ישיבת שימור אתרים מס' 45 · סדר יום ועדת שימור מס' 45 14.06.26.pdf

עיר: ירושלים
ועדה: שימור אתרים
קטגוריה: שימור אתרים
תאריך: 26/06/2014
מקור: הקובץ המקורי באתר ירושלים

מסמכים נוספים באותה ישיבה: דף כותרת לוועדת שימור מס' 45 14.06.2026.pdf · תמליל ועדת שימור מס' 45 14.06.26.pdf · קובץ החלטות ועדת שימור מס' 45 14.06.2026.pdf

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

מספר תיק שימור 7314

נתונים כלליים

כתובת הארנון 2

שם המבקש אוריה שוחט

סיבת הפניה תב"ע

מספר תכנית 101-1451483

סמכות מקומית

איש קשר במחלקת השימור אדר' שחר פוני

גוש חלקה בשלמות חלק מחלקה

30044 64,65

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: תוספת בניה בחלקו האחורי של המבנה,תוספת קומות, הרחבת מרפסות, תוספת

מחסנים, שימור חזיתות.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית

שימור סטטוטורי לא

רשימת שימור לא מסומן ברשימת שימור אך בעל ערך לשימור מבנה היסטורי כן.

תיק תיעוד קיים

התייחסות למסמכים/הרמוניקה מיום: 27.6.25

מצב מוצע: תוספת 2 קומות + גג רעפים בצד הדרום מזרחי של הבניין, עד להשוואת גובה הבינוי

בחלק הדרומי לגובה הבינוי בקדמת המבנה (כפי שאושרה ע"פ תמ"א .)38 תוספת מחסנים במפלס .-1 הרחבת עומק המרפסות הזיזיות המוצעות מ 1.20 מ' ל 1.50 מ'.

שימור חזיתות המבנה המקורי

שינוי יעוד ל"איזור מגורים ג'"

מספר יח"ד: 15 יח"ד (13 יח"ד בהיתר שנידון ע"פ תמ"א 38 וטרם אושר )

שטח עיקרי (+ שירות מעל פני הקרקע): 1345 מ"ר. אחוזי בניה: %523

מצב קיים: המבנה ממוקם בשכונת שבת צדק שנבנתה בשלהי המאה ה 19 והתאפיינה בבניה דלה

ובאוכלוסייה בעלת מעמד כלכלי נמוך מאוד.

המבנה בעל קומה אחת וכולל בחזיתו הפונה לרח' אגריפס מאפיינים אדריכליים אופיניים לבינוי המסורתי. קומת המרתף שימשה כבור מים. גודל חלקה: 258 מ"ר

תכנית מאושרת בתוקף: 4524 משנת 1994 ייעוד בתב"ע בתוקף: מגורים 3

תכניות קודמות בשטח התכנית: ---

היתרים: הוגשה בקשה לקבלת היתר בניה 2023/0150.00 הבקשה נדונה אך לא הופק היתר.

מדיניות בנייה: ע"פ המדיניות, מס' הקומות המקסימלי בחלקה זו הינו 5 קומות ללא הגבהת גג

רעפים

ועדת השימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45

לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:

א. בשל העדר היתר בנייה בפועל, לחלקו הקדמי (העיקרי) של המבנה אשר טרם השלים הליך הוצאת

היתר, יש לסמן את המבנה כולו (להוציא הקומה ההיסטורית) בתוך מסגרת אדומה המציינת את 2

גבולות התוספת המוצעת וכן להתייחס בהוראות וביתר מסמכי התכנית לכל הבינוי שאינו קיים כיום בפועל, כאל תוספת בנייה מבוקשת.

ב. יש להנמיך את גובה מדלפות הגג לגובה תקרת הקומה העליונה. אין להגביה כלל את גג הרעפים

המוצע.

ג. אין להרחיב את עומק המרפסות המוצעות ל 1.5 מ'. העומק המקסימלי האופייני למרפסות זיז

בשכונות אלו הינו 1.20 מ' ויש להותיר עומק זה מבלי להגדילו.

ד. יש להמציא חו"ד מהנדס שימור הכוללת פתרון לבינוי מעל חללי קמרונות תוך שימור החללים

המקומרים ומניעת פגיעה בהם.

ה. שינויים/הוספות במסמכי התכנית:

הוראות התכנית: יש להוסיף להוראות התכנית:

א. הנחיות מתאימות לסעיפי סטיה ניכרת: "עמידה בכלל התנאים המהווים סטייה ניכרת בהתאם

להוראות התב"ע החלה במקום: לא תותר הריסתם של המבנים לשימור. לא תותר כל פגיעה באופיים

וסגנונם המקורי ו/או באלמנטים המקוריים שבהם. לא תותר פגיעה באופיים האדריכלי ופרטי הבניין הקיימים במבנים לשימור לרבות סוגי האבן, פתחים, כתובות, תבליטים, סיתות, כיחול, סורגים, גדרות ושערים."

ב. יש לעמוד בכל הוראות השימור ותנאי סטייה ניכרת החלים במסגרת תב"ע בתוקף.

ג. יש לציין כי לא תותר הריסת מבנים לשימור או פגיעה באופיים, סגנונם או באלמנטים ובפרטי

בניה מקוריים (כולל: סוג האבן, העיבוד והסיתות, פתחים, תבליטים, כתובות, חומרי מליטה וכיחול, מסגרות סורגים, גדרות ושערים ופרטי נגרות ועוד).

ד. יש לקבל אישור מח' שימור למיקום מוצע למערכות ע"ג תכנית פיתוח מפורטת.

ה. יש למנות אדריכל שימור מלווה, המופיע ברשימת אדריכלי השימור. הליווי האדריכלי ייעשה

בהתאם להנחיות ולטופס הייעודי באתר מח' שימור.

ו. יש להטמיע בבקשת ההיתר חוו"ד של מהנדס שימור (המופיע ברשימה באתר מח' השימור)

המאושרת ע"י מח' שימור. יש לעדכן ולסמן בתכנון המוצע את האלמנטים ההנדסיים בהתאם לחוו"ד הנדסית זו.

נספח הבינוי: יש לתקן את נספח הבינוי בהתאם לתנאים שצויינו לעיל.

תשריט: יש לסמן את המבנים הקיימים לשימור.

ז. תנאים נוספים:

יש למנות משמר המופיע ברשימת משמרי המורשת הבנויה, שינחה ויפקח על ביצוען של התכניות ומפרטי השימור בהתאם להנחיות מח' השימור.

ח. תנאים למתן היתר: תיק תיעוד ונספח פרטי שימור שיוכנו ע"י אדר' בעל ניסיון מוכח בתחום

השימור, חוו"ד מהנדס שימור, טופס אדר' שימור מלווה וערבות בנקאית.

תיק התיעוד ונספח הפרטים יאושרו ע"י מח' השימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו.

תנאים לקבלת טופס: 4 הריסת עבירות בניה, אישור מח' שימור בכתב, הסרת תשתיות מחזיתות,

ביצוע כל פעולות השימור הנדרשות.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

מספר תיק שימור 6945

נתונים כלליים

כתובת אורבך 2 / אשלג ,22 בית ישראל

שם המבקש אבשלום זוסמן

סיבת הפניה תב"ע

מספר תכנית 101-1363852

סמכות מחוזית

איש קשר במח' שימור אדר' יהונתן צחור

גוש חלקה חלק מחלקה

בשלמות

30086 121

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: תוספת 2 קומות גג רעפים בשימוש וכן הכשרת עברות בניה קיימות במבנה היסטורי

טורי ופינתי קיים בן 2 קומות וגג משולב שטוח+משופע (5יח"ד) ליצירת מבנה בן 5 קומות (עליונה בגג רעפים) וכן גרמי מדרגות חדשים ומעלית בשטח החצר ממערב למבנה. סה"כ 8 יח"ד.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (בית ישראל)

שימור סטטוטורי לא

רשימת שימור נכלל ברשימת שימור מוצעת (מס' אתר )20 מבנה היסטורי כן. שנת בניה 1889-1910 (מקור: אטלס ירושלים .1972 תיק תיעוד)

תיק תיעוד תיעוד מקדים (לאה סבן. נוב' )2024

התייחסות למסמכי התכנית שעמדה בתנאי סף ביום: 14.5.26

מצב מוצע: מוצעת תוספת 2 קומות גג רעפים בשימוש וכן הכשרת עברות בניה קיימות במבנה היסטורי

מצב קיים: מבנה היסטורי טורי ופינתי קיים בפינת רח' לייב דיין- אורבך בן 2 קומות וגג משולב

שטוח+רעפים. בחלקה קיים מבנה היסטורי טורי נוסף לרחוב אשלג בן 4 קומות וגג רעפים, החולק חצר משותפת למבנה דנן.

הערכת משמעות האתר: מבנה דו-קומתי וגג רעפים בפינת רח' לייב-דיין ואורבך לו חצר ממערב

המשותפת למבנה נוסף בחלקה- מבנה טורי לרחוב אשלג (אשלג .)22 במבנה ובחצר תוספות מאוחרות והוא משמש גם ככולל ובית מדרש. למבנה חשיבות היסטורית, אדריכלית ועירונית כחלק מהבניה בשכונת בית ישראל ההיסטורית.

תכנית מאושרת בתוקף: 4383 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים מיוחד

תכניות קודמות בשטח התכנית:

:16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30086ג)- אזור מגורים 3 :28.10.1994 תכנית :4383 אזור מגורים מיוחד

היתרים:

:3.3.1996 היתר :1995/0410.00 תוספת בניה/הרחבה לבניין קיים

מדיניות בנייה: מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 4 קומות

תיאום תכנון: לא בוצע

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45

לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:

א. חשיבות וערכיות: למבנה ההיסטורי הקיים חשיבות היסטורית, אדריכלית ועירונית והשתמרו בו

חזיתות וקירות הראויים לשימור. יש להקפיד כי אלמנטים אדריכליים אלו יסומנו, ישמרו וישוקמו במסגרת התכנון המוצע בבקשה לפיתוח המבנה.

ב. שימור: יש לסמן לשימור את חזיתות המבנים ההיסטוריים בחלקה. אין לפגוע בקירות המבנה

ההיסטורי או לדקקם לצורך החדרת קירות ממ"ד סמוך. יש לשקם ולשמר במלואן את חזיתות המבנה ההיסטורי (דרומית, מזרחית וצפונית). יש לשקם ולשמר את הפתחים ההיסטוריים המקוריים הכוללים משקופי וקשתות אבן, פרטי נגרות ומסגרות (תריסים) בתכנון המוצע. אין לפגוע/להוסיף על החזיתות של המבנה ההיסטורי.

ג. סימון להריסה: כתנאי לכל היתר בניה יש לסמן באופן תקין להריסה את כל התוספות שנבנו

ונוספות למבנה ההיסטורי שלא בהיתר. הסימון יהיה בכל מסמכי התכנית- בתשריט, בנספח הבינוי וכן בהוראות התכנית.

ד. שיקום ופינוי תשתיות ומפגעים מחזיתות היסטוריות: יש לקבוע בהוראות התכנית כי תנאי

לתחילת עבודות יהיה פינוי כלל התשתיות והנפגעים מהחזיתות ההיסטוריות כולל מנועי מזגנים וכד'. יש להציג את מיקומם החלופי המוצע בנספח הבינוי לאחר תיאום ואישור מח' שימור.

ה. קונסטרוקציה חדשה: לא יותר דיקוק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות היסטוריים לשימור למעט

עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש ובתיאום עם מח' שימור. קונסטרוקציה חדשה תהיה פנימית בלבד ולא חיצונית.

ו. עיצוב חזיתות: יש להקפיד על עיצוב חזיתות תוספת הבניה כך שיהיו עוקבות ומתאימות לחזיתות

המבנה היסטורי. יש להציע פתחים מתאימים יותר בחזיתות.

ז. גג רעפים: יש להציע גג בעל 4 שיפועים ולא רק .3 השיפוע יהיה תקני לכל גובהו עד לשיאו וללא

חלק שטוח בראש הגג (למעט דרישות כב"א ככל ויידרש בתיאום מול מח' שימור). מערכות ותשתיות מים ומיזוג ימוקמו באופן נסתר בחלל הגג.

ח. תשריט: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור.

ט. הוראות התכנית: יש להוסיף הוראות לשימור ולהגנת החזיתות ההיסטוריות הקיימות.

י. נספח הבינוי: יש לסמן את חזיתות המבנה ההיסטורי הקיים לשימור.

יא. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש

לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד מהנדס שימור ותכנית הנדסית מאושרת ע"י מח' שימור בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית.

יב. תנאים לטופס: 4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל

פעולות השימור הנדרשות כיאות.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

מספר תיק שימור 7456

נתונים כלליים

כתובת ישא ברכה ,4 הבוכרים

שם המבקש נפתלי פלינק

סיבת הפניה תב"ע

מספר תכנית 101-1483122

סמכות מחוזית

איש קשר במח' שימור אדר' יהונתן צחור

גוש חלקה חלק מחלקה

בשלמות

30080 180

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: תוספת 2.5 קומות, קומת תת"ק ואגפים לקומות קיימות במבנה היסטורי קיים בן 4

קומות וגג שטוח ליצירת מבנה בן 6.5 קומות וגג שטוח מעל קומת מחסנים תת"ק

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (הבוכרים)

שימור סטטוטורי לא

רשימת שימור נכלל ברשימת שימור מוצעת (מס' אתר )3238 מבנה היסטורי כן. שנת בניה 1938-1948 (מקור: אטלס ירושלים )1972 תיק תיעוד תיעוד מקדים (אד' ערן בן-דב קיויתי. פבר' )2015 התייחסות למסמכי התכנית שעברה תנאי סף ביום: 2.6.26

מצב מוצע: מוצעת תוספת 2.5 קומות, קומת תת"ק ואגפים לקומות קיימות במבנה היסטורי קיים בן

4 קומות וגג שטוח ליצירת מבנה בן 6.5 קומות וגג שטוח מעל קומת מחסנים תת"ק

מצב קיים: מבנה היסטורי קיים בן 4 קומות וגג שטוח.

הערכת משמעות האתר: מבנה מגורים בן 4 קומות שנבנה בתקופת המנדט הבריטי שהשתמר בצורה

טובה הן בחזיתותיו והן בייעודו המקורי. המבנה כולל פרטים הראויים לשימור ובהם פתחים מקוריים, מרפסות ופרטי פרזול. כן נשתמרה חומת אבן נמוכה המקיפה את המבנה.

תכנית מאושרת בתוקף: 1358 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים 3

תכניות קודמות בשטח התכנית:

:28.04.1974 תכנית :1358 אזור מגורים 3

היתרים:

:9.1.2024 היתר :2022/0555.00 תוספת בניה/הרחבה לבניין קיים- חפירה ומילוי, שינויים בקירות חזית במבנים קיימים, ממ"ד

מדיניות בנייה: מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: מתחם לתכנון כולל בהתייחסות מיוחדת בראייה

מתחמית

תיאום תכנון: לא בוצע

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45

לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:

א. חשיבות וערכיות: המבנה ההיסטורי הקיים בעל חשיבות והשתמרו בו אלמנטים הראויים לשימור

ובהם: חזיתות, פתחים וגרם מדרגות חיצוני. חלק מהאלמנטים ההיסטוריים שפורטו מוצעים 6

לשימור במסגרת התכנון המוצע. יש להקפיד כי אלמנטים ופריטים אלו ישמרו וישוקמו במסגרת התכנון המוצע.

ב. שימור: יש לסמן את חלקי המבנה ההיסטורי הקיים כמקובל (סגול) בתיאום עם מח' שימור

ג. תיעוד: יש לעדכן ולאשר תיק התיעוד.

ד. קונסטרוקציה חדשה: לא יותר דיקוק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות היסטוריים לשימור למעט

עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש ובתיאום עם מח' שימור. קונסטרוקציה חדשה תהיה פנימית בלבד ולא חיצונית.

ה. עיצוב חזיתות: יש להקפיד על עיצוב חזיתות תוספות הבניה כך שיהיו עוקבות ומתאימות לחזיתות

המבנה היסטורי לפיכך יש להציע פתחים מתאימים יותר בחזיתות ובעיקר בחזית הצפונית-מזרחית (ראשית).

ו. הפרדה ואבחנה בין אלמנטים היסטוריים וחדשים: יש להציג פרט הפרדה מתאים בין ישן וחדש

המפרט סוגי עיבוד וגוון אבן בחזיתות. יש להימנע מיצירת פער ויזואלי בולט בין תוספות חדשות למבנה ההיסטורי הקיים אך יש ליצור הבחנה ברורה בין המבנה ההיסטורי לתוספות החדשות.

ז. ממ"דים: יש להתאים את עיצוב חלונות הממ"דים לסביבתם ההיסטורית. ניתן להציע פתח מאורך

או דמה.

ח. מערכות ותשתיות: מיקום מערכות תשתית וצנרות (מיזוג אוויר, צוברי/בלוני גז, חשמל, מים

ותקשורת) ייעשה באופן נסתר במעטפת המבנה/קומת מרתף/חלל הגג ולא ע"ג החזיתות. לתיאום מול מח' השימור.

ט. חוו"ד הנדסית: מוצעת חפירת קומת תת"ק חדשה מתחת ליסודות ולקירות היסטוריים קיימים.

כתנאי להיתר תוגש חוו"ד הנדסית לעניין ייצוב הקירות ההיסטוריים שתוטמע בבקשת ההיתר (הרמוניקה).

י. הוראות התכנית: יש להוסיף הוראות לשימור ולהגנת המבנה ההיסטורי הקיים.

יא. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש

לשימור במהלך העבודות, טופס אדר' שימור מלווה [יוגשו ע"י אדריכל שימור בעל ניסיון מוכח בשימור ויצורפו להיתר הבניה כחלק בלתי נפרד ממנו לאחר אישור מח' שימור], הטמעת חוו"ד מהנדס שימור מאושרת ע"י מח' שימור בבקשת ההיתר. העברת ערבות בנקאית.

יב. תנאים לטופס: 4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל

פעולות השימור הנדרשות כיאות.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

מספר תיק שימור 7855

נתונים כלליים

כתובת עמוס ,11 כרם אברהם

שם המבקש מרים אבוחצירא

סיבת הפניה תב"ע

מספר תכנית 101-1530849

סמכות מחוזית

איש קשר במח' שימור אדר' יהונתן צחור

גוש חלקה חלק מחלקה

בשלמות

30082 77

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: הריסת חצי מבנה היסטורי קיים דו-קומתי וגג רעפים המשמש למסחר, מוסדות

ומגורים להקמת מבנה חדש למגורים בן 6 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף ומחסנים תת"ק, סה"כ 11 יח"ד.

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (כרם אברהם)

שימור סטטוטורי לא

רשימת שימור נכלל ברשימת שימור מוצעת (מס' אתר )1200 מבנה היסטורי כן. שנת בניה 1926-1937 (מקור: אטלס ירושלים )1972 תיק תיעוד לא נמצא/קיים

התייחסות למסמכי תכנית שעמדה בתנאי סף ביום: 7.5.26

מצב מוצע: מוצעת הריסת חצי מבנה היסטורי קיים דו-קומתי וגג רעפים המשמש למסחר, מוסדות

ומגורים להקמת מבנה חדש למגורים בן 6 קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף ומחסנים תת"ק, סה"כ 11 יח"ד.

מצב קיים: מבנה היסטורי קיים דו-קומתי וגג רעפים שהוא מחצית (הדרומית) של המבנה המקורי

המשמש למסחר, מוסדות ומגורים.

הערכת משמעות האתר:

מבנה היסטורי קיים דו-קומתי וגג רעפים שהוא מחצית (הדרומית) של המבנה המקורי המשמש למסחר, מוסדות ומגורים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טובזה בחזית הראשית (מזרחית) ובטיח ביתר החזיתות הצדדיות והשתמרו בו פריטי נגרות ומסגרות מקוריים- בעיקר בחלונות הקומה העליונה ובגרם המדרגות החיצוני בסגנון אר-דקו. תוספות הבניה המאוחרות שאינן בהיתר ומחומרים קלים שינו ופגעו במראה המבנה המקורי ובצורתו.

למבנה חשיבות כחלק מהמבנים הראשונים בשכונת כרם אברהם ההיסטורית.

תכנית מאושרת בתוקף: מתאר 62 ייעוד בתב"ע בתוקף: אזור מגורים 3

תכניות קודמות בשטח התכנית:

:16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30082ג)- אזור מגורים היתרים: אין

מדיניות בנייה: מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 5 קומות

תיאום תכנון: לא בוצע

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45

לאשר את הבקשה בתנאים הבאים:

א. תיעוד: מוצעת הריסת מבנה היסטורי ללא הגשת כל תיעוד. כתנאי לכל דיון עתידי בבקשה זו יש

להעביר תיעוד איכותי הכולל את תיעוד כל חזיתות המבנה וכלל חללי הפנים בצילום טוב וללא הסתרות. בהתאם לתיעוד שיוגש ייתכן ויוגדרו פרטים ואלמנטים שיידרשו לשימור וכן ייקבעו האלמנטים שיותר להרסם ע"מ לוודא כי פרטי בנין ייחודים ובעלי ערך אדריכלי לא יהרסו/ייפגעו.

ב. חשיבות וערכיות: בבחינה שטחית-חיצונית מהירה של המבנה ההיסטורי נראה כי למבנה

ההיסטורי הקיים חשיבות היסטורית כחלק ממבני השכונה ההיסטורית אולם חשיבותו האדריכלית מועטה למעט הפרטים שיש לשמרם ו/או לשלבם בתכנון המוצע כמופרט להלן:

ג. שימור: יש לשמור על האלמנטים הבאים ולשלבם בתכנון המוצע:

1. גרם מדרגות חוץ הכולל פרזול בסגנון אר-דקו: יש לשלב את גרם המדרגות הקיים בחצר

הדרומית כחלק מהתכנון המוצע, כולל המעקה המסוגנן.

2. פרטי נגרות, מסגרות ופרטי פנים- ככל שיתברר בהתאם לתיעוד שיוגש.

ד. תכנון חצוי: מוצע בינוי על חלקה בגודל לא-רגולרי המהווה מחצית ממבנה היסטורי קיים ותחת

אותה קורת גג. יש לעשות מאמץ ניכר להציע תכנון ראוי הכולל גם את החלקה הצמודה המהווה חלק בלתי נפרד מהמבנה הקיים המקורי.

ה. עיצוב חזיתות: מוצעות חזיתות שאינות מתאימות לסביבתן ההיסטורית בחומרים ובטקסטורות.

יש להציע להקפיד על עיצוב חזיתות מתאים יותר בתיאום עם מח' שימור.

ו. גובה בינוי: יש להציע בינוי בגובה מתאים למדיניות מע"ר צפון (5 קומות בלבד) או להעביר אישור

מח' תכנון העיר לגובה החורג המוצע.

ז. גג רעפים: מוצע גג רעפים שאינו בשיפוע תקני ולא כולל את כל שטח הגג. יש להציע גג בשיפוע

תקני לכל גובהו עד לשיאו וללא חלק שטוח בראש הגג (למעט דרישות כב"א ככל ויידרש בתיאום מול מח' שימור). מערכות ותשתיות מים ומיזוג ימוקמו באופן נסתר בחלל הגג.

ח. מרפסות: יש לתאם מרפסות חדשות עם מח' שימור ובהתאם למדיניות העירונית למרפסות.

ט. קונסטרוקציה חדשה: במידה ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים אחרים לשימור במבנה ההיסטורי לא

יותר לדקק ו/או כל פגיעה אחרת בקירות ההיסטוריים שיוגדרו לשימור למעט עבור חיזוק פנימי נקודתי ככל ויידרש ובתיאום עם מח' שימור. קונסטרוקציה חדשה תהיה פנימית בלבד ולא חיצונית.

י. חוו"ד הנדסית: מוצעת חפירת קומת תת"ק חדשה מתחת ליסודות ולקירות היסטוריים קיימים.

ככל ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים לשימור יידרש להגיש כתנאי להיתר חוו"ד הנדסית לעניין ייצוב הקירות ההיסטוריים שתוטמע בבקשת ההיתר (הרמוניקה).

יא. שימוש חוזר באבנים מפירוק: בבקשת הריסה ו/או חיזוק מבנה יש להציע שימוש חוזר באבני המבנה וריצופי אבן בהתאם למדיניות בניה בת-קיימא בירושלים. כתנאי להיתר יוצג מיקום השימוש החוזר באבנים שיפורקו- ע"ג החזיתות הראשיות ו/או גדרות המגרש, ובכל מקרה בתחום המגרש. אבנים יישמרו בצורתן המקורית ככל הניתן ובהתאם לת"י (קירות מחופים אבן טבעית בבניה מורכבת) ויאוחסנו בתחומי המגרש. כל שינוע ואחסון מחוץ לאתר מחייב אישור מח' שימור והגשת דוחות מעקב.

יב. תשריט: ככל ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים לשימור יידרש לסמן אלמנטים אלו לשימור.

יג. הוראות התכנית: ככל ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים לשימור יידרש להוסיף הוראות לשימור

ולהגנת אלמנטים אלו.

יד. נספח הבינוי: ככל ויוגדרו חזיתות ו/או אלמנטים לשימור יידרש לסמן אותם לשימור.

טו. תנאים להיתר: אישור תיק תיעוד, נספח פרטי שימור, הנחיות ומפרט לשמירת והגנת הדרוש

טז. תנאים לטופס: 4 הריסת עבירות בניה והסרת תשתיות מחזיתות, אישור מח' שימור על ביצוע כלל

פעולות השימור הנדרשות כיאות.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

מספר תיק שימור 5895

נתונים כלליים

כתובת יוסף קארו 5 / הבעש"ט ,35 בית ישראל

שם המבקש יצחק קטורזה (אסתי קליין)

סיבת הפניה השלמת תנאי שימור להיתר בניה

מספר היתר 2023/0382.00

סמכות מקומית- ועדת רישוי

איש קשר במח' שימור אדר' יהונתן צחור

גוש חלקה חלק מחלקה

בשלמות

30087 104

עיקרי התכנית ומטרותיה:

מהות הבקשה: הריסת בניין קיים ובניית בניין חדש

התייחסות למבנים ואתרים לשימור: המבנה בעיר ההיסטורית, במתחם לשימור (כרם אברהם)

שימור סטטוטורי כן. חזית צפונית לשימור בתב"ע תקפה 101-0894188 רשימת שימור נכלל ברשימת שימור מאושרת (מס' אתר )5957 מבנה היסטורי כן. שנת בניה 1911-1925 (מקור: אטלס ירושלים )1972 תיק תיעוד תיעוד מקדים (לאה סבן )2020

התייחסות להרמוניקה מעודכנת שהוגשה במסגרת השלמת תנאי שימור להיתר ביום 4.12.26

מצב מוצע: הריסת בניין קיים ובניית בניין חדש

מצב קיים: מבנה היסטורי דו-קומתי וגג שטוח שנבנה ב2 תקופות שונות. למבנה חצר אחורית

(דרומית-מערבית) לכוון רח' הבעש"ט

תכנית מאושרת בתוקף: 101-0894188 ייעוד בתב"ע בתוקף: מגורים ג

תכניות קודמות בשטח התכנית:

:16.7.1959 תכנית מתאר 62 (30087ג)- אזור מגורים 4 :28.10.1994 תכנית :4383 אזור מגורים מיוחד

:17.10.2022 תכנית :101-0894188 מגורים ג

היתרים: אין

מדיניות בנייה: מדיניות מע"ר צפון (.)30034 מס' קומות: עד 4 קומות

תיאום תכנון: תיק שימור 5895 להיתר בניה נמצא כעת בשלב השלמת תנאי שימור להיתר, במסגרת

הנחיות להשלמת פרטים התבקש ע"י עורכי הבקשה להעלות את הבקשה לדיון בוועדת שימור.

ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדה מס' :45

אישור הבקשה בתנאים:

א. חצר אנגלית מוצעת:

▪ אין להציע חצר אנגלית למחסנים. תוספת זו אינה מאושרת בתב"ע התקפה ואינה נדרשת לצורך המחסנים אותם ניתן לאוורר באופן מאולץ. מיקום החצר המונמכת מתחת לשטח המיועד לחניה אינו הולם ועלול ליצור מצבי זיהום אויר עקב פליטות במקום אוורור טבעי כפי שמבוקש, וזאת על אף שתותקן רשת במפלס החניה שתעמוד בעומסי הרכבים החונים.

יש לבטל מרפסת אנגלית זאת בהתאם להוראות התב"ע התקפה (סע' .4.2.1ד).

▪ על אף מכתב יועצת הבטיחות, ישנם פתרונות טובים יותר לאפשר אוורור מאולץ בניגוד לכל החלופות שנפסלו ע"י יועצת זו. בשיחה מול היועצת עלה כי ניתן למקם פירי אוורור באזור חדר המדרגות- נדרש להתאים התכנון ע"מ לאפשר פירי אוורור אלו. לא בוצע- יש להשלים.

▪ מייל ממח' רישוי מיום :7.6.26

>jerusalem.muni.il@el_tehila< אלחרר תהילה לאה :From AM 10:43 2026 ,7 June ,Sunday :Sent

>jerusalem.muni.il@na_alona< נפתלי אלונה :To

>jerusalem.muni.il@ramenashe< רחימוף מנשה אור :Cc 2023/382 :Subject

אלונה שלום,

לאחר בדיקת התכנית נראה כי חצרות אנגליים אלו שאינם בתב"ע הינם בחזית קדמית בצמוד לקיר שימור ומתחת לחניות.

נראה שאין מניעה של אוורור מאולץ כמו לשאר המחסנים בקומה על כן עמדת אגף הרישוי עומדת בעינה ללא צורך בהבאה לדיון נוסף בעבור כך.

בברכה

תהילה

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הסרת אתרים מרשימת השימור העירונית: מושבה גרמנית נתונים כלליים

כתובת חנניה 3 מושבה גרמנית

איש קשר במחלקת השימור אדריכל קארין הלוי

גוש מס' חלקה בשלמותן

30003 7

תיאור האתר

מהות: הסרת אתר מרשימת השימור העירונית

התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

עיר היסטורית

רשימת השימור העירונית אתר 276

תכנית מתאר תקפה 2154 המבנה מסומן כ'בנין אופייני' אין אפשרות לתוספת בניה * תכנית האב למושבות המבנה מסומן כמבנה לשימור ב'

תיאור מצב קיים: האתר ממוקם באזור שימור מושבה גרמנית, פונה מדרום לרחוב חנניה. בתחום

החלקה היה בנוי מבנה היסטורי שנהרס ונבנה מחדש מכוח היתר .69/400

היתרים מאושרים: 1969/0400.00 לבניה חדשה הוכנה טיוטת היתר בתאריך 03/08/69

תכנית מאושרת: תכנית מתאר מפורטת מס' 2154 בתוקף מתאריך 18/09/80 אזור מגורים 4 מיוחד

המבנה מסומן כ'בנין אופייני' אין אפשרות לתוספת בניה *

מסמכי מדיניות: תכנית האב למושבות מגורים 2 שימור מרקמי ותוספת מתונה. המבנה מסומן

כמבנה לשימור ב'

*בתאריך 18/10/23 התקבלה חו"ד משפטית במסגרת תאום תכנון לקראת היתר מכוח תמ"א 38 ועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדת שימור מס' :45 להסיר את האתר מרשימת השימור העירונית.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הסרת אתרים מרשימת השימור העירונית: מושבה גרמנית נתונים כלליים

כתובת סמאטס יוחנן 18 מושבה גרמנית

איש קשר במחלקת השימור אדריכל קארין הלוי

גוש מס' חלקה בשלמותן

30011 51

תיאור האתר

מהות: הסרת אתר מרשימת השימור העירונית

התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

עיר היסטורית

רשימת השימור העירונית אתר 397

תכנית מתאר תקפה 2154 המבנה מסומן כ'בנין אופייני' עם אפשרות לבניה על הגג *

תיאור מצב קיים: האתר ממוקם באזור שימור מושבה גרמנית, חלקה פינתית הממוקמת בצומת

הרחובות סמאטס 18 פינת דידס .11 בתחום החלקה היה בנוי מבנה היסטורי שנהרס מכוח היתר 82/885 ובמקומו נבנה מכוח היתר 83/215 בנין מגורים חדש.

היתרים מאושרים: 1982/0085.00 להריסה הוכנה טיוטת היתר בתאריך 10/02/83

1983/0215.00 לבניה חדשה הוכנה טיוטת היתר בתאריך 07/06/1983 1983/0585.00 לסגירת מרפסת הוכנה טיוטת היתר בתאריך 04/08/1983 1983/0215.01 לשינויים בבנין הקיים הוכנה טיוטת היתר בתאריך 25/09/1984 בקשה 1983/0215.02 לתוספת בניה - בתהליך טרם נדונה בועדה/ר"ר 14

תכנית מאושרת: תכנית מתאר מפורטת מס' 2154 בתוקף מתאריך 18/09/80 אזור מגורים 4 מיוחד

המבנה מסומן כ'בנין אופייני' עם אפשרות לבניה על הגג *

מסמכי מדיניות: תכנית האב למושבות מגורים 1 אזור ליבה. המבנה אינו מסומן לשימור

* בתאריך 07/01/26 התקבלה חו"ד משפטית במסגרת בקשה להיתר 1983/0215.02 תיק שימור 7208 וועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדת שימור מס' :45 להסיר את האתר מרשימת השימור העירונית.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הסרת אתרים מרשימת השימור העירונית: מושבה גרמנית נתונים כלליים

כתובת צבי גרץ 11 מושבה גרמנית

איש קשר במחלקת השימור אדריכל קארין הלוי

גוש מס' חלקה בשלמותן

30012 2

תיאור האתר

מהות: הסרת אתר מרשימת השימור העירונית

התייחסות למבנים ואתרים לשימור:

עיר היסטורית

רשימת השימור העירונית אתר 391

תכנית מתאר תקפה 2878 המבנה מסומן כ'בנין אופייני' *

תיאור מצב קיים: האתר ממוקם באזור שימור מושבה גרמנית, חלקה פינתית הממוקמת בצומת

הרחובות צבי שרץ 11 פינת דור דור ודורשיו .2 בתחום החלקה היה בנוי מבנה היסטורי שנהרס ונבנה מחדש מכוח היתר .86/422

היתרים מאושרים: 1986/0422.00 הוכנה טיוטת היתר בתאריך 03/07/87

1986/0422.01 לבנין חדש הוכנה טיוטת היתר בתאריך 26/12/1988 היתרי שינויים 1986/0422.03,05,08,09,10

בקשה 1986/0422.11 לתוספת בניה - בתהליך נדונה בועדה בתאריך 06/05/26 16

תכנית מאושרת: תכנית מתאר מפורטת מס' 2878 בתוקף מתאריך 27/08/1989 אזור מגורים 1 מיוחד

המבנה מסומן כ'בנין אופייני' *

מסמכי מדיניות: תכנית האב למושבות מגורים 2 שימור מרקמי ותוספת מתונה. המבנה אינו מסומן

לשימור

* בתאריך 10/05/26 התקבלה חו"ד משפטית במסגרת בקשה להיתר 1986/0422.11 תיק שימור 7748 וועדת שימור:

המלצת מחלקת השימור לוועדת שימור מס' :45 להסיר את האתר מרשימת השימור העירונית.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מרכז העיר והנביאים מס' שם אתר בעלות מס' גוש/ צילום תמצית

סידורי לשימור אתר חלקה

בעלות

1 מבנה עיריית 4204 מבנה משמר -

משמר ירושלים 30051/31 אחד משני

בשער מבני השער

הצפוני של המקוריים של

מגרש מתחם מגרש

הרוסים הרוסים. נבנה

בסוף המאה ה-

19. בשנת 1975

נהרס מבנה

המשמר

המזרחי לטובת

הרחבת

הכביש. הגדר

המעוגלת

שהיתה

מחוברת

למבנה נהרסה.

2 מקטע מדינת 30051/35 מקטע

מהחומה ישראל 30051/26 מהחומה

הצפונית 30051/31 הצפונית של

של מגרש מגרש הרוסים.

הרוסים נבנתה עם

הקמת המתחם

במאה ה-.19

בנויה לאורך

רחוב הלני

המלכה.

מקטע שבין

רחוב יפו

ומונבז.

3 מבנה נספח מדינת 30051/11 מבנה נספח

לאכסניית ישראל לאכסניית

הגברים הגברים ע"ש

ע"ש אליזבטה, נבנה

אליזבטה. בין .1859-1864

תוכנן ע"י

האדריכל

מרטין

איוונוביץ'

אפינגר

4 ביתני אבן מדינת 4205 30051/12 9 ביתני אבן

מתחם ישראל קטנים בני

המשטרה קומה וגג

רעפים, בשטח

החצר המוקפת

באכסניית

הגברים

ובאכסניית

ניקולאי –

בתוך מתחם

המשטרה ובית

המעצר.

המבנים נראים

בתצ"א מ-

.1918 חלק

מהמבנים עברו

ככל הנראה

שינויים.

5 החומה מדינת 4211 30051/10 מקטע

הצפונית ישראל 30051/31 מהחומה

של מגרש 30051/36 הצפונית

הרוסים 30051/154 המקורית של

מגרש הרוסים.

30051/26 נבנתה עם

30051/35 בניית המתחם

במאה ה-.19

בנויה לאורך

רחוב הלני

המלכה.

מקטע שבין

רחוב שבטי

ישראל ומונבז.

בצומת הלני

ומונבז נשמר

חלק מהגדר

המעוגלת

(בעבר

התחברה

למבנה המשמר

המזרחי שלא

שרד. מבנה

השער השני

שממול שרד

אך ללא הגדר

המעוגלת).

6 מבני שירות מדינת 4212 30051/10 מבני שירות

לאורך ישראל לאורך החומה

החומה הצפונית של

הצפונית מגרש הרוסים.

של מגרש שורת מבני

הרוסים אבן בני קומה

אחת וגג

רעפים,

שחזיתם

הצפונית

מהווה חלק

מחומת האבן

ההיקפית של

מגרש הרוסים

הפונה לרחוב

הלני המלכה.

נבנו במאה ה-

.19

7 בית לא קיים 4169 30052/81 בית קיינג'ינוף

קיינג'ינוף, בהלני המלכה

הלני פינת סמטת

המלכה 19 פטרושקה.

מבנה בן 2

קומות וגג

רעפים שתוכנן

למגורים

בבנייה

מסורתית.

המבנה בקו 0

ויוצר את אופי

הסימטה

הייחודית. כאן

שכן ככל

הנראה מלון

קמיניץ בגלגולו

השלישי.

בשנות ה-50

שכן במבנה

מפעל לאפיית

מצות שלו

מערכת מים

ייחודית.

8 שבטי לא קיים 4174 30052/75 המכון הפיני,

ישראל 25 מרכז שלהבת-

המכון יה, מבנה בן 2

הפיני. קומות וגג

מרכז רעפים שנבנה

שלהבת-יה בשנת 1875

בתכנונו של

האדריכל

הנודע קונרד

שיק. למבנה

מראה ייחודי

ומרשים שניתן

להגדירו כסגנון

אנגלי

קולוניאלי.

הייחודיות

נובעת בין

השאר משילוב

החומרים

והצבעוניות

של אבן לבנה,

לבני חרס

אדומות

ועמודי עץ

הנושאים את

הגג ויוצרים

מרפסת בקומה

השנייה.

המבנה שימש

בראשיתו את

כנסיית סנט

פול המצויה

מולו. משנות

ה-50 פועל בו

המכון הפיני –

מוסד חינוכי

של הכנסיה

האוונגלית-

לותרנית של

פינלנד. בחצר

האחורית נבנה

ב-1963 בניין

נוסף המשמש

את הנהלת

המוסד. לפני

כמה שנים עבר

המתחם

שיפוץ. המבנה

החזיתי מומלץ

לשימור

מחמיר.

9 מתחם בתי לא קיים 4178 30052/134 המבנה מהווה ברמן חלק מבתי

הנביאים 19 ברמן של

משפחת ברמן

- בעלי

המאפייה

היהודית

הגדולה

הראשונה

בירושלים

במאה ה-.19

זהו המבנה

השני שנבנה

בין שלושת

בתי ברמן.

מבנה אבן

בבניה

מסורתית,

שבנוי בקו 0

לרחוב

הנביאים, עם

חזית מסחרית

בקומת

הקרקע. חזיתו

המערבית של

המבנה פונה

לחצר

המשותפת

לשלושת בתי

ברמן.

10 מתחם בתי לא קיים 4177 30052/134 המבנה

ברמן הראשון מבין

הנביאים 21 שלושת בתי

ברמן. משפחת

ברמן שהקימה

את מאפיית

ברמן במאה ה-

19. בית חלל

מרכזי מפואר

בן 2 קומות,

בנוי בנסיגה

מהרחוב ,ויחד

עם 2 בתי

ברמן הנוספים

שבנויים בקו 0

לרחוב,

תוחמים חצר

בקדמת

המבנה. הקומה

השנייה נבנתה

ב-1933

בתכנונו של

האדריכל

יהושע סלנט.

המתחם

בתהליך שימור

ותוספות.

11 בתי ברמן לא קיים 4176 30052/134 המבנה מהווה הנביאים 23 חלק מבתי

ברמן של

משפחת ברמן

- בעלי

המאפייה

היהודית

הגדולה

הראשונה

בירושלים. את

המבנה הזה

תכנן האדריכל

יהושע סלנט -

אדריכל

ירושלמי

חשוב. זהו

המבנה האחרון

שנבנה

משלושת בתי

ברמן. מבנה

אקלקטי

מפואר הבנוי

בקו 0 לרחוב

הנביאים

בחזית

הצפונית.

חזיתו

המזרחית של

המבנה פונה

לחצר

המשותפת

לשלושת בתי

ברמן. 3

המבנים

בתהליך שימור

ותוספות.

12 הנביאים 50 המשלחת 4412 30061/12 בית

הדתית הארכימנדריט

הרוסית ניקיטה/הבית

בירושלים הרוסי. המבנה

שימש

כאכסניה

לצליינים

רוסים וכבית

תפילה וקרוי

על שם ראש

משלחת

הכנסייה

הרוסית

בירושלים.

נבנה בסוף

המאה ה-.19

בית חלל

מרכזי. גינה

קדמית

מרשימה.

13 הנביאים 62 עזריה 4412 30065/3 בית ד"ר

אליהו עמנואל פרופר.

המבנה

ההיסטורי הוא

בקומת

הקרקע. מעליו

נבנו 2 קומות

בשנות ה-60

של המאה

ה.20 על

השימור לחול

רק על המבנה

המקורי.

14 הנביאים 68 דטיאשוילי 4284 30065/68 בית דירות חיים מנדטורי לו

חנויות בקומת

הקרקע

ומגורים

בקומות

שמעל. סגנון

מנדטורי

אופייני.

15 הנביאים כהן גלעד 4385 30065/67 מלון סן רמו.

/70שטראוס דניאל בית דירות בן

8 4 קומות

מלון סן שנבנה ב-1936

רמו ע"י אמינה אל

ח'אלדי, קרובת

משפחה של

ראש העיר

דאז. המהנדס

היה כנראה בן

ציון גיני,

מהנדס העיר

הראשון. כבר

בזמן הבנייה,

הוסבו הדירות

לחדרי מלון

והושכרו

למשפחת

נוימרק

שהקימה את

מלון סן רמו.

כיום משמש

למגורים

ומשרדים.

מסחר בקומת

הקרקע. סגנון

הבנייה ניאו

קלאסי וכולל

אומנות וזיזים

מסוגננים.

16 שטראוס 10 כהן אבלין 4387 30065/77 המשך של מלון סן רמו. למבנה

נוספו קומות

באופן שעמעם

את יופיו של

המבנה.

17 הנביאים 72 רשות 4285 30065/75 בית הרופא

הפתוח נבנה על ידי

ההסתדרות

הרפואית

בישראל

ושימש

כמשרדיה

הרשמיים עד

המעבר לתל

אביב. מבנה

בעל ערך

אדריכלי

ואסתטי, מבנה

מודרני בעל

נוכחות

דומיננטית.

תוכנן ע"י

האדריכל

ראובן

טרוסטלר.

18 הנביאים סילהוב 4287 30065/35 מבנה בן 4

/76ישעיהו אליהו קומות, חלק

/2פראג 5 מבלוק

מנדטורי

אופייני. מבנה

טורי בקו 0

הכולל חנויות

בקומת הקרקע

ודירות

בקומות

שמעל. פינות

המבנה

מעוגלות.

כנראה

שקומות

המגורים נבנו

לאחר קום

המדינה.

בקומת המסחר

נותרו זיזי

מרפסת

מסוגננים

כהכנה

למרפסות

קומה א' שנבנו

באופן שונה.

19 פראג 1 לא קיים 4288 30065/83 מבנה מגורים

מנדטורי פשוט

– חלק מבלוק

מנדטורי

אופייני

20 שטראוס 9 עמר 4386 30065/82 המבנה מייצג

שלמה תקופה בה

אזור העסקים

הראשי של

העיר התרחב

מעבר לגבולות

מרכז העיר

לכיוון

השכונות

המתפתחות

בצפון לאורך

רחוב שטראוס.

מבנה מסחר

ומגורים בבלוק

אופייני

לתקופת

המנדט

21 שורת אגודת 4582 30066/100 מבנה מסחרי

חנויות וינסנט בן קומה אחת

מנדטוריות וגג רעפים

– ישעיהו 3 הכולל שורת

חנויות, הוקם

לטובת

תושביה של

שכונת זכרון

משה ב',

אופייני לסגנון

הבניה

בתקופה.

22 הנביאים 63 טוקטלי 30746/4 חלק ממבנה

אגף בבניין אריאלה כולל ווהלין

כולל ווהלין במתחם בנין.

המבנה המקורי

הוקם ע"י

המומר פאול

ברגהיים ב-

.1880 הבניין

נקנה ע"י יעקב

פיכטהולץ

והוקדש לכולל

ווהלין. שימש

כחלק ממלון

קמיניץ, המלון

היהודי

הראשון

בירושלים.

לטובת הרחבת

המלון נבנו

בסוף המאה ה-

19 תוספות

סביב חצר

(האדף הנדון).

לאחר שמלון

קמיניץ עבר

לבניין הראשי

(במרכז מתחם

בנין), התגורר

בו האדמו"ר ר'

מרדכי

טברסקי.

23 בית וועד טוקטלי 4114 30746/4 בית וועד

התימנים - אריאלה התימנים. חלק

הנביאים ממתחם בנין.

מבנה בן קומה

אחת וגג

רעפים. תקרת

קמרונות

צולבים מתחת

לגג. יתכן

ונבנה כמבנה

נספח למלון

קמיניץ הסמוך.

נבנה סביב

.1900 משמש

כבית כנסת של

עדת התימנים.

24 שער בית לא קיים 2763 30074/50 מבנה השער

הספר כי"ח של בית הספר

של חברת כיח

(כל ישראל

חברים)

שנפתח בשנת

.1882 הבניין

היה דו קומתי

בצורת ח עם

גג רעפים, הוא

שכן בתוך חצר

מגודרת ולה

שער כניסה

ראשי מכיוון

רחוב יפו. כל

מה שנותר

מהמבנה,

שנהרס בשנות

ה-70 הוא

השער

ההיסטורי של

המתחם,

שניצב על

המדרכה כזכר

למבנה. על

חורבות הבניין

ההיסטורי

הוקם מרכז

כלל.

25 שמואל אלקון 1778 30043/78 בית הלברייך –

הנגיד 2 בית רחל בניין מגורים

הלברייך ומסחר בקומת

הקרקע בן 7

קומות. בנין

אופייני

לתקופתו,

הבניין שמור

במצבו

המקורי. הבניין

הוא חלק

מבלוק עירוני

שנבנה על ידי

יזמים יהודים

בתקופת

המנדט, כחלק

מהמרכז

המסחרי

שהתפתח בין

רחוב יפו

לרחביה

26 בצלאל 10 אשכול 1788 30043/62 בניין עיר

בצלאל 10 אופייני לבניה

בע"מ היהודית

בתקופת

המנדט.

מרפסות זיז

מבטון ופרטי

מעקות

מעבודת

מסגרות

"באוהואסית"

הדגשת הקווים

האופקיים על

ידי עבודות

אבן יחודית

הכוללת פסי

אבן שקועים

בחזית

הראשית

27 גן הסוס עירית 30043/27 גן הסוס/גן

ירושלים מנורה -

גינה מונמכת

מהרחובות

שסביבה –

המלך ג'ורג',

בארי, בן יהודה

ושמואל הנגיד.

מוכרת כ"בור

שיבר" על שם

בעלי המגרש

היזם

והאדריכל גורג'

שיבר שרכש

מגרשים

נוספים באזור.

חפירה עבור

המבנה

הופסקה בשל

מלחמת

השחרור. עם

העברת כנסת

ישראל לבית

פרומין, הוצבה

מנורת ברונזה

מונומנטלית

שניתנה

במתנה ע"י

הפרלמנט

הבריטי.

המנורה עברה

עם הכנסת לגן

הורדים.

28 המלך ג'ורג' הוכשטיין 30037/188 בית דירות

31 עמרם מנדטורי.

אדריכל: ראובן

אברם. מעל

הכניסה עיטור

שיניים אופייני

לאדריכל

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מע"ר מזרח אזור השכונות באב א זהרה, שיח' ג'ראח ואמריקן קולוני, המכונות כיום "מע"ר מזרח", מהוות את אחד האזורים החשובים ביותר בהתפתחות ירושלים המודרנית מחוץ לחומות.

עד אמצע המאה ה־19 היה האזור ברובו שטח פתוח של מטעים, קברי קדושים מוסלמיים ודרכי מעבר. הגרעין הקדום ביותר היה סביב קברו המסורתי של השיח' ג'ראח- דמות מוסלמית מן התקופה האיובית- שסביבו התפתחה שכונה קטנה בתקופה העות'מאנית.

במחצית השנייה של המאה ה־,19 עם יציאת ירושלים מן החומות, הפך האזור למוקד מגורים יוקרתי יחסית. משפחות ערביות נכבדות מירושלים- כגון משפחות נשאשיבי, חוסייני ונוסייבה-

בנו בו בתי מידות ואחוזות. במקביל הוקמו מוסדות דת, קונסוליות ובתי הארחה. האזור נהנה ממעמד גבוה בשל קרבתו לעיר העתיקה והאוויר הפתוח שמצפון לה.

שכונת "אמריקן קולוני" נוסדה בשנות ה־80 של המאה ה־19 בידי קבוצה נוצרית־ אמריקנית משיחית שהגיעה תחילה משיקגו ובהמשך גם משוודיה. אנשיה התיישבו בבית גדול שנרכש ממשפחת רבאח אל־חוסייני, ופיתחו קהילה ייחודית שעסקה בצילום, סיוע הומניטרי וחיי שיתוף.

במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה נודעה המושבה בזכות מפעל הצילום שלה, שתיעד את ירושלים וארץ ישראל באופן נרחב.

בתקופת המנדט הבריטי הפך כל המרחב הצפוני הזה לאחד המרכזים החשובים של האליטה הערבית הירושלמית. הוקמו בו בתי ספר, בתי חולים, מלונות ומוסדות שלטון. הדרך העוברת באזור- דרך שכם- הייתה עורק התחבורה הראשי בין ירושלים לצפון הארץ. בתקופה זו נבנו גם מבנים בריטיים מנהליים וביטחוניים באזור.

בעקבות מלחמת השחרור עבר האזור לשליטה ירדנית והפך לחלק מירושלים המזרחית. קו הגבול עם ישראל עבר לא רחוק ממערב לו. בשנות ה־50 יושבו בחלקים משיח' ג'ראח פליטים, בחלק מהמקרים במסגרת הסדרים בין ממשלת ירדן לאונר"א.

לאחר שחרור חלקה המזרחי של ירושלים במלחמת ששת הימים, סופח האזור לשטח המוניציפלי הישראלי של ירושלים. מאז התפתחו בו מוקדי שלטון, תחבורה ומסחר והוא הפך ל"מרכז עסקים ראשי" בחלק זה של העיר.

כתובת בעלות תיאור תמציתי והערכת צילום אופייני מס' אתר גוש חלקה

ושם אתר חשיבות

מתולי וקף מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'ליל שרף טובזה עדין. אופייני לבינוי

עות'מאן בן

1 --- אלדין 30526 4 הפשוט של סוף שנות המנדט.

עפאן 22

אבו ג'בנה חלקו הדרומי של המבנה

"משולב" בחזית הסלע/ מערה.

ודאד

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'אלד אבן אבראהים

2 --- 30526 6 טלטיש עדין. אופייני לבינוי

אל ואליד 17 אלתמימי

הפשוט של סוף שנות המנדט.

כאלותי מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ח'אלד אבן

3 --- עלא אלדי 30526 38 טובזה. אופייני לבינוי הפשוט אל ואליד 19

של סוף שנות המנדט.

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

יוסף עבד

טלטיש. מאפיינים של

אלפתאח

ח'אלד אבן אדריכלות "בין לאומית"

4 --- ע'זאל 30526 16

אל ואליד 16 כדוגמת חדר המדרגות המודגש

במרכז החזית הקדמית, הכולל

מערך חלונות צרים וארוכים

מבנה תלת קומתי. אבן בעיבוד

טובזה. עם מאפיינים של

נובאני אדריכלות 'מנדטורית פשוטה'

ח'אלד אבן

5 --- טלאל 30526 7 ומאפיינים של הסגנון ה"בין

אל ואליד 2

לאומי" כדוגמת מרפסות זיז

ארוכות ועגולות. (המבנה ככל

הנראה מהתקופה הירדנית)

מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

פטומה בת טובזה עדין. אופייני לבינוי

אבו עוביידה

6 --- דאוד מחמד 30526 34 הפשוט של סוף שנות המנדט 15

כמאל אולם נבנה ככל הנראה בתקופה

הירדנית.

נזהה בת

בדר תופיק מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

אבו עוביידה

7 --- אלחסיני 30526 18 טובזה עדין. אופייני לבינוי 17

הפשוט של סוף שנות המנדט.

אחמד

צאלח

מבנה בן 3 קומות. אבן בעיבוד

אחמד עיד

טובזה וטלטיש (בחזיתות

8 בהא א דין 20 --- אבו 30526 25

שונות). אופייני לבינוי הפשוט

עוכל

של סוף שנות המנדט.

דאארת

מבנה בן 2 קומות במתאר

אלאוקאף

ריבועי עם חצר מרכזית. באגפו

9 דרך שכם 51 --- ואלשאון 30527 4

המזרחי כיפה. תוספות בניה

אלאסלאמי

רבות בנויות מכל צדדיו.

מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד

ג'מעית

טלטיש. מאפיינים של

אלשאבאת

אדריכלות "בין לאומית"

אלמסיחיא

אבן ג'ובאייר כדוגמת חדר המדרגות המודגש

10 --- ת 30527 7

6 במרכז החזית הקדמית, הכולל

בירושלים

מערך חלונות צרים וארוכים.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מוסד בית

11 מוחמד א 995 הילד הערבי 30527 9 מבנה בן 5 קומות בסגנון סלאח מודרני.

רהבנה

אלמואססה מבנה בן 4 קומות. אבן בעיבוד

12 חתם א טאי --- אלתריזיאני 30527 16 טלטיש עדין. מאפיינים של 18 ה אדריכלות "בין לאומית"

אלכת'וליכי פשוטה.

סעאד בת

עבד אללה מבנה אבן חד קומתי פשוט,

חתם א טאי

13 --- סלים 30527 17 אבן בעיבוד טובזה, חלונות 18

זיאת מקושתים אופיניים.

אבראהים מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

סעיד אחמד טלטיש עדין. בקומת הקרקע

14 עלי אבן אבו --- ראסם 30527 33 פתחים לחללים מסחריים.

טאלב 9 אלחסיני אדריכלות מנדטורית פשוטה.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

פארוק מבנה בן 2 קומות. אבן בעיבוד

ג'מאל טלטיש עדין. מערך סימטרי של

עלי אבן אבו

15 --- מחמוד נור 30527 21 החזית הראשית. פתחים טאלב 7

אלדין מקושתים. אדריכלות "בין

לאומית אוריינטלית".

כלותי

מבנה בן 5 קומות. מאפיינים

נוואל

עלי אבן אבו של אדריכלות "בין לאומית"

16 --- 30527 20

טאלב 5 פשוטה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

אחמד סעיד מבנה חד קומתי מודרני "ניאו

עלי אבן אבו

17 --- חסין ציאם 30527 19 קלאסי". (המבנה ככל הנראה טאלב 3

מהתקופה הירדנית)

זלפה בת

מבנה חד קומתי בחיפוי טובזה

עבד

עם פתחים מקושתים,

18 אבן ח'לדון 3 --- אלקאדר 30527 26

אופייניים, עם מסגרות

אלעלמי

מודגשות. גג רעפים -4שיפועי.

מבנה דו קומתי (קומתו

חנא סחאר העליונה בגובה הרחוב)

חתם א טאי

19 --- 30525 1 מאפיינים "בין לאומיים"

פשוטים. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

עצמת בת

מבנה דו קומתי (קומתו

ח'ליל

העליונה בגובה הרחוב). אבן

חתם א טאי מחמד

20 --- 30525 2 בעיבוד טובזה. מאפיינים "בין

25 אלמזע'ר

לאומיים" פשוטים. (המבנה ככל

הנראה מהתקופה הירדנית)

סלמא בת

נאג'י עבד

אחוואן א מבנה דו קומתי עם חזית "ניאו

21 --- אלקאדר 30525 10

ספא 82 קלאסית" מונומנטלית.

אלמחתסב

עיסא

עבדאלחיי

עבד אלחק מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן

22 --- עבדאללה- 30525 12 'מנדטורי פשוט' עם חזית אל ואליד 36

ביר נבאלא סימטרית אופיינית

כאמל

מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן תופיק

23 --- 30525 14 'מנדטורי פשוט' במעלה

אל ואליד 36 אחמד

מסלעה.

אלמוקת

אחמד סעיד מבנה דו-קומתי בסגנון

חאלד אבן חסין ציאם 'מנדטורי פשוט' סימטרי עם

24 --- 30525 19

אל ואליד 42 מרפסות זיז. אבן בעיבוד

טובזה.

מבנה תלת-קומתי. שתי

בדר צאלח

קומותיו התחתונות מקוריות.

בדר

אבן טלטיש עדין. מרפסת זיזית

אלחלואני

חאלד אבן אופיינית. סגנון מנדטורי

25 --- 30525 29

אל ואליד 50 "פשוט". תוספות בניה

מאוחרות מסתירות חלק

מהמבנה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

רשיד חסן מבנה דו-קומתי. קומתו

רשיד אל התחתונה מקורית. אבן טלטיש

חואש עדין. סגנון מנדטורי "פשוט".

חאלד אבן

26 --- 30525 34 תוספות בניה מאוחרות

אל ואליד 52

מסתירות חלק מהמבנה.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

שריף מבנה תלת-קומתי. שתי

מצטפא קומותיו התחתונות מקוריות.

אחמד אבן טלטיש עדין. סגנון

27 חאלד אבן --- אלחלבי 30524 21 מנדטורי "פשוט". חדר מדרגות אל ואליד 54

מודגש בחלון האנכי הצר.

תוספות בניה מאוחרות

מסתירות חלק מהמבנה.

חכמת בת

אבראהים מבנה דו-קומתי. קומתו

אחוואן א מצטפא התחתונה מקורית. אבן בעיבוד

28 ספא 16 --- אלתפכג'י 30524 15 טובזה. סגנון מנדטורי "פשוט".

אלתרך שער כניסה מקושת עם חזות

'מונומנטלית'.

בהיה בת

מבנה חד קומתי, נמוך מגובה

מצטפא

הרחוב. החזית הראשית, הפונה

סלים

אחוואן א לרחוב, עם פתחים מקושתים

29 --- קמבז 30524 14

ספא 14 וחזות "מונומנטלית", אך

מרבית החזית מוסתרת ע"י

קירוי מאוחר בינה ובין הרחוב.

חסן

ענבתאוי מבנה תלת קומתי (שתי

אחוואן א הקומות העליונות מעל גובה

30 --- 30524 13

ספא 10 הרחוב). אבן בעיבוד טובזה.

סגנון מנדטורי פשוט

אברהים

ערפאת

מוסא מבנה דו קומתי. קומתו

אחוואן א אלשאוויש התחתונה (שכמעט ואיה נצפה

31 --- 30524 23

ספא 8 מהרחוב) מקורית. אדריכלות

מנדטורית פשוטה.

זלאטימו

מחמד מבנה דו קומתי עם אבן

פארוק בעיבודים שונים. חזית

אחוואן א סימטרית עם חלונות אופיניים

32 775 30524 24

ספא 6 ומרפסת זיזית. המבנה נפגע

משינויים מאוחרים שכיערו את

חזיתו.

ח'ליל עבד

אלע'ני

אלבלביסי מבנה תלת קומתי. שתי

קומותיו התחתונות מקוריות.

33 אל מקדסי 64 --- 30524 12

אדריכלות מנדטורית 'פשוטה'

עם חזית מתומנת ייחודית.

סהיל בת מבנה בן 4 קומות (הקומה

טאהר מכיה העליונה מאוחרת), בנוי בסגנון

אל מקדסי 21 813 30524 11 מנדטורי אוריינטלי עם אלמנטים מקושתים וחדר

מדרגות מודגש

ח'ליל עבד

אללה מבנה בן 2 קומות, סגנון

מצטפא מנדטורי פשוט. נבנה ככל

35 אל מקדסי 15 --- 30524 22

אלתרהי הנראה בשני שלבים שונים

(קומתו העליונה מאוחרת)

אלחאג'

חסן סלים

אחוואן א מבנה בן 2 קומות, סגנון

36 --- נאסר 30057 163

ספא 53 מנדטורי פשוט.

אלדין

הקדש

אלחאג'

עבד מבנה בן 2 קומות + קומה

37 אחוואן א --- אלרחמאן 30057 200 שלישית בנסיגה, סגנון מנדטורי ספא 49 מחמד פשוט, מרפסות זיז בחזית.

עת'מאן

אלנורי

ג'מילה בת

אימרן אל

דקאק

38 אל חרירי 17 997 30057 26 מבנה אבן חד קומתי פשוט.

אמין בן

מבנה בן 2 קומות. קומת

חאדז'

הקרקע מקורית (בלבד) ונמוכה

אסעד

195,223,19 ממפלס הרחוב. החזיתות

39 אל חרירי 21 --- באדרייה 30057

7,196,222 המונומנטליות הכוללות חלונות

מקושתים ועוד נראות רק

בחלקו האחורי של הבניין

מוחמד

עבדול ג'אני מבנה בן 2 קומות, סגנון

40 אל חרירי 27 --- אפנדי 30057 30 מנדטורי פשוט. נבנה ככל אל עלמי הנראה בשני שלבים שונים

(קומתו העליונה מאוחרת)

מבנה תלת קומתי בסגנון

לא קיים

מנדטורי אוריינטלי עם

אחוואן א מאפיינים של הסגנון הבין

41 --- 30057 120

ספא 17 לאומי. רפסות זיז גדולות וחדר

מדרגות מודגש באמצע החזית

הקדמית.

עלי שמי

בתור

מותוולי

ההקדש מבנה בן 5 קומות (4 מקוריות),

42 אל אח'טל 19 --- 30057 224

סגנון מנדטורי פשוט.

מבנה בן 2 קומות, סגנון

לא קיים

מנדטורי פשוט, סוגי עיבוד אבן

43 אל אח'טל 22 --- 30057 149

שונים לכל קומה. מרפסת זיז

במרכז החזית הקדמית.

עלי סובחי מבנה בן 2 קומות, סגנון

אלשווא מנדטורי אוריינטלי, פתחים

44 אל אח'טל 20 --- 30057 148

מקושתים מסוגננים. מרפסת

זיז במרכז החזית הקדמית.

רג'יב בן

מוסה מבנה תלת קומתי. חזיתו הצרה

45 אל אח'טל 15 --- שיחאדה 30057 226 פונה לרחוב. קווים פשוטים אל-קלתי ו'נקיים'.

לא קיים

מבנה חד קומתי. בנייה

46 אל אח'טל 18 --- 30057 145 מנדטורית 'אוריינטלית'. אלמנט חצי-מתומן ייחודי.

מבנה בן 2 קומות, סגנון

לא קיים מנדטורי, פתחים עם מסגרת

מודגשת. מרפסת זיז במרכז

47 אל אח'טל 16 --- 30057 144

החזית הקדמית. מראה המבנה

שונה בעקבות שינויים

מאוחרים.

מחמד מבנה דו קומתי. בנייה

אלחג' מנדטורית 'אוריינטלית' (הקומה

אחוואן א

48 852 אברהים 30057 146 העליונה ככל הנראה מאוחרת ספא 3

זלאטימו לקומת הקרקע) אלמנט חצי-

מתומן ייחודי.

לא קיים

בניה בסגנון מנדטורי "פשוט".

49 (סמטה) 4 --- 30057 233 תוספות בניה רבות סביב המבנה

חאג' עלי

יוסף מבנה דו קומתי מנדטורי,

50 אל מקדסי 9 --- אידקיידק 30057 100 חלונות מקושתים ומרפסת זיזית במרכז החזית הראשית.

חמדי בדר

מבנה בן 3 קומות. השתמרות

זין

חלקית בלבד של המבנה

51 (סמטה) 3 --- 30057 114

המקורי, שנבנה בסגנון מנדטורי

"פשוט" בתוך בנייה חדשה

נג'יחה בת מבנה בן 3 קומות. קומת

עבד הקרקע נבנתה בשלב הראשון

52 אל מקדסי 7 --- אלרחים 30057 169 בסגנון 'אוריינטלי' ומעליה אלדבאע נוספו שתי קומות בסגנון

מודרני.

מבנה תלת קומתי. ככל הנראה

יצחק בן קומת הקרקע 'קודמת' לשתי

חאג' הקומות העליונות. קומת

53 אל מקדסי 5 --- מוסטפה 30057 102 הקרקע בנויה בסגנון חלוו'אני 'אוריינטלי' עם פתחים

מקושתים. יתר הקומות בסגנון

מנדטורי מאוחר.

לא קיים מבנה תלת קומתי. בדומה

למבנה הסמוך לו (חלקה )102

גם בו קומת הקרקע 'קודמת'

54 אל מקדסי 5 --- 30057 103

לשתי הקומות העליונות.

הקומות העליונות בנויות

בסגנון מנדטורי מאוחר.

מבנה תלת קומתי הבנוי בסגנון

סאלח בן

מנדטורי עם חלונות מקושתים

טאהר בן

ומסגרות מודגשות. במבנה

55 (סמטה) 5 --- עבדול 30057 113

בוצעו שינויים רבים בחזיתות

ראוף עבדו

והחזית ה'שמורה' במבנה היא

בעיקר החזית הדרומית.

מבנה תלת קומתי (שתי

מהאניה הקומות העליונות מעל גובה

ואיל הרחוב). ניכר שהמבנה נבנה

56 אל אח'טל 10 --- 30057 112 בשני שלבים: שתי הקומות התחתונות בעיבוד טובזה עם

מרפסת זיז מרכזית והקומה

העליונה בעיבוד טלטיש.

אלשיך עבד

אלע'ני בן

57 אל אח'טל 2 --- סעיד 30057 110 מבנה דו קומתי מנדטורי פשוט קאמלה

עוטמן בן

מבנה דו קומתי בסגנון מנדטורי

סולימן א-

מאוחר. בחזית המבנה מודגש

58 אל מקדסי 3 --- שעבני 30057 105

חדר המדרגות. בחזיתות בוצעו

שינויים רבים לאורך השנים.

יוסרה מבנה תלת קומתי (במקור בן 2

סאלח קומות). בניית אבן 'נקיה' עם

59 אל אח'טל 3 --- נוסייבה 30057 217 הדגשת חדר המדרגות ('מדחום'). (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

סלמאן מבנה בן 4 קומות (במקור בן 3

סליבה חנא קומות בלבד) בסגנון בן לאומי

'אוריינטלי' עם מרפסות זיז

60 נור א דין 7 --- 30057 220

וחזיתות מעוגלות אופייניות.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה בן 3 קומות מחופה באבן

אנסטאסיה

בעיבוד טובזה. סגנון מנדטורי

ג'ורג' חלבי

פשוט, פתחים מקושתים

61 אל חרירי 49 --- 30057 221

בקומת הקרקע של הבניין.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

פואד יחיא

נסיבה מבנה חד קומתי בסגנון מודרני.

גוש 30057

62 --- 30057 229 אדריכלות ישרה ו'נקיה'. אבן

חלקה 229

בעיבוד טלטיש עדין.

מבנה בן 3 קומות מעל קומת

רג'יב בן מרתף גבוהה. חזיתו הקדמית

מוסה (הצרה) והדפונית בחיפוי

שיחאדה בעיבוד טלטיש עדין וחזיתו

63 אל אח'טל 15 --- אל-קלתי 30057 226 הדרומית בעיבוד טובזה. סגנון מודרני 'פשוט' עם פתחים

קשותים בקומת הקרקע.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה בן 5 קומות (העליונה

עלי שמי מודרנית, מאוחרת). המבנה בנוי

בתור בסגנון מנדטורי מאוחר. אבן

64 אל אח'טל 19 --- מותוולי 30057 224 בעיבוד טלטיש עדין. חלונות ההקדש מלבניים עם מסגרת אופינית

מודגשת. מרפסת זיז במרכז

החזית הראשית.

סמיחה בת מבנה דו קומתי הבנוי בסגנון

עבד 'מודרני' הבנוי מיחידות

סלאח א דין אלרחמאן אדריכליות שונות. המבנה

65 --- 30058 12

36 אלתאג'י מחופה באבן בעיבוד טלטיש

עדין. בחזית המבנה מעלית

(תוספת חדשה).

מבנה מוארך במתאר כללי

לא קיים מעוגל, בן 5 קומות, המשמש

כבית מלון (מלון ריץ'). המבנה

אבן ח'לדון

66 --- 30058 99 בנוי בסגנון "מודרני" תוך

הדגשת הקווים האופקיים של

המבנה. (המבנה ככל הנראה

מהתקופה הירדנית)

הקרן

מבנה דו קומתי ייחודי. המבנה

לירושלים

בנוי בסגנון "בין לאומי" עם

אחוואן א

67 --- 30058 117 אלמנטים 'אוריינטליים' כדוגמת ספא 65

חלונות מקושתים וכו', חלק

מקירות המבנה במתאר מעוגל.

מבנה תלת קומתי מוגבה,

מוסה הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

מוחמד הדגשת קווי הבניין האופקיים

מוסה והאנכיים. המבנה מחופה באבן

אחוואן א

68 849 אלקד'מאני 30058 109 בעיבוד טלטיש עדין. בחזית ספא 61

המבנה בצידה השמאלי חדר

מדרגות עם פתחים מקושתים.

(המבנה ככל הנראה מהתקופה

הירדנית)

מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד

אלשיך סעד טלטיש עדין. המבנה בנוי

אלדין בסגנון מנדטורי מאוחר עם

69 אל חרירי 4 --- ג'לאל 30056 121 אלמנטים מהאדר' ה"בין אלדין לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

אלעלמי הבולט בחזית עם חלון

ה'מדחום' במרכזו.

מבנה תלת קומתי מוגבה,

לא קיים הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

הדגשת קווי הבניין האופקיים

70 אל חרירי 34 --- 30056 67 והאנכיים. המבנה מחופה באבן בעיבוד טלטיש עדין. מעל

המבנה קומה נוספת (תוספת

חדשה)

מבנה מודרני בן 4 קומות

מעמור אל המורכב מ 4 יחידות שונות,

אווקף אל הבנויות בטור. היחידות

איסמליה המערביות בנויות בסגנון

71 נור א דין 3-5 --- בירושלים 30056 65 מנדטורי מאוחר וכוללות (הממונה אלמנטים מקושתים. היחידות

על הוקף המזרחיות בנויות בסגנון

המוסלמי מודרניסטי תוך הדגשת הקווים

האדריכליים האופקיים במבנים.

האפוטרופו

ס לנכסי מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי

נפקדים (הדרומי) בעל חזית מסחרית.

72 א זהרא 25 --- 30056 43

שאר החזיתות בעלות סגנון

מנדטורי עם פתחים מקושתים.

חוסיני

נאדר דאוד מבנה אבן חד קומתי הנוי

גוש 30056 בסגנון מסורתי. אבן בעיבוד

73 --- 30056 137

חלקה 137 טובזה. חלונות מקושתים עם

מסגרת אופיינית מודגשת.

ראקייה בת

מבנה אבן דו קומתי. המבנה

שייח

בנוי בסגנון מסורתי. חלונות

אסמעיל

74 אל חרירי 11 --- 30056 60 מקושתים עם מסגרת אופיינית אל דנף

מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג

רעפים -4שיפועי.

לא קיים

מבנה תלת קומתי מוגבה,

הבנוי בסגנון 'מודרני' תוך

75 א זהרא 17 --- 30056 46 הדגשת קווי הבניין האופקיים והאנכיים. המבנה מחופה באבן

בעיבוד טלטיש עדין.

לא קיים מבנה תלת קומתי, אבן בעיבוד

טלטיש עדין. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר עם

76 אבו בטוטה 8 --- 30056 54

אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

הבולט בחזית.

מבנה חד קומתי. חלקו הקדמי

רשדי עבד

(הדרומי) בעל חזית מסחרית.

אלע'ני

77 א זהרא 9 --- 30056 49 שאר החזיתות בעלות סגנון אלאמאם

מנדטורי עם פתחים מלבניים

אלחסיני

אופיניים.

מבנה בן 2 קומות בצידו האחד

קסמת ו 3 בצידו השני. חזית מסחרית

מחמד דאוד בקומת הקרקע. אבן בעיבוד

מעתוק טלטיש עדין. המבנה בנוי

78 א זהרא 3 --- 30056 62

בסגנון מנדטורי מאוחר עם

אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת חדר המדרגות

הבולט בחזית.

מבנה בן 2 קומות (קומת קרקע

לא קיים גבוהה). המבנה מהווה חלק

הרון אל מהבנייה הטורית לאורך רח'

79 --- 30056 79

ראשיד 2-6 הרון בן ראשיד. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר וחזית

קומת הקרקע מסחרית.

מבנה בצורת האות "ר", בעל 4

רווידה

ו 5 קומות הבנוי בסגנון מודרני

חסין אל

תוך הדגשת המרפסות

הרון אל סמדי

80 --- 30056 80 האורכיות והקווים האופקיים

ראשיד 8-10

והאנכיים במבנה. חלקו

המערבי מהווה חלק מהבינוי

המסחרי לאורך רח' אל רשיד

לאורנס

מבנה בן 5 קומות, המשמש

שוקרי

סלאח אל דין כמלון, הבנוי בסגנון מודרני

81 --- אנטון 30056 25

16 ומהווה חלק מהבינוי המסחרי

לאורך רח' סלאח אל דין

חאזם זקי

מבנה בן 2 קומות, המשמש

נוסייבה

סלאח אל דין כמלון, הבנוי בסגנון מודרני

82 --- 30056 24

14 ומהווה חלק מהבינוי המסחרי

לאורך רח' סלאח אל דין

מבנה בן 3 קומות . חזית

עותמן מסחרית בקומת הקרקע. אבן

באקר אל בעיבוד טלטיש עדין. המבנה

83 אל אספהני 3 --- חלאק 30056 118 בנוי בסגנון מנדטורי מאוחר עם אלמנטים מהאדר' ה"בין

לאומית" כדוגמת הדגשת חדר

המדרגות בחזית.

מבנה בן 3 קומות. חזית

חברת מסחרית בקומת הקרקע בצד

קולנוע הצפוני, ואילו החזית ה'עיקרית'

84 א זהרא 8 --- 30056 33

אלקודס פונה לצדו הדרומי של המבנה.

בע"מ אבן בעיבוד טובזה. המבנה בנוי

בסגנון מנדטורי מאוחר.

לא קיים מבנה אבן דו קומתי. המבנה

בנוי בסגנון מסורתי. חלונות

גוש 30056

85 --- 30056 37 מקושתים עם מסגרת אופיינית

חלקה 37

מודגשת. מרפסת זיז בחזית. גג

רעפים (חלקי).

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה- חלק ב'

רקע:

השכונה נוסדה בשנת 1904 ע"י קרן "מזכרת משה" (שהוקמה בשנת 1874 במטרה להקים בירושלים שכונות שתשאנה את שמו של סר משה מונטפיורי ותעזורנה לאנשים מהמעמד הבינוני להגיע לבית משלהם) ונחשבה לשכונה המודרנית הראשונה ובשל כך גם למיוחסת שבשכונות ירושלים. לראשונה נכתבו תקנות שעסקו בנושאי איכות בניה, עיצוב, איכות ושיפועי סלילה, נטיעות לצידי הרחובות, ביוב מרכזי, איסור תלית כביסה בחזית ותחזוקה. בנוסף לכך הוצאו תקנות בנושא הנהגת השכונה.

לזיכרון משה הגיעו לגור המשכילים שבתושבי ירושלים, ללא הבדל בין ספרדים לאשכנזים. השכונה החלה לרדת מגדולתה עם בנית שכונות הגנים רחביה, בית- הכרם ותלפיות, בתקופת המנדט הבריטי.

הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר, שנמשך

מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.

קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).

בשנת 1908 הסתיימה בנייתם של 53 בתים, מהם 31 בודדים ו-11 כפולים. בחורף 1909 נמסרו 29 בתים לקוניהם ובקיץ 1909 עוד שמונה. בבתים אלה התגוררו 59 משפחות.

בשכונה הוקמו מספר בתי כנסת, בית הכנסת הראשי "אהל יעקב" וכן בית כנסת קטן לחסידים (בית פרידמן), אחד לכולל ורשה ואחד לעדה הגורג'ית. מבני הציבור הוקמו על חשבון החברה וכל משתכן תרם לתכלית זו על פי ערך חלקתו במקום. כל אחד יכול היה לרכוש שטח לבית כפול או בודד, אבל לא יותר מכך.

מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש שורות

גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים.

אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.

זכרון משה נחשבה לשכונה המודרנית הראשונה של ירושלים, עם תקנון והנחיות בניה ברורים, כולל פרטי אבן (להלן), נושא רוחב רחובות, שדרות עצים, גינות ציבוריות, ניקוז וביוב, הנחיות לחיבור צנרת למערכת עירונית וכו'. לשכונה היה ועד מנהל בן 6 חברים, שנבחר לשנתיים וכל חבר בשכונה היה צריך לחתום על הסכם שלא עסק רק בתנאי הרכישה אלא בחובותיו כמשתכן בשכונה.

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאר תמציתי והערכת חשיבות

ושם אתר צילום אופייני

עניי כולל

ואהלין

עזר יולדות

כנאמני

1 -9 כולל 30067/75

הקדש

וואהלין

ישראל חיים

לוי זלמן

מבנה היסטורי טורי בן 3 קומות וגג

רעפים שעבר תהליך שימור וחידוש

(2 קומות תחתונות היסטוריות

וחזיתות מחודשות). מבנה אופייני

דטיאשוילי

2 פרי חדש 12 1521 30067/9 לשכונה וחלק ממרקם היסטורי .

חיים

המבנה בעל כמה אלמנטים

אדריכליים יפים במיוחד. חזית

ראשית-דרומית מוגדרת לשימור

בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי דו-קומתי וגג

פרי חדש -14

ויוסיף לך רעפים שעובר תהליך שימור. חזית

3 אגודת 5650 30067/10

בע"מ ראשית-דרומית מוגדרת לשימור

הכנסת כלה

בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה

אופייני לשכונה וחלק ממרקם

4 פרי חדש 18 1522 30067/12 טיזאבי דוד

היסטורי . המבנה בעל כמה

אלמנטים אדריכליים יפים במיוחד

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

וגג רעפים. מבנה אופייני לשכונה

תלמוד תורה

וישיבת עץ וחלק ממרקם היסטורי . המבנה בעל

חיים י-ם כמה אלמנטים אדריכליים יפים

5 פרי חדש 22 1523 30067/14

,%15בית במיוחד כגון 2 מרפסות בקומה

יתומים השנייה עם תומכות המעוטרות

דיסקין,%15 במגני דוד. חזית ראשית-דרומית

מוגדרת לשימור בתב"ע תקפה 2874

מבנה היסטורי טורי חד קומתי

מקורי בעל תוספת שתי קומות

נוספות. משמש כגן ילדים ומהווה

חלק ממתחם גדול יותר של מוסד

חינוכי של חסידי בעלז.

המבנה שימש כגן הילדים העברי

היינה יצחק

6 פרי חדש 38 1524 30067/22 הראשון בירושלים עד סוף שנות ה-

אהרון

70' של המאה ה-20'. מייסדת הגן

הייתה הגננת הידועה חסיה

פיינסוד-סוקניק (אמו של יגאל ידין).

מבנה אופייני לשכונה וחלק ממרקם

היסטורי . תוספת הקומות פגעה

בערכו של המבנה.

מבנה היסטורי טורי פינתי דו-קומתי

ישיבת רבינו וגג רעפים מעל קומת מרתף. מבנה

פרי חדש -28 30067/17,1

7 5655 שמחה הלוי אופייני לשכונה וחלק ממרקם

30 12

היסטורי. במבנה השתמרו אלמנטים

אדריכליים יפים במיוחד

מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 2

קומות מאוחרות וגג רעפים חלקי

תלמוד תורה בשנים האחרונות. המבנה אופייני

ישעיהו פרס דחסידי

8 4305 30065/20 לבניה המסורתית מסוף המאה ה-19 3 בעלזא

ותחילת המאה ה-20 ולו חשיבות

כאחד מ-12 בתיה של שכנות זכרון

משה א'

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג שטוח

מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת

מוקדמת). למבנה נוסף אגף מאוחר

1528

ישעיהו פרס היינה יצחק ממזרח והוא משמש כיום ככולל.

9 + 30065/21

5 אהרון המבנה אופייני לבניה המסורתית

4306

מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-

20 ולו חשיבות כאחד מ-12 בתיה של

שכנות זכרון משה א'

מבנה אבן בן 3 קומות, שתיים

מהתקופה העות'מנית והשלישית

ה"ה ר' צבי

מנדטורית והוא אופייני לשכונה

יעקבזון(ת.ז

ישעיהו פרס 1529

ולמרקם ההיסטורי. המבנה השתמר

)36857 ר'

10 6 / סימה + 30065/24

אלתר היטב ובו נמצאו פרטים אדריכליים

בליליוס 3 4379

שטינברג(ת.ז רבים במצב טוב. למבנה איכות

אדריכלית ופרטים אדריכליים יפים

71422

ורבים

מבנה היסטורי בן 3 קומות (קומת

קרקע מוקדמת מהתקופה

1530 העותמאנית ושתי קומות עליונות

ישעיהו פרס לידר חנה

11 + 30065/25 מהתקופה המנדטורית) וגג שטוח.

7 (אנה)

4306 המבנה במצב השתמרות טוב יחסית

וכמעט ללא תוספות חדשות, ובעל

איכות אדריכלית גבוהה

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים

מעל מרתף (קומה עליונה- תוספת

ישעיהו פרס

מנדטורית). המבנה המהווה חלק

12 9 / סימה 1531 30065/26 לא קיים

ממרקם היסטורי והוא בעל איכות

בליליוס 5

אדריכלית גבוהה, במצב השתמרות

מצוין וכמעט ללא תוספות חדשות.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג

רעפים שנבנה בתקופת המנדט

ישיבת היכל והשתמר ללא תוספות בנייה

ראשית

13 1570 30067/36 אהרן להלכה משמעותיות. בקומה הראשונה פועל חכמה 4

בית תמחוי "אור שלום וחסד"

והקומה העליונה מעוטרת במגיני

דוד מעל לפתחים.

רבנו תם 1 / מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים.

יגיע כפים -

פינס 18 בקומה התחתונה נמצאת ישיבת

14 1571 30067/120 בית הכנסת

ביכנ"ס יגיע 'נאות דשא' ובעליונה בית הכנסת

של המקדיש

כפיים 'יגיע כפיים'.

מבנה היסטורי בן 4 קומות וגג שטוח

1514 (קומה עליונה מאוחרת). למבנה

וינברג

15 שטראוס 21 + 30065/120 כניסה מפוארת וחצר קדמית עזריאל

4397 מרשימה ורחבה והוא השתמר היטב

כמעט ללא תוספות בניה מאוחרות

סיקרון יריב- מבנה היסטורי בן 3 קומות במקור ו2 1515 שמאות קומות מאוחרות נוספות- סה"כ

מקרקעין

16 שטראוס 23 + 30065/58 מבנה בן 5 קומות. המבנה ההיסטורי חברה

4398 נבנה בתקופת המנדט בסגנון

והשקעות

מודרניסטי.

בע"מ

מבנה היסטורי בן 2 קומות וחצי

1517

קומה על הגג מעל קומת מרתף

17 שטראוס 25 + 30065/54 פילמר אהרון

שנבנה בתקופת המנדט בסגנון

4399

מודרניסטי וכולל אגף צפוני עגול.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

חביב-

שנבנה בתקופת המנדט בינ"ל בחיפוי

18 שטראוס 26א 1518 30064/90 נחושתן

ייחודי דימוי אבן.

הדסה

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

שנבנה בתקופת המנדט בסגנון

אקלקטי-מפואר וכולל עיטורי אבן,

1519

שטראוס 27 / מוסדות חלונות ייחודיים וכניסה

19 + 30065/53

ישעיהו 26 מדרש דוד מונומנטאלית. למבנה איכות

4299

אדריכלית גבוהה יחסית למבנים

בשכונה ומהווה גם חלק ממרקם

היסטורי

מבנה היסטורי דו-קומתי וחצי קומה

בגג שטוח שנבנה בשנת 1932 וכולל

אלמנטים אדריכליים יפים כמבנה

20 שטראוס 28 1520 30064/89 חנסב ראובן אופייני לשכונה ההיסטורית. במבנה השמרה כתובת יפה המוסתרת כיום

במזגן. כן נותר ריצוף מעוטר בכניסה

למבנה.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג

30064/110 שיבת חברת רעפים המשמש למסחר ומגורים 21 שטראוס 34 ללא

+44 אהבת שלום שנבנה בסגנון מקומי אופייני לשכונה ההיסטורית

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

המשמש למסחר ומגורים שנבנה

22 שטראוס 36 ללא 30064/43 לא ניתן

בסגנון מקומי אופייני לשכונה

ההיסטורית

מבנה ציבורי היסטורי חשוב בן 3

קומות וגג רעפים מעל קומת מרתף,

שנבנה בשנת 1907 כאחד ממבני

הקדש

הציבור היחידים שבשכונת זכרון

תלמוד

משה. המבנה נבנה סמוך לבי"ס למל

תורה

ופעל כחלק ממוסד זה ביחד עם בית

הכללי

ישעיהו 13 המדרש למורים, שקידם חינוך ציוני

והישיבה

23 בי"ס תיכון 4586 30066/30 ואת השפה העברית.

הגדולה עץ-

למסחר נבנה בסגנון בניה מסורתי אופייני

חיים ,

לתקופתו והשתמר היטב.

ע"י הנאמן

בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר

עו"ד רונן

שהכריזה על המבנה כאתר לאומי

מטרי

לשימור ביחד עם ב"ס למל הסמוך.

למבנה חשיבות אדריכלית, עירונית

ותרבותית גבוהה ביותר.

מבנה ציבורי היסטורי מפואר

ומרשים בעל חשיבות עירונית

וארצית. ביה"ס למל נוסד בעיר

העתיקה בעקבות ביקורו של ד"ר

לודוויג אַ וּוּגוסט, רִ יטֶ ר פון פרנקל-

הוכווארט, יהודי-אוסטרי בשנת

,1856 בשליחות עליזה הרץ לבית

למל. המוסד נשא סממנים אוסטרים

מובהקים ולכן התנגדו לו קנאי

ירושלים בכל שנות פעילותו דבר

שעורר מלחמת תרבות שהביאה

בעקבותיה התפתחויות חשובות

בעיר. בעקבות התאחדותו עם בית

הספר של החברה לחינוך יתומים

הקדש בשנת 1887 חלו שינויים בהתנהלותו

תלמוד והוחלט להקים עבורו מבנה מחוץ

תורה לחומות. מבנה בית הספר ברחוב

הכללי ישעיהו הוקם בין השנים .1901-1903

580028710 בית הספר משך אליו תלמידים מכל

ישעיהו 15

24 4585 30066/30 והישיבה הארץ שרצו ללמוד במסגרת חינוכית בי"ס למל

הגדולה עץ- מתקדמת ומודרנית.

חיים , המבנה שימש עמוד תווך לשכונת

ע"י הנאמן זכרון משה בתקופה העות'מאנית.

עו"ד רונן באותה תקופה גם פעל בו לזמן מה

מטרי הסמינר למורים שהוביל את

תחייתה והתעוררותה של הלשון

העברית. בתחילת תקופת המנדט

עבר בית הספר להסתדרות הציונית

ויועד ללימודי בנות בלבד אבל

המשיך לשמש כמרכז לפעילות

ציונית כללית. בהמשך הוחלט לכלול

בתוך המבנה גם בית כנסת בשם

"היכל אבינועם". בשנת 1980 עזב

בית הספר את המבנה ומאז הוא

משמש מוסדות חינוך חרדיים.

למבנה המפואר פרטי אבן ייחודיים

בסגנון ניאו קלאסי ומשולבות בו

שיטות בניה ומוטיבים מקומיים

מסורתיים.

למבנה חשיבות היסטורית,

תרבותית, אדריכלית וארצית גבוהה

כמוסד חינוכי מתקדם ומודרני בעל

השפעה רבה על החברה הישראלית

של תחילת המאה ה-.20

בשנת 2016 נגנזה תכנית מתאר

שהכריזה על המבנה כאתר לאומי

לשימור.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: זכרון משה חלק א'

רקע:

הקמת השכונה: היזמה להקמת שכונת "זכרון משה" הייתה סימן לסיומו של משבר בניה כבד בעיר,

שנמשך מראשית שנות ה-90 של המאה ה-.19 הדחיפה להקמתה הייתה של מנהל הקרן, דוד ילין, וקבוצה של אנשי "אינטליגנציה" שהיוו חלק מקבוצה שקראה להקמת "עיר עברית", בה שפת הדיבור תהיה עברית. ואכן מוטיב השפה העברית חוזר בהקשר להקמת השכונה. עיקרון נוסף של מקימי השכונה היה שלא תהיה הכוונה עדתית אליה ולא תהיה הפרדה בין ספרדים לאשכנזים.

אדמות השכונה נרכשו ממספר גורמים ותאריך הרכישה מצוין במסמכים כ- 24.8.1904 ואילו חתימת ההסכם בין באי כח "קרן מזכרת השר משה מונטפיורי", לבין נציגי המתיישבים, נחתם ב-.1.11.1906 מקורות בודדים מציינים את חלוקת השכונה ל"זכרון משה" א' ו-ב'. (מפת פרס משנת .)1921 אדמות "זכרון משה" א', ממזרח לבי"ס "למל", נקנו מאחמד בדווי אפנדי והיו יקרות בלפחות %20 מהאדמות האחרות בשכונה. אזור זה חולק ל-10 מגרשי מגורים בלבד, שגם היו גדולים יותר ממגרשי החלק היותר "פורמאלי, שממערב לבי"ס "למל". קרקעות אחרות ניקנו מסחבאר, שאמאק ובשארה פאשה, במחירים שונים. גודל המגרשים לא היה זהה ולכן המשתכנים הורשו לבחור מגרש עלפי יכולתם וצרכיהם (בניגוד לשכונות מאורגנות אחרות בהן התקיימה הגרלה של המגרשים).

מאפייני השכונה: בשכונה המתוכננת ובעלת התקנון המפורט מאד ותכניות בתים לדוגמא, יש שלוש

שורות גושי מגורים צמודים זה לזה כשבכל גוש שתי שורות בתים מקבילות. החזיתות פונות לרחובות המקבילים ובין שתי השורות סימטא צרה אליה מופנים החצרות ומבני השרות. לבתים היו גם חצרות קדמיות וברובן צמחיה ולאורך הרחובות ניטעו עצים. זאת היתה חלק מהמודרניות והדאגה לציבור ולאיכות החיים – אשר הפכו את זכרון משה לשכונת יוקרה מוקדמת. הבתים היו ברובם בני קומה אחת עד שתיים, עם גגות רעפים. אופי השכונה השתנה בשנים האחרונות ורבים מבתי המגורים תפוסים כיום ע"י מוסדות לימוד חרדיים שמשנים גם את האופי הפיזי של המקום.

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאר תמציתי והערכת חשיבות

ושם אתר צילום אופייני

מבנה טורי דו קומתי היסטורי

שנבנה בחלק המנדטורי של השכונה

דוד ילין 3 בן ציון

1 30066/26 שהיה בבעלות הערבי הנוצרי קטאן

4532 סורייה

ולאחר מכן עבר פרצלציה והתמלא

בבתי מגורים.

מבנה היסטורי בן 3 קומות (אחרונה

דוד ילין -4 תוספת מאוחרת). למבנה חשיבות

בלומנפלד

2 בית יוסף 4526 30066/91 כאחד ממבני שכונת זכרון משה ב', יצחק

אלישר שנבנה על ידי אחד ממיסדיה בסגנון

אופייני לבניה המסורתית בשכונה.

אור חיה מבנה היסטורי דו קומתי מחופה אבן

טלטיש וטובזה ומסגרות לחלונות.

המרכז

3 דוד ילין 5 1318 30066/25 המשמש כיום כמוסד לנערות וכן לאישה

נוספו לו 3 קומות מאוחרות ממש

לאחרונה

מבנה היסטורי ד-קומתי וגג רעפים.

דוד ילין -6 למבנה חשיבות כאחד ממבני שכונת

4 בית יצחק 4527 30066/90 לא קיים זכרון משה ב', שנבנה על ידי אחד נחום לוי ממיסדיה בסגנון אופייני לבניה

המסורתית בשכונה.

מבנה היסטורי חד קומתי לו נוספו 3

5 דוד ילין 8 1321 30066/32 צמח יצחק

קומות (עליונה בגג רעפים)

צמד מבנים צמודים דו קומתיים

דוד ילין -12

6 4529 30066/34 טרזי רחל האחד כולל גג שטוח מאוחר והשני גג 14

רעפים מקורי

מבנה היסטורי דו-קומתי מחופה

קרן

7 דוד ילין 13 4536 30066/101 אבן טלטיש וטובזה ומסגרות הוכשטיין

לחלונות.

מבנה היסטורי דו קומתי הכולל

קשתות ובניה יפה מאבן. למבנה

8 דוד ילין 15 1535 30066/21 לא קיים

נוספו לאחרונה אגפים ושתי קומות

וגג רעפים.

ישיבת

עטרת

שלמה

בארה"ק מבנה היסטורי דו קומתי וגג רעפים

9 דוד ילין 17 1545 30066/17

ע"ש מרן הכולל קומת מסחר

הגרש"ז

אויערבאך

זצוק"ל

ישיבת

עטרת

מבנה היסטורי חד קומתי במקור

שלמה

וכיום בן 3 קומות וגג רעפים. שימש

בארה"ק

10 דוד ילין 19 1547 30066/19 בעבר כאולם חתונות וכיום כישיבה.

ע"ש מרן

המבנה מתקופת המנדט בעל חזית

הגרש"ז

מרשימה וייחודית לאזור

אויערבאך

זצוק"ל

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

לנגנויער רעפים הכולל קומת מסחר בקומת

11 דוד ילין 21 1549 30066/126

חיים נתן הקרקע. פרטי בניה מהודרים ויפים

במבנה שהשתמר לחלוטין

מבנה היסטורי פינתי וטורי דו

נאמני וו'קף

קומתי וגג שטוח הכולל קומת קרקע

חנה בנין

למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה

12 דוד ילין 22 4266 31418/23 לטובת

בסגנון מנדטורי-מודרניסטי אופייני

יהודי עדן

לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר

בפלשתין

במלואו

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

13 דוד ילין 23 1551 30066/16 פרץ שלום

פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

שהשתמר לחלוטין.

נאמני וו'קף

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

חנה בנין

4267 שטוח בסגנון מנדטורי-מודרניסטי

14 דוד ילין 24 31418/24 לטובת

1552 אופייני לשכונה שהשתמר היטב על

יהודי עדן

כל פרטיו

בפלשתין

מבנה היסטורי פינתי וטורי דו-

קומתי וגג רעפים הכולל קומת קרקע

למסחר ופינה קטומה לצומת. נבנה

דוד ילין 25

15 דוד ילין 25 1553 30066/15 בסגנון מנדטורי-אקלקטי אופייני נדל"ן בע"מ

לבניה ההיסטורית בשכונה והשתמר

במלואו. פתח מונומנטלי בחזית

ועיטורי אבן באבני הראשה

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

בן דור

16 דוד ילין 28 4268 31418/6 במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים אליהו

וכן גדר ושער

מבנה היסטורי דו-קומתי וגג רעפים.

בחזית לרח' אלגזי קיים מפלס נוסף

דוד ילין -30 קופרשטוק

17 4270 30070/8 שתקרתו משמשת חצר אחורית

בית ראהר יצחק אהרן

למפלס הקרקע. קיים פורטיקו

בקומת הקרקע הפונה לרח' דוד ילין.

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

א.כ. פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

תוצרת שהשתמר לחלוטין.

18 דוד ילין 31 1558 30071/65 הארץ על הגג בנייה מעץ. מרפסות נכסים אופייניות בחזית, סורגים מקוריים

שלמים ופתחים מקוריים (כולל

דלתות) למרפסת בקומה הראשונה.

תוספת בנייה בחזית האחורית

מבנה היסטורי טורי דו קומתי וגג

רעפים הכולל קומת קרקע למסחר.

19 דוד ילין 33 4263 30071/64 כהן אשר

פרטי בניה מהודרים ויפים במבנה

שהשתמר לחלוטין.

מבנה היסטורי בן 3 קומות וגג שטוח

תלמוד

בסגנון מודרניסטי אופייני. במבנה

20 דוד ילין 35 4262 30071/63 תורה סוכת

השתמרו פרטי בנין מרשימים וכן

דוד

גדר ושער

מבנה היסטורי דו קומתי במקור

(כיום בן 3 קומות קומה עליונה

4261

מאוחרת) וגג שטוח כולל מרפסת

21 דוד ילין 37 +156 30071/62 לוי אליהו

פורטיקו (ע"ג עמודים) בחזית.

במבנה השתמרו פרטי בנין מרשימים

וכן גדר ושער

1561 מבנה היסטורי פינתי דו-קומתי מעל

דוד ילין /39 מעונות ילין

22 +426 30071/61 קומת מסד וגג רעפים. במבנה

יהודית 12 בע"מ

0 השתמרו פרטי בנין מרשימים

מבנה מנדטורי בן שלוש קומות

במקור שלוש קומות תוספת

4295

ישיבת מאוחרת

23 ישעיהו 20 + 30065/19

בריסק מבנה אופייני לשכונה שנבנו מעליו

1473

שלוש קומות חדשות באופן שפגע

בערכו

מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי

1474 ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות

24 ישעיהו 22 + 30065/56 דל אשר (סהכ כיום 4.5 קומות) שנבנה ע"י 4297 חסידות חב"ד ומשמש כיום

לספרייה, ישיבה ומשרדים

4298 אופי מבנה היסטורי דו-קומתי מקורי

25 ישעיהו 24 + 30065/55 אינסייד ועוד 2 קומות מאוחרות ותוספות 1475 בע"מ (סהכ כיום 4.5 קומות)

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: מאה שערים- חלק א'

רקע:

הצורך לצאת מתחומי העיר העתיקה במחצית השניה של המאה ה - 19 בעיקר בשל הצפיפות ותנאי הסניטציה ששרו בעיר העתיקה, היו הסיבות העקריות לבניית השכונות הותיקות בצפונה של העיר ובתוכם מאה שערים ובנותיה. שיקולים של קרבה לעיר העתיקה, מחיר וזמינות המגרשים וכן קרבה לצירי תנועה ויצירת תנאי בטחון היו בין הסיבות הנוספות לבניה במרחב הנדון. תכנון עירוני אמנם לא היה קיים ולא היווה גורם עד לתקופת המנדט הבריטי, אולם תכנון המתחמים והשכונתות היה לעיתים מפותח ובתפיסות מודרניות של אותה תקופה. חלק מתקנוני השכונות, שלעיתים קרובות היוו תחליף לתקנות עירוניות שלא היו בנמצא, יכולים לשמש דוגמא עד היום .מאה שערים והמתחמים סביבה מהווים דוגמא לנאמר לעיל והן חלק משכונות המגורים בצפונה של "העיר ההיסטורית". המושג "שכונות מגורים" מתאים ביותר לאזור הנדון מאחר והמתחמים השונים אכן נבנו כיחידות שכנות נפרדות בעבור קהילות שונות, תלמידי כוללים ושכונות הקדש.

זהו אפוא מרקם ייחודי המהווה נדבך חשוב לחלק זה של "עיר ההיסטורית" בירושלים ויוצר מרקם אורבני מיוחד, שאמנם לא תוכנן כיחידה אחת, אך יצר מערך של מתחמים המשתלבים זה בזה, אשר נבנו על פי היכולת של קבוצות וקהילות שונות שצאציהם מאכלסים את המתחמים השונים ונותנים להם אופי הומוגני לכאורה, בשל האוכלוסייה החרדית המאכלסת אותם גם כיום בשכונה שכונות ותיקות יחודיות אשר חלק מהן שומרות את אופי הקהילה המקורית עד היום.

כתובת

מס' אתר גו"ח בעלות תיאור תמציתי והערכת חשיבות ושם אתר צילום אופייני

מבנה אבן מנדטורי בן שתי

מנשאיוף

אבן יהושוע 5 קומות בעל פרטי חלון ומעקה גג

1 1287 30064/67 מני בן

ומעקה חצר יחודיים. שמור

יעקב

במצב טוב

תפילינסקי מבנה מנדטורי בעל חזית מעוגלת

2 בהר"ן 10 1303 30062/99

דוד אופיינית, אבן טובזה

מבנה מנדטורי מודרני,אבן טובזה

30062/147

3 בהר"ן 4-6 1298 שוורץ משה מרפסות ומעקה טיח היסטוריים -146

, עץ דקל בחזית

הקדש

יצחק הירש

בן יצחק

שומרי -30060/95

4681 אברהם בתי אונגרין – כולל בתי אונגרין

4 אמונים -10 98

ועוד רדרסדורפר 1890

12 100-123

לטובת

כולל

אונגרן

כולל

מאה שערים 30063/195 בתי וורנר. שכונת הקדש 1902 5 אמריקה

2-14 -200,174 (אוהלי משה)

תפארת

ירושלים

מאה שערים

30064/148 פלוטשניק

6 / עבודת בתי ורשה . שכונת כולל 1898

-156 אברהם

ישראל

הרב ישראל

7 נציבין 4-8 30060/87 משה בתי נייטין . שכונת הקדש 1903 דושינסקי

בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה

המקורי – "עיר שלום". שכונה

שהוקמה מתחילתה למטרות

מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה

-30061/32 התרבותי החשוב ביותר. הקרקע

8 סלנט 24-36 לא ניתן

40 נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר

ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי

מגורים. מהווה מעין המשך של

שכונת מאה שערים, אולם מחוץ

ל"חומות" השכונה

בתי פרלמן, תרמ"ז- .1887 בשמה

המקורי – "עיר שלום". שכונה

אגודת שהוקמה מתחילתה למטרות

תלמוד מסחריות-יזמיות וזה אולי ערכה

-30061/41 תורה התרבותי החשוב ביותר. הקרקע

9 אדמון 2-24

52 וישיבת חיי נקנתה בכספו של יעקב פרוטיגר

עולם ונמכרה ליזמי משנה להקמת בתי

מגורים. מהווה מעין המשך של

שכונת מאה שערים, אולם מחוץ

ל"חומות" השכונה

בית ההסתדרות הפועל

מזרחי.מבנה מודרני, בעל

מאפיינים מובהקים של הסגנון

הבינלאומי שחלקו האחורי

גבריאל שר

מחופה טיח, מראה שאינו שגרתי

10 חזנוביץ 1 4475 30062/98 ישראל

בירושלים. למבנה חשיבות רבה

(ע"ר)

כחלק ממרקם שכונת החבשים

ההיסטורית ,שימושו לטובת

תנועת המזרחי הנה בעלת

חשיבות תרבותית.

שיבת מבנה אבן אופייני מהתקופה

חברת העותמאנית המשמש לבית כנסת

11 חיי אדם 10 1415 30062/70

אהבת ומגורים מעליו. תוספת הקומה

שלום השניה אינה מקורית.

מבנה אבן אופייני מהתקופה

12 חיי אדם 14 1416 30062/73 לוי עובדיה העותמאנית השתמר במצב טוב מאוד ללא תוספות

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: רוממה

רוממה:

רוממה היא שכונה במערב ירושלים הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית. רוממה נבנתה במקור כשכונת פאר יהודית בין כפרים ערביים, ונהוג לראות בה את השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים בתקופת המנדט, והראשונה שתוכננה באופן מסודר כחלק מתכנית אב לבינוי העיר. בתי רוממה המקוריים נבלעים כיום ברוממה המורחבת ובאזור התעשייה רוממה, שהחלו להתפתח מצפון וממזרח לשכונה המקורית בשנות ה-50 של המאה העשרים.

חלקת הקרקע עלי השוכנת היום שכונת רוממה היתה בראשית המאה ה-20 גבעה חשופה בין שני

כפרים ערביים: ליפתא מצפון ושייח' באדר מדרום, גבעה זו עשתה היסטוריה במהלך מלחמת העולם

הראשונה כאשר בבוקר ה-9 בדצמבר 1917 טפסו עליה זוג סמלי מטבח מחיל החלוץ הבריטי ונתקלו בראש העיר המוסלמי של ירושלים, הלה מסר להם את כתב הכניעה ואת מפתחות העיר והסביר שבלילה הקודם ברחו הטורקים מירושלים. טקס הכניעה החפוז גובה בכמה טקסים נוספים, כשהחשוב מכולם התקיים יומיים לאחר מכן בנוכחות הפילדמרשל אדמונד אלנבי. לזכר האירוע הוקמה במקום לימים אנדרטת אבן צנועה המנציחה את הלוחמים הבריטים שנפלו על כיבוש הארץ, האנדרטה ניצבת עד היום בשכונת רוממה בלב כיכר אלנבי. בניגוד לתכנון השכונתי הפשוט, הבתים הפרטיים ברוממה

מרשימים מאוד בארכיטקטורה שלהם: כולם בנויים באבן בסגנון אוריינטלי עם תקרות גבוהות,

עמודים מעוטרים וחצרות גדולות. כמו כן רובם נבנו בתחילה כמבנים חד קומתיים, אך במשך השנים נוספו להם קומות נוספות. גובהה הרם של הגבעה (829 מטרים מעל פני הים) הקנה לשכונה את שמה, הלקוח מן הפסוק בתהילים (פרק קי"ח) "ימין ד' רוממה ימין ד' עשה חיל". גובה זה שיחק לטובתה כאשר החליטו הבריטים להקים בצמוד לה מגדל מים ובריכת אגירה גדולה.

מס' מס' אתר 55

שם אתר

סידור ברשימת גוש וחלקה בעלים תמצית נתונים והערכת האתר לשימור/כתובת

י השימור

מבנה בן קומה אחת וגג שטוח

המשמש כבית כנסת, בעל פרטי

אבן, פרטי מסגרות, גדר עם כניסה

מקושתת. בעבר שימש כבית ספר.

המבנה היה חלק משכונת ליפתא.

המ"ג -4 בית

1 5256 30235/166 עיריית י-ם לאחר מלחמת השחרור הועבר כנסת קול ששון

המבנה ע"י עירייה לידי הרב ששון

גריידי ז"ל ע"מ להקים במבנה בית

כנסת לעדת התמנים. המבנה

משמש עד היום כבית כנסת קול

ששון. לא ידוע שנת הבנייה.

מבנה בן 2 קומות הנצפה במפות

היסטוריות משנת .1936 בעל פרטי

2 המ"ג 14 30235/160 גיא יצחק

אבן, צמחיה בגבולות החלקה.

תוספת בניה מטיח.

מבנה בעל 3 קומות עם גג שטוח.

נצפה במפות היסטוריות משנת

.1936 חזית מעוגלת, פרטי אבן,

שרי ישראל 16 אסמעיל זדה

3 30075/126 מרפסות. בנייה מנדטורית ב2

ב' הרצל

שלבים (היסטוריים). חלון

טרמומטר, פרזול, ריצופי שטיח,

דלת כניסה מקורית.

שנת הקמה 1917-1948 השלטון

הבריטי. מבנה בן 4 קומות וגג

רעפים, חלון טרמומטר, פרטי אבן,

פרזול, ריצופי שטיח, דלת כניסה

אגודת אוהל מקורית, מדרגות אבן, מעקה

שרי ישראל 4

4 3158 30077/113 משה ואבנר מקורי. הבית מהווה חלק ממכלול (בי"כ)

אלי אסיאן של בניה טורית יהודית מראשית

המאה ה-.20 הייחודיות שבשכונות

הטוריות היא ההמשכיות של רצף

הבניה. החסרה של פריט יחיד יפגע

קשה במכלול כולו.

מבנה בן 2 קומות וגג רעפים,

הנצפה במפות היסטוריות משנת

5 שמגר 1 30909/28 רשות הפתוח .1936 פרטי אבן, פתחים מקושתים, פרזול, פנים המבנה עבר שיפוץ.

תוספת בנייה אחורית מטיח.

מבנה בן 2 קומות וגג רעפים.

מוסדות התורה מבתיו הראשונים של הכפר ליפתא.

6 ירמיהו 72 30235/9 והחסד פני נצפה במפות היסטוריות מ-.1927 מנחם (ע"ר) קיימים פרטי מסגרות מקוריים,

פרטי אבן, וריצופי שטיח.

מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.

הנצפה במפות היסטוריות משנת

.1936 בעל פרטי אבן, מסגרות

ופרזול. יש תוספת של בנייה קלה

בקומה העליונה. פתחים מקושתים

בקומת הקרקע ומעליהם אבני

מעקלה. הקומה התחתונה משמשת

גן ילדים. פתחים פנימיים

7 ירמיהו 62 30235/2 נחמיה נעמי

מקושתים, קמרונות בתקרה. נראה

כמו הבינוי של ליפתא העתיקה.

המבנה מחובר למבנה אחורי שהוא

גם בעל פתחים מקושתים, פרטי

אבן וגג שטוח. המבנה משמש כיום

כחנות פרחים.

נראה שהמבנה נבנה ב2 שלבים

(לפי סוג האבן).

מבנה אבן בן 2 קומות וגג רעפים.

30077/84 הנצפה במפות היסטוריות משנת

8 חירם 1 נאור נעמה

.1936 בעל פרטי אבן, פרזול

ותריסים מקוריים.

סדר יום ועדת שימור

תאריך 14/06/2026 - כט סיוון תשפ"ו

סוג דיון ועדה לשימור

מספר ועדה 45/2026

הכנסת אתרים לרשימת השימור העירונית: שוק מחנה יהודה מזרח רקע:

שוק מחנה יהודה החל להתגבש בשלהי התקופה העות'מאנית בסוף המאה ה-,19 סמוך לשכונת מחנה יהודה כשוק מאולתר של פלאחים. בחלוף הזמן הציבו הפלאחים לעצמם סככות רעועות ודוכני עץ, ובתוך כ-15 שנה הפכו אלה למבני פח ועץ קבועים. בתחילת שנות ה 20' של המאה ה 20 השתנתה אוכלוסיית המוכרים בשוק – מפלאחים לעולים חדשים ותושבי השכונות. במהלך שנות ה-20 וה-,30 נבנו כ 40 חנויות קבע במימונם של נדבנים ותורמים . בתקופת המנדט הבריטי, נבנו ארבע שורות חנויות בשני רחובות צרים שנקראו רחוב התפוח ורחוב האגס (כיום רחוב אליהו בנאי). בשנות ה 30' הורחב השוק לשטח שבין שורות החנויות המקוריות לבין רחוב אגריפס (כיום – בין הרחובות השקד, עץ חיים, אגריפס ומחנה יהודה). שוק מחנה יהודה הלך התפתח עם השנים, וכיום ()2024 הוא מכסה שטח ניכר, המשתרע בין ישיבת עץ חיים ממזרח ושכונת בית יעקב ממערב. החנויות הצפוניות ביותר שוכנות ברחוב יפו מול שכונת מחנה יהודה ליד תחנת מחנה יהודה של הרכבת הקלה. החנויות הדרומיות שוכנות משני צדיו של רחוב אגריפס.

רשימת המבנים המוצגת לפניכם מהווה המשך לרשימת המבנים שנדונה ואושרה זה מכבר בחלקו המערבי של השוק (מצידו המערבי של רח' מחנה יהודה, לכיוון מערב), וכוללת את מבני השוק מצידו המזרחי של רח' מחנה יהודה ועד שורת החנויות בדופן המזרחית של רח' עץ חיים.

מס'

שם אתר

אתר גוש צילום

מס' לשימור/ בעלים תמצית נתונים והערכת האתר

רשי' וחלקה

כתובת

שימור

מבנה מנדטורי בן 4/5 קומות.

המבנה תוכנן ע"י האדר' ברנשטיין.

קומת הקרקע גבוהה ובחזיתה הצפונית

10 קשתות המשמשות ככניסות לחללים

מסחריים. בקומה מעל קומת הקרקע

(מפלס גלריה?) פתחים עגולים. בשאר

הקומות רצועות חלונות אנכיים עם

"בניין הדגשת האלמנט האופקי ע"י סיתות

גוש

מוריה" ושימוש בקרניז המלווה את החלונות

.30074 בן חור

1 יפו 119 מצד לצד.

חלקות: ליאור

בחזית המערבית קומת הקרקע מסחרית

431-432

ומעליה (במפלס גלריה?) חלונות צרים

וקטנים. בטור הימני (דרומי) של החזית

חלונות עגולים. החזית המזרחית זהה

לחזית המערבית (באופן סימטרי). בחלקו

האחורי של המבנה שני אגפים בולטים

(המבנה כולו בצורת האות ח'). ערכיות:

אדריכלות "מודרנית" האופיינית לשלהי

המנדט.

מבנה בן 2 קומות עם הרחבה מאוחרת

לכיוון דרום. בשלב המקורי, כללה החזית

המערבית קומת מסחר ומעליה קומה עם

2 מרפסות זיז. לכ"א מהמרפסות הובילו

דוד בן

מאיר שני פתחים. בין 2 המרפסות קרועים שני

גוש גוש רוזליו בתור חלונות צרים וכן חלון צר בודד משני .30073 .30074 אפוטרופוס קצות החזית. בשלב מאוחר יותר נוסף 2

חלקה: חלקה: ונאמן מבנה בצד הדרומי עם מרפסת בחזית 122 122 להקדש המערבית.

אברהם בן חזית מזרחית: 2 קומות. קומת הקרקע

יצחק לשימוש מסחרי ומעליה שתי מרפסות זיז

בדומה לחזית המערבית. ערכיות:

אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את

האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת

המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק.

מבנה בן 2 קומות מתקופת המנדט

הבריטי. קומת הקרקע נבנתה כקומה

מסחרית (כחלק מחנויות השוק). הקומה

גוש גוש מעליה קומת מגורים וכוללת בחזיתה

.30073 .30074 המערבית מרפסת מאורכת, מס' צמדי

3 וינברג נח

חלקה: חלקה: חלונות ודלתות יוצאים מהקומה אל

124 124 המרפסת. ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה

המאפיין את האדריכלות למסחר +

מגורים בתקופת המנדט. היסטורית:

כחלק מבתי השוק.

מבנה בן 2 קומות משלהי התק'

העות'מנית הכולל מפלס מסחרי (קומת

הקרקע) ומפלס מגורים. מהמבנים

המקוריים של שכונת בית יעקב.

חזית צפונית:

בקומת הקרקע פתח רחב לחלל בשימוש

גוש גוש

מסחרי. בקומה העליונה (ככל הנראה)

.30073 .30074 רוזיליו

4 דלת וזוג חלונות מקושתים, כולם מעל

חלקה: חלקה: פלורה

מרפסת זיז מקורה (המרפסת 'סגורה'

125 125 בסגירה מאוחרת המקשה על בחינת

הפתחים לחזית בקומה זו). חזית

דרומית: חלל בנוי ומטוייח בחצר (ככל

הנראה מאוחר). ערכיות: אדריכלית:

סגנון בניה המאפיין את האדריכלות

למסחר + מגורים בתקופת המנדט.

היסטורית: כחלק מבתי השוק.

מבנה בן קומה בודדת (קומת קרקע)

גוש גוש

הכולל חללים למסחר (חנויות השוק).

.30073 .30074

5 וינברג נח המבנה מקורה בגג רעפים שאינו מוגבה.

חלקה: חלקה:

ערכיות: היסטורית: כחלק מבתי שוק

334 334

מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

מבנן

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

התפוח גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

עץ-חיים .30074

6 ישי יפה נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד בנאי חלקות:

ועוד).

מחנה- 90-109

ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

יהודה

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

גוש

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

.30074

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן בנאי חלקות:

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

עץ-חיים ,77-89

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

7 האפרסק -375 צדיק חיים

ועוד).

מחנה- ,381

בחלקו הדרום מערבי המבנה בן 2

יהודה -437

קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

,439

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

434

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

האפרסק .30074 נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

עץ-חיים חלקות: שמביקו ועוד).

השזיף -387 חיים אליה באמצע צלעו הדרומית, וכן בפינה הצפון מחנה- ,398 מזרחית של המבנה נבנו תוספות בניה

יהודה 321-331 (קומה שניה).

ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

גוש למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן

.30074 פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

השזיף

חלקות: "ישיבת נהר נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד עץ-חיים

9 -310 שלום- ועוד).

השקד

,320 מקובלים" בחלקו המרכזי של המבנה נוספה בנייה מחנה-

,306 (קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

יהודה

262-271 ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

גוש

מבנן עזבון פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

.30074

השקד המנוח נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד חלקות:

10 האגוז סעדיה בן ועוד).

-234

התות אהרן בחלקו הצפוני והדרומי של המבנה

,249

החרוב ג'ראסי קיימות תוספות בניה נקודתיות (קומה 402

שניה). ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

השקד .30074

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

החרוב חלקות:

11 לוי שמחה ועוד).

התות -250

חלקו הדרומי של המבנה הינו בן 2

מחנה- ,261

קומות + קומת גג 'סגורה'. ערכיות:

יהודה 403

היסטורית: חלק ממכלול המבנים

המקוריים של שוק מחנה יהודה.

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

מבנן

גוש נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

השקד

.30074 ועוד).

12 עץ-חיים קלמוס חנה

חלקות: המבנה ברובו הגדול בן קומה אחת.

אגריפס

272-305 קיימות מס' תוספות בניה נקודתיות

האגוז

(קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

למסחר. חלק מפתחי החלונות הינם

מבנן גוש

פתחים מקושתים. בחלק מהחזיתות

התות .30074

נותרו עיטורי אבן מקוריים (מגיני דוד

האגוז חלקות:

13 דינה לוי ועוד).

אגריפס -224

המבנה בנוי בחלקו המזרחי כמבנה בן

מחנה- ,233

קומה אחת, ובחלקו המערבי כמבנה בן 2

יהודה 404

קומות. ערכיות: היסטורית: חלק ממכלול

המבנים המקוריים של שוק מחנה יהודה

מבנה מלבני הכולל בתוכו חנויות

גוש גוש

למסחר. המבנה בן קומה אחת. בשלושה

.30073 .30074

מוקדים קיימות תוספות בניה נקודתיות

14 חלקות חלקות בונה דוד

(קומה שניה). ערכיות: היסטורית: חלק

110-119 110-119

ממכלול המבנים המקוריים של שוק

מחנה יהודה

מבנה בן 2 קומות (במקור). על חלקו

הדרומי נוספו 2 קומות נוספות. מעל

קומת הקרקע מרפסת רציפה לאורך כל

גוש החזית המערבית (ככל הנראה לא

גוש

.30074 מקורית). בחזית המערבית 5 זוגות

.30073 פתחים מקושתים. כל זוג כולל דלת

חלקות:

חלקות: מזרחי יציאה למרפסת וחלון. מעל חלקו

15 -201

,201-205 סלים הצפוני של המבנה יצוק גגון בטון. החזית המזרחית (האחורית) מעוצבת באופן

,205

210-214

דומה. חזית דרומית: סיתות טובזה.

210-214

ערכיות: אדריכלית: סגנון בניה המאפיין

את האדריכלות למסחר + מגורים

בתקופת המנדט. היסטורית: כחלק מבתי

השוק.

מבנה בן 3 קומות. קומת הקרקע

משמשת למסחר. מעליה בנויות שתי

קומות עם מרפסות זיז לחזית המערבית

גוש גוש

והמזרחית (המרפסות העליונות

.30073 .30074 בן דוד

16 'סגורות'). מעקות המרפסות בחזית

חלקות: חלקות: משה

המערבית ככל הנראה מקוריות. ערכיות:

206-209 206-209

אדריכלית: סגנון בניה המאפיין את

האדריכלות למסחר + מגורים בתקופת

המנדט. היסטורית: כחלק מבתי השוק

מבנה טורי ארוך הכולל בתוכו חנויות

למסחר. המבנה מלווה את כל הדופן

המזרחית של רח' עץ חיים וכן חלק מרח'

גוש אגריפס.

גוש

.30074 לאחר פרעות 1920-1 יזמו פרנסי ישיבת

.30073 רפואה

17 חלקות: עץ חיים את הקמתה של שורת חנויות

חלקות: משה

,506 בצמוד לחומת חצר הישיבה ממערב,

,506 441

441 שפתחיהן פנו אל המגרש. חנויות אלו

היו החנויות הראשונות של שוק מחנה

יהודה בשלבו ה'מנדטורי'. ערכיות:

היסטורית: כחלק מבתי השוק