ישיבת מועצה מס' 8 · נספחים לסדר היום

עיר: ירושלים
ועדה: מועצה
קטגוריה: מועצה
תאריך: 13/03/1990
מקור: הקובץ המקורי באתר ירושלים

מסמכים נוספים באותה ישיבה: סדר יום נגיש · תמליל ישיבת מועצה מס' 8 - נגיש · סדר יום מועצה ישיבה מס' 8 · א. דוח ועדת כספים מישיבה מס' 3 · א1. נספח א' לכספים מס' 3 · א2. נספח ב' לכספים מס' 3 · א3. נספח ג' לכספים מס' 3 · ב. דוח הוועדה להנחות מארנונה מישיבה מס' 1 · ג. דוח ועדת מנגנון מישיבה מס' 1 · ד. דוח הוועדה המייעצת לתמיכות מישיבה מס' 2 · ה. דוח הוועדה למסירת עבודות הפטורות ממכרז מישיבה מס' 6-17 · ו. דוח הוועדה למסירת עבודות הפטורות ממכרז מישיבה מס' 7-17 · דוח המועצה מס' 8

משפט לעניינים מנהליים-בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית , דראל 'א שופטבפני כב' הסגן נשיא 15 נובמבר 2023 עת"מ22651-12-22

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

1 מתוך 15

בעניין מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ אלי וילצ'יק, הדס ברוה, אורית גלעד "דהע"י עו העותרת נגד

1. עירית ירושלים

ע"י עו"ד עידן שחם

2. המועצה הדתית ירושלים– נמחקה

3. קהילת אברכים תל ארזה

אברם פורטן, ברק נ' שוורץ, איתמר שליסל "דהע"י עו המשיבות

פסק דין

מנהלית המופנית כלפי החלטות מועצת עיריית ירושלים, המשיבה עתירה 1 (להלןהעירייה), והוועדה המקצועית להקצאות של העירייה (להלן: ועדת ההקצאות), שלפיהן, גג של מבנה בית כנסת יוקצה למשיבה 3, (להלן המשיבה), ויתאפשר לה לבנות על הגג שתי קומות נוספות. מבנה בית הכנסת עצמו נבנה על ידי העותרת על שטח שהוקצה לה בעבר.

הרקע העובדתי

1. לעותרת, עמותת מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ (להלן גם

עמותת מוסדות מקור ברוך), הוקצה ב-1986 מגרש לשם הקמת בית כנסת לקהילת העמותה ומקווה שכונתי לנשים (מגרש 46 בתב"ע2748, גוש 30101, חלקה 131, להלן המגרש, ההחלטה על ההקצאה, נספח 4 לכתב העתירה). בהמשך להחלטה על ההקצאה נחתם בין העותרת לבין העירייה והמשיבה 2 (להלןהמועצה הדתית) חוזה חכירה למשך 25 שנה (נספח 5 לכתב העתירה, נספח ב' לכתב התשובה מטעם העירייה, להלןהסכם החכירה). במהלך הדיון הסכימה העותרת למחיקת העתירה נגד המועצה הדתית וניתן פסק דין חלקי. משכך יתמקד הדיון בטענות העותרת כלפי העירייה והמשיבה.

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

2 מתוך 15

2. בין הוראות הסכםהחכירה, הוראה הקובעת את תקופת החכירה (25 שנה). לאחר מכן

הוספה הוראה המאפשרת את חידוש תקופת החכירה ל -25 שנה נוספות, וכן הוראה

שמתייחסת לבנייה אפשרית במגרש ועל המבנה שייבנה עליו:

"העיריה רשאית בכל עת לבנות על חלק המגרש שהמבנה אינו בנוי עליו, כל רכי ציבור על פי צרכיה וכן תהא רשאית לעשות שימוש בחלק בינוי אחר לצ בתנאי שלא יהא במטרת –המגרש שאינו בנוי כל שימוש אחר לצרכי ציבור הבינוי משום פגיעה באופי הפעילות בנכס.

העיריה רשאית בכל עת בצמוד למבנה, בסמוך לו, או מעליו בינוי לצרכי משום פגיעה באופי הפעילות ציבור... ובתנאי שלא יהא במטרת הבינוי במבנה..."

(סעיפים 8-7 להסכם החכירה

3. בהמשך להסכם החכירה בין העירייה לבין המועצה הדתית, נחתם הסכם בין המועצה

הדתית לבין העותרת (נספח ג' לכתב התשובה מטעם העירייה).

4. העותרת פנתה בבקשה לקבלת היתר בניה וב-13.3.1990 קיבלה היתר לבנייתקומת

מרתף למקלטים ומקוואות, קומת כניסה, קומה א' עבור בית כנסת וקומה ב' עבור עזרת נשים וחלל בית הכנסת (נספח 7 לכתב העתירה

5. לפי הנטען בכתב העתירה, העותרת החלה בביצוע עבודות הבנייה בשנת 1991, ובנתה

את קומת המרתף. בשנת 1993 בנתה את שלד קומת הכניסה, ובשנת 1996 נבנו המקוואות בשנת 2001 הושלמה בניית קומת הכניסה. העותרת מוסיפה כי בניית המקוואות גררה עלויות גבוהות מעבר למתוכנן, שבהן נשאה העותרת (למעט השתתפות של 50,000 ₪מצד העירייה טענה שהעירייה חולקת עליה), ומכל מקום נוכח קושי תקציבי, שימשה קומת הכניסה את המתפללים עד אשר ייבנו קומה א' וקומה ב' עבור בית הכנסת. שינוי זה מהתכנית המקורית, הביא לכך שלטענת העותרת, התפילות נעשות בדוחק במקום צר עבור המתפללים הרבים, וזאת עד לימינו.

6. ב-15.1.2013 הגישה העותרת בקשה לקבלת מידע, של וֹ נדרשה לצורך חידוש היתר

הבנייה לבניית הקומות הנותרות עבור בית הכנסת, שלא נבנו למרות התכנית המקורית (נספח 8 לכתב העתירה). לפנייה ניתן מענה ב-13.2.2013 (נספח ט' לכתב התשובה של העירייה). אלא שאז מצאה העירייה, שנדרש פרסום מיוחד, שמיידע על דבר הגשת בקשה להקצאת מקרקעין

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

3 מתוך 15

לצרכי ציבור, ביחס למגרש הנדון, כאשר ההקצאה, שלגביה נדרש פרסום והליך הקצאה חדש, היא של בניית שתי הקומות העליונות במבנה, בכפוף לחידוש היתר הבנייה.

7. העירייה פרסמה ב-5.12.2014 מודעה (נספח 9 לכתב העתירה, נספח יא לכתב התשובה

של העירייה), ובה הודיעה על הגשת בקשות להקצאת מקרקעין לצרכי ציבור. בהתייחס

לבקשת העותרת נרשמה ההערה הבאה:

"במגרש קיים בית כנסת של המבקשת. הבקשה היא להשלים את בניית שתי הקומות העליונות במבנה בכפוף לחידוש היתר הבנייה. בנוסף העמותה מבקשת להאריך את הסכם החכירה."

8. להפתעת העותרת, אף ששתי הקומות הנותרות יועדו לבניית בית הכנסת, וה ליך

ההקצאה, שבו נקטה העירייה, היה מבחינתה 'פרוצדורה טכנית בלבד' , המשיבה התנגדה להקצאת גג המבנה לעותרת (נספח 10 לכתב העתירה, נספח יב לכתב התשובה מטעם העירייה). לצד ההתנגדות הגישה המשיבה בקשה להקצות לה את הגג לצורך בניית בית כנסת אחר, לקהילת אברכים (נספח יג לכתב התשובה מטעם העירייה). בקשת ההקצאה של המשיבה פורסמה ב -6.3.2015 (נספח יד לכתב התשובה מטעם העירייה). הצדדים הוזמנו לדיון בוועדת ההקצאות (נספח טו לכתב התשובה מטעם העירייה) בחודש אפריל 2015. הדיון נדחה, ומאז משך מס פר שנים לא חלה התפתחות, העירייה לא קיבלה החלטה, והעותרת והמשיבה לא בנו את מה שתכננו לבנות.

9. ב-29.7.2019 פנתה המשיבה בבקשה להקצאת הגג (נספח טז לכתב התשובה מטעם

העירייה), ולאחריה ב -11.9.2020 פרסמה העירייה הודעה בדבר הגשת בקשות להקצאת מקרקעין לצרכי ציבור, כאשר בקשר למגרש הנדון, הוצג שימוש עתידי של המשיבה, להקמת בית כנסת על גג בית כנסת קיים, תוך שצוין כי יתכן שהעמותה הזוכה בהקצאת גג המבנה תצטרך לשפות את עמותת בית הכנסת הקיים, היא העותרת, עבור יסודות המבנה (נספח 11 לכתב העתירה

10. משכך, פנתה העותרת בבקשה מצדה לה גדלת הקצאה, בהתאם למתווה שהעירייה

הציגה, ולצד זאת התנגדה לכוונה להקצות את גג המבנה למשיבה, וציינה כי ברשותה המשאבים הדרושים להקמת בית הכנסת בקומות א' ו-ב'. העותרת הבהירה כי עמדתה היא שלא ניתן להקצות את השטח המיועד להקצאה לגורם אחר.

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

4 מתוך 15

11. העירייה פרסמה ב -11.12.2020 פרסום שני להגשת התנגדויות למתן רשות שימוש

במגרש, והפעם הפרסום כלל את המידע שלפיו העותרת והמשיבה מבקשות, כל אחת עבור עצמה, את ההקצאה, ונרשם כי יתכן והעמותה הזוכה תצטרך לשפות את העותרת עבור יסודות המבנה (נספח 15 לכתב העתירה, נספח יח לכתב התשובה מטעם העירייה). הפרסום מציין כי ניתנה חוות דעת חיובית של 'מדיניות תכנון'.

12. אותה חוות דעת שנזכרה בפרסום, היא של מחלקת תכנון מדיניות בעירייה מ -

29.1.2020 (נספח יט לכתב התשובה מטעם העירייה). בחוות הדעת הומלץ לאשר את בקשת המשיבה, בשל כך שאינה סותרת את תכנית בניין ערים, וכן כי בנוסף "יש מחסור גדול בצרכי ציבור ובהם בתי כנסת". היבטים נוספים שנזכרו בחוות הדעת הם: הצורך בהכנת תכנית בינוי לכל תא השטח, ובחינה הנדסית, לכך שמבנה בית הכנסת הקיים יוכל לשאת על גגו את הבינוי שיוצע.

13. הידברות שתביא להקצאת מגרש אחר למשיבה, ובכך למנוע אתהתחרות בין העותרת

לבין המשיבה על הקצאת גג המבנה, לא צלחה, וב -31.5.2022 הוזמנה העותרת להעביר לעירייה מסמכים באופן בהול, עד 6.6.2022. העותרת העבירה את המסמכים שנתבקשו ופנתה במכתב המפרט את טענותיה (נספח 19 לכתב העתירה

14. בחלוף שלושה ימים בלבד, קיבלה העותרת זימון לדיון בוועדת ההקצאות, ל -

14.6.2022, כך שנותרו שני ימי עבודה עד לדיון. לבקשת העותרת, בשל אילוץ הנוגע לבא כוחה נדחה הדיון ל -28.6.2022, אלא שיום לפני המועד, אובחן בא כוח העותרת חיובי לקורונה ונתבקשה דחיית הדיון בשנית. ועדת ההקצאות סירבה לדחות את הדיון, ואפשרה את הופעתו של עורך הדין בוויעוד חזותי, או את ייצוגה של העותרת על ידי אחד מעורכי דין האחרים ממשרדו.

15. לקראת הדיון בוועדת ההקצאות הוכנו המסמכים הבאים

א. -חוות דעת המחלקה למדיניות התכנון מ24.5.2022 (נספח כ' לכתב התשובה מטעם

העירייה) - שחוזרת על ההמלצה שניתנה קודם לכן.

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

5 מתוך 15

ב. -חוות דעת של מנהלת מבני דת בעירייה מ 8.6.2022 (נספח כא' לכתב התשובה

מטעם העירייה) - שבה נסקרות הבקשות להקצאה. באשר לבקשתה של העותרת נכתב כי הוגשו 42 חתימות מהסביבה, בעוד שבקשתה של המשיבה נתמכת ב-63 חתימות, וכן צוין בחוות הדעת כי "המינהל הקהילתי הביע את עמדתו כי לאחר פגישה עם 2 הצדדים יש להקצות את הגג לקהילת אברכים תל ארזה

היות ואין להם מענה אחר ראוי". על יסוד זאת ניתנה ההמלצה הבאה:

"1. קהילת אברכים הגישה חתימות כנדרש

אך גם מוסדות מקור ברוך הגישה חתימות פחות מהנדרש, לא הוכיחה בכך צורך בהרחבת ההקצאה הקיימת.

2. קהילת אברכים מתפללת במקום קטן, בשכירות וללא מענה

ראוי לציבור זה באזור. מוסדות מקור ברוך מתפללת במקום עשרות שנים ללא נסיון ידוע לנו להמשיך את הבנייה ולממש את 2 הקומות הנוספות שניתנו בהיתר המקורי כך שלא מוכרת לנו מצוקה ספציפית, זאת מלבד בתי כנסת רבים בנוסח חסידי באזור.

3. פרוגרמה –אכן הקומה הקיימת אינה בית כנסת בגודל

מקובלת של בית כנסת אך מול זאת קיימת הבקשה של

קהילת אברכים לה אין כלל פתרון.

4. המלצת המינהל הקהילתי

ל"קהילת אברכים תל במכלול, המלצת מבני דת היא הקצאת הגג ארזה".

ג. -עמדת המנהל הקהילתי רוממה מ10.11.2019 (נספח כב' לכתב התשובה מטעם

העירייה) – במכתב נזכר דיון שנערך ב-20.5.2015 במנהל הקהילתי, שאליו הוזמנו נציגי העותרת והמשיבה, והתקיימו מפגשים עם כל אחת מהן, שבהם הוצגו הצרכים. נכתב במסמך כי "בעקבות הנתונים שנמסרו בפגישות נערכה פניה לרב המנהל הקהילתי, הרה"ג ישראל גנס שליט"א , והרב, לאחר שקלול הפרטים, הוציא מכתב מפורט וברור בנושא שאינו משתמע לשתי פנים". בהתאם לכך, ההמלצה הייתה להקצות את המגרש למשיבה, "היות ולמתפללי נוסח אשכנז אין הקצאה באזור זה, ואין לקהילה זו פיתרון כלל". לנייר העמדה צורפה פנייה נרגשת של עשרה רבנים, המבקשים לסייע להקצאת המגרש למשיבה, שאליו הצטרף גם הרב ישראל גנס.

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

6 מתוך 15

הדיון בוועדת ההקצאות וההחלטה

16. הדיון בוועדת ההקצאות התקיים ב -28.6.2022 (נספח 2 לכתב עתירה). בדיון נדונו

הבקשות של העותרת ושל המשיבה, וההתנגדות של כל אחת מהן לבקשתה של האחרת, תוך שנשמעו טענות באי כוח העותרת, ונציגי המשיבה.

17. בפרוטוקול נרשמה התנגדות מטעם המנהל הקהילתי לבקשת העותרת. בהקשר

להתנגדות זו נכתב כי, עמדת המנהל היא ש"היות ולמתפללי נוסח אשכנז אין הקצאה באזור זה, אין לקהילה זו פתרון כלל, אנו ממליצים להקצות מגרש זה לעמותת 'קהילת אברכים'".

עמדה נוספת שהובאה לפני ועדת ההקצאות הייתה חוות הדעת המקצועית של מנהלת הדת מ-8.6.2022 שעיקריה פורטו לעיל

18. לאחר שמיעת טענות הנציגים, קיימו חברי ועדת ההקצאות דיון, שבסיומו התקבלה

ההחלטה הבאה:

לפניי שתי בקשות להקמת בית הכנסת על גג המבנה (להלן: "מונחות "הגג").

בקשה אחת הוגשה על ידי ויז'ניץ והשנייה על ידי עמותת "קהילת אברכים תל ארזה" (להלן: "תל ארזה").

הוגשו שלוש התנגדויות:

האחת, הוגשה על ידי ויז'ניץ בטענה שלעמותה קיימות זכויות בגג המבנה -מכוח החכירה שאושרה על ידי המועצה, בשנות ה80.

התנגדות נוספת הוגשה על ידי תל ארזה. העמותה מבקשת מהעירייה במסגרת ההתנגדות, להיעתר לבקשתה ולדחות את בקשת ויז'ניץ.

המינהל הקהילתי מתנגד להקצאת הגג לויז'ניץ וממליץ לאשר את ההקצאה למתפללי נוסח אשכנז בכלל ולמתפללי לתל ארזה מהטעם שאין באזור פתרון תל ארזה בפרט.

מנהל מנהלת מבני דת בעירייה ממליץ להקצות את הגג לתל ארזה מאחר שויז'ניץ צירפה לבקשתה מספר חתימות נמוך מזה הנדרש בתבחינים ואף לא הוכח הצורך בהגדלה על ידי תוספת חתימות, יש מענה לצורך בבתי כנסת , ויז'ניץ לא הוכיחה צורך בהרחבת המבנה הקיים בנוסח חסידי באזור שמשמש מזה עשרות שנים כבית כנסת בפני עצמו ולעומת זאת תל ארזה הוכיחה קיומו של צורך בהקצאה.

לאחר שנשמעו את נציגי העמותות המבקשות, את טעמי ההתנגדות שהגישה כל אחת מהעמותות ואת הגורמים המקצועיים, ולאחר שהדברים נשקלו

בכובד ראש, הוחלט להקצות את הגג לתל ארזה, וזאת מהטעמים הבאים:

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

7 מתוך 15

1. הסכם החכירה נחתם בשנת 1986 מול המועצה הדתית. בהתאם לכך

הרי שאופציה להארכת תקופת החכירה הוקנתה, אם בכלל, למועצה הדתית בלבד ולא לגורם אחר כלשהו, לרבות ויז'ניץ.

וועדה הסכם חכירת משנה יצוין בהקשר זה, כי לא הוצג לחברי ה שנחתם בין המועצה לבין ויז'יץ, אולם גם אם היה מוצג הסכם כאמור, לא היה בו כדי לבסס את טענה מטענותיה של ויז'ניץ, זהרי הסכם החכירה הראשי קובע כי המועצה הדתית תהא האחראית הבלעדית כלפי העירייה לגבי המגרש, המבנה והשימוש בהם, אף אם ירת משנה.הוחכרו בחכ

2. אין ממש בטענת ויז'ניץ לפיה מוקנות לה זכויות קנייניות בגג המבנה

ראשית, גם אם הסכם החכירה היה נחתם במקור עם ויז'ניץ, הרי שהוראותיו מאפשרות לעירייה לבנות מעל המבנה (סעיף 7 להסכם החכירה). כמו כן, סעיף 22 להסכם החכירה קובע כי המועצה הדתית נדרשת לסיים את הבנייה תוך שנתיים מיום תחילתה (שחלפו לפני שנים רבות) וככל שלא עמדה במועד זה, תהא העירייה רשאית לראות את ההסכם כמבוטל והמועצה הדתית תעביר לעירייה את המגרש והמבנה פנויים מכל אדם וחפץ. הווה אומר, אותו חלק שלא נבנה עד שנתיים ממועד תחילת הבנייה, אינו מהווה חלק מההקצאה, וממילא אמור היה לחזור לחזקת העירייה, ללא צורך בהליך נוסף.

3. שימוש העמותה במבנה הקיים מעבר לתקופת החכירה (ללא

אופציה) כפוף לקיומו של הליך הקצאה פתוח, שוויוני ושקוף, על כל המשתמע מכך. האמור מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בבניית תוספת על גג מבנה קיים.

4. לא מדובר בענייננו בהליך להרחבת הקצאה (שמהווה אף הוא הליך

תחרותי הטעון פרסום להגשת בקשות, בניגוד לטענת ויז'ניץ) או בהארכת תוקף הקצאה, אלא בהקצאה חדשה של גג מבנה קיים.

הפרסום שבוצע וההליך כולו נערכו בהתאם לכך ולהוראות נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תורה או בתמורה סמלית של משרד הפנים והנוהל העירוני שפורסם מכוחו, ולא נפל בהליך כל פגם.

5. כידוע, המלצת המינהל הקהילתי מהווה חלק חשוב ממכלול חוות

הדעת/ ההמלצות שמהווה בסיס להחלטות המתקבלות על ידי ועדה זו. במקרה דנן, כאמור, ממליץ המינהל הקהילתי להקצות את הגג לתל ארזה נוכח העדר פתרון לקהילת המתפללים בנוסח אשכנז בכלל ולקהילת מתפללי תל ארזה בפרט.

6. כפי שציינו, מנהל מינהלת מבני דת, מר יצחק הנאו, שהוא הגורם

המקצועי האמון על הטיפול בבתי הכנסת ברחבי העיר, ממליץ, בדומה למינהל הקהילתי, להקצות את המקרקעין לתל ארזה.

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

8 מתוך 15

7. בהתאם לאמור בחוו ת דעתו של מנהל מינהלת מבני דת שצורפה

לסדר היום, ויז'ניץ, שעושה שימוש כבר יותר מ-30 שנה באותו מבנה לא הוכיחה צורך בהרחבתו. בהקשר זה יצוין כי גם הטענה של ויז'ניץ כאילו הקומה שנבנתה משמשת כקומת כניסה בלבד אינה מתיישבת עם השימוש רב השנים באותה קומה כבית כנסת.

לאחר שנשקלו הדברים בכובד ראש הוחלט, לאור האמור, לקבל את המלצתם הזהה של המינהל הקהילתי ומנהל מינהלת מבני דת ולהמליץ להקצות את הגג לתל ארזה לצורך הקמת והפעלת בית כנסת בתנאים

כדלקמן:

מיקום ההקצאה על הגג (ככל שהמבנה לא ישתרע על כל הגג) ייקבע על ידי ף למבני ציבור בהתייעצות עם מנהל מינהלת מבני הדת.מנהל האג

ההקצאה כפופה לבדיקה הנדסית שתאשר כי המבנה הקיים יכול קונסטרוקטיבית לשאת את הבניה המוצעת.

19. הפרוטוקול נמסר לעותרת, לפי הנטען בעתירה, רק ב -24.10.2022, והתברר לה

שמועצת העיר עתידה לדון בהקצאה ב-27.10.2022 .העותרת פנתה מיד לעירייה בבקשה שלא לקיים דיון בהמלצת ועדת ההקצאות תוך שעמדה על הפגמים שנפלו בהחלטה, ובהם היות ההחלטה מבוססת על ההנחה שהוצגו מטעם המשיבה 63 חתימות, בעוד שמספר החתימות שהוצג מטעמה של העותרת הוא 42, וזאת למרות העותרת הציגה לא פחות מ-160 חתימות של מתפללים; ההחלטה מתבססת על התנגדות לבקשת העותרת מטעם המנהל הקהילתי, אך התנגדות זו לא הוצגה לפני העותרת; תקופת החכירה המקורית הוארכה ולכן לא ניתן לעשות שימוש במגרש לצרכים אחרים; קומת הכניסה אינה מספיקה לצרכי בית הכנסת אלא נועדה לשמש כניסה בלבד; העירייה מע ולם לא הקצתה נכס שכבר הוקצה לגוף אחד לגוף אחר בנוסף להקצאה המקורית; וההבחנה שנעשתה בין החלק הבנוי לבין הגג היא מלאכותית.

הדיון במועצת העיר

20. אחר הדברים האלה התקיימה ב- 27.10.2022 ישיבת מועצת העיר. תמליל הישיבה

(נספח 1 לכתב העתירה) מלמד כי לאורך הדיון בהקצאה, ביקשו חברי מועצת העיר יוסי חביליו, לורה ורטון, עופר ברקוביץ ויוחנן ויצמן לקיים דיון לפני ההצבעה, אך ההצבעה קדמה לדיון.

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

9 מתוך 15

עיקרי הטענות

21. העותרת טוענתשיש לבטל את ההחלטה שכן היא מחזיקה בהקצאה כדין, במלוא שטח

המגרש, והעירייה לא הייתה רשאית לקבל החלטה שמ שמעותה היא נטילת ההקצאה מהעותרת. ההחלטה, כך נטען, מתעלמת מכך שהעותרת החזיקה ערב ההחלטה ועודנה מחזיקה בהקצאה תקפה, החלה על המבנה הקיים ועל התוספת של שתי קומות. לדידה של העותרת אין שחר לפיצול המלאכותי שהעירייה מנסה ליצור בין הקצאת המגרש כולו לבין הקצאה נפרדת של גג הבניין.

22. נוכח עמדת העותרת כי מעמדה הוא כמי שהוקצה לה המגרש כולו, הרי שנטילת חלק

ממנו, ומתן אפשרות לגוף אחר לבנות עליו, חייבה את העירייה לנקוט בהליך של ביטול ההקצאה שניתנה לעותרת באשר לשתי הקומות שלא נבנו, תוך עריכת שימוע בטרם תבוטל ההקצאה וקבלת החלטה בשאלת ביטול ההקצאה, לאחר מתן זכות הטיעון לעותרת.

23. לטענת העותרת, העירייה "דילגה" על שלב נטילת הקרקע ממנה, על כל הכרוך בצעד

כזה, והעמידה את העותרת במצב של תחרות בינה לבין המשיבה על הקצאת השטח שעל גג המבנה הקיים. תחרות זו הוכתבה לעותרת שלא כדין ויש לבטלה. רק לאחר סיום הליך ביטול הקצאת השטח אל מול העותרת ושמיעת טענותיה, וככל שהטענות לא תתקבלנה תוכל העירייה לפתוח בהליך של פרסום הודעה על הקצאה.

24. העותרת ערה לכך שעל פני הדברים תקופת ההקצאה הסתיימה וההקצאה לא חודשה

אלא שעמדתה היא, שאין לייחס לכך משקל, שכן חוזה החכירה קובע הארכה אוטומטית והעירייה נוהגת שלא להביא הקצאה לסיומה, רק בשל טעם פורמאלי, שלא ננקט הליך של חידוש ההסכם.

25. לצד הטענות הנוגעות לאפשרות לבטל את הקצאת שטח הגג והאפשרות לבנות עליו

הועלו טענות הנוגעות לטיב ההליך שנוהל על ידי העירייה וטיב הדיון שהתנהל בבקשות הנוגדות של העותרת והמשיבה להקצות להן את השטח שבמחלוקת. לטענת העותרת, לא הוצגה לפניה, עובר לדיון ואף לאחריו, חוות דעת המנהל הקהילתי רוממה ולא התאפשר לה להתייחס לדברים שנזכרו בחוות הדעת הזו; חוות דעת המנהל הקהילתי ניתנה לפני ארבע שנים (2019), היא נסמכת על דיון שהתקיים ארבע שנים קודם לכן 2015), והיא אינה עדכנית ואינה רלוונטית, ועל -כן לא היה מקום לתת לה משקל; חוות ה דעת נותנת משקל מכריע למכתב של רבנים, ומכאן שהיא נסמכת על עדות מפי השמועה; הדיון בוועדת ההקצאות

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

10 מתוך 15

התנהל בחופזה, כך שהעותרת הועמדה בסד זמנים לא מקובל ולא סביר; לא התקבלה פניית העותרת לדחיית הדיון בשל מחלתו של בא כוחה; וההתנהלות מלמדת על כך שמדובר היה ראית עין. בדיון למ

26. בהמשך לכך, העותרת טוענת שלא התקיים "דיון" במועצת העיר, אלא ראש העיר דרש

בתוקף וכפה על חברי המועצה להצביע על אישור ההמלצה תחילה, ורק לאחר ההצבעה לקיים דיון. מכאן הטענה שמועצת העיר 'ירתה תחילה את החץ ורק לאחר מכן סימנה את המטרה'.

27. טענות אחרות נוגעות לקיומה של תשתית עובדתית בלתי נכונה ובלתי מלאה בעיקר

לגבי מספר חתימות המתפללים התומכים בכל אחת מהבקשות. לפי הטענה ועדת ההקצאות יצאה מנקודת הנחה שמספר החתימות של תומכים בבקשת העותרת הוא 42 בעוד שהמספר גבוה פי כמה; וכן כי ההחלטה ניתנה בשל הסתמכות על מצג שווא שלפיו אין מענה אחר למשיבה, וזאת למרות שלמשיבה הוצעה קרקע חלופית, והיא אף החלה בהליכים לקבלה, אך חזרה בה.

28. העירייה מתנגדת לטענות העותרת. היא חולקת על כך שמדובר בביטול הקצאה, שכן

תקופת ההקצאה הסתיימה ולא הוארכה. אף שהעירייה מבהירה שהיא אינה מבקשת לפנות את העותרת מהשטח הבנוי, עמדתה היא שאין לעותרת כל מעמד באשר למה שלא נבנה.

משכך, אין מדובר בביטול הקצאה, אלא בהקצאה חדשה, ששני גופים ביקשו להשתתף בה.

המסקנה הנובעת מכך, שהעירייה לא הייתה חייבת בשימוע נפרד לעותרת בטרם פרסום ההודעה המאפשרת הגשת התנגדות להקצאה.

29. העירייה אינה חולקת על כך שההקצאה המקורית והיתר הבניה שניתן כללו את

הקומות הנוספות, ואולם בחלוף למעלה מ-30 שנה, העותרת אינה יכולה לאחוז בהקצאה ובהיתר שפקע מזמן, בכלל, ומקום בו העותרת לא נקטה צעדים ממשיים לחידוש ההיתר ולקידום הבנייה משך כל השנים, ובפרט.

30. נוסף על כך, העירייה טוענת כי העותרת מושתקת מלתקוף את ההחלטה, שנתקבלה

ב-2014, שלא לאפשר לה לבנות על הגג, ללא הליך הקצאה חדש, שכן היה על העותרת לפעול נגד החלטה זו בעת שהתקבלה ולא כעת. לא זו בלבד שהעותרת לא תקפה את ההחלטה בסמוך לאחר שניתנה, היא השתתפה בהליך ה הקצאה, הגישה בקשה והתנגדה לבקשתה של

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

11 מתוך 15

המשיבה. משכך, לטענת העירייה, העותרת מושתקת מלתקוף את העמדת האפשרות להקצאת גג המבנה לכל גורם המעוניין לבקש זאת במסגרת הליך הקצאה.

31. בא-כוח העירייה חלק על כך שנפל פגם בהליך הדיון בהקצאה בוועדת ההקצאות

ובמועצת העיר. לטענתו לא קמה חובה להציג לפני המתנגדים את חוות הדעת הפנימיות, ואף לא את חוות הדעת של המנהל הקהילתי, שכן אין מדובר בהפעלת סמכות מעין-שיפוטית.

מכל מקום, תוכן ההמלצות הובא לפני ועדת ההקצאות בעל-פה, והנימוקים שהביאו להמלצת הגופים השונים היו ברורים וידועים לעותרת – הרצון לתת מענה לכך שלמתפללים בבית הכנסת שמפעילה המשיבה אין מקום תפילה, בעוד שהעותרת מקיימת בית כנסת בקומת הכניסה של המבנה מזה שנים רבות.

32. העירייה חולקת אף על הטענה שהוצג לוועדת ההקצאות מצג שווא לעניין מספר

החתימות. העירייה מפנה לכך שנתון זה תוקן במהלך הדיון, ובכל מקרה המדובר בתנאי סף, אך לא בשיקול באשר להיענות או לדחיית הבקשה.

33. באשר לדרך, שבה נוהל הדיון במועצת העיר, העירייה טענה כי אין מדובר בפגם וכי

לפני מועצת העיר הוצגו כל הנתונים הנדרשים וחוות דעת ועדת ההקצאות. נוסף על כך, התקיים דיון, גם אם לאחר ההצבעה, והייתה אפשרות לבקש הצבעה חוזרת או לבטל את ההחלטה ככל שמי מחברי המועצה היה מבקש זאת. אף אם נפל פגם, לעמדת העירייה הוא מצדיק שימוש בדוקטרינת הבטלות היחסית.

34. למרותעמדתה בכתב התשובה, לאחר הדיון שהתנהל ובהמשך להערות בית המשפט

בדיון הסכימה העירייה לקיים הצבעה מחודשת במועצת העיר ביחד להקצאה מושא העתירה, מיד לכשיתאפשר לכנס את מועצת העיר. נוסף על כך, הודיעה העירייה כי ככל שמי מחברי המועצה יבקש לקיים דיון בנושא ההקצאה לפני ההצבעה, הדבר יתאפשר.

35. המשיבה מדגישה את חוסר המעש של העותרת, שלא פעלה להשלים את הבנייה ולבנות

את הקומות הנותרות משך עשרות שנים, ו"נזכרה" רק בשנת 2014. גם באותו שלב, כל שביקשה העותרת הוא לקבל מידע לצורך הגשת בקשה להיתר, מבלי שנקטה צעד ממשי ומבלי שניסתה לקדם את התכנית. בא כוח המשיבה ביקש ללמוד מהאופן שבו התנהלה העותרת על כך שאין לה צורך בשתי הקומות הנוספות או שאין לה את היכולת לבנות אותן.

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

12 מתוך 15

36. המשיבה תמכה בעמדת העירייה לגבי היעדרה של חובה להמציא את חוות הדעת

שעמדו לפני הוועדה, ומכל מקום בא כוח המשיבה הדגיש כי לא היה בחוות הדעת של המנהל הקהילתי שום דבר חדש, שהעותרת לא הייתה מודעת לו והתייחסה אליו בטענותיה.

37. שתי המשיבות העלו טענות הנוגעות למיצוי ההליכים של העותרת, לשיהוי בהגשת

העתירה, לחוסר ניקיון כפיים (שנוגע להצגת הדברים בקשר לבקשה לחידוש ההיתר).

דיון והכרעה

38. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי, בכפוף להצהרת העירייה לפיה

מועצת העיר תדון בהקצאה מחדש, תאפשר דיון ככל שיתבקש, ותצביע, דין העתירה להידחות. להלן אפרט את הנימוקים שהביאו אולי להחלטה זו.

מהות הדיון לפני ועדת ההקצאות

39. לא מצאתי כי נפל פגם במסקנת ועדת ההקצאות להמליץ על הקצאת גג המבנה

למשיבה, לא כל שכן פגם המצדיק התערבות בהמלצה זו. בעניין זה מקובלת עלי עמדת העירייה והמשיבה מטעמיהן. בניגוד לטענת העותרת, אין לה זכות לאחוז באפשרות לבנות את הקומות הנותרות ללא הגבלה, אלא ההיפך מכך. זכות החכירה שלה פקעה ולא חודשה, ומכאן שהעירייה צדקה בכך שדרשה מהעותרת לפנות בהליך הקצאה חדש ככל שהיא חפצה בבניית הקומות הנותרות, וזאת על אף שאלה הוקצו לה לפני עשרות שנים, בהינתן כי היא לא מימשה את ההקצאה, וממילא תקופת ההקצאה חלפה. מכאן, שאין להתערב במסקנת ועדת ההקצאות ובעמדת העירייה, שלפיה אין המדובר בביטול של ההקצאה אלא בהקצאה שפקעה לפני שנים.

40. לא זו אף זו, לפני העותרת מחסום נוסף, והוא קיומו של השתק, שכן העותרת מודעת

לעמדת העירייה מאז 2014, ולא עשתה דבר כדי לתקוף את ההחלטה שהתקבלה, אלא קיבלה את ההחלטה, מבלי לחלוק עליה, שיתפה עמה פעולה, השתתפה בהליך שנדרש על ידי העירייה, והגישה בקשה חדשה להקצאת גג הבניין לידיה, למרות שלכאורה עמדתה היא כי נדרש היה לבטל את ההקצאה המקורית ולקיים הליך של שימוע בטרם ההקצאה תבוטל.

41. דרך הילוכה של העותרת, שהשתתפה בהליך ההקצאה החדש, אך לאחר שתוצאתו

אינה התוצאה המקווה, היא מבקשת לחלוק על חוקיותו של ההליך - אינה יכולה להתקבל (ר' לעניין זה עת"מ 61457-03-21 בית כנסת ותלמוד תורה בית יוסף וציון נ' עיריית

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

13 מתוך 15

ירושליםפסקה 14 (21.11.2021) והשוו בענייני מכרזים לבג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ מדינת ישראל משרד התחבורה, פ"ד לו (4 )44 ,48 (1982), עע"מ7357/03 רשות הנמלים נ צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרוייקטים בע"מ, פ"ד נט( 2 )145 ,166 (2004), עע"מ 8359/11 מלכה אנגלסמן ושות' משרד עורכי דין נ' משרד האוצר אגף החשב הכללי, פסקה 16 (5.7.2012.))

הטענות לפגיעה בזכות הטיעון ולמסד נתונים חסר בוועדת ההקצאות

42. הראש השני של הטענות בנוגע להמלצת ועדת ההקצאות, מופנה לדיון שהתנהל בה.

ממבט ראשון ראיתי קושי בדרך התנהלותה של ועדת ההקצאות שייחסה משקל רב לחוות הדעת השונות ובעיקר לחוות דעת המנהל הקהילתי שעומדת בבסיסן, אך לא יידעה את העותרת על דבר קיומה אלא בעת שנמסר לעותרת פרוטוקול הדיון סמוך לפני הדיון במועצת העיר.

43. טענות העותרת מעלות את השאלה מה היקף זכות העיון שנתונה לאזרח שקנויה לו

זכות הטיעון, כלומר, מה היקף העיון שנדרשת הרשות לתת למי שעומדת לו זכות טיעון, לצורך מימוש אותה זכות.

44. כפי שנקבע "בלעדי זכות העיון זכות הטיעון לעולם לא תהא שלמה... ובלעדי זכות

הטיעון – החלטתה של הרשות המינהלית עלולה שלא להיות שלמה וללקות בפגם" (בג"ץ 7805/00 רוני אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושליםפ"ד נז(4 )

577 ,600 (2003) (להלן: ענייןאלוני)). אלא שזכות זו אינה בלתי מוגבלת, והיקפיה וסייגיה תלויים בטיב העניין, בנסיבותיו, ובמהות הפגיעה שצפוי לה האזרח מהחלטת הרשות המנהלית (עניין אלוני, שם, בג"ץ 93/06 ד.נ. כל גדר בע"מ נ' שר התעשייה המסחר והתעסוקה, פסקה 32 לחוות דעתה של כב' השופטת ע' ארבל 2.8.2011) וכן ראו דפנה ברק ארז, משפט מנהלי, 500 (2010.))

45. במקרה שלפנינו, אין בכך שלא נמסרו לעותרת עמדת המנהל הקהילתי או המסמכים

שעליה היא נסמכת כדי לפגוע בזכות הטיעון שלה שכן תוכן הדברים נמסר בדיון, והדברים שכלולים במסמכים אלה חוזרים על דברים שנאמרו ונכתבו קודם לכן, והיו ידועים היטב לעותרת. מכאן, שאין המדובר בפגיעה בזכות העיון הנכרכת בזכות הטיעון, שיש בה, בנסיבות העניין, כדי להצדיק את ביטול ההחלטה. מכל מקום, גם אם הייתי מוצא שנפל פגם, הרי שיש להחיל עליו את דוקטרינת התוצאה היחסית, במובן זה שתוצאת הפגם אינה מחייבת את

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

14 מתוך 15

מפרידה בין קיומו של פגם , שמוכרת גם כ'בטלות יחסית'דוקטרינה זו .ביטול ההחלטה בג"ץ בהליך המנהלי לבין הסעד שיינתן בגינו (ר' 10907/04 ישראל סולדוך נ' עיריית רחובות פ"ד סד(1 )331, פסקאות 49-48 (2010 ;)עע"מ5106/14 עיריית בת ים נ' אליהו ששון, פסקה 10 (3.9.2015,) בג"ץ794/78 חרות בע"מ נ' שר הבריאות, ואח', פ''ד לג(2 )716 (1979); ע"א 6763/98 רם כרמי– אדריכל נ' מדינת ישראל, פ"דנה(1 )418 (1999) ,רע"פ4398/99 עינת הראל נ' מדינת ישראל, נד(3) 637 ,646-647 (2000 ,)יצחק זמירהסמכות המינהלית כרך ד 2991-3001 (2017)).

46. מסקנה זו יפה גם באשר לטענות הנוגעות למסד הנתונים, ובעיקר להצגת מספר

החתימות שהציגה העותרת. אין מחלוקת שמסמך מנהלת שירותי דת הוצג נתון שגוי ואולם זה תוקן במהלך הדיון, ומכל מקום לא עמד ביסוד ההחלטה. מסד הנתונים שהונח לפני ועדת ההקצאות היה אפוא מסד נתונים מלא, שכלל את המידע הנדרש לצורך ההחלטה. לעותרת ניתנה אפשרות להציג את טענותיה והיא עשתה כן, וההחלטה מתכתבת עם הטענות ומתמודדת עמן.

הדיון לפני מועצת העיר

47. נוכח הודעת העירייה, מתייתר הדיון בכל הנוגע בטענות העותרת כלפי ההצבעה

במועצת העיר והדיון שהתקיים. משכך, אין צורך להרחיב באשר לתפקידה מועצת העיר בכל הנוגע לבחינת הקצאות קרקע (ר' עע"מ 9686/16 עיריית ירושלים נ' המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה בירושלים, פסקה 21 (24.12.2020)) וניתן להסתפק בהסכמת העירייה

לקיום דיון, ככל שיידרש, ולהצבעה מחודשת.

סיכום

48. על יסוד האמור, נוכח הודעת העירייה ובגדר הסכמתה, העירייה תקיים הצבעה מחדש

במועצת העיר ביחס להקצאה נושא העתירה, וזאת כאשר יתאפשר כינוס מועצת העיר.

ככל שמי מחברי המועצה יבקש לקיים דיון בנושא ההקצאה לפני ההצבעה, יתקיים דיון ותתאפשר השמעת דעות של חברי מועצת העיר.

באשר לטענותיה האחרות של העותרת, העתירה נדחית.

מוסדות מקור ברוך מיסודם של חסידי סערט ויזניץ נ' עירית ירושלים ואח

15 מתוך 15

49. נוכח התוצאה, יישא כל צד בהוצאותיו

, ב' כסלו תשפ"דניתן היום, 15 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים