תקציבי הרשויות

עמוד 1

תוכנית

פעולה

למעבר

לאנרגיה

מקיימת

2030

תוכנית זו נכתבה במסגרת תוכנית "המאיץ"- מעבר לאנרגיה מקיימת

בהובלת משרד האנרגיה והתשתיות.

עמוד 2

תוכנית פעולה

למעבר לאנרגיה מקיימת

2030

אוגוסט 2024

תוכנית זו נכתבה במסגרת תוכנית "המאיץ"- מעבר לאנרגיה מקיימת

בהובלת משרד האנרגיה והתשתיות.

עמוד 3

שלמי תודה

ייחודה ומורכבותה של התוכנית משתקפת גם במספר הרב של השותפים והתורמים לגיבושה במסגרות

השונות. זה המקום להכיר תודה לכולם:

וועדת ההיגוי של התוכנית:

יהודה שניוויס- סגן ראשת המועצה

טל כהן- מנהל אגף פיתוח ואחזקה

נטע טפיירו זקן- סגנית מנהל אגף תפעול, תשתיות ואחזקה ומומנת אנרגיה

נופר ששון עופר- מנהלת יחידה סביבתית אזורית גזר- שדות דן

דקלה זיסמן- יועצת מטעם התוכנית

צוות התוכנית:

אורן ברבי, ד"ר גילה לאור, ד"ר אורלי רונן, ד"ר טל גולדרט, שיר צדוק.

עמוד 4

דבר ראשת הרשות –רותם ידלין

תקופה מורכבת זו, בה אתגרים ביטחוניים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים עומדים לפתחנו, מזמנת לנו,

כרשות מקומית הזדמנויות להתחדשות תוך שינוי בדפוסי החשיבה .

השפעות שינויי האקלים כבר ניכרות ומורגשות, תרחישים להפסקות חשמל ארוכות )תרחישי עלטה( מלווים

אותנו בתקופה האחרונה, התמודדות עם לחצי בינוי ותשתיות על השטחים הפתוחים ושמירה על המגזר

החקלאי כמגזר רווחי ואיכותי – כל אלו הינם חלק מאתגרי המועצה.

כמועצה, עלינו לפעול כדי להיערך ככל הניתן להשפעות העתידיות. יכולתנו לעמוד באתגרים אלו, להתאים

עצמנו למציאות המתפתחת, ולהמשיך במתן שירותים איכותיים לתושבי ותושבות המועצה, היא תכלית

עבודתנו.

בשנים האחרונות המועצה צעדה כברת דרך בתחום הקיימות, ונקטה פעולות להיערכות לשינויי אקלים.

הצטרפות לתוכנית המאיץ והצגת תוכנית עבודה מועצתית למעבר לאנרגיה מקיימת מקיפה ורחבה מצביעה

על החשיבות הרבה והדגש המשמעותי שהמועצה שמה לתכנון עתיד המועצה באופן מיטבי תוך התחשבות

במגמות בהווה ובעתיד ולפיתוח חוסן במצבי חירום.

חשוב לציין כי השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתחום, וכן המעבר לאנרגיה מקיימת לא יבוא על חשבון

שימור ופיתוח הציביון הכפרי-חקלאי של המועצה, אשר נמצא בחשיבות עליונה. מטרתנו היא לשלב את

ההתקדמות בתחום האנרגיה עם שמירה על השטחים הפתוחים, המגוון הביולוגי והחקלאות, תוך פיתוח

התיירות ואיכות החיים של תושבות ותושבי המועצה.

המועצה מתייחסת בכובד ראש למוכנותה לשינויי האקלים, וכן מבינה את אחריותה ליצירת חוסן אנרגטי

ורציפות תפקודית בכל עת. מימד זה מהווה נדבך חשוב בפועלה והוכנס באופן רוחבי לתוכניות העבודה

לשנת 2025 של המחלקות השונות.

מועצה אזורית גזר גאה לקחת חלק בתוכנית המאיץ, ולהציג תוכנית עבודה מעמיקה ומקיפה למעבר לאנרגיה

מקיימת במרחב הכפרי. המועצה תמשיך לפעול ולטייב את פועלה בתחום האנרגיה, לקדם יוזמות

משמעותיות בתחום הקיימות, ולנקוט ללא הפסק בפעולות קונקרטיות להיערכות ומיתון שינויי האקלים.

בברכה,

רותם ידלין

ראשת מועצה אזורית גזר

עמוד 5

תוכן עניינים

תקציר למקבלי החלטות

1 כללי

1.1 מעבר לאנרגיה מקיימת

1.2 עקרונות מנחים

1.3 מתודולוגיה

1.4 תהליך התכנון

1.5 תוצר התוכנית - תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת

2 פרופיל הרשות המקומית

2.1 רקע כללי

2.2 אוכלוסייה

2.3 תחזיות צמיחה והתפתחות ברשות המקומית לשנים הקרובות

2.4 פרופיל האנרגיה ברשות - נתוני צריכת אנרגיה, ייצור אנרגיה, תחבורה חשמלית

2.5 תוכניות קיימות ברשות מתוקצבות ליישום

2.6 סיכום

3 הערכת המצב

3.1 נכסי הרשות

3.2 מערכת ניהול האנרגיה

3.2.1 נקודות תורפה לניהול אנרגיה ברשות

3.2.2 מיפוי מוקדי התערבות למעבר לאנרגיה מקיימת

3.2.3 מוקדים למעבר לאנרגיה מתחדשת

3.2.4 מיפוי מוקדי התערבות להגדלת חוסן באנרגיה

3.2.5 מיפוי מוקדי התערבות למעבר לרכב חשמלי

3.2.6 מוקדי התערבות להתייעלות אנרגטית

3.2.7 סיכום

4 תוכנית הפעולה נכסי הרשות

5 תוכנית הפעולה לעידוד מגזר חוץ רשותי

6 המעבר ליישום

עמוד 6

תקציר למקבלי החלטות

בשנים האחרונות מקדמת מועצה אזורית גזר את תחום הקיימות והיערכות לשינוי האקלים.

במסגרת תוכנית המאיץ גיבשה המועצה תכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת עד שנת .2030 כתיבת

התוכנית נבעה מתוך הבנה כי למועצה תפקיד חשוב בקידום נושא זה בתחומה הן במגזר הרשותי והן

במגזר החוץ רשותי. התוכנית כוללת ארבעה מהלכים עיקריים: מעבר לאנרגיה מתחדשת, מעבר

לתחבורה חשמלית, התייעלות אנרגטית ויצירת חוסן אנרגטי.

מועצה אזורית גזר, המונה כ-29,281 תושבים המתגוררים ב-25 יישובים )15 מושבים, 5 קיבוצים ו-5

יישובים קהילתיים(, מתאפיינת בשטחים פתוחים נרחבים המהווים %72 משטחה. המועצה שואפת

לשמור על המרחב בעל צביון כפרי וחקלאי, המנוהל על-ידי המועצה ובשיתוף הישובים, מתוך אחריות

ומחויבות הדדית לשמירת הסביבה והמשאבים הטבעיים, מזעור מפגעים ומעורבות סביבתית וחברתית,

לצורך הבטחת איכות חיים גבוהה בהווה ובעתיד, ופיתוח כלכלי התואם את אופי ורוח האזור. המועצה

מנוהלת בצורה של שלטון דו רובדי, המחייב תיאום בין המועצה לוועדים המקומיים המנהלים את

היישובים. מבנה ארגוני זה מהווה אתגר ייחודי למועצות האזוריות בתהליך המעבר לאנרגיה מקיימת.

כתיבת התוכנית החלה במיפוי מצב קיים. התהליך כלל איסוף נתונים מקיף, פגישות עם בעלי תפקידים

שונים לזיהוי פערים, חסמים והזדמנויות, סקר לאנשי מפתח ביישובים ומפגש שיתוף ציבור בו השתתפו

בעלי עניין ואנשי מפתח ביישובים. מאיסוף הנתונים וניתוחם עלו מספר תובנות:

צריכת החשמל של הרשות מורכבת מארבעה מרכיבים עיקריים: תאורת רחוב, מוסדות חינוך, מתקני

ספורט ומשרדי המועצה. צריכת החשמל של מוסדות החינוך ותאורת הרחוב מהווה %88 מצריכת

החשמל המועצתית וצריכת החשמל של מוסדות החינוך בלבד מהווה %50 מצריכת החשמל

המועצתית.

בתחום הגגות הסולאריים התגלה בפנינו פער. בשנת 2019 הותקנו מערכות סולאריות על גגות מבני

המועצה )מוסדות חינוך ומשרדי המועצה(. ההערכות באותה תקופה היו כי המועצה עמדה על ניצול

של %100 מפוטנציאל שטחי הגגות. במסגרת העבודה וניתוח הנתונים התברר כי על פי התנאים

הכלכליים והטכנולוגיים, נכון להיום, אין מיצוי של הפוטנציאל וקיימת אפשרות להרחבת שטח

הפאנלים על גגות מבני המועצה ושילוב מערכות אגירה.

במסגרת תמא /10ד/15 אושרו בשטחי המועצה 4 שטחי מו"פ לאגרו וולטאי. נכון לכתיבת שורות

אלו, לא הוקמו המערכות בשטחי המועצה. יתרה על כך, התברר כי מערכות התכנון מקדמות שטחים

אגרו וולטאים ללא קשר להתקדמות התוכנית למחקר ופיתוח.

בשנת 2021 קיימה המועצה כנס לעידוד התקנת מתקנים סולאריים על גגות פרטיים. לכנס הגיעו

חברות מגוונות שהציעו את מרכולתן וכ100 תושבים ותושבות אשר התעניינו בהתקנת מערכת על

גג ביתם.

תאורה חסכונית- ברמת המועצה קודם מעבר הדרגתי לתאורת לד בכל יישובי המועצה ובתמיכתה.

כמו כן, מתקיים מעבר הדרגתי של תאורה במשרדי המועצה ומוסדות החינוך לתאורה חסכונית.

במסגרת ההתייעלות האנרגטית מקדם אגף תשתיות החלפת ציוד חשמלי )מזגנים, מקררים וכו(

לציוד חסכוני בצריכת חשמל.

המועצה עוברת לצי רכב חשמלי. כל רכב חדש שמתקבל הינו רכב חשמלי.

עמוד 7

מתוך נתוני המצב הקיים שהוצגו לעיל החליטה וועדת ההיגוי של התוכנית לנקוט בגישה הוליסטית לניהול

משאבי האנרגיה המשלבת פיתוח תשתיות, מעורבות קהילתית ותכנון אסטרטגי ארוך טווח. ניהול שכזה

יוביל לשיפור משמעותי בחוסן האנרגטי, התייעלות אנרגטית, הפחתת טביעת הרגל הפחמנית, והעלאת

איכות החיים במועצה. כמו כן, הבנו כי יש לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לניהול האנרגיה, תוך התחשבות

במגבלות ובהזדמנויות הייחודיות למועצה.

להלן עיקרי המסקנות ותוכניות העבודה עבור נכסי הרשות והנכסים החוץ- רשותיים:

נכסי הרשות:

.1 קיים פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיה סולארית – התחום ייבדק על ידי יועץ. כמו כן, על מנת לייצר תהליך

עבודה דינמי תוקם במועצה מנהלת אנרגיה תחת היחידה האסטרטגית המורכבת ממנהלי מחלקות

ואגפים שונים. תפקידה של המינהלת הוא לעקוב אחר הפרויקטים השונים בתחום האנרגיה, ולוודא שהם

עונים על צרכי הרשות ואינם פוגעים בערכיות הסביבה והשטחים הפתוחים שמרחב המועצה.

.2 קיימות דרכים להתייעלות אנרגטית אשר כרגע באות לידי ביטוי בעבודת המועצה במחלקות מסויימות.

כחלק מעבודת הפורום הבין אגפי להטמעת קיימות והיערכות לשינוי אקלים נמשיך לייצר שיח ותהליך

עומק להכנסת החשיבה לכל מחלקות המועצה בהם נעשית רכישת ציוד )מוסדות חינוך, רכש המועצה,

אירועי קהילה וכו(.

.3 המועצה נמצאת בתחילת תהליך למעבר לתחבורה חשמלית ויחד עם זאת יש מקומות נוספים בהם

ניתן לעודד את התחום. במסגרת זו ייבחן המעבר לאוטובוסים חשמליים במרחב הכפרי.

.4 קיים צורך ביצירת חוסן אנרגטי במועצה אשר יכול לקבל מענה דרך תחום האנרגיה הסולארית. נבחנת

אפשרות ליצירת רצף תפקודי על ידי הקמת מרכז חיים בקרית החינוך בבית חשמונאי ובאתרי סניקה

נבחרים.

סיכום הפעולות שיקודמו במועצה בשנים הקרובות: גיבוש מסמך הנחיות לבניה ירוקה לבניה חדשה,

הגדלת פוטנציאל הייצור על גגות מבני המועצה, המשך חישמול צי הרכב של המועצה, המשך הטמעת

רכש יעיל אנרגטית, הוספת מערכות לייצור אנרגיה עם אפשרות לאגירה ושימוש בשעות חירום, הקמת

מנהלת אנרגיה.

נכסים חוץ- רשותיים:

תוך כדי תהליך העבודה, עלה כי ההשפעה של המגזר החוץ רשותי )תושבים ותושבות, וועדים מקומיים,

אגודות חקלאיות ומגזר עסקי בכלל וחקלאים בפרט( על מאזן האנרגיה במועצה הינו משמעותי ובעל

פוטנציאל שינוי גדול יותר מהשינוי במגזר הרשותי. לכן, על מנת לייצר שינוי המועצה מחויבת לעבוד עם

המגזרים השונים בכדי לייצר מציאות אחרת.

יחד עם זאת, הן פוטנציאל השינוי והן האתגר שבמעבר לאנרגיה מקיימת הינו גדול ובעל השפעה רבה על

מעבר המועצה לאנרגיה מקיימת. לכל אחד מהשחקנים במגזר זה קיימות מורכבויות אשר דורשות

מנגנונים לניהול קונפליקטים, יצירת מדיניות והטמעה של דרכי פעולה שיבנו תוך יצירת שיח ודיאלוג.

מתוך התובנות עלתה המסקנה כי יש להקים מנגנון להעלאת מודעות, הנגשת המידע לציבור ויצירת

מנגנוני תמרוץ )ככל הניתן(. בימים אלו אנו מקדמים הכנת תוכנית עבודה להקמת מרכז ידע למגזר החוץ

רשותי. המרכז יעסוק בדרכים להתייעלות אנרגטית, האפשרויות לייצור חשמל סולארי ואפשרויות האגירה

לצורך יצירה של חוסן אנרגטי גם עבור מגזר זה ועוד.

עמוד 8

בנוסף, המועצה תקדם כתיבת מסמך מדיניות להקמת מתקנים אגרו וולטאים וגדרות סולאריות

בתחומה. כתיבת המסמכים תעשה בשיתוף בעלי העניין תוך שמירה על האיזונים בין הפקת אנרגיה

ירוקה ושמירה על השטחים הפתוחים והצביון הכפרי לטובת כלל תושבי ותושבות המועצה בפרט

והמדינה בכלל.

עמוד 9

כללי

עמוד 10

1 כללי

1.1 מעבר לאנרגיה מקיימת

משאב האנרגיה הוא אחד המשאבים החיוניים במדינת ישראל, ומהווה משאב בסיסי למשק החשמל, למשק

המים ולתחבורה. מקורות אנרגיה מתחלקים למקורות מתחדשים )כמו אנרגיית שמש ורוח( ומקורות פוסיליים

)פחם, נפט וגז(. המקורות הפוסיליים מייצרים בשריפתם גזי חממה שמעצימים את שינויי האקלים. ממשלת

ישראל, כמדינות אחרות בעולם, הציבה יעד הפחתה של 30 %עד שנת 2030 )משנת בסיס .(2015 השגת

היעד תלויה במידה רבה במעבר לאנרגיה מקיימת שכוללת ארבעה מהלכים עיקריים )היעדים להלן הם יעדים

לאומיים(:

אנרגיה מתחדשת – %30 ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד .2030

תחבורה חשמלית – מעבר לתחבורה חשמלית ופריסת רשת טעינה במרחב הציבורי והפרטי.

התייעלות באנרגיה – ירידה של %17 בצריכת אנרגיה עד .2030

חוסן אנרגטי- יצירת רצף תפקודי על ידי שימוש באנרגיה מתחדשת.

הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חשוב ביותר בקידום אנרגיה מקיימת, ראשית בניהול משק החשמל בנכסי

הרשות ושנית בהשפעה והכוונה של צרכני האנרגיה בישובים, צריכת אנרגיה במגורים, צריכת אנרגיה

בעסקים ובתעשייה וצריכת אנרגיה בתחבורה. תוכניות המעבר לאנרגיה מקיימת, הן המסגרת המאגדת

למהלכים המקומיים – הן בסקטור הרשותי והן בסקטור החוץ רשותי. התוכניות מותאמות לצרכים וליכולות

של הרשויות כדי למקסם את ההזדמנויות והתועלות לרשות.

1.2 עקרונות מנחים

תוכנית המעבר לאנרגיה מקיימת לרשות מקומית, לוקחת בחשבון שלושה עקרונות מובילים שהם הבסיס

לתוכנית:

צמצום שימוש במשאבים ובדלקים פוסיליים – אמנם ה"תרומה" המקומית למשבר הגלובלי היא

שולית; אולם שינוי התנהלות מקומית, תורם להשגת יעדים לאומיים ועולמיים ומנגיש הזדמנויות

כלכליות.

תמיכה באוכלוסיות פגיעות – בעיקר כאלו שחיות בעוני ומתגוררות בתנאי דיור ירודים ובעלות קושי

לייצר אקלום בכל תנאי מזג אוויר.

קידום חוסן, שגשוג ואיכות חיים מקומית- מעבר לאנרגיה מקיימת, משמעותה תנאי חיים טובים יותר

לתושבים, גם בתנאי האקלים המשתנה, הם יוצרים תנאי מגורים ומרחב ציבורי משודרג, הזדמנויות

כלכליות, חוסן באנרגיה, פיתוח חדשנות, לעסקים, לתושבים ולרשויות עצמן.

עמוד 11

להלן, פוטנציאל הפחתת הפליטות של כל ערוץ פעולה במעבר לאנרגיה מקיימת:

עמוד 12

1.3 מתודולוגיה

המתודולוגיה התכנונית, באה לתמוך את מטרת העל לגבש תוכנית רלבנטית וישימה שתוטמע בעבודת הרשויות,

תהווה בסיס להחלטות הממשלה, תציב תשתית ארגונית ניהולית ותאפשר גיוס שותפים ומשאבים ליישומה.

תכנון מבוסס מידע: שלב המיפוי בוצע באמצעות כלים פשוטים )כלי המיפוי ומפת כתמים( המאפשרים

לרשות המקומית להתבונן על מצבה ביחס ליעדים וביחס לרשויות דומות, על הפוטנציאל הקיים ולסייע

בהגדרת המטרות האסטרטגיות שלה בהקשר זה.

שפה אחידה: התוכנית מבוססת על שפה אחידה של משימות, ערוצי פעולה ופעולות . הגדרות אלו, מהוות

את הבסיס לתכנון בהתאם למשימות המרכזיות, ומהוות שפה לאומית אחידה.

ארבע משימות: התוכנית ממוקדת בארבע משימות - התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה, תחבורה חשמלית

וחוסן באנרגיה.

שני סוגי נכסים: התכנון מבחין בין פעולות בנכסי הרשות, לבין פעולות עידוד וקידום פעולות בנכסים חוץ

רשותיים )מגורים, עסקים, תעשייה וכו'(.

בניית שותפויות תוך כדי התכנון: שותפויות תוך רשותיות לקידום פעולות בנכסי הרשות ולהובלת הרעיון

והטמעתו, וחוץ רשותיות שבעיקרן נועדו לקידום פעולות בנכסים אחרים .

בניית תוכנית מתועדפת: הרשות המקומית מתעדפת את הפעולות ליישום בהתאם למידע ולמדיניות

הרשות לחומש הקרוב. בחירה מתבצעת באופן לוגי ומנומק.

תכנון לחומש : הרשות המקומית, מתכננת פעולות ומציבה מטרות ויעדים למימוש בטווח המיידי, הבינוני

והארוך.

מירכוז -Mainstreaming של התוכנית - שילוב תוכניות הפעולה בתוכניות העבודה ובמנגנוניים תקציביים

ומוסדיים של הרשות, עיגון בהחלטות הרלוונטיות של הרשות המקומית וגיוס שותפים.

1.4 תהליך התכנון

לתוכנית חמישה שלבים מרכזיים. להלן עיקרי הפעולות שבוצעו בכל שלב:

התנעה איסוף מידע תמונת והערכת תכנית היערכות מעבר ליישום

מצב וכרטיסי פעולה

1 התנעה – קביעת ממונה רשותי, צוות ליבה לתוכנית, הקמת וועדת היגוי ורתימה של הגורמים והמחלקות

השונות ברשות .

2 איסוף מידע - מיפוי במגזר הרשותי- איסוף המידע נערך על בסיס "כלי המיפוי" – קובץ אקסל מובנה שגובש

לתוכנית המאיץ. מיפוי במגזר הלא רשותי – עיבוד מידע של הרשות המקומית בדמות 'מפת כתמי פוטנציאל'.

3 גיבוש תמונה והערכת המצב – תיעדוף של הפעולות שיקודמו על ידי הרשות המקומית בנכסי הרשות ובנכסים

אחרים )העסקי והפרטי(. תיעדוף הפעולות בוצע עם בעלי עניין שונים ומומחים. התיעדוף בוצע בקריטריונים של

עלות על בסיס סימולטור בכלי המיפוי, הערכת אימפקט – הקטנת הפער בין הרצוי למצוי באופן משמעותי,

בהתאם לדחיפות הביצוע, אופי הפעולה בהתאם להגדרות הבאות:

עמוד 13

פעולות תגובה מיידית פעולות פרי בשל פעולות תשתית

פעולות מיסוד

פעולות שיש לבצע מיידית פעולות שכבר בהנעה, פעולות שכוללות

פפעעווללוותת ששננוועעדדוו ללששננוותת אאתת

כדי למנוע מהלכים סותרים מוכרות לרשות, יש כבר התקנה או החלפה של

ההתנהלות של הרשות או

לאנרגיה מקיימת; תוכניות פרויקטים כאילו ביישום. טכנולוגיה או מיכשור

גורמי עניין בתחום מסוים.

בינוי שאינן מותאמות היתרון במימוש פירות לאנרגיה מקיימת.

בדרך כלל אילו פעולות

בשלים הוא מהירות

לאנרגיה מקיימת, רכישת

מדיניות ותכנון.

ופשטות הביצוע, פעולות

רכבים שאינם חשמליים,

אילו מכוונות ליישום בטווח

רכישת גנרטורים לגיבוי

הקרוב.

חירום.

Ѽ ⱱ ֎

◄

4 תכנית היערכות וכרטיסי פעולה- גיבוש הפעולות לביצוע ב 2025 והכנסתם לתוכנית העבודה וסימון הפעולות ל 2026

ואילך כתוכנית ליישום בהמשך. קידום צעדים למימוש הפעולות באמצעות כרטיסי פעולה .

5 המעבר ליישום – התוכנית תכלול הגדרת אופן המעקב והבקרה אחר היישום, פרסום התוכנית ומינוי מנגנון היישום של

הרשות המקומית בשיתוף בעלי העניין השונים. יישום פעולות אלו לא במסגרת תוכנית זו .

1.5 תוצר התוכנית - תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת

תוכנית הפעולה בנויה באופן גנרי על פי 'טבלת ערוצי פעולה' שמתווה שפה משותפת לאומית. באופן זה ניתן לייצר מבט

לאומי אחיד על תוכניות ההיערכות של הרשויות המגוונות בישראל. התוכנית היא תוכנית אסטרטגית המאמצת יעדים

במשימות ויעדי משנה בערוצי הפעולה ומציגה את אופן המימוש בפעולות.

התוכנית הרשותית כוללת שני מסלולים : פעולות בנכסי הרשות ופעולות המעודדות ומקדמות פעולות בנכסי המגזר עסקי

והמגזר פרטי. אלו גובשו בהתבסס על הערכת המצב ומתוך סך הפעולות בהתאמה לצרכים וליכולות של הרשות המקומית.

משימות

המשימות משקפות

ערוצי פעולה

את יעדי

העשייה המרכזיים ערוצי הפעולה מציגים

פעולות

של הרשות את מסלולי העשייה

הפעולות מפרטות מה נדרש

המובילים ליעדים אלה צעדים וכרטיסי פעולה

לעשות בכל מסלול

כאן מוצגים צעדי מדיניות

מפורטים וכרטיסי פרויקט

למימוש הפעולות, ערוצי

הפעולה והמשימות

פעולות אלו מוצגות בפירוט בפרקים ארבע וחמש, בחלוקה לפעולות שהרשות המקומית מאמצת לביצוע בשנה הקרובה

ולשנים הבאות. בפעולות לשנה הקרובה מוצגים צעדים מפורטים ו/או כרטיסי פעולה שניתן יהיה לאשר ולהכניס לתוכנית

עבודה מתוקצבת.

עמוד 14

עמוד 15

2 פרופיל הרשות המקומית

2.1 רקע כללי

מועצה אזורית גזר, הממוקמת באזור השפלה, נושאת את שמה של העיר העתיקה גזר, אשר שלטה בעבר על האזור

הכולל כיום את הגן הלאומי תל גזר. המועצה משתרעת על פני שטח של כ-130,000 דונם. מתוך כלל שטחה, כ-

%72 מוגדרים כשטחים פתוחים, הכוללים אזורים חקלאיים, יערות, שמורות טבע, גנים לאומיים ונחלים. כ-%11

מהשטח מיועד לבינוי, הכולל מגורים, מבני ציבור ותעסוקה, ואילו %17 הנותרים מוקדשים לתשתיות מקומיות

וארציות שונות כגון דרכים, מסילות רכבת, בתי עלמין, אתרי כרייה וחציבה, מתקנים הנדסיים ומתקנים צבאיים.

המועצה מאופיינת במרקם חקלאי אינטנסיבי, המשולב במגוון בתי גידול טבעיים כגון בתות עשבוניות, נחלים,

חורשות, בתי גידול לחים, חורשים ומשארי שדה. תהליכי הפיתוח וההתרחבות הצפויים עתידים להשפיע על

המערכות האקולוגיות ועל השטחים הפתוחים באזור.

המועצה כוללת 25 יישובים המתחלקים ל-15 מושבים, 5 קיבוצים ו-5 יישובים קהילתיים )חילוניים ודתיים(.

מועצה אזורית הינה צורת השלטון המקומי של היישובים במרחב הכפרי. השלטון המוניציפלי במועצות האזוריות

מוגדר כשלטון דו-רובדי, בו מקבלים התושבים שירותים משני רבדים שונים - המועצה האזורית, והוועד המקומי

ביישוב. חלק מהשירותים ניתנים על-ידי המועצה וחלקם על-ידי הוועדים המקומיים ביישובים, בהתאם לחלוקת

אחריות מסודרת.

באחריות המועצה: .1 פיתוח ואספקת שירותים ליישובי ותושבי המועצה בתחומים שונים: חינוך, קהילה, תברואה,

תרבות, עסקים, תחבורה ועוד. .2ייצוג האינטרסים האזוריים כלפי משרדי ממשלה ומוסדות המדינה. .3 פיתוח

תשתיות ומבני ציבור ביישובים. .4 חיזוק היישובים והקהילות. .5 שמירה וניהול השטחים הפתוחים שבמרחב.

הועד המקומי: צו המועצות האזוריות קובע כי כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי נבחר. הוועד המקומי פועל בשטח

השיפוט של הישוב ואחראי על ארגון וניהול חיי התושבים המתגוררים בו. חברי ועד מקומי נבחרים לתפקידם ומקבלים

אחריות לניהול הישוב, סמכויות המואצלות להם מהמועצה ותקציב. כמו כן, מחויבים במתן דין וחשבון לתושבים. על

חברי הוועד המקומי חלה אחריות אישית לביצוע כלל הפעולות על פי החוק ומנהל תקין.

במסגרת הגדרת חלוקת האחריות, נקטה המועצה במודל חדש לניהול הקשר עם היישובים: "מנהיגות משותפת

אחריות משותפת". מטרתו של המודל הינה יצירת שותפות וחלוקת אחריות בין המועצה לוועד המקומי במתן

השירותים לתושב - שותפות המבוססת על דיאלוג, שיתופי פעולה וניתוח מדויק של היכולות ונקודות החוזקה של כל

צד, וזאת אל מול צרכי התושבים. כך, קיימת חלוקת סמכויות בתחומים בהן האחריות הינה של המועצה, תחומים

בהם האחריות הינה של הוועד המקומי, ומקומות בהם חולקים אחריות משותפת.

עמוד 16

מרחב המועצה האזורית גזר, על יישוביו, יישאר מרחב בעל צביון כפרי וחקלאי, המנוהל ע"י המועצה ובשיתוף

הישובים, מתוך אחריות ומחויבות הדדית לשמירת הסביבה והמשאבים הטבעיים, מזעור מפגעים ומעורבות סביבתית

וחברתית, לצורך הבטחת איכות חיים גבוהה בהווה ובעתיד, ופיתוח כלכלי התואם את אופי ורוח האזור.

מפה א- גבול המועצה ויישובי המועצה.

עמוד 17

מפה ב- רשויות הגובלות במועצה

רמלה

חבל מודיעין נס ציונה

מזכרת בתיה

מטה יהודה

מפה ג- מפת ייעודי קרקע

עמוד 18

תרשים -1 התפלגות שימושי קרקע במועצה אזורית גזר באחוזים )(2021

2.2 אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס( ונתוני המועצה נכון לשנת ,2023 מתגוררים במועצה אזורית גזר

29,281 תושבים. בשנה האחרונה גדלה האוכלוסייה בקצב גידול שנתי של%1 . נכון לשנת ,2020 על פי נתוני

הלמ"ס,1 מדד הנגישות הפוטנציאלית הינו 207 )מתוך .(255 מדד זה משקף את מידת הפריפריאליות של רשות

מקומית בישראל מבחינת מיקומה הגאוגרפי ביחס למרכזי פעילות כלכלית.

על פי דירוג משרד הפנים ומנהל הפיתוח, המדד החברתי כלכלי במועצה הוא 96 )מ1 עד 255 -

כאשר 1 הוא הנמוך ביותר( והאשכול החברתי הינו 8 )מתוך .(10

1 הרשויות המקומיות בישראל - קובצי נתונים לעיבוד 2021 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

עמוד 19

מגמת הגידול המתמשכת, המציבה את המועצה במקום ה-79 מבחינת גודל האוכלוסייה בין הרשויות המקומיות

בישראל.

המועצה מספקת שירותים חינוכיים, חברתיים וקהילתיים מגוונים, הכוללים 8 בתי ספר יסודיים, 4 בתי ספר

על-יסודיים, 65 גני ילדים, בריכת שחייה ציבורית, בית עלמין ומבני מנהלה של המועצה. מערכת חינוכית-

קהילתית זו משרתת את צרכי האוכלוסייה המקומית ומהווה מרכיב מרכזי בפיתוח ובשגשוג של האזור.

תצ"א של מאפייני ישובי המועצה

ישובי המועצה מאופיינים בבניה של שכונות הכוללות בתים נמוכים צמודי קרקע עם גגות רעפים/שטוחים. הישובים

מוקפים בשדות חקלאיים.

עמוד 20

התפלגות מספר תושבים ע"פ אשכול כלכלי

אשכול 5

אשכול 10

%5

%12

אשכול 9

אשכול 7

%32

%47

אשכול 8

%4

תרשים ד- התפלגות אוכלוסיית המועצה על פי גילאים )אחוזים(

)(2021

עמוד 21

אחוז הקשישים מסך האוכלוסייה	ם ך	אחוז ילדים	א ו ה	תושבים בני +65		תושבים	ת ב 4		תושבים	ת ב 9	תושבים 2023	אאששככוולל חחברת י כלכל י	שם היישוב
		וקשישים מסך				בגילאים -20			בגילאים -0
		האוכלוסייה				64			19
%7	%44			161	1,305			875			2,341	9	בית חשמונא י
%12	%45			82	385			235			702	7	בית עוזיאל
%23	%46			126	295			124			545	7	גזר
%13	%44			51	228			126			405	9	גני הדר
%18	%47			123	369			206			698	7	גני יוחנ ן
%10	%53			121	577			538			1,236	9	חולדה
%14	%46			170	661			387			1,218	7	יד רמב"ם
%13	%46			108	462			279			849	7	יציץ
%12	%44			123	586			340			1,049	7	ישרש
%16	%45			195	648			344			1,187	9	כפר ביל" ו
%13	%49			108	426			299			833	9	כפר בן נו ן
%12	%49			113	468			336			917	9	כפר שמואל
%22	%51			450	974			583			2,007	10	כרמי יוסף
%14	%46			190	747			447			1,384	7	מצליח
%14	%51			90	308			234			632	9	משמר איילו ן
%5	%55			72	664			725			1,461	10	משמר דוד
%8	%41			189	1,349			748			2,286	7	נוף איילו ן
%17	%49			342	1,026			643			2,011	7	נען
%17	%55			186	503			422			1,111	8	נצר סרנ י
%16	%46			182	598			336			1,116	9	סתריה
%11	%48			133	639			449			1,221	7	עזריה
%13	%43			110	469			245			824	7	פדיה
%13	%46			122	503			304			929	7	פתחיה
%15	%46			113	414			245			772	9	רמות מאיר
%4	%56			66	685			796			1,547	5	שעלבים

טבלת התפלגות אוכלוסיית המועצה ואוכלוסיות פגיעות ע"פ ישובים

עמוד 22

2.3 תחזיות צמיחה והתפתחות ברשות המקומית לשנים הקרובות

תחזיות הצמיחה וההתפתחות במועצה אזורית גזר לשנים הקרובות מצביעות על מגמות ברורות:

גידול באוכלוסייה- במועצה אזורית גזר 29,281 תושבים והאוכלוסייה גדלה בשנה האחרונה בקצב גידול

שנתי של %.1

שינויים בתמהיל האוכלוסייה- לרבות הגדלה פוטנציאלית של אוכלוסיות פגיעות כגון הזדקנות של

האוכלוסייה. עלייה באחוז האוכלוסייה בגיל השלישי והרביעי. כמו כן, תוכניות להרחבת הבינוי ביישובים

ועלייה במחירי הנדל"ן יגרמו לכניסה של אוכלוסייה משפרת בינוי מהעיר.

ציפוף הבינוי בתוך היישובים- כחלק מהתוכנית הכוללנית אין צפי להרחבת גבולות היישובים. בנייה של

יחידות דיור נוספות תתבצע בתוך גבולות הקו הכחול של היישובים על חשבון השטחים הפתוחים הציבוריים.

כמו כן, החלטה 1523 של רשות מקרקעי ישראל תאפשר את הבנייה של הבית השלישי, הרביעי ואולי חמישי

בחלקת המגורים בנחלות על ידי ביטול הרצף הבין דורי ורכישה של מלוא הזכויות בחלקת המגורים. החלטה

זו תגדיל משמעותית את האוכלוסייה במושבים, תשנה את התמהיל של האוכלוסייה ותגדיל משמעותית את

הציפוף.

בנייה והרחבה של תשתיות, מסחר ותעשייה- המועצה ומשרדי הממשלה מקדמים תשתיות ובנייה בגבולות

המועצה ובתוך שטחה כגון: הוספת תחנות רכבת, תכנון ובניה של קרית חינוך נוספת שבילי אופניים ושבילי

יוממות בין היישובים ועוד. יתרה מכך, מתוכנן בימים אלו "טרמינל 6" - למעלה מ-2 מיליון מ"ר לתעסוקה

ומסחר, סמוך לשדה התעופה, לכביש 6 וכביש .1

עמוד 23

לצד המגמות שנסקרו לעיל, המועצה רואה בשמירה על השטחים הפתוחים והצביון הכפרי כאחת המשימות

החשובות במעלה. בימים אלו, מקודמים במועצה תהליכים לטיוב ושמירה על השטחים הפתוחים כגון: מעבר

לחקלאות מקיימת, כתיבת תוכנית לניהול טבע בשטחים הפתוחים, תוכניות לניהול הניקוז באגני הניקוז בשיתוף

רשויות הניקוז, סקר מעיינות, פרויקטים לשיקום נחלים ועוד.

שינויים אלו עשויים להשפיע באופן מכריע על המרקם ההתיישבותי, הדינמיקה החברתית-כלכלית, ועל אתגרי

התכנון והניהול של המרחב הכפרי בעתיד.

עמוד 24

	בית ספר יסודי כרמי יוסף- עתידים	בית ספר יסודי נען - מעיין
צריכת חשמל לתלמיד )מחושבת(	327.733677	187.4320988

2.4 פרופיל האנרגיה ברשות - נתוני צריכת אנרגיה, ייצור אנרגיה , תחבורה חשמלית

צריכת החשמל במוסדות חינוך

ברשות ישנן 3 קריות חינוך גדולות הכוללות מספר מבני חינוך שונים. כמו כן, ישנם כ65 גני ילדים ושני בתי ספר

נוספים אשר אינם קשורים לקריות החינוך )בית ספר עתידים בכרמי יוסף ובית ספר מעיין בקיבוץ נען(.

במועצה אזורית כל קריית חינוך כוללת: 2 בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ותיכון. בנוסף בכל קריית חינוך יש מגוון

שימושים לאורך שעות היממה: אשכול פיס, חוגים, משכ"ל )מרכז טיפולי- חינוכי בקהילה( ועוד. לכל קריית חינוך יש

מונה אחד )!( דבר המקשה על מדידת הצריכה המדויקת.

צריכת החשמל הממוצעת לשנה במוסדות החינוך של המועצה הינה 1,750,609 קוט"ש.

כאמור, צריכה זו מהווה %47 מכלל הצריכה של הרשות.

מאחר ובית ספר עתידים ובית ספר מעיין אינם משויכים לקריית חינוך לקחנו את שניהם לצורך השוואה.

בית ספר יסודי ממלכתי "עתידים" בכרמי יוסף. בית ספר יסודי ייחודי ברוח אנתרופוסופי "מעיין"

מבנה חדש הנבנה בשנת .2021 בקיבוץ נען. מבנה קיבוצי ותיק.

582 תלמידים 162 תלמידים

השוואת צריכת חשמל שנתית לתלמיד בבתי ספר

יסודיים

350

300

250

200

150

100

50

0

צריכת חשמל שנתית בבי"ס עתידים )582 תלמידים( – 190,741 קוט"ש

צריכת חשמל שנתית בבי"ס מעין )162 תלמידים( – 30,364 קוט"ש

עמוד 25

	גן ילדים בית חשמונאי	גן ילדים כרמי יוסף	גן ילדים גני יוחנן	מעון קוט"ש רמות מאיר
צריכת חשמל לתלמיד )מחושבת(	198.64	223.18	293	230.8636364

צריכת החשמל בגני ילדים

השוואה בין גנים עם מספר רב של ילדים מול גנים עם מספר מועט

השוואת צריכת חשמל שנתית לתלמיד בגני ילדים

350

300

250

200

150

100

50

0

צריכת חשמל שנתית במעונות רמות מאיר )44 ילדים( 10,158 קוט"ש

צריכת חשמל שנתית בגן ילדים בגני יוחנן )17 ילדים( 4,981 קוט"ש

צריכת חשמל שנתית בגני הילדים בכרמי יוסף )100 ילדים( 22,318 קוט"ש

צריכת חשמל שנתית בגני הילדים בבית חשמונאי )50 ילדים( 9,932 קוט"ש

עמוד 26

טבלת דיווח מדד הצריכה של הרשות- ממוצע שנתי

300.00

תאורת רחוב מוסדות חינוך מתקני ספורט משרדים

ייצור אנרגיה מסולארי KWP724

250.00 קו

ט"ש

200.00

/רכי

150.00

100.00 ב/

שנה

50.00

0.00

דיווח

224.47 255.21 33.44 31.84 מדד

צריכה

ייצור קוט"ש שנתי )ממוצע מאז ההקמה(

180000

160000

140000

120000

100000

80000

60000

40000

20000

0

ייצור קוט"ש שנתי )ממוצע מאז ההקמה(

עמוד 27

2.5 תוכניות קיימות ברשות מתוקצבות ליישום

ייצור אנרגיה במועצה האזורית גזר

משנת 2019 החלה מועצה אזורית גזר לממש את פוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת בשטחה. המועצה

התמקדה בהתקנת פאנלים סולאריים על מבני המועצה )על מבנה המועצה ועל גגות בתי הספר(. המהלך

נעשה תחת הנחייתו המקצועית של היועץ מירון אשד. לפי הנתונים שהיו רלוונטיים לאותה תקופה המועצה

יישמה את מלוא הפוטנציאל להפקת אנרגיה סולארית. עם זאת, בעקבות השתתפות בתוכנית המאיץ,

התחדדה ההבנה כי התנאים הטכנולוגיים והכלכליים השתנו, ובפרט חל שיפור משמעותי באיכות הפאנלים

הסולאריים. תובנה זו הובילה למסקנה כי קיים פוטנציאל נוסף משמעותי לפיתוח וקידום בתחום האנרגיה

הסולארית על מבני המועצה.

אגרו- וולטאי- במסגרת תמא /10 ד/15 אושרו במועצה אזורית גזר 4 שטחי מו"פ לאגרו וולטאי. שטח אחד

בקיבוץ נען, שטח אחד במושב פתחיה ושני שטחים בקיבוץ חולדה. עקרונות המועצה ביחס למתקנים האגרו

וולטאים : .1 המועצה תומכת בדו השימוש לייצור אנרגיה מתחדשת. .2 המועצה הינה מועצה ירוקה, ריאה

ירוקה, ומעוניינת להמשיך את צביונה הפתוח והכפרי ולכן מיחסת חשיבות רבה לנושא הנצפות הן מבחינת

תושבי ותושבות המועצה והן מבחינת המטיילים והמבקרים בשטחה. .3 כחלק משמירה על הטבע בשטחים

הפתוחים ובכללם גם בשטחים החקלאיים, המועצה שמה דגש על שמירת המסדרונות האקולוגיים ויצירת

קישוריות לשמירה על המגוון האקולוגי ועל כן מבקשת לבחון את השפעת המתקן, מיקומו ואת נושא הגדרות

הצפויים להקיפו. .4 נושא הבטיחות- המועצה נוקטת משנה זהירות בכל הקשור לשריפות הפורצות בשטחה

מידי שנה וצפויות לפרוץ לעיתים תכופות יותר עם ההתחממות הגלובלית. על כן, מבקשת המועצה שלא

למקם מתקן אגרו וולטאי בסמיכות ליער.

גדרות סולאריים-נושא זה הועלה ע"י כמה יישובים והובא לידיעתנו בשיתוף הציבור שערכנו במסגרת תוכנית

המאיץ. לאחרונה החל תהליך בחינת הנושא ע"י מהנדס המועצה. התקיימה פגישה של צוות מצומצם

וצפויות פגישות נוספות לקביעת המדיניות בהמשך.

עמוד 28

בשנת 2021 קיימה המועצה, בשיתוף הועדה לאיכות הסביבה, כנס לעידוד התקנת גגות סולאריים מתוך

רצון לעודד את תושבי ותושבות המועצה להתקין פאנלים סולאריים על גגות הבתים הפרטיים. לכנס הגיעו

כ100 משתתפים ומשתתפות. במסגרת הכנס הוקמו עמדות שיווק של חברות להתקנת פאנלים סולאריים,

והתקיימו 3 הרצאות- מנהל אגף תשתיות של המועצה שיתף מניסיונו, נציג רשות החשמל הציג את המגמות

העתידיות ומומחה לאנרגיה סולארית העביר הרצאה על איך "לצלוח" התקנת גג סולארי באופן עצמאי.

הכנס התקיים פעם אחת. לצערנו, לא היה מעקב אחר מספר ההתקנות של גגות סולאריים על גגות של

משתתפי הכנס. כחלק מתהליך המיפוי קבלנו מאגף הגביה רשימת תושבי ותושבות המועצה המשלמים

ארנונה למועצה עבור גג סולארי. המסקנה שעלתה מהנתונים: יש אחוז נמוך של גגות סולאריים פרטיים.

התייעלות אנרגטית ברשות המקומית

המועצה האזורית גזר מתקדמת להתייעלות אנרגטית, במספר יוזמות משמעותיות:

מערכות תאורה: בוצעה החלפה מקיפה של מערכות התאורה, הן בחללים פנימיים והן בשטחים חיצוניים,

לטכנולוגיית LED חסכונית. מהלך זה הינו תהליך ארוך ומצריך הערכות תקציבית. המעבר נעשה בצורה

הדרגתית בכל קריות החינוך של המועצה. נכון לנקודת זמן זו אין השפעה על צריכת החשמל הכללית של

המועצה. יחד עם זאת, נמשיך בעבודה תוך הבנה כי מהלך זה צפוי להביא לחיסכון ניכר בצריכת החשמל

ולהפחתת עלויות התפעול.

ברוב היישובים, בעידוד ותמיכת המועצה, עברו לתאורת לד בתאורת הרחוב.

מכשירי חשמל: הרשות יזמה תהליך הדרגתי של החלפת ציוד חשמלי, כולל מזגנים, מקררים ומכשירי חשמל

קטנים. הציוד החדש נבחר על פי קריטריונים של דירוג אנרגטי גבוה, במטרה לשפר את היעילות האנרגטית

הכוללת. יש לציין כי תהליך ההחלפה הינו מדורג ולא הושלם במלואו.

תחבורה חשמלית

מספר כלי הרכב בשימוש עובדי הרשות הינו 26 מתוכם 7 כלי רכב חשמליים אשר נרכשו בשנתיים האחרונות. לפי

החלטת המועצה כל צי הרכב עתיד לעבור לצי חשמלי כך שכל החלפת רכב יתווסף רכב חשמלי נוסף. במבנה הרשות

הותקנו 7 עמדות טעינה לרכבים חשמליים. בשלב זה לא ניתן לכמת את החסכון התקציבי שבמעבר לרכבים

חשמליים.

עמוד 29

חוסן אנרגטי

המלחמה אשר החלה ב 7.10 )ועדיין לא הסתיימה. אנו מחכים להשבתם של כל החטופות והחטופים( הבהירה לכולם

את חשיבות השמירה על רצף התפקוד של השירותים החיוניים. בעוד כולם חפשו לקנות גנרטורים עלתה סוגיית

יצירת חוסן האנרגטי ע"י שימוש במערכת אגירת אנרגיה המבוססת על אנרגית השמש. תוך כדי ההתכנסויות

התכופות של וועדת ההיגוי עלה כי נושא זה חשוב מאוד למועצה.

בעבר נבדקה האפשרות להתקנת פאנלים סולאריים על גגות מתקני הסניקה של המועצה. בעבר הפרויקט ירד

מהפרק בשל כדאיות כלכלית נמוכה. כיום, במסגרת התהליך ובניית תוכנית העבודה נבדקת שוב האפשרות על מנת

לייצר מצב שבו יישמר הרצף התפקודי בהיעדר חשמל גם באתרי הסניקה. כמו כן, נבדקת האפשרות לאגירת אנרגיה

בקריות החינוך אשר במידת הצורך ישמשו כ"מרכזי חיים/ חוסן " עבור תושבות ותושבי המועצה.

בימים אלו מנסחת המועצה מכרז לקידום תחום האנרגיה. במכרז יבואו לידי ביטוי פרויקטים לחוסן אנרגטי אשר יוגדרו

כפרויקטים בעדיפות גבוהה לביצוע.

2.6 סיכום

יוזמות אלו משקפות מגמה רחבה של אימוץ פרקטיקות למעבר לאנרגיה מקיימת, המשלבות שיקולים כלכליים

וסביבתיים. מועצה אזורית גזר מדגימה גישה רב-מערכתית, הכוללת שדרוג תשתיות קיימות, רכש מושכל של ציוד

חדש, צורך בכתיבת מסמכי מדיניות לאור טכנולוגיות חדשות בתחום ועוד. יישום מדיניות זו צפוי להוביל לחיסכון

משמעותי בצריכת האנרגיה, להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של הרשות ויצירת חוסן.

המועצה מגלה מחויבות עמוקה לקידום נושא האנרגיה המקיימת, ופועלת במספר מישורים:

כתיבת תוכנית עבודה למעבר לאנרגיה מקיימת. יצירת מסמכי מדיניות בשיתוף בעלי העניין במרחב.

מעקב אחר קולות קוראים והזדמנויות מימון.

יציאה למכרז בתחום האנרגיה. במכרז ישולבו פרויקטים ברמת המועצה וברמת היישובים.

מציאת דרכים יעילות לעודד את התושבים והתושבות שימשיכו להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך השינוי על

ידי העלאת המודעות והמעורבות הקהילתית: פיתוח מדיניות ותשתיות לעידוד התקנת מערכות סולאריות

על גגות בתים פרטיים ומבנים חקלאיים במטרה להרחיב את היקף ייצור האנרגיה המתחדשת ברמה

המקומית.

המועצה נוקטת בגישה הוליסטית לניהול משאבי האנרגיה, המשלבת פיתוח תשתיות, מעורבות קהילתית, ותכנון

אסטרטגי ארוך טווח. המועצה שואפת להוביל מהלך משמעותי בתחום האנרגיה המתחדשת, תוך התאמה לתנאים

המשתנים בשוק הטכנולוגיה והאנרגיה ותוך שמירה על צביונה הכפרי- חקלאי.

עמוד 30

עמוד 31

3 הערכת המצב

תהליך העבודה כלל מספר ערוצי איסוף מידע:

.1 איסוף נתונים מקיף וניתוח מגמות.

.2 התקיימו פגישות עם בעלי תפקידים באגפים השונים ובהנהלת המועצה לצורך זיהוי פערים, הזדמנויות, וחסמים בניהול

האנרגיה ברשות.

.3 נשלח סקר לאנשי מפתח ביישובים על מנת למפות את הצרכים, החסמים והאתגרים ביישובים.

.4 התקיים מפגש שיתוף ציבור בו השתתפו בעלי עניין ואנשי מפתח שעוסקים/ מתעניינים/ בעלי תפקיד ניהולי המשפיע

על תחום האנרגיה ביישוב.

מתוך מהלכים אלו למדנו על מורכבותו של ניהול תחום האנרגיה במועצה, מיפינו את האתגרים העומדים לפתחנו

והתחלנו לייצר שיח והנעת התהליך בכל מישורי העבודה )נכסים רשותיים וחוץ רשותיים(.

עמוד 32

3.1 נכסי הרשות

נכסי המועצה כוללים את מבני המועצה, מוסדות החינוך )בתי ספר וגני ילדים(, אולמות ספורט, בריכת שחייה ובית

העלמין. תוך כדי תהליך העבודה הגענו למסקנה כי:

.1 קיים פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיה סולארית )מתוך הנתונים עלה כי המועצה מימשה רק 20 %מפוטנציאל

ייצור האנרגיה שלה(.

.2 קיימות דרכים להתייעלות אנרגטית אשר כרגע אינן באות לידי ביטוי בעבודת המועצה.

.3 המועצה נמצאת בתחילת תהליך למעבר לתחבורה חשמלית ויחד עם זאת יש מקומות נוספים בהם ניתן

לעודד את התחום.

.4 קיים צורך ביצירת חוסן אנרגטי במועצה אשר יכול לקבל מענה דרך תחום האנרגיה הסולארית.

בפרק זה נעסוק בניתוח האתגרים העומדים בפני המועצה במעבר לאנרגיה מקיימת בנכסי הרשות.

3.2 מערכת ניהול האנרגיה:

3.2.1 נקודות תורפה לניהול אנרגיה ברשות

.1 פער משאבים אנושיים:

היעדר תפקיד ייעודי לתחום.

היעדר שיתוף פעולה בין-אגפי חיוני להטמעת שינויים מערכתיים אשר יכול לתמוך במעבר לאנרגיה מקיימת .

.2 אתגרים במיפוי וניטור צריכת חשמל:

אי-דיוקים בשיוך מוני החשמל מקשים על ניתוח מדויק של דפוסי צריכה.

עירוב שימושים במבני הציבור )לדוגמה: חללים בבתי ספר המשמשים גם כמשרדים( מסבכים את הניטור וניתוח

הנתונים.

היעדר מערכת ניטור מתקדמת שתאפשר קבלת תמונה מדויקת של צריכת האנרגיה ברשות.

.3 מורכבות השלטון הדו-רובדי:

פיצול באחריות בין המועצה ליישובים מקשה על יישום מדיניות אנרגיה אחידה.

חוסר בנתונים מרוכזים )למשל, על צריכת חשמל בתאורת רחוב( מגביל את יכולת התכנון והניהול.

חוסר במנגנון תיאום ושיתוף מידע יעיל בין המועצה ליישובים.

.4 סוגיית הכדאיות הכלכלית:

חוסר בתשתיות התומכות בטכנולוגיות החדשות מייצר מצב של חוסר בכדאיות כלכלית. בנוסף, היעדר ניתוח עלות-

תועלת ארוך טווח, המתחשב בחיסכון העתידי ובתועלות הסביבתיות. לדוגמה: פרויקטים לקירוי מגרשים או מעבר

להסעות תלמידים בתחבורה חשמלית.

אי בחינת מודלים מימוניים חדשניים, כגון שותפויות ציבוריות-פרטיות או מענקים ייעודיים.

היעדר פרויקט לבדיקת כדאיות כלכלית בהתקנת רשת עמדות טעינה ציבוריות ברחבי המועצה.

.5 מעבר לתחבורה חשמלית עבור עובדי המועצה:

אתגרי טעינה: מחוץ לשטח המועצה- עובדים נתקלים בקשיים לוגיסטיים וכלכליים בטעינת רכבים חשמליים.

אתגרי מימון: אי בחינת מודלים כלכליים חדשניים, כגון: סבסוד טעינה ביתית.

.6 התייעלות אנרגטית:

היעדר גורם בדיקה לזיהוי וקטלוג מערכות הדורשות החלפה דחופה, כגון מזגנים לא יעילים.

היעדר מנגנון לתיעדוף פרויקטים על בסיס עלות-תועלת ארוכת טווח.

היעדר מקורות מימון חיצוניים כגון: מענקים ממשלתיים או שותפויות עם המגזר הפרטי.

מחסור בכוח אדם מקצועי באגף התכנון ותשתיות, עם התמחות בהתייעלות אנרגטית.

.7 בנייה ירוקה :

עמוד 33

היעדר מדריך מקיף לבנייה ושיפוץ ירוק, המותאם לצרכי המועצה.

היעדר שימוש והטמעה של תקן 5281 או תקנים מקבילים בפרויקטים חדשים ובשיפוצים.

חוסר בכוח אדם לצורך מעקב שוטף אחר שינויים רגולטוריים והתאמת מדיניות המועצה בתחום.

.8 גישה הוליסטית לניהול אנרגיה :

היעדר אינטגרציה טכנולוגית: שילוב טכנולוגיות חכמות לניטור וניהול צריכת אנרגיה ברחבי המועצה.

היעדר מודל לניתוח כלכלי: ביצוע הערכות עלות-תועלת מקיפות, המתחשבות בהשפעות ארוכות טווח.

יש צורך ביצירת מנגנון לעבודה צמודה עם גורמי רגולציה לפיתוח מדיניות תומכת התייעלות.

היעדר תוכניות חינוכיות ויצירת תמריצים לעובדים.

3.2.2 מיפוי מוקדי התערבות למעבר לאנרגיה מקיימת

מעבר לאנרגיה מקיימת במועצה מהווים אתגרים מורכבים המחייבים גישה רב-מערכתית ואסטרטגית. להלן

ניתוח מקיף של המוקדים העיקריים והיעדים הרלוונטיים.

3.2.3 מוקדים למעבר לאנרגיה מתחדשת:

.1 ייצור אנרגיה: התקנת פאנלים סולאריים על מבני המועצה, אולמות ספורט ומוסדות חינוך. צורך בעדכון

הערכות כלכליות לאור שינויים בשוק. הגדלת היקף ייצור האנרגיה המתחדשת על נכסי המועצה .

אתגרים: זיהוי הזדמנויות נוספות מעבר להמלצות הסקר הקיים ואיזון בין כדאיות כלכלית לבין יעדי קיימות

ארוכי טווח.

.2 קירוי מגרשים ומרחבים פתוחים: שילוב שיקולי רווחת הציבור ושיפור איכות החיים במרחב הציבורי

ובקריות החינוך עם ייצור אנרגיה תוך קידום יעדי אנרגיה.

אתגרים: התמודדות עם עלויות גבוהות ומציאת מודלים כלכליים ישימים. ניהול איזונים בתחום ההצללה בין

הצללה טבעית )נטיעת עצים( לבין התקנת סככות לפאנלים סולאריים.

.3 תחנות שאיבה: זיהוי פוטנציאל להתקנת מערכות סולאריות על תחנות השאיבה במטרה לייצר אנרגיה

ובנוסף לייצר רצף תפקודי בעתות משבר.

אתגרים: התאמת הטכנולוגיה לדרישות התפעוליות של תחנות השאיבה ויצירת מודל כלכלי.

3.2.4 מיפוי מוקדי התערבות להגדלת חוסן באנרגיה:

.1 אגירת אנרגיה: הכרה בחשיבות הנושא לאור אירועי ביטחון והיערכות לשינויי האקלים. חשיבה על כיוון

ליצירת חוסן אנרגטי בקריות החינוך ובתחנות השאיבה.

אתגר: איזון בין עלויות גבוהות וכדאיות כלכלית לבין הצורך בחוסן אנרגטי.

3.2.5 מיפוי מוקדי התערבות למעבר לרכב חשמלי

.1 מעבר לרכב חשמלי: עידוד עובדי הרשות ויישום מדיניות החלפה לרכבים חשמליים.

אתגר: התמודדות עם חששות עובדים לגבי טווח נסיעה ונגישות טעינה.

.2 תשתיות טעינה: הרחבת רשת עמדות טעינה בשטחי המועצה.

אתגר: קבלת החלטה לגבי הצורך בעמדות בחניות המועצה וקריות החינוך, תכנון ומימון פריסת תשתית.

.3 מעבר לאוטובוסים חשמליים: מעבר לשימוש באוטובוסים חשמליים לצורך הסעות התלמידים.

עמוד 34

אתגר: עלויות גבוהות לתשתיות והפרש גבוה בין מחיר אוטובוס חשמלי לאוטובוס רגיל. בנוסף, חשש

מתפעול צי אוטובוסים במרחב של מועצה אזורית. כמו כן, מיקום עמדות הטעינה )נהגי המועצה רגילים

לנסוע עם האוטובוסים הביתה(.

3.2.6 מוקדי התערבות להתייעלות אנרגטית:

.1 בנייה ירוקה: יישום תקנים מתקדמים בכל נכסי הרשות )קיימים וחדשים(.

אתגר: התאמת מבנים קיימים לסטנדרטים חדשים ותכנון חדשים לפי התקן המתקדם לבניה ירוקה כחלק

מנוהל העבודה.

.2 רכש מוצרי חשמל יעילים: אימוץ מדיניות רכש המעדיפה מכשירים בדירוג אנרגטי גבוה.

אתגר: הכנסת הרכיב למכרזי המועצה לרכש של מוצרי חשמל.

3.2.7 סיכום

מתוך האמור בפרק זה עולה כי יש לנהל את המעבר לאנרגיה מקיימת תוך אימוץ גישה אינטגרטיבית

המשלבת תכנון אסטרטגי, ניהול משאבים יעיל ושיתוף פעולה בין-אגפי. הצלחה בתחומים אלו עשויה להוביל

לשיפור משמעותי בחוסן האנרגטי, התייעלות אנרגטית, הפחתת טביעת הרגל הפחמנית, והעלאת איכות

החיים במועצה.

משתמע מכך כי נדרשת ראייה כוללת המשלבת היבטים טכניים, כלכליים, ארגוניים, סביבתיים וקהילתיים.

יש לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לניהול האנרגיה, תוך התחשבות במגבלות ובהזדמנויות הייחודיות למועצה. יחד

עם זאת, מאחר ותחום זה הינו תחום מתפתח אשר מביא עימו חידושים טכנולוגיים והזדמנויות חדשות יש לנהלו

ככזה.

הדינמיות המאפיינת את התחום, המתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מואצות ושינויים תכופים, מציבה אתגר בפני

מקבלי ההחלטות. נדרשת גישה אדפטיבית, המשלבת עדכון ידע שוטף ורכישת ניסיון מעשי, לצד תכנון אסטרטגי

ארוך טווח. האיזון בין הצורך בפתרונות מיידיים לבין ההשקעה בטכנולוגיות מתפתחות מחייב ניתוח מעמיק של עלות-

תועלת, תוך התחשבות בגורמים כגון אמינות הטכנולוגיה, יכולת התאמה לצרכים משתנים ופוטנציאל החיסכון לאורך

זמן. לפיכך, מעבר לאנרגיה מקיימת דורש לא רק משאבים כלכליים, אלא גם מנגנונים גמישים לקבלת החלטות,

שיתופי פעולה בין-מגזריים )בין אגפים שונים במועצה ובין מגזרים חוץ מועצתיים( ויכולת להתאים את האסטרטגיה

בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות והרגולטוריות המתהוות.

עמוד 35

		מס'
יעדי חובה ל 2030		ערוץ
	ערוצי פעולה	פעולה	משימה
%100 מהבנייה החדשה מאופסת	הנחיות לבנייה חדשה	1.1	התייעלות
אנרגיה			באנרגיה
	מערכות בקרה ושליטה	1.2
%100 תאורה חסכונית	מעבר לתאורה חסכונית במבנים קיימים	1.4
	ומתחדשים
%80 רכש עתידי בדירוג גבוה	מעבר למכשירי חשמל יעילים	1.7
%100 מיצוי פוטנציאל הייצור בנכסי	מתקנים סולאריים במרחב המבונה	2.1	ייצור אנרגיה
הרשות
	תכנון לעצמאות באנרגיה	2.3
	חדשנות	2.4
צי הרכב המועצתי: רכבי תפעול %90	תשתיות לחשמול רכבים במרחב	3.1	תחבורה
חשמליים	הציבורי		חשמלית
	רכבים חשמליים	3.2

פעולות רלוונטיות

TTTTTTTTTeeeeeeeeexxxxxxxxxttttttttt DDDDDDDDDuuuuuuuuummmmmmmmmmmmmmmmmmyyyyyyyyy

עמוד 36

	תתממייככהה ששלל ממששררדד	ההצצעעדד ההרראאששווןן ששייווצצעע	תיעדוף		ערוצי
נימוקים	האנרגיה ב	למימוש הפעולה	לפעולה	פירוט פעולות	פעולה	משימה
ללאאוורר תתחחזזייוותת ההבבייננוויי בבררששוותת,, אאחחווזז	ססייוועע ששלל ייוועעצצייםם	צצעעדדיי ממדדייננייוותת:: ההננחחייוותת,,	כדאיות	אאייששוורר ממדדייננייוותת כ בבננייייהה בבתת קקייייממאא ג בוועדה ל המקומית ◄	הנחיות	התייעלות
משמעותי מהבניינים ב - 2030	ללככתתייבבתת ממססממךך	נוהלים	גבוהה		לבנייה	באנרגיה
ייההייוו חחדדששייםם.. ללששייננוויי ההננחחייוותת	הנחיות		לביצוע		חדשה
ההבבננייייהה יישש ננייססייווןן ממצצטטבברר בבייששרראאלל
ותמיכה ממשלתית
ההטטממעעתת ממעעררככוותת ננייההוולל וובבקקררהה	ססייוועע ששלל ייוועעצצייםם ררקק	בבדדייקקתת ייייתתככננוותת	כדאיות	ממעעבברר ללממעעררככוותת כ ננייההוולל וובבקקררהה ג בבממבבנניי צצייבבוורר ל ובתאורת רחובות ֎	מערכות
בבממבבנניי ההממוועעצצהה ייככווללוותת ללההבבייאא	ללטטככננווללווגגייוותת חחדדששוותת	ללטטככננווללווגגייהה אאוו פפתתררווננוותת	גבוהה		בקרה
ללחחססככווןן ממששממעעוותתיי בבאאננררגגייהה	מאושרות	חדשניים	לביצוע		ושליטה
וחסכון כספי ממששממעעוותתיי ללממוועעצצהה..
ההממההללךך דדווררשש ההששקקעעהה רראאששווננייתת
ממששממעעוותתייתת,, ננייתתןן ללחחללקק ללפפיי
צצררייככתת ההאאננררגגייהה בבממבבננייםם ווללאאווררךך
ששננייםם וובבההתתאאםם ללטטככננווללווגגייהה
הנבחרת.
ההששייממוושש בבששטטחחייםם ממוופפררייםם ללייייצצוורר	בבייצצוועע עעצצממיי תתקקצצייבב	סקרים ומיפויים	כדאיות	מתקנים כ קרקעיים ב ברצועות ל תתששתתייתת ווששטטחחייםם כלואים ֎
אאננררגגייהה,, בבדדררךך ככלללל ללאא דדווררשש	חיצוני		בינונית
ששייננווייייםם ממששממעעוותתייייםם ווההההששקקעעהה			לביצוע
ככדדאאייתת ווגגםם ייככווללהה ללההוווותת בבססייסס
לשותפות פרטית - ציבורית
						ייצור אנרגיה
ההממוועעצצהה עעווממדדתת ככייווםם עעלל ננייצצוולל	יועץ חיצוני	בבדדייקקהה ממחחוודדששתת ששלל	כדאיות	הגדלת כ פפווטטננצצייאאלל ייייצצוורר ג אאננררגגייהה עעלל גגגגוותת ל מבני המועצה
%20 ממפפווטטננצצייאאלל ייייצצוורר ההאאננררגגייהה		פפווטטננצצייאאלל ייייצצוורר אאננררגגייהה	גבוהה
עעלל ממבבנניי ההממוועעצצהה.. אאננוו ממעעווננייייננייםם		על גגות המועצה	לביצוע
ללבבחחווןן ממחחדדשש אאתת ההננווששאא ווללההגגדדיילל
את הפוטנציאל.
ההררששוותת ההממקקווממייתת ההייאא בבעעללתת צציי	ססייוועע בבתתננאאיי ההחחללפפתת	ממססממךך ייייזזווםם	כדאיות	חחייששממוולל ככלליי ררככבב כ איגומיים ג במועצה Ѽ ל		תחבורה
ררככבב ההממששממשש אאתת עעוובבדדיי ההממוועעצצהה..	כלל צי הרכב	למכרז/פרויקט/מנגנון	גבוהה			חשמלית
					רכבים
חחססככווןן בבתתחחזזווקקהה ווצצממצצווםם זזייההווםם			לביצוע
					חשמליים
ההאאוווויירר ייבבייאא תתוועעללתת ייששייררהה
למועצה.
בבממוועעצצהה יישש ייייששוובבייםם בבההםם אאחחווזז	עד 5 שעות ייעוץ	תכנון מפורט	כדאיות	פפעעווללוותת ללאאקקללווםם מבנים לאוכלוסיות מוחלשות ופגיעות ⱱ		חוסן
אאווככללווססייייתת ההררווווחחהה ההממתתגגווררררתת			גבוהה			באנרגיה
					חוסן
במבנים ישנים - גגבבווהה,, ננייתתןן ללגגייייסס			לביצוע
					אנרגטי
תתממייככהה ממממששררדד ההררווווחחהה ווגגווררממייםם
					בקהילה
פפייללננתתררוופפייםם ללממההללךך ששדדררווגג
המבנים ואקלומם
ששממייררהה עעלל ההררצצףף ההתתפפקקוודדיי ההייננהה	שעות ייעוץ	בחינת המודל הכלכלי	כדאיות	ההווסספפתת ממעעררככוותת ללייייצצוורר אאננררגגייהה ססווללאאררייתת עעםם אפשרות ללאאגגייררהה אאננררגגייהה ווששייממוושש בבששעעוותת חירום
קקררייטטייתת עעבבוורר ההממוועעצצהה בבתתקקוופפוותת			גבוהה
					חחווססןן אאננררגגטטיי
חירום ביטחוניות ואקלימיות			לביצוע
					לטובת
					ששממייררהה עעלל
					רצף תפקודי

TTTeeexxxttt DDDuuummmmmmyyy

עמוד 37

3.3 מגזר חוץ רשותי / מסחרי, חקלאי, יישובי, תעשייתי ומגורים

בתהליך העבודה התבהר לנו כי קיימת חשיבות רבה לשינוי שייעשה במגזר החוץ רשותי )פרטי, חקלאי, יישובי,

מסחרי ותעשייתי(. ההשפעה של מגזר זה על מאזן האנרגיה במועצה הינו משמעותי ובעל פוטנציאל שינוי גדול יותר

מהשינוי במגזר הרשותי. לכן, על מנת לייצר שינוי המועצה מחויבת לעבוד עם המגזרים השונים בכדי לייצר מציאות

אחרת.

המגזרים החוץ רשותיים הפועלים במרחב המועצה: תושבים ותושבות, וועדים מקומיים, אגודות חקלאיות ומגזר עסקי

בכלל וחקלאים בפרט.

הפוטנציאל והן האתגר שבמעבר לאנרגיה מקיימת הינו גדול ובעל השפעה רבה במגזר החוץ רשותי. לכל אחד

מהשחקנים במגזר זה קיימות מורכבויות מאתגרות אשר דורשות מנגנונים לניהול קונפליקטים, יצירת מדיניות

והטמעה של דרכי פעולה שיבנו תוך יצירת שיח ודיאלוג עם כלל השותפים למהלך.

3.3.1 נקודות תורפה לניהול אנרגיה במגזר החוץ רשותי

בתים פרטיים - אין מודעות ואין רצון לשינוי ולכן גגות סולריים הם מיעוט במועצה. היה ניסיון חד פעמי בעבר

לגשת לנושא ולקדם הקמת גגות סולריים.

חקלאות/ משקים, רפתות - פוטציאל רב לדו שימוש. החקלאים נתקלים בחסם בירוקרטי או חוסר מוטיבציה.

חלק ממבני המשק הינם ללא היתר ועל כן לא ניתן להקים עליהם פאנלים סולאריים. בנוסף, הארנונה

המשולמת למועצה במסגרת דו שימוש זה איננה מחושבת ליישוב כחלק מהתקציב השנתי העומד לשימושו

של הוועד המקומי.

חקלאות/ אגרו וולטאי- יש צורך בכתיבת מסמך מדיניות להקמת מתקנים אגרו וולטאים בשטחים החקלאיים

של המועצה. בין מטרות המועצה לשמור על הצביון הכפרי- חקלאי, לשמור על המגוון הביולוגי, לעודד תיירות

ועוד. יש צורך לקיים שיח ודיאלוג עם החקלאים על מנת לייצר איזון בין כל הצרכים והאינטרסים.

עמוד 38

עסקים - עסקים רבים במועצה ללא רישוי עסקים ושוכרים מבנים כך שהתקנת גג סולארי איננו רלוונטי

במצב שכזה. בקרוב יקום טרמינל 6 אשר במהלך תכנונו יוטמעו עקרונות הקיימות. במתחם זה יש סיכוי

לגגות סולאריים, בניה ירוקה, מבנים מאופסי אנרגיה, הצללה במרחב הציבורי, עמדות טעינה לרכבים ועוד.

יישובים/ חוסן אנרגטי- לוועדים המקומיים יש צורך בהקמת "מרכז חיים". 2 אתגרים עומדים לפתחם: .1

המבנה וגגו שייכים לאגודה החקלאית .2 עלות גבוהה יחסית לחלופה האחרת- גנרטור.

יישובים/ פאנלים סולאריים- גגות המבנים שייכים לאגודה החקלאית. הפרויקט צריך להיות בעל כדאיות

כלכלית.

יישובים/ גדרות סולאריים- הגדרות הסולאריים הינם מחד הזדמנות לרווח כלכלי ושמירה על בטחון

התושבים מאידך הגדר מייצרת מפגע נופי וניתוק בין תושבי ותושבות היישוב לבין השטחים הפתוחים

הצמודים אליהם. גם במקרה זה קיים ניגוד אינטרסים בין האגודה החקלאית לבין תושבות ותושבי היישוב

ו/או בין בעלי הנחלות במושבים לבין תושבי ותושבות ההרחבות.

3.3.2מוקדים למעבר אנרגיה מתחדשת

קיים פוטנציאל גבוה למעבר לאנרגיה מתחדשת במגזר החוץ רשותי: .1 מתוך נתוני הגבייה של המועצה

עלה כי קיים אחוז קטן מאוד של גגות סולאריים במועצה. .2 במועצה קיימים מבני משק רבים ושטחים

חקלאיים. .3 יש צורך לקיים תהליך הסברה ועידוד ובעיקר מתן עזרה להתמודדות בירוקרטית.

בחינת הקמת מרכז הסברה, עידוד והעלאת מודעות לאנרגיה מקיימת במגזר החוץ רשותי. ליווי וייעוץ

לתושבים יהווה חלק מהשרות שיינתן במרכז.

3.3.3מוקדי התערבות למעבר לרכב חשמלי

המועצה תבחן את הצורך בקיומן של עמדות טעינה ביישובי המועצה שאינם קיבוצים ביחד עם הגורמים

האחראיים ביישובים על תחום האנרגיה. יש לבחון את הכדאיות הכלכלית שבהתקנת עמדות ציבוריות

במושבים ויישובים קהילתיים.

חשוב לציין כי במרבית הקיבוצים הותקנו עמדות טעינה ציבוריות עבור תושבי ותושבות היישוב. להלן דוגמה

מקיבוץ חולדה:

עמוד 39

			מס'
			ערוץ
	יעדי חובה ל 2030	ערוצי פעולה	פעולה	משימה
ככתתייבבתת ממדדייננייוותת ללבבננייהה	מדיניות לבנייה חדשה	הנחיות לבנייה חדשה	1.1	התייעלות
ייררווקקהה ההייאא בבקקדדייממוותת	מאופסת אנרגיה			באנרגיה
גובהה
		מעבר לתאורה חסכונית במבנים	1.4
ההקקממתת ממררככזז ללההעעללאאתת
		קיימים ומתחדשים
מודעות לבניה ירוקה
		שיפוץ מעטפת מבנה	1.5
ההעעללאאתת ממוודדעעוותת
		מעבר למכשירי חשמל יעילים	1.7
ללההתתייייעעללוותת בבאאננררגגייהה
ללההתתייייעעללוותת בבאאננררגגייהה ווררככייששתת ממככששייררייםם בבדדררגג
	%80 מיצוי פוטנציאל	מתקנים סולאריים במרחב	2.1	ייצור
אנרגטי גבוהה - עע""יי ממררככזז
	הייצור בבנייה חדשה	המבונה		אנרגיה
הסברה או הרצאה
הסברה או הרצאה עעיידדוודד ההתתווששבבייםם ללההתתקקננתת		מתקנים סולאריים במרחב הפתוח	2.2
עעיידדוודד ההתתווששבבייםם ללההתתקקננתת PV בבתים + במשקים		תכנון לעצמאות באנרגיה	2.3
PV בבתים + במשקים ננווששאא ששממייררתת ההממררחחבבייםם		חדשנות	2.4
ההפפתתווחחייםם ררגגיישש ממאאדד ווללככןן יישש ההתתללבבטטוותת עעלל ההתתקקננתת
יישש ההתתללבבטטוותת עעלל ההתתקקננתת		תשתיות לחשמול רכבים במרחב	3.1	תחבורה
ססווללרריי בבששדדוותת.. זזהה דדווררשש יותר תכנון ודיוק.		תשתיות לחשמול רכבים במרחב הציבורי	3.1	תחבורה חשמלית
יותר תכנון ודיוק.		קידום מעורבות תושבים וחוסן	3.2
חלק מת וככננייתת ההחחווססןן
		קהילתי כלכלי
כוללת אגירה
ננווששאא ההווסספפתת עעממדדוותת
טעינה עלה ומקבל דיוקים
עעיידדוודד תתווששבבייםם ללררככייששתת
רכבים חשמליים

3.3.4 מוקדי התערבות להתייעלות אנרגטית

ליווי יישובי המועצה בתהליך לבחינת צריכת החשמל ביישוב ובחינת דרכי פעולה להתייעלות אנרגטית ביישוב.

העלאת מודעות לרכישת מוצרים חסכוניים באנרגיה.

העלאת מודעות לבניה ירוקה בבתים חדשים.

העלאת מודעות לחסכון בחשמל.

כתיבת מסמך מדיניות לבניה ירוקה במגזר הפרטי.

3.3.5 מוקדי התערבות לחוסן אנרגטי

בחינת כדאיות להתקנת מערכת סולארית הכוללת אגירה לשעת חירום ב"מרכזי החיים" המוקמים ביישובים.

בחינת כדאיות להתקנת מתקני אגירה בבתים פרטיים.

3.3.6יעדים למגזר החוץ רשותי לפי משימות וערוצי פעולה

TTTTTTTTTTTTTeeeeeeeeeeeeexxxxxxxxxxxxxttttttttttttt DDDDDDDDDDDDDuuuuuuuuuuuuummmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmmyyyyyyyyyyyyy

עמוד 40

3.3.7 סיכום פעולות המועצה להתמודדות עם אתגרי האנרגיה

מועצה אזורית גזר מציגה מודל מעניין של התמודדות עם אתגרי האנרגיה והקיימות בשלטון דו רובדי תוך יצירת

שיתופי פעולה עם שותפיה במגזר החוץ רשותי.

בתחום התאורה, המועצה מציגה הצלחה חלקית. בעוד שהתאורה בשטחים שבאחריותה הישירה הוסבה לתאורה

יעילה אנרגטית, קיים אתגר בהטמעת שינויים דומים ביישובים. זוהי דוגמה מובהקת לאתגרים הנובעים ממבנה

שלטוני דו רובדי המחייב גישה של דיאלוג, העלאת מודעות ויצירת מנגנונים לתימרוץ ותמיכה. מטרתנו להנגיש את

המידע לציבור

חינוך והסברה מהווים נדבך מרכזי באסטרטגיה של המועצה. התוכנית להקמת מרכז ידע לתושבים מדגימה גישה

חדשנית להתמודדות עם חסמים בהטמעת פרקטיקות של בנייה ירוקה, התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה סולארית

ברמת משק הבית.

לבסוף, המועצה מכירה בחשיבות המעבר לתחבורה חשמלית, אך מתמודדת עם אתגרים תשתיתיים ותקציביים.

המועצה תבחן את הנושא ביחד עם וועדי היישובים.

לסיכום, מועצה אזורית גזר מציגה מודל מעניין של התמודדות עם אתגרי האנרגיה והקיימות ברמה המקומית. הגישה

משלבת מעבר לאנרגיה מקיימת על כל רבדיה לצד התמודדות עם מגבלות מבניות ותקציביות תוך שמירה על צביונה

הכפרי- חקלאי- קהילתי, תוך יצירת דיאלוג בין בעלי העניין השונים ובניית פלטפורמות לקידום הנושא. גישה זו תספק

תובנות חשובות למקבלי החלטות ברשויות מקומיות אחרות.

עמוד 41

תוכנית הפעולה נכסי הרשות

עמוד 42

פירוט והערות	לביצוע 2026 ואילך	לביצוע ב 2025	הפעולות	היעד ל 2030
	הטמעת המסמך בעבודת האגפים הרלוונטיים	*יצירת מסמך הנחיות לבניה ירוקה במבנים חדשים ושיפוץ קיימים במועצה.	*יצירת מנגנון לעבודה שוטפת בין היחידה הסביבתית ואגף תכנון, הנדסה ותשתיות. *העסקה של יועץ.ת לבנייה ירוקה שתלווה את צוות המועצה בתהליך. *כתיבת מסמך עבודה	לייצר הנחיות לשלבי התכנון השונים במועצה להטמעה של עקרונות בניה ירוקה בבנייה חדשה ושיפוץ מבנים קיימים	הנחיות לבנייה חדשה
יטופל בהמשך					מערכות בקרה ושליטה
יטופל בהמשך					איקלום מבנים קיימים
	המשך העבודה לפי תוכנית העבודה עד ההגעה ליעד שהצבנו	עבודה לפי השלבים המפורטים בתוכנית העבודה	*ייצצייררתת תתווככננייתת עבודה המחולקת לשלבים לפי תקציב המועצה. *המשך החלפת התאורה לתאורה חסכונית	החלפת %100 מהתאורה במבנים קיימים ומתחדשים לתאורה חסכונית	מעבר לתאורה חסכונית במבנים קיימים ומתחדשים
יטופל בהמשך					שיפוץ מעטפת מבנה

4 תוכנית הפעולה נכסי הרשות

2.2 פירוט – התייעלות באנרגיה

Text Dummy

עמוד 43

יטופל בהמשך					חימום וקירור מים
		*הכנסת הנושא לפורום בין אגפי לייצר מצב שכל מנהלי המחלקות האגפים אשר רוכשים מכשירים חשמליים יכניסו דרישה למוצרים יעילים )גני ילדים, בתי ספר, תשתיות וכו(	*מבחינת הרכש למועצה- כל מדפסות המועצה של HP הן חסכוניות. *הטמעת נוהל עבודה בכל מחלקות המועצה אשר רוכשות מוצרי חשמל.	רכישה של %100 ממכשירי חשמל לגני הילדים ולמועצה יהיו ממככששיירריי חחששממלל יעילים	מעבר למכשירי חשמל יעילים

פירוט והערות	ביצוע 2026 ואילך	לביצוע ב 2025	הפעולות	היעד ל 2030
	*התקנת פאנלים לפי ההמלצות במסגרת התקציבית. *בחינה מחודשת של ה טכנולוגיות ופוטנציאל ה גגות אחת לתקופה כפי שיקבע עם היועץ	*העסקה של יועץ לצורך בדיקת היתכנות להוספת פאנלים סולאריים על מ בני המועצה. *יצירת מנגנון תת קקצצייבביי ללבבייצצוועע לפי ההמלצות שיתקבלו.	*העסקה של יועץ לצורך בדיקת היתכנות להוספת פאנלים סולאריים על מבני המועצה. *יצירת מנגנון תתקקצצייבביי ללבבייצצוועע לפי ההמלצות שיתקבלו. *התקנת הפאנלים	הוספת פאנלים סולאריים על מבני המועצה וגגות בתי הספר	מתקנים סולאריים במרחב המבונה
	*הטמעת המסמך בוועדה לתכנון ובנייה	*מיפוי בעלי העניין וסקירה תכנונית ווממקקצצוועעייתת ללגגבביי התחום.	*מיפוי בעלי העניין וסקירה תכנונית ווממקקצצוועעייתת ללגגבביי התחום.	כתיבת מסמך מדיניות	מתקנים סולאריים במרחב הפתוח

2.3 פירוט – ייצור אנרגיה

TTTTTTTeeeeeeexxxxxxxttttttt DDDDDDDuuuuuuummmmmmmmmmmmmmyyyyyyy

עמוד 44

		* יצירת מפגשי שולחנות עגולים לבעלי העניין * כתיבת מסמך מדיניות מועצתי	* יצירת מפגשי שולחנות עגולים לבעלי העניין * כתיבת מסמך מדיניות מועצתי *הטמעת המסמך בוועדה לתכנון ובנייה
	*הוצאה לפועל של הפרויקטים מותנה תקציב	*בדיקת התכנות ל2 הפרויקטים. *כתיבת תוכנית עבודה ליישום.	*בדיקת התכנות ל2 הפרויקטים. *כתיבת תוכנית עבודה ליישום. *הוצאה לפועל של הפרויקטים מותנה תקציב.	אגירת אנרגיה במרכזי חוסן- קריות חינוך ואתרי סניקה	תכנון לעצמאות באנרגיה
יטופל בהמשך				בדיקת מצב קיים במערכות ייצור החשמל של המועצה הקיימות והרחבתן	חדשנות אנרגטית

פירוט והערות	ביצוע 2026 ואילך	לביצוע ב 2025	הפעולות	היעד ל 2030
	*התקנת עמדות במקומות נבחרים.	*מיפוי נקודות אופציונליות להתקנת עמדות טעינה ציבוריות. *בדיקת כדאיות כלכלית למועצה.	*מיפוי נקודות אופציונליות להתקנת עמדות טעינה ציבוריות. *בדיקת כדאיות כלכלית למועצה. *התקנת עמדות	התקנת עמדות טעינה ציבוריות	תתששתתייוותת חחששממלל כלי רכב חשמליים ושיתופיים במרחב הציבורי

2.4 פירוט – תחבורה חשמלית

TTTTTTTeeeeeeexxxxxxxttttttt DDDDDDDuuuuuuummmmmmmmmmmmmmyyyyyyy

עמוד 45

			במקומות נבחרים.
	*המשך מעבר הדרגתי לצי רכב חשמלי	*מעבר הדרגתי לצי רכב חשמלי	*מעבר לצי רכב חשמלי ייעשה בהדרגה. *כל רכב אשר יוחלף לחדש יהיה רכב חשמלי	הגדלת צי הרכב החשמלי של המועצה	רכבים חשמליים

פירוט והערות	ביצוע 2026 ואילך	לביצוע ב 2025	הפעולות	היעד ל 2030
לא רלוונטי- רמה סוציואקונומית של המועצה גבוהה )מדד חברתי- כלכלי (8					תמיכה בעוני באנרגיה
יפורט בפרק הבא					קידום מעורבות תושבים וחוסן קהילת י

2.5 פירוט – חוסן קהילתי באנרגיה

TTTTTTTeeeeeeexxxxxxxttttttt DDDDDDDuuuuuuummmmmmmmmmmmmmyyyyyyy

עמוד 46

תוכנית הפעולה לעידוד מגזר חוץ רשותי

עמוד 47

פירוט והערות	ביצוע 2026 ואילך	לביצוע ב 2025	הפעולות	היעד ל 2030 ה
				מסמך מדיניות שיהיה חלק מהנחיות לבניה חדשה במועצה )כולל המלצות וידע(	הנחיות לבנייה חדשה ב
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע	מערכות בקרה ושליטה
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע	איקלום מבנים קיימים ש
			עידוד, המלצה ו ליווי בבדיקת היתכנות	ששייללוובב בבממססררייםם ע של מרכז הידע	מעבר לתאורה חסכונית במבנים קיימים ומתחדשים
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע	שיפוץ מעטפת מבנה
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע	חימום וקירור מים
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע	מעבר למכשירי חשמל יעילים

5 תוכנית הפעולה לעידוד מגזר חוץ רשותי

במסגרת תוכנית הפעולה לעידוד המגזר החוץ רשותי לעבור לאנרגיה מקיימת אנו בוחנים את האפשרות

להקמת מרכז ידע לתושבים, הנהגות יישובים, חקלאים ובעלי עסקים. המרכז יהווה מוקד לידע, שאלות

וייעוץ למעבר לאנרגיה מקיימת בכל תחומי הפעולה: התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה, מעבר לתחבורה

חשמלית ויצירת חוסן אנרגטי לחקלאי המועצה )בדגש על משקי חי( ולתושבות ותושבי המועצה ברמה

האישית והיישובית.

בשנת 2025 נייצר מודל רעיוני וכלכלי להקמת המרכז כולל כתיבת תוכנית עבודה ויציאה לפיילוט. החל

משנת 2026 יחל המרכז לפעול.

5.1 פירוט – התייעלות באנרגיה

Text Dummy

עמוד 48

פירוט והערות	לביצוע 2026 ואילך	לביצוע ב 2025	הפעולות	היעד ל 2030
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע	מתקנים סולאריים במרחב המבונה
אגרו סולארי, גדרות סולאריות				כתיבת מסמכי מדיניות בשיתוף בעלי העניין )חקלאים, אגודות חקלאיות ועסקים נוספים(	מתקנים סולאריים במרחב הפתוח
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע	תכנון לעצמאות באנרגיה
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע	חדשנות אנרגטית

פירוט והערות	ביצוע 2026 ואילך	לביצוע ב 2025	הפעולות	היעד ל 2030
				ששייללוובב בבממססררייםם של מרכז הידע ברמה של האדם הפרטי )עמדת טעינה ++ ררככבב חחששממלליי(( וברמה היישובית )בחינת צורך וכדאיות כלכלית של התקנת עמדות טעינה ציבוריות(	תתששתתייוותת חחששממלל כלי רכב חשמליים ושיתופיים במרחב הציבורי

5.2 פירוט – ייצור אנרגיה

5.3 פירוט – תחבורה חשמלית

TTeexxtt DDuummmmyy

עמוד 49

עמוד 50

מנגנון מעקב אנרגיה מקיימת	מנגנונים אזוריים	מנגנונים ברשות המקומית
מינהלת האנרגיה בהובלת סגן ראשת המועצה תהווה מנגנון לעדכון כלי המיפוי. המיפוי יוצג אחת לתקופה להנהלת המועצה ביחס ליעדים בתוכנית זו. אחת ללחחצציי ששננהה תתתתעעדדככןן ההתתווככננייתת עע""יי חברי המינהלת.	כתיבת מסמכי מדיניות - יצירת שיח משותף עם בעלי עניין שונים בתחומים כגון- אגרו וולטאי על מנת לנסח מסמך ממדדייננייוותת ללננייההוולל ההממממששקק בבייןן ייייצצוורר אנרגיה לשמירה על שטחים פתוחים וחקלאות איתנה.	פורום בין אגפי להטמעת קיימות ווההייעעררככוותת ללששייננוויי אאקקללייםם.. ההפפווררווםם פועל 4 שנים וימשיך בפעילותו בשנת 2025 והלאה. במסגרת הפורום עולים נושאים אינטר- דיסיפלינריים המקודמים ע"י המועצה ובינם שמירה על שטחים פתוחים, היערכות לשינוי אקלים ומעבר לאנרגיה מקיימת.
למועצה יהיה יועץ.ת אנרגיה שילווה את המינהלת. היועץ.ת ייתן סקירה ועדכון מעולם האנרגיה המקיימת בכל פגישה של המינהלת. עדכונים אלו יילקחו בחשבון בתכנון המהלכים הרשותיים .	מרכז ידע – יהווה מנגנון לעידוד ותמיכה במעבר לאנרגיה מקיימת במגזר החוץ רשותי.	אגף אסטרטגיה ומינהלת אנרגיה- אגף חדש אשר תחתיו ימוקם תחום האנרגיה במועצה. האגף יקדם נושאים אסטרטגיים רוחביים כגון אנרגיה. המינהלת תורכב מבעלי תפקידים שונים אשר ייפגשו אחת לתקופה על מנת לקדם את התחום במועצה.

6 המעבר ליישום

5.4 תכנית עבודה 2025

מפורט בפרק 4 ו-5

משימה ערוצי פעולה הפעולות הצעדים אחריות משאבים הערות

לביצוע לביצוע ב

2025

5.5 מדדים לבקרה

הקמת מינהלת לניהול האנרגיה במועצה תחת אגף אסטרטגיה החדש.

5.6 מנגנונים להטמעה

עמוד 51

6 נספחים

6.1 כלי המיפוי מלא

6.2 ערוצי הפעולה כלי תיעדוף מלא

6.3 תוכנית פעולה באקסל