זיהום אוויר לפי יישוב

איך לקרוא את הטבלה

הציון הוא על אותו סולם של המפה: 0 = נקי, 100 = בדיוק ערך הסביבה, ומעל 100 חריגה. הערך של יישוב בשבוע נתון הוא המזהם החמור ביותר בו — כלל "המזהם הקובע" של המשרד להגנת הסביבה — ולא ממוצע של המזהמים.

ביישוב עם כמה תחנות, התחנה החמורה קובעת ולא הממוצע. ממוצע של תחנת גדר תעשייתית עם תחנת מגורים הוא בדיוק האופן שבו מקום עם בעיה נראה תקין. לכן בחיפה (18 תחנות), בירושלים (13) ובתל אביב (12) הציון מגיע מהתחנה הגרועה באותו שבוע, וסוג התחנה מופיע בנתונים.

העמודה שהכי חשוב לקרוא

נמדד — יש תחנת ניטור בתוך תחום היישוב. אינטרפולציה — אין, והערך הוא הערכה מרחבית מהתחנות שסביב, באותו גרעין גאוסי שהמפה משתמשת בו (8 ק״מ), ללא עיוות רוח. רוב היישובים בארץ נופלים בקטגוריה השנייה, וזה עצמו הממצא: רוב המקומות בישראל אינם נמדדים, הם מוערכים.

אין כאן קטגוריית "מודל מכויל". בתכנון היא אמורה לשבת בין השתיים, אבל מודל פליטות עדיין לא קיים — ולכן הדף מציג שתי קטגוריות ואומר זאת, במקום להלביש אינטרפולציה כמודל.

מגבלות

• הערכים משוחזרים מקריאות גולמיות: המשרד מפרסם את המדד שלו לחצי שנה אחורה בלבד. מידת ההתאמה נמדדה — בין 91% (PM₁₀) ל־100% (SO₂) מהערכים בתוך נקודת מדד אחת מהפרסום הרשמי.
• מספר התחנות המדווחות גדל מ־179 ל־225 לאורך התקופה. סדרה של יישוב יכולה לזוז כי הרשת זזה, ולא האוויר.
• שבוע שבו התחנה דיווחה פחות ממחציתו אינו משמש עוגן כלל.
• 181 מתוך 186 היישובים שיש להם גבולות במערכת. יישוב בלי גבול מיפוי אינו כאן.

מקור: המשרד להגנת הסביבה — מערך הניטור הארצי · · חזרה למפה