ישיבת משנה לתכנון ובנייה - תבע מס' 9 · קובץ התנגדויות 1358837.pdf
מסמכים נוספים באותה ישיבה: סדר יום מלא לועדת תבע לתאריך 7.5.2025.pdf · קובץ התנגדויות 1202985.pdf · קובץ התנגדויות לתכנית 1247485.pdf · קובץ התנגדות 1152297.pdf · קובץ התנגדות 1256924.pdf · קובץ התנגדות 1274026.pdf · קובץ התנגדות 1282235 חלק ב.pdf · קןבץ התנגדות 1244276.pdf · תצר 12574.pdf · פרוטוקול קובץ דיון והחלטה תצר 12574.pdf · פרוטוקול קובץ החלטות ועדת תבע מיום 7.5.2025.pdf · פרוטוקול תמצית עיקרי דיון ועדת תבע מיום 7.5.25.pdf · קובץ החלטות הפקעות 7.5.2025.pdf · תמלול הועדה 7.5.2025.pdf
כתובת מגורים שם פרטי ושם משפחה כתובת אימייל חותמת זמן גואטמלה 2/5 ירושלים אריה סיקסק gmail.com@ariesjer 13:52:07 4/6/2025 וולטה העילית 7 ירושלים רונית מושל gmail.com@roniya 14:00:51 4/6/2025 הרשש 26 אלייכין.ע.חפר מירה מריה מיטאן gmail.com@m0524154253 14:33:26 4/6/2025 ירושלים אפרת אסף gmail.com@efiassaf 14:34:36 4/6/2025 מזל קשת 6 חנה כרמי gmail.com@lha.carmi 14:45:58 4/6/2025 אדם 45 ירושלים ורד שטסל gmail.com@vered210 14:46:54 4/6/2025 שמעון ,14 ירושלים שלהב אלעמי gmail.com@shilhav.elami 14:47:08 4/6/2025 רבי בנימין 6ב נילי מור gmail.com@nilly.mor 14:50:47 4/6/2025 המייסדים 11 ירושלים יהודה גודמן huji.ac.il@ygoodman 14:58:36 4/6/2025 אבן דנן 20 ירושלים יצחק יזרעאלי gmail.com@isaac.izr 14:58:56 4/6/2025 רחוב ברקלי שאול 111 מנדל יהושע gmail.com@joshmmdl 15:16:47 4/6/2025 המפקד 12 ניר higtek.com@nir 15:35:38 4/6/2025 משה קול קרן יפה gmail.com@kerenyaffe39 16:32:04 4/6/2025 הגיא ,10 בית הכרם אורי גת mail.huji.ac.il@uri.gat 16:55:42 4/6/2025 הדישון 5 ירושלים מלכה רוזנפלד gmail.com@malka.rosenfeld 20:12:39 4/6/2025 דרך בית-לחם 94 ירושלים מיכה מגן gmail.com@micha.magen 20:47:32 4/6/2025 בר יוחאי 3 כניסה ב' דירה 2מ1יהירוששטלריםאוס gmail.com@mayastrauss60 23:31:32 4/6/2025 בית הכרם רונית פרוש כהן gmail.com@ronitpar 5:59:31 4/7/2025 קרית יובל מיכל אוחיון gmail.com@michalochayon 7:29:26 4/7/2025 הערות כתובת מייל
gmail.com@ariesjer
gmail.com@roniya
gmail.com@m0524154253
כל הזמן רק כורתים ועוקרים עצmיםcoא.פilיaלmו חgד@שfיםsa! sדaי!i!f!e!
יש לתכנן היטב ולשמור על הmעoצcים.gmail@Lha.carmi אמנם לא גרה בשכונה אך מגmיעoהcה.ilרaבmהgל@שע9ר1י2צdדeקerכvך שמכירה את המקום והצרכים השונים היטב חשוב מאד בעיניי לחשובmעoלcע.lלaiויmותgפ@רוiיmקטaיlםv.,eוaעלlhשhiיSמור עצים ותיקים. מסכימה עם חשיבות שאר הסעיפים. אנשים לא אוהבים לעבור במנהרות gmail.com@nilly.mor
הפרוייקט חסר ערך. בקרוב יה.ilפcוaך.iפujילh@לבnן.aאmיןdלoהoתgירYעקירת עצי הפנסית הנפלאים הללו gmail.com@isaac.izr
gmail.com@Joshmndl
גם במודיעין בשדרות עמק איילון עשוmמoנcה.רkוeתgtלiהhו@לכrיniרגל שנראות רע gmail.com@kerenyaffe39
פרוייקט מיותר והרסני mail.huji.ac.il@uri.gat
בבקשה להקשיב לתוmשבoיcה.ilעaיmר וgה@מבdקelרfיnםeבsהr.oה.aאkםalתMרצו שהעיר שלנו תהיה מדברית וכלל הציבור יסבול? יש לעצים תפקיד חשוב בהצללה, בנוי, באוויר נקי, וכולנו נושמים את אותו האוויר.אל תפגעו באיכות החיים ובבריאות שלנו.מסכימה עם כל הכתוב לעיל gmail.com@micha.magen
gmail.com@mayastrauss60
שוב חשיבה מוטעת שלא לטובתmהcoא.זlרaiחmיםg@ronitpar gmail.com@michalochayon
לכבוד
הועדה המחוזית לתכנון ובניה למחוז ירושלים
רח' שלומציון המלכה 1
ירושלים
iplan.gov.il@MichalYsf
iplan.gov.il@ShiraTa
הועדה המקומית לתכנון ובנייה
כיכר ספרא 1
ירושלים
jerusalem.muni.il@CHRACHELI
jerusalem.muni.il@rae
(בדוא"ל)
הנדון: התנגדות לתכנית 101-1358837
מעבר תת קרקעי להולכי רגל
לבית חולים שערי צדק, רח 'בייט ,ירושלים
אני הח"מ, ד"ר אלישבע ריגבי-שפריר, ת.ז. ,052651205 שכתובתי רח' שילר ,8 בית הכרם, ירושלים, מגישה בזאת התנגדות לפי סעיף 100 וסעיף 103א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-,1965 לתכנית שבנדון.
אני תושבת שכונת בית הכרם מאז ,1987 ופעילה זה מכבר בנושאי תכנון שכונתיים, עירוניים וארציים. בשנים האחרונות אני פעילה גם במסגרת עמותת מטה המאבק לבינוי שפוי, ומזה כשש שנים אני חברה בועדה לתכנון פיזי של המנהל הקהילתי "זיו". אני גרה בסמיכות קרובה לתכנית נשוא ההתנגדות, ואפגע ישירות מן התכנית נושא ההתנגדות, הן מבחינת איכות חיים ואיכות הסביבה, והן מבחינת ערך רכושי. כמו כן, חשוב לי שימור האופי ההיסטורי הייחודי של השכונה והעיר שבה אני חיה, כמו גם ההגנה על איכות החיים והסביבה בהן, שאף הן ייפגעו מאוד כתצאה מהתכנית .
יצויין עוד כי אני הייתי בין מגישי הערר נגד היתר 2021/0519.00 (במסגרת מטה המאבק לבינוי שפוי (ע"ר), ולכן חלק מטענותי כאן יחזרו על הטענות שהועלו בערר.
להלן פירוט טענותי.
התכנית לא תגשים את מטרותיה ותהפוך ל"פיל לבן" ולמטרד:
1. ע"פ דברי ההסבר לתכנית (הוראות הכנית עמ' )2 מצויינת מטרת התכנית כדלקמן:
"מטרת החיבור היא לאפשר מעבר בטוח ונוח עבור הולכי רגל המגיעים לביה"ח מבלי צורך לחצות צומת סואן עם מספר מעברי חציה, ולהתגבר על הפרשי גובה גדולים באמצעות מעלית ודרגנועים, ולתת מעבר תחתי מוגן מהשמש ומהגשם."
כל זאת במסגרת פרוייקט של הנגשת התחבורה בציבורית ברחבי העיר, שאפשר לראות בה מטרת העל המוצהרת של התכנית.
המתנגדת רואה בעין חיובית כל קידום של תחבורה ציבורית בירושלים, אולם סבורה שלא זו הדרך, וכי המנהרה המוצעת לא תתרום דבר לא לשיפור חוויית הולכי הרגל לביה"ח וממנו, ולא להנגשת התחבורה הציבורית בעיר בכלל. להלן הנימוקים.
1
2. הציבור לא ישתמש במנהרה : הנסיון המצטבר בארץ מורה שמנהרות להולכי רגל אינן משרתות את
המטרה שלשמן הוקמו, זאת משום שהציבור מדיר רגליו מהן, ומעדיף באופן גורף לחצות כביש על פני השטח, זאת גם כאשר המנהרה יפה וחדשה, וגם כאשר המעבר העילי כרוך בהמתנה ברמזורים. זאת בכל מזג אויר. ואם הציבור לא ישתמש במנהרה המוצעת, היא לא תתרום דבר לשיפור נוחות ההליכה או להנגשת התחבורה הציבורית.
3. המנהרה תהפוך למוקד של הזנחה ועזובה: כפועל יוצא מהימנעות הציבור מהשימוש בהן,
המנהרות השוממות והנסתרות מהעין הופכות במהרה למוקדים של הזנחה ולא אחת גם של פעילות עבריינית, מה שפוגע בכל הסביבה, הן מבחינת איכות חיים, הן מבחינת בטיחות, והן מבחינת ערך הרכוש.
4. להלן כמה דוגמאות לכך שמעברים תת קרקעיים להולכי רגל אינם מגשימים את מטרותיהם:
א. המנהרה המחברת בין התחנה המרכזית ירושלים לתחנת רכבת נבון: הציבור מדיר את רגליו ומעדיף את המעבר
העילי באופן גורף, למרות שהוא כרוך בהמתנה ברמזורים.
2
ב. מנהרת הולכי הרגל בכיכר דניה, בית הכרם (מתחת לשד' הרצל, קרוב מאוד למנהרת שערי צדק המוצעת): אינה
בשימוש ולא היתה מעולם בשימוש. מקום נטוש שהפך למוקד של הזנחה (גם בשכונה מטופחת כבית הכרם), והציבור נמנע מלהשתמש בה ומעדיף את המעבר העילי באופן גורף, למרות שהוא כרוך בהמתנה ברמזורים.
ג. המנהרה בין התחנה המרכזית לבנייני האומה (שבוטלה כאשר בנו את תיחנת רכבת נבון) – היתה לאורך שנים
מקום חשוך, מלוכלך, אפל, ומסריח משתן ומרכז לחסרי בית. היה מפחיד לעבור שם, במיוחד בשעות הלילה.
ד. דוגמה מתל אביב :המנהרה בכיכר מגן דוד , שקישרה בין רח' שינקין לשוק הכרמל מתחת לרח' אלנבי, נסגרה
בשנת 2004 ונאטמה בהמשך בגלל חוסר שימוש והזנחה.
להלן כתבה בנושא מאתר ynet :
3
לאור האמור, ברור שהמנהרה המוצעת מיותרת ואף בזבזנית: : מה הטעם לכרות מנהרה ולזרוק עליה כסף ציבורי
רב, אם הציבור לא ישתמש בה?
• מאגר המים: התכנית מגלמת נזקים וסיכונים פוטנציאליים
5. התכנית המוצעת חודרת אל תוך שטח המגרש למבני ציבור שבמסגרת תכנית במ//6/2005ב ובאופן
ספציפי חותכת ממנו את הפינה. . השימושים הציבוריים באותו מגרש, בפינה הרלבנטית לענייננו, הם מגרש הספורט ע"ש רובנס (של מינהל קהילתי בית הכרם ובי"ס זיו), ומאגר המים הקיים מתחתיו (שהוקם ע"פ תכנית .)4360 מאגר זה, והצנרת המובילה אליו וממנו עלולים להיפגע כתוצאה מחפירת המנהרה.
6. הועדה המחוזית , בהחלטתה מיום 24.7.23 במסגרת הבקשה להיתר ,2021/0519.00 התירה את
החדירה לשטח המגרש למבני ציבור, זאת בנימוק כי " נמסר לועדה כי...החדירה... אינה פוגעת בשימושים המאושרים במגרש זה " (סע' 2 להחלטה). ואולם אין בהחלטת הועדה המחוזית שום התייחסות למאגר המים, והיא מסתמכת אך ורק על הודעת היזמים שביקשו את ההיתר. יתר על כן, נראה כי גם ההיתר עצמו ניתן אך ורק ע"ס הודעת היזמים, כי בבקשת ההיתר, נמסר מטעמם רק כי "יש אישור מחב' הגיחון", אולם האישור לא הוצג בשום מקום. במילים אחרות, בטרם אישור החדירה למגרש למבני ציבור, הועדה המחוזית לא בחנה את הנושא באופן עצמאי אלא הסתפקה בהודעת מבקשי ההיתר. באופן ספציפי, היה עליה לברר אילו בדיקות נעשו כדי להבטיח שהמאגר והצנרת הנלווית לא ייפגעו כתוצאה מהמנהרה, וכן לדרוש לראות את אישור חברת הגיחון. זה לא נעשה. לאור
האמור, נראה כי האישור לחדור לתוך שטח המגרש לצרכי ציבור ניתן באופן לא תקין, שלא על
4
בסיס עובדתי מוצק, ויש לבטלו, ולבחון את החדירה למגרש למבני ציבור מחדש ובאופן עצמאי ועל בסיס עובדתי מוצק במסגרת הליך אישור התכנית המוצעת. בכל מקרה, אין לאשר את התכנית ללא
בדיקה הנדסית מפורטת ע"י גורם עצמאי של השפעת התכנית המוצעת על מאגר המים והצנרת
הנלווית.
יצויין כי האמור לגבי אופן אישור החדירה למגרש למבני ציבור מפריך את האמור בדברי ההסבר להוראות התכנית, (עמ' ,)2 כי " המעבר אושר על ידי כל גורמי הרישוי הרלוונטיים במסגרת בקשה להיתר בניה. 2021/0519.00 ".
עוד יצויין כי טענה זו העליתי בעבר במסגרת הערר על היתר ,2021/0519.00 שהגשתי (עם אחרים)
מטעם מטה המאבק לבינוי שפוי, ערר שהתקבל, וכי כתבתי בעניין ליו"ר הועדה המחוזית ב-18.8.23 (בהקשר להליכי הערר ), אולם לא קיבלתי תשובה עד היום.
7. חמור מכך, גם בתכנית המוצעת אין כל התייחסות למאגר המים, ואין לו זכר במסמכי התכנית. לא
בהוראות, לא בתשריט, ולא במסמכי הרקע. בתור מבנה תת-קרקעי רגיש, המצוי בצמידות למנהרה המוצעת, ברור שמאגר המים רלבנטי ביותר לתכנית המוצעת. אבל, כאמור התכנית מתעלמת ממנו, קו"ח שאין בה בדיקה של השפעת המנהרה על מאגר המים והצנרת הנלווית, הן בשלב ההקמה והן בשלב הקבע . פגיעה במאגר המים תהווה גם פגיעה כלכלית חמורה, ועלולה להוות סכנה בטיחותית.
אין לאשר את התכנית מבלי להסיר כל חשש לפגיעה במאגר ובצנרת הנלווית.
8. לאור האמור: יש לפרסם להתנגדויות נספח הנדסי מחייב, שחובר ע"י מומחה חיצוני, שיבטיח
שהמאגר והצנרת המובילה מים אליו וממנו לא ייפגעו כתוצאה מהמנהרה והתשתיות הנלוות, לא בשלב העבודות ולא בשלב הקבע, ויפרט את הבדיקות והנתונים שעליהם הוא מתבסס וכן את שיטות העבודה בשלב ההקמה, וכן יש להציג אישור של חברת הגיחון בנושא.
באופן ספציפי, יש לבחון היטב את שני הנושאים הבאים:
א- המנהרה תחצה בוודאות את תוואי הצנרת המובילה מים מהשפלה למאגר ו/או ממנו, ועלולה להשפיע עליה. יש לבדוק היטב את השפעת המנהרה על הצנרת. יצויין כי חציית הצנרת תתקיים גם ללא החדירה לשטח למבני ציבור, ויש לבדוק את הנושא כתנאי לאישור התכנית.
ב- שיטת חפירת המנהרה – לשיטת החפירה יכולה להיות השפעה משמעותית על המאגר. לדוגמה:
חפירה עם פיצוצים עלולה לפגוע הן במאגר עצמו (ליצור סדקים) והן בצנרת. יצויין כי חפירה עם פיצוצים, עלולה להשפיע לרעה ולפגוע גם במבנים אחרים בסביבה, וגם על זה יש לתת את הדעת.
גם חציבה באמצעות קידוחים עלולה לגרום לסדקים במאגר ו/או להשפיע על הצנרת, בגלל רעידות.
על הנספח ההנדסי (ר' תת-סעיף קודם) לכלול גם פירוט של שיטת החפירה, ושל שיטת העבודה בכלל, כולל שטחי התארגנות ומיקומם.
אין לאשר את התכנית ללא השלמתו ופירסומו להתנגדויות של דו"ח הנדסי כאמור, שיחובר ע"י מומחה
חיצוני, שיבטיח שמאגר המים והצנרת הנלווית לא ייפגעו כתוצאה מהתכנית המוצעת.
• עצים – התכנית תגרום לנזק ודאי ורב-ממדי
9. על חשיבותם של העצים לאיכות החיים והסביבה ולבריאות הציבור אין צורך להרחיב את הדיבור כיום .
בימים אלה של משבר אקלים, מוסכם בכל העולם כי העצים מהווים תשתית חיונית – סביבתית, בריאותית וכלכלית – זאת במרחב הכפרי והעירוני כאחת. ע"פ מחקרים בינלאומיים וישראליים, העצים בעיר מבטלים את "אי החום העירוני", מסייעים בסילוק חלקיקי זיהום נשימתיים עדינים, שהם ממזהמי האויר המסוכנים ביותר, מפחיתים את התחלואה במחלות לב וריאה וסרטן העור, וכמובן – בכל מקום הם תורמים לספיחת דו-תחמוצת הפחמן שהוא הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית. בכך מהווים העצים הכלי בה"א הידיעה למאבק בהתחממות הגלובלית.1 את התועלת הזו של העצים אפשר לכמת מבחינה כלכלית.
1 ר' למשל, מטא-אנליזה של 201 מחקרים בנושא "עצים בעיר ובריאות האדם" שהתפרסמה בחודש יוני 2020 : ,.L .K ,Wolf Human and Trees Urban .)(2020 .C .A ,Bardekjian & ,.M ,Bosch den van ,.G ,Richardson ,.K .J ,McKeen ,.T .S ,Lam 5
גם מדינת ישראל הכירה בחשיבותם של העצים במרחב הבנוי : בשנים האחרונות משרד החקלאות קבע הנחיות ותנאי מינמום הן להגנה על עצים קיימים ( "הנחיות לעבודה בקירבת עצים" ,2013 )2015 2 והן להבטחת נטיעות חדשות ("מדריך ארצי לצל עצים במרחב הבנוי", )2020 .3 (להלן ביחד: "הנחיות משרד החקלאות". ) בינואר 2022 אישרה הממשלה "תכנית לאומית להצללה ולקירור המרחב העירוני, באמצעות עצי רחוב, במסגרת ההיערכות למשבר האקלים".
10. לכך יש להוסיף את חשיבותם הספציפית של העצים לגבי בית הכרם, כמרכיב מרכזי באופייה ההיסטורי
הייחודי של השכונה ובקוהרנטיות האורבנית שלה. העצים היו מרכיב מרכזי במודל הרעיוני של "עיר גנים" שהנחה את תכנון השכונה מראשיתו, ניטעו עוד לפני שנבנו הבתים הראשונים ב-,1922 והם מהווים מרכיב מרכזי באופי השכונה מראשיתה ועד היום, תוך שימור והרחבה של שלד העצים המקורי (ורבים מהעצים המקוריים עצמם). לפיכך , כל פגיעה בעצים, היא פגיעה באופי של שכונת בית הכרם ושל איכות החיים והסביבה בה, וכפועל יוצא, גם פגיעה בערך הרכוש בשכונה.
11. התכנית המוצעת תגרום להשמדה מסיבית של עצים בשטחה ובקרבתה, וכפועל יוצא, לפגיעה רב-
ממדית בכל הסביבה: סביבתית, נופית, בריאותית, וכלכלית. זאת בין השאר (אך לא רק) בגלל
ליקויים חמורים בנספחי העצים (סקר עצים + נספח שמירה על עצים בוגרים). סקר העצים אינו
מדוייק: אינו מראה את כל העצים הנמצאים בשטח התכנית וסביבותיה, ואילו חלק מהעצים שכן
מופיעים בו אינם תואמים את המצב בשטח, ושני נספחי העצים אינם תואמים זה את זה וגם לא
את התשריט. באופן חמור במיוחד, סקר העצים מתעלם מהעצים החשובים והגדולים ביותר בשטח
התכנית. להלן רק כמה מהדוגמאות חמורות במיוחד.
12. סקר העצים מתעלם מקבץ האורנים והברושים אדירי הממדים בפינת מגרש הספורט/ מאגר המים
(בפינה המזרחית של צומת הרצל/בייט, בדיוק מאחורי מתקן האופניים). סקר העצים (ובעקבותיו התכנית כולה) מתעלם ממנו כליל. מדובר במקבץ עצים בגובה של 15-20 מ', המהווה האלמנט הנופי הכי משמעותי בצומת, ומרכיב הכרחי במראה הכללי העכשווי הירוק של הצומת כיום (ר' להלן סע' .)19 זאת מעבר לחשיבותם הסביבתית של העצים.
בשל בעיות תוכנה, תמונות של מקבץ העצים מצורפות בקובץ נלווה להתנגדות זו.
העצים במקבץ האמור צומחים בתוך שטח מגרש הספורט, בצמוד לגדר האבן ורשת הברזל המקיפה אותו בצמוד למדרכה של צומת הרצל/בייט, ורובם המכריע נמצאים בדיוק מעל תוואי המנהרה, בתוך הקו הכחול, או עליו. יצויין כאן כי ע"פ הנחיות משרד החקלאות, סקר עצים צריך להראות את כל העצים בתוך הקו הכחול ובטווח של 5 מטר מעבר לו, כך שגם אם חלק מהעצים במקבץ לא ממש בתוך הקו הכחול, הם ממוקמים ממש עליו או צמודים לו מבחוץ. 14 מהעצים צומחים על טרסה צרה (לא יותר מ-0.6 מ')
הצמודה לגדר האבן, (כלומר, בתוך הקו הכחול או עליו), מעט נמוך ממפלס המדרכה של הרצל/בייט, ורובם נושאים עדיין את תגיות המספור שניתן להם במסגרת סקר העצים . מדובר ב-10 ברושים גבוהים מאוד שמספרם (ע"פ התגיות שנותרו ) ,303-312 וכן שלושה אורנים ענקיים הממוספרים 314-316 (ע"פ התגיות), ועוד שני אורנים הנשענים על גדר הברזל בצד של רח' בייט (וזה על זה) וממוספרים 318 ועוד מספר שנמחק (ע"פ התגיות ). בנוסף, 3 ברושים גדולים מאוד צומחים במפלס מגרש הספורט הנמוך יותר, במרחק 4-6 מ' מהגדר, שניים מהם ללא תגיות מספור, והאחד הנוסף ענק וממוספר ,321 וכן 8 עצים נשירים הצומחים במקבצים של ארבעה, המקבץ האחד קרוב מאוד-עד-צמוד לגדר עם שד'
.4371 ,)17(12 ,health public and research environmental of journal International .Review Scoping A :Health https://doi.org/10.3390/ijerph17124371
2 https://www.gov.il/he/Departments/policies/moag-pro-014 3 https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/guide-for-trees-shadow 6
הרצל (מספרי תגית: ,300 ו-302; יתר התגיות נפלו), והמקבץ השני יותר לכיוון רח' בייט, במרחק 1.5-6 מ' מהגדר (מספרי תגית: 317 ו-322; יתר התגיות נפלו).
מכל העצים המפוארים האלה, רק שני האורנים השוכבים והנשענים על הגדר נזכרים בנספחי העצים (!), וגם הם מסומנים שם באופן שגוי כעץ אחד שמספרו משום מה 173 (ומיועד לשימור). כל שאר העצים הענקיים והחשובים האלה – 23 במספר - אינם מופיעים כלל בנספחי העצים של התכנית - לא בסקר עצים, לא במפת "השמירה על עצים בוגרים". ואולם המספרים והעצים עדיין ניתנים לזיהוי בתשריט, באפור חיוור, ללא סימון "ייעוד עץ" (אדום, כתום או צהוב),. התעלמות מהעצים הכי ערכיים והכי חשובים בתחום התכנית פותחת פתח להכחדתם כתוצאה מהתכנית המוצעת, בין אם בשלב ההקמה או בשלב הקבע. כאשר התכנית המוצעת מתעלמת כליל מעצים אלה, לא מקבלת לגביהם שום החלטה לגבי ייעוד, ולא מפרטת במפורש את האמצעים הדרושים להגנתם, פירושו של דבר שהיא מפקירה אותם להשמדה. יש לסמן בבירור ובמדוייק את כל
העצים האלה הן בתשריט , והן בנספחי העצים (סקר + "שמירה על עצים בוגרים") לקבוע אותם במפורש
לשימור, ולפרט את האמצעים שיינקטו להגנתם! ללא תיקון זה של התכנית יש לדחות את התכנית.
.12.1 החשש לשלומם של העצים הנ"ל כתוצאה מהתכנית המוצעת גובר כאשר אנו מוצאים בנספחי העצים של התכנית המוצעת עצים מסוגים אחרים לגמרי, במקומות אחרים לגמרי , הנושאים את אותם המספרים כמו העצים (314 עד .)322 כך למשל, בנספחי העצים מוצאים את המספרים 314-322 (שבמציאות בשטח מופיעים על כל האורנים, וחלק מהברושים והנשירים שבמקבץ הנ"ל) על עצים שלמעט אחד, מזוהים במסמכי התכנית כוושינגטוניה חסונה, ממוקמים ליד הקצה הדרומי של התכנית מעברו השני של רח' בייט (בצד של ביה"ח), ומיועדים לכריתה! הדבר פותח פתח לכך שיכרתו את האורנים והברושים הערכיים שבפינת מגרש הספורט בגלל המספר שעליהם !
.12.2 יתר על כן, בסקר העצים וב"שמירה על עצים בוגרים" מופיעים 12 דקלים מסוג ושינגטוניה חסונה, המיועדים לכריתה, בעוד שבשטח יש רק 6 וושינגטוניות. (ר' תמונה). גם המספור של עצי "הושינגטוניוה" בשני הנספחים אינו זהה.
כל זה מעיד על כך שמסמכי העצים בתכנית (סקר עצים + שמירה על עצים בוגרים"), אינם אמינים ואינם
תואמים את המציאות. לאור האמור , ויש לבצע סקר עצים חדש, ומתוקן, ולסמן בהתאם בתשריט, באופן
מחייב, תוך שימור מירב העצים. את הסקר המתוקן יש לפרסם להתנגדויות הציבור.
.12.3 יצויין גם כי לנוכח הפער במספר הוושינגטוניות בין מסמכי התכנית לבין המציאות (פער של %)100 מתעורר חשש שחלק מהעצים אולי היו, ונכרתו ללא היתר!
.12.4 יודגש עוד, כי אין הצדקה לכריתה של 6 הושינגטוניות שבכניסה העכשווית למתחם ביה"ח. מדובר בעצים יפהפהיים וגבוהים, עצי מורשת (הגם שאינם מינים ילידיים) המהווים אלמנט נופי חשוב ביותר.
הנימוק שמביא סקר העצים לכריתת הוושינגנטונית הוא "נמצא 1–1.5 מ מקיר כלונסאות המתוכנן לצורך חפירת שטח ההתארגנות/ שביל כניסה לאתר". כלומר: גורמים נזק של קבע בלתי הפיך לעצים ולכל הסביבה בשביל מצב זמני של העבודות על תכנית שמראשיתה היא כאמור, מיותרת ויש לה חלופות (ר' להלן). לאור ההבנה הגוברת בדבר חשיבותם של העצים והיותם תשתית חיונית, ניתן היה לצפות שיתאימו את התכנית לעצים, ולא ההפך! שיזיזו את אתר ההתארגנות ואת קיר הכלונסאות למקום שלא יפגע בעצים יקרי מציאו אלה. ואם אין בנמצא שטח כזה, שיוותרו על התכנית – ממילא היא מיותרת, בזבזנית, ולא תשיג את מטרותיה.
.12.5 עצים אחרים ()223-226 סומנו בסקר העצים להעתקה בנימוק "בתוואי שביל אופנים". הרי אפשר לפתל מעט את השביל כדי לעקוף את העצים! לאור ההכרה הגוברת בחשיבות העליונה של עצים 7
לחיים בכלל ובמרחב הבנוי בפרט, צ"ל ברור שיש להתאים את התכנון לעצים, ולא ההפך. שביל אופניים לא חייב להיות בקו ישר!
13. התכנית תשמיד את החורשה ברחבת (כיכר) אלי ויזל הצמודה לתחנת הרק"ל ויד שרה ולמעבר
החצייה על שד' הרצל בצומת עם בייט. במקומה מתוכננת לקום המבואה הצפונית של המנהרה.
מדובר במקבץ העצים השני הכי המשמעותי באזור הצומת, הן מבחינה נופית והן מבחינה סביבתית (הצללה והפחתת זיהום אויר מכלי רכב). זוהי חורשה של עצי פנסית דו-נוצתית, שאמנם ניטעה לפני שנים לא רבות יחסית, אולם העצים שגשגו במיוחד, וכיום החורשה נותנת צל רב להולכי הרגל וליושבים על הספסלים המפוזרים בכיכר, לרווחתם של תושבי השכונה והולכי הרגל, כולל אלה העוברים בין תחנת הרק"ל לבין ביה"ח שערי צדק, וכולל אלה המחכים לרמזור במעברי החצייה.
מלבד תרומתה לרווחתם ונוחותם של הולכי הרגל במקום, הן בשל הצל והן בשל התרומה הנופית , לחורשה קטנה זו תרומה סביבתית נוספת לכל השכונה (ובכלל) הודות למיקומה ליד צומת עמוס – היא משתתפת באופן משמעותי בספיחת המזהמים הנפלטים מכלי הרכב הרבים שבצומת ולהפחתת זיהום האויר בשכונה בכלל . מבחינה נופית, חורשה זו היא מרכיב מרכזי במראה הכללי הירוק של צומת הרצל /בייט, התורם להשתלבותו במרקם ובאופי ההיסטורי הירוק של בית הכרם.
ע"פ מסמכי התכנית, רוב העצים בחורשה שבכיכר אלי ויזל מיועדים להעתקה, לא לכריתה, אולם לא מצויין לאן יועתקו העצים. האם יישארו בסביבות הצומת? , האם יישארו לפחות בשכונה?. בכל מקרה, סיכויי ההצלחה של ההעתקה (=קליטה מוצלחת של העץ במיקומו החדש) לא נראים גבוהים לאור העובדה שהעץ "פנסית דו-נוצתית אינו נכלל ברשימת העצים המומלצים להעתקה של משרד החקלאות (נספח ה' לנוהל פקיד היערות, ,)2019 שנקבעה ע"פ סיכויי הצלחה של ההעתקה במיני העצים השונים.
בכל מקרה, התכנית המוצעת תסלק מהשטח חורשה בעלת משמעות סביבתית ונופית רבה. בכך תפגע בי ובשאר תושבי השכונה הן מבחינה סביבתית וכפועל יוצא גם בריאותית , הן מבחינה נופית וחזותית (כולל שינוי אופי השכונה), הן מבחינת איכות חיים, וכפועל יוצא, גם מבחינת ערך הרכוש.
14. יש בנספחי העצים של התכנית ליקויים, אי דיוקים וחסרים רבים נוספים – לדוגמה: הקו הכחול המופיע
בנספח "שמירה על עצים בוגרים" אינו תואם בכלל את הקו הכחול של התשריט! כמובן שזה מדגיש עוד יותר את חוסר אמינותם של נספחי העצים, ושל התכנית כולה בכל הנוגע לעצים. לגבי הליקויים הנוספים של התכנית בנושא העצים - אשלים את הפירוט שלהם במועד שמיעת ההתנגדויות. כרגע, די באמור כדי להדגים את הנזק המסיבי שהתכנית תגרום לעצים, וכפועל יוצא את הנזק שהיא תגרום לי
ולשכונה בכלל. יש לדחות את התכנית ולו רק בשל השמדת העצים המסיבית שהיא תגרום.
• הבטים תחבורתיים:
15. התכנית המוצעת תמנע אפשרות בעתיד של הפרדה מפלסית בצומת הרצל/בייט (שיקוע של ציר יפה
נוף-בייט). הפרדה מפלסית מסתמנת כנחוצה כבר כיום, לנוכח עומסי התנועה הכבדים באזור הצומת ברבות משעות היום, אולם נחיצותה גדלה לנוכח תוספת צפוייה של אלפי כלי רכב ומקומות חנייה באזור המזין את צירי התנועה הרלבנטיים (רח' יפה נוף, בייט, הרצל). מדובר בתוספת מסיבית של בינוי פרטי וציבורי בשכונת בית הכרם , הצפוי להוסיף לשכונה כלי רכב רבים שיעברו דרך קבע בצומת הרחובות יפה נוף- בייט והרצל, וכן תוספת של לפחות 9,500 מקומות חנייה בחניינים חדשים המתוכננים בשד' הרצל ולאורך רחוב בייט כדלקמן:
א. 1,000 מקומות בחניון "מרכז החיים" במתחם זיו
ב. 3,000 מקומות בחניון שערי צדק החדש
ג. 2,500 מקומות בחניון עמק ציון (אזור תעסוקה לאורך בייט, לכיוון גבעת מרדכי)
ד. 3,000 מקומות בחניון שיכוני האלף ("חנה וסע" של הרק"ל)
כל זאת לפני תוספת עומסי התנועה הכבדים כתוצאה משתי התכניות לקירוי כביש בגין, על הבינוי המסיבי הכרוך בהן!
8
קיימות חלופות יעילות וזולות בהרבה, וכלל לא פוגעניות – אולם הן לא נבחנו
16. בהינתן המטרות המוצהרות של התכנית המוצעת, ניתן להצביע על חלופות יעילות וזולות בהרבה.
שעיקרן: חלופת אפס משודרגת בעזרת כמה תוספות קלות, אשר יגשימו את מטרות התכנית לא פחות טוב (וכנראה יותר טוב) ללא מנהרה, וכל זאת בשבריר מהעלות של התכנית המוצעת, וללא הפגיעות הסביבתיות, הנופיות ותחבורתיות והבטיחותיות שייגרמו על ידה ופורטו לעיל. חלופות אלה לא נבחנו כלל.
17. חלופת אפס: התגברות על הפרשי הגובה: כאמור בדברי ההסבר, אחת ממטרות התכנית, האמורות
להפוך את המעבר הרגלי מתחנת הרק"ל יפה נוף לביה"ח (ובחזרה) לנוח יותר, הוא התגברות על הפרשי הגובה בין תחנת הרק"ל לביה"ח – כלומר: לחסוך להולכי הרגל עליות וירידות. הפרש הגובה בין תחנת הרק"ל והמבואה הצפונית של המנהרה, לבין המוצא הדרומי של המנהרה במפלס ביה"ח ) הוא כ-10 מ', אולם הפרש הגובה הזה ממוקם כל-כולו בתוך שטח ביה"ח בצמוד לו, לאורך ציר בייט, בעוד שהמסלול מתחנת הרק"ל (_גובה כ' )789 עד לפינת מגרש ביה"ח (מעל פינת חניון ביה"ח בצומת הרחובות הרצל/בייט (גובה הפינה: -789.50 791 מ', תלוי במיקום מעבר החצייה ובאם מסתמכים על חתכי נספח הבינוי או על התשריט ) הוא כמעט או לגמרי מישורי. לפיכך, את הפתרון להפרשי הגובה ניתן וצריך למקם בתוך הצד של ביה"ח שערי צדק, בעזרת מעלית + דרגנועים שיוצבו בפנים פינת המגרש, בפינת הקיר החצוב התוחם את מתחם שערי צדק מצד שד' הרצל ורח' בייט (ומופיע למשל , בנספח בינוי ,3 בחתכי האורך של המבואה הדרומית). הולכי הרגל יוכלו ללכת בנחת על פני השטח מתחנות הרק"ל והאוטובוסים, לחצות את מעברי החצייה ככל שנדרש ולהגיע אל פינת מגרש ביה"ח באופן כמעט מישורי, ושם להיעזר במעלית או בדרגנועים שייקחו אותם ישירות למפלס 779.40 שהוא המפלס המוצע של המנהרה ומפלס פני השטח של ביה"ח. משם יוכלו להמשיך ללכת בשביל מישורי מגונן ואולי אף מקורה לכל מקום שירצו במתחם ביה"ח. הכל בהליכה מישורית. במילים אחרות –
חלופת אפס הכוללת רק מעלית +דרגנועים ושביל (שממילא מתוכנן מהמבואה הדרומית ) תאפשר
הליכה מישורית לכל האורך: תחילה מתחנת הרק"ל עד וכולל חציית הצומת, לאחריה מעלית/דרגנוע,
ואז המשך הליכה מישורית בתחומי ביה"ח. זה לא יאריך את ההליכה, יעלה הרבה פחות, ואינו כרוך בנזקים הסביבתיים, הנופיים, הכלכליים, התחבורתיים ואולי אף בטיחותיים שתגרום המנהרה המוצעת.
9
התמונות להלן מראות את מיקום המעלית/ הדרגנועים בחלופת אפס הנ"ל צומת הרצל/בייט
מפלס רחוב
פירלמעליתודרגנועים
שבילבמפלסביה"ח
חלופת אפס: מיקום מעלית ודרגנועים בפינת ביה"ח בצומת הרצל/בייט
הליכה מישורית מהרק"ל למעלית במפלס הרחוב, ומהמעלית לביה"ח במפלס ביה"ח 12
10
חלופת אפס: מיקום לפיר המעלית/ דרגנוע במבט ממתחם ביה"ח
יודגש כי ניתן יהיה להקים מעלית/דרגנועים כאלה הן כמבנה עצמאי (שישתלב טוב בהרבה בסביבתו, ולא יגרום את הפגיעה הנופית והסביבתית שיגרום מבנה המבואה הצפונית המוצעת) והן במסגרת בניין (אם יוחלט להקים בניין נוסף במתחם ביה"ח בצמוד לפינת הצומת.) אפשר יהיה לשלב פיר מעלית/דרגנועים כזה במסגרת אטריום כניסה פינתי מגונן למתחם ביה"ח, או במסגרת המבואה של הבניין אם יוקם שם.
כאמור, ניתן יהיה להשיג כל זאת ללא מנהרה, בשבריר מהעלות וללא הפגיעות החמורות של התכנית המוצעת.
חלופת אפס: הגנה משמש וגשם וההקשר התכנוני: הליכה מוגנת מגשם ושמש היא אחת ממטרות
התכנית המוצעת.- מטרה ראוייה לכל הדעות. אולם ניתן להשיג מטרה זו כמעט באותה מידה גם בחלופת אפס, בהינתן ההקשר התכנוני בסביבת התכנית המוצעת. הדברים אמורים בתכנית "מרכז החיים" במתחם "זיו", ברביע הצפון-מזרחי של הרחובות שד' הרצל ושד' בייט (היכן שנמצאים כיום מתנ"ס ובי"ס זיו, מגרש הספורט ומאגר המים, והחניון העילי) – סה"כ כ-53 ד' של מבני ציבור וחזיתות מסחריות. תחרות אדריכלים לתכנון המתחם התקיימה באביב 2021 מטעם עיריית ירושלים, והתכנית הזוכה בתחרות (הוכרזה 11/2021; הדמיות להלן) משנה לחלוטין את המצב האורבני לגבי תנועת הולכי רגל באזור, גם בהתייחס לבאים וליוצאים מבי"ח שערי צדק ברגל.
בהקשר של חלופת אפס שהוצגה לעיל, תכנית "מרכז החיים" מספקת אפשרויות מוגנות מגשם ושמש להולכים ברגל בין תחנת הרק"ל עד לביה"ח. באופן ספציפי, תכנית "מרכז החיים" כוללת מעברים רגליים נוחים ונעימים 141
מתחנת "יד שרה" אל בי"ח שערי צדק – בין אם לאורך החזיתות המסחריות-בחלקן של שד' הרצל ורח'
בייט עד למעברי החצייה, ובין אם דרך מעברים וכיכרות בין הבניינים, עד למעברי חצייה אחרים. רוב המעברים מוצלים ע"י עצים, חלקם האחר מקורה, ולאורכם מפוזרים ספסלים למנוחה. (יש גם בתי קפה). חציית הכבישים מנצלת את מעברי החצייה הקיימים. לדוגמה: הולך רגל שירד מהרק"ל בצד של "יד שרה", יוכל לחצות מעבר חצייה קטן אחד מהתחנה אל "מרכז החיים", ללכת בשד' הרצל עד למעבר החצייה ולמעלית/ דרגנוע (שתוארו לעיל בחלופת אפס) לאורך החזית המסחרית המקורה , המספקת לו הגנה מגשם וגם משמש, ובנוסף ליהנות מצל העצים שאפשר לנטוע לאורך המדרכה.
לאחר שיצא מהמעלית/ דרגנוע שבצומת, ימשיך בשביל(ים) בתוך מתחם ביה"ח, שגם להם אפשר לספק הגנה משמש ומגשם באמצעות קירוי קל ו/או עצים שינטעו. ( לגבי הגנה משמש בצומת – ר'
להלן "צומת ירוק"). לחילופין, אותו הלוך רגל שירד מהרק"ל יוכל להישאר בצד הצפון מערבי של המסילה (הצד של "יד שרה"), ללכת בצל לכיוון הצומת דרך חורשה הקטנה והנעימה שב"כיכר אלי ויזל"
(המיועדת לההשמדה במסגרת התכנית המוצעת, כי מתוכננת במקומה המבואה הצפונית) , לחצות את שד' הרצל במעבר החצייה דרך אי תנועה מוצל בעצים ואל המדרכה הנגדית, שאף היא מוצלת בעצים (גם במעבר החצייה), ומשם לחצות את רח' בייט אל המעלית/ הדרגנועים שבפינת ביה"ח. הכל חד- מפלסי, באופן נוח יותר להולכי רגל ובמיוחד לבעלי מוגבלויות, וללא צורך בפעולות חפירה הרסניות, פוגעניות ויקרות, שישמידו המון עצים, יפגעו בסביבה, בנוף, בבריאות ובאיכות החיים , יגרמו לסיכונים בטיחותיים אפשריים וויעמיסו על הקופה הציבורית.
מרכז החיים
שערי צדק
יד שרה
הדמייה של תכנית "מרכז החיים" שזכתה בתחרות האדריכלים 13
הדמייה של מעבר מתחנת הרק"ל יד שרה אל תוך "מרכז החיים", תוך שימוש במעבר חצייה קיים.
מעבר רגלי לשערי צדק מתאפשר ימינה לאורך החזית המסחרית המקורה (פינה ימנית תחתונה) עד לצומת, או ישר דרך הכיכר והמעברים הפנימיים, למעברי חצייה אחרים על רח' בייט.
בכיכרות הפנימיות ספסלים ופינות ישיבה למנוחה.
19. הגנה מהשמש בצומת – מעברי החצייה: כיום יש בצומת וסביבותיה הרבה מאוד עצים, הן על
המדרכות והן על איי התנועה המפרידים בין נתיבים. עצים אלה תורמים לא רק להצללה ולאיכות האויר, אלא גם למראה כללי, נעים וירוק יותר של הצומת, באמצעות הסתרת רבים מכלי הרכב. זה גם משתלב באופן הרמוני יותר עם אופי שכונת בית הכרם. בחלופת אפס המתוארת כאן, הולכי רגל המחכים לרמזור ליד מעבר החצייה יכולים, ברוב המקומות, לעמוד בצילם של העצים. אם במקום מסויים חסר מעט צל ליד מעבר החצייה (כמו, למשל, בפינה המזרחית של הצומת), אפשר לנטוע עוד כמה עצים במדרכה. זה פשוט וזול בהרבה מאשר השמדת רוב העצים ע"י מנהרה.
20. ועוד לגבי הגנה משמש, שהיא בין המטרות של התכנית המוצעת : נכון שהמנהרה מספקת להולכי
הרגל מתחנת הרק"ל לביה"ח הגנה משמש לא פחות מאשר חלופת אפס, אבל בה בעת היא שוללת הגנה מהשמש משאר הולכי הרגל במקום ובשכונה, זאת בשל ההשמדה המסיבית של עצים שתיגרם בעטייה, בראש ובראשונה של החורשה בכיכר אלי ויזל ושל מקבץ העצים הענקיים בפינת מגרש הספורט, אך גם של עצים רבים מאוד אחרים בכל שטח התכנית. (ר' התייחסותי לנושא העצים לעיל).
21. כזכור, המטרה השלישית המוצהרת של התכנית המוצעת היתה לחסוך להולכי הרגל את הרמזורים.
נכון שחלופת אפס לא תחסוך להולכי הרגל את הרמזורים, אבל גם התכנית המוצעת לא תחסוך להם אותם, כי, כאמור לעיל, הנסיון המצטבר לאורך שנים הוא שהציבור מעדיף להמתין ברמזורים, בכל מזג אוויר, על פני לעבור במנהרה כדי לחצות את הכביש.
לאור האמור, ברור כי חלופת אפס "משודרגת" בתוספת מעלית/ דרגנועים בפינת ביה"ח , כמתואר לעיל
בקווים כלליים, מגשימה את מטרות התכנית התכנית המוצעת לא פחות טוב מהמנהרה, אך ללא וללא
14
הפגמים, הנזקים והסכנות של המנהרה. לפיכך חלופת אפס מהווה חלופה עדיפה והגיונית בהרבה –
נוחה יותר, יעילה יותר, זולה יותר, ובלתי פוגענית - למעבר הולכי רגל מתחנת תח"צ "יד שרה" לבי"ח
שערי צדק, באופן המייתר את המנהרה.
לסיכום: התכנית המוצעת היא תכנית פוגענית, בזבזנית ומיותרת. היא תפגע בשכונה הסובבת
ובתושביה מבחינה איכות הסביבה והבריאות, נוף, איכות חיים וערך הרכוש, ואף עלולה לסכן אותם
(מאגר המים).בנוסף, התכנית כרוכה בבזבוז משווע של כספי ציבור, במיוחד בהינתן המצב הכלכלי
הקשה במדינה כולה עקב המלחמה ונוכח קיומה של חלופת אפס זולה בהרבה , שתגשים את מטרות
התכנית המוצעת לא פחות טוב וללא הפגיעות בשכונה הסובבת ובתושבים.
לפיכך יש לדחות את התכנית.
בכל מקרה, אין לקדם את התכנית ללא התיקונים וההשלמות שצויינו לעיל, בהם פירסום דו"ח הנדסי
בנוגע למאגר המים וסקר עצים מתוקן ומדוייק, וללא בחינה של חלופת אפס.
המתנגדת שומרת לעצמה את הזכות להוסיף על התנגדות זו חוות דעת ו/או טיעונים נוספים.
בכבוד רב,
____________________
ד"ר אלישבע רגבי
רח' שילר ,8 בית הכרם, ירושלים 9622712
15