וועדת סבלנות ושוויון סיכום פגישה 13.07.20 .pdf נגיש
*ועדת סובלנות ושוויון(כך זה כתוב היום בדף וועדות העירייה)
סיכמה – שרון אשל
12.7.2020
משתתפים.ות: דני לביא ראש הוועדה ומחזיק תיק התרבות. באצי אלקובי מחזיקת
תיק רווחה (אינה חברה בוועדה- מחליפה את ליאורה דיקשטיין מנהלת אגף רווחה).
מיכאל דורון חבר מועצה. ירון גדות חבר מועצה. פרופ' נטע זיו חברת מועצה. שרון אשל ונעה זמברג קרסיק נציגות ציבור. שרלין ברסט(אורחת).
לא הגיעו נורית מץ, שרי קמחי, איימי חסון, רונית שפיגלבלט וזהבית גולדמן ממחלקות חינוך.
1 דברי פתיחה של דני לביא
2 סיפורה של שרלין ברסט על חיי הקהילה הלהטבית בדרום אפריקה.
12 דקות
סיפורה של עולה חדשה שברחה ממקום חשוך ואפל בכל המתייחס לקהילת הלהט"ב. סיפורים קשים מסמרי שיער על התנקלות קשה לקהילה ולקשור בעקיפין בקהילה כמו מחלות ה AIDS .
אנחנו במצב רחוק שנות אור מהמצב בדרום אפריקה, אך יש לעשות רבות לשיפור החינוך.
3 היכרות מהירה ושיחה בין חברי הוועדה ואלה הנקודות העיקריות:
4 להט"ב:
*דובר על כך שמצעד הגאווה או שבוע גאווה שהתקיימו עד כה הם חשובים אבל הם רק "הדובדבן שבקצפת". יש להעניק לקהילה תמיכה על בסיס קבוע, ולא רק דגל שבועי פעם בשנה.
צעדי התקדמות:
*הוחלט כי יש למפות את קהל "הצרכנים". לאתר את חברי הקהילה ולהיפגש עימם כדי להבין את צרכיהם.
*עלו השאלות: האם יש קהילה להטבית ברמת השרון? מיהם? כמה הם? גילאים?
טייפ?
בשלב ראשון עלינו לקיים מפגש עם נציגי הקהילה. דובר עם הימנעות מגישה "פטרונית" של החלטות עבור הקהילה. הם ידברו עימנו וילמדו אותנו מה הם רוצים ולא להיפך.
*במחלקת הרווחה פועל כיום עובד סוציאלי (לא הגיע בשל שביתה) שכל עיסוקו טיפול בלהטב. דווח כי נערכות אליו פניות רבות קרי, יש לכך ביקוש גדול בעיר.
הודגש כי במפגש הבא נרצה לפגוש גם בו. לצד בני קהילה ובנות קהילה.
*דובר על בניית איגי למתבגרים (כמובן בתלוי ברצונם). כיום הם מחפשים זהות ומקום להתייעץ. האם הם זקוקים לבית חם? חשוב לנו להכניס את התנועה של איגי לתוך הפעילות בעיר. דובר על ה"סמנטיקה". תחת איזה דגל אמור כזה דבר לפעול?
למילה "רווחה" יש קונוטציות שעשויות להרתיע מצטרפים חדשים. האם ליצור תת גוף שייקרא בשם אחר עקב כך?
*דובר על חשיבות מעורבותה של מערכת החינוך כסוכנת חברות ומובילת דעה ומעצבת דעה בהקשר הלהטבי. יש לבנות תוכניות לימוד בנושא למורים ולתלמידים.
כיום אין פעילות בנושא בבתי הספר. עלתה נחיצות הטמעת והסברת הנושא למורים הורים וילדים כבר בשלבים מוקדמים, עם דגש על שלב ההתפתחות המינית.
לימוד אפיוני משפחות מכל מני סוגים, ולימוד על התחום הלהטבי בפרט. דובר כי למפגשים הבאים בתחום בוועדה יש לערב את אחראי מערכת החינוך. דובר כי בני הנוער הלהטבים ציינו במפגש שארגן אבי גרובר שהם חשים לא מוגנים בבתי הספר. שאין הכלה שלהם ומצבם. נסקרה חוברת מדד הגאווה העירוני והקריטריונים שיש ברצוננו להגיע למצב שנוכל לסמן וי על כל הקריטריונים שהוצגו.
**הקריטריונים בתחתית מסמך זה.
חינוך
האם י שקבוצה פעילה של ארגון איגי בעיר והאם בהשתתפות כלכלית של העיריה?
האם בשנה האחרונה התקיימו הכשרות צוו י ת חינוך בנושא נוער להט"ב או משפחות להט"ב בשיתוף פעולה עם
חוש"ן/ שב"ל בקהילה הדתית )מורות ומורים, גננות, יועצות בתי ספר וכדומה?( האם העירייה מנגישה לצוו י תם באגף החינוך ידע וחומרים לציון מועדים מיוחדים של הקהילה הגאה?
מה אחוז בתי הספר בהם התלמידים משתתפים בסדנאות של חוש"ן, או ארגון אחר מהקהילה?
האם יש אחראי להט"ב בשפ"ח?
האם בשנה האחרונה התקיימה הכשרה לצוותים בשפ"ח ו/או ליועצות חינוכיות על סוגיות הרלוונטיות לנוער להט״ב?
רווחה
האם יש עו"ס פעיל.ה בעיר באגף הרווחה/המחלקה לשירותים חברתיים שאחראי.ת על נושא הלהט"ב?
האם בשנה האחרונה התקיימו הכשרות צוותי רווחה בנושא להט"ב?
האם קיימים שירותים נוספים ייעודיים ברווחה עבור קבוצות שונות בקהילת הלהט"ב שאינן נוער, מלבד אלו שציינו
קודם )כגון משפחות להט"ב, קשישים.ות להט"ב, ועוד?( האם יש קבוצה פעילה בעיר של ארגון תהל"ה והאם בהשתתפות כלכלית של העיריה?
ניראות ותחושת ביטחון
האם נתלה דגל הגאווה בבניין העירייה/ במרחבים ציבוריים, במאי - אוגוסט?
האם העירייה פנתה בשנה האחרונה בפלטפורמות השונות שלה לקהילה הגאה ו/או השתמשה בייצוגים של הקהילה
בפרסומים השונים שלה )אונליין ואופליין?(
האם קיימים שירותים לא ממוגדרים בבניין העירייה הראשי?
תשתית ומבנה אירגוני
האם בוצעה התאמה בטפסים העירוניים השונים עבור קהילת הלהט"ב? )בדגש על משפחות להט"ב ?(
האם יש עובד.ת מטעם העירייה או מילגאי אשר ייעודה/ו הנו לרכז את תחום קהילת הלהט"ב בעיר באופן רוחבי?
האם יש ועדה עירונית/מחזיק תיק להט"ב בעיר?
האם קיים בעיר בית/מרכז קבע לפעילויות של הקהילה? במידה ולא, האם העירייה מספקת מקום מפגש קבוע
במבנה עירוני?
האם הסיעה של ראש העיר חתמה על "המצע הגאה" של האגודה טרום הבחירות המוניציפאליות באוק׳ 2018 ?
תרבות
האם התקיים אירוע גאווה בעיר, בקיץ 2019 ?
האם העירייה השתתפה במימון אירוע הגאווה בעיר?
האם נכח גורם בכיר מהעירייה באירוע הגאווה העירוני?
האם אירוע הגאווה פורסם ע"י העירייה )פייסבוק, אתר, שילוט חוצות( האם לוגו העירייה נכח על ההזמנה הרשמית לאירוע הגאווה?
האם מתקיימת בעיר פעילות תרבות סביב נושא הקהילה הגאה, לציבור הכללי ו/או לקהילה הגאה - נוער, משפחות,
גיל שלישי - במסגרת פעילות העירייה? )לא כולל פעילות מאורגנת של ארגוני הקהילה(
האם הועבר תקציב מהעירייה לטובת פעילויות ואירועי גאווה עירוניים?
האם נכח גורם בכיר מהעירייה באירועים אלו?
האם אירועי ופעילויות גאווה פורסמו ע"י העירייה )פייסבוק, אתר, שילוט חוצות?( האם העירייה הקצתה חדר או מבנה לטובת הפעילויות?
*קבוצות תמיכה לבני נוער להטבי?
*קבוצות תמיכה להורי בני נוער להטבי?
*הועלה רעיון לבנות תא איגי ו/או מועדון לבני נער להטבים בקומה השנייה של משרדי הרווחה בנווה מגן. או במקום אחר.
*מה עם צרכי האוכלוסיה הלהטבית המבוגרת?
*איפה כואב לקהילה כולה? מה הם צריכים?
*הוזכר שמו של איתי פינקוס בהקשר זה
נטע זיו - *כרטיס משפחה: דובר על סוגי כרטיס. נידונה המשמעות של הכרטיס (המשמעות הדקלרטיבית פה מאוד חשובה). דובר על רעיון להפוך את הכרטיס והיוזמה לארצית. היתה דילמה בין עיצוב כרטיס באופן שמתמקד בקהילה הלהטבית והוחלט שלא, על מנת שהכרטיס יענה על כל סוגי המשפחות (לדוגמה סבתא שאימצה נכדים, היא גם משפחה "שונה" שאין לה ייצוג). עלו רעיונות שונים לשמות ונבחר שם לכרטיס - "אנחנו משפחה" .
הכרטיס יוצג ע"י נטע זיו בהמשך. כרגע עדיין בשלבים מוקדמים של תהליך פיתוח עיצוב גרפי.
שיווק יוזמות הוועדה כדי להעלות מודעות ציבורית ובד בבד לאתר את הקהילה:
*מיתוג פרסומי בשלטי חוצות.
*שימוש בחוברת תרבות לקריאה לקהילה להגיע. עדכון על פעילויות. על כרטיס משפחה. על ע"וס ללהט"ב ועוד.
*שימוש בסמלים. לדוגמה: צביעת הפסל בכניסה לעיר בצבעי גאווה שיצר דני. הוויה יוצרת תודעה – קרי – שינוי ויזואלי משנה תודעת תושבי העיר ומסייע להם גם אם באופן לא מודע להטמיע ערכי שוויון. חברי הוועדה ביקשו להותיר את הפסל בצבעי הגאווה באופן קבוע.
5 שוויון
שיחה חשובה וכואבת על הפיצול החריף והשסעים הקיימים כיום ועדיין אחרי כל כך הרבה שנים בין מזרח העיר ליתר חלקיה. יש פיצול עמוק שקשור גם לתחומים סוציו אקונומיים. דתי חילוני. "לבן שחור" (אשכנזי מזרחי על עולם הסטיגמות המחובר לשם). עלה רצון לחבר בין כל קצוות העיר יחד . דובר על מצוקת התושבים והתחושה שלהם שהם אינם רצויים "בסוקולוב" שמבטא לכל תושבי העיר את לב ליבה. עלתה התהייה האם יש מי שמנווט את התחושות הללו מלמעלה באופן מאורגן והנוכחים הביעו דעתם חלקם חשבו שכן וחלקם חשבו שלא. לכולם היה ברור שחייבים לפעול לאיחוי הפצע העמוק שמדמם בעיר ולהביא לשילוב. האם אפשרי? כדאי לנסות.
פעילותה החיובית של המדרשה לאמנות שהייתה פה בעבר ושילבה בין השכונה לסטודנטים. (בדומה לפלורנטין ת"א או אוניברסיטת ב"ש והתושבים. כולם נתרמים).
אמנות ככלי מתקן - נושא המדרשה זהו מקום חשוב בילדותי ברמה האישית, חוויה והיכרות עם מאמץ / סטודנט ששינה את חיי כילד מהבלוק.
המדרשה שינתה השכונה. המדרשה נעזבה לנפשה בטעות ומאז וואקום ... דני.
*הועלו רעיונות לחבר את מורשה לעיר
6 שביל אופניים– "השביל המחבר" – מיכאל דורון פרש את רעיונותיו המתחברים לנושא שביל האופניים ההולך ונבנה בעיר.
הרעיון הוא לבנות "רשת חברתית" על שבילי האופניים ההולכים ונבנים.
שבילים ש יאחדו את כל חלקי העיר בעזרת השכרת אפניים (מודל: ת"א). זה יביא לשוויון הזדמנויות וחיבור.
לרבים מתושבי מורשה אין אפשרות סוציו אקונומית לקנות אפניים ולתחזק אותן.
האופניים יאפשרו לנוסעים להגיע לכל קצוות העיר, להכיר חלקים אחרים, אנשים יגיעו ממורשה לרובעים אחרים. ומשכונות אחרות יגיעו למורשה.
החזקה ותיקון אופניים – חוגי ילדים אשר ילמדו לתחזק ולתקן אופניים. - דני
במקביל דובר על הזנחת השכונה (הזוהמה בואדי). אי שתילת פרחים בגלל סטיגמות "במורשה גונבים".
דיבור מוטה של נציגים פורמלים בעיריה "במורשה גונבים אפניים". יש לשנות אופני דיבור על חלק העיר הזה ולהשקיע בו.
שרון: גן פסלים בפארק הנביאים (כפי שקיים בשדרות ויצמן).
ועוד.
*נעה: דברה על חשיבות לחבר גם את תושבי נווה גן שחשים לא מחוברים.
לפגישה הבאה– 06.08.20 ACTION ITEMS
1. פתיחת קבוצת ווטסאפ לוועדהטופל.
2 .כל משתתף מתבקש עד לוועדה הבאה שתתקיים לכל המאוחר חודש מהמפגש הנוכחי לאתר אנשים מהקהילה הלהטבית (המטרה למצוא אנשים ממגוון גילאים)
שיצטרפו למפגש הבא שבו ננטר את צרכי הקהילה.
3 .כל משתף מתבקשלרשום רעיונות / מחשבות לשביל האופניים שיעבור במורשה.
מה הוא רוצה לראות בו שיתרום לקהילה לשיוויין ולהעשרה לתושבים. הרעיונות יועלו בידי כל משתתף בקבוצה וירוכזו למסמך אחד.
4*. שם הוועדה היום
**מדד הקריטריונים של האגודה ללהט"ב
חינוך
האם י שקבוצה פעילה של ארגון איגי בעיר והאם בהשתתפות כלכלית של העיריה?
האם בשנה האחרונה התקיימו הכשרות צוו י ת חינוך בנושא נוער להט"ב או משפחות להט"ב בשיתוף פעולה עם
חוש"ן / שב"ל בקהילה הדתית )מורות ומורים, גננות, יועצות בתי ספר וכדומה?( האם העירייה מנגישה לצוו י תם באגף החינוך ידע וחומרים לציון מועדים מיוחדים של הקהילה הגאה?
מה אחוז בתי הספר בהם התלמידים משתתפים בסדנאות של חוש"ן , או ארגון אחר מהקהילה?
האם יש אחראי להט"ב בשפ"ח?
האם בשנה האחרונה התקיימה הכשרה לצוותים בשפ"ח ו /או ליועצות חינוכיות על סוגיות הרלוונטיות לנוער להט״ב?
רווחה
האם יש עו "ס פעיל.ה בעיר באגף הרווחה/המחלקה לשירותים חברתיים שאחראי .ת על נושא הלהט "ב?
האם בשנה האחרונה התקיימו הכשרות צוותי רווחה בנושא להט"ב?
האם קיימים שירותים נוספים ייעודיים ברווחה עבור קבוצות שונות בקהילת הלהט"ב שאינן נוער, מלבד אלו שציינו
קודם )כגון משפחות להט "ב, קשישים.ות להט"ב, ועוד?( האם יש קבוצה פעילה בעיר של ארגון תהל"ה והאם בהשתתפות כלכלית של העיריה?
ניראות ותחושת ביטחון
האם נתלה דגל הגאווה בבניין העירייה/ במרחבים ציבוריים, במאי - אוגוסט?
האם העירייה פנתה בשנה האחרונה בפלטפורמות השונות שלה לקהילה הגאה ו /או השתמשה בייצוגים של הקהילה
בפרסומים השונים שלה )אונליין ואופליין ?(
האם קיימים שירותים לא ממוגדרים בבניין העירייה הראשי ?
תשתית ומבנה אירגוני
האם בוצעה התאמה בטפסים העירוניים השונים עבור קהילת הלהט"ב? ) בדגש על משפחות להט "ב?(
האם יש עובד.ת מטעם העירייה או מילגאי אשר ייעודה/ו הנו לרכז את תחום קהילת הלהט"ב בעיר באופן רוחבי ?
האם יש ועדה עירונית/מחזיק תיק להט"ב בעיר?
האם קיים בעיר בית/מרכז קבע לפעילויות של הקהילה? במידה ולא, האם העירייה מספקת מקום מפגש קבוע
במבנה עירוני ?
האם הסיעה של ראש העיר חתמה על " המצע הגאה" של האגודה טרום הבחירות המוניציפאליות באוק׳ 2018 ?
תרבות
האם התקיים אירוע גאווה בעיר, בקיץ 2019 ?
האם העירייה השתתפה במימון אירוע הגאווה בעיר?
האם נכח גורם בכיר מהעירייה באירוע הגאווה העירוני ?
האם אירוע הגאווה פורסם ע"י העירייה )פייסבוק, אתר, שילוט חוצות( האם לוגו העירייה נכח על ההזמנה הרשמית לאירוע הגאווה?
האם מתקיימת בעיר פעילות תרבות סביב נושא הקהילה הגאה, לציבור הכללי ו /או לקהילה הגאה - נוער, משפחות,
גיל שלישי - במסגרת פעילות העירייה? )לא כולל פעילות מאורגנת של ארגוני הקהילה(
האם הועבר תקציב מהעירייה לטובת פעילויות ואירועי גאווה עירוניים?
האם נכח גורם בכיר מהעירייה באירועים אלו ?
האם אירועי ופעילויות גאווה פורסמו ע"י העירייה ) פייסבוק, אתר, שילוט חוצות?( האם העירייה הקצתה חדר או מבנה לטובת הפעילויות?