ישיבת מועצה מס' 17 · י. דוח ועדת ביקורת מישיבה מס' 16

דו"ח מישיבה מס' 16 של ועדת ביקורת

שהתקיימה ביום שני, ה' שבט תשפ"ה, ()3/02/2025

השתתפו: מר אלדד רבינוביץ, חבר מועצה ויו"ר ועדת ביקורת נכחו: גב' עופרה ברכה, מבקרת העירייה והמורשה לטיפול בתלונות עו"ד דני ליבמן, משנה ליועמ"ש לנושאים מיוחדים

גב' יעל גבאי, מנהלת אגף רווחה

גב' איילה יחזקאלי, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע גב' תמר בן יעקב, מנהלת המחלקה לטיפול בחיי משפחה ונישואין (מעברים)

מר נסים ארואסטי, מנהל מחלקה בכיר לכלכלת התקינה העירונית גב' אורטל אריה, מנהלת מחלקה בכירה לפיתוח תכנון ובקרה מר אהרון כהן, כלכלן תקציבים בכיר

גב' סימה ביאזי, ממונה על מערך תוכניות ופרויקטים מר צבי עבו, מזכיר ועדת ביקורת

על סדר היום:

דוח מבקר המדינה בנושא: מרכזי קשר הורים – ילדים ברשויות המקומיות

פתיחת הדיון:

מר אלדד רבינוביץ, יו"ר הוועדה: מרכזי הקשר של הורים וילדים מאפשרים קשר משפחתי מבוקר ומפוקח. מהדו"ח עולה שעיריית ירושלים משקיעה במרכזי הקשר, ועושה את זה סך הכול טוב.

כמובן, תמיד יש הערות והדו"ח הוא המלצה לשיפור.

קשר בין הורים לילדים צריך להיות טבעי, ללא פיקוח וללא הדרכה כפויה של הרשויות. באופן טבעי הורה יודע להיות הורה מספיק טוב ולדעת לפתח קשר עם הילדים שלו, זה מובנה בנו. לצערי יש חריגים בהם אנחנו צריכים לטפל. אם חלילה יש אלימות או קשר מתעלל אנחנו חייבים לנטר ולשמור על הילד, הקשר הוא לא בכל מחיר.

בנוסף, לאחרונה קיימת תופעה נרחבת וכואבת של ניכור הורי כתוצאה מהתערערות הקשרים המשפחתיים. יש לכך השלכות קשות על הרווחה הנפשית של ההורה ועל ההתפתחות הנפשית התקינה של הילד. המטרה כמובן להחזיר את החיים למסלול ולאפשר קשר טבעי.

עפרה ברכה: המדובר בבדיקה כללית שנערכה על ידי משרד מבקר המדינה בעירייה באמצעות

שאלונים. הנושא רגיש וחשוב בעיניי, אציין שהדוח כבר נדון בצוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל. חלק מההמלצות בטיפול וחלק נכנסו לתוכנית העבודה השנתית, נשמח לקבל עדכון על הנעשה.

ליקוי -1 השפעת הפיזור הגיאוגרפי של המרכזים על המשפחות המטופלות המלצת המבקר:

משרד מבקר המדינה ממליץ למרכזי הקשר בדיר אל-אסד, מזרח ירושלים ונצרת לבחון את האפשרות לפתוח את מרכזי הקשר, לצד פתיחתם בימי שבת, גם בשעות אחר הצוהריים, וכך להקל על בני משפחות המטופלים לנהל שגרות לימודים ועבודה בצד קיום המפגשים.

תגובת המבוקר:

אין כיום חוסר בתקינה של עובדים. במערב העיר יש 13 משפחות ממתינות, במזרח העיר אין המתנה.

בירושלים ישנם שלושה מרכזי קשר, שניים במערב העיר הפועלים כל השבוע ואחד במזרח שבהתאם לביקוש פועל בעיקר בשבת. הפיזור של המרכזים נכון והם מקיימים גם פעילויות חוץ ביחד עם המשפחות המטופלות. בבדיקה שנערכה עולה שכרגע אין ביקוש לימים נוספים במרכז במזרח העיר.

כמובן, אם תעלה דרישה היא תענה בחיוב.

המלצת ועדת ביקורת:

להנגיש להורים את האפשרות לפעילות בשעות אחר הצהריים במרכז הקשר במזרח ירושלים.

ליקוי -2 השפעת מרחב מרכז הקשר ועיצובו על הטיפול בילדים ובני נוער המלצת המבקר:

מומלץ לרשויות המקומיות באפרת, אור יהודה, ביתר עילית, בני ברק, דימונה, טייבה, יבנה , ירושלים, מגדל העמק, מנשה, נתיבות, קריית אתא ורחובות, שעו"סי מרכזי הקשר שלהם השיבו כי הם פועלים במבנים לא מכבדים דיים, לבחון את ההיתכנות לאגם משאבים ולעשות שימוש במתקני מרכזי הורים -ילדים או במתקנים אחרים המעניקים שירות טיפולי לטובת הפעלת מרכז הקשר. כפי שעולה מדברי ההורים המטופלים במרכזי הקשר, יש חשיבות רבה לכך שמרכזי הקשר יספקו אווירה ביתית עבור משפחות המטופלים.

תגובת המבוקר:

עוד לפני קבלת הדוח עלתה כבר דרישה לשיפוץ מרכז הקשר בבית הכרם. זה בתכנית עבודה, בתקווה להתחיל בחודש אפריל. כמובן שהמרכז ימשיך לפעול גם בתקופת השיפוץ.

במרכזי הקשר האחרים, שמעוני ומזרח העיר התבצעה כבר הצטיידות משמעותית. במרכז בבית הכרם קיים גם מטבח טיפולי, כרגע לא מתכונן למרכזים האחרים בהם קיימת פעילות של חדר חושי.

המלצת ועדת ביקורת:

לבחון הקמת מטבח במרכזי שמעוני ומזרח.

ליקוי -3 הנגשת מרכז הקשר לאנשים עם מוגבלות

המלצת המבקר:

על הרשויות המקומיות בבני ברק, חדרה ,חולון, חיפה, טבריה, טייבה, טירת הכרמל, ירושלים (מערב), כפר סבא, נהרייה, פתח תקווה, קריית ביאליק ,קריית אתא, רמת גן ותל אביב-יפו לסמן חניות ייעודיות בסמוך למרכז הקשר, במקום שניתן לעשות בו כן.

תגובת המבוקר:

משפחות שצריכות הנגשה מגיעות כיום למרכז בשמעוני. פועלים מול מחלקת הסדרי תנועה להנגשת חניית הנכים הסמוכה. ממחלקת הסדרי חניה נמסר שעובדים על פתרון של רמפה.

המלצת ועדת ביקורת:

לבדוק את נושא ההנגשה, לקבל לוח זמנים ולעבור לביצוע בהקדם.

ליקוי 4 -הקושי בגיוס עובדים סוציאליים למרכזי הקשר המלצת המבקר:

קליטתם של כלל עו"סי מרכזי הקשר כעובדי הרשות המקומית והכשרתם בהתאם או לכל הפחות הקפדה על תנאי העסקה זהים לאלו של עובדי הרשות המקומית תוכל לסייע לטיוב השירות שהם מעניקים למשפחות המטופלות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי בעיריות אשדוד נתניה, ירושלים ורמת גן יקפידו שהכשרתם ותנאי העסקתם של המועסקים באמצעות חברות עירוניות זהים לאלו של עובדי הרשויות המקומיות.

תגובת המבוקר:

תנאי ההעסקה של העו"סיות במרכזי הקשר דומים לתנאי ההעסקה בעירייה. מדובר בעובדות טובות ובהתאם למצב שוק התעסוקה בתחום יש לעירייה עניין לשמר אותן במערכת, אך יש לדבר השלכות תקציביות. מדובר בשש עשרה עובדות, פער בעלות השנתית של 100 אלף ש"ח. התקיימה שיחה בנושא עם אגף תקציבים, והסוגייה תיבחן במסגרת דיוני כוח אדם של שנת .2025 בנוגע להכשרות, קיים דגש גדול על הכשרות מצד משרד הרווחה ויש מעטפת הדרכה משמעותית.

המלצת ועדת ביקורת:

לבחון את קליטת העו"סיות העובדות במרכזי הקשר לעבודה כעובדות עירייה ולהמשיך לתת הכשרות ייעודיות לתפקיד.

סיכום:

מר אלדד רבינוביץ, יו"ר הוועדה: אסיים במילה טובה לאגף הרווחה. מפליא מאוד לשמוע שאין פערי תקינה, במיוחד בשוק קשה של הרווחה ובתנאי השכר הנוכחיים של העובדים הסוציאליים.

כפי שראינו, קיימת השקעה של תשומות גדולות ומחשבה רבה על הפיתוח של מרכזי הקשר הורים וילדים, במטרה לאפשר שילדים יוכלו להיות בקשר טוב עם ההורים ולהתפתח כראוי. כמובן שהמטרה גם לאפשר להורים להיות בקשר חיובי ומועיל עם הילדים שלהם.

טוב שהנושא הזה עלה כעת, בתקופה משברית ולחוצה. ברור שלמלחמה יש השלכות על הבית, על זוגיות ועל גידול הילדים, טוב וראוי לתת לזה את תשומת הלב המספיקה. נעקוב כמובן לוודא שמעט התיקונים שעוד נותרו יסודרו בהקדם.

הוועדה לענייני ביקורת ממליצה למועצת העירייה לאמץ את המלצות דוח מבקר המדינה, בהתאם

וכמפורט בפרוטוקול הדיון.

הישיבה נעולה.

בברכה,

אלדד רבינוביץ

חבר מועצה

יו"ר ועדת ביקורת

מרכזי קשר של הורים-ילדים ברשויות המקומיות

מבוא

בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-,1951 נקבע כי "האם והאב כאחד הם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם". בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-,1962 נקבע עוד כי אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הילד הקטין.1 על פי המשפט הישראלי, אם כן, זכותם של ההורים לגדל את ילדיהם היא זכות טבעית, ראשונית, גם אם לא בלתי מוגבלת.2 זכות זו אינה הופכת את הילדים לרכושם של הוריהם, אבל מבטאת את הקשר הטבעי בין הורים לילדם, ילד שהוא עצם מעצמם ובשר מבשרם, ובזכות זו טמונה למעשה גם חובתם לפעול למען טובתו.3

אל מול זכויות אלה עומד לעיתים עיקרון טובת הילד. עיקרון זה, שעוגן במשפט הישראלי4 ובאמנת האו"ם לזכויות הילד (להלן - האמנה לזכויות הילד),5 הוא עתיק יומין, ועל פי הגדרתו שימש בכל תקופה עיקרון מנחה ומרכזי בקבלת החלטות ובביצוע פעולות הנוגעות לילדים.6 האמנה לזכויות הילד, שאושררה על ידי מדינת ישראל בשנת ,71991 מדגישה את חשיבותה של המשפחה כסביבה טבעית להתפתחותם של הילדים ולרווחתם. לילד זיקות רבות: לשני ההורים, לאחיו ולאחיותיו ואף למשפחה המורחבת.8 על פי המשפט הישראלי9 ואמנת זכויות הילד, ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם אלא רק כאשר קובעות רשויות מוסמכות, הכפופות לביקורת משפטית, בהתאם לדינים ונהלים הנוגעים לעניין,10 כי פירוד כאמור נדרש לטובת הילד. קביעה כאמור, יכול שתידרש במקרה מסוים, כגון מקרה של התעללות או הזנחת הילד על ידי הוריו או כאשר חיים ההורים בנפרד ונדרשת החלטה בנוגע למקום מגורי הילד. כלומר, זכותם של הורים כי מילוי חובותיהם כלפי ילדם ייעשה על ידם ללא התערבות חיצונית יוצרת את האוטונומיה והפרטיות של התא המשפחתי, ואין לפגוע בה אלא על פי עילה שבדין.11 1 ראו גם: ע"א 577/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לח()1 ,461 467 (.)1984 2 דנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד סד()3 356 ()2011; בג"ץ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים פ"ד סא()2 280 (.)2006 ראו גם: ע"א 577/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לח()1 ,461 467 ()1984;

ע"א 93/2266 פלוני, קטין נ' פלוני, פ"ד מט)1 ),221 .(1995 3 פנחס שיפמן, דיני המשפחה בישראל (כרך ב, התשמ"ט), עמ' 218 - .219 כן ראו לעניין זה בג"ץ 243/88 קונסלוס נ' תורג'מן, מה()2 626 (.)1991

4 ראו: חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951; חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-.1962 5 )49 .(No .Supp GAOR .U.N 44 ,annex ,44/25 .res .G.A ,Child the of Rights the on Convention )(1989 A/44/49 .Doc .U.N ,167 at

6 דוח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות השופטת סביונה רוטלוי (.)2003 הוועדה מונתה לאור אשרור אמנת האו"ם על ידי מדינת ישראל כדי לבחון באופן מעמיק את הדין הישראלי בכל הנוגע לזכויות הילד, מעמדו המשפטי ורווחתו (להלן - דוח ועדת רוטלוי).

7 האמנה נכנסה לתוקף בישראל לאחר אשרורה בנובמבר .1991 8 שיפמן, דיני המשפחה בישראל, כרך ב, עמ' .276 ראו גם עמ' 74 - .80 9 בג"ץ 243/88 קונסלוס נ' תורג'מן, פ"ד מה()2 626 ()1991; ע"א 577/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לח()1 ,461 467 (.)1984

10 בין הוראות החוק: חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-.1962

11 ע"א 577/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לח()1 ,461 467 (.)1984 - 2 -

בתי המשפט ורשויות הרווחה בישראל12 נדרשים לצקת לביטוי "טובת הילד" תוכן בהתאם למצב העובדות בכל מקרה ומקרה,13 ולעיתים משמעו הוצאת הילד ממשמורת הורה או הוריו המולידים.

באמנת זכויות הילד נקבע כי המדינות החתומות יכבדו את זכות הילד המופרד מהורה אחד או משניהם לשמור על יחסים אישיים ומגע ישיר עם שני ההורים על בסיס סדיר, זולת אם הדבר מנוגד לאינטרסים של הילד.14 ניתן ללמוד ממנה על חובת המדינה להבטיח את המשך הקשר שבין הילד ובין הוריו ומשפחתו במקרים שהוצא הילד מביתו.15 משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן - משרד הרווחה) והמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אמונים על איתור, מניעה, טיפול, הגנה, שיקום וסיוע לכל אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבי מצוקה ומשבר או עלולים להיקלע אליהם.16 עמדת משרד הרווחה, כפי שקיבלה ביטוי בהוראת תקנון עבודה סוציאלית (להלן - תע"ס)17 8.17 ובדוח ועדת סילמן מ-,182014 והתואמת את תפיסת אמנת האו"ם לזכויות הילד, היא כי מסגרת המשפחה המולידה היא המקום הטוב ביותר לגידול ילדיה. עמדה זו עולה בקנה אחד עם התפתחות תאוריית ההתקשרות (Theory )Attachment המכירה בחשיבותם של יחסי אמון בסיסיים בין הילד בראשית חייו ובין הוריו לצורך התפתחותו החברתית והרגשית התקינה של הילד ולניהול מערכות יחסים בהמשך חייו.19 עוד עולה ממחקרים כי ניתוק הקשר בין הילד להוריו יכול להותיר בילד תחושות דיכאון ואֵ בל וכי מתן אפשרות לקשר ועידודו יכולים להפחית תחושות אלו ולאפשר לילד להתפתח ולתפקד באופן חיובי.20 מתוך ההכרה כי קשר של שני ההורים עם ילדם חיוני להתפתחותו התקינה של הילד גם במקרים שיש חשש לשלומו הפיזי והנפשי,21 התפתחו בארצות הברית מסגרות המאפשרות קיום מפגשים בין הורים לילדיהם בפיקוח ובסביבה מוגנת22 (Visitation .)Supervised בעקבות הניסיון האמריקאי הוקמו במשך השנים מסגרות למפגשים מפוקחים במודלים שונים במדינות נוספות בעולם,23 וגם בישראל בשנות התשעים של המאה העשרים התגבשה התפיסה, כפי שקיבלה ביטוי בהוראה 3.36 12 רשויות הרווחה ובתי המשפט פועלים בעניין טובת הילד, בין השאר, מכוח חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-,1960 חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-,1981 והוראת התע"ס 3.20 "תפקידו ודרכי עבודתו של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין". בע"מ 4746/13 פלונית נ' עיריית תל אביב-יפו (פורסם במאגר ממוחשב, ,)4.7.13 הדגיש בית המשפט העליון כי אחד מתפקידיו של פקיד הסעד, כידו הארוכה של ביהמ"ש, הוא להניח לפני ביהמ"ש תמונה כוללת על מצבו של הקטין, אך שיקול הדעת הסופי בנוגע למשקל התסקיר וההכרעה בעניינו של הקטין לעולם מסור לביהמ"ש.

13 ע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגר ממוחשב )2.5.05; ע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני ()2.10.08; דוח ועדת רוטלוי.

14 זכויותיו של ההורה הלא משמורן להיפגש עם ילדו ראויות להגנה משפטית בעוצמה שאיננה פחותה מזו המוענקת לזכויות ההורה המשמורן. ראו שיפמן, דיני המשפחה בישראל, כרך ב', עמ' .280 15 דוח ועדת רוטלוי.

16 מטרות-העל והיעדים האסטרטגיים של משרד הרווחה.

17 הוראות תקנון עבודה סוציאלית הוגדרו בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ"ו-,1986 כהנחיות והוראות של מנכ"ל משרד הרווחה המתעדכנות מפעם לפעם.

18 הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ ביתיות ונושא הסדרי ראייה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה דאז, דין וחשבון (פברואר )2014 (להלן - דוח ועדת סילמן).

19 Attachment of Cornerstones ,Duschinsky .R ;Vol.1 )(1982 Loss and Attachment ,Bowlby .J )(2020 Research

20 שולמית פינצ'ובר ושלהבת עטר-שוורץ, "תפקוד התנהגותי ורגשי של ילדים ובני נוער בפנימיות רווחה:

תרומתם של מאפיינים אישיים, קרבנות לאלימות והערכת האקלים החברתי בפנימייה", מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ', 36 (,)2012 עמ' 61 - .90 21 ,Review Court Family ,”Child and Parent Between Visits Supervising“ ,Gibson .C & James .B 84 - 73 .pp ,)(1991 1 ,29

22 מרים נבות, הסתר פאס והילה צדקה, מרכזי קשר הורים-ילדים: מחקר הערכה ארצי (.)2014 23 מרים נבות, הסתר פאס והילה צדקה, מרכזי קשר הורים-ילדים: מחקר הערכה ארצי (.)2014 - 3 -

לתע"ס (להלן - הוראת התע"ס או הוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר),24 כי על רשויות הרווחה לפעול לשימור הקשר בין ההורה לילדו ולספק את הצורך במקום מוגן הנמצא בפיקוח מקצועי לקיום הקשר בין ההורה או ההורים לילדיהם. כך הוקמו על פי ההוראה מרכזי קשר הורים-ילדים (להלן -

מרכזי קשר) האמורים לתת מענה בנסיבות שבהן ההורה מתקשה בשמירה על קשר תקין עם ילדו אך הקשר חשוב להמשך התפתחותו התקינה של הילד.

את מרכזי הקשר מפעילות הרשויות המקומיות המשמשות כזרוע הביצועית של השלטון המרכזי לעניין אספקת שירותי הרווחה האישיים. בהתאם להוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר, המרכזים אמורים לשמש מסגרת אזורית מוגנת, תומכת ומקצועית לקיום מפגשים ללא תשלום בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע של פירוד, גירושין או אלימות וסיכון במטרה לבנות, ככל הניתן, תוכנית התערבות טיפולית שתאפשר באופן הדרגתי, לפי הצרכים של ההורים וילדיהם, מעבר מהסדרי שהות (בעבר כונו הסדרי ראייה)25 במרכזי הקשר להסדרי שהות עצמאיים ולהמשך קשר בטוח ולא מפוקח. מרכז הקשר הראשון בישראל הוקם בשנת 1993 בחיפה.26 נכון למועד סיום הביקורת פעלו 66 מרכזי קשר ב-64 רשויות מקומיות מתוך 257 רשויות.27 בהתאם לנתונים שאסף משרד הרווחה מ-62 מבין מרכזי הקשר בשנת 2022 טופלו במרכזי קשר אלו כ-2,500 משפחות. %85 מהן הגיעו לטיפול במרכז הקשר בעקבות צו שיפוטי המורה על כך. היקף תקציב משרד הרווחה להפעלת כלל מרכזי הקשר עמד באותה שנה על כעשרה מיליון ש"ח, והוא נועד להשתתפות במימון העסקת כוח אדם במרכזים.

פעולות הביקורת

בחודשים מאי - נובמבר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את הפעלת מרכזי הקשר ברשויות המקומיות. ביקורת עומק נעשתה במרכזי הקשר בעיריות ביתר עילית, דימונה, לוד, נצרת ותל אביב-יפו, במועצה האזורית נחל שורק ובמשרד הרווחה, לרבות בנציבות תלונות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית. ביקורת נוספת נעשתה במרכז הקשר בכפר סבא, בעיריות פתח תקווה ורמלה, ובמועצות המקומיות טמרה ועילוט.

נוסף על כך התבססה הביקורת על ממצאי שאלון שהועבר בקרב עובדים סוציאליים מ-59 מתוך 66 מרכזי הקשר שפעלו במהלך הביקורת ב-64 רשויות מקומיות (להלן - שאלון עו"סי מרכזי הקשר)

ועל ממצאי שאלון שהועבר לכ-280 הורים שנפגשו במהלך הביקורת או בסמוך לה עם ילדיהם במרכזי קשר (להלן - שאלון שביעות רצון). כמו כן, בביקורת שולבו ממצאים מ-15 ראיונות עומק שבוצעו עם הורים שנפגשו במהלך הביקורת או בסמוך לה עם ילדיהם במרכזי הקשר בעיריות באר

שבע, בית שאן, בני ברק, חיפה, טבריה, נס ציונה, נצרת, נשר, עפולה, קריית ביאליק, קריית גת,

ראש העין, שפרעם ותל אביב-יפו ובמועצה האזורית מנשה. המרואיינים נבחרו בשים לב למגדר, למיקום מרכז הקשר ולאוכלוסייה שאליה הם משתייכים.28 24 הוראת התע"ס ,3.36 מרכז קשר הורים-ילדים (פורסם במרץ .)2009 25 הסדרי שהות משמעם הסדרה של פרקי זמן קבועים וסדירים שבהם ישהו הילדים עם כל אחד מההורים בנפרד. התע"ס מתייחס למונח הסדרי ראייה בעוד המינוח המקובל בשנים האחרונות הוא הסדרי שהות, וכך גם מקובל בהוראות תע"ס מאוחרות יותר (ראו: הוראת התע"ס 3.20 תפקידו ודרכי עבודתו של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין [)]30.12.14

26 שלמה איגלשטיין, דליה רוזניק, יעל הרמל ורונית צור, מחקר מרכזי קשר הורים-ילדים (.)2005 27 הנתון אינו כולל שתי מועצות מקומיות תעשייתיות. כמו כן, בירושלים שלושה מרכזי קשר: לאוכלוסייה הכללית, לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסייה הערבית.

28 הראיונות בוצעו בסיוע חברה חיצונית שתחום התמחותה הוא הליכי שיתוף ציבור.

- 4 -

לוח :1 הרשויות המקומיות שנבדקו - נתונים כלליים, נכון למועד סיום הביקורת 2022

מועצה

עיריית

עיריית עיריית אזורית עיריית תל עיריית

ביתר

דימונה לוד נחל אביב-יפו נצרת

עילית

שורק

אוכלוסייה 64,016 36,776 85,351 10,230 474,530 78,007 אשכול 1 5 4 5 8 3

חברתי-כלכלי (נמוך) (בינוני) (בינוני) (בינוני) (גבוה) (נמוך)

אשכול 5 2 8 6 10 5

פריפריאליות (בינוני) (פריפריאלי) (מרכזי) (מרכזי) (מרכזי) (בינוני)

סיווג הרשות

יציבה יציבה ביניים יציבה איתנה התייעלות

המקומית

הכנסות

302,959 379,199 631,595 114,659 6,603,071 5 403,954

(ביצוע)

הוצאות (ביצוע) 307,024 379,307 629,682 114,622 6,599,605 429,650

עודף (גירעון)

)(4,065 )(108 1,913 37 3,466 )(25,696

שוטף

עודף (גירעון)

)(16,551 )(6,694 17,598 3,658 )(322,370 )(124,054

מצטבר

שיעור גירעון

%5.9 %2.0 - - %5.5 %33.7

מצטבר

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

מספר התושבים - הנתון לקוח מתוך "הרשויות המקומיות - קובץ נתונים לעיבוד - 2022" שהכינה הלמ"ס.

האשכול החברתי-כלכלי - הלמ"ס מדרגת את הרשויות המקומיות בסולם של עשר דרגות (אשכולות), לפי המצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה המתגוררת בתחום שיפוטן. אשכול 10 מעיד על הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר. מוצג הנתון שהיה מעודכן במועד סיום הביקורת המתייחס לשנת .2019 אשכול הפריפריאליות - הלמ"ס מדרגת את הרשויות המקומיות בסולם של עשר דרגות (אשכולות), לפי מקומן הגיאוגרפי ביחס לריכוזי האוכלוסייה, על פי שקלול של שני מרכיבים: נגישות פוטנציאלית לכלל היישובים וקרבה לגבול מחוז תל אביב. אשכול 10 מעיד על היישוב המרכזי ביותר, ואשכול 1 - על היישוב הפריפריאלי ביותר. מוצג הנתון שהיה מעודכן במועד סיום הביקורת המתייחס לשנת .2020 סיווג הרשות המקומית - משרד הפנים מסווג את הרשויות המקומיות על פי קריטריונים המשקפים את מצבן הכספי ופעולותיהן הכלכליות והמשקיות, כגון שיעור גירעון שוטף או מצטבר, זכאות למענק איזון, מתן הנחות ומחיקת חובות. על פי הקריטריונים הללו מחולקות הרשויות לשש קבוצות: ()1 איתנוֹוֹת ()2 יציבוֹוֹת ()3 בהמראה ()4 בתוכנית הבראה ()5 בתוכנית התייעלות ()6 במצב ביניים. מוצג הנתון שהיה מעודכן במועד סיום הביקורת.

ביצוע ההכנסות או ביצוע ההוצאות - ביצוע ההכנסות או ההוצאות בתקציב הרגיל. הנתון לקוח מתוך הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות המתייחסים לסוף שנת .2022 העודף (או הגירעון) השוטף או העודף (או הגירעון) המצטבר - העודף (ובסוגריים - הגירעון) השוטף או העודף (ובסוגריים - הגירעון) המצטבר בתקציב הרגיל. הנתון לקוח מתוך הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות המתייחסים לסוף שנת .2022

שיעור הגירעון המצטבר - כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות [נוסח חדש] ובסעיף 35ג לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]). הנתון לקוח מתוך הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות המתייחסים לסוף שנת .2022

- 5 -

הפעלת מרכזי הקשר

מרכזי הקשר נדרשים לספק אכסניה מוגנת לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם ואינם אמורים להסתפק במתן תנאי פיקוח בלבד אלא בבניית מסגרת מגוננת, מפקחת, מכילה, תומכת, מייעצת ומשקמת לקשרים בין הורים לילדיהם.29

לפי הוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר, מרכז הקשר נועד לבנייה והבנייה מחדש של הקשר בין הורים לילדיהם, ושירותיו ניתנים נוסף על הטיפול הישיר הניתן בידי הגורמים המטפלים האחרים, ובכללם העובדים הסוציאליים המטפלים במשפחה, עו"ס נוער, מטפלים בתחנות לייעוץ נישואין ומטפלים במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. כל אלו נועדו לבנות, ככל הניתן, תוכנית התערבות שתאפשר מעבר הדרגתי, לפי הצרכים והיכולות של הקטינים ושל ההורים, להסדרי שהות עצמאיים ללא פיקוח.

לאחר תקופה של שישה חודשים של מפגשים במרכז הקשר, אמור על פי הוראת התע"ס להתקיים דיון בהשתתפות עו"ס מרכז הקשר, העו"ס המפנה למרכז הקשר והמפקח המחוזי שבו תתבצע הערכה בנוגע לאפשרות לסיים את הטיפול או הצורך להמשיכו. כל עוד המשפחה מתקשה לקיים קשר מתמשך ויציב באופן עצמאי, אמור הקשר להמשיך ולהתנהל בסיוע מרכז הקשר.

האוכלוסיות המטופלות במרכזי הקשר

הצורך בהידוק או בחיזוק הקשר בין הורים לילדים בסיוע מרכזי הקשר נובע מנסיבות שונות, כפי שמסרו עו"סי מרכזי הקשר למשרד הרווחה, כמפורט בתרשים להלן:

תרשים :1 מספר המשפחות שנפגשו במרכזי הקשר בחלוקה לפי הנסיבות שהובילו לקיום

מפגשים במרכז הקשר, 2022

על פי נתוני משרד הרווחה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

29 איגלשטיין, רוזניק, הרמל וצור, מחקר מרכזי קשר הורים-ילדים.

- 6 -

ניתן לחלק את האוכלוסייה המטופלת במרכזי הקשר לשתי קבוצות עיקריות: ()1 משפחות המתמודדות עם משבר פירוד או גירושין ועם קשיים בהסדרי שהות; ()2 משפחות אשר טובת ילדיהן מחייבת שלא יתגוררו בחיק הוריהם המולידים (השמה חוץ-ביתית).

1. מ ש פ ח ו ת ה מ ת מ ו ד ד ו ת ע ם מ ש ב ר פ י ר ו ד א ו ג י ר ו ש י ן ו ע ם ק ש י י ם

ב ה ס ד ר י ש ה ו ת : על פי ספרות מקצועית, דאגה משותפת של שני ההורים לגידול הילדים ושמירה על קשר יציב וקבוע של הילד עם שניהם גם במצבי פירוד וגירושין, אשר מובילים למבנה משפחה מפוצל המציב אתגרים רבים בקשר הורה-ילד,30 הם גורמים חשובים היכולים לנבא הסתגלות, תפקוד ורווחה נפשית של ילדים.31 סכסוכי גירושין הכרוכים בעימותים בעצימות גבוהה מאופיינים לעיתים בפגיעה ישירה בילדי בני הזוג, ובכלל זה ב"שימוש לרעה" בהם על ידי אחד ההורים או שניהם לצרכים רגשיים, כלכליים או משפטיים, בניגוד לטובתם. מקרים כאלה מובילים לעיתים את בתי המשפט להעניק משמורת להורה אחד ולקבוע הסדרי שהות עם ההורה האחר. במקרים מסוימים, ובכללם כאשר מדובר בקונפליקט חריף בין ההורים, יפנו בתי המשפט את ההורה הלא-משמורן וילדיו למפגשים במרכז הקשר.

למפגשים בין ההורה הלא-משמורן לילדיו במרכז הקשר חשיבות רבה כיוון שילדים המעורבים בסכסוכי משמורת חמורים זוהו בספרות המחקר כילדים בסיכון גבוה, והם מציגים קשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים אשר קיומו של קשר קבוע ביניהם ובין ההורה הלא-משמורן יכול לסייע בהם דווקא בתקופה זו ואף להקל את הסתגלות הילד לפרידת הוריו בטווח הארוך.32

2. מ ש פ ח ו ת א ש ר ט ו ב ת י ל ד י ה ן מ ח י י ב ת ש ל א י ת ג ו ר ר ו ב ח י ק ה ו ר י ה ם

ה מ ו ל י ד י ם ( ה ש מ ה ח ו ץ - ב י ת י ת ) : משרד הרווחה מקדם את מדיניות הבית הקבוע שלפיה ילדים זקוקים לבית קבוע במשפחה מיטיבה וקבועה, בעדיפות למשפחתם המולידה.33 במקרים שבהם כשלו אפשרויות הטיפול בילדים בקרב משפחתם המולידה, והם סובלים מחסכים סביבתיים המונעים מהם התפתחות מיטבית (במנעד שבין הזנחה פיזית והזנחה רגשית ובין מצבי סיכון או סכנה המאיימים על רווחתם של הילדים ואף על חייהם) בבית ובקהילה, מפעילות רשויות הרווחה מסגרות השמה חוץ-ביתית.34 על פי נתוני המועצה הלאומית, בשנת התשפ"א ()2020/21 הושמו 12,099 ילדים על ידי משרד הרווחה במסגרות חוץ-ביתיות באופן זמני. כ-%57 מהם הושמו בפנימיות, %31 מהם במשפחת אומנה, %7 באומנה טיפולית ו-%5 הושמו במרכזי חירום.35 כאשר ילד מוצא מביתו למסגרות חוץ-ביתיות באופן זמני, שימור הקשר עם הוריו המולידים הוא גורם חיוני בשיקום המשפחה, 30 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ניכור הורי - סקירת ספרות (.)2019 31 empirical and ,hypotheses ,Theories :divorce to adjustment s'Children“ ,Amato .R .P 38 - 23 .pp ,)(1993 1 ,55 ,Family the and Marriage of Journal ,”support 32 of Generation Second a for Call A :Visitation Supervised“ ,Alaggia .R & Birnbaum .R 134 - 119 .pp ,)(2006 1 ,44 ,Review Court Family ,”Research 33 על פי מדיניות משרד הרווחה, בית קבוע חיוני לרווחתם של ילדים, להתפתחותם הרגשית והנפשית, לביטחונם ולמיצוי הפוטנציאל האישי הגלום בהם. ועדת סילמן המליצה בדוח שפרסמה על הסדרת מדיניות הבית הקבוע להבנות דרכים ליישום המדיניות ולהמשיך לפתח שירותים בקהילה לשם תמיכה במשפחות המולידות ושיקומן. בדוח מבקר המדינה בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ (מאי )2023 עלה כי עקרונות מדיניות הבית הפתוח שהתווה משרד הרווחה אכן תורמים לשיפור מצבם של הילדים בסיכון שהושמו במסגרות חוץ-ביתיות, אך בפועל המדיניות אינה מיושמת, והשירותים האמונים על יישומה אינם עובדים בשיתוף פעולה.

34 ע' זעירא, ש' עטר-שוורץ ור' בנבנישתי, "ילדים ובני נוער בהשמה חוץ-ביתית בישראל-סוגיות ואתגרים", מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ', 36 (,)2012 עמ' 9 - .16 35 המועצה הלאומית לשלום הילד, "ילדים בישראל", שנתון ,2021 עמ' ..91 - 7 -

בסיוע לרווחת הילד ובקיצור משכי השהייה במסגרות אלו.36 מרכז הקשר נותן לגורמי המקצוע מקום בהערכת המסוגלות ההורית במטרה להשיב את הילד להתגורר עם משפחתו.

על פי הוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר, הפניה של ילדים בהשמה חוץ-ביתית למרכז קשר תהווה חלק מתוכנית כוללת שנקבעה בוועדת תכנון טיפול והערכה ומטרתה בניית קשר בין ההורים לילדיהם או חידושו. במקרים כאמור, על העו"ס המטפל במסגרת ההשמה החוץ-ביתית להיות בקשר עם המרכז, ובהתאם לצורך, לסייע לילד לעבד את חוויות המפגשים.

נוכחותו של עו"ס המרכז במפגשים נקבעת על פי התוכנית הטיפולית והתפתחותה ובהתאם לרמות הפיקוח הנדרשות. הפיקוח במרכזי הקשר נחלק על פי מסמך אסטרטגיה שגובש במשרד הרווחה בשנת 2016 (להלן - מסמך האסטרטגיה או מסמך האסטרטגיה להפעלת מרכזי הקשר)37 לשלושה מדרגים:

1. פיקוח מלא: קשר עין וקשר אוזן של גורם מקצועי עם הילד בכל רגע במהלך המפגש;

2. פיקוח חלקי: מפגש הילד עם ההורה מתרחש במרכז, ללא נוכחות מלאה (תיתכן אחריות עובד

מקצועי על כמה משפחות בו-בזמן). רמת הפיקוח החלקי משתנה בהתאם למשפחה ולצרכיה;

3. פיקוח במעברים: פיקוח והתרשמות מקצועית בכניסה למרכז הקשר וביציאה ממנו, במקרים

שנדרשת הפרדה מוחלטת בין ההורים. הפיקוח כולל אחריות לביצוע המעבר בתוך הפרדה זו.

בהתאם לנתוני משרד הרווחה, נכון לשנת ,2022 כ-1,600 מתוך כ-2,500 המשפחות המטופלות במרכזי הקשר (כ-%)65 נזקקו לפיקוח מלא, כ-480 (כ-%)20 נזקקו לפיקוח חלקי, וכ-360 (כ-%)15 משפחות הגיעו למרכז הקשר רק לצורך העברת הילד בין ההורים. למשפחות הללו 4,271 ילדים המטופלים במרכזי הקשר - %13 בגילי לידה עד שנתיים, %74 בגילי 3 - 12 וכ-%13 מהם הם בני נוער מעל גיל .12

36 .)(2020 Visitation Parent-Child for Practices Best of Sources :Brief Topical OIAA ,Graham .C .J 37 משרדי קשר בישראל- אסטרטגיה. המסמך גובש במסגרת פעילות קבוצת למידה בהובלתו של אגף מחקר, תכנון והכשרה, ושירות פרט ומשפחה בשותפות עם שירות ילד ונוער והשירות למען הילד (.)2016 - 8 -

תרשים :2 מספר הילדים הנפגשים במרכז הקשר ושיעורם בחלוקה לגילאים, 2022

על פי נתוני משרד הרווחה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

בהוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר נקבע מודל להפעלת מרכז קשר, ולפיו יועסקו עו"ס ועובד סמך מקצועי (להלן - עובד סמך)38 בחצאי משרה, המרכז יפעל 20 שעות שבועיות ויקבל 23 משפחות לטיפול. המודל מביא בחשבון כי חלק מהמשפחות זקוקות לפיקוח חלקי או לפיקוח במעברים בלבד, אך בפועל, כפי שעלה בביקורת, במרבית המרכזים (כ-%)90 מתאפשר למשפחות הזכאיות למפגשים בפיקוח לערוך מפגש שבועי בן שעה בלבד.

בתע"ס נקבע עוד כי תנאי להקמת מרכז קשר הוא שברשות המקומית יש 12 משפחות לפחות הזקוקות לשירותי מרכז קשר.

שעות פתיחת מרכזי הקשר

מתשובותיהם של 49 מרכזי הקשר שהשיבו על השאלון בנוגע לזמני הפעילות של מרכז הקשר עלה כי מרביתם (%)72 פתוחים למפגשים יום או יומיים בשבוע, וכי 29 מתוכם (כ-%)60 הפעילו את מרכז הקשר עד עשר שעות בשבוע,39 כמוצג בתרשימים שלהלן:

38 משרד הרווחה מאפשר לעו"סים להיעזר בעובד סמך מקצועי שתפקידו לסייע למקבלי השירותים ולהדריך אותם לפי משימות מוגדרות שקבע העו"ס בתוכנית ההתערבות הטיפולית.

39 מספר שעות פתיחת מרכז הקשר בשבוע הוא כ-5.5 שעות בממוצע.

- 9 -

תרשים :3 מספר מרכזי הקשר, לפי מספר ימי הפעילות בשבוע, 2023

על פי ממצאי שאלון עו"סי מרכזי הקשר, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

תרשים :4 מספר הרשויות המפעילות את מרכז הקשר, לפי מספר שעות ההפעלה השבועיות,

2023

על פי ממצאי שאלון עו"סי מרכזי הקשר, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

מהמוצג בתרשימים עולה כי מרבית המרכזים ()43 שהשיבו לשאלון עו"סי מרכזי הקשר מפעילים

את מרכז הקשר במספר שעות נמוך מ-20 שעות, המספר הקבוע במודל בתע"ס, ובהתאמה-

מטפלים במספר נמוך של משפחות. כך, כ-%60 מהמרכזים טיפלו בשנת 2023 בעשר משפחות

ופחות מכך. נתון זה עלול להעיד על קשיים ביישום התקן שקבע משרד הרווחה בדבר הקמת מרכזי

קשר גדולים שייתנו שירות לאזורים נרחבים ועל יצירת פרקטיקה של פריסת מרכזי קשר ברחבי

הארץ המטפלים במספר משפחות נמוך במספר ימים מצומצם.

- 10 -

מומלץ כי משרד הרווחה יבחן את הצורך לשנות את המדיניות הקבועה בתע"ס לפיזור גיאוגרפי

של מרכזי קשר בהתאם לצרכים, כדי לתמרץ רשויות מקומיות להקים מרכזי קשר בפריסה

גיאוגרפית רחבה וכך להנגיש את הטיפול לכלל המשפחות הנזקקות לו ולהעניק להן מענה ההולם

את צורכיהן.

משרד הרווחה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ 2024 (להלן - תשובת משרד הרווחה) כי לאורך השנים הוגמש המודל להפעלת מרכזי הקשר ונפתחו מרכזי קשר קטנים יותר כדי להנגיש את השירות בעיקר לרשויות מרוחקות ופריפריאליות.

תקצוב מרכזי הקשר

שירותי הרווחה ברשויות המקומיות ממומנים בשיטת המימון התואם (.40)Matching לפי הסדר זה, משרד הרווחה נושא ככלל ב-%75 מעלות ההוצאות על שירותי הרווחה האישיים של הרשויות המקומיות עד סכום התקציב המרבי שאושר לכל סעיף תקציבי, והרשויות המקומיות מחויבות להשלים את חלקן במימון השירותים.

לצורך הפעלת מרכזי הקשר בידי הרשויות המקומיות, משרד הרווחה נוהג לאשר בתחילת כל שנה את מספר ההשמות הצפויות (מכסות משפחות מטופלים)41 לכל רשות מקומית המפעילה מרכז קשר ומשתתף ב-%75 מעלות ההשמות המאושרות על פי דיווח שהרשויות מעבירות לו בנוגע למספר המשפחות המטופלות בפועל. את יתר עלות ההשמה אמורות לממן הרשויות המקומיות המפנות את המטופלים לטיפול במרכז. בגין כל משפחה מטופלת זכאית הרשות להשמה אחת. מנתוני משרד הרווחה עלה כי כ-%10 מהמשפחות שביקרו במרכזי הקשר בשנת 2022 היו משפחות מרובות ילדים (שלושה ילדים ומעלה), וגם משפחות אלו זכאיות לכאורה להשמה אחת בלבד גם אם משך המפגש ארוך משעה.

בשנים 2022 - 2023 נוהל תקציב משרד הרווחה עבור מרכזי הקשר בשיטת התקציב הגמיש. כלומר, לרשויות המקומיות הוענק תקציב כולל עבור מרכזי הקשר ושירותים נוספים, ולרשות המקומית ניתנו גמישות ועצמאות מסוימת להחליט כיצד לתקצב כל אחד מהשירותים במסגרת התקציב הכולל.

התקציב שהקצה משרד הרווחה בשנת 2018 עמד על כ-10.2 מיליון ש"ח. בשנים 2019 - 2021 פחת התקציב לכ-9.3 מיליון ש"ח. בשנת 2022 עמד התקציב שמומש עבור מרכזי הקשר במסגרת התקציב הגמיש על 9.8 מיליון, ועד נובמבר ,2023 מועד סיום הביקורת, התקציב שמומש עבור מרכזי הקשר עמד על 8.3 מיליון ש"ח.

בהוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר נקבע התעריף42 לכל השמה לפי מודל מרכז קשר. על פי המודל, להפעלת מרכז קשר שיפעל 20 שעות שבועיות ויטפל ב-23 משפחות בחודש תידרש העסקתם של עו"ס ועובד סמך בחצאי משרה ויידרשו 15 שעות אבטחה שבועיות.43 משרד הרווחה אמור להשתתף במימון עלות העסקת כוח האדם לפי חישוב מספר ההשמות החודשי. נכון למועד סיום הביקורת 40 שיטת המימון התואם הונהגה בעקבות המלצות הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים נתמכים מתקציב המדינה (ועדת קוברסקי).

41 אלו הם סעיפי תקציב כמותיים הנמדדים ביחידות ומיועדים, בין השאר, לסידורים במסגרות יומיות בקהילה (מתוך משרד הרווחה, מאי ,2004 מדריך שימושי למנהל/ת המש"ח, עמ' .)37 42 התעריף הוא סכום כספי המשקף את העלות המאושרת לפעולה ליחיד על פי מודל טיפולי נתון (מתוך משרד

הרווחה, מדריך שימושי למנהל/ת המש"ח, עמ' .)38

43 המודל המגדיר את היקף כוח האדם במרכז הקשר ביחס לשעות הפעילות ולמספר המשפחות המטופלות בחודש נוסח, על פי המחקר מ-,2014 על בסיס בדיקה שהתקיימה עשר שנים קודם לכן של עומסי העבודה במרכזים. עוד במחקר זה נמצא כי יש עומס חריג של משפחות מטופלות ביחס להיקף משרת העו"ס.

- 11 -

בנובמבר 2023 עמד התעריף על כ-650 ש"ח לחודש, ומשרד הרווחה העביר %75 מתעריף זה עבור כל משפחה מטופלת לרשות המקומית המפעילה את מרכז הקשר.

כלומר, בשאר העלויות הכרוכות בהפעלת המרכז והטיפול במשפחות, כמו שכירת מבנה ותחזוקתו, רכישת ריהוט וציוד הנדרש על פי הוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר או העסקת עובדים עם ניסיון ממושך יותר מזה שנקבע במודל, נושאת הרשות המקומית המפעילה את מרכז הקשר. אם מספר המשפחות המטופלות נמוך ממספר ההשמות שהיה צפוי ושאושר בתחילת שנת העבודה, ועל בסיסו נשכרו לעבודה עו"סי מרכז הקשר, עובדי הסמך והמאבטח, הרי שהרשויות המקומיות ייאלצו לשאת בעלות ההשמות שלא מומשו.

כך, נמסר לצוות הביקורת מעיריית נצרת כי תעריף ההשמות אינו מכסה את שכר העובדים המועסקים במרכז. ממענה מרכז הקשר בקריית מלאכי לשאלון עו"סי מרכזי הקשר עלה כי בשנת 2022 מרכז הקשר לא הגיע לתפוסה מלאה בגלל מגבלות כוח אדם ומקום, ולכן נאלצה העירייה, נוסף על מימון הציוד השוטף למרכז, להשלים מתקציבה את עלות שכר העו"ס של מרכז הקשר מעבר ל-%,25 עלות שבה היא מתקשה לשאת.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה מפברואר 2024 למשרד מבקר המדינה כי עלות ההשמה שמתקצב משרד הרווחה היא הנמוכה ביותר מבין העלויות של מגוון שירותי הרווחה ואינה מאפשרת מתן מענה מעבר למינימום המתחייב עבור המשפחות. עיריית מעלה אדומים מסרה בתשובתה מפברואר 2024 כי אין הלימה בין התקצוב לרשויות המקומיות ובין הצורך בפועל, וכי הציוד וההתאמות השפתיות ממומנות במלואן על ידי העירייה ללא שיפוי מצד משרד הרווחה. עיריית טבריה ביקשה לציין בתשובתה מפברואר 2024 כי התעריף לטיפול ולהדרכה אינו מעודכן, ולשם קיום התערבויות טיפוליות יש צורך בהגדלת התקצוב ובהגדלת שיעורי המשרה. המועצה המקומית אפרת מסרה בתשובתה ממרץ 2023 כי להבדיל מרשויות אחרות שנמנעות מלהקים בתחומי שיפוטן מרכזי קשר, היא הקימה את מרכז הקשר לבקשת משרד הרווחה. המועצה הוסיפה כי הפעלת המרכז מורכבת ודורשת משאבי זמן וכוח אדם מעבר ליכולת האגף, וייתכן כי היא לא תוכל להמשיך להפעיל את המרכז לאורך זמן.

יוצא אפוא כי בעוד שרשות מקומית הצורכת שירותי מרכז קשר מרשות סמוכה נדרשת לשלם רק

%25 מעלות ההשמה, הוצאותיה של הרשות המקומית המפעילה מרכז קשר בתחומה גבוהות יותר,

כפי שעלה מהדוגמאות לעיל שלפיהן בנצרת התעריף אינו מכסה שכר של עו"ס מנוסה בעלת מספר

שנות ניסיון ובקריית מלאכי לא היו מספיק השמות כדי לממן את עלות שכר העו"ס, וכן כפי שעלה

מתשובות עיריות חיפה, מעלה אדומים וטבריה והמועצה המקומית אפרת. עולה החשש אפוא כי

רשות מקומית שאין ברצונה או באפשרותה לממן מתקציבה עלויות כגון שכירת מבנים, תפעולם

ותחזוקתם, עלולה להימנע מלהקים מרכז קשר גם אם יש לה משפחות הנזקקות לטיפול, ולהעדיף

להפנות אותם למרכזים ברשויות סמוכות.

עיריית קריית מלאכי הוסיפה בתשובתה מפברואר 2024 כי במקרים בהם מרכז הקשר בעיר נסגר באופן זמני, במרכזי הקשר ברשויות הסמוכות לא היה מקום לקלוט את משפחות המתגוררות בקריית מלאכי ולכן סגירת המרכז פגעה באוכלוסיות הראויות לקידום בעיר.

בביקורת עלה כי לא קיימת מדיניות ברורה ומוצהרת של משרד הרווחה בנוגע למספר ההשמות

שלו זכאים מרכזי הקשר במקרים שמשפחות נפגשות במרכזי הקשר למעלה משעה בשבוע או יותר

מפעם בשבוע. זאת ועוד, משפחות מרובות ילדים בהן שלושה ילדים ומעלה, זכאיות להשמה אחת

בלבד גם אם משך המפגש ארוך משעה או דורש יותר מאיש צוות אחד. כן נמצא כי רק ביולי ,2023

במסגרת דיון ועדת ההיגוי שהתקיים במרכז הקשר בתל אביב-יפו, מסר משרד הרווחה כי הוא

יוכל לאשר כפל השמה למפגשים המתרחשים פעמיים בשבוע בתנאים מסוימים, אולם אפשרות

זו לא הובאה לידיעת כלל מרכזי הקשר.

מומלץ כי משרד הרווחה יבחן אם נדרש לתקן את מודל התקצוב של מרכזי הקשר כדי שיהיה בו

כדי לתמרץ רשויות להקים מרכזי קשר בתחומיהן אם יש בהן די משפחות הזקוקות לטיפול כאמור.

- 12 -

עוד מומלץ כי משרד הרווחה יבחן את הצורך לשנות את אופן קביעת ההשמות לפי מספר השעות

שטופלו המשפחות בפועל או לפי מספר בני המשפחה - כך תתאפשר הלימה בין התקצוב של

המרכזים למספר המטופלים ושעות הטיפול בהם בפועל.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי בשנים 2022 - 2024 הוא שוקד על התאמת התעריף, שדרוגו והגדלתו כדי שהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות יוכלו לאייש תקני כוח אדם ולתת שירות איכותי ומעמיק במרכזי הקשר. על פי התשובה, הליך עדכון התעריף אמור להסתיים כמה חודשים לאחר מועד תשובתו במרץ 2024 ולעבור הטמעה ברשויות המקומיות, והוא צפוי להגביר את המוטיבציה של הרשויות להקים מרכזי קשר חדשים ולהרחיב את היקף פעילותם של המרכזים הקיימים.

תדירות המפגשים במרכזי הקשר ומשכם

קיום מפגשים ממושכים בתכיפות גבוהה בין הורים לילדיהם עשוי לסייע בבניית קשר משמעותי ובביסוסו, בפרט כשמדובר בתינוקות ובילדים קטנים.44 גם במחקר משנת 2014 שערך משרד הרווחה בנושא (להלן - המחקר משנת )2014 עלה כי למשפחות שלהן תוכנית טיפול ובה כל מפגש נמשך יותר משעה וחצי, סיכוי גדול יותר לסיים את הטיפול בהצלחה.45 44 Research Attachment of Cornerstones ,Duschinsky ;1 .Vol ,Loss and Attachment ,Bowlby

45 נבות, פאס וצדקה, מרכזי קשר הורים-ילדים: מחקר הערכה ארצי.

- 13 -

ברשויות שנבדקו בביקורת העומק נמצא כי היקף השעות המוקצה לכוח האדם במרכז הקשר אינו

מאפשר ככלל קיום של מפגשים ארוכים או מעבר לשעה בשבוע, אלא במקרים חריגים. יוצא אפוא

כי במרבית המקרים נקבעים המפגשים בזה אחר זה, ולמטפלים יש מעט גמישות לאפשר להאריך

את משך המפגש אם מתעורר צורך או אילוץ כלשהו, כגון איחור בהגעה.

כך עיריית פתח תקווה ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2024 כי לשם יצירת קשר מיטיב בין הורה לילד יש צורך ביותר ממפגש אחד לשבוע, אך מאחר שמרכז הקשר מאוכלס כמעט

-

" , , .

.

"

" ... ,

, , "

... . "

" : ?

:

: ?

:

: ?

: 45-40

: ?

:

: ?

: , ...

, , .

, -

, . ..."

" : ?

: 40

: 40 ?

: . , "

- 14 -

במלואו, הרחבת שעות מפגש למשפחה אחת מובילה בהכרח לצמצום שעות המפגש של משפחה אחרת.

בביקורת עלה, כפי שיפורט להלן, כי רק מקצת המשפחות נפגשו בשנים 2020 - 2022 מעבר לשעה בשבוע במרכזי הקשר:

1. לפי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2022 נפגשו 259 משפחות למשך יותר משעה בשבוע ב-44 מרכזי

קשר (%10 מהמשפחות). 63 מהן נפגשו במרכז הקשר בתל אביב-יפו. בשנת ,2021 רק 86 משפחות נפגשו למשך יותר משעה בשבוע ב-24 מרכזי קשר, 17 מהן היו מתל אביב-יפו. יצוין כי בשנה זו פרצה מגפת הקורונה, ועקב כך צומצמו המפגשים הפיזיים.

תרשים :5 מרכזי קשר המאפשרים מפגש של יותר משעה בשבוע ומספר המשפחות הנפגשות

יותר משעה בשבוע, 2022-2020

על פי נתוני משרד הרווחה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

נמצא כי ככלל, משרד הרווחה אינו מעביר תקציב עבור מפגשים נוספים או מפגשים שאורכים

יותר משעה למשפחה. ואולם, בדיון של ועדת היגוי שנערך ביולי 2023 במרכז הקשר בתל אביב-

יפו כאמור לעיל,46 מסרה הממונה על התחום במשרד הרווחה כי המשרד יוכל לאפשר בתנאים

מסוימים, באישור המפקח המחוזי, לשלם כפל השמה עבור משפחה המטופלת כשעתיים

במרכז הקשר.

מבירור שערך משרד מבקר המדינה מול עיריות נצרת ודימונה עלה כי האפשרות לקבל כפל

השמה במקרים כאמור לא הובאה לידיעתן, והן נאלצות לשאת במימון הנוסף הכרוך בטיפול

במשפחות שנדרשו לטיפול נוסף מעבר לשעה בשבוע או להימנע מלתת טיפול כאמור. כלומר,

לא נמצא כי השינוי במדיניות משרד הרווחה, כפי שעלה בדיון ועדת ההיגוי במרכז הקשר בתל

אביב-יפו, הובא לידיעת כלל מרכזי הקשר.

משרד הרווחה ציין בתשובתו כי בדיון שקיימה ועדת ההיגוי בתל אביב-יפו עלה צורך לתת מענה למשפחות עם ילדים בגיל הרך ולאפשר להן לקיים שני מפגשים של שעה בשבוע לטובת בניית הקשר, אך נושא זה עדיין נבחן ולכן לא הופצה הנחיה בעניין לכלל מרכזי הקשר.

46 ראו הרחבה בהמשך הדוח בעניין מטרות התכנסותן של ועדות ההיגוי.

- 15 -

מהנתונים עולה כי בשנת ,2022 רק %10 ()259 מכלל המשפחות המטופלות קיימו מפגש של

יותר משעה בשבוע, מפגש הנחוץ לשיקום ולהבניה של הקשר בין הורה לילדו. עם זאת, יצוין

כי מדובר בגידול במספר המשפחות משנת 2021 שעמד על 86 משפחות שנפגשו מעל שעה

בשבוע במרכזי הקשר.

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הרווחה לפתח דרכים להגדלת מספר השעות המוקצות

למפגשי הורים-ילדים במסגרת מרכזי הקשר. כמו כן, מומלץ כי לאחר שיקבע המשרד הנחיות

ברורות בנושא, הוא יביאן באופן סדור לידיעת כלל מרכזי הקשר.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי מודל התעריף החדש יאפשר למרכזי הקשר לתת למשפחות שירות איכותי וממושך יותר, באופן שזמן הטיפול המוקצה למשפחה יהיה שעה וחצי. המשרד הוסיף כי הוא החל לבחון את הרחבת חוזר מנכ"ל בעניין כפל השמות באופן שהוא יכלול מקרים נוספים שבהם ניתן לאשר יותר מהשמה אחת למשפחה.

2. נמצא כי לחלק מהמשפחות התאפשר להיפגש יותר משעה בשבוע, אך בשני מרכזי קשר שונים,

שבכל אחד מטפלים עו"סים שונים.47 נתוני משרד הרווחה הצביעו על כך כי בשנת 2022 נאלצו 59 משפחות להיפגש בשני מרכזי קשר במקביל, בשנת 2021 נפגשו 43 משפחות בשני מרכזי קשר במקביל, ובשנת 2020 נפגשו 45 משפחות בשני מרכזי קשר במקביל.

יוצא אפוא כי חל גידול של כ-%37 במספר המשפחות שנאלצו להיפגש בשני מרכזי קשר

במקביל (מ-45 משפחות בשנת 2020 ל-59 משפחות בשנת .)2022 בהיעדר רצף מפגשים

המפוקח על ידי אותו עובד סוציאלי וללא איגום המידע הטיפולי במקום אחד, הטיפול במשפחה

וחיזוק הקשר בין ההורים לילדיהם עלולים להיפגע.

מומלץ כי משרד הרווחה יפעל להפחית ככל הניתן את מספר המשפחות הנפגשות בשני מרכז

קשר במקביל רק לנסיבות מיוחדות המצדיקות את הפגישות בשני מרכזי קשר שונים על מנת

לצמצם את הקושי הלוגיסטי והרגשי שהדבר יוצר עבור בני המשפחה.

משרד הרווחה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי במקרים חריגים מאושר מפגש בשני מרכזי קשר בעת ובעונה אחת, לדוגמה כאשר הורה שאינו משמורן נפגש במרכז קשר אחד עם ילד שחי באומנה ובמרכז קשר אחר עם ילד שני המתגורר עם ההורה המשמורן. משרד הרווחה הוסיף כי הגורם המפנה במחלקה לשירותים חברתיים הוא הגורם אשר באחריותו לאגם את המידע הטיפולי.

שירות אזורי במרכזי הקשר

מרכז הקשר מוגדר בהוראת התע"ס כשירות אזורי. אחד מתפקידיהן של המחלקות לשירותים חברתיים, על פי הוראות התע"ס, הוא לקדם תכנון-על ופיתוח שירותים אזוריים באמצעות הקמת מערך אזורי של מחלקות לשירותים חברתיים ביישובים הסמוכים זה לזה.48 לא נמצא כי נקבעו כללים לעניין מיקום מרכז שבו תיפגש כל משפחה, אך כיוון שעל פי משרד הרווחה טובת הילד וצרכיו הם העקרונות המנחים, מיקום המרכז שבו יתקיימו המפגשים ייבחר ככל הניתן בסמוך למגורי הילד. על פי התע"ס, על עו"ס מטפל השוקל להפנות משפחה למרכז קשר ליצור קשר עם עו"ס המרכז ולבדוק את התאמת המשפחה למרכז בטרם קביעת תוכנית הסדרי שהות ופיקוח.

ההפניה אמורה על פי ההוראה להתקבל מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית המטפלת במשפחה או בהורה המשמורן, ורשות זו היא שאמורה לממן את חלקה של הרשות המקומית בעלות ההשמה.

47 חוזר מנכ"ל הסדרת כפל השמות במרכזי הקשר .05-2019 48 סעיף 1.12 להוראת התע"ס .1.20

- 16 -

בתע"ס נקבע כי מרכז קשר יוקם ביוזמת הרשות המקומית ובאישור משרד הרווחה בתנאי שברשות המקומית יש 12 משפחות לפחות הזקוקות לשירותי מרכז קשר; באחריות הרשות להקצות מבנה מתאים הכולל חדר פעילות, חדר מזכירות, חדר לעובד הסוציאלי ולצוות המלווה ושירותים. הרשות תצייד על פי ההוראה את המרכז באמצעי בטיחות כגון לחצן מצוקה וגלאי מתכות וכן בציוד דוגמת ריהוט, ספרים ומשחקי חברה לכל הגילים, כמפורט בהוראה.

כאמור, נכון למועד הביקורת פעלו ברחבי הארץ מרכזי קשר ב-64 רשויות מקומיות המאכלסות כ-

6.3 מיליון תושבים (כ-2/3 מתושבי המדינה). להלן מפה המציגה את פיזור המרכזים לפי מספר המשפחות המטופלות בכל אחד מהם בשנת :2023

- 17 -

מפה :1 פיזור מרכזי הקשר, 2023

על פי נתוני משרד הרווחה, שכבת גבולות המדינה (לא רשמיים) מהמרכז למיפוי ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה (ובכלל זה הוספת שכבות). בשל אילוצי פרזנטציה, לא ניתן להציג את שמות כל המרכזים על המפה.

* יצוין כי מרכז הקשר של אל-קסום ממוקם בבאר שבע.

- 18 -

להלן ניתוח מאפייני הרשויות המקומיות שבהן הוקמו מרכזי קשר:

תרשים :6 מאפייני הרשויות המקומיות שהקימו מרכזי קשר49

מספר מרכזי קשר בחלוקה למחוזות רשויות שבהן מרכזי קשר במגזר היהודי והלא-יהודי

רשויות שבהן מרכזי קשר לפי מדד פיננסי של הרשויות רשויות שבהן מרכזי הקשר לפי מדד פריפריאליות

רשויות שבהן מרכזי קשר לפי מדד חברתי-כלכלי רשויות שבהן מרכזי קשר לפי מעמד מוניציפלי

ניתוח המאפיינים מעלה כי מרכזי הקשר הוקמו בעיקרם בעיריות במרכז הארץ, במחוזות חיפה

(כ-%)37 ותל אביב-יפו (כ-%.)31 שיעור הרשויות האיתנות והיציבות (כ-%)35 שהקימו מרכזי

קשר גבוה משיעור הרשויות שסיווגן בינוני (כ-%)10 או הנמצאות בתוכניות התייעלות, המראה

והבראה (כ-%)29; שיעור הרשויות במדד חברתי-כלכלי בינוני שהקימו מרכזי קשר גבוה (כ-%)32

49 ראו הגדרות למדד פיננסי, מדד פריפריאליות ומדד חברתי-כלכלי תחת הכותרת "פעולות הביקורת". הנתונים מעודכנים למועד סיום הביקורת.

- 19 -

ביחס לרשויות במדד חברתי-כלכלי נמוך (כ-%)20 ובמדד חברתי-כלכלי גבוה (כ-%)13 שהקימו

מרכזים כאמור. פערים גדולים של למעלה מפי שלושה נמצאו בשיעור הרשויות המקומיות

היהודיות (כ-%)32 שהקימו מרכזי קשר אל מול שיעור הרשויות המקומיות הערביות (כ-%)9

שהקימו מרכזים כאמור.

מנתוני משרד הרווחה עלה כי באופן עקבי, בשנים 2020 - 2022 כשליש מהמטופלים במרכזי הקשר טופלו במרכז הקשר הממוקם ברשות אחרת מזו שהם מתגוררים בה.

תרשים :7 מספר המשפחות מרשויות אחרות מקרב המשפחות המטופלות, 2020 - 2022

על פי נתוני משרד הרווחה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

כפי שעלה מדוח מבקר המדינה בנושא אסדרת אספקתם של שירותי הרווחה בקהילה משנת ,502022 חוקרים עמדו בעבר על היעדר נכונות מצד רשויות מקומיות לשתף פעולה זו עם זו באופן וולונטרי51 ועל כך שהרשויות המקומיות נוהגות לתת לתושביהן עדיפות בקבלת השירותים. במילים אחרות, במסגרת קבלת ההחלטה אם לספק שירות מסוים לתושב של רשות אחרת, השיקול אינו צרכיו של הזכאי לקבלת השירות מהבחינה המקצועית-אבחנתית אלא מקום מגוריו.

בחלק ממרכזי הקשר שנבדקו עלה כי הם נותנים קדימות לתושבי הרשות המקומית שבה ממוקם

מרכז הקשר בקבלה לטיפול, למשל במרכזי הקשר בתל אביב-יפו, לוד ונחל שורק.

עיריית לוד מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2024 כי אף שהעובדה שמרכזי הקשר נותנים שירות אזורי לא הייתה ידועה לה, במשך כל שנות פעילות מרכז הקשר לא היה מקרה שמשפחה שמתגוררת מחוץ ללוד נדחתה. עיריית לוד הבהירה עוד כי החל ממועד תשובתה תתייחס למרכז הקשר שהיא מפעילה כמרכז קשר אזורי ובהתאם לכך תנהל את רשימות ההמתנה לקבלת טיפול.

בצד זאת עלה בביקורת כי מרכז הקשר במועצה המקומית דיר אל-אסד טיפל בשנים 2021 ו-2022

במשפחה אחת המתגוררת בתחומי המועצה, ויתר המשפחות המטופלות במרכז הקשר היו

50 מבקר המדינה, דוחות ביקורת על השלטון המקומי, "אסדרת אספקתם של שירותי הרווחה בקהילה על ידי הרשויות- המקומיות" (.)2022

51 השותפויות הפורמליות הן בעיקר בתחומים שאין לרשות עניין ישיר בהם (כגון כבאות או ניקוז) או שהם בגדר נושאים לא נעימים כמו תברואה וביוב. ראו: נחום בן-אליא, הדור הרביעי: שלטון מקומי חדש לישראל (,)2006 עמ' .25

- 20 -

מרשויות אחרות (15 ו-11 משפחות בהתאמה). גם כלל המשפחות שטופלו במרכז הקשר במועצה

האזורית מנשה נכון למועד המענה לשאלון עו"סי מרכזי הקשר בשנת ,2023 לא התגוררו בתחומי

המועצה.

בביקורת עלה עוד כי כאשר המענה אזורי והמשפחות המטופלות במרכז הקשר אינן מהרשות

המקומית שבה נמצא מרכז הקשר, הן אינן יכולות לקבל מאותה רשות את המעטפת הטיפולית

הנדרשת כמו מפגשים במסגרת מרכזי הורים וילדים, הדרכות הורים וכדומה, אלא רק מהרשות

המקומית שבה הן תושבים, כך שהטיפול במשפחה מתפצל בין שתי מחלקות לשירותים חברתיים

מרשויות שונות.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי לצד העובדה שהרשות המקומית המפנה משפחה לטיפול יכולה להעניק טיפול למשפחה במסגרת המענים הקיימים אצלה הוא פועל להרחבת המענה במרכזי הקשר המעניקים שירות אזורי באמצעות עדכון התעריף באופן שיכלול הדרכת הורים ויפתח רצף טיפולי ושיתוף פעולה עם כלל מרכזי הטיפול.

נכון למועד הביקורת פעלו ברחבי הארץ מרכזי קשר ב-64 רשויות מקומיות המאכלסות כ-6.3

מיליון תושבים (כ-2/3 מתושבי המדינה), אך כשליש מתושבי המדינה נותרו ללא מענה טיפולי

ברשות המקומית בה הם מתגוררים. יוצא אפוא שהמענה האזורי אינו מגשים את ייעודו באופן

מלא, והמטופלים זוכים לטיפול על בסיס מקום פנוי במרכזי הקשר. בכך יש פגיעה בתושבי

הרשויות המקומיות שלא הקימו מרכזי קשר, אשר מלבד הקושי הכרוך בנסיעה למרכז קשר

המרוחק ממקום מגוריהם, כפי שיפורט להלן, משפחות אלו נדרשות לזמני המתנה ממושכים יותר

ואינן יכולות לזכות במענה טיפולי תחת מחלקה אחת.

מומלץ כי משרד הרווחה יסדיר את המענה האזורי כך שמשפחות מרשויות בהן אין מרכז קשר יזכו

למענה דומה ושווה לרשויות בהן יש מרכז קשר.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי הוא מאמין שעדכון התעריף שהוא מקדם יעודד רשויות נוספות להקים מרכזי קשר ובכך תורחב הפריסה הארצית של המרכזים ויצומצמו זמני ההמתנה והנסיעה למקבלי השירות.

השפעת הפיזור הגיאוגרפי של המרכזים על המשפחות המטופלות

הפיזור של מרכזי הקשר בשנת 2023 ב-64 רשויות מקומיות אילץ משפחות מטופלות מ-193 הרשויות הנותרות, המאכלסות שליש מתושבי המדינה, לצרוך שירותים מרשויות סמוכות.

משאלון שביעות רצון שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים שביקרו במרכזי הקשר בשנת 2023

עלה כי כשליש מהם (90 מתוך )280 לא היו מרוצים מהמיקום של מרכז הקשר ומנוֹוֹחוּוּת ההגעה

אליו.

כאמור, המרכז שבו יתקיימו מפגשי המשפחות ייבחר ככל הניתן לפי מיקומו - בסמוך ככל הניתן למגורי הילד.

- 21 -

תרשים :8 פילוח המשפחות שנפגשו במרכז הקשר, לפי מקום מגורי הילד, 2022

על פי נתוני משרד הרווחה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

" -16:00 . , .

"

" , . ,

? , ?"

מהביקורת בעיריית רמלה עלה כי במקרים שבהם המשפחות נאלצו לנסוע מרחקים ארוכים

ממקום מגוריהם למרכז הקשר, הנסיעה הארוכה, לא פעם בשעת עומס בכבישים ובסיום יום

הלימודים, הקשתה על הילדים, והם הגיעו לשעת המפגש השבועית היחידה עם הוריהם כשהם

עייפים מהדרך וללא סבלנות לקיום המפגש.

- 22 -

במחקרים שנערכו בתחום המפגשים המפוקחים בין הורים לילדיהם עלה כי הסבירות שהורים יגיעו באופן שגרתי למפגשים מפוקחים עולה פי ארבעה כשהגורמים האחראיים משקיעים מאמץ לפתור קשיים הכרוכים בלוחות זמנים, מרחק ומיקום52 ושלמשפחות ששיעור ביטולי המפגשים שלהם גבוה יותר, סיכוי קטן יותר לסיים את הטיפול במרכז קשר בהצלחה.53 עוד עלה כי ביטול פגישות עלול לפגוע בילדים, בפרט בילדים עם היסטוריה של טראומה והזנחה, לחזק רגשות שליליים ולפגוע בתחושת הערך העצמי.54

ממחקרים עלה עוד כי הזמינות של השירות היא רכיב חשוב ביותר עבור משפחות אשר ההורים

בהן מתקשים ממילא לשמור על קשר רציף עם ילדיהם.55 עולה החשש שהורים יתקשו להתמיד

בקיום המפגשים אם הם נדרשים להרחיק מאוד לשם המפגש. החשש מתגבר כאשר הילדים גם

הם נדרשים להרחיק ממקום מגוריהם כדי לפגוש את הוריהם בגלל אי-זמינות מרכזי קשר

סמוכים למקום מגוריהם, כפי שעלה מהביקורת ברמלה, אז סיכויי הטיפול להצליח יהיו נמוכים

עוד יותר.

בביקורת עלה כי כלל המרכזים, למעט מרכזי הקשר בדיר אל-אסד, בירושלים (מזרח) ובנצרת,

מקיימים מפגשים לפחות יום אחד גם בשעות אחר הצוהריים כדי לאפשר להורים לקיים שגרת

עבודה בבקרים וגם כדי שהילדים לא ייאלצו להיעדר ממסגרות החינוך לצורך קיום המפגש. יצוין

כי מרכזי קשר אלו פועלים גם במהלך יום השבת. מהביקורת במרכז הקשר בנצרת עלה עוד כי

אומנם המרכז פתוח שישה ימים בשבוע, אך שעות פתיחת המרכז מוגבלות לשעות הבוקר

והצוהריים, והדבר לעיתים מקשה את תיאום הביקורים במרכז הקשר.

עיריות ירושלים ונצרת והמועצה המקומית דיר אל-אסד מסרו בתשובתן למשרד מבקר המדינה מפברואר ומרץ 2024 כי מרכז הקשר הפועל בשבתות מאפשר למשפחות להיפגש במהלך ימי שבתון וכך מתאפשר מפגש גם להורים העובדים. עיריית ירושלים הוסיפה כי לא הייתה שום משפחה שביקשה לקבוע את הביקורים בשעות אחר הצוהריים. עיריית נצרת הוסיפה בתשובתה כי אכן יש מקום לחזור ולעבוד במתכונת של יום אחד בשבוע אחר הצוהריים.

משרד מבקר המדינה ממליץ למרכזי הקשר בדיר אל-אסד, מזרח ירושלים ונצרת לבחון את

האפשרות לפתוח את מרכזי הקשר, לצד פתיחתם בימי שבת, גם בשעות אחר הצוהריים, וכך להקל

על בני משפחות המטופלים לנהל שגרות לימודים ועבודה בצד קיום המפגשים.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי על פי מדיניותו על מרכזי הקשר להנגיש את השירות ולתת מענה גם בשעות אחר הצוהריים, וכי בהתאם לכך מרבית מרכזי הקשר עובדים לפחות יום אחד בשבוע בשעות אלו. המשרד הוסיף כי בכוונתו לעדכן את הוראת התע"ס באופן שתתייחס גם לשעות הפעלת המרכז.

52 ,”Care Foster in Children with Visits Parental of Regularity the Influencing Factors“ ,Nesmith .A 228 - 219 .pp ,)(2014 3 ,32 ,Journal Work Social Adolescent and Child

53 נבות, פאס וצדקה, מרכזי קשר הורים-ילדים: מחקר הערכה ארצי.

54 ’Parents“ ,McArthur .M & ,Kertesz .M ,Humphreys .C ,Suomi .A ,Lucas .N ,Taplin .S ,”Cancellations with Associated Factors :Care in Children their with Visits Contact Supervised 127 - 106 .pp ,)(2021 127 ,Review Services Youth and Children 55 ’Parents“ ,McArthur .M & ,Kertesz .M ,Humphreys .C ,Suomi .A ,Lucas .N ,Taplin .S Cancellations with Associated Factors :Care in Children their with Visits Contact Supervised 127 - 106 .pp ,)(2021 127 ,Review Services Youth and Children”, - 23 -

פעילות מרכזי הקשר בחגים ובמועדים

בהתאם להוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר, מרכזי הקשר אמורים לפעול בכל ימות השנה, למעט בימי המנוחה והחגים של הדתות השונות. כמו כן, עליהם לפעול לפחות יום אחד בשבוע במהלך חופשות מרוכזות ובחול המועד.

%47 מ-53 העו"סים שהשיבו לשאלה זו בשאלון עו"סי מרכזי הקשר מסרו כי מרכזי הקשר לא

פעלו במהלך חול המועד פסח בשנת ,2022 ו-%35 השיבו שלא פעלו במהלך חול המועד סוכות. כמו

כן, %12 השיבו כי מרכז הקשר לא פעל במהלך חופשות מרוכזות של הרשות המקומית, ו-%31

השיבו כי המרכז לא פעל גם במועדים אחרים. עוד עלה מהמענה לשאלון כי יש מרכזי קשר שלא

פעלו במהלך שביתות של הרשויות המקומיות וכשהעו"ס המטפל שהה בחופשה או חלה.

מהמרכזים שנבדקו בביקורת עומק מסרו חלק ממנהלי מרכזי הקשר כי הם עושים מאמץ לקיים את המפגשים האמורים במועדי חג, בימים סמוכים לפני החג או לאחריו.

אף שחלק מהמרכזים שינו במקרים שונים את מועדי המפגשים כך שיתקיימו בצמוד לימי החג,

על מרכזי הקשר באור יהודה, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בית שמש, בני ברק, בת ים, דימונה,

הוד השרון, חדרה, יבנה, כרמיאל, לוד, מטה יהודה, מנשה, מעלה אדומים, נהרייה, עכו, פתח

תקווה, צפת, קריית ארבע, רחובות ושומרון להפעיל את המרכזים גם בימי חול המועד סוכות ופסח,

כפי שנקבע בהוראת התע"ס.

היעדר פעילות של מרכז הקשר בחופשות ובזמני חול המועד עלול לגרום להפסקה ארוכה במפגשי

ההורה עם ילדו, בפרט בחגים ומועדים שבמקרים רבים יש בהם צורך מוגבר במשפחתיות. על אף

הקושי הכרוך בעבודה במהלך המועדים האמורים ועל אף הנכונות לשנות מועדי המפגשים באופן

שיתקיימו לפני החג או אחריו, יש לכך חשיבות יתרה ולכן על כלל מרכזי הקשר לקיים את הוראת

התע"ס ולאפשר לבני המשפחה להיפגש גם בימי חול המועד.

,

..

.

,

. , ,

... -

"

... .

"

"

...

"

" ,

, ,

"

- 24 -

המועצה האזורית מנשה ועיריות אשקלון, דימונה, הוד השרון, מעלה אדומים ועכו מסרו

בתשובותיהן למשרד מבקר המדינה מפברואר, מרץ ואפריל 2024 כי מעתה ואילך יפעלו לקיים מפגשים סדורים גם במהלך ימי חול המועד. עיריות יבנה וכרמיאל מסרו בתשובותיהן מפברואר 2024 כי יבחנו את האפשרות להפעיל את מרכז הקשר גם בחול המועד.

המועצה המקומית קריית ארבע ציינה כי מעתה ואילך תפעל לתת מענה מוגבר בשבוע שלפני החג ובשבוע שלאחריו כדי לצמצם ככל הניתן את טווח הזמן שבו ההורה לא יראה את ילדו. עיריות אשדוד, לוד, צפת ורחובות והמועצה האזורית מטה יהודה מסרו בתשובותיהן מפברואר ומרץ 2024 כי מרכזי הקשר בתחום שיפוטן קיימו מפגשים חלופיים בסמוך למועדי החגים, אך הדגישו כי היו מקרים שהמשפחות לא היו מעוניינות במפגשים במהלך חול המועד, וכשעולה דרישה כזו מרכז הקשר פועל או יפעל בחול המועד. גם עיריית פתח תקווה ציינה בתשובתה כי במרבית המקרים שבהם צוין חג ביום שבו מרכז הקשר אמור לקבל מטופלים הורחבה פעילות מרכז הקשר ליום נוסף אחר הצוהריים. עיריית באר שבע מסרה בתשובתה מפברואר 2024 כי כיוון שבימי חול המועד המשפחות אינן פנויות להגיע למרכז הקשר כמו בימי שגרה, העירייה משתדלת לאפשר את המפגשים בשבוע שלפני כן.

עיריית נהרייה מסרה בתשובתה מפברואר 2024 כי מרכז הקשר סגור בחול המועד בשל חוסר כוח אדם ותת-איוש של המשרה. עיריות בת ים, מעלה אדומים ופתח תקווה והמועצה המקומית קריית ארבע מסרו בתשובותיהן מפברואר 2024 כי התעריף הנוסף בחגים אינו מעניק שיפוי הולם לעובדים, אשר ממילא קשה לגייסם, וכי גם מסגרות רווחה אחרות אינן פועלות במהלך חול המועד. עיריית בית שמש השיבה בפברואר 2024 כי מרכז הקשר פועל כמעט כל השנה למעט בעת חופשות מרוכזות בימי חול המועד בסוכות ובפסח ובחופשה שנתית של שבוע בחודשי הקיץ. זאת על פי התשובה כיוון שאין כוח אדם חלופי שיכול להפעיל את המרכז כמו שקורה בעת מחלה או חופשה של אנשי הצוות במרכז. עיריית חדרה מסרה בתשובתה ממרץ 2024 כי בעבר מרכז הקשר פעל בחול המועד אך היו ביטולים רבים מצד המשפחות. עוד ציינה העירייה כי קשה לגייס מחליפים לתפקיד עו"ס מרכז הקשר, ולכן ממילא ימי החופשה של אותם עובדים מצומצמים ונכללים בחופשות מרוכזות של העירייה.

משרד הרווחה ציין כי בהתאם להוראת התע"ס, על מרכזי הקשר לפעול לפחות יום אחד בשבוע בחופשות מרוכזות בחול המועד סוכות ופסח.

בביקורת עלה עוד כי הוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר אינן נוגעות לעבודה במהלך החגים

המוסלמיים והנוצריים אף שיש מרכזי קשר במקומות שיש בהם ריכוזי אוכלוסייה ערבית

והמטפלים רק במשפחות מהאוכלוסייה הערבית.

כך בביקורת עלה כי מרכז הקשר בנצרת אינו פועל הן במועדי החגים הנוצריים הן במועדי החגים

המוסלמיים - דבר העלול ליצור רצפים ממושכים של ימים שבהם מרכז הקשר אינו מקיים

מפגשים בין הורים לילדיהם.

עיריית נצרת מסרה בתשובתה כי בהתאם למדיניות העירייה ולנהליה לא ניתן לעבוד במהלך החגים.

משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד הרווחה יסדיר את פתיחת המרכזים הנותנים שירות

לאוכלוסייה הערבית גם בחופשות ממושכות בחגים המוסלמים והנוצרים. עוד מומלץ כי משרד

הרווחה והרשויות המקומיות יסדירו את מועדי פתיחת מרכז הקשר גם בחגים ברשויות מעורבות

שבהן חיות אוכלוסיות מדתות שונות.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי יבחן את נושא פתיחת מרכזי הקשר ברשויות מעורבות במהלך החגים המוסלמיים והנוצריים.

- 25 -

פעילות מרכזי הקשר בעיתות חירום

במהלך הביקורת, במלחמת חרבות ברזל, שפרצה באוקטובר ,2023 פרסם משרד הרווחה הנחיות להיערכות השירותים והמסגרות בקהילה בשעת חירום. על פי ההנחיות יש להפעיל את השירות והמסגרות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ואם שירות אינו פעיל אף שפיקוד העורף אישר את פעילותו, יש לפנות אל המפקח המחוזי ומנהל הנפה ולקבל את אישורם לסגירת המסגרת.56 פניית משרד מבקר המדינה אל מרכזי הקשר ברשויות שבביקורת העומק בנובמבר 2023 בנוגע לפעילותם במהלך המלחמה העלתה כדלקמן: ממרכז הקשר בלוד נמסר כי קיים מרחב מוגן במרכז וכי למשפחות המרכז התאפשר לקבל שירות כבשגרה. כרבע מהמשפחות קיימו שיחות וידאו במקום מפגשים פיזיים, ורק משפחה אחת ביטלה את המפגשים בעקבות המלחמה; מדימונה נמסר כי אין מרחב מוגן במרכז הקשר אלא במרחק הליכה של כ-50 מטר, אך מאחר שפיקוד העורף לא הטיל מגבלות על הפעילות ברשות, מרכז הקשר שב לפעילות שבוע אחרי תחילת המלחמה; מנהלת מרכז הקשר בנצרת מסרה כי קיים מרחב מוגן בתחום מרכז הקשר, ולכן הוא פעל בשגרת חירום. עוד מסרה כי שתי משפחות המתגוררות במרחק רב ממרכז הקשר עברו בעקבות המלחמה למפגשים באמצעות שיחות וידאו; מביתר עילית נמסר כי מרכז הקשר פועל גם בימי מלחמה כמעט כרגיל כיוון שהוא פועל דרך קבע בחדר מוגן. עוד נמסר ממרכז הקשר בביתר עילית כי היו שינויים בשעות פעילות המרכז בגלל הצמצום בפעילות התחבורה הציבורית וכי בתחילת המלחמה היו משפחות שנפגשו באמצעות שיחות וידאו, אך פרט למשפחה אחת, אשר אם המשפחה מתגוררת באשדוד ולא היה ביכולתה להגיע למרכז, שאר המשפחות חזרו למפגשים פנים אל פנים; מהמועצה האזורית נחל שורק נמסר בתשובתה ממרץ 2024 למשרד מבקר המדינה כי פעילות מרכז הקשר הופסקה בעת המלחמה כיוון שהמשפחות שטופלו התקשו להיפגש במרכז הקשר בעת המלחמה; ממרכז הקשר בתל אביב-יפו נמסר כי בשל ליקויים במרחב המוגן הסמוך למרכז הקשר, הועברה פעילות המרכז למשרדי המחלקה לשירותים חברתיים, אך אין בהם את הציוד, כמו צעצועים וספרים, הנדרש להפעלת המרכז. עוד נמסר כי כיוון שאין במחלקה די חדרים ומשרדיה אינם פעילים בכל ימי השבוע בשעות אחר הצוהריים והערב, צומצמו שעות פעילות המרכז ומספר המשפחות שקיבלו טיפול.

יוצא אפוא כי על אף הנסיבות המורכבות בעת מלחמת חרבות ברזל, מרכזי הקשר בביתר עילית,

דימונה, לוד ונצרת הצליחו לפעול במהלך המלחמה ולתת שירות למשפחות המטופלות. עיריית תל

אביב-יפו העתיקה את פעילות מרכז הקשר בשל ליקויים במרחב המוגן למבנה אחר במשרדי

העירייה אף שלא היה מותאם לאופי הפעילות במרכז הקשר.

משרד מבקר המדינה מציין את עיריות ביתר עילית, דימונה, לוד ונצרת, שהקימו את מרכזי הקשר

בסמוך למרחבים מוגנים. כמו כן, על עיריית תל אביב-יפו לפעול להסדרת הליקויים במרחב המוגן

הסמוך למרכז הקשר כדי לאפשר טיפול מיטבי במשפחות גם בעיתות חירום.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2024 כי במהלך תקופת המלחמה ביקרו נציגי פיקוד העורף בבניין שבו נמצא מרכז הקשר והצביעו על הליקויים המצריכים תיקון כדי שהמרחב המוגן יוכל לשמש מקלט תקני. מאחר שמרכז הקשר העירוני הוא חלק מבניין מגורים פרטי, העירייה מנועה מהסדרת הליקויים ללא שיתוף פעולה עם ועד הבניין, אך היא פועלת ככל הניתן בשיתוף פעולה עימו להסדרת הליקויים.

56 חוזר מנכ"ל 005-2023 - הנחיות להערכות השירותים והמסגרות בקהילה בשעת חירום, "חרבות ברזל" ()2023 - 26 -

זמינות ונגישות הטיפול במרכזי הקשר

בהוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון משנת 2020 בנושא "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם"

מצוין כי בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטנים.57

במקרים שבהם יש זמני המתנה למפגשים במרכז קשר, במיוחד בכל הנוגע לילדים שהוצאו לקלט חירום,58 והמפגש עם ההורה אינו מתרחש מיד, האירוע הטראומטי עלול להתקבע כיוון שאין התערבות טיפולית המאפשרת לעבד את החוויה. מצב כזה מקשה את המשך הטיפול לאחר מכן ואת הבניית הקשר.59

כבר במחקר משנת 2014 עלה הצורך שמשרד הרווחה ייבחן דרכים לקיצור רשימות ההמתנה הקיימות בחלק מהמרכזים, אך גם הודגש שהגדלת מספר המשפחות המטופלות אצל כל עובד במרכז לא יכולה לבוא על חשבון איכות הטיפול ושצריך להבטיח שמירה על רמת משאבים שתאפשר להעניק את הטיפול הרצוי.

57 נוהל של נשיאת בית המשפט העליון - 2-20 "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם" (.)8.10.20 58 קלט חירום - משפחות אומנה המיועדות לילדים במצבי חירום וסכנה לטווח קצר.

59 ראו .pp ,”Programs Visitation Supervised of Use Mandated for Need Compelling A“ ,Clement 316 - .294

,

"

.

" ,

. ,

...

. ,

" , -

45 , - ,

. ... "

, ,

. "

" . ?

. ,

"

- 27 -

להלן מפת מרכזי הקשר שבהם לפי המענה של עו"ס מרכזי הקשר על השאלון, נדרשה המתנה לפני

תחילת המפגשים בשנת: 2023

מפה :2 פיזור מרכזי הקשר שבהם נדרשות משפחות להמתין לצורך קבלת טיפול, 2023

על פי נתונים משאלון משרד מבקר המדינה, שכבת גבולות המדינה (לא רשמיים) מהמרכז למיפוי ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה (ובכלל זה הוספת שכבות). הצבעים השונים מסמלים את מחוזות משרד הרווחה.

- 28 -

מהמפה עולה כי לפי תשובותיהם של 55 מרכזי הקשר לשאלון עו"סי מרכזי הקשר, ב-26 מרכזי

קשר משפחות נאלצות להמתין טרם קבלת טיפול פרקי זמן של החל משבועיים עד יותר מ-30

שבועות. כך בנשר נאלצו להמתין למעלה מ-30 שבועות לתחילת המפגשים במרכז הקשר.

עיריית טבריה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2024 כי מרכז הקשר משתדל לתת מענה לכל הפונים אליו ומטפל ב-27 משפחות אף שהתקן הוא 23 משפחות. עוד מסרה העירייה כי במועד התשובה משפחה אחת בלבד ממתינה למענה. עיריית חיפה מסרה בתשובתה כי כיום יש עשר משפחות הממתינות לטיפול במרכז הקשר. עוד ציינה העירייה כי אותן משפחות ממתינות רשומות לעיתים בכמה מרכזי קשר ולעיתים המשפחות הממתינות מקבלות טיפול במרכז קשר אחר אך אינן מוּוּסרות מרשימת ההמתנה בחיפה מאחר שמרכז הקשר אינו ער לכך שהן כבר מטופלות. עיריית מעלה אדומים מסרה כי אין זמן המתנה לתושבי מעלה אדומים, אך מפעם לפעם משפחות מחוץ לעיר נאלצות להמתין לתחילת המפגשים במרכז הקשר. עיריית נהרייה מסרה בתשובתה כי מספר המשפחות המטופלות מכתיב את זמני ההמתנה למפגשים של משפחות חדשות, וכי הגדלת מספר המשפחות שיקבלו טיפול תפגע באיכותו. המועצה המקומית אפרת מסרה בתשובתה כי נכון למרץ 2024 אין משפחות ממתינות במרכז הקשר. עיריית אשדוד מסרה בתשובתה ממרץ 2024 כי טרם תחילת המפגשים נדרשת התארגנות הכוללת פגישת היכרות עם שני ההורים והילדים ותיאום ציפיות לבניית תוכנית המפגשים. עיריית עכו מסרה בתשובתה כי הוסיפה יום נוסף של טיפול אחר הצוהריים כדי לקצר את זמן ההמתנה לטיפול. עיריית חדרה מסרה בתשובתה כי כל עוד תפוסת מרכז הקשר מלאה לא ניתן לקבל משפחות חדשות לטיפול. עוד ציינה עיריית חדרה כי גם כאשר קיימת המלצה על המשך מפגשים עצמאיים מחוץ למרכז הקשר קבלת החלטה שיפוטית הנדרשת במרבית המקרים בעניין אורכת זמן ומשפחות אלו ממשיכות להגיע למרכז הקשר כדי לשמור על רצף המפגשים. המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור מסרה בתשובתה מאפריל 2024 כי מרכז הקשר נותן מענה אזורי ובכללו טיפול למשפחות השוהות במקלט לנשים נפגעות אלימות. עוד מסרה המועצה כי העובדה שמשפחות נדרשות להמתין לקבלת טיפול במרכז הקשר ידועה לגורמי המטה במשרד הרווחה וכי עתיד להיפתח מרכז קשר נוסף באזור שיקצר את זמני ההמתנה. עיריית הוד השרון מסרה בתשובתה כי למרכז הקשר תקן לטיפול בשמונה משפחות וכי נכון לאפריל 2024 יש שלוש משפחות ממתינות שפונות בד בבד למרכזי קשר נוספים.

בביקורת נמצא עוד כי המידע על המשפחות הנאלצות להמתין לקבלת טיפול אינו נאסף מכלל

המרכזים ואינו מאוגם ומנוהל על ידי משרד הרווחה; לכן ייתכנו מצבים, כמו שעלה גם מתשובתה

של עיריית חיפה, שבהם משפחות יהיו רשומות ברשימות המתנה בכמה מרכזים אך במקביל יקבלו

טיפול, באופן זמני או קבוע, במרכז אחר. הדבר עלול לשקף תמונה מטעה בנוגע למשך ההמתנה

הצפוי בכל מרכז שעלולה בסופו של דבר להכביד על משפחות בקיום מפגשים בתנאים שאינם

המיטביים עבורם. כמו כן, ההתנהלות האמורה מטילה עומס על העו"ס המפנה מפני שהוא נדרש

לפנות לכל מרכז בנפרד כדי לאתר מקום פנוי לקיום המפגשים.

מומלץ כי משרד הרווחה יפעל לקיצור משכי ההמתנה ולצמצום רשימות המשפחות הממתינות

לתחילת הטיפול במרכזי הקשר. כמו כן מומלץ למשרד הרווחה לאגם את הנתונים בדבר המשפחות

הממתינות וזמני ההמתנה בכל מרכז ולנהלם באופן ממוחשב כך שיתאפשר לקבל תמונת מצב

מהימנה ועדכנית לגבי מספר המשפחות הממתינות לטיפול, לווסת את העומסים ולצמצם את

המקרים בהם משפחות ממתינות חודשים ארוכים לתחילת המפגשים במרכז הקשר. על מרכזי

הקשר והמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות לערוך בקרה על משך ההמתנה

לתחילת המפגשים במרכז ולבחון אמצעים לסייע בשמירת הקשר בזמן ההמתנה.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי מערכות המידע של המשרד אינן כוללות כיום את נתוני ההמתנה במרכזי הקשר אך נבחנות אפשרויות לאיגום הנתונים באמצעות אגף טכנולוגיות ומידע של המשרד.

- 29 -

זמני המתנה לקבלת טיפול במרכזי הקשר

בביקורת עלה כי בשנים 2020 - 2022 גדל מספר המשפחות הממתינות לתחילת המפגשים במרכזי הקשר וכן גדל מספר מרכזי הקשר שבהם יש להמתין לתחילת המפגשים, כמפורט בתרשים להלן:

תרשים :9 מספר המשפחות שהמתינו לקבלת טיפול ומרכזי הקשר שבהם נדרשה המתנה לקבלת

טיפול, 2022-2020

על פי נתוני משרד הרווחה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

מנתוני משרד הרווחה ומהתשובות לשאלון עו"סי מרכזי הקשר עלה עוד כי במרכזי הקשר בעיריות ירושלים, בית שמש, באר שבע, פתח תקווה ונוף הגליל נוהלו רשימות המתנה לקבלת טיפול במרכזי הקשר בכל אחת משלוש השנים 2021 - .2023 בירושלים60 היו רשומות ברשימות ההמתנה לאורך שלוש השנים יותר מ-20 משפחות, ובבית שמש - כ-10 משפחות. גם בכפר סבא ובלוד נוהלו רשימות המתנה בשנים 2022 ו-.2023 לצד זאת, מהנתונים עלה כי יש מרכזי קשר שבהם אין צורך להמתין לקבלת טיפול.

בשנים 2020 - 2022 גדל מספר המשפחות הממתינות לתחילת המפגשים במרכזי הקשר וכן גדל

מספר מרכזי הקשר שבהם יש להמתין לתחילת המפגשים, כך שבעוד שבשנת 2020 המתינו 118

משפחות ב-41 מרכזי קשר, בשנת 2022 המתינו 162 משפחות ב-43 מרכזי קשר.

עוד עלה מהנתונים שנאספו בשאלון עו"סי מרכזי הקשר מ-59 מרכזי קשר בשנת ,2023 כי 111

משפחות נאלצו להמתין לקבלת טיפול ממרכזי הקשר, המתנה שנמשכה בין שבועיים ל-33

שבועות.

המתנה ממושכת לקבלת טיפול מותירה את המשפחה ללא מסגרת מוגנת, תומכת ומקצועית ועלולה להחמיר מצבים של קונפליקטים במשפחה או של ניתוק ממושך. אלה עלולים גם להפחית את המוטיבציה של המטופלים להיעזר במרכזי הקשר ולפגוע באמון שלהם במערך שירותי הרווחה הציבוריים וביכולת של שירותים אלה לסייע להם.

60 בשנת 2021 במרכזי הקשר במערב העיר ובצפון העיר, בשנת 2022 בצפון העיר ובשנת 2023 במזרח העיר.

- 30 -

משאלון עו"סי מרכזי הקשר עלה כי בחלק ממרכזי הקשר, זמני ההמתנה לתחילת המפגשים היו ממושכים במיוחד, והגיעו בחלק מהמקרים לשבועות ארוכים, כמפורט בתרשים להלן:

תרשים :10 משך ההמתנה לקבלת טיפול במרכזי הקשר ברשויות המקומיות (בשבועות)

על פי ממצאי שאלון עו"סי מרכזי הקשר, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

מהתרשים עולה כי משכי ההמתנה לקבלת טיפול במרכזי הקשר ממושכים מאוד - על פי המענה

לשאלון - בין חודש לשבעה חודשים.

עיריית נשר מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2024 כי מרכז הקשר יכול לטפל ב-12 משפחות בלבד, וכי נכון למועד מתן התשובה מחצית המשפחות הן משפחות שילדיהן שוהים באומנה המטופלות במשך יותר משנתיים ועקב כך מרכז הקשר מתקשה לקלוט משפחות חדשות. עיריית ראש העין מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2024 כי מרכז הקשר נותן שירות אזורי ומתמודד עם מחסור בכוח אדם ועומס של מטופלים, וכי היא פועלת לגייס כוח אדם נוסף ואף להעביר את מרכז הקשר למבנה גדול יותר כדי לתת את השירות המיטבי למשפחות. עיריית פתח תקווה מסרה בתשובתה כי חלק גדול מהמשפחות מעוניינות במפגש בשעות אחר הצוהריים המאוחרות לאור העובדה שההורים עובדים בשעות היום והילדים שוהים במסגרת חינוך. על פי התשובה שעות אלו "נתפסות מהר", ומשפחות שאינן יכולות להגיע לקבלת טיפול בשעות מוקדמות יותר נאלצות להמתין שיתפנה מקום.

עיריית באר שבע מסרה בתשובתה כי נכון לפברואר 2024 במרכז הקשר אין רשימות המתנה, וכי המפגשים מתחילים בתוך שבועיים מיום הפנייה. עם זאת, על פי התשובה, מאחר שהמרכז נותן שירות אזורי, יש אפשרות למפגש של פעם בשבוע ולא יותר מכך אלא אם כן מדובר במפגש המיועד למעבר בין ההורים. עיריית ירושלים מסרה בתשובתה כי בחודשים האחרונים הצליחה לגייס עובדים נוספים למרכזי הקשר, ובשניים ממרכזי הקשר השתלבו סטודנטיות לעבודה סוציאלית כחלק מההכשרה המקצועית ובעקבות כך רשימת ההמתנה הצטמצמה. עוד ציינה העירייה כי היא מקדמת העלאה בשכרן של עובדות הסמך באופן שיסייע באיוש ובשימור של העובדות. עיריית בית שמש מסרה בתשובתה כי רשימת ההמתנה התאפיינה בעבר בעיקר במשפחות אשר בהן הילדים שהו - 31 -

באומנות באזור בית שמש ולא היה במקום מגוריהן מרכזי קשר פתוחים או זמינים לטיפול. כיום יש שלוש משפחות הנמצאות ברשימת המתנה וזאת נוכח פתיחה של מרכזי קשר נוספים במחוז. עיריית קריית אתא מסרה בתשובתה מאפריל 2024 כי זמן ההמתנה לתחילת המפגשים במרכז הקשר התקצר ומסתכם בכמה שבועות בלבד, וכי אם לא ניתן לתת מענה בטווח הזמן הסביר מופנית המשפחה למרכז קשר אחר באזור.

משרד הרווחה השיב לעניין זמני ההמתנה במרכזי הקשר במחוז ירושלים כי במרכז הקשר באשדוד נכון למועד מתן התשובה אין בעיה של המתנת משפחות לטיפול. בשנים האחרונות הוקמו, על פי התשובה, שלושה מרכזי קשר נוספים לתגבור השירות במחוז ירושלים במועצות המקומיות אפרת וקריית ארבע ובמועצה האזורית מטה יהודה, וגם מרכז הקשר בקריית מלאכי חזר לפעילות. כמו כן, הורחב, על פי התשובה, המענה במרכזי הקשר בבית שמש ובמודיעין עילית.

מהתשובות לשאלון עלה עוד כי ב-%95 מהמקרים אין מתקיימים מפגשים חלופיים בזמן ההמתנה

לתחילת המפגשים, ואם מתקיימים מפגשים בתקופת ההמתנה לתחילת המפגשים, הם נעשים

על ידי העו"ס המטפל במחלקה לשירותים חברתיים או במרכז קשר אחר.

חודשים ארוכים של המתנה לתחילת המפגשים או לחלופין קיום מפגשים במרכזי קשר מרוחקים,

כפי שיפורט להלן, מעצימים את הקשיים בקשר שבין ההורים לילדיהם ועלולים להביא לניתוקו,

להכביד על היכולת לחדשו ולהחמיר את תחושת התסכול שהמשפחות חוות. על כן מומלץ למשרד

הרווחה להנחות את העו"סים המפנים משפחות לטיפול לפעול למענה חלופי לקיום המפגשים עד

התפנותו של מקום לטיפול במרכז הקשר ולבחון את הנתונים בנוגע למרכזים בהם זמני המתנה

ארוכים במיוחד כדי לפעול לפתיחה של מרכזים נוספים באזורים אלו.

ד ו ג מ א ו ת ל מ ע נ ה ח ל ו פ י ל מ פ ג ש י ם ב מ ר כ ז י ה ק ש ר

מ ע נ ה ט י פ ו ל י ב מ ר כ ז י ם מ ר ו ח ק י ם מביקורת ברשויות המקומיות עלה כי נוכח העומס על מרכזי הקשר, אירעו מקרים שהיה נתק ממושך בין הורים לילדיהם, הורים נאלצו לנסוע מרחקים ארוכים ממקום מגוריהם או נאלצו לצמצם את מספר המפגשים לפחות משעה בשבוע:

1. אב המתגורר בפתח תקווה וילדיו אשר שהו בשנת 2022 עם אימם במקלט לנשים נפגעות אלימות

באזור ירושלים נאלצו להמתין כשמונה חודשים טרם התאפשר להם להיפגש במרכז הקשר בביתר עילית (במרחק של כ-70 ק"מ ממקום מגוריו של האב) כיוון שלא נמצא לכל אורך התקופה מקום פנוי במרכז קשר הסמוך למקלט לקיום המפגשים.

2. שני ילדים קטנים, בני 3.5 ו-,5.5 שהוריהם התגוררו ברמלה, נקלטו במשפחת אומנה באזור

השומרון. הילד הצעיר מאובחן על הרצף האוטיסטי והתקשה בנסיעות ארוכות. העו"סית המטפלת עשתה מאמצים לאתר מרכז קשר לקיום מפגשים בין ההורים לילדיהם, אך מרכזי הקשר בסביבת המגורים של הילדים ומחוצה לה, בהם מרכזים בעיריות נתניה, אלעד, חדרה, פתח תקווה וכפר יונה ובמועצה האזורית שומרון, היו מלאים. עד אשר התפנה מקום קבוע במרכז הקשר בנתניה, לאחר כמה חודשים, ניתן מענה זמני לקיום המפגשים במרכזי קשר בשומרון ובפתח תקווה.

3. אישה שהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות עם שני ילדיה קרוב לשנה, אך רק לאחר כארבעה

חודשים נמצא מרכז קשר באזור המקלט שאפשר מפגש פיזי של האב המתגורר ברמלה. האב התקשה להגיע למפגשים בשל קשיי תחבורה ולכן ביקש להפסיק אותם, אך לאחר שהתפנה מקום במרכז קשר בנתניה, המפגשים המשיכו להתנהל שם ועלו יפה.

- 32 -

4. אב מדימונה הופנה לשני מפגשים בשבוע במרכז קשר בעיר עם ילדתו בת הארבע לאחר נתק

ממושך. עקב עומס המטופלים במרכז הקשר בדימונה, האב הופנה למרכז הקשר בבאר שבע, אולם מאחר שגם שם היה עומס, התאפשר לקיים את המפגשים רק אחת לשבועיים, במקום פעמיים בשבוע.

5. אם ובתה המתגוררות בדימונה הופנו לקיים מפגשים במרכז הקשר בעיר, אולם מאחר שהיה

עומס מטופלים במרכז הקשר, המשפחה הופנתה למרכז הקשר היחיד באזור שהיה זמין נכון לאותה עת, מרכז המשרת את האוכלוסייה הבדואית של המועצה האזורית אל-קסום. מאחר שהאב לא הסכים לקיים את המפגשים במרכז הקשר של אל-קסום (הממוקם בבאר שבע), היה צורך בהחלטה שיפוטית לחייב אותו להגיע למפגשים.

מ פ ג ש י ם ב מ ח ל ק ו ת ל ש י ר ו ת י ם ח ב ר ת י י ם

עוד עלה בביקורת כי בשל הקושי לאתר מרכזי קשר סמוכים פנויים להורים שאינם ניידים,

מפגשים שאמורים היו להתקיים במרכזי קשר התקיימו בפועל במחלקות לשירותים חברתיים

ברמלה ובמועצה האזורית נחל שורק, בפיקוח העו"סיות המטפלות במשפחה.

הדבר מעורר קשיים, כפי שעלה מדברי העו"סיות שטיפלו במקרים אלו, מאחר שמבנה המשרד אינו מותאם למפגשי הורים וילדים - אין בו מרחב המאפשר משחק ויצירה באופן נעים וחופשי ותנאים בסיסיים למפגש בין הורה לילדיו; העו"ס המטפל לא עבר הכשרה מותאמת להתערבות במפגשים במסגרת מרכז קשר; העו"ס אינו עו"ס ניטרלי המנותק מהמקרה, כמו במרכז הקשר, האווירה מתוחה יותר מבחינת ההורים, והדבר עלול ליצור קושי גם בהמשך בהתנהלות בין העו"ס להורים.

משרד הרווחה מסר כי עדכון התעריף יאפשר פתיחת מרכזי קשר נוספים והרחבת פעילותם של המרכזים הקיימים וכך צפויים להצטמצם משכי ההמתנה לקבלת טיפול. עוד הוסיף המשרד כי בכוונתו לשלב הנחיות למחלקות לשירותים חברתיים בעניין מתן מענה חלופי זמני על ידי העו"ס המטפל במשפחה בהיעדר מקום במרכז הקשר.

✰

מהביקורת עולה כי 66 מרכזי הקשר הפזורים ברחבי הארץ מתקשים לתת מענה זמין ונגיש

לאוכלוסייה הזקוקה לטיפולם. ב-26 מרכזי קשר משפחות רבות נדרשו להמתין לקבלת השירות,

לעיתים חודשים ארוכים. המתנה זו פוגעת באופן מובנה ביכולת של מרכז הקשר להגשים את

ייעודו בחיזוק הקשר בין ההורה לילדו, מפני שלא פעם בתקופת ההמתנה נמנע מבני המשפחה

להיפגש, והדבר עלול להעצים את הקשיים בקשר בין ההורים לילדיהם ולהביא לניתוקו.

עוד נמצא כי דרישה מהמשפחות המטופלות להרחיק מבתיהן כדי לקיים מפגשים משפחתיים

במרכזים מרוחקים או אשר אין תחבורה נגישה ונוחה אליהם - בין אם כיוון שאין מרכזי קשר

ברשויות סמוכות ובין אם כיוון שבמרכזי הקשר הסמוכים יש רשימות המתנה - מקשה על

המשפחות לצרוך שירותים ממרכזי הקשר.

הממצאים שלפיהם מרכזי קשר רבים מעניקים שירות למספר משפחות נמוך מזה הנדרש בהוראת

התע"ס להקמת מרכז, עלולים לרמז על קשיים ביישום התקן שקבע משרד הרווחה, ולפיו יש

להקים מרכזי קשר גדולים ולתת בהם שירות לאזורים נרחבים. הממצא שלפיו בחלק מהמרכזים

מנוהלות רשימות המתנה באופן עקבי, ובאחרים אין רשימות המתנה כלל, והממצא שלפיו יש

מרכזים המטפלים בעיקר בתושבים מרשויות אחרות, מעלים את החשש כי המרכזים לא מוקמים

על סמך תכנון מוקדם ומושכל אשר נשען על בדיקת צרכים אלא על סמך נכונותן של רשויות

מקומיות מסוימות לשאת בעלויות הכרוכות בהפעלת מרכז.

ניכר כי אין במנגנון התקצוב של מרכזי הקשר על ידי משרד הרווחה, מנגנון אשר מותיר לרשות

המקומית לשאת במימון של למעלה מ-%25 מעלות אספקת השירות, כדי לתמרץ רשויות מקומיות

- 33 -

להקים מרכזי קשר בפריסה שתמנע מהמשפחות המטופלות את הצורך להמתין למקום פנוי לקיום

המפגשים או לקיימם במקומות המרוחקים באופן בלתי סביר מבתיהן.

מומלץ כי משרד הרווחה יבחן את הצורך לשנות את המדיניות הקבועה בהוראת התע"ס לפיזור

גיאוגרפי של מרכזי קשר בהתאם לצרכים, ובכללה את מנגנון התקצוב של מרכזי הקשר, כדי

לתמרץ רשויות מקומיות להקים מרכזי קשר בפריסה גיאוגרפית רחבה וכך להנגיש את הטיפול

לכלל המשפחות הנזקקות לו ולהעניק להן מענה מיידי ההולם את צורכיהן. עוד מומלץ כי משרד

הרווחה ינתח את הנתונים בדבר הצרכים אל מול פיזור המרכזים בפועל ויקבע תקנים מרביים

לעניין עומסים והמרחקים שמשפחות נאלצות לנסוע כדי להגיע למרכז הקשר ועל בסיס זה יפעל

להרחבת פעילות המרכזים במקומות הנדרשים לכך.

כמו כן, על משרד הרווחה לבחון את הדרכים לקצר את משכי ההמתנה ולהקצות את המשאבים

הנדרשים לשם כך. למצער, על העו"ס המפנה לוודא כי מתקיימים מפגשים חלופיים במתקנים

מתאימים עד תחילת המפגשים במרכז הקשר.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי עדכון התעריף צפוי להגביר את המוטיבציה של הרשויות להקים מרכזי קשר חדשים ולהרחיב את היקף פעילותם של המרכזים הקיימים ובכך לצמצם את זמני ההמתנה והנסיעה למקבלי השירות. עוד ציין משרד הרווחה כי בד בבד עם עדכון התע"ס ישולבו הנחיות למחלקות לשירותים חברתיים ולפיהן בהיעדר מקום במרכז הקשר על העו"ס המטפל לתת מענה חלופי זמני.

ההגנה על זכויות הילד

באמנת זכויות הילד נקבע כאמור כי המדינות החתומות יכבדו את זכות הילד המופרד מהורה אחד או משניהם לשמור על יחסים אישיים ועל מגע ישיר עם שניהם על בסיס סדיר61 ויפעלו להבטיח את המשך הקשר האמור62 מתוך ההכרה כי קשר של שני ההורים עם ילדם חיוני להתפתחותו התקינה של הילד63 וכי ניתוק הקשר יכול להותיר בילד תחושות דיכאון ואֵ בל.64

אם הגורמים האחראיים אינם משקיעים די מאמץ בפתרון קשיים של לוחות זמנים, מרחק ומיקום

שבהם נתקלים הורים הנדרשים לפגוש את ילדיהם במרכזי קשר, נפגעות גם זכויות הילד ועלולה

להיגרם פגיעה בהתפתחותו החיובית והתקינה. הפגיעה עלולה להחמיר במקרים של ילדים עם

היסטוריה של טראומה והזנחה.65

בשנת 2017 הוקמה נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית כיחידה עצמאית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - הנציבות), שנועדה לאפשר בירור תלונות של ילדים שאינם גרים בבית המשפחה אלא במסגרות חוץ-ביתיות כמו פנימיות או משפחות אומנה וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקתם. מאז שנת 2020 עד מועד הביקורת באוגוסט 2023 התקבלו כ-40 תלונות בנציבות בנוגע לבעיות בקיום קשר של ילדים השוהים במסגרות חוץ-ביתיות עם הוריהם המולידים.

תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), התשע"ט-,2019 קובעות כי כל ילד המושם במסגרת חוץ-ביתית זכאי לפנות לממונה על התלונות ולהגיש תלונה באופן עצמאי 61 זכויותיו של ההורה הלא משמורן להיפגש עם ילדו ראויות להגנה משפטית בעוצמה שאיננה פחותה מזו המוענקת לזכויות ההורה המשמורן. ראו שיפמן, דיני המשפחה בישראל, כרך ב', עמ' .280 62 דוח ועדת רוטלוי.

63 294 .pp ,”Programs Visitation Supervised of Use Mandated for Need Compelling A“ ,Clement 84 - 73 .pp ,”Child and Parent Between Visits Supervising“ ,Gibson & James ;316 -

64 פינצ'ובר ועטר-שוורץ, "תפקוד התנהגותי ורגשי של ילדים ובני נוער בפנימיות רווחה", עמ' 61 - .90 65 Visits Contact Supervised ’Parents“ ,McArthur & ,Kertesz ,Humphreys ,Suomi ,Lucas ,Taplin .127 - 106 .pp ,”Care in Children their with

- 34 -

וכי כל ילד יקבל מהעובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, בטרם השמתו, כרטיס הכולל את כל דרכי הפנייה לנציבות, אך אין דרישה כי מידע כאמור יפורסם במרכזי הקשר.

משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוסף על החובה המוטלת על העו"ס בעת השמת הילד במסגרת

חוץ-ביתית ליידע את הילד על זכותו לפנות לנציבות, יתלה שילוט מתאים או יחולק עלון עם פרטי

הקשר של הנציבות גם במרכזי הקשר לשימוש הילדים השוהים במסגרות חוץ-ביתיות ופוגשים

את הוריהם במרכזי הקשר והסובלים ממצוקה או הרואים עצמם כנפגעים.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי בעקבות הביקורת הוא החל להיערך לתליית שלטים במרכזי הקשר ולהכנת הסבר מותאם לעובדות ולעובדים במרכזי הקשר בעניין פעילות הנציבות.

המבנים הפיזיים של מרכזי הקשר והציוד הנדרש להפעלתם

הוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר קובעת כי הרשות המקומית תקצה למרכז הקשר מבנה מתאים הכולל חדר פעילות, חדר מזכירות, חדר לעובד הסוציאלי ולצוות המלווה ושירותים. בהוראה מומלץ שבכל מרכז יהיו פינת מטבח וחדר המתנה וכן אפשרות לעשות שימוש בחצר ובגינה שבה מתקנים מתאימים. כאמור, הרשויות המקומיות אמורות לשאת לבדן במימון שכירת המבנים, תחזוקתם ורכישת ציוד קבוע ומתכלה להפעלת המרכזים.

תנאים פיזיים נאותים במבנה מרכז הקשר עשויים לסייע לטיפול בעידוד של התנהגות רצויה מן הצד האחד, ובמניעת חיכוך, פגיעה עצמית וסביבתית ואלימות מן הצד האחר.66 כן ביכולתם להפחית את העוינות והתחושות הקשות כלפי שירותי הרווחה. על כן, רצוי שמרכזי הקשר ימוקמו במבנה מסודר ומטופח, ישרו אווירה חמה, נעימה ומכבדת, יאפשרו תנאים המזמנים רגיעה ועידוד ויכבדו את הבאים לטיפול בשעריהם.

" , .

. ,

... , - ...

. ,

, "

" . , .

. ,

"

66 בעניין זה ראו אשקר סעיד וכרמית כהנא, הסביבה הפיזית התנהגות מאתגרת והפחתת אלימות לפרט ולסביבה (.)2017

- 35 -

ממענה עו"סי מרכז הקשר לשאלון עלה כי אף שבכל המרכזים יש חדר פעילות, במרביתם אין

חדרי שירות נוספים, והם אינם מותאמים ספציפית לשירות הניתן במרכזי הקשר. חלק

מהמרכזים נמצאים בחדרים במחלקות לשירותים חברתיים של אותה רשות מקומית. עוד עלה

מהמענה כי רק ב-%65 ממרכזי הקשר (36 מרכזים) שהשיבו לשאלה זו יש חצר או גינה, ב-%87

(48 מרכזים) יש חדר המתנה, וב-%74 (41 מרכזים) יש חדר לעובד הסוציאלי ולצוות.

מתוך 59 עו"סי מרכז קשר שהשיבו לשאלון, 13 (כ-%)22 השיבו כי המרכז שבו הם מועסקים נמצא

במבנה פיזי שאינו מכבד את מטופליו. מהתשובות עלה בין השאר כי רמת הצפיפות במרכז הקשר

גבוהה מאוד ואינה מותאמת לטיפולים פרטניים, למשפחות מרובות ילדים או למשפחות עם צרכים

מיוחדים.

מקרב 46 עו"סי מרכזי הקשר שהשיבו שמרכז הקשר נמצא במבנה המכבד את הבאים בשעריו, 43 השיבו כי הדבר נעשה בתמיכת הרשות המקומית, 16 מהמשיבים ציינו שהדבר נעשה בסיוע משרד הרווחה, ועוד כ-14 השיבו כי הדבר נעשה בזכות תרומות וגופי מגזר שלישי.67

תרשים :11 הגורמים המממנים את תחזוקת מבנה מרכז הקשר ואת ציודו

על פי ממצאי שאלון עו"סי מרכזי הקשר, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

מהמענה לשאלון עלה עוד כי בשנת 2022 הוקם מבנה חדש למרכז הקשר במודיעין עילית בסיוע המשרד לפריפריה נגב וגליל (שמו במועד סיום הביקורת - משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי). כמו כן, הריהוט, הציוד והמשחקים במרכז הקשר בנצרת נרכשו באמצעות מענק של מפעל הפיס עם הקמת המרכז בשנת ,1998 וריהוט וציוד חדש נרכשו פעם נוספת באמצעות מענק ממפעל הפיס בשנת .2021

הציוד במרכז הקשר

על פי הוראת התע"ס בנושא מרכזי הקשר, נדרשת הרשות המקומית לצייד את מרכז הקשר באמצעי

הבטיחות והציוד כדלקמן: לחצן מצוקה; גלאי מתכות; מראה חד-כיוונית (רצוי); ארון לשמירת

67 שאלה רב-בררתית שהתאפשר לסמן בה יותר מגורם אחד שאפשר סביבה מכבדת במרכז הקשר.

- 36 -

חפצים; ציוד משרדי (שולחן וכיסא למזכיר, טלפון, מחשב, פקס, ארונות לאחסון); שולחנות וכיסאות לאירוח המפגשים; צעצועים ומשחקי חברה לכל הגילים; טלוויזיה; מכשיר וידאו (רצוי);

ספרייה (ספרים לילדים ולמבוגרים בנושאים המתאימים); חומר הסברה; ציוד למטבחון.

יצוין כי הוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר לא עודכנה משנת ,2009 למעלה מ-14 שנה ממועד

הביקורת, ולכן ברשימת הציוד הנדרש לתחזוקת מבנה מרכז הקשר כלולים מכשיר וידאו ופקס,

מכשירים אשר במועד הביקורת אינם משמשים במרבית מרכזי הקשר.

" . , , -

' ' - . .

, ..."

" . , -

, . . , ..."

"... , , .

. ,

- "

" ... . -

, ..."

ממענה 18 עו"סי מרכזי הקשר לשאלון עו"סי מרכזי הקשר עלה כי נדרש להם ציוד נוסף להפעלת

מרכז הקשר: במרכז הקשר במגדל העמק ציינו כי הם נדרשים לחדר המתאים לבקרה ופיקוח על

המפגשים; מרכזי הקשר במודיעין עילית, מעלה אדומים, בית שמש, שפרעם, נתיבות, נס ציונה

וצפת ציינו כי חסרים במרכזי הקשר משחקים וחומרי יצירה; המרכז בדימונה ציין כי הוא אינו

מותאם עבור מפגשים למשפחות עם ילדים בוגרים; במרכזי הקשר בבית שאן, טייבה, השומרון

וקריית מלאכי ציינו כי חסר ציוד לחצר; מרכז הקשר בצפת הוסיף כי אין לו תקציב עבור כוסות

חד-פעמיות ושתייה חמה, והצוות דואג לכך מכספו; גם במרכז הקשר בנתיבות השיבו כי חסר

תקציב לרכישת מצרכים בסיסים עבור פינת קפה להורים; במרכז הקשר בנשר ציינו כי הם

משתמשים בציוד שנרכש עבור מסגרת רווחה אחרת המטפלת ביחסי הורים-ילדים.68

על הרשויות המקומיות המפעילות מרכז קשר לדאוג לתחזוקתו ולציוד הנדרש לרווחת המטופלים

בו כדי לאפשר שהות נעימה ומכבדת במסגרת המפגשים במרכזי הקשר, וכך לסייע בהצלחת

הטיפול.

68 על שימוש משותף במבנה בין מרכז הקשר למרכז הורים-ילדים ראו להלן בתת-הפרק בנושא "מרכז הקשר כמרחב טיפולי המדמה בית וההשפעה על הטיפול בבני נוער".

- 37 -

עיריית נתיבות מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ 2024 כי בעקבות הביקורת הועברו עשרות משחקי קופסה וחומרי יצירה למרכז הקשר, וכי המחלקה לשירותים חברתיים תמלא את הציוד החסר לעיתים קרובות. עיריית נתיבות הוסיפה כי תפעל למען מילוי עמדת הקפה להורים, לרווחתם ולשיפור האווירה במקום. עיריית צפת מסרה בתשובתה כי בעקבות הביקורת יוקצה תקציב לרכישת משחקים וציוד המותאמים למגוון גילי הילדים המבקרים במרכז הקשר. עיריית מעלה אדומים מסרה בתשובתה כי מרכז הקשר עבר למבנה חדש, וכי קיימים בו הרבה חומרי יצירה ומשחקים שמתוקצבים באמצעות מרכז הורים-ילדים.69 עיריות בית שמש, בית שאן ומודיעין עילית מסרו כי המחסור בציוד נגרם בין היתר מכך שמרכזי הקשר אינם מתקצבים הוצאות אלו.

בימים אלו פועלות העיריות על פי תשובותיהן לבחינה מחדש של התקציב הקיים עבור מרכזי הקשר וקניית הציוד הנדרש. עיריית מודיעין עילית הוסיפה שהיא משתייכת לאשכול סוציו-אקונומי 1 ולפיכך אין בה די אמצעים למימון הציוד הנדרש למרכז הקשר. עיריית קריית מלאכי מסרה בתשובתה כי צפויים להתקבל מקרן קיימת לישראל שולחנות ישיבה לרווחת המשפחות במרכז הקשר, וכן כי היא מתכננת לקראת אפריל 2024 לכסות את הגדר באופן שיאפשר ליהנות מחצר מרכז הקשר כמרחב מוגן ופרטי. עיריית דימונה מסרה בתשובתה כי בעיית היעדר מקום מתאים למתבגרים עשויה להיפתר עם המעבר של מרכז הקשר למקום חדש. עיריית מגדל העמק מסרה בתשובתה ממרץ 2024 כי חדר המפגש מאובזר בציוד הבסיסי הנדרש לקיום מפגש, וכי נוסף על כך יש במרכז הקשר משחקים רבים, בהם כאלו המעודדים תקשורת משפחתית ורגשית. העירייה הוסיפה כי במרכז הקשר חלון תצפית חד-כיווני מחדר הבקרה של העו"ס לחדר שבו שוהות המשפחות. עיריית נס ציונה מסרה בתשובתה מפברואר 2024 כי מרכז הקשר עבר למבנה חדש, מכובד ומרוהט ובו משחקים וצעצועים המתאימים לכל הגילים.

מומלץ כי משרד הרווחה יעדכן את רשימת הציוד הנדרש להפעלת מרכז הקשר בהתאם לצרכים

ולמצאי המתאימים לתקופה הנוכחית.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי הוא מקבל את ההמלצה וכי הוראות התע"ס יעודכנו ויכללו תנאי סף ודרישות להפעלת מרכז קשר.

ת ק ש ו ר ת ע ם צ ו ו ת מ ר כ ז ה ק ש ר

בביקורת במרכזי הקשר עלה כי לא כל הרשויות המקומיות מספקות לעו"סי מרכזי הקשר מכשירי

טלפון נייד לשימושם המקצועי. מנהלי מרכזי הקשר זקוקים למכשיר טלפון נייד לשם תקשורת

עם המטופלים במרכז הקשר, למשל במקרה של איחור או היעדרות, כך שלא ייאלצו למסור

למטופלים את מספר הטלפון האישי שלהם תוך פגיעה בפרטיותם.

בביקורת במרכזי הקשר עלה כי בנחל שורק, בלוד ובנצרת העו"סים משתמשים באפליקציית WhatsApp עסקית או במכשיר נייד שהקצתה להם הרשות המקומית לצורך תיאום מול המשפחות המגיעות למרכז. במרכזי הקשר בביתר עילית, בדימונה ובתל אביב - יפו, המשפחות מקבלות את מספרי הטלפון של מרכז הקשר או את מספר הטלפון האישי של העו"ס לצורך הודעות על היעדרויות ממפגשים, איחורים וכדומה.

עיריית ביתר עילית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2024 כי בעיר פועל מוקד טלפוני אנושי הנותן מענה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע, ותושבים הפונים מחוץ לשעות פעילות מרכז הקשר מקבלים מענה דרך מוקד זה.

69 מרכז הורים-ילדים נותן מענה למקרים של ילדים במצבי סיכון במשפחה ומתמקד בשינוי ובשיפור של מערכות היחסים בין הורים לילדיהם ובשיפור של איכות ההורות, מיומנויות הוריות ותפקוד הילד.

- 38 -

מומלץ לרשויות המקומיות לתת בידי העובדים במחלקות לשירותים חברתיים אמצעים לקיום

תקשורת עם המטופלים שלא באמצעות מכשירם האישי אלא באמצעות אפליקציית WhatsApp

עסקית או הקצאת מכשיר נייד ייעודי.

המבנים הפיזיים שבהם פועלים מרכזי הקשר

ביקורים שביצע משרד מבקר המדינה במרכזים שבביקורת עומק העלו את הממצאים האלה:

מ ר כ ז ה ק ש ר ב ל ו ד

מרכז הקשר בלוד ממוקם בבניין המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה. מרכז הקשר פועל בשני

חדרים צפופים שגודלם אינו עולה על 6 מ"ר. באחד החדרים אין חלון. אין למרכז הקשר חצר או

גינה שבה ילדים יכולים לשחק. הצפיפות בחדרי המפגש מכבידה, לדברי עו"ס מרכז הקשר, כאשר

כמה ילדים נפגשים במרכז הקשר עם ההורה ויש צורך שהעו"ס ועובדת הסמך ינכחו יחד במפגש.

תמונות 1 - :2 מרכז הקשר בלוד

צולם על ידי צוות הביקורת, יולי .2023

משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריית לוד להקצות מבנה מתאים לפעילות מרכז הקשר או למצער

להרחיב את פעילותו של מרכז הקשר לחדרים נוספים במחלקה לשירותים חברתיים ולהתאים את

החדר הנוסף לפעילות מרכז הקשר.

עיריית לוד מסרה בתשובתה כי למרכז הקשר מוקצים חדרים נוספים בשעות אחר הצוהריים, אשר משמשים לקבלת משפחות נוספות.

מ ר כ ז ה ק ש ר ב ת ל א ב י ב - י פ ו

מרכז הקשר בתל אביב-יפו ממוקם במקום מרכזי ברחוב קינג ג'ורג' בעיר, בצמוד לגן מאיר ולקניון דיזנגוף סנטר. המיקום המרכזי מאפשר לחלק מהמשפחות לשלב מפגשים במקומות בילוי סמוכים למרכז הקשר. אף על פי כן, עומס התנועה באזור והיעדר מקומות חנייה נגישים מקשים במקרים מסוימים על מטופלים, בעיקר מיפו ומדרום העיר ועל אלו המתגוררים מחוץ לה, להגיע למרכז. נוסף על כך, אין מקום עצירה בטוח לילדים המגיעים מִ קלט חירום במוניות לפגישה עם משפחתם במרכז הקשר,70 והדבר מעורר קושי במקרים מסוימים.

ביקור נציגי משרד מבקר המדינה במרכז העלה כי המרכז מתנהל במבנה מרווח, עם מתקנים מגוונים לשימוש המשפחות המגיעות למרכז הקשר, ובכללם מטבח מאובזר המאפשר לבני המשפחות לבשל במרכז ולקיים ארוחות משותפות במהלך המפגש.

70 קלט חירום -משפחות אומנה המיועדות לילדים במצבי חירום וסכנה לטווח קצר.

- 39 -

תמונות 3 - :6 מרכז הקשר בתל אביב-יפו

צולם על ידי צוות הביקורת, אוגוסט .2023

ואולם, נמצא כי הכניסה לבניין שבו פועל מרכז הקשר מוזנחת, שילוט ההכוונה מלוכלך, ובמקום

ריח עז של שתן.

- 40 -

תמונות 7 - :8 מרכז הקשר בתל אביב-יפו

צולם על ידי צוות הביקורת, אוגוסט .2023

משרד מבקר המדינה מציין שמרכז הקשר בתל אביב-יפו מתנהל במבנה מרווח, עם מתקנים

מגוונים לשימוש המשפחות המטופלות במרכז הקשר, אך ממליץ לעיריית תל אביב-יפו לפעול

לשיפור נראותה של חזית הכניסה למבנה מרכז הקשר וניקיונה למען המשפחות המטופלות

והמטפלים במקום.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא הכינה תוכנית מפורטת להקמת מבנה חדש שבו ישוכן גם מרכז הקשר העירוני. עוד מסרה העירייה כי מרכז הקשר העירוני חולק את השטח העירוני עם סניף "טיפת חלב" אשר אמור להתפנות מהמקום בחודשים הקרובים ובכך להביא להרחבת מבנה מרכז הקשר הנוכחי. עוד מסרה העירייה כי לאחר המעבר של סניף "טיפת חלב"

והרחבת מרכז הקשר ייעשו התאמות באופן שיונגש מקום הכניסה למרכז הקשר.

מ ר כ ז ה ק ש ר ב י ת ר ע י ל י ת

מרכז הקשר בביתר עילית ממוקם בחדר ממוגן. החדר חולק לשניים - בחלק הגדול שבו אין חלונות

ובקצהו מראה חד-כיוונית מתקיימים המפגשים, והחלק האחר משמש את העו"ס ואת עובדת

הסמך לפיקוח. אם מתקיימים שני מפגשים במקביל, המפגש הנוסף מתקיים בחדר הישיבות של

האגף לשירותים חברתיים, חדר שאינו מותאם לכך.

תמונות 9 - :10 מרכז הקשר בביתר עילית

צולם על ידי צוות הביקורת, יולי .2023

- 41 -

בביקור בעיריית ביתר עילית עלה כי היא שוקדת על בניית מבנה חדש עבור מרכז הקשר, וכי מבנה

זה יותאם לצורכי המרכז.

מומלץ כי עיריית ביתר עילית תפעל להשלים את הקמת המבנה ואת המעבר של מרכז הקשר

למשכנו החדש.

עיריית ביתר עילית מסרה בתשובתה כי השלמת המבנה החדש נעצרה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותחודש על פי ההערכות בחודשים הבאים.

מ ר כ ז ה ק ש ר ב נ צ ר ת

בביקורת עלה כי מרכז הקשר בנצרת פועל בשיתוף עם מרכז הורים - ילדים, בחדרים מרווחים

הכוללים מרפסת והמאובזרים במתקנים לשימוש ילדי המשפחות המגיעות למרכז הקשר, כמו

משחקי ילדים, טרמפולינה וסל כדורסל. כפי שצוין לעיל, הריהוט, הציוד והמשחקים במרכז

הקשר בנצרת נרכשו באמצעות מענק של מפעל הפיס, עם הקמת המרכז בשנת ,1998 וריהוט וציוד

חדש נרכשו פעם נוספת באמצעות מענק מפעל הפיס בשנת .2021

תמונות 11 - :13 מרכז הקשר בנצרת

צולם על ידי צוות הביקורת, יולי .2023

משרד מבקר המדינה מציין את פועלה של עיריית נצרת לגיוס תקציבים למימון מגוון מתקני

פעילות עבור ילדי המשפחות המטופלות במרכז הקשר.

מ ר כ ז ה ק ש ר ב מ ו ע צ ה ה א ז ו ר י ת נ ח ל ש ו ר ק

נמצא כי מרכז הקשר במועצה האזורית נחל שורק פעל במבנה המשמש גם את מרכז הורים-ילדים

במועצה. מרכז זה, על פי הוראת תע"ס 8.38 הנוגעת להפעלתו,71 מחייב ליצור סביבה טיפולית

המדמה חיי בית, ולכן במרכז הקשר פינת סלון ומטבח מאובזר לטובת המשפחות המטופלות.

71 הוראת תע"ס 8.38 מרכז ילדים/מתבגרים-הורים / ונתיבים להורות. הוראת תע"ס 8.38 קובעת כי המסגרת צריכה להיות מופעלת במבנה פיזי ייחודי הבנוי ומרוהט על פי מתכונת של בית וכוללת פרט לחדרים המשמשים חדרי טיפול גם פונקציות כמו סלון ומטבח, זאת כדי לדמות חיי בית.

- 42 -

תמונות 14 - :15 מרכז הקשר בנחל שורק

צילום: מרכז קשר נחל שורק, יוני .2023

משרד מבקר המדינה מציין את הניהול היעיל של משאבי המחלקה לשירותים חברתיים במועצה

האזורית נחל שורק - השימוש במתקני מרכז הורים-ילדים גם עבור המשפחות המטופלות במרכז

הקשר.

מתשובת המועצה האזורית נחל שורק עלה כי פעילות מרכז הקשר במועצה הופסקה עם תחילת מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023 ונכון למועד התשובה המרכז טרם חזר לפעול.

מ ר כ ז ה ק ש ר ב ד י מ ו נ ה

מרכז הקשר בעיריית דימונה פועל בחלל מרפסת שנסגרה לצורך כך. המרפסת קורתה באמצעות גג עץ, וקירותיה נבנו מגבס. החלל אינו אטום באופן מלא לגשם, ולדברי מנהלת מרכז הקשר, כשיורד גשם כבד, הדשא הסינטטי נרטב, ולא ניתן לקיים מפגשי משפחות במקום. עוד עלה מדברי מנהלת המרכז כי מאחר והמרכז פועל בחלל אחד, כשמתעורר צורך לקיים שני מפגשי משפחות במקביל, המטפלת נעזרת בפרגוד ליצירת חללים נפרדים לשתי המשפחות, אך אין בכך כדי למנוע רעשים.

תמונות 16 - :18 מרכז הקשר בדימונה

צולם על ידי צוות הביקורת, יולי .2023

במבנה שבו ממוקם מרכז הקשר פועלים גם המרכז לטיפול באלימות במשפחה והמרכז לנפגעות

תקיפה מינית. לדברי מנהלת המרכז, התקבלו תלונות על כך שרעש העולה מהמפגשים במרכז

הקשר מפריע לטיפולים במרכזים הסמוכים ועל פגיעה בפרטיות המטופלים בכלל המרכזים -

- 43 -

הנשים המגיעות לטיפול וההורים הבאים לפגוש את ילדיהם במרכז הקשר. הדבר נכון במיוחד

בעיר קטנה כמו דימונה.

משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריית דימונה להעביר את מרכז הקשר למבנה ראוי, כזה שהתנאים

הפיזיים בו הולמים את ייעודו. כן מומלץ לעירייה לאפשר למרכז הקשר לעשות שימוש בחצר,

בגינה או במטבח לקיום פעילויות לחיזוק קשר הורה-ילד.

עיריית דימונה מסרה בתשובתה כי מרכז הקשר מתעתד לעבור למבנה אחר המותאם לפעילות מרכז הקשר במהלך השנים 2024 - .2025

כמו כן, מומלץ למחוז דרום במשרד הרווחה ולעיריית דימונה לבחון את האפשרות לאגם משאבים

ולקדם שימוש, ככל הניתן, של מרכז הקשר במתקני מרכז הורים-ילדים המופעל על ידי המחלקה

לשירותים חברתיים בעיר, כפי שנעשה במועצה האזורית נחל שורק.

השפעת מרחב מרכז הקשר ועיצובו על הטיפול בילדים ובבני נוער

בהוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר נכתב כאמור כי מומלץ שבכל מרכז קשר יהיו פינת מטבח וחדר המתנה וכן אפשרות לעשות שימוש בחצר או בגינה שבה מתקנים מתאימים.

" , , .

, . .

, . "

" . .

, "

" 9-8 . .

, 13 .

..."

מסגרות של מרכז הורים וילדים ש-70 רשויות מקומיות מפעילות, הן מסגרות טיפוליות נוספות הפועלות תחת המחלקות לשירותים חברתיים. מרכז הורים-ילדים נותן מענה למקרים של ילדים במצבי סיכון במשפחה, ומתמקד בשינוי ובשיפור מערכות היחסים בין הורים לילדיהם ובשיפור איכות ההורות, מיומנויות הוריות ותפקוד הילד.

הוראת התע"ס הנוגעת למרכז הורים וילדים קובעת כי המסגרת צריכה להיות מופעלת במבנה פיזי ייחודי הבנוי ומרוהט על פי מתכונת של בית וכוללת, פרט לחדרים המשמשים חדרי טיפול, גם - 44 -

פונקציות כמו סלון ומטבח, זאת כדי לדמות חיי בית.72 נכון למועד הביקורת פועלים מרכזי הורים-

ילדים ב-31 רשויות בהם פועלים גם מרכזי קשר.

מרכז הקשר במועצה האזורית נחל שורק פעל כאמור במתקן שהוקם לטובת מרכז הורים-ילדים.

המתקן מרוהט על פי מתכונת של בית וכולל סלון ומטבח כדי לדמות חיי בית, כנדרש בתע"ס למרכז הורים וילדים.

בביקורת עלה כי השימוש במטבח במרכזי הקשר במועצה האזורית נחל שורק ובעיריית תל אביב-

יפו מאפשר למשפחות המטופלות לקיים ארוחות משותפות ולדמות, גם אם לזמן מוגבל, חיי

משפחה. על פי עו"סי מרכזי הקשר בנחל שורק ובתל אביב-יפו, המטבח, המאפשר למשפחות

לקיים ארוחות ערב משותפות, מסייע בעיקר לבני נוער בתקשורת עם הוריהם סביב הארוחה.

בעיריות ביתר עילית, דימונה, לוד ונצרת לא קיימים מטבחים לשימוש המשפחות המטופלות.

תמונות 19 - :20 מטבחים במרכזי הקשר בתל אביב-יפו ובנחל שורק

משמאל: צילום: מרכז קשר נחל שורק, יוני 2023; מימין: צילום: מרכז הקשר בתל אביב-יפו, אוגוסט .2023 מחקרים מצביעים על כך שארוחה משפחתית, אשר יכולה לענות על הצורך האנושי הבסיסי של הורה להזין את ילדו, עשויה גם לשמש זירה להגברת הלכידות, היציבות והחיבור המשפחתי,73 ושאלו יכולים לצמצם התנהגויות בסיכון גבוה בקרב בני נוער.74

מומלץ לכלל מרכזי הקשר, ובכללם למרכזי הקשר בביתר עילית, דימונה, לוד ונצרת, לפעול - ככל

שיש באפשרותם לעשות כן - לדמות את המרחב הטיפולי במרכז לבית ולאפשר למשפחות

המטופלות לקיים ארוחות משפחתיות משותפות כדי לחזק את הקשר בין ההורים לילדיהם,

בייחוד בטיפול בבני נוער, בכדי לקדם את הצלחת הטיפול.

72 הוראת תע"ס 8.38 מרכז ילדים/מתבגרים - הורים/נתיבים להורות.

73 Systematic“ ,Sampson .M & ,Weinstangel .H ,Fu .M ,Obeid .N ,Norris .L .M ,Harrison .M .E ,”Youth in Outcomes Psychosocial on Frequency Meal Family of Effects the of Review 106 - 96 .pp ,)2015 (February 61 ,Physician Family Canadian 74 Family“ ,French A .S & ,Neumark-Sztainer .D ,Leffert .N ,Mellin .A ,Story .M ,Fulkerson .A .J Assets Developmental with Relationships :Development Adolescent and Frequency Meal Dinner 345 - 337 .pp ,)(2006 3 ,39 ,Health Adolescent J ,”Behaviors High-Risk and - 45 -

עיריית לוד מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי אכן למרכז הקשר אין מטבח אך המשפחות מגיעות עם דברי מאכל מוכנים, מקיימות ארוחות משותפות ומציינות אירועים מיוחדים בחדר מרכז הקשר. עוד ציינה העירייה כי המבנה המודולרי של מרכז הקשר מדמה את המרחב כבית. עיריית דימונה מסרה בתשובתה כי מרכז הקשר מתעתד לעבור למבנה אחר המותאם לפעילות מרכז הקשר במהלך השנים 2024 - .2025

מומלץ לרשויות המקומיות באפרת, אור יהודה, ביתר עילית, בני ברק, דימונה, טייבה, יבנה,

ירושלים,75 מגדל העמק, מנשה, נתיבות, קריית אתא ורחובות, שעו"סי מרכזי הקשר שלהם

השיבו כי הם פועלים במבנים לא מכבדים דיים, לבחון את ההיתכנות לאגם משאבים ולעשות

שימוש במתקני מרכזי הורים-ילדים או במתקנים אחרים המעניקים שירות טיפולי לטובת הפעלת

מרכז הקשר. כפי שעולה מדברי ההורים המטופלים במרכזי הקשר, יש חשיבות רבה לכך שמרכזי

הקשר יספקו אווירה ביתית עבור משפחות המטופלים.

עיריית נתיבות מסרה בתשובתה כי במהלך מרץ 2024 החל שיפוץ מבנה מרכז הקשר באופן שתתאפשר אווירה נעימה וביתית עבור העובדים, המטופלים ומשפחותיהם. המועצה האזורית מנשה מסרה בתשובתה כי היא עושה מאמצים לספק שירותים במשאבים מוגבלים, וכי מתוכנן שיפוץ עתידי במבנה הרווחה אשר ישפר גם את נראות מרכז הקשר. עיריית ירושלים מסרה כי שיפוץ המבנה והתאמתו למרכז קשר נכלל בתוכנית השיפוצים לשנת ,2024 וכי עד אשר המבנה ישופץ העירייה פועלת להשרות אווירה נעימה באמצעות אביזרים שונים כמו שטיחים, תמונות ומשחקים.

המועצה המקומית אפרת מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ 2024 כי אין בנמצא מבנה אחר שיכול לשמש מרכז קשר, וכי המועצה עושה שיפוצים והתאמות, לרבות באמצעות רכישת ציוד חדש, כדי שהמבנה יהיה מתאים לקיום המפגשים. עיריית אור יהודה מסרה כי מרכז הקשר צפוי לעבור למבנה חדיש ומותאם לצורכי ההורים והילדים שנמצא בבנייה. עיריית רחובות מסרה שתפעל להתאמת מרכז הקשר למרחב ביתי בכפוף לשיקולי תקציב וכוח אדם. עיריית יבנה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תבחן בשנת 2024 אפשרות לשיפוץ מרכז הקשר. עיריית מגדל העמק מסרה בתשובתה כי מרכז הקשר כולל גינה טיפולית, סלון ומטבח שבו מתקיימות לעיתים פעילויות משפחתיות משותפות כמו ארוחות משותפות והכנת כדורי שוקולד.

מומלץ עוד כי משרד הרווחה יפעל למיפוי מרכזי הקשר ומרכזי הורים-ילדים ולעיגון ואסדרת

שיתופי פעולה כאמור במקומות שהדבר מתאפשר לטובת כלל המשפחות המטופלות. להמלצה

משנה תוקף לאור העובדה כי משרד הרווחה נמנע מלתקצב את שכירת המבנה, תחזוקתו

והצטיידותו, והרשויות נדרשות לממן את כלל העלויות הללו בעצמן.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי לא בכל רשות שבה יש מרכז הורים ילדים יש חדרים פנויים להפעלת מרכז הקשר, אך עם זאת, המשרד ימליץ לרשויות הפותחות מרכז קשר חדש לאגם משאבים עם מרכז הורים-ילדים.

מהממצאים שהוצגו לעיל עלה כי שיעור בני הנוער מעל גיל 12 שנפגשו עם הוריהם במרכזי הקשר בשנת 2022 עמד על כ-%13 בלבד מקרב כלל הילדים שטופלו במרכזים. מתבגרים נחשבים בסיכון גבוה לעסוק בהתנהגויות בריאותיות שליליות, אך מחקרים הראו כי משפחה עוזרת להגן על צעירים מפני סיכון76 וכי טיפוח הזדמנויות לחזק את תחושת השייכות, במיוחד בקרב צעירים שאינם חווים מערכות יחסים אכפתיות עם מבוגרים, היא חיונית.77 75 בנוגע למרכז הקשר בירושלים מערב (החלוץ).

76 Adolescent in Asset Protective a as Family The“ ,Sullivan’O .L .A & Kingon .S .Y 121 - 102 .pp ,)(2001 2 ,19 ,Nurs Holist J ,”Development 77 on Connectedness and Caring of Impact The“ ,Blum .W .R & ,Harris .J .L ,Resnick .D .M 9 - 3 .pp ,)(1993 1 ,29 ,Health Child Paediatr J ,”Well-Being and Health Adolescent - 46 -

חשוב מאוד אפוא להגביר את האמצעים שיעודדו קיומם של מפגשים בין בני נוער להוריהם במרכז הקשר בתוך שימת לב כי שיקום הקשר בין הורים לנערים ונערות בגילי ההתבגרות דורש תשומות ומשאבים שונים מאלו הנדרשים למפגשים עם ילדים צעירים.

משאלון עו"סי מרכזי הקשר עלה שמרכזי הקשר בכפר סבא ובחולון משמשים גם כגני ילדים.

יצוין כי אף שייתכן שהפעלת מרכזי קשר במבנים של גני ילדים יכולה לתת מענה לציוד עבור ילדים

צעירים, אין בגן ילדים כדי לדמות בית, ובני נוער עשויים להתקשות למצוא בו מקום מתאים

למפגש עם הוריהם.

עיריית חולון מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי במרכז הקשר שני חדרים נוספים מלבד כיתת הגן, וכי במרכז הקשר יש פינות ישיבה ומשחקים המותאמים לגילאי 12 ומעלה ונעשה מאמץ מפעם לפעם להוסיף עוד אביזרים, מתקנים ומשחקים לכל טווח הגילים. עיריית כפר סבא מסרה בתשובתה ממרץ 2024 כי עקב מחסור במבנים יש צורך למצות את השימוש במבנים הקיימים, וכי בבחירת מקומו של מרכז הקשר הובאו בחשבון כמה משתנים כדי לתת את המענה המיטבי למשפחות, ובהם: מקום מרכזי, תחבורה ציבורית נגישה, קרבה לגן שעשועים ולמרכז קניות עבור הורים וילדיהם שניתן לאפשר להם יציאה מחוץ למבנה מרכז הקשר. עוד ציינה העירייה כי רוב הילדים המופנים למרכז הקשר הם בגיל גן וביה"ס היסודי, כי שיעור בני הנוער המופנה למרכז הקשר קטן באופן יחסי, וכי במרכז הקשר יש סלון וחצר רחבים המתאימים למפגש עם בני נוער.

משרד מבקר המדינה ממליץ לכלל מרכזי הקשר לספק מרחב מזמין ונעים, כזה המתאים הן

לילדים הן לבני נוער הבאים בשעריהם.

הנגשת מרכז הקשר לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-,1998 מעגן את זכותו של אדם עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה בכל תחומי החיים. על הרשויות המקומיות, כרשות ציבורית, חלה חובה, על פי הדינים החלים, לפעול להנגשת המבנים שבאחריותה לציבור בעלי המוגבלויות.78

" . .

, -

... - , ? ..

20-15 , .

: , ?

: . "

78 ראו לעניין זה: תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-.2011

- 47 -

מתשובות עו"סי מרכזי הקשר לשאלון עלה כי שמונה מרכזי קשר אינם מונגשים לבעלי מוגבלות

- אום אל-פחם, אפרת, בית שמש, חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק ושומרון; במרכז הקשר

בפרדס חנה-כרכור השירותים אינם מונגשים לבעלי מוגבלות.

על מרכזי הקשר באום אל-פחם, אפרת, בית שמש, חיפה, פרדס חנה-כרכור, קריית אתא, קריית

ביאליק ושומרון לפעול להנגשת מרכזי הקשר, על כלל מתקניהם.

המועצה המקומית פרדס חנה- כרכור מסרה בתשובתה כי בעקבות הביקורת הונגש המבנה. עיריית קריית אתא מסרה בתשובתה מאפריל 2024 כי בעקבות הביקורת, משפחות הנזקקות למבנה נגיש מוזמנות למבנה נגיש באגף הרווחה. עיריית בית שמש מסרה בתשובתה כי הכניסה למרכז הקשר שופצה במהלך שנת 2023 והיא נגישה כעת לבעלי מוגבלויות, אך עם זאת בתוך מרכז הקשר עדיין יש שתי מדרגות נמוכות העלולות להקשות את הנגישות. עיריית חיפה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי במהלך השנים נבחנו ניסיונות להנגיש את מרכז הקשר אך ניסיונות אלו לא צלחו, וכי ניתן מענה למשפחות הזקוקות למענה נגיש במחלקה לשירותים חברתיים בקריית חיים. עוד ציינה עיריית חיפה כי בעוד כשנתיים מרכז הקשר אמור לעבור למבנה נגיש. המועצה המקומית אפרת מסרה בתשובתה כי היא פועלת להנגיש את מרכז הקשר ועד להסדרת הנושא כאשר מגיע מטופל שיש לו מגבלה הדורשת הנגשה מרכז הקשר משתמש במבנה סמוך. עיריית קריית ביאליק מסרה בתשובתה ממרץ 2024 כי בכל עת שמגיע תושב בעל מגבלת נגישות, מועתקת הפגישה למבנה הרווחה הנגיש או למרכז קשר חלופי בעיר הסמוכה למקום מגוריו. עיריית אום אל-פחם מסרה בתשובתה ממרץ 2024 כי היא פועלת מול בעלי המבנה להנגשתו ואם הנושא לא יוסדר תפעל לשכור מבנה אחר מונגש עבור מרכז הקשר.

עוד עלה מהמענה לשאלון כי ברשויות המקומיות בני ברק, חדרה, חולון, חיפה, טבריה, טייבה,

טירת הכרמל, ירושלים (מערב), כפר סבא, נהרייה, פתח תקווה, קריית ביאליק, קריית אתא, רמת

גן ותל אביב-יפו לא מסומנות חניות ייעודיות לבעלי מוגבלויות הבאים בשערי מרכזי הקשר

שבתחומן.

על הרשויות המקומיות בבני ברק, חדרה, חולון, חיפה, טבריה, טייבה, טירת הכרמל, ירושלים

(מערב), כפר סבא, נהרייה, פתח תקווה, קריית ביאליק, קריית אתא, רמת גן ותל אביב-יפו לסמן

חניות ייעודיות בסמוך למרכז הקשר, במקום שניתן לעשות בו כן.

עיריות חדרה וכפר סבא מסרו כי בעקבות הביקורת הותקנו חניות ייעודיות מסומנות לבעלי מוגבלויות. עיריות ירושלים, פתח תקווה ונהרייה השיבו כי יפעלו לסימון חניות ייעודיות לבעלי מוגבלויות בסמוך למבנה. עיריית חולון מסרה כי הנושא יוסדר בהתאם לשעות פעילות המרכז וכי כיום יש חניית נכים מסומנת במקום עד השעה 17:00 לטובת בית הספר שבמקום. עירית רמת גן מסרה בתשובתה מפברואר 2024 כי יש חניות נכים על הכביש הסמוך למרכז הקשר ושביל מונגש עד אליו. עיריית תל אביב-יפו ציינה כי יש שני חניונים ציבוריים שניתן להשתמש בהם, וכי ניתן להגיע אל מרכז הקשר בתחבורה ציבורית. כמו כן קיימת חנייה ציבורית לבעלי מוגבלות הנמצאת מרחק מטרים ספורים ממרכז הקשר העירוני, וכן קיימות חניות ייעודיות נוספות לבעלי מוגבלויות ברחובות הסמוכים.

- 48 -

הטיפול הניתן במרכזי הקשר

בשאלון שביעות רצון שערך משרד מבקר המדינה בנוגע למרכזי הקשר בקרב הורים79 שאינם משמורנים המטופלים במרכזי הקשר עלה כי 210 מ-280 ההורים שנשאלו (%)75 השיבו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מהטיפול שניתן במרכז הקשר לשם חיזוק הקשר בין ההורה לילדו עד היציאה למפגשים עצמאיים.

ממצאי השאלון מעידים על שביעות רצון גבוהה מהטיפול במרכזי הקשר. בצד זאת, בביקורת שערך משרד מבקר המדינה ובראיונות העומק עלו ממצאים בנוגע לטיפול במרכזי הקשר, כמוצג להלן:

הטיפול במרכז הקשר כחלק מרצף טיפולי במשפחה

לפי הוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר, מרכז הקשר נועד לבנייה ולהבניה מחדש של הקשר בין הורים לילדיהם, ושירותיו ניתנים נוסף על הטיפול הישיר הניתן בידי הגורמים המטפלים האחרים, ובכללם העובדים הסוציאליים המטפלים במשפחה, עו"ס נוער, מטפלים בתחנות לייעוץ נישואין ומטפלים במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. טיפולים אלו ניתנים כדי לבנות, ככל הניתן, 79 מרכזי הקשר ברשויות המקומיות אור יהודה, אילת, אפרת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בית שאן, בית שמש, דיר אל-אסד, חדרה, חולון, חיפה, טבריה, טירת הכרמל, ירושלים מערב (החלוץ), ירושלים צפון (שמעוני), לוד, מגדל העמק, מודיעין עילית, נס ציונה, נצרת, נשר, נתיבות, נתניה, עפולה, פרדס חנה-כרכור, פתח תקווה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית גת, קריית מלאכי, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, שפרעם, תל אביב-יפו.

,

,

.

",

,

.

.

, .

, .

, ,

" .

...

"

"

, "

"

"

.

- " , ,

"

"

..."

- 49 -

תוכנית התערבות שתאפשר לקטינים ולהוריהם לעבור בהדרגה, לפי צורכיהם ויכולותיהם, להסדרי שהות עצמאיים ללא פיקוח.

הדבר חשוב בין היתר מאחר שבמחקר שערך משרד הרווחה בשנת 2014 עלה כי למשפחות המטופלות במסגרת הקהילה יש סיכוי רב יותר לסיים את המפגשים במרכז הקשר בהצלחה.

ממסמך האסטרטגיה להפעלת מרכזי הקשר עולה כי הגורמים שעימם עו"ס מרכז הקשר צריך לעמוד בקשר במסגרת הטיפול משתנים על פי מאפייני האוכלוסייה המטופלת:

לוח :2 הגורמים שעימם עו"ס מרכז הקשר עומד בקשר

האוכלוסייה הגורמים המקצועיים העיקריים

ילדים שהוריהם בתהליכי פרידה עו"ס לסדרי דין

וגירושין

ילדים באומנה / פנימייה עו"ס משפחה

מנחה/ת אומנה

עו"ס פנימייה

עו"ס חוק נוער

ילדים בתהליכי אימוץ עו"ס לחוק האימוץ

עו"ס משפחה

מנחה/ת אומנה

על פי מסמך משרד הרווחה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

כלומר, עו"ס מרכז הקשר צריך לקיים קשרי עבודה רציפים עם העו"סים המטפלים בבני המשפחה השונים.

ממענה עו"סי מרכזי הקשר לשאלון עלה כי פרט לעו"סים המפנים לקבלת טיפול במרכז הקשר, חשוב לשתף פעולה עם גורמים נוספים במחלקות לשירותים חברתיים. הדבר נכון במיוחד בתוכניות לשיפור מערכות היחסים בין הורים לילדים, כמו מרכז הורים וילדים, "נתיבים להורות", היחידה לטיפול משפחתי ומרכז עוצמה. עוד עלה מהמענה כי במקרים פרטניים נדרש שיתוף פעולה עם עו"ס המטפל בהתמכרויות או עם עו"ס המטפל באלימות במשפחה.

מהדברים עולה כי עו"סי מרכז קשר נדרשים לשיתוף פעולה עם שורה ארוכה של גורמים מטפלים ברשות המקומית נוסף על שיתוף הפעולה עם העו"ס המטפל. שיתוף פעולה כאמור יכול לאפשר תמיכה רחבה ומסגרות נוספות לשיקום יחסי הורים-ילדים שבהן ההורים והילדים יכולים לקבל מעטפת רחבה של הדרכת הורים והמשך טיפול, לדוגמה במרכזי הורים וילדים. אף על פי כן, מהמענה לשאלונים עולה כי קיימת שונות גדולה בליווי שמרכזי הקשר יכולים להציע להורים הנפגשים עם ילדיהם אצלם כיוון שלא בכל הרשויות מתקיימים שיתופי פעולה מקצועיים כאמור.

הקושי להעניק מעטפת טיפולית מקיפה ותומכת מתגבר כאשר ההורה הנפגש עם ילדיו במרכז הקשר אינו תושב הרשות המקומית שבה הוא מבקר במרכז הקשר. במקרים כאלה, כאשר מרכז הקשר אינו חוסה תחת אותה המחלקה לשירותים חברתיים, מתגבר הקושי לקיים קשר אינטגרטיבי בין הטיפול במרכז הקשר לטיפול במרכזים אחרים. כאמור בפרק לעיל בנושא המענה האזורי, שליש מהמשפחות המבקרות במרכזי הקשר אינן תושבות הרשות המקומית שבה הן מטופלות אלא הן משתמשות במרכז הקשר של רשות אחרת (ראו תרשים 7 לעיל).

הצורך להעניק למשפחה המטופלת במרכז הקשר טיפול כולל עלה גם מהמחקר משנת ,2014 שבו נמצא כי אף שהשירות במרכזים מכוון בעיקר להעניק טיפול להורה הלא-משמורן, עולה לעיתים צורך בחיזוק המיומנויות ההוריות של ההורה המשמורן ובתמיכה בו. זאת ועוד, בחלק מן המשפחות הגעה להסדרי שהות עצמאיים עם ההורה הלא-משמורן תלויה במידה רבה בגישת ההורה המשמורן ובתפקודו ההורי. לכן במחקר הומלץ למשרד הרווחה לבחון אם ניתן לעבוד גם עם ההורים המשמורנים כדי לקדם תוצאות טובות יותר למשפחה בכללותה.

- 50 -

כדי להגביר את שיעור המשפחות היוצאות למפגשים עצמאיים, על המחלקות לשירותים חברתיים

ברשויות המקומיות להגביר את שיתופי הפעולה בין מסגרות הטיפול השונות וליצור מענה

הוליסטי שיעניק למשפחות המטופלות ליווי ומעטפת תומכת כל משך הטיפול ואף לאחריו ולבחון

את האפשרות לספק מענה טיפולי פרטני להורים - הן המשמורנים והן אלו שאינם.

על משרד הרווחה לעודד שיתופי פעולה ושימוש במשאבים העומדים לרשות המחלקות לשירותים

חברתיים במסגרות השונות כדי לתת מענה רחב ככל הניתן לכלל בני המשפחה ולהגביר בכך את

סיכויי ההצלחה של הטיפול במרכזי הקשר ושל בנייתם או הבנייתם מחדש של היחסים בין

ההורה לילדיו.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי התעריף המעודכן של מרכז הקשר יאפשר לתת תשומה טיפולית נוספת למשפחות המקבלות שירות, וכי באחריות העו"ס המפנה למרכז הקשר לפתח תוכנית טיפול ומעטפת להורה המשמורן ולהורה הלא-משמורן.

המידע על המשפחה המטופלת

התפיסה הרווחת, כפי שעולה מדוח ועדת סילמן, היא ששיתוף מידע חיוני לכל שלבי ההתערבות במצבי סיכון לילדים, החל משלב איסוף המידע עד שלב המעקב אחר ביצוע תוכנית ההתערבות.

התפיסה מתבססת על הגישה שתוכנית התערבות שמשותף בה מידע היא שקולה יותר, כוללנית יותר ומבוססת יותר. שיתוף מידע מאפשר, על פי הדוח, לאנשי מקצוע לחלוק באחריות, לגלות חשיבה יצירתית יותר, לתאם את הטיפול, למנוע כפילויות ולאגם משאבים. חוסר שיתוף במידע עלול לפגוע באיתור מוקדם של נפגעי התעללות והזנחה, לגרור תופעות של "נפילה בין הכיסאות" וליצור התערבויות סותרות או מקבילות אשר עלולות להכשיל את תהליך הטיפול.

בהתאם להוראת התע"ס בנושא מרכזי קשר, לאחר ההפניה למרכז הקשר מומלץ לקיים מפגש בין הגורם המפנה ובין עו"ס מרכז הקשר לקביעת תוכנית טיפולית. בתוכנית ייקבעו, בין השאר, דרכי העברת המידע וחלוקת התפקידים בעבודה עם המשפחה.

עוד קודם לתחילת המפגשים במרכז הקשר אמור עו"ס מרכז הקשר לתאם, על פי הוראת התע"ס, פגישה עם שני ההורים יחד או לחוד וכן עם הילדים, לפי צורכי המשפחה. ההורים נדרשים לחתום על התחייבות לנהוג בהתאם לכללי המרכז. בסיום כל טיפול נדרש עו"ס מרכז הקשר למלא טופס סיכום מפגש, ובתקופת המפגשים לשמור על קשר סדיר ושוטף עם הגורם המפנה. בתום שישה חודשים לקיום המפגשים, על עו"ס מרכז הקשר למלא טופס סיכום והערכה תקופתית ולהעבירו לגורם המפנה או לעו"ס המטפל. בתום המפגשים במרכז הקשר נדרש העו"ס של המרכז להעביר דוח סיכום והערכה תקופתית אל העו"ס המטפל ובו המלצה בעניין המשך הטיפול.

- 51 -

העברת המידע לעו"ס המפנה

ממענה 59 עו"סי מרכזי הקשר לשאלון עלה כי קיימת שונות רבה בתדירות העברת הדיווחים

לעו"סים המפנים. פחות ממחציתם השיבו כי הם מעדכנים את העו"ס המפנה מדי שבוע.

תרשים :12 תדירות העברת סיכום המפגש לעו"ס המפנה

על פי ממצאי שאלון עו"סי מרכזי הקשר, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

.

. "

,

..."

" , , 2,500

, , ,

,

. ,

, .

- 52 -

עוד עלה ממענה עו"סי מרכזי הקשר כי קיימת שונות רבה באופן העברת סיכומי המפגשים בין מרכזי הקשר, כמפורט בתרשים להלן:

תרשים :13 אופן העברת סיכומי המפגש לעו"ס המפנה

על פי ממצאי שאלון עו"סי מרכזי הקשר, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

מתשובותיהם של 59 עו"סי מרכזי הקשר על השאלון עלה כי כ-%36 מהמשיבים סברו כי יש חשש

שקשיים בשיתוף פעולה עם הגורם המפנה יפגעו בטיפול במרכז הקשר. בין הגורמים לקושי

בשיתוף הפעולה עלה עומס העבודה המוטל על העו"סים - שלא תמיד פנויים לחשיבה משותפת

ולמעורבות בקשר מול ההורים, ולא תמיד ממלאים את הטפסים הנדרשים בזמן - והדבר גוזל זמן

וגורם לעיתים עיכובים בקבלת התקציב.

נוכח השונות העולה מתשובות העו"סים בנוגע לאופן העברת הדיווחים לעו"ס המפנה ולתדירות

שהדבר נעשה, מומלץ כי משרד הרווחה יחדד את ההנחיות למחלקות לשירותים חברתיים בנוגע

למועדים להעברת הדיווחים ולאופן שיש לבצעה. כך עשוי שיתוף הפעולה בין עו"ס מרכז הקשר

לעו"ס המפנה להתהדק, והעו"סים המטפלים במשפחה יעודכנו כנדרש בהתקדמות הטיפול

במרכזי הקשר ובבעיות, ככל שהתעוררו, במפגשים.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי הנחה את המפקחות המחוזיות לחדד את נושא העברת הדיווחים מול מרכזי הקשר.

ניהול המידע במרכז הקשר

חשוב לנהל את המידע בנוגע למשפחות המטופלות במרכזי הקשר כדי לשתפו עם כלל הגורמים המטפלים במשפחה וכדי לשמור על הרצף הטיפולי. עם התקדמות הטכנולוגיה, ניהול המידע במערכות המידע העירוניות הפך לצורך בסיסי ומחויב המציאות. יש לנהל את הידע המצוי בידי המחלקות לשירותים חברתיים באופן מושכל ומאורגן, ויש להקצות את המשאבים הנדרשים לשם הטמעת אופן הניהול של הידע כחלק מהתנהלות המחלקות כדי שהמידע יהפוך לזמין וישרת את כלל המערך הטיפולי לטווח המיידי והארוך.80

בהתאם להנחיות לתיעוד בתיקי לקוח בשירותים אזוריים ובשירותים המופעלים בתעריף,81 המטפל בשירות האזורי נדרש לתעד את ההתערבות בדוח כתוב הכולל את תאריכי ההתערבות, מטרת ההתערבות, תהליכי ההתערבות המרכזיים ותובנות. הדוח אמור להישלח למחלקה המפנה אחת 80 שירותי הרווחה והשירותים החברתיים ברשויות המקומיות - אוגדן למנהל (מאי ,)2014 עמ' .117 81 הנחיות לתיעוד בתיקי לקוח בשירותים אזוריים ובשירותים המופעלים בתעריף מאוקטובר .2018 - 53 -

לשלושה חודשים או בהתאם לאינטנסיביות ההתערבות. המחלקה המפנה אמורה על פי ההנחיה לסרוק את הדוח לתיק הלקוח.

בביקורת הועלה כי אין אחידות באופן ניהול המידע על המשפחות המטופלות במרכזי הקשר וכי כל מרכז מנהל את המידע בדרך שהוא רואה לנכון:

1. במועצה האזורית נחל שורק תיקי המטופלים נוהלו בתיבת הדואר האלקטרוני של מנהלת

מרכז הקשר, בתיקייה נפרדת עבור כל משפחה. המסמכים נסרקו ותויקו בתיבה.

2. בעיריית לוד עלה כי תיקי מרכז הקשר מנוהלים בתוך מערכת הרשות המקומית, אך לא כל

המידע מצוי באותו מקום - המחלקה לשירותים חברתיים מרכזת במערכת הממוחשבת את המידע על כל משפחה מטופלת, ובכלל זה את הדיווחים על כל מפגש של תושבי לוד במרכז הקשר, אך סיכומי פגישות והפניות מתויקים בנפרד, בתיקיות ברשת העירונית. יוצא אפוא כי כלל המידע הנוגע לכל משפחה מטופלת אינו מרוכז במקום אחד.

3. הדיווחים על המפגשים של משפחות מרשויות אחרות המתקיימים במרכז הקשר בלוד

מתויקים ברשת העירונית. דיווחים אלה אינם נשלחים באופן קבוע לרשות המפנה אלא בהתאם לבקשה. יוצא כי מידע הנוגע למשפחות מרשויות אחרות נשאר ברשת של עיריית לוד.

4. בעיריית ביתר עילית התיקים מנוהלים באופן פיזי בלבד. עו"ס מרכז הקשר מסר כי הוא נהג

להעביר מדי שבוע באמצעות הדואר האלקטרוני דיווח על כל פגישה לעו"ס המפנה. גם בעיריית דימונה עלה כי תיקי המשפחות המטופלות במרכז הקשר מנוהלים באופן פיזי. עו"ס מרכז הקשר גם היא דיווחה כי היא נוהגת להעביר מדי שבוע באמצעות הדואר האלקטרוני דיווח על כל פגישה לעו"ס המפנה.

5. מרכז הקשר בעיריית נצרת גם הוא מנהל את התיקים באופן פיזי, אך חלקם נסרקים למחשב.

דיווחים על הפגישות מועברים בטלפון ובדואר האלקטרוני. תדירות העברת המידע משתנה בהתאם למקרה.

6. במרכז הקשר בתל אביב-יפו המידע הנוגע למשפחות שאינן מתגוררות בעיר מנוהל בתיקים

פיזיים. הדיווחים על המפגשים של המשפחות תושבות תל אביב-יפו מוזנים בתום כל מפגש במערכת הממוחשבת של המחלקה לשירותים חברתיים, והיא מרכזת את המידע על כל משפחה מטופלת. ואולם, מאחר שאי אפשר לצרף קבצים סרוקים למערכת העירונית, לא נשמרים בה ההפניות וסיכומי ועדות הערכה, שהם חלק בלתי נפרד מהמידע המספק את תמונת המצב בנוגע לטיפול במשפחה. לדברי מנהלת המרכז, העו"סים המפנים מקבלים דיווח מדי שבוע באמצעות הטלפון, הדואר האלקטרוני ועדכון התיק הממוחשב.

נמצא אפוא כי עיריות ביתר עילית, דימונה, לוד, נצרת ותל אביב-יפו והמועצה האזורית נחל שורק

אינן מנהלות את המידע הרגיש על המשפחות המטופלות במרכזי הקשר באופן שיטתי ואחוד

ברשת ממוחשבת ומאובטחת - כך בעיריות ביתר עילית, דימונה, נצרת ותל אביב-יפו, התיקים

כולם או חלקם מנוהלים באופן פיזי ובמועצה האזורית נחל שורק ועיריית לוד התיקים מנוהלים

במחשב אך אינם מנוהלים באופן מלא במערכת ממוחשבת שמאפשרת לנהל מידע הנוגע גם

לתושבי רשויות אחרות, וממילא גם לשתפו.

על עיריות ביתר עילית, דימונה, נצרת ותל אביב-יפו לפעול לניהול המידע הרגיש הנוגע לכל אחת

מהמשפחות המטופלות ברשת ממוחשבת ומאובטחת כדי להבטיח את שמירת המידע וגיבויו.

ניהול המידע על המשפחות המטופלות בתיקים פיזיים אינו יכול להבטיח כי המידע מאובטח

ומגובה במקרה של אובדן, ועל כן על הרשויות המקומיות הללו לפעול לאחסנת המידע הנוגע לכלל

המשפחות המטופלות, בין אלה המתגוררות בתחומן ובין אלו שלא, ברשת ממוחשבת, מאובטחת

ומגובה.

על המועצה האזורית נחל שורק לשמור מידע אישי שרגישותו גבוהה ברשת ממוחשבת מאובטחת

המותאמת לניהול מסמכים ומידע ולגיבויים ולא בתיבת דואר אלקטרוני אשר אינה מיועדת לכך.

ניהול המידע והמסמכים ברשת דואר אלקטרוני אינו מאפשר ניהול מבוקר של המידע, כזה

המבטיח את זמינותו ושמירה על רצף טיפולי במקרים של תחלופת כוח האדם.

- 54 -

על עיריות ביתר עילית, דימונה, לוד, נצרת ותל אביב-יפו והמועצה האזורית נחל שורק לפעול

לקידום השימוש של מטפלים במרכזי הקשר במערכות הממוחשבות העירוניות. במסגרת זו עליהן

לאפשר ככול הניתן למרכזי הקשר להעלות את המידע על הטיפול במרכז למערכת תיק לקוח וכך

לרכז את המידע על המשפחה במקום אחד ולאפשר שיתוף מידע בין כלל גורמי הטיפול כבסיס

למימוש רצף טיפולי וככלי לניהול מדיניות מבוססת מידע.82

עיריית לוד מסרה בתשובתה כי בעקבות הביקורת וכדי לרכז את המידע במקום אחד, גם טפסים סרוקים יועלו למערכת תיק לקוח. עיריית ביתר עילית מסרה בתשובתה כי היא פועלת בימים אלה לניהול התיקים והמידע במערכת ממוחשבת העומדת בכל דרישות האבטחה. עיריית תל אביב-יפו ציינה כי היא נמצאת בעיצומו של פיתוח מערכת ממוחשבת חדשה לניהול תיקי לקוח שבה תינתן אפשרות לצרף מסמכים נוספים בקלות ובאופן המיטבי. עיריית נצרת מסרה כי היא פועלת מול המפקחת המחוזית כדי לנהל את המידע במערכת ממוחשבת כדי להגן ולשמור על פרטיות המשפחות.

המועצה האזורית נחל שורק מסרה בתשובתה ממרץ 2024 כי גורמי הפיקוח מטעם משרד הרווחה לא הנחו כיצד לנהל ולארגן את המידע. עיריית דימונה מסרה בתשובתה כי לא תמיד יש לפונים למרכז הקשר תיק ברווחה, וכי אם משרד הרווחה יורה על שימוש במערכת ממוחשבת המרכז בדימונה יפעל בהתאם לכך.

על משרד הרווחה לחדד את הנהלים בדבר אבטחת המידע וניהולו ושמירה על פרטיות המטופלים

במרכזי הקשר ובכלל שירותי הרווחה. כמו כן, על משרד הרווחה לפעול לאפשר למטפלים במרכזי

הקשר להעלות מסמכים הנוגעים למשפחות המטופלות למערכת תיק לקוח ובמידת הצורך לעדכן

באמצעות המערכת את שאר המטפלים במידע חיוני לטיפול, וכך לטייב את הטיפול באמצעות

הבטחת הרצף שלו.

משמבקש משרד הרווחה לעשות שימוש בשירותים אזוריים בכלל ובמרכזי קשר בפרט, עליו

להקים תשתית לניהול המידע על המשפחה המטופלת במרכז קשר ברשות מקומית שהיא אינה

מתגוררת בה ולשיתופו. למצער, עליו להסדיר נוהל ברור ומחייב להעברה מאובטחת של המידע על

הטיפול שנערך במרכז הקשר אל העו"ס המטפל במשפחה ברשות המקומית שבה היא מתגוררת

והמנהל את תיק הלקוח שלה.

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי הנחיה בנושא תיעוד במסגרות אזוריות הופצה שנית לכל מרכזי הקשר. כמו כן, המשרד הוסיף כי נושא ניהול המידע והעברתו וכן נהלים לאבטחת המידע יעודכנו בהוראת התע"ס.

היעדר בהירות בנוגע לאופי הטיפול הנדרש במרכזי הקשר - התערבות טיפולית

הדרכים לשלב התערבויות טיפוליות בטיפול הניתן במרכזי הקשר הן סוגיה המעסיקה את קובעי המדיניות ואת העובדים במרכזי הקשר עצמם. סוגיה זו נידונה גם בספרות המקצועית, שם יש הבחנה בין שירות שהוא פיקוח בלבד ובין שירות שהוא "פיקוח טיפולי" - שירות שצריכים לבצע אנשי מקצוע שהוכשרו במקצועות הטיפוליים ובבריאות הנפש, ובמסגרתו לבצע התערבויות טיפוליות. את מרכזי הקשר בישראל, שלא כמו במדינות אחרות, מאיישים מטפלים מקצועיים מתוך ציפייה שישתמשו בידע המקצועי שלהם כשהם מפקחים על מפגשי המשפחות.83 82 מערכת ממוחשבת לניהול מערכת הרווחה העירונית. להרחבה בעניין מערכת תיק לקוח ראו: מבקר המדינה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי, "ממשקי העבודה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי והשימוש בדיגיטציה" (.)2022

83 מרכזי קשר של הורים-ילדים, מחקר הערכה ארצי (.)2014 - 55 -

במחקר שעשה משרד הרווחה בשנת 2005 עלה כי %92 מהעו"סים במרכזי הקשר סבורים שהמפגש במרכז הקשר צריך לכלול התערבות טיפולית.84 במחקר מ-2014 עלה כי אין בהירות בנוגע לאופי הטיפול הנדרש מהעו"ס במרכז הקשר וכי אין מוקצבים משאבים לעניין.

בעולם מקובלות תוכניות שמטרתן לשפר את הקשר המפוקח באמצעות הכנת קווים מנחים לפגישה, ובכללם: המטרות של הביקורים במרכז הקשר, תפקידו של העו"ס, הזמנת צדדים אחרים להשתתף בביקורים, יחס לקבלת מתנות85; קידום חיבור הורה-ילד במהלך הביקורים ולאחריהם; סיוע בהקלה על המעברים לפני המפגש ולאחריו. כל אלה דורשים צוותים מיומנים מאוד ופניות שלהם לטפל בכל מפגש.86

במסמך אסטרטגיה להפעלת מרכזי הקשר הוגדרו המטרות לטיפול בהם: גיוס לתהליך (של שני ההורים); צמצום התנגדויות וחסמים; התמודדות עם התנגדויות; השגת המטרות שהוגדרו בתוכנית הטיפול (בהתאם להערכה המקצועית).

מטרות אלו אמורות על פי המסמך להיות מושגות באמצעות סוגים שונים של ליווי מקצועי שיוענק במפגש, לפי תוכנית הטיפול, מידי העו"ס או עובד הסמך, ובהם: התערבות משפחתית ילד-הורה (טיפול דיאדי או טריאדי)87; פיתוח מיומנויות הוריות; הדרכה הורית. על פי מסמך האסטרטגיה, תוכנית טיפול תיקבע לכל אחד משני ההורים, על פי הצורך ובנפרד מהמפגש עצמו (לא באותה מסגרת זמן); תבוצע התערבות פרטנית עם אחד מהילדים (כאשר יש קשיים בקשר); ייעשו פעולות 84 איגלשטיין, רוזניק, הרמל וצור, מחקר מרכזי קשר הורים-ילדים.

85 73 .pp ,”Review Court Family ,Child and Parent Between Visits Supervising“ ,Gibson & James 84 -

86 Trauma-Informed A :Visits Contact Supervising“ ,Knei-Paz .C & Hoffnung-Assouline .A ClinicalSocialWorkJournal ,”Psychotherapy Child-Parent of Principles on Based Approach )(2023

87 דיאדי - טיפול הורה ילד בשיתוף איש מקצוע, טיריאדי - מודל שבו שני ההורים והילד מקבלים חלק שווה.

.

" . , -

, ? ,

... , , "

"

. - , " , .

,

- ."

" - , . "

- 56 -

המאפשרות קיום קשר (למשל במפגשי אחים או בני משפחה אחרים); ייעשה תיווך בין ההורים (רגשי ותפעולי).

גישת משרד הרווחה נכון לשנת ,2023 כפי שהיא מועברת בקורס ההכשרה לעו"סי מרכזי הקשר בבית הספר המרכזי להכשרת עובדים בתחום השירותים החברתיים, היא כי יש מקום לכך שהעו"ס במרכזי הקשר יבצעו התערבויות טיפוליות לתיקון הטראומה והחוויה השלילית וכי יש מקום שהעו"ס במרכזי הקשר לא רק יצפה, ירשום הערות ויתערב במקרים חריגים במיוחד.88 אף על פי כן, בביקורת במרכזי הקשר עלה כי לא ברור כיצד נדרשים עובדי מרכז הקשר לפעול בנסיבות שונות ועלו שאלות בנוגע לכך, כגון: כיצד לנהוג אם ההורה שאינו משמורן מבקש לתת מתנות לילדו; אם ההורה שאינו משמורן נזקק לסיוע בתחום התחבורה בהיעדר תחבורה ציבורית באזור מרכז הקשר; אם המשפחה מבקשת לנהל את המפגש מחוץ למבנה מרכז הקשר.

במחקר משנת 2014 עלה כי בשונה מהטיפול הפיקוחי המוגדר בתע"ס הכולל פיקוח והדרכה הורית יש מקום להרחבת המענה הטיפולי למשל באמצעות שיחות לצורך הכנת ההורה והילד למפגש ועיבוד תכני המפגש לאחר קיומו. כמו כן, עלה צורך במתן הדרכה הורית להורים מחוץ למפגש עצמו.

בביקורת במרכזי הקשר עלה כי אף שהדברים עלו עוד במחקר משנת ,2014 כתשע שנים קודם

למועד הביקורת, עדיין יש חוסר בהירות ושונות בנוגע לאופי ההתערבות בביקורים שבמרכזי

הקשר ולמיומנות הנדרשת מהעו"ס המטפל. כך עלה במסגרת שיתוף הציבור והביקורת במרכזי

הקשר כי יש מרכזי קשר בהם העו"ס המטפל פעיל יותר במפגשים וליווי המשפחה, ומרכזי קשר

אחרים בהם העו"ס מפקח בלבד ואינו מתערב במהלך הפגישה.

משרד הרווחה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי אופי הטיפול בכל משפחה תלוי בהחלטה השיפוטית ובשאלה אם נדרש פיקוח מלא או חלקי. עוד ציין כי החל להטמיע מודל התערבות של טראומה והתקשרות באמצעות עו"ס מרכז הקשר במהלך המפגשים המפוקחים. המשרד הוסיף כי 24 עו"סים עברו הכשרה במודל זה בשנת ,2023 וכי בשנת 2024 ייפתח קורס נוסף כדי להכשיר את כלל העו"ס במרכזי הקשר.

ביטוי בולט להיעדר הבהירות בנוגע לאופי הטיפול הנדרש עלה בנושא ניהול מפגשים עם כמה משפחות במקביל במרכזי הקשר:

ניהול כמה מפגשים של משפחות במקביל

בביקורת עלה כי כאשר מתקיימים שני מפגשים במקביל במרכז הקשר בעיריית דימונה, הפועל בחלל אחד, מציבים פרגוד כדי להפריד בין שתי המשפחות ולהעניק לכל משפחה פרטיות ככל הניתן.

במרכזי הקשר בביתר עילית, לוד, נחל שורק ונצרת מפגשים מקבילים של מספר משפחות מנוהלים ככלל בחדרים נפרדים לכל משפחה.

במרכז הקשר בתל אביב-יפו, להבדיל, יש חלל גדול, שבו מתקבלות כמה משפחות במקביל, וחדר נוסף למשפחות המבקשות פרטיות. במרכז הקשר יש מטבח מאובזר ופינת אוכל כדי שמי שמעוניין לבשל, לאפות או לקיים ארוחות במהלך המפגש יוכל לעשות כן. שיטת העבודה במרכז הקשר, שלפיה המשפחות שוהות יחדיו בחלל משותף, מאפשרת הימשכות של חלק מהמפגשים מעבר לשעה, ומשפחות המופנות למרכז הקשר לקבלת טיפול כמעט שאינן נאלצות להמתין.

88 ”Visits Contact Supervising“ ,Knei-Paz & ,Hoffnung-Assouline מתוך סילבוס קורס מרכזי קשר, בית הספר המרכזי, משרד הרווחה (.)2023