יכולים לדרוש בהרכב של 2 דיון חוזר, כי אין דיונים חוזרים לרשות רישוי תבדוק את זה, אני קיבלתי חוות דעת. דבר שלישי, אין לי בעיה להביא את זה עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

39

לעוד דיון. אני יכול להביא את זה גם לוועדת בניין עיר, אני יכול גם לשלוח את זה למחוז. מבחינתי גם שלא יהיו גנים. אם אתם חושבים-

עו"ד אבי גרובר: למה אתה לא עונה לי כשאני שולח לך מכתב כזה?

מר טל עזגד: אם לא ענו לך זה לא בסדר כי אני ביקשתי שיענו.

מר עידן למדן: ...יש לו משמעות מאוד נרחבת. יש פה הרבה

שאלות. החל מהעובדה של איך אנחנו מתכננים דרך איך אנחנו מקצים. יש פה הרבה שאלות. אבל ספציפית על הנושא הזה קיים עניין. עכשיו באמת הגענו לוועדת המכרזים אחרי שעשו לצורך העניין מבקשה ל-3 כיתות צמצמ ו ל -2 ואז כדי לעמוד-

גב' שירה אבין: לא, לא לעשות ככה, זה לא כדי לעמוד, זה כדי

ללכת לקראת התושבים.

מר טל עזגד: אתה מבין למה אני אומר שמשרים על האנשים

תחושה שמשהו פה נראה כאילו לא? זה לא קשור. אף אחד לא עשה מחטף.

אני רוצה להיות נוכח בדיון שאתם תקפצו על כולנו למה אין מספיק גני ילדים. הרי זה יגיע גם זה.

(מדברים ביחד)

מר טל עזגד: לא דיברתי על השנה.

מר יעקב קורצקי: אבי, נעשה סדר. חשוב מאוד, אני חושב עכשיו,

כיוון שיושבים פה גם אנשים מכובדים שבאו, חשוב לי מאוד לשמוע מה שאומר ולדימיר. אני מב קש מכולכם כמה דקות שנשמע את ולדימיר.

ולדימיר, בבקשה.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

40

אדר' ולדימיר לוין: קודם כל, אבי, בשבילך. לרשות רישוי מגיע דיון

כשהכל הולך לפי התב"ע, אין שם הקלות.

עו"ד אבי גרובר: אני לא אמרתי שלא.

גב' שירה אבין: אני רגע מבקשת, תנו למהנדס העיר להתחיל

ולסיים. אחרת לא נסיים.

אדר' ולדימיר לוין: יש תכנית שאושרה עוד בשנת 71', איפה ש

שטחים ציבוריים, ואין פה שום דבר, וכולם ידעו, וגם מי שקנה ומי שגר, שזה שטח חום שעליו אפשר לבנות מבני ציבור 3 קומות. ויש גישה אחת, זו גישה מרח' הפלמ"ח, נקודה. ובגישה הזו יש 4 מטר רוחב שזה כמו נגיד רחוב משולב. אז אין שם מדרכות. בסך הכל יש שם 4 מכוניותאחרי שישבנו עם תושבים, ואז בסופו של דבר ירדנו מאשכול גנים בנייה של 3 כיתות לשתי כיתות בקומה אחת, ויותר מזה, כדי שלא להעלות את ההפך ולא לעשות מילוי של בערך 2.5 -3 מטר מעל הקרקע הקיימת, קיבלנ ו אישור מהשכן להעביר גם פה קו ביוב וקו ניקוז, ובזה משמעותי אנחנו הורדנו את האפס. גם לגבי חניה, בפינה של פלמ"ח ואיפה המחתרת, אנחנו תוך זמן קצר, שבועיים, 23 שבועות אנחנו עושים את החניה במקביל לזה שאנחנו לקחנו את כל האזור הזה וישבנו כבר כמה פעמים, ורח' הפלמ" ח ועוד כמה רחובות באזור הזה הופכים להיות חד סטריים . אז אני לא רואה, אני באמת לא הייתי שבוע, ראיתי היום את הדו"ח של אפריים. בסדר, אני גם יכול לדבר עם אפריים, עם כל מה שכתוב.

זה הכל.

-הערה מהקהל-

מר יעקב קורצקי: גברת, סליחה, אני רוצה להגיד פה משהו שאתם

תשמעו, שזה חשוב לי שתשמעו. את מהפלמ"ח 21, אם אני לא טועה עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

41

-קריאות מהקהל-

מר יעקב קורצקי: אני אתייחס בכבוד אלייך, גברת, אני רוצה לכבד

אותך מאוד, אני רוצה שתשמעי מה שיש לי להגיד לך. לפני איזה חודשיים עלה פה נושא הפלמ"ח 21, נושא שלכולנו זה חשוב. באו לפה המון תושבים מכל רח' הפלמ"ח ועוד רחובות שסמוכים אליכם, ואנחנו עוצרים כרגע את הוילה הזאת שיהיה בניין מגורים. אנחנו עוצרים את זה, ולנו זה מאוד חשוב.

זה מאוד שייך, כי גם היו אותן טענות איפה יהיו חניות והכניסות והיציאות, ומאוד בכובד ראש אנחנו שוקלים את העניין. אנחנו עצרנו את זה, אבי. ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו. כשישבנו גם בוועדת מכרזים, ישבה גם גב' נורית אבנר, היא יודעת מהגנים שעומדים לקום שם, ואז יכולת גם להתנגד לסיפור הזה.

גב' נורית אבנר: אני התנגדתי...

(מדברים ביחד)

גב' נורית אבנר: סליחה, אל תגיד דברים לא נכו נים. אמרתי שאני

מתנגדת לזה.

מר יעקב קורצקי: אנחנו צריכים לנהל עיר. עם כל הכבוד, וזה לא

פופוליסטי שעכשיו אני אומר את זה לתושבים, אנחנו מנהלים עיר. וכל תושב שיבוא יגיד את הדעה שלו, אי אפשר לעצור פה את העיר הזאת . צריך לעשות פה גנים , צריך לעשות פה בית ספר, ו זה תמיד יהיה על חשבון משהו. נורית, אין מה לעשות. לא מנהלים עיר על-

גב' דברת וייזר: מה זה לא נכון? אם היינו שולחים את הילדים של

רובע אלון למורשה או ל...

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

42

עו"ד אבי גרובר: אז תשימי אותם להיות בתיכון אלון.

(מדברים ביחד)

עו"ד אבי גרובר: כי לא התארגנתם מראש.

גב' דברת וייזר: ואם היינו מתארגנים מראש?

עו"ד אבי גרובר: כן, היית עושה...

גב' דברת וייזר: היה... ותאמין לי שאני גרה לא רחוק משם...

עו"ד אבי גרובר: אז תחליפי את הירוק ואת החום.

גב' נורית אבנר: ...שלך מתנפחים ומתעצבנים. אני אומרת דבר כזה

– אני ישב תי בוועדת המכרזים ואני מהרגע הראשון, אני בכלל הופתעתי, אני זאת שהעליתי את השאלה איך אנחנו קובעים ועדת מכרזים לפני שיש ועדת התנגדויות. מישהו פה ישב ושמע את הדברים האלה שישבתי בוועדה. אמרתי את זה.

מר יעקב קורצקי: נורית, נורית-

מר רפאל בראל: אם זה עומד בקר יטריונים אין ועדת התנגדויות,

מה לעשות. זה החוק.

גב' נורית אבנר: ואז הורידו את הגן הזה-

גב' שירה אבין: אבל לא בגלל זה.

גב' נורית אבנר: ורק בגלל... שנייה, תן לי.

מר יעקב קורצקי: אני רוצה שתבדקי אותי רק בדבר אחד.

עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

43

גב' נורית אבנר: אתה לא...

מר יעקב קורצקי: לא קם גן ברמת השרון , גן אחד ברמת השרון,

שאיפה שלא שמו אותו קמו מתנגדים. אין מה לעשות. צריך לנהל עיר.

מר עידן למדן: לא נכון.

מר יעקב קורצקי: עידן, צריך לנהל עיר. אנחנו מנהלים פה עיר וצריך

לתת לתושבים.

מר עידן למדן: ...ברח' העבודה ואין התנגדויות.

(מדברים ביחד)

גב' נורית אבנר: הולכים לקום שני גנים עכשיו ברח' המלאכה, שני

גנים בנווה גן, לא שמעתי שמישהו הגיש-

גב' שירה אבין: זה לא אומר שלא הגיש.

גב' נורית אבנר: לא שמעתי.

מר יעקב קורצקי: אין דבר כזה אבי...

גב' שירה אבין: חברים, זה שכל אחד יצעק, סליחה-

מר טל עזגד: אני עוד פעם רוצה, ברשותך, שירה, אני רוצה עוד

פעם לחזור למען הסר ספק ושלא יהיו פה אי הבנות. הדברים נעשו, ואפשר לבדוק את זה, ישב גם נציג שלך מיכה בוועדה. הדברים נעשו בצורה הכי נכונה והכי חוקית שיש. אנחנו לא בונים גני ילדים, כל מי שישב שם כ בר אין לו ילדים בגיל הגן, רק לקרן עורכת הדין שלא גרה. אז אם ככה באמת שאף אחד לא נגוע. המצב היה מצב נתון. אני אומר עוד פעם, אנחנו אישרנו את עיריית רמת השרון

פרטיכל מליאה מן המניין מס' 8, מיום 14.207.6

44

הדברים בצורה חוקית מקובלת ומסודרת. אתם מנהלים עכשיו ויכוח כן התנגדויות / לא התנגדויות. תאמינו לי, הכל היה קביל והכל היה מסודר ואף אחד גם לא עשה תרגיל והוריד גן אחד בשביל לבלוע את שני הגנים האלה ושל זה. התושבים רשאים ללכת לוועדת ערר ויכולים לעשות כל פעולה חוקית שמתבקשת. כמו שאומר יעקב, במילים כאלה ואחרות, אנחנו בסוף בסוף בסוף, בין אם זה פופוליסטי, בין אם זה לא כל כך פופול יסטי. צריכים לקבל

החלטות מאוד גורליות לגבי העיר. אמרת יפה, אבי, לא תוכנן. נכון, לא

תוכנן. יש דברים שלא תוכננו ויש דברים שצריך כן לעשות אותם במהירות האפשרית בשביל להדביק את הפער. עכשיו אני אומר עוד פעם – אין לי בעיה.

אני יכול להביא את זה לכל ועדה ש...

עו"ד אבי גרובר: אני שואל מה הפרוצדורה החוקית . איך חברי

מועצת העיר-

מר טל עזגד: אז דקה. הפרוצדורה היא-

מר עידן למדן: התושבים ישלמו 60,000 ₪עוד פעם

מר טל עזגד: עידן אל תכניס לי מילים לפה כי אתה מבלבל את

המוח עוד פעם עכשיו. אני אומר עוד פעם, מה שנקרא לפ נים משורת הדין, גם אם אנחנו כן פרוצדורה כזו או אחרת. אין לי בעיה להביא את זה לוועדת בניין עיר, נדון בזה לילה שלם. אני רק רוצה, שירה ודברת, שיהי

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]