פרוטוקול מן המניין 25 חתום
ישיבתמליאה מןהמניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26 פרטי ישיבה מן המניין מספר 25 ־ רמת השרון
הישיבה התקיימה ב-03.05.2026
1 משתתפים
2ס׳ ר, העיר וחבר מועצה- מר יעקבקורצקי
3ס׳ ר׳ העיר וחבר מועצה- עו״ד עידן למדן
4ס׳ ר׳ העיר וחברת מועצה- גב׳ הדר שוייצר
5 חברת מועצה- גב׳ לירון בלומנר
6 חברת מועצה- גב׳ בת שבע אלקובי
רחבר מועצה- מר מוטי גינדי
8 חברת מועצהגב׳ קרן ברנדס מקסימוב
9 חבר מועצה- מר אהד בלייר
סוחבר מועצה- מר דן רוק
11 חברת מועצה- עו״ד נאוה פרס
12 חברת מועצה- גב׳ ענתלין
13 חברת מועצה- עו״ד גייל שורש
14 חבר מועצה- מר גיא קלנר
15 חבר מועצה- מר עופר קליך
16 צוות מקצועי
17 מנכ״ל העירייה- מריורם אברהמי
18 גזבר העירייה- מר אסף אפרים
19 מבקר העירייהמר ניסיםבן יקר
1
ישיבת מליאה מן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
על סדר היום:
נ 1] שאילתות
[1.1] שאילתה של חברת המועצה בת שבע אלקובי בנושא הנגשת בתי עסק ברחבי העיר.............................3 [1.2] שאילתה של חברת המועצה בת שבע אלקובי בנושא פרוטוקולים של ועדות חובה באתר העירייה..........4 [2] הצעות לסדר
[2.1] הצעה לסדר של סיעת ״חופשי בעירנו׳/ בנושא הקמת מצבות בחלקה האזרחית.................................5 [ 2.3־2.24] הצעה לסדר של סיעת ״חופשי בעירנו״ בנושא מניעת אלימות של בני נוער בקיץ + הצעה לסדר של חבר המועצה וסגן ראש העיר עו״ד עידן למדן, תוכנית קיץ עירונית לביטחון בני נוער ־ ״לילות ........בטוחים״6 [ 2.4] הצעה לסדר של חבר המועצה וסגן ראש העיר עו״ד עידן למד/ אישור ואימוץ מסמן מדיניות להגנה ופינוי בע״ח באתרי בנייה...............................................................................................................35 [ 3 ] אישור מחיקת חובות והסדרי פשרה ע״פ חוזר מנכ״ל ולאחר המלצות ועדת הנחות............................40 1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
2
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26 פרוטוקול
* אירוח ובהרת הכדור יד לרגל זכייתה באליפות הארא.
מר יעקב קורצקי: ערב טוב, אני פותח את הישיבה. מבחינתי אפשר ללכת הביתה אחרי השיא שהגענו אליו.
יש עוד כמה דברים קטנים שצריך לטפל בהם. אז, לא, לא שוליים, זה חשוב לאנשים, באו גם תושבים, נכבד את הישיבה.אז נתחיל בשאילתה הראשונה של חברת המועצה, בבקשה.
141 ] שאילתה של הברת המועצה בת שבע אלקובי בגושא תגגשת בת* עסק ברהבי העיר
גב׳ בת שבע אלקובי: חברת המועצה, כן. בדצמבר 2024 הגשתי הצעה לסדר בנושא התנעת פרויקט להנגשת
בתי עסק ברחבי העיר, שזה אומר הוספת דרגשים בכניסה לחנויות. ההצעה עלתה לדיון בישיבה בינואר 2025. לפי ההצעה שעברה, יוקצה תקציב לקניית הדרגשים ואחראי הנגישות בעירייה יהיה אחראי על הפרויקט. בתקופה הראשונית לאחר שההצעה עברה, קיבלתי עדכונים מלשכת המנכ״לית בזמנו, על התקדמות הפרויקט והסטטוס הנוכחי שלו. זה זמן רב שאני לא קיבלתיעדכון ואף על פי ששלחתי מיילים בנושא אחרי שהתחלפה כנראה ההנהלה. שאילתה, לאחר כשנה וחצי מהעלאת והעברת ההצעה, אבקש לדעת מה הסטטוס הנוכחי בהתקדמות הפרויקט.
מר יעקב קורצקי: אליך חנוך.
מר יורם אברתמי: אליי חנוך, טוב. אליל זוהר, שהיה רכז הנגישות, סיים את תפקידו לקראת סוף השנה.
אנחנו מגייסי כרגע רכז נגישות חדש תחתיו.
מר עידן למדן: 2025. דצמבר 2025.
מר יורם אברהמי: תודה. אנחנו מגייסים מרכז נגישות חדש, המכרז כבר פורסם, אני מקווה שאנחנו בימים
האלה נסיים את העניין הזה. נתניע בחזרה את הפרויקט, בשיתוף פעולה של כלל האגפים והמחלקות שאמוני על זה. תקבלי דיווח גס מסודר איפה זה עומד, אני מאמין שאנחנו בחודשי הקרובים נשלים אותו, זה פרויקט חשוב, אנחנו לא מזלזלים בו וזה קום יקום.
גב׳ בת שבע אלקובי: אוקיי, אבל הוא עזב בדצמבר, בינואר, וההצעה שעלתה זה היה לפני כשנה וחצי, ואני
יודעת ש, לפי מה שהמידע שלי היהאחרון, שהוזמנו הדרגשים האלה וזה היה כבר בדרך לארץ, זאת אומרת זה התחיל משלוש הצעות מחיר, החליטו מי הספק, הוזמנו הדרגשים, הגיעו בדרך לארץ ומשם זה נעלם איכשהו. וזה היה לפני שנה בערך.
מר יורם אברתמי: אז אני אומר, אנחנו נברר איפה הדברים, איפה הדרגשים נמצאים, אני לא יודע להגיד
לך כרגע. שאלת לגבי איפה הפרויקט עומד. זההמקום שבו הוא עומד. אנחנו נשלים אותו, ברגע שנגייס רכז נגישות שיתכלל את העניין הזה, ניקח את הדרגשים האלה, נתקין אותם, אנחנו נשלים את הפרויקט הזה ממש בקרוב. ברגע שיהיהלי רכז, זה הדבר הראשון שהוא יעשה.
גב׳ בת שבע אלקובי: אוקיי. טוב.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
3
ישיבת מליאה מן המניין מס׳ 25 - רמת השרון ־ 3.5.26 [ 1,2 ] שאילתה של חברת המועצה גת שבע אלקובי בנושא פרוטוקולים של ועדות חובת באתרהעירייה
מר יעקב קורצקי: שאילתה שנייה של חברת המועצה.
גב׳ בת שבע אלקובי: שאילתה שנייה, כן. גם בתאריך ה-20.1.25 הגשתי הצעה לסדר בנושא פרסום
הפרוטוקולים של ועדות באתר העירייה. ההצעה עלתה לדיון בישיבה בפברואר 25׳ מנכ״לית העירייהדאז אישרה שהפרוטוקולים יעלו לפי הלו״ז שנקבע בזמנו, שהיה סוף רבעון 25׳ אנחנו היום ברבעון, סוף רבעון 2, 2025, שזה בדיוק לפני כשנה. להלן הנתונים שהוצגו אז והעדכונים להיום. הלכתי ביררתי בוועדות שמבחינתי אלה ועדות חשובות כמו מכרזים, כספים, ומשהעליתי את ההצעה, מינואר 2025, שום דבר לא השתנה שם.
מר יורם אברתמי: אז אני רק רוצה לעדכן אותך, שחלק נכבד מהפרוטוקולים הועלו כבר לאתר.
גב׳ בת שבע אלקובי: לא.
מריורם אברתמי: את יכולה לבדוק אתזה.
גב׳ בת שבע אלקובי: היום בשש וחצי פתחתי את המחשב וביררתי, הסתכלתי בדיוק לגבי הוועדות ששאלתי.
באף אחת לא השתנה הסטטוס.
מריורם אברתמי: אנחנו ריכזנו את כל כלל הפרוטוקולים שלהוועדות האלה, העלנו אותם, אנחנו נשלים
בימים הקרוביםאת העלאת כלל הפרוטוקוליםלאתר, פלוס העבודה היסודית שאנחנו כרגע מבצעים בנושא של ועדות העירייה, כדי לדייק גם את העבודה בהם, לקבוע מועדים, להחיות חלק מהם, להקים חלק מהם.
וכל הדבר הזה, אני מאמין בימים הקרובים, הפרוטוקולים יושלמו ואתם תקבלו גם את ההודעות המתאימות לגבי כינוסי הוועדות.
גב׳ בת שבע אלקובי: שאלת המשך, אבקש לדעת מה הסיבה לאיחור ה, מעל שנה הזה.
מר יורם אברתמי: איןלי תשובה טובה לתת לך למה זה קרה. קרה. כנראה שהיו פה הרבה מטלות, זו מטלה
שכנראה נפלה ביןהכיסאות. אנחנו עכשיו דואגים לשפר את עצמנו ולהעלות את הדבר הזה לאתר העירייה וככהזה יהיה.
גב׳ בת שבע אלקובי: שים לב ששתי השאילתות ששאלתי היו בנושא הנגשה, בנושא מה שאנחנו מחויבים
לחברה שלנו, גם לאלה שקצת יותר קשה להם והם לא רגילים. ולכן אני חייבת להגיד, גם עוד אני העליתי הצעה לסדר בזמנו על הנגשה של מקלטים, שגם זה היה בדיוק-
מריורם אברתמי: קיבלת, תראי, בואי, אני רוצה לומר משהו.
גב׳ בת שבע אלקובי: ואני חייבת להגיד, שאני רואה פה איזה קו מנחה של העירייה לגבי האוכלוסיות האלה.
הם לא מקבלים פה באמת את המענה שהם צריכים לקבל לפי החוק. אז זהו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
4
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
מר יורם אברתמי: אני מצטער, אני מצטער. תראי, יש חוק וסדר, והוא מחייב גם אותך. שאלת שאילתה,
החוקמחייב לתת לך תשובה. קיבלת תשובה, ואז לקחת את זה למקום אחר לחלוטין.
גב׳ בת שבעאלקובי: לא.
מר יורם אברתמי: אני מצטער, כי אם את רוצה עכשיו לדבר על הנגשת מקלטים, לא שאלת על הנגשת
מקלטים, נכון! כי יש לנו תשובה טובה לגבי הנגשת מקלטים. אבל זה לא הנושא כרגע. לבוא עכשיו, אחרי שאת מקבלת תשובה, ולעשות נאום שלם על היחס או לא יחס שאנחנו נותנים או לא נותנים, זה לא ראוי.
סליחה,החוק מחייב גם אותך,אני מזכירלך. שאלתשאלה-
גב׳ בת שבע אלקובי: מחייב החוק אתכם לעשות הנגשה.
מריורם אברתמי: סליחה, שאלת שאלה, קיבלת תשובה.
גב׳ בת שבע אלקובי: החוק מחייבלעשות הנגשה בפרוטוקולים.
מריורם אברתמי: בסדר, קיבלת תשובה, למה ככה!
מד יעקב קורצקי: למה לא הביאו לי את הפטיש! טוב, היאקיבלה תשובה.
מריורם אברתמי: ממש לא בסדר.
[ 2.1 ] תצעת לסדר של סיעת "חופשי בעירנו", בנושא תקמת מצבות בחלקת חאזרחית
מר יעקב קורצקי: הצעה לסדר, אנחנו עוברים להצעה לסדר. הצעה לסדר של סיעת "חופשי בעירנו".
עו״ד גייל שורש: אני מבקשת להסיר את ההצעה הזאת כרגע מסדר היום, ולעבור להצעה הבאה שעוסקת
בנושא שלאלימות בני נוער, כדי לברר שנייה מה הסיפור פה עם ההצעה של עידן ולראות איך... את הדברים האלה.
מר יעקב קורצקי: קודם כל,אני לא מסכים איתך. אני מחליט להוריד. אניצוחק איתך. מי בעדלהוריד את
זה מסדרהיום! היא מושכת את זה, היא לא מושכת! מעולה, מעולה. בסדר, אז אנחנו נעבור להצעה השנייה
לסדר היום.
גב׳ קרן בדנדס מקסימוב: רגע, אבל גייל, זו משיכה בכלל מהדיון הזה או שאת רוצה שזח יהיה אחריזה!
מר יעקב קורצקי: את משנה סדר או בכלל!
עו״ד גייל שורש: מהדיון הזה. מהדיון הזה.
מר יעקב קורצקי: בסדר גמור.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
5
ישיבת מליאה מןהמניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
החלטה הצעת לסדר של סיעת "חופשי בעירנו", בנושא הקמת מצבות בחלקח האזרחית
ירד מסדרחיום.
[ 2.24-2.3 ] תצעק לסדר של סיעת "חופשי בעירנו" בנושא מניעת אלימות של בני נוער בקיץ + חצעח לסדר של חבר חמועצח וסגן ראש חעיר עו״ד עידו למדה תוכנית קיץ עירונית לביטחון בני נוער -
"לילות בטוחים"
מר יעקב קורצקי: הצעה לסדר של סיעת "חופשיבעירנו" בנושא מניעת אלימות של בני נוער בקיץ, כיוון
שגם יש פה את ההצעה של עידן, אני מחבר אותה. הצעה לסדר של חבר המועצה וסגן ראש העיר, עורך דין עידן למדן, תוכנית קיץ לביטחון עירוניתבני נוער, "לילות בטוחים".
עו״ד גייל שורש: אםהייתי צינית, הייתי אומרת שההצעה הזאת נלקחה מההצעה שלנו, אבל אני לא צינית-
עו״ד יורם אברחמי: נו באמת.
עו״ד גייל שורש: זה נושא מאוד חשוב.
מר דן רוק: משכתם את שתי ההצעותי
עו״ד גייל שורש: לכן אני רוצהלהקריא את ההצעה הזאת. ולהעלות אותהלסדר. בשנים האחרונות, ביתר
שאת מאז אירועי מלחמת "חרבות ברזל", אנו עדים להחרפה במפלס האלימות בכלל ולהתרופפות גבולות בקרב בני נוער בפרט. המציאותהביטחונית, המתחים החברתיים והפגיעה ברצף החיים התקין, מחלחלים גם בזירה המקומית ומשפיעים על התנהגויות סיכון, ונדליזםואלימות, כפי שעולה מהאירוע החמור שאירע ביום העצמאות בעיר, כולנו נחשפנו אליו בפוסט מזעזע שעלה ברמת שרונים. מדובר בתופעה מורכבת, שניזונה משילוב של היעדר מסגרות מותאמות בשעות הפנאי, פערי פיקוח ואכיפה, נגישות לאמצעים מסוכנים, חולשה בתיאום בין גורמים, ולעיתים גם היעדר מענה הרתעתי אפקטיבי. התופעה הזאת מחייבת התייחסות מערכתית ודחופה ברמת השרון, תוך שיתוף פעולה הדוק במנהל החינוך, הרשות למניעת אליטות והתמכרויות, מחלקת הביטחון, אגף הרווחה, הנהלות בתי הספר, הנהגת הורים יישובית, גורמי אכיפה ושיטור קהילתי,גורמי קהילה ועמותות הפועלות בתחום. לאור זאת, אנו מציעות למועצת העיר לאשר את ההחלטה הבאה. מועצת העיר מנחה את כלל הגורמים הרלוונטיים לגבש או לאמץ בתוך 60 יום תוכנית עירונית מקיפה, אופרטיבית, מתוקצבתוישימה למניעת אלימות בני נוער ולהבטחת ביטחונם של בני הנוער ותושבי העיר, בדגש על חודשי הקיץ. מנכ״ל העירייה יקבע עובד עירייה, עובד או עובדת, בכיר או בכירה כאחראי על התוכנית, הצגתה למועצת העיר, מעקב ובקרה ליישומה. התוכנית תכלול בין היתר יעדים
מדידים והתייחסות להיבטיםהבאים: מיקוד ואיתור מוקדי סיכון גאוגרפייס וחברתיים, בדגש על מועדים
רגישים, חופשים, חגים, סופי שבוע, יצירת תמונת מודיעין בשיתוף עם כל הגורמים, חיזוק נוכחות, פיקוח ואכיפה. הרחבת פעילות השיטור הקהילתי, סיירות ביטחון ושיתופי פעולה עם משטרת ישראל. היערכות 1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
6
ישיבת מליאה מן המניין מס׳ 25 - רמת השרון- 3.5.26 למתן מענה לאירועי אלימות,לרבות פרסו הנחיות לציבור, הנחיית המוקד העירוני והתחייבות לזמן תגובה מקסימלי של גורמיהאכיפה והשיטור. אני אזכיר שבאירוע שעלה בפוסט, דובר על משהו כמו שעה ורבע עד שהגיעו למקום האירוע. היבט של מענים חינוכיים וקהילתיים, להרחיב את פעילות תנועות הנוער, המסגרות הבלתי פורמליות, מתחמי בילוי מפוקחיםותוכניות ייעודיות לנוער בסיכון. עבודה מערכתיתעם בתי הספר.
הכנה מוקדמת לתקופות מועדות, חיזוק מערכי מניעה וזיהוי מוקדם וליווי תלמידים. שתי נקודות אחרונות, מעורבותהורי והנהגת הורים יישובית, כלים להורים, סיירות הורים, חיזוק התקשורת ושיתופי הפעולה עם הקהילה. ולסיום, שיפור עבודת המטה, התיאום והמעקב הבין אגפי. בין היתר, יצירת מנגנון עבודה סדור, מתכללורב מערכתי, עדכונים עיתיים,איסוף נתונים ומדידה. תודה.
מר יעקב קורצקי: בבקשה, אני לפני שיענה מנכ״ל העירייה, ויש הרבה מה לענות, אני קודם כלאתן לכל
חבר מועצה וחברת מועצה, כי אני חושב שזה נושא מאוד מאוד חשוב.
עו״ד עידן למדן: תן לירק להציג את שלי שנייה, כי זה בא ביחד.
מר יעקב קורצקי: כן, כן, אני אתן לך, בשמחה. חשוב לי להגיד, אני אתן לכל חברת מועצה וחבר מועצה ג
כן להגיד, להביע את הדעה שלו, אבל חשוב לי גם לציין, שלפני חודשיים נכנס חבר מועצה, שזה כל התפקיד שלו, הוא לא ביקש שום תיק. זה התפקיד, זהו, אני חושב שאני עובד אתוהמון שנים, לא בדיוק הנושא של ביטחון ספציפי על בני נוער באלימות, אבל כללית ועם הרבה ניסיון. וכן, אנחנו נשקיע הרבה משאבים, גם מנכ״ל יציין איזה תהליך, מה עשינו בעבר רמה אנחנו הולכים לעשות בעתיד. בבקשה. עידן.
עו״ד עידן למדן: טוב, ראשית באמת תודה על הזמן ועל ההצעה.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: רק שאלה מחברי את שתי ההצעות?
מר יעקב קורצקי: כן, כן.
עו״ד גייל שורש: למה?
מר יעקב קורצקי: ככה. זה אותו דבר, זאת אותה הצעה.
עו״ד גייל שורש: אה זו אותה הצעה? זאת אומרת, הוא העתיק ממני את ההצעה?
מר יורם אברממי: זה אותו נושא. זה אותר נושא.
עו״ד עידן למדן: זה אותו נושא ואותו רעיון.
עו״ד גייל שורש: לא, אני שלחתי את זהבתאריכים הרבה קודם, שבוע קודם.
מר יעקב קורצקי: אנחנו נבדוק את זה מחר.
מריורם אברהמי: אז את תהייראשונה והוא שני.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
סו
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
ר
ישיבת מליאה מן המניין מס׳ 25 - רמת השרון ־ 3.5.26
עו״ד גייל שורש: תבדוק.
עו״ד עידן למדן: אילו הייתיציני, אילו הייתי ציני.
גב׳לירון בלומנר: בסדר, לא מקבלי על זה תואר.
מר יעקב קורצקי: אבל אנחנו עוסקים עכשיו בהצעה לסדר.
* מדברים ביחד
גב׳ לירון בלומנר: בסוף זו מטרה טובה לכולם.
עו״ד גייל שורש: אין, יעקב, אין אירוע כזה, אין אירוע משפטי כזה. אני מבקשת מהמנכ״ל להתייחס
ולהצביע על ההצעה שלי.
מר יעקב קורצקי: אני נותן את זכות הדיבור לסגן ראש העיר, כמושאני הולך לתת עכשיו לכל חברי המועצה.
אני לאהולך עכשיולהציע הצעה. אז אני מבקשממך סגן ראש העיר, בבקשה, תגיד את ההצעה שלך גם.
ער״ד עידן למדן: תודה. אז אניאפתח בזה שאילו הייתי ציני, הייתי חושב שכנראה הגברת שורש חושבת,
שרק היא יודעת לקרוא פוסטים ולקרוא דברים. אבל לא, אני לא ציני, הנושא הזה מספיק חשוב, אז אני אקריא את ההצעה בלבד. בשנים האחרונות באמת ניכרת עלייה במקרי האלימות. בעירייה יש לנו את חברתנו פזית הק-מינג׳רסקי,שעושה כל כך הרבה בתחום הזה, רבות יחד עם צוותי החינוך. אבל עדיין אנחנו רואים עלייה במקריהאלימות וההתנהגויות בסיכון, בעיקר בשעות הערב והלילה. חווינו את זה לאחרונה, אנחנו חווים את זה שוב ושוב מדי שנה, בעיקר בימי החופש הגדול בלילות. והדבר הזה יותר ויותר פוגע בתחושתהביטחון. אני פירטתי בהצעתי את הנושא הזה, שמדבר על כך, שלטעמי, ממשלת ישראל והכנסת מהוות היו דוגמה רעה לבני-בנות הנוער. בהתנהלות אליטה, מילולית אך ג פיזית, בזלזול ברשות השופטת ובפגיעה בה, והכי חמור, במתן גיבוי למעשים אלימים וחריגי הנעשים לרוב רחוק טאיתנו, מטעמים לאומניי וגזעניים, אני חוויתי את הדבר הזה אישית ג בבית שלי, כשעבריין הגיע גם לחסום אותי. וראיתי את הדברים האלה קורים. וכולנו־
מר יעקבקורצקי: אתה גם נראה לי הייתמעורב בכמה תקריות.
עו״ד עידן למדן: וכולנו, וכולנו־
מר יעקב קורצקי: טול קורה מעיניך. מה אתה מביא דברים שאתה עשית?
* מדברים ביחד.
עו״ד עידן למדן: יעקב, יעקב, טוב, יעקב, אתה תוכל, אדוני היקר, ממלא המקום, אתה תוכל להגיב
כשתרצה, תוכל להגיב כשתרצה, זו ההצעה שלי, אתה יכול להתייחס. תודה.
מר יעקב קורצקי: טתייפייף. זכותך. בסדר, בגלל זה נתתי לך את רשות הדיבור.
1
2
3
4
5
6
ר
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
8
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון־ 3.5.26
עו״ד עידן למדן: ולכן אני טוען, שבאמת תופעתהאלימות הזאת חלחלה לציבוריות הישראלית יותר ויותר
והתחזקה לאור אוזלת היד של רשויות אכיפת החוק. ובעיקר הכישלון של השר הממונה, שבעצמו היה מעורב רבות במעשי אלימות, כולל מקרידריסה ותאונות דרכי רבות.
מר יעקב קורצקי: כן. ג יש לו יו הולדת היום. זה גם טיעון.
עו״ר עידן למדן: ולכן. אולי אתה לא אוהב את זה, אני חושב שזה הדבר שמחלחל לציבוריות, את יכולים
לחשוב אחרת. ועובדתית בשלוש שנים האחרונות זה מחלחל.
מרמוטי גינרי: בגלל הדריסה של השר. כן.
עו״ר עירן למדן: אכן, א הואדרס פעמיים.
מריורם אברהמי: עידן, נו באמת, תציג את ההצעה.
עו״דעירן למרן: בנסיבות האלה נדרשת הרשות המקומית לסייע באכיפה ככל שניתן ומתאפשר לה חוקית,
וזאתהיא עושה רבות. כניסתו של גיא לטעמי לתפקיד, אומנם זה לא רק בתחום הזה, אבל אני כבר חושב שמכניסה רוח חדשה. העירייה עושה גם רבות בתחום החינוך והרווחה למניעת האלימותוהפחתתה. גיבוי ופעולות לנוער בסיכון עם הקידום נוער, ולנוער בכלל. אלא שברוח הזמנים נדרשות פעולות נוספות ככל שניתן, גם לפיקוח וגם חלופות תעסוקה. ומכאן באתי עם ההצעה של הפעלת תוכנית "לילות בטוחים", שאנחנו נגביר באמת יותר את מערך הנוכחות בגנים ובמוקדי התקהלויותשל בני ובנות הנוער בשעות הערב והלילה. פקחים, מדריכי נוער, עובדי קידום הנוער ומתנדביםכמובן, את סיירת ההורי צריך להפעיל, לחדש את פעילות שיטור האופניים, שקצת נחלשה ודברים נוספים. והדברים האלה דרושים מאיתנו. אנחנו מדברים על הרחבת פעילויות במרחבי חלופיים, זאת אומרת, אפרופו, זה באמת בעיקר יהיהבתחום של ענת ובתחום שלנו, שלי, כ״מגווני ושל ענת כאגודת הספורט, לנסות לייצר מתחמי רחוקים שיפעילו ג בשעות הערב והלילה, בנוכחות מדריכים כמובן. שיתופי פעולה מערכתיים, שזה אפרופו שיתוף פעולה עם המשטרה, מערכת החינוך, האגף לשירותי חברתיים, "מגוונים", אגודת הספורט, ובשילוב, חשוב מאוד, בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים. הדבר הזה יכול לסייע מאוד להגנה עלהקטינים. כמובן תוכנית איתור ומניעה מתוך מגמה של אפס סובלנות לאלימות, ולכן מפה הצעת ההחלטה היא לאשר אתהפעלת התוכנית העירונית הייחודית לחודשי חופשת הקיץ יולי אוגוסט, שמטרתה צמצום אירועי אלימות והתנהגויות בסיכון, במהלך חודשי הקיץ תופעל הנוכחות המוגברת. העירייה תרחיב במהלך הקיץ את שעות הפעילות של מתקני ספורט ומרכזי נוער. וזהו, בערך, היתר פורט בפנים. בקריאהשנפעל עכשיו ונאמץ את זה. תודה.
מר יעקב קררצקי: בבקשה, אנחנו נתחיל בסבב.
גב׳קרן ברנדס מקסימוב: סבבה.
מר יעקב קורצקי: כל חבר מועצה שרוצה להגיד, להוסיףלדיון.
גב׳ קרן בדנדס מקסימוב: הצבעת על דן אבל שנייה אחת.
ו
2
3
4
5
6
ד
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
9
ישיבתמליאה מן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
מר יעקב קורצקי: לא, לא.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אה לא.
מר אוהד בלייד: אין בעיה.
מר יעקב קורצקי: הייתי קצת זה, נראה לי.
מר אוהד בלייר: שמח שידעת שאני רוצהלדבר, אז בסדר.
גב׳ קרן ברגדס מקסימוב: מה אמרת יעקב?
מר יעקב קורצקי: הייתי קצת כאילו, חשבתי שעשיתי לאוהד.
מר אוהד בלייר: קודם כל אני שמח שהנושא הזה עולה, אני חושב שזה נושא שצריך לקבל הרבה תשומת
לב. אנירק אזכירשזה לא, הנושא הזה כבר עלה לפני שנתיים, עלה פה גם במועצה, ורצינו והצענו לתת את המשקל בקיץ ובכלל לנוער ולפעילות של הנוער.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: נתנו לנו הצעה לסדר.
מר אוהד בלייר: נתנו הצעה לסדר, יותר מאחת, כמה הצעות לסדר, באשר לפעילות והפעלה של הנוער בקיץ.
גם דרך "מגוונים" ניסינו להפעיל את הדברים, וחבל שאנחנו מגיעים לשלב הזה, שכמו שאתה כותב פה, עכשיו מפעילים אותנו. אזקודם כל אני מברך על ההצעות, אני חושב שזה דבר מבורך, אבל אני חושב שהדבר הזה צריך לעבור דרך החינוךולא דרך הביטחון. כל מי שרמז פה על גיא, אז כבודו במקומו מונח, אבל רמז בעצם, רמז על תיקהביטחון וזה.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: תנו לנו שנייה לדבר, דיברתם יעקב, דיברת.
מר יעקב קורצקי: לא, אני אתןלכם בשמחה.
מר אוהד בלייר: אני חושב שהדבר הזה קודם כל־
מר יעקב קורצקי: הכל מתחיל מחינוך.
מד אוהד בלייר: תודה. אז הדבר הזה צריך לבוא קודם כל מחינוך, מצוותיס של חינוך, שדואגים לפעילות
והפעלה בקיץ, גם דרך "מגוונים", שיש לנו את הכוח, גם כשהחינוך לא עובד בקיץ, יש לנו את היכולת דרך "מגוונים" לעשות את זה. כשאני הייתי יושב ראש "מגוונים", ניסינו להפעיל את "מגוונים" בקיץ לנושא הזה, רק שלא ניתן לזה תקציב. אני שאולי מקווה עכשיו,כשרואים את המצב, אנחנו נקבל את התקציב הזה להפעיל אתהנוער בקיץ. אני חושב שזה חשוב. בסוף,בתקציב האחרון שעבר פה במועצה, לחינוך התקציב ירד, לפעולות. התקציב לתנועות הנוער כמעט נמחק, ואולי זה, נמחק, לא צריך להסתכל ככה, כן. ואוליזו ההזדמנות באמת להחזיר את התקציב לחינוךולנוער, כדי שדרך החינוך-
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
10
ישיבת מליאה מן המניין מסי 25 - רמתהשרון - 3.5.26
מר יעקב קורצקי: היו לי כמה הצעות לתקציב-
מר יורם אברהמי: רגע, סליחה, סליחה. בסדר, אי אפשר ככה, תכבד ג אתחבר שלך לפחות. דיברתם על
אלימות מילוליתנכון?
מר אוהד בלייר: הכל בסדר. יורם, אני מסתדר, תודה.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: מכבדים. הכל טוב. אנחנו ביחד.
מר יעקב קירצקי: אני משליםאותו.
מר אוהד בלייר: אני אומר שדרך החינוך ודרך הפעילות של "מגוונים",נצליח להפעיל את הנוערולמנוע את
המקרים הבאים, וגם להביא את זה למקומות אחרים של הפעלה של הנוער, לקחת אותם למקומות האחרים, להעצים אותם, לתת להם תעסוקה אחרת.
מר יעקב קורצקי: בבקשה.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אז קודם כל, אני כמו אוהד, מברכת על כל הצעה, שבאה לקדם חינוךובטח באה
לקדם מניעת אלימות בקרב בני נוער ובכלל. אני מוטרדת, כי אני חושבת שאנחנו בעוד דיון, ואנימוטרדת הרבה יותר מה לקרה אחריו. כמו שבתשי העלתה מקודם בנושאים אחרים לגמרי, את הנושאים שאנחנו מעלים פה, הם מקבלים איזשהו אישור, איזשהו תיקוף ואחרי זה השיירה עוברת. לא הלינו צריכיםלחכות למקרה כמו שעלה בפייסבוק או לחילופין, חס וחלילה, כמו הרצח שקרה בפתח תקווה, לדון כדי בנושאים האלה. אני העליתי הצעה לסדר של כל הנושאים שעלו פה עכשיו בנובמבר 24׳ ראש העיר, שלא נמצא פה כרגע, נפנף אמר אותה, שהכל בסדר, אין אלימות, הכל טוב. ואני התעקשתי שלש אלימות בבתי הספר וגם רצה האל, לש לי ילדים בגלל הזה שנמצאים במערכות וחווים אתהאלימות, ואני חושבת שכחוט השני עובר משהו במערכת העירונית החינוכית שמשדר שהכל בסדר כשהכל לא בסדר. ואחת הבעיות הרעות החולות היא טאטוא וניקוי דברים מתחת לשטיח, כאשר הדבריםעומדים להתפרץ. ואני חווה את זה גם עםהילדים האישיים שלי, וגם עם הקרבה שלי לבני נוער ולכל התחום הזה, ולתחום החינוך, שכן אני עוסקת בו גם הלום, מהמקום שבואני נמצאת, אני נמצאת המון עם בני נוער, אני נמצאת המון עם הורים של בני נוער, וכל מה שאנחנו מדברים פה הוא חשוב. אבל אם הוא לא ייושם ולא תהיה אג׳נדה מנהיגותית שלהנהלת העיר, של ראש העירייה, שהוא גם מחזיק תיק החינוך, איפה היינו? אני אומרתהלינו כי אני, ככה, לא רוצהלשים את הכל,אבל איפה הייתם שנתיים? כשאני אומרתהייתם, לא אתה ספציפית יעקב, אלא הנחלת העיר.
מר יורם אברתמי: למה לא ספציפית? הוא לא הנהלת העיר?
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אמרתילא, אני אומרתהייתם, זה לא יעקב, איפה היית?
מר יעקב קורצקי: כולנו, כן. כולנוזה נכון. נגיד את כל הפעולות שעשינו. עשינו עשרות פעולות, מקווים שזה
ישתפר.
1
2
3
4
5
6
ר
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
11
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון ־ 3.5.26
גב׳ קרן ברברס מקסימוב: למה אנחנו צריכים לחכות לפתח תקווה ולפוסט כדי שזה יקרה? למה אנחנו
צריכים תמיד לחכות לדבר הזה שטורף את כל הקלפים? ואני אומרת לכם בכנות, אני, אעקובכמובן אחרי הדברים וכמובן אתמוך בכל הצעה, אנימוטרדת לא מההצעות, הצעות, אני מניחה שכולנו נהיה בעד ואני מקווה וזו הצעה טובה, אני מוטרדת ממחר בבוקר, אני חוששת, שבתפיסה הנוכחית, שלההנהגההחינוכית בעיר, אנחנו נראה more of the same. אני מקווה שאתבדה.
גב׳ בת שבע אלקובי: כבר היום היה עוד פוסט כזה.
גב׳קרן ברברס מקסימוב: אה, כן? לא ראיתי. איפה?
מר יעקב קורצקי: בבקשה, חברת המועצה.
גב׳ לירון בלומנר: אני קודם כל אתחיל שבטח זה נושא סופר סופר חשוב וגם לי יש ילדים בגילאים האלה
בבית ולמזלי הם מאוד עסוקים בכל מיני, הבת שלי בצופים, הבן שלי בכדורגל. אז באמת הלו״ז שלהם מאוד מאוד צפוף, ואני חושבת שכאןהבעיה העיקרית. כי לעשות את התורנויות האלה בלילה זה מבורך וזה טוב, אבל בסוף, זה כל הנושא של התעסוקה של הילדים. ברגע שלילד יש שייכות לקבוצה, לאחריות, למשהו, הוא לא מתעסק באלימות, כי הוא עסוק pleasures, בכיף בהנאה, בעשייה.
מרדן רוק: קוראים לזה מסגרת.
גב׳ לירון בלומנר: אז ברגע שאנחנו נמצא להם מקום, כי כשאנחנו היינו צעירים, אני גדלתי ברמת השרון,
היינו יושבים בפארקים, היינו הולכים לכל מיני מקומות, ולא היו מגרשים אותנו. היום, ילד רוצה לשבת בגינה בעשר בלילה, תוך עשר דקות ישניידת משטרה ומעיפיםאותם.
מר דן רוק: בהרצליה יש ספורט חצות, יש להם טורנירים, יש להם הופעות.
גב׳ לירון בלומנר: זה בסדר, אבל אני אומרת, שבסופו של יום,צריך שיהיה להם איזשהו מקום שהם יכולים
ללכת אליו.
מר יעקב קורצקי: ושם אין אלימות? בהרצליה אין אלימות?
מר רן רוק: לא, אבל יש מסגרות. בכל הארץ יש.
גב׳ לירון בלומנר: אני חושבת שקודם כל הפתרון הוא למצוא להם מקום שהם יכולים להיפגש בו, שהם
יכולים לעשות משהו. הילדים האלה עברו סיוט מאודמאוד גדולעם כלמה שעברנו, אם זה מלחמות ואם זה הקורונה וכן הלאה וכל הנושאים האלה. במה הס עסקו? הם שיחקוPlayStations, במשחקי אלימות.
הם נחשפו לאלימותאם זה בשביעי לאוקטובר. בואו, בגילאים האלה, מה אנחנו שיחקנו? בחוץ. לא ראינו את כל הרציחות והמוותהזה. לא, אני רואה, אני רואה במה הם משחקים וזה אלים, הכל אלים,כל הסביבה שלהם אלימה. אז מן הסתם, שהאלימות תצא החוצה. אז אנחנו צריכים, קודם כל כעירייה, לדאוג להם למקום שיהיה להם לבלות, לעשות דברים של כיף. כמו שציינו כאן, להרחיב את הפעילויות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
12
ישיבת מליאה מן המניין מס, 25 - רמת השרון - 3.5.26
מר דן רוק: ג הצעה כזאת ירדה פה בשולחן. לבית נוער, שקרן העלתה.
גב׳ לירון בלומנר: להרחיב פעילויות חברתיות.
גב׳ קרן בדנדס מקסימוב: נכון. גם זה נתנו הצעה לבית נוער, אמרו לנו-
מר דן רוק: הורדתם מסדרהיום. גם זה היה.
* מדברים ביחד.
גב׳ לירוןבלומגד: זה אחלה לשים אבטחה ומצלמות וכוי, אבלבסוף זה לא פותר את הבעיה. אני אומרת
שבסוף לשים אבטחה ומצלמות ולשלוח אנשים בערב זה מעולה, זה אחלה, אבל זה לא פותר את הבעיה. זה רק הגנה, זה רק לשים פלסטר.
גב׳ קרן ברגדס מקסימוב: חינוך, חינוך, חינוך.
מר דן רוק: הפתרון הוא בחינוך,החינוך הבלתי פורמלי.
מר יעקב קורצקי: חבר׳ה, אנחנו מעלים דברים חשובים.
גב׳ קרןבדנדס מקסימוב: לא, לגמרי.
מר יעקב קורצקי: בואו, תשמרו על השיח, שנראה.
גב׳קרן ברברס מקסימוב: לא, לא, לגמרי. זה לא היה על לירון.
מר יעקב קורצקי: אני הראשון שחוטא בזה, בסדרי אבל יש מאות בני נוער שמסתכלים. משפחת קורצקי
יוצאת היום מהזה, אבל. רואים אותנו כמנהיגי ציבור, רואים אותנו,לפחות אנחנו, בואו נשתדל פה לפעמים, כן, יש איזה ויכוחים וזה, ננסה לשמור, אתם יודעים מה, בדיון הזה לפחות על איזה כזה אופן כזה יותר רגוע.
מר דן רוק: לא, אבל זה באמת מתסכל, שהעלינו הצעות.
מר יעקב קורצקי: ברור, אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים שיהיה אפס אלימות.
מר דן דוק: לא, אבל העלינו הצעות והורדתם מסדר היום.
מר יעקב קורצקי: אני אומר לכם-
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: יעקב, אתה לא מקשיב למה הוא אומר. אמרת רגע לדבר, לא הקשבת מה הוא
אומר.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
13
ישיבת מליאה מן המניין מס׳ 25 - רמתהשרון - 3.5.26
מר דן רוק: אמרתי, זה מתסכל, שהעלינו הצעות, כמו שלירוןאמרה, של בית נוער, ודרשנו לכנס ועדת חינוך,
וועדה למיגור אלימות, והצעות לסדר. ושזה, ניסו לעשות את זה פוליטי, אז כל הקואליציה מורידה מסדר היו
עו״ד עידן למדן: אבל להציג כאילו דבריםלא נעשים?
מר דן רוק: לא, אנילאאומר נעשים או לא נעשים.
* מדברים ביחד.
גב׳ ענתלין: הגיע תורי. הגיע תורי.
מר דן רוק: לא, הסברתי למה זה מתסכל כשהצענו את זהוהייתם נגד. סיימתי.
עו״ד עידן למדן: רגע אוהד, דן סיים.
מר דן דוק: סיימתי.
גב׳ ענת לין: אני לא אוסיף פה הרבה מעבר למה שנאמר ועוד יאמר,אני רק חשוב לי להגיד שאני לא חושבת
שעד עכשיו, לא נעשתה פה עבודה ולא נעשתה מחשבה והצוותים המקצועיים והחינוכיים לא עבדו. קרה מקרה, וזה טבעי שזה יציף את כולם, כמו שזה עשה בכל המדינה, אצלכול זה הציף והתסיס את העניין.
אנילהוסיף רוצה רק עוד משהו אחד, שהוא רובד שחשוב לדבר אבל עליו, עוד פעם אני אומרת, אני יודעת, שיש צוותים מקצועיים וכולם גם שמחי לשמוע עצות ורעיונות, אבל כול על זה וכולם מטפלי בדבר הזה. אבל אני חייבת להגיד שגם מהחוויה האישית שלי ע הילדים שלי, יש פה עודרובד מעבר לחשיפה, זה פועל יוצא שלהחשיפה לאלימות, אבל יש גם את העניין של קבוצותהוואטסאפ, שבקבוצות הוואטסאפ של הילדים עובריםהמון המון דברים ורעיונותושמועות 1-fake news, והבןשלי צלצל אליי ביום שיצא הפוסט הזה ואמר לי, אמא, אלה שרצחו בפתח תקווה זה אלה שרדפו אחריי אתמול ביום העצמאות עם הספריי.
זאת אומרת, יש הרבה דיבור וגם לזה אנחנו צריכים, ועוד פעם, אני סמוכהשהצוותים ובטוחה המקצועיים יעשו את העבודה הזאת, שכבר, עוד פעם, אני מהילדים האישיים שלי, רואהשכבר מתחילה להיעשות. זהו.
מר יעקב קורצקי: תודה רבה. בבקשה.
עו״ד נאות פרס: אז אני באמת, כולנו מזועזעים מהאלימות שאנחנו רואים, ואני מאוד מתחברת למה שלירון
אמרה, שהאלימות מציפה אותנו מכל עברואין ספק שהילדים חווים את זה וזה חלחלאליהם עמוק. אני חושבת שצריך לזכור, מצד אחד לש לנו באמת מדריכי מוגנות בבתי ספר, אני יודעת שביקשנו להוסיף מדריכי מוגנות.
גב׳קרן ברנדס מקסימוב: אני ביקשתי,אתם לא אישרת.
עו״ד נאות פרס: אל תפריעי לי.
1
2
3
4
5
6
ר
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
14
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אבל אניביקשתי, רקתדייקי.
עו״ד נאוה כרם: אל תפריעי לי,אני לא הפרעתי לך. אנחנוביקשנו, זאת אומרת, התבקש על ידי האחראית
על התנהגויות בסיכון ואלימות, להוסיףמדריכי מוגנות, זה לא בתקציב אושר וחבל. אלה דברי שנדרשים ויכול להיות שעכשיו תהיה-
מר רן רוק: אתישבת על התקציב גם.
עו״ד נאוה פרס: יכול להיותשעכשיו תהיה יותר היענותלצורך הזה.
מר רן דוק: לא אושר בתקציב. כאילו מישהו הנחית פה, כאילו־
* מדברים ביחד.
מר רן רוק: אתה מדבר על זה,
מריורם אברהמי: אתם מדברים על מניעתאלימות, תראו איך אתם מתנהגים.
מר רן רוק: אלתדבר עםהידיים.
מריורם אבדהמי: אני כן אדבר עםהידיים, באמת, איזה מין דבר זה?
" מדברים ביחד.
מר יעקב קורצקי: אני מבטיח לך, דן, אס תרצה אחרי זה להגיד הערה, אני מבטיח לך.
גב' קרן ברנרס מקסימוב: אז נגיד אחרי זה הערה. אני רוצה להגיד אחרי זה הערה.
מר יעקב קורצקי: אחר כך, בסוף.
עו״ד נאוה פרס: יש פעילות שמנסה למנוע אלימות והתנהגות מסכנת אלימות, וגם האירוע החמור שהיה
ברמת השרון נבדק, ומסיקים לגביו מסקנות ויש פעילויות בנושא הזה של הצוותים, כפי שענת אמרה, הצוותים פועלים כל הזמן. לגבי העסקת בני נוער, בתור מישהי שהילדים שלה כבר גדולים, אני יכולה להגיד לכם כמה זה קשה למצוא לילדים בתקופת הנעורים, תעסוקה. מי שספורטאי מתעניין בספורט, מי שבצופים, בצופים, אבל ילדים אחרים מאוד מאוד קשה להביא אות עירוניות, לפעילויות שבאמת יעניינו אותם. והרבה פעמים העירייה יזמה פעילויות, והילדים לא הגיעו. בני הנוער אני מתכוונת, אני לא מדברת עלילדים בגיל רך, אני מדברת על בני נוער. מאוד מאוד קשה לרכז אות ולהביא אותם לפעילות, שבאמת תדבראליהם והם באמת יכנסו אליה. אז גם על זה צריך לחשוב, זה לא רק עניין של תקציב, צריך באמת לחשוב מה אפשר לעשות. זהו, ואני בטוחה שכולנו נרתם וכל מי שיכול יעזור למגר את התופעה הזאת.
מר יעקב קורצקי: אז אני רוצה שנייה לעשות cut. אנחנו נעבור לדברי השמחים בעיר. אני אעביר את
ראשות הדיבור למי שמביאה לנו את כל התארים והשמחות בעיר, בבקשה ענת תסיימי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
15
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון ״ 3.5.26
גב׳ ענת לין: לא, אני שלחתי לך בוואטסאפ כדי שאתה תגיד, אבל־
מר יעקב קודצקי: לא, אני נותן לך את הכבוד. בבקשה.
גב׳ ענת לין: חייבת איזה זה, נערות א׳בכדורסל עלו לגמר, לגמר אליפותהמדינה.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: נהדר.
* מחיאותכפיים.
מר יעקב קרדצקי: הבנות בליגה לאומית?
גב׳ ענת לין: ליגה לאומיתגם עלו אתמול לגמר גביע המדינה.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אגב, בהקשר הזה, מסגרת חינוכיתראויה מאוד שנותנת מענה מדהים.
מר יעקב קורצקי: ממש. עידן, אתה דיברת? זהו? סיימת. אז יורם, אנחנו מדלגים, בבקשה.
עו״ד עירן למדן: לא, יורם מסכם. יורם צריךלתת תגובה להכל.
גב׳ קרן ברנרס מקסימוב: מה הוא מסכם? הוא חבר מועצה?
מר דן רוק: הוא לא חבר מועצה.
מר יעקב קורצקי: לא, הוא לא מסכם, הוא יגידאת כל התוכניותשנעשו ומה אנחנו הולכים לעשות. וגם כן
אני חושב שמעינו עכשיו את אח של עומרי, כל הנושא של בני..., שהוא בן אדם ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות, זה נכס, אבל אני לאישור נותן הזה. בבקשה, הדר.
גב׳ תדר שמיצר: טוב, אני, קודם כל אני פחות מתחברת, נאוה, למה שאת אמרת, שקשה להביא את בני
הנוער. אני כבר ציינתי את זה, הייתה לנו ישיבה בערך לפני שנה שעסקה בנושא של האלימות. ודיברנו על זה שכן היה בזמנו, כשהילדים שלי, וזה בערך כנראה אותם גילאים, היה להם מתחם ליד הטניס, הם הגיעו לשם בהמוניהם להופעות והיה להם שם אזור מרוכז שלא הפריע לתושבים ואז לא גירשו אותם מהגינות.
וזה התחיל בשעות המאוחרות של הלילה. דנו בגיל שלהם, אז הוא גס זוכר את זה, וזה עבד מצוין. אז אני יודעת, לא יורם עוד מעט יספר מה עושים. אני כן הייתי רוצה שני דברים להגיד. אני סיפרתי לכם שבחודשים האחרונים עובדים, הנושא של החרמות והאלימות, אז אנחנו, אני בתחום שלי, של תרבות ואומנות.
בספטמבר, עםפתיחת שנת הלימודים, הולכת להיפתח תערוכה ראשונה בארץ שעוסקת בנושא הזה בגלריה לאמנות עכשווית. כשיהיה לה המשך, הצוותים המקצועיים עובדים, כולל בחינוך וכולל בתרבות. יהיה לה המשך, אנחנו הולכים להקים בית למניעת חרמות ואלימות קבוע פה ברמת השרון פורץ דרך, אנחנוהולכים להביא גם לתערוכה וגם הבית הזה, שהוא יהיה המשכיות לתערוכה, שהיא תעבור לשם, אנחנו הולכים לפנות לכל, גם ברמת השרון יש לנו מחויבות של מנהל החינוך, להביא את כל השכבות, מגן עד י״ב, לתערוכה ולפעילות שנרקמת בימים אלה, יושבים על תוכניות לבית הזה. וכמובן אנחנו באמת רוצים להיות אור 1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
16
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26 במדינת ישראל, לטפל בנושא הזה, שהוא נושא מאוד מאוד כאוב. א זה גם בקבוצות הוואטסאפ ובכלל, והבית הזה יקום פה ברמת השרון ויגיעו אליו־
עו״ד נאוה פרס: איפה זה יהיה!
גב׳ הדד שוייצר: אנחנו, כשזה יגיע אנחנו נעדכן, נכון? יש לנו כרגע כמה-
עו״ד עידן למדן: בהכנה.
גב׳ הדר שמיצר: לא, לא, יש לנו מקום, אנחנו נעדכן. אז אני, שוב, אז דברים נעשים ודברים קורים, אני
חייבת להגיד, עוד משהו קטן לסיום. בסך הכל אנחנו יושבים פה חברי מועצה, קואליציה, אופוזיציה, לא משנה מה, אנחנו אולי יריבים פוליטית, אבל אנחנו לא אויבים. ואני חושבת שכולנו רגע, ויש מקומות שאנחנו גם, זה מתחבר לנו עוד פעם, אבל שותפים, אני ממש ממש מבקשת שאנחנו פה בשולחן הזה ניתן דוגמה ומופת להתנהגות, לדרך ארץ, לצורת התבטאות. לי מאוד מאוד קשה עם התפרצויות שקורות פה, שהן אמוציונליות, וזה מובן ליגם לפעמים מאיפה הן מגיעות, אבל אני חושבת שכולנו צריכים רגע, לא לחתום על אמנה, אבל על איזושהי אמנה בינינו, שאנחנו מנהלים פה דיונים בצורה מכבדת, בלי שצריך יהיה לפוצץ את הישיבות. בואו, קודם כל, אנחנו כשליחי ציבור, כנבחרי ציבור, ניתן דוגמה אישית. אני ממש ממש מבקשת מכל אחד ואחת מכם, זה מאוד מאוד חשוב.
עו״ד עידן למדן: דרך ארץ קדמה לתורה.
גב׳ הדר שוייצר: אני, שוב, עוד פעם, כולנו מאוד אמוציונליים, יש נושאים שיותר חשובים לאחד ופחות
לשני, אבל בואו ננסה לשמור פה על צורה ודרך לנהל את הישיבות.
עו״ד עידן למדן: מצטרף בהחלט.
גב׳ הדר שוייצר: אני מצחיקה?
מר יעקב קורצקי: הואצוחק עליי, הואמצחיק. הוא צוחק עליי.
עו״דעידן למדן: הומור.
גב׳ הדר שוייצר: אני חושבת שהנושא הזה, אין בו שום דבר מצחיק.
עו״ד עידן למדן: אמרתי שמצטרף לכל מילה. בהחלט מצטרף לכל טילה.
מר יעקב קורצקי: טוב. אנחנו ניתן את רשות הדיבור לחבר המועצה מוטי גינדי.
מרמוטי גינדי: תודה רבה.
מר יעקב קורצקי: מוטי, אל תגזים אבל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
17
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
מר מוטי גיגדי: טוב. האמת שנאמרו פה דברים חשובים, תראו, אלימות תמיד הייתה, כולנו היינו בני נוער,
רובנו אפילו פה בעיר, תמיד הייתה אלימות,לא צריך, זה לא כרעם יו בהיר, כמובןשזה על סדר היום וקרו
גם, סדר היום הציבורי.
גב׳ הדר שרייצר: לא מוטי, אני גדלתי פה בעיר, לא הייתה כזאת אלימות כמו שישהיום.
עו״ד עידן למדן: לא הייתה תקופה כזאת במדינת ישראל, בטח לא כשאנחנו היינו צעירים.
גב׳ הדר שמיצר: לא צריךלהגיד תמיד היה.
* מדברים ביחד.
גב׳ הדר שמיצר: אנחנו באיזשהו שיא ברמה המדינית.
מר יעקב קורצקי: רגע,אבל אתם דיברתם.
עו״ד עידן למדן: סליחה.
גב׳ הדר שמיצר: דיברנו.
מר יעקב קורצקי: הוא כיבד אתכם.
עו״ד עידן למדן: ראית? התנצלתי, שתקתי. לא חיכיתי שתעיר, התנצלתי, שתקתי.
מר יעקב קורצקי: רגע, תביאו את האמנה.
מר מוטי גינדי: אני רוצה להגיד שתמיד הייתה אלימות, אני לא מצדיק כמובן, אנחנו צריכים לגמד את
התופעה ולמגר כמה שיותר ולהילחם בה, והיו יש יותר כלים ותקציבים להילחם יותר מאשר היה פעם, וזה ממש להילחם, וכמו שלש אנשים שמתנהגים, בכל חברה מודרנית יש פורעי חוק, ואנחנו צריכים כמה שיותר להילחם בתופעה הזאת. יש תוכנית טובה שיציג אותה המנכ״ל, יחד עם זה לא צריך לשכוח את ההורים, אף אחד לא הזכיר את ההורים, כולנו פה הורים, חינוך זה ג מהבית, אני בעד לעשות סדנאות להורים, להסביר, להביא את ההורים. זהו. אגב, בתחום העסקים גם כן אנחנו ננסה לשים דגש ולהשתמש בפלטפורמות של העסקים על מנת להפיץ מסרים ועל מנת לעודד בני נוער, אם זה בסופי שבוע, אס זה בחגים, סליחה,בחודשי הקיץ. וזהו, אני מקווה שנעשה טוב. זה הכל.
עו״ד גייל שורש: מוטי, רק למען הסדר הטוב וההערה החשובה שלך, סעיף 6 אצלנו מדבר על מעורבות
הורים ועל הכשרות וסדנאות להורים.
מר מוטי גינדי: יפה, זה חשוב, זה חשוב. זה נכון.
גב׳ הדר שוייצר: אני באמת רוצה להצטרף למה שמוטי אמר־
1
2
3
4
5
6
7
8
9
סו
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
18
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
מר יעקב קורצקי: יש לך פרוטקציה לשבתלידי.
גב׳ הדר שמיצר: כי יש פה, לא, זו באמת נקודה שרציתי לציין, כי ג אני רואה ברשתות, תמיד זורקים,
ושוב, אני לא אומרת שהמערכת אין לה מקר ואחריות לטפל, לתת מענה. ישפה גס נושא מאוד מאוד חשוב של אחריות הורית, שההורים צריכים לדעת להיות אחראי על המעשים של הילדיםשלהם, לדעת איפה הם נמצאים,להיות מעורביםולא לזרוק את הכל כאחריות המערכת. זה לא הכל רק בידי המערכת. ישעניין של חינוךמהבית.
מר מרטי גינדי: כששאלו את אמא שליפעם מה זהחינוך ’ אז היא אמרה,חינוך זה כל יום, כליום. זהנכון,
זה כל הזמן.
גב׳ בת שבע אלקובי: חינוךזה מה שאתה עושה שאף אחד לא רואה אותו, אתה יודע.
גב׳ הדר שמיצר: נכון.
גב׳ בת שבעאלקובי: חינוך זה מה שאתה עושה כשאתה הולך ברחוב ונופל לך משהו אבל אף אחד לא רואה.
אם אתה מחונך, אתה תרים את זה.אם לא, אתה תמשיך הלאה.
מר יעקב קורצקי: אז אכבר נגעת בנקודה חשובה, אניחושב שעופר קליך זו דוגמה.
גב׳ בת שבע אלקובי: לחינוך.
מר יעקב קררצקי: טוב, נראה לי שאנחנו נדלג....
גב׳ הדר שמיצר: רוצה אני את נחת הרוח של עופר.
מר יעקב קורצקי: בבקשה גיא.
עו״ד עידן למדן: עופר מצטרף למוטי וליעקב בדבריהם.
מר עופר קליך: ימשיך כבודו.
מר מרטי גינדי: ימשיך כבודו.
מר יעקב קררצקי: בבקשה גיא.
מר גיא קלנר: טוב,אני רוצה להתייחסלזה בכמה רמות, גס דברים שנאמרו פה וגם בהסתכלות מראש על
הדברים. ראשית, אנחנו לא חיים בוואקום. רמת השרון היא לא בוואקום, לא לטוב ולא לרע. אנחנו עדים לתופעת אלימות גוברת בחברה הישראלית ובדגש על בני נוער בכל הארץ. וזה לא צריך לרפות את ידינו, אבל מצד שני גם אנחנו צריכים להבין את הקונטקסט הכללי שבו אנחנו נמצאיםולא להתייחס אל עצמנו בהקשר הזה באופן קיצוני מדי, בהקשר הזה. לשים את רמת השרון כאיזושהי עיר שיש בה איזושהי השתוללות של אלימות ברמה קיצונית ביחס למדדהלאומי, זה ג לא נכון, זה קצת לשפוך את התינוקעם המים. יש פה 1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
19
ישיבת מליאה מן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26 נוער מצוין, יש פה ילדים מצוינים, רוב רובם של הילדים והנוער פה הוא נוער ערכי, מוסרי, מתנדב, ערשה.
תנועת הצופים שלנו משני השבטים המובילים בארץ, אגודת הספורט שלנו שמשמשת כמערכת חינוך בלתי פורמלית לכל דבר ועניין, רק היום בתחילת הישיבה פגשנו פה את חלק מההישגים שלה, היא מהמפוארות בארץ שאחוז השימוש של הללדים/בני נוער מקרב היקף התושבים ביישוב הוא הגבוה ביותר בישראל. יש פה המון דברים טובים שקורים ביישוב, שלא נקל בהם ראש. זה לא צריך במילימטר לרפות את ידינו, בלטפל ביד קשה ובצורה מדויקת וחזקה במקרים של אלימות, והיעדר סבלנות לאלימות צריך להיות קו מנחה בהקשר הזה של כל המערכות שלנו, של החינוך, של הרווחה, של החינוך הבלתי פורמלי, של הביטחון, של המשטרה ושל הכלים הפנימיים שלנו. אנחנו עושים פעולות רב תחומיות, דיבר קודם יעקב ושאלו פה נוספים וזה נכון,זה לא רק ביטחון, אין בכלל שאלה בעניין הזה. מדובר על באמת צורך לקיים פה מערכת רב תחומית שמתוכללת על ידי ראש ומנכ״ל העירייה, ראש העירייה ומנכ״ל העירייה, ואני מרגע שנכנסתי לתפקיד, אני עושה כל שביכולתי ואני גם מקבל מענה כדי לקדם את, נקרא לזה, את הפרקים שלי בתוך הענייןהזה, אבל לתוך תוכנית כוללת שיש לה כמה וכמה מרכיבים. וכולם מסתכלים על זה ככה. כולם מסתכלים על זה ככה.
זה הרי ברור, ואף אחד פה לא יכול לשער בנפשו, ואמרה את זה אולי הדר בחצי משפט, אם הבנתי נכון, בהקשר הזה, כולנו פה הורים ביישוב, מי לילדים יותר קטנים, מי לילדי יותר גדולים, כולנו חיים בתוך הקהילה הזו. הרי אף אחד לא רוצה לשוות בנפשו או לדמות מצב שבו אנחנו, מישהו מקלראש בדבר הזה.
וכמובן, כאשר עולה מקרה כזה לסדרהיום, אנחנו מתגייסים לתוך המטרה הזו, אנחנו צריכים לעבוד בזה בשוטף, ועובדים בזה בשוטף, אני מצטרף חדש לקואליציה, אבל עובדים בזה בשוטף, ובמקרה כזה ביתר שאת. באותה שבת שפורס הפוסט, אניכמובן דיברתי מיד, דיברתי והתכתבתי עם המשפחה, בערב היינו שם ראש העירייה ואני בפגישה, חומרים, ראינו הקשבנו, דיברנו, הבנו, כמובן שגםבוצעו לאחר מכן פעולות, גם טול מערכת החינוך, גם מול בית הספר, גם מול המשטרה. אני לא רוצה מטעמי שצריך לכבד אותם כרגע, לפרט יותר מדי, אבל יש פעולות ומבוצעות פעולות ואף אחד לא מקל בזה ראש, גם בצד האכיפתי, המניעתי והחוקי של הדבר הזה בהקשר הזה.
עו״ד עידן למדן: גם בהקשר הזה וגם בעבר.
מר גיא קלנר: כן. הצעות לסדר, ואני שותף, כידוע, עד לא מזמן ואולי גם בעתיד להצעות לסדר גם כחבר
קואליציה, בטח כאופוזיציה, באותבמקום שבעיניי מתקיים אחד מן השניים, או לא מתקיימתפעולה, או מתקיימת פעולה שסותרת את ההיגיון של מציע ההצעה. לטעמי במקרה הזה, לא זה ולא זה מתקיימים.
מבוצעות פעולות, יש פעולות מאוד מאוד נחרצות שמתקיימות באלף ואחת חזיתות, חלקןאני אמון עליהן, חלקן, מה זה אניי אני ואגף הביטחון. חלקן מבוצעות על ידי זרועות אחרות של העירייה, ואנחנו יכולים להבין ולהניח שאף אחד לא חשב מאותה נקודה צפונה, ואניאומר גם מאותה נקודה דרומה, שרוצים לתת למקרי האלה לעבור ללא תוכנית פעולה וללא תכלול שלהאירוע הזה. אני יכול להגיד לכם, ראיתי היו קצת דיון בקבוצות הוואטסאפ, עלה היום גם סרטון שצולם שבוע שעבר. אחד, פזית, שאומנם לא חלק מאגף הביטחון,מקדמת איתנו ביחד שיתוף פעולה פורה וקבוע, סיירת ההורים זה לא המענה הבלעדי לסיטואציה שנוצרה, זה עוד לבנה בסל פעולות שמבוצעות. אני חייב לציין שפזית, גם אשת מקצוע, גם בעלת יכולת שיתוף פעולה מובנה בעבודת העירייה שלה ובעבודה הרב זירתית שהיא יודעת לתכלל. היא מנוסה, היא יודעת, היא מבינה שהשעה דורשתמאמץ נוסף. ואנחנו הולכים לתת לה אותו. יש לה גם היום, ראיתי גם, חלק מהדיון שראיתי ברשתות, יש סיירת הוריםהיום ברמת השרון, קיימת. אנחנו רוצים לחזק אותה, אנחנו ו
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
20
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון ־ 3.5.26 רוצים להעצים אותה, אנחנו רוצים לתת לה עודכלים וכך יהיה. זר נחלה של פזית, אבל היא תקבל את כל הגיבוי שהיא צריכה, גם מהנהלת העיר באופן כוללני וגם ברמה התקציבית מכל רכיב שהיא תצטרך, ושיתופי פעולה, היא עובדת המוןעם משטרה, עם ביטחון, עם פיקוח, יש כל הזמן הפריה הדדית בפעולה הזאת של הררים שמסיירים ביישוב ונמצאים בקשר שוטף עם נציגי המשמרת שקיימים באותו רגע, גם של המשטרה וגם של הפיקוח. שתיים, אנחנו מקיימים שיח עם כיתת הכוננות שלנו, הכחולה. אני מזכיר לכם, מאז ה-7 באוקטוברשהיה אירוע טראומתי בכל מדינת ישראל וגם כאן, קודמו במסגרת העירונית מספר התארגנויות אזרחיות. המוכרת שביניהם והידועה יותר זה שהזרוע של הרפז, של יחידת החילוץ, שהיא באמת יחידה שפועלת גם כן על בסיס של מתנדבים, ופחות רלוונטית לעניין הזה,הוקמה כיתה צהובה בזמנו של מתנדבים שהם ללא נשק וללא הכשרה של המשטרה, והוקמה כיתת כוננות כחולה, שמונה 60 איש ופועלת בהכוונה ובהנחיה של משטרת ישראל. בעקבות האירועהזה אנחנו הולכים לייצר שיתוף פעולה מיוחד ביחדאיתם, יש לנו כבר פגישה מתוכננת כדי בעצם להרחיב את פעילות כיתת הכוננות גםלמשימות אכיפתיות ושוטפות בתוך העיר, בשיתוף פעולה גם עם המשטרה, גם עם הפיקוח, וגם עם סיירתההורים. אנחנו הולכים לייצר מערכת רב שכבתית בקטע העירוני וברחובות העיר, שהולכת להצטרף גם לרכיבים הקיימים, שגם עליהם אני אדבר עוד דקה. זאת אומרת, יש פה דחיפה קדימה של כלים שהם קיימים כבר בגזרה, הם לא הומצאו הרגע. אנחנו מבינים שהשעה דורשת חידוד והעצמה, וזה מה שאנחנו עושים. וזה מה שיקרה בגזרת הביטחון וזה יקרה גם בגזרותאחרות נושקות כחלק מתהליך העבודה הזה. ביום חמישי האחרון פגשנו כולנו סיום קורס, פה ביד לבנים, לא כולנו, חלקנו, פה ביד לבנים, שלתוכנית נוער, של שת״פ עם משטרת ישראל, של הכשרה, שלנציגות של בני נוער, בדיוק בעולמות התוכן האלו, שאמורים להיות שגרירים, לא אמורים, זו כברתוכנית שמינית במספר פה ביישוב, ראשונה מסוגה בארץ שמקוימתכאן ברמת השרון, גאווה גדולה־
עו״ד גייל שורש: ב-2017 התוכניתהזאת החלה.
מר גיא קלנד: אמרתי שמונה שנים.
מד יורם אברתמי: סיימנו את 2025.
מר גיא קלנר: אמרתי, אמרתי, תקדימית תוכניתכאן ברמת השרוןמקוימת כבר שמונה שנים. אני שם את
זה כעוד נדבך. אני בעצם מביא לידי ביטוי בפעולה העירונית, שחלקה הגדול לא קשור אליי בכלל בהקשר הזה, לאכרונולוגית ולא ביצועית, שיש הרבה מאוד דברים וגם יש דברים שצריך לחזק ולא הכל מושלם, זה בוודאי שלא, ובהחלט צריך שיתוף פעולה עם הנהגות ההורים, לחזק אותו, וצריך באמת לייצר את אותו תכלול שאנחנו עובדים עליו מאודמאוד חזק עכשיו של פעולה רב זירתית ורב תחומית, שתהיה תחת כובע רואה ומתכלל אחד, כי הדברים האלה באמת צריכים לפעול ביחד, כי לא יספיקרק ביטחון, ולא תספיק רק סיירת הורים,ולא יספיקו רק שיעורים במסגרתתוכנית מיוחדת של בני הנוער והמשטרה, הכל צריך לעבוד בקונצרט משותף, שבנוי מכל הכלים האלה ביחד, וכולל כל הרכיבים האלה. אנחנו כמובן, מרחיבים עוד ונותנים מענה נוסף לכל הנושא של הפיקוח העירוני. נושא המצלמות העירוניות. תורחב מאוד, תורחב, תורחב מאוד הפריסה של המצלמות, שיאפשרו לנו התבוננות במרחב הציבורי, החוקי כמובן, שבו אנחנו נוכל לנטר פעילות, להגיב לקריאות,לשלוח פיקוח. הדבר חזה הולך להיות מחובר למוקד רואה שיוכל להגיב בזמן אמת כאשר תהיינה פעולות במרחב, שהן פעולות וידרשו בעייתיות את המענה שלנו. הנושא של פארק הנצח, שהוא מוקד משמעותי בתוך הדבר הזח, גם הורים שואלים ואני גם אומר להם, פארק הנצח בראש 1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
21
ישיבתמליאה המניין מן מסן 25 - רמת השרון - 3.5.26 סדר העדיפויות של נושא המצלמות, הפריסה הושלמה שם, קווי התקשורת הושלמו שם, נדרשת עכשיו השלמה של המצלמות עצמן, שצריכות להתיישב ולהתלבש במרחב של פארק הנצח, והנושא הזה מטופל.
הוא עוד לא הושלם, אבל הוא מטופל. אני אומר שבסופו של דבר, כשתהיה לנו מחלקת ביטחון, עם כלים טכנולוגיים שאנחנו משלימים אותם. פיקוח חזק, שת״פ עם שיטור, כולל נקודת בית הביטחון, שאנחנו מדברים עליה הרבהמאוד זמן, עוד דיברתי עליה כאופוזיציה, אני אקדם אותה עוד יותר בקואליציה בדבר הזה. הנושא של סיירת הורים, כיתת כוננות כחולה שתיתן את המענה היותר אכיפתי והרתעתי ברחוב, גופא מהבחינה הזאת. מערכת חינוךשנכנסת יותר חזק תחת האלונקה, ומבצעת את הפעולות שהיאצריכה לבצע במרחב שלה. מנהלי בתי ספר שיודעים היום שאין מילימטר של סובלנות לכל דבר כזה. משטרת ישראל, שיש לי אליה הרבה פעמים טענות, כולל בעת האחרונה, אבל ראיתי את מפקד המשטרה מגיע פה ביום חמישי לסיום הקורס.
דובי: גם סגנו.
מי גיא קלנר: גם סגנו. מגיעים לכאן, מבינים את המשמעויות, אנחנו גם יודעיםשהמשטרה מבצעת פעולות
חקירה ואכיפה במרחב שלנו בהקשרים של אלימות בני נוער, ואף אחדלא הולך להקל בזה ראש. אף אחד.
ואנחנו על זה בהקשר הזה. אז אני חושב שכשסוכמים את כל הפעולות ביחד ושמים אותן במסגרת אחת, אנחנו רואים שאנחנו פועלים בצורה רב תחומית, רב זירתית, אף אחד פה לא מקל ראש, אף אחד פה לא נרדם, אף אחד לא באמת צריך שמישהו יגיד לו זה נעשה או זה לא נעשה, עושים, עושים ובגדול, בהקשר הזה. אני כן מסכים שאנחנו צריכים במסגרתהתיאום וההכוונה והדיווחלציבור, וגם את זה נעשה, להביא את התוכנית כמכלול אחד וכך יקרה, בהקשר הזה, כי אנחנו נאסוף את כל הרכיבים ונביא אותם לכדי תוכנית. תודה.
מר יעקב קורצקי: בבקשה, בתשי.
גב׳ בת שבע אלקובי: וואו, מה נשארו
עו״ד גייל שורש: האמת אין בעיה, יש פתרון.
מר גיא קלנר: מישהו אמר שאין בעיה?
עו״ד גייל שורש: לא דיברתי אליך.
מד גיא קלנר: את לאצריכה לדבר אליי כשתגידי משהו שהוא לא רלוונטי למה שנאמר פה לחלל לחדר.
גב׳ בת שבע אלקובי: עלו פה נקודות מאוד מאוד חשובות מצד חבריי, קואליציה, אופוזיציה, לא משנה,
באמת, הסיפור הזה זה לא קואליציה ואופוזיציה. אני אישית יושבת בוועדה למניעה, למיגוראלימות וגם לחינוך, גם בקדנציה הזאת וגם בקדנציה הקודמת, כי אני חושבת שזה נושאמאוד מאודחשוב. אה, אוקיי.
התחלתי להגיד שאני אישית יושבת בוועדות הרלוונטיות,גם חינוך וגם מיגור לאלימות בקדנציה הזאת וגם בקדנציה הקודמת. לצערי, אני מרגישה שמאביסים אותנו בפרזנטציות מאוד מאוד יפות, מדהימות, סיפורים מפה עד הודעה חדשה. יש אולי כוונות טובות, אבל מעשה בשטח אני כמעט ולארואה. עכשיו, ברור 1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
22
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון ־ 3.5.26 לנו לחלוטין ש-99% מהנוער שלנו הוא נוער איכותי ביותר. הבעיה זה אותו אחוז שעושה את השם הרע לשאר הילדים פה. אז נכון שיש את הסיפור של חינוך מהבית, ונכון שיש סיפור שאולי צריך ג מבתי הספר משהו יותרלהחמיר.אני אישית מאוד מאמינה במודליםהוליסטיים, שיש כמה וכמה ערים, כמו הרצליה, כמו נס ציונה, הוד השרון, שלקחו. זאת אומרת, לא להתמקד רק בנושא אחד, לא להתמקד רק בחינוך, רק במערכת החינוך, שדרך אגב במאמר מוגמר, במאמר מוסגר, מבחינתי זה צריך להגיע כבר בגניהילדים. לא בכיתה ו׳
ולא בכיתה ז׳ולא בל״ב, כי זהמאוחר מדי. זהצריך מתת״ח כמושאומרים, טרוםחובה, להתחיל ללמד כבר אז, ואולי אז זה כן יכול לגבור על החינוך שהם מקבלים מהבית אם יש איזו בעייתיות שם. אנחנו לפחות חייבים לתת את הכל במענה הזה, מגיל כמה שיותר כמעט לאפס קרוב. עד גיל 18 כמובן צריך להיות פתרון הוליסטי, שזה אומר גם פתרון קהילתי וגם בתי הספר וגם ההורים עצמם, זאת אומרת לעשות ממש מפגשים עם ההורים, אני יודעת שזה מאוד קשה וזה לא קל, הורים לא אוהבים לצאתמהבית פתאוםלאיזה ערב עם טרצה או משהו, אבל אנחנו, המחויבות שלנו זה לתכלל את הכל ביחד ולעשות את זה כמענה הוליסטי. גם כמובן סיירת ההורים, כי אחרי הכל צריך שיהיה מישהו בשטח, צריך שיהיה מישהו ברחוב, בלילה, ואני זוכרת את הסיפוריםשל אותםהורים, שב-12 או 1 בלילה רוציםאת החבר׳ה האלה שלא זוכרים אפילו מה השם שלהם ואיפה שהם גרים, כי הם כבר שתויים לחלוטין, לוקחים אותם, דופקים בדלת יפה. אז אין ברירה וצריך יותר אכיפה גם. אני כל בוקרכמעט מסתובבת בגנים, כלבה, בבוקר הולכים, הנה אפילו היום ראיתי, באחד הגנים זרוקות פחיות בירות, עכשיו זה מקומות שיש מצלמות, אין שום בעיה מבחינתנו,בדלי סיגריות, בירות, בקבוקישתייה, ואני לא מדברת רק בגלל שזה הלה אחרילום העצמאות,אני מדברת גם על סתם כל יום. בגינת, אני חושבת שהעברתי לך אפילו, לכם, כן, כן, בגינת הכדורת, שאריות של אנשים שלקחו קצת לעשן משהו שהואקצת יותר זרוק מסיגריות,שם בלי שום בעיה. זאת אומרת, אנחנו מבחינתנו חייבים לעשות את המקסימום, והמקסימום זה אומר, לא רק פרזנטציות ולא רק פרויקטים על הנייר, שזה נורא יפה, או להשתמש באנשי מקצוע ולהזמין אותם כי זה ממש יפה, אלא להיות בשטח, גם בבתי הספר, גם ברחובות, וגם מבחינת החינוך, משהו הוליסטי.
עו״ד גייל שורש: מילל מה-6 באפריל
גב׳קרן ברנדס מקסימוב: לעקב, אפשר עוד כמה מילים!
מר יעקב קורצקי: כן.
גב׳ קרן ברנרס מקסימוב: קצר. רק בעקבות דברים ששמעתי פה. אז קודם כל אני רוצה להגיב, לא להגיב,
להגיד משהו לגבל מה שאמרת הדר, לגבי ההתנהלות שלנו פה והדוגמה האישית שאנחנו מהווים ואני חושבת שבאמת כל אחדמאיתנו הולך הביתה ואומר לעצמואת מה שאת אמרת ורוצה באמת להיות בזה, הבעיה שהרבהפעמים, לפחות אצלי, אני יודעת שגם אצל אוהד ודן,הדברים מאוד אמוציונליים פה. למה? כל לשבת ולדבר יפה כולנו יכולים, אבל המהותהיא רקובה הרבה פעמים. וכשהיא רקובה אנחנו לא יכולים להישאר אדישים.אני אתן דוגמה שכשאנחנו רוצים זכות דיבור ולא נותנים לנו את זכות הדיבור, אז איך נהיה בסדר?
איך נשב?
גב׳ לירון בלומנר: מתי לא מביאים לכם זכות דיבור? סליחה.
ו
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
23
ישיבת מליאההמניין מן מס׳ 25 - רמת השרון ־ 3.5.26
מר דן רוק: בהרבה, בהרבה מקרים.
גב׳ קרן ברנרס מקסימוב: כשראש העיר פה, אין לנו זכות דיבור.
מר דן רוק: גם זכות הצבעה לפעמים אין.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אני לא מדברת עכשיו, כשיעקב פה, ואנחנו יכולים לדבר באופן חופשי, גם זכות
הצבעה שוללים מאיתנו.
מר יעקב קררצקי: נראהלי זאת הפעם האחרונה שאני אנהל ישיבה, להחמיא תפסיקולי.
גב׳ קרן ברנרס מקסימוב: אתה רע מאוד. אבל אני אומרת, כשאלמנטיס של רמיסת החוק מתבצעים פה
בחדר, כשאלמנטים של רמיסת החוק מתבצעים פה בחדר, אז קשה להמשיך את הישיבה ולהגיד אה, אוקיי, אז בואו נמשיך. אז כן, זה נהיה מאוד אמוציונלי. וגם אז יוצא מאיתנו דברים שהלוואי ולא היו יוצאים, אבל לפעמים הייתי רוצה שגם אתם תתקוממומולם ואתם לא, אתם לאודווקא מישהו ספציפי, ואז הרבה פעמים לא נותרת לנו ברירה, להגיד לך שאני הולכת הביתה בכיף עם זהי ממש לא. וזה מאוד, אנימסכימה שזו לא דוגמה טובה, אבל דוגמה הרבה יותר טובה תהיה, יהיה אם מנהל תקין ויעבדו על פי חוק, אני חושבת שאז נהיה במקום אחר לגמרי, זה דבר אחד. לענת אני רוצה להגיד שמאוד חשוב מה שהיה. זאת אומרת, להגיד יאללה בואו עכשיו, אז בואו עכשיו, אנחנו מדברים עכשיו, נעשה קדימה. לא. יש היסטוריה והיא משמעותית, היסטוריהשל עשייה. וכשאין רצף של עשייה, אז לבוא ברגע נתון ולהגיד עכשיו יש הכל, ועכשיו יהיה מי שיגיד לי, קרן אבל עושים, עושים, לא, לא עושים מספיק, ממש ממש לא. אני חושבת שאנחנו יכולים להמשיך להגיד ולשחק את המשחק פה וזה. היחידיםשקורסלם תחת הנטל אלה הצוותים החינוכיים שבבתי הספר, המנהלות, צוותי החינוך, הם לבד. אני השבוע התקשרה מורה ואמרה לי שהיא מפחדת ללכת במסדרונות, אבל אז תשאלי, כאימא, אני גם אימא, ואני שואלת מה קורה, אומרים לי, לא יודעים על מה את מדברת, לא יודעים,הכל בסדר. וכשאומרים הכלבסדר-
גב׳ ענתלין: לאאמרתי שהכל בסדר.
גב׳ קרן ברנרס מקסימוב: לא, לא את. לא, אני אומרת, לכן חשוב, כשאומרים לאורך הדרך שיש בעיות,
שיהיה מי שיקשיב. לא, רגע, גיאדיבר כמעט חצי שעה.
מר גיא קלנר: חצי שעה?
גב׳קרן ברנרס מקסימוב: כן, כמעט.
מר רן רוק: נו אז מה, יש 10 דקות
גב׳קרן ברנרס מקסימוב: עוד לא השלמתי את 10 הדקות
מר גיא קלנר: אתה רוצה שאני אתן לכם זמנים?
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
24
ישיבת מליאה מן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
מר זץ רוק: כן, תיקח. לכולם.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: קח זמנים.
מר יעקב קורצקי: בבקשה דן. אתם לכל מילה. בסדרתסיימי. אני נותן לך.
גב׳קרן ברנדס מקסימוב: לא, הינה זו דוגמה קלאסית, שאיך שאנחנו, האופוזיציה, מדברת, שומר הסף של
ראש העיר מתעוררורוצה לסתום לנר את הפה, אבל כשדיבר מי שמתאים לו
מר גיא קלנר: לא דיברתי יותר מ-8 דקות
גב׳קרן ברנדס מקסימוב: לא, אתה דיברת בהחלט יותר,אני גם הסתכלתי על השעון.
מר יורם אברתמי: אבל אף אחד גם לא הגביל אותך, יכולת לדבר 80 דקות
גב׳קרן ברנדס מקסימוב: אבל מה אתה קופץ הרגע! מה אתה קופץ?
מר יורם אברהמי: יכולת לדבר גם 80 דקות למה את ישר שומר סף, לא שומר סף?
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: למה אתה קופץ?
מר יורם אברהמי: למה הכינויים האלה? למהאת תמיד מנבלת את הפה.
גב׳קרן ברנדס מקסימוב: אבל למה אתה קופץ? למה אתה קופץ?
מר יורם אברהמי: למה?
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: למה אתה קופץ כשאומרים ראש העיר? אתה שומר שלראש העיר ולא שלנו.
מר יעקב קורצקי: קודם כל, קרן,התפקיד שלנו, אנחנו בקואליציה וראש העיר־
גב׳ קרןברנדס מקסימוב: אז מה?
מר יעקב קורצקי: אז אנחנו צריכים כן,שמדברים על ראש העיר והוא לא נמצא פה, אנחנו צריכים כן להגיד
גם כן את-
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אני שמחה שהוא לא נמצא פה כי סוף סוף אפשר לדבר. פעם אחת אפשר לדבר.
מר יעקב קורצקי: זה לא מדויק.
* מדברים ביחד.
מר יעקב קורצקי: נו, נו, חבר׳ה, עידן, דן. עידן.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
25
ישיבת מליאה מןהמניין מס׳ 25 - רמת השרון ־ 3.5.26
גב׳ קרן ברנדס מקסימרב: מילה אחת. מילה אחת.
מר יעקב קורצקי: בבקשה, עוד מילה אחת. אני מבקש פעם הבאה שננהל דיון, אני רוצה פה את הפטיש.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אני רוצה מילה על ההורים, כי הוזכרו פה ההורים. ההורים, ברור שהם נדבך
סופר סופר חשוב, אם לא החשוב ביותר. אבל אנחנו בתקופה שמי שמחובר לאירוע מבין שההורים עייפים, מותשים כמו המורים,כמו הצוותים. אבל המערכת היא זו שצריכה לתפוס את המצב הזה. כן.
עו״ד נאוה פרס: לא, אף אחד, לא פותרים את ההורים על אחריות אישית, תמיכה הורית,מה פתאום, ואו.
גב׳קרן ברנדס מקסימוב: רגע, תני לי לסיים, תני לילסיים.
מר יעקב קורצקי: ... מה שהלא חושבת, אניחושב גם כן, שלהורים לש אחריות גדולה.
גב׳ קרן ברנדס מקסימוב: אני לא אמרתי שההורים לא אחראים. לא, אל תעשי לי ככה. אני לא אמרתי
שההורים לא אחראים, רק אמרתישבסוף המערכת לא יכולה להפיל על המשטרה או על ההורים, המערכת צריכה לעשות פה שינוי עומק. אנחנו לא יכולים להגיד כן, כול מדהימים, כולם מדהימים. לא, לא מדהימים. לאעושים את העבודה.
עו״ד עידן למדן: לא, שינוי עומק, זה כאילו לא נעשה שום דבר.
מר יעקב קורצקי: תמיד אפשר להשתפר. עכשיו אני מבקש ממנכ״ל העירייה שישב פה בשקט, שמע את
כולנו, להגיב. יש פה המון המון פעולות שנעשות בעיר, אני יודע אותן. כמובן שתמיד צריך להשתפר, תמיד תמיד, בכל תחום, במיוחד בתחום הזה, בבקשה מנכ״ל העירייה.
מר יורם אברהמי: תראו,אני הקשבתי בקשב רב למה שאת אמרתם. ואני חושב שהנושא הזה של אלימות
בכלל, אי אפשר לנתק אותו מכל ההקשרים הסביבתיים, ובכלל ברמת האלימות הכללית, שכולנו נתקלים בה. מי שחושב, שאלימות בני נוער היא משהו מנותק, שקשור לחינוך או לשעמום, לא חי כנראה במדינת ישראל בשש-שבע השנים האחרונות. אנחנו חיי במדינה מאוד אלימה. אלימה מילולית, אלימה פיזית.
השיח פה הוא מאוד אלים. כולנו ביחד, אוקיי? כל אחד מאיתנו נתקל, חווה, על בשרו, אלימות מילולית ולפעמי גם אלימות פיזית. אין דבר כזה שלא. הדברים האלה נמצאים בעלייה בכל מקום. אני שמח רק לומר שאנחנו, ברמת השרון, נמצאים יחסיתבמקום לא רע, כן, נמצאים יחסית במקולא רע. זה לא שאין כאן אירועי אלימות, זה לא שאין כאן תופעה של חרמות, זה לא שאין כאן תופעות קשות, יש כאן. יש כאן, כי יש פה בניאדם ויש פה ילדים ויש פה משפחות, שנתקלות לפעמי בבעיות, ואנחנו עדים עכשיו לעלייה מאוד דרמטית באלימות בתוך המשפחה, והיא מקרינה על הילדים האלה שיוצאים החוצה לרחובות, ואז הם גם כן אלימים. ומי שחושב שהדברים האלה לא קשורים אחד בשני, אז הוא לא מכיר מה זה התמודדות עם בעיות חינוך. זה המקום שבו אנחנו חיים, ואנחנו מתמודדים עם זה עוד לפני המקרה בפתח תקווה.
ולצערי כולם שכחו מה קרה פה לפני שלוש שנים, בקריית שמונה, שילד מסכן ישב ש ועשו בו לינץ׳ וחיסלו אותו. והרוצח לפני שבוע ימים השתחרר. אז זה לא פעם ראשונה שזה קרה, זה קרה כאן. זה קרה במדינת ישראל, זה קרה במועדונים, זה קרה בהמוןמקומות. ילדים, היום גיל האלימות יורד. ילדים בני 12 ובני 11, 1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
26
ישיבת מליאה המניין מן מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26 אתה רואה אותם לפעמים מאוד אלימיםוגם עםחוסר כבוד, למורים, להורים, למבוגרים בכלל. אתה מעיר לילד, אתה לאיודע איך הוא יצא עליך. ביום העצמאות הערתי פה לילד שהשתולל פה עם ספריי קצף, לקחו לו רק שתי דקות להתאפס על עצמו ולהבין שלא מתנהגים ככה. אבל זו תופעה שאנחנו כמדינהמתמודדים איתה, כמדינה. ואני רוצה רק לומר, אין פה עניין פוליטי בכלל. ולא צריך להיות עניין פוליטי. אני הצעתי ככה, הוא הציע אחרת. לאף אחד אין פתרונות קסם, בואו, אל תשלו את עצמכם. אף אחד. אין מדינה או עיר במדינת ישראל, שיודעת להתמודד עם אלימות. עשו כאן פעולות מדהימות. בארץ אני מדבר. היה פעם "עיר ללא אלימות", חיו פעם כל מיני תוכניות שניסו לעשות. בסוף אתה לא יכול להתגבר על הדבר הזה בכל מיני פתרונות קסם והצעות כאלה והצעות אחרות. אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה, לפני הסיפור הזה.
הסיפור של החרמותכאן, לקחנו אותו כפרויקט אישי, כדי לעשות עיר נקייה מחרמות. אתם יודעיםמה זה ילד שעובר חרם? זו האלימות הקשה ביותר, זה יותר גרוע ממכות. יותר גרוע ממכות. ואנחנולקחנו ואמרנו שפה ברמת השרון, יהיה המקום שבו ילחמו בחרמות יותר מכל מקום במדינת ישראל, ואנחנו הקצנו לזה תקציבים ומבנה, ואנחנו הולכים עם התערוכה שהדר דיברה עליה, והדבר הזה יהיה, כמו שאומרים, אור לגויים, אז זה יהיה אור לכל מדינת ישראל. שמפה, מפה אנחנו נביא את הבשורה שאנחנו נגד חרמות ונלחמים בזה בצורה בלתי מתפשרת. אבל להגיד לכם שאנחנו נעקור את תופעת האלימות? לא, לא יקרה.
אל תשלו את עצמכם. יש כאן אנשים בתוך העירייה, מסורים, שעובדים קשה והכינו כאן תוכניות מדהימות.
ואנחנו נמצאים בעיצומן של הכנות לדבר הזה. יחיהכאן מועדון נוער באלי כהן, יהיה כאן בכיכר, זולה יהיו כאן אלף ואחד דברים שאנחנו נעשה פעילויות לנוער, כדי שהנוער חזה ידע שיש לו כתובת, יש לו מה לעשות כאן בערב. להגיד לכם שזה ימנע את האליטות? לא,אני לא אגידלכם. ושאף אחדלא ישלה את עצמו, שיש למישהו איזשהו פתרון בלכתוב עכשיו איזושהי הצעה, נאמץ אותה ונגיד זהו, פתרנו את הבעיה. אלתשלו את עצמכם, בואו תהיו אמיתיים לפחות. זו בעיה מערכתית, היא מתחילה בבית, היאמתחילה בהורים, היא מתחילה בבתים לפעמים, בתיםהרוסים, שאנחנו לא יודעיםבכלל שהםהרוסים, ובית הרוס זהלאו דווקא בית הרוס כלכלית, זה גם בית שבו האמא והאבא לא מסתדרים אחד עם השני, ויש שם אלימות מילולית, ואזהילד יוצא החוצה ואתהתסכולים פורק על מישהו אחר. לאצריך לספר לכם, כולנו מכירים את זה. אני גדלתי בישוב אלים, גדלתי בבתי ספר אלימים. אני יודע מה זו אלימות. אז הדבר הזה יותר גדול מכולנו.
וזה, אני מסכים עם מה שבתשי אמרה, ומה שכולכם אמרתם כאן.
מרדן רוק: לא, מה העירייה הולכת לעשות עם זה?
מריורם אברהמי: אז אני אמרתי, אני אמרתי.
מרדן רוק: אני לא שמעתי.
מר יורםאברהמי: אז אני אמרתי, אנחנו מתמודדים עם זה עוד לפני המקרה הזח, לפני אוהד, לפני הדבר
הזה. אנחנו עובדים כאן עם המשטרה, אנחנו היינו ביום חמישי בפרויקט הסיום של מילה, שנמצא כאן כבר 8 שנים ו-34 חניכים וחניכות מצטיינים, סיימו את הפרויקט הזה, ראינו את זה, כמעט בכינואיתס. אלה אנשים מדהימים, הם הולכים להיות שגרירים שלנו. צילמנו סרטון עכשיו שמעודד ומבקש להתגייס לסיירת הורים. יש לנו יחידה כחולה שדיברנו איתה, כדי שהיא תיתן את הנוכחות, שהילד גם ירגיש ביטחון.היה פה מקרה גם כן, לפני חודשיים,שאני אישית מטפל בו בפארק הנצח, שרדפו אחרי ילד, זה מה שקרה. אבל הילד הזה חשאימה כזאת, שאני קראתי את הדברים והבנתי מה קרה כאן. זה דבר איום ונורא. אנחנו כן רוצים 1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
27
ישיבת מליאהמן המניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26 לתת לזה פתרון, ותהיה כאן אבטחה קבועה בתוך המקומות, שהילדים עלולים או עשויים להתגודד בהם, כדי שיהיה גם מענה מידי לילד שמותקף. אבל אנחנו נעשה את זה בשילוב של פזית הק ושל הרווחה ושל השירות הפסיכולוגי ושל מערכת החינוך ושל המשטרה ושל סיירתההורים ושל הנהגת ההורים. יש לנו עוד מעט כמה וכמה ישיבותשנקבעו עם כל הגורמים האלה, כדילראות איך אנחנו הולכים להתמודד עם הקיץ שהולך לעבור עלינו. אני לא יודע אם תהיה עוד פעם מלחמה, לא תהיה עוד פעם מלחמה, אבל הדברים האלה, שאנחנו סוגריםאת הילדים האלה בבית ואחרי זה משחררים אותם, משנת 2020 זה מה שקורה. מה אתם מצפים שיקרה? הם יוצאים החוצה והם כמו פצצות זמן מתקתקות. למה? כי הם מתוסכלים. ואנחנו צריכים גם להתמודד גם עם התסכול הזה. אז כל הדברים האלה אנחנו יודעים אותם לפני מה שקרה בפתח תקווה, אני מחדש לכם, לפני מה שקרה בפתח תקווה ובבאר שבעובחצור הגלילית, בכלהמקומות האלה, ומקומות שגם אנחנו לא יודעים ולא שמענו עליהם. ויש ילדים מסכנים שהולכים מוכים הביתה, ויש ילדים מסכנים שעוברים חרמות. אנחנו מודעים לזה, אנחנו יודעים את זה, זה לא משהו שנחת עלינו. אנחנו לא חוסכים בתקציבים, ולא חוסכים במאמצים כדי לנסות ולמזער את התופעה, כדי לנסות לתת מענה לילד שעכשיו מותקף באיזשהו מקום. כן, זה גס מצלמות, אבל זה גם אבטחה שאנחנו הולכים להשקיע בה לא מעט כסף ולשים בכל מיני מקומות בעיר, וזה גם מדריכי מוגנות שאנחנו נמצאים פה בפריסה יוצאת מן הכלל, וככל שפזית תצטרך, דיברנו איתה, היא יודעת, מה שהיא תצטרך היאתקבל, בכל נושא שהוא. למה?
כי אנחנו קיימים בראש ובראשונה בשביל הילדיםהאלה, בשביל החוליות החלשות בחברה. בשביל זה רשות מקומית קיימת.אחרי זח בא כל השאר. אז אנחנו לא מזלזלים בדבר הזה, באמת שלא, ואני קוראלכל אחד ואחדמכם, תצטרפו. כל אחד יכול לעשות הדברים את הכי פשוטים, ללכת לסיירת הורים, להתנדב באיזה לילה בפארק, להיות, אתם חברי מועצת עיר, יש לכם את החשיבות שלכם, לש לכם אתהכוח שלכם, תהיו ברחובות, תהיו ברחובות כל אנחנו זקוקים לכל אחד ואחד, לתת את המענה לילדים האלה. בסוף אנחנו מצילים נפשות, ככה אני רואהאת זה. גם הילדהאלים הוא נפש שצריך להציל אותה וגם הילד הנפגע הוא ילד שצריך להציל אותו.
מר דן רוק: מה העירייההולכת לעשות?
מר יורם אברהמי: זה הכל. אז אני אמרתי, אנחנו הולכים להקים מועדון נוער באלי כהן, אנחנו הולכים
להקים זולה בכיכר, אנחנו הולכים להקים פעילויות.
גב׳לירון בלומנר: זולה קיים כבר שנים.
מריורם אברהמי: אז אנחנו עושיםאת זה גם עכשיו. אנחנו הולכים להקים, יש לנו קבוצות שמלוות על לדי
עובדים סוציאליים ומדריכי מוגנות, אנחנו הולכים להוציא קבוצות מחוץ לעיר לכל מיני פעילויות שאנחנו עושים.
מר דן רוק: יש עוד תקציבים שמגיעים לצורךהפעילויות שלהקיץ?
מר יורמאברהמי: מה?
מר דן רוק: אני שואל אם יש עוד תקציבים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
TO
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
28
ישיבת מליאהמןהמניין מס׳ 25 - רמת השרון - 3.5.26
מר יעקב קורצקי: יש ישיבה ש
מר דן דוק: רגע, שנייה, שנייה. אנישואל אם ישתקציבים, שנוספולפעילויות עכשיו של הקיץ דרך החינוך,
דרך פזית, דרך "מגוונים"? כדי להעסיק את הילדים.
מר יורם אברהמי: אין לנו שום בעלה תקציבית. כל תוכנית ש״מגוונים" גיבשה, שאגודת הספורט גיבשה,
שפזית גיבשה, יש לה מענה תקציבי. אין שום אמירה שיש פה איזושהי בעיהתקציבית. שום דבר.
גב׳ לירון בלומנר: יש לנו גם את הצעירים.
מדיורם אברהמי: לש לנואת מחלקת הצעירים, שלירון יודעת בדיוק מה אנחנו עושים שם.
גב׳ קרןבדנרס מקסימוב: שמה הלא הולכת לעשות?
מר יורםאבדהמי: לש לנו שם חבורה של מלגאים יוצאת מן הכלל. גייסנו את עומרי רוזנבליט, גילסנו את
איתי רוזנבליט. אנחנו רוצים להוביל דמויות שמובילות בנוער.
מר יעקב קורצקי: תצא הודעה מסודרת לכל התוכנית.
גב׳קרן ברברס מקסימוב: ברור, כי אני מנסהלהבין ...
מר יורם אברהמי: אנחנו נוציא לכם את כ
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]