ירושלים

ישיבת משנה לתכנון ובנייה - תבע מס' 45 · קובץ התנגדות 1359255.pdf

עיר
ירושלים
ועדה
הנדסה / תכנון ובנייה
קטגוריה
משנה לתכנון ובנייה - תבע
תאריך
26/03/2005
מקור
הקובץ המקורי באתר ירושלים

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: הפקעה 23.1393 - גילה.pdf · סדר יום מלא לועדת תבע לתאריך 5.3.26.pdf · קובץ התנגדות 1166586.pdf · קובץ התנגדות 1284660.pdf · קובץ התנגדות 1324342.pdf · קובץ התנגדות 1348846.pdf · קובץ התנגדות 966697.pdf · תצר 12940 - קרית יובל.pdf · פרוטוקול הפקעה 5.3.26.pdf · פרוטוקול קובץ החלטות ועדת תבע מתאריך 5.3.26.pdf · פרוטוקול תמצית עיקרי דיון ועדת תבע מתאריך 5.3.26.pdf · תמלול הועדה 5.3.26.pdf

3.2.26

לכבוד

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים

שלום רב,

הנדון: התנגדות מינהל קהילתי בקעה רבתי לתכנית 101-1350255– קניון הדר - הריסה

חלקית ובניית מתחם שימושים מעורבים לאורך הרק״ל

התכנית ממוקמת ברח׳ פייר קניג ברובע תלפיות המתחדש.

שטח התכנית 16.443 דונם.

התכנית מציעה הקמת 2 מגדלים מעורבי שימושים תוך הריסה חלקית של מבנה הקניון הקיים בעבור שימושי מגורים וציבור והנגשת גג המבנה לשימוש הציבור.

סה"כ יח"ד מוצעות: .728

שימושי ציבור מוצעים: בית ספר 24 כיתות, גני ילדים 4 כיתות, מעונות יום 6 כיתות, שני בתי כנסת וגג ירוק.

המינהל הקהילתי מגיש התנגדות זו בשאיפה לשפר את הממשקים ההליכתיים והתחבורתיים במסגרת התכנית, ובפרט ביחס לשכונת מקור חיים. בנוסף, אנו מבקשים להבהיר את סוגיית השצ״פ ולקבוע שלביות ביצוע ברורה.

להלן פרטי ההתנגדות:

1. רקע תכנוני:

א. התכנית מוצעת בגוש/חלקה .30141/137

ב. על פי תכנית 1561א החלה במקום יעוד הקרקע הוא אזור תעשייה.

ג. בחינה היסטורית של מרחב קניון הדר מראה כי בעבר בדופן הצפונית של קניון הדר היה קיים

רחוב שמעון בטש (המופיע גם ב-)GIS שחיבר בין רחוב פייר קניג לרחוב הרכבים. לאורך רחוב זה אף קיימים בתים שבתכנית 1566א משנת 1970 יועדו להריסה אךלמעשה קיימים בשטח.

1

2. קישוריות והליכתיות:

א. הנחת היסוד של תכנית זו היא התבססות על מערך התחבורה הציבורית והתנועה הלא

מנועית. עם זאת, מלבד מעבר רגלי אחד בדופן הדרומית של המבנה בזיקת הנאה, לא קיימת התייחסות לאפשרויות הגישה אל רחוב הרכבים, ולמעשה נוצרברחוב פייר קניג מקטע של 250 מ' ללא מעברים.

ב. מקטע כה ארוך ללא חיבורי הליכה מנוגד להמלצות התכנוניות כפי שבאות לידי ביטוי

בהנחיות לתכנון רחובות בערים. וכפי שמצוין בהנחיות לתכנון הולכי רגל סעיף :3.3 "לשאוף כי מרחקי הליכה בין צמתי הרשת יהיו קטנים מ-100 מ’, ובכל מקרה לא יעלו על 200 מ’ בין צמתים סמוכים."

ג. כאמור, בחלקו הדרומי של השטח מוצע מעבר רגלי בזיקת הנאה המחבר בין רחוב הרכבים

לרחוב פייר קניג. המינהל הקהילתי ותושבי שכונת מקור חיים רואים חשיבות עליונה בפתיחת מעבר זה ובהנגשתו לצורך גישה רגלית נוחה לתלפיות ולרכבת הקלה.

ד. התשריט מציג מדידת רוחב רק באמצע הקטע. המינהל הקהילתי מבקש שתוצג בתשריט גם

מדידת הרוחב בחלקו הצר של המעבר, סמוך לרח׳ הרכבים.

ה. הוועדה המחוזית בהחלטתה מיום 5.5.25 קבעה כי המעבר יונגש באמצעים מכניים. המינהל

הקהילתי מבקש לבחון הנגשה באמצעות רמפה בלבד וללא אמצעים כגון דרגנוע, מעלית וכד׳ כדי לאפשר גישה חופשית לכל אדם מבלי להיעזר באמצעים מכניים. במידה ושיפוע המעבר מאפשר זאת, אנו מבקשים כי אפשרות זו תתועדף.

ו. קיים חשש כי בשל היותו כלוא בין מבנים, המעבר יהיה חשוך ולא נעים ויפגע בתחושת

הביטחון האישי של משתמשים במרחב ובפרט של נשים. המינהל הקהילתי מבקש להציג תכנית פיתוח נופי למעבר כחלק מנספח הבינוי. אנו תומכים בהצעת הוועדה המחוזית בהחלטתה מיום 5.5.25 כי לאורך המעבר תיקבע חזית מסחרית כדי לחזק את תחושת ה״עיניים על הרחוב״ ולמנוע את הפיכת המעבר לחצר אחורית מסוכנת.

ז. לצד פיתוח מעבר זה, ובהמשך לסעיף .1ג, המינהל הקהילתי מבקש כי גם רחוב שמעון בטש

יפותח כגשר צמוד לקניון כדי למקסם את אפשרויות ההליכה ולייצר רשת. ניתן לייצר מעבר הולכי רגל בין רחוב פייר קניג לרחוב הרכבים שמבוסס על הרמפות המשמשות לחניה בתוספת מעלית שתאפשר הגעה נגישה לרחוב הרכבים. אנו מציעים כי היזם יציע חלופות למימוש חיבור זה המהווה חיבור בעל חשיבות גבוהה הן לנגישות לרק"ל והן לנגישות תושבי המרחב לשימושי ציבור.

ח. מנספח הבינוי עולה כי לובי המגורים ומבני הציבור הוא בעל כניסות מרח׳ הרכבים בלבד.

היות שמצופה מהדיירים ומצורכי השירותים החינוכיים השונים לתעדף הגעה בתחבורה ציבורית ולא ברכב פרטי, ולאור הנגישות הגבוהה של המגרש לתחנת הרק״ל פייר קניג, יש להציג דרכי גישה רגלית המובילות ישירות מהמגורים וממבני הציבור גם לרח׳ פייר קניג כדי להקל ככל הניתן את השימוש בתח״צ ולא לאלץ את הדיירים לעיקוף דרך רח׳ הרכבים.

3. שצ״פ:

א. על פי סעיף ,4.1.1.6 על גג המסד (הקניון הקיים) מוצע ״שטח פתוח לשימוש הציבור״.

במספר סעיפים קיימת התייחסות לשטח כ״שצ״פ״ (כולל סעיפים 3,4 בהערות לטבלה 5 וסעיף )6.2.1.8 אולם לא מפורט מנגנון העברת הבעלות על השצ״פ לעיריית ירושלים. יש לקבוע בהוראות התכנית באופן שאינו משתמע לשתי פנים האם מדובר בשצ״פ או שפ״פ ואת הגוף האחראי על פיתוחו ותחזוקתו.

ב. אם מדובר בשצ״פ בבעלות עירונית יש לצרף נספח תלת מימד.

2

ג. כמו כן, יש לקבוע בהוראות את גודל השטח המוגדר שצ״פ.

ד. כדי לאפשר נגישות לשצ״פ גם בסופי השבוע ובחגים, המינהל הקהילתי מבקש לקבוע

בהוראות התכנית שיותקנו גם מדרגות רגילות בגישה ישירה לרחוב וזאת לצד אמצעי הנגשה מכניים.

4. תנועה, תחבורה וחניה, בזיקה למבני ציבור ושירותי חירום בסביבה:

א. חיבור לרח׳ הרכבים/צרת: כניסת הרכבים לחניון וכניסת הרכבים התפעוליים נעשית דרך

רחוב הרכבים, המתחבר בקצהו הצפוני לרח׳ בן דב ובקצהו הדרומי לרח׳ צרת.

ב. ברח׳ בן דב קיימים שני בתי ספר – ממ״ד מקור חיים ובי״ס רחל שטראוס (חנ״מ), גני ילדים,

ובעתיד יקומו בשטח החום הצמוד לו ממערב בית כנסת ושלוחת מינהל קהילתי.

ג. ברח׳ מקור חיים רח׳ 29 שוכנת תחנת מד״א דרום המשרתת את כל אזור דרום ירושלים. כיום

האמבולנסים חונים בשטח הירוק (אינו מפותח כיום) ויוצאים לרח׳ הרכבים.

ד. קיים חשש כי השימושים למגורים ולצרכי ציבור יעמיסו על הרחוב ובפרט בזיקה למוסדות

הקיימים בו.

ה. כמו כן, רח׳ צרת מהווה אחת משתי יציאות בודדות משכונת מקור חיים והחיבור של רח׳

הרכבים אליו יקשה עוד יותר על התושבים לצאת מהשכונה.

ו. לפיכך ובשל הצמידות לתחנת רק״ל יש להפחית את תקן החניה למינימום האפשרי ולעודד

את השימוש בדרכי הגעה מקיימות שלא יעמיסו עוד יותר על הרחובות (ר׳ סעיף .)2

ז. יש לבחון גם את פיתוח רח׳ שמעון בטש כדי לייצר דרכי גישה נוספות כדי לפתוח את הבלוק

ולעודד הליכה ושימוש באמצעים מקיימים, בהמשך לאמור בסעיף .2

ח. המינהל הקהילתי מבקש לסמן בנספח התנועה מספר מקומות ״נשק וסע״ ברח׳ הרכבים

בצמוד למבנה כדי להסדיר את מקום ההורדה וההעלאה עבור ההורים שיבחרו להמשיך להביא את ילדיהם ברכב.

ט. חניות אופנועים ואופניים: יש להציע חניות אופנועים ואופניים בזיקה ישירה למפלס רחוב פייר

קניג כדי לשרתאת המסחר, את מוסדות הציבור ואת דיירי המתחם. חניות אופנועים ואופניים הממוקמות בחניון הפנימי לא יהיו שימושיות ויעילות לדו-גלגלי והתוצאה תהיה עומס של אופנועים ואופניים בצורה לא מוסדרת על המדרכה.

3

י. המרת החניון לשטח עיקרי: מתוך הנחה שהשימו ברכב הפרטי יפחת עם פיתוח רשתות

הסעת ההמונים ושבילי האופניים, המינהל הקהילתי מבקש לקבוע בהוראות התכנית אופציה להמרת שטחי החניה בקומות העליונות של המסד לשטח עיקרי.

5. שלביות ביצוע:

א. יש לקבוע שלביות ביצוע בהלימה עם פיתוח המענים הציבוריים על גג המסד ועם הרכבת

הקלה.

ב. סעיף 7.1.1 הקובע כי ״החיבור התנועתי הצפוני לפייר קניג יבוטל״ אינו ברור מאחר שלא מוצג

בתכנית חיבור תנועתי לפייר קניג מצפון.

ב כ ב ו ד ר ב

גלית רג׳ואן

יו״ר מינהל קהילתי בקעה רבתי

4