1686061993 סיכום עיקרי הדברים ועדת כספים 26.2.23 תקציב 2023
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
1
7 מרץ 2023
סיכום עיקרי הדברים - ועדת כספים מיום 3220.20.26
משתתפים
אבי גרובר - יו"ר הוועדה, ראש העיר
יעקב קורצקי - חבר מועצה, סגן ראש העיר
רוני בלקין - חבר מועצה
צחי שריב - חבר מועצה
עידן למדן - חבר מועצה
גיא קלנר - חבר מועצה
דוברת וייזר - חברת מועצה (הגיעה 18:30 )
צוות מקצועי
ערן שורץ - מנכ"ל העירייה
גידי טביב - גזבר העירייה
עירית טלמור - מהנדסת העיר
ניסים בן-יקר - מבקר העירייה
רויטל פיטרמן - סגנית הגזבר
דליה יואל - מנהלת אגף משאבי אנוש
שלומית שפיגלבלט - מנהלת אגף החינוך
מיכאל אוריון - מנהל אגף תרבות ואומנות
שרון יחזקאל - ס' מנהל אגף תרבות ואומנות
ליאורה דיקשטיין - מנהלת אגף לשירותים חברתיים וקהילתיים קובי אלפסי - מנהל אגף ביטחון
אמיר הראל - מנהל אגף מערכות מידע
רן אהרון - דובר העירייה
יפעת ברונר - מנהלת אגף מבני ציבור
עופר בראון - חשב הנדסה
זהבה סבג - מנהלת חשבונות ראשית
ניצן פרל - ע. מנכ"ל העירייה
סדר היום:
1. תקציב שוטף לשנת 2023 .
2. תקן ומצבת כח אדם לשנת 2023 .
3. שיוך סעיפיתקציב ל רזרבה רשות איתנה לשנת 2023 .
4. תקציב פיתוח לשנת 2023 .
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
2
סיכוםעיקרי הדברים
1. תקציב שוטף לשנת 2023
אבי גרובר ישיבת תקציב לשנת 2023. ערן תציג בבקשה .
ערן שורץ: הכנו עבורכם מצגת המרכזת את הדגשים שהובילו אותנו במסגרת הכנת התקציב לשנת
2023 וסקירה אנליטית לשינוייםהעיקריים שבוצעו בהצעת התקציב למול ביצוע שנה קודמת (ביצוע לא סופי) ולמול תקציב לשנת 2022 .
לעניין הדגשים שהנחו אותנו בהכנת התקציב לשנת 2023 ,סיימנו את שנת 2022 עם שיעור אינפלציה של כ- 5 אחוז. התחזיתאינפלציה לשנה הקרובה היא 3%. עדכון הארנונההנדרש על פי חוק ההסדרים הוא בשיעור של 1.37% ,מה שמוביל אותנו לתחזיתהכנסות ארנונה של 271.9 מיליון 1.37% לפי מה שמודפס בצו צמוד לנובמבר.
רוני בלקין: זה לא לפי יולי?
גידי טביב: צמוד לנובמבר 2022 .
ערןשורץ: אחוז קטן משלמים מראש, סדר גודל של 15% ,אבל היתר, כ- 85% ממשיכים להיות צמודים לאינפלציה. כרשות איתנה 1% מהתקציבמופרשים לטובת רזרבה תקצ יבית, היא מופיעה סעיף "רזרבה להתייקרויות" . מקדם השכר – גידול של 3.5%. "זחילת" שכר בהתאם לדרישת משרד הפנים. סה"כ קיטון בתקני כח אדם וגמלאים של 55 תקנים (מתוכם 10 גמלאיםאנחנו פעם אחר פעם מתקשים לאייש מגוון רחב של משרות ואנחנו נמדדים על ההתאמה בין תקן כח אדם למצבת כח אדם במדד ההון האנושי, ולכן בתקציב השנה ניסינו לדייק כמה שיותר איזה תקן כ"א נדרש ושאנו משערים כי נצליח לאייש. ישנם תקנים אשר מראש החלטנו בלית ברירה לאייש במיקור חוץ (מפעולות) בעקבות הקשיים בגיוס. סה"כ ההשלכות על תקציבי השכר – תקציב הוצאות שכר בשנת 2022 עמד על 225.8 מלש"ח, ביצוע עדכני להוצאות השכר בשנת 2022 עומד על 225.9 מלש"ח ותקציב הוצאות השכר המוצע לשנת 2023 הינו בסך 232.3 מלש"ח
התפתחות מקורות הרשות משנת 2015 ועד היום באלפי ₪:
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
3
סה"כ גידול של כ- 156 מלש"ח המורכב מ כ- 60 מלש"חגידול בתקבולי מיסים שזה ארנונה והיטלים שונים, כ- 38 מלש"ח תקבולים ממשרד החינוך, כ- 10 מלש"ח תקבולים משירותי רווחה גידול של כ - 13 מלש"חבת קבולים במפעלים שזה הכנסות מתחבורה ו נכסים; תחבורה מורכב מדוחות חניה וכחול לבן, נכסים זה בעיקר גידול ב תקבולים משילוט לדוגמא שילוט חוצות.
התפתחות פעולות הרשות משנת 2015 ועד היום באלפי
כאן ניתן לראות את הגידול בפעולות הרשות לאורך השנים. סה"כ גידול בהיקף הפעולות של כ- 151 מלש"ח משנת 2015, גידול של 40% .בשנה קודמת יצאנו מתקציב של 506 מלש"ח אבל דה פקטו לא מימשנו את מלוא ה פעולות, בין היתר בגלל רכיבי רזרבה שלא נוצלו, פעולות הנדסה ועוד, ולכן סיימנו במקום די דומה לשנת 2021 אבל אלו עדיין לא עם מספרים סופיים.
התפלגות פעולות הרשות משנת 2015 ועד היום באלפי
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
4
כאשר אנחנו מסתכלים על התפלגותהגידול בפעולות משנת 2015 ועד היוםאנחנו רואים שהוא נובע בעיקר מגידול בפעולות בחינוך. בחינוך חלו תמורות רבות לאורך השנים האחרונות; פתיחת כיתות חינוך מיוחד, רפורמת גרובר, הסכמי שכר ודברים אחרים שהשפיעו על הרכיב הזה. השנה יש את רפורמת גפ"ן. אז זה מבחינת הרכיבים הגדולים.
הכנסות הרשות בהצעת התקציב לשנת 2023 למול תקציב וביצוע שנה קודמת (ביצוע 2022 לא
סופי):
שאנחנו מדברים על הכנסות הרשות במסגרת התקציב בשנה הזאת, יש לנו גידול בארנונה של כ- 9 וחצי מיליון₪ שהם נגזרת בעיקר של אותם 1.37% שזה בערך 4 מיליון שקל ועוד חלק בזחילה בצפ י האינפלציוני של 3% במהלך השנה הזאת. מעבר לזה, סעיפים מהותיים: תכנון ובניין עיר - ההכנסות בהנדסה נשען בעיקר על סעיף הוצאות מנהל הנדסה בתוספת תקורה של 15% .בשנה קודמת אנחנו רואים ערך הרבה יותר נמוך מכיוון שגם היקף ההוצאה ב הנדסה היה יותר נמוך.
צחי שריב: למה הוא היה נמוך? פרויקטים הרי לא חסר לנו.
גידי טביב: השאלה היא בעצם למה לא משכנו את כל הכסף מהקרן השבחה?
ערן שורץ: יש הבדל בין ההכנסות לבין ההוצאות. אז אתה שואל על ההוצאות? כי עכשיו אנחנו
בהכנסות. תכף נראה את זה בסעיף הוצאות. בהכנסות השונות - השנה אנחנו נכנסים לפרויקט רשות מקדמת הזדקנות מיטבית עם הג'וינט, במסגרת הפרויקט אנחנו מקבלים הכנסה בסדר גודל של 440 אש"ח שהם מממנים, הכנסות מישראל דיגיטלית זה פרויקטים של מחשוב ועוד רכיבים אחרים. בשירותי תרבות וספורט – יש גידול של 1.6 מלש"ח הנובע מגידול ביעדי הכנסות של יד לבנים, בקונסרבטוריון בהשוואה לשנה קודמת וגם בהשתתפות של מפעל הפיס. בנכסים – גידול של 4.3 מלש"ח המוסבר גם על ידי ביצוע יותר נמוך בשנה קודמת, חלק מזה זה שיפטינג למשל הכנסות מהחכ"ל לרשות ש לא נכנסו לפני דצמבר יכנסו השנה, מעבר לזה יש גידול בהכנסות משילוט חוצות, יש לנו את ההסכם עם עיריית תל אביב לגבי שילוט חוצות שהעברנו עם תיקון הגבולות בדרך נמיר אלינו ויש גם כיוונים ו/או יעדים לבוא ולהגדי ל גם את הרכיבים האלה. נגיד שגם בנושא של אכיפת נת"צים אנחנו בקשר עם עיריית תל אביב כדי להסב מצלמות שנמצאות בדרך נמיר, בדופן המזרחית, שעברה להיות חלק משטח הרשות, להסב את זה ישירות לאגף הבטחון כדי שהם יוכלו לטפל בנושא האכיפה במצלמות וגם לשתף פעולה במשה סנה כדי לראות את ההמשך שנאכף ע"י תל אביב ברגע שעוברים מרחוב אלי טבי ן צפונה לכיוון צומת הכפר הירוק, לראות כמה מהר אנחנו יכולים לשים תשתית שלנו ולהיעזר אולי בתשתיות של תל אביב.
גיא קלנר: אגב צריך לתת שם הנחיות כי תל אביב מנחה כרגע איך אפשר לנסוע וב רמת שרון זה
לא ברור. מ- 10 צפון אתה נוסע דרומה ומ-3 עד 7 כשאתה נוסע צפונה בנתצים בתל אביב. ברמת השרון לא ברור איך אתה אמור לנסוע.
אבי גרובר: יש שני חלקים. יש את החלק שמתחיל בכפר הירוק ששמה מהכפר הירוק ועד ה - 206
כמעט, זה אותן שעות. גם הקטע שלנו וגם הקטע שלהם . מההתחלה כתוב, מהתח נה במשה סנה מצומת ראשונים עד למטה.
קובי אלפסי: כשאנחנו ניקח את האחריות על האכיפה בנת"צ אז נסדיר גם את התמרור.
רוני בלקין: אין שם שלט.
צחי שריב: הרגע אמרו שעדיין אין שם אכיפה.
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
5
ערן שורץ נמשיך. לגבי תחבורה - גם כאן יש רכיב של שיפטינג של נתוני קנסות בעקבות החלפה של מערכת באגף הפיקוח כך שחלק מההכנסות בשנה קודמת יופיעו בשנה הנוכחית, בנוסף יש את הכניסה של המצלמות אכיפה שזה חלק מהגידול שחזוי כאן, האכיפה מתבצעת באוסישקין ובקרוב גם בסוקולוב, וגם תחזית לגידול בהכנסות מחניה בכחול לבן. בתקבולים בלתי רגילים - יש לנו צפי להכנסות ריבית יותר משמעותיות שהם כמובן נגזרות משיעורי הריבית במשק שגדלו משמעותית.
אבי גרובר: יושבים לך מאות מיליוני שקלים בקרנות.
גידי טביב: מה שקשור לתקציב הרגיל. הריבית שקשורה לתקציב הפיתוח נזקפת להיטלי השבחה.
הריבית עלתה בהגזמה מ-0% ל-4% .
אבי גרובר כל חודש הריבית עולה בחצי אחוז כמעט.
גידי טביב: היום על פיקדון הריבית זה 4.4% מול מה שהיה אפס בגדול. עוד לפני העלייה אחרונה.
ערן שורץ: זה מופיע בתקבולים בלתי רגילים.
צחי שריב: זה לא רק ריבית, זה כל מיני.
עידן למדן: 3 מלש"ח זה הרבה מאוד. זה לא נשמע לי רק ריבית
ערן שורץ: זה בהחלט ערכים סבירים בשיעורי הריבית הנוכחיים.
אבי גרובר: 3% מ- 100 מיליון זה 3 מיליון
ערן שורץ: כן. ואנחנו מדברים על יותר ממאה מיליון ש"ח.
גיא קלנר: בקיצור העלאת הריבית טובה לעיריית רמת השרון.
צחי שריב: בהיבט הזה.
עידן למדן: איך זה ייתן לנו ביטוי בהלוואות שלקחנו? בסה"כ היה לנו 20 מלש"ח אם אני זוכר נכון
16 מלש"ח
גידי טביב: את ההלוואות שלקחנו על דבורה עומר זה ממומן מהיטל השבחה. היה לנו את ה- 16
מלש"ח שלקחנו בשביל לסגור את שנת 2020 לאורך 7 שנים, וזה צמוד פריים אז זה משפיע. על כמה, על סדר גודל של מה שנשאר שם, אני מניח שנשאר שם כ- 9 מיליון. נניח שזה ייקר בכ- 100 אש"ח
ערן שורץ: זה לא אותם סדרי גודל. אתה מדבר על מאות מיליונים בצד הזכות ובצד החובה סכומים
קטנים בסדרי גודל.
רכיבי פעולות הרשות בהצעת התקציב לשנת 2023 לפי אגפים, למול תקציב וביצוע שנה קודמת (ביצוע 2022 לא סופי
במנהל כללי - גידול של 1.8 מלש"ח דיברנו בצד ההכנסות על רשות מקדמת הזדקנות מיטבית אז זה כאן אותם 440 אש"ח המקבילה שלהם, מה שהיה מנהלת שירות יצרנו מחלקת שירות כחלק מההתפתחות בכל נושא הטיפול בשירות, יש הרבה מאוד צעדים שנעשים בכיוון הזה. יש תקציב לבחירות בסוף השנה שהוא חלק מתכתיב של 680 אש"חמימון ופרעון מלוות - הקיטון כאן הוא פירעון של חלק מאותן ההתחייבויות במהלך השנה. תברואה – גידול של כ- 1.5 מלש"ח, נובע מהתייקרות של מכרז פינוי אשפה שחודש במהלך השנה הקודמת.
גיא קלנר: לכמה זמן המכרז?
רועי דביר: עד 5 שנים.
גידי טביב: כמובן שהאופציה להארכה היא בידינו.
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
6
ערן שורץ בפיקוח העירוני - יש גידול של 1.9 מיליון₪, בחלקו זה גידול של 650 אש"ח ל ליסינג מצלמות, 250 אש"ח במשלוח דואר כחלק מהמדיניות שאומרת כי מעבר לדואר הרשום אנחנו רוצים גם לשלוח דואר רגיל לאנשים שאולי לא משכו את הדואר הרשום.
אבי גרובר: היו תלונות שההודעות של הדואר הרשום לא מגיעות, שיש איזשהו בעיה עם זה ואנשים
את הדואר הרשום לא מקבלים. הוא הולך להם לאיבוד.
רוני בלקין: דווקא את הרשום?
אבי גרובר: דווקא את הדואר הרשום. את הדואר הרגיל פשוט שמים להם בתיבה . ואז אמרנו
בנוסף, בלי קשר לרישום שאנחנו עושים אותו לפי כל הנהלים של החוק, לפחות הודעה אחת נשלח מכתב רגיל שככה מגיע ויושב להם בדואר רגיל בתוך התיבה. על פניו רוב האנשים אוספים את הדואר הרשום אז אמרנו לרוב האנשים נשלח הודעה ראשונה בדואר רשום. חצי /60% /70% הולכים ואוספים את הדואר הרשום . יש לך את הכמה עשרות אחוזים, לא יודע כמה נגיד, שליש/חצי או רבע שלא בדיוק אוספים, בטח לא את הראשון. במקביל עם המכתב הרשום השני שולחים עוד מכתב בדואר רגיל.
גיא קלנר: זאת אומרת יוצא הרשום ויוצא רגיל במקביל? כי אז התלונות היו שמקבלים את הרגיל
כבר אחרי שכבר התחילו תהליכי..
אבי גרובר: שהרגיל שמקבלים פה הוא כבר על ההודעה של העיקול. את ה צריך לתת שתי הודעות
לפני שאתה יכול להתחיל ב הליכים המיוחדים.
קובי אלפסי: יש שני סוגי דוחות. עשינו עבודה שלמה עם הגזבר ועם התובע העירוני כדי לייעל את
נושא משלוח הדוחות, אנחנו בשאיפה שלא נגיע למצב שמישהו לא ידע שהוא קיבל דוח. במקביל צמצמנו את כמויות משלוחי הדואר כי כל מכתב כזה שהוא רשום והתובע העירוני מחייב אותם במכתב רשום לא אחד אלא שניים, שאם בן אדם לא שילם, אם בן אדם לא טיפל בדוח, זה 19 ש"ח למכתב. אז י יעלנו את התהליך, ירדנ ו בכמויות.
גידי טביב: ולשאלת רוני, שולחים גם בדואר רגיל וגם ב SMS. זה בהנחיית ראש העיר
רוני בלקין: לפי ההיגיון שלי, תשלח בדואר רגיל, ככה זה היה מקובל פעם, ואז אם לא היו מגיבים,
בערך 50-60%, רק אז תשלח בדואר רשום ותחסוך את ה 19 ש"ח לכל מכתב ל40% הנותרים.
קובי אלפסי: מבחינת הזמנים זה בעייתי כי סד זמני הדוח מתחיל רק ממשלוח הדואר הרשום. דוח
החלון לא נספר. ואז סד הזמנים מתארך.
צחי שריב: אז שיתארך. אבל חסכת טרטור לאזרח. במקום ללכת לדואר, לחנות את האוטו, ללכת
להוציא מכתב ואז אתה מקבל עוד דוח.
גיא קלנר: הרי מבחינה תזרימית אין לך בעיה לקבל את הכסף של הדוח בעוד חודשיים.
קובי אלפסי: בסדר. אנחנו נבדוק את זה.
גידי טביב: אנחנו נבדוק את זה. מעבר לעובדה ששולחים ברשום שולחים במקביל גם בדואר רגיל
וגם בSMS .אבל נבדוק את זהונדאג שהדואר הרגיל יצא שבועיים לפני הדואר הרשום . הSMS זה טוב.
קובי אלפסי: הSMS זה רק מעכשיו, מהחלפת המערכת למילאון
ערן שורץ: מעבר לזה, במסגרת ההחלטה לגבי כל נושא הביטחון בשכונות, יש כאן תקציב של כמה
מאות אלפי שקלים שמוקצה לטובת העניין הזה, סדר גודל של 600-700 אש"ח, ויש עוד חלקים אחרים שהם מסעיפי תב"ר.
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
7
אבי גרובר: שתי ניידות שאמרנו שהם יסתובבו בערבים. עוד שתי ניידות. ניידות וכח אדם חיצוני.
אם נצליח לקבל שיפוי מהמדינה ונצליח לקבל תקציב זה יוכל לקרות מהשיטור העירוני כל עוד זה לא קורה אנחנו נפעיל מטעם הפיקוח העירוני. אנחנו גם עובדים על עניין המתנדבים.
ערן שורץ: מנהל הנדסה – תקציב 2023 הוא בסך 33 מלש"ח מול 24.5 ביצוע בפועל ב- 2022 .הגידול
נובע מ 2.4 מלש"ח בתקנים לא מאוישים שזה שכר שלא יצא בשנה הקודמת, אנחנו לא יודעים אם הוא יצא השנה, אבל זה התקצוב לאותם תקנים חסרים, יש כאן הוצאות ארגוניות ומשפטיות שגדלו, נושא בטיחות בעבודה והשתלמויות של מעל 400 אש"ח, 1 מיליון ש"ח לא חזקת מערכת הניקוז, פיקוח על הבניה לגבי הריסות ומבנים מסוכנים, גם זה בסדר גודל של 1 מיליון₪. אז אלה הרכיבים שמצויים כאן. שוב, אנחנו לא יודעים אם כל הרכיב הזה יצא בפועל, אבל הוא לפחות מתוקצב במסגרת הסעיפים האלה.
גיא קלנר: תיארת 9 מלש"ח עכשיו?
ערן שורץ: כן, מול ביצוע 22 .לגבי מערכות מידע – יש כאן גידול של 3 מלש"ח במסגרת הזאת יש
כאן השלכות של המעבר למיקור חוץ בחלק מהפרויקטים שדיברנו עליהם קודם לכן, זה אנשים שעושים חלק מהפעילות למשל מנהל רשת שלא הצלחנו לגייס, שירותי מחשוב לצוות העירייה הוא גם קורה במיקור חוץ, יש כאן חידוש פ יירוול שזה אמנם הסכם לשלוש שנים, אבל זה 700 אש"ח שיוצאים השנה, פרויקט ה- Data Lake .
רוני בלקין הפיירוול זה הוצאה לשלוש שנים ואנחנו רושמים הכל עכשיו?
ערן שורץ: כן, ההוצאה היא לשלוש שנים, אבל לא ניתן לרשום הוצאות מראש ו להכיר רק בשליש
מההוצאה אלא עפ"י הכללים מכירים בכל ההוצאה באופן מלא בשנה הזאת. בחינוך - יש גידול של כשבעה מלש"ח, שגם הוא בא על גידול מעבר לתקציב 2022, זאת אומרת יש סטייה מתקציב 2022 שעמד על 179 מלש"חכאשר הביצוע הוא 183 מלש"ח והתקציב לשנה הבאה הוא 189 מלש"ח.
הגידול נובע מהשלכות של רפורמת גפ"ן של כמעט שני מ לש"ח בהוצאות ומצד ההכנסות קיטון של כ-1 מלש"ח כך שסך ההשפעה של הרפורמה על התקציב היא של כ- 3 מלש"ח
רוני בלקין: אתה לכאורה במשחק סכום האפס, אבל חיטטו לך בכיס ולקחו לך חלק מהתקציב
שאתה היית מסוגל להשתמש בו.
ערן שורץ: אכן, יש כאן גידול בהוצאה מצד הרשות.
יודית סקפה: יש קיטון של 1.9 מלש"חהירידה בהכנסות זה היה שאנחנו מגישים קולות קוראים
ועכשיו הכל נכנס לסל של הגפן ובגלל שאנחנו רשות במצב סוציו-אקונומי גבוה אז החלק של הרשות עלה.
רוני בלקין: אני רואה שהרכיב של הגפ"ן הוא כ- 2 מלש" ח תוספת
ערן שורץ: כן, ההוצאה גדלה.
אבי גרובר: יש לך עוד 528 אש"ח בהוצאות הדרכה לגיל הרך אפס עד שלוש, שזה לא מופיע
בהכנסות ובהוצאות וזה יושלם פה. זה הוצאות לפיקוח על הגנים, הדרכות וכדומה.
ערן שורץ: חלק מהגידול בחינוך של כ- 2 מלש"ח זה מהוצאות שכרברקפת עוד 1 מלש"ח נוסף ויש
התייקרות של כל נושא ההיסעים של כ- 800 אש"ח
אבי גרובר: בנוסף יש עוד 300 אש"ח ברזרבה של ה-1% לטובתרזרבת מעוז, שאם יפגעו לנו
בתוכניות שמיועד לנושא הזה של העצמת מערכת החינוך .
שלומית שפיגלבלט: חשוב לציין שגם במסגרת הגפ" ן הרשותית אנו עושים תוכניות לטובת מדיניות
בנוסף לרזרבות ששמנו, אנחנו עושים תוכניות לטובת מיניות בריאה ועוד בגובה של 500 אש"ח.
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
8
ערןשורץ: בתרבות – אנחנו רואים גידול של 2.5 מלש"ח1.2 מלש"ח זהלטובת היערכות לחגיגות המאה לעיר, גידול בהוצאה של יד לבנים ב 0.4 מלש"ח
רן אהרון: החגיגות מתחילות בדצמבר. אנחנו מדברים על היערכות לחגיגות פלוס סנונית ראשונה
של דצמבר. עיקר התקציב יהיה בשנת 2024, כי בעצם החגיגות הן שנה לאורך 2024 .
רוני בלקין: וה- 1.2 מלש"ח יכסו לנו את השנה הזו
אבי גרובר: ה- 100 מתחיל סביב חנוכה 2023. אז אמרתי את זהגם, אני רוצה שה 100 יהיה באמת
חגיגות לעיר ואני רוצה שיהיה שם אפס פוליטיקה, מינימום פוליטיקה. עכשיו יש חנוכה 23 ודצמבר 23 שזה צריך להיות בתקציב פה, שאנחנו רוצים לעשות איזה שהוא אירוע פתיחה ואנחנו בונים עוד סדרה שנציג בהמשך, של אירועים לקראת השנה הזו. ההערכה היא שזה סביב המיליון שקל, קצת יותר ממיליון ש"ח שכרגע נמצאים בתקציב. לטובת חגיגות המאה עצמם כל האירועים זה יכול להגיע לכמה מיליונים. יש גם פרוייקטי תשתית הקשורים לחגיגות ה100 כמו בית בנימיני שזה מתב"ר. כל אירוע יהיה בניחוח ה100 .
ערןשורץ: בספורט - יש הגדלה של ההשתתפות ב הוצאות של אגודת הספורט. רשת מרכזים קהילתיים - יש קיטון שנגזר בשתי תנועות, מצד אחד הוצאת הצהרונים ממגוונים לספק חיצוני ומצד שני הרחבה של השתתפות בכל מיני פעילויות לקהילה. יש גידול בשירותים חברתיים וקהילתיים. עוד דברים חדשים, בתחבורה שיתופית יש כאן 750 אש"ח לטובת שירות אוטותל או אחר, ככל שיתגבש במהלך השנה הזאת.
גיא קלנר: תסביר.
אבי גרובר: כדי לעשות פה אוטותל אתה צריך להיכנס לעסקת ליסינג של מכוניות. אתה שוכר
מכוניות.
צחי שריב: בתל אביב קונים אותם הם בבעלות העירייה.
אבי גרובר: אתה צריך לקחת X מכוניות בליסינג. מאחר ושעד שהתקציב יאושר ועד שזה ועד שזה,
אנחנו דיברנו על סדר גודל של כ 20 רכבים, 24 רכבים לטובת הפרויקט הזה אם צריך לסמן את החניות אנחנו נשתדל שזה לא יהיה ממש באמצע אוסישקין ובאמצע סוקולוב, אבל צריך לפרוס בעיר בכל מיני מקומות חניות, ויוכלו להשכיר רכב לסוע לחוף בתל אביב ואז לקחת משם רכב חזרה לרמת השרון. מה שאנחנו מבינים שאתה צריך לקחת בליסינג 24 רכבים עליך ועלות הליסינג נאמדת בכ- 750 אש"ח
צחי שריב: למה לא לקנות את הרכבים, עלות של 24 רכבים זה 2 מלש"ח.
ערן שורץ: למה לא לקנות? א זה לא רק הליסינג של רכבים, בכל מקרה רצינו לבחון את השירות
הזה בתור התחלה ובוודאי לא להיתקע עם כל הרכבים האלה, ושתהיה את הגמישות להחליט מה יהיה בהמשך. יש אפשרות גם לצאת. גמישות זה תמיד טוב בוודאי לתקופת ניסיון.
צחי שריב: אני מעריך שזזה יעבוד מאוד טוב. אבל לך תדע.
ערן שורץ: תקבולים בלתי רגילים – יש גידול של 11 מלש"ח מתוכם 5,280 אש"ח זה הרזרבה שתכף
נראה לאילו סעיפים היא משויכת, חלק אחר זה הנחות בארנונה שזה אותו סעיף מקביל למה שרשום בהכנסות, זה בסעיפים האלה. מבחינת המב נה הארגוני - אין שינויים מהותיים במבנה הארגוני, נוסף כאן הפרויקט של רשות מקדמת הזדקנות מיטבית ביחד עם הג'וינט. מה שהיה פעם בעבר בתקן כיועצת ראש העיר לגיל השלישי, במהלך השנה נוסף לנו אגף התחדשות עירונית מעבר לזה אין שינויים משמעותיים במבנה הארגוני.
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
9
רוני בלקין אגף התחדשות עירונית? אגף או מחלקה?
ערן שורץ: אגף, תחת המנהל . כן.
עירית טלמור: יש שיפוי מהמדינה על הסעיף הזה. זה חשוב מאוד.
2. תקן ומצבת כח אדם לשנת 2023
ערן שורץ בנושא כוח אדם אין כאן שינויים מאוד משמעותיים ברמה הכללית, אפשר לראות את עיקר הירידה באגף החינוך, זה ירידה של 15 תקנים של נאמני קורונה והתאמות ירידה בתקנים של סייעות בגני ילדים בהתאם לצורך, זה בהקשר הזה. מעבר לנקודה הזו דיברנו קודם על ירידה של 44-45 תקנים מתוךהתקנים של הרשות. נציין כי אנחנו נבחנים במדד ההון האנושי בעמידה בין המצבה בפועל לבין התכנון התקציבי שלנו. אנחנו צריכים לעמוד במצבת כ"א בטווח שנקבע של בין 94% ל- 104% מהתקןהמוצהר שלנו. נכון להיום, המצבה בפועל נמצאת מתחת ל 94% זאת אומרת גם אם אנחנו מקזזים את אותם 6% מתחת ל1,132 תקניםאנחנו בפועל עדיין לא נמצאים בתוך הטווח המקובל. לצורך העניין אנחנו צריכים להשלים חלק מהגיוסים.
גידי טביב: חשוב להגיד שזה תיקון למדיניות של שנים קודמות בהתאם להערה של רוני, שאמרת
לא לתת תקצוב יתר ולהראות את התקנים כפי שהם.
גיא קלנר: נגיד בתרבות, יש ירידה של שני תקנים לקבלת השירותים במיקור חוץ גם באגף מיחשוב.
גם בגבייה. אז בסוף כשאתה עושה את הבאלנאס בין ההוצאה העודפת למיקור חוץ אז איפה ההוצאה
גידי טביב: מיקור חוץ זה יותר יקר.
גיא קלנר: יש איזה מספר מייצג שמצביע על הפער שבין הירידה בתקנים שבסוף זה חיסכון
בהוצאות שכר.
ערן שורץ: אם אני מבין אותך נכון אתה אומר בוא תראה לי את המאזן בין החסכון בהוצאות השכר
לבין הגידול בהוצאות למיקור חוץ.
גיא קלנר: בדיוק. זה בעצם החשבון האמיתי.
ערן שורץ: בהגדרה זה יותר יקר, זה ברור. אתה רוצה לראות את הסה"כ ירידה בתקנים לעומת
הגידול בהוצאות למיקור חוץ? אפשר לחשב את זה..
אבי גרובר: הצורך ללכת למיקור חוץ זה לא בשביל לחסוך בהוצאות שכר. אתה צריך עובד, מפרסם
מכרז ואף אחד לא בא. מפרסם שוב פעם ואף אחד לא בא. ואז בשלב מסוים אתה מתייאש ויוצא למכרז ומיקור חוץ כי שם אתה יכול לשלם יותר.
ערן שורץ: בסוף אתה רוצה שירות. אם חסר לך מנהל רשת, אתה חייב להעסיק מנהל רשת, גם אם
הוא במיקור חוץ ועולה לך יותר.
גיא קלנר: אני אומר שלא נעבוד על עצמנו. אם הוצאות השכר של העירייה אמור להיות בעולם
מתוקן שאנחנו צריכים לגייס בקל ואין בהם תק נים 100 ש"ח ועכשיו הורדנו אותה ל80 ש"ח האם הוצאות המיקור חוץ שלנו עם 30 ש"ח20 ש"ח או 10 ש"ח כנראה או 20 או 30 זאת אומרת השכר המשולב שלנו 110 ש"חו לא 100. צריך לראות את זה.
אבי גרובר: אנחנו מעסיקים עובדים לפי מה שצריך.
גידי טביב: סה"כ הוצאות השכר שלנו זה 204 מלש"ח בלי גימלאים. עובדים במיקור חוץ זה בודדים
כי אנחנו פשוט לא מצליחים לגייס.
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
10
3. שיוך סעיפיתקציב לרזרבה רשות איתנה לשנת 2023
ערן שורץ לעניין הרזרבה. הרזרבה כמו שאתם מכירים מהשנה החולפת היא 1% מהתקציב היינו 5,280 אש"ח, היא משויכת לסעיפים כמו שנמצאים בשקף הזה ובשקף הבא, אתם יכולים לראות את שורת הסיכום – 1.5 מלש"ח נמצאים ברזרבה כללית ו- 3.783 מלש"ח משויכים לסעיפים אחרים. ובגדול במהלך השנה ככל ואנחנו עומדים ביעדים של התקציב אנחנו יכולים לשחרר כספים מהרזרבה בכל רבעון לסעיפים אלו. אתם יכולים לראות את הסעיפים כפי שהם מופיעים בחוברת התקציב וסה"כ הרזרבה מופיעה בשורה אחת בספר תקציב תחת רזרבה להתייקרויות כפי שראינו קודם לכן. במהלך השנה ככל שאנחנו עומדים ביעדים ואין חריגות או גירעונות ניתן לשחרר כל אחד מהרכיבים האלה בקצב של רבע בתום כל רבעון, מבוצע בסמכות של הגזבר, בהתאם לצורך. זה תמיד קורא קצת בדיליי כי אתה צריך לדעת מה התוצאות הרבעון שלך בוא נגיד שזה קורה יותר לכיוון אמצע הש נה ואילך, ש ם גם צריך את ההשלמות האלה כי במהלך השנה יש לך את התקציב השנתי שאתה מתקדם איתו. מה שכתוב בתקציב זה הטור השמאלי ובתוך התקציב יש לך את אותם 5.3 מיליון שקל ברזרבה להתייקרויות. אפשר לקחת שורה לדוגמה, השורה הראשונה, הוצאות לפעולה מניעת אלימות בספר תקציב מופיע 330 אש"ח ככל שניתן לשחרר את הרזרבה אז יש עוד 20 אש"חלהוצאות שניתן לצרף לסעיף הזה במהלך השנ ה. [
ההשקעה בחינוך משנת 2015 ועד היום
אנחנו רואים את הפריסה לאורך שנים. בצד ימין את סך ההשקעה בחינוך של כ 190 מלש"חובצד הכחול בצד השני של הגרף את סך ההשקעה בתלמיד. אפשר לראות שהתנועה בתקציב 23 לעומת תקציב 22 בהשקעה של משרד החינוך בתלמיד, אפשר להגיד שזה מספרים פחות או יותר זהים, לעומת זאת ההשקעה של הרשות בתלמיד גדלה בסדר גודל של 9% במסגרת התקציב הזה. זה לגבי התקציב השוטף.
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
11
4. תקציב פיתוח לשנת 2023
עירית טלמור: יש שתי קבוצות של תב"רים: תב"רים שאנחנו מבקשים הגדלות לגביהן ותב"רים
חדשים שצריך להקים. נתחיל מהבקשות להגדלה.
יפעת ברונר: מעונות בית שמאי – יש בקשה לתוספת של כ-2 מלש"ח לטובת הצטיידות תוספת
תשלום לשרונים ובצ"מ. אנחנו בונים שתי מעונות יום אבל יכול להיות שזה ממצה את כל זכויות המגרש.
חיזוק מוסדות חינוך בפני רע ידות אדמה – אנחנו צריכים להשלים סקרים לכל המוסדות, חסר לנו דוחות גולן הדר ואלון.
ערן שורץ: אני אציג לכם את כל נושא חיזוק מוסדות חינוך בפני רעידות אדמה. חלק זה לביצוע
עבודות חיזוק וחלק להריסה ובניה מחדש. אני כבר אסביר את זה בנפרד.
יפעת ברונר: אולם ספורט בביה"ס אמירים – אנחנו מבקשים הגדלה של 8.5 מש"ח בעצם בשביל
להגדיל את המבנה המתוכנן לבניה של 1,576 מ"ר. יש ביקוש לבצע אולם גם לטובת קבוצות כדור יד אז הגדלנו והרחבנו את המגרש כדי שיוכלו להתאמן שם, לפחות את הרוחב של זירה של כדור-
יד גם אם לא האורך המושלם. אלו קבוצות גם של בנים וגם של בנות.
אבי גרובר: לדעתי המגרש המקורה נשאר.
צחי שריב: אבל זה מחסל את החצר של בית הספר. יבואו לשחק שם כדור- יד כמה פעמים בשבוע
אבל על כל הבקרים..
אבי גרובר: אתה מייצר מגרש אחר מקורה.
גיא קלנר: המגרש המקורה הקיים הוא מגרש לכל דבר, אז בגדול האולם רק משפר את המצב שלך.
יעקב קורצקי: יש בצד המזרחי מגרש פתוח, יש בכניסה לבית הספר יש שמה את המגרש משחקים
לכיתות א-ב עשו רצועה שיש להם את ההפרדה מאחורה, יש שטח פתוח עם הרבה חול. זה נשאר זה חלק קטן אין לו רוחב בכלל.
עידן למדן: שמה אפשר לעשות קלאסי, בגלל הפרשי הגבהים אפשר לעשות משחק עם הגובה
ולעשות אולם תת קרקעי שישאיר לך גם חצר, שמשחקים על הגג שלו, זה 5 מטר לרחוב
אבי גרובר: מבחינת עלויות זה סדר גודל אחר לגמרי. יש פה גם חצר שלמה שאפשר לספח ממנה גם
למגרש משחקים. אבל כל ביה"ס צריך שיהיה לו אולם.
דברת וייזר: אבל צריך שיהיה מקום גם למגרש משחקים. בסוף צריך לזכור שהייעוד העיקרי זה
לטובת הילדים ולא רק לכדורגל לכדורשת כדורגל כדור- יד.
אבי גרובר: אבל אם כבר אני כבר בונה אולם בתוך ביה"ס , אז אם כבר בניתי אותו אני רוצה לשרת
את כל הענפים שאין להם מענה באולמות אחרים למשל לכדור-יד שיש 500 בנים וכמעט 300 בנות שמתאמנים, למשל המתנ" ס/אולם בגולן אי אפשר להכניס כדור-יד. זה ה מקום היחידי שאם רוצים אפשר לעשות מקום שמקנה רוחב מספק גם לכדור- יד. בלי קשר זה משמש גם לטכסים וכדומה.
במילא זה יושב על מגרש שאם אני לא בונה אולם, אני גם חייב לקרות אותו, אז אני מעדיף כבר לבנות אולם על כל התכסית ולעשות שורה של פעילויות שם שאם לא נעשה אותם שם אז לא נוכל לעשות אותם. העוד 30% הזה שם מאפשר להרחיב את השימושים למען התושביםאפשר מקסימום לקחת את הגינה של הבית כנסת ולהגדיל את השטח של הבית ספר ולהזיז את הגדר. יכול להיות שנוכל לעשות את זה.
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
12
גיאקלנר: אני רוצה להגיד משפט, הרוב נאמר, אבל 1. בסוף כל מקום שאנחנו מסתכלים יש ראייה מקומית אבל אנחנו גם מסתכלים עירונית. המתקנים הם ברמת שיפור אבל עדיין יש מצוקה. אנחנו רוצים לתקוע יתד עירונית לשיפור השירות גם בבוקר וגם באחה"צ, זה מיצוי כמעט מלא של הדברים האלה. הדלתא היא בעצם בין בניית אולם לבין בניית אולם+30%, זה לא להשאיר את כל הקרקע בתולה, אז אם מסתכלים על זה ככה אז המסקנה בעיני די מתבקשת שאנחנו צריכים לעשות את האולם+30%. אם אתה באמת עושה את הבניה מתחת לקרקע זה באמת יכול להיות מצב של ווין-ווין, אבל אני לא יודע אם זה נבחן תקציבית.
רוני בלקין: אם אתם זוכרים אני הייתי בעברי שחקן כדור-יד. ואמרו לנו שיבנו באורנים אולם
לכדור יד ואז גילינו שאין את הרוחב המתאים והיינו צריכים להתחיל לנדוד ולנ סוע לוינגייט להתאמן. אנחנו צריכים לתת את המענה הזה פה. אחד הדברים שמגבילים הכי את אגודת הספורט זה האולמות שיש לנו כאן. אם אנחנו בונים אולם גדול, יש לזה ביקוש. זה נכון שלפעמים קשה לנו להזיז את הגבינה אבל בגלל משהו שאנחנו עושים לשנים רבות, אמר פה דבר נכון, גם צחי וגם עידן, אם אנחנו בונים לטווח הארוך אז אני מציע כן לבדוק את זה, את הבנייה מתחת לקרקע שמאפשרת גם שימוש בגג כחצר.
אבי גרובר: בסדר, אנחנו נבדוק את זה.
ערן שורץ: זה בטוח עולה מעל השטח, זו לא שאלה.
יפעת ברונר: בית ספר דורון – אנחנו מבקשים הגדלה של 4 מלש"ח. הסיבה היא תוספת של
הצטיידות ופינוי פסולת בניין שהתגלתה במגרש. זה משהו שהיה לא צפוי במקרה הזה.
מעונות ז'בוטינסקי – הגדלה של 1 מלש" ח לטובת הצטיידות תשלומי שרונים ובצ"מ. ההצטיידות לא הפתיעה אבל מחירי הבניה עלו מאוד.
רוני בלקין: שמעי, זה לא סכומים מבוטלים, 4 מלש"ח על פרויקט של 40 מיליוןלא עדיף שתתנו
לפרויקט סכום גבוה יותר בכמה אחוזים מהפרויקט
גידי טביב: לי זה משנה. אני לא מוכן שיגידו לי שהפרויקט עולה 55 מלש"ח כשהאומדן הוא 50
מלש"ח. אני רוצה שיבקשו תוספת ויסבירו את הבקשה לתוספת. האומדן מתעדכן עם ההתקדמות של הפרויקט. ככה זה.
יפעת ברונר: לפני שנתיים היינו עושים אומדן של 10 אש"חלמטר והיום אנחנו כבר ב 12 אש"ח
למטר כי העלות הקבלנית עלתה בעקבות התייקרויות והיא כמעט 10 אש"ח למטר.
עידן למדן: האם זה אומדן סופי?
יפעת ברונר: זה הסופי לרגע זה. בדורון קל לנו לדעת כי יש לנו קבלן שעובד אז אנחנו יודעים כמה
יעלה. במקומות אחרים אנחנו לא תמיד יודעים ודברים עוד יכולים להשתנות. בדורון אני מניחה שלא תהיה עוד הגדלה.
עירית טלמור: ככל שאתה מתקדם בפרויקט אז יש פחות בלתמים והאומדנים יותר מדויקים.
רוני בלקין: שורה 289 – עדכון תברים פעילים לפי נושא. אנחנו אישרנו 7.5 מלש"ח ועכשיו התוספת
היא 8.5 מלש"ח. אניבאמת אומר בשיא הכנות אני רוצה אולם ספורט גדול אבל את מדברת על תוספת שהיא יותר מחמישים אחוז! זה לא תביא עוד 400 אש"ח.
יפעת ברונר: אולם אמירים, זה לא תוספת כי היה חסר לנו להשלמת הפרויקט אלא יש פה פרויקט
אחר בתכליתו. שינינו את הגודל של האולם. בהתחלה רצינו לעשות אולם קטן ואז עם הזמן הבנו עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
13
שהאולם הזה לא ישרת את הצרכים של התושבים. ראינו שהוא לא מספיקזה ממש החלטה לצאת לפרויקט אחר.
אבי גרובר: קח למשל את האולם בקרית יערים. עלה 12-13 מלש"חאז עכשיו אתה בונה אולם
יותר גדול מזה. זה הפרופורציה. לא רצו לעשות אולם קטנצ'יק כמו שתכננו בהתחלה. שינינו את הפרויקט לאור הצרכים של אגודת הספורט. הם הציפו את הצורך והפרויקט השתנה.
רוני בלקין: אני אומר דבר מאוד פשוט. ללכת למצות את הקרקע ולעשות אולם ספורט גדול ולמצות
את השטח כמה שאפשר.
יפעת ברונר: אני חוזרת לז'בוטינסקי – מבקשים תוספת של 1 מלש"ח כמו בית שמאי, לטובת
הצטיידות ובצ"מ. גם סמטת הורד - תוספת של 1 מלש"ח לטובת הצטיידות ובצ"מ
צחי שריב: אני רוצה להגיד שהיום בסמטת הורד עומדים 2 גנים שהיום הם לא בשימוש והכוונה
היא להרוס אותם. והיה צורך, יש בפרוגרמה העירונית לצרכי ציבור, כתוב שחסרים מעונות וכתוב שצריך מעון יום שיקומי. בז'בוטינסקי המגרש ריק. ההחלטה להקים מעון יום שיקומי בסמטת ורד להרוס את המבנה הקיים ולהקים בז'בוטינסקי
יפעת ברונר: בסמטת הורד אי אפשר היה להשתמש בו למעונות יום הוא מבנה מאוד מאוד ישן, לא
בטיחותי. לא נגיש. אין ממ"דים. הפסיקו להשתמש בו כי הוא לא עומד בשום תקן.
צחי שריב: עדיין המיקום של סמטת הורד למעון יום שיקומי הוא חסר כל היגיון, לא נגיש ולא
זמין. לעומת ז'בוטינסקי, שזה מיקום נגיש לכל העיר. ולא ברור למה הייתה ההצרחה הזאת.
רוני בלקין: אני איתך.
יפעת ברונר: אני ממשיכה. גנ"י ומרכז התפתחות הילד – מגרש 305 ברש 1010, אנחנו מקימים
מבנה של 4 קומות, 2 קומות של כיתות ו- 2 קומות למרכזלהתפתחות הילד, ההגדלה המבוקשת היא של 8,760 אש"ח – הסיבה היא שינוי של גודל המבנה, הגדלנו ו הוספנו עוד קומה לחניון תת קרקעי.
צחי שריב: שאלה לגבי כל הנושאים האחרונים שדיברנו, הם ממצים את כל זכויות הבניה?
יפעת ברונר: כן. כן.
עירית טלמור: ֱגלל זה אנחנו עולים לגובה.
רוני עזורה: עשינו גם עדכון פרט של משרד החינוך.
יפעת ברונר: אנחנו מנסים למצות את המקסימום זכויות של כל מגרש. זה 4 קומות. פיתוח בית
עלמין - הגדלה מבוקשת 10.5 מלש"ח. אנחנו רוצים לעשות הרחבה ולהוסיף 2,560 חלקות קבר היה מכרז עכשיו ואנחנו רוצים לעדכן את התב"ר בהתאם לזכייה של המכרז. זה קבורה בקומות.
זה לא תכריכים אלא קבורת שדה בקומות. יהיו 3 מפלסים
צחי שריב: אם אתה שם שתי קומות לא הרווחת כלום. אם אתה שם 3 הרווחת 50% מהניצול של
המקום. זה לא נראה ניצול טוב של המקום.
אבי גרובר: יש לך שם מעברים ועמודים בתוך הקומה הראשונה.
ערן שורץ: התמונה פה זה לא הדמיה של הפרויקט אלא אילוסטרציה. נכון?
עירית טלמור: נכון, זה מפרויקט במקום אחר.
צחי שריב: כמה קברים מכניסים בחלקות הרגילות שלנו שזה רק קבורת שדה?
אבי גרובר: אבל הכי טוב זה להביא את ההיתר ולראות.
גיא קלנר: שאלה מספרית רגע, כמה מקומות קבורה יש לנו היום אחרי ההרחבות בבית העלמין ?
כמה בקומת הקרקע? הפיתוח הזה מכסה את התכסית הקיימת?
עיריית רמת השרון
לשכת ראש העירייה
14
עיריתטלמור: כל השטח בתב"ע זה שטח לקבורה רבויה. אנחנו עכשיו הוצאנו את השטח האפור להיתר. תכסית הקרקע 2985 (3 מפלסי קבורה
צחי שריב: זה לא מסתדר לי , אמרת שהקרקע זה 1100 מאז 2560 קברים על דונם
עירית טלמור: ברוטו 1140 מטר
צחי שריב: על דונם אדמה כמה קברים:
עירית טלמור: תחלק 2560 לחלק 1140 ברוטו שזה כולל מעברים
צחי שריב: אני לא מבין. אני רוצה להשוות לחלופה הקונבנציונאלית. מה יותר יעיל.
גיא קלנר: אני מציע שאת הנושא של הקבורה ובית העלמין, אני הייתי שמח שהנדסה/סגני
העיר/מנכל לא משנה מי מטפל בזה, יציג את התוכנית, לא רק התקציבית, ויזואלית, של בית העלמין של רמת השרון. אגב הדיון על הרביע. סוגיה שניה, האם זה לא מחליש את העמדה שלנו לגבי הצורך בקרקע של הרביע לטובת בית עלמין.
עירית טלמור: פה נפתח סוגריים זה דיון אחר. אבל כל תוספת שנצליח לקבל לגבי המאבק על
תוספת שטחים מהרביע זה טוב.
גיא קלנר: אני שואל לכמה זמן זה יספיק לנו.
עירית טלמור: זה 2560 יחידות קבורה. זה מספיק לך ל-8 שנים. הרי נפטרים זה בזוגות, אתה שומר
את החלקה לבן זוג.
גיא קלנר: שאלה אחרונה, כל התכנון הקרקע א' ב', זה לא על קרקע קיימת זה הכל אזור חדש.
עידן למדן: 1 אני לא כל כך מבין על פי הזכייה של המכרז הוא עומד בסכום התב"ר הקיים אז למה
צריך להגדיל. דבר שני, אתם מדברים רק על השטח האפור שהצגת, שהוא.....
ערן שורץ: לא בהכרח, כי יש קו מתח גבוה במקום. זה בדיונים מול חברת חשמל.
גיא קלנר: שאלה אחרונה, תכנונית יש אפשרות בעתיד לקרות את שטח בית העלמין הקיים, באותה
התצורה שבו קיים?
עירית טלמור: אתה צריך לבנות יסודות.
יפעת ברונר: אני ממשיכה. שצ"פ נורדאו – הגדלה מבוקשת של 8 מלש" ח. ההגדלה נובעת מגידול
בשטח המתוכנן ומהיציאה למכרז. בהתחלה הייתה כוונה לבצע את התוכנית בשני שלבים, ועכשיו רוצים לתכנן ולבצע את התוכנית כמקשה אחת.
הוצגה התוכנית של שצ"פ נורדאו על ידי ראש העיר ומהנדסת העיר – מתקן נינג'ה, מתקני כושר, חניה ציבורית, אזור לטובת פעילות הצופים, פיתוח סביבתי, פינות ישיבה, מקור מים, אזורים ירוקים, שבילי הליכה ושבילי אופניים.
ערן שורץ: עוד משפט השלמה. בקבורת שדה רגילה, הניצול הוא בסביבות ה- 300 פתחים לדונם
לעומת מה שאנחנו רואים כאן, כ- 1000 פתחים לדונם עבור 4 מפלסים יחס של מעל פי 3. זה לגבי הניצולת של קבורת שדה מול קבורה ב קמרונות.
• הישיבה נעצרה עקב מעבר לישיבה שלא מן המניין.
רשמה: ניצן פרל