ישיבת מועצה מס' 38 · ה. דוח הוועדה לאיכות הסביבה מישיבה מס' 10

הוועדה לאיכות הסביבה

עיריית ירושלים

16.8.2026

דברי פתיחה

• ד"ר לורה ורטון, יו"ר הוועדה וחברת מועצת העיר

התוכנית לצמצום זיהום

אוויר מתחבורה

2026-2031

• עו"ד תומר שנהר, מנהל פרויקט צמצום זיהום

אוויר מתחבורה

תוכנית לטיפול באזור תעשייה עטרות

• גב' מירי רייס, ממונה על איכות הסביבה

דברי סיכום

• ד"ר לורה ורטון

עיריית ירושלים

הרשות לאיכות הסביבה

התוכנית לצמצום

זיהום אוויר מתחבורה

ירושלים 2026-2031

מצגת לוועדת איכות הסביבה

16 באוגוסט 2026

מגיש: הרשות לאיכות הסביבה והקיימות וצוות

היועצים

מפת דרכים ושלבים הבאים

לוח זמנים למימוש התוכנית ויעדים עתידיים

אישור הפצה בחינת הערות ושיתוף אישור סופי של

דיון במועצת העירייה סיכום

להתייעצות ציבור התוכנית

פברואר 2026 7 במאי 2026 16 לאוגוסט 2026 27 לאוגוסט 2026 המשך הדרך

דיון ראשון בוועדה אישור התוכנית מימוש

דיון שני בוועדה

אישור התוכנית

אישור התוכנית וחוקי וחוקי העזר על

תחילת חשיבה ותכנון

אישור להצגה להערות

וחוקי העזר

העזר החדשים בוועדה

ידי הנהלת של צעדים משלימים -

הציבור -

ובמועצה

העיריה ULEZ אגרת גודש

פרסום באתר העירייה

הפצה למשרדי הממשלה

והרחבת אזורים נקיים.

ורשויות שכנות.

עכשיו שלבים עתידיים סיכום

סיכום דיון קודם

.

פרויקטי הליבה: LEZ וצמ"ה

איסור כלל עירוני: אזור מופחת פליטות ()LEZ

איסור כניסה גורף

נתוני מפתח LEZ

המשך האיסור על כניסת רכבי דיזל מזהמים (מעל 3.5טון) - שאינם עומדים בתקני פליטה

וללא מסנן חלקיקים, בכל שטח העיר ירושלים.

%100

כיסוי שטח העיר

שיטת האכיפה החל אוגוסט 2025

החידוש המרכזי : מעבר מאכיפה פלילית מסורבלת לאכיפה מנהלית יעילה באמצעות איסור

"ברירת משפט" (קנסות), המאפשרת טיפול מהיר ומייצרת הרתעה מיידית. – נידרש למהלך

דומה שוב בחוק החדש רכבי דיזל מזהמים 3.5 >טון

מניעת נסיגה באיכות האוויר

צעד זה מוגדר כ- Win Quick קריטי לשימור ההישגים שהושגו עד כה ומניעת הידרדרות

חוזרת ברמות זיהום האוויר בעיר.

חקיקת עזר ותמיכה ממשלתית

אכיפה אלקטרונית

המהלך מגובה בחוק עזר עירוני ומחייב אשרור מול הכנסת ,במימון וסיוע של המשרד להגנת

זיהוי אוטומטי )(LPR ומשלוח קנסות מנהליים ללא צורך במשפט

הסביבה (%90 מימון).

צמ"ה :סטנדרט עירוני לציוד מכני הנדסי

סטנדרט מחייב בכל אתרי הבנייה

השפעה כלכלית וסביבתית

החלת חובה חוזית ורגולטורית לשימוש בציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מופחת

פליטות או מותקן מסנן בכל פרויקטי התשתית והבנייה בעיר.

57 מיליון ₪

תועלת כלכלית שנתית

איסור הפעלת כלים מזהמים

כלי צמ"ה שאינם עומדים בתקני זיהום IIIB Stage ומעלה וללא מסנן חלקיקים

104

מאושר, אסורים לשימוש באתרי עבודה בעיר.

יחס עלות-תועלת )(BCR

"אפס פגיעה בפיתוח"

הניסיון המצטבר הוכיח כי ניתן ליישם את התקן המחמיר ללא גרימת עיכובים

בלוחות הזמנים של הפרויקטים או פגיעה בתנופת הפיתוח.

מיקוד במנועי דיזל כבדים

הפרויקט היעיל ביותר

הטיפול מתמקד במנועי דיזל גדולים המהווים מקור משמעותי לפליטת חלקיקים התשואה הגבוהה ביותר מבין כל צעדי התוכנית

)(PM ותחמוצות חנקן )(NOx בלב אזורי מגורים.

היפוך הפירמידה ופרויקטים

קהילתיים

עקרון "היפוך הפירמידה"

ה

נו הולך הרגל במרכז

י

ל

ע

שיפור המרחב הציבורי, הרחבת מדרכות, הצללה וקישוריות בטוחה.

ת

ו

פ הליכה היא אמצעי התחבורה הבסיסי והבריא ביותר.

י

ד הולכי רגל

ע

עדיפות לתחבורה המונית

קידום הרכבת הקלה )(JNET ונת"צים על חשבון נתיבים לרכב פרטי.

רוכבי

יצירת אלטרנטיבה יעילה ומהירה לפקקים.

אופניים

ריסון הרכב הפרטי

תחבורה ציבורית ניהול ביקושים באמצעות אגרות גודש, ,צמצום תקני חניה וייקור החניה

במרכז העיר כדי להפחית גודש וזיהום.

ה

רכב שירות /

נ

ו

ת

ח שיתופי

ת מטרתהעל:יצירתמרחבאורבנישוויוני,בריאונגישלכל

ת

ו תושביהעיר

פ

י

ד רכב פרטי

ע

תשתיות תחבורה ציבורית

הרחבת רשת הרכבת קלה

תועלות הרשת

רשת ה- JNET מהווה את עמוד השדרה של מערכת

התחבורה הציבורית בירושלים. השלמת הקווים תאפשר

הסטה משמעותית של נסיעות מרכב פרטי לתחבורה נקייה.

אפקט רשת :קישוריות מלאה בין שכונות

אמינות ודיוק בזמני נסיעה

הפחתה דרמטית בפליטות במרכז העיר

אתגרי ביצוע

שלבי ההקמה מנוהלים בקפדנות למזעור מפגעי אבק ורעש, תוך

שימוש בציוד מכני הנדסי )צמ"ה( העומד בסטנדרטים מחמירים

של פליטה.

מוקדי חנה וסע )Ride & (Park

1 2 3

יירוט בקצה ממשק מהיר הגעה ליעד

מיקום אסטרטגי של חניונים בכניסות לעיר קישוריות ישירה לרציפי הרכבת הקלה . הגעה מהירה למרכזי התעסוקה והמסחר ללא ובסמוך לתחנות הקצה של הרכבת הקלה . תמחור משולב אטרקטיבי (חניה חינם לנוסעי פקקים וללא חיפוש חניה .שחרור המרחב עצירת הרכב הפרטי לפני הכניסה לאזורי תחב"צ )ותדירות גבוהה של שאטלים או הציבורי במרכז העיר מרכבים חונים ונוסעים.

הגודש והזיהום. רכבות.

צמצום נסועה חוויית משתמש מרכז נקי

דרגנועים וקישוריות מכנית

פריסה אסטרטגית :דרגנועים ומעליות

++++

עקרונות המיקום

−−−−

התוכנית מתמקדת בגישור על פערי גובה מצרנישלוםסיוון

לרמות מרכז

טופוגרפיים בנקודות מפתח ,במטרה לעודד

מצרני מורגנטאו

טרומן

הליכתיות וגישה לתחנות הרכבת הקלה ללא שימוש

עליית הנוער-

ברכב פרטי טרומן

מצרני עזרת תורה

יצירת רצף תנועה בין מפלסי רחוב שונים

מצרני רחוב

האופה

חיבור שכונות מגורים לצירי הרכבת הקלה

)(JNET

אולסוונגר

מנהרת שערי צדק

מעליות בייט איסלנד

עזריאלי צייטלין

מעבר 16 גבעת 32 מעבר קולומביה

מרדכי מצרני רמת מצרני רחוב איסלנד

שרת השועל

גישור על הפרשי גובה של מעל 15 מטרים מעבר3

ביהכנ"ס

סטטוס פריסה

הנגשה לתחנת

קוליץ

מצרני המפה מציגה מוקדים ראשוניים שנבחנו לחיבור מכני .המיקומים עין צורים

מעלית הסופיים יקבעו בכפוף לסקר היתכנות הנדסית.

בית

אריה בן צפפה

אליעזר- דב

יוסף

מצרני דה-לה

פרגולה

שילוב במרחב ויצירת מקום )(Place-Making

עקרונות תכנון ועיצוב

השילוב המכני במרחב הציבורי מחייב רגישות סביבתית ואדריכלית, כדי להפוך את המפגע הפוטנציאלי לנכס שכונתי מזמין ובטוח.

הצללה ושהייה

יצירת אזורים מוצלים וספסלי ישיבה בכניסות וביציאות, המזמינים את הציבור לשהות ולא רק לחלוף.

בטיחות אישית וניראות

תאורה חכמה ומצלמות אבטחה )(CCTV המשתלבות בעיצוב, להגברת תחושת הביטחון בכל שעות היממה.

עידוד הליכתיות

עיצוב המזמין הליכה ומשתלב ברצף המדרכות הקיים, ללא יצירת "חומות" או ניתוקים במרחב.

יותר מסתם מעבר

התכנון כולל התייחסות לנגישות מלאה לאנשים עם מוגבלויות

תשתית רעיונית למימוש

ULEZ ו ZEZ

:ULEZ אזורים מצומצמי פליטות ומאופסי פליטות במוקדים

רגישים

מיקוד במוקדים רגישים

פוטנציאל הפחתה (ע"ב ניתוח יישום בעיר העתיקה)

בחינה ויישום של אזורים מצומצמי פליטות )(ULEZ במוקדים בעלי רגישות גבוהה וצפיפות

אוכלוסייה ,כגון העיר העתיקה והאגן ההיסטורי.

13

טון NOx בשנה

טיפול באוטובוסים ממתינים )(Idling

אכיפה מוגברת נגד רכבים עומדים עם מנוע פועל, תופעה המייצרת ריכוזי זיהום מקומיים

0.2

גבוהים )"Hotspots"( בקרבת הולכי רגל.

טון PM2.5 בשנה

הגבלות כניסה מדורגות

יישום הדרגתי של מגבלות כניסה לרכבים שאינם עומדים בתקני פליטה מחמירים (יורו/)6

חשמלי לאזורי הליבה הרגישים.

יעד מרכזי

שיפור איכות אוויר מקומית

אוויר נקי באזורי תיירות

הפחתה ישירה של חשיפת תושבים ותיירים למזהמים ב"גובה העיניים" באזורי מסחר

שיפור חווית המבקר והתושב

ותיירות צפופים.

ZEZ בצירי הרכבת הקלה

++++

עקרונות ZEZ

−−−−

הגדרת צירי הרכבת הקלה (כגון רחוב יפו) "כאזורים

מאופסי פליטות" ,)Zones Emission (Zero

המותרים לתנועה אך ורק לרכב חשמלי ,תחבורה

ציבורית נקייה והולכי רגל.

כניסה מותרת לרכב חשמלי מלא

בלבד

עדיפות מוחלטת להולכי רגל ורוכבי

אופניים

חיזוק המסחר ברחוב באמצעות מרחב נקי

ושקט

מוקד ראשי :רחוב יפו

רחוב יפו משמש כפיילוט מוביל לאזור מאופס פליטות ,המשלב רק"ל ,

הולכי רגל ומסחר שוקק ללא זיהום ומטרדי רעש.

חשמול ציים ולוגיסטיקה ירוקה

מרכזי איחוד לוגיסטיים )(UCC

מרכזי איחוד סחורות בפאתי העיר

יתרונות המודל

הקמת מרכזים לוגיסטיים )Centers Consolidation (Urban בכניסות לעיר לקליטת משאיות כבדות וצמצום כניסתן למרכז הצפוף.

פחות משאיות

שינוע "המייל האחרון "ברכב נקי

במרכז העיר

הפצת סחורות מהמרכזים הלוגיסטיים לתוך העיר באמצעות צי רכבים חשמליים קלים, אופני מטען )Bikes (Cargo ורכבים מסחריים שקטים.

אפס פליטות

הפחתת גודש ולחץ על המדרכות

בהפצה מקומית

צמצום דרמטי במספר המשאיות הפורקות סחורה ברחובות צרים, פינוי נתיבים לתחבורה ציבורית ושחרור מדרכות להולכי רגל.

מודל עסקי ושיתופי פעולה

יעד אסטרטגי

שותפות עם חברות שילוח ולוגיסטיקה מובילות ליצירת מודל כלכלי בר-קיימא המעודד איחוד לוגיסטיקה שקטה ויעילה משלוחים ויעילות תפעולית.

צעדים שהוסרו לבקשת מנכ"לית העירייה

אזור מצומצם פליטות ()ULEZ לרכב דו-גלגלי ממונע בבנזין

עידוד עבודה היברידית ומרחוק

גביית אגרת גודש

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

צעדי המשך

.

1. חוק העזר לצמצום זיהום אוויר הנובע מתחבורה

2. חוק עזר לצמצום זיהון אוויר הנובע מכלי ציוד מכני הנדסי

אישורי חוקי העזר

מגורמים ממשלתיים

התייחסות משרדי הממשלה

משרד התחבורה –

מנהל מחוז

ירושלים והדרום

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

התייחסות משרדי הממשלה

משרד התחבורה –

המפקח הארצי על

התעבורה

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

התייחסות משרדי הממשלה

משרד הביטחון

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

התייחסות משרדי הממשלה

משטרת ישראל

הרשות לאיכות הסביבה והקיימות |עיריית ירושלים

סיכום וצעדי המשך

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה

בירושלים 2026-2031

צוות יועצים

תומר שנהר - יועצים - מנהלי הפרויקט

א. מושל ייעוץ סביבתי ואנליטי בע"מ – יועץ איכות אוויר

אביוטיקס משאבי אוויר וסביבה – הרצת מודלים לפיזור מזהמים עיסא זננירי - פאלקון סלילה ופיתוח בע"מ - יועצי תחבורה GmbH Europe Consultants Sadler - Sadler Lucy

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

תוכן עניינים

תוכן עניינים ......................................................................................................................2 תקציר מנהלים ..................................................................................................................5

1. חזון ומטרות ........................................................................................................5

2. עקרונות הפעולה ...................................................................................................5

3. יוזמות הליבה .......................................................................................................5

4. מהלכים משלימים ................................................................................................6

5. המלצות לשינויים משקיים מבניים .........................................................................6

6. בחינת כדאיות כלכלית ..........................................................................................6

7. המלצה ................................................................................................................7

פרק א' -רקע לתוכנית.........................................................................................................9

8. כללי ....................................................................................................................9

9. מטרות התוכנית ................................................................................................. 12

10. אסטרטגיית המימוש ומבנה התוכנית .................................................................... 17

11. רקע משפטי, חקיקה וציר זמן לביצוע .................................................................... 19

פרק ב' -יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות .................................................. 22

12. אזור מופחת פליטות ()LEZ – רציפות מדיניות והסדרה חוקית ................................22

13. איסור הפעלת ציוד מכני הנדסי מזהם בירושלים .................................................... 25

14. אזור מצומצם זיהום אוויר (ULEZ – Zone Emission )Ultra-Low ........................28

15. הגדרת אזור מאופס פליטות (ZEZ – Zone Emission 31...................................)Zero

16. בחינת הרחבה ועדכון של הגדרת "רכב מזהם" ULEZ (מנגנון דינמי) ........................33

17. היפוך פירמידת התנועה: ULEZ עידוד תחבורה מקיימת ופרויקטים קהילתיים ........36

18. חינוך סביבתי ועידוד מוביליות מקיימת במערכת החינוך.........................................38

פרק ג' -פעילות אגפי עירייה משלימה בתמיכה של הרשות לאיכות הסביבה והקיימות .............41

19. פתיח: סינרגיה עירונית ותועלות סביבתיות נלוות ................................................... 41

20. הסבת צי המשאיות והצי הכבד לרכבים חשמליים .................................................. 41

21. הסבת צי הרכבים העירוניים הקלים לחשמליים ..................................................... 42

22. עידוד מעבר לרכב חשמלי ופריסת תשתיות טעינה ................................................... 43

23. הרחבת מערך רכבי שיתוף עירוניים....................................................................... 45

2 תוכן עניינים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

24. שילוב מדורג של כלי רכב מופחתי פליטות במערך הסעות תלמידים ומוסדות חינוך ....45

25. שירותי שאטלים למרכזי עבודה ואירועים המוניים ................................................. 46

26. היפוך פירמידת הניידות: עידוד הליכתיות ותנועה בלתי ממונעת ..............................47

27. לוגיסטיקה עירונית ירוקה (Logistics City )Green ............................................... 49

28. תכנון בפורמט "עיר 15 דקות" (City-15 )Minute ................................................... 50

29. סיכום פרק ג' - : השפעה מצטברת ותועלות סביבתיות ............................................ 51

פרק ד' -תשתיות לאומיות ותוכניות פיתוח אסטרטגיות ....................................................... 53

30. פתיח: סינרגיה ממשלתית ובחינת השלכות סביבתיות ............................................. 53

31. המשך פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית המונית ..................................................... 53

32. הנגשת התחבורה הציבורית (קישוריות מכאנית)..................................................... 55

33. נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית (נת"צים) ............................................................. 57

34. הקמת תשתיות נאותות לנהגים וצמצום פליטות במסופים.......................................59

35. תשתיות טעינה ומערך אוטובוסים חשמלי ............................................................. 60

36. חניוני "חנה וסע" עירוניים ................................................................................... 63

37. היפוך פירמידת התנועה: הליכתיות ורשת שבילי אופניים ........................................64

38. סיכום פרק ד' - : השפעה מצטברת ותועלות סביבתיות............................................ 66

פרק ה' -שינויים לאומיים מבניים ...................................................................................... 68

39. פתיח ................................................................................................................. 68

40. עידוד הגעה לעבודה שלא באמצעות רכב פרטי ........................................................ 68

41. סיכום פרק ה' - : השפעה מצטברת ותועלות סביבתיות ........................................... 68

פרק ו' -מתודולוגיית ניתוח עלות-תועלת (..................................................................)CBA 70

42. מבוא ורציונל המתודולוגיה .................................................................................. 70

43. אמינות אומדני העלויות: מבוססות ניסיון ()Evidence-Based ................................70

44. ירושלים כמוקד השפעה: העיר הגדולה בישראל ..................................................... 70

45. שימוש בערך אמצעי ............................................................................................ 71

פרק ז' -סיכום - המלצות והערכת תועלת ............................................................................ 72

46. סיכום עיקרי הממצאים....................................................................................... 72

47. תרומת התוכנית לבריאות ולנגישות העירונית ........................................................ 72

48. תרומת התוכנית לכלכלה העירונית ....................................................................... 74

49. צעדים מיידיים קריטיים: חידוש LEZ ו-NRMM – תנאי סף ..................................75

3 תוכן עניינים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

50. סינרגיה עירונית: הבחנה ברורה בין אחריות הרשות לגורמים משלימים....................75

51. הערכת תועלת משקית – ניתוח ....................................................................CBA 77

52. המלצות אופרטיביות למקבלי ההחלטות ............................................................... 77

נספח א' -חוות דעת - צמצום זיהום האוויר......................................................................... 78 נספח ב' -חוות דעת תחבורתית ........................................................................................ 115 נספח ג' -חוות דעת - נגישות ............................................................................................ 135 נספח ד' -חוות דעת בינלאומית ........................................................................................ 137 נספח ה' -טבלאות ואיורים.............................................................................................. 139

4 תוכן עניינים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

תקציר מנהלים

1. חזון ומטרות

.1.1 תוכנית זו מהווה עדכון סטטוטורי ואסטרטגי לתוכנית האב העירונית, ומטרתה להבטיח את איכות האוויר בירושלים כנדבך ליבה בביטחון הבריאותי ובחוסן הכלכלי של העיר.

.1.2 על רקע הטופוגרפיה הייחודית של ירושלים, הצפיפות הגוברת ותנופת הפיתוח חסרת התקדים, התוכנית מציבה יעדים כמותיים ברורים לחמש השנים הקרובות:

.1.2.1 הפחתת פליטת חומר חלקיקי (:)PM בשיעור של %10 לפחות.

.1.2.2 הפחתת פליטת תחמוצות חנקן (:)NOx בשיעור של %22 לפחות.

.1.2.3 היעדים שאפתניים אך מבוססים על התוצאות שהשגנו כבר מאז 2019 באמצעות מימוש הפרויקט, והם ניתנים לכיול מחדש בכל דו"ח שנתי בהתאם לנתוני ניטור.

2. עקרונות הפעולה

שלושה רבדי ביצוע התוכנית בנויה משלושה רבדים משלימים המבטיחים רציפות תפעולית לצד חדשנות:

.2.1 הרובד המיידי (Wins :)Quick שימור והעמקת האכיפה הקיימת (LEZ וצמ"ה) למניעת נסיגה באיכות האוויר.

.2.2 רובד הסינרגיה העירונית: מינוף פרויקטי תשתיות לאומיים (,JNET נת"צים) לטובת הפחתת פליטות.

.2.3 רובד החזון והתכנון העתידי: הכנת תשתית למהלכים מתקדמים כגון אזורים אולטרה-

נקיים ()ULEZ וניהול ביקושים.

3. יוזמות הליבה

בהובלת הרשות לאיכות הסביבה התוכנית מציגה שורת צעדים רגולטוריים ותפעוליים בעלי היתכנות כלכלית גבוהה:

.3.1 אזור מופחת פליטות ()LEZ – המשכיות ושדרוג האכיפה

.3.1.1 המשך האיסור על כניסת רכבי דיזל מזהמים לכל העיר.

.3.1.2 החידוש המרכזי הוא המעבר מאוגוסט 2025 לאכיפה באמצעות "ברירת משפט"

(קנסות), המחליפה את ההליך הפלילי המסורבל ומייצרת הרתעה מיידית, אותו יש לחדש מול הכנסת.

.3.1.3 תועלת כלכלית: כ-16 מיליון ₪ בשנה, יחס BCR עלות-תועלת .33.57

.3.2 צמצום זיהום מציוד מכני הנדסי (צמ"ה):

.3.2.1 החלת סטנדרט עירוני מחייב באתרי בנייה ותשתית.

5 תקציר מנהלים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.3.2.2 הניסיון הוכיח כי ניתן ליישם זאת ללא עיכוב בפיתוח העירוני ("אפס פגיעה בפיתוח").

.3.2.3 תועלת כלכלית: כ-28 מיליון ₪ בשנה, יחס BCR עלות-תועלת 51.65

.3.3 אזורים מצומצי פליטות (ZEZ ,:)ULEZ

.3.4 :ULEZ בחינת אזורים אולטרה-נקיים במוקדים רגישים (כגון העיר העתיקה) וטיפול ברכבים ממתינים עם מנוע פועל.

.3.5 :ZEZ הגדרת צירי הרכבת הקלה (כגון רחוב יפו) כ"אזורים מאופסי פליטות" המותרים רק לרכב חשמלי/נקי.

.3.6 היפוך פירמידת התנועה: עידוד הליכתיות, רכיבה ותחבורה ציבורית באמצעות פרויקטים קהילתיים, חינוך סביבתי ויצירת "רווח" לתושב הבוחר באמצעי נקי.

4. מהלכים משלימים

מהלכים משלימים ותשתיות לאומיות התוכנית כוללת אינטגרציה עם פעילות אגפי העירייה וגורמי התכנון הלאומיים:

.4.1 חשמול ציים: הסבת משאיות תברואה, רכבי פיקוח ותחבורה ציבורית (אוטובוסים)

להנעה חשמלית.

.4.2 לוגיסטיקה ירוקה: הקמת מרכזים לוגיסטיים ()UCC ושימוש ברכבים חשמליים ל"מייל האחרון" לצמצום גודש משאיות.

.4.3 תשתיות טעינה: יעד של כ-440 עמדות טעינה ציבוריות עד .2026 .4.4 פיתוח מטרופוליני: קידום הרכבת הקלה (,)JNET נת"צים, וחיבורים מכניים (דרגנועים/מעליות) לגישור על פערים טופוגרפיים.

5. המלצות לשינויים משקיים מבניים

שינויים לאומיים ומודלי העסקה התוכנית מציעה, לראשונה, התייחסות לניהול ביקושים דרך שוק העבודה:

.5.1 השוואת תמריצים: ביטול העיוות הכלכלי המעדיף החזרי הוצאות רכב על פני תחבורה ציבורית.

6. בחינת כדאיות כלכלית

.6.1 כדאיות כלכלית (Analysis )Cost-Benefit הניתוח הכלכלי, המבוסס על "הספר הירוק"

וניסיון מצטבר של 8 שנים, מצביע על כדאיות משקית יוצאת דופן לתוכנית.

.6.2 השימוש בערך "אמצע מטרופולין" נובע מהיותה של ירושלים העיר הגדולה בישראל, בה כל הפחתת זיהום משפרת את בריאותם של מספר תושבים מקסימלי.

6 תקציר מנהלים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

טבלה 1 - ניתוח עלות תועלת למרכבי התוכנית

.6.3 השורה התחתונה: התוכנית מציגה יחס תועלת-עלות ()BCR חיובי מובהק, כאשר צעדי

הליבה (LEZ וצמ"ה) מחזירים למשק עשרות שקלים על כל שקל מושקע.

7. המלצה

המלצה למימוש לאור ההצלחה המוכחת של השנים האחרונות והמעבר הקריטי לאכיפת על

בסיס ברירות המשפט (קנסות), מומלץ לאשר את התוכנית, לקדם את חקיקת העזר הנדרשת

ולהבטיח את התקצוב הממשלתי להמשך המאבק בזיהום האוויר למען בריאות תושבי

ירושלים.

7 תקציר מנהלים

לת

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

חס עלות תוע

()BCR

55.35

104.08

5.99

5.92

0.10

73.02

64.05

י

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

עלות מימוש

(מיליון ₪)

2.39

2.75

2.17

3.67

0.25

4.83

16.04

ה)

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

₪

סך תועלת

(מיליון ₪ בשנ

26.41

57.25

2.60

4.34

-

70.48

14.67

27.99

1.80

205.52

ק ד)

רק ה')

ר

פ

U

ם

ה (פ

ים (

פרק

אזור מופחת פליטות

כלי צמ"ה

העיר העתיקה - LEZ

דו גלגלי - ULEZ

אזור מואפס פליטות

שינוי הגדרת רכב מזה

פיתוח עירוני (פרק ג')

פיתוח תשתיות תחבור

שינויים לאומיים מבני

יישום כלל התוכנית

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

8 תקציר מנהלים

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

פרק א' - רקע לתוכנית

8. כללי

.8.1 חשיבות איכות האוויר והשפעותיה הבריאותיות והכלכליות

.8.1.1 איכות האוויר במרחב האורבני אינה רק סוגיה סביבתית, אלא נדבך ליבה בביטחון הבריאותי והחוסן הכלכלי של תושבי ירושלים.

.8.1.2 חשיפה מתמשכת למזהמים ב'קניוני רחוב' צפופים מתרגמת ישירות לעלייה בתחלואה נשימתית, אובדן ימי עבודה ונטל כלכלי משמעותי על מערכת הבריאות העירונית.

.8.1.3 קנס ומחקרים אפידמיולוגיים של ארגון הבריאות העולמי ()WHO קובעים באופן חד-משמעי כי חשיפה ארוכת טווח למזהמים תחבורתיים קשורה קשר הדוק למחלות בדרכי הנשימה (כגון אסתמה ו-,)COPD מחלות לב וכלי דם, ואף פגיעה בהתפתחות קוגניטיבית בילדים.

.8.1.4 מעבר להיבט הבריאותי, לזיהום האוויר השלכות כלכליות כבדות משקל על המשק העירוני והלאומי. אלו באות לידי ביטוי בעלויות ישירות למערכת הבריאות, אובדן ימי עבודה, וירידה בפריון כתוצאה מתחלואה. תוכנית זו רואה בצמצום הזיהום השקעה כלכלית מניבת תשואה, אשר תחסוך בטווח הארוך משאבים ציבוריים משמעותיים ותשפר את חוסנה החברתי של העיר.

.8.2 התחבורה כמקור הזיהום העיקרי במרחב האורבני

.8.2.1 בעוד שבעבר מוקדי הזיהום המרכזיים היו אזורי תעשייה ותחנות כוח, הרי שבעשורים האחרונים הפכה התחבורה היבשתית למקור הזיהום המשמעותי והקרוב ביותר לריאותיהם של התושבים.

.8.2.2 בניגוד לפליטות תעשייתיות המתפזרות בגובה רב, זיהום התחבורה מתרכז ב'גובה הנשימה' של הולכי הרגל. במרכז ירושלים, המאופיין ב'רחובות קניוניים'

(Canyons ,)Street המזהמים נלכדים ויוצרים ריכוזים מסוכנים בסמוך למדרכות, לבתי מגורים ולמוסדות חינוך.

.8.3 ייחודה של ירושלים: טופוגרפיה, צפיפות ותנופת פיתוח

ירושלים מתמודדת עם אתגרים ייחודיים המחריפים את בעיית זיהום האוויר:

.8.3.1 מבנה טופוגרפי: המבנה ההררי והפרשי הגבהים בתוך העיר משפיעים על משטר הרוחות ועל יכולת הפיזור הטבעית של המזהמים. באזורים נמוכים או צפופים עלול להיווצר אפקט של "מלכודת מזהמים".

.8.3.2 צפיפות וערכים היסטוריים: אזור מרכז העיר והעיר העתיקה מאופיינים ברחובות צרים שאינם מותאמים לנפחי התנועה המודרניים, מה שיוצר גודש כרוני ופליטות מוגברות עקב נסיעה איטית (.)Stop-and-Go

9 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.8.3.3 תנופת בנייה ותשתיות: העיר נמצאת בשלב היסטורי של פיתוח תשתיות (רק"ל, כבישים ורובעי עסקים). לצד היתרון העתידי, פעילות זו כרוכה בשימוש מאסיבי בציוד מכני הנדסי (צמ"ה) ובמשאיות כבדות, המהווים מקור פליטה משמעותי שיש לתת עליו את הדעת.

.8.3.4 זיהום אוויר מאזורים אחרים: ירושלים אינה מהווה "אי סביבתי" סגור; איכות האוויר בה מושפעת באופן ישיר מתהליכים מטאורולוגיים ותחבורתיים המתרחשים בשפלת החוף ובגוש דן. בשל משטר הרוחות המערביות השכיח בישראל, מזהמי אוויר הנפלטים במטרופולין תל אביב, באזורי התעשייה לאורך החוף ומכלי הרכב הנעים בכבישים הבין-עירוניים במרכז הארץ, מוסעים מזרחה לכיוון הרי ירושלים.

.8.3.5 עליה בשיעור המינוע: מהעודף הקיצוני של כלי רכב ביחס לתשתיות הדרכים הקיימות. בשני העשורים האחרונים חלה עלייה חדה בשיעור המנוע (מספר הרכבים לכל 1,000 איש) ובמספר כלי הרכב הנכנסים לעיר מדי בוקר. בעוד שתשתיות הכבישים הינן משאב מוגבל שפיתוחו אורך שנים רבות, קצב הגידול בצי הרכב הפרטי הוא מהיר ותלוי מגמות צריכה ארציות.

.8.4 המדעי שמאחורי המדיניות: מנועי הדיזל והחומר החלקיקי

.8.4.1 ניתוח נתוני הניטור והפליטה מעלה כי רכבים המונעים במנועי דיזל (אוטובוסים ישנים, משאיות, רכבים מסחריים וצמ"ה) הם ה"תורמים" העיקריים לזיהום האוויר הקריטי. מנועים אלו פולטים שני סוגי מזהמים מרכזיים:

.8.4.1.1 חומר חלקיקי עדין (PM - Matter :)Particulate חלקיקים מיקרוסקופיים החודרים למחזור הדם. חלקיקי הדיזל סווגו על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן ()IARC כמסרטנים ודאיים בבני אדם (1 .)Group .8.4.1.2 תחמוצות חנקן (:)NOx גזים רעילים התורמים להיווצרות אוזון בגובה הקרקע וגורמים לגירויים קשים במערכת הנשימה.

.8.4.2 צמצום השימוש בטכנולוגיות דיזל ישנות ומעבר להנעה נקייה הם לב לבה של תוכנית זו, כמענה ישיר לממצאים המדעיים.

10 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.8.5 מגמות עולמיות וסטנדרטים בינלאומיים

ירושלים אינה פועלת בחלל ריק. ערים מובילות כגון לונדון, פריז, ברלין ומדריד הוכיחו כי התערבות עירונית נחרצת היא הדרך היחידה להפוך את המגמה. המודלים הבינלאומיים

מבוססים על עקרון ה-: Avoid-Shift-Improve

.8.5.1 Avoid (הימנעות): צמצום הצורך בנסיעות ברכב פרטי על ידי תכנון עירוני מעורב שימושים.

.8.5.2 Shift (הסטה): עידוד העברת נוסעים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית יעילה, הליכה ורכיבה (עיקרון "היפוך הפירמידה").

.8.5.3 Improve (שיפור): שדרוג טכנולוגי של ציי הרכב הנותרים להנעה חשמלית או מאופסת פליטות.

.8.5.4 ירושלים מאמצת עקרונות אלו ומתאימה אותם למציאות הישראלית, תוך שימוש בכלי של "אזורים מופחתי פליטות" ()LEZ ככלי מוכח להפחתת זיהום מהירה.

.8.6 הקשר בין גודש תחבורתי לעלייה ברמות הזיהום

.8.6.1 קיים מתאם ישיר בין מהירות הנסיעה לרמת הפליטה.

.8.6.2 מנועי בעירה פנימית פועלים ביעילות נמוכה ביותר בזמן עמידה ()Idling או בזחילה בפקקים, מצב המאפיין את עורקי התנועה הראשיים בירושלים בשעות השיא.

.8.6.3 עם הגידול בנסועה (קילומטראז' עירוני) והעלייה במספר הרכבים הפרטיים לנפש, הגודש מחריף ואיתו גם ריכוז המזהמים.

.8.6.4 ללא נקיטת צעדים אופרטיביים לבלימת מגמה זו, רמת איכות האוויר בעיר צפויה להידרדר, ואזורי החריגה מהתקנים יתרחבו לשכונות נוספות מעבר לליבה העירונית.

11 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

9. מטרות התוכנית

.9.1 מטרה על: צמצום החשיפה ושיפור איכות החיים

.9.1.1 מטרת העל של תוכנית זו היא הגנה על בריאות הציבור בירושלים באמצעות צמצום דרסטי של חשיפת התושבים, המועסקים, הסטודנטים והמבקרים בעיר לזיהום אוויר ממקורות תחבורתיים.

.9.1.2 התוכנית רואה בזכות לאוויר נקי זכות יסוד, ומבקשת לייצר מרחב אורבני בטוח ובריא יותר, תוך עמידה בערכי הסביבה והיעדים הלאומיים שנקבעו בחוק אוויר נקי.

.9.1.3 הגדרת יעדים שאפתניים אך מבוססים על התוצאות שהושגו כבר מאז 2019 באמצעות מימוש הפרויקט, והם ניתנים לכיול מחדש בכל דו"ח שנתי בהתאם לנתוני ניטור.

.9.2 יעד מרכזי: הפחתת פליטת חומר חלקיקי ()PM בשיעור של %10 לפחות

.9.2.1 היעד העיקרי של התוכנית הוא צמצום פליטת חומר חלקיקי עדין ( Particulate ,)Matter ובדגש על חלקיקי פיח הנוצרים כתוצאה משריפת דלק דיזל במנועים ישנים.

.9.2.2 הרציונל הבריאותי: חלקיקים אלו, בשל גודלם המיקרוסקופי, חודרים עמוק לתוך נאדיות הריאה ואף למחזור הדם. ארגון הבריאות העולמי ()WHO הגדיר את פליטות הדיזל כמסרטנים ודאיים בבני אדם (1 .)Group חשיפה אליהם קשורה ישירות לתחלואה במחלות סרטן הריאה, מחלות לב איסכמיות, שבץ מוחי והחמרה של מחלות בדרכי הנשימה.

.9.2.3 כפי שניתן לראות באיור 2 - נתוני ניטור איכות אוויר מתחנות ניטור תחבורתיות בירושלים :2015-2025 חלקיקים נשימים עדינים - ממוצע יממתי, שיעור ה-

,PM2.5 הנמדד בירושלים נמצא במגמת ירידה. אנו מעריכים כי מימוש הפרויקט עד היום מהווה את אחת הסיבות למגמה זו. יחד עם זאת, כפי שניתן לראות באיור 1 - נתוני ניטור איכות אוויר מתחנות ניטור תחבורתיות בירושלים -2015 :2025 חלקיקים נשימים עדינים – ממוצע שנתי, היקף הפליטות הנמדד בכל התחנות הינו עדין גבוה.

12 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.9.2.4 היעד האופרטיבי: באמצעות מימוש אזורי פליטה מופחתת (,)ULEZ הגברת

אכיפה על רכבי דיזל מזהמים ואכיפת איסור הפעלת כלי צמ"ה מזהמים, שואפת

העירייה להשיג ירידה של לפחות %10 בריכוזי החלקיקים ברחבי העיר.

.9.3 יעד משני: הפחתת פליטת תחמוצות חנקן ()NOx בשיעור של %22 לפחות

.9.3.1 התוכנית מציבה יעד ברור לצמצום פליטות של תחמוצות חנקן, המהוות מרכיב מרכזי בערפיח העירוני ומשפיעות על איכות האוויר בטווח הקצר והארוך.

איור-1נתוניניטוראיכותאווירמתחנותניטורתחבורתיותבירושלים:2015-2025חלקיקיםנשימיםעדינים–ממוצעשנתי איור-2נתוניניטוראיכותאווירמתחנותניטורתחבורתיותבירושלים:2015-2025חלקיקיםנשימיםעדינים-ממוצעיממתי

13 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.9.3.2 הגנה על אוכלוסיות רגישות: תחמוצות חנקן הן גזים מגרים הגורמים לדלקות בדרכי הנשימה. היעד לצמצום פליטות אלו נועד להגן בראש ובראשונה על הקבוצות הפגיעות ביותר באוכלוסייה:

.9.3.2.1 תינוקות וילדים: ריאותיהם נמצאות בשלבי התפתחות והם נושמים בקצב גבוה יותר ביחס למשקל גופם.

.9.3.2.2 נשים בהריון: חשיפה לזיהום קשורה לסיכונים בהתפתחות העובר.

.9.3.2.3 חולים כרוניים: אנשים הסובלים מאסתמה, COPD ומחלות רקע נשימתיות ולבביות.

.9.3.2.4 הגיל השלישי: אוכלוסייה בעלת רגישות גבוהה המועדת לסיבוכים רפואיים עקב איכות אוויר ירודה.

.9.3.3 כפי שניתן לראות באיור 3 - נתוני ניטור איכות אוויר מתחנות ניטור תחבורתיות בירושלים :2015-2025 חנקן דו חמצני – ממוצע שנתי, שיעור ה- ,NOx הנמדד בירושלים נמצא במגמת ירידה. אנו מעריכים כי מימוש הפרויקט עד היום מהווה את אחת הסיבות למגמה זו. יחד עם זאת, כפי שניתן לראות באיור 4 - נתוני ניטור איכות אוויר מתחנות ניטור תחבורתיות בירושלים :2015-2025 חנקן דו חמצני איור-3נתוניניטוראיכותאווירמתחנותניטורתחבורתיותבירושלים:2015-2025חנקןדוחמצני–ממוצעשנתי – ממוצע שעתי, היקף הפליטות הנמדד בתחנת בר-אילן הינה עדין גבוהה.

.9.3.4 מניעת מזהמים משניים: צמצום ה-NOx חיוני גם למניעת היווצרות אוזון ()O3 בגובה הקרקע, מזהם משני רעיל הנוצר בתגובה פוטוכימית עם אור השמש (נפוץ מאוד באקלים הירושלמי שטוף השמש).

14 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.9.3.5 היעד האופרטיבי: באמצעות מימוש אזורי פליטה מופחתת (,)ULEZ הגברת

אכיפה על רכבי דיזל מזהמים ואכיפת איסור הפעלת כלי צמ"ה מזהמים, שואפת

העירייה להשיג ירידה של לפחות %22 בפליטת תחמוצות חנקן (.)NOx

איור-4נתוניניטוראיכותאווירמתחנותניטורתחבורתיותבירושלים:2015-2025חנקןדוחמצני–ממוצעשעתי

.9.4 יעד משני נוסף: במסגרת מימוש צעדים עתידיים, הפחתת פליטת מזהמי בנזין (בנזן)

בשיעור של %15 לפחות מתוך בנזן ממקורות תחבורתיים

.9.4.1 בעוד שעיקר המאמץ המיידי מתמקד ברכבי דיזל בשל השפעתם הקריטית על ריכוזי החלקיקים, התוכנית צופה פני עתיד וכוללת צעדים אסטרטגיים אשר יידונו בהליך סדור ויוטמעו בהדרגה.

.9.4.2 חלק הצעדים אלו נועדו לתת מענה גם לזיהום האוויר הנובע ממנועי בנזין (רכבים פרטיים).

.9.4.3 צמצום פליטות בנזן ( H :)C הבנזן הוא תרכובת אורגנית נדיפה ()VOC המצויה 6 6

בבנזין, המוגדרת על ידי רשויות הבריאות בעולם כחומר מסרטן ודאי בבני אדם.

פליטתו מתרחשת הן בזמן נסיעה והן כתוצאה מהתאדות דלק. צמצום הפליטות של מזהם זה חיוני למניעת מחלות דם ומערכת החיסון.

.9.4.4 טיפול במנועי בנזין: במסגרת המהלכים העתידיים (כגון בחינת אזורי ,)ULEZ תפעל העירייה לצמצום נוכחותם של רכבי בנזין מיושנים בעירה פנימית במרכזי השכונות ובאזורים בעלי רגישות מיוחדת.

.9.4.5 הליך דיון מוסדר: מימוש צעדים אלו יבוצע בכפוף לבחינה מעמיקה של נתוני פיזור מזהמים, דיונים עם בעלי עניין, ושמירה על איזון בין הצרכים התחבורתיים לבין היעד הבריאותי של צמצום ריכוזי הבנזן והחומרים האורגניים הנדיפים במרחב הציבורי.

15 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.9.4.6 היעד האופרטיבי: באמצעות מימוש אזורי פליטה מופחתת ()ULEZ ואכיפתם,

שואפת העירייה להשיג ירידה של לפחות %15 בפליטת בנזן ( H )C ממקורות

6 6

תחבורתיים.

.9.5 הגדרת צעדים אופרטיביים במהלך חמש שנות התוכנית

כדי להפוך את היעדים הכמותיים למציאות בשטח, התוכנית מגדירה מפת דרכים לביצוע

במהלך השנים: 2026-2031

.9.5.1 רגולציה וחקיקה: עדכון ויישום חוקי עזר עירוניים המאפשרים אכיפה אפקטיבית נגד מקורות זיהום (כולל אזורי ULEZ ו-.)ZEZ .9.5.2 חדשנות טכנולוגית: הטמעת מערכות ניטור ואכיפה מבוססות מצלמות, קידום תשתיות טעינה לכלי רכב חשמליים.

.9.5.3 שינוי התנהגותי (היפוך הפירמידה): נקיטת צעדים לעידוד מעבר מהיר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה, תוך דגש על פרויקטים חינוכיים בבתי ספר.

.9.5.4 בקרה ומדידה: הקמת מערך דיווח שנתי שיבחן את התקדמות התוכנית מול היעדים (%10 ו-%)22 ויאפשר ביצוע התאמות בזמן אמת.

.9.6 סיכום היעד האסטרטגי

.9.6.1 היעד הסופי של התוכנית אינו מסתכם רק במדידות טכניות של מזהמים, אלא ביצירת "הטבה משמעותית ומורגשת באיכות האוויר".

.9.6.2 התוכנית שואפת לכך שבתום חמש השנים, ירושלים תהיה עיר מובילה במדדי בריאות סביבתית, מה שיהווה מנוע צמיחה חברתי וכלכלי ויבטיח את עתידם הבריא של הדורות הבאים בעיר.

16 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.10אסטרטגיית המימוש ומבנה התוכנית

על מנת להבטיח את יעילות התוכנית והפיכתה מכלי תכנוני לכלי ביצועי, התוכנית בנויה משלושה רבדים משלימים המאפשרים גמישות ניהולית לצד עמידה ביעדים סטטוטוריים:

.10.1 רובד המימוש המיידי: פרויקטים ייעודיים (Wins )Quick

.10.1.1 חלק מהפרויקטים המוצעים בתוכנית זו מוגדרים כצעדי מימוש מיידיים.

מטרתם היא לשמר את המומנטום הקיים ולמנוע נסיגה באיכות האוויר.

.10.1.2 איסור כניסת רכבים מזהמים לכל ירושלים - המשכיות פרויקט ה-:LEZ

.10.1.2.1 הצעד המרכזי ברובד זה הוא המשך הגדרת כל כבישי העיר כאזור מופחת פליטות.

.10.1.2.2 צעד זה מבוסס על תשתית חוקית ותפעולית קיימת, והוא מהווה את עמוד השדרה של המאבק בזיהום רכבי הדיזל הכבדים.

.10.1.2.3 שימור הישגי האכיפה: העמקת השילוביות בין מערכות הפיקוח העירוניות לבין נתוני הרישום של משרד התחבורה, כדי להבטיח רציפות באכיפה על רכבי דיזל מזהמים

.10.1.3 איסור הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מזהם בעיר - המשכיות

.10.1.3.1 פרויקט צמצום הפליטות מציוד מכני הנדסי, שהחל ביישומו בשנת ,2023 ימשיך להוות כלי מרכזי בתוכנית.

.10.1.3.2 רציונל אופרטיבי: אתרי בנייה ופיתוח תשתית בלב ירושלים מהווים מקור משמעותי לפליטת חומר חלקיקי (.)PM חוק הצמ"ה מבטיח כי תנופת הפיתוח של העיר לא תבוא על חשבון בריאות התושבים הגרים בסמיכות לאתרי העבודה.

.10.1.3.3 צעד זה מבוסס על תשתית חוקית ותפעולית קיימת, והוא מהווה את עמוד השדרה של המאבק בזיהום האוויר בעיר.

.10.1.3.4 שימור הישגי האכיפה: המשך והעמקת האכיפה על כלי צמ"ה מזהמים באתרי בנייה, תוך שימוש במערך הפיקוח הקיים של הרשות לאיכות הסביבה.

.10.2 רובד הפרויקטים המשפיעים: סינרגיה עירונית רחבה

התוכנית אינה פועלת בחלל ריק, אלא משתלבת בתוך מהפכת התשתיות העוברת על ירושלים. רובד זה כולל פעולות שאינן מנוהלות ישירות על ידי הרשות לאיכות הסביבה, אך השפעתן על הפחתת הפליטות היא מכרעת:

.10.2.1 פיתוח רשת הרכבת הקלה (:)JNET הרחבת הקווים (האדום, הירוק והכחול)

מהווה את הפתרון המבני העיקרי להוצאת רכבים פרטיים מהכביש.

.10.2.2 תשתיות משלימות: סלילת נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ), הקמת מסופי תחבורה חשמליים ופיתוח רשת שבילי אופניים עירונית. התוכנית מבקשת למקסם את התועלת הסביבתית מפרויקטים אלו באמצעות תיאום הדוק בין כלל אגפי העירייה וצוות תוכנית אב לתחבורה.

17 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.10.3 רובד החזון והתכנון העתידי: מפת דרכים אסטרטגית

החלק השלישי של התוכנית מתווה את החזון ארוך הטווח לשיפור איכות האוויר בעיר. אלו פרויקטים הנמצאים בשלבי תכנון, היתכנות כלכלית או בחינה משפטית:

.10.3.1 בחינת אזורי ULEZ ו-:ZEZ הגדרת "מרחבים נקיים" בשכונות מגורים ובמרכזי היסטוריים.

.10.3.2 ניהול ביקושים (:)TDM בחינת כלים כלכליים ורגולטוריים לצמצום כניסת רכב פרטי למרכזי הגודש. מימוש רובד זה מותנה בקיום דיאלוג ציבורי, הסכמת משרדי הממשלה והבטחת מקורות תקציביים, ומהווה בסיס לתוכניות העבודה של העשור הבא.

.10.4 התוכנית כפלטפורמה לשיח וקידום חקיקה

שלושת הרבדים הללו יחדיו מהווים חזון אסטרטגי כולל לצמצום זיהום האוויר. התוכנית נועדה לשמש כ:

.10.4.1 פלטפורמה לדיון: כלי לתיאום בין גורמי התכנון, התחבורה והסביבה.

.10.4.2 בסיס להבניית שפה משותפת: יצירת הגדרות אחידות (כגון "רכב מזהם", "אזור מופחת פליטות") עבור כלל גופי המדינה והרשות.

.10.4.3 תשתית לחקיקה: יצירת הבסיס המקצועי הנדרש לחקיקת חוקי עזר עירוניים חדשים ועדכון תקנות התעבורה הרלוונטיות לירושלים.

.10.5 סיכום אסטרטגי: רציפות תפעולית ולקחי יישום מוכחים

.10.5.1 מימוש שלושת רבדי התוכנית (המיידי, המשלים והחזוני) מהווה את התנאי ההכרחי לשמירה על רציפות הטיפול באיכות האוויר בירושלים.

.10.5.2 מעבר לחשיבות הסטטוטורית שבאישור התוכנית לפי פקודת התעבורה, ישנה חשיבות ניהולית מכרעת בהתבססות על מודלים שהוכיחו את עצמם בשטח.

.10.5.3 התפוגגות החששות אל מול הצלחת הביצוע:

.10.5.3.1 טרם השקת פרויקטי ה-LEZ (אזור מופחת פליטות) וה-NRMM (צמצום זיהום מצמ"ה), הועלו על ידי בעלי עניין שונים חששות כבדים בדבר פגיעה אפשרית בחופש התנועה, האטה בפעילות הכלכלית או עיכוב של פרויקטי תשתית ובנייה רחבי היקף בעיר.

.10.5.3.2 במבחן המציאות, הוכח כי ניהול מקצועי, יישום הדרגתי ודיאלוג שקוף הובילו להצלחה חסרת תקדים:

1. אפס פגיעה בפיתוח: פרויקט הצמ"ה הוטמע בעיצומה של תנופת בנייה

היסטורית בירושלים. הוכח כי ניתן לאכוף סטנדרטים סביבתיים מחמירים מבלי לעכב או לפגוע בלוחות הזמנים של המגזר הפרטי או הציבורי.

2. יציבות כלכלית ומסחרית: הגבלות התנועה על רכבי דיזל מזהמים עברו

באופן חלק, ללא פגיעה במרקם החיים העירוני או במגזר העסקי, ותוך זכייה באמון הציבור.

18 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.10.5.4 התוכנית כפלטפורמה לעתיד:

.10.5.4.1 לאור הצלחות אלו, התוכנית הנוכחית משמשת לא רק ככלי אכיפה, אלא כפלטפורמה להמשך הדיאלוג והבניית שפה משותפת בין כלל הגורמים (העירייה, משרדי הממשלה והתושבים).

.10.5.4.2 היא מייצרת את התשתית המקצועית והמשפטית הנדרשת לקידום חוקי עזר חדשים, תוך הבטחה כי המשך המאבק בזיהום האוויר יתבצע יד ביד עם המשך הצמיחה והשגשוג של ירושלים.

.10.5.5 לסיכום, אישור התוכנית מבטיח כי ההישגים הבריאותיים שנצברו מאז 2019 לא רק יישמרו, אלא ישודרגו לכדי סטנדרט עירוני מודרני, מאוזן ואחראי.

.11רקע משפטי, חקיקה וציר זמן לביצוע

.11.1 התשתית החוקית והסמכויות

התוכנית מוגשת ומאושרת מכוח שילוב של מספר מקורות סמכות סטטוטוריים, המקנים לעירייה את הכלים לניהול התנועה לצורך הגנה על בריאות הציבור:

.11.1.1 סעיפים 77א ו-77ב לפקודת התעבורה: הסעיפים המסמיכים רשות מקומית להגביל תנועת רכב מזהם בתחומה לצורך צמצום זיהום האוויר. יודגש כי סעיף 77א מחייב עדכון ואישור של תוכנית כאמור אחת לחמש שנים – וזהו הבסיס החוקי לתוכנית הנוכחית (.)2026-2031

.11.1.2 חוק אוויר נקי, התשס"ח-:2008 ותקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע"ב-,2012 המגדירים את הסטנדרטים המדעיים והטכנולוגיים ל"רכב מזהם".

.11.1.3 צו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-:2002 המהווה את הבסיס למנגנון האכיפה והטלת הקנסות.

.11.2 החלטות ממשלה ותמיכה תקציבית

מימוש חזון העירייה התאפשר בזכות שותפות אסטרטגית עם הממשלה:

.11.2.1 החלטת ממשלה 2683 (:)2017 החלטה היסטורית לצמצום זיהום האוויר בירושלים, במסגרתה ניתן תקצוב ממשלתי בהיקף של %90 ליישום פרויקט "אזור מופחת פליטות" (.)LEZ החלטה זו הוארכה ומעגנת את התקציב עד סוף שנת .2026

.11.2.2 החלטת ממשלה 1516 (:)2022 החלטה משלימה העוסקת בטיפול בפסולת וצמצום זיהום, המעניקה רוח גבית להרחבת המאבק בזיהום האוויר בעיר.

החלטה זו מעגנת את התקציב עד סוף שנת .2026

.11.2.3 נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו (.)2031

19 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.11.3 התפתחות חקיקת העזר העירונית

כדי להפוך את המדיניות לאכיפה, התקינה מועצת העירייה שורה של חוקי עזר (בהוראת שעה) המהווים את הכלים התפעוליים בשטח:

.11.3.1 חוק עזר לירושלים (:)2018 הגדיר לראשונה את "אזור מופחת פליטות" במרכז העיר ואת איסור הכניסה לרכב דיזל מזהם מעל 3.5 טון ללא מסנן.

.11.3.2 חוק העזר המתוקן (:)2019 הרחיב את גבולות האזור לכלל שטח השיפוט של העיר ירושלים.

.11.3.3 חוק עזר לירושלים (:)2021 עם סיום תוקפה של התוכנית הראשונה המעודכנת, התקינה מועצת העיר את חוק עזר לירושלים (צמצום זיהום אוויר הנובע מתחבורה) (הוראת שעה), התשפ"א–.2021 חוק זה נועד להבטיח את המשכיות הפעלת ה-LEZ לכל רחבי העיר תחת תוכנית החומש החדשה, ושימש בסיס חוקי לאכיפה עד לתוכנית הנוכחית.

.11.3.4 חוק הצמ"ה (:)2023 פריצת דרך רגולטורית המאפשרת אכיפה וצמצום זיהום אוויר הנובע מציוד מכני הנדסי באתרי בנייה.

.11.4 ציר זמן: מעשור של תכנון לעשור של ביצוע

.11.4.1 2016 – הנחת היסוד: אישור "התוכנית הראשונה" הרב-שנתית במועצת העיר (.)30/08/2016

.11.4.2 2018 – שלב א' (מרכז העיר): הפעלת פרויקט LEZ במרכז העיר בעקבות החלטת הממשלה והתקנת חוק העזר.

.11.4.3 2019 – עדכון אסטרטגי: אישור "התוכנית המעודכנת" והרחבת המגבלות לכל רחבי העיר.

.11.4.4 2020 – יישום מלא: הטלת איסור כניסת רכבי דיזל מזהמים לכל שטח העיר ירושלים.

.11.4.5 2021 – תוכנית חומש שנייה: אישור תוכנית המשכית ()2021-2026 במועצת העיר ()26/08/2021 לשמירה על רציפות האכיפה.

.11.4.6 2023 – הרחבת סמכויות (צמ"ה): החלת חוק עזר ייעודי לצמצום זיהום מאתרי בנייה (.)NRMM

.11.4.7 2026 – התוכנית הנוכחית (:)2026-2031 עדכון חמש-שנתי סטטוטורי להבטחת רציפות חוקית ותקציבית ושדרוג הכלים להתמודדות עם אתגרי העשור הבא.

.11.5 המעטפת התפעולית וההסברתית

לצד החקיקה, בוצעו מהלכים משלימים חסרי תקדים להצלחת המימוש:

.11.5.1 הסברה ושיתוף ציבור: שני קמפיינים ארציים רחבי היקף ודיוור ישיר לכל בעלי הרכבים המזהמים בישראל, המציעים סבסוד להתקנת מסננים.

.11.5.2 שינוי תשתיתי ארצי: עיצוב ואישור תמרור ייעודי חדש בלוח התמרורים הארצי, והצבתו בכל הכניסות לירושלים בתיאום עם נתיבי ישראל, המשטרה וצה"ל.

20 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.11.5.3 מערך אכיפה וניטור: הכשרת פקחים עירוניים באישור משטרת התנועה, והצבת רשת תחנות ניטור ברחבי העיר לבחינת האפקטיביות של הפעילות בזמן אמת.

21 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

פרק ב '- יוזמות בהובלת הרשות לאיכות

הסביבה והקיימות

.12אזור מופחת פליטות ()LEZ – רציפות מדיניות והסדרה חוקית

.12.1 המשכיות ההגדרות ושמירה על עקרון ההסתמכות

במסגרת תוכנית זו (,)2026-2031 עיריית ירושלים ממשיכה ביישום המדיניות הקיימת של "אזור מופחת פליטות" (.)LEZ

.12.1.1 המדיניות נשענת על עקרון ההסתמכות: הציבור ובעלי הרכבים כבר ביצעו התאמות והשקעות כלכליות על בסיס ההגדרות הקבועות בתקנות אוויר נקי הארציות.

.12.1.2 לפיכך, התוכנית אינה כוללת החמרה של תקני היורו מעבר למצב הקיים, וזאת כדי לשמור על ודאות רגולטורית ועל האמון שנוצר מול המגזר העסקי והפרטי.

.12.2 הגדרות "רכב מזהם" (על פי תקנות אוויר נקי)

המדיניות ממשיכה להתבסס באופן מלא על תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע"ב-:2012

.12.2.1 סוג הרכב: רכב מונע דיזל במשקל מעל 3.5 טון (קטגוריות M3 ,M2 ,N3 ,.)N2 .12.2.2 הקריטריון: רכב ששנת ייצורו אינה עומדת בתקני הפליטה הנדרשים ושלא הותקן בו מסנן חלקיקים מאושר.

.12.2.3 תחולה: האיסור תקף לכל רחבי העיר ירושלים (ללא החרגת שכונות).

.12.2.4 מובהר כי במידה ויחול שינוי בהגדרת הרכב המזהם התקנות, השינוי יחול באופן מובנה גם בעיר ירושלים.

.12.3 המעבר ההיסטורי לברירת משפט (אוגוסט )2025

אחד ההישגים המשמעותיים של הרשות, לאחר מאמצים אדירים וממושכים מול משרדי הממשלה והכנסת, הוא השינוי בשיטת האכיפה:

.12.3.1 עד אוגוסט ,2025 הוגבלה יכולת ההרתעה בשל התלות במסלול של כתבי אישום פליליים – הליך משפטי מורכב, מסורבל וממושך.

.12.3.2 החל מאוגוסט ,2025 חלה פריצת דרך רגולטורית המאפשרת מעבר לאכיפה באמצעות 'ברירת קנס'. שינוי זה מייצר כלי הרתעה מיידי, אפקטיבי ובר-ביצוע מול בעלי רכבים מזהמים. כמו כן, שינוי זה נתן את הלגיטימציה לבקש אכיפה משמעותית של פקחי העירייה, לא האפשרות לפעול בצורה יעילה ומהירה מול רכבים מזהמים.

.12.4 האתגר המרכזי: החלת ברירת המשפט על התוכנית החדשה

אישור התוכנית הנוכחית במועצה הוא תנאי הכרחי לשימור יכולת האכיפה.

22 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.12.4.1 המשימה הקריטית: עם אישור התוכנית החדשה (,)2026-2031 יש לפעול באופן מיידי ומחודש במישור המשפטי והסטטוטורי כדי להחיל את מנגנון ברירת המשפט על חוק העזר והתוכנית החדשים. ללא פעולה זו, האכיפה עלולה לחזור למסלול האיטי של כתבי אישום, מה שיפגע אנושות באפקטיביות של הפרויקט.

.12.5 אכיפה טכנולוגית – יעד אסטרטגי עתידי

.12.5.1 מסמך המדיניות מגדיר את המעבר לאכיפה טכנולוגית (זיהוי לוחיות רישוי)

כאתגר הבא.

.12.5.2 המצב המשפטי: כיום, שימוש במצלמות לצרכי אכיפת איכות אוויר אינו מוסדר חוקית במישור הארצי.

.12.5.3 המשימה: העירייה תמשיך לפעול מול משרדי התחבורה, הפנים והמשפטים כדי לקדם את התשתית החקיקתית שתאפשר שימוש באמצעים טכנולוגיים בעתיד.

עד אז, האכיפה תמשיך להתבסס על מערך הפקחים העירוני המיומן.

.12.6 תשתית תומכת: ניטור ותמרור

.12.6.1 ניטור: המשך הפעלת 3 תחנות הניטור התחבורתיות (דבורה הנביאה, מלכי ישראל ומזרח העיר) ככלי לבקרה ומדידת הצלחה.

.12.6.2 תמרור: תחזוקה שוטפת של תמרורי 440/441 בכל שערי העיר – המהווים את היסוד המשפטי לאכיפה בשטח.

.12.7 תועלות

.12.7.1 שיפור איכות האוויר - המשך הפחתה שנתית:

.12.7.1.1 תחמוצת חנקן ()NOx כ- 66.13 טון לשנה

.12.7.1.2 חומר חלקיקי ()PM2.5 כ- 7.08 טון לשנה

23 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות

התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה בירושלים 2026-2031 מס' תוכנית תאריך פרסום מקורי מהדורה

2026/01 20/05/2026 טיוטה 3 - הערות ציבור

20/05/2026 טיוטה 1

.12.7.2 בריאות הציבור: צמצום החשיפה של תושבי העיר לחומרים מסרטנים הנפלטים ממנועי דיזל ישנים.

.12.7.3 יציבות רגולטורית: שמירה על ודאות כלכלית למגזר העסקי דרך הצמדות לתקנות הקיימות.

.12.8 תנאים למימוש

.12.8.1 חקיקת חוק עזר עירוני חדש: זהו התנאי הבסיסי והדחוף ביותר. יש לחוקק חוק עזר מעודכן (הוראת שעה) שייתן תוקף משפטי לתוכנית החדשה. ללא חקיקה זו, לא יהיה בסיס חוקי לאכיפה כלל.

.12.8.2 החלת ברירת המשפט מחדש: עם חקיקת חוק העזר החדש, יש לפעול מיידית להחלת צווי ברירת המשפט עליו מול ועדת הכלכלה. מדובר בצעד קריטי כדי למנוע "ואקום אכיפתי" שיאלץ את העירייה לחזור למסלול כתבי האישום.

.12.8.3 תקציב ותמיכה ממשלתית: הבטחת המשך המימון (%)90 מהמשרד להגנת הסביבה לתפעול המערך.

.12.8.4 אתגר האכיפה הטכנולוגית: המשך קידום התשתית החקיקתית הארצית שתאפשר בעתיד שימוש חוקי במצלמות ()LPR כאמצעי אכיפה משלים

.12.9 עלות-תועלת

.12.9.1 עלות – למשך תקופת התוכנית (חמש שנים)

.12.9.1.1 תקציב תפעולי מוערך של כ-2.5 מיליון ש"ח (הפעלת מערך האכיפה באמצעות מצלמות, אכיפה על בסיס המצלמות וניהול הפרויקט).

.12.9.2 תועלת כלכלית

על בסיס המתודולוגיה המפורטת בפרק ו' - מתודולוגיית ניתוח עלות-תועלת ()CBA – כ- 16 מיליון ₪ בשנה

.12.9.3 יחס תועלת-עלות ()BCR – 33.57

.12.9.4 מקור תקציבי - כ-%90 מהסכום ממומן על ידי תמיכה של המשרד להגנת

הסביבה במסגרת החלטות הממשלה הנוכחיות, שהינן בתוקף עד לסוף שנת .2026

נערכות פעולות על מנת להאריך את תוקף המימון עד לסוף תקופת תוכנית זו (.)2031

.12.10 המלצה

.12.10.1 אנו ממליצים על אישור המשך המימוש של פרויקט ה-LEZ במתכונתו הנוכחית, תוך מתן עדיפות עליונה להשלמת המהלך המשפטי להחלת ברירת המשפט על התוכנית החדשה.

.12.10.2 מדובר בכלי מוכח שהביא לירידה של %25 ברמות הפיח בעיר, ויש לשמר את הישגיו תוך שמירה על עקרון ההסתמכות של הציבור.

24 פרק ב' - יוזמות בהובלת הרשות לאיכות הסביבה והקיימות